פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
ועדת הכלכלה
11/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 290
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ב' באדר התשפ"ד (11 בפברואר 2024), שעה 11:30

השפעת השימוש בכלי התובענות הייצוגיות על פעילות עסקים קטנים ובינוניים

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
שלום דנינו
משה פסל

אחמד טיבי
טלי גוטליב
שמחה רוטמן

לירן חשין ברוש - משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה

ליהי מדיוני - משרד האוצר, אגף שוק ההון

עו"ד דור פישר - משרד האוצר, לשכה משפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון

אילנה מזרחי - הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית

עו"ד עדי גנות - רשות התחרות, אחראית תובענות ייצוגיות

אייל פרובלר - התאחדות התעשיינים, יועץ משפטי

מירב ולדמן - איגוד לשכות המסחר, יועצת משפטית

אלי מנטבר - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, חבר הנהלת לה"ב

יעל גויסקי שדלן - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, יועצת

ליאור גור - פורום העצמאים מבית ההסתדרות, צוות כנסת

רוית גרוס - התאחדות המלאכה ותעשייה, מנכ"לית

ליאור נסים - ארגוני צרכנים, המועצה הישראלית לצרכנות, יועץ משפטי

יעל כהן-שאווט - המועצה הישראלית לצרכנות, מ"מ היועצת המשפטית

יוגב עזרא - העמותה למלחמה בספאם, חבר ועדה מנהל

אבירם אלון - התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים, מנכ"ל

עו"ד אילת לוין - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ממונה משפטית

עו"ד ערן טמיר - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, יועמ"ש

עו"ד הדס אגמון - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, סגנית יועמ"ש

מרקי בן חיים - המוסד לביטוח לאומי, מנהל תחום בכיר מילואים

ענת אריאל זכאי - ארגוני נכים ובעלי מוגבלויות, יועצת משפטית, עמותת נגישות ישראל

אלכס פרידמן - ארגון "נכה לא חצי בן אדם", מייסד ויו"ר

שי ברמן - איגוד המסעדות, הברים ובתי הקפה, יו"ר

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

ליאם שירום, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




השפעת השימוש בכלי התובענות הייצוגיות על פעילות עסקים קטנים ובינוניים

רבותיי, נפתחת הישיבה "השפעת השימוש בכלי התובענות הייצוגיות על פעילות עסקים קטנים ובינוניים". זימנתי את הישיבה בעקבות דיונים פנימיים שעשינו במסגרת הוועדה בנושא של עסקים קטנים בנושא התובענות הייצוגיות, וגם בגלל שחבר הכנסת דנינו ביקש ממני לעשות דיון בירור מה קורה עם העניין הזה.

אני מזכיר למשרד המשפטים שלפני שמונה חודשים בערך קיימנו ישיבה שבה אמרתם שתוך שלושה חודשים תסקיר חוק יגיע לכנסת. עברו כבר יותר משמונה חודשים. אנחנו רוצים לדעת מה קורה עם זה, כי אתם צריכים להבין שהתובענות הייצוגיות לא מפסיקות ויש לזה השפעה רצינית על כל העסקים.

הבנתי שוועדת החוקה עשתה ישיבה, אין לי בעיה שיעשו גם 1,000 ישיבות, כל העניין הוא שאנחנו צריכים לעשות איזושהי מגבלה בעניין של הגשת תובענות ייצוגיות - - -

דוד, למען גילוי נאות, אני גם הגשתי הצעת חוק בעניין.

בסדר. גם אם הגשת זה יאוחד עם הצעת החוק הממשלתית, אתה יודע את זה. אבל שיגישו, כי משרד המשפטים חשוב מאוד לעניין הזה. התובענה לא צריכה לבוא במסגרת הצעות פרטיות, הן צריכות לבוא עם מטווה, ואני יודע שהם עובדים על זה הרבה זמן.

כרמית ישבה איתנו מספר פעמים.

כן, עובדים על זה הרבה זמן, אין ספק. אבל כל דבר לוקח זמן.

- - - לסיים את הסיפור הזה. בסוף, כל יום יש אנשים חדשים שנופלים ברשת של התביעות האלו.

כן, ברור. זה לא עניין של רשת, יש חוק, יש תובענה ייצוגית, אבל מה, - - -

אז היה לנו הרבה זמן לישיבה הזו. מכיוון שזו ישיבת בירור אז עשיתי שזה ימשך שעה. בבקשה לא להתחיל דיונים על תובענות ייצוגיות. אני מקווה שהכנסתם את העניין כמו שביקשנו, שצריך לשלוח מכתב התראה, ואם זה תוקן אז אין מקום לתביעה ייצוגית. זה הכי חשוב לי, בלי זה אין טעם. ברגע שתוקן, נגמר הסיפור של התובענה הייצוגית. אני מבין את העמדה של עורכי הדין שרוצים תביעות ושכר טרחה, אבל אני דואג לתושבים ולא לעורכי דין.

כן, רגע. חברי הכנסת ולאחר מכן - - -

התושבים לא רוצים תביעות ייצוגיות?

תלוי על מה. אני לא אומר שלא צריך, צריך. אבל עם מגבלות.

בדיוק. אי אפשר להתיש את המשק.

חברים, במסגרת העבודה - - - אנחנו כבר במושב הראשון. עשינו את העבודה לעסקים קטנים ובינוניים והקדשנו לזה ארבע ישיבות ארוכות. אחד הדברים שעלה מכל הארגונים שאני רואה פה את חלקם, זה שהחוק בא לתקן עולם. הוא מתקן את חשבון הבנק של הרבה משרדים שהתלבשו על העניין הזה כדי לעשות אקזיט.

פניתי לשר המשפטים וביקשתי ממנו שהחוק הזה יידון כאן, לא שאכפת לנו שזה נדון בעוד וועדות, אבל זה יידון פה כי יש לזה השלכות כלכליות משמעותיות מאוד. הוא שלח לי גם את ההערות הנבונות של אביר קארה שאני רואה אותו פה, יש לי את המסמך שלך, הוא ביקש ממני גם לראות שהדבר מקבל ביטוי.

זה מגיע עד כדי כך שחלק מהארגונים כמו איגוד המלונאות, מקצים כסף כדי לשים בצד לאותן התביעות שיגיעו. עכשיו, לא כל הגופים חזקים כל-כך ולפעמים ממוטטים עסק קטן בזה שהם מגישים נגדו תביעה גדולה. אנחנו צריכים למצוא את דרך איך אנחנו לא עושקים ושודדים תחת החוק הזה את העסקים הקטנים והבינוניים, ומצד שני לשמור על הכלי החשוב הזה.

