פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת העבודה והרווחה
31/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 156
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, כ"א בשבט התשפ"ד (31 בינואר 2024), שעה 10:08

דיווח בהתאם להוראות סעיף 56(י) לחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016 - דווח של נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית לשנת 2022 (דיווח על התלונות שהתקבלו ותוצאות הליך בירורן)

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

קארין אלהרר
ירון לוי
לימור סון הר מלך
יסמין פרידמן

סימונה שטינמץ - נציבת תלונות ילדים בהשמה חוץ ביתית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מדיאן אבו עיסא - נציבות פניות ילדים ונוער, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רחל איגר לוין - מנהל שירות לילדים ולמשפחות אומנה, משרד רווחה והביטחון החברתי

מיראל חורני פאטמה - מנהלת תחום עבודה סוציאלית, מנהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

תהילה פריצקי - עו"ס, מנהלת שירות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רונית צור - מנהלת שירות ראש תחום דיור חוץ ביתי, מנהל שירותים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אביטל גליל - מתמחה לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רון פריזלר - מנהל אגף חינוך והדרכה בפנימיות, משרד החינוך

לינא סולטאן בשארה - עו"ד, ממונה חברה ערבית, יחידת התיאום הממשלתית, משרד המשפטים

חוי כהן - עו"ד, מפקחת ארצית רווחת עולים, משרד העלייה והקליטה

שירלי בן ארוש - הבטחת הכנסה ממונה בכירה, המוסד לביטוח לאומי

ורד וינדמן - עו"ד, מנכ"לית, המועצה הלאומית לשלום הילד

שפרה שחר - מנכ"לית, בית חם לכל חייל

עופר פרגי צבאן - עמותת עוגן למשפחות האומנה

מירב בן עמי נבון - עמותת עוגן למשפחות האומנה

סיגל דניאל - עמותת עוגן למשפחות האומנה

לייזר אליעזר שור - אבא, עמותת אבות למען צדק

היידי מוזס - שדלנית

איילת וולברג

אורית ארז

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


דיווח בהתאם להוראות סעיף 56(י) לחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016 - דווח של נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית לשנת 2022 (דיווח על התלונות שהתקבלו ותוצאות הליך בירורן)

ברוכים הבאים לדיון בוועדת העבודה והרווחה, כ"א בשבט התשפ"ד 31 בינואר 2024, הנושא היום הוא דיווח שנתי של נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית לשנת 2023 בהתאם להוראות סעיף 56(י) לחוק האומנה לילדים התשע"ו-2016. אנחנו נרצה לשמוע דיווח, זה הדבר הכי חשוב בדיון, ואחר כך נוכל לשמוע את ההערות על הדברים האלה.

יש איזו הודעה שאני חייב לומר היות וזה נושא שנוגע בילדים: כידוע ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת. הפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. לפי סעיף 120 לתקנון הכנסת ניתן באופן חריג לחסות פרטים מזהים של אנשים או דברים שנאמרו בדיון בין היתר אם הדבר דרוש לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע, או אם פרסום הפרוטוקול יגרום נזק למוזמן בוועדה או לאדם אחר. אבקש להודיע כי ככל ויעלה הצורך או שתהיה בקשה לכך, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים, או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול.

זה הנוסח שאני חייב להקריא, ובשפה פשוטה מדובר פה בעניינים של חיסיון של ילדים, של משפחות לא להזכיר שמות, לא להשכיר שום פרט מזהה. מי שרוצה לדבר בתורו שיזהר לדבר בלי להזכיר, בלי לחשוף, בלי לזהות שם או כל דבר שיכול לזהות את הילד אם את המשפחה. תודה רבה.

אנחנו נאפשר לגברת סימונה שטייניץ, נציבת תלונות ילדים בהשמה חוץ ביתית, להגיש לנו את הדיווח. בבקשה.

אני מתנצלת, אני צרודה היום, ואני אעשה את כל המאמצים בכל זאת להישמע. אני רוצה להגיד שהשנה הדוח הזה מוגש בתקופה קשה שבה ילדים נפגעו קשה מאוד ב-7 באוקטובר, אם באופן ישיר ילדים שנחטפו לעזה, ילדים שנרצחו, 21 ילדים נשארו יתומים מאב ואם. למי שלא יודע היו 30 ילדים חטופים בעז, שנחטפו ב-7 באוקטובר, התשובה היא כן.

צריך להגיד את הקונטקסט, הנציבות הוא מנגנון שמיועד והוא ייחודי למדינת ישראל, שמדבר ילדים ועל זכויות ילדים, לא על זכויות מבוגרים, ולא על זכויות הורים ולכן היה לי חשוב לציין שהדוח הזה מוגש בתקופה מאוד קשה שבה רבים הילדים שנפגעו אם באופן ישיר או באופן עקיף, ומצאתי לנכון שצריך לציין את זה לפני שאנחנו מדברים על הדוח עצמו ועל איך שנת 2023 הייתה.

אז קודם כול חשוב לי לציין את הפעילויות המרכזיות שהנציבות עשתה בשנת 2023, השנה נתנו מענה ל-800 ילדים במסגרת של 296 פניות. המשמעות היא שיש פניות שהן קבוצתיות של מספר ילדים, ולכן המענה שאנחנו נתנו השנה הוא ל-800 ילדים. השנה כמו בשנה הקודמת המשכנו את המסורת.

המענה הוא בפנימיות או באומנות או ביחד?

(הצגת מצגת)

גם בפנימייה וגם באומנה. המנגנון הזה נותן גם מענה לפנימיות וגם לאומנה, אנחנו נדבר על הנתונים האלה קצת יותר מאוחר. גם השנה כבשנה הקודמת, היות והמנגנון הזה הוא מנגנון לומד ומשתפר כל הזמן – ואני הראשונה שאגיד שעוד לא הגענו למצב האופטימלי במנגנון הזה – אבל הוא חלק מהלמידה שאנחנו עושים גם השנה, ואנחנו מתכוונים להמשיך את זה, אנחנו נעזרים בוועדה בקבוצה של ילדים שהיא מייעצת לנו, לנציבות. אנחנו נעזרים בילדים שבעצם מלמדים אותנו לגבי החיים שלהם ולגבי איך הם רואים את החשיבות של בדיקת התלונות, ומה הם מצפים שתהיה התוצאה. במובן הזה אותם ילדים לא מביאים את מה שקורה בחיי היום-יום, אנחנו אלה שמביאים בפניהם את הפניות שקיבלנו ואנחנו שואלים אותם איך לדעתם נכון לברר את הפנייה הזאת ואיך להסתכל.

