פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



7
ועדת הכלכלה
19/02/2024


מושב שני




פרוטוקול מס' 307
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י' באדר התשפ"ד (19 בפברואר 2024), שעה 13:35

הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024) (תיקון), התשפ"ד-2023

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו
רון כץ

עודדה פרץ - סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל

אביגיל ונקרט - רכזת פיננסיים באג"ת, משרד האוצר

עמיהוד שמלצר - לשכה המשפטית, משרד האוצר

איגי פז - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

אורן בוטא - יו"ר תנועת העצמאיים

נטלי נדל - נציג משפחות החטופים

יוסף ג'וחה - נציג משפחות החטופים

קובי בן עמי - נציג משפחות החטופים

ורד קירו-זילברמן

ד"ר עידית חנוכה

ויקטור ינין



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת.
ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024) (תיקון), התשפ"ד-2023, מ/1685

אני פותח את הישיבה. הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024) (תיקון), התשפ"ד-2023.

נציגי משפחות החטופים, אני מבין שאתם רוצים לדבר?

אנחנו נשמח.

אני אסיים ואז תדברו, הפעם בסוף, בניגוד, כי אני חייב עד 14 לסיים את הישיבה הזאת.

התקדמנו, עשינו עכשיו גם ישיבה פנימית בעניין הזה. קודם כל, המצב הוא כזה שהזמן עבר ובינתיים הבנקים עומדים בהתחייבויות, לא באופן מלא, במקרים מסוימים באופן חלקי, במקרים מסוימים באופן מלא. בנק הפועלים עוד לא, אני לא רואה שהוא עומד בחוק הזה באופן מלא.

בעניין הזה, בנק ישראל עוד מעט יתחייב לנו שהוא יעשה את הבדיקות שלו עד סוף הרבעון, והוא יטיל קנסות בהתאם לחוק הקיים. לא צריכים לתקן את החוק בעניין הזה, יש לו סמכות לעשות את זה, אם הבנקים לא יעמדו בדרישות החוק. על מנת להקל על המצב, אנחנו ניתן את הארכה באופן רטרואקטיבי, שלא יקבלו תביעות ייצוגיות. בגלל המלחמה אני נותן את הארכה הזאת, אבל 90% מהם כבר עומדים בדרישות החוק.

אני רוצה רק להגיד לכם דבר אחד. לבנקים גדולים אין שום בעיה לעמוד במועדים שנקבעו בחוק.

כל בנק, דוד.

במיוחד הבנקים הגדולים. יש להם כוח אדם, יש להם כספים כדי לקחת את האנשים המתאימים ולעשות את העבודה. נכון, עכשיו הייתה מלחמה, זה משנה את המציאות. אבל בגדול זה המצב. לא יכול להיות שכל הזמן שבוע או שבועיים לפני שמגיעים למועד, באים לבקש ארכות כי לא הצליחו לעמוד בזה. הם לא ילדים קטנים. הם צריכים לעמוד במועדים האלה ולהשקיע את כל מה צריך על מנת לעמוד בחוק. בסך הכול, החוק הזה מדבר על שקיפות. הינה, מישהו שלח לי – והראיתי לרון, הוא לא האמין – שהוא משלם 1,003 שקלים בחודש עמלות.

אני מבקש דיווח של בנק ישראל בעניין הזה, את ההצהרות שדיברנו, ואנחנו נתקדם לסיים את החוק הזה. בבקשה, בנק ישראל והאוצר.

מאז הדיון הקודם עשינו בדיקות בכל הבנקים, ביקשנו את המידע לגבי ההודעות שהם שולחים – נוסח ההודעות, מועד שהן נשלחות והאופן שבו הן נשלחות. מהדיווחים שקיבלנו אני יכולה להגיד שעולה שהבנקים עומדים בחוק. יש שיפור מאוד גדול לעומת מה שהיה בינואר.

אנחנו מתכוונים לעשות בקרה בנושא הזה ברבעון הבא. ככל שיהיו הפרות – אנחנו נטיל עיצומים.

אבל זה ברור לכם שאתם תטילו קנסות? אני רוצה לשמוע את ההצהרה הזאת.

היא אמרה.

אם יהיו הפרות – אנחנו נטיל קנסות.

לא, ההפרות קיימות. אם הם לא עומדים בדרישות החוק כפי שהן – זו הפרה מבחינתי.

נכון.

זה לא שאתם עוד צריכים לבדוק אם הם עומדים או לא עומדים. ברגע שהחוק הזה לא מקוים – זאת הפרה.

ברור.

לפי החוק הקיים, יש לכם אפשרות לתת 750,000 קנס על כל הפרה.

נכון.

אני גם אוסיף שנבקש אחרי זה לראות את הפירוט של זה. אם הבנק הפר, נבקש בדיון לראות אם הוטלו הקנסות.

הקנסות שלנו מפורסמים.

אנחנו נעשה דיון אחרי הפגרה ונראה מה המצב. הם צריכים לעבור את הרבעון.

