פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
05/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 55
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ"ה באדר א' התשפ"ד (05 במרץ 2024), שעה 14:17

סטטוס יישום ההסכמים הבילטרליים וחתימה על הסכמים נוספים

חבר הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

מטי צרפתי הרכבי
אלון שוסטר

סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
משה נקש - ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין והגירה

תובל בן אורי - עו"ד, נציג מחלקת אמנות, משרד החוץ

דליה גראד אפרת - מנהלת קשרי חוץ וזרים, משרד החוץ

לינא סאלם - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הילה טנא-גלעד - עו"ד, ממונה - זכויות אדם, משרד המשפטים

דינה דומיניץ - עו"ד, מתאמת ממשלתית למאבק בסחר בבני אדם וזנות, משרד המשפטים

שירי לב רן לביא - עו"ד, הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה

גדליה הבר - עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות הכללית החדשה

הגר יהב - מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

יואב בכר - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות

יוני דמרי - מנהל אגף חקלאות, תנועת המושבים

יעקב מוסקוביץ' - מנהל מו"פ, מרכז להשתלמויות- המרכז הבינלאומי למשתלמים בערבה

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

דניאל אברהם - מנכ"ל, איגוד מגדלי הפרחים

ירון סולומון - מנהל, האיחוד החקלאי

גד לוזון - רב, איש עסקים, מתגורר בסין

דיקלה טקו

א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
סטטוס יישום ההסכמים הבילטרליים וחתימה על הסכמים נוספים

צוהריים טובים, ברוכים הבאים. לפני שנפתח בדיון אני מבקש לזכור, להזכיר ולהבהיר שתמונות בנותינו, בנינו והורינו אשר מוצבים בדרך קבע בקיר שמאחוריי הם חלק מנוף חיינו וימשיכו ללוות אותנו כל עוד שהם נמצאים כבני ערובה אצל חמאס-דאעש. כאמור, גם בחלוף 151 ימים ליבנו איתם ועם משפחותיהם ביחד עם משפחות הנופלים והפצועים. באותה הזדמנות אני מבקש לשלוח את תנחומיי הכנים למשפחתו של עובר זר שלא מכבר הגיע לארץ מהודו, משפחת פטניבין מקסוול אשר תוך כדי עבודתו אתמול בצפון הארץ נפל חלל. שותפות הגורל הזאת של עובדים זרים אשר מגיעים להתפרנס, מחד, ומאידך לסייע לכלכלת מדינת ישראל ולחוסנה, היא שותפות גורל מחייבת. אנחנו ננצור את זכרו בליבנו ונתמוך במשפחתו כאילו שהיא משפחה ישראלית לכל דבר ועניין. תוך זאת אני מבקש לשלוח את איחוליי להחלמתם המהירה והמלאה של שאר העובדים הזרים שנפגעו אתמול בהתקפה הפושעת שהגיעה מכיוון חיזבאללה-טהרן.

עכשיו במעבר לחד אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא ההסכמים הבילטראליים, וקבלת תמונת מצב על הסכמים נוספים שמתגבשים. בדיון הוועדה הראשון מאז פרוץ המלחמה וגם בדיונים במשרד החוץ אשר קיימנו לאורך הזמן, נאמר לנו כי ישנו שיח מול עשרות מדינות בכל העולם, ושישנה התקדמות לקראת פיילוטים שונים אפילו בצל ימי המלחמה שהם מעיבים על התהליכים. חמישה חודשים עברו מאז והתחילו ליישם רק שני הסכמים חדשים עליהם עבדו במשך תקופה ממושכת, והם סרילנקה והודו.

מטרת הדיון היום היא להבין מה קורה מול שאר המדינות, היא להבין מה הם התהליכים הסדורים בדרך להשגת היעד הנכסף של חתימה על הסכם בילטראלי, ולבדוק מה היא מידת הנכונות וההשקעה והקדשת המשאבים הבין-משרדים בכלל ובפרט מצד משרד החוץ כדי לחתור גם לחתום על הסכמים בילטראליים נוספים, גם לדאוג ליישם את הקיימים וגם לוודא שהתהליכים בדרך לחתימה על הסכם בילטראלי, שמצד אחד מביאים הישג דיפלומטי משמעותי, מחזקים את מערכת היחסים הדיפלומטית מול המדינה ואותו אזור שאיתם אנחנו חתומים. מצד שני גם מחייבים את מדינת ישראל לעמוד בהתחייבויותיה לעניין יישום ההסכם.

לצערי בחלק מההסכמים אשר המדינה ונציגיה עמלו במשך עשרות ומאות שעות עבודה מצרפיות בעמל רב, מסביב לשעון, מסתמנים בלשון המעטה לא כהצלחה הכי גדולה של התהליך. אני מזהה איזשהו כשל. אני אשמח להרחיב עליו את השיח תוך כדי הדיון, אבל אני מציף את זה כאן. כשחותמים כאמור על הסכם, ההסכם מבטא את רצון הצדדים ולהביע את מערכת היחסים הדיפלומטית וההערכה בין הצדדים. מצד שני, לחתום על הסכם להבאת עובדים מאותה מדינה לענף מסוים כשלקוח הקצה שהוא המעסיק לא אפיין אותו, לא בחן אותו, לא ביקש אותו, לא יודע להתחייב שאותו הוא מבקש, מבלי שמתקיים פיילוט מקדים שבמסגרות כאלה ואחרות מגיעים עובדים לאותו ענף, בוחנים, מקבלים משוב מאותו מעסיק, זאת טעות איומה, שכן אנחנו גם מחויבים, אנחנו גם לא יכולים לעמוד בהסכם, אנחנו נבוכים מול אותה מדינה. השקעה אדירה ותשומות ירדו לטמיון וגם אותו ענף לא קיבל מענה.

אם ניגע לדוגמה בענף החקלאות, אומרים לי חקלאים, אני מעדיף עוגמת נפש ונזק כלכלי שייגרמו לי על ידי כך שלא יהיו לי ידיים עובדות, מאשר להביא עובדים שאני משלם עליהם הון, מתאמץ לקראתם, וכמה שהם מעוניינים, בהנחה שהם באמת מעוניינים להשתלב, הם לא מתאימים. אף אחד לא שאל אותנו אם אנחנו רוצים אותם. הם פשוט לא מתאימים, וזוהי עבודת חלם.

אנחנו כאן בוועדה באים לבקר את התהליכים, ללמוד אם יש תהליך למידה והפנמה, ותיקון גם אם זה תוך כדי תנועה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות בציפייה כל כך גדולה במשך שנים ואז לראות הסכם והוא לא בר מימוש. בלתי מתקבל על הדעת. יש פה חובה מוסרית ואחריות אישית של מנהלים שמובילים תהליכים.

אני אשמח לקבל סקירה לגבי ההסכמים הבילטראליים הקיימים בכל ענף, וסטטוס היישום שלהם. אני גם נותן לכם את רשות הדיבור להחליט מי יסקור בפניי, כי יש לי שאלות פתוחות.

משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין.

טוב, רק סקירה זריזה על המדינות ונגיב לדברים שיעלו. אולי אני אגיד איזה משהו קטן בפתיח על מה שאמרת עכשיו, ואני מסכים איתו מאוד. לא כל השכל נמצא אצלנו. אנחנו צריכים לשמוע את השטח לפני שאנחנו מקדמים דברים. אנחנו בדיוק מתארגנים על איזושהי נסיעה למדינה בקרוב מאוד לבחון צרכים. טרם הנסיעה דיברנו עם משרד החקלאות. זה רלוונטי לענף החקלאות, אז דיברנו עם משרד החקלאות לבדוק אם החקלאים יהיו מעוניינים בעובדים מאותה מדינה. משרד החקלאות עשה את הבירורים, חזר עם תשובה, אמר שהם מאוד יהיו מעוניינים.

אתם מתכוונים לצרף אליכם למשלחת, מר נקש, נציגים?

בשלב הזה עוד לא. זה ממש גישושים ראשוניים.

למה?

כרגע זה רק מה שנקרא גישושים ראשוניים על מנת לראות היתכנות. לעשות הסכם זה שלב אחד. אחר כך צריך לפעול ליישם אותו ושהוא יצליח. אתה פתחת בדברים האלה וזה נכון מאוד. אני אסקור עכשיו ואתה תראה. יש מדינות שיש לנו איתם הסכמים וזה לא מיושם וזה לא פועל ולא מגיעים משם עובדים, אז החוכמה לא רק לעשות את ההסכם. החוכמה היא לעשות עם מדינה שבאמת יהיה היתכנות להביא משם עובדים, ולא פחות חשוב מזה מה שאמרת, שהלקוחות שלנו מעוניינים באותם עובדים.

אם הייתם מסכימים לקבל אותי כיועץ שלכם הייתי משיא לכם עצה. שנייה לפני אתם מטריחים את עצמכם ועולים על המטוס, תקבעו מדגם מייצג של אותו ענף שזקוק לעובדים. תגידו לו, תעלו על מטוס. סתם לצורך העניין, אני רואה פה את מר אורי ומר יענקל'ה. הם נציגים אמונים על תחום החקלאות. אם מדובר בתת ענף, אז לצרף אליהם גם מישהו שהוא בקיא ומקובל מקצועית לאותו תת ענף. תעלו על מטוס, תיסעו לאותה מדינה, תגיעו כלקוח סמוי, תגיעו כמייצגים, תבחנו, תראו האם מקצועית ומנטלית זה משהו שהוא מתאים לנוף ולענף ולתת הענף. כשתגידו לנו כן, נתחיל לבדוק את בדיקת ההיתכנות. כך אני הייתי מציע לכם לפעול.

עשינו סוג של מהלך כזה מבלי להגיד להם לנסוע, אבל ביררנו עם המשרד המקצועי הרלוונטי. ניקח את העצה.

אני מתנצל, מכיוון שאנחנו לא כל יום עוסקים בזה, אני מבקש טיפה לצלול לזה קצת יותר לעומק, ויסלחו לי מנהלת הוועדה ואנשי לשכתי אם אני סוטה טיפה מהדיון ומתמקד בתת נושא כל כך הרבה זמן. בעיניי זה מהותי.

אני אקדים ואומר שחלק מהשאלות שהתכוונתי לשאול לגבי אתגרים שעומדים בפני משרד החוץ וועדות בין-משרדיות בתהליכי יישום כאלה ואחרים מול מדינות על הסכמים חדשים, אני לא אשאל ואני לא ארחיב. קיבלתי סקירה מפורטת בצד הישיבה מנציגי משרד החוץ. כידוע, כמנהגי אני לא חורג מאותם תדריכים ולכן מראש אני אשתדל לזכור לא לשאול את מה שאמור לא להישאל בפורום רחב. עדיין מתוך זה אני כן יודע מה אני יכול לשאול לתוך הפרוטוקול. מה היא המדינה שאליהם אתם מתכוונים לשלוח, וששאלתם בעלי מקצוע?

קמבודיה.

על פניו נראה שזה תהליך מבורך. לאיזה תחום בענף החקלאות?

זה לא משהו ספציפי, זה לכלל ענף החקלאות.

אני חושב שפה יש באג ראשון. חקלאי הוא חקלאי, אבל יש חקלאי שמורגל לעבוד בתנאי מזג האוויר ו/או בסוגי גידול מסוימים, שהוא פחות טוב לסוגי גידול אחרים. פגשתי חקלאים שהם מאלופי העולם בגידול אספרגוס ומלפפונים, ובענף הפרדסנות הם רק טובים, הם לא מעולים. דוגמה. למה לא לבוא ולבדוק, להגיד אנחנו מעוניינים, קמבודיה, בוא לפה בבקשה מר אורי, מר יענקל'ה מוסקוביץ'. קמבודיה נשמעת לכם? כן. מה אתם חושבים בקמבודיה? איזה תת ענף בחקלאות? זה וזה, אוקיי.

אתם בדקתם את עצמכם? על פי מה אתם מעוניינים? כי אמרו לכם, כי זו הדעה הרווחת? ראיתם סרטונים? פגשתם משתלמים? נסעתם לראות? על פי התשובות שלהם אתם יכולים לדעת אם אתם נסמכים על כך או לא. אם לא, תשלחו אותם, לכו תבדקו, תחזרו עם מסקנות, תכתבו אותן כי זה יהיה תנאי מחייב שעל בסיסו אתם תתקדמו באותם תהליכים.

בבקשה, מר מוסקוביץ'.

למען היושר, רשות האוכלוסין אכן פנו למשרד החקלאות. משרד החקלאות פנו אליי לגבי קמבודיה ואנחנו נתנו את חוות הדעת שלנו מאחר ויש לנו ניסיון עם קמבודיה בחקלאות.

