פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



68
הוועדה לביטחון לאומי
24/11/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 301
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום ראשון, כ"ג בחשוון התשפ"ד (24 בנובמבר 2024), שעה 11:00

סיור הוועדה ברמלה

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
משה סעדה

ליאור מזרחי - ראש מינהלת שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי

מורן בן נון - סגנית מנהלת מחוז מרכז ברשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי

אביעד כתפי - סנ"צ, מפקד תחנת רמלה, מ"י, המשרד לביטחון לאומי

אסף שמעון - סגן מפקד שיטור עירוני, תחנת רמלה, מ"י, המשרד לביטחון לאומי

איציק ירדאי - מנהל מחלקת שיטור עירוני, רמלה, מ"י, המשרד לביטחון לאומי

מתן שחק - חוקר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ערן - שוטר קהילתי בשכונת ג'ואריש, רמלה

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

יעל ליטמנוביץ' - ד"ר, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה

מירית לביא - עו"ד, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה

מיכאל וידל - ראש עיריית רמלה

מאור אשש - ממלא מקום ראש העיר רמלה

אברהם דז'ורייב - סגן ראש העיר, עיריית רמלה

רונן עזרייה - מנכ"ל עיריית רמלה

דנה וינוקור - מנהלת אגף משאבי אנוש, עיריית רמלה

גלית כהן - מנהלת אגף ביטחון קהילתי, עיריית רמלה

יצחק אסרף - מנהל אגף הביטחון ושירותי חירום, עיריית רמלה

נירית טננבאום - מנהלת אגף הכנסות ויועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, עיריית רמלה

דורון דבורי

יועץ משפטי בעיריית רמלה

אברהים (מינו) אבו לבן - חבר מועצה, עיריית רמלה

גולן ג'מבר - דובר עיריית רמלה

תומר עמר - גזבר עיריית רמלה

טויבי זוסמן - עוזרת של חבר הכנסת צביקה פוגל

עדן בן ארוש

לאה גופר

יקותיאל צפרי

ויקטוריה שטיינברג – איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סיור הוועדה ברמלה

(ישיבה ברמלה חלק 1)

נכבדיי, בוקר טוב. אדוני ראש העיר, תודה רבה שפינית את הזמן לארח אותנו. בימים מסובכים ומורכבים אלו, לא כל אחד נוהג לעשות זאת ואני שמח שמצאת את הזמן לכך. אזכיר לכולנו שאנחנו ביום ה-415 למלחמה. אני לא בטוח שאנשים רבים חשבו על המלחמה הזו במושגים של שנה או שנים פלוס, אבל מסתבר שאנחנו עם שיודע להסתגל גם למלחמות ארוכות ועם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, כפי שנהוג לצטט.

בשבועות האחרונים אני פוגש הרבה מזרועות הביטחון, חיילים, חיילות, מפקדות, מפקדים, מהצבא, מהמשטרה, משירות בתי הסוהר, מכיבוי והצלה, מהשב"כ ויש לנו זכות להיות גאים כי יש לנו אנשים מעולים ומדהימים שעושים עבודה יוצאת דופן. ברוב המקרים כשאני פוגש אותם הם לא מדברים איתי בשפתם המקצועית אלא בשפה שעם ישראל מבין.

כשאני שואל אותם "למה אתם פה?", הם אומרים בצורה ברורה מאוד "להחזיר את התושבים הביתה בביטחון" שזה משהו שאני לא בטוח שאנשים יודעים להעריך ולכן אני מוצא לנכון לנצל את ההזדמנות בשמי ובשמכם ולהגיד להם שוב תודה.

הופעלו עליי לחצים רבים לקדם את הביקור ברמלה, ניסיתי לעמוד בלחצים לא כי אתם לא חשובים אלא כי יש לנו סדר עדיפויות ובסופו של דבר מפקד התחנה וגם ידידי ביקשו מאיתנו להגיע לכאן לראות ולהתרשם.

זו עיר חשובה. עיר שעומדת במוקד העיסוק של חלק מהדברים שאנו עושים ולכן הגענו לכאן מוקדם ככל האפשר. היו אמורים להיות איתנו חברי כנסת נוספים – אל תגלו לאף אחד – אבל קשה לבוא לסיורי ועדה ביום ראשון בבוקר כי יש דברים חשובים יותר.

משה כאן איתי ואני שמח מאוד. אדוני, תודה רבה פעם נוספת. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. ברשותכם, נעשה סבב היכרות קצר. שם, משפחה, עיסוק, שנדע כולם.

בוקר טוב לכולם, נעים מאוד. אני מורן בן נון, סגנית מנהלת מחוז מרכז ברשות הלאומית לביטחון קהילתי במשרד לביטחון לאומי.

בוקר טוב. גלית כהן, מנהלת אגף ביטחון קהילתי ברמלה.

גלית, כמה זמן האגף קיים?

שש שנים?

לא. האגף כן.

האגף כן, אבל הביטחון הקהילתי?

הביטחון הקהילתי מעל 15 שנה ברמלה, יש לו גלגול כי זו הייתה עיר ללא אלימות.

כשהגעתי לכאן הקמנו אגף גדול ורציני בראשותה לפני שש שנים בערך. נירית, מגיע לך מזל טוב ליום הולדת, נכון? מזל טוב. בבקשה.

תודה. נירית טננבאום, מנהלת אגף הכנסות ויועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה.

דנה וינוקור, מנהלת אגף משאבי אנוש.

אסף שמעון, סגן מפקד שיטור עירוני.

יוחאי וג'ימה, ראש מינהלת ביטחון וחירום, מרכז שלטון מקומי.

ומג"ד שלי בצה"ל.

וואלה?

זמן רב אני אומר לו "אני מכיר אותך", הוא אומר לי "לא יודע מאיפה" ומתברר שהוא היה המג"ד שלי, כנראה שלא נתתי אז מספיק רושם. לוקח את זה על אחריותי.

ערן, שוטר קהילתי, שכונת ג'ואריש.

אתה לא מג'ואריש, ערן?

- - אל חמנר, שוטר קהילתי, שכונת ג'ואריש.

תומר עמר, גזבר העירייה.

מתן שחק, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.

ליאור מזרחי, ראש מינהלת שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי.

אביעד כתפי, מפקד תחנת משטרת רמלה.

רונן עזרייה, מנכ"ל העירייה.

משה סעדה, חבר כנסת בליכוד.

צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי.

מיכאל וידל, ראש העיר.

מאור אשש, ממלא מקום ראש העיר.

אברהם דז'ורייב, סגן ראש העיר.

איציק ירדאי, מנהל השיטור עירוני.

יצחק אסרף, מנהל אגף ביטחון.

לאה גופר, מנהלת הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

טויבי, העוזרת של צביקה.

דורון דבורי, היועץ המשפטי של העירייה.

יקותיאל צפרי, דובר הוועדה לביטחון לאומי.

עדן בן ארוש, חלק מהצוות המשפטי של הוועדה לביטחון לאומי.

מינו אבו לבן, חבר מועצה.

גולן, דובר העירייה.

חבר מועצה חדש?

קדנציה שנייה.

יש לנו ארבעה חברי מועצה ערבים מתוך 19, מינו ביניהם.

ד"ר יעל ליטמנוביץ', המרכז לביטחון לאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

ד"ר?

ד"ר.

איך זה יכול להיות?

לא ד"ר רופאה.

בסדר. ד"ר, תואר שלישי, היא כזו צעירה, זה משהו מוזר. כל הכבוד, בהצלחה. מי לידך?

אני עורכת דין מירית לביא, אני דוקטור - -

מוטי, תציג את עצמך גם בבקשה.

בוקר טוב ראש העיר. אני מוטי - -

סיימנו עם כולם, חברים? אני רוצה להודות לצביקה, יושב-ראש הוועדה, לחברי סעדה ולכל הוועדה לביטחון לאומי שהחליטו לעשות זאת ברמלה. היה רשום לי שכמעט כל חברי הוועדה יגיעו, אבל כפי שאמר צביקה, יום ראשון זה לא פשוט. מודים למי שהגיע, יושב-הראש וסעדה כאן ואנחנו שמחים בו.

ברמלה חיים יותר מ-90,000 תושבים אף שהמחלקה המרכזית לסטטיסטיקה מדברת על 85 או 86 כי הסקירה שלהם היא שנה אחורה תמיד, עברנו את ה-90,000 וצועדים בצעדי ענק לכיוון ה-100,000. הקמנו שכונות חדשות, נאות שמיר, נאות פרס, בקרוב מאוד שכונה ליד הבקו"ם. רמלה נחשבת לאחת הערים הצעירות בארץ עם 34% עד גיל 19 ו-25% בגילים 18-3. כלומר, כל אדם רביעי שפוגשים ברחוב הוא תלמיד גן או בית ספר. 62% עד גיל 39.

עיר בצמיחה.

בצמיחה גדולה מאוד.

62% עד גיל 40?

62% עד גיל 40, פחות מ-40. בשכונת נאות שמיר ממוצע הגילים הוא פחות מ-40, 35 אפילו, זה משהו חסר תקדים. זו שכונה חדשה מאוד שצמודה לנווה דורון, באר יעקב, 20,000 תושבים עם ממוצע של מעל שלושה ילדים למשפחה. 23-22% ערבים ו-78-77% יהודים. יש לנו מכל הקהילות, קראים, שומרונים. הקהילה הקראית השנייה בגודלה בארץ, יש לי ויכוח תמידי עם ד"ר לסרי אשדוד או רמלה, אבל בית הכנסת הקראי הגדול במדינה ובית הדין העליון של הקראים נמצאים ברמלה.

רמלה משופעת באתרים היסטוריים. בריכת הקשתות היא אתר בן 1,400 שנים ומי שנכנס ליוטיוב ורושם "חסמבה ונערי ההפקר 1971", כל הסרט צולם כאן, סרט מפורסם מאוד עם אלימלך זורקין המפורסם. המגדל הלבן כמובן עבר שיפוץ ושיפור.

אתה מתכוון לירון זהבי. - - -

אתם יודעים מאיפה לקוח הסיפור של ירון זהבי, מאיפה הוא הגיע? קיבוץ נען. אגב מוסינזון כתב בקיבוץ נען את - - -

אתה גר שם, לא?

אני גר במושב רמות מאיר, אבל זה לא קיבוץ נען אלא זו ישראל השנייה. אצלי העיר הגדולה ויום חג זה להגיע ביום רביעי לשוק ברמלה עם אמא שלי, לסחוב לה את הסלים. כל אחד וניו יורק שלו.

השוק מדהים.

(הצגת מצגת)

ביום הראשון, ב-7 באוקטובר ב-07:00 בזמן מטח קיבלתי טלפון מהממ"ז הקודם, אבי ביטון, כל העולם טסנו לרחוב יבנה ברמלה, השכונה הדרומית כי נפל טיל על הכביש ובתים יהודיים, ערביים, כולם נפגעו, כרתו את שתי כפות הרגליים לבחור ערבי. לדעתי זה היה הטיל הראשון שנחת בתוך המדינה אצלנו ומאותו היום כל הצוותים שלנו עובדים במשרה מלאה רק על הנושא הזה, המקלטים פתוחים ומסודרים, עובדים הכי טוב שיש עם האמצעים הדלים שיש לנו ונדבר על כך בהמשך כי זה חשוב. עשינו תרגילים, פיקוד העורף יודע לפרגן לנו כל הזמן ועובדים יפה בנושא הזה ואני רוצה להודות לצוות שלי.

פיקוד העורף יושב אצלך, לא?

כן, פיקוד העורף יושב אצלי ומשלם פה גם ארנונה. רונן, בבקשה, תיתן להם סקירה על ניהול העיר בזמן מלחמה.

בתחילת הלחימה פתחנו את מרכז ההפעלה, מרכז הפעלה עירוני 24/7 לכל המענה לכל הלחימה. מוכנות במכלולי החירום – זה הגיע לכולנו בהפתעה כמובן - אספנו את כל מכלולי החירום לפי סדר פעולות, אני מגיע מהצבא לכן הכול היה מסודר עם פקודות והנחיות, והקפצנו את כל המכלולים והתחלנו לעבוד בצורה סדורה. במהלך המלחמה כמובן ביצענו רכש רב מאוד לתוספות שביצענו לתחום הגנרטורים, אם היה צריך חימוש או הגנה אישית, רכשנו נשקים נוספים לתחושת הביטחון של התושבים.

הקמנו כיתות כוננות ומשמרי שכונה.

הקמנו שתי כיתות כוננות, משמר שכונתי ואת יחידת סע"ר. שתי כיתות הכוננות קיבלו נשקים ארוכים שמופעלים על ידי המשטרה. מתנדבים רבים שרובם היו עם נשקים אישיים הגיעו ורצו להיות חלק מהמשמר השכונתי ונפרסו ברחבי העיר. ויחידת סע"ר העירונית שזו יחידה לפינוי היא חלק ממערך הפינוי שלנו. הבאנו אנשים, הכשרנו אותם, עשינו להם תדרוכים ואימונים לפני יציאה ופעלנו פעולות בנושא עיר מקלט.

כמה תושבים בעיר אין להם ממ"ד ונאלצים לחיות בעיר מקלט?

יש לנו את הנתון, אבל כ-20,000.

כ-20,000?

כ-20,000 מתוך ה-90.

שעדיין נזקקים למקלטים?

נכון. מקלטים ציבוריים.

מעל 30%, אפילו קרוב ל-40%. בשכונות ישנות לדוגמה יש מקלטים, שכונות עם וילות, אבל המרחק כי הרי פעם לא דיברו על דקה וחצי ורובם אנשים מבוגרים ולכן זה כאילו שאין מקלט. כמובן גם גנים, מתוך 40 גנים של צרכים מיוחדים ל-20 אין ממ"דים לכן בזמן האזעקות ברמלה העברנו את הילדים מגנים ללא ממ"ד לגנים עם ממ"ד וחיברנו ביניהם, כי בגנים של צרכים מיוחדים יש שמונה-תשעה ילדים לכן זה היה אפשרי, את שאר הגנים השארנו בבתים או שמנו אותם במתנ"סים.

לא היו לך מספיק מיגוניות לשים?

אין, הבאנו שלוש מיגוניות ושמנו אותן בבית ספר לצרכים מיוחדים, לקחנו אותן לבית ספר אחר, אבל נגמרה השנה והיינו חייבים להכניס את הכיתות, שמנו שלוש מיגוניות ותו לא.

אפשר לראות כאן את המערך. בסך הכול עשינו פעילות רבה, פעילות משטרתית וגם פעילות שקיבלנו תגבורים של פיקוד העורף ושל מג"ב כדי לייצר את תחושת הביטחון ולא רק את התחושה אלא לייצר ביטחון לתושבים.

תמיד אני מספר שראש העיר היה עם הווסט הזה חמישה חודשים, בשטח כל הזמן, עשה סרטונים וירד לשטח וזה אחד הדברים שעלו מהתושבים שעזר להם מאוד, שהם מקבלים קשר ישיר שהוא יורד לשטח ומדבר איתם בגובה העיניים, מרגיע אותם. זה נוהל שקיים עד היום שאחרי נפילות טילים ראש העיר מוציא הודעה, אם זה הרגעה, רסיסים או מה שלא קרה בעיר, הם מקבלים עדכונים שוטפים.

הלקחים והתובנות שלנו, אחד הדברים שקורים לנו הוא ונדליזם במקלטים הציבוריים הפתוחים. כל המערכות ותאורות החירום נמצאות שם וכל פעם אנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם פעולות ונדליזם שקורות.

זה קורה בשגרה?

זה קורה בשגרה. כיוון שהמקלט פתוח ולא סגור, נכנסים נערים - - נכון. סך הכול זה משמש כמקלט ואנחנו עושים סיורים כדי למנוע כמה שיותר את הוונדליזם וזה מצריך מאיתנו כל פעם לתקן את תאורת החירום, עושים נזק ואנחנו מתקנים, עושים נזק ומתקנים ולא מוותרים על הסיפור הזה. מכאן מגיעים לפתיחה ושליטה אוטומטית על המקלטים שזה פתרון שהוא פתרון מחייב מבחינתנו, אבל פתרון יקר מאוד כי כל מערכת כזו עולה כמה עשרות אלפי שקלים.

22 אם אני לא טועה.

על כל דלת.

על כל דלת כמה עשרות אלפי שקלים?

כן, כמה עשרות אלפי שקלים וזה מינוי חודשי. יש לנו פער בעניין הזה ואני מקווה מאוד שנמצא את התקציב הנכון כדי להקים את המערכת.

כמה מקלטים ציבוריים יש לכם?

62 מקלטים ציבוריים ויש בתים רבים שיש להם מקלטים משותפים בתוך הבניין, אז גם לחלקם אנחנו מתייחסים.

בתים משותפים.

נכון, בתים משותפים. יש לנו פערי מקלוט, כ-29,000 תושבים ללא מיגון תקני, 35 גנים ללא מיגון תקני ושני בתי ספר עם מיגון לא תקני. הפערים מחייבים אותנו לרכש משמעותי של מיגוניות והאצה של תהליכי פינוי-בינוי בכל רחבי העיר שזה ייתן מענה לטווח הרחוק. העירייה טיפלה ב-150 מקלטים בבניינים משותפים, כידוע לכם בניינים משותפים שיש בהם מקלט משותף הם בדרך כלל הבניינים הישנים והם שימשו כמחסנים וכל מיני דרי רחוב.

חברי הכנסת, צריך לציין שהכול מתקציב העירייה. השנה הזו בעקבות המלחמה הייתה שנה מאתגרת מאוד ועשינו הכול מהתקציב כי כאן לא בוחלים בשום אמצעים. ניקינו מקלטים פרטיים בהנחיה שלי מפורשת לנקות מקלטים.

מה זה פרטיים?

בבניינים של שלוש קומות יש להם מקלט שכולו מלא בזבל.

זה נחשב פרטי?

מקלט פרטי משותף. כמובן עשינו התייעצות עם הייעוץ המשפטי, אבל בזמן מלחמה לא מסתכלים על כלום, לא עשינו לחלק כן ולחלק לא אלא לכולם. אגף שפע וביטחון עברו מקלט, מקלט, ניקו והוציאו את כל הזבל החוצה. לפעמים מצאנו שם סחורות ומחסנים ואנשים לא רצו להוציא.

וחוסר חשמל ותאורה.

לקחתי על עצמי לתת להם התרעה 24 שעות להוציא הכול ואם לא לקחו, הוצאנו הכול ופינינו שיהיה לאנשים איפה להיות. ככה עשינו ונמשיך לעשות.

הצלת חיים מעל הכול, יפה מאוד.

גיוס מילואים בני המקום גם זה היה אצלנו. אנחנו עושים פעולות רבות למשפחות המילואים, פעולות רבות שאנחנו תומכים באנשי המילואים שלנו. גיוס מילואים בני המקום יש צורך לבטל את ההנחיה המיוחדת המיועדת לערים מעורבות כי משום מה לערים המעורבות יצאה הנחיה שהם לא מקיימים בו את הפרויקט כי בני המקום לא יכול לתפוס בעיר מעורבת.

הוא מתגייס למקום אחר, בעיר אחרת.

כן. זאת אומרת, יש לנו תושבים בתוך העיר שגויסו לבני המקום לנס ציונה ולא לרמלה. משום מה יש הנחיה מסוימת שבערים המעורבות לא להפעיל את התוכנית והיינו שמחים שתתייחסו לנושא.

רמלאים שמתגייסים למילואים בפיקוד העורף ורצינו שיעשו זאת פה, עשו את זה בערים רבות ולנו אמרו שאין אפשרות. דיברתי עם האלוף, דיברתי עם מי שלא - -

בכל הערים עשו כך, אני יודע שגם במזכרת בתיה, גייסו את - - ערים מעורבות.

אבל בערים מעורבות לא אישרו.

כי זה מעורב כדי שחס ושלום, מה? אנשים ילכו ויפגעו? מה הסיבה לאיסור?

בתושבים עצמם.

כן, איזה חוסר היגיון.

אין לי מושג מה ההיגיון הזה בכלל.

כי מפחדים, אבל זה הזוי. זה הזוי לחשוש ממילואימניק כאילו בנס ציונה הוא לא יפגע. אם הוא רוצה לפגוע, הוא יכול בדרך לפגוע. מה ההיגיון? בסוף בן המקום מכיר את המקום ואת האירוע ואפילו יש לו רגישות יתר.