במעקב שעשינו בשנה האחרונה, הבנתי ממשרד המשפטים שגם גמרתם את הנושא של הערות הציבור, ופחות או יותר אנחנו צריכים להיות בקו הסיום.

תודה רבה. אני לא חברה בוועדה ואני באה לפה בהמשך לדיון שהיה בוועדת החוקה. אני מבקשת להבהיר את הדבר הבא: אני לא אכנס לכל העולם שכרוך בתביעה ייצוגית ואם בכלל צריך לאשר תביעות ייצוגיות. זה נושא מורכב, יש חוקים שצריך לסייג אותם ממילא. כל חוק שקובע פיצוי ללא הוכחת נזק, אין שום סיבה, כשהאזרח יכול בקלות לתבוע, לאפשר תביעות ייצוגיות. גם זה לא הנושא.

הנושא הוא כזה, לא יכול להיות שאנחנו נקשה על המשק על דרך הגשת תביעות ייצוגיות על כל מיני דברים הזויים לגמרי, בעיקר על העסקים הקטנים והבינוניים.

יש פה את ההצעה של היו"ר, שאמר על הגשת התראה, זה ברור וחייב להיות. אבל עוד משהו אחד שאני מציעה - - -

נתתי דוגמא.

נכון, זאת דוגמא מאוד בסיסית. אבל דיברתי על זה גם בוועדת החוקה, ואני משיבה כאן דבר נוסף מכוח סעיף 8 לחוק עצמו. סעיף 8 לחוק התובענות ייצוגיות קבע שבית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אם מצא שהתקיימו ארבע מבחנים במצטבר. אני מצפה מבתי המשפט לשמוע את המסר שלי. אני מצפה כי זה מאוד קל לשנות בדבר הזה סדר דין.

אני מצפה ששופט, על פני הגשת תובעה ייצוגית, ועוד לפני שהוא מעביר לצד שכנגד, שההחלטה שאם הוא מכיר בתביעה הזו כתביעה ייצוגית תהיה על פני כתב הטענות.

רוב הדברים ששופטים עושים, הרי באינרציה של דיונים, זה עובר לכתב הגנה, לתגובה, לפה ולשם. שנה שלמה צדדים נמצאים רק עוד לפני שהם הגיעו לאיזשהו הליך מקדמי והם נגררים לתוך הליכים סיוטיים ויקרים מאוד.

אני מציעה לפרש את סעיף 8 ולתקף את זה בתקנת סדר דין, ששופט יכול, על פני כתב הטענות שמוגש בפניו לראות האם מדובר בשאלה מהותית ועניינית שמצדיקה, האם מדובר במשהו שאי אפשר לעשות אותו אחרת, האם התועלת עולה על הנזק וכו', ולתת החלטה על אני גוף הטענות ואז הסיכון הכלכלי הוא על מי שמגיש את התביעה.

אם שופט בישראל מחליט שיש מקום לתביעה ייצוגית, אז נכנסים לתוך הלופ הזה. אבל אם על פניו זה לא מצדיק ולא מחזיק מים של תביעה ייצוגית, ששופט בישראל יהיה מספיק אמיץ כדי לעשות את העבודה שלו.

עם כל הכבוד, הכי קל לקבל כתב תביעה ולא להידרש ולהתחיל את הגלגול הרגיל של הצד השני וכתב טענות וכו', ועד שבכלל נדרש לאיזושהי בקשה ולתגובה - - -

נכנסים להוצאות.

יפה. אני אומרת, לא בבקשה לסילוק שצריך להגיש הצד השני אלא על פני הגשת כתב הטענות. לפני שמתחיל המהלך הזה, שופט צריך להחליט אם זה עומד בתנאי סעיף 8 על פני כתבי הטענות. זו ההצעה שלי, אני יודעת שזה מבאס את עורכי הדין - - - אין בלתי - - - סליחה, אני מסבירה שלתקן את התקנה, להוסיף תקנה שתאפשר את זה.

דרך אגב, לכל שופט בישראל יש סמכות טבועה להגיע לידי צדק. כל דבר ניתן לפרשנות מכוח הסמכות הטבועה של כל שופט בהליך פלילי או אזרחי. בפלילי זה קל יותר כי הרבה פעמים עושים שימוש בזה כדי להגיע לחקר של צדק. אני חושבת ששופט, כדי לא לגרור את הצדדים, זה יגרום להרתעה על עורכי דין להליכי סרק, זה ירתיע - - -

אבל אם משנים בחוק היסוד של התובענות את כל הדברים השליליים האלה, אז לא צריך עכשיו - - -

אז אני אגיד לך את עמדתי, הסיכוי שנצליח לתקן את כל הדברים האלו ולקבוע סייגים ולקבוע על מה זה לא חל - - -

בואי נשמע - - -

לא. הוועדה נתנה לזה קדימות מהרגע שהוועדה הזאת כונסה בממשלה הזאת. היו פה כמה ישיבות, פשוט עברנו על הפרוטוקולים. הצעתם רעיונות, ביקשתם, דרשתם הליך, הוועדה עשתה כל מה שצריך, אבל בסוף כשזה נוגע לחקיקה - - -

אז בואי נשמע אותך גוטליב. אנחנו לא יכולים לתקוף חוק כשאנחנו לא יודעים מה תוקן.

להפך. לא רק שאני לא תוקפת חוק - - - בגלל שהאמונה שלי כמשפטנית היא פחות רגולציה ויותר להשתמש בתקנות עזר, שהן תקנות משנה, ולא לשנות את גוף החוק עצמו. בגלל שהצעתי פה ששופטים בישראל שמקבלים תובענה ייצוגית יחליטו על פני התובענה אם זה עומד בכללים או לא, זאת לא בעיה לסדר את זה בתקנה. ככה אנחנו נגיע למצב שנרתיע את הליכי הסרק ונשמור על בעלי העסקים הקטנים והבינוניים.

תודה.

אבל איך השופט ידע? אלו טענות עובדתיות. האם יש - - - איך הוא ידע לשפוט את הצד השני? - - -

אתן לך דוגמא - - - אולי בגלל שאני - - - רק אענה לך על השאלה הזאת - - - יש לו סמכות לפי סעיף 8 - - -

אנחנו לא דנים בחוק.

