פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
30/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 45
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום שלישי, כ"ט בשבט התשפ"ד (8 בפברואר 2024), שעה 13:00

השפעת הקיצוץ בתקציב הספריות הציבוריות על אוכלוסיות צעירות

חברי הוועדה: נעמה לזימי-יו"ר

יהונתן טל - ראש מטה, משרד התרבות והספורט

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

כלנית שמיר - ראש מנהל ספורט, משרד התרבות והספורט

אתי וייסבלאי - מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל

רוית זיצר - מנהל מחלקת ספריות, איגוד מנהלי הספריות הציבוריות

מיכל גאולה - יו"ר, איגוד מנהלי הספריות הציבוריות

הילה לוי - מנהלת רשת ספריות עירוניות, איגוד מנהלי הספריות הציבוריות

ירדנה נפתלי - חברת הנהלה, מנהלת ספרית נהריה, איגוד מנהלי הספריות הציבוריות

רון ניסל מילר - מנהל ספריית משגב, איגוד מנהלי הספריות הציבוריות

נועה מיכאלי לוי - חברת הנהלה, איגוד מנהלי הספריות הציבוריות

עמית גיטלר - מנכ"ל, המרכז לספריות וספרות בישראל

עינת קליינפלץ - מנהלת מחלקת תרבות והדרכה, המרכז לספריות וספרות בישראל

נירית הדס - סמנכ"לית כספים, המרכז לספריות וספרות בישראל

אורלי סימון - יו"ר, המועצה הציבורית לספריות וספרות בישראל

אביעד הומינר רוזנבלום - סמנכ"ל כספים, קרן ברל כצנלסון

רחל קורן - מנהלת רשת ספריות עירוניות בחולון

עו"ד אושייה סומר - מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות מח"ר, ההסתדרות הכללית

אורי שיין - מועצת התלמידים והנוער

הרב מיכאל מלכיאור - שר לשעבר, חכ"ל, יוזם התיקון לחוק הספריות הציבוריות

נירה לאמעי רכלבסקי

דפנה סידס-כהן

בר סבן איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

השפעת הקיצוץ בתקציב הספריות הציבוריות על אוכלוסיות צעירות

שלום לכולם, צהריים טובים. אנחנו פותחים דיון שהוא סוג של דיון המשך אבל גם בגלל הנסיבות על הספריות הציבוריות ועל כך שלמרות ההכרזות ומה שהיה עדיין חרב הקיצוץ מונחת על עתידן של הספריות הציבוריות בישראל. תודה לכל מי שהגיעו לכאן היום ובוודאי תודה לרב, השר וחבר הכנסת לשעבר מיכאל מלכיאור שהוא יוזם החוק. צריך להגיד גם שכנראה בזכות החוק הזה עד היום זה לא קוצץ. זה החוק ששמר על הספריות ואני חושבת שהנוכחות שלך פה היא נוכחות חשובה מאוד והכרחית בשביל המאבק שלנו.

אני אומרת את זה תמיד אבל חשוב לומר את זה. הספריות הציבוריות הן משאב רוחני, תרבותי וחברתי ומשאב חשוב מאוד לשוויון ההזדמנויות של כולנו. כשאני מסתכלת על הקיצוצים בכל מערכת החינוך אני רואה גם את זה כחלק. גם הספריות הציבוריות הן חלק ממה שמבנה את מערכת הערכים וההזדמנויות של ילדים, נוער וצעירים. אני חושבת שיש איזושהי תפיסה מוטעית לצערנו שזה שריד אנכרוניסטי שאולי אפשר לוותר עליו. זה כנראה נובע מזה שלא מודעים היום לפריחה ולשגשוג של הספריות הציבוריות שאגב אם יתקצבו אותן יותר הן יהיו אפילו הרבה יותר מוצלחות.

אנחנו בתקופה של עירוב שימושים ודווקא הספריות הפנימו את זה לפני כמה שנים והן חלק מהתהליך הזה שצריך להעצים. הספריות הן גם נכסים פיזיים, מוגנים ומשאב של ממש שצריך לשמור. אני תמיד אומרת שזו שמורת טבע נדירה בישראל ששאפה פעם להיות מדינת רווחה ועזבה את הערכים החשובים הללו. זאת איזושהי סגולה שעוד נשארה וצריך לשמור עליה. אנחנו ננתח את הקיצוצים ואיפה זה עומד. לשמחתנו כמו שאמרנו יש את החוק ולפני שניתן לרב מלכיאור לפתוח את הדיון אני רוצה להקריא קטע מתוך שירה של עדי קיסר "אני המזרחית".

"והנה אני עומדת במרכז השבע רחוק מהפריפריה הרעבה ולמדתי לדבר אקדמית, לנסוע בקו 25 ולמדוד את המרחק בין השכל ללב רק כדי להבין את הדרך לבית שלי, איפה שאמא ואבא אף פעם לא דחפו לי ספר ליד אבל כרכו את הנשמה שלהם בשלי בהוצאה עצמית בכל פעם שלקחו אותי לספרייה העירונית, בכל פעם שביקשו אל תקראי בחושך יהרסו לך העיניים. אז יצאתי לאור, מה תעשו לי?"

כילדת ספריות ממגדל עמק שאמנם הייתה ספריה מפוארת גם בבית אני יכולה להזדהות ולהבין את השיר הזה עוד יותר. תודה רבה לכולכם ותודה לך הרב מלכיאור, הבמה שלך.

תודה רבה ליושבת-הראש חברת הכנסת נעמה לזימי שאת מובילה את העניין הזה ותודה רבה גם לנשות ואנשי הספריות שתמיד עומדים בחזית וגם כשעשיתי את התיקון לחוק, החוק היה אבל עשיתי את התיקון לחוק ב-2007, זה היה גם ביוזמתם והלכנו יד ביד. אני יכול להגיד שעשיתי את זה אז לבד בכנסת. לא היו עוד חברי כנסת ואמרתי את זה. העברתי הרבה חוקים אז ובדרך כלל עשיתי את זה בשותפות עם ימין, שמאל וכולם אבל פה אמרתי שאת זה אקח לבד כי ראיתי את זה כמשימה שכל כך חיובית לחברה שלנו. אני רוצה רק לפתוח כמו שאני רגיל לעשות בדבר תורה אחד.

