פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת המדע והטכנולוגיה
12/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 29
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ב' באדר ב התשפ"ד (12 במרץ 2024), שעה 09:47

הקיצוץ בתקציב מכון וולקני ישים קץ לפעילותו, ויביא לפגיעה אנושה במחקר החקלאי בישראל , בהשתתפות סגן שר החקלאות ח"כ משה אבוטבול

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
ששון ששי גואטה
מטי צרפתי הרכבי

מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
יוראי להב הרצנו
אחמד טיבי
נעמה לזימי
יוסף עטאונה
גלעד קריב
אלון שוסטר

סגן שר החקלאות משה אבוטבול
סיוון ינקוביץ' - מנהלת אגף בכיר תקציבים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר מיכל לוי - מדענית ראשית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אוראל פיין - רפרנט חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

גל זגרון - מנהלת תחום מדע, המשרד להגנת הסביבה

אנה טרכטנברוט - ראש תחום מגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר מרגריטה וולצ'ק - אקולוגית צמחים, רשות הטבע והגנים הלאומיים

ד"ר שמואל אסולין - ראש המכון בפועל, מינהל המחקר החקלאי-מכון וולקני

פרופ' אבי צדקה - חוקר, מינהל המחקר החקלאי-מכון וולקני

ד"ר גורי זילכה - יועץ כלכלי, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

דבי קופמן - יועצת מדינית, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

ד"ר ניל נמיר - יועץ מדיניות, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

פרופ' זהר גבירצמן - מנהל, המכון הגיאולוגי

יורם ביטון - סמנכ"ל, המכון הגיאולוגי

דודו קוכמן - מזכ"ל, האיחוד החקלאי

ירון סולומון - מנהל מחלקת התיישבות, האיחוד החקלאי

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

פרופ' יורם קפולניק - מנכ"ל, קרנות דו-לאומיות לפיתוח חקלאי

ד"ר דורית אדלר - נשיאה, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

ד"ר נטע גלנור - מנהלת, פורום האקלים הישראלי (יוזמת בית הנשיא)

מאיה יעקבס - עמותת אקלים-נט

ד"ר אילן סמיש - מייסד ומנכ"ל, Amai Proteins

אורלי הראל - עו"ד, מנכ"לית, פורום היי טק למען ישראל

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ועד ראשי האוניברסיטאות

איילת חאקימיאן

ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.



הקיצוץ בתקציב מכון וולקני ישים קץ לפעילותו, ויביא לפגיעה אנושה במחקר החקלאי בישראל

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה החשובה הזו – ישיבת חירום בכל מובן המילה – על הקיצוץ בתקציב של מכון וולקני לחקלאות. אני יזמתי ביקור במכון וולקני לחקלאות לפני כמעט כשנה, וראיתי המו עיני את המחקר הנפלא והחשוב שעושים במכון. ראיתי שם פיתוחים שמקדמים את הכלכלה, את הסביבה ואת הבריאות בצורה משמעותית.

מכון וולקני ספג קיצוצי תקציב משמעותיים בשנים האחרונות, וכעת הממשלה גוזרת עליו לא פחות מגזר דין מוות, עם קיצוץ של קרוב ל-25%, שיחסל כליל את הפעילות המחקרית במכון. זו פגיעה אנושה ומחיר כבד מאוד, שמתבסס על הקיצוצים הרוחביים במחקר ובפיתוח שנכללים בתקציב הזה.

היום, אנחנו מבקשים לשמוע על ההשלכות שייגרמו בעקבות הקיצוץ הזה, ובהמשך נשמע את תגובת משרד החקלאות וסגן השר, משה אבוטבול, וגם את משרד האוצר. מתחילים את הדיון עם ד"ר שמואל אסולין, ראש מכון וולקני. בבקשה, ד"ר אסולין.

שלום לכם. אני שמואל, ממלא מקום ראש המינהל. אני רוצה להביא אתכם לאיזה שהוא קו בסיסי: מכון וולקני הוא מכון מחקר ממשלתי. זאת אומרת, זה מכון מחקר של המדינה. יש במכון 175 חוקרים, 300 סטודנטים לתארים גבוהים, 20 פוסט-דוקטורנטים מהארץ ו-70 פוסט-דוקטורנטים מחו"ל, בין היתר.

המכון הוא יחידת סמך עצמאית של משרד החקלאות, ומדובר בארגון מותנה הכנסה. זה אומר שהוצאות השכר וההוצאות הקשיחות אמורות להיות מכוסות על ידי תקציב המדינה, בעוד כל הפעילות המחקרית ממומנת מתקציבים תחרותיים שהחוקרים מגייסים מקרנות מחקר לאומיות ובין-לאומיות, מגופים ציבורים, מגופים פרטיים ומחברות מסחריות.

כרגע, יש כ-700 מחקרים פעילים במכון. מתפקידי, בצער רב, אני אומר לכם שכרגע אין פעילות מחקרים במכון; המכון מושבת מבחינת הפעילות המחקרית שלו בגלל הקיצוץ הדרסטי שהושת עליו בתקציב המתוקן של 2024.

אז מה הכוונה ב-700 מחקרים?

בשביל שכל חוקר יחזיק מעבדה פעילה שיכולה להחזיק את הסטודנטים, את הרכש המדעי ואת הטכנאים שלו מבחינה כלכלית – הוא צריך בין שלושה לארבעה פרויקטים במקביל.

אלה מחקרים שהתחילו ונעצרו?

כרגע, בפעילות המחקרית על שם מכון וולקני יש כ-700 מחקרים פתוחים; 700 הסכמים שרצים. חלק עומדים להסתיים וחלק רק מתחילים. כל הפעילות שלו היא בערך שלושה או ארבעה מחקרים לחוקר. כרגע הכול סגור כי אי-אפשר לבצע רכש; אי-אפשר להוציא שקל החוצה. לכן, בגלל שזו אותה מערכת שמנהלת את המינהל – גם את כספי המדינה וגם את כספי המחקר – אי-אפשר להוציא את הכספים שהחוקרים הביאו למחקר.

אתה יכול להיות יותר ספציפי? נניח, סיימתם את 2023 כראוי וכרגיל?

בכל שנה אנחנו מסיימים כראוי וכרגיל, כי כך המדינה בנויה; בסוף, אנחנו מגישים דוח ומסיימים את השנה. ב-2023 המערכת נסגרה באוגוסט, כי לא קיבלנו את התקציב של 2023 בגלל חרבות ברזל והתיקונים שעשו. כלומר, גם ב-2023 קיצצו אותנו, אבל זה כבר היה לקראת סוף השנה והצלחנו לסיים. עכשיו, אנחנו נמצאים בתחילת השנה והכסף כבר נגמר.

המשמעות של גובה הקיצוץ לגבי הפעילות העתידית שלכם היא השבתה מוחלטת קדימה?

כן. ברגע שאתה לא יכול לבצע רכש – המערכת סגורה. אתה לא יכול לקנות פיפטה או מבחנה.

אבל חלק מהכספים שמגיעים בהסכמים חיצוניים מופעלים דרככם גם כן?

כן. אלה הסכמים שהמדינה חתומה עליהם.

אז אתם גם בסכנה של אי-עמידה בהסכמים מול הגופים הללו?

כן. אנחנו חשופים להסכמים של בערך 100 מיליון שקלים בין גופים במדינה ומחוץ לה – גם גופים ציבוריים, כמו השוק המשותף ותוכנית "Horizon", או חברות פרטיות שהשקיעו בטכנולוגיות שלנו. כבר אתמול חברות פרטיות התקשרו אליי ושאלו אותי: "מה קורה עם המחקר שלנו? אתם עובדים עליו? אתם באמת סגורים?". אם אנחנו נאבד את המוניטין ואת התמיכה של המדינה - - -

מי אוסר עליך לבצע את הרכש כרגע?

המרכבה. אין כסף; התקנה על אפס.

אבל זה גם עניין תזרימי, כי הכסף החיצוני מגיע, לכאורה, אבל הכסף הממשלתי – פחות.

זה תזרימי. ברגע ששריינו את כל הכסף לקשיחות – לארנונה, לחשמל, למים - - -

לא נשארה לך גמישות.

הכול פשוט נגמר.

ד"ר אסולין, אתה יכול לומר מה ענו לך מהאוצר כשכתבת לגרדוס, הממונה על התקציבים?

לא קיבלתי תשובה.

התשובה שאני קיבלתי מהאוצר היא פשוטה: "לך למשרד החקלאות".

התשובה הזו צריכה להגיע בצורה פורמלית.

זו התשובה.

אם לא הייתה מלחמה, והתקציב של 2024 שאושר היה מופעל – אנחנו היינו אמורים לקבל 343 מיליון שקלים.

בתקציב המקורי.

כן. כרגע הוא עומד על 276.5. הריתמיקה המעטה שאני מכיר היא קיצוץ של 21%. יושב-ראש הוועדה דיבר על 25% בגלל שאם לוקחים בחשבון 20 מיליון שקלים שמוקפאים תחת תקציב הנטו שלנו עבור המעבר של מלח”י – זה מעביר את זה לקיצוץ של 25%.

על הקיצוץ של התקציב יש גם קיצוץ בתקנים של כוח אדם – 24 תקני כוח אדם – שמתווספים על הקיצוץ של 21 תקנים ב-2022. זאת אומרת, בשנתיים האחרונות יש קיצוץ של 10% בתקני C כוח אדם של מכון וולקני. אני לא מכיר מכון מחקר שמצליח לשרוד קיצוץ של 10% בתקני C כוח אדם בשנתיים.

כמו שאמרתי, למכון וולקני יש התחייבויות כספיות של בערך 100 מיליון שקלים מול חברות פרטיות וגופים ציבוריים בארץ ובחו"ל. אם נודיע שאנחנו לא יכולים לקיים את ההסכמים האלה – קודם כול, המדינה חתומה עליהם, ולא אני; אני חתום בתור נציג של המדינה – אנחנו נחשפים לתביעות ונצטרך להחזיר את הכסף הזה.

כמו שאמרתי, כבר מתחילים להתעניין מה קורה במכון וולקני, ואם נאבד את השם שלנו – חברות פרטיות לא יבואו להשקיע. אנחנו גוף מותנה הכנסה; זאת אומרת, הקיצוץ בהשקעות, במדען הראשי או ברשות החדשנות – פוגעים בנו במעגל משני, כי זה מקצץ גם את ההכנסות המותנות שלנו.

