פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
04/03/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 145
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ד באדר התשפ"ד (04 במרץ 2024), שעה 11:30

קשיים בסיום הליכי הגיור נוכח בירוקרטיה ממשלתית

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
אוהד טל
צגה מלקו

יהודה עמיחי - הרב מ"מ ראש מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

ישראל ונחוצקר - ראש אגף בכיר גיור, מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

אסתר קבדה - מנהלת מערך בריתות וטבילות, מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

משה פינס - משנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה

תהילה דנה - מנהלת תחום קליטה וקהילה, משרד העלייה והקליטה

זהבה רומנו - מנהלת המחלקה לשירותים רפואיים, משרד הבריאות

דוריה גנות - אגף התקציבים, משרד האוצר

דב ליפמן - מנכ״ל יד לעולים

שאול פרבר - יושב ראש, מכון עתים

אוהד וייגלר - מנהל המחלקה למדיניות ציבורית, מכון עתים

עזריאל ברקלי-דאל - יועץ בכיר - מרכז הסיוע, מכון עתים

בובי בראון - חבר הנהלה, שווה ישראל

עדה בראון - שווה ישראל

אביטל מש - פורום הגבורה

טלי ליברמן - פורום הגבורה

שלמה כהן - פורום הגבורה

שמעון אור - משפחות החטופים, פורום תקווה

חנה פרידן - פורום תקווה, חכ"ל

יעקב גרידיש - סא"ל קצין בית הדין לגיור, צה"ל-משרד הביטחון

שלומית אבינח

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



קשיים בסיום הליכי הגיור נוכח בירוקרטיה ממשלתית

אני רוצה לפתוח את הדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא קשיים בסיום הליכי הגיור נוכח בירוקרטיה ממשלתית, זה דיון מעקב.

לפני כן, נמצאים איתנו מפורום תקווה, משפחות החטופים, שמעון אור, ואחריו אביטל מש. בבקשה.

בוקר טוב. אני ממש מצטער ששוב אני פוגש אותך פה בכנסת, חשבנו שאולי זה לא יהיה, אבל זה לא קורה. אני דוד של אבינתן אור שנחטף יחד עם נועה ארגמני ב-7 באוקטובר, היא על אופנוע צורחת, הוא לידה, סביבו היו כשבעה-שמונה חמאסניקים. אנחנו לא יודעים מה קורה איתו היום. אנחנו 150 יום כבר נמצאים בתוך המלחמה הזאת ואני חושב שמה שקורה, אני רוצה לגעת פה בנקודה מאוד חשובה, מה שאנחנו רואים פה היום, שהחמאס מהתל בנו, זאת בדיוק התוצאה של דרך ההתנהלות שלנו שהיא התנהלות רופסת, שאנחנו מנסים לקבל עסקה או להגיע לעסקה ולמשא ומתן עם רוצחים.

אני הזכרתי ואני אזכיר את זה פעם נוספת, החבר של הבן שלי בגולני, קוראים לו אדיר, כשהחזירו את הגופה שלו אבא שלו התעקש לראות את הגופה, הוא ראה אותה בלי ראש מכיוון שהם כרתו לו את הראש ולקחו את זה לעזה והוא נלחם כמה חודשים כדי שיחזירו לו את הראש חזרה והשייטת מצאו את הראש בתוך עזה בתוך מקרר של גלידות. עם כאלה אנשים אנחנו מתעסקים, עם אנסים. לא עושים עם חבורה כזאת עסקאות וזאת הטעות שלנו.

בגלל שאנחנו טועים את הטעות החמורה הזאת הם מהתלים בנו וכשמהתלים בנו אז אנחנו פתאום אומרים וואו, אנחנו אשמים, למה אנחנו מבקשים פתאום רשימה של מי חי? מה, אנחנו בסדר? אנחנו לא בסדר, זה יגרום להם לא להיות במשא ומתן, ואז אנחנו מאשימים את עצמנו ונשיא ארה"ב, המדינה החזקה בעולם מתחנן לאיזה עסקה כדי שהוא יוכל להביא תוצאה טובה לבוחרים שלו. ככה לא מתנהלים עם רוצחים, ככה לא מתנהלים. כופים עסקאות, לא עושים משא ומתן עם כאלה אנשים.