יש ניסיון תעסוקתי?

בחקלאות ניסיון ארוך שנים. רבותיי, מדובר על עובדים טובים מאוד.

זאת אומרת שעבדו פה קמבודים?

עבדו פה קמבודים הרבה שנים, אבל הם באו כמשתלמים.

זה מדגם מייצג. זה בסדר. זה התהליך שאני מבקש שתקבעו שהוא יהיה נר לרגלכם. להניע תהליך שדורש מכם כל כך הרבה ואתם עם כוח אדם מצומצם, וזה יקר מאוד ומפתח איזושהי ציפייה שבעקבות זה יכולה לגרום אכזבה, זה תהליך מבורך.

אז קלענו לדעת גדולים. תודה, יענקל'ה.

ענף הבניין, יש לנו הסכמים.

לפני שאתה עובר לענף הבניין, האם את התהליך הזה אתם ביצעתם גם מול סרילנקה בחקלאות?

אני לא יודע להגיד לך.

מישהו יודע לענות לי מנציגי המשרדים?

לא היה.

סרילנקה, היו חקלאים שאמרו שהסרילנקים טובים.

הם לא כאן כרגע, נכון, ואי אפשר להיתלות על עמדתם.

אני אסביר לך על הסרילנקים.

שם ותפקיד.

דני אברהם, מנכ"ל איגוד מגדלי הפרחים. הבן שלי קיבל סרילנקים לפני שלושה חודשים. שאלתי אותו, מה דעתך? אמר, הם נראים בסדר. עובדים לאט ונקי אבל בסדר. עם הזמן, לפני שבוע-שבועיים הוא אמר, תשמע אבא, כל שבוע יומיים חולים. בקיצורו של דבר הוא מת להיפתר מהם, שורה תחתונה. זה מהבן שלי. אני גם שמעתי חקלאים אחרים שהם לא מרוצים מהסרילנקים.

כמו שאברהם דניאל אומר ובצדק, יש כאלה שמרוצים, יש כאלה שלא מרוצים. היו כאלה מרוצים, אגב, מניסיון קודם גם עם משתלמים מסרילנקה, בדיוק כמו שקורה עם קמבודיה. אנחנו מכירים וביקרנו במשקים. אתה יודע שאנחנו יורדים לשטח. אני לא אכחיש, יש גם כאלה שלא מרוצים. גם את זה קיבלנו.

עשיתי זום עם כל הלשכות הפרטיות לפני שבוע וחצי על העניין של סרילנקה. צריך להבין, הסרילנקים שמגיעים עכשיו לארץ הם סוג של דור ראשון בענף. זה כבר לא התאילנדים שיש להם ניסיון ויש להם פה חברים שקולטים אותם. יש לזה משמעויות ויש לזה השלכות וצריך קצת יותר סבלנות. נכון, גם אני שמעתי שהם עובדים קצת יותר לאט, אבל אני מניח שעם הזמן הדברים האלה ישתפרו ויתקדמו, אני מקווה ומניח.

ככלל ידוע שההסכם הזה הוא כושל. בדקתי את זה כבר בכמה חזיתות. עלה לנו הון. גם לא נעים לנו מהם כי אנחנו חתומים מולם.

אולי צריך להעביר אותם נגיד לבנייה. זה אופי שונה של עבודה.

כן, אבל ההסכם הוא הסכם בנוי.

בבקשה.

יוני דמרי, מנהל אגף המשק בתנועת המושבים. לגבי סרילנקה, כפי שאמרת יש הרבה שמאוד מרוצים ויש כאלה שגם לא. להערכתי חלק גדול מזה תלוי באופן שבו קולטים אותם בתיאום הציפיות.

מעולה. אמר נכון דמרי, וגם את זה אמרתי בזום עם הלשכות הפרטיות. חוץ מהעניין שזה דור ראשון וחוץ מהעניין שצריך זמן לתת להם להתאקלם, וזה נכון, יש גם את העניין שצריך לתת להם מגורים נפרדים. אנחנו מכירים את כל האירוע. יש גם את הסיפור הזה של תיאום ציפיות. העובדים האלה צריכים שיתווכו להם יותר טוב לאן הם באים, כמו שצריך לתווך גם ללשכות הפרטיות ולחקלאים, מי אלה העובדים האלה שבאים אליהם, אז תיאום ציפיות זה בהחלט דבר שצריך לשים עליו דגש. גם את זה אמרנו.

יותר מזה, הודעתי גם בכנס הזה שאני מקים צוות אצלי במינהל שילווה את הסרילנקים שמגיעים לחקלאות. ילכו למשקים, ידברו עם העובדים, ידברו עם החקלאים, ידברו עם הלשכות כדי לראות איזה בעיות עולות ולתת להם מענים. יש 11,000 עובדים מסרילנקה שיכולים להגיע.

כל מה שאני אומר, מר נקש, כל זה יכול היה להימנע אם היה תהליך סדור באפיון וזיהוי צורך על ידי נציגים רשמיים של אותו ענף, לא מישהו ברמת הפרט. מבחינתי אם אומר לי איזה חקלאי, והיום אני לא רואה אותו ואני לא יכול לחייב אותו להתמודד עם זה, זה שווה לי פחות מאשר אם יגיע מר אורי ויגיד לי, אני ואנשיי יצאנו, בדקנו, זה התסקיר שלנו, על זה אנחנו חתומים. על הבסיס הזה אני מזמין אתכם להתקדם ולחתום איתם על הסכם או לא. אגב, זה בשאר הענפים.

כן, בבקשה.

הגר יהב, נשיאות המגזר העסקי. כל עוד יש מכסות אז אנשים לא יכולים לקחת את הריסק, לעשות ניסיון עם סרילנקה ולקחת את הזמן, כי הרי בסוף אם היו מבטלים את המכסות וכל אחד יכול היה להעסיק כמה עובדים שהוא רוצה, אז הוא היה יכול לעשות סרילנקה ולתת לזה זמן, ובמקביל להביא גם כאלה שהוא יודע שיש להם ניסיון חיובי איתם, עם תאילנדים למשל. ברגע שיש מכסות ובן אדם הוא מוגבל בכמות העובדים שהוא יכול להעסיק, הוא לא יכול לקחת את הטסטים האלה, את הניסיון הזה.

לגישתי אני בא ואומר שהשלבים אמורים להיות כאלה: זיהוי צרכים, שליחת נציגים, קבלת תסקיר מחייב מהם. לאחר מכן כשהשלבים מתקדמים בין המדינות, לפני שחותמים להביא פיילוט שלא יושב על מכסה. להביא פיילוט של איזושהי כמות, של 200, אולי זה מדגם מייצג. לוודא שזה מאותם אזורים שמתכוונים באמת להביא, לחלק אותם בארץ גם גיאוגרפית וגם תת ענפית, לקבל משוב. על הבסיס הזה לדעת אם להתחייב על הסכם או לא. כך זה אמור להיות בכל ענף, חבר'ה. כרגע התקדמנו בחקלאות כי אנחנו פוגשים את זה מול עינינו. אגב, אני מוצא את זה גם בהודו לענף הבניין. למהר ולחתום זה פשוט איוולת. זה גם לוקח הרבה זמן, גם לא מתקדמים עם מדינות אחרות וגם צרכני הקצה לא מעוניינים, מעדיפים לא להסתייע בהם.

בבקשה.

אני חייב גם להגיד עוד משהו. טענות שני שומע היום כלפי סרילנקים שמעתי גם כלפי תאילנדים. אנחנו בוועדה הזאת 15 שנה לפחות אם לא יותר. היו טענות ותלונות גם כלפי תאילנדים.

בהתייחס למה שהיא אמרה עכשיו, כרגע אין עובדים חדשים מתאילנד, אז האפשרות היא להביא סרילנקים. אם צריך ידיים עובדות לחקלאות אז מביאים סרילנקים.

מה הסיבה שאין עובדים חדשים מתאילנד?

התאילנדים לא שולחים כרגע.

אנחנו מקדמים בברכה את הגעתו המכובדת של מכובדי, סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר, שמביא איתו את כבוד הרב גד לוזון שמגיע מסין הרחוקה כדי לנסות ולסייע לנו גם בתוך תהליכי הבאת העובדים תוך כדי קיום ההסכמים הבילטראליים, הוא וצוותו. ברוכים הבאים.

אני מבקש לדעת פרקטית. אם יש מעסיק שהוא והלשכה הפרטית איתרו קבוצת עובדים מתאילנד שמעוניינים להגיע ולעבוד בחקלאות, מה המניע שמעכב אותם מלהביא אותם?

התאילנדים לא שולחים עובדים חדשים לישראל.

יש תאילנדים שמעוניינים לבוא ולעבוד פה.

אין אצלם B2B כרגע. הסתיים המתווה של ה-B2B בחקלאות. כרגע ההבאה היא רק באמצעות ההסכמים הבילטרליים.

אם הממלכה מעכבת מסיבותיה שלה, אני יכול להבין, אני יכול לא להצדיק, אני יכול להתחשב אבל עדיין יש עובדים כפרט שמעוניינים להגיע ויש להם כבר שם טוב. את דעתי לגבי ריכוזיות ההעסקה ממדינת המקור אני מביע במשך לפחות שנה חדשות לבקרים, ועדיין אני לא רוצה להיות צודק. אני רוצה לנסות לפעול בחוכמה. אם יש כבר עובדים באותה מדינה שמעסיקים כל כך רוצים וזקוקים להם, למה לא לאפשר להביא אותם ב-B2B? תסבירו לי למה לא לנסות ולפתוח את האפיקים מחדש?

ההבאה של B2B בענף החקלאות הייתה לפרק זמן קצר שהסתיים. אנחנו גם רואים מה קורה בענף הבנייה. אדוני מכיר את זה היטב. לכל הסיפור הזה של הבאה B2B יש אולי יתרונות אבל יש גם לא מעט חסרונות, בטח ביחס להבאה באמצעות הסכמים בילטרליים.

אני מבקש שתשקלו את זה.

היה הליך כזה. כרגע הוא הסתיים.

בשביל להודות על האמת חשוב שנבהיר שהתקופה שהוקצתה להבאת B2B לא מומשה כראוי מסיבה אחת עיקרית. תהליכי ההבניה שיכלו לאפשר הבאת עובדים גזלו 85% מאותו פרק זמן שהמדינה הקצתה. במעט הזמן שבו גם היו תהליכים שאפשרו את זה וגם עוד נותר חלון הזדמנויות, בזה הביאו. הייתה בעיה בחלוקת ההקצאות ובפתיחת שווקים חדשים, ואלה היו הימים הראשונים של המלחמה עם הטראומה הגדולה והביטויים שיצאו בעולם כנגד ישראל. היה תהליך הבניה מורכב ומאתגר מאוד, וברגע שהוא הושלם אל מול כמה מדינות, ההקצאה הזאת הסתיימה בפרק הזמן המוקצה לה.

לא נוצלה כל ההקצאה. היה 5,000 וניצלו 2,400.

אני הרגע הסברתי למה. אם היה יותר זמן או לחילופין אם הזמן הזה היה מוקצה אחרי שתהליך ההבניה היה מסתיים, היו מסיימים 5,000 ומבקשים עוד 5,000.

אני מבקש ברשותכם רגע לעצור ולהעביר את רשות הדיבור למכובדי, כבוד סגן השר שמכבד אותנו שוב פעם בנוכחותו, ואז תמשיכו.

קודם כל ראשית ברכות לידידי, חבר הכנסת אליהו רביבו, יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים, ועדה שעושה עבודה מצוינת והיא כל פעם מציפה ומעלה את הצורך הנכון והגדול שחייבים להביא ולייבא עוד עובדים זרים.

אמרתי בעבר וחשוב לי להשמיע את זה גם לחברים הטובים שלנו. הרב גד לוזון שהוא מסין, הוא גם מנהל שם את ענייני חב"ד מבחינה רוחנית אבל תתפלאו לשמוע, הוא גם איש עסקים ישראלי, לשעבר מאשדוד, שברוך השם מתעסק עם הרבה דברים טובים והוא באמת ראה לנכון - - -

איפה בסין?

דרום-מערב סין.

אני חושב שהתארחתי אצלך בשבת.

יכול להיות, יש מצב. הוא 20 שנה שם.

בית חב"ד הוא בתוך הבית? אז התארחתי אצלך בשבת.

אליהו, עוד מילה אחת, מייד היועצת המשפטית אומרת ניגוד עניינים.

אני התארחתי אצלך בשבת מופלאה.

זה בית חב"ד הכי גדול בסין.

