פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



38
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
26/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 60
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ט"ז באדר ב' התשפ"ד (26 במרץ 2024), שעה 14:25

הגדלת הפריון בענף החקלאות בעזרת חידושים ופתרונות טכנולוגים לצמצום הצורך בעובדים זרים

חבר הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

אלון שוסטר

שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
לינא סאלם - עו"ד, משרד המשפטים

אורן לביא - מנכ״ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר מיכל לוי - המדענית הראשית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יוסי שטיינברג - סמנכ"ל להשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נילי מלמוד - מפקחת מקצועית ארצית, ענף גננות ונוי, הכשרה מקצועית, משרד העבודה

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

אוראל פיין - רפרנט חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

גדי אריאלי - מנכ"ל המשרד, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

חנן פריצקי - משרד הרווחה והביטחון החברתי

עינת מגל - סגנית המדען הראשי לחדשנות, רשות החדשנות

הילה גלבנד - ממונה חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה

אפרת לב ארי - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

איציק צור - סמנכ"ל פיתוח כלכלי, מועצה אזורית רמת הנגב

פרופ' אביטל בכר - מנהל המכון להנדסה חקלאית, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני

אבי צדקה - מכון וולקני

נעם ויסלר - מנהל, מו"פ בקעת הירדן

יעקב מושקוביץ - מנהל מו"פ, מרכז להשתלמויות, המרכז הבינלאומי למשתלמים בערבה

ישי פולק - התאחדות האיכרים בישראל

ירון סולומון - מנהל, האיחוד החקלאי

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אברהם דניאל - יו"ר, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

צבי קן-תור - עו"ד, יו"ר משותף, ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין

דוד זיגדון - מכון מחקר, מיגל

ירון חן - מנכ"ל, חברת הורטיקה

משה פוריה - סמנכ"ל, חברת הורטיקה

מיכה בר מאיר - מנהל פיתוח, חברת JXSET

ניר חזות - מנהל תפעול ראשי, חברת תבל טכנולוגיות

יאיר שחר - שותף וסמנכ"ל תפעול, רובוטיקה כחול לבן

רועי כהן - ראש תחום ניסויים והערכה, רובוטיקה כחול לבן

עדי ניר - מנכ"ל, חברת מטומושן בע"מ

יריב ארז - מנכ"ל, פרונטיר

דני רון - חברו של רון ארד

דיקלה טקו

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הגדלת הפריון בענף החקלאות בעזרת חידושים ופתרונות טכנולוגים לצמצום הצורך בעובדים זרים

צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא הגדלת הפריון בענף החקלאות בעזרת חידושים ופתרונות טכנולוגיים לצמצום הצורך בעובדים זרים. בראשית דבריי אני מבקש לקדם בברכה את הגעתו של חברי, כבוד השר אבי דיכטר, שר החקלאות ופיתוח הכפר, את הגעתו של מר גדי אריאלי, מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ואת הגעתו של מר אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, וסגן השר, כבוד הרב משה אבוטבול. למען האמת, אדוני השר, המנכ"ל שלך והסגן שלך מגיעים באופן תכוף והם כבר בני בית בדיונים של הוועדה וגם בפגישות ביניים שמחוץ לדיון, ועל כך תודתי העמוקה.

אין חולק על חשיבות החקלאות הישראלית, על הצורך בייצור מקומי, על התרומה של החקלאים לפיתוח הארץ ועל המומחיות, הפיתוחים והידע של החקלאים בישראל שהם מהמובילים בעולם. בנוסף, אין לצערי חולק על כך שפריון העבודה בחקלאות בישראל נמוך מאוד בהשוואה בין-לאומית מכיוון שהחקלאות הישראלית מסתמכת כמעט באופן מוחלט על עובדים בדגש על עובדים זרים לא מיומנים. בעניין העובדים הזרים בחקלאות הוועדה הזו עסקה ועוסקת רבות. למדנו על בשרינו את התלות בהם עוד קודם המלחמה, בוודאי עם פרוץ המלחמה שאז המצוקה הולכת וגוברת, האתגרים והעלויות הגבוהות ובעיקר במצבי המשבר כפי שציינתי. בהסתכלות רחבה יותר, לאור פריון העבודה הנמוך המחירים בישראל גבוהים מאוד, מצד אחד, וקשה מאוד להתפרנס מחקלאות, מצד שני, כך שכולם מפסידים. רבותיי, אני אומר זאת באופן ברור, ישראל היא מעצמה עולמית באגריטק. עלינו להכווין את זה להעלאת פריון העבודה, לדוגמה, רובוטים לקטיף פירות וירקות שהם לא מתעייפים, אינם עוזבים את ישראל כשפורצת מלחמה, אינם תלויים ברשות הפלסטינית ויודעים לעבוד כמעט בכל מזג אוויר.

מטרת הדיון היום היא כפולה, להבין מה נעשה כיום בעניין הפיתוחים לחקלאות, להבין כיצד פיתוחים אלה ואחרים מעלים את פריון העבודה בענף ומצמצמים תלות בידיים עובדות זרות. אני אבאר מעט יותר את הדיסוננס והמצוקה שבה אנחנו נמצאים, אדוני השר, שמצד אחד אנחנו יודעים מאוד להוביל את החדשנות בתת נושא אחד, אבל לא מקדמים ומשליכים את זה על פיתוח גם כן בהליכי הביצוע כדי שיחליפו ידיים עובדות. אמנם אנחנו מבטאים את זה עכשיו בראי המלחמה, אבל יש לומר את האמת שהמצוקה הזאת היא תולדה של הזנחה של שנים רבות, יש מי שיאמר עשור ואף יותר.

אנחנו נתחיל עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אלא אם כן כבוד השר ירצה לפתוח ולומר את דברי הפתיחה שלו.

כן, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל סגן השר, במאמץ רב מאוד השארנו אותו בתפקיד. זה לא היה עניין של מה בכך.

חיבלנו כדי שהוא יישאר. בית שמש הפסידה, כל המדינה הפסידה.

כן. אני באתי לישיבה הזו מפני שהוועדה הזו עושה מבחינת משרד החקלאות באמת עבודת קודש קודם כל בנושא של עובדים זרים. צריך לזכור שבישראל עד לפני חצי שנה היה מספר שאין לי מושג למה, של 30,000 עובדים זרים, שהיה ברור שהוא מספר בחסר ויצר מצוקה, בשום פנים ואופן לא מצוקה נדרשת אלא סתם בגלל אמירות, החלטות. כשהתחלנו לפתוח את זה, אז היום אנחנו כבר על 50,000 עובדים זרים. משרד החקלאות לא רוצים להקצות עובדים זרים. אנחנו רוצים שחקלאי יעשה חקלאות לפי מה הוא רוצה, מה הוא צריך ומה הוא יכול ולא לפי מכסה שהוא מקבל. אני מאמין שסדר גודל של סביב 10,000 עובדים זרים נוספים, נשתחרר מהצורך להקצות. הרי עובד זר עולה לחקלאי הרבה מאוד כסף. אין שום היגיון והצדקה שיביא עובד זר אם הוא לא צריך, אלא מאי, אם חסר עובדים זרים, אז כל אחד לוקח לעצמו קצת יותר, שמא לא יהיה לו כשהוא יצטרך. אני מקווה שאת הנושא הזה נפתור. המנכ"ל ואנשיו עובדים גם על מתכונת נוספת ביחד עם רשות האוכלוסין, ובוודאי בעזרתכם נוכל גם לעסוק בעובדים זרים עונתיים, דבר שיאפשר להביא עוד נישה של עובדים זרים לא לחמש שנים אלא באמת לחודשים ספורים, חלף פלסטינים או כל מתכונת אחרת.

הסוגיה של טכנולוגיות בחקלאות זה לא שאנחנו אומרים, בוא נביא טכנולוגיות בחקלאות במקום עובדים זרים, או נביא עובדים זרים ונוותר על טכנולוגיות בחקלאות ונישאר תקועים לאחור. כדי לעשות מהפך בעולם הפירות, ואנחנו רואים את זה בלא מעט מקומות היום בארץ, בוודאי ברמת הגולן, אתה צריך להחליף, לעקור מטעי גביע ולהמיר אותם במטעי קירות פירותיים. זו החלטה של שנים. חמש שנים עד שהעץ מניב אבל זה שנים גם לפני זה להחליט. זו השקעה שסיכון לא מבוטל בצידה. לך תגיד לחקלאי, שמע, אתה הולך לטעת קיר פירותי ואתה לא יודע איזה מכות קור יהיו בעוד חמש שנים, ואולי לא יהיו מכות קור. אנחנו לא יודעים להביא טכנולוגיה שנותנת מכות קור בשטח פתוח. הסיכון שחקלאי לוקח, בהרבה מאוד מובנים הוא גבוה מאוד, אז אתה אומר, שחקלאי ייקח סיכון במקום שאין לנו ברירה.

פעם הייתה בעיה של גשמים. היום הבעיה הזו לא קיימת. תיאורטית היא לא קיימת. יש עודף מים במדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, לפני עשר שנים עוד ראינו את הפרסומות "ישראל מתייבשת" עם זאת שמתקלפת. היום יש עודף מים, רק שאתה לא מצליח לחבר בין עודפי המים לבין הצורך של החקלאות לבין התשתית. אנחנו מתקרבים לקיץ. לא יודע איפה נצטרך עוד פעם להשקות פעם שנייה ביום, מה שקרה לנו בשנה הקודמת וחקלאים פנו למשרד החקלאות, גוועלד, אנחנו צריכים עוד מים פעם שנייה ביום. מה לעשות, התשתיות לא יכולות לספק את זה.

כל אילוץ סרק צריך להסיר מהשולחן. יש מספיק סיכונים לחקלאים עם הנושא של מזיקים, עם הנושא של מכות קור או דברים שהם באמת נכון להיום לא בשליטתנו. כל מה שבשליטתנו, ועובדים זרים זה בשליטתנו המלאה, והוועדה הזו עושה עבודת קודש. אני אומר לך, כל אימת שאתה פונה אליי, אדוני היושב-ראש, בנושא של עובדים זרים, ונדמה לך שאתה מרגיז אותי, אתה משמח אותי. אני אומר, יש מישהו שעומד על המשמר, שהסוגיה הזו של עובדים זרים תרד מהפרק. היא לא צריכה להיות אילוץ בנושא החקלאות ואני מקווה שנוריד לאחר מכן את המים. אין הצדקה בישראל היום שיהיה מחסור במים לחקלאות. תשתיות זה דבר שמדינת ישראל צריכה לקחת על עצמה. אני מאמין שבצורה הזו כשנתחיל לסלק את אילוצי הסרק, נישאר בדברים הרציניים, ודברים הרציניים, אוקיי, נצטרך להתמודד איתם.

הטכנולוגיות הישראליות, אני אומר לכם, יום אחד ימציאו מכות קור. יש עשר מכות בפסח. תהיה מכה ה-11, מכת קור. איך? לא יודע. יש פה מכון וולקני או מו"פים אחרים. המדענית הראשית פה יושבת, מיכל לוי. תמציאו מכת קור. אני אומר את זה כי באמת הצורך לפתור את הבעיות שהן פתירות הוא קריטי. תשאירו אותנו עם בעיות שאי אפשר לפתור אותן בשלב הזה. זה שם המשחק. פה צריכים להיכנס כולנו, גם משרד החקלאות, גם משרד האוצר, גם משרד המדע וגם הגופים האזוריים, המועצות. אני אומר לעצמנו, יש דברים שהם לא בשליטתנו. אנחנו לא שולטים במציאות שנכפתה עלינו ב-7 באוקטובר בדרום ומייד אחרי זה בצפון. לוקח זמן, כולנו חווים את זה. בוא נשתלט על מה שאנחנו יודעים.

עובדים זרים, כשאתה פוגש את הקושי, ופתחנו עובדים זרים מסרי לנקה, מסתבר שיש בלוק אחר שלא חשבנו עליו, ויש עובדים זרים מתאילנד ויש בלוק תאילנדי שגם הוא, צריך להודות, עדיין חוסם אותנו בלהביא עובדים תאילנדים. אנחנו רוצים להביא עובדים זרים ממדינות נוספות ואנחנו רואים שזה קשה. חשבנו להביא B2B ואנחנו רואים שיש בעיה מכיוון אחר, שלא חשבנו שהיא תהיה בעיה עד כדי כך שתעצור אותנו עוד לפני שהגענו ל-5,000 עובדים שאישרנו בממשלה, לכן אני אומר, הוועדה הזו, כמובן היא עוסקת לא רק בחקלאות, אבל היתרון היא מייצרת לחקלאות הוא בזה שהיא יודעת לפתוח חסמים ולדרבן דברים שהם עוזרים בנושא הזה של החקלאות. אני באמת מברך על זה, מברך אותך, אדוני היושב-ראש, על הנחישות ועל הדבקות במשימה. כמו שאומרים, ביחד ננצח גם בזה.

בעזרת השם. כבוד השר, תודה רבה לך. אני מודה לך על המילים החמות. אתה צנוע כדרכך ואתה הודית, אבל צריך להודות על האמת, אם לא שיתוף הפעולה מצידך והבנת הצורך בוודאי בעת חירום והנעת התהליכים כפי שאתה משריש לאנשי משרדך, אז גם את המעט שהשגנו, ובעיניי זה מעט, לא היינו משיגים. אם יורשה לי, מתוך כל מה שאמרת שאני מברך על הכול יש לי הסתייגות אחת קטנה. אנחנו כן רוצים לפתח, לגישתי, וזו מטרת הדיון, פיתוח והשקעת המדינה לטווח הרחוק, גם אם באיחור של שנים רבות, פיתוח תשתיות וטכנולוגיות שיוכלו לאפשר לחקלאי לקדם את ענף החקלאות עם פחות הסתמכות על ידיים עובדות. תוך כדי זה אין צל של ספק שבלתי מתקבל על הדעת, ואני מדבר על זה עם האוצר לא מעט, שיהיו גם מכסות וגם היתרים. גם משלמים וגם מוגבלים. המנגנון הרגולטיבי שאנחנו סובלים ממנו בהמון ענפים השתרש גם כן לענף החקלאות. לאט-לאט יש התפכחות. אני מקווה שלא מאוחר מידי.