נשאלה שאלה עקרונית על איך הוא יכול. יהיו מקרים שהוא לא יוכל לקבוע שהטענה קובעת כך וכך ואז הוא יתחיל הליך. אבל יש טענות ויש תביעות סרק הזויות, שעל פני הדברים, בלי להיות שופט דגול אפשר לדעת שזה לא עומד בתנאי סעיף 8. זאת לא שאלה מהותית וזה לא עובר לציבור רחב מאוד - - -

ח"כ גוטליב, אני נמצאת כל יום בבתי משפט בסיטואציה הזו, ואני יכולה להגיד לך לדוגמא שיש הרבה מאוד תובעים שתובעים על העובדה שצריך רכז נגישות, זה למישהו שיש לו עסק מעל 25 עובדים. איך בית משפט יודע אם לעסק שנתבע יש 25 עובדים או אין? פערים עובדתיים - - - רק שניה בבקשה. ברגע שנדרשים לזה, ברגע שבעל העסק הקטן צריך להגיש כתב הגנה, אוטומטית - - -

אבל את יודעת למה זה לא נכון? כי הרי גם כתב הגנה לא מבסס עובדות. בית משפט צריך להכריע בין עובדות נטענות. שום דבר הוא לא קביעה עובדתית.

הוא מצרף טופס 126 שמראה את מספר העובדים - - -

רגע. אני, על פני העובדות הכתובות, בלי שהחלטתי ובלי שהכרעתי אם העובדה הזו נכונה או אחרת.

גוטליב שבי בבקשה. עם כל הכבוד לטלי - - - היא טענה מה שטענה, אנחנו לא דנים בחוק עצמו.

בוקר טוב. הדיון הוא חשוב מאוד ואני שמח שהוא נמצא פה. כשהגשתי את הבקשה לדיון ביקשתי שזה יהיה בוועדה הזו, אבל סיבות כאלו ואחרות העבירו את זה לוועדת החוקה. לדעתי זה צריך להיות פה, ובפרט שהיו"ר מאוד דואג לעסקים ובינוניים והקטנים. שלום, כשהוא עשה את העבודה הרצינית בנושא הזה, אני מקווה להצטרף עם החוק שלי לחוק - - - ואני מקווה שנגיע לפתרון יום אחד. כי בסוף, כל יום שעובר אנחנו פוגשים ושומעים על עוד בעלי עסקים שבמקום להתמודד עם העסק עצמו הם צריכים להתמודד עם עורכי דין שמוצצים להם את הדם.

אדוני היו"ר, אני גם הגשתי הצעת חוק בעניין, אבל אני חושב שכמוך שזה באמת צריך להיות הצעת חוק ממשלתית , כמו שאתה אומר. הכלי של תביעות ייצוגיות הוא כלי חשוב במהות שלו.

יש ביטוי שאומר "יצא שכרו בהפסדו" וזה בדיוק מה שאנחנו מגיעים אליו בנושא הזה של תביעות ייצוגיות שנהיו סיטונאיות ונגד כולם כל הזמן בלי סוף והן מכבידות על המשק ובעיקר על העסקים הקטנים.

הראשונה, ההתראה מראש. הרי בסוף זה ליקוי, אם רוצים לתקן את הליקוי אפשר לפנות לבעל העסק, ואם הוא יתקן את הליקוי אז לא יהיה אפשר לתבוע אותו ייצוגית. השנייה, עסקים קטנים, הרי ברור לנו שעסק עם מחזור של מיליון שקל, התביעה הייצוגית לא יכולה להיות כזו משמעותית. אלו שתי התרופות העיקריות שבהן צריכים להתרכז.

בעיניי, מה שחשוב לשמוע ממשרד המשפטים שעובד על החוק כבר ארבעה חודשים, לדברייך, שיגידו האם התרופות האלו - - - או שיש פתרונות אחרים. זה הכל, תודה רבה.

כן. משרד המשפטים.

לירן חשין ברוש ממשרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה, אחראית על תובענות ייצוגיות. לא אחזור על כל הרקע כי אני חושבת שכולם פה מכירים את הנושא.

השנה פרסמנו את דו"ח הצוות הבין-משרדי, שעבר תקופה ארוכה באמת, והוצאנו שורה של המלצות בהרבה נושאים הקשורים לתובענות ייצוגיות כדי להביא את הכלי הזה למקום טוב יותר ולשפר את שימוש בו. אנחנו חושבים שתובעה ייצוגית זה כלי מאוד חשוב והוא מביא לתיקון עולם, אבל יש בו גם קשיים שיש לתקן.

מבחינת איפה זה עומד, כמו שאמרתם, היו הערות מהציבור, הרבה מאוד גופים ביקשו להאריך את המועד כדי שנוכל לשמוע גם אותם - - -

אין זמן להאריך את המועד, אני מאוד מצטער.

הארכנו למי שניתן כי זה היה דו"ח משמעותי, וחודש לא הספיק להרבה מאוד גורמים. גם שמענו בעל-פה הרבה מאוד גורמים ואז התחילה המלחמה. אני לא מנסה למצוא תירוצים, אבל בימים אלו עובדים על תיקון החקיקה - - -

מתי יהיה אפשר לראות את הטיוטה הסופית?

לא. מתי זה מוגש לכנסת?

קודם צריך לפרסם תסקיר. השלב הבא זה הפרסום - - -

עוד לא פרסמתם תסקיר? אז את מדברת על חצי שנה כמעט?

פרסום תסקיר, אני מקווה שבזמן הקרוב - - -

לפחות את העניין של ההתראה צריך כבר. גם אם לא נעשה תיקון גדול לפחות את חובת ההתראה - - -

את יכולה להגיד לנו האם חלק מהתרופות שדיברנו עליהם זה בתוכו?

כן. אז ככה, מבחינת הדברים אני אזכיר גם - - -

דיברנו איתם לפני שמונה חודשים.

אין מה לחכות לזה, צריך לדחוף את זה קדימה לכנסת.

מבחינת התיקונים שדיברתם פה, אני אזכיר כמה מהם. את חובת הפנייה המוקדמת שניכר שאתם - - - הצענו שני מנגנונים של פנייה מוקדמת - - -

והפנייה המוקדמת פותרת את הבעיה העובדתית שאתם מדברים עליה? כי ברגע שיש פניה מוקדמת, יש גם תשובה מוקדמת.

אני אסביר מה ההמלצות שלנו בדו"ח.

קודם כל תגידי לי מבחינת לוח זמנים. נכון להיום העירו לכם הערות, נכון?

נכון.