קראנו בשבת את פרשת יתרו והשבוע את פרשת משפטים. פרשת משפטים היא הרבה משפטים שבאים לפרט את פרשת יתרו. רואים את שתי הפרשיות הללו כיחידה אחת. פרשת יתרו היא עשרת הדברות, הכללים ואת כל הפרטים יש בפרשת משפטים, הרבה מצוות ופרטים. אחד מהפרשנים אברהם בן עזרא בהקדמה שלו לפרשת משפטים כותב את הדבר הבא. הוא אומר "קודם שאפשר את הפרשה אומר מה הכלל. שכל מצווה ומשפט בפני עצמו עומד אבל העיקר שלא יעשה אדם חמס ויכריח מישהו מעט ממנו ביכולת".

אחר כך הוא מבהיר למה כל המשפטים שכתובים באו כדי להגיד שיש מטרה לכל דבר. יש יעוד לכל הקיום שלנו כעם והוא שאנחנו נדאג למי שמעט מאתנו ביכולת. זה היעוד של הכל. זה הכלל. אחר כך יש את כל הפרטים של כל המשפטים והוא מסביר ועובר אחד-אחד על כל המשפטים. אני אומר את זה גם בעת הזאת של עת צרה ליעקב. אנחנו נלחמים, מאחלים הצלחה לחיילנו ועושים גם את כל המאמץ גם התקציבי כדי לחזק את תקציב הביטחון אבל כל הזמן צריכים לדעת שיש גם בשביל מה להילחם. אנחנו לא עושים מלחמה כדי שתהיה מלחמה או כדי שנשב בעזה.

בשביל מה חיים? בשביל מה להילחם? בשביל מה אנחנו נמצאים פה? כל הזמן צריך לראות את הדברים האלה בפרופורציה. שלא נהרוס את כל העורף וכל הקיום והדברים הבסיסיים יותר שיש בקיום שלנו ואז מה עשינו כדי שנוכל לקנות עוד נשק. מה שחייבים לעשות הוא להוסיף בתקציב הביטחון ובוודאי שכולם בעד אבל בלי לדרוס ולרמוס את הדברים הבסיסיים ביותר שבשבילם אנחנו קיימים כמדינה וכחברה. זה כל החברה ובוודאי שאלה שחלשים מאתנו. צריך להגיד שאנשים שיש להם את היכולת ופה אני עובר לנקודה המרכזית יכולים לקנות את כל הספרים שצריכים וגם ידאגו שיהיו מספיק ספרים בבית והם יקראו עם הילדים שלהם. יש להם את המסורת של קריאה בבית.

חוק הספריות בא בעיקר בשביל מי אלו שאין להם. לפני כן היו גם ספריות והתקציב היה בערך כשמונה מיליון שקלים לפני שעשינו את התיקון הזה. אבל ראינו שלוקחים כסף בשביל להיכנס ושאין בפריפריה, וזו כל הפריפריה. פריפריה חברתית וכל המגזרים ערבי, חרדי. זו הפריפריה הכלכלית. למי שיש פחות יכולות אין יכולת לפתח את הספר. נכנסתי למשא ומתן עמוק עם האוצר אז והגדלנו את התקציב על פני מספר שנים, אז מ-2007 עד 2013, משמונה מיליון נדמה לי, ואם אני אומר משהו לא נכון שהיועצת המשפטית תתקן אותי, הגדלנו עד 85 מיליון שקלים שזה הסכום והיה צריך להיות אז מ-2016, ושוב תתקני אותי אם אני לא צודק, הצמדה כי דברים לא סטטיים.

עשיתי הסכמים ברורים כי יכולתי להגדיל הרבה יותר. יכולתי לעשות חוק הרבה יותר קשוח. הבטיחו לי שלא יהיו שום שינויים וזה מאוד משמעותי. באוצר ובמשרד התרבות הבטיחו לי שלא יעשו שום שינויים וקיצוצים בחוק הזה. יכולתי להגדיל את זה גם לסכום כפול אז, הייתה לי אז את היכולת בכנסת. הייתה לי הסכמה מפה לפה בכנסת ויכולתי לעשות סכום כפול וידעו את זה באוצר והבטיחו לי שלא יהיו שום קיצוצים. הבינו שיש פה ערך כל כך גדול. זה לא רק שיהיו ספריות וזה יהיה פתוח בפריפריה אלא כל מה שנלווה לספריות.

בטח דיברתם הרבה על זה. היום אלו גם ספריות דיגיטליות וכל פיתוח של סופרים שמגיעים ותחרויות ולהגיע לקהילה ומה המשמעות של ספרייה ציבורית בשביל הקהילה במקום. כל קיצוץ זה לתת למועצה המקומית, אנחנו יודעים מה הלחצים על מועצה מקומית וזה ידרדר בסדרי עדיפויות.

הרשויות החזקות יחזיקו אותן וברשויות היותר חלשות פשוט לא יהיה.

כן, זה לא יהיה. אנחנו חוזרים אחורנית וחוזרים הרבה יותר אחורנית ממה שהיה. אני חוזר למטרה המרכזית של הדבר הזה ולהבטחות הברורות ובאמת היו חוקים שעברו שאחר כך הכניסו לחוק ההסדרים ואנחנו מכירים את השיטות שהיו. היו דברים חקוקים באבן. רק צריך להגיד שלצערי והיו לי מספר פגישות במשרד התרבות מאז שחוקקתי, הממשלה לא קיימה את החוק וזה דבר שפשוט נורא ואיום. האזרחים צריכים לקיים חוק אבל הממשלה לא קיימה את החוק. צריך גם להדגיש את זה.