לעניין המכסה החשובה מאוד שחלק ממנה בסיוע המבריק שלך, שהקצנו לטובת תת הענף העונתיים, אני סמוך ובטוח שאם אדוני השר ימשיך ללחוץ שוב פעם כדי שההבאה באמצעות B2B להשלמת אותה מכסה מוקצית שתוכל להיות ממומשת, כולם יברכו על כך. לספור את המהלך של הבאה באמצעות B2B כחוסר הצלחה זה לחטוא לאמת, שכן רוב התקופה נועדה ושורשה גם כדי ליצור את המנגנונים באותן מדינות וגם כדי לבנות את אותו מנגנון אצלך במשרד לטובת דרך ובניית המנגנון לחלוקת העובדים, והם נגזרת של אותם 5,000, לכן אם יהיה אפשר להאריך באמצעות הבאת B2B לפרק זמן קצוב לפחות לאלה שכבר התארגנו בהתאם כדי לממש את אותה מכסה, צד זה יהיה מבורך ואני סמוך ובטוח שגם החקלאים, גם החקלאות וגם כלכלת מדינת ישראל יודו לך על כך עוד שנים רבות וממושכות.

אמנם כידוע, כמנהגי, לאחר שאני פותח דיון אני לא מאפשר שילוב של דוברים שהם מחוץ לדיון. אמנם בדיון הקודם שרק קודם סיימנו אותו הקצתי זמן מכובד מאוד כדי שנוכל לאפשר למשפחות החטופים להביא את כאבן וכאבינו לידי ביטוי, חרף כל זאת כשמדובר ברון ארד זה משהו שהוא חורג מהפרוטוקול ולפיכך אני מבקש להעביר את רשות הדיבור באופן מתומצת למר דני רון שהוא אחד מחבריו הקרובים של רון ארד. בבקשה, אדוני.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, אני מהמחזור של רון ארד בקורס טיס. לפני 37 שנים רון נפל בשבי ארגון אמל השיעי. כבוד השר דיכטר מכיר את הסיפור שלו היטב. היה חלון הזדמנויות לשחרר את רון. החלון הזה הוחמץ ורון נשאר בחזקת נעדר במשך כל השנים הרבות שחלפו מאז. המסר לדורות שלנו הוא ברור. יש חלון זמן בייחוד כשמדובר בארגון טרור ולא במדינה ריבונית כמו למשל שבוי בסוריה או במצרי. אי הוודאות היא רבה והאפשרות, בטח אם זה בתקופת לוחמה, אי ודאויות יכולות לגרום לכך שלא רק חייו בסכנה אלא עצם גורלו יכול להסתיים באבדון ולא נדע מה עלה בגורלו. מה שקרה עם רון עלול חלילה לקרות עם עשרות חטופים.

אם מישהו היה בא לפני חצי שנה, ב-5 באוקטובר ואומר למישהו מאיתנו, מראש המנהיגים שבעניינים מצוי בפנים ועד אחרון האזרחים, היה אומר, תשמעו, הולכים לחטוף פה עשרות אזרחים, הם יהיו בידי חמאס במשך חצי שנה וסופם, מי ישורנו, היינו אומרים שהבן אדם הוא על סם הזיה. אנחנו עכשיו אחרי כמעט חצי שנה. למרות שהדיונים שאתם עושים חשובים, החקלאות, עתיד המדינה, אנחנו צריכים לשנות דיסקט. אתמול נפל דבר. מועצת הביטחון אמורה לקחת החלטה שתיאלץ אותנו להפסקת אש חס וחלילה, ואז גם הקלף שבידינו ייעצר וגם לא נוכל לשחרר אותם.

אני קורא לכם, לנבחרי הציבור, לנציג מהממשלה שיושב פה לעשות את המקסימום, כי אם לא נעשה את המקסימום וגורל עשרות אנשים יהיה כמו רון ארד, אז באמת מצבנו מאוד קשה כאומה, ואני לא בן משפחה של חטופים. כל אחד מאיתנו צריך לחשוב על זה כאזרח המדינה, בטח ובטח נבחרי העם ומנהיגיה. חג החירות זה החג הבא עלינו לטובה, בעוד חודש, ואני מאחל לכולנו שיהיה חירות גם לעשרות אזרחנו שנמקים שם כבר חצי שנה. תודה רבה.

תודה רבה לך על דבריך המרגשים והכואבים. אין ספק שכל אחד מאיתנו, בוודאי נבחר הציבור מחויב לחשבון נפש על בסיס יומי, האם הוא עשה מספיק כדי להמשיך ולהניע את התהליך שבקצה שלו ישוחררו כלל בני הערובה, ולא להתפתות לעסקאות חלקיות שכל עסקה, גם היא תצליח, תכניס עמוק יותר את השאר שיישארו בשבי בידי חמאס-דאעש.

שוב תודה על הקדשת הזמן לנושא הכאוב והחשוב הזה. תודה רבה.

חובתנו המוסרית והמינימלית.

אני פונה בבקשה, ברשותכם, למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. מכובדי המנכ"ל, אני אבקש שתפרטו מה הן הפעולות והתקציב שמוקצה לעידוד פיתוחים וחידושים חקלאיים, והתוכניות של המשרד לעתיד.

תודה, אדוני היושב-ראש. תודה גם לשר אבי דיכטר ולרון לביא, המנכ"ל שלו.

ולסגנו.

ולסגנו כמובן, שיתרום בטוח כאן.

המחקר החקלאי בעיקרו הוא תחת משרד החקלאות, ומשרד המדע זה וקטור אחד. יש לנו הרבה וקטורים בתחומים מסוימים אבל אנחנו בהרבה שיתופי פעולה ביחד עם המדענית הראשית, מיכל לוי, שעושה עבודת קודש. המסלולים בהם יש מחקר חקלאי במשרד המדע, אחד זה המו"פים האזוריים. המשרד תומך בפעילות של שבעה מו"פים, שבעה מרכזי מחקר בסדר גודל של כ-50 מיליון שקל בשנה.

כמה פרויקטים באופן מצרפי?

יושב פה מימי גל למשל. יש להם למעלה מ-70 חוקרים.

אתם לא מנטרים את הפעילות הזאת.

לא.

אוקיי.

אני אסביר תיכף על המו"פים האזוריים. המו"פים האזוריים, המשרד תומך בפעילות של שבעה מרכזי מחקר כאלה בסדר גודל של 50 מיליון שקל בשנה. רוב רובם, אנחנו כמובן נסבול כמו כולם מהקיצוצים, אבל אני מאמין שאנחנו נוכל לקדם את זה בדרכים אחרות. רוב רובם של המרכזים עוסקים גם במחקר ופיתוח בעולמות של חקלאות וטכנולוגיה חקלאית במטרה לתת מענה לאתגר שיש באזור, אם זה הנושא של המדבר, שינויי האקלים וכל מה שכרוך בזה. רוב רובם של המרכזים עוסקים גם במחקר ובפיתוח בעולמות של חקלאות וטכנולוגיה חקלאית במטרה לשפר גם את שיטות העבודה ולחסוך בכוח אדם.

חשוב לציין שהטמעת טכנולוגיות ושיפור פריון העבודה בענף החקלאות הם לא מתחומי הפעילות הישירים של המשרד, אבל כן יש פעילות של מחקר, פיתוח וחדשנות בעולמות האלה מתוקף המיקום הגיאוגרפי של המו"פים. הם מפוזרים מאזור הערבה עד מערב הנגב ועד הצפון. בפרט אפשר לציין את מו"פ מיגל שיושב פה המנכ"ל שלהם, בקריית שמונה, ומכון שמיר בקצרין שעוסקים בפיתוח והנגשה של כל היכולות - חישה מרחוק, חקלאות מדייקת ושימוש בביג דאטה בחקלאות.

המשרד תומך במו"פ מיגל בכ-29 מיליוני שקלים בשנה, ובשמיר כ-6 מיליוני שקלים בשנה, תוכנית תשתיות לאומיות שמחקרים חקלאיים חוסים תחת אתגרים לאומיים כמו בינה מלאכותית, התמודדות עם שינויי אקלים כפי שהזכרתי.

קולות קוראים בין-לאומיים - בדרך כלל מחקרים בין-לאומיים זה בשיתוף של חוקרים ישראלים וחוקרים מחו"ל מאחר ובשל הרזומה של ישראל המדינות השותפות רוצות לבצע מחקרים משותפים, ומכאן שתחום החקלאות מאוד פופולארי גם בגלל המבנה הטופוגרפי והגיאוגרפי של מדינת ישראל.

תמיכה בארגונים בין-לאומיים כמו ארגון פרימה, שמרכז שיתוף פעולה של כל מדינות אגן הים התיכון, בין היתר מחקרי חקלאות. העידן המודרני הביא את הטרקטורים ומכונות ייעודיות אחרות, וכנראה שמי שכרגע עדיין נשאר להתבסס על מסת ידיים עובדות אלו נישות חקלאיות מאתגרות יותר.

אם תוכל בבקשה לציין לצורך הבידול מה הוא תת הענף או הגידול המורכב יותר ומה הפחות.

מה הכוונה?

אתה הרגע ציינת שהגידולים שלא מסתייעים בטכנולוגיה הם המאתגרים יותר. אם תוכל בבקשה לבאר לי ולהסביר לנו מה הוא לדוגמה גידול מורכב יותר ומה הוא פחות.

זה לא התחום שלי אבל אני יכול לתת דוגמה למשל על רובוטים שקוטפים תפוחים ותפוזים.

והם מוטמעים פה בארץ?

כן. אנחנו היינו שותפים גם בתערוכת אגרו שהייתה.

יש בעיה שאנחנו עובדים עליה עכשיו, להקים מו"פים לכל הנושא של חקר הימים. יש מה שנקרא תוכנית של המשרד, נקראת בלוטק. לא שחלילה אני רוצה לפתוח חזית עם הגנת הסביבה, אבל אחת הסיבות היא שקשה להקים אתרי ניסוי לאורך חופי ישראל, כי אתה לא יכול להחליט שאתה עכשיו בודק את הדגים באזור הים התיכון. אחד היתרונות הוא שיש לנו ארבעה ימים ואגמים. יש לנו את הים האדום, יש לנו את הים התיכון, הכנרת וים המלח, אז יש לנו יתרון בזה. הטכנולוגיות המתקדמות עדיין לא הגיעו לשם, ואני מקווה שזה שיתנו לנו עכשיו לעשות אזורי ניסוי במסגרת התוכנית הלאומית של בלוטק. זה יעזור לנו להכניס ולקדם את כל הנושא הטכנולוגי.

אם אני מתרשם נכון, התחום הימי, אתם מעורים בו יותר. מתוך הסקירה שאני מקבל על החקלאות המסורתית, נראה יותר או מרגיש יותר שאתם יותר כשלמים מתקצבים ופחות מעורבים בתהליכי המחקר, הפיתוח והקידום של הנושא הזה.

אנחנו עובדים דרך פניות של הגברת מיכל לוי, המדענית הראשית. רוב הפניות מגיעות ממשרד החקלאות. אנחנו מתקצבים יותר את החוקרים באקדמיה. הרעיון של משרד המדע והחדשנות זה לתת קדימות לאנשים שיכולים להביא מוצרים מהקטע של רעיון אפילו. יש תוכנית שנקראת "מאיצי מדע", שאנחנו תומכים בחוקרים באוניברסיטה ועד שזה מגיע למוצר בתעשייה. אחת הבעיות גם בבנייה, הייתי היום בוועדה שמנסה לדחוף את הנושא של טכנולוגיה בבנייה, זה שהתהליכים פה הם קצת יותר ארוכים.

והתפקיד שלנו להילחם בביורוקרטיה.

יפה אמרת.

אני מוצא את עצמי קודם כל במרב המשאבים שלי המאוד מוגבלים, נלחם בביורוקרטיה, מנסה להילחם, קודם כל ללמוד את הכשלים הביורוקרטיים.

יש למשל היום את כל הנושא של בינה מלאכותית. יש שתי גישות בעולם. יש את הגישה של ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה ועוד מדינות בעולם, וגם ישראל ביניהן, שיותר נוטות לתמוך בגישה המאפשרת, שהתעשייה תמשיך להתקדם ואז הביורוקרטיה, לא יודע אם מותר להגיד פה, עוקף יריחו, נותנת לטכנולוגיה ולתעשייה להתקדם. הגישה של האיחוד האירופי זה של יותר ללכת בכיוון קושי, לשמור על הפרט, מה שנקרא האדם במרכז ושלא תהיינה כל מיני זליגות והפרטיות של הבן אדם תיפגע.

האדם במרכז נכון בעיניי, אדוני השר, בשנות ה-60' וה-70' כשהידיים העובדות היו ישראליות. יש לנו אינטרס גם ציוני, גם לאומי, גם כלכלי, חלק מתחושת השייכות, אבל לעודד ידיים עובדות על חשבון מציאת פתרונות טכנולוגיים כשהידיים העובדות הן ידיים זרות, זה משהו שהוא פחות מלהיב אותי, לכן אני מבקש לדעת האם בוחנים או בחנתם שחלק מאותם תקציבים לפיתוח ומחקר תקדישו לטובת עידוד ותמרוץ חיובי לחקלאים לייבא אותם רובוטים לקטיף, כמו שציינת, תפוחים, תפוזים? אני יודע שיש בחו"ל גם ענבים וכן הלאה. אני רוצה לדעת איך אתם באופן אקטיבי מקדמים ומסייעים למשרד החקלאות כדי שהם יידעו לתת מענה לאותם חקלאים, מענה טכנולוגי יותר, ובהכרח באיזשהו שלב יביא לידי תלות פחותה בידיים עובדות זרות. זה מרכז הדיון שלנו.