אני אתן למשל דוגמה כשילדה שתמיד קיבלה ליווי והתלוננה על זה שמלווים אותה לכל מקום ואמרה שלא נעים לה, אותה ועדה מייעצת באה ואמרה שאם אלה הכללים אז חשוב שזה מה שיקרה משום שאחרת זה מסמן את הילדים הבעייתיים. השנה למשל, דיברנו עם הילדים על סוגי ענישה. קיבלנו תלונות על סוגי ענישה שילדים מקבלים. הוועדה המייעצת היא זאת שבאה וייעצה לנו האם התגובות שהילדים קיבלו מותאמות או לא מותאמות. אני חייבת לומר שהיו פעמים שבהם ילדים באו ואמרו שהתגובה שניתנה היא לא תגובה מספקת, בעיקר במצבים של חרמות. ילד שעשו עליו חרמות והתלונן על זה שהצוות לא מספיק מטפל בזה, אז אחד הדברים שהילדים דיברו זה בעצם איזה דרכים הצוות צריך לעשות כלפי יתר הילדים.

רק שאלה בהמשך לשאלה שכבוד יושב-ראש הוועדה שאל, האם את יכולה להפריד בין משפחת אומנה לפנימיות? אנחנו מתחילים את זה לפי האומנה או לפי הפנימיות?

אנחנו כרגע מדברים באופן כללי.

אפשר להניח שאם יש תלונות כאלה של חרמות, זה לא באומנה אלא בפנימייה. אבל תתקדמי לדברים המעשיים.

עוד דבר שאנחנו למדנו כחלק מהגורם המנגנון הלומד – אני מזכירה אפרופו למי שהיה בשנה שעברה, שבשנה שעברה סיימנו חונכות של האיחוד האירופאי שליווה אותנו בהתפתחות של הנציבות – כחלק מהלמידה הזאת אנחנו יישמנו שני דברים והתמקדנו הרבה מאוד בהדרכות והרצאות לצוותים של אומנה ושל פנימיות, קיימנו 65 סיורים יזומים בפנימיות.

זה לא משהו חדש, אבל הפעם שמנו הרבה יותר דגש, בהינתן עובדה שלצידי יושב – לא הצגתי, סליחה, אני מתנצלת – מדיאן אבו עיסא, שהוא כוח נוסף שהגיע אל הנציבות, ומשהפכנו ליותר מאחת אפשר יותר לשים דגש על הסיורים היזומים. סיורי ההיכרות היזומים האלה מאוד חשובים כי אחד הדברים שלמדנו מהאיחוד האירופאי, שלילדים מאוד חשוב לראות את האדם שעומד מעבר לטלפון במידה והם מתקשרים מאוד חשוב שיראו מי האדם.

הדבר השני שלמדנו, את זה ידענו לפני זה אבל עכשיו יכולנו להגביר את הסיורים האלו זה גם משום שחשוב לנו ליידע - - -

אם תרצי במשך הדיווח לאפשר לחברים האחרים אם יהיה להם יותר קל לדבר מאשר לך, אז אנחנו נאפשר את זה.

אני אשתדל לעשות את זה מהר. והמשכנו בהפצת האמצעים המונגשים עבור הילדים עם מוגבלות. פה אני רוצה לבוא ולהגיד שאנחנו עובדים מאוד קשה על הנושא של ילדים עם מוגבלות. אנחנו עדיין לא הגענו למצב, אני אגיד שאנחנו אפילו רחוקים מהמצב האופטימלי של מתן מענה לילדים עם מוגבלות, אני חייבת לומר את זה בכנות וביושרה.

יש לנו היום תקן, אני מסתכלת, אנחנו כבר שלושה תקנים.

וואו, סימונה.

כן, גדלנו, יש לנו כרגע תקן פנוי שעדיין לא הצלחנו לגייס, של מישהו שמתמחה בשיח עם ילדים עם מוגבלות, אבל כן התחלנו כבר באמצעים מונגשים. מה שאתם רואים פה למשל, זה שילוט שגם עבר שיפורים שמיועד לילדים עם מוגבלות, מדובר פה בשילוט מונגש.

אני רוצה לצלול תכלס לעשייה הפרטנית של טיפול בפניות. אז קיבלנו 296 פניות, מתוכן רק 231 פניות בעצם ענו להגדרת החוק כמצויות תחת סמכות בירור הנציבות. למה הכוונה? ילדים שנמצאים בבית ופונים אלינו, אנחנו לא בסמכותנו לברר את הקושי שלהם, אלו ילדים שאנחנו מלווים אותם עד שמישהו מהמחלקה יוצר איתם קשר. אגב, אותם ילדים פונים אלינו בעיקר בעקבות בקשה שהם רוצים להשמה חוץ ביתית.

רגע, זה כן בסמכותכם לעזור לילד להגיע לאנשי הרווחה המתאימים שהם יעבירו אותם, שיוציאו אותם, שיחליטו בשבילם?

אנחנו נותנים סיוע, אבל המנגנון הוא מנגנון לבירור תלונות אוקיי? אם ילד מתלונן על העובדת הסוציאלית שלו במחלקה לשירותים חברתיים לנו אין סמכות מבחינת החוק. החוק מגדיר את הסמכויות שלנו כבעיה שנמצאת בחיי היום-יום בתוך המסגרת של השמה חוץ ביתית

אם זה בתוך הבית?

אם זה בתוך הבית אנחנו עוזרים לילד בקשר עם הפיקוח המחוזי ועם המחלקה לשירותים חברתיים.

אבל אתם עושים את זה, אתם לא אומרים אנחנו לא עושים את זה?

לא יקרה מצב שבו נגיד לילד זה לא אנחנו, תפנה למישהו אחר.

זה מה שרציתי לשמוע.

אנחנו נסביר לו שלנו אין סמכות ואנחנו נסביר לו גם מה אנחנו הולכים לעשות וגם נקבל את הסכמתו. לא קרה לנו, אבם אם יהיה ילד שיגיד שהוא לא מסכים שתפנו לפיקוח, אני אגיד לו שאני לא אוכל לסייע לו.

ברור, אני מדבר על ילד שכן רוצה.

כל הילדים נותנים לנו את ההסכמה. אז אמרנו כך, ילדים שנמצאים בבית אנחנו מקבלים פניות. פניות של הורים הם לא בסמכות הבירור של הנציבות.

למה?

<< יור >

מעניין, גם אני רציתי לשאול.

כי אבא כבר הוא אבא? הוא לא יהיה אבא? האמא היא לא אמא?

לא לא, השאלה למה היא מספיק חזקה.

אפשר להגיד אולי לפי החוק, שבסעיף 56(ה) לחוק אומנה לילדים שקובע את הסמכויות של מנגנון הבירור, כתוב שתלונה, ככל שתוגש על ידי הילד, זה ילד שהושם במסגרת השמה חוץ ביתית.

השאלה אם הילד הוא אנוס שם.

או ידיד קרוב שלו וכן על ידי אפוטרופוס לדין או עורך דין שמונה בית המשפט לקטין.

אז ידיד קרוב לא יותר מאשר? האבא גם יכול להיות ידיד קרוב, גם האמא.

נקודת המבט היא של הילד, לא של ההורה.

אני יוצא מתוך הנחה שלילד יש קושי לגשת להתלונן. אבל הורים שרוצים עזרה, רוצים סיוע יכולים כן לגשת לבקש.

צריך להסתכל על המרחב שדרכו הוקמה אותה נציבות.

זה לא מעניין אותי.

זה מאוד מעניין.

אותי לא. אני רוצה לדעת את טובת הילד, טובת הקטין וטובת המשפחה.