רגישות יתר, מכיר את היחסים הטובים שיש לנו כאן והכול והוא הכי טוב, אמרתי את זה לאלוף מספר פעמים, אומר לי "החלטה מלמעלה" לא יודעים מאיפה הגיעה ההחלטה.

ברור שמי שגר בשכונה מעורבת ויש פיגוע הוא יגן על כולם, על היהודים וגם על הערבים.

רונן אתה שירת בצבא כמוני ומכיר את הדברים, מי שנתן את ההנחיה זה לא איש פוליטי אלא זה הצבא כי זה בני המקום של הצבא ולא שלנו חברי הכנסת. כיתת הכוננות זה שלנו, של המשרד לביטחון לאומי.

מחסני הג"א, אנחנו במגעים עם משרד הפנים לקחת את כל המחסן שרובו של משרד הפנים ולהעביר אותו לתוך פיקוד העורף. זה עניין שתקוע כבר מספר שנים. התחלנו את התהליך עם תמיר ידעי שהיה אלוף הפיקוד.

יש שם את הציוד של פס"ח.

וימשיך עם גולדי וימשיך עם האלוף החדש.

פס"ח של משרד הפנים, לא שלנו.

כן, פס"ח זה משרד הפנים. מזרונים, מיטות, שמיכות.

כן, הכול.

מחסני ענק של כל מחוז מרכז.

הנושא האחרון הוא יחידת הסע"ר. יצרנו חיזוק משמעותי לכוח האדם וגייסנו מתנדבים רבים וקנינו להם ציוד רב.

כולל עובדי עירייה.

כולל מתנדבים שאין להם יחידת מילואים?

נכון. חלקם עובדי עירייה.

הם עברו קורס.

הם עברו ולכל אחד יש ערכה אישית וקנינו ציוד רב עבורם. ניתן לראות את פריסת הכוחות. מעט על החללים, יש לנו ארבעה חללים בתוך העיר.

אני אמשיך. ארבעת החללים, שוטר בימ"מ, קצין בימ"מ, ושני חיילים. יש לנו גם חטוף שהסבא וסבתא שלו גרים כאן וההורים שלו גרים בקריית מלאכי אך רוב הזמן הוא היה כאן, משפחת אוחנה. בעזרת השם שיחזרו כולם בשלום. השארתי מקום להגיד מספר דברים חשובים על המצב ועל הפשיעה כאן, רוצים את הסיוע. נקשיב למשטרה ויכול להיות שהוא יציין את הדברים. אביעד, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. נפגשנו כבר ועשינו את הסקירה על התחנה והאתגרים. ביקשו ממני להתמקד בשיטור עירוני, אבל כדי ליישר קו עם כולם, אני אדבר קצת על התחנה, אחר כך על השיטור העירוני ולבסוף על מספר אתגרים כלליים שנוגעים גם לרמות הפשיעה בעיר, כפי שציין ראש העיר.

בניגוד לעיר לוד שהיא השכנה הקרובה ביותר ותמיד קל להמשיל את רמלה ללוד, תחנת רמלה לא שייכת רק לרמלה, אלא חולשת גם על באר יעקב, עיר בצמיחה מטורפת שהולכת לעלות מ-30,000 ל-100,000 בשבע שנים בבנייה הזויה, ועוד 14 מושבים וקיבוצים של המועצה האזורית גזר. הקשב של תחנת רמלה הוא קשב רחב ואיך שתחנת רמלה בנויה היום, היא עצמה לא מספיקה לעיר רמלה כעיר. זאת אומרת, התחנה בהחלט קטנה לאתגרים שעומדים בפניה כיום.

אנחנו בתקן של 163 שוטרים ובחוסר של כמעט 25 שוטרים מכלל המגזרים בדגש ובעיקר בשוטרי הסיור, גם בשיטור העירוני ובשיטור הקלאסי. זה אתגר קשה. כיום הקושי בתוך תחנת המשטרה הוא בשימור כוח האדם וגם בגיוס כוח האדם. זה אתגר שהוא רוחבי לכל משטרת ישראל ונוגע בכלל תחנות המשטרה, נגענו בו גם בביקור הקודם וזה מה שמעסיק אותנו כל הזמן.

יש גידול מסוים ברצון האנשים להתגייס דווקא מהאזור שלך? רמלה, באר יעקב, גזר?

לצערי לא. אנחנו מצליחים להוציא אחד מתוך 30 בערך גם מאלו שמביעים רצון להתגייס.

בגלל חוסר התאמה?

בדיוק. סוגיה מאתגרת מאוד, אנחנו לא מספיק תחרותיים למה שקורה בחוץ במשק מבחינת השכר והתנאים.

אבל העלו את התנאים והשכר הוטב. מה השכר שאתה מציע לסייר היום?

שוטר שלי עכשיו עזב את המשטרה והלך לעבוד בתור שליח.

כמה סייר מרוויח היום?

בסביבות 10,000? פחות? תשע?

ברוטו?

לא, אני מדבר על תשע משכורת שהוא מרוויח. זה אחרי הכול, זה הברוטו שלו ובסוף הוא יוצא עם 8,500 שקל הביתה. שליח מרוויח פחות או יותר אותו הדבר.

העניין הוא שלשוטר אין סוף, זה 24/7. שליח זה הלכת, עשית, סיימת וחוזר הביתה.

לא רק זה. שוטרי תחנת רמלה עובדים כל שישי וכל שבת. זאת אומרת, שוטר סיור עובד משמרת שישי ועובד משמרת שבת.

קבוע?

הוא לא יכול לקחת את הילדים שלו לסוף שבוע אלא אם כן הוא תכנן חודשיים מראש, בגלל החוסר והמשימות. אנחנו הקו הקדמי של הביטחון של האזרחים.

המשטרה לא יכולה להקצות לכם בינתיים עד להשלמת הפערים, כוח מג"ב שיחסית יש יותר ממנו?

כוח מג"ב לא עונה לאירועי 100. כשאתה מתקשר 100 כי יש לך פורץ בבית, זה לא מג"ב שמגיע אליך אלא מגיע שוטר כחול.

אני יודע. אבל הוא יכול להיות - - שלכם.

אני יודע. הוא נותן לי מענה ומענה מצוין אפילו - - אותו בשביל הפשיעה החמורה, אבל לא בפלילי הקלאסי.

אביעד, זו הזדמנות ואני רוצה לענות לו. אני רוצה להתפרץ לדלת פתוחה. כשאמיר אוחנה היה השר לביטחון פנים דיברתי איתו על - - והוא שמע אותי, העביר את המסרים ואני לא יודע איפה זה נתקע. לא ייתכן, לא דין רמלה כדין יבנה. לא דין רמלה כדין גבעתיים. אני מתכוון ומפקד הכיבוי יגיד לכם, יש כבאית פר מספר תושבים, יש לוחם אש פר מספר תושבים, אני מניח שגם במשטרה לא סתם קבעו 160 שוטרים ברמלה.

לא ייתכן שאנחנו אותו הדבר ושיהיה שוטר פר 1,000 תושבים. ערים מעורבות צריכות לקבל יותר, יש פשיעה בחברה הערבית וצריכים לטפל בה. ביבנה אין להם כלום. סליחה, אני סתם נותן כדוגמה את יבנה, ראש העיר חבר שלי. אם זה שוטר פר 1,000 תושבים, בערים מעורבות צריך להיות פר 500. מה הבעיה לשנות את זה? מביאים לנו שוטרים מיבנה לכל אירוע שיש בג'ואריש או ברמלה, אז שיביאו אותם קבוע. אני אומר יבנה כי משם תמיד מביאים שוטרים, יש אצלם פחות פשיעה ופחות עבודה.

תראו פשיעה חזקה מאוד בחברה הערבית ואני מאמין שהמשטרה לא באמת עושה מאמצים גדולים ואחרי הפיגוע הפלילי שהיה ברחוב הרצל, אני אומר בכל פורום שצריך לעשות יותר כדי שיהיה ביטחון ברחובות כי בסוף זה פולש לחפים מפשע.

מיכאל, קודם כל, המשטרה עושה מאמצים. אני מכיר את זה. אני אגיד מה שאני אומר ואני זועק את זה בכל מקום, משטרת ישראל היום היא עובדת עם ידיים קשורות ועיניים מכוסות כי היועמ"שית שאתה בטח מכיר, גלי, לא מאפשרת למשטרה להשתמש היום ברוגלות. אמיתי, אי אפשר לעבוד מול פשיעה ערבית בלי רוגלות, אתה לא יכול. הפשיעה גם ככה מתוחכמת ואתה לא תנצח אותו אם לא תלך שלב אחד לפניו ותשתמש ברוגלות.

אם באמצעים טכנולוגיים - - אז כן, אפשר.

במשך שלוש שנים גלי בהחלטה שערורייתית שלה היא לא מאפשרת למשטרה להשתמש בכלי הזה ולצערי אין פוצה פה מצפצף וכולם שותקים. בשבוע שעבר כשהיא הגיעה לוועדת החוקה אמרתי לה שה-218 נרצחים בחברה הערבית זה על הידיים שלה, הכשל שלה ואמרתי לה שאם יש לה יושר על אכיפה בררנית, שתתפטר. והיה ולא, אנחנו נדיח אותה ונדיח אותה אם הממשלה הזו תרצה או לא תרצה כי זה מה שצריך לעשות.

אבל צריך להבין שכל יום שנרצח מישהו זה בגללה, כי אי אפשר. כשאני התעסקתי בתחום הפשיעה, אין פשיעה שלא נעשית דרך הטלגרם, וואטסאפ ובכלים הללו. אין דבר כזה. הכול עבר לשם.

מצער לשמוע.

אתם נבחרתם אבל אתם לא בעל הבית.

אני נבחרתי, אבל אתה מבין במועצה יותר ממני.

אתם רוצים שהדיון הזה יועבר ליועמ"שית?

תן לי עוד דקה. אני חבר כנסת, אני לא ממשלה. פניתי לכל השרים כולל שר המשפטים ואני מוביל מהלך על הראש שלהם להדחה. המהלך הזה הוא פשוט וקל, אם תשאל אותי למה לא עושים את זה, תקליטו אותי, כי השרים מפחדים. אנשים אומרים לי באחד על אחד "משה אתה לא מפחד שאחר כך הם יתבעו אותך? שיפתחו נגדך בחקירה?" שרים מפחדים, שרים מפחדים ואמרתי להם שלא רק שאני לא מפחד אלא כפי שכולכם יודעים אני תבעתי אותם. אני לא יודע אם מישהו לא יודע, אבל הבוקר זכיתי ב-110,000 שקל מהם.

אני מצטער על זה רק כי זה הכסף שלכם. בסוף הפרקליטות לא אכפת לה כי ה-110,000 שקל זה הכסף שלכם, אז אני מתנצל שלקחתי לכם כדי ללמד את הפרקליטות לקח שיש דין במדינת ישראל ויש דיין והם לא עושים מה שהם רוצים. זה נכון לסיפור שלי, נכון לסיפור שאנחנו רואים היום במדינת ישראל מסע ציד והתעמרות מטורף וקשה נגד שני אנשים ציונים טובים, שאולי שגו במשהו משמעתי, נו-נו-נו, לא תיק של מאסר עולם. פוגל, חשוב שייאמר הדבר הזה כי אני רואה שאתה כך, בדם ליבי אני אומר את זה.

נמשיך. אביעד, בבקשה.

לשאלתך כי השאלה חייבת מענה. לאורך כל השנים האחרונות, שני עשורים לפחות, משטרת ישראל השקיעה מאמץ רב בלבנות יחידות מיוחדות שנאבקות בארגוני הפשיעה. התחנות הוזנחו – בואו נשים את הדברים על השולחן – וההזנחה הזו פגעה ביכולת המיידית של אביעד למשל, לתת מענה לדברים המקומיים, לפשיעה המקומית, לסדר הציבורי המקומי.

בא עכשיו מפכ"ל חדש והכין חוברת יחד עם הסמפכ"ל שלו, אבשלום פלד, הכינו תוכנית איך לעצור את הטיפול ביחידות המיוחדות ולחזק על פי הצורך והמאפיינים את תחנות המשטרה. תהיו סבלניים כי יהיה בזה שינוי, אני רואה אותו קורה.

בבקשה, אביעד, תחזור למה חסר.

למה חסר? לא חסר כלום. שתי סוגיות כדי לסגור את הנושא הזה. אחת, תחנת רמלה כתחנה לא נחשבת לתחנה מעורבת אלא נחשבת לתחנה יהודית. החישוב הוא פר תושבים, העיר רמלה נחשבת עיר מעורבת אך התחנה לא, ויש לזה משמעויות.

התחנה גם נבנתה על סדר גודל של עיר לפני 25 שנים.

הסוגיה של זה היא אחוז בני המיעוטים מתוך האחוז הכללי ובאר יעקב עכשיו הולכת - -

אני מתכוון לגודל הכללי של התחנה. התחנה מראש לא נועדה לתת מענה ל-100,000 תושבים. אנחנו יודעים.

לחלוטין.

נגדיל אותה, בדיוק.

על פניו כבר היום נותנת להרבה יותר, כולל באר יעקב וכולל המושבים.

כולל גזר.

כולל מושבים. לסבר את האוזן בנושא האחרון, אנחנו מחזיקים בעיר שלוש ניידות סיור בלבד וניידת שיטור עירוני שאמורות לתת את המענה לאותם 100,000 איש, לא כולל באר יעקב, כשהעיר באר יעקב מקבלת ניידת שיטור עירוני אחת בלבד.

ושלוש הניידות שיש ברמלה זה כולל שיטור עירוני?

עם השיטור העירוני זה ארבע ניידות שנותנות מענה לרמלה ולמושבים. זאת אומרת, אם יש לי עכשיו אירוע במושב ויוצאת ניידת - -

מושבי גזר.

זה כאילו שאין משטרה. אחד נוסע לגזר, אחד מטפל בדוחות באיזו שכונה.

ארבע ניידות בעיר כמו רמלה?

שאחת מהן כמו שאתה אומר מג"ב.

אחת מג"ב. שתיים - -

אז היכולת לתת מענה - - -

סוגיית כוח האדם פגעה גם במשרד של השיטור העירוני, התקן שלו הוא 15 שוטרים וכיום הם שמונה שוטרים. אנחנו עם פיחות.

כמה פקחים יש? כמה פקחים מסייעים?

יש 15 פקחים. בתקן, במצבה 11. הסוגיה היא בעיקר בשוטרים. הפער, כמו שהוא פער בתחנה, הוא נוגע גם בשיטור העירוני ויש לנו שוטרים רבים שעוברים. יש לי שוטר שעבר מהמשטרה לפיקוח בגלל התנאים, אגב מה שדיברנו קודם, חבר הכנסת סעדה. הוא עבר לפיקוח, עבר לצד השני במושב באותה הניידת כי יותר משתלם לו.

כי אין לו שלדי ואת כל הדברים האלו.

והמשכורת גבוהה יותר.

המשכורת, יש תנאים של שוטרים שהם ייחודיים, אין לו נופש תקציבי. התנאים הנלווים במשטרת ישראל הם מצוינים. הבעיה היא שכשאתה איש מטה אז אתה נהנה מהעוגה רק מעט מסביב, כשאתה שוטר שטח, לא רק ברמלה, מחר יש לו שלדי בהר הבית, אז מקפיצים אותו וזה ללא הפסקה, זה 24/7.

שילדי זה 24/12.

שילדי זה 12 שעות.

קצת על האתגרים של היחידה עצמה. קודם כל, בראש ובראשונה זה שימור וגיוס ההון האנושי ליחידה עצמה. אנחנו עוסקים בזה יחד עם העירייה. כדאי לציין שהעירייה עצמה, מנכ"ל העירייה וראש העיר נרתמו לסוגיה הזו, אנחנו מנסים לאתר ולגייס שוטרים כפקחים וגם כשוטרים בניידות.

יש לנו יחידה חדשה שנקראת מרכז הזדמנות והם פועלים ביתר שאת לגייס שוטרים למשטרה. שני מנהלת שם את הדבר הזה והלוואי שיצליחו, אנחנו עושים מאמץ גדול.

בנושא הסכסוכים, השיטור העירוני מעצם מושבו בג'ואריש ובטח נראה זאת בסיור, הוא החזית הראשונה שנכנסת לכל סכסוך, לכל אירוע ירי וחיכוך שיש בשכונה שם וזה אחד האתגרים הגדולים ביכולת שלנו לתת להם כלים.

כמה אחוז מהפעילות של השיטור העירוני והמשטרה ממוקד סביב ג'ואריש? בערך, 50%?

לא, איפה?

יותר?

יותר. 80%.

תבינו את המחיר, זה על חשבון השגרה שלהם.

בשביל זה שאלתי.

במקום שכל התושבים יקבלו מענה לפניות שלהם.

אין אפשרות, הם כולם מרוכזים שם.

צריך לציין שהבקשה להפעלת שוטרים בשכונות הערביות הגיעה מהתושבים עצמם, שומרי החוק, שאומרים גם נפשנו פשה בפשיעה ואנחנו רוצים שתבואו ותהיו איתנו.

רוצים ביטחון.

ברור.

ולכן השירות שהם נתנו ניתן שווה לכלל האוכלוסייה כי האוכלוסייה הערבית היא גם שבויה בתוך הפשיעה בחברה הערבית. הנושא של מוכנות לחירום, מעבר משגרה לחירום, דיברנו עליו, אנחנו שוקדים עליו יומם ולילה ומוכנים לאירוע הבא.

אביעד, מה יקרה כאן מחר בבוקר אם יפרצו פעם נוספת אירועי שומרי החומות? דיברנו על זה אצלך ואמרתי לך שזה יהיה גרוע יותר.

חשבתי שזה יקרה ב-7 באוקטובר ובשלב מסוים זה לא קרה. החברה הערבית גילתה בגרות, אחריות וזה לא קרה.

הם הסתדרו - - לא יקרה ברמלה. - - סגר לי את העיר, רמלאים לא פוגעים ברמלאים, סגר לי את חמשת הכניסות והייתה דממה אחרי יומיים. יומיים היה בלגן ונגמר הכול. לא יהיה ברמלה בעזרת השם, לא יהיה. זה תלוי בנו. לא יהיה כי אני יודע - - עסק.

כי לא תיתן להם להיכנס מבחוץ.

לא ניתן להיכנס מבחוץ וגם הרמלאים עצמם אנחנו משתפים אותם עצמם, יש לנו פורום מנהיגים, לא יקרה, אסור שיקרה. אנחנו לא שאננים, אבל לא יקרה.

אבל עדיין אולי יש כל מיני אתגרים ברמת המדינה.

יכול להיות. אף אחד לא נביא, אבל גם ברגעים האלו שהם הביאו לכאן את כל הימ"מים בארץ לסיור לפני הרמדאן לפני שנתיים, עמדתי ואמרתי "אתם יכולים ללכת לערים אחרות, חבל על הכוחות שאתם מבזבזים כאן" עד כדי כך, כי אני יודע מה המצב כאן. מאידך, יש כאן פשיעה, ויש פשיעה חזקה מאוד בחברה הערבית, שם צריך לטפל.

זו הבעיה שלנו.

זו הבעיה הכי גדולה. והערבים רוצים את זה כמו שכתפי אמר. זה שיש עכשיו שוטרים רבים בג'ואריש, האימהות בג'ואריש כותבות לי יומיום "תודה רבה שיש פה ביטחון, תודה רבה, שיישארו פה".

יפה. בבקשה.

אבל בסוף השוטרים שם מפחיתים את הפשיעה? התוצאה מובהקת?

אגע בזה.

השאלה היא אם מצליחים?

שומר חומות, היה ויקרה, התוצאה לא תהיה מה שהיא הייתה ב-2021. הסוגיה תיגמר מהר יותר בהרבה יותר כוח והרבה פחות סבלנות ולכן בנושא הזה אני לחלוטין לא מוטרד.

סליחה שאני שואל, למה אתה לא מוטרד? היכולת שלהם, הם חמושים הרבה יותר ממך. יש להם אר-פי-ג'י, יש קורנטים, איך תתמודד עם זה עם משטרה עם אקדחים?

המשטרה לא רק עם אקדחים.

אני יודע. אבל הציוד שלהם, אר-פי-ג'י זה מול טנק ואתה מגיע עם ניידת סיור וראינו מה קרה ב-7 באוקטובר שהגיעו עם ניידת או סוואנה והשחילו אר-פי-ג'י.

