פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

39
ועדת הפנים והגנת הסביבה
19/02/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 178
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י' באדר א' התשפ"ד (19 בפברואר 2024), שעה 10:15

1. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג-2023, (פ/1313/25) של חה"כ משה גפני וחה"כ יעקב אשר
2. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג-2023, (פ/2954/25) של חה"כ יונתן מישרקי
3. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג-2023, (פ/3582/25) של חה"כ דן אילוז
4. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד-2023, (פ/3945/25) של חה"כ משה רוט

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר

משה רוט

חוה מונדרוביץ - ראש אגף בכיר רישוי עסקים, משרד הפנים

שחר פרלמוטר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

אבינועם ביר - עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים

תמר מירסקי - עסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

אבישי לדאני - מנהל תחום טיוב רגולציה, המשרד לביטחון לאומי

רועי הראל - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק אייל פורטר - ר' רישוי ארצי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק ליאת מזרחי - ק' חו' שיטור ואבטחה יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

אוהד טופז - ק' ייעוץ וחקיקה מדור נפגעי עבירה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

לילך דחוח - קצינת ציות ורגולציה, "שופרסל"

בני פרץ - פעיל חברתי

קובי בן עמי - נציג משפחות החטופים

אסתר בוכשטב - נציגת משפחות החטופים

תומר רוזנר
לירון אדלר-מינקה
ברק קיבוביץ'

לאה קריכלי

רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג-2023, פ/1313/25

הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג-2023, פ/2954/25


הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג-2023, פ/3582/25


הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד-2023, פ/3945/25

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד, פ/3945/25 של חבר הכנסת משה רוט; אותה הצעת חוק פ/2954/25 של חבר הכנסת יונתן מישרקי; אותו דבר הצעת חוק נוספת, פ/1313/25 של חבר הכנסת משה גפני וחבר הכנסת יעקב אשר; והצעת חוק נוספת של חבר הכנסת דן אילוז, פ/3582/25.

לפני שנתחיל את הישיבה, נמצאים איתנו נציגי המשפחות. אנחנו מחכים להיום שתגיעו לפה בשביל להתבשר ולבשר איתנו בשורות טובות. בעזרת השם, נקווה שזה יקרה. בבקשה, קובי.

שלום לכולם. זה אח שלי, כמו שאתם רואים, אוהד בן עמי. נחטף מקיבוץ בארי ככה – בוקסר וטי-שירט קרועה. זו תמונה מהטלגרם של חמאס באותה שבת ארורה בשעה 11:00, נדמה לי. אשתו של אחי, רז, נחטפה יחד איתו. רז חזרה מהשבי לאחר 54 ימים, מבועתת, מפוחדת. בן אדם שונה לגמרי. השיקום של רז ושלנו עוד לא התחיל בכלל, כי אח שלי לא פה, והמשפחה שלנו חצויה. והלב שלנו חצוי.

אמא שלי רוצה לחבק את הבן שלה. הבנות של אחי, שלוש בנות שלא ראו את אבא שלהן 136 ימים, רוצות גם לחבק אותו. וזה לא מתאפשר. ואז אני מגיע היום לפה, מכבד אתכם, ואני רואה שאין שום ועדה בכנסת שעוסקת בעניין החטופים – חזרנו לשגרה. עולם כמנהגו נוהג. והשלמנו עם זה שיש 134 חטופים; תינוקות, זקנים, שנמקים בשבי חמאס. ככה זה נראה.

אני רוצה לבקש מכם בקשה צנועה אחת, לא להעביר ביקורת, חס וחלילה, לבקש בקשה אחת צנועה. כל יום שאתם מגיעים למשרד, לעבודה, תחשבו רגע עם עצמכם "מה עשיתי היום בשביל 134 החטופים שנמקים שם במנהרות של החמאס?". וכל אחד יבחר לעצמו מה הוא יכול לעשות. מה שהוא מחליט, מה שהוא רואה לנכון. לפחות אני אהיה שקט שאתם עוזרים לנו במאבק המטורף הזה.

מתבשלת עסקה, או לא מתבשלת עסקה, כנראה שכן, ואני שומע הרבה קולות לנגד. אני לא אזכיר שמות ואני לא אכנס לפוליטיקה, רק מה שאני רוצה להגיד זה שכל שר שמצביע על עסקה יחשוב כאילו הילדים שלו נמצאים בשבי חמאס. אולי זה יעשה משהו למישהו. תודה רבה.

תודה. אסתר, בבקשה.

תודה. אני אמא של יגב, אבל לפני שאני רוצה לדבר אני רוצה להשתתף בצער - - -

בן כמה יגב?

יגב בן 35. אני רוצה להשתתף בצער משפחות הנופלים. כל השבוע כשאנחנו מגיעים לפה, לצערי, מתווספים עוד חיילים צעירים למעגל הנופלים.

גם הבוקר, לצערי.

נכון, וליבנו איתם. אין לי הרבה מה להגיד מעבר לזה. זה עצוב, זה קשה.

כאמור, אני אמא של יגב. יגב נחטף מביתו בקיבוץ נירים, מהבית שלנו. מהמקום שחשבנו שהוא המקום הכי בטוח שיש, למרות המצב הבטחוני הקשה שהיינו בו. הבית – חשבנו שהוא בטוח. קשה לי לשבת מולכם ולדבר על הקושי שלנו, על הקושי שלנו כמשפחה. אנחנו, כשהתברר לנו שיגב ורימון נחטפו, חשבנו בהתחלה שהם נעדרים, לא ידענו שהם חטופים – החלטנו שאנחנו לא נופלים לייאוש, שאנחנו נכנסים לעשייה, למאבק עליהם. היום, ואני מרגישה שבימים האחרונים זה נהיה יותר ויותר קשה. הייאוש וחוסר האונים הולכים וגדלים.

אני יכולה להגיד שאני ממש במאבק עם עצמי כל בוקר מחדש להמשיך במלחמה הזאת ולא להישבר. לא לתת למשפחה שלי להישבר; לא הילדים, לא בעלי, לא אימא שלי – אישה בת 89 שצריכה להילחם על הנכד שלה. זה פשוט הזוי. אנחנו מרגישים שהאופק, שאין לנו אופק כל כך. שאנחנו לא מבינים מה הולך להיות. אנחנו מרגישים שמתחילים לדבר על ניצחון מוחלט, על מושגים שאנחנו לא מבינים. אנחנו מבינים מה זאת אחריות, מה זה ערבות הדדית, מה זו מנהיגות שלוקחת אחריות על בטחון התושבים שלה. אני מרגישה היום שהאמירות האלה מרחיקות את ההסכם, את העסקה שתשיב את הבנים, את ההורים, את הילדים, את הנשים, חיילים – את כל מי שנמצא שם.

134 אנשים שכולם פצועים גם בגופם וגם בנפשם. אני מבקשת שהמדינה תיקח אחריות. זה לא מאבק שלנו כמשפחות לבד. זה מאבק של כל המדינה. אני לא מאמינה שיכול להיות שיקום לעוטף, לצפון, לדרום, אני לא חושבת שיכול להיות שיקול למדינה הזאת אם יישארו חטופים מעבר לגבול. אני יכולה להגיד שאני מאוד סומכת על הצבא, אבל גם מהצבא אנחנו כבר מבינים שאת חלק מהחטופים הצליחו להביא. חלק קטן, לצערנו, הצליחו להביא במבצעים צבאיים מאוד הרואיים, אבל את רוב החטופים שנמצאים במנהרות לא יצליחו להביא במבצעים כאלה, אלא רק בעסקה.

המנהרה שהבן שלי יושב בה, כבר ראינו שתי מנהרות, ראיתם בתקשורת שתי מנהרות לפחות שהוא היה שם. אנחנו יודעים את זה לפי ה-די אן איי, אנחנו יודעים את זה מכל מיני סיבות. אנחנו יודעים את זה כי גם רימון ראתה. רימון והחטופות האחרות ראו את המנהרות שהם היו בהן. אנחנו לא רואים שיחזירו אותם, אלא רק בעסקה. ותחשבו שהם נמקים שם. הם נמקים כי הם נמצאים בתוך מנהרות ללא אור שמש, יותר מידי זמן. קשה לי עם הימים, כמות הימים. זה מטריף. אנחנו חשבנו שאחרי שבוע-שבועיים הם יחזרו, וזה לא קורה. תודה.

תודה רבה. אנחנו כולנו כמובן גם מתפללים וגם תומכים בכל עסקה ובכל דבר שיובא בצורה כזו או אחרת, בכל מה שתלוי בנו, לפחות אני יכול לדבר בשמי, בשם העשייה שלי. החשיבות הגדולה כל יום היא גם הערך החברתי והערך התורני, אפילו, של פדיון שבויים. אבל, גם, כמו שאת אמרת, זה פיקוח נפש.

נכון.

זה אנשים שנמצאים שם, חלקם פצועים פיזית, אבל רובם בטוח פצועים גם נפשית. וכל יום זה רק מחריף. אנחנו בהחלט נעמוד מאחורי כל החלטה סבירה ונכונה שעושה את הדבר המרכזי. זה לא שהמדינה צריכה לקחת אחריות על אזרחיה – המדינה אחראית על אזרחיה. ופצע כזה, אם יישאר פתוח, הוא פצע שפוגע בהרבה מאוד דברים בטווח הקרוב ובטווח הרחוק. אנחנו כולנו מתפללים שבקרוב נוכל באמת לבשר ולהתבשר בבשורות טובות.

תודה רבה לך.

תודה.

בבקשה.