טובת הילד, זו נקודת המבט.

אם הורים למשל, חושבים, רוצים עזרה וסיוע שהילד יקבל באומנה או בפניה.

מה הבעיה שלהם לפנות לרווחה?

כי הרווחה לא עונה להם, הרווחה לא - - -

אבל הנציבות והרווחה זה היינו הך, זה גוף בשר מבשרו של הרווחה. איך מצפים בכלל שגוף כזה יבקר את הרווחה? הם כולם מקשה אחת, מה, הם יצאו נגד החברים שלהם?

אני הייתי באמצע להסביר לחברת הכנסת אלהרר.

דרך אגב, מספרי התלונות ירדו השנה, כנראה שהכול פיקס בפנימיות ביחס לשנה שעברה.

את פשוט מפריעה לי ואני לא ארשה פה הפרעות. אני רוצה לומר שאם יש נציבות ויש מנגנון שלטוני, אז לפעמים יש הורים שיש להם בעיה עם הרווחה, לפעמים באמת הם חושבים שהם רוצים שהילד ילך לאומנה או שיש לילד מצוקה אחרת בבריאות או משהו אחר, שלא יגידו להם אתם לא מוסמכים לדבר איתנו בשם הילד, הם ההורים שלו. לא פחות מידיד קרוב שמופיע בחוק.

אבל הרבה פעמים עצם המחלוקת היא לגבי היכולת של ההורים להיות הקול של הילד.

על סמך מה הם קובעים שהם לא יכולים להיות הקול של הילד?

אני רוצה את זה כאופציה אפשרית, לא כאופציה מחייבת.

חברת הכנסת אלהרר, סליחה שאני מעיר, אבל כבר כשהעלית את החוק ב-2016 הנושא הזה עלה על הפרק, ואנחנו כמשפחות אומנה והורי אומנה העלנו את הנושא הזה ואני מצטער שבשנת 2024 זה עדיין תקוע.

תאמר את שמך לפרוטוקול.

עופר צבאן, עמותת עוגן.

עוגן – מה זה?

עוגן זו עמותה שהוקמה לטובת משפחות אומנה ומונה משפחות אומנה בלבד.

אתה האומנים?

האומנים כן.

הבנתי. תמשיכי.

גם אליהם לא מתייחסים.

כי הילדים הם רכוש של המדינה.

ממש לא.

אני אולי אסביר את המנגנון של הנציבות, הוא נחקק מתוך חשש שילדים שהוצאו מביתם לא יעזו להתלונן, לא יעזו לדבר, ולכן כל המנגנון הזה לתת לילד להשמיע את הקול של הילד.

אבל איך הם ישמיעו? ברוח הקודש?

231 פניות בשנה מתוך 30,000 ילדים זה מראה שהילדים מרגישים נוח לפנות? או הילדים נותנים אמון בגוף הזה? פחות מ-20 תלונות בחודש ל-30,000 ילדים שמוצאים.

כשיש 10,000 הוצאות של ילדים בשנה?

אני אבקש מהסדרנית: כל מי שידבר בלי רשות דיבור מעכשיו והלאה – לבקש ממנו לצאת.

מתי שתחליט אני אצא.

אני רוצה כן להגיד. נכון מה שאמרת שהנציבות הזאת הוקמה אני מבין, לילד שמוצא מצוקה, לפעמים נגד ההורים, אני מבין. אבל לפעמים ההורה רוצה לטובת הילד, קורה גם שההורים רוצים לטובת הילד. למה שנציבות שלטונית, שהיא המוסד היחיד שיש בינו לבין האומנה לבין הפנימיה, בשביל תלונות, שההורים לא יוכלו כמו ידיד קרוב? זו שאלה אחת. השאלה היא האם הורה פונה מה אתם עונים לו? אנחנו לא מוסמכים?

קודם כול אני רוצה להסביר את הרעיון ואחרי זה מה אנחנו עונים. היה פה רעיון שגם הוא מבוסס על הרבה ידע ממקומות אחרים שיש בהם. לבנות מנגנון שהוא ייחודי עבור הילדים, לא רק בפריזמה רק הילדים אלא גם שהוא ייבנה באופן שהוא מותאם לילדים. הרעיון במנגנון הזה שהוא יהיה פנוי לשרת את האינטרסים של הילדים, את המצוקה ואת האינטרס של הילד של מה שהוא רוצה ולא אינטרס של מישהו אחר שכן, לעיתים, הוא מנוגד גם לאינטרס של ההורים.

לעיתים, אבל לעיתים לא אני רוצה לומר ש-90% ההורה כן דואג לילד. את מדברת על 10%.

אבל יש מנגנוני תלונה במדינת ישראל שמיועדים למבוגרים.

מי זה המנגנון הזה?

יש את מנגנון פניות הציבור גם במשרד הרווחה, יש את המנגנון של תלונות.

אני צריך נציבות שלמה להחזיק מדינה שיכולה לענות רק לילדים ולא להורים? בעיניי זה מיותר.

גם לפי הנתונים אפשר לראות שזה מיותר.

אני רוצה לדבר כאחת שפנתה.

בבקשה, רשות הדיבור אלייך.

שמי מירב, הייתי אם אומנה עד לפני ארבעה ימים, והילדה שלי שגידלתי רצתה לפנות, פחדה נורא ואני פניתי כדי לתווך.

רצתה לפנות למה?

לסימונה.

על מה?

על בעיות שהיו בה מבחינת הרווחה זאת אומרת לא התחשבו ברצונות שלה, ניסו להכריח אותה לעשות מפגשים, כל מיני דברים שהיא לא רצתה. לא אני, לא אף אחד, היא לא רצתה.

אני פניתי בשמה ואמרו לי אין אפשרות, את אם אומנה, התלונות הם נגדכם, הם לא איתכם. ואמרתי אבל אני רוצה לחבר את זה לילדה שהילדה תוכל לדבר איתך, לא נתנו לי וחסמו אותי.

את מספרת משהו מזעזע. אם את רוצה לבוא בשם הילדה לטובת הילדה, אומרים לך את לא יכולה?

נכון.

אבל לפי החוק כתוב שידיד קרוב כן יכול.

זה עליי אישית, אני לא מספרת לך משהו מצד שלישי, אני מספרת על עצמי אישית.

הורי אומנה לא יכולים לייצג את הילד בשום מקום.

גם הורה טבעי, לגיטימי, כשר לעניין, לא יכול.

עכשיו אני שואל עוד פעם גברת שטייניץ, מה קורה כשבאה אם אומנה שהמדינה הבינה שהיא מסוגלת להיות אומנה והיא מטפלת בילד, ולטובת הילד היא באה להתלונן, מה אתם עונים לה?

אני רוצה לענות, א' אנחנו שומעים הרבה מאוד הורי אומנה. לא, סליחה אני אתקן את עצמי כי אין הרבה פניות.

תחליטי, הרבה, מעט.

לא להפריע אמרתי. אני שאלתי שאלה ממוקדת בעקבות השאלה של אם האומנה. היא אומרת אני באה, אני שואלת משהו, יש לי בעיה עם הילדה, יש לה בעיה ואני רוצה לעזור לה, מה אתם אומרים לה?