בסדר, זה מוסכם? משרד האוצר, אתם מסכימים לעניין הזה?

אני רק אגיד שתהליכים אלה לוקחים זמן.

בסדר, אחרי הפגרה. אחרי הפגרה – זה אומר במאי, ביוני.

גם אנחנו מבינים שהיה שיפור בין חודש ינואר לחודש פברואר בעמידה של הבנקים בהוראות החוק. הסיכום מקובל עלינו. אנחנו גם חושבים שיש חשיבות מאוד גדולה שאכן יהיה מעקב, פיקוח ובקרה – גם שלנו, גם של הכנסת. ההצעה של בנק ישראל מקובלת עלינו.

דוד, רק לא היה לי ברור, אולי זה ליקוי בתהליך של חקיקה. למה אין נוסח שקבוע בחוק איך צריך להודיע? הם אומרים שזה נוסחים שונים ולא ברור מה.

יש מחלוקת לגבי פרשנות מסוימת של החוק. על רוב הדברים אין בעיה, יש מחלוקת מסוימת, הם מבררים אותה. אם יתברר שצריך לתקן את החוק, נעשה תיקון. בנק ישראל יודע בדיוק מה הוא רוצה. הבנקים טוענים לגבי איזה נושא פרשנות מסוימת. נתקן את החוק.

הבנתי שבסמכותו ובאחריותו של בנק ישראל לנסח בסוף את כל האי-הבנות, למה כן צריך לעשות, וזה יהיה תקף מול הבנקים.

הם מטפלים בזה.

כן, הבנתי את זה.

תקריאו לנו בבקשה את החוק.

תיקון סעיף 33
1.
בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023‏, בסעיף 33(ב), במקום "כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024)" יבוא "כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024)".



זאת דחייה של חובת משלוח ההודעות, במקום 1 בינואר 2024 ל-1 באפריל 2024.

אנחנו מבקשים לאשר להם את הארכה הזאת, מתאריך שהוא בעוד שבוע.

1 במרץ.

1 במרץ, אין בעיה.

למה 1 במרץ, אם הם מבקשים 1 באפריל?

הם כבר עובדים בזה, זה לקצר להם את הטווחים.

זה לא שלושה חודשים. אנחנו נותנים להם חודשיים.

מורידים לחודשיים?

כן, כי הם סיימו את העבודה, נגמר. לא צריך לאשר להם קדימה כשכבר סיימו אותה.

בעקבות מה שאמר היושב-ראש, אנחנו נאשר את זה רטרואקטיבית. זאת אומרת, התיקון הזה יחול מ-1.1, כדי שלא תהיה הפרה.

בסדר? לאיפה הלך רון כץ?

להצביע.

מי בעד ההצעה פלוס התיקון שאמרנו?

הצבעה
אושרה.

פה אחד.

אני רק מבקש מבנק ישראל, באמת, שהפעם, אם הם לא בסדר – תטילו קנסות. לא לרחם על הבנקים. בסדר?

בהחלט. אנחנו לא מרחמים.

תודה.

בבקשה, המשפחות, אתן יכולות לדבר.

תודה רבה על זכות הדיבור, לא תכננתי. אני ממעגל שלישי-רביעי. אהובתנו שרון ונועם אביגדורי חזרו מהשבי, אנחנו מאוד שמחים על-כך. יש עוד בן משפחה, טל שהם, שנמצא בעזה.

אני ישבתי פה מקודם. כל מה שאני רוצה לדעת עבורנו כעם, כאומה, עבור המשפחות, עבור החטופים, עבור החיילים שלנו שנלחמים כרגע בעזה ובמקומות אחרים, שאנחנו לא באמת עוברים לסדר היום. אבל כשמדברים פה בני משפחה, ונאמר להם: למרות מה שאמרתם, נתחיל בדיון – זה נקרא לעבור לסדר היום.

אנחנו רוצים לדעת שהלב של כולנו נמצא באותו המקום. אני בתור אשת משאבי אנוש מתעקשת שכל בוקר כל מי שנכנס למשרד, למרות שהם מתבאסים מאוד על התמונות ועל האמירות האלה. אסור לנו לשכוח. אסור לנו להפקיר אותם.

להתחיל ישיבה ולומר שעדיין יש לנו חטופים בעזה, שעדיין נלחמים ועושים הכול עבורם – זה לא רק במילים, זה לא רק בסיסמאות, זה לא רק בדיבורים. זה אולי ה- public speakingהראשון שאני עושה בחיים שלי, אבל אנחנו באמת רוצים לדעת שהלב של כולכם שבוי בעזה, ואנחנו כאומה, אנחנו באמת חטופים.

אני מבקשת, אני מתחננת, אי-אפשר לומר למשפחות החטופים: למרות מה שאמרתם, נתחיל בדיון. אפשר להגיד: שמענו, הלב שלנו איתכם. אני כבר לא מדברת על: נעשה את הכול בשביל להחזיר אותם.