אתה מתייחס כרגע לעוטף עזה ואני מתייחס לתוך רמלה. איום הייחוס שלי לא מדבר על ירי אר-פי-ג'י לעבר כוחות.

אז אני אומר לך כמי ששומע את המידע המודיעיני יחד עם פוגל, תתכוננו גם לזה כי זה יגיע. אל תתכונן לאיום שהיה, תתכונן לאיום שיהיה וזה האירוע. כל שנה יש 630 הברחות שתופסים מבקעת הירדן, זה מה שתופסים, שזה 5%. כולם הולכים לארגוני פשיעה. מי שמחמש את ארגוני הפשיעה בין היתר זו איראן, אין לה בעיה להשקיע כסף כי ביום פקודה הם יקומו לטובתה. הם עשו את זה בירקון ב-15 בספטמבר, עשו פרסומים לפני שנה, שמו מטען גדול לאחד מבכירי הצבא והוא לא התפוצץ בנס, כמעט חיסל את אחד הבכירים. אם זה היה קורה כאן - - 7 באוקטובר. חייבים להיזהר.

אמון הציבור הוא סוגיה שמאוד מעסיקה אותנו גם אל מול היחידה של השיטור העירוני כי בסוף אמון הציבור וגם אמון הציבור הערבי זה מה שאנו עוסקים בו כדי לשקם אותו, להחזיר את אמון הציבור במשטרה וברשויות החוק.

הסוגיה האחרונה היא המנהיגות הערבית החסרה, סוגיה שאנו מתמודדים איתה. דיברנו על כך גם בביקור הקודם.

אתה מתכוון להשפעה של המנהיגות?

להשפעה שפעם היה - - עושה ככה, כולם היו יושבים. היום הוא עושה ככה והוא עושה רעש, כולם ממשיכים.

הם אומרים זאת בעצמם, הנכבדים שלהם, שפעם מילה הייתה מילה והיום הצעירים פחות שומעים בקולם, הרבה פחות וזו בעיה, אין ספק.

מיכאל, אני מזכיר לך שפעם הייתי ראש רשות של יישוב ערבי, מועצה ערבית.

איזו?

טובא זנגריה. אין מה לעשות, מהיום שהצעירים הבינו שהשלטון המקומי, כסף ופשע משתלמים, הם לא שומעים יותר לא לשייח', לא לסבא, לא למוכתר ולא לאף אחד. בבקשה, אביעד.

מבחינת השיטור העירוני, הנתח שהם לוקחים מהתחנה ומסייעים - - ה-40% מכלל האירועים שנפתחים במוקד 100 מטופלים על ידי השיטור העירוני. זה מהלך שבוצע לפני מספר שנים מתוך כוונה להקל על ניידות הסיור ולאפשר להן לעבוד לתת יותר שירות לאזרח שומר החוק שמתקשר 100, לאותה גברת כהן, וסל האירועים שבהם הם מטפלים גדל והדבר הזה נתן לנו אפשרות לטפל בהרבה יותר אירועים.

השיטור העירוני ברמלה בנוסף להיותו שיטור עירוני קלאסי, מטפל גם בדברים נוספים. אחת הסוגיות שאנחנו מתעסקים איתן היא רעש מואזין שמעסיק כאן את התושבים של העיר עם אירועים רבים שנפתחים. בסוגיה הזו אנחנו עובדים גם מול מנהל הווקף המקומי, מנהלי המסגדים, פעלנו בנושא האכיפה בנושא דוחות רעש אל מול המסגדים והמפגש הבא במקרה תוכנן לשבוע והוא עם משרד הדתות.

מחר.

בנושא הזה יחד עם מנהלי הווקף כדי לייצר את זה.

אביעד, חשוב לציין שבתקופה האחרונה יש שוב הגבלה על זה. אני מבקש, לפי החוק, אף אחד לא אומר לוותר על זה.

מה שקורה בעיר מעורבת זה שמגיעים אנשים משפרי דיור לשכונות וגרים בהן.

מגיעים מראשון לציון, בת ים.

ולא מכירים את החיים בעיר מעורבת וזה מפריע להם מאוד – אני יכול להבין אותם – ואנחנו מטפלים בזה כל עוד זה חורג מהחוק.

זה חוק איכות הסביבה.

חוק איכות הסביבה ואנחנו אוכפים אותו יחד עם גופים נוספים כדי לתת את היכולת להשפיע על זה ולגרום לחיים משותפים בעיר מעורבת, חופש - -

זה מטופל בקנסות?

58 דוחות עד כה של קנסות.

משלמים?

הם יצטרכו כי אם לא אז תהיה להם הוצאה לפועל.

כמה זה קנס?

כמה זה דוח רעש?

בסביבות 350-250, תלוי בשעות.

בין 350-250.

זה לא סכום שמרתיע.

זה דוח רעש, זה החוק.

יושבים פה מחוקקים, תגידו אם אתם רוצים שנשנה אותו. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.

אי אפשר לשנות אותו ספציפית. זה רעש במסגרת סל רעש.

החוק הנוכחי לא נותן מענה. החוק שניסו לחוקק בעבר הוא היה הרבה יותר - -

נכון. כי צריך להיות חוק ספציפי לאירוע הזה כי סתם רעש, בן אדם עשה רעש אז אתה נותן לו 250 שקל, אתה לא רוצה לתת לו 1,000 שקל.

היה את חוק המואזינים שהיה צריך לצאת והוא לא יקרה ואנחנו מבינים את הרגישות. נושא השיטור העירוני והאכיפה הכלכלית, כאן השיטור העירוני נכנס ידיים ורגליים בכל נושא הפשיעה הכלכלית שזה מונע פשיעה. אנחנו רואים משפיכות פסולת דרך - -

אביעד, אתה צריך עזרה בזה מהמחוקקים כי - - תופסים. אני שם מצלמות ניידות שעולות לנו כסף ואני קונה אותן, העירייה קונה אותן, שמים אותן בבתים ואני מוצא את עצמי הולך עם איציק ירדאי לבתים לדפוק בדלת לבקש מהם, כי לא מכירים אותו, שבשבילי ישים את המצלמה כי אי אפשר לשים על עמוד חשמל כי עמוד חשמל הוא נדלק בערב ונכבה בבוקר. לתפוס את המשאיות, תופסים.

שבוע שעבר חסמתי עם האוטו שלי – אשכרה בגופי – מישהו מג'לג'וליה ששפך וברח. הוא דפק לי את האוטו וברח, אבל המצלמה הניידת תפסה אותו. מה עושים לו? למה לא מחלטים את המשאית? אני אומר את האמת, מותר להם, לא? אני לא יודע, תגידו לי. 700 שקל שווה לו כי השפיכה עולה 2,000 שקל, שווה לו 700 שקל - - אז הוא הולך.

אני אגיד לך. פוגל, סליחה שאני חוזר לנושא. היום במדינת ישראל כולם יודעים שזה לא משתלם להתחיל הליך משפטי כי זה לוקח שנים. בשביל לחלט רכוש צריך הליך משפטי. הליך משפטי שש, שבע, שמונה שנים.

אין סמכות למת"ח? לרמ"ס? לא יודע למי.

אין, אין. הוא - - בדקתי בוועדת החוקה כמה חילוט אזרחי עשו ב-2024 – שזה קל יותר – מאז שעשו את חוק מלחמה בארגוני הפשיעה ב-2013, כמה אתה חושב? תן לי מספר. תזרוק.

קרוב לאפס. שמעתי כאן שחילטו משאית אחת לפני כמה שנים.

אפס. אפס.

אפס, בבקשה.

פוגל בעזרת השם ביום שלישי אנחנו מעבירים חוק שהוא חוק חדשני שאני מקדם שאומר ברגע שאתה בא עם מידע לנשיא בית משפט מחוזי על ארגון פשיעה, בית משפט מחוזי יכול להורות על חילוט הרכוש במקום, באופן מוחלט. זה האירוע. עכשיו אתה ראש העיר מתלונן למשטרה, באים ומחלטים את כל הרכבים. זו הדרך. עד היום החוק הזה קיים לטרור ואנחנו אומרים העתק-הדבק למשפחות פשיעה. אין דרך אחרת.

הגעתי מרשות המיסים, הייתה לנו סמכות, לוקחים את האוטו, שמים אותו, וולוו ו-BMW לוקחים אותו ואז - - יש לנו סמכות להכול.

הוא לא רוצה להיאבק במס הכנסה כי הוא מפחד ממך. במשטרה הם נאבקים והמשטרה מחזירה להם. מה קורה במשטרה? אם אין משפט, תוך שישה חודשים אתה חייב להחזיר, יש לך 180 יום. נגמר 180 יום, לא היה הליך משפטי, אין הליך משפטי במדינת ישראל תוך 180 יום ומחזירים להם.

אבל היו צוותים משולבים עם יהלו"ם וכל מיני יחידות והם השתמשו בסמכויות המשולבות של כולם וידעו לעשות את זה במקום.

המשטרה היו כאן, יש להם שוטר אחד בכל השפלה.

כן, אבל כמה כוחות יש למשטרה להפעיל יחידות כאלו?

אין לה.

זה מורכב. אבל אם אתה עושה את זה על סמך מידע, ברגע שזה על סמך מידע בהחלטת נשיא בית משפט מחוזי, זה נגיש עד רמת התחנה שהיא אוכפת, היא הולכת ותופסת. עכשיו שיחפש. זה לא מוגבל בזמן של שישה חודשים. עכשיו הוא צריך לרוץ לבית משפט.

אדוני יושב-הראש, מפקד תחנת ברמלה, תחנה קשה, רצינית, 20:00 אני רואה אותו ברמזור לכיוון 431, הולך הביתה ב-20:00. זה רציני? זה נקרא צוהריים אצלו. אני אומר ברצינות, הם עובדים קשה מאוד, לא מספיק, חייבים כוח אדם.

גם פה צריך לחדש את ניצב המשנה כמו בלוד. מה ההבדל? למה בלוד ניצב משנה וכאן לא?

לא יודע למה.

עיר מורכבת ומאתגרת מאוד.

אולי בוותק שלו?

שם בדרך כלל שמים כבר מת"ח שני.

העלו את התקן שם. בבקשה, אביעד.

העלו את התקן?

כן.

מה רמלה שונה מלוד?

נושא האכיפה הכלכלית מובא על ידי השיטור העירוני, אנחנו פועלים בכלל הנגיעות האפשריות בפעילויות מניפה שמובלות על ידי המשרד. התמונה באמצע עם כל השקיות זו גם כן משפחת פשע שהיו להם מותגים, הבאנו את הפדרציה והחרמנו שם, קיבלו קנסות של מאות אלפי שקלים על הסוגיה הזו בלבד. קיבל סטירה שהוא לא ידע מאיפה היא באה לו גם בהחרמה של החומר וגם בקנסות שהוא קיבל. אנחנו לוקחים את כל המשרדים האזרחיים ומשתמשים ביכולת ובסמכות שלהם לבצע אכיפה כלכלית. אם זה נושא של חובות, קנסות.

זה משהו שהוא שגרתי?

שגרה.

אתם מנהלים מן שולחן עגול שגרתי?

שגרה, קורה באופן שבועי. באופן יומי עולים שלושה-ארבעה רכבים של חייבים על גררים ונגררים על חובות. אנחנו עושים את זה כמעט כל יום, אתמול לקחנו רכב של מיליון שקלים והוא נמצא בתחנה ותכף בא גרר לקחת אותו, וזו בדיוק הפעילות שאנחנו מובילים.

יפה מאוד. זה במסגרת השיטור העירוני?

נכון.

גם במסגרת הסוגיה של לחימה בפשיעה, גם כאן השיטור העירוני לוקח חלק לא קטן בהובלת חיפושים, כניסה, אם זה ניתוקי חשמל לחייבים, עבודה מול חברת הגז, החשמל ומים, וכל נושא של פלישות קרקע, גם אל מול העירייה, צווים שיש לעירייה על פלישות ובנייה לא חוקית. מי שמוביל ומתכלל את הנושא זה השיטור העירוני אל מול התחנה, מתכללים את כלל הכוחות ויוצאים לעבודה בנושא.

דברים שבוצעו לאחרונה דווקא בסוגיה של מצלמות האבטחה, אז אנחנו דורשים מנוף והמדינה משלמת את המנוף, אנחנו מביאים אותו לפה ומורידים במאות מצלמות אבטחה, ללא צו, עם אישור רפ"ק, יש לנו את הפרצה הזו שאפשרתם לנו. על פי סמכות הרפ"ק נכנסים לתוך הצירים, מפרקים מצלמות, אני לא שואל וכל מה שפונה למרחב הציבורי יורד. הכול יורד וצריך לציין שגם לא באים לבקש אותן בחזרה. הם מתקינים שוב ואנחנו מורידים שוב. נושא הבטונדות, כל מקום שיבוצע ממנו ירי יקבל בטונדה לבית. סיפור שקרה.

אביעד, אתה צריך להגיד את האמת שאין לך כוח אדם. עכשיו בגלל מה שקרה עם - - האכיפה, אז יש כוחות גדולים מאוד אז אתה עושה את זה יומיום בלי הפסקה. ברגע שחוזרים לשגרה אתה לא יכול להמשיך עם כוח האדם הקיים שלך. חשוב שהם ידעו את זה לכן כמות השוטרים חשובה לאין ערוך כדי שהוא יעשה את הפעילות המדהימה הזו.

כך גם לקיחת בטונדות. היה מישהו שחשב שהוא יכול לשים בטונדות בשטח הציבורי כהגנה כי הוא מאוים, אז כמובן - - ונמצאות אצלנו.

לא הבנתי. איפה אתה שם בטונדה למי שיורה?

אתה רואה את הכניסה הזו שם? זו כניסה - - זו חניה פנימית של רכבים, בפנים היו שתי רציחות.

אז שמתם בטונדה כדי שלא ייכנסו - - כניסה של רכבים.

נגמר, אין יותר חניה, גם השטח לא בחוץ. נגמר הסיפור. הם מבינים את זה. המסר עובר והוא עובר חזק. אנחנו עכשיו במהלך הריסה שקורית כרגע בכפר על פלישה לשטח ציבורי ולקחו עמוד חשמל ובנו סביבו.

למה אתם לא עושים כמו שעשו במזרח ירושלים, רישות של מצלמות בשטח הציבורי במקומות כאלו שמועדים לפורענות? שמים תאורה ומצלמה.

יש של העירייה - - .

במקום בטונדה, תשים שם מצלמה.

יפרקו אותה. מה שאתה רואה כאן זה פנימי של הפנימי של הפנימי. בצמתים המרכזיים יש מצלמות של המשטרה, של העירייה - -

אני חייב להגיד שאנחנו יצרנו - -

חייב כסף.

יש תוכנית שבנינו אותה כמשטרה והיא אמורה לתת מענה לכל הסוגיה של ארגוני הפשיעה, אבל אין מספיק כסף כדי למקם אותה בכל המקומות וכל פעם זה נתקע מחדש.

כל מה שאנחנו מקבלים, אנחנו יושבים איתו והוא נותן לנו את המיקומים ואנחנו עושים הכול. במקום לשים בפארקים, אני מקדם קודם כל את צורכי המשטרה כדי שלא תהיה אלימות ופשעים חמורים.

אני מבין שאתה לוקח גם בטונדות שכל מיני תושבים שמים לעצמם?

ברור. לקחנו השבוע עשר בטונדות והשתמשנו בהן למקומות אחרים שאנחנו צריכים מיד.

נושא הסמים, גם כאן מנוע פשיעה כלכלי. אנחנו יודעים לגעת בזה, הכמויות האלו הן של ארבעת החודשים האחרונים. יש כאן מיליונים על מיליונים על מיליונים, רק הכסף המזומן שנתפס כאן הוא מעל 2 מיליון שקל במזומן. החומר שנתפס כאן בקילוגרמים, מעל 30 קילוגרם קוקאין טהור, אם עושים את המכפלות ומגיעים למעל 50 מיליון עם כל הרכוש וכולל הכול.

איזה נזק גרמתם?

אני יודע מי עומד מאחורי זה ואיזו משפחה, וזה הנזק הכלכלי שאני עושה להם דרך הסמים, וזה משהו שאנחנו רואים את ההשפעה המיידית שלו על המשפחות האלו.

אני רואה שזו משפחה ישראלית, יהודית.

אני אעבור על השמות, אבל הישראלים זה הקופים.

הם הקופים רק? הפעם אנחנו קופים שלהם.

ראש העיר נגע בנושא הפשיעה החמורה, רואים את העלייה ב-2024. אתייחס בעיקר לנושא זליגת אמל"ח. זליגת האמל"ח ברמה הארצית היא משמעותית מאוד. אם ב-2023, 2022 ראינו רימוני רסס, בעיקר רימונים מוסבים, רימוני הלם שהסבו אותם, היום רימון הרסס הפך להיות רע.

היינו בחיפוש בשרון וזרקו מהחלון שקית עם 13 רימוני רסס. אין פיקוח על מה שהחיילים נכנסים איתו לשטח ללחימה, אין פיקוח על מה שיוצא ועל מה שקורה והדבר הזה לא צריך להבריח אותו מבחוץ, זה יוצא מהצבא. יוצא מהצבא וזה יוצא בכמויות.

ספק מספר אחד.

אתמול בלילה תפסנו שלוש לבנות חבלה צה"ליות בג'ואריש שאלה לבנות חבלה שאמורות להיות מוסבות - - וזה משהו שאנחנו נאבקים בו בצורה קשה מאוד, זה משהו קשה, קשה-קשה ביכולת שלנו לגעת בכל אחד מהדברים האלו. צריך לעצור את הברז בצד השני. אם אני רק עובר ככה ומנסה לתפוס את הטיפות והברז בצד השני פתוח ואמל"ח בורח מהצבא, מהגבולות, נכנס לארגוני הפשיעה ובסוף אנחנו מתמודדים איתו כאן בפשיעה בתוך מרכז הארץ. זה לא באיזשהו מקום בחוץ אלא כאן אצלנו. כמו שאמרת, בשעת מבחן זה יכול בהחלט להיות מופנה אלינו.

זה יופנה. אין ספק.

זו סוגיה שצריך לתת לה מענה בכלל המשרדים וזה משהו שאנחנו - -

גם בזה שותף השיטור העירוני?

לחלוטין. השיטור העירוני בסוף מבחינתי הוא הגוף שמכיר את כל האוכלוסייה, הוא מוביל את כל הדברים האלו והוא הברומטר להגיד לי "אלה נורמטיביים ואלה לא. זה אני מכיר אותו והוא עשה ככה, בזה אל תיגע בו. זה גר פה וזה גר שם" זה החיים שלו והוא כל היום סביב העולם הזה.

מעולה.

נושא הפער, בפשיעה הכללית רמלה דווקא בירידות לא רעות. הירידות בפשיעה הקלאסית נובעות מהסוגייה של הפשיעה החמורה.

לא משתלם לעשות פשיעה קלאסית.

לא, לא שלא משתלם. הם פחות יבואו לרמלה כי רמלה קצת יותר מטרידה אותם. אני רואה את הפשיעה שנוגעת בי במושבים, נוגעת בתוך רמלה, בעיקר בגניבות מתוך רכבים ופושעי - - שאנחנו צריכים לתת להם מענה וקצת מתקשים לתת להם מענה כי אנחנו בסד"כים נמוכים. נגע בזה ראש העיר ונגע בזה בצדק, אין מספיק שוטרים כדי לתת את המענה, בעיקר בלשים ורכזים, אנשים שאמורים לתת את המענה לפשיעה הקלאסית.

אנחנו עושים את המאמץ הכביר ורואים את הירידות בסוף בנומינלי, אבל המבחן האמיתי שלי כמפקד תחנה זה לא המספרים כי השקף הוא יפה, אבל בסוף יש תחושת הביטחון של האזרחים. כשאני בא לאזרח ושואל אותו האם הוא מרגיש בטוח להסתובב בעיר ומרגיש בטוח להשאיר את רכבו.

זה מה שרציתי לשאול אותך. זה המדד, האם הבת שלי יכולה לבוא לרמלה ולהסתובב בה?

בוודאות הבת שלך יכולה לבוא לרמלה ולהסתובב בה בלי שום בעיה בכל מקום, אין עם זה שום בעיה, אבל אני לא יכול להתחייב לזה שלא יפרצו לה לרכב בלילה. זו בעיה. זו סוגיה שאנחנו צריכים לתת לה מענה.

אבל להסתובב זה אפשרי?