אנחנו מדברים עם הורי אומנה ואני רוצה לבוא ולהגיד שאם תסתכלי בנושאים שבהם הבאנו לגבי נושא שזקוק לטיפול ושינוי חקיקה, זה בדיוק המצבים שבהם יש הורי אומנה שפונים אלינו ואומרים שלדעתם הילדם לא מיוצג כמו שצריך .

מה אתם עושים?

ואנחנו באנו ואמרנו שצריך למצוא את הדרך למנות להם אפוטרופוסים לילדים. אי לכך ובהתאם לזאת אי אפשר לבוא ולהגיד שאנחנו לא מתייחסים להורי אומנה.

אני שואל, את תגידי אם אתם מתייחסים או לא.

אני אגיד, אנחנו מתייחסים מאוד להורי אומנה יש מצבים שבהם הורי אומנה.

הנה כתוב פה, ידיד קרוב. זה לא פחות מידיד קרוב.

הורי אומנה הם הידידים הכי קרובים של הילד. אם נתתם לנו את האפשרות לגדל ילד.

אבל אנחנו מדברים עם הורי אומנה, אני לא יודעת על מה מירב מדברת. אני לא זוכרת שמירב דיברה איתי. איתי אישית? אני לא זוכרת, אני מתנצלת, אני לא יכולה לזכור את כולם, תזכירי לי.

אני אזכיר לך.

תזכירי לי. יכול להיות מצב שבו אני יכולה להגיד להורה אומנה שפה אני לא יכולה לעזור. למה הכוונה? אם יש ועדת החלטה שהחליטה שהילד צריך לעבור להורה בחזרה, או שיש איזשהו סידור, הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה לפנות לפיקוח או להפנות את ההורה אומנה לפיקוח לצורך העניין.

את מבינה שאת מפנה את הבית לבית.

אני לא מפנה את הבית לבית.

זה ממש ככה, אני מצטער מאוד.

לזה קוראים תסמונת השובה.

טוב, אני חושב שמספיק, ההערות שלכם נשמעו. אני רוצה עכשיו להקריא מתוך החוק, נדמה לי שאת חקקת את זה?

נכון.

בחוק כתבתם דבר מאוד חשוב. תלונה ככל שתוגש על ידי הילד או ידיד קרוב שלו, וכן ילדי אפוטרופוס לדין או עורך דין שמינה בית משפט לקצין. בידיד קרוב אני מכניס את האבא ואת האמא ואת האומנת ואת האומנה במקרה שזה תואם את הרצון של הילד, לא נגד הילד, עם הילד. לא יכול להיות שתהיה נציבות שתגיד רק כשהילד מתלונן נגדכם אז אנחנו פה, אם אתם רוצים סיוע אחר אנחנו לא יכולים. זה פשוט להחזיק מנגנון.

אבל יש הסתייגות.

בסדר.

אני רוצה להסביר מה עמד בבסיס הרעיון, אפשר להתווכח עליו. הרעיון בא ואמר שעם כל הרצון הטוב קורים מצבים שבהם או הורה אומנה, או ההורים הביולוגים, לא תמיד האינטרס שלהם מתיישר ביחד עם האינטרס של הילד.

מי קבע את זה?

הורי אומנה? אז איך אתם שולחים את הילד להורים שהאינטרס שלהם לא לטובת הילד. זה מזעזע מה שאת אומרת.

היו מקרים מעולם, אתם חייבים להבין את זה. זה המנגנון היחיד שיש לילדים להתלונן בו. אני תמיד מקשיבה לשטח ואני באמת מקשיבה לכם, אבל אני מודה שאני בתחושות אמביוולנטיות לגבי זה.

אז מה שאני רוצה זה לא לשלול את מה שקורה בחוק, אלא להוסיף במסגרת החוק ולא צריך אפילו תיקון, שגם ב-95% של ההורים שכן אוהבים את הילדים שלהם, במקרים שהכול בסדר, שאומנה שכן מטפלת טוב בילדים, שהיא תוכל להיעזר על ידי נציבות ותוכל לקבל את השירות על ידי שירותי הרווחה.

אני רוצה להגיד מה החשש שלי, אדוני יושב-ראש הוועדה.

כשיש לך מקרה חריג ויש לך 90 מקרים טובים מתוך 100 בגלל החריג את תשללי?

יש. נקודה. יש תלונות של ילדי אומנה גם על הורי אומנה.

העולם הוא לא אוטופי, אבל אם יש מצב שאני כהורה באה ורוצה עזרה לילדה שלי, אני לא באה לדבר רק בשמה, אני רוצה לתווך את זה שהיא תוכל לדבר עם סימונה או עם המשרד שלה. אני רוצה שיקשיבו לי, אני לא רוצה שיבואו ולא יגידו לי את לא הילד, אין לך עם מי לדבר.

אז אולי פשוט לעשות מנגנון. באמת זה בר תיקון בצורה פשוטה, שאם יש דבר כזה אז שניה להפנות את זה למישהו אחד שהוא הגורם לדבר.

ומישהו חיצוני לא מאותו אזור, כי בדרך כלל אותו אזור פוגע בהורים ובילדים.

לא יכול היות שנציבות היא מתוך שורות הרווחה, זה לא יכול להיות.

אנחנו הבנו את ההערות.

לא יכול להיות שאותם אנשים נמצאים גם בפיקוח, גם בביקורת, גם בהכול. מה שנקרא ישראבלוף, במילים עדינות.

אני הבנתי את הרעיון, אני מסכים ש-90% מההורים דואגים לילד, אני חושב שיותר מ-90%. 90% מאנשי האומנה דואגים לילד. מה שחברת הכנסת אלהרר אומרת, שיש מקרים חריגים שבהם יש בעיה בין ההורה לילד, ואני יודע שיש דבר כזה, והנציבות הזאת, אם אנחנו מגבילים אותה רק למקרים חריגים, אז לא צריך נציבות כזאת. ואם יש נציבות כזאת והם עושים עבודה טובה שהם יואילו בטובם לעזור גם להורים מול המערכת. פשוט מאוד, זאת הדרישה של ועדת העבודה והרווחה.

חבר הכנסת אייכלר, אין בעיה בעיניי שתהיה הפניה לגורם אחר, הנציבות לא אמורה לטפל בזה, כי זה לא המנדט שלה.

אז מי מטפל בזה?

אני מסכים עם חברת הכנסת אלהרר, לא שאתם תעשו את זה הדברים, אבל אתם כנציבות פניות, אני הייתי יושב-ראש ועדה לפניות הציבור, אני יודע מה זה פניות, פניות זה נקרא שאני פונה לגורם המוסמך בשם האזרח. זה מה שאני רוצה שאתם תעשו בשם ההורים, בשם הילדים.