שכל סוף שבוע מקבץ אליו עשרות רבות של ישראלים שלא שוהים בפושאן אבל מגיעים בסוף שבוע לפושאן. ככה היה איתי. אני הייתי בנסיעת עבודה בגואנגג'ואו ונסעתי במיוחד לעשות אצלך שבת. קיבלתי הרבה המלצות, כשמול תמונת הבאבא סאלי היה את תמונת הרבי.

הוא עשה הילולא לבאבא סאלי לפני כמה שבועות אצלו בבית בבית חב"ד.

אני רק אומר שהייתה לי את הזכות להגיע מספר פעמים לסין בעקבות זה שכאשר שימשתי כראש העיר בית שמש, הייתה לנו ברית ערים תאומות עם העיר האנגג'ואו שנמצאת בסין, ובאמת משם נחשפתי להרבה רצון לקיים קשרים טובים עם מדינת ישראל. הסינים בנושא הזה הם ממש חזקים ורוצים לשתף פעולה.

מייד כשפנה אליי הרב גד, אמרתי לו, אתה מגיע לארץ? הוא אמר לי, כן. אמרתי לו, אתה תבוא לוועדה של אליהו. תבוא לשם, תוכל לשמוע איך זה עובד. אנחנו מאוד רוצים. אני רוצה להגיד לכם שבאמת כמו שאני מספר עליו, יש לנו גם כן ידידים מאוד טובים שיש שם גם כן מהודו, קבוצה מאוד גדולה בבריטניה, עובדים זרים. אנחנו רק צריכים, וזה אני דווקא פונה לאותם אנשי המקצוע הנפלאים מכל משרדי הממשלה. אנחנו נמצאים במצב מאוד קשה. חייבים לפשט הליכים. אמרתי את זה גם לשרים, אני אומר את זה גם כאן. אני הייתי גם איתך בסיור בדרום. יכולנו להיות בתוך החממות בחוץ רבע שעה עד חצי שעה סיור. אחרי זה השמש הבריחה אותנו מהר להיכנס לחדר ממוזג.

אדם שמכיר בבעיה יודע בסופו של דבר היכן טמון הפתרון. הפתרון, עם כל הכבוד שניהלנו עשרות אלפי מתנדבים שבאו בהתנדבות, משרד החקלאות נתן 50 מיליון שקל לארגונים שהביאו מתנדבים לחקלאות. הביאו גם סטודנטים. הכול הביאו אבל אחרי הכול אנחנו עשינו סיבוב, חזרנו לדבר אחד. חייבים את אותם עובדים זרים. אין מה לעשות, הם ידיים יצרניות.

אליי בכו אותם אנשים. אותם חקלאים אומרים לי, תשמע, עד שאנחנו מתחילים ללמד את המתנדב את כל העבודה, הוא כבר בורח, כי התפוגה של מתנדב זה יכול להיות שבוע, עשרה ימים. אחרי זה הוא צריך ללכת. במקום שהוא יעסיק, אותו החקלאי, המתנדב מעסיק את החקלאי בשאלות כל הזמן. רוח ההתנדבות הייתה מצוינת. זה הוכיח לכידות בעם, אבל מה שהיום צריכים לחזור זה לאותם הפתרונות האמיתיים שלנו, עובדים זרים. אם בעובדים זרים עסיקנן, אז פישוט הליכים. יש פה שר חקלאות לשעבר, יש פה אנשים נכבדים, ח"כ מטי צרפתי. בעצם כל אלה מכירים בחקלאות יותר טוב מהרבה אנשים שלא מבינים.

דוקטור לחקלאות.

מינימום. אחרי מה שאת עוברת פה זה כבר פרופסור.

מה שאני מבקש, אדוני היושב-ראש היקר, אתה צריך להיות אותו אחד שדוחף את כל משרדי הממשלה לשתי משימות, משימה אחת שאתה דבוק איתה יחד עם השר שלנו היקר, אבי דיכטר. אני רוצה להגיד לכם עכשיו בסוד שאחרי ההתמודדות שלי לראשות העיר בית שמש, אומר לי, אני אגיד לך את האמת, משה, אל תכעס עליי, התפללתי שלא תיבחר. אמרתי לו, אני התרגלתי אליך. באמת הוא עושה עבודה נהדרת להביא עוד עובדים זרים, ההסכם עם סרילנקה. הכול טוב ויפה אבל זה לא מספיק. צריכים עוד להביא.

דבר שני, אדוני היושב-ראש היקר, אני מבקש, תפעל בכל הכוח שלך להאריך יותר את הנושא הזה של החברות, של לתת יותר אפשרויות, כי אני אומר לכם שוב פעם, רק למלא את החוברות איך שציינת, זה כבר תהליך, ועד שבאה הנחמה יוצאת הנשמה, אז לכן חשוב מאוד לזרז, לתת כתף לנושא הזה.

סליחה שאני אהיה פה עוד כמה דקות, אדוני היושב-ראש, אבל לאחר מכן אני אמרתי לו גם כן שהוא ייכנס לקישורים, ללינקים כדי לעשות את זה. הם גם יביאו משם כל מה שרק אפשרי להביא עוד עובדים ועוד עובדים, מסין, מכל מקום בעולם רק שיבואו לעזור לחקלאים הצדיקים, לאלה שצריכים בבתי מלון, העובדים של הבניין. בוכים לי קבלנים, אומרים, תשמע, אנחנו משלמים עכשיו על ביטולי הסכמים. תראה כמה, אדוני היושב-ראש. אתה חייב לעזור בנושא הזה. אל תוותר. תכה. תן מכות לאיפה שצריך לתת מכות כדי שבעזרת השם ישחררו ויפשטו הליכים. אנחנו איתך, מודים לך מראש על הכול.

אני מאוד מודה לך, אדוני סגן השר.

ומזל טוב לאחיך לבחירתו המחודשת.

ראשית, תודה רבה. רוח גבית ממך תמיד מועילה על גבול הנחוצה, שמשלבת בתוכה גם דברי טעם, חוכמה ודברי תורה, אז אין יותר מבורך מזה.

כידוע, אנחנו בוועדה מעלים על סדר היום הציבורי נושאים שבאמצעותם אנחנו מבקשים לעודד את הצורך בנושא שעליו אנחנו מופקדים. עדיין אנחנו לא ממשלה. אנחנו מבקרים את התהליכים שלהם. אני מזמין מכאן את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים שלוקחים חלק בדיונים, להירתם לבקשה שאני מצטרף אל כבוד סגן השר, ולהיות יצירתיים כל יום מחדש, ואף פעם לא להגיד, ניסינו את זה, זה לא הלך, אין טעם לנסות עוד פעם. כל יום באופן נחרץ ורציף, ואם מגיע עכשיו לפה, כבוד הרב לוזון, מקובל ומכובד בשלטון הסיני ואתה יודע לעזור לנו להניע תהליכים בשחרור חסמים, בגיוס עובדים חדשים גם לענף הבניין, ולפתוח עוד אפיקים נוספים.

חשוב רק שאנחנו ניקח בחשבון שמדינה שאנחנו חתומים מולה על הסכם בילטרלי, העובדים שניתן להביא דרכה מוגבלים לאותם נושאים שמולם אנחנו חתומים. אם נזהה צורך נוסף ומציאת פתרון דרך אותה מדינה, כמובן שאנחנו פונים מכאן גם כן לנציגים הרלוונטיים שאחראים לתוך הוועדה הבילטרלית להרחיב את אותם הסכמים לאותם ענפים, גם אם לא נכללו בתוכם. אם לצורך העניין יש באמת צורך בחקלאות, והחקלאות הסינית, העובדים מומלצים ונכונים וזה לא חלק מההסכם, על פי אותו האיתור והרצון של המעסיקים אנחנו פונים מכאן לוועדה שבאמת ירחיבו.

עוד מעט אנחנו ניגע גם בענף הבניין. אם יש לך איזושהי סקירה או לתת לנו איזשהו מוצע בשביל לשחרר את העיכובים שמגיעים מהשלטון הסיני, אנחנו נשמח ונברך על כך מראש. אגב, זה יכול להיות שגם לא תוך כדי הדיון. צריך לקיים פגישה, אולי להפגיש אותך עם משרדים רלוונטיים, עם מעסיקים, עם תאגידים. בחפץ לב גדול ונרחב, מה שנקרא.

מר נקש מבקש לסיים את ההתייחסות שלו בנושא?

מבחינת חקלאות כרגע יש לנו שני הסכמים מיושמים. יש לנו את סרילנקה בעיקר שיש שם 11,000 עובדים זרים שמחכים להגיע, ותאילנד שיש הסכם מיושם אבל כרגע יש את המגבלה של שליחת התאילנדים מצד הממשלה התאילנדית.

מבחינת אפשרות הבאת B2B לענף החקלאות בשביל לתת מענה לכאלה מקרים, מה גישתכם? גם לזמן קצוב רק לנסות לממש את המכסה שהקצתם, כי בענף הבניין אתם כן מאפשרים את זה.

שם זה נקבע בהחלטת ממשלה, פרק זמן שגם מסתיים מתישהו בקרוב.

כן, כן, אבל גם כשיסתיים אז ניתנה אפשרות מימוש לאותה מכסה שעדיין לא מומשה.

לא, לא, הדד ליין הוא לכניסת העובדים לארץ. יש פה סוגיה. אני אבדוק אותה.

אני מאוד אשמח.

אתה רוצה להתייחס מעבר לקמבודיה, או נציג משרד החוץ לגבי שאר המדינות שאנחנו עומדים איתם בקשר כזה או אחר?

עו"ד תובל בן אורי, מחלקת אמנות. העברנו מספר טיוטות למדינות שונות כדי להביא כמויות יותר קטנות בסוג של פיילוטים.

יש שמות?

כן. אנחנו עובדים עם מלאווי, אנחנו עובדים עם אקוודור, עם עוד כמה מדינות. אלה הדברים שהם פשוט מתקדמים יותר.

ברשותך, עו"ד תובל, חלק מהבדיקות והמשובים שאתם אמורים לקבל הם מצד אחד מהמעסיקים, מצד שני מהרשויות עצמן. האם תוך כדי זה שאתם בוחנים אפשרות להביא עובדים נוספים ממלאווי, שאגב לגבי רובם בחקלאות אני מקבל חוות דעת מאוד חיובית, האם אתם בוחנים את אחוזי בקשת המקלט שלהם?

הכול עובדים ביחד בסוף בצוות אחד, גם רשות האוכלוסין, גם אנחנו, גם משרד העבודה, גם משרד המשפטים. ברור שכל הדברים נלקחים בחשבון.

כמה בקשות מקלט הגיעו מהעובדים ממלאווי עד עכשיו?

אין לי את המספר הזה. אני אוכל להעביר כמובן לוועדה. אני רק אוסיף בקצרה על דבריו של תובל. יש את הוועדה הבילטראלית ברשות מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה ביחד עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, כאשר כל מדינה שעולה על הפרק או כל ענף מסוים שעולה על הפרק, אז הנושא הזה מגיע שם לדיון עם כלל ההיבטים של כל מי שאתה רואה סביב השולחן הזה ועוד, ושם בוחנים.

תראה, פיילוט ממלאווי כבר לא צריך להביא כי יש פה עובדים וידוע שהם עובדים טובים. עכשיו צריך לבחון מה שאר ההשפעות. אם עובד נוחת בארץ ומהטרמינל הוא שואל איפה נמצאת המונית שלוקחת אותו למשרדי ההגירה בשביל לקבל מקלט כפליט, זה עובד שחרף העובדה שהוא עובד מדהים, אני רוצה לבדוק אם על פי מדיניות ההגירה שלי הוא מתאים לי.

זה סוגיה בהחלט נכונה והיא מבחינתנו כרשות האוכלוסין וההגירה אחד הדברים הראשונים במעלה שאנחנו שמים על השולחן בכל דיון כזה. בגלל זה זה שולחן וצוות בין-משרדי. זה היבטי ההגירה שאנחנו מביאים לדיון. בודקים גם את הנתונים האלה, כמה מבקשי מקלט יש מאותה מדינה, עובדים בלתי חוקיים וכל הפרמטרים השליליים שלפעמים יש ממדינות מסוימות או אצל אזרחים מסוימים. זה אחד מההיבטים שאנחנו כרשות האוכלוסין מביאה ביחד עם כל ההיבטים המקצועיים של יתר המשרדים.

באיזה שלב אתם נמצאים מול אקוודור, מבלי לצלול לפרטים? תן לי חתך כללי באיזה שלב.

הוחלפו טיוטות.

כמה זמן אתם איתם כבר בהתקשרות?

לא זוכר להגיד לך כרגע.

הבנתי. לאיזה ענפים?

חקלאות.

כמה עובדים הגיעו לפה לפיילוט?

לא הגיעו.

כמה נציגים מפה יצאו לבדוק אותם שם?