אני אפתח את הישיבה. מציע החוק נמצא פה, חבר הכנסת הרב רוט, ואנוכי הקטן גם כן, אבל אתה תייצג אותי בעניין הזה. אז אתה רוצה להציג כרגע את הצעת החוק, ואחר כך ניתן למשרדים השונים?

תודה רבה, אדוני, כבוד יושב-הראש. כמו שהקדמת, שאני אשתדל להציג אותך, למרות שאני לא בטוח שאני אוכל לעשות את זה באותו כישרון כמו שאתה היית מציג את עצמך. אבל, אני כן רוצה לעמוד - - -

זה לא כישרון, זה מקסימום ניסיון במקרה הזה.

גם וגם. תודה על התמיכה. אני כן רוצה לציין את הנקודה הזאת, כי אני עומד כננס על גבי ענקים. קדמו לפניי כבודו - - -

וגם קדם לפניי.

אכן – הרב אורי מקלב, שהוא לא יכול להציג את זה, ואני משתדל ככה לאחוז בדעתו ולהתלוות אליו כדי להיות הזרוע שלו. ולמה אני מציין את זה? כי כשאנחנו אומרים נקודה חברתית או נקודה שמיועדת לאזרח הקטן, אז הרב מקלב, יש לו ניסיון רב בלעזור, בלחפש את טובת האזרח הקטן ולעמוד לצידו. ולא רק הוא, יש גם חברי כנסת אחרים שעסקו במלאכה הזאת; הרב גפני ולאחרונה גם חברי הכנסת יונתן מישרקי ודן אילוז. ואני מציין את זה כי זה גם מוכיח שאנחנו מדברים על דבר שנוגע להרבה מאוד אנשים, ונוגע גם, כמו שאמרתי, לאנשים שאין להם ברירה אחרת, ולכן אנחנו צריכים לעמוד לצידם.

אז ברשותך, כבוד יושב-הראש, אני אתחיל מתחילת העניין. חוקקו חוק, ואפשר לקרוא לזה חוק שאמור לעזור בהצלת חיים, לכל הפחות מינימום להתנהגות נכונה ברשות הרבים, וזה כדי למנוע את הבעיות של שכרות, שלצערנו התחילו להתרבות.

ברור, אין ספק שהדבר הזה הוא נכון.

זה ראוי ונכון וככל שאפשר לצמצם ולעזור בנושא הזה, בהחלט כולנו שותפים לדבר הזה. דא עקא, שהדבר הזה הוא גם בעל השלכות שליליות, ולכן גם המחוקק, בזמנו, ניסה לצמצם קצת את ההשלכה השלילית. ואני קודם כל רוצה להציג את המצב הקיום ושיראו שבמידה מסוימת אפילו נוצר איזשהו אבסורד. אני אקח לדוגמה את זה שהחוק, בעיקרון, אמור למנוע בעיות של שכרות בלילה, ששם זה הזמן העיקרי. אז צמצמו את מכירת היין והמשקאות האלכוהוליים בכלל לאחר 23:00 – יופי, טוב ויפה. אלא, את הפאבים החריגו. דהיינו, זה אומר שניתן, הפאב פתוח ב-23:00 ואחר כך ואנשים שותים, זה לא שאנשים לא שותים.

ואנשים יוצאים לרשות הרבים שתויים מידי לילה בלילה. זה לא חדש פה. זאת אומרת שאנחנו כמובן לא פתרנו את הבעיה של השכרות, אבל צמצמנו את זה במידה מסוימת, במקום מסוים, אבל בפירוש לא במרחב הציבורי בכלל. אני לא יודע את הנתונים, ואני אשמח מאוד לשמוע מאנשי המקצוע אם יש להם נתונים, אם זה באמת צמצם תאונות דרכים או כאלה דברים. אם התקנון באמת צמצם, או שזה סתם לחינם. אני לא יודע.

גם אם כן, ואני יוצא מנקודת הנחה, ואני מקווה שזה כך; אבל גם אם זה כן צמצם – עדיין אנחנו פה עכשיו רוצים להעלות נקודה. אנשים עושים קניות משפחתיות; אני מדגיש – זאת אומרת, אנשים לא באים לקנות יין או לקנות אלכוהול, אנשים באים לקנות קנייה משפחתית. הזמן המיוחד במדינת ישראל, בכל המדינה, מצפון עד דרום, זה יום חמישי בלילה. ולאור כך, חנויות נשארות פתוחות יותר ונגישות יותר, בגלל הדבר הזה.

מכירים בתופעה הזאת, וזו תופעה טובה, מבורכת, סוף שבוע, שבת. אנשים, זה מדינת היהודים – קונים לכבוד שבת. וזה טוב ויפה. אבל, מגיעים לקופה, 23:01 – אי אפשר לקנות יין לבישול, יין לקידוש; פשוט תוקעים את האנשים. וזה קורה מידי שבוע בשבוע למאות ואלפי אנשים. אנחנו מקבלים כל הזמן תלונות על הדבר הזה.

הגיע הזמן שנעשה תיקון לחוק. והתקנה הזאת שאנחנו רוצים להציע, זה רוצה לצמצם. כמובן, אנחנו לא רוצים לפרוץ את כל העניין. לא כל לילה, ולא מדובר בקנייה שהיא קנייה אלכוהולית, אלא מדובר בקנייה משפחתית. קנייה משפחתית כך שיתאפשר לקנות - - -

וגם לא כל סוגי האלכוהול. מדובר פה רק על הגדרה של יין, לא ויסקי ולא בירות.

גם את זה אפשר לצמצם, כמובן, בלי הוויסקי וכאלה. אבל, קודם כל לקבוע את העיקרון, שאנחנו מחפשים להחריג את הדבר הזה.

בתוך כל הדבר הזה אני גם רוצה לגעת בנקודה המשפטית, ויושבים פה לידי המשפטנים החשובים שבחלקם נעזרתי בעבר בייעוץ. אני רוצה לציין משהו חשוב. כדי שאנחנו לא נהיה במצב, אולי אני קצת מקדים את המאוחר, אבל לא רק שאנחנו נקבע את התקנון אבל גם ניתן למשרד הפנים את האפשרות להרחיב או לשנות את הדברים בהתאם לצורך. כי אחרת אנחנו כל פעם נתחיל את כל הסיפור. לא רק שאנחנו רוצים לעשות חקיקה ספציפית, אלא גם לאפשר לשר הפנים לקבוע תקנות בהתאם לצורך, אם יצטרכו, אם יגיעו למסקנה עם הזמן. "דברי חכמים, כל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם".

שהם יבדקו וייבחנו. אבל, תכף יציגו את זה. איזה תוספת רביעית.

לתת לשר הפנים את היכולת ושלא כל פעם יצטרכו להתחיל את כל ההליך מחדש. ואני מדגיש את זה, כי כבר הגישו את החוק הזה וסוף כל סוף אנחנו כבר יושבים סביב השולחן, אז כדי למנוע קצת בירוקרטיה – להביא את זה לשר הפנים, את היכולת להרחיב את התקנון לפי הצורך. תודה רבה.

רק שאלה: אמרת בדבריך שאתה מדבר לא על כל ימות השבוע. בהצעה אתם לא התייחסתם לנושא של איזה ימים בשבוע.

כן, בגלל שאנחנו מדברים גם על ערבי חג.

לא, אבל בהצעה אתה מתייחס לכל ימות השבוע ולכל ימות השנה, למעשה. לכל ימות השנה. אבל, בדבריך אמרת - - -

אני מוכן לקבל - - -

ההצעה מתייחסת לכל ימות השנה.

בהצעה אין הגבלה של ימים.

אני רק רוצה להגיד, כדי להיות ריאלי, סליחה עו"ד תומר, אני רק רוצה להגיד את הנקודה שבאופן ריאלי, יוצא ככה שהחנויות פתוחות אחרי 23:00 רק בסופי שבוע.

לא, לא, לא.

אז זה רק במקרה?

זה לא נכון. זה לא נכון. יש חנויות שפתוחות כל הלילה בכל השבוע. בוודאי.

אוקיי, אנחנו בדיוק נדבר על זה. אני אמשיך את דבריך גם כן, כמציע, ואומר את הרציונל. עזוב רגע איך כתוב ומה כתוב ומה זה.

לא, אנחנו צריכים לדעת.

בוודאי. אני חושב שהמיקוד צריך להיות, קודם כול, כפי שאמר חבר הכנסת רוט, חד משמעית כל הנושא הזה של אכיפה, שלא תהיה אפשרות לקנות משקאות אלכוהוליים בשעות הלילה – אנחנו מברכים עליה. אנחנו כמובן לא מחפשים את הדבר הזה. אבל, אנחנו גם צריכים להתאים את זה לצורכי האוכלוסייה בדברים אחרים. ולכן, באה הצעת החוק הזאת. היא אמנם כרגע מדברת על כל השבוע, אבל אני אומר שכשאנחנו יושבים כאן ומדברים על התנאים ועל איזה גודל ועל הפרטים, אני חושב, אני לא יודע, הרב רוט, אתה תביע את דעתך גם כן, אבל אני חושב שההתמקדות צריכה להיות באמת סופי שבוע.

זה אולי לא צריך להיות יום חמישי, זה יכול להיות רביעי וחמישי, שאלה ימים שבהם עורכים בדרך כלל כבר קניות שבועיות, בשעות האלה. כי רוב המרכולים, גם הגדולים, כשהם פתוחים אחרי 23:00 – זה בימים רביעי או חמישי ולקראת סוף השבוע, ולא בימי שלישי ולא ראשון ולא שני. ולכן אני חושב שיכול להיות שצריך למקד את זה לכיוון הזה.