אנחנו בני 103; נוסדנו ב-1921. כבר מעל מאה שנה שמכון וולקני מייצר טכנולוגיות חדשניות פורצות דרך המספקות לישראל ולעולם פתרונות לאתגרים בתחומים שונים, ביניהם ביטחון מזון, בטיחות מזון, שיפור יבולים, איכות תוצרת חקלאית, מניעת פחתים לאחר הקטיף, ניצול יעיל של משאבי המים והקרקע, התמודדות עם שינויי אקלים ופיתוח גישות ידידותיות לסביבה.

המכון תרם רבות לחקלאות ישראל, לכלכלת המדינה, לביטחון התעסוקתי של ההתיישבות בכלל, ושל ההתיישבות בגבולות המדינה בפרט, ולהאדרת שמה של מדינת ישראל כמרכז עולמי לחידושים בחקלאות. כשהייתי ב-AIPAC ב-2018, השקף השני של ראש הממשלה, אחרי כיפת ברזל, היה מכון וולקני. אפשר להתהדר במכון וולקני אבל אי-אפשר, אחר כך, לבוא ולרמוס אותו.

האתגרים העומדים בפני המדינה בתחום החקלאות, ביטחון המזון ושינויי האקלים הם מוחשיים ועצומים, והם קיבלו משנה תוקף ב-07 באוקטובר. אסור לוותר עכשיו על אחד הכלים החשובים העומדים לרשות המדינה בהתמודדות עם אתגרים אלה. אסור לדומם דווקא עכשיו את אחד ממנועי הצמיחה הדרושים לשיקום החקלאות והכלכלה במדינה בעת הזו.

נדרשו עשרות שנים לבנות את היכולות ואת המעמד העולמי של מכון וולקני. לפי מוסד נאמן, אנחנו מדורגים במקום השלישי בעולם במכוני מחקר ממשלתיים בתחום החקלאות. החלטה לא שקולה אחת תביא לסגירתו ברגע, וייקחו הרבה שנים, אם בכלל, לתקן את ההחלטה הזו.

אפשר לקיים מאבקי כוח בין גופים, אבל עד שמגיעים לדיני נפשות ולנזקים בלתי הפיכים. אנחנו הגענו לנקודה הזו; אנחנו במצב של נזקים בלתי הפיכים. יש לנו 43 חוקרים צעירים שנקלטו בארבע השנים האחרונות, והם הגיעו לגבול דיני נפשות. הם לא יודעים מה קורה עם העבודה שלהם, עם העתיד שלהם ועם הקריירה המדעית שלהם.

לכן, אנחנו מבקשים את העזרה שלכם בתיקון תקציב מכון וולקני לשנת 2024, על מנת לקיים רציפות תפקודית. אני לא מדבר על להעצים אותו, לחזק אותו ולשפר אותו; בינתיים אנחנו נלחמים על רציפות תפקודית – שחוקרים שהצליחו לגייס מיליוני שקלים ומיליוני יורו, כמו שביקשו מהם, יצליחו להוציא אותם לפועל, לקיים את המקרים שלהם ולהמשיך לתרום.

אני רוצה להציע פתרון: בתקציב שלנו, של 276.5 מיליון שקלים – 32.4 מיליון שקלים רשומים לטובת מלח”י. 12.4 מיליון שקלים הם עבור משכורות – לא נדבר על זה, כי משכורות זה דיני נפשות – ו-20 מיליון שקלים הם עבור מעבר מלח”י, שלא יתקיים ב-2024. היום, אנחנו נמצאים במרץ 2024; מלח”י לא יעבור למכון וולקני ב-2024, ולכן אפשר לשחרר את 20 מיליון השקלים האלה במיידית, בלי אישור של אף אחד, ולתת לנו אוויר לנשימה.

אם אתם תקראו את דף התקציב שלנו, אתם תראו שמתחת ל-276.5 מיליון השקלים האלה, בסעיף "הסכמים אחרים", כתוב: "40 מיליון שקלים – הרשאה להתחייב". זה רשום על שם מכון וולקני, אבל מכון וולקני לא יכול להשתמש בזה. אם מעבירים את 40 מיליון השקלים שרשומים שם ממילא מ-"הסכמים אחרים" לתקנה שבה אפשר לבצע איתם רכישות – אנחנו פותרים את הבעיה גם כן. באופן זה, אף אחד לא משנה אף מספר ולא צריך להדפיס ספר תקציב חדש; כל המספרים מופיעים, אבל הם לא ברובריקות הנכונות, לצערי.

שר החקלאות מודע להצעות האלה?

עוד מעט סגן השר יגיב. אני רוצה לברך את השתתפותם של חברי הכנסת מיכאל ביטון; מטי צרפתי הרכבי; אלון שוסטר; ולדימיר בליאק; ויוראי להב הרצנו.

נעבור לפרופ' אבי צדקה, יו"ר ועדת החוקרים, מכון וולקני, בבקשה.

בוקר טוב. תודה על ההזמנה. אני באתי להשמיע את זעקת החוקרים. המדינה אומרת לנו: "אתם רוצים לחקור לטובת מדינת ישראל? תגייסו תקציבים". אני עושה את תפקידי – אני מגייס תקציבים; על שמי רשומים מיליוני יורו שהצלחנו לגייס מהאיחוד האירופאי. כרגע – ידיי כבולות; אני לא יכול להוציא אפילו שקל אחד. חברים, זה לא יוצר רק בעיה משפטית מול האיחוד האירופאי; זה גם יוצר בעיה דיפלומטית.

אתה לא יכול כי אתה צריך Matching ישראלי?

אני לא צריך שום Matching. ברגע שברז הכספים של ההנהלה סגור – אני לא יכול להוציא אפילו שקל אחד מתקציבי המחקר שלי, למרות שגייסתי אותם מהאיחוד האירופאי. כך זה עובד.

הוא מקבל את הכסף אחרי שהוא משלים את המחקר.

חלק ממנו.

אתה יכול לחדד לגבי הבעיה המשפטית?

שמואל דיבר על זה, ואני רוצה לחדד את העניין הזה: הפגיעה היא לא רק פגיעה ישירה בנו; מדינת ישראל הולכת וסוגרת את כל הכספים גם למדענים הראשיים ולרשות החדשנות. יושבת פה ד"ר מיכל לוי, המדענית הראשית של משרד החקלאות, שספגה גם כן קיצוץ משמעותי מאוד. זה אומר שגם היכולת שלנו לגייס כספים יורדת, וזו בעיה.

אני רוצה להדגיש: אני לא דואג לעתידי האישי – המשכורת והפנסיה שלי מובטחות. מה זה אומר, בעצם, שהדברים מותנים בהכנסות שאני מביא? אם הולך לי המזגן במשרד או נשבר לי הכיסא – אני צריך לגייס את התקציבים. תראו לי פקיד ממשלה שצריך לגייס תקציבים בשביל שיהיה לו מזגן במשרד.

אני לא מדבר על זה שלפעמים יש שנים קשות, שבהן אנחנו לא מצליחים לגייס תקציבי מחקר – אנחנו מדענים; אנחנו לא תמיד יצירתיים באותה המידה. אני, שמקבל משכורת מהמדינה, לא יכול לבוא להנהלה שלי ולהגיד לה: "תנו לי קצת כסף כדי שאני אוכל בכל זאת לקדם את המחקר". זו המשמעות.

אנחנו מוסד ייחודי בשירות המדינה, ואף אחד לא מתייחס. אני פונה לנציג של משרד האוצר, ואומר את המילים שחבר הכנסת גפני אמר בוועדת הכספים: מכון וולקני מגיע לשולחן ועדת הכספים פעם בכמה שנים. למה אתם רוצים לפגוע בנו? בזה – אני אסיים.

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה.

תודה, היושב-ראש; תודה לחברי הכנסת שיוזמים את הדיון. שתי נקודות בלבד: אם רוצים להבין מה עשה המכון הוולקני, צריך לנסוע לפתחת ניצנה ולראות חקלאי שמגדל כמהין בערוגות – משהו שלא ידעו בעולם לעשות; לראות כורכום שצומח בכמויות ובאיכות שמי שאוהב קארי, כמו ההודים, לא מבין איך אנחנו מגדלים את זה.

כל הידע הזה נולד במכון הוולקני. זה הון כלכלי וקניין רוחני של מדינת ישראל; כשהורגים את המנוע של פיתוח ומחקר – הורגים את המנוע העתידי של החקלאות כדגל בעולם. בכל סרטון של משרד החוץ, הוא מתהדר בייצוא החקלאי של טכנולוגיות – של נטפים, של מידע, של עגבניית שרי שנולדה פה ועוד. אנחנו הורגים את המנוע הזה.

אני רוצה להגיד לאוצר: זהו כסף קטן שמביא פעילות כלכלית עתידית גדולה. ה- Return on Investment – שזה דבר שהאוצר אוהב לבדוק – של מחקר ופיתוח הוא הדבר הטוב ביותר שיכולתם לעשות.

אני מבקש מכם ללכת ולעשות בדק בית משיקולים כלכליים, ולא רק להוסיף את ה-21% אלא גם להביא מענקים חדשים לחוקרים צעירים. אני לא רוצה שיהיה רק את צדקה; אני רוצה שחוקר בן 25, שרוצים לגנוב אותו להרווארד או למקום אחר, יישאר בארץ וייצר לנו חקלאות עתידית יעילה וכלכלית. אני חושב שאתם צריכים לעשות בדק בית ולדאוג לכל מוסדות המחקר – תעלה פה גם הסוגייה של המכון הגיאולוגי וגופים נוספים. אל תפגעו במחקר; הוא מנוע לצמיחה כלכלית. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת ביטון. אני מברך את השתתפותו של חבר הכנסת, ד"ר אחמד טיבי. עכשיו תדבר ד"ר נטע גלנור, פורום האקלים הישראלי. אתמול בערב התקשר אליי חבר הכנסת לשעבר דוב חנין, ואמר לי: "חשוב מאוד שד"ר נטע גלנור תדבר". בבקשה.

תודה רבה. שלום לכולם. אני מנהלת פורום האקלים הישראלי של בית הנשיא. על שולחן הנשיא מונחת תוכנית של ניהול ויציאה מהמשבר שאנחנו מצויים בו. אחד מעמודי התווך של התוכנית הזו זה הביטחון התזונתי.