לא חושב - - -

זאת אומרת שכל מה שאני מדבר אתם מהנהנים "כן" אבל לא עושים עם זה כלום. שמעתם מה אני אומר לכם? אגב, מתאים לי לדבר על אקוודור כי אני יודע שאקוודור זה בעל פוטנציאל מדהים להצלחה ואני מאוד מעוניין לממש את הפוטנציאל עם דרום אמריקה. עדיין אני שואל אתכם שאלה. אני מתווה איזושהי ציפייה שהייתה אמורה להיות מאוד בסיסית בתהליכים שלכם. אתם אומרים לי כן, אתם אומרים לי צודק. אתם עושים מה שאתם רוצים. מה הטעם של השיח פה? איך אתה הולך להחליף טיוטות מול מדינה שמעסיקי הקצה לא בחנו אותם, שלא הבאת אותם לפה כניסיון? מה הטעם? ריבונו של עולם, בואו תסבירו לי. כל פעם כשאתם אומרים לי כן, אתה צודק, למה אתם מתכוונים? מה אתם חושבים, שאני לא אבדוק אתכם עוד פעם?

כמו שאתה רואה, יש פה הרבה מדינות.

אני מבקש סליחה, אדוני היושב-ראש. באמת מעריך אותך. חייב לצאת לאזכרה של קרוב משפחה. אני רק אומר ממש בסיום דבריי, קודם כל תודה לכולם. אני יודע שכולם מתאמצים. אנחנו הפצנו טיוטת הצעת מחליטים שביקשנו להאריך את המתווה הזה של הגיוס על ידי אותן הלשכות. מבקש ממשרדי הממשלה, אנא, בבקשה מכם לטובת החקלאות, טובת כל הענפים, תסירו את ההתנגדות שלכם. תשתפו איתנו פעולה כי בסופו של יום אנחנו נמצא את עצמנו בעוד חודשיים נמצאים פה. אגב, הבקשה של היושב-ראש, אני לא אשכח שהיה פה עוד לפני המלחמה דיון של כמעט ארבע שעות רצופות על להביא עובדים זרים. אז עלה גם הצורך ממרוקו אם אתה זוכר. דיברנו על כל מיני דברים, כלומר הצורך הזה נכון עוד יותר אחרי המלחמה, אבל הוא היה קיים לפני זה, לכן אתם חייבים לשתף פעולה ולא להיכנס איתנו לדקויות כי בסופו של דבר אנחנו יכולים לגרום למיטוט ענפי החקלאות.

כולנו רוצים שיהיה לנו בתוך קערת ליל הסדר גם חסה וגם ביצה וגם כל הדברים שקשורים לחקלאות. אנא, אני מבקש מכם תעזרו לנו לממש את הצעת המחליטים שהשר שלנו והצוות המקצועי והמשפטי הכין אותה, ושבעזרת השם בקרוב נשמע גם כן שעוד מדינות אחרות מגיעים לפה ולא חסרים.

אמרת דברים מאוד חשובים עכשיו, אדוני סגן השר.

החגים הפתח. תמצאו מדפים ריקים. אני לא לוקח את זה. הזרוע נטויה אבל גם כן ביצה בענף ההטלה, בשר, דגים. אין דבר שלא נקשר לחקלאות. החלב, הדגים. אנחנו הראשונים להרגיש זעזוע בתוך המדפים. אי אפשר כל דבר, יבוא, יבוא, כי אתם בעצם חונקים את החקלאים ואחרי זה הם סוגרים את הכול. ראינו מה קרה בענף השום. אני מתחנן אליכם, תשתפו פעולה איתנו כי בסופו של יום לא תוכלו להסתכל כמונו על כל עם ישראל פה, על כל מי שנמצא פה במדינה הזאת אם יחסר לו משהו לקראת החגים שקרבים ובאים.

אני מבקש סליחה שאני צריך לצאת לאזכרה. תודה רבה לכולם. החברים בסין, נשאר לכם רק להביא לפה את כל המיליארדים שיש שם.

תודה רבה. מיליארדים זה יותר מידי.

ברשותכם, לפני שאנחנו ממשיכים לצלול לנקודה אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לחברתי הטובה, חברת הכנסת צרפתי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רגע רוצה לפתוח סוגריים. אני יודעת שפתחת את הישיבה בהשתתפות בצער מושב מרגליות על מות עובד הודי ועל פציעתם של רבים. אני קוראת בעיקר לך מתוך ניסיון ה-7 באוקטובר. יש כאן את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, רווחה, אוכלוסין, חוץ, משפטים, לוודא שהחלל הזה מגיע הכי מהר לקבר בהודו, שהמשפחה שלו עטופה. הייתי באמת שמחה שאולי דיון אחד יוקצה לסוגיה הזאת של איך מטפלים בפצועים, בהרוגים, בשיפוי.

הקצתי לטובת העניין יותר מדיון, גבירתי. אני מעדכן אותך עם כל הענווה שהצוות שלי כבר מטפל ומוודא שהמשרד שאמון על ארגון ההטסה וההשכבה לנופלים הזרים ייכנס לתמונה ויאיץ את הטיפול.

ושיקום הפצועים, וחיבור של משרד החוץ, של השגרירים שם, של הקונסולים.

ביטוח לאומי.

זה הרבה מאוד גורמים. אני יכולה לומר לכם בחוויה שלי, הנפאלים שנרצחו, זה היה מסורבל מידי. לקח למשפחות מספר חודשים עד שבכלל הם הצליחו להבין. מישהו צריך לסייע להם במילוי כל הטופסולוגיה בכל האינטרנט. הם לא מגיעים מאזורים מספיק מפותחים.

אני פותחת סוגריים. יש פצוע נפאלי בשיקום שאני מבקרת אותו בסורוקה חמישה חודשים. סטודנטים מבקרים אותו, אנשים מבקרים אותו. לא בטוחה שמישהו במערכות שלנו בכלל יודע שהוא עוד נמצא.

הוא שוחרר והוא עבר עכשיו לדירה בבית הכרם. משרד החוץ בקשר עם כל המשפחות, נוסעים לנחם אבלים בתאילנד.

לא, נפאלי.

הנפאלי מסורוקה, גם אנחנו ביקרנו אותו והוא הועבר השבוע לדירה בבית הכרם עם החבר שלו שהיה מאושפז.

עם החברים שלו מירושלים.

ירושלים. אנחנו בקשר רציף - - -

אבל אני אומרת, זה חמישה חודשים.

אנחנו עושים את זה מהיום הראשון.

אני לא יודעת כי אני שמעתי דברים אחרים, אבל זה בסדר.

נשמח להיות איתך בקשר ולעדכן אותך.

זה באמת לא מתוך ביקורת, אבל אני אומרת שהחוויה היא חוויה קשה. המשפחות האלה חייבות ליווי. אם תנברי קצת בסוגיות של נפאל, אותם עשרה שנרצחו ושונעו, זה היה מורכב.

אסור לשכוח לצערי הרב שמדובר במשפחות שבדרך כלל גרות בכפרים נידחים. הרבה פעמים אין להם שם תקשורת. אנחנו עושים את המיטב ואת המירב להגיע - - -

אז המיטב כנראה לא הספיק למשפחות האלה. אני לא רוצה להתעמת איתך. זה לא המקום. גם אם הם נמצאים ביישובים מרוחקים, גם מרגליות זה יישוב מרוחק. גם עוטף ישראל זה יישובים מרוחקים. אנחנו עם באמת מוסרי ואנחנו חייבים לעזור להם ולוודא שכל משרדי הממשלה בתכלול הזה מלווים.

ואנחנו שם.

תודה רבה, חברת הכנסת צרפתי.

בוא תאמר לי עוד איזה מדינות חוץ מקמבודיה אנחנו כבר בשלב מתקדם. מול איזה מדינות זה מתקדם פחות אבל מתקדם? מקסיקו? ארגנטינה? קניה? גואטמלה? פרו? נפאל?

נפאל.

נפאל.

ויאטנם.

ויאטנם אנחנו מתקדמים, כן. יש הרבה בעיות אבל אנחנו מתקדמים. אני מבחינתי ממשיך על החקלאות.

טוב, אז בוא נעשה כזה דבר. אני מבקש מכם, קחו לכם כמה רגעים. תכינו לי בבקשה רשימה. היא לא מורכבת, גם אם זה נשמע מסובך. כל המדינות שיש לנו איתם כבר הסכמים בילטרליים, באיזה ענפים, כמה מתוך ענף נכנסו עד היום מאז פרוץ המלחמה ועם איזה מדינות אנחנו נמצאים בחתימה על הסכם בילטרלי ובאיזה ענפים. התחלה, אמצע, סוף של תהליכים.

אני יכולה בבקשה הערה קטנה?

ודאי. שם ותפקיד.

דליה גראד אפרת, מנהלת קשרי חוץ וזרים במשרד החוץ. נורא חשוב להגיד את זה פה. לפי דעתי כולנו פה במשרדי הממשלה עושים את המיטב ואת המירב על מנת לסייע גם לחקלאים וגם לבניין וכדומה. חשוב להגיד שבצד השני יש שם מדינות שזה לא בדיוק ככה, שגברת חברת הכנסת אמרה שמרגליות זה גם רחוק. זה לא אותו דבר כמו כפר קטן בנפאל שנמצא באיזשהו חור, אבל לא משנה. אותו דבר כאן. כשאתם אומרים להביא למשל B2B מתאילנד, שזה לא דרך ההסכמים, זה דברים שהממשלה שם לא מקבלת וצריך להבין את זה. זה לא שאנחנו לא רוצים או אנחנו חוסמים פה את ה-200 תאילנדים שמחכים.

תיראו, לבוא ולהגיד שאתם עובדים קשה, לי אתם לא צריכים להגיד. אני יודע. אני רוצה להבין שאתם עובדים נכון. קחו מקרה אחד קלאסי. מול הפיליפינים אנחנו במשא ומתן מתקדם להבאת עובדים. אנחנו יודעים שאם אנחנו נפתור סוגיה אחת לעובדים בחקלאות, זה יפתח את הצוהר למימוש פוטנציאל להבאת עובדים נוספים מהפיליפינים. כל מה שמפריד בינינו לבין השלמת התהליך הוא עניין פעוט של כמה שקלים לכל עובד. באופן מצרפי, 2 מיליון שקלים לסגור את החלון של הבאת עובדים מהפיליפינים לסיעוד. מדובר בעובדים מוכשרים, נכונים, מגויסים שמסכימים להגיע גם בימי המלחמה.

אני לא מפסיק לקבל הבהרות והבטחות והצהרות מכלל הגורמים הרלוונטיים גם במשרד האוצר, גם במשרד החוץ שהנושא פתיר ויבוא על מקומו בשלום במהרה. אני שומע את זה חודשים רבים. עד עכשיו לא השכלתם לטפל בזה. הנה דוגמה למתן מענה שיכול להוביל אותנו לסלילת דרך להעמקת הקשרים לכדי עיבוי הסכמים ושיתופי פעולה מול מדינה, לכן אני מבקש לדעת איך לצד הרצון לקדם תהליכים אנחנו בודקים שזה מה שאנחנו רוצים ושזה מה שגם יגייסו.

אם תיתנו לי לדוגמה מענה, כמה עובדים עד עכשיו הגיעו מסרילנקה לחקלאות?

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אתייחס לשני דברים קטנים. קודם כל עם הפיליפינים להגיד שלא עשינו כלום זה לא נכון.

אני לא אמרתי שלא עשיתם.

עשינו הרבה.

וגם פה לא פניתי אליכם. אמרתי, אוצר וחוץ. מר נקש, אני משתדל להיות ברור בפניות שלי.

פנינו מספר פעמים לפיליפינים. ניסינו לפתור את הלשכות הפרטיות מתשלום מע"מ מול משרד האוצר. באמת שניסינו לעשות כל סלטה אפשרית כדי להחזיר את הפיליפינים.

אני הצעתי נוסחה שהייתה מקובלת על שר החוץ הקודם.

דרך אגב, הפיליפינים לא באים היום בגלל אזהרת מסע.

אני אומר לכם שיש הבדל בין הצהרות לבין רצון לביצוע. אני מקיים קשרים עם נציגים דיפלומטיים גם כן מהפיליפינים, ואני דיווחתי. היו לנו פגישות בשולחן עגול גם אצלכם. העברתם אותי לאוצר וסיימתי עם האוצר. אתם צריכים לסגור את הפינה הזאת. בואו תענו לי בבקשה לעניין סרילנקה לפני שנשחרר את מר נקש לישיבת עבודה בזום שהוא צריך לצאת אליה.