ומצד שני, לתת הקלות ודברים אחרים. וכמו שגם דובר בוועדת השרים, הדברים ייעשו בתיאום. אנחנו נגיד את דעתנו, נשמע, ונראה איך נתקדם. כשהדבר החשוב הוא, והרציונל הוא, שכשאדם מגיע לעשות קנייה משפחתית, או שבועית, נקרא לזה ככה, לא יכול להיות מצב שהוא יחזור עם כל הדברים הביתה ורק לא עם זה, ומחר בבוקר הוא יצטרך לבוא שוב בגלל שהוא עמד בתור עוד עשרים דקות והגיע בשעה 23:20 למרכול והוא לא יוכל לקנות את זה.

ויכול להיות שצריך גם לחשוב על זה שזה צריך להיות חלק מקנייה גדולה יותר.

מסכום מסוים.

מסכום מסוים. שוב, אלה הדברים שאנחנו צריכים לדון בהם כאן.

ערבי חג.

אוקיי. אבל, לפני שנתחיל את הדיון, אנחנו צריכים לעשות מיזוג של כל הצעות החוק.

נכון, יש לנו ארבע הצעות חוק, שהן למעשה זהות.

יש ארבע הצעות חוק שהן זהות, ואנחנו נצביע על מיזוג ארבע ההצעות. מי בעד המיזוג, ירים את ידו? אתה לא יכול להצביע.

הצבעה

המיזוג אושר.

1 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. המיזוג אושר.

אני הצבעתי בשם ההיגיון.

אוקיי, זה דבר אחד. תכינו מכתב כמו שצריך.

לא צריך שום מכתב.

לא צריך מכתב. אוקיי, אז זה גם טוב. אוקיי, את רוצה שקודם כל נקריא את הזה ואז נתחיל את הדיון ונשמע את עמדות המשרדים?

טוב.

הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד–2023
תיקון סעיף 2
1.
בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968, בסעיף 2 –



(1) בסעיף קטן (א1)(2), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:




"(ג) מכירה של יין בחנות גדולה.";



(2) במקום סעיף קטן (ב), יבוא:




"(ב) בסעיף זה –




"חנות גדולה" – כהגדרתה בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד–2014;




"יין" – כהגדרתו בפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה);




"משקה משכר" – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח, למעט סמים ותרופות המוכנים או נמכרים על ידי רוקח כדין; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה."



אני רק אגיד שבעצם חוק רישוי עסקים כמו שהוא כתוב היום בעצם אוסר על מכירת משקה משכר, כמו שהוא מוגדר כאן. בעצם ההגדרה הזאת מועתקת.

אין שינוי בהגדרה.

אין שינוי בהגדרה בחוק רישוי עסקים של היום. אסור למכור משקה משכר מהשעה 23:00 עד השעה 06:00 למחרת, והדבר הזה הוא תנאי מתנאי רישיון העסק. זאת אומרת שאם העסק לא מקיים אפשר לסגור אותו, אפשר לנקוט נגדו בכל מיני הליכים. ההוראה הזו לא חלה באמת על צריכה במקום – על מסעדות, פאבים ודברים כאלה, או על מכירה בדיוטי-פרי.

שזו שאלה טובה בפני עצמה.

בזמנו המחשבה הייתה שבמקום שיושבים ובצורה מסודרת, אני חושבת שבעיקר רצו למנוע תופעה של אנשים שיושבים בחוץ, בגינות ציבוריות, ברחוב, וקונים בפיצוציות או דברים כאלה.

כן, אבל זה לא משנה, אם מישהו נכנס לאיזה מקום ושם שותה, הוא לא מוציא את השתייה – אבל יוצא שתוי לגמרי החוצה.

נכון. בזמנו היה חוק שלם, חוק המאבק בשכרות - - -

בסדר, אני מבין.

כל מיני אמצעים. לגבי המוצע כאן, חנות גדולה - - -

זה לא רק השכרות. בקבוקים גם.

שנייה, אני רק מציגה את ההצעה. רק לגבי ההגדרות כאן, שנדע על מה מדובר, לפי המוצע כאן חנות גדולה, כהגדרה בחוק הקידום התחרות בענף המזון – בעצם מדברים על חנות שיותר ממחצית מהמכירות שלה זה של מזון ושנמכרים בה גם מוצרי ניקיון, מוצרי חלב ופירות וירקות. ככה זה מוגדר בחוק. וחנות גדולה היא חנות ששטח המכירה שלה הוא מעל 250 מ"ר.

מוצרי ניקיון אמרת, לא חלב.

גם וגם.

לא היא אמרה גם חלב. חלב, פירות ומוצרי ניקיון.

אוקיי, זאת ההצעה כרגע. זאת ההצעה.

זאת אומרת, ההצעה כרגע מדברת על 250 מ"ר. זאת ההגדרה. אוקיי, וההגדרה של יין פה, מה היא אומרת?

ההגדרה מפנה לחוק לפקודת המשקאות המשכרים.

שמה היא אומרת?

שזה ענבים מותססים בגדול.

זה מתכוון למשקה מענבים שהוא מותסס.

בעצם הצעת החוק באה ואומרת שמשקאות שהם משכרים שהם יין, אז זה כן נכלל בתוך זה.

את המשקאות האלה, את היין.

מה לא נכלל פה? איזה דברים שנמצאים - - -

משקאות משכרים שאינם יין; בירה, וודקה, ויסקי וכולי.

כל המשקאות המשכרים האחרים שהם 2% או יותר אלכוהול.

אוקיי, טוב. הערות של המשרדים? כי אני, מבחינתי, אם אתם שואלים אותי, בהגדרה שנמצאת כרגע בחוק, מבחינתנו זה.

מה שאמר חבר הכנסת רוט לגבי הסמכות של שר הפנים לא מופיע כרגע בהצעה.

כן, כן. יש איזו תוספת, אני לא יודע מה. אבל, נתחיל ממשרד הפנים, בבקשה.

שלום, חוה מונדרוביץ', מנהלת אגף בכיר רישוי עסקים במשרד הפנים. ההצעה כמו שהיא, אין לנו איזה משהו לומר. בעיקר כי הסעיף הזה בחוק רישוי עסקים נועד להיאבק בתופעת השכרות, שהיא בתחום סמכותה של המשטרה. אז כרגע, כמו שהוא, אין לנו התנגדות לזה. ככל שתהיה תוספת אנחנו נחווה את דעתנו שוב.

כדי לסייע לוועדה אני רק רוצה לשאול את גבירתי אם תוכלי לסקור בפנינו איזה סוגים של מרכולים, יש הרי בחוק רישוי עסקים מספר סוגים של רישוי למרכולים. אם תוכלי לסקור בפנינו את הסוגים השונים של המרכולים שהחוק מסדיר.

יש קיוסק, אבל בקיוסק, לדעתי, אסור למכור משקאות משכרים; אז כשיש פיצוציות וקיוסקים נותנים להם פריט מרכול. יש מרכול ללא טיפול במזון ויש מרכול עם טיפול במזון, שזה אומר חיתוך, חימום. כאלה שיש בהם גם מעדניות. ויש פריט 62, שזה חנות ששטח המכירה בה הוא מעל 800 מ"ר, וזה אומר שבמרכולים שהם מעל 800 מ"ר יש שני פריטי רישוי; גם המרכול – 47ב או 47ד, לפי העניין, אם יש או אין טיפול במזון, וגם פריט 62, של חנות שהיא מעל 800 מ"ר שטח מכירה. כאשר המשטרה היא נותן אישור רק בפריט 62.

רק במרכולים שהם מעל 800 מ"ר, למעשה המשטרה היא גם נותנת אישור.

נכון, והיא לא נותנת אישור במרכולים רגילים שהם פחות.

אוקיי, ומה, יש שם הסדר מסוים, אם תוכלי להסביר לנו, לגבי הנושא של 300 מ"ר?

אין שום - - -

יש, יש.

אה, כן, מעל 300 מ"ר זה אישור כבאות רגיל. מתחת ל-300 מ"ר זה תצהיר כבאות.

יש הגדרה.

זאת אומרת, בחוק רישוי עסקים יש שלושה סוגי מרכולים, לצורך ענייננו, והחנות הגדולה זה מחוק אחר, מחוק המזון, שמדבר על 250 מ"ר. זה בשביל שהוועדה תדע את המצב המשפטי.

זאת אומרת, יש אפשרות על ההגדרות, עוד פעם, שהן לא קשורות כרגע לעניין הזה.

ההגדרה שההצעות מבקשות לאמץ היא ההגדרה שמדברת על 250 מ"ר. מעל 250 מ"ר.

כן, אוקיי.

עמדות המשרדים הנוספים – משפטים? משטרה, בבקשה.

רועי הראל, מהמשרד לביטחון לאומי. אנחנו בעצם מדברים פה על כמה סוגיות בעצם; גם הסוגייה החברתית, נקרא לזה, שבגינה נקבע האיסור בחוק. והשינוי שלה בעצם משליך על סוגיית האכיפה. בעצם, פה אנחנו מרחיבים איסור, או מצמצמים איסור שהיה בחוק.

לא, אבל תספר לי קודם, לפני שאתה מתייחס לחוק, מה האכיפה הקיימת היום על כלל החנויות בארץ? מה האכיפה המשטרתית, מה הסמכויות העירוניות? האם פיקוח עירוני, שיטור עירוני? האם יש לו זה או לא?

זה תנאי ברישיון העסק, הסמכות קיימת.

אני אסביר.