חופשי. רמלה בטוחה לחלוטין. בטוחה לחלוטין.

יפה. גם בג'ואריש?

למה אני הולך רחוק? ניידת שיטור עירוני, שוטרת ופקח שנכנסים בלילה לג'ואריש לטפל באירוע אלמ"ב, אני לא מלווה אותם ואין להם צוות מג"ב שילווה אותם. צוות מג"ב מופנה כלפי אוכלוסיות הפשיעה. אין לי שום בעיה להיכנס לאוכלוסייה הערבית הנורמטיבית. אם יש קטטה, ברור שאני לא אכניס אותם לקטטה.

ברור. אבל בשגרה אין בעיה?

בשגרה אין שום בעיה לתת שירות לכל מי שרק רוצה.

בתקופה שלי בשמונה השנים האלה הקמנו שתי תחנות נוספות, תחנת משטרה, נקודת משטרה בג'ואריש, פיניתי גן ענק ושיפצנו אותו יחד עם המשרד לביטחון פנים. אבי ביטון, הממ"ז הקודם, היה סממ"ז ועבדנו בשיתוף פעולה מלא. יש תחנה, אבל היא לא מאוישת, ביום כן, השיטור שלי אמור להיות שם. ביום הוא שם ובלילה היא ריקה עם מצלמות ועם דגלים שהם שם שנתיים או שלוש, אף אחד לא נגע בהם. דגל משטרת ישראל, מדינת ישראל ועיריית רמלה, במרכז ג'ואריש, בהפרדה.

זה חשוב.

בטח. עשינו גם באג"ש, אומנם משהו קטן יותר עם שוטר של המשטרה שהוא מש"ק שם.

אבל זו הנוכחות שחשובה.

בדיוק, זה לא מספיק, צריך שכל הזמן יהיו שם אנשים.

בזמן שיושב ראש הוועדה - - מדברים התפוצץ רכב בלוד עכשיו, קיבלת עדכון? לוד זה לא רמלה. הרבה חושבים שרמלה זה - -

ברוך השם.

היה לכם שוק משותף פעם, לא?

ככה קוראים לו, שוק רמלה. הם קראו לו רמלה-לוד. הוא מסתובב בכל הארץ, בימי רביעי הוא פה וזה שוק רמלה. - - ז'בוטינסקי יש שוק של כל יום ויש שוק שמסתובב בארץ. אביעד, סיימת?

שלוש נקודות. אחת, הסוגיה של חוסר בשוטרים היא משמעותית מאוד.

כמה החוסר באחוזים?

25 שוטרים, כולם בסיור.

מתוך 160? וכמה חסר לך במצבה?

25 שוטרים - - לגיוס.

25?

זה כולם בסיור. לא במטה, לא באחורי. בסיור, במי שאמור לתת מענה לגברת כהן.

15% נטו.

זה לא 15%, מתוך 55 סיירים חסרים 25.

זה הרבה יותר.

15% מתוך ה-160.

יש הנהלה, פיקוד.

לא שמעתי שזה מהסיור.

זה 50% מהסיור. מתוך 55, 25.

חשבתי 155.

לא, זה כל התחנה.

מתוך 55 חסרים לך 50%?

יש לנו פער של 40% על סיירים.

זה טירוף. הסוגיה היא התקינה כי אנחנו מתעסקים עם תקינה שתוכננה לעיר שהייתה 80,000, עלתה ל-100,000 ובאר יעקב שהייתה 30,000 ועולה ל-100,000. אנחנו לא עומדים בקצב של - -

ושח"מיסטים?

השח"מיטסים קיימים, אבל הם לא יכולים לפתוח ניידת לבד כי חייבים איש קבע.

משהו שקושר אותי למקום אחר שהוא חשוב, גיוס החברה החרדית. זה יכול להיות פתרון מצוין כי 9,000 שקל בשבילם זה הרבה כסף.

מעולה, אבל הם שח"מים ושח"מ לא פותח ניידת לבד, הוא חייב איש קבע איתו.

אין לו סמכויות.

אני מסתכל לטווח הארוך. לגייס אותם כשח"מ ואחר כך הם נשארים גם בקבע, מדברים על זה בשב"ס, לדעתי זה פתרון שיכול לצמוח כאן יש אוכלוסייה חרדית בכל מקום. בלוד יש אוכלוסייה חרדית רבה, רמלה פחות.

יש את כפר חב"ד, יש הכול.

הם יכולים לבוא ומבחינתם זו משכורת - -

אני מסכים לחלוטין. הם יכולים גם לשלב לימוד עם זה כי הם עובדים משמרת, הם לא הולכים לצבא ולא חוזרים.

כן.

יש פתרונות לזה וצריכים לראות איך - - את זה. סוגיה שנייה היא מצלמות האבטחה בעיר רמלה, סוגיה שחסרה וחסרה לא כי העירייה לא רוצה להרים. שנה שעברה היה לנו תקציב שנתקע ולא הצלחנו למנף אותו, יש בירוקרטיה רבה בנושא מימוש תקציבי אבטחה לטובת מצלמות אבטחה וזה משהו שמאוד חסר לי כמפקד תחנה.

איזה סוג של בירוקרטיה?

תקציבים שעוברים - -

יש לנו תקציב שוטף עם הבט"פ שזה מגיע, אנחנו בחרנו בתקציב האחרון שזה בערך מיליון שקלים בשנה. שבוע שעבר קיבלנו אישור ל-1.1 מיליון שקלים גם כן מצלמות בעיר.

ל-2025 או 2024?

2024.

2024, מימוש עד סוף 2025.

אבל אחרי הסקירה שעשינו הצורך שלנו הוא כ-9 מיליון שקל על מצלמות לטווח המיידי, יש לנו תוכניות על זה. ראש העיר שם על זה דגש ואנחנו מתקרבים למיליון שקל בשנה ללא קשר לבט"פ. זה 2 מיליון שקלים בשנה כשהצורך הוא לפחות 8-7 מיליון.

אבל אנחנו עושים מאמץ. מה שהבט"פ שם, אנחנו שמים. הבטחנו עוד לשר ארדן ואנחנו עושים את זה כי זה נושא חשוב שבוער בעצמותינו, אבל חייבים עוד כי זה לא מספיק.

זה במסגרת התקציב של - -

אביעד סיימת?

כן.

אני באתי להקשיב. אני עובד אצלכם, לא אתם אצלי.

ניתן התייחסויות קצרות אם מישהו רוצה. תתייחסו ובסוף אסכם את הבקשות והבעיות שלנו.

רציתי להוסיף בנושא האכיפה בכלל, מספר פעמים דיברתי עם אביעד, ראש העיר והוועדות המקומיות על הדברים ולא רק בפשיעה החמורה. זה מתחיל כמו שיש שכונה צמודה לג'ואריש, שכונה חדשה של צעירים שהגיעו מחוץ לרמלה ואנשים מפחדים, באים אנשים רעולי פנים עם אופנועים ולא תמיד יש להם את היכולת לאכוף כי הם אומרים שאין להם מספיק שוטרים.

זה מתחיל בזה שהנערים בודקים את הגבולות ורואים שאין אכיפה ואין כלום, אין ניידת עובר ואף אחד לא מדבר איתם. רעולי פנים, לא קסדה או משהו, מגיע בן אדם עם כובע גרב על הראש וזה לא פעם ולא פעמיים, זה קורה כל שבת. כל ערב שבת הם מסתובבים בכיכרות ואנשים מפחדים ונכנסים לבתים, מסלקים ילדים במגרשי כדורגל ולא צריך לספר לכם מה קורה כשמראים פחד. בסוף הדבר הזה יגרום לכך שאנשים יעזבו את העיר ואני רואה אנשים מתחילים לעזוב, מתחילים להשכרה ולמכירה. איך פותרים את הבעיות האלו?

אבל אתה מקבל מענה כשאתה מזעיק ניידת?

ניידת לא יכולה לתת מענה לקורקינט או אופניים חשמליים.

לא, הוא אומר רעולי פנים.

הוא נוסע על אופניים.

הם יודעים את זה. זה לא משהו שקורה פעם ב-, זה קורה קבוע, על בסיס יומיומי ובעיקר בשבתות.

יש בעיה ברגולציה של האופניים החשמליים והקורקינטים.

אין לו מספר ואין לו כלום.

הוא עושה מה שהוא רוצה ואתה לא יכול לתפוס אותו.

והוא גם יכול לרדוף אחריך - -

זה קורה בשעות היום או בשעות הערב?

זה קורה בדרך כלל בשעות הערב, בעיקר בשבתות. - - בערב שבת להביא ניידת לפחות של השיטור קבוע לכיכר שיראו מה קורה.

צריך מארב.

אני חוזר מבית הכנסת ואני בעצמי מרגיש חסר ביטחון כשאני עובר שם, עובר עם אשתי והילדים ואשתי כבר לא רוצה לעבור לא דרך פה ולא דרך פה וזו שכונה, שכונה רגילה לכל דבר. זה טירוף הדבר הזה. אני לא יודע לאן זה יגיע בהמשך, אבל מכאן זה ימשיך לפשיעה חמורה יותר. עכשיו הנערים בודקים את הגבולות ורואים שאין גבולות וכל אחד עושה מה שהוא רוצה.

זה נערים?

נערים, 16, 17, 18. בסוף הילדים שלנו שגרים בשכונה מפחדים מהדברים האלו ובצדק, כל ילד מפחד מהדברים האלו ואין כלים לאכוף את זה. אין כלים לאכוף את זה. אני חושב שבכל הנושא של רמלה, הפשיעה ומה שקורה כאן זה לא דברים ברמת תחנה או ברמת עיריית רמלה. לדעתי צריך לאגד מספר משרדי ממשלה ולהוציא תוכנית מיוחדת לערים מעורבות. תוכנית מיוחדת להוסיף כאן עוד שוטרים, אולי עוד כוח מג"ב שישב כאן ברמה יומיומית ולא רק כשקורה רצח להביא לכאן 200 שוטרים ואחרי שבוע-שבועיים שיש רצח בעיר אחרת, הם כולם עוברים לעיר האחרת. חייבים לטפל בדבר הזה לדעתי, לאסוף את כל משרדי הממשלה ולהרים תוכנית כמו שצריך, אפשר לעשות דבר כזה.

במשך שנים רבות היו מספר שרים שהתחלפו וכל ביקור כזה נותן לנו תקווה, במיוחד ששניכם – אני עוקב אחריכם – אתם רציניים. מאור דיבר על תוכנית, הרי כל השיח שלנו תמיד בביקורים והכול הוא לא מגובה שום תהליך, תוכנית, מדידה או בקרה ואתם כוועדה, אני חושב שזה הלחם שלכם לוודא שאנחנו יוצרים כיוון לשיתוף פעולה משותף עם המשרד לביטחון לאומי כי ברמת העקומה של ראש עיר, מנכ"ל, אנחנו, מפקד תחנה ברוך השם יש, אבל אנחנו מבינים שהאתגר כאן הוא הרבה מעבר למקומי ואין משהו שמייצר תוכנית ברורה וסדורה.

התוכנית הזו גם תחייב את העירייה לשים השקעות חברתיות בשיתוף המשטרה. הרי אנחנו מבינים שהמשטרה הולכת לדברים היותר קשים, הנושאים הרכים יותר שבחלקם בעבר היו נותנים יותר השקעה חברתית, נגיד יש השקעה בעניין של עיר ללא אלימות, אבל להגדיל עוד יותר כי גם כשדיברתי עם השר הוא אמר לי "תקצבתי 3,200 ומשהו שוטרים" אבל בסוף השטח לא מתאים את עצמו מהר לתקצוב והמציאות לא משתנה מהר.

פתרון הביניים הוא לבוא ולעשות מניעה וגם לפעמים בתפיסת ההפעלה ואנחנו מדברים על זה רבות עם מפקד התחנה ובעבר גם דובר, כל העניין שפעם המשטרה הייתה פחות מאותגרת אל מול השנים האחרונות, אבל היא הייתה קרובה יותר לציבור. היו מש"קים שכונתיים, שוטר שכונתי בשכונות. לדעתי היום הפריסה בסך בעניין של מש"קים שכונתיים תופסת אולי 30% מהעיר וגם לאחרונה זה השתנה בגלל נאות שמיר.

אם אני לא טועה אביעד, בעבר המש"קים השכונתיים התרכזו רק בשכונות הערביות וב-90% מהעיר לא היה שום עוגן ולא פעילות מניעה. הרי המש"קים האלו היו - - ואני חושב שגם בפרספקטיבה של שנים ויצא לנו לדבר גם עם אביעד, בהתחלה הוא קיבל את זה כנתון של "אוקיי, נחשוב" ובמשך הזמן הוא הבין כמה זה קריטי וחשוב כי מבינים שחסר ובסוף הסיורים, וגם הכמות של הניידות שראינו שאנחנו לא יודעים לתת מענה מספיק אל מול האתגרים, בסוף העוגן הזה הוא קריטי כי הוא גם יכול לבוא ולתת את כל הסיורים ומה שצריך.

פעם באמת היה, אני מכיר את זה מהימים שהיה שיטור קהילתי שהיה בשטח ועשה הרבה פעילויות מניעה, וכמו כל פעילות מניעה, כנראה כל מה שנעשה נכון כמניעה, נחסוך גם צרות רבות אחר כך.

נכון מאוד.

בעניין חוק המואזין, הרי יש את החקיקה שהייתה. המציאות היום היא לא פשוטה וקשה לנו לתווך אותה. אנחנו ביחסים מצוינים עם נבחרי הציבור מהמגזר שהם עדיין לא מצליחים לחלחל את זה לרמה של הבנה. תמיד יש פיקים של עוד פעם הידברות, הידברות, אנחנו משתדלים כולם, מראש העיר, מת"ח וכולם, אבל זה לא מספיק. צריך לחשוב ולעשות משהו שהוא מעבר לחוק הרעש.

לחוק הרעש זה לא שייך. זה חייב להיות חוק עצמאי.

החוק הנוכחי לא נותן מענה. הוא לא נותן מענה ואנחנו מגמגמים מול התושבים ויש כאן תקופות שיא שלפעמים הן מושפעות מהאירועים שקורים סביב ירושלים ומה שקורה במדינה.

הם משתמשים במואזין גם לאירועים שהם לא תפילה? כמו הסתה או דברים כאלו?

לא, זה לא - - זה לא כמו בלוד.

בלוד ובירושלים זה קורה.

חשוב לזכור שבסוף חלק גדול מהיותם אימאמים, הם גם עובדי מדינה.

נכון, משרד הדתות.

אפשר לעשות תהליכים מולם כי בסוף הם עובדי מדינה ואולי גם לייצר פתרון בהסכם מסוים שיהיה הרבה יותר זה. אני חושב שבעניין גם נבחרי ציבור מהמגזר וזה עלה לא מעט כי בסוף העניין של ההשקעות החברתיות, זו גם היכולת שלהם לייצר אמון אל מול הבוחרים שלהם.

בזמנו כשהייתי בתחום התרבות וספורט ועשינו פרויקטים קטנים בשיתוף פעולה עם המשטרה וזה עשה דבר גדול. זרקו פעם אבנים על 431, אז היה היעדר - - ומשטרה, עד לרמת מפקד מחוז. בעירייה עשינו פרויקט משולב של מועדון אופניים. המנהלת ירדה לאתר 15 ילדים שהם יותר משתפים פעולה ומבינים ויודעים איך לעשות את זה ובסוף הדברים האלו ברמה של פעילות מניעה. בסוף אם אתה לא מעסיק אותם, הם מעסיקים אותך ובמגזר לצערי זה במכפלות לא פשוטות כמו אותם בני נוער שמאור התייחס אליהם בדבריו. זה לא כמו שבאים מרקע עברייני, אבל לפעמים כשאין להם תעסוקה - -

אם הכסף הגדול לא נותן מענה לטווח הסביר לעין בהקשרים של שוטרים, אולי לשים את הכסף בהשקעות מהסוג הזה ובפעילויות מניעה ולעשות דברים מיידים יותר. תודה.

יפה מאוד.

בעניין הרעש, חודשים רבים אנחנו מחכים לזימון לוועדת החוק חוקה ומשפט בכנסת כדי לאשר את התעריפים של חוק העזר שה גם כן תעריפים נמוכים של חוק הרעש.

אני אדבר עם רוטמן.

כבר היה דיון ונדחה.

היה דיון ויום לפני דחו אותו. זה היה עוזר לנו. בעניין חילוט המשאיות, החוק מאפשר חילוט של משאיות. אומנם כפי שאמר חבר הכנסת הנכבד, זה רק בהחלטה של שופט, אבל עד אז אפשר לשמור את המשאית ואם המשרד להגנת הסביבה יסייע בדברים האלו, יחלטו את המשאיות. זו הדרך הטובה ביותר כדי לפגוע בהם.

אבל הסברתי, היום כשאתה צריך הליך משפטי - -

אתה צודק.

ההליך המשפטי לא קורה ומחזירים לו, וכשאתה מחזיר לו יצא שכרך בהפסדך. אם אתה אומר שהחוק אומר שברגע שיש מידע מודיעיני אתה יכול לתפוס לו את המשאית מעכשיו ועד להודעה חדשה, והוא צריך לרוץ לבית משפט, בלי הליך משפטי, בלי הליך, זה כמו מעצר מינהלי.

הליך מינהלי.

תקשיב, אתה מגיע לארגון, מפשיט אותו מהרכבים שלו ומכל סמלי הסטטוס, אתה יודע מה אתה עושה? בטרור זה מצריך, למרות שבטרור זו לא המניע אלא זו רק העוצמה וכאן המניע הוא כלכלי. אם אתה יודע שאתה מפשיט אותו מכל הרכוש שלו ביום בהיר אחד, קודם אתה יכול לגמור ארגון שלם.

זה חד-משמעית.

מי מתנגד לחוק? אתה יודע מי? גלי מתנגדת לחוק. זו הפינה שלנו.

סילמן כשהייתה כאן, בכל מה שקשור לפסולת בניין היא אמרה שהיא מקדמת חקיקה שזה יהיה הרבה יותר דרקוני עם הרישוי וכל מיני דברים, אולי לעשות משהו משולב יש איזו חקיקה שהיא מקדמת.

רשמתי. עוד מישהו?

מינו, בבקשה.

שלום לכולם. אני רוצה להתחיל לדייק את הדברים. נכון שרמלה בהגדרתה היא עיר מעורבת, אבל היא עיר רב-תרבותית. בהגדרה המקומית היא עיר רב-תרבותית, בנויה מקהילות, לא רק ערבים ויהודים אלא בנויה מקהילות רבות. יש קהילה ערבית שבתוכה יש קהילה מוסלמית ונוצרית, ובתוך הנוצרים יש קתולים ואורתודוקסים, בתוך המוסלמים יש בדואים ומגוון רחב. ביהודים יש קהילה אתיופית, בוכרית, חרדים, חילונים, דתיים, מכל הגוונים. יש עולים, יש ותיקים, יש מהכול. ולכן העיר היא עיר רב-תרבותית שזו הגדרה מדויקת יותר מאשר עיר מעורבת שמסתכלים עליה כעיר של יהודים וערבים.

העיר עברה משברים וידעה להתמודד וזה בזכות התשתית הקהילתית החברתית הבריאה מאוד שנבנתה כאן במשך שנים רבות וזה אודות לפעילות של מרכז הגישור העירוני שיש לו פורום מנהיגים שמכנס לתוכו מנהיגים מכל הקהילות. זה מודל מצוין שאפשר לקחת אותו למקומות אחרים ולבדוק איך הוא עובד.

איך זה נקרא?

פורום מנהיגים רב-תרבותי.

פורום מנהיגים, יש שם אימאמים לצד רבנים, חברי מועצה יהודים וערבים.

זה פורום שאמור להתערב בעיתות משבר.

הפורום קיבל חשיפה רבה על רקע שומר החומות.

הפורום מצליח כי הוא פורום א-פוליטי לגמרי ויש לו שני שותפים עיקריים, המנהיגים המקומיים והמשטרה שנוכחת, קבועה ושותפה לכל התהליכים וגם נציגות העירייה שבדרך כלל זה מנכ"ל העירייה. שוב, הפורום הוא א-פוליטי והוא מצליח כי כל הדעות הפוליטיות של כל אחד הן בחוץ ויש בו זהות רמלאית שמתלכדים סביבה וכך פועלים ושומרים.