קודם כל לגבי המדינות איתן יש לנו הסכמים, העברתי לדקלה לפני שבוע או משהו כזה את כל רשימת המדינות בכל הענפים, אז יש לך את זה, אדוני היושב-ראש. מבחינת נתונים כמובן שנוכל להוציא לך דוח מפורט לכל מדינה, אבל שאלת מסרילנקה בחקלאות?

כן.

בענף החקלאות מתחילת המלחמה סרילנקים נכנסו 710. 706 חדשים, ארבעה חוזרים.

כמה בקשות יש עכשיו?

אין עכשיו בקשות.

זה לא יכול להיות.

על מה אתה מדבר, על הסרילנקים לחקלאות? יש לנו. אנחנו מקבלים כל הזמן.

אז תגיד כמה בקשות.

אין לי את המספר כאן, אבל בטח לאחר הזום שעשינו עם הלשכות אז כן יש התעוררות וביקשו עוד סרילנקים. אנחנו מעודדים את זה. יש היצע מאוד גדול בסרילנקה. יש 11,000 עובדים שרוצים להגיע לענף החקלאות בישראל.

אחרי שניתנה ההקצאה של החלף עובדים, חלף פלשתינים, לפחות ממה שאנחנו שומעים יש ביקוש גדול לסרילנקים. אפשר להגיד כמה?

אני אוכל לבדוק את זה, אבל כן, מאז ההקצאה שמשרד החקלאות שחרר - - -

לא, זה לא אומר שיש ביקוש גבוה. יש עכשיו זמינים 11,000 עובדים.

אבל אין להם בקשות.

תודה רבה. זה אומר שיש כשל שוק ברצון להעסיק את העובדים האלה. בואו נקרא לילד בשמו. למה אנחנו צריכים לכבס את זה בכל מיני מילים?

יש היצע, אין ביקוש.

חרף הצורך הגדול. זה לכל שכן, לכן אני אומר באופן מפורש, בלתי מתקבל על הדעת שיש שיח מעבר להסכמה העקרונית לבחינת חתימה על הסכם מול מדינה, לפני שנציגים מגיעים. בודקים ומוציאים לכם תצהיר כתוב שבדקו ולאיזה תתי ענפים ושזאת ההתחייבות שלהם. שמוליק מפרדס חנה שיש לו פרדס, אם הוא יגיד לי שעובדים ממדינה מסוימת הם נכונים ונחוצים, זה לא מחייב, אני לא אראה אותו מחר אולי. את אורי אני אראה. הוא יצטרך להתעמת מול העובדה. את יענקל'ה אני אראה. את יענקל'ה אני רואה כבר בחלומות.

כן, מר דמרי.

יוני דמרי, מנהל אגף חקלאות בתנועת המושבים. החקלאים שלנו בונים כרגע את הצוותים שלהם מחדש אחרי הקטסטרופה שהייתה. הם לקחו ראשי צוותים חדשים והם מבקשים את האפשרות, מי שהוויזה שלו עתידה להסתיים עד 2024, אנחנו מבקשים להאריך אותה בשנתיים נוספות כי אנחנו בונים מחדש את הצוותים שעובדים.

אנחנו מכירים את זה. חלק מהם כבר הוארכו. אלה שמעל 63 חודש הייתה השנה הארכה. עכשיו אתם מבקשים עוד שנתיים, אז הנושא הזה נבדק בינינו לבין המשרדים הרלוונטיים שיכולים לאשר - - -

אני חושב ששנתיים זה גורף מידי.

בחקלאות שנתיים עוברות באמת כהרף עין.

חברים, כמה זמן מבחינתכם בשעות חקלאות, קצת פחות רלוונטי מאשר ההשפעה על זיקה שהם מוצאים את עצמם בשייכות לכאורה לארץ והם מבקשים מעמד כלשהו. אני חייב לשמור על איזון.

עכשיו אני נזכר מר דמרי, אני הייתי בשדה התעופה כשקיבלנו את הסרילנקים וגם אתה קיבלת, נכון.

כן.

יש לך חוות דעת על התוצר מהם, על ההשתלבות?

הרוב לא מרוצים אבל אנחנו שומעים את אלה שלא מרוצים, כי מי שמרוצה בדרך כלל גם לא פונה אלינו.

כמה עובדים אתה קלטת?

להערכתי סביב ה-300.

כמה לפי דעתך מה-300, המעסיק היה שמח בדיעבד לא לקבל אותם?

להערכתי בין 20% ל-30%.

אז זה לא הרוב.

בדיעבד היה מוכן להחליף אותם בתאילנדים.

זאת אומרת שהרוב כן מרוצים. מסרת לי הגדרה שהנתון הוא הפוך. אמרת שהרוב לא מרוצים.

אמרתי, חלק מרוצים, חלק לא, רק אני טענתי שלהערכתי הלא מרוצים נובע מאיזשהו תיאום ציפיות לקוי. לא אמרתי הרבה, לא אמרתי קצת.

אני מנסה רגע לאפיין כי אתה גם מעסיק וגם בעל לשכה, נכון?

וגם מנהל אגף חקלאות.

זאת אומרת שאתה ברומטר חשוב מאוד בצומת הזאת. אני חייב שאתה תכוון אותי. מסרת כ-300. בדיעבד אם אנחנו הולכים ארבעה חודשים אחורה, כמה מה-300 היו נמשכים בפועל? לפי מה שאתה אומר, 240, 230.

בהינתן העובדה שאין תאילנדים, 220, 230 לפי האחוזים כן היו שמחים לקבל סרילנקים. אם היו תאילנדים אני מניח שחלק גדול היה מעדיף תאילנדים.

לא, לא, עזוב רגע את התאילנדים.

אנחנו צריכים לצייר את התמונה כפי שהיא. באפס תאילנדים אז כן היו לוקחים כי צריכים עובדים.

אגב, שאלת, אדוני היושב-ראש ונשאל פה. יש ביומיים האחרונים התגברות בקשות וכבר 500 בקשות לסרילנקים נוספים התקבלו אצלנו ממש ביומיים האחרונים.

זה מחזק את מה שאני אומר.

זה לחלוטין מעודד אותי.

השאלה כמה אחוז מהם ייקלטו כמו שצריך ויישארו אצל אותו מעסיק בעוד חודשיים, שלושה, כי חלק לא קטן גם מטייל בין המעסיקים.

למה?

תיאום ציפיות לקוי. הם עוזבים מעסיק אחד כי הם חושבים שאצל מעסיק אחר הם יקבלו דברים אחרים טובים יותר, ובסוף הם מגלים שזה לא נכון וחוזרים שוב למעסיק הראשון.

הנושא הזה של תיאום ציפיות הוא מאוד חשוב. ביקשתי מהלשכות הפרטיות בחקלאות להיכנס לאירוע הזה וללוות ולסייע, כי יש להם תפקיד משמעותי פה. אני חושב שכשהם יכנסו לתמונה זה יהיה מוצלח יותר.

אוקיי.

צריך להגדיל את האפשרות של החלף פלשתינים. יש רק 1,000.

ברשותך היושב-ראש, הגר יהב, נשיאות המגזר העסקי. מי שלא מכיר, אנחנו מרכזים 12 ענפים במשק, מתוכם ענף המלונאות, נמצא פה יואב בכר, גם ענף החקלאות, התעשייה עד 20 עובדים, ענף הניקיון. כל הענפים האלה זה ענפים צרכניים ויש ביקוש לעובדים זרים.

הדבר היחיד שאנחנו אומרים, הרי בסוף היו פה 120,000 עובדים פלשתינים. כל הבקשה שלנו מהמדינה, זה כל עוד הם לא נכנסים צריך לעשות הכול על מנת לתת חלופות. המסלול של B2B כפי שאתה אמרת בצורה הכי מדויקת שיש, זה מסלול שאנחנו מאוד האמנו בו ומאוד רצינו שיקרה. גם אנחנו מאוד תומכים בבקשה של משרד החקלאות להאריך את זה. העובדה שזה לא הצליח להיות מיושם, כי באמת הקירבה לשיא הלחימה לא אפשר את זה. מה שאנחנו מבקשים זה את הסיוע שלך מול המשרדים שכרגע מתעקשים שלא לאפשר את אותה אורכה, לשחרר את ההתנגדות שלהם ולאפשר את זה.

טוב, אז אני מבקש לא לבלבל כי לא כולם מצויים בפרטי הפרטים ובתהליכים כמוך, ולהבהיר. יש הבדל בין מנגנון גיוס העובדים לבין הענפים שניתן לגייס אליהם. את צודקת בצורך של שניהם אבל אסור לערבב ביניהם. גם אם יפתחו B2B עדיין לא ניתן יהיה להביא לניקיון עד שאני לא אסיים את התהליך המאוד מתיש שתודה לאל באווירה אופטימית אני יכול לבשר לכם שהגענו לקיצו וסיכמתי כבר עם הרפרנט במשרד האוצר על סיום התהליך שיהיה בימים הקרובים לעניין הניקיון בחברות הניקיון והמסעדנות והמלונות. כל עוד שלא סידרנו ואין החלטה והצעת מחליטים ואין הכרה בצורה לתת להם מכסה, זה לא יהיה רלוונטי כלפיהם. את כרכת את זה ביחד.

אני ציינתי את הענפים שאנחנו מייצגים. כוונתי הייתה לאורכה ל-B2B לחקלאות כי זה משהו שלא מוצה עד הסוף וכרגע יש שלושה משרדים שמתנגדים לזה. זה אחד. לגבי השאר ציינתם פה הרבה מדינות. לצד הניסיון לעשות הסכמים, יש פה גם פעולות הסברה ושכנוע כי הרי בסוף החיים בישראל די חזרו למסלולם חוץ מבמקומות מאוד ספציפיים. כמו שאמרתם שיש אזהרות מסע וכאלה מקומות, יש פה עבודה שהיא מעבר להיות בנוסחים על הסכמים, אלא משהו מעבר כדי לסייע בזה שמדינות יסכימו כמו למשל תאילנד. אתם יודעים להגיד למה המדינה לא מוכנה לשלוח לפה עובדים?

אני אגיד לך ספציפית על תאילנד. אני יודע שגם סיסו על זה, מנכ"ל רשות האוכלוסין, גם השגרירה שלנו נמצאת שם.

אנחנו בסוף צריכים להבין כמייצגים את הענפים האלה, מה החסמים שלא מאפשרים לנו לייצר תעסוקה מלאה.

עו"ד הילה טנא-גלעד, ייעוץ וחקיקה, משפט בין-לאומי, ראש אשכול. בנוסף למצב הכללי בישראל שאני חושבת שיש עדיין כמה דברים בטח למי שמסתכל מהצד וגם במציאות, והחטופים שיש - - -

אבל עם זה פתחתי את הדיון.

נכון, ואך אתמול נפצעו חמישה פועלים.

גם על זה דיברתי. זה יושב על השולחן. אנחנו מתנהלים לצד המציאות הזאת.

שזה אחד החסמים.

אין בעיה, תציגי שיש לקחת בחשבון - - -

לכן המציאות היא אחד החסמים בהיבט הזה.

אין ספק שיש הבדל במשאבים ובאתגרים שהמדינה נתקלת עימם בחתירה להסכמת חתימה עם הסכמים בילטרליים ועל יישומם של אלה שכבר קיימים. אחת השאלות, אני מבקש לדעת מה הן ההשפעות. ברור שהיציבות הביטחונית לפחות זאת שמשודרת ומדווחת לאותן ארצות, משפיעה. אין ספק בכלל. בין היתר בגלל זה נתתי לזה את המקום כמו בכל דיון רלוונטי שאני מתייחס לזה.

בבקשה.

אחד מהפצועים של התאילנדים אתמול שוחרר כי הוא נפצע קל, תודה לאל, ובאותו יום המעסיק שלו בא לקחת אותו והחזיר אותו, והיום בבוקר הוא ביקש ממנו ללכת לעבוד באותן שדות שהוא נפצע אתמול. אנחנו לא מתפלאים שהשגרירות התאילנדית בארץ על הרגליים. הם מבקשים תשובות לממשלה שם, אז מה אני אמורה להגיד להם?

אנחנו מאתמול בערב עובדים על זה שאותו תאילנדי שנפצע, לפחות לתת לו כמה ימים של מנוחה, מעבר לזה שמעבר למה שקרה אתמול עם הנ"ט, כל הזמן ממשלת תאילנד עלינו על הנושא הזה שיתרחקו מהגבולות ולמה להעמיד אותם בסכנה. ראו עובדה אתמול, הרוג אחד ושבעה פצועים. מה אנחנו אמורים להגיד להם בתור מדינה? אני שואלת בכנות. אולי יש לך רעיון ואז בשמחה נעביר את זה הלאה.