יושבים פה גורמי פיקוח, והם יכולים להעיד כמה פניות ממני הם מקבלים, אין פניה. אין הורה שאני לא אומרת לו תעודד את הילד שיפנה, אפילו בשישי שבת כשאנחנו לא עובדים, מספיק שהילד משאיר הודעה זה בעצם מבחינתנו אפשרות להתחיל לברר את הפנייה. כן קורה וחשוב להגיד את זה, צריך להגיד את זה שהורים פונים אלינו וילדים אחרי זה לא פונים כשהם יכולים לפנות גם בסוף שבוע.

כי לקחו להם אולי את הפלאפון.

אולי הוא מאוים?

כי אולי יש להם פלאפון כשר שהם מתקשרים ממנו.

הם עדיין יכולים להשאיר הודעה.

איפה? דרך מה? טלפתיה? לוקחים להם את הפלאפון.

גברת הנציבה, אני רוצה לשמוע ממך דבר ברור כדי שאני אדע איפה אנחנו עומדים. המגבלות של הנציבות אני מבין, המטרה הראשונית של חברת הכנסת אלהרר אני גם מבין, אני רוצה שתגידי לי אם זה נכון, ואם לא אז צריך לתקן את זה, שבמקרה שיש פנייה שתואמת בין הילד להורה, תואמת בין האומנה לילד, אבל במשרד הרווחה יש בעיות איתם, זאת אומרת יש להם בעיה עם משרד הרווחה שהם לא מקבלים את הסיוע, אתם כפניות ציבור, נציבות פניות ציבור.

אנחנו לא פניות ציבור.

כנציבות פניות ילדים ונוער דואגים להביא את הבעיה של הילד הזה בפני משרד הרווחה ולקבל תשובות למה הוא לא מקבל או כן מקבל את מה שמגיע לו.

חד משמעית התשובה היא כן, ואני אומרת שיש פה גם אנשים מהפיקוח שיכולים להעיד כמה פניות, כולל משרד החינוך שיושבים כאן, שאני מעבירה אליהם פניות, אני אומרת שזה לא בסמכותי.

אני אומר לך שזה כן בסמכותך על פי החוק, כי זה ידיד קרוב.

לא בסמכותה לטפל, בסמכותה להעביר.

לטפל זה נקרא להעביר.

לא, להעביר זה לא לטפל.

כשאני העברתי פניות, כשבוועדת הכנסת ועדת פניות הציבור אני מעביר, אין לי סמכות במקום הפקיד, אבל הפקיד יודע שאם הוועדה לפניות הציבור של הכנסת פנתה הוא צריך לטפל. הפקיד צריך לדעת שאם את פונה אליו הוא צריך לתת תשובות ולטפל בדבר, האיש המוסמך. אני לא מדבר שאת תעשי את העבודה במקום משרד הרווחה.

התשובה היא חד משמעית שזה נעשה.

אז זהו, אם זה נעשה אז נחה דעתנו, ואנחנו רוצים שגם הציבור ידע שאתם עושים את זה. את רוצה להשלים? בואו נזדרז, כי יש לנו עד 11:00 מקסימום.

אני רוצה שתראו את הפילוג. רוב הפניות הן מפנימיות, גם מבחינת ההשמה החוץ ביתית רוב ההשמות הם בפנימיות. יש לנו גם פניות ממסגרות שהן פוסט אשפוזיות וגם מעט מהמוגבלות. תוצאות הבירור, כמו שאתם רואים, אנחנו הרי מחויבים מבחינת החוק להתייחס לפניות שהן מוצדקות, אבל אנחנו מתייחסים לכלל הפניות גם לפניות שהן לא מוצדקות. אבל שימו לב וחשוב לי מאוד שיידעו שהילדים לא עושים שימוש לחינם בגוף הזה, 50% מהפניות שהוגשו אלינו נמצאו מוצדקות.

אז את אומרת ש-50% - - - שיכול להיות שפגעו בילדים - - -

לא להפריע. פעם אחרונה שאני אומר.

אני אגיד יותר מזה, אם אני מורידה את הפניות שלא הסתדרו או שאני מורידה את הפניות שהם רק בגדר טיפול בבירור זכויות של הילדים.

התייאשו את מתכוונת.

לא התייאשו; אתם לא קשובים, אתם רק רוצים להיות אנטי ואתם לא רוצים להקשיב. המציאות, כשאנחנו מורידים את החלקים האלה, נשאר ש-78% כמו שרשום בדוח.

למה רק 16% בירור זכויות? הרי בירור זכויות זה הדבר הכי נחוץ, הכי אובייקטיבי, הכי קל. למה הם לא פונים?

זה הפניות שהיו בתחום בירור זכויות.

אני מבטיח לך שאם גם ההורים והורי האומנה יוכלו גם לפנות יהיו לך אחוזים הרבה יותר גבוהים. ואם צריך עוד תקנים, אני אתמוך בהוספת תקנים לזה.

אני יכולה גם להבטיח לך שאם הורה יפנה וישאל אותי לבירור זכויות, משהו של זכות הוא יקבל תשובה מלאה.

מצוין. צריך להגיד את זה שהציבור יידע. הלאה.

אלו הנושאים שבאופן בולט היו בהם פניות צודקות, אם זו ענישה קולקטיבית או חפוזה, זה אומר שלא מדברים עם הילדים לפני שמענישים אותם. קשיים בקשר עם אנשי הצוות, פגיעה בפרטיות, פגיעה בפרטיות זה אומר חדירה לטלפונים, יש את הנושא לפעמים כניסה לארונות של הילדים כשיש חשש של שימוש בחומרים אקטיביים ואז עושים חיפוש בתוך הארונות. כשאני אומרת פגיעה בפרטיות הכוונה היא שהילד לא יודע או לא נתן אישור שיפתחו לו את הארון.

הארונות לא נעולים בכלל, כל אחד יכול לפתוח את הארונות שלהם, יש גם הרבה גניבות.

יש נושאים אישיים שהם אישיים ממש של הילדים פשוט חבל על הזמן שניכנס. מזון, אומנם יש מעט פניות אבל אחוז מאוד גדול מהם מוצדקות.

מה זאת אומרת? שחסר להם מזון?

או שילד מבקש לאכול כשר ולא נותנים לו לאכול כשר.

כל הפנימיות כשרות.

הן לא כשרות כל הפנימיות. הוכחתי לך לפני 10 דקות לפני הוועדה, כל מה שאמרת זה לא נכון ונבהלת, הן לא כשרות. גם אין חופש דת שם.

הן לא כשרות? אני יודעת שהן כשרות חוץ מהמגזר הערבי.

אני רוצה לשאול את משרד הרווחה, המזון כשר שם?

חשבתם לשים מדבקות על הדלתות של הילדים שהם יוכלו לפנות אליכם? הם לא יודעים עליכם.

אוקיי אני ממשיכה. כמו שתראו יש גם את העמודה של אי יידוע לנציבות. למרות הזמן שאפשר להגיד אם הוא רב או לא רב, אבל אחרי שש שנים, לצערנו מצאנו עדיין ילדים שלא יודעים על הנציבות.

אבל כולה 231 פניות, איפה כל 30,000 הילדים שלא יידעו אותך על אלה שלא יודעים? יש 30,000 ילדים במסגרות חוץ ביתיות ורק 231 פנו.

אדוני יושב-הראש אני לא יכולה.