כשאנחנו עושים את המשא ומתן הזה אנחנו מקבלים את התוצאה בפנים, 150 יום ואין כלום וגם לא יהיה כלום מכיוון שהם רוצים לחזור חזרה לשלטון, הם לא ישחררו אף אחד. הם יוציאו לנו את הדם לאט לאט, זה מה שהם יעשו, ובמקום ללכת עד הסוף אנחנו עוצרים באמצע וכשאנחנו עוצרים באמצע אז נהרגים לנו אנשים. הם חוזרים חזרה מרפיח לצפון, שמים את המטענים וחיילים שלנו נהרגים. את זה אנחנו מקבלים, לא מקבלים חטופים ואנשים נהרגים.

ואני אומר פה לראש הממשלה וגם לגנץ, עם כל המשחקים המטומטמים האלה, לא מעניין אותנו מי עכשיו יהיה בשלטון, מי יעשה שריר אחד לשני, אותנו מעניין החטופים, זה מה שמעניין אותנו. אם אתם תעשו כל מיני סלטים פוליטיים באמצע אנחנו נבוא איתכם חשבון. אנחנו רוצים שיהיה לנו מצב שאנחנו נכנסים לרפיח מציר פילדלפי, סוגרים אותם ומאלצים אותם לעסקה שאנחנו קובעים אותה ולא שהם קובעים אותה. מספיק עם המשחקים, אנחנו מבזבזים זמן עם כל המשחקים הפוליטיים האלה ואנחנו לא רוצים עסקאות דמה, 30, 40, עוד 45, אנחנו רוצים את כולם ביחד כשאנחנו קובעים את התנאים. לא רוצים את התנאים? אנחנו שותקים, נכנסים הלאה עם הטנקים. ואני מבקש ממך, חבר הכנסת וגם חברי הכנסת האחרים, תהיו פה לאמירה הזאת החזקה. תודה רבה לך.

תודה רבה. אביטל.

שלום, אני אביטל מש, אשתו של אוריה מש שנהרג בצפון הרצועה בשבוע הראשון של התמרון הקרקעי. אוריה היה יכול לקבל פטור ממילואים, הוא בן 41, יש לנו שישה ילדים, אבל הוא החליט שהוא חותם על המשך שירות במילואים ואפילו בשיחת הטלפון האחת לפני אחרונה שלנו כשהוא הודיע לי, בקודים שסיכמנו עליהם מראש, שהוא עומד להיכנס, הוא גם סיפר לי שהוא עסק הבוקר בהשלמה של כל המסמכים שהוא צריך בשביל לחתום על עוד שנה כי היה ברור לו שזה הולך להיות סיפור ארוך.

הוא לא הספיק להשלים את כל המסמכים והמפקד שלו סיפר לנו, אחרי שהוא נהרג, שבעזה, בין קרב לקרב, באיזה שהיא הפוגה, הוא אומר לו: תקשיב, מתני, אני מפחד שיוציאו אותי מפה כי לא הספקתי להשלים את כל הבירוקרטיה. המפקד שלו אומר: ממה שהוא חושש כשהוא בתוך עזה? הוא לא חושש למות, הוא לא חושש להישחק, הוא חושש שמא בגלל הבירוקרטיה הצה"לית יוציאו אותו לפני שהוא יספיק להשלים את המשימה.

באותו בוקר אני אמרתי לו שבסדר. הוא שאל אותי אם אני מסכימה שהוא יחתום על עוד שנה ואמרתי לו שכן ובאיזה שהוא מקום, למרות שמאוד מאוד לא טבעי לי להיות במקום הזה פה, אני מרגישה שאני עכשיו מגויסת לעוד שנה להשלמת המשימה כי אנחנו שומעים דיבורים על הפסקת לחימה תמורת לא יודעת מה.