גבירתי, נציגת משרד החוץ, עם כל הצניעות מצופה שאם אני יודע להחיל על עצמי הגבלות לאורך דיונים, שהם תוצאה של תדריכים שאני מקבל בין היתר מכם, ואני מקפיד בהקפדה יתרה לעמוד בהם, מצופה ממך כמי שמייצגת את משרד החוץ עם כל האינטרסים של המדינה, לא לנסות ולהבליט את המשמעויות של העסקה בגבולות.

כשמגיע לכאן עובד ממדינה זרה הוא לוקח בחשבון שהענף שבו הוא יועסק ולשמו הוא הגיע, מקיים את פעילותו בכלל אזורי המדינה לרבות בגבולות. ככל שאנחנו ניתן לזה בולטות ונבהיר, אנחנו ניתקל באנטיגוניזם ומבוכה מיותרים שבדרך כלל אנשי משרד החוץ לא נופלים במלכודות האלה. מביך אותי להציף את זה תוך כדי דיון פומבי. יש שיקולים או אילוצים שצריכים להילקח בחשבון. לא חייבים לקבל כזאת בולטות בתוך דיון ועדה רשמי בכנסת. סליחה. כשמביאים עובד לעבוד בגובה אומרים לו, העבודה היא בגובה, לא מסתירים ממך. עובד לפיגום, לא אומרים לו, אתה יודע, אתה בא לעבוד בעבודה שהיו כאלה שנפלו ונהרגו מזה, אז בוא תעבוד. זה לא עובד ככה. קח את זה בחשבון. זה חלק ממכלול השיקולים ואתה אמור לשקול ברגע שאתה מגיע לפה. לתת לזה עכשיו איזשהו עיסוק יתר על המידה, לא יודע במה זה משרת את האינטרסים של מדינת ישראל ומעסיקיה. לא חייבים להתייחס לזה. תודה.

אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למר יואב בכר, סמנכ"ל התאחדות המלונות. נפגשנו בעבר גם בזום וגם בסיור שקיימתי בבתי מלון בתל אביב, ותמיד היית עם מדים והיית עם אוזן קרויה לפעילות הצבאית שלך ואוזן קרויה לפעילות העסקית שלך.

קודם כל כל הכבוד שאתה זוכר. אני רוצה לומר שענף המלונאות, הניסיון שלו עם הסכמים בילטרליים הוא מעולה עד היום, והקשר והעבודה מול רשות ההגירה, העזרה שלהם בטח במלחמה היא לא תסולא בפז. יש לנו למעשה סדר גודל של כמעט 1,800 פיליפינים שעובדים פה. בכל המלחמה עזבו קצת מעל 50, זאת אומרת הצלחנו לשמר את העובדים והעובדות הפיליפיניות. אחת הסיבות העיקריות זה שבאמת היחס של המלונאים לעובדים האלה הוא יחס מצוין. כרגע אי אפשר להביא מפיליפינים. אני מקווה שזה ישתנה בהמשך.

נגעתי בהשלכה של הפיליפינים קודם. לא ציינתי את תת העיסוק של עניין המלונות, אבל לשם כיוונתי ורמזתי.

בישיבה הקודמת היה עיוות בקטע של העובדים הירדנים. אחרי שניתחנו את זה גם הבנו שהייתה איזו אי הבנה גם בין המדינה לבין המלונאים בקטע של כן מותר להביא את כל המכסה או לא את כל המכסה. הבשורה שלי אחרי שבדקתי כמובן ואנחנו חיים את זה יום-יום, שהעלו את כמות העובדים הירדנים שעוברים כרגע ואנחנו בחודש הקרוב סוגרים את כל המכסה.

אתם תעמדו בערך על 2,000.

על 2,500.

הלוואי ואני טועה. אני אציין שבדיון הקודם שקיימתי בנושא זה עמד על כ-1,230 אם אני זוכר נכון. אני מעדכן אותך שראש מינהל עובדים זרים בפועל עומד לצאת מפה לקיום דיון בזום בדיוק באותו נושא. גורמי הביטחון סמכו את ידיהם ומעודדים את הרחבת הבאת העובדים בפועל. אם האינדיקציה שאני קיבלתי שעומדת על כ-2,000 בצפי לחודש הקלנדרי הקרוב חוצה את זה וממצה את מלוא המכסה, אין מאושר ממני.

זה המצב עם הירדנים. זה לדעתי מאוד משמח שאנחנו בעניין, ואנחנו גם מקווים מאוד ורוצים להיות אופטימיים שלא יהיה חס וחלילה תקלה עם הגבול בגלל המצב המדיני-ביטחוני.

הדבר השלישי והוא הכי חשוב מבחינתי והכי דחוף כרגע זה כתוצאה מהפסקת ההגעה של העובדים הפלשתינים, שהמכסה שלנו בעובדים פלשתינים לפני המלחמה הייתה מלאה, עמדה על 2,300 עובדים פלשתינים שעברו יומית.

כמה היום נכנסים?

כיום בין 250 ל-300.

מי זכאי לקבל את ה-300 ואיך?

אני אספר בקצרה. בתחילת המלחמה עצרו את הגבול. ביקשנו החרגה. נתנו לנו החרגה של 600. היא כמעט לא הצליחה להיות מתופעלת בגלל תוהו ובוהו גם במעברים, וגם הפלשתינים לא נתנו לעבור, המשטרה שלהם, המשטרה שלנו. בשלב מסוים הייתה איזו התייצבות על אזור ה-250–300 ובזה זה הסתיים. לא נותנים לנו שום כניסות.

אני רוצה לדעת מי כן זכאי.

אנחנו היום נמצאים במחסור חמור של 2,000 עובדים, ואני רוצה פה לומר ושתדעו, ואני אגיד את זה ציורי. המצב היום זה שמלונות מפסיקים מכירה לאורחים כתוצאה ממחסור בעובדים. מדובר פה רק בעובדי ניקיון וחדרנות.

מהבדיקות שאני קיימתי באופן אישי זה לא קיים.

מה לא קיים?

לא עוצרים מכירה.

הייתה עצירת מכירות בסופי שבוע, ולקראת פסח תהיה עצירת מכירות אם לא נקבל את העובדים הזרים האלה.

מר בכר, בסיור שקיימתי בבתי מלון באילת ובפגישות עבודה שקיימתי עם סמנכ"לית כוח אדם ברשת מלונות דן, השאתי לה עצה שהשאתי גם כן בעוד שני בתי מלון שהייתי איתך, להעסיק עובדים מקרב המפונים. להציע להם, לתמרץ אותם, לתגמל אותם שיהיה להם כפל שכר, שהם ירגישו שהם תורמים במשהו. יכול להיות לבצע הצרכות בין המקום שאליו הוא פונה אל מול המקום שבו הוא יעבוד באותה רשת. אני יודע שמתקיים ניסיון לפחות מצידם באותו אזור ובאותה רשת. מה אתם מצידכם עושים לטובת העניין?

הניסיון הזה מתבצע.

עד כמה הוא מוצלח?

אתה חייב להבין משהו. אותם 2,000 עובדים זה לחדרנות ולשטיפות ניקיון מטבחים. זה עבודות שאף ישראלי לא מוכן לעשות. המקומות שנגיד מפונה מוכן אולי זה יכול להיות באחזקה, בקבלה, במקצועות כאלה. זה לא הנקודה לצורך של העובדים הזרים. מי שעבד, הפלשתינים ומי שאני מדבר איתך על החלופה, זה מקצועות שאין סיכוי, לא מפונה ולא ישראלי אחר לעבוד גם בכפל משכורת. פה אני אומר לכם, זה לא שאנחנו מבקשים מעל, on top. אנחנו מבקשים את החלופה, ואם יאפשרו לנו את הדבר הזה בדחיפות - - -

למרות שכל מה שאתה סוקר מעניין ולא מדויק, אני חייב לציין, אבל תמיד זה יפה, לא חלק מהדיון בהגדרתו, אני עדיין אתייחס לסיפה שלך ואנחנו נמשיך הלאה כי יש עוד שאלות רבות שאני מבקש לקבל עליהן תשובות. אין מושג כזה "כפל שכר" אצלכם. תאמין לי, אני בדקתי. אני רוצה לספר לך סיפור. אני הגעתי להתארח באופן פרטי בבית מלון. כלקוח סמוי תרתי משמע דיברתי עם עובדים. יכולת ההישרדות של ישראלים לא גבוהה כי השכר לא מתגמל וקשה לעבוד, לדוגמה במלצרות שאז עובד מחליף את המדים כל כמה שעות. פעם הוא בבריכה ופעם בלובי ופעם בחדר אוכל, ועובד שמקבל 32–33 שקלים לשעה בעבודה כל כך קשה ומפרכת, לא שורד מעבר לחודשיים-שלושה בחלק גדול מהמקרים. אפשר להבין את זה. תציעו שכר קצת יותר מפתה, תמריצים קצת יותר גבוהים. תאמין לי שאתם תקבלו אחוזי העסקה גבוהים יותר אצל ישראלים. לא חייב להתייחס, אדוני.

משפט אחד כדי לדייק. כל מה שאנחנו מדברים פה בעובדים זרים, חשוב שזה יהיה מובן. זה לא למלצרים ולא לקבלה ולא לשום דבר כזה. זה אך ורק לחדרנות, ניקיון שטחים - - -

אני אסביר למה אני מתכוון. באותו בית מלון שאני קיימתי סיור איתך ביחד, הגעתי לעובד מאריתריאה שהוא מנהל משמרת בחדר אוכל. חצי שנה הוא עובד במקום. הוא הולך עם חליפה, מרגיש קינג, והוא עובד כשוטף כלים. לשם הוא הגיע. הוא הגיע לשם כשוטף כלים. אם הייתם מתגמלים ישראלים לעבוד כמנהל עבודה בחדר האוכל, הוא היה נשאר נאמן למדיח או לצוללת. קיבלת את התשובה?

לא.

אוקיי, בסדר.

אני אבקש את התייחסות נציגי רשות האוכלוסין ומשרד החוץ, האם אתם מזהים השפעות של הבאה שלא במסגרת הסכם בילטרלי בבניין ובחקלאות בעת המלחמה, על יישום ההסכמים הבילטרליים שכבר נחתמו ו/או על אלה שעתידים להיחתם? כלומר האם לעצם העובדה שנכנסו עובדים לאותם ענפים מאז פרוץ המלחמה ב-B2B, זה משפיע על יישום G2G ו/או על השלמת חתימה עם מדינות שיש איתן הידברות?

האמת היא שאני לא חושב שאני הבן אדם שמתאים לזה.

אין בעיה, אני הפניתי את זה אל שניכם.

כן, אבל נקש כרגע לא פה, אז זה קצת בעיה.

נקש הוא הנציג היחיד של משרד האוכלוסין? נראה לי שיש פה עוד נציגים.

לדעתי לא.

הבנתי.

כדאי שנקש יענה על זה.

אוקיי. האם מתקיימים בעניין התאילנדים ניסיונות שלא באופן פומבי להגיע להבנות מחודשות לשליחת עובדים מתאילנד?

כן, בהחלט, בכל הדרגים גם בארץ וגם בחו"ל.

וישנה התקדמות?

אנחנו חושבים שכן כי כן חזרו תאילנדים, זאת אומרת ממה שיצאו חזרו.

זה שני שלבים, גבירתי. השלב הראשון זה שהניסיונות והמאמצים בין היתר שלי בפגישות שקיימתי עם שגרירת תאילנד בישראל, קודם כל לעצור את הנהירה ועידוד הנהירה החוצה. השלב השני זה באמת שאתם המשכתם והתחילו להגיע בחזרה, אבל זה לא איפה שזה צריך ונכון שיהיה מצידנו. אני שואל אם אותם מאמצים מתקיימים בעוד ערוצים נוספים?

כמו שאמרתי, כן. אם אתם זוכרים, בתחילת הדרך עזבו פה 9,000 תאילנדים, אולי קצת פחות. חזרו כבר 6,000, אז יחסית די הרבה חזרו וכן נעשים מאמצים בכל הדרגים בנושא הזה.

תודה רבה. אתם רוצים אולי לציין מעבר למה שאני סקרתי, אם ומה ההשפעות על עיכוב בחתימה על הסכמים בילטרליים מאז פרוץ המלחמה, שלא היו טרם המלחמה?

אני לא חושבת, תקן אותי, תובל, שיש משהו שעוצר. יש רק את הנושא הזה שיש מדינות שיש לנו פשוט אזהרת מסע להגיע לישראל וזה מה שעוצר בעצם, כמו עם הפיליפינים, כמו ההודים, כמו התאילנדים.