מ-2016 ועד היום הזה לא עשו את ההצמדה ולצערי הכנסת לא עמדה על זה. יכולתי ללכת לבג"צ על זה כי זה הכלי היחידי שיש לאזרחים אבל הממשלה לא קיימה. הבטיחו לי במשרד התרבות פעם אחרי פעם שזה ישתנה אבל לא קיימו. חוק הוא לא בחירה חופשית אם אתה רוצה או לא רוצה. אין פה אפשרות של פרשנות שיכולים לעשות אם רוצים לא. צריך להגיד באופן ברור שעם התוספת וזו צריכה להיות תוספת רשמית, אני שאלתי פה אם יודעים מה בדיוק, עשו מחקר על מה היה צריך להיות הסכום היום. זה לא היה צריך להיות 85 מיליון, אני מניח שהסכום צריך להיות לפחות משהו בסביבות 130 או 140 מיליון. אני לא יודע בדיוק מה הסכום צריך להיות אבל אני יודע שבתקופה הזאת נגזלו מטעם משרד התרבות, האוצר והממשלה יותר מ-100 מיליון שקלים מהספריות.

זאת פשוט גניבה מטעם הממשלה מהספריות. זה סכום שנגזל. מדינה לא יכולה לעשות דברים כאלה, אין דברים כאלה. אני חושב שדי עם הקיצוץ העצום הזה שיש היום. שאנחנו לא נערער על 85 מיליון השקלים הללו בשנה הזו ובשנה הבאה וניתן לזה לעבור איכשהו בשקט. אין לי זכות לדבר בשם הספריות, אם מי שאחראי מסכים למה שאני אומר ואין לי זכות לדבר בשם חברת הכנסת.

אני אוטומטית מסכימה איתך, זה בסדר.

אני הייתי מציע שאנחנו לא נערער ולא נקבל, זאת אומרת לספוג קיצוץ עצום לעומת מה שהיה צריך להיות, לספוג את הדבר הזה כחלק מהמאמץ של הקהילות והספריות והמאמץ המלחמתי עכשיו. די עם הדבר הזה. אני חושב שאם אפשר היה להגיע לפשרה הזאת זה היה דבר ראוי כדי שלא נרמוס את החברה לגמרי כדי להגיע לדברים שצריכים להגיע אליהם במאמץ המלחמתי.

תודה רבה לך הרב מלכיאור, אנחנו גם ננסה לשמוע את התשובות. יש עניין שלמרות שהאוצר התחייבו להיות פה הם עדיין לא פה. מה אנחנו עושות עם זה עכשיו? זה דיון שהוא לא ביום של דיוני תקציב וביום חמישי. עשינו את זה בכוונה כך כדי שהנציגים לא יגידו שהם לא יכולים להיות בגלל ועדות אחרות כמו שהיה במלחמה ולהעמיד כל מיני קשיים של הגעת נציגים , עשינו את זה בכוונה בעת הזו. מה שתיארת בסעיף המרכזי הוא שהשחיקה התקציבית היא למעשה קיצוץ. הספריות בקיצוץ מתמיד גם אם הוא לא באופן רשמי בחוק בגלל השחיקה ובגלל שלא העלו את התקציבים. לעשות את זה עכשיו בתוך החוק זו אמירה מאוד קשה.

אני כן רוצה להגיד הערה לפני שניתן למחלקת המחקר להציג את המחקר שלה, יש גם אתכם וגם את אביעד מקרן ברל כצנלסון שהגיע עם מחקר שהם עשו. אני רק רוצה לומר שאני לא מקבלת את ההקבלה המשסע והלא הגונה של בוא נקצץ בתאגיד הציבורי אם לא בספריות. לא מחליפים עוול בעוול ולא צריך לגרום לשני שירותים חשובים כמו ספריות ציבוריות ותקשורת ציבורית להתקוטט על משאבים. זה לא הגון ולא נכון וכמו שאמרת יש גם מאיפה ומי שחמד ספציפית את החוק הספציפי הזה עשה את זה ממניעים אחרים, מהרצון לחלחל תיקון שבסופו של דבר ימית את החקיקה הזאת.

אין שום סיבה לקחת חוק קבוע ולהתעסק ספציפית בו. כן גם לומר מעבר לדיון הזה שאם החוק הזה יגיע לאיזשהו תיקון אנחנו נילחם בו בוועדת החינוך מלחמה רצינית כי זה לא יעשה. אני מקווה כמו שאמרת שזה לא יקרה. כבר הייתה הודעה חיובית, פתאום זה לא כל כך קורה אז נבין. אני אתן למרכז המחקר והמידע להציג את המחקר שנעשה ולתת לנו את הסקירה. אתי וייסבלאי, אמרתי נכון? תודה שאת כאן ותודה על המחקר שלכם. כן?

תודה רבה. אציג כמה נתונים בסיסיים על הנושא של הספריות מתוך מסמך שנמצא בהכנה ואני עובדת עליו בימים אלה. כרגע במאגר מוסדות הציבור של משרד הבינוי והשיכון נמצאות 774 ספריות ב-208 רשויות מקומיות. יש 55 ספריות ברשויות ערביות ואציין שב-2007 במסמך קודם שלנו דובר על 1100 ספריות ציבוריות כולל שלוחות וספריות בסניפים. כמו שנאמר כאן הספריות מתוקצבות והפעילות שלהן מוסדרת באמצעות חוק הספריות הציבוריות מתשל"ה .התיקון שדובר עליו קובע את שיעור ההשתתפות של המדינה בתקציב הספריות בכ-50% מהסכום שנקבע וכמו שנאמר בעצם לא עודכן מאז התיקון של חכ"ל הרב מלכיאור.

הספריות מתוקצבות בתקנה תקציבית ייעודית בתקציב מנהל התרבות, התקציב הוא 85 מיליון שקלים, ביצוע התקציב לפי נתונים שמפרסם משרד האוצר הוא בין 69 ל-77 מיליון שקלים מדי שנה. אגיד גם שהנתונים שמשרד האוצר העביר לבקשת הועדה הם נתונים גבוהים יותר והוא כולל בהם התחייבויות אבל לא לגמרי ברור מה ההתחייבויות האלה כוללות. הספריות מתוקצבות באמצעות מבחני תמיכה שמשתמשים בקריטריונים של גודל ומספר מינויים תוך מתן עדיפות לפריפריה כדי להקצות את התקציב לספריות השונות.