בואו, תנו לנו את המצב היום.

אבל, התשובה היא מעט ארוכה.

בסדר, יש לנו את כל היום.

כשאנחנו מדברים על חנויות שהן מעל ל-800 מ"ר אנחנו מדברים על כ-900 חנויות ברחבי מדינת ישראל. אייל פורטר, קצין רישוי עסקים ארצי. כשאנחנו מדברים על חנויות מעל 800 מ"ר אנחנו מדברים על 900 חנויות. כשאנחנו מדברים על מרכולים אנחנו מדברים על 12,000. כשאנחנו עכשיו נפר את האיזון העדין שבו נרשה מכירת אלכוהול או מכירת יין, לצורך העניין - - -

אבל אתה לא עונה לשאלה שלי.

אז אני אסביר, אני רק מגיע לזה. זה יצריך ממני, כיום החנויות האלה הן לא פתוחות, או שהן פתוחות בחלקן הקטן. כלומר, ה-"am:pm" וכל הדברים האלה פתוחים והם לא יכולים למכור יין, אבל הם מוכרים מוצרי מזון, אבל הם ברמה מאוד-מאוד נמוכה. כשאני אצטרך - - -

איך אתה אוכף את זה היום?

אני אסביר. אני מגיע לזה, אמרתי שהתשובה היא טיפה ארוכה, אז טיפה סבלנות. כשהחוק הזה יעבור, איך שהוא יעבור בצורה הזאת, המרכולים, יהיה להם יותר שווה לפתוח; וכל המרכולים שלא פתחו עד עכשיו – ואני מדבר על אלפים – יפתחו את שעריהם, ואז זה יצריך וידרוש ממני את האפשרות ללכת ולבקר בכולם. לבדוק אותם.

על מה אתה מתבסס כשאתה אומר, דקה, אתה מניח הנחה שלא בתחום מומחיותך גם, כן? אגב, לא מומחיותי גם כן, אבל אולי אני קצת יותר, כי אני מסתכל על הדברים באופן רחב יותר. אני לא חושב שחנות בגודל של 250 מ"ר, שלהחזיק חנות כזאת זה אומר לפחות כמה וכמה עובדים, חשמל וכולי. וכשאתה מדבר על ההבדל משעה 23:00 עד 06:00, כרגע, ואגב, אני רוצה לומר בסוגריים שבמסגרת הדיוקים אני הייתי מוכן לדייק הפוך – להחמיר. אני לא יודע אם אני רוצה שזה יהיה עד 06:00. אני לא בטוח שיש לי רצון שנהיה, יש לי עניין שזה יהיה עד 06:00?

בכלל לא.

מבחינתי, אפשר גם לצמצם את השעות האלה, ככה שגם לא תהיה כדאיות. אני לא חושב שאם אנחנו נדבר על מרכולים מעל 250 מ"ר או 300 מ"ר, שהם מרכולים יותר גדולים, יהיו אנשים שיבואו יפתחו את זה רק בגלל היין. זה לא נראה. אין לזה היגיון. אבל, לכן אני אומר, עזוב, אני לא צריך פה את חוות הדעת הזאת. אני רוצה לדעת ממך, הוועדה מבקשת לדעת, איך אתם אוכפים את הכול. עזוב רגע את ה-800 או את ה-300. היום יש איסור מכירה גם על חנות של 30 מ"ר – איך אתם אוכפים את כל העניין הזה?

אנחנו בודקים. יותר נכון: בכל החנויות האלה כבר יש הגדרה בקופה שלא מאשרת מכירת אלכוהול משעה 23:00, אתה לא יכול למכור אלכוהול כי זה לא עובר בקופה.

לא בחנויות הקטנות, זה רק ברשתות הגדולות.

נכון, אבל אנחנו בודקים בזה שאנחנו א' נמצאים ברחובות, בודקים את החנויות, יש לנו קשר עם בעלי העסקים. אם אני אדבר, למשל, על תל אביב, או על האזורים האלה, אנחנו כל הזמן נמצאים ברחובות ובודקים את המקומות האלה. הם סמוכים למרכזי בילוי, הם נמצאים ליד מרכזי בילוי, החנויות האלה. אנחנו דואגים להיות שם, אנחנו דואגים לבדוק גם מה הם מוכרים, כמה הם מוכרים. כל הדברים האלה.

איך אתה בודק?

בפועל.

איך אתה בודק? הם קונים.

אם הם קונים אז הם קונים, אבל אני נמצא שם. אני בודק, אני רואה, אני נכנס.

איך אתה בודק?

הנוכחות של המשטרה.

הוא שואל שאלה לא סתם.

מה אתה בודק? השוטר?

כשאני רואה, למשל, אני אספר משהו: אני הייתי ראש לשכת תביעות ברישוי עסקים בדרום, וכשהיו לנו מכולות שמכרו אלכוהול בשעות שמותר, אז אנשים היו נכנסים, קונים בירה ויוצאים. אז התחילה תופעה שאנשים היו קונים בירה, פותחים את הבירה במכולת, ויוצאים. כמובן, אין צריכה של אלכוהול במקום ההגשה במכולות, כי זה לא פאב. ואז התחלנו להילחם בזה ברמה של לתצפת, לבדוק, לראות. וכשהיינו רואים דברים כאלה - - -

אחרי השעות.

ברור.

יפה.

לא, וגם בשעות. וגם בשעות שמותר.

לא הבנתי.

למה בשעות שמותר?

כי בשעות שמותר, למכולת מותר למכור בירה; אבל כשהוא פותח את הבירה בתוך המכולת, זה כבר צריכת - - -

זה כבר סיפור אחר.

אבל אתם שואלים אותנו במה אתם משתמשים. אנחנו נמצאים על מגוון רחב של עבירות.

אני מדבר איתך עכשיו על אכיפה של המצב הקיים מ-23:00.

זה נוכחות, בולטות - - -

אין חוק. תחשוב שאין חוק. אין 800, אין 250, אין כלום. כרגע, במצב של היום, תספר לנו איך עובד מנגנון האכיפה, מה הסמכויות, במה אתם משתמשים, הייתם לוקחים רישיון בגלל זה או לא? האם יש סמכויות לפיקוח העירוני? כי אם לא, אני הייתי בחקיקה נותן גם סמכויות.

יש סמכויות.

תספר לנו את זה. תספר לנו את עבודתו של השוטר בעניין הזה, ואז נראה מה קורה כשהצעת החוק נכנסת לתמונה, על מה זה משפיע או לא משפיע. זה הכול. שאלה מאוד פשוטה.

הנוכחות והבולטות והכניסה, וברגע שבית עסק כזה מוכר אלכוהול אנחנו יכולים לסגור אותו.

הרתעה, בקיצור. הרתעה?

הרתעה, כן.

כמה עסקים נסגרו בחמש השנים האחרונות?

אני לא יודע להגיד את זה.

אז תבדוק.

אין לנו שוטר בכל חנות.

לא, לא, בסדר.

בוודאי שלא.

אין לנו טענה כזאת. הטענה היא, מה שאנחנו מבקשים לדעת זה מה הן פעולות האכיפה שנעשות היום. פעולות האכיפה שאתה אומר זה הרתעה בנוכחות באזורים.

נוכחות, בדיקות פתע. זה לא ישתנה.

כי לא היה להם צורך, אולי לא היה לכם צורך לאכוף אחרי 23:00 אם לא ראיתם עבירות על זה.

ברור, העניין הוא שהצעת החוק - - -

לא היו עבירות כי אנשים שומרי חוק. גם עכשיו לא יהיו עבירות כי החוק יאפשר להם רק בתנאים מסוימים, זה הכול.

כן, אבל במרכזי הבילוי שלנו זה יחייב אותנו עכשיו לבדוק. הצעת החוק תגרום לזה שהרבה מאוד עסקים שנמצאים בתוך אזורי הבילוי ייפתחו וימכרו יין.

טענה מופרכת.

למה?

זו טענה מופרכת.

היא מופרכת?

בהחלט. א' אנשים לא יפתחו. קודם כול, על איזה נתונים אדוני מבסס את טענתו – לא שמענו. זאת הערכה.

זאת לא הערכה, זה מה שקורה בפועל.

מה קורה בפועל?

קודם כול אני גם לא יודע איך אפשר לעשות את ההפרדה למתחת ל-250 מ"ר ומעל ל-250 מ"ר. אבל, ניחא, בהנחה שכן.

יש רישיון עסק, כתוב שם.

לא, רישיון עסק זה ב-62. אנחנו מדברים על 800 מ"ר, לא על פחות. תהיה אפליה בין מי שיש לו 220 למי שיש לו 250.

גם ההצעה שלך של 800 תהיה אפליה בין 720 ו-820.

לא, ההצעה שלי מצויה בחוק. בחוק יש צו רישוי עסקים, ששם נקבע 800 מ"ר.

אז אם יש אפליה אז יש אפליה.

אבל למה גודל החנות הוא זה שיקבע? חנות של משקאות ויינות שנמצאת ליד סופר, הוא מוכר והוא לא; הוא יגיד לך למה. חנות מובהקת שאנשים קונים אצלה - - -

כי החוק מדבר על כך שאנחנו מאפשרים - - -

שהחוק יהיה גם קצת עם אחידות, ועם משהו שמסתכל - - -

לא, יש היגיון בחקיקה. החקיקה מדברת, אחד התנאים שאנחנו מדברים עליהם, שיש פה גם, אני חושב, לטעמי, גם לעשות את התנאי של הסכום. ותכף אני אגיד לך גם איך לעשות את זה. מקודם סיפרת שהקופה לא מקבלת אז גם פה אפשר לעשות משהו בדבר הזה, ככל שאני יועץ מחשוב. אבל אני אומר יותר מזה, שברור שצריך לעשות את ההגדרה שמדובר כאן על חנויות שהן לא חנויות לממכר משקאות ויינות בלבד, אלא הן חנויות שבהן אנשים - - -

זאת לא המטרה. המטרה היא - - -

מטרת החוק היא חלק מקנייה משפחתית, שבה אתה מדבר על משהו מאוד בסיסי.