לשאלתך אם שומר חומות 2 יקרה, התשובה היא חד-משמעית לא, לא יקרה. היה שומר חומות, טופל בתוך 72 שעות אודות לפורום ולמנהיגות המקומית, לראש העיר.

איך אתה יכול להגיד בביטחון? הרי אתה לא יכול לדעת מה קורה מאחורי הקלעים. אם מחר תהיה הסתה, אתה יכול להבטיח שלא יהיה שומר חומות?

הערבים והיהודים מסכימים שהבעיה היא שלא הייתה משטרה בעיר בשומר חומות, אין חולק על זה. הערבים והיהודים מסכימים שלא הייתה משטרה וביום השלישי לאירועים אחרי שהרגענו את השטח, הרגיעו כוחות רבים לעיר ושם נגמר הסיפור והתחלנו לשקם את היחסים מחדש לכן אני אומר בוודאות ששומר חומות לא יקרה ברמלה.

הלוואי. מדינת ישראל חייבת להיערך.

להיערך, אנחנו תמיד נערכים. לפני הרמדאן הייתה לנו היערכות, ישבנו ודיברנו, אנחנו מכירים את הקהילות ויודעים מי התחיל מה, ההפגנות, מאיזה צד, איזה גורמים חיצוניים הגיעו לעיר ועשו את כל הבלגן של שומר חומות וידענו לטפל בזה. אנחנו כאן, הערבים והיהודים, יודעים לריב ביחד, להשלים ולהסתדר.

אני רוצה לדייק אותך. בתפקיד הקודם שלי ליוויתי לא את שומר חומות אלא את אירועי אוקטובר 2000. הוקמה ועדת חקירה ואחרי אוקטובר 2000 אמרו שלא יהיה עוד אירוע, ואירועי אוקטובר 2000 היו גם ברמלה ובכל האזורים, ואמרו שלא יהיה ועברו X שנים והיה שומר חומות.

אני חושש, מגורמים ערבים, איסלאמיסטים שמעוניינים לייצר התססה ואני אומר את זה בידיעה שהם קיימים. זה לא חייב להגיע מכאן. לדוגמה גורם שאתה מכיר וכולנו מכירים, קטאר, קטאר היא גורם מתסיס. היכולות הכספיות שלה, יש לה קרן של 600 מיליארד דולר שנועדה בגדול לטרור. הם מממנים את החות'ים, חיזבאללה, אין להם בעיה להעביר כסף לארגוני פשיעה בארץ.

אתה והעיר רמלה לא יכולים להתמודד מול סכומי כסף כאלו ולכן אני אומר מדינת ישראל וגם אתם צריכים לחשוב שזה קורה מחר ואיך מונעים. האמירה הפסקנית שזה לא יקרה, אני אומר לך, במחזור החיים זה יקרה.

אני אומר כי יש כאן המשטרה בעבודתה היא לא רק אוכפת חוק. ברמלה זה לא רק באים, אוכפים חוק ונגמר. יש עבודה קהילתית שנעשית בתוך בתי הספר והשכונות עם המנהיגות. יש עבודה שוטפת. נוצר אמון בין השוטרים הקהילתיים שמטפלים בנקודות הקטנות – ממש בדברים הקטנים – וזה יוצר אמון בין התושב - -

יש לי אמירה קשה. אגב אמון, חלק מתושבי בארי היה להם אמון רב מול האנשים שבאו אליהם. אני לא משווה חס ושלום, אבל מדינת ישראל חייבת להיערך כי הגורמים שמתסיסים זה לא אתם חס ושלום אלא יש גורמים מבחוץ שמשקיעים אנרגיה וכסף רבים.

אני לא אומר שלא צריך להיערך.

צריך לחשוב ואנחנו כל הזמן צריכים להיערך.

חבר הכנסת סעדה, חבר המועצה מינו מסתכל מהמקום של הרוב. גם אם תקבל את הניתוח של אביעד מי אלה המיעוט שעשו את כל הבלגן גם בשומר החומות, זה לא הדנ"א של כלל החברה הערבית ברמלה. אבל המיעוט הזה, בהמשך למה שאמרתם, הפשיעה, הסוגיה של המשת"פים - -

אבל ברגע שמגיע קמפיין השפעה בין-לאומי עם כסף רב וחובר לארגוני פשיעה עם כסף רב וציוד, זה האירוע, זו הייתה התוכנית שלהם, התלכדות הזירות. זו תוכנית מלמעלה.

בואו נתקדם. עוד משהו?

שתי סוגיות נוספות. אחת, בעניין המקלטים. בשכונות הרגילות כמעט ואין מקלטים ומשתמשים במיגון של בתי הספר. בשכונת גן חק"ל אין מקלט אחד, יש 3,000 תושבים ואין מקלט אחד. כך גם בג'ואריש, כ-6,000 תושבים ואין מקלטים. בעיר העתיקה, בשכונות הוותיקות אין מקלטים, לא קיימים מקלטים.

אני, בתור ערבי, מה שמדאיג אותי זו הפשיעה. הפורום מדבר על פשיעה ואני לא מבין למה יש רק נציג ערבי אחד שנמצא כאן וזה רק אני, זה קצת מוזר.

אתה הבכיר.

אני לא בכיר. תחושת הביטחון אצל הערבים היא אפסית. אין תחושת ביטחון אצל הערבים, אין. חבר הכנסת סעדה דיבר על הרוגלות ועל גלי שמונעת להשתמש ברוגלות, אבל לפני שנתיים היה ניסיון להפחית ולהוריד את הפשיעה בחברה הערבית וזה נעשה ללא הרוגלות וראינו שאחוז הפשיעה במקרי הרצח ירד ביותר מ-35%.

הדבר היחידי שירד זה - -

וזו לא עבודת המשטרה, שנייה אחת.

אתה רוצה לדייק?

כן.

רק הרציחות ירדו.

הרציחות, כן.

זהו. רק הרציחות ירדו.

אני מדבר על הרציחות. הרציחות הוא דבר שמדאיג אותי מאוד כאן כי זה רצח. היה פיגוע פלילי ברחוב הרצל, ברחוב הראשי, נרצחו נשים וילדים, זה מטורף.

זה מטורף, זה לא יכול להיות.

כן, אבל מה נעשה אחרי שזה קרה?

כלום. לא נעשה כלום.

מה נעשה? היה זעזוע של אותו רגע, שבוע היו כוחות ברחובות ונגמר. זה נגמר.

מאור, הפתרון הוא לא רק המשטרה. לבוא ולתת לכתפי שוטרים נוספים זה בסדר גמור ואני רואה איך פורסים אותם בביאליק ויש תחושת ביטחון, אבל זה לא פותר את הבעיה. צריך לכנס לצד המשטרה שזה משרד החינוך, זה חינוך, תשתיות, בינוי, זה משרדים רבים ומשרד אחד לא יכול לעשות את זה לבד.

צריך לאגד משאבים, זה נכון.

אם לא נעשה את זה בשיתוף פעולה, לאגד את כל המשאבים ואז לצאת לדרך ולעשות את זה בצורה נכונה, בצורה אמיתית.

צריך תוכנית מיוחדת של כל המשרדים ביחד. חייבים תוכנית מיוחדת, חייבים, עם חינוך, עם כל המשרדים, להרים אותה ביחד ולהיכנס לאירוע הזה.

רק חמש ערים מעורבות - - מעל 20% ערבים. חמש.

יש גם את גזר.

אבל, - - לא נחמד, להגיד שהיועצת המשפטית לא מאפשרת וזה הפתרון, זה לא נכון.

לא. א', זה נכון. זה אחד הכלים הכי משמעותיים.

נכון, אבל אני כצעיר ערבי שאני יוצא החוצה מהשכונה שלי אין לי גינה, תאורה, אין לי כלום, אין לי מה לעשות, משעמם לי, הכי קל לי לזרוק - - אז אני אומר שאם אנחנו לא מטפלים בזה, למה לצפות? לא יכולים לעזור לי.

זה לא נכון. ערבי צריך לחיות בפחד - -

אתה תופס אחד ואתה מייצר עוד עשרה.

נכון, מסכים לגמרי.

תודה רבה.

בבקשה. עוד מישהו?

צביקה, אני רוצה להתייחס.

הוא מוביל את הפרויקט הזה מתחילתו, בבקשה ליאור.

שבוע טוב לכולם. ראשית, העיר רמלה היא מבין חלוצות - - הצטרפה לתוכנית בשנת 2012. אזכיר שהתוכנית הזו פועלת בבסיס חוק - - אכיפה משנת 2011 שבימים אלו, אני משאיר את זה כמובן ליושב-ראש הוועדה לפרט, איך בימים אלו המשרד, הוועדה וכל השותפים פועלים להפיכת - - קבע. נכון להיום יש 92 יחידות שפרוסות במדינת ישראל והעיר רמלה הצטרפה לתוכנית בשנת 2012 כך שיש כאן ניסיון מצטבר רב.

נגעו כאן במספרים, התקן של היחידה הוא 15 שוטרים לצד 15 פקחים, אני לוקח את זה בכוונה לסוף כי דובר כאן על חוסר ואי יכולת לתת מענה, או דובר על כמות ניידות, ככל שכוח האדם כאן היה מלא גם בצד המשטרתי וגם בצד העירוני - -

כמה חסר לכם היום?

זה לא לנו אלא לעירייה. תואר כאן קודם שחסר, לפי מה שאני מכיר מהנתונים שלי, ארבעה פקחים וחסרים שישה או שבעה שוטפים, אם נצרף את זה ביחד ויהיו לנו עוד מספר ניידות שיכולות להסתובב ולתת מענה.

נחדד נקודה שאולי מוכרת לכולם, אבל לא בטוח שלך אדוני, התוכנית הזו לרוב פועלת על בסיס חוק ועל בסיס תפיסת הפעלה. במסגרת תפיסת הפעלה הוגדר שהכוח של השיטור העירוני פועל בתחומי העיר בלבד. זאת אומרת, דובר קודם על סיפוחים ותגבורים בהר הבית, לא. שיטור עירוני פועל בתחומי העיר בלבד ומשכך על פי רוב הוא המגיב הראשוני.

אבל מה עם סל העבירות שבסוף אתה שותה אותו והוא - -

אני אגע בזה. אני מזכיר ששיטור עירוני בראשיתו נועד ככוח תוספתי, לא במקום אלא בנוסף. הוגדר לו סל אירועים כדי לטפל יותר בפשיעה הרכה, עבירות איכות חיים וצמצום אלימות במרחב הציבורי כדי לפנות את משטרת ישראל לטפל בפשיעה הגבוהה. אבל כשמסתכלים על סל האירועים שהוא לפתחו של השיטור העירוני הוא פחות או יותר זהה ב-80% לסל של הסייר במשטרת הסל.

יחד עם זאת, זה לא התפקיד ולא התכלית של השיטור העירוני לטפל בפשיעה הגבוהה, אבל מה לעשות שהמציאות חזקה יותר מהכול, מעצם הנוכחות של השיטור העירוני במרחב הציבורי הוא נדרש מעת לעת לתת גם מענה לפשיעה שהיא בהגדרתה פשיעה - -

חשוב להדגיש שבחלק מצומצם מאוד של המרחב הציבורי. זה גם משתקף בנתונים של תחנת רמלה. פעם זה היה 50-50 בסל עבירות, 60-40 אפילו והיום אנחנו 80-20 לפי העדכון האחרון של אביעד. 80% משתתפים. אני זוכר שבפעם האחרונה שהיית בוועדה זה מה שהוצג.

לא, כנראה שייכת נתון לא נכון. זה לא עובר את ה-40%.

מה, 70-30? 80-20.

מבחינת האחוז שהיחידה נותנת מענה לקריאות שמתקבלות - -

אין להם חריגה מהסל.

אני לא רוצה לגלוש. אנחנו במשרד, במינהלת, מקיימים מעקב ובקרה בתיאום עם מדור שיטור עירוני ומשטרת ישראל כדי לוודא שגם הכוח המשטרתי וגם הכוח העירוני פועלים על פי ייעודם, ואנחנו קיימנו כאן בקרה באפריל האחרון והציון של הבקרה היה 90, מה שמעיד על שיתוף פעולה פורה בין הרשות לבין המשטרה. אבל יחד עם זאת, הפער בניקוד נבע בעקבות חוסר מתמשך בכוח אדם. בחוסר מתמשך אני מתכוון חוסר גם בצד המשטרתי ולצערי גם בצד העירוני כבר מעל שנה.

אני יכול לומר, לספר ולעדכן שאנחנו במשרד בימים אלו מקיימים דיון סידור לא רק בהיבט העיר הזו אלא בכלל בראייה הלאומית, באמת לוודא שגם המשטרה וגם הרשויות עומדות ומעמידות את כוח האדם הדרוש כדי שההפעלה תהיה הפעלה מיטבית.

כחלק מצורך שעלה בצד המבצעי החל משנת 2021 אנחנו מקיימים אימון מבצעי משותף לכלל השוטרים וכלל הפקחים, כאשר בשנת 2023 קפצנו ועלינו מדרגה והאימון כולל גם ירי, והיחידה כאן ביצעה ואנחנו מקבלים פידבקים טובים.

היה שקף בנושא רעש מואזין, אשתף ואומר שבמשרד מתקיימים דיונים בנושא בהובלת השר, יחד עם השרה להגנת הסביבה, להביא פתרון יעיל ואפקטיבי לאכיפה.

לא רק לפה, שמענו את זה בעוד מקומות.

ברמה הלאומית. לא נגעתי וזה חשוב, ראש העיר מכיר היטב, כמובן המנכ"ל, החל מאוגוסט 2016 המשרד מסייע לרשות המקומית בנושא של מימון פקחים שנתי על סך 487,000 שקל. בשנת 2023 היה כאן ניצול של 86% מהתקציב השנתי וממש בימים אלו אנחנו באים בחשבון עם הרשויות לגבי המימון של שנת 2024. בנוסף, כחלק מצורך שעלה כאן, אנחנו מקיימים - - רציני במשרד לגבי התאמה בנושא היבטי כוח אדם ומימון לרשויות שאנחנו מזהים צורך בהעלאה, בהגברה בתגבור.

לסיכום דבריי, מתקיים כאן שיתוף פעולה פורה בין הרשות המקומית לבין המשטרה, בין השוטרים לבין הפקחים וזה בא לידי ביטוי בפעילות השוטפת. ראינו כאן מעט מההישגים. יש כאן כוח משמעותי, כוח מגיב, כוח יוזם שבהחלט משפר ומייעל את תחושת הביטחון של התושבים.

תודה רבה.

יוחאי.

יוחאי וג'ימה, מרכז השלטון המקומי. שבוע שעבר היינו בעיר אחרת ורואים את כל נושא העבירות המוניציפליות שאנחנו צריכים לבוא ולהכשיר גם את הפקחים - - וראינו גם פלישות קרקע, אבל שם ראינו את הנושא של הכיכרות, פסולת בניין, - - נושא של רעש, לראות שגם הפקחים, כלומר הרחבת סל העבירות המוניציפליות בתוך השיטור העירוני יכול להקל על העיר מבחינת האכיפה.

הבנתי שלפקחים שלי אין סמכות לאכוף את הקורקינטים, זה נכון?

אושר לאחרונה.

מדברים איתי על זה הרבה זמן.

זה תהליך שלכם אחר כך - - במסגרת החוק, צביקה מכיר את זה, אנחנו רוצים להרחיב את סל העבירות של הפקחים בתוך השיטור העירוני, הסל המוניציפלי של הפקחים. דבר שני, נושא הביטחון הקהילתי. השנה הייתה תקלה רצינית מאוד. רק לפני חודשיים עברו התקציבים לרשויות המקומיות ואושרו במשרד לביטחון לאומי בגלל משהו בירוקרטי בתוך המשרד וזה מה שגרם לכסף שלכם לעבור רק - -

אתה מתכוון בגלל משהו בירוקרטי בין משרדי הממשלה?

לא, בתוך המשרד עצמו.

עד שהביטחון הקהילתי עבר במלואו למשרד לביטחון לאומי.

לא. גם בתוך המשרד עצמו מבחינת בירוקרטיה ומבחינת אישור התקציב בתוך המשרד עצמו היה משהו – אסביר לך אחר כך איפה הייתה תקלה – אני הייתי מעורב בזה כי רשויות התלוננו ובאו ואמרו "תשמעו, יש אנשים שעובדים, מגויסים משנה לשנה". הצענו איזשהו מודל שאפשר להביא מראש מה שקבוע שעובר משנה לשנה זה - - פעולות כלליות ואחר כך להתחשבן על כל הפעולות שהן אחרות, כלומר שהן לא כוח אדם ודברים כאלו.

זה משתלב גם לנושא הטכנולוגי וגם לנושא השיטור העירוני. כלומר, בסוף הטכנולוגיה שהרשות לביטחון לקהילתי נותנת והרשות המקומית גם משתתפת, צריך לזכור שהאחזקה של המצלמות היא על הרשות המקומית, כלומר אם שמת מצלמה. השילוב של שני הדברים יחד צריך לתת - -

יכול להיות ששווה לחשוב חשיבה של תכנון לעתיד, לקחת את הרשויות המועצתיות ולשים שם שיטור עירוני ויכול להיות שזה יקל על פעילות המשטרה, וגם לתת את כוח האדם בתוך רמלה. כלומר, אם בגזר היה שיטור מועצתי.

יהיה.

אם ירצה השם. יכול להיות שזה יקל אם כוח האדם של המשטרה יהיה - -

אני מזכיר שמבחינת תחום אחריות של מפקד התחנה באר יעקב, בבאר יעקב יש שיטור עירוני.

בסדר. אני מתכוון למועצות האזוריות.

גם במועצות האזוריות יהיה שיטור מועצתי.

מסביב לערים שמעורבות, יכול להיות שזה יקל.

יוחאי, תודה. צריכים לסיים. יש לנו תוכנית.

שבוע - - מודל של סיירות ביטחון מקומיות שזה משהו נוסף שאנחנו עובדים עם המשרד לביטחון לאומי שגם לסיירות הביטחון יינתנו סמכויות במקומות שיהיו מוגבלים, שזה - - יכול להיות שגם זה יוריד אם יהיה כאן את המודל הזה ויהיה כסף לזה, זה יוכל לעזור מאוד.

אני רוצה לסכם. קודם כל, דבר חשוב מאוד שהוועדה הגיעה לכאן עם יושב-הראש, אומנם לא בהרכב מלא, יושב-הראש ונציג בכיר שהוא ידיד טוב שלנו הגיעו לכאן לשמוע אותנו. אני אומר לו "תגיד משהו" והוא עונה לי "באתי לשמוע" וזה דבר מדהים והוא רשם את הדברים, אני מאמין בדיונים האלו וכשיוצא פרוטוקול הוא לא הולך לריק.

המת"ח הסביר בפרוטרוט את הדברים שקורים כאן, המנכ"ל, מאור, אברהם, הסגנים דיברו והסבירו את הדברים שקורים כאן בגדול, מינו העביר מהצד של החברה הערבית, אני חושב שקיבלנו סקירה מצוינת.

אתן דוגמה אחת למה הכוונה כשאני אומר "לא דין רמלה כדין גבעתיים". ביום כיפור לא רק השנה, בכל שנה תראה את ההבדל. יום כיפור בגבעתיים – ראש העיר חבר שלי – לא היה צריך להוציא אגורה. אני, עשרות אלפי שקלים, אולי אפילו מעל 100,000 שקל על דבר שלא קיים באף עיר שהיא לא מעורבת כי יש לנו שכונה צמודה לג'ואריש, נאות שמיר, צריכים לסגור אותה. המת"ח רוצה סדר מסודר איפה אתה סוגר ומה יהיה. משכירים אוטובוסים ומשאיות, אנשים יושבים בתוך האוטובוסים 24 שעות כדי שאם צריך יהיה להיכנס או להביא אמבולנס הוא זז ויוצא, וכל זה ים כסף. אין את זה בגבעתיים ובמודיעין. ויש עוד דברים שלא קשורים לוועדה הזו.

עושים אירוע ומביאים זמר לכאן, לגבעתיים או לראשון הזמר וההגברה וכולי עולה X כסף, אצלי הביטחון הוא פי שתיים. כל דבר עולה כסף והמשרד צריך להבין את זה. אני לא בא להגיד שאני מסכן, הכול טוב, אבל תבינו, מי שנוגע בדברים ובמיוחד הוועדה הזו שאנחנו שונים משאר הערים. לא ייתכן, אם מגייסים שוטר ל-1,000 תושבים, זה לא נכון, תעשו את זה ביבנה ובגבעתיים.