אוקיי. כרגע אין לי דוגמאות, אבל אני חייב לומר שהפתרונות הטכנולוגיים הם יכולים להיות הכי טובים שבעולם, רק הם צריכים להיות גם אמינים מכיוון שהסביבה בחקלאות היא מאוד מאתגרת.

אתה הבאת לדוגמה את התפוחים או התפוזים. אדוני יודע לומר לי מה אחוז העצים בפרי ההדר שהיום מטופלים באמצעות רובוטים?

ממש לא.

יש מישהו שיידע לענות לי?

שלום, אני מיכל, המדענית הראשית של משרד החקלאות. הזמנו שלוש חברות שיציגו את הפעילות שלהן. אין היום ממש פריסה של רובוטים בשדות החקלאות. הטכנולוגיה הזאת היא מתקדמת בתהליכי מו"פ מתקדמים.

המנכ"ל הסביר לי שכן.

אני מדברת על רובוטים ממש.

מו"פ זה עדיין מחקר. אני רוצה לדעת מה יצא לשטח ומה עושים כדי שייצא לשטח?

אנחנו נציג כשיגיע תורנו.

אוקיי.

ההתפתחות המדעית בכלל הנושאים לרוחב קשורים לנושא כמו חומרים, אלגוריתמים, רובוטיקה, יכולת חישה ועוד, מנבאים כניסה של מכניזציה הולכת וגוברת. כמובן שכפי שהזכירה הגברת מיכל, יש חלק גדול מהם במו"פים. מדובר בתהליך עם תמריץ עולמי ועם מאמץ בכל רחבי העולם גם מהסיבה של ביטחון מזון. התמריץ להחלפת מסת הידיים העובדות בחקלאות, במכונות, אינה שאלה רק של ישראל שהייתה קשורה לאתגרים שצצו בעקבות המלחמה, אלא מדובר במגמה עולמית שהולכת ומתרחבת.

ישראל צריכה לתמוך מחקרית וכספית בפיתוח התחום בכדי להוות משקל ולקבל נתח מהשוק העולמי האדיר הזה. יש המון גופים וקרנות בין-לאומיות שאנחנו עושים איתם שיתוף פעולה על ידי פיתוח אותם רובוטים מתקדמים שיהיו יעילים, אמינים וזולים וגם שיהיה כלכלי, כי יש תמיד את החשש הזה של החקלאות המסורתית או התעשייה המסורתית. אם היום החקלאים כפי שהזכיר השר בעבר בכל מיני פנלים שראיתי אותו, שהגיל של החקלאי הממוצע הוא גיל מבוגר, ואיך אני אומר לילדים שלי? כבר עברתי שני שליש מהחיים אבל לא נשאר לי שליש.

תאריך ימים ושנים.

צריך לראות איך נותנים להם את האימפקט הזה שגם משתלם להם, כי זה חתיכת השקעה וגם באמת זה יהיה יותר פורה.

מה אתם עושים מול משרד האוצר כדי שיכיר את הצורך הזה ויתקצב? משרד החקלאות בתקציבו שהולך ומתדלדל לא יוכל להרים כזה אירוע שההשפעה שלו תבוא לידי ביטוי בעוד כמה שנים. הוא צריך לתחזק את עצמו היום.

אני צריך לשתות סודה לפני שאני אגיד לך את מה שאני חושב, אבל מעולם לא הצטערתי על מה שלא אמרתי, אז אני לא אדבר על משרד האוצר, אבל אני תומך בדרישות של משרד החקלאות. גם אצלנו הורידו לנו 40 מיליון שקל במחקר.

אנחנו מדברים על ההשפעות בראי המלחמה, אדוני השר. יש פה חוסר מתן מענה ותקצוב לאורך שנים רבות. אי אפשר כל דבר להשליך על התקציב בחסר שאנחנו כרגע מצויים בו.

לדוגמה, אם לי היה תקציב של 570 או 600 מיליון ועוד 150 מיליון שקל לעל"שים, מה שנקרא, אם אדוני מכיר את המונח הזה, על שינויו מה שנקרא, אז הורידו לי 170 מיליון בתקציב האחרון ואני נלחם כדי להגדיל.

ה-170 היו בשנת המס הקודמת?

כן, 2023.

יופי. הם הופנו או יועדו להיות מופנים לטובת אותו נושא שאנחנו מנסים לברר איך לקדם אותו? זאת השאלה.

אין לי מעקב - - -

הרי נלקח סכום מתוך איזשהו תקציב שנותב. הוא לא היה ברזרבות.

מתוך ה-170 אם נדייק, 40–50 מיליון שקל זה מחקרים שווקטור אחד מהם לפחות היה בחקלאות.

אני ביקשתי, אדוני, לדעת האם חלק מתקציב המחקרים אתם רואים לנכון להפנות לטובת עידוד רכישת והבאת אותם רובוטים שהם כבר היום פעילים בעולם באופן מוצלח? אתגר של לטפל בפרי הדר בספרד לא שונה מהאתגר בלטפל בפרי הדר בישראל. אם אותו מוצר רובוטי עובד באופן מוצלח באירופה, אין שום סיבה שאנחנו נישאר הרחק מאחור, כי אתה הרגע בעצמך אמרת לי שאנחנו צריכים, א', להדביק את הקצב, ב', ליהנות מהפירות הפוטנציאליים, תרתי משמע. בלתי מתקבל על הדעת כפי שהבאתי בדברי הפתיחה שלי, שבחתך מסוים בכל מה שעוסק באזור האגריטק אנחנו מאוד מובילים ומתקדמים ואנחנו מושא ולחיקוי והערצה בעולם, ואילו בפוטנציאל השני אנחנו נשארים הרחק מאחור. אני רוצה לדעת מה אנחנו באמצעות משרד החדשנות והפיתוח יודע לתת כתרומה במשקל סגולי בתפעול שלו של האירוע?

למרות שנתתי דוגמה רק את הנושא של הרובוטיקה וכל הטכנולוגיות, המחקרים בתחום החקלאות לא מסתכמים רק בזה. הם מסתכלים בחקר הקרקע, במזיקים. במשרד החקלאות יש מפות - - -

לא נסתר מעינינו לחלוטין.

הכול זה אחד קשור בשני ובסוף זה צריך לתת איזושהי תוצאה. למשל, המעקב אחרי חלקות הקרקע. אנחנו שותפים בפיתוח ביחד עם תוכנית לוויינית שמשדרת לקרקע כל הזמן במכון ויצמן, וגם במשרד החקלאות רואים את הנתונים על אופן הגידולים, איך מתחלקת הקרקע, איפה יש קרקע יותר פורייה, איפה יש קרקע יותר מזוהמת. זה גם כן סוג של שיתוף פעולה עם מחקרים של משרד החקלאות ושלנו ביחד עם האקדמיה, עם מכון ויצמן לדוגמה, להגיד איפה יש אפילו, לצערנו, עדיין שאריות של סיבי אסבסט שהקרקע כבר לא יכולה להיות חקלאית שם. קשה לי לדייק את זה רק לכמה כסף הופנה לצורך שיפור הטכנולוגיה, אבל אפשר לנטר את זה ולמפות את זה. אם זה חשוב אני יכול להביא את זה לישיבה נוספת.

חשוב לי. אני לא רוצה רגע להיות מובן לא נכון. אין צל של ספק שהתקציבים מגיעים למקומות נכונים ואתה מדבר כרגע על טיפול במזיקים ועל תשתית הקרקע והיתכנות הגידול בה כדי שההשקעה לא תרד לריק חלילה, אבל לצד זה אנחנו כרגע עוסקים בבחינת אפשרות שחרור ידיים עובדות בעבודת הקטיף לדוגמה בפירות וירקות. אנחנו יודעים כאמור שיש רובוטים מוצלחים בעולם, אז פעם ראשונה שאלתי אם אתם מעורבים בהליכי המחקר והפיתוח של פתרונות ישראלים ברובוטיקה? פעם שנייה אני אומר, מה שכבר יש בעולם ומוצלח, מה אתם עושים כמשרד החדשנות להביא משהו כל כך חדשני ומוצלח בעולם, וגם לעודד ולטעת ביטחון אצל החקלאים וגם להוציא תקציבים ממשרד האוצר ולדאוג להעביר אותם נכון למשרד החקלאות כדי שיזרזו את אותן טכנולוגיות מוצלחות בעולם?

כל מה ששאלתי כרגע זה מה אנחנו יודעים לעשות כדי לחסוך בידיים עובדות? מרגע שהבנו שהידיים העובדות ברוב רובן הן לא ישראליות, אז שום שיקול אחר לא יכול לעניין אותנו. אנחנו רוצים לתת ביטחון תזונתי ותעסוקתי לחקלאים ולצרכנים בישראל על ידי כך שהיבול יהיה זול, יהיה זמין, יהיה מהיר. הרבה פעמים גם אם יש ידיים עובדות אבל לא מספיקות להגיע לפרי בזמן, עד שמגיעים אליו חייבים להוציא אותו מהעץ כדי שהוא לא יפגע בעץ, וכבר לא נהנים ממנו כיבול, אז זה כבר מסב עוד נזק. כל מה שאני מבקש לדעת, איפה המשקל הסגולי שלכם כמשרד החדשנות כדי לעודד ולפתח ולהטמיע את החדשנות הקיימת בעולם, שישראל מפגרת אחרי העולם בעשרות רבות של אחוזים. כל השאר מעניין ונכון ומעולה, לא חונה פה בדיון הזה בטח.

רק אני רוצה להפריד את זה. אנחנו מתמקדים יותר במחקר באקדמיה. רשות החדשנות זה גוף סטטוטורי בפני עצמו, הוא מטפל בקטע של התעשייה.

אגב, גם אקדמיה זה לא סותר. אקדמיה זה גם פיתוח.

יש לנו תוכנית שנקראת "מאיצי מדע" שאנחנו שם תומכים בכל רעיון שמישהו חלם בלילה, איך לקטוף גויאבות או איך לגדל דגים עם שלט מרחוק. כל רעיון כזה מתקבל בברכה ואנחנו תומכים בו גם מבחינה מחקרית וגם מבחינה תקציבית. זה עובר אחרי זה לרשות החדשנות ושם יש ועדות - - - וועדות מחקר שהן מחליטות. ברגע שמועלים נושאים כאלה כפי שאדוני הזכיר ויש חסמים, ניתנת להם עדיפות.

מעולה.

יושב איתי פה עומר שכטר שהוא הנציג שלנו ברשות החדשנות במועצה כמדען הראשי. זה מדען שהוא נבחר על ידנו והוא מדווח לשרה שהיא מברכת אותך על כל הפעילות הזאת, ומעריכה מאוד את ההזדמנות שנתת לנו לדבר.

בהזדמנות הזאת נאחל לה הצלחה.

תודה רבה. מרגע שזה עובר לתעשייה זה התפקיד שלנו לעקוב אחרי זה, אבל מי שמטפל בנושא הזה זה רשות החדשנות.

הבנתי.

אם צריך נביא את הנתונים משם. לא תהיה שום בעיה.

אשמח להתעדכן גם בהמשך.

אני חייב לצאת, אבל אני חושב שעברתם מהר מידי על הסוגיה הזו של גיל החקלאים. צריך להבין, בשביל להביא חקלאים צעירים שזה יעד מאוד משמעותי, והיעד הראשון שלנו קודם כל להגדיל את הייצור. היעד הוא לא להפחית ידיים עובדות. היעד הוא להגדיל את הייצור. טורקיה בחמש השנים האחרונות הגדילה את ייצור הפירות מ-22 מיליון טון ל-27 מיליון טון. הם עשו את זה לא בגלל חדשנות. הם עשו בגלל שיש להם הרבה מאוד ידיים עובדות, פליטים שבאו מסוריה, שמבחינתם העבודה היא ללא כסף אלא רק תמורת מזון, מים שהחקלאי לא צריך לשלם, והם עלו מ-22 מיליון טון ל-27 מיליון טון. אתה מבין שזה הישג דרמטי.

אנחנו בישראל רוצים לגדול. משרד החקלאות רוצים לגדול. סוף-סוף אחרי למעלה מעשור לגדול בייצור. בשביל לגדול בייצור אתה צריך בסופו של דבר שיהיו חקלאים. אם לא יהיו חקלאים לא יהיה צורך בעובדים זרים כי לא תהיה חקלאות. כדי לגדול בתוצרת אתה מוכרח להביא חקלאים צעירים. צריך לזכור, חבר'ה שסיימו צבא ובצבא הם ראו פיתוחים טכנולוגיים באמת מהמעלה העליונה ביותר בתחום הצבאי-ביטחוני, כשהם מבינים שיש בצבא רכבים אוטונומיים, אז הם רוצים רכבים אוטונומיים גם בחקלאות. זו פונקציה של בעיקר השקעות תקציביות בפיתוח וברכישה. כשזה יקרה אתה תראה שתוכל לגדול בייצור לשוק המקומי גם אם תביא יותר ידיים עובדות. צריך להבין שכל חקלאי חדש שנכנס, הוא מביא איתו עובדים זרים כי כדאי לו. בסוף שם המשחק, כדאי לו.

כדאיות.

הכדאיות, מה לעשות. תראה, אני זוכר כשנכנסתי לתפקיד אמרו לי, מה אתה רוצה מהחקלאים, הם שורדים. אמרתי, אני לא רוצה חקלאי שורד, אני רוצה חקלאי מתפרנס בכבוד. חקלאי שורד לא ישרוד בחקלאות. חקלאי מתפרנס בכבוד, לא רק שישרוד אלא הבנות והבנים הממשיכים יכנסו בנעליו. זה היעד שלנו. האמן לי, יושבת פה חבורה סביב השולחן שמייצגת עם של חקלאים. תראה, אני איש אופטימי באופיי. עד שהכרתי את החקלאים הסתבר לי שהם יותר אופטימיים ממני.