גם אני לא יכול, מה אני אעשה? אני אוציא אותה?

אני אצא.

את לא צריכה לצאת, אלה דברים מאוד חשובים.

את יודעת מה? היות והזמן רץ אני רוצה לתת לך עכשיו פאוזה. חברי הכנסת עכשיו ידברו. הראשון לוי.

תודה רבה כבוד יושב-הראש, אני רוצה לגעת בנקודה המאוד חשובה שלא מכירים את זה. לפי כמות הפניות, יש גוף כל כך גדול, מספר עובדים אני לא אגיד הרבה כי אני לא יודע את הכמות.

שלושה.

חמש שנים אני עבדתי לבד.

אוקיי אז כנראה זה מסביר את כמות הפניות ואת היכולת או הרצון לחשוף את הדבר, כי אין באמת מי שיקלוט. אם יש 30,000 ילדים ורק 200, זה לא באמת משהו, זה משהו להגיד כותרת כזאת שאנחנו עושים. אגב, זה מאוד מוכר מרשויות מקומיות, עושים איזושהי כותרת יש לנו מרכז להורות אם מישהו היה בא למרכז להורות היה רואה שזה חדר בתוך החברה הכלכלית. אני לא אומר את זה כדי להעליב חלילה, אני אומר שזה דבר מאוד חשוב וחשוב שיידעו, וכמו שיושב-הראש אמר שאפשר להגדיל תקנים, וזה חשוב כי אם הילדים האלה אין להם מענה והם לא מודעים למענה ולזכויות שהם יכולים לקבל אז כל הדיון הזה כאילו אין מהות.

מדובר בילדים שהוצאו בעל כורחם הם לא בחרו ללכת לפנימייה. צריך לזכור את זה.

אז אם באמת כמו שאמרה הנציבה, גם אם יעסקו ב-90% החיוביים ויעזרו לאנשים, לדעתי תהיה הצדקה להוספת אנשים לנציבות הזאת כדי שתוכל לכסות את כל מערך הפניות.

הוספת עוד אנשים מתוך המערכת? עוד אנשים שהם קולגות של אנשים שמתלוננים עליהם? אני לא מבינה את זה.

אני מבינה שיש משהו בבסיס שהוא לקוי, שהנציבות יושבת במשרד הרווחה יש בעיה שגוף מבקר את עצמו.

נכון.

את יכולה להתלונן על העובדת שלך?

עובדה שנציבות קבילות החיילים לא יושבת בתוך הצבא.

זה דבר ראשון.

יש לה גם סמכויות לפעול ולהדיח.

איך קוראים לנציבויות האחרות? למשל הנציבות להנגשה?

אני לא יודעת.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות יושב במשרד המשפטים.

נציג קבילות החיילים לא יושב בתוך צה"ל ויש לו גם סמכויות.

רגע, תני לנו לדבר, אני איתך אבל תני לי לדבר רגע. אני מניחה שתסכימי איתי שיש פה איזושהי בעיה שאולי ראוי להתייחס אליה ולראות. הרי לך זה לא משנה איפה תשבי. זה אחד.

אדוני היו"ר, אי אפשר לשמור על זכותם לדבר?

את רוצה שאני אוציא אנשים?

לא.

אז בואי נסבול את זה. אבל אתם גם צריכים לדעת שיש גבול, בסוף את יודעת שאני יכול גם אחרת.

תן לנו גם רשות דיבור אז לא נצטרך להתפרץ.

שניה אבל תנו לנו לסיים.

חברת הכנסת יסמין תמשיכי.

אני אעשה את זה מהר אם אני אצליח. אני גם חושבת שבכל הנושא של התלונות צריך לשים לב ולהתייחס לזה שבכל הפנימיות ובכל המקומות האלה יש תחלופה של עובדים, וחוסר מקצועיות בגלל השכר הנמוך של כל הצוותים שנמצאים בפנימיות וכל עוד אנחנו לא נטפל בזה, זה פלסטר על פלסטר. חסרים שם תקציבים לא לקצפת, חסרים שם תקציבים לדברים הכי בסיסיים בפנימיות.

והדבר הנוסף שאני ממשיכה ולמדה מהדוח הזה שלפחות על פניו נראה שעדיף לילדים באומנה מאשר בפנימיות והמדינה לא עושה מספיק כדי לעודד שיהיו עוד הורי אומנה.

המדינה מעודדת להוציא ילדים.

אנחנו צריכים לעודד בכל כך הרבה דברים, שנמשיך את האומנה, אני חושבת שיש שם הרבה יותר יציבות, יש מעטפת יותר גדולה. אני מודה שאני צריכה עוד ללמוד את זה באמת לעומק, אבל על פניו זה מה שנראה לי.

הנקודה שאת אומרת הביאה אותי לשאלה שבהתחלה רציתי לשאול. אני רוצה לדעת ברור כמה תלונות זה מהפנימיות וכמה זה מהאומנות?

78% זה מהפנימיות.

אני יכול להוסיף לך עוד 4,000 עכשיו.

זה באחוזים.

וכמה פניות יש מהאומנות?

6%.

6%, רציתי להדגיש את זה לפרוטוקול, כי גם היועצת המשפטית כתבה את זה. זאת אומרת שרוב הבעיה היא בפנימיות?

ברווחה רוב הבעיות, לא בפנימיות ולא בכל המקומות. אם זה לא היה מאותה משפחה ומאותו עץ שמאכיל את המקום הזה, זה היה אחרת.

טוב. חברת הכנסת אלהרר בבקשה.

אני רוצה לומר שני דברים חשובים, הדבר הראשון, תראו, הנציבות הזאת קמה, אני אומרת ביושר, כפשרה היא קמה בתוך משרד הרווחה. היא לא הייתה אמורה להיות בתוך משרד הרווחה.

אז תוציאו אותה משם, אתם המחוקקים. השערורייה הזאת צריכה להיגמר.

תנו לה לסיים, אולי היא תגיע לנקודה שאתם גם מחפשים להגיע אליה.

אתם נלחמים נגד חברי כנסת שרוצים לעזור לכם, ואתם מפריעים לכם.

לא נלחמים, הם המחוקקים, אנחנו מבקשים את עזרתם.

אבל הם רוצים לעזור לכם ואתם מפריעים לכם.

אני מצטער להגיד לך אבל יש פה חברי כנסת שבאמת רוצים לעזור, אז בואו ניתן להם צ'אנס, בבקשה ממכם חבר'ה. אלה חברי כנסת שאכפת להם מאיתנו אז תנו להם בבקשה את הצ'אנס.

חברת הכנסת אלהרר בבקשה.

הפשרה הזאת מבחינתי הייתה פחות גרועה מאשר שלא תוקם נציבות. המטרה הייתה בראש ובראשונה לתת קול לילדים שאף אחד לא מקשיב להם. אין להם את הנגישות, לא לפקידות הסעד, אין להם את הנגישות לעובדות הסוציאליות, אין להם את הנגישות לארגוני האומנה. אין להם.

ואין להם את הנגישות לנציבות גם.

כי 200 פניות בשנה זה לא נגישות.