בערים מעורבות, רמלה, לוד ועכו, שימו לב שבלוד יש רצח כל יום, - - יבנה? צריך להביא עוד כוח, אני אומר את האמת. עזבו אותי, תסתכלו מה קורה בעכו, בכל הערים המעורבות יש פשיעה חזקה מאוד בחברה הערבית, לא מתגברים עליה - - יש ויכוחים, תנו לנו כוח. כשקרה משהו ובאו לכאן 200-100 מג"בניקים הייתה דממה. שאלו קודם אם זה עוזר, זה סופר עוזר. אני עושה סיבובים ב-07:00 ליד בית הספר בג'ואריש, עשרות מג"בניקים, כולם יש להם ביטחון.

אבל זה פלסטר.

זה פלסטר כי זה זמני, אבל אם זה יהיה קבוע ייגמרו הבעיות.

הלוואי וזה יהיה קבוע. בהחלטת ממשלה אפשר לעשות את זה קבוע.

ייגמרו הבעיות, באמת אני אומר את זה. מה צריך, צריך צ'קלקות, צריך אנשי חוק? כי העבריינים שהם מעט, הרוב המוחלט הם אנשים שומרי חוק שרוצים סדר, המעט רואים את הצ'קלקות ומפחדים, מתחבאים מתחת לאדמה, אין ספק בכלל. אפשר להביא ממקומות אחר. אני מבין שקשה לגייס שוטרים, אז בינתיים מביאים מערים שהפשיעה שם היא אפס שצריך אותם רק לפריצות. ברור שבכל מקום קיים, רואים בנתניה שריפת מכוניות, רואים בחולון, יש בעיות בכל הארץ, אני לא בא להגיד שאנחנו בודדים, אבל צריכים לעשות את השיקול הזה.

לא ייתכן, אם תגיד לי לזרוק ככה, לכם פר 500 ולהם פר 1,000 אז אני סותם את הפה, אבל כבר עושים את זה, יודעים, אבל נראה לי שלא יודעים את זה. זה נתקע ככה מימים-ימימה ונשאר ככה. חבל. צריכים לשנות את זה, זו לא בעיה.

יש מספר דברים. שמעתי על יחידת אופנועים בערים מסוימות, בלוד למשל, למה יש בלוד ואין ברמלה? לוד מקבלת ים כסף מהמדינה כי היא עיר במיקוד ורמלה לא שמו אותו במיקוד, אז אני נלחמתי, שומר חומות עם חברים מהעדה הערבית, עם חברי המועצה שלי, עם הסגנים שלי, עם האימאמים והרבנים שלא יהיה כאן כלום, שתהיה דממה. סגרתי את העיר ועשיתי מהלכים, אז אני מפסיד מזה. אמרו לי אל תגיד, תגיד שרע, שיש כאן בלגן ואולי נקבל כוח. למה? צריכים להתחשב בראש עיר שעובד נכון ועירייה שעובדת ומתפקדת טוב ולא לדפוק אותם. תראו מה הוא מקבל שם, רביבו, הוא חבר שלי, כמו אח, אבל לא ייתכן, מה ההבדל בינינו?

כמה אחוז הערבים אצלו?

33% ופה 23%, נכון שכאן פחות, אבל לא ייתכן שאצלו המת"ח הוא אלוף ניצב משנה ואצלי הוא סגן הניצב, לא יהיה. אני - - היום שמעתי את זה, חשבתי נתנו, איך קוראים לו, אביעד? הוא היה רמלאי, חבר ילדות טוב.

דודי מירון.

חשבתי שהוא קיבל בגלל הוותק שלו. אם העלו את התחנה, הם 88 תושבים - - תושבים. אני יותר מהם.

כשאתה מחזק שם, אתה מחליש פה. זה הגיוני.

בדיוק. מה אין לנו כאן משפחות פשע? מה ההבדל? מה הם שונים מאיתנו?

החיזוק תמיד צריך להיות - -

לא ייתכן דבר כזה. - - אופנועים, אז עכשיו אני צריך לנגוס בתקציב העירייה, לפגוע בחינוך או ברווחה, בדברים שאסור לנגוע בשביל להביא שני אופנועים? אני יכול להביא, אני רוצה להביא כי זה עוזר המון שנוסעים בפארקים, אבל אין לי משהו מיוחד שאני יכול להסתייע בו, הוא הביא את זה כי הוא קיבל. שכחתי איך נקרא הפרויקט הזה.

- - לעשות את זה בפארקים החדשים, גם הם יברחו לך.

מיכאל, יש לנו את הנתון של כמות הערבים ברמלה ובלוד? כי באחוזים אני מבינה שהם יותר, אבל מספרית יכול להיות שאנחנו יותר.

לא, אנחנו כמעט דומים בכמות התושבים, אז ממילא הם גם מעט יותר. אבל זה לא משנה, זו לא הבעיה. דיברנו על המיגוניות, בעודנו מדברים כאן אמא אחת שולחת לי שהבן שלה בגן לצרכים מיוחדים ואין מיגונית, ואני אומר לה שב-40 גנים אין. אם עושים איזו חלוקה, אם יש סיוע מהממשלה, מהכנסת, איזה חוק, משהו, תחשבו גם עלינו, על כולם. מינו נגע בנקודה הזו שיש שכונות ערביות שלמות שאין מיגונית אחת. שכונת ג'ואריש, 4,000 תושבים ואין מיגונית אחת כי הם בנו שם לא חוקי, אני אומר את האמת. נכון, לא חוקי, אבל אנשים גרים שם, ילדים קטנים, אין להם. אז יש בבית הספר, אבל מי יכול בדקה וחצי מהבתים עד בית הספר?

אותו הדבר השכונות הוותיקות ברמלה, ויתקין, החלוץ, שכונות שלמות שיש מקלטים ישנים של פעם, גדולים ויפים, אבל הם במרחק שאני, שאני רץ חזק מאוד, אני אגיע ב-4-3 דקות והזקנים לא יוצאים מהבית. לקחתי את - - לבתים שם והם לא ידעו איפה להתחבא כי זה בתי קרקע עם גג רעפים, הם מסכנים. מצאנו להם חדר במרכז הבית, פה המקום הכי בטוח. עברתי איתו בית-בית להגיד להם איפה להיות כי הם לא יודעים איפה להיות.

אלו דברים שצריך שתדעו אותם, חשובים מאוד. המואזין לכאורה הוא נושא קטן, אבל מדי פעם עולה, יורד, עולה, יורד. כולנו, היום אברהם, סגן ראש העיר שהוא פעם ראשונה קם ב-04:00 כי שמע את המואזין - - יכול להיות, לא יודע.

לא יכול להיות ב-04:00 יש מואזין.

04:00, 05:00, לא משנה מה השעה. אל תתפוס אותי בשעה, לא זוכר את השעה, אבל הוא שמע, לא יגיד סתם.

מתי אתם פעם ראשונה? לפני עלות השחר?

לפני, כן. 04:50.

יש את הנושא של 922, סעדה וצביקה מכירים את זה. 922 זה החוק שנתניהו עשה של כ-15 מיליארד שקל לערים ערביות, ערים מעורבות שמו בצד, למרות שלי יש יותר ערבים מהרבה כפרים ערבים בצפון שהם 5,000 או 7,000 תושבים, לנו יש 14,000 ערבים. מה זה קשור, למה לנו לא? קיפחו אותנו. עשינו עבודה אני וארבעת ראשי הרשויות של הערים הנוספות ואז הגיעו חמשת מערכות הבחירות שעצרו את הכול. צריכים לתת ואין בעיה שיהיה רק לשכונות ערביות, ניתן רק לשכונות ערביות, אבל למה לקפח אותנו לעומת ערבים ערביות שלמות? המון דברים כאלו.

אמרתי את הדברים העיקריים – הקיפוח הוא הזועק לשמיים, מספר השוטרים ולעשות שוני בין ערים מעורבות כי אין שוני ביניהן. תודה רבה.

דיברו על הפן הפלילי והביטחוני. אני רוצה להגיד משפט אחד שהפן המניעתי שהביטחון הקהילתי עושים הוא לא פחות חשוב. אנחנו עושים פעולות רבות. מינו, חבר המועצה, נתן את הדוגמה של פורום המנהיגים וזה רק אחד מהדברים שאנחנו עושים. צריך לקחת גם את זה בחשבון בנושא התקציבים ובנושא הפעלת התוכנית והעצמתה.

בטווח הקצר קל יותר להשקיע בזה מאשר לגייס שוטרים.

בבקשה, צביקה.

ניתן למשה כמה מילים.

כילד שגדל כאן במועצה האזורית גזר, מושב רמות מאיר סמוך לכאן, נוסע כל יום בקו 248 המיתולוגי מי שזוכר, בשבילי רמלה הייתה העיר הגדולה. כשהייתי בא לרמלה היה יום חג, זה היה יום רביעי, היינו מתכוננים ליום הגדול והחשוב הזה.

אנסמבל טוניסאי?

אנסמבל טוניסאי, המשפחה שלי שם. אני רואה את השינוי. הגעתי לכאן לפני מספר חודשים, ישבתי עם מיכאל, ואני רואה את השינוי של העיר, זה מדהים. אתם לא תמיד רואים, בעל הנס לא מכיר בניסו. מיכאל, - - את העיר למחוזות שלא האמנתי שאפשר לקחת. רמלה היא עיר יפה, כיף להגיע אליה ואני שמח על השינוי, אבל אני מסכים שזה לא מספיק. אני חושב שהתפיסה של מדינת ישראל מול הפשיעה, ואם תנקה מרמלה את הפשיעה, המיקום של רמלה - -

הכי טוב בעולם.

מיליון דולר מבחינת הלוקיישן, רכבת, כבישים מרכזיים, כביש 6, הכול, 431, נתב"ג, מה צריך יותר מזה? את הפשיעה אפשר לנקות. אני יודע שיש אנשים שחושבים שזה לייבש את האוקיינוס בכפית, אבל זה לא. זה לא. זה עניין של תפיסת עולם.

איך? איך עושים את זה?

אסביר. מדינת ישראל עד היום עבדה מול גורמים בעייתיים כלפי חוץ ואותו הדבר כלפי פנים, מדיניות של הכלה. הכלה בנסיבות, קונים שקט, מה אתה עושה? קונה עוד שקט ובשקט קונה עוד שקט, בסוף זה מתפוצץ. אם חס ושלום יש לך ילד חולה, לא עלינו, בסרטן, אז תגיד לו בסדר, קח כדור הרגעה, עוד כדור הרגעה, עוד כדור הרגעה, זה לא מרפא. אם לא תעשה לו כימותרפיה והיא קשה וכואבת, וזה הבן שלך ואתה אוהב אותו, הוא ימות. זה אותו הדבר.

כמו הדוגמה שנתנו על הפיגוע, נתנו שבועיים אקמול.

נכון. זה היה הכדור הרגעה. עושים לך כאילו, קונים שקט.

זה ממשיך, התפיסה ממשיכה.

התפיסה שלי וגם פוגל שותף לתפיסה, אני בעד הכרעה וניצחון. מול ארגוני הפשיעה יש הכרעה, הם צריכים לדעת שהם משלמים מחיר. הדרך שלנו לשנות את זה היא חקיקה. ברגע שארגון ידע שעל סמך מידע מודיעיני אפשר להפשיט את כל הארגון מנכסיו וסמל הסטטוס שלו, זה אירוע אחר כי בסוף מטרת הארגון היא לעשות כסף. אם תיקח לו את הכסף וכל כסף שהוא יעשה יחזור אלינו למדינת ישראל, זה גם יעצים את המשטרה ויהיה לה יותר כסף וגם יעצים את החברה הישראלית.

חוזרים עוד פעם ליועמ"שית שלא מאשרת.

ביום שלישי נעשה הצבעה על החוק שאני מקדם ואני אומר לכם שהחוק הזה ישנה את המציאות. זה כלי שלמשטרת ישראל לא היה וזה ישנה את המציאות, כמובן זה עניין של תקציבים ודברים נוספים. אבל הדרך היא נכונה, אני מקווה שהממשלה תמשיך לחוקק את החוקים הללו, תמשיך להיאבק וגם היא לא תהיה בקונספציה אלא תבין שאנחנו בתקופה לא של הכלות אלא של הכרעות. לא נסיגות, ניצחונות.

כמו שהשתחררו מזה בהיבט הביטחוני, אפשר לדבר בפלילי.

עוד לא השתחררו עד הסוף, תראה מה קורה בלבנון, מי ישמור לנו עכשיו? יוניפי"ל? הכיוון ברור ולכן אני מקווה שבעוד כמה שנים כי תהליכים לא קורים ביום אחד, במקום לדון בארגוני הפשיעה, נדון באיפה לעשות גינות ירק.

נקודה נוספת, החברה החרדית. אנחנו בצומת מרכזית מול החברה החרדית בעניין הגיוס והמשטרה זה אירוע שיכול לעזור. לחברה החרדית אין שום בעיה מבחינה דתית להתגייס למשטרה, זה קרוב לבית ומשמעותי לא פחות מחייל היום, ואני חושב שזה כלי שאתה כמנהיג בחברה החרדית, שייך לש"ס, נכון? זה כלי שאתם צריכים לעודד אותו כי זו גם פרנסה לאנשים, משכורת, תנאים טובים, ייעוד, משמעות, קידוש השם, דבר משמעותי ונכון ואם נלך על הקו הזה נוכל לפתור גם בעיית השוויון, את הבעיה הכלכלית לחברה החרדית כי מה לעשות, צריך פרנסה, זה הוליסטי ואני מקווה שאתם ביחד איתנו נוביל את זה.

בשמחה רבה.

מכובדיי, יש לי דברים רבים לומר אך אנסה להתמקד בעיקר. רציתי לפתוח בסיפור שהוא קצת בדיחה על הבחור שמתגייס לצבא וביום הגיוס שואלים אותו "מה אתה רוצה?" והוא אומר "אני רוצה להיות בסיירת מטכ"ל". אומרים לו "אתה יודע איך להתנהל בסיירת מטכ"ל?" הוא אומר "בוודאי". אומרים לו "אוקיי, הלכת ברחוב, יורים עליך מימין, מה אתה עושה?" הוא אומר "אני מסתער, יורה חזרה", אומרים לו "יפה מאוד. אתה ממשיך ללכת יש לך גם מימין וגם משמאל, מה אתה עושה?" הוא אומר "זורק רימון לשמאל, מסתער לימין, גומר". "אתה ממשיך ללכת יש לך שתי חוליות, אחת מימין ואחת למעלה, מה אתה עושה?" הוא עוצר אותם "תגידו, אני היחיד שמתגייס היום?"

חברים, אני מספר לכם את זה מכיוון שסל הדרישות שמעלה רמלה לא שונה ממה שאנחנו שומעים במקומות אחרים. היא מאוד ממוקדת והסקירה שלכם הייתה ממוקדת ורצינית ומאוד חשובה לנו כדי להבין את ההיקף. אבל הגענו לכאן במטרה מסוימת ואני מתכוון להתמקד במטרה המסוימת ולנסות להועיל בה. המטרה המסוימת היא הפעולות של המשרד לביטחון לאומי שיכולות לסייע לביטחון האישי של כל תושב ברמלה. לא לתחושת הביטחון אלא לביטחון האישי האמיתי ולכן אלו הדברים שאנו נותנים להם מענה.

ליאור, תקן אותי אם אני טועה. ב-18 בחודש הבא אנחנו אמורים לאשר את הצעת החוק לתיקון פקודת השיטור העירוני והשיטור המועצתי. אנחנו בונים משהו חדש. הגעתי לכאן בשביל ללמוד גם פה על העיר המעורבת. הייתי בעכו, לוד, ואני לומד את זה. שבוע הבא אנחנו בבאר שבע, לפני זה היינו בטייבה, אני מנסה לראות את כל ההיקפים כדי לייצר משהו.

מה שעומד לקרות, קודם כול, לא יהיו יותר תנאים להיכנס לתוכנית. כל הרשויות במדינת ישראל יהיו זכאיות לשיטור עירוני. היום זה לא כך.

הדבר השני הוא התאמה של השיטור העירוני לכל עיר לפי המאפיינים שלה. אם לרמלה יש מאפיינים של עיר מעורבת ודברים נוספים, ניתן מענה לעיר המעורבת. אתה לא תהיה חייב לעשות את כל הדברים, אבל נאפשר לך דברים רבים יותר.

נשנה את סמכויות הפקחים וניתן להם אפשרות לעשות דברים אחרים, נבנה את התוכנית כך שלפעמים אם יש צורך שרק שני פקחים יצאו לעבודה ושוטר יפקד עליהם מרחוק, גם את זה אפשר יהיה לעשות. למדנו דברים רבים והצוות כאן עזר לנו לעשות את זה.

זה דבר מדהים כי אנחנו לא יוצאים לפעולות רבות כי אין שוטר - - שיש לו סמכות.

בדיוק. לכן אנחנו בונים את זה כך שזה יהיה. תחשבו על כך שבמקביל אנחנו גם בונים את תחנות המשטרה אחרת וגם הן יותאמו לערים על פי הצרכים. זאת אומרת, אם תהיה לכם מעט סבלנות, השילוב של תחנה עם שיטור עירוני יהיה כאן טוב וראוי יותר. אנחנו לומדים עכשיו גם את היבט התמיכה של מערכת ביטחונית, מה שנקרא מרכיבי ביטחון. המשרד לביטחון לאומי לא התעסק בדברים האלו ופתאום עכשיו הוא מתחיל להתעסק בתמיכה במערכות ביטחון עירוניות, מצלמות ודברים נוספים. פעם זה היה במסגרת עיר ללא אלימות ועכשיו זה משהו רחב יותר.

תהיו סבלניים כי יהיה לזה פתרון. אני אומר לכם שאנחנו בדרך לשם. ב-18 לדצמבר תהיה חקיקה וב-2025 אני מקווה שיהיה לזה תקציב והדברים האלו ירוצו אחרת. עיר מעורבת תקבל עדיפות, לא עיר רבת תרבויות אלא עיר מעורבת כי כל הערים במדינת ישראל הן רב-תרבותיות, בכולן יש אוכלוסיות מכל הסוגים, אבל עיר מעורבת אלו מאפיינים אחרים.

ברמלה שליש מהתושבים הם עולים לפי הגדרת הממשלה. שליש.

נכון. לכן אני חושב שתהיה לכם עדיפות כעיר מעורבת ולא כעיר רב-תרבותית, לדעתי צריך להסתכל על זה אחרת.

יהיו גם בשני היבטים נוספים, האחד, הזכירה הגברת את הנושא של הביטחון הקהילתי, גם לזה ניתן מענה כי עד לפני חצי שנה-שמונה חודשים לא היה ברור עד כמה הביטחון הקהילתי בתוך המשרד לביטחון לאומי. אפילו אני, מתי נשאתי את הנאום על ביטחון קהילתי? או שלא נשאתי אותו בכלל?

כשהעברנו את הרשות למשרד.

זה היה סיפור לראות שזה קורה וניתן לזה מענה.

והדבר הכי חשוב, המשמר הלאומי. המשמר הלאומי קם בימים אלו, שתי חטיבות ראשונות רצות ובשתי החטיבות האלו יש כבר מאות אנשים ויגיעו לתקן של 1,000-800 בכל חטיבה כזו.

סדירים?

הם יפעלו כנגד הפשע המאורגן.

איפה הם יוצבו?

הם פה.

אני יודע. היום הם כבר אצל אביעד. החטיבה הדרומית של - - אצלו כבר.

זה קבע או יותר סדירים?

קבע. קבע ומילואים, אין חיילים סדירים. זה הולך להיראות אחרת. השינוי שהמשרד לביטחון לאומי מחיל בימים אלו יש בו תקווה. אנחנו צריכים סבלנות.

בסוף הכול נע סביב שני צירים, ציר אחד שהוא התקציבים והציר השני הוא נכונות האנשים להתגייס למערכות האלו. לא קל לנו. חבר הכנסת משה סעדה דיבר על החרדים, אנחנו מנסים היום להוליך תהליך שבו ניקח את החרדים לא רק לצבא אלא גם למשטרה, למג"ב, למשמר לאומי, לכב"ה, לשירות בתי הסוהר. נמצא מקום אחר שבו הם יוכלו להיות שותפים לנטל כי בכל המקומות האלו היום חסרים אנשים. אני מקווה שנוביל את התהליך הזה והוא יהיה נכון.