הביטחון התזונתי של מדינת ישראל נמצא במשבר – לא רק מאז ה-07 באוקטובר אלא בכלל – ונצרף אליו את משבר האקלים – בעיות של מים, בצורת, מדבור, ועוד הרבה מאוד נושאים שהם ה-07 באוקטובר הבא שלנו. אנחנו צריכים להיות ערוכים.

הקיצוצים שנעשים כרגע במכון וולקני, במשרד החקלאות ובתחומים אחרים – מאיימים על הכלכלה התזונתית של כולנו ועל הבריאות של כולנו – ומשפיעים השפעות שקשה לכמת ולדמיין גם על תחומים חשובים אחרים.

זה כמעט ציני, כרגע, לפגוע בצורה כזו לפגוע במכון כל כך חשוב שהוא ההיערכות שלנו לעתיד. אנחנו יודעים, יותר מתמיד, עד כמה חשובה ההיערכות הזו. אנחנו מתנגדים מאוד לקיצוץ הזה, וחשוב מאוד שזה יהיה ברור שהקיצוץ הזה וקיצוצים אחרים שנעשים מהווים פגיעה ישירה – כמעט ירייה ברגל של מדינת ישראל.

תודה רבה לך, ד"ר גלנור. יוזמת הדיון הזה, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב-הראש. אני חושבת שפרופ' אסולין סקר בהרחבה את ההשלכות של הקיצוץ. זה התחיל ב-2023, כשקיצצו 43 מיליון שקלים, וממשיך עכשיו בקיצוץ של 25%, לצד הפגיעה בהתחייבויות לגורמי חוץ וקרנות מחקר בארץ ובעולם.

אני לא מסוגלת לתפוס את המדיניות לרדידות אקדמית של הממשלה. זו מדיניות שחוזרת על עצמה כחוט השני בתוך התקציב. הדבר הכי חשוב במדינת ישראל הוא ההון האנושי, ומרסקים פה את ההון האנושי באבחת סכין. אנחנו לא נראים טוב בעולם גם כך, אז לפחות יש לנו את המוניטין האקדמי שלנו – שמנו הולך לפנינו – אבל גם את זה מרסקים. יש לנו סכנה של בריחת מוחות. גם כך רוב המוחות זולגים לעולם כי אנחנו מדינה אוכלת יושביה, אז עכשיו אנחנו מעודדים בריחת מוחות עוד יותר.

יש לנו נכסים רוחניים. החוקרים יכולים לספר – וגם אני הייתי חוקרת בעבר – שכשאתה עוצר מחקר לאורך זמן – קשה מאוד להניע אותו שוב. אתה מאבד מהדינמיקה, מהמידע ומהיישומיות של המחקר. מדובר כאן על נזק בלתי הפיך.

אחרי ה-07 באוקטובר, הייתי מצפה ממשלת ישראל לא לקצץ, אלא להגדיל; לחשוב על תמונת העתיד; על איך אנחנו רוצים לראות את המדינה שלנו; על בטיחות המזון; על ביטחון המזון. מכון וולקני עוסק בכל הדברים שמתממשקים לביטחון המזון והחקלאות במדינת ישראל. אנחנו יודעים איזה שבר גדול היה אחרי ה-07 באוקטובר – במשאבי המים, בהשקיה, במחקרי קרקע, בהיערכות להתחממות הגלובלית ולהתאמות.

השם שלנו יוצא למרחוק בכל העולם. התרומה שלנו היא תרומה בין-לאומית. יש כל כך הרבה דברים שהמכון הזה עוסק בהם, וזורקים את הכול לפח בעזות מצח. ראיתי בטלוויזיה את הנושא של מאגרי הגנים, וההיערכות - - -

האפרוחה.

אני לא ראיתי על האפרוחה, אבל בסדר. יש כאן מכון מפואר, בן יותר ממאה שנים, שגוזרים עליו גזר דין מוות, בגלל שיש שיטה של "סמוך" ו-"יהיה בסדר". לא יהיה בסדר. אנחנו נמצאים בהשמדה עצמית של כל הנכסים הרוחניים של מדינת ישראל. זה מה שזה.

תודה רבה. אני רוצה לברך גם את השתתפותו של חבר הכנסת קריב. ד"ר גורי זילכה, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, בבקשה.

תודה רבה. לפני מספר שבועות, הוועדה הזו דנה בנושא של המחקר היישומי, וכדרך אגב – גם דיברו שם על קיצוץ של תקציבי המדענים הראשיים. לגבי הנושא של מכון וולקני – מחר יבוא לפה המכון הגיאולוגי; מוחרתיים זו תהיה מלח"י, ואחר כך – חיא"ל.

הנושאים האלה צריכים לקבל תפיסה כוללת, כי ב-"שיטת הסלמי" – אנחנו לא נתקדם. בכל העולם המערבי נשאלת השאלה: בשביל מה צריך, בכלל, מכוני מחקר ממשלתיים? בעולם המודרני – כולל במדינות קפיטליסטיות מאוד כמו ארצות הברית ובריטניה – יש מכוני מחקר לתפארת, עם תקציב במימון ממשלתי של כמעט 90%.

מהן המשימות הלאומיות של מדינת ישראל בתחום המחקר היישומי, המוכוון על ידי המדינה, שהסקטור הפרטי והסקטור האקדמי לא יכולים לעשות? יש הרבה משימות לאומיות שאנחנו יודעים – גם מכון מחקר וולקני – שאנחנו מחויבים לעשות אותן; אחרת – אנחנו לא נתקדם. יש דברים שרק הממשלה יכולה לעשות. הקיצוצים האלה צריכים להיעשות בתפיסה יותר כוללת. צריך לשאול: מהן המשימות הלאומיות? מדוע הקיצוצים האלה נעשים בצורה ספורדית – פעם במכון הזה ופעם במכון אחר?

דרך אגב – וזה כבר עלה כאן בעבר – יכול להיות שהפתרון צריך להיות בחקיקה של חוק המחקר הממשלתי, שתאגד את כל המכונים האלה. זה הפתרון הנכון ביותר בטווח הארוך. תודה רבה.

אני מציע שזה יהיה חלק מההמלצות של הוועדה. תודה רבה לך. עכשיו ידבר סגן שר החקלאות, חבר הכנסת משה אבוטבול. כולנו רוצים לשמוע ממך שתביא בשורה.

לדעתי, צריך להעביר את המכון לבית שמש.

עד שנעביר לבית שמש – נעביר יחידות לגילת. יש לנו תוכניות יפות לעשות שם.

זה פחות מצחיק. תגיד מה יש לך לומר בעניין.

חברים טובים, קודם כול, אני רוצה לדבר אודות המכון. תרומתו של המכון היא ענקית לכל עולם החקלאות והמדע, וכל מחקר טוב שהוא עושה – מוסיף כבוד למדינה. אנחנו יודעים את זה וערוכים לזה; הייתי בביקורים במכון מספר פעמים ואנחנו משתפים פעולה.

בסך הכול, אני חושב שאם יהיה קיצוץ כזה או אחר במכון – אנחנו גורמים להפרת הסכמים וחוזים שנחתמו בנושא הזה, ויכולים לגרום לאותם חוקרים לעצור מחקרים חשובים למדינה. כפי שמטי ציינה – קשה להניע מחדש מחקר שנעצר, וזה יוצר הרבה מאוד הפסדים למדינה אחר כך.

אגב, על ידי עבודות מחקר נכונות – המכון מצליח לגרום לחיסכון - - -

ד"ר אסולין, אם תרצה – תדבר בקצרה מיד אחרי כבוד סגן השר. אתה הגורם המקצועי, אז חשוב לנו לשמוע ממך הערות לגבי דברי סגן השר.

אין הערות. דף העמדה שלו נמצא אצלי, ואנחנו משדרים יחד על אותו התדר. אם, חלילה, המדינה תקצץ במשרד – ומשכך גם במכון – אנחנו יכולים לגרום נזק גדול לכל הנושא של מדע וטכנולוגיה. בעבר, הייתי חבר ועדת המדע והטכנולוגיה, ואני יודע עד כמה יש חשיבות למכונים. הפיתוחים של המכון גם גורמים חיסכון ענק למדינה עם כל מיני אפשרויות ודברים יפים שהם ממציאים. לכן, יש פה גם השלכה כלכלית שיכולה להיעצר.

אחרי שהסברתי עד כמה זה מסוכן, אני אגש לעניין. אי-אפשר לבוא ולהגיד: "למה סגרת לנו את הברז בבית?" בעוד שהאוצר סוגר את השיבר הראשי והמים לא זורמים לתוך הברז. מקצצים לנו, למשרד החקלאות, 12%, וזה דבר שלא סוכם עליו; סוכם שיהיה קיצוץ לכל המשרדים – מעבר למשרד הביטחון, שכולם מבינים שזה מוצדק לתסף אותו – שכולם יישאו בנטל ושהכול יהיה בסדר. פתאום אנחנו מגלים שישנם משרדים שלא קוצץ להם בכלל, או בצורה מינורית, ושהכול מושת עלינו.

אתם יודעים שהחקלאים הם הראשונים שסבלו בהרבה תחומים מאז המלחמה – העובדים הזרים ברחו והחקלאים נפלו מאוד. זה לא ברור שכל הקיצוץ הזה הוא בדיוק - - -

מה שלא ברור הוא למה אתם מצביעים בעד התקציב. אתה לא הממשלה?

קודם כול, אני רוצה להגיד לכם שהשר שלנו התריע על כך לראש הממשלה ולשר - - -

ולכן אתם תצביעו נגד התקציב?

תן לי להשלים את דבריי.

אתה לא פרשן.

אתה רוצה תשובות?

אני רוצה שלא תסגור את המכון הוולקני.

אל תפריע לי בבקשה. אני מסביר בצורה הברורה ביותר. התרענו על כך עוד לפני חודשים, כשהתחילו לדבר על קיצוץ. דבר שני, אמרו לנו שיהיה קיצוץ של כולם, ופתאום גילינו שמקצצים רק לנו. דבר שלישי, הנושא של הקיצוץ הוא בדיוק כמו מקל כביסה – סוגרים למעלה ונפתח למטה.

מה עשיתם בנושא?