עוד לא פרסמתם תסקיר חוק, נכון?

נכון.

מתי אתם מתכוונים לפרסם תסקיר חוק?

מתי נראה אותו?

עזוב אותנו, הם צריכים לפרסם תסקיר חוק מבחינת - - -

אבל זה צריך לעבור אצלנו לדיון.

לא, תסקיר חוק לא חייב.

אנחנו עובדים על זה בהקדם, אבל אנחנו מקווים - - -

כמה זמן?

4 שנים דיונים, דו"ח, ועדיין אין תסקיר. אני הופעתי מול - - - הופעתי מול כולם - - - איפה? מה עושים עם זה? מה עושים עם כל הדיונים האלה? ביקשתם הערות - - - 4 שנים - - -

רועי, מספיק. אני רוצה לדעת לוחות זמנים. את רוצה לשלוח לי בכתב? אין בעיה. אני צריך שתסיימו את התהליך והחוק יוגש לכנסת, לא בעוד שנה וחצי. החוק הזה כבר היה צריך להיות. נכון שהייתה מלחמה, אבל הבעיה מהבחינה הזו היא שלוחות הזמנים נדחו. רבותיי, אתם צריכים לסיים את התהליך הזה.

בגלל הדחיפות שבדבר ובגלל המורכבות של הגשת התסקיר שעדיין לא מוכן, אולי הוועדה תציע רק את התיקון של מתן הודעה מוקדמת? כי היא חשובה מאוד. אפילו רק תיקון זמני - - -

גם מה שאת אומרת ייקח זמן וחשוב לראות, אתם קידמתם את החוק הזה בשני המושבים האחרונים בצורה מאוד משמעותית. גמרנו את הסבב של הערות הציבור, והשאלה היא כמה זמן הכי מהר תוציאו תסקיר?

אנחנו עובדים במרץ על התסקיר ואני מקווה להגיד שבשלושה חודשים הקרובים התסקיר יצא כבר להערות הציבור.

אפשר לקצר עוד קצת? לפני שאנחנו יוצאים לפגרה?

אני מקווה שהוא ייצא עוד לפני.

כבוד היו"ר, יש לי הערה לעורכי הדין. אני רוצה להגיד לכם, לפני כל הדיון הזה, יש לי עצה ידידותית. שמעתי שיש חיילים שמשרתים במילואים ואתם תובעים אותם. אני מציע לכם, כשאתם באים לפה, ואנחנו קוראים את כל הפוסטים ודברים האלו, אתם פוגעים בעצמכם בסוף. כשאנחנו באים לדיון ומדברים איתנו חיילים שמשרתים בעזה ואומרים שתובעים אותם כל מיני עורכי-דין, אנחנו באים לדיון בצורה אחרת. אז אני מציע לכם להפסיק את הדברים האלו.

לוועדה יש סמכות להגיש חוקים. נכון?

לא מדויק. אדוני היו"ר הנושא סביב נושא הנגישות נדון אצלנו בוועדה בשבוע שעבר. הנושא של ההסדר - - - לא, להפך, אותו עיקרון של הודעה מוקדמת, בדיון - - - רגע.

בנושא נגישות, דנו בדברים בוועדה גם עם נציבות שעוסקים בנושא. יש גם הצעה שיכולה לפתור חלק מהבעיות, שהיא כבר עכשיו בהכנה לקריאה שניה ושלישית, בנוגע לחלק מהסוגים של התובענות הייצוגיות שמעניקה סמכות לשר המשפטים - - -

איזה הצעת חוק זאת?

הצעת חוק לתיקון תובענות ייצוגיות שהייתה אצלנו בוועדה קודם לכן. חלק מהנושאים, אלו שאפשר להכניס, הכנסנו כבר. עכשיו זה נושא חדש שיהיה קשה להכניס אותו בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית.

באתי בדברים עם משרד המשפטים, הם התחייבו לפרק זמן של כשלושה חודשים - - -

יש לך חוק שאתה דן בו?

יש את חוק תובנות סוגיות אחד שחלק זה נושא חדש - - -

אז מה? זה בא לוועדת הכנסת ואנחנו נאשר את זה.

זה גם מעכב מאוד את החוק שנדרש מסיבות אחרות, ויש בו בשורה בפני עצמו. אני לא רוצה להיכנס ליותר מידי פרטים.

בכל מקרה, אמרנו גם בדיון הקודם וגם כשבאתי בדברים עם משרד המשפטים, שבעיניי שלושה חודשים לתסקיר זה יותר מידי זמן, בוודאי בשלב שבו הם נמצאים. ויכול להיות, ואולי נעשה את זה כהצעה משותפת לא של הוועדות אלא של חברי הוועדות, הכלכלה והחוקה, כי זה נושא שאני ידע שמעניין את כל הנוגעים בדבר.

נעשה הצעת חוק פרטית בנושא, וממשלתית, יכול להיות שתצטרף בהמשך - - -

בכמה יעכב אותך נושא חדש?

זה לא עניין של עיכוב. זה עניין של הליך תקין. יש דברים שהם פוליטיים, נושא חדש הם מעלים כנושא פוליטי - - - יש הצעה שהיא מאוד ממוקדת, גם ככה את הצעת החוק שהגיעה אליי מתחתי - - - במקסימום הז'אנר שסביר לעשות, לדעתי, מה שמעבר אמרנו שיחכה כי יש שם גם בשורות על קנסות שיחכו להצעת חוק הממשלתית, והם יודעים את זה.

אני בסיג ושיח מתמיד עם משרד המשפטים בנושא הזה, אני מסכים ששלושה חודשים זה קצת יותר מידי, ואני מזמין את כל שאר חברי הכנסת להצטרף כדי שזה יהיה תהליך מהיר יותר, ולפחות יגיע בראשונה לסוף המושב הזה.

אי אפשר לצאת לפגרה לפני שמקבלים.

המתנו בסבלנות, לא לחצנו, חיכינו להחלטות הוועדה, לכל התהליך. נכון שהייתה פגרה מבחינתנו ואחר כך מלחמה, זה מעכב דברים ואני יודע את זה. אבל אתם צריכים לצמצם את המועדים על מנת שהצעת חוק, ברור שאם היא תבוא לכנסת ייקח זמן עד שבכנסת יידונו בזה.

תחשבו על שיטה שבה לפחות הדברים המהותיים כמו למשל מכתב התראה וזמן תיקון הליקוי, כבר עכשיו אפשר יהיה לתת הנחייה או הוראה בעניין הזה. יכול להיות שצריכה לבוא הנחייה מנשיאת בית המשפט העליון לשופטים, שיסתכלו אם היה ניסיון לתקן או לא.