חוץ מזה, האכיפה לא אמורה לקבוע את מהלך החוק. הזנב מנענע את הפרה. כאילו אנחנו הולכים עכשיו להתאים את כל החוקים לאיך המשטרה יודעת לעשות אכיפה. נו באמת, זה לא רציני.

האכיפה היא חשובה מאוד.

שאלה חשובה.

אבל לא על זה מתבסס העניין.

אבל אני בא ואומר, ואנחנו לא על זה נתבסס אבל אנחנו צריכים לדאוג שתהיה אכיפה. אבל אני חושב שאין שום פגיעה באכיפה, מעבר לכך שזה גודל, יותר מקומות – בסדר.

הנטל יהיה משמעותי - - -

גם המדינה גדלה.

גדול מאוד עבורנו.

אז בואו נגיד ש-50% מהפאבים ונעשה 50% מזה. נו באמת, מה? מה זה נטל משמעותי, המדינה גם גדלה. גם המשטרה גדלה. בואו. תשנו זה, תתנו אפשרויות אכיפה.

אפשרויות אכיפה קיימות בצורה מאוד רחבה, אגב. בחוק הקיים יש אפשרויות אכיפה, ואנחנו נשמח לקבל נתונים על מתי השתמשתם בסמכויות האלה. למשל, סגירה לאלתר של עסק כזה שמפר את החוק. אם השתמשתם בזה, כמה השתמשתם בזה בחמש השנים האחרונות.

להיפך, ככל שהאיסור הוא יותר קטן האכיפה יותר קלה. לו לא היה החוק הזה, זאת אומרת, ככל שאנחנו - - -

יש סמכות להשתמש - - -

להיפך.

אם בכל מקום הסמכויות קיימות גם לרשות המקומית ולנותני האישור, כמו המשטרה, להורות את סגירת העסק לאלתר, וגם הסמכות, כמובן, מכיוון שזאת הפרה של תנאי רישיון העסק, אפשר גם לפעול לשלילת רישיון העסק או להתלייתו. אז אנחנו נשמח לשמוע.

אין לנו, אנחנו לא נותני אישור במרכולים ובחנויות מתחת ל-800 מ"ר.

יש לך סמכות לסגור.

יש לך סמכות מיוחדת לקצין משטרה.

כן, נכון, נכון. אבל, עוד פעם, זה קצת יותר מורכב ממה שאנחנו מכירים בחוק הרגיל.

החיים מורכבים.

נכון, אף אחד לא אמר שקל. אנחנו לא נמצאים, תראו, כשאנחנו מדברים על רישוי עסקים המשטרה מתמקדת במקומות שהיא נמצאת בהם בפלוס, בצו רישוי עסקים. אנחנו בקשר עם בעלי עסקים. אנחנו איתם כמעט יום-יום, האנשים שלנו בשטח מלווים אותם, עוזרים להם - - -

במצב של היום?

במצב של היום.

שאין הגדרה. שלכולם אסור.

לא, לא, לא. רק לאלה שיש הגדרה. מעל 800 מ"ר.

מה אתם עושים עם חנויות שמתחת ל-800 מ"ר?

אנחנו אפילו עושים כנסים לאנשים.

שנייה, שנייה. לגבי מתחת ל-800 מ"ר אתם לא נותני אישור, נכון?

אנחנו לא נותני אישור.

יפה, אבל הן גם חנויות שאסור להן למכור. אלה החנויות שלדעתי מטרידות אתכם יותר בדרך כלל. אני לא מדבר על כל מקומות הבילוי בארץ, אני לא מספיק מכיר. ברוב המקומות שאני מכיר אין חנויות שהן מעל 800 מ"ר ליד מרכזי בילוי. מדובר בחנויות יותר קטנות - -

נכון.

- - שאתם לא נותני אישור בהן. מה אתם עושים שם?

אז הסברתי. בחנויות, קודם כל, החנויות האלה סגורות אז אין לנו בעיה עם זה.

לא, הן לא סגורות. "am: pm" בעיר פתוח.

"am:pm" – אנחנו נמצאים שם.

יפה, אז תמשיכו להיות.

בודקים.

תמשיכו להיות ותבדקו. ואתם תבדקו לפי החוק שאנחנו נגדיר כאן. ואם נגדיר את זה כ-300 מ"ר, אז אם תהיה חנות של "am:pm" או כל אחד אחר, לא רוצה לעשות פרסומת לאף חברה, שהיא 100 מ"ר, אז היא לא תהיה בעניין. ואם כן, היא תהיה תחת פיקוח. יהיה מסלול פיקוח שלכם שבאותם כלים שאתם עושים היום תעשו גם הלאה. אף אחד לא מונע. הפוך. אנחנו רק באים ואומרים, בואו, תקשיבו, אנחנו לא משנים פה סדרי עולם.

בואו נתחיל, הרי, המתווה הזה זה מתווה שהוסכם בהצעת החוק שאדוני הגיש בכנסת הקודמת.

נכון.

הייתה בהסכמה איתנו. המתווה של 800 מ"ר, בשעה 01:00, בימי - - -

לא, לא. החוק לא אומר 800 מ"ר.

הוא אומר שהוא הגיע אתכם להסכמה.

היו הסכמות.

היו הסכמות. דרך אגב, גם ועדת השרים לחקיקה בזמנו אישרה.

אנחנו לא נלך ב–, אנחנו יודעים לדבר.

והמנגנון שהוצע פה, לא על ידנו, אבל קיבלנו אותו בשיח של יועץ השר עם - - -

המנגנון הזה שאתה מדבר עליו, שהסכימו עליו.

לא, אני אומר, המנגנון של התוספת שלא טעון תיקון חקיקה אלא טעון צו של השר, ויכול להיות מאושר בוועדה. אפשר להתחיל, בואו נראה. יכול להיות שנגיד שאין שום בעיה ומניעה. הרי, בסוף, הקנייה היא קנייה משפחתית, היא לא רק משפחתית. אני לא יכול להגיד לאחד כן, אתה נער בן 19 לא תקנה, ואתה לא תקנה.

לפי סכום.

לא, דיברנו על סכום. משפחתית, אני לא מתכוון לזה.

זה משהו שאנחנו לא יודעים, איך להתחיל להסתכל על חשבוניות ולכמת את זה.

ומה, רגע, איך אתה מסתכל היום? על מה אתה מסתכל היום?

היום אני לא מסתכל על סכום, אני רואה מכירה – כן או לא.

קנה אלכוהול.

קנה אלכוהול – כן או לא.

איך אתה יודע, מתי, אני שואל שוב - - -

יוצא עם בקבוק אלכוהול.

יפה, אז תבקש שיראה לך את החשבונית, וזה הכול.

לא, אבל את זה גם אפשר לסדר בקופה.

אגב, אפשר גם בקופה לעשות את זה, להגדיר שלא תיתן בהגבלה מסוימת.

מה שיקרה זה שגם ה-"am: pm" יתחילו למכור יין אחרי שעות המכירה, אחרי השעות, זה באמת יהיה לנו מורכב. ואז עוד פעם יתחילו לצרוך אלכוהול מתוך ה"am:pm".

שוב, אדוני היקר, שאלתי אותך בכמה מקרים. היום לכל החנויות אסור למכור, ובכמה מקרים ו/או תפסתם ו/או מצאתם ו/או רשמתם ביומן האירועים של התחנה, שראיתם אנשים יוצאים עם אלכוהול בשעה מעבר ל-23:00, ומה עשיתם בעניין?

מספר אני לא יודע להגיד לך. אני כן יודע להגיד לך שיש הרבה מקרים כאלה, ואנחנו, את בעל העסק או מזמנים לשימוע, תלוי מה המקרה. אנחנו מזמנים לשימוע, יכולים לסגור את בית העסק.

יכולים אני מבין. מתי עשיתם את זה? אני שואל מתי הפעלתם את סמכויותיכם. יש לכם סמכות להטיל קנס מאוד גבוה.

כמה קנסות הטלתם בשנים האחרונות?

כמה קנסות הטלתם בחמש השנים האחרונות?

אני לא יודע להגיד את המספר.

אז תבדוק. יש לכם מערכת מאוד טובה, שאתם יכולים לבדוק.

כן, רציתם לומר משהו?

אין קנסות ברישוי עסקים.

בוודאי שיש.

את זה יש.

על המערכות עדיין, אני מתנצל, זה עבר מזמן, אני יודע, אבל אין קנסות.

כנראה שזה לא מספיק חשוב.

לא, לא, זה לא קשור רק לדבר הזה - - - בדיוק.

לא, לא. יש עבירת קנס.

יש אפשרות לקנסות. משרד הפנים, הרישוי, תגיד. יש כן אפשרות לקנסות.

על מי שמפר את איסור מכירת משקאות משכרים בין 23:00 ל-06:00 – אפשר להטיל קנס בסך 4,000 שקלים.