אל תחשוב שאנחנו לא נוכל לקצץ בתמיכות של החקלאים, ולהגיד: "אנחנו משאירים רק את המכון". פנינו, לחצנו - - -

אל תצביעו מחר על התקציב.

אני יודע מה אתם רוצים.

אנחנו רוצים למנוע את הסגירה.

אנחנו מנסים למצוא כל דרך למנוע את הקיצוץ; אני לא אתן לך ספוילר. אנחנו ניאבק עד הטיפה האחרונה כדי למנוע את הקיצוץ, ואז לא יהיה לנו נזק למכון ולתמיכות של החקלאים. הכול חשוב בעינינו. כשיש לנו אבא חזק, כמו שר החקלאות שלנו, שמבחינתו "כולם היו בניי" – אנחנו נאבקים על המכון כמו שאנחנו נאבקים על התמיכות.

איך אפשר להגיד את זה אחרי קיצוץ של 12%?

מחקו לכם בתקציב את כל הסובסידיות הישירות לחקלאים. על מה אתה מדבר?

אנחנו פה כדי להילחם.

זה פיקוח נפש, אדוני.

מטי, הרבה דברים נמנעו בזכותך. הלובי החקלאי עושה עבודה טובה.

אני רוצה להבין ממך: אם מדובר ב-12% – למה הקיצוץ מהמכון הוולקני הוא 25%, ולמה דווקא במכון הוולקני?

התשובה היא ברורה. אתה שולח אותי לקצץ מפה או משם; השמיכה קצרה, ומישהו צריך להרגיש את זה. אם לא המכון הוולקני – זה יהיה אותם החקלאים שצריכים לקבל תמיכה.

בשום אופן לא.

כבר קיצצתם להם בתמיכה.

חלק בגלל הייבוא וחלק בגלל דברים אחרים. אנחנו לא רוצים שיהיה לנו משבר בכל מיני תחומים; אנחנו צריכים לשמור על החקלאים ועל החקלאות, נקודה. מצד שני, לא ניתן שיגדעו את ידינו – המכון. לכן, אנחנו נמצאים פה כדי לשתף את כולכם; אדרבה – תעזרו לנו מול האוצר במיטב קשריכם.

קיצצו 12% במשרד, 250 מיליון שקלים בתקציבי תמיכות ואחת מיחידות הסמך החשובות שיש במשרד. חיסלתם את המשרד ואתם אומרים לנו - - -

אתם חיסלתם.

שר החקלאות חיסל; לא אנחנו.

הממשלה הקודמת חיסלה את הכול. אנחנו מקיימים את החקלאות ואת החקלאים, וניאבק עד הסוף.

אתה יכול להגיד את זה, אבל החקלאים יחלקו עליך.

כבוד סגן השר, חשוב שכל אזרח במדינה ידע שכל שקל שמושקע במכון הזה מניב 17.7 שקלים.

מסכים. אני איתך. למכון יש תרומה גם להאצת הכלכלה וגם לפריון של החקלאים. מצד שני, אני לא יכול לבוא ולהגיד שאני עוצר את התמיכות לאותם חקלאים שנמצאים בנפילה ענקית מאז המלחמה.

ד"ר אסולין, תגובתך, בבקשה.

אני מדען ולא פוליטיקאי. אנחנו, כגוף מחקר, לא יכולים להיות כלי משחק במאבקי כוח. אני רוצה לציין כאן את החשיבות למציאת פתרון מיידי. לדוגמה, בעקבות מה שאמרת עכשיו על כל מה שאנחנו מכניסים כנגד המחקרים שאנחנו מפתחים, בחודש מרץ יש 38 פטנטים שאם לא נמצא 280,000 שקלים בשביל להחזיק אותם – הם ייפלו. זה אובדן קניין רוחני של המדינה וחשיפה של חברות שמחזיקות בחלקים מהקניין הרוחני לתביעה.

מעבר לכל ההאשמות – מי אשם; מי קיצץ; מי מנצל עכשיו את המוניטין ואת העמדה של מכון וולקני בשביל להפעיל מנוף על הצד השני – חייבים למצוא פתרון מיידי להזרמת כסף לרכישות, על מנת שנוכל לחזור לתפקוד מיידי, כי אנחנו גורמים נזק לעצמנו.

אני צריך לקנות אוכל לפרות. יש משק חי במכון וולקני – הרפת המחקרית היחידה במדינה – ואני צריך לתת אוכל לפרות כמו שאני צריך לחלוב אותן. בשביל זה – צריך כסף, והפרות לא יחכו שאנחנו נגמור את הוויכוחים על מי קיצץ למי ומי צריך למצוא פתרון. הזרמה של כסף מיידי, היום, היא חיונית.

תודה רבה לך, ד"ר אסולין.

אתה צודק. אני איתך.

כבוד סגן השר, אני מבקש שאתה תאבק יחד איתנו; שנצא מפה למאבק אמיתי, שיגרום לכך שזה ישתנה לטובת המכון הוולקני בתוך שעות. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.

הדברים של סגן שר החקלאות הם די מדהימים. סגן השר אבוטבול, אתה הרגע דיברת ואמרת עד כמה הפעילות של המכון היא יוצאת דופן, חשובה, מקדמת את ישראל ומקדמת את התעסוקה, ולפיכך – המסקנה שלך היא שצריך לסגור את המכון.

לא. אל תנסה להכניס מילים לפה שלי. המסקנה היא שכולנו יחד צריכים להיאבק להמעטת הקיצוץ מ-12%, מה ששום משרד לא עשה. אל תשב ותחלק לי ציונים; תתחיל לעבוד.

דרך אגב, אנחנו מתנגדים לכל התקציב.

אתה אמיתי? אתה שומע את עצמך? אתה מבין שאתה בדיחה?

אני שומע היטב. לא רק לבוא בתלונות. כשהאוצר יוריד את הקיצוץ מאיתנו – כולם ייהנו מזה.

אני יודע שהקונספט של אחריות זר לכם, אבל אתה אחראי על התקציב של משרד החקלאות, שמתקצב את המכון הוולקני. מדינת ישראל בראשותכם החליטה לסגור את המכון הוולקני; מכון שאתה אמרת, ובצדק, שהפעילות שלו היא מנוע צמיחה בלתי רגיל – שהיא מייצרת תעסוקה שמקדמת את ישראל ואת האנושות בסוגיות הכי בוערות שיש לנו.

נכון; אתה מצטט אותי נפלא, אבל איך זה סותר את זה שאני מבקש לבטל את הקיצוץ כדי שלא נגיע למצב הזה? אתה לא מקשיב למה שאני אומר? אתה לוקח רק חלקים מדבריי? אני בעד מה שאתה אומר; אני אומר את זה.

אדוני יושב-הראש, אני מרגיש כאילו זה סיפור קפקאי; פרודיה; פרק של "ארץ נהדרת". יושב פה נציג ממשלת ישראל ואומר לנציג האופוזיציה: "לך לעבוד".

נכון.

אתה הנציג של הממשלה. אתה קובע את סדרי העדיפויות. אתה מחליט להעביר מאות מיליוני שקלים ל-"זהות יהודית" ולמשרדים המונפצים במקום למדע, לחדשנות ולצמיחה.

מה קשורה "זהות יהודית" למשרד החקלאות?

זה קשור.

אתה מחפש לעשות פה משחק פוליטי? אני אתייחס אליך כמו "ארץ נהדרת". אתה לא תדבר על "זהות יהודית" כשמדברים פה על מדע. אם אתה מדבר על מדע – בוא נדבר על מדע.

כשיהיה לך קשר למדע – אנחנו נדבר על מדע.

לך יש קשר לכלכלה? בוא ותגיד לי מה היית עושה במקומי. היית מוריד לחקלאים? אתה לא תיגע בחקלאים.

אתה בדיחה. לך הביתה.

אתם הרסתם את הכול; אנחנו פה כדי לתקן את זה.

בסופו של דבר, אתם מנהלים את המדינה. אתם מחליטים מהו תקציב משרד החקלאות ואיך הוא מתפזר. המסקנה העצובה מכל מה שאמרת היא שאתם החלטתם לסגור את מכון וולקני, שמייצג, בעיניי, את תמצית הציונות – הוא מפריח את השממה ומקדם צמיחה.

אם לא הצלחתם להשאיר את הפעילות של המכון החשוב הזה – נכשלתם. אם אתם יודעים להעביר מאות מיליונים ל-"זהות יהודית" ולמשרדי ממשלה ממוצאים – יש כסף. אם יש כסף לאבי מעוז, לאורית סטרוק ולמשרדי ממשלה ממוצאים, אבל אין כסף למדע, לחדשנות ולמנועי צמיחה – נכשלתם. שימו את המפתחות ולכו הביתה.

אתה לא תגיד לנו ללכת הביתה; אנחנו עובדים קשה.

אתם עובדים קשה בלהרוס את המדינה.

תתפטר לך הביתה.

למרות שאתה רוצה שנצביע נגד – אני לא אתן לך את זה. אתה לא תדבר עלינו כך; אנחנו עובדים יותר ממך.

אתם נכשלים.

אתם מקצצים לחקלאים; אתם מחסלים את החקלאות הישראלית.

איך אין לך בושה לבוא לפה ולתרץ בצורה עלובה את הסגירה של המכון החשוב הזה?

לך אין בושה, כשאתם הרסתם את החקלאות בממשלה הקודמת. עכשיו – אנחנו נתקן את השטויות שעשיתם.

אתם סוגרים את מכון וולקני ואתה מדבר על הממשלה הקודמת? איזה הזוי.

אני עובר עכשיו לאוראל פיין, רפרנט חקלאות באגף התקציבים, משרד האוצר.

אוראל פיין, אגף התקציבים. אני חושב שיהיה נכון לעשות סדר בדברים. במסגרת עדכון תקציב 2024 – שכולנו מבינים את הנסיבות שבגללן הוא נכפה עלינו – נעשו דיונים עם כלל משרדי הממשלה על התאמות בתקציב המשרדים. במסגרת אותם דיונים, קוצצו 8.5 מיליארד שקלים בקירוב; הושתו מיסים חדשים על הציבור; נעשו מהלכים כואבים.

כשאנחנו ישבנו עם שר החקלאות ועם הדרג המקצועי הבכיר במשרד – הגענו להסכמה על קיצוץ רוחבי בתקציב המשרד. המכון הוולקני לא היה במרכז הדיונים; הדיון לא נסוב סביב תקציב מכון וולקני.