בתי המשפט בודקים את זה - - -

- - - ויכול להיות שבהנחיה שלה היא יכולה לתת הוראה שאם לא ניתן זמן לתיקן ולא נשלחה התראה, אז העתירה תימחק אוטומטית עד שיתנו את האפשרות.

היא יכולה לתת את זה גם בלי החוק, כצו סמכות שלה. הסמכות הייחודית שיש לבית המשפט העליון. תפתחו את העיניים ותראו אם אתם יכולים לבוא עם תהליך עד לדיון בהצעת החוק שלכם.

רוטמן, יש פרוצדורה של הכרעת הליך כזה? יש תקנה שיכולה להקפיא את התובנות עד שיתקבל החוק?

נשיא בית המשפט העליון יכול.

לדעתי אפשר לעשות חקיקה מזורזת בעניין הזה. אבל השאלה היא אם זה הדבר המתאים לעשות? אולי עדיף שזה יגיע ממשרד המשפטים, כי גם יש המון הליכים.

אני מעדיף שזה יבוא מהממשלה.

ליועץ המשפטי לממשלה, לפני - - -

הוא לא יכול לתת הוראות - - - אבל נשיא בית המשפט העליון כן.

גם נשיא בית המשפט העליון לא יכול לתת הוראות לשופטים איך לשפוט בתיק ספציפי. זה קצת מורכב.

לא. להסתכל אם הייתה התראה. להציע כמדיניות, כנוהל.

למחוק. אבל אם עורכי הין ידעו שיש דבר כזה הם ידאגו - - -

אני חושב שבאמת - - - התייצבות יועץ, ויש הסדרי פשרה שנדרשת הסמכה של היועץ, אבל זה קצת "בית חולים מתחת לגשר" אדוני היו"ר כי מה שקורה אחרי זה עדיף- - -

עדיף לחוקק נורמלי - - -

למה אני אומר "בית חולים מתחת לגשר", אדוני? כי בשנייה שנכנסת בשערי בית המשפט כבר הנזק הגדול לעסק הקטן קרה. הוא היה צריך לקחת עו"ד - - - האירוע כבר - - -

הם כבר מגישים את התביעות הם לא מחכים לנו.

ההליכים בבית המשפט ייקחו את הזמן, ואנחנו נחוקק ונעשה את זה ברטרו. לכן רק לטפל בזה זה בעיניי - - -

טוב. לפני שאתן לאנשים לדבר, כי יש לנו עוד קצת זמן, אני מבקש ממשרד המשפטים לשקול מחדש את לוחות הזמנים ולהודיע לנו מה קורה עם זה.

לפני היציאה לפגרה.

מתי הפגרה יוצאת?

עוד חודש וקצת.

לפני היציאה לפגרה שיגישו את התסקיר.

- - - שלפחות נפתח עם זה את המושב.

בסדר. אם מישהו רוצה לדבר זה הרגע. משרד הכלכלה פה? בבקשה.

תודה אדוני היו"ר. שמי תמר מירסקי, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. אני גם לא אוסיף על הידוע. מבחינת מספרים, אציין ששנה שעברה כמות התובענות הייצוגיות היה בסביבות ה-20-30 לחודש ועכשיו אנחנו כבר ב-80 תובענות ייצוגיות לחודש.

יש עוד אפשרות, לפני כשנה וחצי עשינו עבודה יסודית בשיתוף פעולה עם הנציבות בחקיקה של אכיפה מנהלית בחוק השוויון לאנשים עם מוגבלות. בעצם נתנו עוד כלי אכיפה משמעותי, שהוא אכיפה ניהולית. במקביל לאותה החקיקה דובר על כניסה יחד עם שישטו אגרה בנושא תובנות לשוויון אנשים עם מוגבלות.

היום אין שם אגרה והרבה מהתיקים שנסגרים מחוץ לבית המשפט "מאלצים" את העסקים על הפרות מאוד קטנות הם נמוכים מהאגרה. כלומר אם נחזיר את האגרה, שהיא כמה אלפי שקלים, יכול להיות שנוכל למזער את הנזק שקורה מידי חודש. זה לא שייך לחקיקה הגדולה שצריך לעשות ועובדים עליה. את נושא האגרה ניתן לפתור עוד לפני כן בתיקון מאוד קטן שיכול למזער את הנזק הזה.

את חושבת ש-4,000 השקלים האלו ימנעו מהאנשים להגיש עתירה?

לחלק, כן.

ראינו שב-2018 עודכנו האגרות בתובענות ייצוגיות. מאז היה שינוי, זה השפיע על התמריצים של עורכי הדין, וראינו הסתה מתביעות רבות בתחום הצרכנות, למשל בתחום שוויון זכויות לאנשי בעלי מוגבלות ששם אין אגרה, כי היו מספר תחומים - - -

אין שאלה, בוודאי שזה ישפיע. זה ישפיע כי הרבה מגישים תביעה רק בשביל להגיד לבעל העסק "תשלם לי פיצוי ואני אוריד את התביעה", זה גם קורה הרבה.

טוב. יש עוד משרד ממשלתי?

זה באמת היה צריך לקרות ביחד אבל בגלל שהממשלה נפלה אז החקיקה של האגרה נתקעה.

טוב. קארה רוצה להגיד משהו?

כן. תודה רבה אדוני היו"ר על הישיבה החשובה הזו. הדיון שעבר נסוב כביכול כאילו זה עניין של נגישות, אבל זה לא עניין של נגישות. אני רוצה לתת כמה דוגמאות אחרות. מדובר ממש בשחיטות ובעבודה של עורכי דין תאבי-בצע שבתקופה הכי קשה של מדינת ישראל הם יוצאים נגד עסקים קטנים ובינוניים שרובם משרתים במילואים. בעלי העסקים הקטנים והבינוניים הם המנוע, הקטר של צמיחת המשק. כאשר ה נגעים ולא מסוגלים לעבוד זה פוגע בתוצר, בצמיחה, ברווחה ובסוף מי שנפגע אלו החלשים בחברה.