אני רוצה להקריא רק שתי שורות שכתבה הבת שלי, ילדה בת 12, היא כתבה חיבור, המורה ביקשה לכתוב חיבור על סיפור של גבורה והיא כתבה על אבא שלה, היא כתבה על רגע הדפיקה בדלת, כתבה על איך הכול התחיל והיא כותבת: עכשיו שלא תבינו לא נכון, אבא שלי לא רצה למות, אז אתם בטח שואלים את עצמכם למה אבא שלי כל כך רצה לצאת להילחם? אז אני אגיד לכם, אני חושבת שהוא פשוט ידע שהטוב צריך לנצח את הרע. אבא שלי נכנס לעזה בשליחות הזאת.

ואני בעצם פה כחלק מפורום הגבורה, פורום של משפחות הנופלים, בשביל לחזק אתכם לעמוד במטרות המלחמה שהצבתם, לסיים את המלחמה הזאת עד הסוף, כי יש פה טוב ויש פה רע. שלא נתבלבל, אני חושבת שלכולנו היה מאוד מאוד ברור בשמחת תורה ואולי זה קצת מתעמעם.

לא התעמעם, ברור לחלוטין מה הטוב ומה הרע פה.

אנחנו לא יכולים לגור ליד הרע הזה, ואם חשבנו שהם רוצים לחיות איתנו בשלום התברר לכולנו שהם לא רוצים ושמה שעצר אותם עד עכשיו זה רק הטכנולוגיה שלנו וברגע שמשהו שם, לא יודעת מה, התפקשש אז גילינו את פרצופם האמיתי.

ואני רוצה לבקש בשמם של הנופלים ולמען החטופים, באמת באמת, שהכוח שיש לעם הזה והכוח שיש לצבא הזה יגיע גם למקבלי ההחלטות, המ"פ של אוריה, הפלוגה שלו השתחררה לפני חודש וחצי, בדברי הסיכום הוא אמר: אני מאוד מקווה שמשחררים אותנו רק בשביל שננוח טיפה ונחזור. הצבא, החיילים רוצים להשלים את המשימה, אני חושבת שרוב העם תומך בהשלמת המלחמה עד הסוף למען ביטחוננו. תודה רבה.

תודה רבה, יהי זכרו ברוך, ה' ייקום דמו.

תודה רבה לכם.

תודה. נעבור לנושא הדיון. המעברים האלה כל פעם בכל דיון הם קשים לכולנו. אנחנו מקיימים דיון שלישי, נושא הליכי הגיור נוכח בירוקרטיה ממשלתית, עברנו על הנתונים כמה וכמה פעמים. מה מצבנו מבחינת הממתינים לברית כדי לסיים את הליך הגיור? ישראל או הרב יהודה עמיחי, תיתנו לנו את הנתון?

צוהריים טובים. קשה לדבר אחרי מה ששמענו, מה שנקרא מעבר חד מדי. לגבי השאלה שאנחנו עסוקים בה בוועדה השלישית פה בנושא הזה, בסך הכול אנחנו אנשי בשורה טובה היום, אנחנו מקווים מאוד שכל ההליך בשני אופנים, אנחנו הלכנו בשתי דרכים, דרך אחת דרך קצרה זמנית ודרך אחת ארוכה, ברוך ה' בשתי הדרכים הללו התקדמנו מאוד מאוד, אנחנו מעריכים שלקראת סוף החודש הנוכחי, סוף חודש מרץ, נצליח להתחיל להניח בבית חולים את ה - - -

בוא נחזור שנייה. כדי לפתור את הבעיה הזאת, אחת זה המכרז, הוא אמור היה לצאת והוא יצא.

המכרז יוצא בשבוע הבא.

הוא יוצא רק בשבוע הבא?