אז תעבירו כסף צבוע למכון וולקני.

אנחנו הסכמנו על הפחתה רוחבית - - -

שהיא יותר מפי שתיים מההפחתה הכללית.

זה לא נכון.

12% אל מול 5%.

אז מה נכון?

ברשותכם, אני ארצה לסיים. שר החקלאות והדרג המקצועי הבכיר במשרד עמדו על כך שהפריטה של אותו קיצוץ לרמת התוכניות תיעשה על פי שיקול דעתו של שר החקלאות. אנחנו לא חלקנו על כך, וכך היה. אנחנו ביצענו הלכה למעשה את הנחייתו של שר החקלאות.

את מדיניות השר. כל הכבוד שאתה אומר את זה לפרוטוקול.

אנחנו השמענו את הדברים שאני משמיע לכם כרגע בוועדת הכספים. חלק מחברי הכנסת המכובדים שיושבים בוועדה הזו יושבים גם בוועדת הכספים, וזו לא הפעם הראשונה שהם שומעים את הדברים האלה. במסגרת אותם ניסיונות לפתור את הבעיות שהוצפו מגורמים שונים, ישבנו עם אנשי משרד החקלאות והפנינו אותם למקורות אחרים במשרד שיכולים להוציא את מכון וולקני מאותה בעיה.

אותו קיצוץ שאנשי מכון וולקני טוענים שנעשה בתקציב המשרד – מקורו בתקציבים תוספתיים. במסגרת עדכון תקציב 2024, התקבלו מספר החלטות רוחביות לכלל משרדי הממשלה. אתם מכירים חלק מהם; הם נקראים, בלשון העם, "פלטים" – הייתה הקפאת גיוסים, פלט קניות ועוד.

החלטה רוחבית נוספת שהתקבלה, לכלל משרדי הממשלה, היא שכל הסיכומים התקציביים – משמע, הכספים התוספתיים שהיו מיועדים להינתן בשנת 2024 – בטלים. מכון וולקני היה מיועד לקבל כספים תוספתיים בהרשאה להתחייב לפרויקטים חדשים - - -

כמה ביטלו לכל החקלאות?

מהו אחוז הקיצוץ בפועל במשרד החקלאות אל מול יתר המשרדים? כמו שאתה יודע, דיברנו גם בוועדת הכספים על כך שתקציב משרד החקלאות קוצץ ביותר מפי שתיים מתקציבי שאר המשרדים.

כשבמשרדים אחרים – בכלל לא נגעו.

רק בביטחון לא נגעו; בשאר – קיצצו ב-5%.

יש מקומות שלא נגעו בהם.

תעדכן אותי.

תקציב משרד החקלאות הגמיש, במזומן, שקוצץ – הוא 6%.

בלי כל מיני מניפולציות כמו "גמיש" ו-"במזומן". אנחנו רק רוצים לדעת את הנתונים לאשורם, אם אפשר.

הכספים התוספתיים שהיו אמורים להינתן למכון וולקני, במסגרת אותו ביטול של הסכם, היו מיועדים לפרויקטים חדשים. להגיד שבלי הכספים האלה מכון וולקני נסגר - - -

זה מה שהם אמרו.

כשיש הסכם תוספתי שמיועד לפרויקט חדש – זה פשוט לא נכון לטעון שהמכון ייסגר בלעדיו.

סליחה, אתה לא בא לפה רק כדי לתת איזו אמירה כללית, להגיד "זה לא נכון" ופה נגמר הדיון. זה דיון פרלמנטרי שהוא פיקוח פרלמנטרי; אם מסבירים לנו שהכסף שמקוצץ משפיע על התחייבויות מול קרנות מחקר, גופים ציבוריים וגופים מסחריים, וגורר נזק בלתי הפיך למכון, בסופו של דבר – צריך לדון בזה, תקציב-תקציב, הסכם-הסכם, ולא כמו שאתה עושה את זה.

אני יודעת שהאוצר התרגל שאנחנו, חברי הכנסת, הם משהו שפשוט מטיחים בו איזה משפט אחד ופה זה נגמר, ואני גם רוצה להתעקש איתך על הקיצוץ במשרד החקלאות. אני שמעתי, בוועדת הכספים, שהקיצוץ הוא אכן קיצוץ גדול יותר. מה המשמעות הכספית לקיצוץ גדול יותר, ולמה האוצר רואה בזה הזדמנות לחזון חיסול החקלאות שלו, בזמן מלחמה, כשכל המדינה מתנדבת עם חקלאים? לא שאני מסירה אחריות משר החקלאות.

תודה רבה, נעמה. את דיברת הרבה. מבחינתי, זה במקום הדברים שלך. אוראל, אי-אפשר להפריז בחשיבותו של מכון וולקני, וכולנו מבינים את זה. אתם, יחד עם משרד החקלאות, יכולים להגיע למשוואה של "אתם תתנו והם יתנו" לטובת המכון? יש כיוון כזה או לא?

אני לא מכיר כיוון כזה. אני יודע שלרשותו של שר החקלאות עומדים מקורות; הוא זה שאמון עליהם, והוא זה שאמון על הקצאתם. למעשה, אתה מבקש להתערב בשיקול הדעת של שר החקלאות. סגן השר פה, ואולי הוא יוכל להסביר; אני חושב שאנשי המכון ראויים לתשובה לשאלה: למה, וכיצד, בחר שר החקלאות לבצע את הקצאת המקורות שלו?

סליחה, איימן, זה לא הסיפור. יש פה מניפולציה מוגזמת מדי; אי-אפשר שהדברים מתנהלים כך. כפו על המשרד את גובה הקיצוץ, ואז אמרו להם - - -

תני לו להמשיך את התשובה שלו, בבקשה.

אני חושב שאת התשובות האלה – צריך לתת שר החקלאות ובא כוחו בוועדה, סגן השר. לגבי שאלתה של חברת הכנסת לזימי: רוב הקיצוץ שאת רואה בתקציב משרד החקלאות – מקורו באותם כספים שהיו מיועדים במסגרת הרפורמה בחקלאות, שבוטלה.

אבל המכסים ירדו.

ולקחו גם את הכסף.

ומחירי המזון רק עולים.

הרפורמה בוטלה אחרי ירידת המכסים, בלי הפיצוי לחקלאים. אחלה שיטה.

אוראל, אני חושב שלא רק אנחנו, אלא גם הציבור שצופה בנו, יודעים מה זו תשובה מקצועית, מה זה למרוח, ומה זה לחשוב – בכנות ובהרבה פטריוטיות – איך מצילים ומחזקים את המכון, שהוא מניב וטוב בכל הרמות.

אנחנו כבר עשינו את זה; יותר מנשמח לשבת עם הדרג המקצועי ממשרד החקלאות ולהאיר את עיניהם על האופנים שבהם הם יכולים לפתור את הבעיה.

אתם מוכנים לתרום את חלקכם תקציבית, בכסף? כן או לא?

אני לא יודע מה זה אומר "את חלקנו".

זה אומר להוסיף כסף.

טוב. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה רבה. אני הקשבתי בקשב רב לנציגי המכון, ונזכרתי שבדיוני התקציב בוועדת הכספים, כשדיברנו על מיסוי הסיגריות בדיוטי-פרי, הגיעו נציגי הליכוד. אחת הסיבות מדוע אי-אפשר להטיל מס על הסיגריות בדיוטי-פרי הייתה הטענה שלדיוטי-פרי יהיו בעיות משפטיות מול הסכמים בין-לאומיים ארוכי טווח. מסתבר שכשלדיוטי-פרי יש בעיות משפטיות – אי-אפשר להטיל מס, אבל כשלמכון וולקני יש בעיות משפטיות מול האיחוד האירופי – זה לא מפריע לאף אחד.

אני מודה שאני פחות מבין במחקר החקלאי, אבל אני מבין בכספים. אני רוצה לתת לכם דוגמה מספרית: למיטב הבנתי, לפי המספרים שנתת, הקיצוץ בתקציב המכון הוא 67 מיליון שקלים. השנה, התקצוב של הפרויקטים בתחום הזהות היהודית במשרדה של אורית סטרוק, לדוגמה, הוא 98 מיליון שקלים, בלי קיצוץ.

העניין פה הוא לא פיסקלי; זה עניין של מדיניות ושל סדר עדיפויות עקום של הממשלה הזו. אני חייב להגיד לסגן השר, וגם לשר החקלאות שלא נמצא כאן: אם אתם לא מסוגלים למנוע את הקיצוץ הזה – קחו אחריות ותתפטרו. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי לעצור את הקיצוץ הזה. תודה רבה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת בליאק. יש לי הצעה שאני מקווה שתאמצו: שמשרד האוצר, משרד החקלאות וד"ר אסולין ישבו ביחד, כבר בעוד שעה או שעתיים, וינסו להגיע למתווה; קחו בחשבון גם את ההצעה של ד"ר אסולין להסטות פנימיות בתוך המכון עצמו. אני מקווה שנקבל תשובה חיובית מכם בתוך 20 דקות. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

רעיון מעולה.

קודם כול, אני מאמץ את ההצעה שלך. אני מציע שנעשה הפרדה בין הטחת האשמה, או המשחק הפוליטי, לבין הדיון המקצועי. אוראל, אני חושב שאתם שחקן מרכזי. שתי הערות מקדמיות: א', בשביל ההוגנות, כמי שהיה חבר בממשלה הקודמת, צריך לומר: הממשלה הקודמת, באמצעות שר האוצר ושר החקלאות שלה, החלה בהסתערות כנגד החקלאות, בהשראה של כל מיני גורמים חיצוניים - -

פורום קהלת, למשל.

- - ובהשראה של העקרונות של משרד האוצר – קודמיך, אוראל; לא אתה. אני רואה במה שקורה כרגע, ובאדישות, חלק מאותה מערכה. אני פונה לתומכי החקלאות ומבקש מכם להשתמש באיזו שהיא יכולת שהיא לא מתחום הכלכלה והמחקר – קצת אמפתיה לדילמה הקשה כל כך של אנשי משרד החקלאות. הרי, מבקשים פה להחליט במי אנחנו פוגעים: בחקלאים – בסבסוד הפעולה של החקלאים בשטח – או במערכות התמך החשובות שכבר עברו דיאטה רצינית מראש בתוך המשרד, ובתוכן המכון הנפלא.