כבוד השר, במדיניות הקיימת של היום לא נוכל להגיע למה שאתה אומר, ואתה צודק במיליון אחוז. לפני שנים לא פעם אמרתי, חייבים להחליט על איזושהי מדיניות לכיוון החקלאות. רוצים חקלאות? תגידו חקלאות, תעשו חקלאות ותשקיעו בחקלאות, אבל לא יכול להיות שמפעילים עלינו עוד מיסים, אגרות במים ואנחנו נייצר ונייצר. הבנים שלנו ברחו מהמשקים ולא יגיעו לשם כל עוד שהמדיניות הזאת קיימת.

כבוד היושב-ראש, אם אפשר. אני מבין שהשר עומד לצאת ואני חייב להגיד איזה משפט. קודם כל, כל הצעירים מוזמנים לבוא לרמת נגב. יש הרבה קרקע, הרבה מים. אתם מוזמנים. נעשה את הכול לקלוט אתכם, רק תבואו, כי בנגב זה העתיד לייצור המזון של מדינת ישראל. אני רואה גם את התוכניות של משרד החקלאות. אנחנו כולנו באותו ראש.

אני חייב להגיד לכם משהו בנושא הספציפי של הדיון שאנחנו מדברים על חיסכון בידיים עובדות. אנחנו כולנו סבלנו פה ימים ולילות, כל מי שיושב סביב השולחן הזה בנושא של העובדים הזרים. קרתה פה מהפכה. גדלנו ל-50,000 עובדים, מכסות, לצערי הרב בנסיבות קשות, אבל אין מה לעשות, זאת עובדה.

אני רוצה לתת לכם דבר מדהים. אנחנו מו"פ רמת הנגב, זכינו במכרז של משרד החקלאות ואנחנו הולכים להקים ממש בימים אלה, אני מחכה לחתימה של השר, אנחנו נצא בימים אלה להוריד את הטרקטורים, להתחיל להקים את החממה הטכנולוגיות. יישב חקלאי במשרד שהוא צמוד לחממות והוא מפעיל את הכול דרך המקלדת והכול יעבוד.

תיראו ממה נדהמתי, למה רציתי להגיד את זה. כבוד היושב-ראש, שמעתי את השאלות שלך ואני רוצה שתבינו. עוד מעט הנציג שלנו יציג במצגת את כל הפרויקט. מה שלמדתי מאז שהתחלנו לבנות את הפרויקט הזה, זה פשוט לא יאומן כל הטכנולוגיה, הנושא של רובוטים, ויש פה אנשים שפיתחו, זה כבר עובד בעולם. באוסטרליה יש רובוטים שקוטפים עגבניות. אתם יודעים מה הכי מדהים? שמי שפיתח את זה זה ישראלים. זה הכי מדהים. אני בא ואני רואה טכנולוגיה שעובדת באוסטרליה. שולחים לי סרטון, חברת ערוגה, חברה ישראלית פיתחה רובוטים שעובדים באוסטרליה וקוטפים עגבניות. פשוט מדהים. פשוט לא עשו את זה בארץ. אנחנו צריכים לשנות עכשיו את המחשבה, לשנות את הכול וללכת לכיוון הזה, כי היום אנחנו עוברים פה סיוט בנושא של העובדים זרים. אנחנו חייבים לשנות את הדיסקט בעניין הזה כי היום כוח האדם שלנו בגידולים האינטנסיביים זה כמעט 70% בהוצאות הייצור. את זה אנחנו צריכים לתקוף ושם אנחנו צריכים לעשות את כל המאמץ. תודה שנתתם לי את הזכות לדבר.

תודה רבה. אמנם לא בזמן אבל אמרת דברים מאוד מאוד חשובים ולשם אני רוצה שנגיע. זו היא מטרת הדיון. אני בהזדמנות הזאת שואל את כל המכובדים כאן מה אנחנו כמדינה עשינו בעשר, 15 השנים האחרונות כדי שאותו ישראלי מחברת ערוגה יישאר כאן וישאיר את התוצר המדהים הזה של אותו רובוט כאן ולא ימכור אותו באוסטרליה וישווק אותו באוסטרליה קודם? זאת השאלה. התשובה היא תקציבים. על זה דיבר השר קודם. אם יהיו תקציבים שיעודדו מפתחים לא רק למחקרים, חשוב מחקרים, אבל לכל הפיתוח של אותה אוטומציה ואותה חדשנות טכנולוגית, אנחנו נביא באמת תוצאה שגם תוכל להגדיל את היבול, גם תוכל להשאיר את הכדאיות ברמה גבוהה אצל אותו חקלאי והילד הממשיך שלו, וגם להגדיל את הרווחיות. זו היא המטרה. הרבה פעמים לצערי משרד האוצר שומר מאוד בקנאות ובקמצנות על מיליון ביד ימין, ובאותה שנייה ביד שמאל משלם 100 מיליון. התפקיד שלנו פה זה לפקח על התהליכים ולגרום להם ולעודד אותם להסתכל במקרו כלכלה ולא רק במה שתקציבי להיום. לא רק בהשפעה פיסקלית מיידית אלא בראיה ארוכת טווח. זה התפקיד שלנו כנבחרי ציבור.

סיימת?

סיימתי.

תודה רבה על דבריך המפורטים ועל המאמץ הרב.

לפני שנעבור להקשיב לשאר הדוברים אני מבקש לקבל את המצגת שהכינו לנו משרד החקלאות, ברשות הד"ר מיכל לוי שהיא המדענית הראשית. לאחר מכן יש לנו עוד שלוש מצגות.

טוב, תודה רבה. אני אקצר כי הזמנו לפה כמה חברות ויש עוד דוברים שכן חשוב לנו שידברו. לפני שאנחנו מתחילים להיכנס לדברים, כן רציתי להציג את הנושא בכללותו. אנחנו מדברים על מערכות מזון. אנחנו מדברים על ביטחון מזון. למעשה השיח הוא צריך להיות סביב כל המרכיבים והפעילויות שקשורים ליצור ולצריכת המזון, כשאנחנו מתייחסים גם לתוצאות הכלכליות, הבריאותיות והסביבתיות. בעצם מההגדרה הזאת נגזרת כל העבודה וכל ההתנהלות סביב עולמות החקלאות.

(הצגת מצגת)
כשאנחנו באים לדבר על איך אנחנו מבססים את מערכות המזון במדינת ישראל ובכלל בעולם כדי להביא לביטחון מזון, אז יש לנו שלושה אתגרים בהתמודדות הזאת. מצד אחד זה הבטחה וביטחון מזון לאוכלוסייה הולכת וגדלה. אני מדברת במדינת ישראל אבל זה נכון לעולם. גם חשוב לנו מאוד שתהיה תמיכה ברווחיות ובפרנסה של החקלאים, ולא רק החקלאים. בעצם כל מי שמעורב בשרשרת המזון, ובסופו של דבר על מנת גם להסתכל על הדורות הבאים אנחנו צריכים שהחקלאות תתקיים באופן מקיים ומתוך ההיבטים הסביבתיים. שלושת האתגרים האלה, אם בוחנים אותם לעומק הם קצת עומדים בסתירה אחד מול השני וזה בעצם האתגר הגדול.

אם נדייק בשקף הקודם, 2 ו-3 בסתירה ל-1. זה לא כל אחד מהם בנפרד.

גם 3 יכול להיות בסתירה ל-2. 2 תומכת ב-3.

לא בהכרח, כי כדי להעלות יבול אז יכול להיות שכדאי להשתמש ביותר דשן, אבל הדשן הוא מזיק לקרקע לטווח ארוך. יש פה סתירות בין שלושת האתגרים האלה וזה הופך את זה בעצם לאתגר הרבה גדול ומשמעותי.

אם אנחנו מסתכלים על מקצת מאתגרי ביטחון המזון, אנחנו נמצאים בוועדה לעובדים זרים ולכן נתמקד באתגר של כוח אדם. ארבעת האחרים שמצוינים פה הם אתגרים משמעותיים מאוד וכל אחד הוא ענק בפני עצמו.

למעשה אנחנו במשרד מסתכלים על הדרך להתמודד עם נושא כוח אדם בשלושה טווחי זמן, הראשון הוא כמובן בטווח המיידי, מה אנחנו עושים עכשיו. השני הוא בינוני והשלישי, מטבע הדברים, רחוק. בטווח המיידי כבר היום נעשות השקעות שכמובן יכולות להתעצם ולהתגבר. היושב-ראש הזכיר וגם השר את נושא התקציב, שככל ויהיו בידי מינהלת ההשקעות במשרד החקלאות תקציבים משמעותיים יותר, ניתן יהיה להשקיע יותר גם במיכון שהוא מאוד משמעותי ומסייע בעבודת החקלאים, גם בייצור מקומי וגם מייבוא. יש לנו את הנושא של פתרונות בטווח בינוני, שיש היום לא מעט חברות גם בארץ וגם בעולם, דרך אגב, שעוסקות בתהליכי מחקר ופיתוח. אנחנו נתמקד היום בחברות ישראליות שנמצאות פה, שגם תהליכי המו"פ האלה נתמכים גם על ידי הממשלה בערוצים שונים, אבל כמובן שככל ואנחנו כממשלה נשקיע בהם יותר, ככה התוצאות האלה יגיעו מהר יותר לידי מימוש ובסופו של דבר להטמעה.

אם אנחנו מסתכלים על פתרונות בטווח הרחוק, אז אנחנו מדברים כמובן על הנושא של המחקר. יש פה נציגות של מכון וולקני. גם דיבר קודם יענקל'ה מוסקוביץ' בשם המו"פים האזוריים שגם בהם אנחנו תומכים בפעילות שלהם. המחקר הוא למעשה ייתן לנו את המענה בעתיד הרחוק יותר.

אם אנחנו מסתכלים על טווח מיידי, ההשקעה של מינהלת ההשקעות, ונמצא פה יוסי שטיינברג, סמנכ"ל מינהלת ההשקעות אצלנו משרד החקלאות, למעשה יש שני נהלים עיקריים שהם תומכים בהטמעה של טכנולוגיות. הראשון הוא עוסק בעולמות של חדשנות. למעשה מחפשים את הטכנולוגיות היותר מתקדמות שכבר בשלות להטמעה, טכנולוגיות מסחריות ומסייעים לחקלאים באחוזי מענק גבוהים מהרגיל, אחוזים של בין 35% ל-50% על מנת לרכוש את הפיתוחים האלה. יש פה כמה דוגמאות.

תוכלי בבקשה להרחיב על זה מעט יותר?

יש נוהל שהוא רץ במשרד החקלאות כשלוש שנים, שלמעשה פונה לחקלאים ומציע להם לרכוש טכנולוגיות שהפכו להיות טכנולוגיות מסחריות בחמש שנים האחרונות, וזה כדי לייצר את קפיצת המדרגה הטכנולוגיות אצל החקלאים. הקושי הגדול באימוץ טכנולוגיות חדשות על ידי חקלאים הוא למעשה נובע, אחד, מהחשש, מסיכון. מדובר בטכנולוגיות חדשות. לא תמיד החקלאים יודעים איך זה ישפיע ואיך זה יעבוד. הם חוששים מהחדש.

למה אתם לא מרחיבים את זה טיפה יותר לטכנולוגיות שקיימות בשוק שמונה שנים, עשר שנים? אני לא אומר שאם בן אדם רוצה לרכוש קומביין, יגיד לך, בואי תשתתפי איתי במימון. הוא מוצר ישן, כולם מכירים, יודעים מה הרעיון שלו, נגמר, אבל עד חמש שנים ייצור של אותו פיתוח, את אומרת שזה לא זמן מספיק בטוח כרשת ביטחון לאותו חקלאי להסתכן ולהביא. אולי נלך על שמונה שנים. הוכחת הצלחה של אותה טכנולוגיה.

נכון. פה בא נוהל האצה שאחוז ההשתתפות שלנו כמשרד היא גבוהה יותר יחסית לנהלים אחרים בגלל הקושי ובגלל הצורך וההבנה שלנו שנדרש פה השתתפות יותר משמעותית ביחד עם החקלאי.

אני מנסה רגע לדעת, ברשותך, גבירתי. רובוט שמסייע לבעל גפן לזמור את הענבים - - -

בוצרת.

בוצרת. כמה שנים קיים בשוק?

זה כבר קיים לא מעט שנים, להבנתי.

כמה?

זה לא בנוהל הזה, זה בנוהל הזה שמדבר למעשה על רכישה, הטמעה של טכנולוגיות שהן קצת יותר ותיקות, לא בהכרח מיושנות.

בוצרת כבר קיימת 20 שנה.

כמה בוצרות יש בארץ?

אני לא יודע כמה, אבל יש כבר הרבה.

כמה?

לא יודע להגיד לך.

בנוהל הזה ההשתתפות של משרד החקלאות היא בסדר גודל של 30%–35%.

זאת טכנולוגיה שהיא שגורה. אני קיבלתי ממנכ"ל משרד החדשנות אינפורמציה שיש רובוט שמבצע קטיף של תפוזים ותפוחים. אני רוצה לדעת כמה זמן הוא קיים בעולם? מה מידת ההצלחה שלו על פי מבחני זמן?

יש לנו פה חברה שעוסקת בקטיף תפוחים ותיכף הם ידברו.

מדהים.

כן.

למעשה יש לנו נוהל נוסף שעוסק בהטמעה של טכנולוגיות שהן הרבה יותר ותיקות וגם פה המשרד משתתף בהשתתפות של 30%–35% ביחד עם החקלאי. גם פה יש מגוון של טכנולוגיות שמסייעות למעשה לחקלאים לבצע עבודות.