הראשונה, תביעה ייצוגית של בעליי בר על אפליה מגדרית. יושבים שלושה גברים במסעדה ושתי נשים. הוא מוציא צ'ייסרים לשולחן של הנשים ונתבע על 2.5 מיליון שקל, אפליה מגדרית שנשים קיבלו ולא הוא. השנייה, על מבצע של 3+1 בעל עסק קטן, מכולת, מקבל תביעה שבה נטען שלא מדובר ב- 3+1 ומדובר בהטעיית צרכנים, יש בתוק האריזה 4 יחידות. לא אפשרת לקנות רק 2 או 3 ולכן תביעה ייצוגית על הטעיית צרכנים.

בעלים של מכולת מקבל תביעה על ביצים, הוא מקבל בבוקר ביצים שלא הגיעו לאזור הקירור עדיין, תמונה ותביעה של 3.5 מיליון שקלים, בעל העסק קורס.

אגב, אדוני היו"ר ראית שלפחות 2 דוגמאות שהוא נתן אפשר על פניו שזה לא שווה תביעה ייצוגית, כמו הצ'ייסרים וכמו ה- 3+1. על פני העובדה אפשר לדחות את זה על הסף בלי הצד שכנגד.

שימו לב לתביעה מעניינת. אתם כולכם קונים זיתים וירקות כשאתם מגיעים למחלקה, בעלים של עסק שמוכר קופסא-קופסא ב-10 שקלים ולא במשקל. הוא מקבל תביעה על כך שלא מופיע משקל על קופסא שהוא מכר מראש ב-10 שקלים. הוא הפסיד בתביעה הזו ושילם הרה מאוד כסף.

לנושא של הנגישות ובכלל הפעילות של עורכי הדין. למה יש רגרסיה בתקופה האחרונה? הם מצאו שיטה. יש להם קבוצת וואצאפ משותפת - - -

רגע. אתה מייצג את לשכת עורכי הדין? את עורכי הדין באופן כללי?

לא. הוא מייצג את עצמו, הוא תובע סדרתי בתביעות ייצוגיות. חלק מהפעילות הנכלולית שנעשית ע"י עורכי דין, נעשית על ידו.

לשכת עורכי הדין הוזמנה?

לא, הם היו בוועדת החוקה.

אז אני מבקש שמכיוון שהם לא הוזמנו נא להתייחס לנושא מבלי לתקוף את עורכי הדין.

בפעם שעברה ישבו איתנו נציגה מלשכת עורכי הדין שתומכת בתמיכה מלאה בעמדה שלנו.

אבל כרגע הם לא יכולים להשיב. אני מבקש לא לתקוף את עורכי הדין ולהתייחס עניינית לעניין.

כן אבל יש פה עניין - - - למשל עו"ד תאנוס, זה עניין אישי ולא עניין של לשכה.

אבל אנחנו בוועדה, אין פה משהו אישי.

סליחה. אם תרצו אחרי זה תגידו מה שאתם רוצים. אם אתם רוצים שאשתוק אז אשתוק. עו"ד תאנוס שמפרסם אצלו מודעה שבה הוא כותב "דרוש תובע איכותי בנתניה לתביעה מכניסה. פרטים בפרטי." הוא מפרסם תביעה ייצוגית. עו"ד יעל הראל שמפרסמת אצלה בדף הפייסבוק מודעת דרושים שבה נכתב "דרושים אנשים עם מוגבלויות לעבודה במשרד עורכי דין" בשנת 2022 ואז בשנת 2023 היא מגיעה עם דניאל קשרי שנושא תעודת נכה והם מגישים ביחד כ-150 תובענות ייצוגיות נגד עסקים קטנים ובינוניים, זאת לא הייתה מטרת החוק.

רוב הדברים האלו נסגרים בפשרה מאחורי הקלעים. בעלי עסקים קטנים ובינוניים שיודעים שהעלות של עריכת דין תעלה הרבה כסף, פשוט נכנסים פנימה ונסחטים באיומים.

יש סטטיסטיקה כמה תביעות ייצוגיות הגיעו לפסק דין וכמה לא?

כן. יש לנו את זה גם בדו"ח. אנחנו מדברים על - - - אני מדברת גם על פשרה כי רוב התובענות הייצוגיות מסתיימות בפשרה, אלו שמגיעות - - -

אלו שמגיעות. יש כאלה שמסכמים אותם לפני - - -

מדובר על 15% פשרה, 2% קבלת התובענה הייצוגית בפסק דין, 4% חדילה ובערך 50% הסתלקות. כלומר שהתובענה הוגשה ולאחר מכן התובע מסכים להסתלק מהתביעה. הסתלקות מתוגמלת זה שהוא תקבל שכר טרחה וגמול בהתאמה, סכום יחסית נמוך והם מביאים תועלת בתיקון לעתיד - - -

כלומר 100% מהתביעות האלו הנתבע משלם סכום כלשהו - - -

זה לא תמיד מסתיים בתשלום או בפיצוי לקבוצה, אנחנו מדברים על אחוזים יחסית קטנים - - -

אני רוצה להבין איפה - - - יש לכם סטטיסטיקה בעניין הזה? תוכלי לשלוח לנו את זה?

כן, בטח.

איפה הרשות להגנת הצרכן נכנסת פה? הרי בתביעות צרכניות זה התפקיד של הרשות להגנת הצרכן, לא בית המשפט. בדקתם את הסוגיה הזו?

אילנה מזרחי. הרשות להגנת הצרכן. אני לא בטוחה שירדתי לסוף לדעתך - - -

זאת אומרת שאם יש איזושהי בעיה של פגיעה בצרכנים, זה מה שהעתירה טוענת בעצם, נכון? שיש פגיעה, ולכן זאת תביעה ייצוגית.

אללו שני מישורים שאנחנו מתייחסים אליהם כמישורים משלימים, כי יש את האכיפה המנהלית - - - הסיבה לכך שאנחנו מתייחסים לזה כאכיפה משלימה, כאכיפה אזרחית היא שיש 600,000 עוסקים ויותר מ-20 ומשהו חוקרים, עכשיו ברור שאי אפשר להיכנס לכל עסק - - -

פשוט קשקוש. אם זה מכניס כסף לכיס של עורכי דין זה לא יכול להכניס כסף אליכם? אתם לא יכולים לשכור עוד אנשים? מה זה - - - לשים אנשים בידיים של אחרים - - -

קודם כל אל תנזוף בי כשאני מדברת - - -

- - - לחברי כנסת מותר לדבר בבוטות אבל לכל השאר פה אין את הפריווילגיה.