אנחנו בתהליך כולל – אני רואה את זה במכון הגיאולוגי ובמכוני המחקר האחרים, ומי יודע מה קורה באקדמיה, אבל זה לא לדיון כרגע – של מחלה אוטו-אימונית לאומית של השמדת ערך עצמי. כשלא היה לנו – יצרנו מערכות מופלאות, ביניהן מערכת המחקר.

אגב, היושב-ראש, זה כבוד גדול, ותחושה של קורטוב של גן-עדן, לראות אותך, אישית, מהמקום שממנו אתה בא, מנהל את הישיבה הזו. זה מה שקורה במכוני המחקר; זה חלק מאותן תשתיות ישראליות מופלאות ומרגשות שבהן מתקיים שבת אחים גם יחד, שבת שבטים גם יחד, מכל העדות כולן. את זה – אנחנו מקעקעים באיוולת שאין כדוגמתה בעשור השמיני לחייה של המדינה שלנו.

אני קורא לאוראל ולכל הדרג שמעליך לצאת מהאדישות. זו אדישות מופקרת; אתם יודעים לקחת אחריות ולהוביל – לפעמים בניגוד לדעתנו. אתם מוכרחים לקחת אחריות. אמרתי את זה לשר האוצר, והוא, כמובן, גלגל אותי להחלטה הפנימית בתוך החקלאות. אני חושב שיש כאן ביזוי של החוקרים המופלאים.

אני רוצה לספר לכם עניין אישי – גילוי נאות: הבן שלי הוא סטודנט לחקלאות, בעוונותיו, ועובד במכון וולקני כסטודנט. הוא נמצא במילואים כבר כמה חודשים, כמו שאתם יודעים, ואומר לי: "אבא, לא נעים לי. אני יודע שהמכון, שאין לו כלום, ממשיך לשלם את ההפרשות הסוציאליות".

יש פה משהו מופרע; דיברנו קודם על לאן ילכו חוקרי העתיד, ואנחנו עושים דבר איום ונורא. אוראל, אני מבקש שתעביר את התחינה של הפורום הזה לקחת אחריות; לא להסתכל ולתת למשרד החקלאות להתבוסס בדמיו.

הערה אחרונה, וזו האמירה הפנימית, הפוליטית, הערכית והאידיאולוגית שאני רוצה לשים על השולחן: פחות מאחוז של ההסכמים הקואליציוניים יסדר את המדע הישראלי בשנה הקרובה לפחות.

תודה רבה לך, חבר הכנסת שוסטר. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה, ותודה על עצם קיום הדיון החשוב הזה. מכון וולקני הוא מכון מחקר שידוע כמכון מקצועי בעל שם בין-לאומי. על כל שקל שאתם, בממשלה, מעבירים למכון הזה במשך השנים – הם מניבים 9.6 שקלים.

9.6 שקלים לגבי החקלאות בישראל, ואם לוקחים את ההשפעה הבין-לאומית – זה מגיע ל-17.7 שקלים.

לכן, במכון הזה – מבחינת מחקר, קידום החקלאות ומה שזה מניב מבחינה כלכלית – היא כדאית מכל הבחינות. האחריות על הקיצוץ הנורא הזה – כמו על הקיצוץ בנושא תעסוקת נשים, למשל, שהוא נושא חשוב – היא על הממשלה. יש רושם, כבוד סגן השר, שהממשלה מיירטת את המחקר. היא פוגעת במכוני מחקר, או בשדה המחקר - - -

בהשכלה בכלל, אדוני.

לא חשה בחשיבותם.

יש צורך להצביע על האחראים על הקיצוץ הזה: האוצר וגם החקלאות. שר האוצר בא לוועדת הכספים – אנחנו חברים בוועדת הכספים – ואמר: "יש מסגרת, וכל שר יעשה מה שהוא רוצה בתקציב המשרד". אז, בא האחראי על התקציב, ואמר שהשר בחר לקצץ כל כך הרבה בתקציב המחקר של מכון וולקני. לכן, האחריות היא גם עליכם וגם על האוצר. שר האוצר אמר שיש מספיק כסף לכולם אחרי התיקון.

השאלה היא מי הם כולם.

כן. זה סיכון מחושב במידה רבה. לדעתי, אם המכון היה מסונף למרכז האוניברסיטאי באריאל – הוא לא היה מקוצץ; שר האוצר לא היה נוגע בו. יש לך ספק בכך? אני אומר את זה, כחבר ועדת הכספים, כי רק לפני שבועיים ראיתי הזרמת תקציבים של מאות מיליונים למשרד של סטרוק, ולזהות היהודית בארבעה משרדים שונים.

חמישה.

משרד החינוך, משרד המורשת, משרד המסורת ואבי מעוז. יש חמישי?

משרד התרבות. מרוב זהות יהודית – פוגעים בעם היהודי.

לא סתם אמרתי בהתחלה שצריך להעביר את המכון לבית שמש. לדעתי, אתם, הממשלה הזו, ממוקדים באנשי שלומכם. אם יתחילו לקרוא לקישואים "קישואים שמחזקים את הזהות היהודית", או למלפפון "מלפפונים ציוניים", או "עגבניות למלחמה בטרור" – זה יחזק אתכם.

או "ביצים נגד השמאלנים".

זה טוב שאתה כנה.

סגן השר, אני אסיים במשפט אחד: זה סוריאליסטי מאוד שח"כ ערבי מנהל את הישיבה למען מכון וולקני, ואתה – נציג הממשלה הימנית מאוד שהורסת את וולקני.

אחמד, אני רק רוצה להגיד לך שבתוך המכון עובדים רבים ומוצלחים מאוד מהמגזר ששייך אליו איימן עודה, כך שזה לא פלא שהוא אמור לנהל ולעזור לנו.

כך שזה לא פלא שקיצצו.

זה לא קשור; כולם אותו הדבר.

חברים, הפלא שמדברים עליו הוא שאני חושב שמה שטוב לכל האזרחים – טוב גם לאוכלוסייה הערבית. היא חלק מהחברה, ולכן מה שטוב לחברה כולה – טוב גם לחלקים מהחברה; בין היתר, לאוכלוסייה הערבית. סיוון ינקוביץ', תקציבנית משרד החקלאות, בבקשה.

בוקר טוב. מדינת ישראל נאלצה להתמודד עם קשיים תקציביים בעקבות המלחמה ולעשות התאמות לחוק תקציב 2024 שכבר אושר פעם אחת בכנסת. ההתאמות האלה כללו הרבה מאוד קיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה, ובין היתר קיצוץ רוחבי גם בתקציב משרד החקלאות. בנוסף, הייתה החלטה של משרד האוצר לבטל את כלל הסיכומים התקציביים שהיו למשרדי הממשלה.

במשרד החקלאות, המשמעות של ביטול הסיכום התקציבי לשנת 2024 הייתה גדולה מאוד. קשה לי להשוות את זה למשרדים אחרים, כי אין לי מידע על סיכומים תקציביים שיש במשרדים אחרים, אבל אני יכולה להגיד שאצלנו, הסיכום התקציבי לא כלל רק תוספות עבור פרויקטים חדשים או תוספתיים, אלא גם חלק מהפעילות השוטפת שהמשרד ומינהל המחקר החקלאי מבצעים מדי שנה. זאת אומרת, גם הסיכום התקציבי שבוטל פגע בפעילות שוטפת של המשרד ושל מינהל המחקר החקלאי.

היטיב לנסח זאת חבר הכנסת שוסטר, שאמר שאם מבקשים ממשרד החקלאות לקחת את המסגרת המקוצצת מאוד הזו ולבחור איפה לקצץ – האם בתמיכות בחקלאים, במינהל המחקר החקלאי או ברכש השוטף של משרד החקלאות – שר החקלאות, במדיניותו, הנחה אותנו לעשות מאמצים כבדים מאוד כדי לא לפגוע בתמיכות בחקלאים ובחקלאות – במיוחד לאור המכה הקשה שהחקלאות ספגה והעובדה כי היא עדיין מתמודדת עם אתגרים כתוצאה מה-07 באוקטובר וממה שקרה אחר כך. הדבר הזה גזר קיצוץ משמעותי גם במינהל המחקר החקלאי וגם בתקציב הרכש של המשרד, שלמעשה מקפיא את פעילותו.

היום, חוץ מחשמל – לא משלמים כלום ברכש אצלנו.

זה נכון. אני אתייחס עוד להצעת היו"ר, שאומר: "תשבו יחד עם משרד האוצר והמכון ותראו מה אתם יכולים לעשות". במסגרת שעומדת לאישור הכנסת כיום עבור משרד החקלאות, אם נרצה להגדיל תקציבים במינהל המחקר החקלאי, שחשוב לנו מאוד, המשמעות היא פגיעה בתמיכות בחקלאות. אין למשרד החקלאות כסף יש מאין - - -

את יכולה להתייחס להצעות האופרטיביות של ד"ר אסולין? הוא נתן שתי הצעות.

חברים, אני רוצה להודיע לכם משהו. קודם כול, אני מברך את השתתפותו של חבר הכנסת יוסף עטאונה. אהלן וסהלן. עכשיו קיבלנו הודעה מיו"ר הכנסת שהוא לא מרשה לנו להמשיך אחרי השעה 11:00, אבל הוא כן מרשה זאת לוועדת החוקה, החוק והמשפט. למה? זוהי רוח התקופה. זוהי רוח המפקד. יש דברים שהם חשובים – הפגיעה במרחב הדמוקרטי יכולה להמשיך – אבל דברים שהם באמת חשובים לחברה – אפשר לקטוע ולהמשיך הלאה. בבקשה, ד"ר אדלר.

תודה על הדיון הדחוף והחשוב. אני רוצה לתת את המבט של ביטחון המזון של ישראל. אני רוצה להזכיר לכולנו: אם אין קמח – אין תורה. משקיעים הרבה בתורה, אבל אם אין קמח – לא תהיה תורה. מדינת ישראל נמצאת בסיכון קיומי של ביטחון מזון קיומי; לא פחות מזה. משרד החקלאות היה צריך לדרוש תוספת, ולא למנוע.