מה האחוז מהתקציב שהקצבתם לזה ממומש?

אדוני היושב-ראש, יוסי שטיינברג, סמנכ"ל להשקעות במשרד החקלאות. אחוזי מימוש מתקרבים ל-100%. אנחנו מציבים תקציב לנושאים האלה ואחוזי מימוש מתקרבים ל-100%. אני יכול להגיד יותר מזה. ככל שיהיה לנו תקציבים נוספים עבור הנושא החשוב הזה של מיכון, של חדשנות, של טכנולוגיה, נוכל להעביר אל המשקים החקלאיים בישראל כמויות גדולות יותר של מיכון, של טכנולוגיות ובדרך הזאת להגדיל את היקף הטכנולוגיות שמשמשות את החקלאים בישראל כשכולם מרוויחים מזה. זה נותן מענה גם בהקשר של הגדלת הייצור שהשר והמנכ"ל הזכירו, גם בנושא של כניסה של דור חדש של חקלאים, כי ברגע שדור צעיר שוקל האם להיכנס לחקלאות בישראל, אחד הדברים שהוא מסתכל עליהם, האם זה בגדר ענף טכנולוגי, ענף הייטקי או ענף מסורתי? ככל שהדור הצעיר רואה שהענף החקלאי הוא ענף שנשען יותר על הייטק, יותר נשען על מיכון מתקדם, המוטיבציה שלו להיכנס לנושא הזה גדולה ולכן יש פה חשיבות גדולה מאוד.

נושא של הפריון, נושא של יעילות, נושא של שימוש יעיל במשאבי מים, במשאבי קרקע, כל הדברים האלה גדלים מאוד כשאנחנו משתמשים במיכון, לכן ככל שיהיה לנו פה מקורות תקציביים גדולים יותר כדי להעביר את זה אל המשקים החקלאיים, המשקים החקלאיים מעוניינים לקנות את המיכון הזה. יש ביקוש גדול. זה כמובן תלוי במקורות שיעמדו לרשותנו.

מה גובה התקציב השנתי?

כשאנחנו מסתכלים על שנת 2023 בנושא של המיכון, התמיכה הייתה בסדר גודל של 35 מיליון שקלים במונחי מענק. זה אומר שההשקעות כנגד זה היו כ-110 מיליון שקלים. החקלאים רכשו כלים ב-110 מיליון שקלים כשמתוך זה המענק שמימנה המדינה היה 35 מיליון שקלים.

הנושא השני שהוזכר, הנושא של האצת טכנולוגיות, אותם היבטים חדשניים יותר, שם התקציב היה כ-12 מיליון שקלים למענקים, מה שבעצם מבטא השקעה בטכנולוגיות בחקלאות של כ-30 מיליון שקלים.

אדוני היושב-ראש, אני רק אוסיף משפט אחד. חשוב לי מאוד שגם יידעו שבכל מיני סיורים שהשר יוצא, שאני יוצא, אתם פוגשים חבר'ה, חקלאים צעירים. הם כל כך מתגאים בעשייה שלהם וכמה המיכון והדיגיטציה וכל הדברים קושרים אותם חזק מאוד לחקלאות. אחד מהם התפאר ואומר לי, תראה, כשאני נמצא בתערוכה בברלין, בכל מיני מקומות בעולם אני מפעיל את הלו"ז שלי, את כל העסק, את כל הדברים דרך הטלפון בכף היד, כלומר הדברים מהסוג הזה מושכים צעירים להרגיש שהחקלאות זה לא מה שיש, בפרט שאנחנו יודעים שבפועל העובדים הזרים הם עושים את העבודה הקשה ביותר, אבל עדיין כל זמן שלא נתמוך בצורה הזאת של החדשנות בצורה מלאה, לא נצליח לפתח אתגר טכנולוגי בנושא הזה, לכן גם השר וגם המנכ"ל, כולנו יחד עם המדענית הראשית נאבקים כי חשוב לנו מאוד לראות את הדור הצעיר, דור ההמשך אני קורא לזה, שהם ימשיכו להיות איתנו. אתה היום פוגש אותם, חלקם בורחים. מוחות טובים בורחים לחו"ל עם הידע המצטבר והזיכרון הארגוני שלהם, מותירים אותנו אחרי זה לפגוש אותם בכל מיני תערוכות, דברים יפים שהם עושים אבל זה עם סמל של דגל של מדינה אחרת, או שאתה פוגש אותם בתחומים אחרים לגמרי ותחום החקלאות נזנח. אם לא תהיה טכנולוגיה ולא יהיה את כל החדשנות הזאת ולא יהיה תמיכות ולא יהיה את הדברים האלה, איך שהשר אומר, זה פשוט לא ישתלם להיות חקלאי ואנחנו בסוף נסתמך רק על ייבוא ועל השיגעונות של ארדואן שפעם מפסיק את העגבניות. אנחנו לא יכולים להיות במצור כלכלי תזונתי אם אנחנו לא נדאג לעצמנו, לכן המאבק פה אמיתי.

ב-יולי 2022 ברפורמה נקבע שיוקצו 2.6 מיליארד שקל לחמש שנים לנושא הזה של חדשנות ומחקר ופיתוח. אגב, שר האוצר הכריז על זה מעל כל במה גם לפני חודשים אחדים. ממש חודש-חודשיים לפני המלחמה ההודעה הזו עוד הייתה באוויר. כמובן שעד היום שקל אחד מה-2.6 מיליארד שקל האלה לא הגיע לשטח. הרפורמה נעצרה אחרי שתי הפחתות של מכסים, האחרונה בינואר 2023 ובעצם עכשיו זה נושא שנוי במחלוקת. כמה מזה עומד לרשות חדשנות ומחקר ופיתוח? האם כל הסכום לחמש שנים? אגב, סכום מאוד משמעותי.

כל שנה 520 מיליון.

זה 2.6 מיליארד שקל אך ורק לחדשנות ומחקר ופיתוח.

אני מדבר על ההשקעות.

השר כרגע מדבר על תקציב אחר.

אני מדבר אך ורק על החדשנות, סוגיה שהיא שנויה במחלוקת. גם אם הרפורמה, 40% ממנה בוצע ו-60% לא בוצע, עדיין 40% מ-1.2 מיליארד שקל זה 200 ומשהו מיליון שקל בשנה רק לחדשנות טכנולוגית.

יש שיטת ה-BFM, אתה מכיר אותה? שיטת ה- BFM אומרת בוקרה פיל מישמיש.

לבושתי אני כבר שמעתי את זה איזה פעמיים ולא זכרתי.

למה אני אומר את זה? כי אתה יכול להשתמש בזה כבדיחה ואתה יכול להשתמש בזה ברצינות. אם תהיה חדשנות טכנולוגית כמו שאנחנו חושבים, אנחנו נגיד בוקרה פיל מישמיש, מחר יהיה מישמיש, ואם לא אז אנחנו נגיד, בוקרה פיל מישמיש בהלצה. זה מה שיעשה את ההבדל. תודה רבה.

אין לי אלא לאלץ לעצור רגע את החגיגה ולפנות לנציג משרד האוצר. נמצא איתנו מר אוראל פיין שהוא רפרנט חקלאות במשרד האוצר. אני מבקש להודות שוב פעם לכבוד השר.

(שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר יצא מהישיבה)

לתת לי בבקשה התייחסות שמנותקת רגע מהמצב שנכפה עלינו מאז פרוץ המלחמה. האם לגישתכם ולהבנתכם נכון יהיה להשקיע היום מעט יותר כדי שמחר נקצור, תרתי משמע, הרבה יותר?

אוראל פיין, אגף תקציבים. לפחות כך אנחנו רואים את הדברים באוצר. אנחנו כן מייצרים איזושהי הבחנה בין מו"פ מחקר ופיתוח חקלאי לבין הטמעה של אותם פיתוחים חקלאיים שמפותחים גם בארץ וגם בעולם. ברור לנו בסופו של דבר שיש גם את המו"פ כשלעצמו. יש גם את המו"פ שצריך שיהיה במדינת ישראל מו"פ ציבורי, מחקר ציבורי שיעשה ושייתן פתרונות למקרים ובעיות שאלמלא המחקר הציבורי לא יעסוק בהם, שום חברה פרטית לא תעסוק בהם, וחשוב שנמשיך לקיים את אותו מחקר ציבורי, ויש את מה שהחקלאים צריכים ורוצים.

אני כן מתחבר לדבריו של השר דיכטר. בסופו של דבר מה שיביא חקלאים צעירים לתחום זה לא אם יהיה טכנולוגיות יותר או פחות. בסופו של דבר חקלאי יכנס לעסק החקלאות אם יוכל לפרנס את משפחתו, בראש ובראשונה. בגלל זה השר דיכטר מדבר על עובדים זרים יותר.

התקבלת.

אני חושב שהחקלאים אנשים מצוינים, ציוניים שעושים עבודת קודש. הם בראש ובראשונה אנשי עסקים שמסתכלים בסופו של דבר על איזושהי שורת רווח בסוף השנה ואל מולה הם פועלים. אני חושב שאם נגיד אחרת אנחנו ניתמם.

הכספים שהושקעו במחקר ופיתוח, אם אני שנייה מנתק את שנת 2024 ואני מנתק את שנת הקורונה, הלכו וגדלו בין השנים. זה לא שאנחנו נמצאים באיזושהי מצוקה או שתקציבי המחקר והפיתוח קוצצו במרוצת השנים. ההיפך הוא הנכון. אם אנחנו מדברים על תקציב המדענית הראשית, גם בשנת 2022 וגם בשנת 2019 הם היו הגבוהים משחר ההיסטוריה. אותו דבר הייתה תוכנית התמיכות של משרד החקלאות שעוסקת במחקר ופיתוח ותמיכות. אותם מנהלי השקעות שיוסי כרגע מנה מגיעים מאותה תוכנית תקציבית של תקציב משרד החקלאות, אז אני לא חושב שזו הבעיה בכלל.

אנחנו באוצר מאמינים שמה שיביא חקלאים, ובכללי מה שחקלאים במדינת ישראל צריכים זה ודאות שבסופו של דבר תגדר את אותו סיכון עודף שממנו סובל ענף החקלאות. אני חושב שעל זה אנחנו גם נסכים עם הדרג המקצועי הבכיר במשרד החקלאות. השאלה היא איך עושים את זה אל מול העלויות ואל מול התמורות שהכלכלה והמשק וכלל אזרחי מדינת ישראל עתידים לקבל מאותו מהלך. הדבר הזה הוא לא פשוט. הוא מורכב, הוא לפעמים חוצה ויוצא מתחום ענף החקלאות. מבחינה תקציבית, לשאלתך היושב-ראש, התקציבים שמופנים למחקר ופיתוח במשרד החקלאות וברשות החדשנות, שזה עוד איזשהו ערוץ שעולם האגריטק מקבל ממנו תקציבים, אנחנו לא נמצאים באיזושהי רגרסיה או באיזושהי תקופת שפל. ההיפך.

בואו תחלקו רגע. תקשיבו, לאורך כל הדיון הפוקוס עובר למחקר ופיתוח שלא עוסק בהכרח במתן פתרונות שבקצה שלהן אני אמור ליהנות מיבול גבוה יותר בפחות עובדים. נושא מחקר חשובים מאוד, אי אפשר לוותר עליהם. זה לא הדיון.

זה מוביל אותי לדברים הבאים. אל מול התקציבים שאנחנו מתקצבים, מי שאמון להתוות מדיניות, לשיטתך אמורה לחסוך בידיים עובדות וכנגזרת מכך בתוצרת מיטבית יותר במחיר אטרקטיבי יותר זה משרד החקלאות. אנחנו באוצר משתדלים לפחות כמה שפחות לא להתערב בהחלטות המקצועיות של הדרג הבכיר. יש שם אנשים נהדרים, מוכשרים שיודעים מה הם עושים. יכול להיות שזה פשוט עוד לא הגיע לשולחני, אבל אני עוד לא ראיתי איזושהי תוכנית אופרטיבית ארוכת טווח שעוסקת בדיוק בעניין הזה שעליו אתה מדבר. יכול להיות ואולי יהיה נכון שתהיה כזאת ושנשקוד עליה ביחד עם אנשי משרד החקלאות, אבל לשאלתך, אני לא מכיר איזושהי תוכנית אופרטיבית שמכוונת לחיסכון בכוח אדם.

אוקיי. אתה אומר שאתה לא מכיר מה מהתקציבים שמופנים למו"פ מיועדים. אני ביקשתי, כחוט השני עובר בין כל הדוברים. אני מבקש לדעת מה האחוז מהתקציבים המופנים למו"פ, מופנה לטובת פיתוח של כלים חדשניים שיסייעו לענף להסתייע בפחות ידיים עובדות? זאת השאלה.

אתה מדבר על ההטמעה של אותן טכנולוגיות או על הפיתוח של אותן טכנולוגיות? כי יש הבדל.

אני מחלק את זה, א', לפיתוח טכנולוגיות, ב', תמרוץ באמצעות מתן מענקים להשתמש בטכנולוגיות קיימות בארץ ובעולם, ו-ג', לדעת מה אחוז ההצלחה. האם יש 30% מתוך אותו תקציב שמיועד לטובת פיתוח חדשנות טכנולוגית, וה-30% זה 200 מיליון, סתם לצורך העניין. אני רוצה לדעת על ציר הזמן לאורך כמה שנים, מה היבול שלנו מאותה השקעה לאורך שנים של אותם מאות מיליונים, זאת אומרת מה המפתחים באמת הצליחו לפתח שסייע לענף? אורי, על זה אתה רוצה לענות?

לי אין מספרים.

אז על תדבר על זה. דברו על מה שיש לכם לענות לי.

גם לי אין מספרים.