10,000 הוצאות ילדים בשנה, מתוכם 200 פניות? באמת?

קרניים צומחות.

אני לא סיימתי.

בבקשה.

אני רוצה להגיד עוד דבר, הגוף הזה הוקם מיד לאחר חקיקת החוק וחשוב להגיד שהוא היה גוף חדשני שלא היה כמותו במדינת ישראל.

צריך לשפר אותו.

צריך להודות על האמת שהיה מאוד לא קל, הוא הוקם כמעט באפס תקציב והם עשו דברים, באמת הביאו את מיטב היצירתיות כדי להקים את מה שקיים.

לטענתך.

כל מה שאני אומרת זה לטענתי, ותודה על הציונים.

סליחה, כשחבר כנסת מדבר בוועדה – אני לא מוכן לקבל את זה שמישהו ישים איזושהי כוכבית על נאמנותו.

אני לא אומר על נאמנותו, אבל הילדים שלנו נגמרים.

המטרה בסופו של דבר היא להגן על ילדים. אין ספק שכמו כל דבר אפשר לשדרג ואפשר לשפר. האם רוצים לשפוך את התינוק עם המים? בעיניי זו טעות. עכשיו אני אומרת לכם, אין ספק בכלל שאני רציתי לעודד את האומנה. זו הייתה המטרה, זה נחקק בתוך חוק האומנה. אני חושבת שהאומנה טובה יותר ממקומות אחרים, במיוחד בגילאים צעירים. הרבה יותר טובה. אני לא מצליחה להבין את הדיון.

יכול להיות שיש קושי בהשגת הורים שמוכנים להיות אומנה?

בוודאי.

כמו שאמרת שיש חוסר בעובדים בפנימיות, כמה קשה?

יש חוסר מאוד גדול, אני אתן לך דוגמה, אומנת חירום מקבלת 1,000 שקלים על זה שהיא לא יכולה לצאת מהארץ, לא יכולה לזוז היא לא יכולה כלום בזמן שהיא מטפלת ביותר מילד אחד, אבל היא מעולם לא מקבלת את הפנסיה למשל, למרות שיש לך נשים כאלה שעושות את זה 30 שנה. יש גיל שמגביל את אומנת החירום. יש המון דברים שדורשים תיקון.

אוקיי, אז גם הדברים האלה צריכים תיקון.

יש הרבה דברים שצריכים תיקון, אין חוק שהוא מושלם, אין דברים כאלה. אבל אני חושבת שעדיין היה מקום לחוקק את זה כפי שהוא חוקק כי זה היה עדיף בהרבה על להיבנות על תקנון העבודה הסוציאלי.

חייב גוף פיקוח חיצוני.

אז אחרי שמונה שנים הגיע הזמן לשכלל אותו.

להוציא אותו מהרווחה.

אבל אני באמת אומרת לכם, תשימו לב מה הייתה המטרה, לתת קול לילד.

אז 230 פניות זה לתת קול לילד מתוך 30,000 ילדים?

אבל לא היה כלום, אנחנו לא אומרים שזה בסדר. היה אפס ויש 236. אנחנו כולנו מסכימים שצריך לשפר. מסכימים.

אדוני הסדרן, תעזור לי קצת שיהיה שקט. אם יש מקרה קיצוני של מישהו שלא נותן לדבר. יש לנו בסך הכול 10 דקות. חברת הכנסת הר מלך בבקשה.

תודה רבה. אני חושבת שבאופן כללי הסיפור פה שהוא שהיד קלה על ההדק בהוצאת הילדים האלה, ואני חושבת שגם ניתן כוח גדול מאוד לעובדת סוציאלית, שהוא יכול לייצר בגלל הכוח הזה, אנחנו באמת רוצם לדאוג לילדים אבל אנחנו יכולים לייצר בדיוק את ההיפך.

לימור, זה לא הדיון בכלל.

אבל זו הקדמה למה שהיא רוצה לומר.

אני הגעתי כי אני חשבתי שזה העניין, אבל אני חושבת שיש פה בעיה שמתוך 10,000 הוצאות ילדים בשנה, 10,000 אני עכשיו ראיתי את הנתון הזה זה מזעזע אותי ממש, רק 200 פניות התקבלו? להוציא ילד מהבית זה אירוע.

יכול להיות שמצאו לו מסגרת טובה וטוב לו נגיד?

ויכול להיות שהיד הייתה קלה על הילד, ואני רואה את הבית כמקום הכי בריא, נכון, מיטבי לילד.

אבל צריך לראות את טובת הילד לפני הכול. ואם הוציאו את הילד כנראה שמצאו את הילד מטייל ברחוב ב-03:00.

אני מבקש לא להפריע לחברת הכנסת הר מלך.

אני לא מדברת על הדבר הזה, אני לא מתעלמת מזה, ברור שיש מצבי קיצון שילד צריך להוציא אותו מהבית. אני רק מדברת על הרגולציה שהיא מאוד קלה על ההדק, אני חושבת שאנחנו נותנים כוח באמת כמעט בלתי מוגבל לעשות מהלך שהוא מהלך לא פשוט ושאנחנו חייבים לתת עליו את הדעת.

אני חושבת, עוד פעם, שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים הכול ומייצרים יותר חסמים לפני שאנחנו מוציאים את הילדים האלה מהבית.

חשבתי שתגידי שניתן יותר מענים לילדים.

גוף פיקוח חיצוני על הרווחה זועק לשמיים, שהם מפקחים את עצמם.

רחל איגר לוין, מנהלת שירות לילדים במשפחות אומנה, מנהל שירותים.

שלום, אני רוצה קודם כול להתייחס לדברים שסימונה אמרה. בכל פניה שמגיעה אל סימונה שהיא לא בתחום הסמכות שלה לבדוק, הדברים מועברים אלינו, בין לפנימיות ובין לאומנה כדי לבדוק אותם, ואנחנו מחויבים, ככל משרד, לטפל בכל פניית ציבור. אם זה מטופל אצל סימונה, מצוין, ואם לא יש מנגנון שכל פניה שמגיעה מועברת אלינו לבדיקה, כך שאין מצב שמישהו פונה, גם אם זה לא בסמכותה של הנציבה, שזה לא מועבר למשרד הרווחה לבדיקה. וכמקובל כל פניית ציבור מחויבת לבדיקה ומענה לפונה, כך שהדברים האלה קורים.

הפניות האלה כלולים ב-200 הפניות שהיו? או שבנוסף לכך?

זה בנוסף.

כלומר היו הרבה יותר פניות שהגיעו אליכם?

כל פניה שמגיעה לנציבות.

הרב אייכלר תסתכל על המספרים. עוד 32 פניות שלא טופלו, זה הכול.

טוב יש עוד 4 דקות, תנו לי לאפשר.

אבל אף אחד לא יכול לדבר.

אפשר לדבר בשם חייל שנמצא עכשיו בעזה והוא היה ילד פנימייה והוא מבקש להעביר את המסר שלו? אני שואלת את יושב-הראש.

בבקשה גברת איגר את השלמת את התשובה?