כבוד סגן השר, אלה דיני נפשות. הממשלה כבר יודעת; היא החליטה שביטחון מזון זה דבר חשוב, יחד עם המל"ל. איך יכול להיות שאתם מקצצים בתמיכות לחקלאים, במכון וולקני ובמחקר החקלאי? עצה קטנה: העברתם את המס על הטבק? יותר אנשים מתים במדינת ישראל מהמזון המזיק ומהמשקאות הממותקים. תחזירו עכשיו, בחמש הדקות הקרובות, את המס על המשקאות הממותקים; הקהל שלכם עובר את קטיעות הגפיים מהסוכרת. מדינת ישראל מובילה בקטיעות גפיים מסוכרת, וזה קשור למחקר החקלאי, כי מדינת ישראל מסתמכת על ייבוא מזון מזיק.

אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו לא נוכל לייבא מזון. אם יפגיזו את הנמלים – מה נגדל פה? אנחנו לא יכולים להסתמך על הטכנולוגיות החדשות. אנחנו צריכים שמכון וולקני וכלל המחקר החקלאי ישקיעו כרגע במחקר על הגידולים האסטרטגיים שמדינת ישראל צריכה לגדל בחודשים הקרובים.

אני קוראת לכם לעצור לאלתר לא רק את הקיצוץ במכון וולקני, אלא גם במחקר החקלאי, גם במשרד החקלאות - - -

גם לחקלאים. אם אין לכם חקלאים – איך יהיו מחקרים?

אדוני, אתם יכולים להוסיף בחזרה את המס למשקאות הממותקים מחר. מיליארד שקלים בשנה. בכך תצילו נפשות, תצילו את מערכת הבריאות הקורסת ותצילו את החקלאות. תודה רבה.

ברור שזה עניין של סדר עדיפויות. פרופ' זהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי. היינו אצלכם והיה מרשים מאוד.

תודה רבה. רציתי להגיד תודה על כך שבאתם לבקר אותנו לפני שנה בערך. אני אקצר, כי זה היום של מכון וולקני. אנחנו לא פנינו לבקשת עזרה, אבל יש לנו הזדהות עמוקה עם מה שד"ר אסולין פרס פה. יש מעט מכוני מחקר בשירות הממשלתי שהם גם בסקטור הביטחוני – מכון וולקני ואנחנו. אנחנו יותר קטנים ממכון וולקני אבל אנחנו עובדים לפי אותם עקרונות.

ההבדל העיקרי בינינו לבין מכון וולקני, נכון לרגע זה, הוא שאנחנו לא נתקלנו בבעיה תזרימית, אבל היינו עלולים להיתקל בבעיה תזרימים ולעמוד במצוקה כמוהם. אני רוצה את המצב שבו גייסנו כספי מחקר, אנחנו מכובדים לקרנות מכובדות מאוד ולא יכולים להוציא את הכסף, כמו שתיארתם פה בדיוק – כי החשב לא מאשר; כי במרכבה זה בגירעון וכו'. אנחנו התנהלנו בצורה שכרגע – אין לנו בעיה תזרימית, אבל יש לנו קיצוץ של 15% בכוח אדם ו-15% בתקציב.

אני רוצה לומר שתי הערות – אחת לגבי התנהלות האוצר. הם עושים את זה חד-צדדי; זה נופל עליך פתאום, יום אחד. לא התייעצו איתנו; לא שאלו אותנו; לא אמרו כלום לפני. רק הודיעו: "עכשיו, אתה לא 114 ב-C כוח אדם, אלא 99". הם גם לא ספרו נכון, ושכחו את מי שבשבתון ואת מי שבחל"ת; אנחנו סופרים אחרת משרות לא מאוישות.

הרפרנט שעובד מולנו אומר שאפשר לתקן, אבל אני לא יכול לתקן כל כך – זה מצריך ועדת חריגים, כספים - - -

זה כבר עבר בממשלה ונגמר הסיפור.

כן. למרות שאנחנו לא בסכנת סגירה, כי אין לנו בעיה תזרימית כרגע – אנחנו בהחלט בבעיה. אנחנו לא נוכל למלא את הייעוד שלנו – בנושא של התרעות כנגד רעידות אדמה, בנושא של הזיכיון החדש של ים המלח ובעוד הרבה נושאים.

אני לא רוצה להאריך פה היום, כי זה לא היום של המכון הגיאולוגי, אבל יש לנו ייעודים לאומיים; בשנתיים-שלוש האחרונות היינו בקשר עם 10-15 פוסט-דוקטורנטים שאנחנו מייחלים שיחזרו לארץ, כדי לא לאבד את המוחות האלה, ואם אנחנו נרצה להוציא את המכרזים כדי לקלוט את החוקרים הצעירים האלה – אנחנו לא נוכל.

אני מזדהה עם מה שנאמר פה על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח: אין מדינה בעולם שאין לה מכון גיאולוגי. הקונספציה שיושבת, לפעמים, בחלקים במשרד האוצר – שלפיה יש מחקר באקדמיה ואחר כך יש תעשייה, ומדלגים על מכוני המחקר הממשלתיים – היא קונספציה שגויה. אין מדינה בעולם שעושה את זה בצורה כזו. יש לנו יעדים לאומיים רחבים שרק מכון מחקר ממשלתי יוכל לעמוד בהם.

שגם מצילים חיי אדם; תדגיש את זה.

תודה רבה. עכשיו עוברים לד"ר גל זגרון, המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

אני רוצה להבהיר משהו שחשבתי שהוא לא ברור: אנחנו, בלשכת המדענית, מוציאים קול קורא. רשויות המחקר והחוקרים מתחרים, והם יכולים לקבל את הכסף אחרי שהם ביצעו את העבודה. אם הם לא יכולים לבצע את העבודה – ומכון וולקני הם בין הזוכים שלנו – הם לא יקבלו את הכסף.

יש פה חוסר היגיון כלכלי. מדינת ישראל נמצאת ב-Hot-spot אקלימי; כבר יש התחממות, ויהיו עוד אירועי קיצון. העוטף הוא אזור חקלאי כמעט במלואו. אני לא מצליחה להבין את ההיגיון בכזה מהלך, בתקופה שבה המטרה שלנו היא שתושבים עקורים ומפונים יחזרו לבתים שלהם ויחיו בסביבה בריאה.

תודה רבה לך. ד"ר אילן סמיש, יזם בתחום Food-Tech. אני חושב שגם לסבא שלך היה תפקיד בבניית המכון הזה.

החקלאים לא ידברו היום? רק מדענים?

אתה תדבר.

רמדאן כרים, אדוני היושב-ראש. אני שמח שאתה מציף את הדיון הזה, אבל הוא צריך להיות בוועדת חוץ וביטחון ובוועדת הכלכלה, כי מכון וולקני הוא גוף ביטחוני ומנוע צמיחה של מדינת ישראל. לפני 101 שנים, סבא שלי, יושב-ראש התנועה הציונית של צ'כיה, עזב את לימודי הרפואה ועלה לארץ. אחרי שנה, הוא הבין שלא יודעים פה מספיק חקלאות, ונסע לברקלי. אז, אלעזר וולקנסקי ביקש מסבתא שלי, זדנקה דבורה סמיש, ומסבא שלי, משה רודי סמיש, לחזור לארץ ולעזור להקים את מכון וולקני.

על מה סבא שלי עבד? הייתה בעיה בגב ההר ולא יכלו לגדל שם תפוחים, והביאו תפוחים מחו"ל. אז הוא מצא שיטה לגדל תפוחים שהיום משתמשים בה בכל העולם. הוא ניהל את המכון שנים מאוחר יותר, וסבתא הקימה את התעשייה של ה-Food-Tech בישראל. בהתחלה הכול היה ביחד, ואז היה פיצול בין הפקולטה לחקלאות, שהוקמה על ידי מי שהתחיל את מכון וולקני, לבין מכון וולקני.

סליחה, יו"ר הכנסת שמע על הזעקה, אז יש לנו עוד רבע שעה. תמשיך, בבקשה.

לימים, אבא שלי, ד"ר מיכאל סמיש ממכון וולקני, פרסם עשרות מאמרים עם פרופ' איתמר גלזר, שהיה סגן ראש המינהל והמדען הראשי של מכון וולקני. הם מצאו שיטה להדברה ביולוגית של קרציות, שהיום משתמשים בה בכל העולם וגם בישראל.

היום, בשעה 23:00, אלון פרידלנדר מגיע לזרוע פטריות אצלי במתססה – "אמאי חלבונים" – ובעוד חמישה ימים אנחנו נקצור משם את החלבון המתוק של אמאי חלבונים שאנחנו מייצרים כתחליף סוכר. אני גייסתי את אלון בגלל שהוא קיבל הכשרה במכון וולקני, ולאורך 18 שנה באקדמיה – אני מקבל עובדים ממכון וולקני.

לפני יותר משנה, הייתי בוועדת החוקה והתחננתי ליושב-הראש רוטמן: "אל תשנא את בוחריך. אל תהרוס את בית מקדשנו. לאט לך". מותר לשנות מדיניות, אבל מה שעושים פה זה לירות ברגל, בלי עבודת מטה – כולל ברגל שרוטמן מקדם, כי הוא מדבר על תאחיזה בקרקע של ישראל.

בתור הולנדי, אנחנו פה באדמת טרשים. ספר בראשית נפתח עם: "נתתי לכם כל עשב זורע זרע על פני הארץ, וכל עץ אשר בו פרי עץ", אבל פה, במיוחד בחקלאות – עוברים לפרק ג', שם נאמר: "בזיעת אפיך תאכל לחם".

החומה שמגנה עלינו בישראל – וראינו שהחומה בעזה לא הגנה עלינו; ראינו כמה זה חשוב שם – היא חומה של חקלאות. מי ששם את האצבע בסכר, מונע את השיטפון ומאפשר לנו לעבד את האדמה זה מכון וולקני. מפה, אני יוצא בקריאה: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה", בגלל שמכון וולקני זה מה שמאפשר לנו לחיות ולעשות חקלאות בארץ הזו, ולעבוד ביחד – יהודים וערבים כאחד. אין גוף יותר חשוב לביטחון ולכלכלה, ולעשות את זה כנגד מה שהשר עצמו רוצה – אחיזה בקרקע – זה פשוט התאבדות קולקטיבית.

דברים חשובים מאוד.

ד"ר סמיש, תודה לך. דבורה מרגוליס, ועד ראשי באוניברסיטאות, בבקשה.