בכל מקרה הרשות להגנת הצרכן עושה אכיפה. מעבר לזה, יש מטרות של חוק לתובענות הייצוגיות שזה - - -

זה לא משנה. יכול להיות שלפני שמגישים תובענה ייצוגית צריך לעשות פנייה אליכם. אתם צריכים לקבוע מה העמדה שלכם בעניין הזה. תראי, אי אפשר לשים בצד - - -

זה לא ריאלי. כמות התובענות הייצוגיות שמוגשות בתחום הצרכות היא אדירה. אנחנו מטפלים בהסדרי פשרה, אנחנו בוחנים האם הם ראויים בנסיבות של העניין - - - זה לבד מעסיק אותנו בכ-250 תיקים בשנה. אם אני אצטרך להגיב לכל בקשת אישור שמוגשת, זה מצריך כוח אדם שאין לנו.

בדקתם את המעורבות של רשות להגנת הצרכן, משרד המשפטים?

אנחנו עובדים איתם באופן אדוק - - -

בדקתם אם הם יכולים לקחת את המקום של - - -

כבוד היו"ר, מה הם יעשו? ה יתנו חוות דעת?

מראש החוק הזה חוקק כאכיפה משלימה לאכיפה המנהלית, בהנחה שהאכיפה המנהלית לא תספיק להכיל ולא תצליח להתמודד עם כל ההפרות.

בשביל זה יש גם את המועצה הישראלית לצרכנות, שהיא עושה אכיפה אזרחית.

הוא אומר שזה יעבור - - - הם יקבעו כאילו - - -

לא צריכים בית משפט - - - הם יטפלו בזה - - -

- - - צריך לחשוב על זה - - - הרבה עומק - - -

טוב. מי רוצה לדבר?

אדוני, אנחנו חלק ממשרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אנחנו לא ארגון או עמותה - - -

עו"ד איילת לוין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אנחנו מודעים לקשיים שעולים פה בנושא של התובענות הייצוגיות, היינו מעורבים בדיון הקודם ואנחנו בהחלט חושבים שיש מקום לתקן את החוק. כמובן שאין לנו אינטרס שעסקים קטנים יפגעו בתובענות הייצוגיות האלו, שחלקן הן באמת רשלניות או מוגשות בתום לב וכו'. יחד עם זאת חשוב לנו להדגיש שהכלי של תובענות ייצוגיות הוא כלי מאוד משמעותי לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות ואנחנו רואים בו כלי מאוד חשוב שיש לשמור.

בתחום הנגישות מוגשות תובענות ייצוגיות רבות שחלקן גם משמעותיות כנגד ארגונים מאוד גדולים שמובילות להנעת תהליכים רחבי היקף ושינויים גדולים. לכן כל תיקון חקיקה שיעשה בתחום הזה, חשוב לנו שיערך בזהירות ובאיזון מתאים. מצד אחד שבאמת לא יפגע בעסקים הקטנים ומצד שני חשוב ביותר לא לפגוע בהנגשה לאנשים עם מוגבלויות.

אבל את זה צריך להטיל על הגופים הממלכתיים והממשלתיים, לפקח על זה, לייצר, לטפל ולעשות את זה. לא כולם עבריינים וחלק גדול מהם בסדר - - -

מה אתם חושבים על הפתרון של התראה מראש? התראה מראש לבעל העסק. הרי המטרה היא לתקן את הליקוי עצמו.

אני רק רוצה לסיים, אנחנו שותפים בייעוץ וחקיקה, אנחנו חושבים שצריך להגיש הצעת חוק ממשלתית, ואנחנו - - -

אף אחד לא הגיש נגד המדינה תביעה לנושא של נגישות במרחב הציבורי - - -

זה לא נכון. יש בפנקס גם נגד המדינה - - - גם נגיד נגד הנהלת בתי המשפט יש עכשיו - - - אז אתם בניגוד עניינים - - -

יש בעיות תקציביות. למשל מה זה המחשב הציבורי? לא בבניין שצריך נגישות אלא ברחוב, במדרכה, ברמזור וכו', אתם טוענים שאין תקציב למדינה - - - המדינה תהיה בסדר - - -

אדוני זאת לא הטענה שלנו, בטח שלא בהקשר הזה. אתה מדבר על ההנגשה במרחב - - - דווקא נושא - - - אני חושב שיש מקום ויש חובה להנגיש, לפחות באופן חלקי, את הרחובות מ-1988 ואנחנו נשמח אם מתישהו הנושא הזה גם יתוקן כדי שתהיה אכיפה - - -

מה צריך לאכוף? ראש העיר רואה שיש פגמים אז שיתקן.

יו"ר הוועדה צודק - - -

- - - אחרית על הנגישות במרחב הציבורי, לא בבניינים ציבוריים, שימי לב. שם יש בעיה רצינית, אם המדרכה גבוהה וצריך להנגיש אותה לנכה, אף אחד לא עושה את זה - - - יש לנו זמן אולי נעשה את זה עוד 20 שנה - - - תדאגו לנכים קודם ואז תדאגו לעסקים פרטיים.

אנחנו דואגים לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, יש גם סמכות לייצג אנשים בשמם כמו הסיוע המשפטי, ואם צריך אנחנו מגישים תביעות גם נגד המדינה.

למה צריך את התובענה הייצוגית? אתם אחראים - - - רגע. תגישו תביעה נגד עסק, כתב אישום, שהוא לא - - -

- - - אי אפשר לעשות רישוי עסק בלי זה. אנשים עשו רישוי עסק - - - לא פותח - - -

אדוני, חוקים שעוסקים בנגישות יש מאז 1972 - - -

אתם סומכים על עורכי הדין - - - -

לא, וגם יש דו"חות - - -

אתם מפקידים את האחריות בידיים שלהם - - -

תנו לי לסיים. אנחנו עושים הרבה מאוד איפה, גם מנהלית וגם פלילית וגם אזרחית שכולל הרבה מאוד תביעות אזרחיות. המדינה הרבה יותר גדולה בהקשר של הנגישות מהיכולת שלנו להגיש ולהגיע לכל המקומות. אנחנו משתדלים להגיע לכל המקומות שאנשים פחות - - -

כמה תביעות עשיתם בשנה האחרונה?

כ-100. וזה עוד לפני אכיפה - - -

התביעות שלהם זה בעיקר נגד רשויות מקומיות, יש להם צווים - - - אבל נגד עצמם, זה לא.