פרופ' אבי צדקה, יש לך מה לומר בנושא, מכון וולקני?

אבי צדקה ממכון וולקני. אני חוקר הדרים. השאלה שצריכה להעלות פה, איפה בעצם נדרש עיקר כוח העבודה של עובדים זרים? אני יכול להגיד את זה לגבי המטע בצורה ברורה בקטיף. אני לא איש ירקות אבל אני מניח שגם בירקות הקטיף הוא המקום שבו צריך את הכי הרבה ידיים עובדות, ולכן השאלה שצריכה להעלות פה לדיון זה המו"פ שקשור למיכון לקטיף.

זה כל מה שאני שואל, אדוני. אני מתחילת הדיון מנסה לקחת לשם.

דיברתם על בוצרת. הבוצרת היא טובה רק לגפן יין כי שם לא אכפת לך, בסוף הכול נמעך.

יש גם בזית.

בזית, נכון, המנערת. רבותיי, יש פה שאלה טכנולוגית איפה אנחנו נמצאים מבחינת הפיתוח הטכנולוגי ולמה זה לא מגיע בעצם למגדלים. נמצא לידי פרופ' אביטל בכר, הוא מנהל המכון להנדסה חקלאית. את הידע לגבי איפה נמצאת הטכנולוגיה ולמה היא לא מגיעה לחקלאים, אני חושב שיש לו את התשובות המוסמכות ביותר וצריך לתת לו לדבר. זה הנקודה החשובה, איפה הטכנולוגיה בתחום של הקטיף נמצאת ולמה היא לא מגיעה לחקלאים? תודה.

קודם כל, אורן המנכ"ל, ידידי, אתה צודק. הייתי צריך להבין איפה זה נמצא. אתה ביטאת את מה שאני מנסה בכל מיני טרמינולוגיות לאורך כל הדיון לבטא ולהבהיר. שם אני נמצא, חבר'ה, לא בשום מקום אחר בדיון הזה.

בוא נעביר בבקשה את רשות הדיבור למר בכר. פרופ' בכר מהמכון וולקני, ברוך הבא.

תודה רבה. אני הכנתי מצגת קצרה. אם אפשר להעלות אותה.

(הצגת מצגת)

אני אתן איזשהו רקע כללי. קודם כל אנחנו מדברים על זה שעלות כוח האדם זו העלות הגבוהה ביותר בחקלאות.

70% לערך.

היא נעה בין 25% ל-40% כמעט בכל הגידולים.

באינטנסיבי זה הרבה יותר.

יש עלויות נוספות שעולות באינטנסיבי אבל היחסים הם בערך כאלה. כשמדברים על כוח האדם, כמעט ברוב הגידולים החקלאיים עיקר העבודה היא בקטיף. במטעים למשל אנחנו מדברים גם על גיזום וגם על דילול שזה מגיע ל-70%. בירקות בבתי גידול הנושא של קטיף הוא בערך 35% מכוח האדם. הדלייה ושאר הפעולות גם כן 35%. תזכרו שמבחינה טכנולוגית הפתרון שאנחנו מוצאים לגידול אחד או משפחה אחת הוא לא תמיד מתאים לגידול אחר. מה שמתאים לעגבניות לא יתאים למלונים, וכן הלאה. הנתונים האלה מסתמכים על מאגרי המידע של מכון וולקני וכוללים רק את תקציבי המחקר שהגיעו למכון וולקני לחוקרים ולשותפים שלנו במו"פים ובמוסדות אחרים.

חוקרים או מפתחים?

חוקרים, מדענים.

למה לא מפתחים?

כי מכון וולקני עוסק במחקר יישומי. הפיתוח, אתה תיכף תראה כמה דוגמאות, הוא מתבצע בשלב המעבר לחברות, אבל את פיתוח הטכנולוגיה אנחנו מבצעים במכון - - -

המחקר מאפיין את הצורך ואז המפתחים נותנים מענה על פי אותו אפיון?

כן. אנחנו רואים שבחמש השנים האחרונות, ואני מראה פה רק את תקציבי המחקר לחיסכון בכוח אדם. יש עשרות נושאי מחקר בחקלאות אבל החלק של חיסכון בכוח אדם הוא הולך ויורד. הקול הקורא הייעודי לחיסכון בידיים עובדות בחקלאות היה ב-2012. יש קולות קוראים נוספים שגם בהם מטפלים בידיים עובדות, אבל יש בהם עוד עשרות נושאים ותמיד יש תחרות איזה נושא זוכה. אנחנו רואים שמ-2019, שהמימון היה בערך 1.5 מיליון שקל, הוא ירד ב-2023 לבערך 700,000 שקל.

אביטל, זה פשוט לא נכון. הנתונים שלך לא נכונים.

הנתונים שלי מדויקים. הם מדברים על מחקר במכון וולקני.

אבל אנחנו הטמענו תקציבים משמעותיים במחקר בתחום של חיסכון בידיים עובדות. זה לא נכון. אתה צריך לתקן את הנתונים.

הם נכונים לגמרי. בדקנו את זה כמה פעמים.

יכול להיות שיש אי הבנה קטנה בין שניכם?

יכול להיות.

אז אני חושב שיש ביניכם איזושהי הבנה.

כל אחד אומר משהו אחר. הוא פרופסור, הוא לא פוליטיקאי. הוא צודק.

זה ממש לא נכון.

אורי, אנחנו לא זקוקים לציונים, בסדר?

בתוך הקול הקורא העיקרי היה תקציבים מאוד משמעותיים בתחום הספציפי הזה. נכון שלא היה קול קורא ייעודי אבל הוא היה מוטמע בתוך הקול הקורא העיקרי גם בביסוס מערכות מזון. זה פשוט לא נכון, אביטל. אתה צריך לתקן את הנתונים.

יש נושאים רבים שחלק קטן מהם רק נוגע בזה, וזה מתבצע על איזשהו סקר או מחקר או עבודת הכנה שביצענו לקראת הישיבה הזאת, ועברנו מחקר-מחקר מכל המחקרים של וולקני והשותפים שלנו, ובדקנו ברמה גם שקראנו תקצירים כדי לראות מה נוגע ומה לא.

אני אעבור הלאה. דוגמאות למחקרים בפיתוחים מהשנים האחרונות שגם קורים כרגע, למשל מערכת רובוטית רב-זרועית לאסיף מלונים, מיני קומביין לאיסוף שאריות צמחים לתחמיץ, ריסוס גידולי פרחים בעזרת מערכת ממונעת וכו'. אנחנו מדברים גם על דברים שקשורים להנדסת ייצור, למשל פיתוח פרוטוקול עבודה בקטיף תפוחים באמצעות במות ממוכנות וכן הלאה.

כשאנחנו מסתכלים על האמצעים לשיפור או תחומי הטכנולוגיה, אז יש לנו את תחומי ההנדסה שזה בעיקר מיכון, הנדסת ייצור, רובוטיקה ומערכות אוטומציה. הנושא של מדעי החיים, ביולוגיה ואגרונומיה זה טיפול בפיתוח שיטות אגרוטכניות לחיסכון בידיים עובדות, טיפוח זנים וייצוב הצמח. גם כבוד השר דיבר על זה מבחינת הקיר הפירותי בתפוחים.

נושא של בינה מלאכותית שהיום משתלבת כמעט בכל תחום והיא יודעת לעשות את האופטימיזציה של הידיים עובדות בצורה מצוינת, והיא מתחברת לכל שאר הדברים.

פרופ' בכר, ברשותך, שתי שקופיות אחורה. יש אולי 14 סעיפים פה?

כן.

באחוזים, מה מכלל הסעיפים האלה של הפיתוחים והמחקרים קיים כבר בעולם, נוסה ומוצלח?

מה שאני מראה פה זה דברים שהם במחקר ופיתוח כרגע.

בישראל ידוע שזה לא קיים בעולם?

אנחנו לא עוסקים על דברים שקיימים בעולם.

למה?

כי אנחנו מפתחים טכנולוגיה שלא קיימת. ברגע שהטכנולוגיה קיימת יש גופים אחרים שיכולים לטפל בה - חברות, מו"פים חקלאיים וכן הלאה.

בוא אני אשאל אותך שאלה. בדרום אמריקה איך אוספים מלונים?

אין לי מושג איך בדרום אמריקה.

בדקתם?

לא.

יופי. יכול להיות שהמינימום של המינימום הנדרש, תחסכו ככה גם בהוצאות, תקציבים, כוח אדם ושנים רבות. קודם כל תעשו מחקר שוק איך זה עובד בעולם, אם זה קיים, ואם כן, ללכת לראות. יכול להיות שדרך זה לפתח את הפתרון האולטימטיבי שהוא טוב ומוצלח יותר ממה שהיום כבר קיים. להתחיל ממשהו.

תראה, אנחנו עושים את זה. אני לא מומחה למלונים לכן אני לא יכול לענות על השאלה הזאת.

סתם נתפסתי במלונים. ריסוס גידולי פרחים בעזרת מערכת ממונעת.

כן.

יופי. הייתי בטוח עד הרגע שזה קיים אבל הנה עכשיו למדתי שזה לא קיים. יכול להיות שבהולנד זה כן קיים?

כן. בהולנד זה קיים.

יופי.

הוא מדבר על העיקרון, לא נקודתי.

הדוגמה שהבאת היא מצוינת כי בהולנד זה קיים. בארץ המערכות של הולנד לא עובדות ולכן עושים התאמה בארץ - - -

למה?

החממות נראות שונה, הקרקע שונה, הפסיליטיז שונה.

יופי, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון וממנו ניתן להשתדרג בהתאמה למדינת ישראל.

זה בדיוק זה.

לכן שאלתי מה האחוז מכלל הסעיפים הם תולדה של המשך פיתוח על משהו שכבר קיים בעולם?

הנושא של ריסוס גידולי פרחים בעזרת מערכת ממונעת.

טיפול לשיפור אחידות גודל הענבים באשכול. אני מניח שבצרפת יש להם בקיאות לא רעה.

אני לא יודע. זה מחקר שהוא ביולוגי והוא לא בתחומים שלי, אבל אם הייתה כבר שיטה לעשות את זה, לא היה צורך במחקר של מכון וולקני בתחום הזה.

הבנתי.

פיתוח פרוטוקול עבודה בקטיף תפוחים עם במות לא היה קיים לפני כן.

תראה, בביקורים שאני ערכתי, סתם לצורך העניין, באיטליה באופן פרטי, יש אזורים שלמים בוודאי בצפון איטליה שיש שם גידול תפוחים באופן נרחב מאוד, יותר מבמדינה.

זה הקיר הפירותי.

בדיוק.

הם מובילים - - -

מובילים, נכון, ואתה עומד ומשתומם ומסתכל ואומר, תשמע, הלוואי ואנחנו נלמד מהם. האם בדרך לתת מענה פה בארץ מישהו מכם יצא לאיטליה לבדוק שיתוף פעולה, זיהוי, מחקר, העתקה, רכישה, שיפור, התאמה למדינה שלנו? למרות שאיטליה מאוד דומה לישראל. זאת השאלה שלי.

בנושא הזה מי שהיה בתפוחי בראשית ברמת הגולן, אני ביקרתי שם פעם אחת.

מי שמגדל תפוחים.

אתה צודק במאה אחוז. הייתי במקום מסוים. יכול להיות שזה קורה בעוד הרבה מקומות, אין לי מושג, קשה לי לומר. אני לא חקלאי ואני לא מומחה לתפוחים, אבל במקום שאני הייתי אז באמת ראיתי את השדרות שנטעו אותם שם, של תפוחים, ובאמת יצרו מעין מסדרונות, מסלולים כאלו שרכב ממוכן יכול להיכנס ובעתיד יוכל לעשות את העבודות. שאלתי מה קורה, אז עוד לא הגיעו לשלב הזה של המיכון.

בדיוק שם אני נמצא. זה מה שאני מבקש מכם, חבר'ה.

אני יכול לומר שמתקיימות לא מעט תערוכות במהלך השנה.

אתם מעודדים יציאת משלחות של חקלאים לתערוכות בעולם?

בדיוק על זה אני רוצה להשיב. יש תערוכות שמתקיימות.

תשקיעו היום מעט יותר, נחסוך ונרוויח הרבה יותר מאוחר יותר.

אני התכוונתי לצאת לתערוכה הקודמת ובצל המלחמה אני נאלצתי לוותר על האירוע הנחמד הזה.

אם היית מנסה לצאת היית רואה ששמנו לך צו עיכוב יציאה מארץ. היינו תלויים בחלוקת המכסות.

באוקטובר יש תערוכה נוספת. אני מקווה בעזרת השם שהדברים פה יהיו יחסית רגועים ככל שאפשר ואז אני מתכוון לצאת לזה. אני לא יודע איך יצאו בפעמים קודמות, אבל לצאת גם עם חקלאים. אפשר גם שמכון וולקני כמובן יצטרפו לכזה אירוע. אני חושב שזה דבר חשוב לבוא ולראות ולהתרשם בצורה מקצועית. בהזדמנות הזו אני אומר, אולי גם יו"ר הוועדה יצטרף ויבוא וגם כן יראה את הדברים האלו. אני חושב שאתה עושה כאן דיון סופר חשוב, ובמאמץ משותף אפשר לעשות את זה. גם אפילו החברים מהאוצר.

מודה לך.

יכול להיות שאחרי שהעליתי את מה שהעליתי באמת יהיה לי צו עיכוב מהארץ והתקציב יקוצץ בעוד כך וכך.

אתם אופטימיים מידי. חברים, מה שאני מבקש מכם, בוודאי גם מהמכון הוולקני מצידי בשיתוף פעולה עם משרד המדענית הראשית. תמפו לי בבקשה את הפתרונות הטכנולוגיים בחקלאות הקיימים בעולם. תמפו אותם על פי ותק, סוגים, הבדלי יישום בין אותן מדינות לישראל, עלויות, וננסה לשדך את זה ולהציף את זה ולהביא את זה לידיעת החקלאים.