קנס אחד כזה שאתה עושה והחנות הזאת לא חוזרת לעצמה. תאמין לי, הוא לא יפתח את החנות בשביל להרוויח או להפסיד 4,000. זו שאלה של אכיפה. מה שאתם בעצם אומרים לי זה שאולי תכניס בחקיקה שהמשטרה תתחיל לאכוף את זה ותמשמש בסמכויותיה להשתמש גם בקנסות. כי האכיפה פה אכיפה הרתעתית, היא לא אכיפה ברישוי עצמו. הרישוי הוא עוד עונש. ולכן, אני מציע –, רגע, רצית לומר משהו?

לילך דחוח, "שופרסל". האמת היא שהתלבטתי אם להגיע לדיון הזה, רק בגלל שלאה התעקשה באתי. על פניו אנחנו די אדישים לעניין. זאת אומרת, זאת ההחלטה אז אנחנו נעמוד בהחלטה. אבל, ככל שהבנתי שהדיון - - -

רגע, שאלה רק לפני שאת אומרת את דברייך – ההצעה שעלתה פה בנושא שאפשר להגביל בקופה, אני מבין שהיא אפשרות מיחשובית קיימת מבחינתכם?

אפשר להגביל בקופה ברמת ברקוד. זאת אומרת, אנחנו יכולים, ואני מניחה שלא רק אנחנו. יש לנו מערכות מחשוב די משוכללות, ועשיתי מה שנקרא שיעורי בית לפני כן. להגדיר יינות ולהחריג יינות אפשר לעשות, אין בעיה.

לא, לומר רק מי שקונה מעל X.

זה קצת יותר מורכב.

לא, אבל אתם עושים מבצעים כאלה.

כן, אבל עושים מבצעים כאלו זה קל, כי אתה יכול להגדיר מבצע עבור כל פריט ופריט למשהו. לעשות את זה כסך מאחוז קנייה – זה יותר מורכב.

לא, לא מאחוז קנייה. הברקודים האלה אפשר לקנות רק כחלק.

אני רק אגיד לך משהו. לדעתי, אין בזה צורך. אפשר בדברים מאוד פשוטים. צריך לעשות את זה פשוט. כלל פשוט הוא אפשרי, אבל כשמתחילים לסבך את העניינים זה יותר מורכב. אני רק אגיד שלהחריג את זה ברמת ימים זה כמעט בלתי אפשרי. זאת אומרת, זה פיתוח מאוד מורכב, זה מצריך כל הזמן התעסקות של המערכות.

לא, אבל הם אמרו שגם כיום זה קיים ככה.

מה?

זה גם החרגה של ימים.

אין החרגה של ימים.

לא, כל השבוע.

לא, לא, לא. היום ההחרגה הקיימת היא בכל ימות השבוע, עד 23:00. ולכן כאן אני מבקשת מכם, כי בסוף אתם מייצרים פה כלל ואנחנו רוצים לעמוד בהוראות החוק, תייצרו פה משהו שאפשר ליישם אותו. לא משהו שמייצר מורכבות מאוד גדולה. ולהחריג את זה רק לימים – זה מורכבות, כי מתישהו ייפול שראש השנה הוא ביום שלישי, ואני אצטרך עכשיו חד פעמי לפתוח את זה גם ביום שני או אולי ביום ראשון, וזה יהיה בלבול.

אני אומרת משהו מאוד פשוט. בסוף, יש כאן רציונל. שוב, אני לא מחווה את דעתי לגבי אם הוא טוב חברתית או לא טוב חברתית. אני רוצה לעמוד בהוראות החוק. יש רציונל לאפשר מה שנקרא יינות בקנייה משפחתית. כפי שאתם סבורים שאדם לא מגיע לחנות גדולה, בסדר? יש לה הגדרה בחוק המזון לחנות גדולה; היא צריכה למכור ירקות, פירות, מוצרי חלב. זאת אומרת, היא לא סתם חנות של 250 מ"ר. כפי שאדם לא מגיע סתם לחנות כזו רק כדי להשתכר, הוא לא יגיע גם ביום שלישי - - -

לכם יש גם חנויות של 250 מ"ר.

יש לנו קרוב ל-100 חנויות מתחת ל-250 מ"ר. אותן אנחנו יודעים להחריג כי זה רשת. אצלנו זאת רשת. אצל הרוב.

יש לך גם מ-250 עד 800.

נכון.

זה בדרך כלל השכונתיות, אלה שמשרתות את הציבור הפחות ממונע, נקרא לזה.

נכון, גם שם נעשות קניות לפני, אגב.

כמה יש לכם? בשליפה.

בין 250 ל-800?

כן.

אני לא יודעת.

בערך, בסדר גודל.

אני לא באמת יודעת, אני יכולה לבדוק את זה.

וכמה מעל 800? זו גם שאלה.

יש. זאת אומרת, יש.

ברור שיש, אנחנו שואלים בסדרי גודל כמה מדובר.

אני לא יודעת להגיד בדיוק כמה. אני יכולה לברר, אבל אני לא יודעת.

רגע, אתם נתתם, המשרד לביטחון לאומי, מה הנתון שלכם לגבי כמות החנויות מעל 800?

900 בערך. כ-900.

900 חנויות.

לא, אבל תומר, 900 זה לא בהכרח חנות גדולה כהגדרתה בחוק המזון.

בוודאי שלא.

היא יכולה, זאת אומרת, זה לא מרכול שמוכר ירקות, פירות.

לא, בוודאי.

900 יכול להיות שזה גם חנויות בגדים?

900 יכול להיות חנות של רק יינות.

זה בערך 500 רק מזון.

500 זה מוצרי מזון.

ואגב, כבוד יושב-הראש, בחנויות מזון גדולות, מה שנקרא כאן חנות גדולה כהגדרתה בחוק המזון, לכל הרשתות הגדולות, כאן אנחנו מדברים על חנות גדולה, יש, הקופות יודעות באופן אוטומטי לעצור אחרי 23:00. זאת אומרת, הפיקוח של המשטרה אחרי 23:00 בחנויות גדולות שהן מרכול הוא יחסית קל.

הוא קל, נכון.

ולכן, שם לא באמת האכיפה - - -

ויש מקומות שקצת יותר קשה.

נכון, אז אני אומרת שגם את תגדירו שזה יהיה - - -

אבל, זו בדיוק הנקודה.

גם אם תגדירו שזה יהיה עד 01:00, זאת אותה אכיפה עבורנו, עבור חנות גדולה.

כן, אבל את אומרת דבר אחד שהוא נכון גם לחנות גדולה וגם לחנות בינונית, נקרא לזה. אני קורא ל-250 חנות בינונית. אני קורא לזה, לא החוק, אני. אולי נעשה הגדרה חדשה. אבל, את אומרת דבר אחד; אל תעשו את ההבדל בין הימים, ופה השאלה.

עדיין, באופן יחסי - - -

לא, שעות, אין להם בעיה לעשות עד 01:00.

שעות אין בעיה.

אם זה 23:00 או 01:00.

תרשה לי להוסיף מילה.

ימים זה מאוד-מאוד מורכב לרשת שפועלת באופן טכנולוגי. תחשבו, זה רשתות גדולות עם הרבה מאוד סניפים. זה לא יכול לעבוד ככה.

לא, אבל אני שואל אם הבעיה היא רק ערבי חגים וזה, או שנגיד אם מחליטים על רביעי-חמישי עד 01:00, אז זה הוראה מחשובית.

גם שעות הפתיחה שלכם משתנות בחמישי וערבי חגים.

בסדר, אבל יש תפעולי ופה אתה מדבר על משהו טכנולוגי. ובטכנולוגי זה יותר מורכב. לעשות את זה רק ברביעי-חמישי, ואני אומרת עוד פעם - - -

בסדר, בערבי חג יהיה פחות זה. אוקיי.

12 ימי ערבי חג יש.

ועדיין זה מורכב מאוד.

אני מסכים, אני רק אומר דבר אחד.

איך אמר יושב-הראש? החיים מורכבים. גם לנו זה מורכב.

מישהו הבטיח לכם את החיים הכי קלים בעולם?

אני רוצה להגיד משהו, כבוד יושב-הראש.

זה בכלל לא הנקודה. סליחה, המחוקק ואוכף החוק, לא אמורים להיות להם חיים נוחים. להיפך, אנחנו עובדים בשביל האזרחים.

לא, לא, אבל יש פה שאלה שאני חושב שהמשטרה לא מעלה אותה אבל היא שאלה שצריך לחשוב עליה. היום, לגבי חנויות שהן מעל 800 מ"ר יש למשטרה סמכות. ולכן, במסגרת הבדיקה שהיא עושה, אני מניח שבמסגרת הבדיקה שהיא עושה במסגרת אישורה לרישוי העסק, היא בודקת אם באמת הוא הכניס במחשוב שלו את הדבר הזה.

כן או לא?

גם לא רלוונטי.

רגע, דקה, הרב רוט. אני חושב שאם אתה היית אולי קצין משטרה זה היה קורה ככה. לדעתי, כשבודקים את העסק אף אחד לא בודק אם יש להם את התוכנה הזאת שעוצרת את זה ב-23:00.

אנחנו לא בודקים אם יש להם את התוכנה או לא.

הבנתי.

קודם כל, אין לנו סמכות לבדוק את זה. אין לנו סמכות בחוק לבדוק את התוכנה. אני פועל רק מכוח סמכות חוק. אבל, אני כן יכול לבדוק, תראו, חנויות מעל 800 אלה חנויות שבאמת הן שומרי חוק ולא מסתבכים.

בקיצור, אני לא צריך משטרה במקום ששומר חוק, אני צריך משטרה במקום שהוא לא שומר חוק. ידידיי, תעשו לי טובה.

גם החנויות הקטנות שומרות חוק.