חרף העובדה שזה המצב בהודו עדיין מגיעים לפה הודים. יש כמה שלבים. יש לא בכל מקרה, יש לא בהסכמים בילטרליים אבל אנחנו לא עומדים עם הרגליים האחוריות כדי שלא יגיעו לכאן עובדים מאותה מדינה, ויש כן באופן פומבי גם דרך הסכמים בילטרליים. יכול להיות שיש מדינה שאומרת, אני לא מפעילה דרך הסכם בילטרלי אבל אני מקבלת את זה בשלום ובהבנה שיגיעו לפה באופן עצמאי.

עו"ד לינא סאלם. איך המדינה יכולה להגיד את זה? הרי כשהמדינה מביאה את הסכמתה, היא עושה את זה בהסכם בין מדינות שזה ההסכם הבילטרלי. כשהמדינה לא מעורבת אז זאת הבאה פרטית שזה ה-B2B - - -

אני לא מדבר על המדינה שלנו, גבירתי.

אני מבינה שגם אתה מתכוון למדינת חוץ, אבל מדינת חוץ כדי שתסכים לזה, היא צריכה לחתום על הסכם.

לא בהכרח. קחי לדוגמה עם הודו. מהודו הגיעו גם באמצעות הבאה פרטית.

אבל בהודו יש הסכם.

ההסכם עם הודו הונח לא מכבר. זה לא משהו שהוא במשך הרבה שנים. למרות שיש הסכם עם הודו היום והוא פומבי, עדיין הגיעו לכאן עובדים מהודו במסגרת הבאה פרטית, ועדיין מגיעים ועדיין ממוינים. הנה דוגמה קלאסית. הייתי שמח לדוגמה אם זה יהיה גם עם סין. אנחנו נצטרך להרחיב על זה.

לא הבנתי, נחתם הסכם עם הודו, בילטרלי?

חבר'ה, ישנו הסכם יישום עם הודו שהופקד והוצג והונח על שולחן הכנסת. מה המעמד המשפטי שלו הדיפלומטי, זה עניין אחד. כעובדה ידוע שיש הסכם. תנאיו ידועים ועדיין מגיעים לכאן עובדים גם במסגרת הבאה B2B. למה זה חריג?

נכון, מרבית החוזרים התאילנדים כפי שאמרה גבירתי, היו במסגרת ה-B2B. צריך להגיד את זה.

קודם כל אתה אומר דבר שהוא לא נכון, אורי.

למה?

עובד שהיה וחוזר, הוא חוזר בשטח אפור. בוא נדייק בהגדרות.

נכון.

כל עוד שלא מגיעים לכאן מתאילנד לדוגמה, עובדים חדשים שלא עבדו ו/או לענפים אחרים שלא חלק מהסכם, אנחנו תחת כבילה של הסכם שכל עוד שהוא לא ממומש ולא דרכו מגיעים, אז גם לא מגיעים באופן פרטי, להבדיל מהודו, להבדיל מסרילנקה. הייתי שמח לראות את זה בעוד מדינות, כאמור, כמו לדוגמה מסין. סין, אם יש כרגע עיכוב, וסין, היא רוצה להגיע לארץ, רוצה לדעת למה יש מניעה משפטית להבאת עובד סיני לבניין? אנחנו עוצמים עיניים וצוחקים על עצמנו, כי אם חברת ביצוע סינית רוצה להביא לפה היום סינים חדשים, היא יכולה להביא, אבל תאגיד ישראלי להעסקה ישירה דרך קבלן לא יכול להביא.

אתה מתכוון בעצם לזה שלא ניתן להביא אלא באמצעות קבלן רשום.

לא, לא, לא.

אז למה אתה מתכוון?

במדינת ישראל מועסקים עובדים סינים בשלוש חלופות: דרך חברת ביצוע, דרך תאגידי כוח אדם ודרך חברות ביצוע לתשתיות לאומיות.

תשתיות לאומיות עוד לא נכנס לתוקף.

מי בונה את הרכבת הקלה?

מטרו.

מי בנה את הנמל?

המטרו זה החלטת ממשלה נפרדת.

אין בעיה, זאת אומרת שעדיין מגיעים. המציאות הזאת מתקיימת. יש תאגידי כוח אדם שיכלו לגייס באמצעות המדינה דרך הסכם בילטרלי עובדים סינים לבנייה. מעבירים אותם הלאה לקבלנים. יש את חברות הביצוע שהם מגיעים ומבצעים את העבודה ואין לנו קשר של עובד-מעביד.

אני מתנצלת, אני חושבת שאנחנו מבלבלים בין הסכמים.

אני משתדל להיות לא מבולבל.

לא, אתה ממש לא מבולבל.

תודה. שאז יזם מוכר את העבודה לאותו בעל חברה, קבלן ביצוע שהעובדים הם עובדים שלו ועל פי התנאים שמסוכמים ביניהם. אם חברת הביצוע הסינית רוצה להביא עובד תחת המכסה שלה או להחליף, היא יכולה לעשות זאת, זאת אומרת אין מניעה מול הממשל. אם תאגיד כוח אדם מקומי רוצה לגייס עובדים מסין, הוא לא יכול, ואת זה אני לא מבין למה כשהמציאות הזאת כן מתקיימת בענפים אחרים מול מדינות אחרות באותו סטטוס, לדוגמה הודו, לדוגמה סרילנקה. אני פחות נתקלתי בזה מול הנפאלים אבל זו דוגמה שמתקיימת ברגעים אלו, אגב. אם עכשיו תיסעי להודו תיראי שיש שם מיונים. מגבילים בו זמנית את תאגידי כוח האדם ב-B2B והמדינה ממיינת ומגייסת ל-G2G. הנה, קיים. למה זה לא יכול להיות בעוד ענפים, בעוד מדינות? אם יש מניעה, דינא דמלכותא דינא.

עו"ד שירי לב רן, הממונה על זכויות עובדים במשרד העבודה. אני רוצה להגיד איזשהו משפט שהוא מאוד בסיסי והוא מוכר לרובנו כאן, אבל יש לי הרגשה שהוא קצת הלך לאיבוד. ההסכמים הבילטרליים הם דרך המלך להבאת עובדים זרים לישראל. יש לזה סיבה. הסיבה היא שאנחנו אחרי הרבה מאוד שנים שהגיעו לכאן עובדים זרים לישראל בצורה שלא הייתה מספיק מסודרת. הבנו שהדרך לדאוג שלא יהיה תשלום של דמי תיווך לא חוקיים וכדי שאנחנו נדע למצות את הזכויות - - -

עו"ד שירי לב רן, בגלל שאף אחד לא שומע אותנו אני מגלה לך, זה מתקיים גם בהסכמים בילטרליים.

לפחות לפי המחקרים שאנחנו מכירים - - -

תמשיכו לעצום עיניים, זה בסדר. אני לא אעצום אותן.

אנחנו בוודאי שלא עוצמים עיניים, ואחד מהתפקידים שלנו זה לדאוג שלא יהיו דמי תיווך.

מתי שלחתם נציג מטעמכם לבחון עובד הודי או אוזבקי, לשוחח איתו על כוס קפה, לתת לו הגנה והתחייבות שאתם תאפשרו לו לעלות לארץ להגיע לעבוד במסלול ירוק אם הוא יספר לך את האמת? מתי עשיתם את זה?

אני אומרת לך, אדוני, שאני עושה את זה לא על בסיס יום-יומי אבל על בסיס חד-שבועי לפחות עם הפניות שמגיעות אליי, לצערי עובדים שבסופו של דבר באים ומדווחים על דברים כאלו ואחרים, ואני מבקשת מהם לעשות את זה רשמי, לא רוצים להמשיך בתהליך.

את מבינה את המשמעות, נכון? את יודעת שמי שעושה את זה הוא בדרך כלל בן אדם שלא היינו רוצים להיתקל בו ברחוב בלילה.

אני לא מסכימה עם אדוני בכלל.

הבנתי, אז אני רוצה לחדש לך כמה דברים. אני שוחחתי עם עובדים טרם הגעתם לארץ מכמה מדינות. חוץ למכור כליה בשביל להגיע לעבוד פה ולפני שהם מגיעים לפה הם צריכים לשלם את זה, הם עושים כמעט את הכול. אני שעה וחצי בנושא. אם אין לכם על זה מחלוקת, לפחות בואו נקרא לילד בשמו. המקרים בהם עובדים שמגיעים לפה גם בהסכם בילטרלי, שבהם הם משלמים הון תועפות, הם מקרים רבים על גבול הסיטונאיים וכל עוד שלא יימצא מנגנון גיוס אחר שבלתי תלוי באותם משרדים שבחלק גדול מהמקרים מחוברים בעבותות לעטיני השלטון, אז המציאות הזאת לא תיפסק.

אדוני, בדיוק היא הנותנת, כי דווקא בגלל שאנחנו יודעים שהתופעה הזאת היא קיימת ואנחנו יודעים שאמנם ההסכמים הבילטרליים הם לא אטומים אבל הם בהחלט הפחיתו באופן משמעותי את המקרים של תשלום דמי תיווך אסורים, דווקא בגלל שאנחנו יודעים שהתופעה הזו עדיין קיימת, זה עוד יותר מחייב אותנו לוודא שאנחנו מביאים לכאן עובדים דרך ההסכמים, כי אנחנו יודעים שב- B2B הסיכון או הסיכוי שיהיה תשלום של דמי תיווך לא חוקיים הוא יותר גובה.

למה להמשיך לקיים טעות בטעות אחרת גדולה יותר? גם אם בעת הנוכחית אין מנוס מעידוד הבאה באמצעות B2B, רק לבצע מנגנונים שונים שלא מחייבים מעבר דרך גיוס מקומי עצמאי בפרסום קול קורא שהמדינה יכולה לעודד וכך אנחנו עוקפים את אותם אנשים שמספסרים אותם. זאת דוגמה שיכולה ונכון שתיעשה גם באמצעות G2G ואז אנחנו עוקפים את אותם מאכערים שמספסרים את העובדים. מגיעים לפה כל כך הרבה מותשים מבחינה כלכלית, שבאופן טבעי הם מהר מאוד מחפשים את הדרך לצמצם את החוב על ידי נטישת המעסיק שלהם.

אנחנו רואים את הדברים בדיוק כמוך, אבל ראינו אותם כמוך ולכן יצאנו לדרך עם ההסכמים הבילטרליים.

ואני אומר שהדרך שאיתה יצאתם לא בהכרח נותנת מענה לאותה מחלה.

אני אשמח להשלים ולהזכיר. המחשבה של להתקשר בהסכמים בילטרליים שהיא מהלך מאוד חריג, זאת אומרת כשאנחנו יצאנו לדרך בתחום הזה, אנחנו בדקנו במדינות אחרות. בדקנו הסכמים שנעשו מול מדינות אחרות להבאת עובדים זרים. השלמנו את הבדיקה הזאת והגענו למנגנון הזה של הסכמים בילטרליים בדיוק בגלל אותם מאכערים, בדיוק מתוך הבנה שנגבים הרבה מאוד סכומים שעובדים ממדינות המקור שלהם משלמים סכומים מאוד גבוהים, בטח ובטח למדינות שבהן השכר הממוצע היה כל כך נמוך, לכן התכנסנו למנגנון של הסכמים בילטרליים מתוך הבנה שזו הדרך המיטבית. לכן ישראל לאורך השנים מקבלת שבחים בכל פורומים, כולל דוח מחלקת המדינה האמריקאית שחברתי דינה דומיניץ תוכל להשלים לאחר מכן, על מתכונת ההבאה באמצעות הסכמים בילטרליים שנועדה לחתוך את דמי התיווך.

בנוסף אני מזכירה שאחת הדרישות שלנו לאורך הדרך במסגרת ההסכמים היה לבצע את המחקר המלווה שנערך על ידי סימי, שנועד בדיוק לבדוק ולהשוות את הסכומים ששולמו על ידי עובדים לפני ואחרי. המחקר היה מאוד ברור שהסכומים יורדים משמעותיים, שהסכומים נחתכו מסכומים שנזרקו אז לעובדים שהגיעו ממדינות, סכומים של 30,000 דולר, 40,000 דולר, 50,000 דולר שזה למדינות - - -

לא, אני נפגש היום בלא יותר מ-20,000 דולר ומשהו.

אנחנו הגענו גם ל-50,000 דולר.

לא, אז אני פוגש רק את ה-20,000 דולר ומשהו.

מאז שיש הסכמים הסכומים האלה נחתכו משמעותית, ועובדים שילמו סכומים הרבה יותר נמוכים, לכן גם הייתה ההתעקשות, לכן התכנס צוות ייעודי שישב ועקב בצורה מסודרת, לכן ניהלנו משאים ומתנים. אני חייבת להדגיש שרכיב מאוד משמעותי היה המעורבות של המדינות, הווה אומר שזה לא אדם מול מדינה אחרת עם כל פערי הכוח, אלא ההבנה שכשברגע שמדינה השנייה לוקחת אחריות על תהליך הגיוס, היא נכנסת לתוך כל התהליך, ואנחנו רואים בזה ערך מוסף מאוד משמעותי.