אפשר לבדוק כמה מדינות אחרות משקיעות תקציב ומחקר.

מעולה. זה כבר אולי שייך לממ"מ. זאת שאלה חשובה מאוד.

אני רק רוצה לשאול שאלה לחדד את מה שאמרת כדי שיהיה ברור לכולנו. אתה מבקש לקבל פרטים, אינפורמציה, מידע לגבי מיכון חוסך ידיים עובדות.

נכון.

אתה רוצה אולי להתמקד בדברים מסוימים?

כל ענפי החקלאות.

ירקות, פירות.

הכול. כל מה שיכול לעודד פיתוח חקלאות, מחד, לצד הגדלת מתח הרווחים ותוך כדי זה הגדלת הכדאיות לחקלאים ולבני דור ההמשך שלהם להישאר בתחום לא כמקור, וזה מענה לאוראל. אני לא מבקש לפתות את החקלאים או את בני דור ההמשך שלהם שיראו שמדובר בהייטק ולכן יכנסו לתחום. זה לא העניין. אני רוצה שיגידו, יש פתרונות כל כך קלים ליישום העבודה שיוכל לאפשר לנו לעבוד פחות, להסתייע בפחות ידיים עובדות ובהכרח על ידי זה להגדיל רווח ולהשאיר את התחום הזה ככדאי וכלכלי.

נאמר ובן אדם לא מושפע בהכנסה הישירה שלו כתוצאה מתוצר היבול. יש משהו לתחושה שלו, לסיפוק העצמי שלו. אם הלכתי להתנדב בתחום מסוים שאין בו הצלחה רבה, הלכתי להתנדב בתחום שאמרתי, זה שהתנדבתי באמצעות אותה עמותה לאותו חקלאי, הוא הרוויח הרבה מהעבודה שלי, נותן לי חשק ללכת מחר גם אם זה יותר קשה. זה הרעיון, לעודד ולהפיח רוח חיים בתחום שמאוד קשה לשרוד בו. על ידי זה נאתר את הצורך בידיים עובדות, שזה אחד החסמים המרכזיים במשרד האוצר, לא אצלך, אבל אצל אותם רפרנטים שמתקננים ומתקצבים את אותן מכסות עובדים זרים, אז תיראו שהכול קשור בהכול

לכאורה מה לי כיושב-ראש הוועדה לעובדים זרים ולבחינת מכשור טכנולוגי? זה אמור להיות בוועדת המדע אבל יצא שיושב-ראש הוועדה שם כל כך עסוק שהוא לא מתפנה לדון בכאלה נושאים. זה שילוב בין שנאה ורצון להרס מדינת ישראל, אז הוא עסוק בלהשחיר את פני ישראל בעולם. אין לו פנאי להתכנס ולכנס את הדיון אצלו בוועדה. ביקשתי ממנו באמצעות הלשכות לקיים דיון משותף שאני אכין את החומר. גם לצורך כך הוא לא התפנה. כנראה הוא עסוק באו"ם וכל מיני תחקירים של עיתונאים מטעם עצמם, אירופאים ואחרים. נשארתי מול הנושא הזה ואני אומר, אם אנחנו נעודד מתן תקציבים עודפים לפיתוח טכנולוגיות, עזבו רגע מחקר, זה בצד. אין לי מה לחקור אם אני צריך לפתח טכנולוגיה לקטיף תפוחים. אני יודע שצריך. אני יכול להשלים את המחקר, להגיד איך נכון יותר במדינת ישראל בגלל תוואי השטח או תנאי מזג האוויר. סתם הבאתי לדוגמה תפוחים. כל השאר צריך להיות בעידוד, וההוכחה הטובה ביותר, אנחנו שומעים פה מהדוברים ש-100% מהתקציב שעומד לטובת רכישת מכשור מתקדם מנוצל, ואם היה עוד גם הוא היה מנוצל. מה זה אומר? שיש טעם להשקיע בכך. אני מצפה שאנחנו כמדינה נעודד פיתוח מקומי, שהצבריות תהיה כבר בשלב הפיתוח, שלא תזלוג החוצה. פעם שנייה, לראות מה יש בעולם, להעתיק מהם, לצמצם את הפערים כך. זה לא דבר פסול, חבר'ה.

כן, אורי.

אני רק רוצה לוודא מולך, יו"ר הוועדה, שאנחנו מדברים על חקלאות בישראל, כן?

בלבד.

לקדם חקלאות בישראל.

בלבד.

אוקיי, שזה יהיה רשום בפרוטוקול שאנחנו מדברים על לקדם חקלאות בישראל.

אנחנו רוצים לקדם חקלאות בישראל. האם בעזרת השם כתוצאה מפיתוח וטיפוח תחום החקלאות בישראל יחקו את ישראל מדינות אחרות בעולם? היינו אור לגויים כל השנים. זה בסדר שנמשיך להיות ומעולה, אבל קודם כל זה לתת מענה לחקלאות בישראל.

אנחנו מדברים בעצם על חיזוק הייצור המקומי. הייצור המקומי במדינת ישראל הוא כיפת הברזל של ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל, ואם אנחנו רוצים שהוא באמת יהיה כיפת ברזל, אז כפי שעשתה הממשלה באישור הכנסת והכניסה בתקציב לשנת 2024 תוכנית האצה של ההייטק, צריך לעשות תוכנית האצה של חיסכון בידיים עובדות בחקלאות. לתת לזה תקציב ייעודי. יש את הכוחות, יש את המדענים, יש מחלקה, מכון לטכנולוגיות במכון וולקני. צריך לחזק אותו. צריך לשים שם עוד חוקרים, צריך לשים עוד מומחים, עוד מהנדסים. עם זה יהיה אפשר לעשות את השינוי.

אורי, אני מודה לך והנה אני מודיע שאני הנחיתי כבר את מנהלת הוועדה לתאם לנו סיור במכון הוולקני, בתוך זה במחלקת פיתוח הטכנולוגיות.

עוד דבר אחד, כבוד היושב-ראש. יש את כל הנושא, מה שאנחנו קוראים אגרוטק. אם אני פעמיים ביום לא משתמש בצמד המילים אגרוטק, אני לא בעניין, אבל בגדול לא מספיק תומכים בנושא של האגרוטק. זה תחום שצריך לתמוך בו, לחזק אותו כי אנחנו רואים שמה שקרה במדינת ישראל, רק כמות העובדים הזרים גדלה. לא גדל המיכון. את הדבר הזה צריך להפוך ולשנות, כי מה שקרה לנו מ-7 באוקטובר, אתה יודע, שעות אנחנו יושבים פה איך לפתור את הבעיה של ידיים עובדות, אבל מעכשיו צריך להקדיש שעות איך אנחנו מפתחים טכנולוגיות לחיסכון בידיים עובדות.

צודק לחלוטין.

דרך אגב, אני יושב-ראש של המכון מיגל שהוזכר פה, אז אני קצת בתחום. אנחנו החקלאים, כבוד היושב-ראש, ואני כמובן מודה לשר ולמנכ"ל שעושים עבודת קודש בנושא הזה, וכמובן לך, אבל אנחנו החקלאים כמו שאמר יוסי, אנחנו מחכים להטמיע את הטכנולוגיות האלה ואת הידע הזה בחקלאות.

אני מודה לך.

אנחנו נעבור ברשותכם למצגת שהכינה חברת מטומושן.

שמי עדי ניר, אני מנכ"ל חברת מטומושן. קודם כל תודה רבה על ההזמנה. באתי להציג לכם איזושהי דוגמה של טכנולוגיה שחוסכת בכוח אדם.

טכנולוגיה קיימת?

כן, טכנולוגיה חדשה אבל קיימת.

כמה זמן קיימת?

היא הוכנסה לשימוש מסחרי לפני שנה.

פה בארץ רק?

היא פותחה בארץ. אנחנו חברה ישראלית כמובן. הטכנולוגיה נכנסה לשימוש לא בישראל עדיין.

למה?

היא הייתה אמורה להיכנס השנה.

מי תמך במחקר שלכם מבחינה תקציבית?

משקיעים פרטיים וגם רשות החדשנות.

מדינת ישראל השקיעה במחקר ובפיתוח וזה התחיל לעבוד בחו"ל? תלמדו אותי איך זה עובד. משהו קצת מבלבל אותי. אני לא יודע איך זה עובד. גבירתי המדענית הראשית, תחכימי אותי.

אנחנו במשרד תומכים הרבה מאוד בקידום האקוסיסטם בישראל.

כדי שייצא החוצה?

אתה צודק. אנחנו נדרשים לתקציבים גבוהים כדי להטמיע טכנולוגיה כזאת. טכנולוגיה כזאת היא מאוד יקרה ונדרש תקציב לצורך זה.

ואתם מכניסים את היד לכיס הלא עמוק ואתם עוזרים ומסייעים.

אנחנו מסייעים בפיתוח הטכנולוגיה.

וכשזה מתחיל לעבוד, זה מתחיל לעבוד בחו"ל?

חלק מהטכנולוגיות האלה צריכות לעבור התאמה לחקלאות המקומית.

גבירתי המדענית, זה בדיוק הפוך. גבירתי, תקשיבי, אני לא רוצה להתבטא במילים חריפות משום כבודכם, ואני בורר אותן, אבל אוי למדינה שמממנת, מטפחת, משקיעה ומסתכנת שהשקעתה יורדת לטמיון כדי לקדם טכנולוגיה בתחום שיקר לליבה וחשוב לה. על מה שאתה ביקשת הבהרה, הנה, זה עונה כרגע, וכשהיא כבר מצליחה באותו הימור, המניה באמת מצליחה, תרתי משמע, זה קודם כל יוצא לחו"ל כי בישראל אי אפשר להפעיל כי צריך לבצע לה התאמה. למה שלא ההתאמה תהיה לעולם? למה שזה לא מראש יוטמע כאן? איפה אנחנו נהנה מהפירות, תרתי משמע?

נכון, נדרשים תקציבים כדי לעשות את ההתאמה. בסופו של דבר צריך לזכור שהחברות מפתחות מוצרים שהשוק העיקרי שלהם הוא השוק בעולם. חברות ישראליות לא יפתחו רק עבור השוק הישראלי.

שיפנו לעולם, אין בעיה. מרגע שמדינת ישראל שותפה לפיתוח, מראש הבייסיק אמור להיות לישראל עם אפשרות התאמה למדינות אחרות בעולם.

כבוד היושב-ראש, גם לספר שהטכנולוגיה הייתה אמורה להיות מוטמעת כבר השנה בישראל. הפרויקט פשוט נגדע.

הרובוט הזה שלהם יתחיל לעבוד אצלנו, אני מקווה, ממש בקרוב. הפרויקט שאנחנו נקים, אנחנו רוצים להציג אותו, יהיה בעצם חוות הדגמה שכל החקלאים יבואו לראות איך זה עובד, ואחר כך אנחנו מצפים שהחקלאים גם ירכשו ויראו את התוצאות. הרובוט הזה שאתם רואים פה, אני מקווה שיתחיל לנסוע ולקטוף ביום ובלילה בחממה שאנחנו הולכים להקים.

לכן חילקתי את זה לטווח מיידי, בינוני וארוך מכיוון שמדובר פה בהטמעה של טכנולוגיה שהיא מורכבת. בשלב ראשון יוקם מתקן פיילוט ובשלב הבא אפשר יהיה להמשיך ולהטמיע בישראל, אבל צריך לזכור שמדובר בטכנולוגיה יקרה.

אני פונה מפה גם באמצעותכם לאוצר וגם באופן ישיר. אם כדי שמראש זה ייתפר למידות של מדינת ישראל ואחרי זה יותאם למדינות אחרות נצטרך להעביר תקציבים גדולים יותר, בואו נעשה את זה. בלתי מתקבל על הדעת שאנחנו מבקשים לפתח משהו ועד שיוצא משהו, תיראי, את משלמת, מסתכנת במתח, את רואה את זה עובד אבל לא אצלך. איזו תחושה זאת?

אני יכול לענות בבקשה?

מי אתה?

שמי נעם, אני מנהל מו"פ בקעת הירדן, חלק מהמו"פים האזוריים.

ואתה רוצה לענות על זה?

כן. יש טכנולוגיות שמבחינת הפיתוח שלהן והעלות הראשונית זה מאוד יקר. ככל שיש הטמעה בעולם והחברה מוכרת יותר ויותר, יש את האינסנטיב להגדיל את הייצור ואז לחקלאים במדינת ישראל שגם ככה קשה להם לשרוד את היום-יום, צריכים להשקיע לא מעט כספים. ככל שמערך הייצור הולך וגדל, תקרא לזה כמו נגיד טלוויזיות מתוחכמות. פעם היה לד, היה מאוד יקר, ועם המס production הסיפור הזה הלך וירד, מחירים, ואז החקלאים היו יכולים לקנות את אותה טכנולוגיה. חקלאי, בשביל להקים משק, מינימום הוא צריך מיליון, 1.5 מיליון שקל כדי להתחיל את השנה, השנתיים הראשונות. יהיה לו קשה להשקיע במערכת שתעלה חצי מיליון, מיליון שקל, לפעמים גם יותר, לכן זה עובד בשני מישורים.