תודה רבה לכולכם על ההזדמנות להשתתף בדיון חשוב מאוד. פורום הרקטורים של ורה – אלה ראשי הפירמידה האקדמית בכל אחת מהאוניברסיטאות – פנו במכתב לשר החקלאות כבר לפני כמה שבועות. הם ציינו במכתב שורה של שיתופי פעולה אקדמיים שנעשים בין חוקרים באוניברסיטאות לבין חוקרים במכון וולקני, ואת החשיבות של המחקרים שנעשים במכון וולקני.

נציגויות המחקר של ישראל רואות חשיבות גדולה מאוד בהמשך קיומו של מכון וולקני ובפעילות המחקרית הדרמטית שקורית פה לטובת החברה הישראלית, ואפילו למען האנושות. אנחנו מצטרפים לקריאות למצוא את הדרך לבטל את הקיצוץ האכזרי והבלתי נחוץ הזה.

תודה רבה לך. אורי דורמן, התאחדות חקלאי ישראל, בבקשה.

אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אנחנו מתנגדים באופן מוחלט לכל קיצוץ במשרד החקלאות ולכל מה שמתרחש סביב החקלאות במשך מספר שנים לא מבוטל. מבטלים את החשיבות של החקלאות והייצור המקומי במדינת ישראל.

החקלאות היא חלק מהביטחון של מדינת ישראל – כמו חינוך וביטחון לאומי, יש גם את החקלאות. החקלאות היא לא אקורדיון, וכך גם לגבי המחקר החקלאי בכלל. המחקר החקלאי היישומי נעשה במכון וולקני, אבל הוא גם מתבצע אצל החקלאים בפריפריה. גם החקלאים מבצעים מחקר, והקיצוץ הזה משפיע גם על המחקר שעושים החקלאים.

אנחנו דורשים שגם הפעילות הזו, שמתבצעת במסגרת המדען הראשי של משרד החקלאות, לא תיפגע, כי הכול מקשה אחת. המחקר הוא לא אקורדיון, כפי שהחקלאות היא לא אקורדיון. אם הפסקת מחקר – אי-אפשר להתחיל אותו מחדש. לכן, הגישה צריכה להשתנות.

המחקר הוא אמצעי; הוא לא מטרה. המטרה היא החקלאות; ייצור המזון. המחקר משרת אותה. לאור מה שספגה החקלאות, כמו משבר המחסור בידיים עובדות – צריך לפתח טכנולוגיות חוסכות כוח אדם. מי יעשה את זה? אותו הדבר לגבי הרבה דברים אחרים שאני לא יכול להיכנס לכל הפרטים שלהם.

למשרד החקלאות היה תקציב של למעלה ממיליארד שקלים לתמיכות בחקלאות בהשקעות במחקר ופיתוח, וגם הסכום הזה קוצץ. שר החקלאות וסגן שראני מבין החקלאות מדברים כל הזמן על הסכום שהיה בתקציב ונלקח – 5 מיליארד שקלים לחמש שנים. את הסכום הזה, ואת התמיכות שהבטיחו – צריך להחזיר לחקלאות מיידית, וזה יפתור את כל הבעיה.

תודה רבה לך. ברוך הבא, חבר הכנסת ששון גואטה. אתה רוצה לדבר?

לא.

למה אתה לא רוצה לדבר? אני שמעתי אותך בהשבעה שלך. שמתי לב שדיברת על כך שכשהחקלאות נפגעת, וגם מעמד הפועלים – אתה תהיה הפה שלהם. אתה בקואליציה, אז תדבר.

תהיה בטוח שאני לא בעד מה שהאוצר עושה, ואני לא בעד האוצר בכלל. קודם כול, אני לא בטוח ששר החקלאות רוצה להצביע בעד התקציב, וגם עוד כמה חברי כנסת שאני מכיר.

רק שיעשו את הדבר הנכון.

חבר הכנסת ששון גואטה, אני מבקש ממך בכנות, בצורה הכי ישירה, שתיאבק עכשיו, בשעה הזו – גם כחבר קואליציה – למען הזכות של מכון וולקני.

ברור.

אני יכולה להוסיף משפט אחד?

בבקשה.

אני רוצה לומר לכבוד סגן השר משהו פוליטי: אתם 64 חברי כנסת בקואליציה. אני מצפה ששר החקלאות ואדוני יצביעו נגד התקציב, כי זה פוגע בליבת השליחות הציבורית שלכם.

זה נכתב כאן שחור על גבי לבן, גם לאוצר ולראש הממשלה. יכול מאוד להיות שתפגשו אותנו גם שם. אנחנו לא נבהלים מזה.

ד"ר מרגריטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים, בבקשה.

שלום. אני רציתי לציין תחום שלא הוזכר פה: למכון וולקני יש תרומה גדולה מאוד גם בשימור של המגוון הביולוגי ושל מערכות אקולוגיות בארץ. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם מכון וולקני – בעיקר עם בנק הגנים שבמכון וולקני – במשך עשרות שנים.

השימור הזה הוא גם שימור בפועל של זרעים, אבל גם מחקר שמלווה את זה ושמאפשר פיתוח פרוטוקולים להנבטה וכו'. זה הבסיס לשימור המגוון הביולוגי והגנטי של צמחים בארץ, ולפוטנציאל השיקום. הארץ שלנו מתפתחת מהר מאוד; צפיפות האוכלוסייה גדולה מאוד, וזה פוגע בבתי הגידול ובטבע בארץ. ללא מכון וולקני וללא בנק הגנים – אני לא רואה איך אנחנו יכולים להתמודד עם שימור של תפקוד מערכות אקולוגיות.

שוב, זה דבר שאי-אפשר להפסיק אותו ולהתחיל אחר כך. זה צוות מיומן ובעל ניסיון וידע, וזו גם תשתית שאי-אפשר לכבות אותה ולהקים אותה מחדש. אני תומכת מאוד בכך שמכון וולקני יקבל את התקציבים הראויים להמשך הפעילות שלו, אחרת הרבה עבודה והשקעה שנעשתה עד עכשיו – יורדת לטמיון.

תודה רבה לך, ד"ר וולצ'ק. אחרון הדוברים, דודו קוכמן, תנועת האיחוד החקלאי, בבקשה.

קודם כול, תודה רבה על הדיון, כבוד היושב-ראש. אני יושב כאן, שומע ומתבייש לגמרי שאנחנו מתנהלים דיון שבו מנסים להצדיק את קיומו של מכון שקיים 103 שנים. אני רוצה לדבר באופן הרבה יותר רחב: מדובר על קונספציה של השמדת החקלאות. זו הקונספציה.

תראו מה קרה לשום – אין כמעט גידול של שום בישראל בגלל שמייבאים אותו מסין; המחיר שלו עלה והתוצר נוראי. כמעט ואין שמן בארץ, והמחיר שלו עלה, כי כרתו 400,000 עצי זית. כך זה היה בדגים וכך זה יהיה בעוד ענפים.

הקונספציה של האוצר לא משתנה. משרד החקלאות הוא "ילד הכאפות" של האוצר. זה לא הקיצוץ הראשון ולא האחרון; במהלך השנים היו הרבה מאוד קיצוצים. זה דבר שחייבים להפסיק אותו. לא יכול להיות ש-103 שנים של מחקר חקלאי יישומי, שפועל יחד עם החקלאים ובצמוד אליהם, ייהרס במחי יד.

כבוד היושב-ראש, אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל במדינות ה-OECD ביחס לאוכלוסייה הוא 4.5%, שזה מספר נמוך. בישראל, הוא עומד על 0.6%. אנחנו נמצאים כבר מתחת לקו האדום. לייצר חקלאים צעירים – כמו לייצר מדענים חדשים – זה לא דבר שלוקחים אותו מאיזו שהיא קופה; זה תהליך. להרוס – אפשר בבת אחת. לבנות זה תהליך שצריך לעשות.

לכן, אני שומע את נציג האוצר כאן ומתבייש. אני שומע את הוויכוח בין הקואליציה והאופוזיציה, וזה ממש לא מעניין אותי. אני חושב שכולם כאן צריכים להירתם – ואני שמח שגואטה הגיע – כי אמרתי: "איפה נציגי הממשלה?".

אני קורא גם לסגן השר – אתה מייצג את המפלגה: אסור בשום פנים ואופן לפגוע בחקלאות הישראלית. מכון וולקני זה - - -

נשמת אפה של החקלאות.

תודה רבה לך. אני ניגש לסיכום, עם שני סעיפים: הוועדה תקדם הצעת חוק מכון וולקני, כדי שיהיה מוגן בפני קיצוצים רוחביים, כדי שיישמר רציפות ואופק לפעולה נוחה.

אם אפשר להוסיף לפרוטוקול – שיהיה כרוך גם במכון הגיאולוגי, ביחד.

אנחנו נהיה באותו המקום לגבי כל דבר שיישמר דברים שהם בסיסיים, טובים ומקדמים את החברה כולה. אני שמעתי אותך טוב מאוד, סגן השר, ואני מבין שעקרונית, אתה צריך מקום אחר – לא לפי ההחלטה – ושאתה כועס על האוצר.

אני מבקש שתשב יחד עם נציג האוצר וד"ר אסולין – אני אשמח להיות יחד איתכם – ושניאבק ביחד כדי להגיע למשוואה שתציל את המכון הכל כך חשוב הזה בתקופה הקשה שאנחנו חיים בה. אני מבקש שתקבלו את ההמלצה הזו. אנחנו נשב בשביל לעשות את הכול, באופן בהול, בשביל לשנות את הסעיף הזה.

מבחינתנו, מי שיישב עם האוצר לכל הצעה – ואנחנו ישבנו, ונענינו בשלילה, לצערנו – זה המנכ"ל שלנו, אורן לביא, יחד עם התקציבנית והאנשים שלנו. אנחנו פתוחים לכל הצעה להורדת התקציב, כאשר ברקע, לא אסתיר שגם השר שלנו כתב, בצורה הברורה ביותר, שיהיה לו ולי קשה להצביע בעד ספר התקציב. עבדו עלינו ואמרו לנו: "מקצצים סכום דומה מכולם", ופתאום גילינו דברים אחרים. אנחנו לא נתעמת פה; אנחנו נקבל דברים יותר טובים בתוך חדר סגור.

אנחנו נשב בתוך חדר סגור בתוך שעה מעכשיו. אנחנו מתעקשים לקדם את הנושא הזה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:17.