צריכים בהסכמה וזה הכול.

נכון.

זה Win-win לכולם.

אני מאמין שבסוף זה מה שיקרה ושזו הדרך הטובה ביותר. מי שלא עשה גוגל עליי לפני שהגעתי, יש לי מספר שנים בצבא, עשיתי כמה שנות קבע ואני אומר לכם שצה"ל לא ממש מוכן לקלוט מחר בבוקר 10,000 חרדים. אני אומר לכם את זה.

לא יכול, נו, עזוב. אם זה היה תלוי בי הייתי אומר לכל החרדים מחר ללכת ללשכת הגיוס והיית רואה מה קורה.

זו אותה עצה שאני נותן לחבר'ה הש"סניקים שיושבים איתי בכנסת.

זה גם מה שאני אומר.

ש"סניקים הם לא האתגר - -

ישר יוציאו הודעה "אל תבואו, אל תבואו. לכו". הש"סניקים הם לא בעיה. בכלל לא הבעיה.

אבל מצד שני גם צריך אותם. יש לנו חיילים שעושים 270 ימי מילואים בעזה, השמיכה לא קצרה, כבר אין שמיכה. אנחנו באירוע - -

בואו נסכם כי אנחנו צריכים לצאת לסיור. המקצוע העיקרי של חבר הכנסת סעדה ושלי הוא מחוקק. תפנו אלינו אם אתם צריכים סיוע בחוקים כי אנחנו יודעים לעשות את זה, במיוחד בוועדה שלי. אנחנו יודעים להעביר חוקים, לעשות אותם זריז, להעביר חוקים טובים, תנצלו אותנו. אנחנו עובדים בשבילכם ולא אתם עובדים אצלנו, אנחנו עובדים בשבילכם. תזכרו את הנתון הזה.

אני מאוד אוהב את האופטימיות השוררת כאן ותרשו לי להפר אותה מעט. שומר חומות יהיה הרבה יותר גרוע, הוא יהיה מכיוון שהוא לא תלוי בנו. אם הוא היה תלוי בנו הייתי אומר שהוא לא יהיה, אבל הוא לא תלוי בנו. אנחנו חיים בתוך עולם שבו האסלאם פועל בכל מיני דרכים כדי לערער את זכות קיומנו כאן.

גם אם ברמלה יש כרגע אחווה מסוימת שעובדת נהדר ואנשים כמו חבר המועצה, מינו, פועלים לעניין, זה נהדר. אבל אתה לא שולט ב-100% מהאוכלוסייה ומספיק מטורף אחד, אחד, שייכנס לבית כנסת עם רימון או מטען ויפוצץ אותו. לא צריך יותר ואנחנו לא שולטים בזה ואנחנו מכירים את ההסתה.

חבר'ה, אני מתעסק בזה כמעט כל יום. אם אנחנו רוצים באמת לגרום לזה לא לקרות, אנחנו צריכים לפעול למניעה. איך פועלים למניעה? תיארתם כמעט את כל הדרכים ואנחנו ננסה לתת לכם את הכלים שזה לא יקרה, אבל תתכוננו לכך שזה יקרה. כל ההכנות צריכות להיות לזה שזה יקרה. אל תחיו על בסיס האופטימיות. אופטימיות היא לא תוכנית עבודה ולא מבצע צבאי. אני רוצה להזכיר לכם את זה ונא להתכונן לזה.

הייתה כאן ירידה באחת השנים האחרונות במספר הרציחות. אגלה לכם סוד, הלוואי והייתי יכול לחקות את מה שהיה כאן באותה השנה, אבל מדינת ישראל לאורך שנים עושה את אותו חטא. היא קונה שקט בכסף גם מול צבאות אויב, מול ארגוני טרור ומול ארגוני פשיעה. זה מה שעשינו בשנים האחרונות.

פתאום הגיעו למשרד אנשים שהחליטו לא עוד סולחות, לא עוד 53 מיליארד שמחולקים לכל מיני ראאד סלאחים למיניהם, יושב ראש ארגון הסולחות הערבי במדינת ישראל, ראאד סלאח שלא נשכח את השם הזה ומה הוא עושה בחיי היום-יום שלו. לשם הלך כסף ופתאום הגיע מישהו שבא ואמר לא עוד פיזור כסף ולא עוד סולחות, מלחמה בדבר הזה וזה גרם לכך שכל ארגוני הפשיעה התחילו לירות אחד על השני מי יישאר בחיים אחרי שכבר פגענו בכמה.

יש כבר מספר ראשי ארגון פשיעה שיושבים בבתי הסוהר והם כבר לא מנהלים את ארגון הפשיעה שלהם משם, נגמר. אין להם פלאפונים, משרדים, עובדים, שלישים, אין להם כלום, הם כאחד האסירים האחרים וכך מתנהגים אליהם. אנחנו במקום שבו אנחנו עושים שינוי. לצערי הרב, השינוי הזה עולה ביוקר, לא רק בכסף אלא גם בחיי אדם. אם תעזרו לנו ואם נצליח לגייס את האנשים הנכונים, נמנע גם את זה.

אדוני ראש-העיר, אני רוצה להגיד לך שאני מתרשם וזו לא פעם ראשונה, הייתי גם אצל אביעד וסיירתי באופן אישי, יש לכם עיר לתפארת. אני רואה לפי הסקירה והדרך שבה אתם מביאים את הדברים לידי ביטוי, יש לכם במה להתגאות. החובה שלי היא לעזור לכם להיות טובים יותר ותאמינו לי שזה יקרה.

לא יצא לנו לספר לך על העשייה הגדולה שהולכת להיות בעיר, פרויקטים אדירים. למשל הבקו"ם מגיע לכאן, זו בשורה ענקית.

אני יודע.

אתה יודע. לא נכנסנו לזה.

אני אומר לך שאני רואה את התהליכים ומבין אותם, אתם עושים כאן עבודה נהדרת. תודה רבה להנהלת העיר על האירוח, לכל האנשים שיש כאן, להנהלת הוועדה, - - שבלעדיו זה לא היה קורה, לחבר'ה של השיטור העירוני ואחרון, אבל לא בסוף, מפקד התחנה שאני חייב לו רבות. אני לא יודע אם זה ניצב משנה, אבל אני כבר חייב לו הרבה מאוד. תודה.

ותודה לדוקטור, היא שקטה, לא אמרה מילה. רמלה - - לא פחות טובה מירושלים, יש כאן אתרים מדהימים, היסטוריה גדולה לעיר הזו. תקראו את זה ותכירו את רמלה יותר טוב.

תודה רבה.

אנחנו נצא עכשיו לסיור.


(סיור ברמלה – חלק 1)

יחידות דיור, יש כבר שלושה בתי ספר ענקיים שהגדול מביניהם הוא עם 48 כיתות, 26 גנים והחמישה הבאים בתור מוכנים כבר לכניסה, וזה ממשיך ועולה בקצב מהיר. העיר צעירה מאוד. זו כיכר הרב יצחק נסים שהיה הרב הראשי לישראל, אבא של משה נסים שהיה שר המשפטים. צביקה מכיר את כל מה שאני מכיר, אבל אני מספר לכם.

יש תוכנית - -

חזק מאוד, 18 תוכניות, כל זה תוך שנה-שנתיים מתחיל להיהרס. תוך שלושה חודשים - - מתחילים להרוס, הראשון שכבר קיבל היתרי בנייה. 18 תוכניות, שש מאושרות, - - ועדה מחוזית, השאר ממש בשלבים מתקדמים של האישור. עכשיו נכנסים לרחוב הזית, משה ארנס, זה מערב רמלה. עד לפני ארבע שנים היה כאן שדה ענק עם פרדסים, שימו לב איזו שכונה ענקית.

כאן מצד ימין קמפוס נבון על שם יצחק נבון, הנשיא החמישי. קמפוס מלא, יש בו תואר ראשון ותואר שני, בשעות הבוקר יש פחות, רק לימודי השתלמות וכאלה. בערב מפוצץ ואין כאן חניות, עשינו להם כחול לבן כדי שתהיה קצת הכנסה לעירייה.

הנה חמשת הגנים החדשים, פתחנו אותם כאן מצד ימין. מצד ימין זה נאות שמיר וכאן זו שכונת וילות יפה נוף וגני דן, ומצד שמאל ג'ואריש, תכף ניכנס לג'ואריש. שימו לב איזה פארקים בנאות שמיר, הפארקים הכי יפים בכל אזור השפלה, מגרשים, מסלולי הליכה, - - נינג'ות. ברמזור פונים שמאלה, מצד ימין זה נאות שמיר, בצד שמאל מקימים שכונה חרדית, נאות עובדיה.

מי קונה כאן? אנשים מתוך העיר או אנשים שבאים מחוץ?

מי שרוצה להשקיע.

בונים פה פרשקובסקי - -

אבל באים אנשים מחוץ?

- - 80%, רובם לא רמלאים. הם מגיעים לכאן בגלל המיקום האסטרטגי על כביש 431, 200, 6, 44, 40. כאן מצד ימין שכונה חדשה - - עוד שבוע-שבועיים מתחילים תשתיות, כאן שכונת שוטרים, כאן עושים שכונות פטורים ממכרז, יהיה כאן 200 שוטרים קצינים במשטרה שיגורו כאן וזה מצוין בשבילם ליד ג'ואריש. הנה המסגד הראשון, זה המסגד של ג'רושי. בג'ואריש יש שלושה מסגדים, שניים רשמיים ואחד פחות, יותר קטן, לא - - הכול משפחות כאן, אתם לא מכירים אז לא אגיד את השמות, אבל יושבות כאן אלעוברה, אחריה ג'רושי - - אבו גאנה, אלה משפחות שגרות כאן לבד בהפרדה.

זה גם דבר שצריכים לחשוב עליו. כשאני מקים מגרש משחקים בג'ואריש, אם אני מקים ליד אבו גאנה מגרש ענק, אז ג'רושי אומר "לא עשה לנו כלום" ובצדק כי הם לא באים לשם בכלל, הפרדה. אז אני עושה מגרש לג'רושי, מגרש לאלעוברה, מגרש לאבו גאנה ולכן זו השקעה גדולה יותר וזה לא קיים בערים אחרות. כשאני עושה מגרש ענק בנאות שמיר אז הוא לכולם וכאן זה לא לכולם, זה המצב, אנחנו רוצים שיהיה שקט.

כאן הרחוב הראשי, הכול מחולק כאן ישר. ארבעה רחובות, זה נקרא רחוב אחד או קוראים לו גם החליף, שכחתי את שמו, והרחוב השני שבו גר ראש הווקף, - - ג'רושי. יש כאן וילות מפוארות מאוד ואני אומר לך שיש כאן וילה שבאחריות אני אומר לך שלא תמצא - - ברמה הזו. מאידך גיסא, יש כאן בתים ישנים של שכונה, כאן הייתה פעם משפחת - - והם עברו לחריש, היה מאבק גדול מול הג'רושים והרסתי הכול, הרסנו את כל הווילות, והמינהל השתלט על הקרקע, מנקים ומסדרים, הפכנו אותו לשטח חום כדי לעשות כאן מבנה מתנ"ס או משהו.

זה בית ספר חדש שבנינו, מאויש רק בחלקו. כאן תחנת המשטרה, הנה שלושת הדגלים שהזכרתי בבוקר. כאן בית הספר החדש והישן. כאן עשינו סובה שבוע שעבר. נראה להם את תחנת המשטרה ובית הספר. הסובה הזו היא בשביל לעשות פרסה ותהיה כאן תחנת אוטובוס. הנה האבנים שלקחנו שעבר - - הביאו אותן לבד ליד הבית שלו, תראה מה זה. מדהים. מי שדואג, אין מה לדאוג. מקום בטוח, אנשים מארחים אותנו בצורה - - תושבים, מבטיח לכם.

הכול של השיטור העירוני.


(סיור ברמלה – חלק 2)

זה החדר שלהם?

זה חדר הישיבות שלנו, זה חדר התדרוך לפקחים - -

אני משתדל גם אני בעצמי לעשות כאן ישיבות.

הקצין יושב שם ואני יושב כאן, כל המתחם שייך לנו.

ואני משתדל וגם המשטרה, דיברתי איתם מספר פעמים, גם אנחנו עושים כאן ישיבות במקום לעשות במשרד שלי המרווח והכול, עושים כאן ויש - - בשכונה הזו. חייב להיות, כשמראים את הצ'קלקות זה עושה את שלו.

מיכאל, אבל למה בנייה חדשה לא אוכפים עכשיו? אני מסכים איתך.

כאן?

כן. יכול מישהו לבנות בית חדש עכשיו - - זה חוסך בשילוט.

לגמרי חדש לא בונים, אבל מגדילים, פתאום מגדילים.

אבל הוא לא יכול לתפוס לך שטח ולבנות עכשיו?

הכול - - לפני חודש הרסתי כאן בג'ואריש חומה ענקית.

ואם הוא יבנה עוד קומה לבית?

אז אנחנו באים אליו, זה הכול משפטי. משפט לוקח שנה-שנתיים כי זה לא צו הריסה של ראש העיר 30 יום בנייה חדשה. גם איך קוראים לו, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לא - -, הקודם שהיה אחראי על אכיפה.

אני מכיר. אני יודע למי אתה מתכוון - -

שכחתי את שמו, אז הוא נתן הוראה שמה שבנו עד היום לא לגעת להם בכלום, לא נתנו להם אפשרות להיתרים, אז אף אחד לא נוגע בהם, זו החלטה של הממשלה. אני הורס, הורס, תאמין לי, אבל לא מתגאה בזה. כשאני - - הורס, ומהסביבה אנחנו לא מבסוטים כי אתה בונה להם מקום לידם, הורס להם את הריהוט שלהם, קשה בשבילם, - - הם רוצים להשתקע עם מה שיש. הורסים, יש מלא צווי הריסה ואני עובד בלי הפסקה.

זה לא הריסה כמו המשילות שאומרים יש דין ויש דעה, לא כל אחד עושה מה שהוא רוצה.

- - שמעתי אותו בטיקטוק שדיבר עליי שברמלה לא נותנים להם, נותן להם כל הזמן, יש לי עכשיו צו ואני רק מחכה שיישמו אותו, רק שיבואו, אני חייב שיטור.

הוא איש של טיקטוק.

אני אענה לו, אז הוא יענה לי 100 פעם.

ואז הוא יענה לך וישלח לך את זה, מזה הוא חי.

- - עוד שכונה ערבית. בואו לדהמש, נסתובב רק בכניסה. ניכנס לפרס, נעשה פרסה, נראה איפה זה דהמש. דהמש זה - - הבית בצד שמאל הכי יפה במדינת ישראל.

אחוזה, אני מבקש. אחוזה.

אם תמצאי בסביון בית שמגיע, את לא מאמינה, בריכה אולימפית, בית מדהים, חדרי כושר, זה אחד האנשים הכי עשירים במדינה - -

עבד קשה, הרוויח כסף.

קנה בית, אני אומר לך אין בית כזה.

בטח יש להם שמירה, אבטחה.

שיהיה לך זמן תבואי אליי, אני אדפוק בדלת והוא יארח אותנו. הייתי אצלו פעם אחת לפני כמה חודשים, ביקשו ממני לבוא לפגישה עם מספר אנשים, ביקש ממני "תעשה לי טובה, תביא לי את ביבי נתניהו לבית שיראה את הבית שלי" החלום שלו, הם אוהבים את ביבי, חלק אוהבים את ביבי, תתפלאי. זה החלום שלו.

כאן זו שכונת גני דן, צמודה, שכונה של - - אתמול הייתה שריפה, ההר הזה מלא קוצים. אתמול בצוהריים מתקשרים אליי והגעתי לכאן בטיל, נכנסתי לג'ואריש, לסיור, מסתבר שכנראה כמה מראות או זכוכיות היו שם ומהשמש זה הוצת, זה מה שאומר הבחור.

לא משהו מכוון?

לא, לא.

לא מצאתם - -

לא מצאו, זה מה שהכיבוי אמרו לי מהבדיקה הראשונית. מצד שמאל זו נקודת השיטור, השכרנו כאן מבנה ועכשיו העברנו אותו, מרהטים אותו ותהיה כאן נקודה שצמודה לנאות שמיר, ליד ג'ואריש. כאן יעבור הקו החום, מתחילים עם העבודות להרחיב את הכביש, לעשות מסלול מיוחד, אנחנו בונים כאן פארק.

מה זה כאן?

פה המשטרה, המחוז והמשטרה עוברים לכאן. אנחנו במשא ומתן עם עם המל"ל כאן מעבר לכביש, משא ומתן עם המל"ל והמינהל אצלי על השולחן, הם רוצים עכשיו 30 מיליון שקל כדי להעתיק את הבונקרים שלהם והמשטרה תהיה כאן כי בתב"ע מותר רק משטרה. המחוז יהיה כאן, הימ"ר והיס"מ יבואו מראשון לציון לכאן, התחנה וזה טוב כי בג'ואריש כל הכוח הזה הוא עולם ומלואו.

זו באר יעקב?

זו באר יעקב, כן.

מימין רמלה ושמאל באר יעקב.

זה שינוי.

נכון, שינוי אדיר. וזה בשכונה הגדולה, צמוד לג'ואריש, יהיה כאן שקט. מספיק שהם פה. זו שכונת השוטרים, זה כביש 200 שבנוי רק שנתיים, 180 מיליון שקל חיבור מ-431 ל-44 ויצא כבר מכרז ויש זוכה, ימשיך עד גני אביב ובשלב ג' יהיה - - עד נתב"ג. כלומר, כל תושב שמיר יורד מהבית, עולה כאן על תחבורה ציבורית או בפרייבט שלו ותוך 10 דקות הוא בטרמינל שלוש, בעוד שנתיים כשהכביש כולו יהיה מוכן.

רחוב משה לוי, שכונת הרמטכ"לים, זה הרמטכ"ל משה לוי הרחוב המרכזי. בפנים רפאל איתן, יגאל ידין, חיים לסקו, יעקב דורי, מוטה גור. הכיכרות, דיברתי עם אמא של ארנון זמורה שאני רוצה לקרוא על שמו את הכיכר המרכזית, היא התלהבה בהתחלה, ראש הסגל שלי אומרת לי, כרמלה, לא כאן כרגע, התקשרה אליה ואמרה לה "תגידי לראש העיר שכרגע יעצור את הטקס, קשה לי עם זה" אני מיוזמתי - - כיכר שעל שמו, מסכנה. נראה, נמתין קצת ונתקשר אליה עוד פעם.

אפשר על שם המבצע, מבצע ארנון.

אתה יכול לקרוא לזה בשם מבצע ארנון.

זה נכון, לא חשבתי. מבצע ארנון. אולי באמת. כשעשיתי את כל הרחובות - - הרמטכ"לים, התקשר אליי הרמטכ"ל הקודם, כוכבי, באיזה לילה ב-00:00, הייתה לי מנהלת מוקד שעבדה בלשכת הרמטכ"ל בקבע שלה, אמרתי לו שתדבר איתם כי לפי החוק חייב – אתה היית ראש מועצה אז אתה יודע – לפי החוק חייב - - ואז הרמטכ"לים לא ידענו איך להשיג אותם, אמרתי לה שתפנה ללשכת הרמטכ"לים. פנתה ואחרי שבוע הוא מתקשר אליי איזה לילה ואומרים לי שהרמטכ"ל על הקו, והוא אומר לי "תשמע, אנחנו מבקשים מראשי הערים - - את כל הרמטכ"לים ביחד? תותח, תודה, נבוא אליך לטקסים" ובאמת טקס אחר טקס.

אמרת לו שאין לך מספיק רחובות גם בשבילו?

הייתי צריך להגיד את זה. - - קיבל את מרכז ההפעלה, מספיק לו.

לא נעים להגיד, הוא צריך למות בשביל זה.

גבי אשכנזי קרוי באור יהודה, אפשר גם חיים. בצד שמאל זה מבנה מהתקופה הבריטית, כולו יריות, לא מורידים אותו עכשיו. המבנה הזה כולו יריות וחורים, היו כאן קרבות עם הבריטים בזמן הבריטים. הוא נשאר עם השכונה החדשה שבונה כאן באר יעקב - - והמשטרה גם יישארו.