לפי נתונים שפרסם משרד התרבות לגבי שנת 2023, אנחנו תכף נקבל גם נתונים יותר אחורה, התקציב הכולל של הספריות הוא 281 מיליון שקלים באותה שנה, מתוך זה 76 מיליון שקלים שהם 23% ממשרד התרבות. אם מסתכלים על הפילוח של התקציבים לפי אשכול רואים שכמחצית מהתקציב, 50% לערך, מגיע לספריות באשכולות בינוניים, 30% לאשכולות נמוכים ו-20% לאשכולות הגבוהים ביותר.

עוד מהנתונים של משרד התרבות. מדובר כיום על 971,000 מנויים בספריות שהם 11% מהתושבים ברשויות שיש בהן ספרייה שהן לא כל הרשויות. במסמך קודם של מחלקת המחקר והמידע דובר על 15% מהתושבים. אנחנו רואים שיש פה מגמת ירידה לאורך שנים, גם לפני כן. אני אזכיר את הרקע לדיון הזה. באמצע ינואר היה תזכיר חוק ודובר על הפחתה של תקציב הספריות הציבוריות, הייתה אליו הרבה מאוד התנגדות. ועדת השרים לחקיקה שדנה בחוק לא קבעה סכום לקיצוץ אבל כן אמרה שתהיה אפשרות תיקון לחוק שתאפשר לשנות את סכום הבסיס שנקבע. התיקון הזה לא נמצא בתוכנית המאזנת שהוגשה ואנחנו לא מכירים שינוי בנושא הזה.

בדיוק, זה כרגע לא על השולחן. אוסיף משהו, היה גם ויכוח על זה ופנינו על זה, רצו שהחוק יגיע לתיקון בוועדת הכספים ואמרתי שאין דבר כזה, זה חייב להיות בוועדת החינוך ולא בתוך הכספים. החוק הזה כרגע לא לתיקון אבל אני מאמינה שאם הוא יגיע זה לא יהיה לוועדת הכספים בשלב הזה כי זה לא תחת התוכנית המאזנת ואז זה בהכרח יגיע לוועדת החינוך והספורט שהיא מקום יותר אוהד. זו המשמעות של הועדה הזו, היא אמורה לשמור על החוק הזה אז חשוב להגיד שכל עוד זה לא הגיע עכשיו זה כבר לא יהיה בוועדת הכספים בוודאות. זו נקודה חשובה בהקשר הזה. כן?

זה הכל בשלב הזה.

תודה. לפני שאתן לכם לדבר וזה חשוב אני רוצה שידבר אביעד הומינר מקרן ברל כצנלסון שהכין מחקר וגם יכול לתת את נתוני השחיקה שהם נתונים חשובים על השחיקה ארוכת השנים בתקציבים. אם תוכל לתת לנו פרטים - - -.

בסדר גמור, אז קודם כל תודה על ההזמנה.

תודה לך.

זה מחקר בכתיבה שאנחנו כותבים על הנושא של הספריות הציבוריות.

כבר בערך שנתיים אתם בכתיבה על הנושא נכון? בלי קשר.

כן התעסקנו בזה גם לפני. באופן אישי אגיד שהייתי הולך הרבה לספריה בתור נער וחזרתי לזה כשנולדו לי הילדים הקטנים שלי אז אני באופן אישי מאוד אוהב את הספריות ונמצא בהן לא מעט. הן קרובות לליבי. אני באופן אישי שואל ספרים דיגיטלית לטלפון שלי. הספריות התחדשו באמצעים דיגיטליים ומתאימות את עצמן לרוח הזמן. קודם כל כמו שהרב מלכיאור תיאר צריך להגיד שמההתחלה התקצוב של הספרות הציבוריות הוא תקצוב של ניסיון לאסדרה, שחיקה, אסדרה ושוב שחיקה.

בשנת 1975 חוקק בפעם הראשונה חוק הספריות הציבוריות בזמן ממשלת רבין הראשונה וכבר אז בדיונים בכנסת רואים שחברי הכנסת מדברים על זה שהספריות הציבורית נסגרות, פחות אנשים באים, פחות אנשים קוראים וצריך להסדיר את הנושא הזה. אחרי הרבה ועדות ממשלתיות שהיו בנושא הזה כבר בשנות ה-60, ב1975 מחוקקים את החוק וקובעים איזושהי שיטת תקצוב. עוברות כמה שנים, החוק נשחק ושוב מתקנים אותו ב2002. ב-2003 יש שחיקה שלו שוב עם התכנית הכלכלית של נתניהו. הרב מלכיאור מגיע ב-2007 ומחוקק את החוק מחדש. ב-2013 נתניהו כראש ממשלה דוחה את היישום המלא של החוק עד ל-2015.

החוק של הרב מלכיאור, למרות שהייתה דחיה קלה ביישום המלא שלו, קיבע את התקציב את התקציב של הספריות הציבוריות והיה הרבה יותר מורכב לקצץ בו. היתרון הגדול של תקציב שקבוע בחוק, בניגוד לרוב מוחלט של התקציבים בישראל, התאגיד הוא למשל דוגמה לתקציב שקבוע אבל רוב התקציבים לא כאלה, זה יתרון גדול כי כשיש קיצוצים רוחביים ודברים דומים זה לא פוגע בתקציב הספריות ואנחנו יודעים שהספריות מועדות לפורענות. ראינו לאורך השנים מאז חקיקת החוק שהרבה פעמים נוח לשרים ולממשלה להזניח את הסיפור הזה. סוף-סוף בזכות החוק הזה התקציב שלהן קבוע. נקבע שהמדינה תשתתף במחצית מהסכום שהיה אז. הרב מלכיאור אומר שהוא התפשר, ראיתי בפרוטוקולים שהרב מלכיאור רצה שהמדינה תשווה את הסכום שהיא שמה לסכום שהרשויות המקומיות שמות אבל באוצר התעקשו שזה יהיה חצי מהסכום הכולל ושלא יהיה שווה לסכום של הרשויות המקומיות וזה מה שבסוף קרה. נקבע בחוק שיהיה עדכון לפי מדד מחירים. נקבע שהשר שאז היה שר החינוך והיום שר התרבות והספורט צריך לקבוע בתקנות מנגנון עדכון למדד המחירים לצרכן. כמו שאנחנו יודעים וכמו שנאמר כאן הדבר הזה לא קרה.