כן, הוא יוצא בצורה גמורה בשבוע הבא, אם ירצה ה', אחרי שהוא עבר את כל - - -

יפורסם לכמה זמן?

21 יום.

זאת אומרת שרק בסוף חודש מרץ תתיישבו כדי לבחור זכיין.

נכון, אבל זו הדרך הארוכה.

בסדר, בוא נבין איפה אנחנו עומדים. סוף מרץ-תחילת אפריל תתיישבו לבחור זכיין, ייבחר זכיין, להערכתי זה כבר יהיה לאחר הפסח. זאת אומרת שאנחנו מדברים על זה שבדרך הארוכה אפשר יהיה להתחיל לעשות בריתות אולי בחודש יוני, בהנחה שהכול בסדר במכרז והיו מתמודדים והכול.

נכון.

נכון לעכשיו מבחינה מכרזית יהיו בריתות רק בחודש יוני. מה הדרך הקצרה?

קודם כל לדעתי יישר כוח גדול לישראל, להוציא מכרז מה-1 עד ה-5 או ה-6 למעשה זה מצריך הרבה השקעה והרבה כוח לקדם את זה, ובאמת תודה רבה לישראל על הדבר הזה. הדרך הקצרה מדברת על סוף מרץ, שזה עובד לא בדרך מכרזית כזאת עם מכרזים גדולים, ישראל אחר כך יפרט אותה, אבל בגדול הנוסח הוא שבסוף מרץ, אולי תחילת אפריל, אבל אנחנו מקווים שבסוף מרץ, יש לנו 120 בריתות.

120 ממתינים יש עכשיו?

לא, יש 95 או 98. חלק עשו פרטי, אבל כעיקרון יש 95 בריתות.

עד סוף מרץ יסיימו את כולם?

לא, בסוף מרץ יתחילו בדרך הקצרה.

אתה אופטימי, אדוני היושב ראש. אבל אפשר להבין רגע איך הגענו למצב הזה?

לא, זה כבר אנחנו בדיון שלישי.

לא נעלה את הדבר הזה עוד פעם. זו הכוונה. אנחנו מקווים שאלו שממתינים יותר זמן, שזה בייחוד הקבוצה האתיופית, היא תהיה ראשונה, ולאחר מכן - - -

איך תתבצע הדרך הקצרה?

בבית חולים.

זה בעקבות הפנייה שלי לשר הבריאות?

כן.

בוא נשמע רגע. אני פניתי לשר הבריאות ואמרתי שיש בעיה עם המחיר, הוא אמר לי שהוא יפתור את זה, הוא פתר?

אני לא שמעתי משר הבריאות כלום, אבל זה לא משנה למי הקרדיט הולך.

אז אולי נשמע את משרד הבריאות, זהבה.

אבל אם אפשר לפני זה, היושב ראש, בהמשך למה שהרב יהודה אמר, מסתמן לנו פתרון שיתחיל בעזרת ה', אני מקווה, בסוף מרץ, דרך מספר שותפים שהיו שותפים לתהליך הזה, כולל משרד הבריאות, כולל אגף התקציבים באוצר וכולל משרד ראש הממשלה. הגענו לבית חולים ממשלתי שיש לנו ממנו הצעת מחיר לברית.

איזה?

אני מעדיף שלא לגעת בבית החולים, זה בית חולים ממשלתי, מוסכם, מוסכם על ידו, יש לנו רופא, יש לנו חדרי ניתוח, יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים.

אז יהיה בעצם מקום אחד כדי לסיים עד המכרז?

עד המכרז. ברגע שיהיה לנו זוכה במכרז יהיה מכרז. עד אז בעזרת ה' יש לנו את הפתרון הזה שאני מקווה שתוך ממש ימים בודדים הכול יהיה חתום וסגור.

מה חסר?

חסר החתימה הסופית, אבל יש הסכמה של כולם.

יש הסכמה של אגף התקציבים?