ברגע שזה מדינת ישראל מול מדינה אחרת, ואנחנו ראינו מדינות שהפתיעו אותנו. ראינו מדינות שלקחו אחריות מאוד משמעותית, היו מעורבות בתהליך. היו דיונים סדורים על כל הסכם והסכם, איך אפשר לטייב אותו, איך אפשר שהדברים ייעשו כהלכה. כל המתכונת של ההסכמים הבילטרליים נועדה למנוע את תופעת המאכערים. מבחינתנו כרגע לחזור אחורה, מחזיר אותנו אחורה בדיוק לאותה תקופה שהיינו בה. היא לא צלחה מבחינתנו. היא הביאה שורה של תופעות מאוד פסולות.

אנשים שמגיעים אחרי שהם שילמו סכומי עתק, לא התלוננו לא לשירי ולא לאף גורם אחר מכיוון שהם לא יכולים להרשות לעצמם. לוקח להם שנה-שנתיים, לפעמים יותר רק לשלם את הסכומים שהם ישלמו במדינות מוצא בהסדרי ה- B2B על מנת לכסות את הסכומים שהם ישלמו. כמו שאדוני ציין, לא רק הם עצמם, הכפר, הכפר ליד. בדיוק מהתופעה הזו אנחנו רוצים להימנע, כי אנשים כאלה הם אנשים מלכתחילה שבאים מנקודת מוצא שהם לא יתלוננו, לא יגידו שום דבר, יסכימו לעבוד גם באזורים מסוכנים, יסכימו לעבוד בתנאים קשים, יסכימו להיות חשופים לתנאי העסקה פוגעניים, ואנחנו רוצים להימנע מהמצב הזה, לכן גיבשנו הסכמים בילטרליים ולכן כל גורמי המקצוע כאן עומדים על דעתם שנדרשים הסכמים בילטרליים ושזו דרך ההעסקה.

טוב, הקשבתי לך בקשב רב וכרגע תורי. תיכף יענקל'ה ואורי לסיום. אני חייב לנעול את הישיבה.

אין צל של ספק שבסדר העדיפויות הבאת עובדים באמצעות הסכמים בילטרליים היא המובחרת והרצויה ביותר, ולא בכדי אני מקיים דיון נוסף בעניין ומקיים שיחות עם השרים הרלוונטיים, לרבות שיחה שקיימתי שבוע שעבר עם שר החוץ ושבעקבותיה כבר נקבעה פגישת עבודה להמשך. אני מאמין בזה, אני דוחף לזה, אני שואף לזה.

עדיין חשוב שלא נספר לעצמנו סיפורי בדיות שבחתימה על הסכם בילטרלי פתרנו את כל הבעיות. ההיפך הוא הנכון. המציאות מתקיימת, היא רק מתקיימת תחת מעטה והחשכת אותן פעולות אפלות בחסות הסכם בילטרלי. אני מצפה שיהיה טיוב תהליכים. לטובת העניין הזה אני כרגע מקיים את הדיון. אני מצפה שיהיה טיוב תהליכים, בתוכו דרך גיוס העובדים. אי אפשר לדלג על זה. חשוב גם שנבין שבחתימה על הסכם בילטרלי אנחנו מבקשים לעגן גם כן את זכויות המעסיקים. מחויבים לעגן את זכויות המועסקים ומבקשים לבדוק ולנטר את רמת המקצועיות שלהם.

אתם יודעים היטב שעובדים שמגיעים לעבוד פה בסיעוד, בחלק גדול מהמקרים עוברים איזשהו מנגנון הכשרה מאוד שטחי כשבפועל אני נתקלתי בלא מעט מקרים שכשמגיע עובד לסיעוד ביתי ומביאים לו טיטול, הוא עוטף איתו את הראש למרות שהוא מגיע עם דיפלומה, הוא יודע כמה מילים מאוד בודדות שלימדו אותו כמו תקליט, כמו בובה שמסובבים לה את הכפתור מאחור, "אמא", "סבתא", "אבא", "תודה" בלי שום הבנה. זה שהם מהנהנים ואומרים "כן" זה לחלוטין לא אומר שהם הבינו.

כבודו, בבקשה.

כן.

הליך המיון הוא באחריות המשרד. משרד הבינוי והשיכון הוא זה שעושה את המיונים.

עכשיו לא דיברתי על בנייה אבל נדבר גם על בנייה.

שם יש בעצם את הפרטי. זה חל גם בפרטי וחל גם בהסכמים.

אני גם רוצה לחדד שהעמדה בנוגע להסכמים בילטרליים באופן כללי היא העמדה הנכונה, היא עמדה שהתחייבנו - - -

אני מקדש אותה, עו"ד סלאם. אני מקיים את הדיון כי אני מאמין בזה.

אני יודעת.

אני רק אומר שלא תהיה אי הבנה, שתוך כדי עידוד חתימה על הסכמים בילטרליים אנחנו נותנים מענה לא למעסיקים, לא למשק ולא לעובדים. זה מה שאני מבקש שנבין. כשמגיעים ב-B2B מבינים שאנחנו חייבים להיות ערניים ומבקרים יותר ועם האצבע על הדופק. כשאנחנו מביאים באמצעות הסכמים בילטרליים, אנחנו לכאורה אמורים להיות רגועים יותר, ואנחנו רגועים יותר כשאין סיבה לכך. אין סיבה שמצדיקה את זה, כי גם זכויות המעסיקים פה לא נשמרות כי ההכשרה שלהם לא באמת נבדקת, כי דרך הגיוס שלהם וצמצום המחויבות הכספית שלהם לא מנוטרת לגמרי.

זה נכון ש-50,000 דולר זה סכום שכבר לא שומעים, אבל 20,000 דולר ומשהו זה סכום שלא צריך להתאמץ ולמצוא את העובדים האלה. להשלים עם 20,000 דולר ומשהו כי כבר לא שומעים 50,000 דולר, לא נותן לי מענה, ותוך כדי זה צמצום האפשרויות לתמרון שלהם בין המעסיקים וההיטמעות שלהם בארץ רק כי אני רגוע כי אני אומר, לא, הוא מהסכם בילטרלי, בסדר? זה מה שאני מבקש לבטא. אני לא רוצה גם להרחיב על זה כי אני חייב לסגור את הדיון, אני מצטער.

משפט, יענקל'ה.

אני רוצה להגיד לכם, אני הגעתי לפה לדיון - - -

מקדש ברנע הרחוקה.

כן. חשבתי שיהיו לי פה בשורות כי הדיון היה בעצם על הסכמים בילטרליים.

נכון.

אני רוצה להגיד לכם פה בחדר הזה שאני ממש מאוכזב ממה שאני שומע, ואני אגיד לכם גם למה. אליהו, כבוד היושב-ראש, לא שמעת ממני בחודש האחרון כי אני ירדתי למחתרת. לא שלא התגעגעתי, התגעגעתי מאוד, אבל אני רוצה שתבינו, אנחנו בעד הסכמים בילטרליים. אנחנו החקלאים, אין לנו בעיה עם הסכמים בילטרליים. זה הכי נוח לנו שאנחנו באים לשדה תעופה, שהמדינה מגייסת. לא מאשימים אותנו. שיאשימו את המדינה שלוקחים כסף. אותנו שלא יאשימו. אנחנו רוצים לבוא לשדה התעופה, כמו שעבד עם התאילנדים כל השנים ולקחת את העובדים. לא רוצים להתעסק בנושא של העניין הזה בכלל. זה שיש בילטרלי מתאים לנו. אין בעיה, לכן ישבתי חודש ימים בשקט, לא הצקתי לא לכבוד היושב-ראש ולא במשרד החקלאות ולא בשום מקום הצקתי. חשבתי שהנה הדברים נפתחו, ואני מרגיש שמרחו אותי פה. לא עשו שום הסכמים בילטרליים חוץ מסרילנקה שזה כישלון. לא נפתח פה שום הסכם בילטרלי. מספרים סיפורים, אולי זה. לא רצו להגיד אפילו את השמות פה. לא אומרים עם מי, לכן אני הגעתי למסקנה אישית שעשיתי טעות. מה אני בא לבקש? שמעתי את סגן שר החקלאות. אני בא לבקש, תמשיכו לעשות מאמץ להסכמים בילטרליים, אבל כל עוד אין הסכמים בילטרליים, תנו לנו עוד שלושה חודשים.

מאה אחוז אני מחובר לדרישתך. עם כל הבשורה של המדינה בחלוף השנים, עם מספר מצומצם של מדינות שברובן לא שולחות לכאן כרגע בנסיבות העניין, וחוסר הצלחה להשלים חתימה עם מדינות אחרות, לא משנה מה הסיבות, כשאני לא שומע שיש סיבות מיוחדות בגלל המלחמה, תאפשרו בזמן הזה להביא B2B. נבקר את התהליך, נוודא שהכול מבוצע במנגנונים שלא יצטרכו לחייב את העובדים לעבור דרך אותם מאכערים, ובואו נשחרר את הפקק. חד משמעי.

אורי, בבקשה.

שלושה משפטים. זאת בקשתנו. נעשתה פה עבודה אדירה בחודשים האחרונים. יש מכסה של 50,000 עובדים. לא היה בהיסטוריה של מדינת ישראל מכסה של 50,000 עובדים זרים לחקלאות.

מה קורה? אנחנו מוצאים את עצמנו נכון להרגע בפקק שיש מכסה, יש הקצאות של משרד החקלאות. אתה זוכר כמה פנינו למשרד החקלאות בטענות. הכול בסדר, הכול נהדר אבל אין עובדים, לכן אני מקבל את כל מה שאמרתם, ואנחנו נגד התעמרות בעובדים וכל הדברים האלה. אנחנו בעד הסכמים בילטרליים. אנחנו בעד להביא. תנו לנו את האפשרות להביא ב-B2B.

דבר אחרון אני רוצה להגיד. כבוד היושב-ראש, התעסקנו הרבה ועדיין מתעסקים בנושא של פיצויים כי אין ידיים עובדות. זה המשך המציאות הזאת של נזקים בחקלאות, שאי אפשר לקטוף.

תודה רבה, מר אורי, אני חייב לסגור.

ואאיל, משפט אחד כי הרבה ישיבות לא דיברת. בבקשה.

ההסכמים הבילטרליים חשובים מאוד אבל שלא יישארו על הנייר. אני מקבל את העובדים בשדה התעופה. אני רואה שם ראש קבוצה או סיני שהוא עשר שנים בארץ, או הודי עכשיו חדש, והוא מנייד אותם, משחק בהם.

אתה צודק, מחלה רועה. אתה צודק לחלוטין. אני מודה לך ושמח שהצפת את זה. מחלה רועה שאני מתמודד איתה ואני מקווה להיאבק בה בהצלחה.

הוא מעביר אותם בין הקבלנים איך שהוא רוצה.

אתה צודק במאת האחוזים. אני פשוט העדפתי לא להתייחס כי אני עוד לא יודע מה נכון שאני אבטא בציבור בפורום ומה לא. אני עדיין בוחן את הנתונים. אני מכיר אותם, אגב, באופן כואב יותר ממה שאתה מדבר. תודה רבה.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין מידע בדבר בקשות מקלט של עובדים זרים כולל ממלאווי.

הועדה מבקשת ממשרד החוץ טבלה ובה מדינה, ענף, סטטוס, חסמים של מדינות שאיתן יש לנו שיח כרגע לקראת הסכם בילטרלי עתידי. הוועדה תעזור בכל דרך שתוכל מול כל מדינה, ומגויסת במאת האחוזים לטובת השגת היעד הזה.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין ומהתאחדות המלונות לעדכן כמה עובדים ירדנים נכנסים לענף המלונאות והאם נשקלת הגדלת המכסה ככל ויש דרישה כזאת.

הוועדה מבקשת מהתאחדות המלונות לדווח לה האם גיוס עובדים מקרב המפונים מצליח ובאיזה אחוזים. הוועדה מבקשת מהתאחדות המלונות לדווח לה על ניוד עובדים מאזורים שבהם התיירות לא פעילה בעת הזאת.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין מידע על כמה פעמים התכנסה הוועדה להסכמים בילטרליים מאז פרוץ המלחמה. נודה על קבלת תוצרי הפגישות שיתקיימו. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד החקלאות לפעול להמשך גיוס העובדים בחקלאות באמצעות B2B כל עוד אין חתימה על הסכמים חדשים.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:03.