בשנים הראשונות ועד תחילת 2020 לא כל כך הייתה אינפלציה, האינפלציה הייתה מאוד נמוכה ולכן ההפרש היה קטן אבל מאז הייתה אינפלציה משמעותית יותר. תקציב הספריות נשחק בערך ב-10% מאז 2015. אם הוא היה מתעדכן כמו שצריך התקציב היום היה צריך להיות 96 מיליון שקלים ובסך הכל נגרעו מתקציב הספריות 56 מיליון שקלים שהיו אמורים להגיע אליהן אם המנגנון הזה היה מתקיים בפועל.

רגע, רק 10% מ- - -.

כן, לא הייתה הרבה אינפלציה.

בגלל ההצמדה מדד.

כן כי הרבה שנים לא הייתה כל כך אינפלציה בישראל ובעולם בכלל.

אבל היו רק השנה 3%.

כן זה בערך - - -

ושנה שעברה, זה לא יכול להיות רק 10%.

אלו מספרים קטנים יחסית. בגלל שלפני זה לא הייתה אינפלציה ואפילו הייתה אינפלציה שלילית.

זה כולל השנה באמת? כולל את השנתיים האחרונות?

כן, היו כמה שנים בהתחלה שהייתה אינפלציה שלילית אפילו אז זה ירד טיפה. זה 56 מיליון שקלים. 10% זה סכום משמעותי מהתקציב בסופו של דבר, אני בטוח שהספריות היו נהנות ממנו. עשיתי בדיקה נוספת ומאז 2015 בה החוק הסתיים האוכלוסייה בישראל גדלה במיליון איש. אם היו מעדכנים את זה לפי קצב הגידול באוכלוסייה ,כי בסוף יש יותר אנשים שצריכים להשתמש בתקציב הספריות, התקציב היה אמור להיות סביב 110 מיליון שקלים שזה משהו רבה יותר משמעותי. עשיתי בדיקה לפי הסיפור של המדד החברתי-כלכלי ואם בודקים את ההשתתפות של המדינה ושל הרשויות המקומיות לפי המדד רואים שברשויות באשכולות הנמוכים והבינוניים זה הרבה יותר משמעותי. רשויות חזקות שמות יחסית הרבה כסף על הספריות הציבוריות ויותר נסמכות על עצמן בעוד רשויות ממקומות בינוניים וחלשים צריכות יותר את התקצוב של המדינה ולכן אם יהיה קיצוץ בתקציב שהמדינה שמה מי שיפגע בעיקר הן רשויות בינוניות חלשות כשהעשירות יותר יוכלו להשלים לפחות חלק בעצמן.

נכון. תודה. אני גם הופתעתי מהמספרים כשדיברתי עם אביעד בטלפון על זה, אני גם חשבתי יותר אבל צריך לזכור שבסוף באופן המצטבר אלה היו עשרות מיליונים שלא הגיעו אל הספריות לאורך השנים וזו בדיוק מגמת השחיקה שדיברנו עליה. אני רוצה, יונתן ברשותך, לתת לאיגוד ואז נעבור גם אליכם, בסדר? אני מקווה שגם שהאוצר יבוא עד שתדבר כדי שזה יהיה הדדי. אנחנו נתחיל עם רווית זיצר, מנהלת מחלקת ספריות במועצה האזורית שומרון. אמרתי נכון את השם?

כן.

תודה רווית.

קודם כל תודה על הפורום הזה והפלטפורמה ותודה רבה לכל הנוכחים בוועדה עצמה. היינו פה בפעם האחרונה בחודש יוני לכבוד חגיגות חודש הספר ודיברנו על החשיבות של הספריות עצמן. אני חייבת לומר שפחות או יותר בכל התקופה הזו אנחנו נמצאים במקום של עשרה צעדים קדימה ועוד 12 צעדים אחורה. אנחנו נמצאים היום בפני איום של להיות או לחדול. חשוב שנבין שזאת האמירה. הספריות בסופו של דבר וכולנו מכירים את המספרים, לא אחזור עליהם, הן בית חם לתרבות ולשוויון בקהילה. תחת קורת הגג של הספרייה קורים היום המון דברים.

יש כמובן את הערוץ הידוע של השאלת ספרים ועוד פעילויות שהן זרוע תומכת וחשובה של החינוך הבלתי פורמלי ומעבר לזה הן שגרירות של המון התרחשויות. את זה כולנו יודעים, עכשיו בואו נדבר ישירות. האיום בקיצוץ הזה, והספריות מבינות שהן צריכות להיכנס תחת האלונקה בשנה הקשה הזו ולפתחם של האתגרים שכל המדינה מתייצבת אליה , אבל איום הפתיחה של החוק הזה משמעותו בכייה לשנים רבות ויהיה מאוד קשה להחזיר את הגלגל אחורה. אנחנו מבינים שנדרשת התגייסות בקיצוץ עצמו אבל לא ככה. ברור לכולנו לאור - - -.

אני לא בטוחה. תקציב שמלכתחילה נשחק, אתם מתחת לאלונקה כבר הרבה מאוד זמן.

נכון מאוד. אני חייבת לומר משהו שהוא מאוד מובהק ובכלל. בשנתיים האחרונות כשאנחנו עוסקות בעניין המיצוב והמוניטין של ספריות אנחנו מגלות הרבה פעמים שהפער נובע מחוסר הבנה של מה זה המקום הזה, מה משמעותו לקהילות, מה קורה שם בפועל ומעוד עניין חשוב. מזה שנים ארוכות יש בעיה של אסדרה לא רק בעניין החוק אלא גם במסלולי הביצוע ומנגנוני הבירוקרטיה וגם כאן אנחנו חייבות לומר שאנחנו מגלות אוזן קשבת במשרד. יושב כאן יונתן נציג המשרד שעבדנו איתו לא מעט בתקופה האחרונה ותודה רבה על כך. אנחנו כל פעם כצעד לפני פתרון בערוצים הבירוקרטיים שמערימים עלינו קשיים ואנחנו לא מצליחים להשלים תהליך וזה גם דבר שהוא מאוד מהותי ויעזור לנו בניצול התקציב עצמו.

תודה. אני רוצה לעבור למיכל גאולה, יו"ר איגוד מנהלי הספריות.

שלום, צהריים טובים.

תודה לך.