דיברתי על תביעות אזרחיות. אדוני היו"ר אנחנו מוציאים צווים - - -

- - - אני רוצה לחדד שתי נקודות. קודם כל בקשר להודעה מוקדמת, אני חושבת שצריך לעשות הפרדה בנושאים מסוימים בתובענות ייצוגיות לבין נגישות כי אפילו כשאביר - - -

למה בנגישות? תשלחו הודעה ויתקנו את זה. אין הבדל בין - - - לעניין הודעה מוקדמת אין הבדל - - -

- - - יש הבדל. אם תיתן לי לדבר אז אענה לך- - - העניין בהודעה מוקדמת בנגישות שזה יצור מצב שבעל עסק, הרבה פעמים, פשוט ייקח סיכון, ימתין עם חובת ההנגשה שיש לו כבר 7 שנים בחוק, זה לא משהו חדש, ואם תוגש נגדו תביעה אז הוא פשוט יתקן.

לא נכון.

תן לי לסיים. מה שחשוב לנו - - -

בגלל שצריך להוציא רישיון עסק. זה חלק - - -

תנו לי לסיים בבקשה. העניין הוא שלא כולם חייבים רישיון עסק, ויש הרבה חובות נגישות שמשתנות במהלך השנים וצריך להנגיש אותו, אז רישיון העסק לא תקף. עוד פעם, גם עמותת נגישות ישראל מאוד בעד, לא רק בגיל לכל העסקים - - - רגע אדוני. אלא גם - - -

עם כל הכבוד, יש לזה פתרונות. לא כל דבר זה תביעה ייצוגית. הוא יכול לפנות לעירייה, והיא תשלח לו מכתב "אדוני גם אם אין לך רישיון עסק אתה צריך נגישות. תעשה את זה תוך שבוע." אז - - -

אדוני בוא לא נייתר את התובענות הייצוגיות על נגישות כי גם משרד המשפטים אמר שזה חשוב - - -

אז מה אם הוא אמר שזה חשוב? משרד המשפטים לא - - -

אני רוצה לסיים את המשפט בבקשה.

אז אני אגיד לך דבר אחד פשוט, אין להם כוח אדם - - - אני לא מסכים לעניין שאם זה נגישות אז לא צריך מכתב התראה - - -

זה לא מה שאמרתי.

וזאת תהיה העמדה שלנו גם כשנדון בחוק עצמו. איזה וועדה שתדון, תאמיני לי שזאת תהיה העמדה שלה. אני חושב שיש עוד הליכים שאפשר לעשות ללא תביעה ייצוגית.

אדוני היו"ר, אתה רואה מה קורה כשמבדילים בין עסקים כמו חברת "שטראוס", לצורך העניין לבין עסק שהוא - - - חברה גדולה עם מחזור של מיליארדים, הגיוני שהיא תהיה מוכנה מראש.

זה מה שאני רוצה להגיד, יש הבדל בין עסק זעיר לבין חברה גדולה, שעם כל הכבוד, היא יודעת - - - ואין את ההפרדה הזו - - -

קודם כל, הם לא תמיד ערים לכל הבעיות. אתה צריך להבין, זה שזאת חברת "שטראוס" לא אומר שצריך לגבות מהם מיליארד שקל, כי בסוף המחיר עולה לצרכן - - -

- - - אסור להפריד את העסקים הקטנים - - -

אני רק אומר שצריך להבדיל בין עסקים קטנים ובינוניים לבין עסקים גדולים.

זה מה שאני מנסה להגיד - - - ועוד משהו שדיברתי עליו עם אביר קארה בחוץ, באמת אנחנו חושבים שצריך לקחת את הארגונים העסקיים ולעשות קמפיינים לאנשי עסקים כדי שידעו מה החובה שלהם בשוק - - -

אסור להפקיד את העסקים הקטנים בידיהם של עורכי דין פרטיים.

אבל אנחנו מסכימים - - -

אני שומע שצריך לאזן את החוק - - -

ברור שצריך לאזן - - - זה לא חד וחלק למחוק - - - לארגון של הנכים - - - תובענות ייצוגיות זוהי זכות חשובה - - -

אז לא צריך לאזן - - - אנחנו ראינו את הנזקים שנגרמו לאנשים ואני אתן לך נתון אחד כדי שתביני, 40% מהעסקים שנפתחו ב-22' הפסיקו את הפעילות השנה.

אדוני אני מבינה אבל גם הזכות של אנשים עם מוגבלות היא חשובה כדי שגם המקום וגם השירות יהיה מונגש. זה שאלכס בא במיוחד לדיון לדבר כדי שתהיה לו נגישות, זאת הזכות שלו.

די, דיברת יותר מידי. תירגעי. אלכס, מכיוון שבאת אני אתן לך לדבר.

- - - דברי חבריי והנציבות, אני רוצה לחדד שאנחנו לא נגגד העסקים אבל יחד עם זאת, הרבה מהתביעות נובעות בתחום הנגישות, לצערי גם בהצעת החוק שהגיש ח"כ בצלאל, וגם בצוות של משרד המשפטים, שמנו לב שארגני האנשים עם מוגבלות - - - בשביל להעלות את כל מה שעלה פה היום. אני פניתי לשר המשפטים וביקשתי שגם בצוות יופיעו אנשים עם מוגבלות ולכן בנושא הדיון היום אני מבקש ממך, אנחנו בהחלט בעד - - - אבל שלא יהיה מצב שהתצהיר חוק יעלה בלי היוועצות אמתית ורצינית עם גורמי אנשים עם מוגבלות, זו הבקשה היחידה שלי היום ממך. תודה.

תודה אלכס.

אי לנו ספק שמשרד המשפטים רואה ורושם את זה וייתן לכם את הבמה והזמן.

עמית, בבקשה.

אז קודם כל, ההתראה לפני בנגישות, אם אפשר לתקן בלחיצת קליק אז לא צריך להפיל עסק על זה. בנוסף, בעניין הצעתה של ח"כ גוטליב לעניין - - -

לא - - -

אני רוצה להציע פתרון אחר - - - גם כתבתי לה אותו - - -

לא נכנסים לדיון בהצעת חוק. כשתבוא הצעת החוק אז תיכנס - - -

אבל אולי זה יוכל להיכנס להצעת החוק.

יש לך אפשרות להעביר לה תסקיר הערות, תגיש מה שאתה רוצה.

אני מנסה למנוע מעורכי דין להגיע לבתי משפט ולתקף עסקים ולהפיל אותם - - -

- - - הסיבה שאנחנו יושבים פה היא בגלל חלק מהפעילות שלך ושל החברים שלך - - - תתבייש לך - - -

לא לענות. מספיק. משרד המשפטים אני מחכה לתשובות שלכם. הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.