מתי אמרנו? לא אמרנו את המילה למרות. אולי בוועדה אחרת. אנחנו לא דיברנו על זה.

אני מצטערת לומר, אני לא רוצה להיכנס לזה. אבל האוזניים שלי שמעו את זה היטב וזה חרה לי מאוד. אין להם זמן, הם נמקים. כולנו יודעים את זה. כולנו יודעים את זה.

בבקשה, תעשו באמת את כל מה שאפשר – כי נגמר. נגמר. תודה רבה.

שמי באופן רגיל זה ג'וחה. מ-7 באוקטובר קוראים לי הסבא של אופיר. אני הסבא של אופיר אנגל, שנחטף מבארי ב-7 לחודש כשהיה בביקור אצל חברתו יובל. הוא נחטף יחד עם אבא ועוד נער אחד. אופיר חזר אחרי 54 ימים של גיהינום. לשמוע את הסיפורים האלה מאופיר, כשהוא עוד אומר שהיה לו מזל בשבי, ילד בן 18 – זה פשוט מזעזע. ולחשוב על זה שיש שם עוד 134, כבר 136 ימים – פשוט מטרף את השכל, למי שנמצא בעניינים.

רבותיי, אני הייתי פה לפני שלושה וחצי חודשים בפעם האחרונה, ושוחחתי עם כמה חברי הכנסת. אמרתי להם: אתם לא מבינים במה מדובר, אתם אדישים, אתם לא מבינים. אני עוקב אחרי מה שקורה. אני בא היום – אותו דבר. יש פה נתק מהמצב.

רבותיי, אחרי שאופיר נחטף, בשבוע הראשון אני קיבלתי וטסאפ מעזה. הטלפון שלי היה על יד השם שלו, ולכן אני הייתי נציג המשפחה, קיבלתי הרבה וטסאפים מתימן, ממצרים, גם מעזה, ומה שכתוב: משפחה, זאת הודעה מאל-קסאם. אופיר אנגל, הצענו לממשלתך חילופי שבויים אבל היא לא קיבלה. זה המסר שלנו: שחרור כל השבויים הציוניים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים. כדי לדעת מה מצבם של כל השבויים שלך, יישאר איתנו בקשר.

הם השאירו לי כתובת אימייל. העברתי את זה לשב"כ, השב"כ אמר לי: תחסום. לצערי, עשיתי את זה. לא קרה שום דבר, לא שמענו מאופיר 54 ימים שום דבר.

ב-14 באוקטובר הציעו לנו, מישהו זרק הצעה: תעשו לו אזרחות הולנדית – בגלל הרקע האישי שלי. ב-19 באוקטובר ממשלת הולנד הודיעה שיש חטוף הולנדי בעזה. חמישה ימים. כולל שבת ראשון. ממשלת הולנד סידרה לו אזרחות הולנדית ואז ראש ממשלת הולנד מר רוטה התחיל איתנו בקשר, שלח לי וטסאפים, נפגשתי איתו פה בארץ כשהגיע לכמה שעות, ישב איתנו כשעה. שרת החוץ, שרת המשפטים, השגרירה, כל הזמן היו איתנו בקשר.

רבותיי, מממשלת ישראל ומכנסת ישראל, חוץ משני חברי הכנסת שהם חברים שלי, אף אחד לא שאל: איך קוראים לי, מה שלומי, איך אנחנו מרגישים. לא במהלך ה-54 הימים כשאופיר היה שם, ולא אחר כך, כשאנו נמצאים כולנו בדאגה גדולה ליוסי ולאלי – שאשתו של אלי נרצחה ושתי הבנות שלו נרצחו והיינו בהלוויה שלהם. שלושה שבועות לקח למיין מהבית השרוף את הגופות, אז לקח שלושה שבועות עד ההלוויה.

רבותיי, תתעוררו. תתעוררו ותפסיקו עם כל הדברים הקטנים שאתם מתעסקים בהם שאנחנו רואים בתקשורת. תודה.

מישהו רוצה להגיד משהו?

כבר אמרנו בבוקר.

אתם דיברתם. אתה יכול לדבר עוד פעם, אם אתה רוצה.

אני רוצה להשתתף, באמת, באיחולים שלכם להגעת יקיריכם, ואני בטוח שאם תהיה עסקה כל עם ישראל ילך על העסקה הזאת – והעסקה בדרך. אנחנו לא נגיע אליהם רק באמצעים צבאיים. תהיה עסקה, ואני מבטיח לכם: כל עם ישראל, ימין ושמאל כאחד, יהיו בעד העסקה הזאת.

אנחנו רוצים לראות אותם בבית. תודה.

זה רק ארבעה חודשים.

אבל זה לא מה שאנחנו שומעים באמת, בפועל. יש המון אנשים שמתנגדים לעסקה.

נכון, יש - - -

חד משמעית, שרים שמתנגדים בצורה גורפת לעסקה.

אנחנו לא פותחים פה דיון בעניין הזה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:52.