אני לא אחזור אלא אוסיף. הצעת החוק הזאתי שהגיעה הייתה רעידת אדמה מוחלטת כי היינו עסוקים בכלל בשיטת העברת התקציב ל-2024 לספריות שגם היא די בעייתית ולא הספקנו לטפל. צר לי שלא נמצא פה נציג האוצר.

אנחנו בדין ודברים. אני רק אגיד שאם הוא לא יגיע זה ביזוי הועדה. יש סמכות חוקית בכנסת לזמן, אישרו הגעה ואי הגעה זה ביזוי הועדה. אני אפנה בצינורות המקובלים. אני אומרת את זה חד משמעית ומנהלת הועדה גם מסרה את זה. זה לא דבר שמקובל, ממש לא. זה לא קורה בכנסת, זה גוף פרלמנטרי מפקח. נכון, שוחקים את מעמד הכנסת יותר ויותר אבל עוד יש פה חוקים, תקנון ומנגנון. לא להגיע זה ביזוי הועדה.

אז אני אשאל את השאלות גם כשהוא לא פה כי אני חושבת שאולי במשרד התרבות שואלים אותן. אני שואלת את עצמי איך משרד האוצר החליט דווקא להיכנס לחוק הזה והוא רוצה לקצץ ממנו 25 מיליון שקלים שזה כלום לעומת מה שצריך לקצץ כשהוא יודע שהוא לא עמד בחוק ולא הצמיד אותו, זאת אומרת שיש פה שחיקה שאם נתבע אותה זה יהיה יותר מ-25 מיליון ואם מקזזים אז זה לא יוצא. כשהוא יודע שהחוק עצמו ובמיוחד מ-2007 נתן קריאת כיוון לרשויות ויותר ספריות נפתחו. זאת אומרת שאותה עוגה מתחלקת על יותר ספריות. וגם העניין הערכי, בכלל ובימים האלה. גם בקורונה וגם עכשיו במלחמה במנהל התרבות מוסדות התרבות היחידים שעבדו ולא הפסיקו לעבוד לרגע הן הספריות הציבוריות. אנחנו יכולים להביא עדויות ועכשיו החיילים חוזרים וכותבים לנו שאיזה יופי היו לנו בטנקים ספרים ואיזה יופי פתחתם ספריות.

אמרו כאן כמה מבנים יש וכולם היו מוגנים. כל הספריות ביצעו פעילויות הפוגה למפונים וגם למי שלא למפונים. אנחנו חיזקנו ואנחנו מחזקים את הרוח ואת ההרגשה של הלאום. אנחנו עם הספר, איך יכול האוצר בכלל לחשוב לגעת במוסד כזה בימים כאלה?

נכון.

הוא לא פה אז אני לא יכולה לשאול אותו.

נירה, שאלה לי אלייך כיועצת משפטית. האם יש לנו אפשרות לעשות פניה קודם כל ולהגיד שנוכח השחיקה שנאמדת בפי שניים ממה שרצו לקצץ אפשר להגיע לאיזשהו הסדר ברמה הזאת? הרי יש כאן מעבר על החוק כמו שנאמר, זה אי יישום החוק. ומנגד רוצים לקצץ. חוק הוא לא חד צדדי. האם אפשר להוציא חוות דעת משפטית בנושא הזה?

אני בדיוק מתכתבת עם היועצת המשפטית של משרד התרבות.

מעולה.

הם אמורים לפרסם איזושהי חוות דעת בעניין אבל אם היא תהיה היא תיתמך בתיקון חקיקה. אני חייבת לומר שאני לא הבנתי מה הכיוון שלה ולא פורסים את זה בפני כרגע. אני מקווה שהכיוון לטובת הספריות.

תכף נבין גם את משרד התרבות.

אני רק רוצה להוסיף נקודה אחת שאולי תבהיר את ההבדל ביני ובין בית ברל. הסתכלתי באינפלציה של כל השנים האחרונות ואני חושב שהטעות שלכם שאני מבין מאיפה נובעת היא שאתם מחשבים רק את האינפלציה מאז שנת 2016 או משהו דומה, אבל זאת לא הייתה כוונת המחוקק בשום אופן. כשאנחנו קבענו את החוק וקבענו 85 מיליון שקלים זה היה 85 מיליון לפי שקלים של 2007. זה נכון שאנחנו רק ב2013 הגענו למלוא הסכום של 85 מיליון השקלים לפי ההסכמות לגידול שעשינו בחוק אבל זה היה לפי השקלים של 2007. אם אתה מסתכל טוב על האינפלציה של השנים מ-2007 עד 2013, אתה תראה שהייתה אינפלציה - - -.

זה בערך 100 מיליון ככה. זה מה שעשיתי בהתחלה ועשינו איזו התייעצות משפטית אבל כנראה אתה צודק כי אתה חוקקת את החוק.

זאת הייתה ודאי כוונת המחוקק וודאי שככה היה צריך לעשות ולכן אנחנו מגיעים - - -.

לסכום אפילו הרבה יותר גדול.

ל-100 מיליון כן.

הרבה יותר גדול, זאת הייתה כוונת המחוקק ולכן הפער הוא הרבה יותר גדול מהפער שאנחנו מדברים עליו. אני חושב שזה חשוב להדגיש את הנקודה הזו. הגעתי להסכמה גם עם בית ברל וזה גם חשוב.

מאוד. אתה עוד יותר מחזק את העניין ואני חושבת שצריך להפנות את זה גם לשגית ואולי להוציא איזו חוות דעת מהיועצת המשפטית של הכנסת לזה שהחוק הזה לא יושם. זה משהו שחוקקו פה בכנסת ישראל וצריך להיות לו ערך ושקיצוץ לא יכול להתעלם ממה שלא יושם. אם רוצים לקצץ שיקצצו בתקציב שלא הגיע.

אני גם חושב שלא צריך לשנות פה חוק.

ממש. אולי זה כיוון שצריך לבדוק אותו משפטית כי האוצר לא - - -.