אני לא מקבל את דבריך כי אתה מציג דברים באופן שבקלות מפרשים אותו כצד מעוות. אני אסביר ונתקדם הלאה. אני לא מבקש שהפיתוח בהכרח יגיע לחקלאי החדש שהיום התחיל. אני רוצה שכשיש פיתוח לטובת קטיף עגבניות, קודם כל שזה יותאם למדינה שלי, בוודאי אם זה פותח פה, בוודאי ובוודאי אם המדינה הכניסה את היד לכיס ומימנה את הפיתוח של אותה טכנולוגיה. מי ירכוש את זה? לא אותו חקלאי חדש. מישהו שעובד כבר מספיק שנים ויש לו יכולת עמידה בהתחייבויות כלכליות, ובסיוע מדינת ישראל עם אותו תקציב שקיבלנו סקירה בתחילת הדיון, שמעודד רכישה של מוצרים חדשים, מבחינתי אפילו שזה יהיה באופן מדורג כך שמוצר שפותח בישראל, אחוז ההשתתפות יהיה גבוה יותר, ואני רוצה לראות קודם כל את הפיתוח פה בארץ. זה רק מה שאמרתי.

בבקשה.

אנחנו קוטפים עגבניות. המוצר פותח בישראל. הוא מיועד עבור חממות אקטיביות. הוא למעשה קוטף, אורז ואוסף הרבה מאוד נתונים שעוזרים לשיפור הגידול.

יש סרטון של זה?

יש סרטון שזה עובד.

בואו, תראו לי בבקשה.

(הקרנת סרטון)

ככה הרובוט נראה בעבודה. מפעילים אותו דרך אפליקציה בטלפון. פה הוא קוטף עגבניות שרי בחממה, ואורז אותן.

מה אחוז הבלאי?

מה זה אחוז הבלאי?

כמה פירות נזרקים תוך כדי הקטיף על ידי הרובוט?

זה תלוי בזן. בין 80% ל-90% הוא קוטף בהצלחה, שזה דומה לבן אדם, דרך אגב, שזה גם הסטטיסטיקה של קוטף אנושי. פה הוא אורז את הפרי.

זה מותאם גם לעגבניות רגילות?

כן, זה קוטף גם עגבניות שרי וגם עגבניות רגילות.

זה קיים בארץ?

זה כבר היה אמור להיות קיים. זה יהיה קיים בקרוב. לולא המלחמה זה כבר היה קיים כי זה היה אמור להיות בקיבוץ עלומים.

הוא מזהה פה את אחוז הבשלות?

לפי צבע, לפי הפיגמנטים.

הוא מזהה את אחוז הבשלות ואז הוא יודע אם הוא קוטף או לא.

נכון.

בהתאם לאותם האלגוריתמים שמזינים אותו. מה קורה אם באותו אשכול יש חלק בשלים יותר וחלק פחות?

החקלאי אומר לו מה לעשות והוא קוטף כשמשהו הנחה אותו.

מעולה.

מה היתרונות? כמובן חוסך בעבודה. זה בעיה עולמית. אנחנו מדברים פה על הבעיה המקומית. היא הייתה קיימת בישראל גם לפני ה-7 באוקטובר.

למה המכונה הזאת לא יודעת לתת מענה לעוד ירק?

היא תדע בהמשך.

טכנולוגיות של עיבוד תמונה זה טכנולוגיות מאוד מורכבות. זה לא טריוויאלי. עגבניה היא עגולה, מלפפון הוא ארוך, הקשיות שונה.

זה לא נתונים ששותלים כשבלונה לאותה תוכנה לזיהוי? אני אסביר לך. בסופר שני מבצע את הקניות הביתיות שלי, במחלקת הירקות היום אתה יכול לאסוף את הירק, לארוז אותו, להגיע למשקל בשביל להוציא את הפתקית ואז לסרוק את הברקוד. הם התקדמו בחודשיים האחרונים ואתה אפילו ברוב המקרים לא צריך לחפש ולהזין איזה פרי או ירק כי יש שם מצלמה שיודעת לזהות וקובעת שהרגע הבאת תפוח סמית, ושוקלת ומתמחרת בהתאם למחירון של תפוח סמית. אם תשים פינק ליידי, אותו דבר היא תתאים. זה לא רק בין פירות אלא בתוך הפירות.

המוצר הזה הושק לפני שנה והוא יותאם גם לירקות אחרים שגדלים בתוך החממה, וזה נכון, אפשר באמת לעבור מירק לירק אם המאפיינים שלהם מספיק דומים.

טוב, אני מודה לך.

אני מבקש לעבור לפרזנטציה שלכם .

יש לנו פה עוד שתי חברות שעוסקות בקטיף של פירות וגם ברכבים אוטונומיים.

תאמר לי, אדוני, עוד שאלה בבקשה. בשנה שחלפה בכמה מקומות הטמעתם את זה?

כרגע זה בשתי מדינות והשנה לפחות בעוד - - -

שתי מדינות ושני לקוחות?

כן.

לקוח בכל מדינה. מה הסיבה?

אני מבין, החממות בישראל לא בנויות לזה.

לא צריך לבנות את החממות אבל הן צריכות לעבור התאמה. זה בנוי סביב מודל של חממה אקטיבית שזה בדיוק מה שעכשיו מנסים - - -

מה אחוז החממות האקטיביות שיש בישראל?

אין.

זאת אומרת שמראש מדינת ישראל השקיעה משאבים לפיתוח מוצר שלא מתאים לישראל, וכדי שהוא יוכל לעבוד בישראל המוצר צריך להתאים את עצמו לפיתוח. החממה שלנו אמורה להתאים את הנראות ותפעול וההגדרה שלה לאקטיבית כדי שאותו מוצר שישראל השתתפה בפיתוחו יוכל להשתלב בארץ. חבר'ה, אני מצטער, אני לא הייתי עובד כך. סליחה.

זה לא מדויק כי החלק המסובך זה הרובוט. זה לא המעבר לחממה אקטיבית.

החברות האלה צריכות להיות רווחיות ולכן הן לא יכולות להסתמך רק על מכירות בחקלאות ישראל. הן צריכות להסתמך על מכירות בעולם. בסופו של דבר גם חקלאות ישראל צריכה לעבור תהליכי שדרוג והתאמה לפיתוחים כמו אלה.

מה ההבדל בין חממה אקטיבית לפסיבית?

זה בעצם רצפת בטון, מסילות, אבל יש דרכים כן לייצר לא התאמה מושלמת אלא חלקית כדי לאפשר - - -

הרובוט נוסע על זחל או על גלגלים?

זה על גלגלים. אפשר להתאים גם לחממה רגילה. מה שצריך להבין, אני חושב שגם החממות בישראל צריכות גם להתקדם במובנים אחרים.

בוא תראה את חוסר ההוגנות. נדמה שנציג מטעמך הגיע אליי הביתה כסוכן מכירות של מכשיר שמנקה וילונות, ויש לי וילונות. אתה אומר לי, כדי שאני אמכור לך אנחנו מצפים שתחליף את הווילונות כי הווילונות האלה לא מתאימים. אתה צריך וילון יפה יותר, יוקרתי יותר. זה מה שיש לי, זו הבחירה שלי, אל תאלץ אותי להחליף. אתה אומר, כדי שאני אוכל להשתמש במוצר שלך כדאי לי להתקדם כמו כל העולם.

אני חקלאי, בקושי שורד בימים האלה. למה אתה צריך לשאוב אותי לטיול של השקעה כל כך גדולה שתקדם אותי בטוח, אבל אני לא רוצה להיות שם? למה מראש לא לפתח את הפתרון שיותאם לישראל ושיכול להיות מותאם גם כן לחממות במקומות אחרים בעולם ואז להיות כלכלי? אם ההבדל הוא בין רצפת בטון לאדמת עיבוד וההשלכה שלה זה זחל או גלגלים? זחל אמרת, הנה, יש לי מענה לזחל. למה אני צריך להתאים את עצמי אליך?

למי יש ניסיון פה בעלויות הקמת חממות?

יענקל'ה, נראה לי אתה הכי - - -

100,000 שקל לדונם, מינימום.

100,000 לדונם של הקמת חממה לא אקטיבית.

לא אקטיבית, רגילה.

אקטיבית, כמה?

בין 3 ל-5 מיליון.

אתם שומעים את עצמכם. חבר'ה, זה לא רלוונטי. אני רוצה שתבינו שאנחנו כמדינה אלופים בלעבוד עקום. סליחה. אנחנו רוצים לטפח פה טכנולוגיה שלא מותאמת למדינה שלנו ואנחנו מממנים אותה.

אבל אנחנו רוצים להעלות יבול ואנחנו רוצים איכות ואנחנו רוצים הרבה דברים.

מה ההבדל בין הפעלת אותו רובוט בחממה אקטיבית לפסיבית? מה ההבדל בתפעול?

החממה האקטיבית, היתרונות שלה שהיא יכולה לייצר פרי כל ימות השנה ובניהול הרבה יותר גבוה.

זה לא מה ששאלתי, אדוני. שאלה פשוטה, תשובה פשוטה. ככה אני עובד. תסביר לי בבקשה מה ההבדל בין התפעול של הטכנולוגיה שפיתחת למתן מענה בחממה אקטיבית, לבין מענה בחממה פסיבית. אתה אומר לי, באקטיבית היא יכולה לנסוע גם בגלגלים. בפסיבית היא יכולה רק בזחל וכן הלאה. בוא תעבור איתי הלאה.

יש מספר הבדלים. שיטת הגידול מאוד דומה, שיטת הגידול של מגדלים בחממה הפסיבית.

קרקע זה גלגלים. אני לא מבין משהו אחר. גלגלים, שינינו את זה לזחל. מה הלאה?

זה ההבדל הכי משמעותי.

יופי. אתם משווים בנפשכם שבעל חממה, להתאים את עצמו למכונה כפי שהיא יוצרה בהתחלה צריך להשקיע בין 3 ל-5 מיליון שקל אם הוא לא חקלאי גדול כזה, או לחילופין להחליף בין גלגלים לזחל? אתם שומעים את עצמכם, חבר'ה. תמיד תחשבו בצד השני. תחשבו את עצמכם עכשיו כחקלאי שאומר לעצמו, אני עובד היום בחממה, טוב לי איתה. היא הכי טובה? לא. עדיף שהיא הייתה מתקדמת יותר? בטח, אבל זה מה יש לי כרגע. אני רוצה לשפר את הרווחיות שלי. אני רוצה להוריד את התלות בידיים עובדות. האם בשביל זה אני צריך עכשיו להשקיע 5 מיליון שקל?

עד שתחזור ההשקעה - - -

בדיוק.

נדרש ממנו להשקיע 5 מיליון שקל?

אליהו, אלא אם כן המדינה תיתן לו תמיכה.

לא קשור למדינה תיתן תמיכה. אתה צריך לפתח משהו שהוא יהיה יוניסקס, שיתאים גם למדינה וגם לאירופה.

ידידותי.

בדיוק, ידידותי. למה אני צריך להתאים את עצמי בהשקעה של מיליוני שקלים רק כדי שבאיזשהו שלב אחרי 20 שנה הילדים שלי יחזירו את ההשקעה? למה?

כמה עולה המכונה הזאת?

100,000 דולר.

המכונה עולה 100,000 דולר. בוא נאמר וזה 100,000 שקל, אז?

זה אחרת.

ואז מה, אתה אומר בוא נקנה?

במצב הזה - - - את החממות?

תודה רבה. זאת אומרת שעלות המכונה לא רלוונטי כרגע.

כרגע כן.

שם אנחנו נמצאים, נו, באמת.

טוב, אנחנו נעבור לדברי סיכום. הוועדה מודה לשר החקלאות, לסגן השר ולמנכ"ל משרד החקלאות ומנכ"ל משרד המדע שהגיעו לדיון החשוב הזה. הוועדה רואה חשיבות רבה בהגדלת הפריון בענף החקלאות בעזרת חידושים ופתרונות טכנולוגיים לצמצם הצורך בעובדים זרים בענף, ותמשיך לעסוק בנושא החשוב, ותשמח להתארח במכון הוולקני ולהתרשם בשטח מהפיתוחים הקיימים היום ומאלה שעובדים עליהם תוך כדי. הוועדה תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה מול משרד החקלאות ומשרד המדע כדי לפעול להסרת חסמים וביורוקרטיות ולעזור ככל הניתן לחקלאים ולקידום החקלאות בישראל.

הוועדה מבקשת מהמכון הוולקני ומהמדענית הראשית במשרד החקלאות למפות טכנולוגיות חוסכות ידיים בעולם על פי אותם תיעדופים ונתונים שביקשתי ללקט.

הוועדה מבקשת ממשרד החקלאות לעודד יישום טכנולוגיות הקיימים בעולם. מבקשת להציף חסמים בעניין כדי שנוכל להסירם ולהילחם בהם.

הוועדה תיפנה למרכז המחקר והמידע של הכנסת לקבלת השוואת תקציבי השקעה במו"פ חקלאי בעולם בדגש על מציאת פתרונות טכנולוגיים וטיפוחם.

הוועדה מבקשת ממשרד המדע והחקלאות וממשרד האוצר לקבוע סעיף תמיכה ייעודי וייחודי במחקרים ובפיתוחים חוסכי ידיים עובדות בחקלאות.

הוועדה רואה בחומרה את העובדה שהמדינה משקיעה ומממנת כדי לקדם טכנולוגיה, וכשהפיתוח מצליח הוא יוצא לחו"ל ולא מוטמע קודם כל בישראל, ומבקשת שכל פרויקט בו המדינה תומכת ומלווה, יוודאו כי הוא מתאים למשק הישראלי ושניתן תוך כדי זה כמובן להתאים אותו למשקים אחרים בעולם כדי שהוא גם יהיה כלכלי לפיתוח.

הוועדה תגיע לסיור במו"פ רמת נגב פעם נוספת בעוד כחצי שנה כדי לראות את הפיתוח של חברת מטומושן בשטח.

הוועדה תשמח להגיע גם תוך כדי תהליכי הבנייה של אותה חווה, ומצפה להבא שכספי הציבור שמושקעים בפיתוח בחברות ישראליות, שאני מבקש לעודד את זה, קודם כל יהיו בדגש על מתן פתרונות כאמור לצרכנים בישראל ושתמיד נחשוב כחקלאי הקטן שמנסה רק לשרוד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:20.