יש הסכמה של אגף תקציבים, הבוקר נשלחה לי הודעה. הכסף עדיין לא בחשבון אמנם, אבל זה יהיה תוך שבוע וחצי, הכסף יעבור.

אנחנו רוצים לבוא לוועדה פה כשהם מוכנים לשלם לך.

בגדול אנחנו מדברים על פתרון שבעזרת ה' יתחיל ממש לקראת סוף מרץ. זאת השאיפה של כולם.

מוהל אחד?

מוהל אחד.

מוהל אחד, מדובר על 12 בריתות ביום, עשרה ימים, זה 120 בריתות.

נמצאת פה דוריה גנות מאגף התקציבים. אנחנו סגורים מבחינת התקציב באירוע הזה?

אנחנו סגורים. ישראל ניהל שיח מאוד מתקדם עם הצוות שאחראי על תקציב משרד ראש הממשלה והנושא ככלל סגור. האירוע הטכני הוא שאנחנו בימים האחרונים של אישור תקציב המדינה ולכן המנגנון הטכני של העברת הכסף מתעכב עוד מספר ימים, אבל הכסף קיים.

זה לפתרון הביניים.

משרד הבריאות, אתם רוצים להתייחס בעניין הזה?

רק אם אפשר מילה, אני באמת רוצה להודות, גם לאגף התקציבים, גם לחבר'ה במשרד הבריאות, גם לבית החולים הממשלתי שדרכו אנחנו בעזרת ה' נעשה את הדבר הזה.

וגם לוועדת העלייה והקליטה.

אחרון חביב לוועדת העלייה והקליטה שבאמת נרתמו ונתנו כל אחד את חלקו כדי שהעסק הזה ייצא לפועל. אני מקווה שבעזרת ה' זה יתחיל.

תודה. אוהד וייגלר.

אני לא אאריך, כולנו מכירים את הסיפור לעומק, אני באמת מקווה שנוכל בקרוב לברך על המוגמר, כולל שאנשים יעברו ויסיימו את התהליך. אני אגיד משפט אחד, התאריך מבחינתנו הוא אפריל 2023, אנשים מחכים עוד תקופה ארוכה לפני, אנחנו מלווים מישהו שסיים את בית הדין ביולי 2022 והוא עדיין מחכה לברית. הוא כרגע נמצא בעזה, הוא הביע נכונות להגיע לדיון הזה, הוא לא יכול כי הוא בשירות מילואים פעיל.

אחד עבר.

הוא עוד לא עבר, נכון ללפני עשרה ימים.

החיילים שאנחנו נתנו לקובי עבר, זה עבר.

לא. אני לא נכנס. אנחנו באמת רוצים להודות ל - - -

אני אפילו חתמתי עליו.

חבר'ה, לא ניכנס פה למקרים פרטניים. המטרה של הדיון הזה כדיון שלישי, אני עושה פה דיוני מעקב, כדי לפתור את האירוע. ברגע שיש פתרון ואנחנו נמצאים באיזה שהוא פתרון שהוא פתרון סביר, זאת אומרת שאנחנו מדברים על זה שעד לפני הפסח אנחנו מסיימים את ה - - -

בעניין הזה אני רק אעיר, מבחינת תוכנית העבודה שסגרנו מול בית החולים זה הולך להיות כל יום 12 אנשים. כל שבוע יום כזה שנסגר, פעם בשבוע, שני חדרי ניתוח, כל יום 12 אנשים, עד שאנחנו סוגרים את הפער הזה.

למה אין עוד בית חולים ממשלתי שאפשר לעשות את זה?

אנחנו עניינו מספר בתי חולים, זה בית החולים היחיד שהגענו איתו בכל התנאים שהיינו צריכים כדי שנסגור את כל הדברים.

קובי גרידיש מהצבא נמצא בזום. סגן אלוף יעקב גרידיש.