לא, אז אדוני, היא הנותנת. אז בואו נפתח, בואו נרחיב כרגע את - - -

והיא הנותנת שאני שומרת חוק גם בימים ראשון, שני ושלישי, ולא רק ברביעי וחמישי.

בחנויות הקטנות, איפה שאני גר, שומרי חוק.

לא, הבעיה היא אמיתית.

לא, הבעיה היא לא החנות - - -

אנחנו לא מחפשים להקל על ביטחון פנים, זה לא המטרה של החוק.

הבעיה היא לא החנות.

להיפך, להקשות.

אני לא רוצה להוציא על כל הרחובות בשעות לילה מאוחרות.

החוק לא אמור להקל ולא אמור להקשות. אמור לעשות לטובת האזרח.

אנחנו לא רצינו לפרוץ את היישום. אנחנו פשוט מנהלים - - -

כן, אני רק רוצה לשאול את גברת דחוח. האם תוכלי לתת לנו לקראת הדיון הבא איזושהי רמה של פריסה מבחינת כמות החנויות שיש לכם.

לא לדיון הבא.

או לקראת שבוע הבא.

אני מבקש שמאחר ויש לך קשרים כל כך טובים עם לאה, מנהלת הוועדה שלנו, אז תדאגי לשלוח לה את זה ביום-יומיים קרובים, אם אפשר. כי זה יכול לעזור לנו בהמשך הדיון. ואני גם חושב שגם המשטרה, כדאי שתתנו לנו נתונים על האכיפה, שנראה את צורת האכיפה, איך היא קיימת היום, איפה צריך לתגבר. יכול להיות שאנחנו צריכים להכניס בתוך החוק, לתת לכם כלים נוספים. אני אשמח מאוד לתת לכם כלים נוספים.

גם אם יש נתון שאומר כמה החוק הזה שינה את המציאות, את המצב. לפני ואחרי החוק. זה גם נתון חשוב. כי לפעמים בונים - - -

קשה מאוד לבדוק את זה.

כן, אבל יש תאונות דרכים שאפשר לבדוק, לדוגמה?

כן.

הכי קל זה לעשות עוצר על כל המדינה משעה 23:00 וזהו. נו, באמת, לא מחפשים את זה.

לאו דווקא תאונות דרכים. גם אם עושים בדיקות שכרות.

יש עוד הערות שלכם? אני אגיד לכם כבר את התבנית.

למשטרה יש נתונים מדויקים על הדבר הזה.

על בדיקות שכרות?

גם על בדיקות שכרות. הכול נכנס לדוחות המשטרה.

לא, אבל שכרות יכולה לבוא גם ממקומות אחרים.

אבל אם לא עשינו שום שינוי, אם אין לפני ואחרי.

אייל אמר גם שהאלמנט הזה של לצאת החוצה הוא לא רק האלמנט של השכרות, הוא גם הבקבוקים. שזו תופעה בפני עצמה. ולכן, חשוב באמת לדעת, אם יש לכם נתונים אני מבקש שתשלחו לנו אותם.

אז אני רק אשלים עם גברת דחוח. לגבי, אם אתם יכולים לתת את הנתונים, זה לא שאנחנו יכולים לחייב אתכם כמובן, כי זה נתונים מסחריים שלכם, לגבי חנויות שיש לכם מעל 800 מ"ר או מעל 250 מ"ר, איפה הן נמצאות בדרך כלל, האם זה שכונתי. המאפיינים באופן כללי, לא ברמה של לפרט כל חנות, כמובן. מתי הן פתוחות עד מאוחר, האם זה בדרך כלל רק בערבי חגים וזה. נתונים כללים שאתם יכולים לתת, כמובן בכפוף.

אגב, אני רוצה לומר שחלק גדול מהחנויות שהן קטנות הן לא פותחות, ולא יפתחו בגלל האפשרות ליין ולא לוויסקי ולא לבירה או דברים מהסוג הזה. כמה אנשים כבר באים וקונים את היין כיין בשעות האלה. זה לא, אנחנו יודעים את זה טוב מאוד. זה חלק מהחיים, הרכישה הזאת.

תראו, אני אגיד לכם את סדרי הדברים מבחינתי. אני לא אצביע היום על החוק. אנחנו גם נקיים שיח. אני אגיד נקודות ותזכירו לי אם יש דברים שאני שוכח. נקודות שאנחנו צריכים לדון בהן; אחד, אני אתחיל דווקא מהוויתור שלי כמציע החוק, לא ויתור, אני חושב שהוא גם דבר נכון – אני לא חושב שצריך להשאיר את זה פתוח עד 06:00. זאת אומרת, מישהו שבא לחפש לקנות יין הוא לא בדיוק נזכר בקידוש של ראש השנה. כי אם הוא נזכר בקידוש של שבת בשעה 03:00 - - -

שיחכה עד 07:00.

כן, אז אני מבקש את סליחתו מראש, הוא יחכה עד 07:00 ויעשה את זה ביחד עם תפילת שחרית. אנחנו מדברים על הצורך האנושי, הנורמלי, הרגיל, והרגלי הקנייה של הציבור הישראלי. אנחנו כולנו אנשים וכולנו יודעים איך זה עובד היום. משפחות היום בונות על קנייה אחת פעם בשבוע ויש לך את כל הדברים שאתה צריך לכל השבוע, כולל השבת, כמובן. ולכן, אני חושב שאנחנו צריכים ללכת על חוק בכיוון של שעה 01:00 או 01:30. נשארים בקופה עד מאוחר וכולי, אבל לא עד 06:00. זה אחד.

דבר שני, אני חושב שההגדרה שקיימת כרגע בחוק, על 250 מ"ר, היא הגדרה נכונה מבחינתנו. נעשה שיח. אבל, אני חושב, תבדקו את עצמכם שוב. זה לא קשור לאכיפה או לא אכיפה. אכיפה צריכה להתקיים כך או אחרת. אכיפה קיימת גם על קיוסק של 30 מ"ר. ושם האכיפה צריכה להיות עוד יותר חזקה. דבר נוסף הוא שנשקול להגדיר את זה בחוק, אני לא יודע איך להגדיר, שזו תהיה קנייה של מעל 300 שקלים שאינה רק יין. זאת אומרת, לא יודע אם צריך להגביל את זה באחוזים, כן או לא. תבדקו את זה משפטית איך אפשר להגדיר את זה. איזה עוד נקודות היום לנו?

ערבי חג וימות השבוע.

וימות השבוע, אני חושב שצריך ללכת על רביעי-חמישי.

אם אפשר, ואם אי אפשר, צריך לקחת בחשבון שרוב רובן של החנויות לא פתוחות בכלל.

לא פתוחות בכלל ברביעי, לכן אני לא חושב שזה יזיז הרבה מאוד. בסדר, אני מוכן להידברות על העניין הזה. מחר אנחנו מדברים על הכול. אבל, אני חושב שזה רביעי-חמישי. וכמובן, המינימום זה חמישי, מבחינתי בעניין הזה.

יש עוד נקודות שעלו כאן ולא ציינו אותן? אוקיי, אם ככה אני מבקש גם מהמשרד לביטחון לאומי, אתה רוצה לומר משהו?

לא, לא. אנחנו נעשה את העבודה שלנו בתוך הבית ונביא לך.

אז זהו, אז אני מבקש מהמשטרה שיעבירו את הנתונים תוך ממש יום-יומיים, להעביר את זה למנהלת הוועדה והיא תעביר את זה אלינו, לייעוץ המשפטי ולנו. אני מבקש שתיעשה עבודת מטה.

ואני אומר עוד פעם, יש דברים שבהזדמנות זו שהחוק פתוח, יכול להיות שאנחנו יכולים לתת גם סמכויות נוספות או דברים אחרים שהיום אין לכם, או שיכולים לעזור לכם. כגון הקנסות, אם כן נכון או לא נכון, שאפשר לתת. למרות שמשרד הפנים אומר שכן. אני רוצה להוציא חקיקה שהיא חקיקה הגיונית שהולכת עם המציאות. וכמובן, כל משרד, יש משרד שהחיים שלו זה אכיפה. הרתעה ואכיפה, מה לעשות? יש משרדים יותר קלים, ששם רק נותנים דברים לאנשים, ולא אוכפים.

כבוד יושב-הראש, רק בעניין של סמכות, אז באמת החוק תהיה, מה נקרא חוק מושלם? שיש סמכות לשר הפנים להגמיש את העניין לדברים שצריך.

בואו נראה קודם כל את הזה, אבל יכול להיות, אני אומר לנוסח, אולי לאפשר לשר הפנים איזשהו משהו, לשנות גודל או משהו. התאמות כאלה ואחרות. אם מחר משתנה איזושהי חקיקה בעניין של רישוי עסקים או משהו כזה, זה יכול להיות.

כדי לתת לו את הגמישות.

משרד הכלכלה כאן? מי נמצאת?

תמר מירסקי, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

זה לא עוזר לנו. אנחנו רוצים לשאול לגבי, אתם אמונים על אכיפת חוק התחרות בענף המזון. אנחנו רוצים לדעת איפה אנחנו יכולים לקבל את הנתונים לגבי החנויות הגדולות, מה שנקרא, איך שהן מוגדרות בחוק ההוא, של מעל 250 מ"ר. האם יש נתונים, איפה הן פרוסות בדרך כלל. זה אמור להיות, הנתונים האלה אמורים להיות במשרד הכלכלה. כמה כאלה יש וכולי.

אני אבדוק, בסדר.

לבדוק ואם אפשר לשלוח לנו את זה אנחנו נשמח.