גם אם רוצים להגיע להסכמות אנחנו יודעים שמשרד התרבות שאני מאוד אשמח לשמוע, ואני חושב שאנחנו הולכים ביחד יד ביד עם משרד התרבות ושמחתי לשמוע את זה גם מהספריות וככה היה במשך השנים. אם יש הסכמה בשתיקה שמוכנים לקבל את הקיצוץ הגדול בשקט עכשיו בלי לתבוע את מה שצריך להיות הסכום האמיתי ושמשרד התרבות לא ידרוש מהאוצר את מלוא הסכום שהחוק היה צריך לתת אז די לצרה הזאת. להגיע להסכמה הזאת ולעבור הלאה לדברים אחרים.

אנחנו שותקים כי אנחנו מנומסים, יש לנו מה להגיד.

אני בטוח.

אני רק רוצה - - -.

אבל עוד משפט, כן.

אני חייבת להתייחס בהערה בחוק שהיה רשום שהמטרה שלו היא לייעל את תפקוד הספריות. הוא לא נמצא פה אבל אם רוצים לייעל את תפקוד הספריות בבקשה שיתנו תוספת תקציבית.

נכון.

שישנו את הסכום הקבוע בחוק. לא כמה רשויות השקיעו ב-2006 אלא כמה רשויות משקיעות עכשיו. זה ייעל את עבודת הספריות - - -.

זה יכול גם לייעל דרך להוריד בירוקרטיות - - -.

להעביר את התקציב בתחילת השנה בפעימות קבועות, פרויקטים רוחביים. יש לנו שורה של המלצות איך לייעל, אבל לא בפתיחת החוק ובטח לא בצמצומו.

תמיד כשאומרים כל מיני מילים כאלה אף פעם לא מתכוונים להפוך את העבודה לעבודה יותר שפויה ונורמטיבית ואגב שוחחתי גם עם כמה ראשי רשויות וכולם מלינים על הסיפור הבירוקרטי. גם מול הרשויות הם חווים את הבירוקרטיה הזאת כמשהו ממש קשה ובלתי נסבל. אני יודעת שמשרד התרבות פועל בנושא גם מהדיון הקודם ונשמח לשמוע עדכון על זה אבל חד משמעית מי שרוצה לייעל קודם כל יתקן את כל הבעיות ולא יקצץ לפני שהוא מתקן את הבעיות. אני רוצה שגם אורלי ועמית ואחרים ידברו ואני כן אתן רגע למשרד התרבות ונחזור אליכם. יהונתן, תודה.

הפסקתי אותך באמצע.

לא, לא. אני בודקת מול היועץ המשפטי של משרד התרבות כדי להבין מה העמדה.

נגיע אלייך, בסדר. למרות שאני כן בעד לפנות גם לייעוץ של הכנסת, נפנה גם לשגית. קודם כל אני רוצה להגיד ליהונתן טל תודה. אתה ראש מטה של מנכ"ל משרד התרבות נכון?

כן.

באת גם ממילואים אז תודה עוד יותר. רבקה נמצאת איתך? את רבקה?

אני כלנית.

כלנית ממלאת מקום ראש מנהל תרבות.

תודה רבה גם שהגעת כלנית שמיר. אני אתן לכם את הבמה להסביר לנו מה קורה כדי שנבין וגם נגיד תודה. הייתם איתנו בפעם הקודמת עם החברה, ניטוטק והבעיות שהיו שם. אני מקווה שאתם איתנו גם עכשיו.

אני אפתח ואומר שברמה האישית אני מתחבר למה שאמר הרב מיכאל מלכיאור. כשהזדכיתי היום על הציוד אחרי 125 ימים של מילואים - - -.

קודם כל תודה לך לפני כל דבר.

החיבור בין החרב לספר ממשי לפחות מבחינתי. תודה לך על החוק שאנחנו אמונים לממש אותו ומקווים שנדע לעשות את זה בצורה טובה. לגבי מה שעלה פה, אני לא מציע שאנחנו נתייחס לעניין השחיקה שהייתה, בטח לא כנציגים העכשוויים של משרד התרבות והספורט כי אנחנו סתם ניכנס לדיוני תקציב ומה היה צריך לקצץ וזה לדעתי המנדט של האוצר. אני לא שמעתי על חוות דעת משפטית שהיא אמרה שכרגע נמצאת בהתכתבות מול היועץ המשפטי. שלנו. יכול להיות שבגלל שארבעה חודשים לא הייתי אבל גם כלנית לא שמעה על זה.

הוא באמת לא ענה לי לגבי חישוב ההצמדות.

זה דיון שעלה פה גם בפעם הקודמת ואני יודע שנשלח מכתב לאוצר. אנחנו נשמח. לגבי הקיצוץ הנוכחי, צריך לומר שאנחנו בסופו של דבר משרד ממשלתי. אנחנו מקבלים תקציב ואמונים לממש אותו לטובת הקהלים שהוסמכנו בטווח הסמכות שלנו. יש לנו סל קטן ממנו יש לנו טווח של משחק ואני חושב, לא יודע אם נאמר לכם על ידי השר, שכן יהיה שינוי בגובה הקיצוץ.

זה נאמר ממש בראש חוצות ואז גילינו שכן יש קיצוץ אז מה - - -.

לא שלא יהיה קיצוץ, יהיה שינוי בגובה הקיצוץ ומבחינת הטווח שאני יודע שיש למשרד התרבות והספורט זה לדעתי ממש למתוח את התקציב שלנו.

מה הכיוון של תיקון החוק? מה מתכננים?

לגבי תיקון החקיקה. בתיקון החקיקה לא יהיה סכום פחות מ-85 מיליון שקלים. בתיקון החקיקה יהיה סכום של 85 מיליון שקלים אבל יגיעו אליו בשנת 2026 בעזרת השם. הקיצוץ השנה יהיה באזור, ושוב אני לא רוצה להתחייב על סכומים כי זה תלוי בדיוני תקציב ואנחנו מדברים על כיוונים ומאמצים רבים שאנחנו עושים כדי לספוג מתקציב המשרד וגם בדיונים מול האוצר, אנחנו נדבר השנה על קיצוץ שבמסגרתו התקציב יעמוד על 73 מיליון שקלים ובשנה הבאה יגיע ל-79 מיליון שקלים.