אחר צוהריים טובים. ברשות יושב ראש הוועדה אני אעדכן שמחר בעזרת ה' אנחנו נקיים את הבדיקות המדוברות, את השמונה שממתינים, מתוכם גם אותם חיילים, תיקים שהפנו אלינו ממערך הגיור האזרחי. אנחנו עובדים ופועלים, בית הדין פועל כבר מתחילת השנה ומתחילת 2024 כבר ממתינים לשבעה שלחלקם הגדול כבר קבענו תאריך לחודש חמישי, שזה הפעם הבאה. יש בזה עשייה ברוכה ברוך ה' ואנחנו מחר נתרגש ביחד עם אותם אלה שמגיעים מכוח ברית מילה כדי לסיים את התהליך.

אתם לא עושים החודש בכלל?

יהיה מחר.

והפעם הבאה תהיה רק בעוד חודשיים?

כן, חודש חמישי. צריך לצבור את החבר'ה שיבואו לעשות ברית מילה.

כמה בסך הכול תסיימו אצלכם?

שמונה מחר ובעזרת ה' בחודש חמישי עוד שמונה. כרגע אין פערים של ממתינים, כל מי שמקבל מצוות מצטרף לפעם הבאה.

מישהו רוצה להוסיף משהו? חברי הכנסת?

איך אנחנו דואגים שאנחנו לא צוברים עוד פעם?

זה המכרז.

המכרז, זה פותר את זה גם הלאה?

בעצם מה שעלה בדיון הקודם זה שהיינו תקועים גם עם הליכי מכרז, גם עם תקציב שלא הועבר למערך הגיור, גם עם רשימה של 98 ממתינים שזה עינוי דין לכל דבר ועניין. אני שמח שלפחות מהדיון הקודם, שר הבריאות שוחח איתי, אני מניח שחלק מהיכולת להתכנס עם איזה שהוא בית חולים, אני מקווה שזה בהשפעתו, וגם אם לא, לא משנה, העיקר שיצא איזה שהוא – כי התעקשנו שיהיה סיכום לטווח הקצר. ראית שאפילו שהם עשו את המכרז בהליכים מאוד מאוד מהירים ועם הרבה מאוד מאמץ שלהם, כולל תקציב, מכרז זה הליך ארוך, לא יוכלו להיכנס לחדר ניתוח לפני חודש יוני, במקרה הטוב. לכן אי אפשר היה לתת פה עוד – זה כבר באמת מוגזם.

אני רק רציתי להודות לך אישית וגם במקרה הזה כולנו יושבים באותו צד של השולחן, פשוט היינו צריכים למצוא פתרון ואני באמת שמח שביחד מצאנו פתרון ואני מקווה שזה בר יישום בחודש הקרוב ובאמת שהדברים האלה לא יקרו שוב. בירוקרטיה לא אמורה להיות מחסום בפני אלה שרוצים להצטרף לעם ישראל. אז תודה, באמת תודה ליושב ראש הוועדה וכל אנשי הוועדה.

אני רוצה להגיד יישר כוח גם למערך הגיור על המאמץ, גם למשרד הבריאות ולשר הבריאות וגם למשרד האוצר בתוך האירוע הזה. אני מקווה שלא נידרש עוד פעם לכנס את הוועדה סביב התור הזה. אני כן אבקש שלפני סוף המושב, המושב מסתיים לדעתי ב-7 באפריל, אז לפני ה-7 באפריל, בישיבה האחרונה שלנו, שיהיה עדכון איפה אנחנו עומדים מבחינת בית החולים ובהתקדמות.

הכוונה לסיים את ה-98 בתקופה מאוד קצרה?

זה ייקח חודשיים. הם יתחילו בסוף מרץ, עד סוף מאי הם יסיימו את ה-98, זו הכוונה.

יפה. אני רוצה להגיד פה, אדוני היושב ראש, אני מצדיעה לך, אתה התמדת בעניין הזה ולא הרפית, כל הכבוד. באמת.

תודה.

מצטרף.

תודה. תודה רבה, חברים, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:50.