אנחנו בכביש 200 ויוצאים תכף ל-44, שמאלה זה ניר צבי, יצחק שמיר ובית דגן. ימינה לתוך העיר רמלה. כלומר, רמלה מוקפת בכבישים בין-עירוניים. זו שכונת נווה דוד, שכונה צמודת קרקע, אני גר כאן ממש מצד ימין מעבר לפסי הרכבת. מכל מקום יוצאים לכביש בין-עירוני וישר ל-431, 431 זה גם כביש שש גם לוד. זה הגשר.

מה יהיה עם כדורגל?

כדורגל היו לנו קבוצות טובות. פתחנו קבוצה לפני שנתיים-שלוש, עלינה מליגה ג' ל-ב', בית"ר רמלה, עושים מאמץ לעלות השנה או שנה הבאה לליגה א', שיהיה לי כאן כדורסל, אנחנו אלופת המדינה. כמו שאתה אומר מכבי תל-אביב כדורסל, - - רמלה זה נשים, אלופת ישראל שלוש שנים ברציפות, מחזיקת גביע, עכשיו מתמודדים באירופה.

(סיור ברמלה – חלק 3)

זה כביש חדש שפתחנו. דהמש זה כפר קטן, מריבה בינינו לבין לוד, והעמק לוד. שרת הפנים הקודמת החליטה שדהמש יהיה ברמלה למרות שרמלה היחידה שאין לנו קשר לא גאוגרפי, לא כלום, יש שלוש מסילות ברזל מפרידות. בונים עכשיו קיר בגובה 4.5 מטר ממש כאן ועכשיו הלכתי לבג"ץ, בג"ץ ביטל את ההחלטה והעביר את זה חזרה לשר הפנים הנוכחי, משה ארבל החליט למנות את הוועדה מחדש. יושב ראש הוועדה לגבולות הוא אשר אברג'יל, ישב איתנו - - משא ומתן. רמלה שם ולוד כאן, צמוד, הם ממשיכים את שכונת הרכבת בלוד, זה דהמש. הכול בלגן.

המזל שלנו זה שלושת המסילות. כל זה יהיה כביש. זה קיר ראשון שעשינו כדי להפריד את העסקים והכול, וכאן בונים קיר 4.5 מטר הפרדה לגמרי מרמלה.

זה גם יפריד את היישוב מהמסילות?

כן, יפריד את השכונה. המסילות הן הכי מסוכנות, שלוש מסילות ברזל באף מקום בארץ אין דבר כזה.

זה תירוץ נהדר.

תירוץ מעולה, בול.

כמה תושבים יש בדהמש?

60 משפחות זה כל הסיפור. תראה איזה בלגן.

60 משפחות - - זה 600 איש.

- - שנים רבות, 40-30 שנה.

הם לא מוכנים לצאת תמורת כסף?

הקימו גם ועדה, יעקב - - היה יושב-ראש הוועדה ודיבר איתם על לעבור לצפון ומסמסו את זה, הם מוכנים לשמוע.

לא הבנתי, אין פה מחסום לרכבת?

בטח, יש מחסום. כשאין רכבת הוא לא עובד. כאן אנחנו בונים את שכונת נאות פרס, 1,200 יחידות דיור בבניינים ממול, כלומר תהיה הפרדה, כרגע הם - - ותכף נסגור את ההפרדה. - - יש כבר שני מגדלים בנויים. אנדרטת האצ"ל כאן, עושים כאן טקס כל שנה באצ"ל.

בשכונת פרס?

בשכונת פרס אנדרטת אצ"ל. הוא מתהפך בקברו.

צביקה, זה עירוב שימושים.

רב תרבותיות.

שימו לב, יש שני מגדלים חדשים שגרים בהם. יו"ר המועצה הדתית גר כאן, בנויים כבר ומתמלאים לאט-לאט. התחלנו עם מדרכות, פארקים, יהיו כאן בית ספר וגנים, שכונה שלמה נאות פרס ביציאה המערבית שלנו.

מיועדת לאוכלוסייה מסוימת או פתוח לכולם?

כל מי שגר כאן זה רק יהודים. ערבים לא קונים במגדלים. הכול כאן מגדלים, 22-21 קומות. השכונה בבנייה, עוד לא עשינו כבישים כי נהרסו מהמשאיות. לאט-לאט. זו חברת דולר - - זכו במכרזים.

כן, זה המרלו"ג שלהם.

במרלו"ג היה כתוב דולר? אם זה דולר, - - לנירית הכול, שתשלח את אביב לכאן. בונים כאן עוד שני בניינים של אברהם עמרם, יש לו היתר בנייה והכול. ממול, זו הפרדה מפלסית 134 או 132, ממול אנחנו בונים את פארק רמלה.

יזם כזה שמקבל היתר בנייה, עושה משהו בשביל העיר גם? - - איזה משהו?

הוא משלם היטל גדול מאוד ואנחנו בונים איתו. עשו את זה בשביל האוטובוסים ודהמש כשיוצאים מדהמש, שיעלו לרמלה - - או צפונה.

צביקה, מצד שמאל אנדרטת האצ"ל, תראה איזה יופי, זה המשולש. עכשיו עושים שדרוג, מאירים אותה, עשינו טריבונה. כל שנה טקס ביום הזיכרון לחללי האצ"ל, 51 נופלים ברמלה שכבשו את רמלה, הייתה שם אישה אחת ו-50 גברים. בכל שנה מגיע שר אחר ועושים טקס על בסיס בית"ר, שרים את ההמנון של בית"ר וכל זה, מצטטים את בגין ושמיר.

פעם היא הייתה עיר ליכודית. עד היום?

כל הזמן. בטח. העיר ליכודית, אני הליכוד, תמיד ראשי הערים כאן הם מהליכוד, זו עיר ימנית ויש כאן קולות רבים לליכוד. אין לי שום בעיות.

זה דמוי מפעל הקרח שהיה כאן, עלה 3 מיליון שקל. אל תסתכל בפייסבוק לחלאות האלה שמחרטטים.

לא, היו כאן סוסים.

היו כאן סוסים ולקחנו אותם למקום אחר, עכשיו זה דמוי מפעל הקרח. בלילה הוא דולק בעשרה צבעים שונים, סגול, ורוד, לבן, כחול.

כשהייתי ילד הייתי - -

יפה, אני לא הכרתי את זה. שימו לב מצד ימין, אני בונה עכשיו פארק רמלה 44 דונם, פארק משחקים לילדים עם צרכים מיוחדים, מתקני מנגל, מגרשי טניס, בית קפה, אמפי תיאטרון בהמשך כמובן. הכול, משהו ליגת על. 40 דונם. זה יהיה פארק רמלה ולא פארק שכונתי.

מה יהיה כאן לתרבות?

התרבות חזקה כאן ברמלה. כל שנה בסוכות יש פסטיבל עיר העולם, מגיעים מכל הארץ. יש מרוץ רמלה הראשון, שני ושלישי שאני עשיתי.

איך לא הראיתם להם את המצגת?

תראה את המצגת ותבין, יש כאן תרבות ברמה גבוהה. אנחנו המטרופולין של כל האזור.

נתתי לך בוקר שלם ובסוף אתה מציג לי מצגת עם - -

אתה צודק. אמרו לי משטרה, משטרה. תבוא לבד בזמנך הפנוי בכיף, איזה בוקר עם הצוות שלך, עליי. - - נקפוץ, בכיף.

כאן בית העלמין הבריטי, השני בגודלו במזרח התיכון והיפה ביותר במזרח התיכון. יש כאן דברים מדהימים.

גם בבאר שבע יש.

נכון, הוא רחוק מלהיות יפה כמו ברמלה. המנכ"לית שלו מקבלת תלוש שכר מבית המלוכה הבריטי. בשבוע הבא או בעוד שבועיים יש כאן טקס ענק, כל השגרירים. איזו תפארת, הכול פיקס, 17 יהודים קבורים שם וקבור שם קצין בריטי מפורסם, הארי פוטר. עשו כאן כתבה ענקית על הארי פוטר.

יוצא כאן מכרז וכל המתחם הזה נשכר. יהיה כאן מבנים יפים - - לעירייה. עכשיו קיבלתי אישור מהמינהל להוציא מכרז. שירות בתי הסוהר מצד שמאל, שב"ס ברמלה, הקצינים כאן, השירות כאן ולא רק הכלא, נמצאת כאן כל הנציבות של שירות בתי הסוהר.

אנחנו פונים ימינה ברחוב העמל, זה אזור תעשייה בונדי, אזור תעשייה א'. יש לנו שני אזורי תעשייה גדולים מאוד יחסית לעיר בגודל שלנו, אף עיר לא יכולה להשתוות אלינו באזורי תעשייה, לא לוד ולא אף אחת. אזורי תעשייה ענקיים עם חברות ענק, אזורי תעשייה טובים. מוזיאון המשאיות זה ישר.

אנחנו באזור תעשייה א' שצמוד לשכונת גן חק"ל, שכונה קטנה עם מסגד אחד. עכשיו אישרנו עוד 85 יחידות דיור בגן חק"ל ב', שלוש קומות. זה מה שהם מסכימים וכל שלוש קומות תהיה משפחה אחת. קשה איתם. זו אבן פינה שעשינו שבוע שעבר, חברת תעבורה, אבא שלהם בונדי וקראנו לה על שמו בתנאי שיעשה כאן את כל הפארק ואזור התעשייה יפה וחדש.

מצד ימין בית העלמין הבריטי הכי יפה במזרח התיכון, המומחים אומרים את זה ולא רק אני. תכף תראו את הכניסה, אם היה לנו זמן היינו נכנסים לראות אותו. כאן הגדר שלו, במבנה הפנימי יושבת המנכ"לית, שימו לב איזה יופי. צביקה, אתה חייב לראות. מדהים, אין דבר כזה. גם בלובר בפריז יש בית עלמין בריטי של חיילים בריטים, - - דבר כזה יפה. תראו איך הוא מתוחזק בצורה היפה ביותר. כל יום באים תיירים, אוטובוסים, תלמידים, תיירים באים כל הזמן.

ממש גדול.

ממש ענק.

עשו הפרדה ליהודים. בהתחלה היהודים היו פזורים בכל הזה ואחרי זה - - בחלקה נפרדת.

זה הרחוב הראשי של גן חק"ל. לא ניכנס בגלל הבטונדות ששמה המשטרה כי לא נצא משם. אנחנו בונים כאן מפעלים, כמו שאתם רואים מפעל - -

מי התושבים בשכונה?

גן חק"ל זו שכונה שקטה יחסית לג'ואריש. בשנים האחרונות גם כאן - - בין שתי משפחות, ירו פעם מעל איזה בית, נפטרה - - היא עבדה בחנות וכדור תועה יצר מצב של נקמות. זה די נרגע, גם בזכות סולחות שלא עוזרות תמיד וגם המשטרה. - - מעורב איתם, מגיע אליהם כל הזמן. המשטרה משתמשים בי, אני מגיע אליהם לבתים, אוהבים ומעריכים אותי. יש כאן אולם פתוח, אם אני לא מאשר להם אותו אז הם עושים אירועים במרכזי שכונות, מקימים אוהלים, אז יש כאן שטח ענק והם עושים כאן אולם לחתונות.

יאיר רביבו בוכה לי כי זה קרוב ללוד והם שומעים את הלהקות, אז הוא בוכה לי שלא נאשר להם, אבל אי אפשר. זה מתחם כמו ביג, מרכז קניות, אם אתה רוצה בית קפה, אתמול הייתי ב-22:00 עם חברים שלי בגולדה כאן. יש עוד מתחם גדול וזה הכול רמלה, לוד זה הווילות שם וזו ההפרדה בינינו לבין לוד.

עושים הרחבה בכביש 40, עוד בתים, ינקו ויסדרו הכול. זה שטח חום של עיריית רמלה, אבל אין לי מה לעשות כאן חום ואני שוקל להפוך אותו למסחר באישור.

אתה רוצה לעשות גם כאן מסחר?

כן. הייתי שם פה מסחר, תראה כמה מסחר יש כאן וזה עובד אש. הבעלים של כל המסחר כאן, נחמיה קפלן, פנה אליי לעשות עוד מספר קומות ולהוסיף חניות, אנחנו במשא ומתן לגמור עם ההיתר ושיעשה כאן, זה מסחר גדול ויצא אדיר.

נראה לכם את חוות השרתים של תעבורה, תראו איזה יופי. רואים אותו מכביש 40. מצד שמאל זה גן חק"ל ב'. זה בית ספר אל סביל, בית ספר לצרכים מיוחדים בגן חק"ל. מתחם מד וואן, שלוש קומות בתוך האדמה, מקום שעומד בפני נשק גרעיני וגם אם מתפוצצת פצצת אטום יהיה כאן חשמל והכול שבוע שלם. שלוש קומות, חצי מטר או 30 סנטימטר כל הקירות כאן.

מיכאל, גם הזה של מד"א, לא?

בנק הדם מצד שמאל, 50,000 מטר מרובע, אבל הם קיבלו פטור ממשרד הפנים. הלכתי לבית המשפט המחוזי בתל אביב ועצרתי את הפטור כי אין פטור למד"א, רק על תחנות הזנקה. יום למוחרת הייתי אצל שר הפנים בירושלים, עם מד"א עם היועצים המשפטיים שלהם, נדון בזה. 50,000 מטר. בירושלים יש להם 10,000 מטר, אבל ה-10,000 מטר שם זה עמדות הזנקה. אמרתי לו שעל עמדות הזנקה אני אתן לו 70% פטור, אבל לא על כל המשרדים וההדרכה ובנק הדם, מה פתאום?

יש שם אולם שלם.

מצד שני חברת מקורות, סגרנו המינהל ואני ביחד לפנות אותם מכאן כי עושים כאן הפרדה מפלסית הכי גדולה במדינה, 3 קומות 400 מיליון שקל, סוף-סוף זה אושר גם על ידי אגף התקציבים ולא בגלל שיש לי קשרים. הכול בגלל שהוכחתי שזה דבר חשוב, שלוש קומות, נסגור את הצומת הזו לארבע שנים, אבל היא תהיה סגורה בחלקים. כלומר, יעברו מצד אחד, נעקוף את הצומת, יהיה בלגן גדול.

שימו לב שיש כאן מחסום שנפתח כל כמה דקות. לפני שנתיים מישהו עבר עם כיסא גלגלים והרכבת העיפה אותו והוא מת, העיפה אותו, שניים קטועי רגליים. סכנת חיים. אסור שיישאר מפגש ברזל.

אני מבין שמי שאישר לך את התוכניות האלו זה משרד התחבורה הקודם? מירב מיכאלי, נכון?

ישראל כץ. היא אישרה את המעלות ברכבת, היא תותחית. כביש 44, מתחבר עם 40, 200, כל רמלה מוקפת.

כניסה חדשה?

עושים מסילה נוספת. תראה כמה עובדים כאן ברכבת. אפילו המנכ"ל שואל אותי שאלות לפעמים, אנחנו - - ואנחנו עושים. חזרנו, מצד ימין נאות פרס, כאן פארק רמלה מה שציינתי, אנחנו נכנסים לרמלה, צומת הקרח, צומת מפורסמת מאוד. פעם ביבי אמר שכשהוא היה קצין צעיר בצבא לא היה את כביש אחד שעוקף את רמלה, כל מי שנוסע מירושלים או מתל-אביב לכיוון ירושלים להיפך, הכול דרך הרצל ורמלה. אז הוא מכיר טוב את מסעדת רוויה שהייתה כאן.

אדוני ראש העיר, מתי תפתח את הכבישים?

שאלה טובה. אני אענה לך שגם צביקה ישמע. הפרויקט של מהיר לעיר, ישראל כץ בזמנו היה שר התחבורה ומירי רגב המשיכה אותו כמובן, 200 מיליון שקל השקעה, כל רחוב הרצל הופך להיות מהיר לעיר, אחת מתוך 17 רשויות, רת"ץ. זה אומר שבאמצע יהיו אוטובוסים ובצד ימין פרייבטים, ארבעה נתיבים. משנים את הכול. זה לוקח זמן בגלל שמטמינים את החשמל מתחת לאדמה. בחצי הראשון M3 ו-M4 שסיימנו אותם, העפתי עם קבלן כי הוא זלזל בנו, כמובן עם נתיבי איילון ביחד, הבאנו קבלן אחר והיום יש קבלן שעובד טוב יותר ועדיין זה פרויקט גדול. אני מעריך שתוך שנה הכול ייגמר עד צומת הקרח.

כבישים, הרצל מותח את פניו ויהיה לאחד הרחובות הראשיים היפים במדינה. זה מסלול עם מסלול אופניים, מדרכות, תאורה חדשה עם לדים, אין עמודי חשמל הגועל נפש האלו, הכול מתחת לאדמה וזה לוקח זמן. קצת סבלנות, זה לא פשוט. דע לך שחבר שלי, ישראל גל, בקריית אונו הפסיד בחירות בגלל מהיר לעיר ואני שרדתי את מהיר לעיר. לא פשוט.

על חשבון מה אתה עושה את ההרחבה?

אם תסתכל, יש ארבעה נתיבים גם היום. הנתיב המרכזי היה פעם אי תנועה והורידו אותו, המדרכות האלו הן ארבעה-חמישה מטרים ונצמצם אותן לשלושה מטרים, עם מסלול אופניים. שוברים את הקיר של בית הכנסת בהסכמה של הוועד, עושים להם חדש עם הנגשה, נכנסים פנימה. הכול היה מדרגות ומרפסות ודחקנו אותן אחורה. תראה איזה מרחקים. החניות יהיו בצדדים ולא כאן, אז הכבישים מתרחבים.

זה בית היסטורי ואנחנו לא נוגעים בו למרות שהחומה היא בפלישה אלינו, היא מעבר לקו הכחול, אבל אנחנו מסתדרים איתם. זו משפחה נוצרית, אנחנו משאירים אותו כדי לייפות את המקום ומשאירים גם את זה. כמובן נעשה קיר חדש. שני שליש מהעבודה כבר נעשתה, עד וייצמן.

זה לא לעשות כביש ותו לא. כל הניקוז חדש, ביובים חדשים, חשמל. גם כאן המבנה היסטורי, היה פעם משרד הפנים ובית המשפט, אנחנו בונים בית מלון, שני מגדלים של שמונה קומות, 117 חדרים.

מי זה אנחנו?

מישהו פרטי. אבל אני החלטתי שרק בית מלון יהיה כאן.

פרטי?

פרטי ברור, אבל את התוכניות עושים איתו.

לא רשת?

לא רשת. מישהו פרטי, בחור נחמד, הוא - - רשתות. תהיה לו מלא עבודה כי אנחנו עשר דקות מהטרמינל, אין עיר בעולם שיש טרמינל עשר דקות מבית מלון. מלון אסף, בנו אותו כאן באסף הרופא יצחק שמיר, הרווחה אצלי צריכה חדרי מלון לפעמים אם יש אישה מוכה או משהו כזה לשני לילות ראשונים, או לדאוג למשפחה לשלושה לילות ראשונים אם הורסים בית, הוא סגור חצי שנה קדימה, 200 חדרים, חצי שנה קדימה סגור. הולכים לתל-אביב תיירים שמגיעים, ולכן תהיה להם כאן עבודה רבה.

הדבר החשוב ביותר, יהיו כאן מאות קצינים מאלופי משנה וצפונה בבקו"ם החדש, שלישות, אכ"א ומז"י שישנים היום כפר המכביה ויישנו ברמלה כי הבקו"ם ברמלה. תהיה לו מלא עבודה. הוא רוצה לדבר איתם כדי להיות מסודר ואז הבנקים יתנו לו הלוואות כי יש לו הסדר, אז קבעתי לו פגישה עם רשות התעופה, הייתי סמנכ"ל שם, והוא מתקדם עם זה. יהיה כאן מבנה מדהים ביופיו.

איזה יופי.

רמלה משנה את פניה. זו לא סיסמה. אנחנו הופכים את העיר לרעננה של השפלה.

רק בלי הכטב"מים.

בלי הכטב"מים. תודה רבה נהג. אנחנו מודים לדורון שוקרני, אתה תותח.

כמה מילים ברשותכם. מכובדיי, אנחנו מסיימים את הסיור. אני מניח שהתרשמתם מהשליטה של ראש העיר בעיר שלו. אני לא מופתע מזה, אבל מה שמצא חן בעיניי זה שבמקומות שהוא ראה שמשהו לא טופל מהדברים שהוא ביקש לטפל, הוא צילם ודאג שהמנכ"ל ידע. ככה צריך להתנהג ראש עיר. כל הכבוד, תודה.

ריגשת. תודה צביקה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.