אבינועם ביר, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. רק נעיר להערה האחרונה של חבר הכנסת לגבי האפשרות של שר הפנים לשנות את הגודל של החנות, פה בעצם הצעתה חוק מבקשת לקחת הגדרה מחוק אחר בכלל, מחוק שלא נמצא בסמכות שר הפנים אלא שר הכלכלה, לצורך העניין. ולכן, צריך לשים לב לנקודה הזו. אני אומר שזה בשונה מהצד - - -

אני מעדיף, ואני אומר לך את האמת, התוספת הזאת של שר הפנים, הייתה תוספת כשרצו לקחת את החוק לכיוונים אחרים. אם אנחנו נגדיר וניכנס לרזולוציות בהגדרות, ונגיע להסכמות על הדבר הזה, אני חושב שהחלק הזה כבר יהיה פחות חשוב.

ייתכן, בהחלט. רק הדיון אם כדאי להכניס את הבירות לכיוון הזה או לכיוון הזה, כי נגיד שאנחנו נגיע למסקנה שיש את האפשרות או צורך להכניס גם בירה. אז עוד פעם, תפסת מרובה לא תפסת.

נקטעתי באמצע המשפט. האמירה הייתה שהדוגמאות והאמירות של המשטרה והמשרד לביטחון לאומי היו מעולמות רישוי עסקים. וצו רישוי עסקים, ה-800 מ"ר, זה לא משהו שהומצא, בניגוד לחנות גדולה שלא נמצאת בחוק רישוי עסקים. ולכן, שוב, כשעושים את אותם טיובים, כמו ששחר הציע למשל את האפשרות לייצר הגדרה בתוך החוק, אז צריך לקחת את הנקודה הזאת בחשבון.

בסדר, זו הערה טכנית.

הערה טכנית לגמרי.

לייצר את ההגדרה שלהם.

לייצר הגדרה עצמאית, מה שנקרא.

לא, גם כדי לתת להם סמכויות אכיפה.

יש להם, הן קיימות.

גם לרישוי עסקים, לא רק בקנסות. גם לשלילת רישיון העסק וכולי. ככל שההרתעה יותר גדולה - - -

רגע, רגע, רגע. מה שאדוני מציע זה להפוך את המשטרה לנותן אישור, גם לגבי עסקים - - -

לא המשטרה. אם יש דוח שמשטרה יכולה, יכול משרד הפנים או עירייה, לא יודע מי עומד מול החנויות.

לגבי מה?

אני אומר דבר אחד. אני אומר עכשיו דבר מאוד כללי.

להגמיש.

אני אומר להגמיש את השימוש לאזרח אבל להקשיח את רמת ההרתעה והאכיפה. אני יכול לתת כלים, אם זה למשטרה או אם זה לעירייה.

אדוני יושב-הראש, אני יכול להוסיף משפט? בעסקים של 800 מ"ר אנחנו גם בודקים את בעל העסק והעבר הפלילי שלו. והעסקים שאתם מציעים, אנחנו לא בודקים את האנשים האלה.

והוא עדיין מוכר אלכוהול בכל ימות השבוע עד 23:00.

הוא עדיין מוכר, אבל עוד פעם - - -

אז אני מציע, אני הולך לעשות לכם הצעת חוק שכל העסקים, מ-0 עד 800 יצטרכו את זה. תביאו עוד פלוגה. נו, בחייכם.

אני מספר - - -

לא, אתה מספר סיפור.

אבל, זה נכון גם היום.

בדיוק.

זה קיים בחוק ואתם לא מרשים את כל סוגי העסקים האלה.

אנחנו לא מרשים את כל סוגי העסקים, אבל אלה שמוכרים בלילה, פאבים - - -

אבל אתה רגוע מאלה שיש לך את השליטה על ה-800. גם אני הייתי רגוע אם הייתי אחראי רק עליהם.

אייל, הם ממילא לא חנות גדולה. הם לא חנות, כי הם לא מוכרים את מה שצריך.

כי הם מצויים במקומות שקל לי ונוח לי וטוב לי לבדוק אותם.

אבל אנחנו לא בתוכנית כבקשתך. "קל לי, טוב לי, נוחות", זה. זה לא עובד ככה.

זה לא כבקשתך.

עכשיו אנחנו גם לא באנו לבקש סתם להקל על בעלי העסקים. אנחנו באים להתאים את הדברים האלה לחיים של אנשים. עכשיו, אני מודיע לך שיהיה הרבה יותר קל למשטרה לאכוף עבירות ביטחוניות ורכוש אם תעשה עוצר כל לילה מ-23:00 עד 06:00 בבוקר. עוצר ברחובות.

די אן איי של כל התושבים.

עוצר. זה יהיה יותר נוח, זה יהיה יותר זה. בואו, חבר'ה, אנחנו לא בזה. אני מציע לעצור את הדיון כאן. תעשו עבודת מטה בבית. אני סומך עליכם. אני אמרתי לכם את הכיוון שלנו. אנחנו גם ננסה לגבש משהו איתכם ביחד. אנחנו נביא נוסח לוועדה, שנקווה שיהיה בהסכמה. ועכשיו, אחרי שאמרתי את כל זה, בני פרץ רוצה לדבר, הפעיל החברתי שלנו.

כבודו, פה מדברים על קניות לשבת קודש וכל הדברים האלה, לאנשים ביום שלישי, היות והיא אמרה גם אם ערב חג ייפול לך ביום שלישי ואז אתה צריך גם יום ראשון של קניות – את זה נשאיר בצד.

נכון.

אבל כשאתה בא ומדבר על קידוש, יין לקידוש, כמו שהוא אומר, או יינות כאלה ביום שישי, למה אפליה? אדם מגיע, כדי שלא יגידו לי שאני גזען אז אני אומר שיש מרוקאים שבאים בערב שבת והם אוהבים ערק, אז הוא יבוא ב-23:02 ויגידו לו "ערק לא, היין כן, ומחר תבוא בבוקר בשביל לקנות ערק" - זו אפליה. אבל, אם אתה בא לעשות - - -

אבל על הערק הוא לא יכול לעשות קידוש.

לא קידוש, יש גם - - -

אני לא אמרתי את המילה קידוש, אגב.

על הלילה, אמרתי על הלילה. בבוקר גם החסידים רוצים.

רגע, ויש כאלה שרוצים יינות. אבל, פה, כבודו, אתה מדבר על קניות משפחתיות. קנייה משפחתית. קנייה משפחתית שאני מתכוון אליה זה אדם שבא לסופר, וסופרים כאלה גדולים, בא לקנות לשבת, בלי עין הרע, אני ראיתי עגלות. אני לא ראיתי סופרים, אפילו לא "אושר עד" אצלי בתלפיות, שהוא מעבר לשעה 23:00 בכלל אם הוא פותח, בשעה 22:00 מתחיל את הסגירה שלו. אבל, אם יש מקומות, כשאתה בא ואומר קנייה, אנשים קונים ירקות, קונים בשר - - -

רגע, בני, בימי חמישי, לא רוצה להגיד שמות של מקומות, גם "אושר עד", גם אחרים, גם "שופרסל" - -

במקומות מסוימים.

- - בסניפים כאלה ואחרים יש גם עד 24:00.

אני יודע במקומות מסוימים.

ואז אתה מגיע לקופה ב-01:00.

אז על מה אני מדבר? לא על זה, אתה יכול לתת לו גם עד 02:00. אבל, כשאתה מדבר על קנייה, כשאדם בא לקנות בשר, ירקות - - -

אתה אומר גם ערק.

וגם יכול לקחת ערק עם היין. למה שמחר הוא יחזור לזה?

אני בעד. אני באמת בעד.

שיקנה גם וודקה אם הוא רוצה, או ויסקי אם הוא רוצה. אבל, הוא בא לקנייה שאתה אומר "קנייה מ-X שצריכה לכלול דברים ספציפיים בתוכה". הם מדברים לך על "am:pm". אלה, לא יבוא בן אדם ויקנה שקית של שני מלפפונים או שתי עגבניות וייצא עם בקבוק יין או ויסקי. לא, על זה אפשר לעצור ולהגיד "לא, זה לא קנייה".

נכון, נכון.

כשאתה מדבר אתה מגדיר מה יש בתוך הקנייה, כשאתה אומר מה הסכומים. ומפה והלאה הוא יכול לקנות גם משקאות, כי הוא בעל משפחה, הוא רוצה להביא הביתה.

טוב, בני, תודה רבה.

דברים של טעם, תרתי משמע.

אני רק רוצה להיצמד להצעת החוק. ואם כבר נדבר על התוספת הרביעית, אז נשאיר בידי שר הפנים את האפשרות לטפל בערק.

גם הוודקה וגם הוויסקי. אולי האשכנזים שותים ויסקי, הוודקה – רוסים, והמרוקאים ערק. אבל, היום כולם שותים ערק, כי מצאו שזה בריא.

טוב, אוקיי. חברים, אנחנו מיצינו את הדיון עכשיו. אני מבקש מהמשרדים הייעודיים שביקשנו; משטרה – מבקש את הממצאים שביקשנו, שתעבירו לנו ממש תוך יום-יומיים, אם אפשר. גם משרד הפנים, וגם באדיבות "שופרסל", אם אפשר.

ומשרד הכלכלה.

ומשרד הכלכלה, כמובן.

ייקח לנו יותר מיום-יומיים.

הנתונים, רק הנתונים. ארבעה ימים. עד יום ראשון, בעזרת השם. אוקיי, ואנחנו נעשה ישיבה נוספת, ואז נקווה שנוכל לברך גם על המוגמר וגם על היין. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:29.