אני רוצה להגיד עוד דבר בהקשר של האומנה, בהקשר של הדברים שנאמרו בנושא של אומנות חירום והתקציב שהמשפחות מקבלות. השר הקים ועדה ציבורית לבחינת כל תחום האומנה, וחלק מהדברים שנאמרו פה היום עלו בוועדה ועלו המלצות והמשרד יטפל בזה.

רונית צור, מנהלת תחום דיור חוץ ביתי, את יותר עוסקת בפנימיות?

כן.

מאוד חשוב לי לשמוע מה קורה בפנימיות כי אני מבין שיש שם מצוקה גדולה.

נכון, האגף שלנו אחראי ל-6,500 ילדים בפרופילים שונים. אנחנו מנסים ומטייבים את העבודה שלנו, אנחנו שמים את הילדים במסגרות שמתאימות לצרכים שלהם, לפרופיל שלהם. אם ראיתם כאן גם פנימיות טיפוליות, גם פוסט אשפוזיות, ופנימיות קצה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הנציבות, זה חשוב לנו לשמוע את הקול של הילד. אנחנו כמובן שאנחנו מעדיפים שילד קודם כול יתלונן בסביבה הטבעית שלו, שיפנה לאם הבית שלו, למסגרות, למדריך, למנהל, או לפיקוח ואם במקרה והוא לא נענה אז זה טוב מאוד שהוא יפנה לנציבות כדי שהיא תשים זרקור על דברים שלא מטופלים ואנחנו נוכל לתקן.

כל הנושא של קידום זכויות הוא מאוד חשוב לנו, והוא בהתאם ליעדים שלנו, בהתאם למדיניות. אני חושבת שקודם כול צריך להסתכל על הפנימיות, זה מסגרות שעושות את המיטב ואת המירב לטובת הילדים, הם עושים עבודת קודש. הם עובדים 24/7, 360 ימים בשנה.

את צריכה דקה אחת כדי לאבד אמון של ילד. והם לא מגיבים לילדים, זה לא פייר. וגם אין זמן לדבר, הם דיברו את הכול.

הם עובדים בתקופות חירום כמו בקורונה, כך גם בתקופת המלחמה לא נסגרה פנימייה. הילדים נמצאים ויכולים לפנות ולקבל את המענה.

כמה ילדים יש שם?

6,500 ילדים.

יש לך מושג כמה מטפלים יש במסגרות האלה?

יש אכן מחסור בכוח אדם.

דברי לוועדה, לא למפריעים.

יש שם צוותי כוח אדם טובים, מיומנים, אבל יש גם תחלופה ויש היעדר של מספיק מדריכים. אנחנו מנסים לטפל בזה, בהחלט נושא תקציבי יכול לעזור ולשפר, אבל הם עושים עבודת קודש.

אדוני, אני מפנה את היו"ר לדוח מבקר הפנימיה על הפנימיות, תקרא אותו ותסיק את המסקנות. דוח בקר המדינה על הפנימיות נותן להם ציון נכשל בכל פרמטר. בכל פרמטר. דוח מבקר המדינה לא אני, בבקשה אני אשלח לך אותו אם אין לך אותו, אני אשלח לך אותו עוד עכשיו.

טוב אני חייב לסיים כי מתחילים חקיקה.

אז אני רוצה לומר לך שיש חייל עכשיו שנלחם בעזה, והוא היה ילד פנימייה, והוא רוצה להגיד שכשהוא התלונן התנקמו בו.

בבקשה, דקה.

תודה אדוני, מאיפה להתחיל? הכי קצר שאני יכולה המועצה לשלום הילד היא ארגון חברה אזרחית, היינו בכל דיוני החקיקה, והיינו מהיוזמים של החקיקה והיה לנו חשוב מאוד שתהיה נציבות עצמאית שתקבל פניות ישירות מילדים גם באומנה, ועל אף שזה חוק האומנה גם מפנימיות בגלל שחשוב שלילדים יהיה מקום לפנות.

יפנו אליכם לרוח הקודש.

דברי אל הוועדה. תודה רבה. משפט אחרון.

יש לי את כל הפניות כתובות אתם לא יכולים להתכחש. פניתי אליכם שתעזרו, המועצה לשלום הילד, ואתם עניתם שאתם לא יכולים להתערב. אני אעביר ליושב-הראש את המיילים, כי מדובר בילדי פנימייה שהם היום חיילים בצה"ל וחלק מהם נלחמים עכשיו בעזה. תוציאו אותי, אין לי שום בעיה.

הדיון הזה, מכיוון שכולם סביב השולחן הזה מסכימים שחייבת להיות נציבות.

נציבות חיצונית, לא בתוך הרווחה.

נציבות עצמאית. גם אנחנו אם תסתכלו בפרוטוקולים, זאת הייתה הדרישה שלנו, שתהיה נציבות עצמאית. עכשיו זה גם נכון, צריך שיהיו יותר פניות, רואים מהדוח של הנציבות מי פונה, אלה שמכירים את הנציבות. ולכן צריך שהנציבות תהיה גדולה יותר כדי שיגיעו לילדים ויותר ילדים יוכלו לפנות אליהם.

ומתוקצבת.

תודה רבה.

רגע, עוד נקודה אחת. יש נקודות שלא הגענו אליהם בדיון וחבל. יש נקודות שעולות מהפניות, שהן סוגיות קריטיות ואפילו אני שאני מכירה את הסוגיות של הפנימיות הייתי מהן בהלם. אם הוועדה רוצה לקדם באמת זכויות ילדים צריך לדון בסוגיות שהדוח מעלה שהן סוגיות מאקרו חשובות כמו טיפולי השיניים, כמו על זה שמארחים אנשים בתוך הפנימיות, צריך לדון בסוגיות המאקרו כדי לשפר, זה צריך להיות תכלית דיון.

תודה רבה. אני ממליץ גם שתכתבי לנו לוועדה את הדברים שאת רוצה שיהיו ואנחנו נדון בזה אצלנו.

מצוין, תודה אדוני על זכות הדיבור.

לסיכום: הוועדה מבקשת מהנציבות ליישם את החוק בצורה שגם הורה וגם הורה אומנה שהמדינה מצאה שהוא מתאים, יוכל לפנות ולברר את התלונות של הילד ואת הבעיות שלו, ולעזור לו ליישם אותם, גם על ידי העברת התלונה והבקשה לגורם המוסמך שהוא יטפל בהם, ולעקוב אחרי הטיפול ולדווח, לנו לפחות אם לא לציבור, את מה שנעשה. לפי דעתי בדרך הזאת גם יהיו הרבה יותר פניות וגם תוכלו לעזור להרבה יותר אנשים.

אנחנו מבקשים לפעול גם למימוש הזכויות של הילד על ידי ההורים, זה אמרנו. לפעול ליידע כמה שיותר את הילדים שיש נציבות כזאת, הבנתי שיש בזה חוסר.

אנחנו נפנה לחברי הכנסת לשקול תיקוני חקיקה ולאפשר לנציבות לפעול אפילו יותר מהמסגרת הקיימת ולהרחיב את הסמכויות של הנציבות הזאת. תודה רבה ובהצלחה לכולם, הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:04.