צריך לומר, כל תקנות משרד התרבות והספורט ספגו בצער גדול קיצוץ של 8%, כשבכל שאר הקיצוצים לאורך השנים הן היו מוגנות מקיצוץ בכלל. אם לנרמל את הקיצוץ אנחנו מדברים על קיצוץ של 6 מיליון יותר בתקציב הספריות מהקיצוץ הכולל שהיה. אני יודע ומכיר את הטענות על עניין השחיקה, אני לא חושב שמשרד התרבות והספורט יכול לתת מענה בעניין הזה. מבחינת החוק אני חושב שאתן יכולות להיות רגועות ורק אומר שיש תיקון שמשרד התרבות והספורט עובד עליו של חוק הספריות.

אני רוצה רגע להבין. החוק הוא חוק מגן, אין הרבה חוקים כאלה. מה ההתעקשות פה על 6 מיליון שקלים? למה?

אין התעקשות.

יש התעקשות. אני לא מבינה את זה.

יש פה קיצוץ בתקציב המדינה שנכפה עלינו.

אז לא הייתם נוגעים ב-6 מיליון השקלים.

זו שאלה לאוצר יותר.

אני מסכימה, או שנעשה להם שיחה פה תוך כדי הועדה עם מי שצריך לדבר ונעצור רגע. אין דבר כזה, זה לא הגיוני וביזוי הועדה. אנחנו מאשרות הגעה לכל, זה ברור לנו.

הוא עלה אולי בזום? יואב הכט. לא עלה?

צריך לומר שככלל בתקציב הזה משרד התרבות והספורט היה במעין קרב בלימה על כל הענפים שהוא אמון עליהם. נכנסנו מתחת לאלונקה.

אתה יודע מה הבעיה יהונתן? שאחרים לא נכנסו מתחת לאלונקה. שנינו יודעים שספריות - - -.

אני נציג משרד התרבות והספורט.

נכון. ולכן התקציב שלך צריך להיות חשוב לך. אנחנו יודעים שזה תקציב שיכול לסגור ספריות בפריפריה. מרגע שהחוק הזה נפתח אני מודאגת. אני מודאגת כי אני יודעת שיש סיבה שרוצים לפתוח את החוק הזה. אתה עוד אומר שזה כבר לא 25 מיליון, זה 6 מיליון. בשביל זה פותחים חוק ועושים מלחמת עולם? אני לא יודעת.

יושב ראש הועדה. יש פה קיצוץ שאנחנו קיבלנו לבצע. אני רציתי להגיד משהו אחר. החוק ממילא נמצא בימים אלה בדיון שלא התחיל עכשיו אלא לפני חודשים רבים לשינוי החוק במשרד התרבות והספורט. כמו שאמר חבר הכנסת לשעבר הרב מיכאל מלכיאור שבמהלך השנים יש דברים שלא נאכפו או התגלו כפחות ישימים או רלוונטיים ולכן אנחנו עובדים על תיקון כולל של החוק. תיקון בלי פניה מאף אחד כי נושא הספריות הוא נושא ששר התרבות והספורט מייחס לו חשיבות רבות.

יהונתן, שאלה. אתם עובדים על תיקון החוק, האם מכל מי שנוכחים פה מישהו נמצא בדיון על זה? מישהו מכיר את זה?

בפעם הקודמת שהתכנסנו פה דיברנו על רבדים של החוק. הרובד של התקנות והרובד של המרכז, של הקולות הקוראים. אנחנו נמצאים בשיח עם איגוד מנהלי הספריות ועם המועצה לספריות ציבוריות.

על תיקון החוק?

אנחנו יכולים להגיב כבר יהונתן ולהתפרץ?

כן, אפשר, יש הערות ביניים בוודאי.

אנחנו נמצאים בעבודה וכמו שאמרה רווית לצערנו הרבה לא הצלחנו להשלים גם בעקבות המלחמה וגם בעקבות סדרי עדיפויות אחרים אבל אנחנו ודאי נשלים את משימתנו.

מה שאני דיברתי עם המשרד התרבות הוא ליישם את החוק, לא לגרוע אלא להוסיף.

לא, חלילה. אנחנו מוסיפים.

אתה מדבר על תיקון - - -.

אני מדבר על תיקון שלוקח דברים שהם פחות רלוונטיים.

למשל?

שעות פתיחת הספריות שבסוף כן יצרו מגבלה שמכריחה אותנו להגביל בקול קורא. להתאים את החוק למציאות שאנחנו רואים. הכל יעשה בשיח ובשיתוף.

אבל זה לא קשור לקיצוץ.

זה ו...\ודאי. אני הבאתי את זה כדוגמה לזה שמשרד התרבות והספורט בעצמו רואה חשיבות בחוק ואין לו שום כוונה לא לוותר על החוק או לתת לחוק ליפול בין הכיסאות. אנחנו עמדנו על זה שבחוק בשיתוף עם ארגון מנהלי הספריות והמועצה ייכתב 85 מיליון על אף הקיצוץ שצריך.

יהונתן אני לא מבינה אתכם במשרד. אני לא מבינה איך אני רואה תקציב שיש בו דברים, אנסה לא למנות אותם כדי לא להיכנס ספציפית לעניין מסוים אבל שנינו יודעים שיש פה כמה מיליארדים שהם לא הגיוניים בעת הזו ואתם מתעקשים על הקיצוץ של כבשת הרש. אני לא מבינה איך אתם נותנים לזה יד. אתם צריכים להגיד שאתם לא נוגעים ולא לגעת בתקציב. זה תקציב ערכי, רוחני, תרבותי של חברה. משרד התרבות והספורט, יש לכם תפקיד. זכיתם להיות בעת קריטית במקום הזה ולאומה הזו ויש לכם תפקיד. התפקיד שלכם הוא להגיד גם שסדרי העדיפויות לא יכולים להיות על חשבון עם הספר, סליחה על הפאתוס, על חשבון הנרטיב של אומה ועל חשבון שוויון ההזדמנויות. למה?
שנינו יודעים על תקציבים מיותרים לחלוטין. למה? איזו פשרה מצדיקה את זה? אני לא מבינה. בדיון הקודם התרשמתי עמוקות וגם דיברתי עם השר אחר כך. אין לי ספק שאתם בתפיסה בעד השירות הזה. אני לא מזהה עוינות. למה לשתף פעולה עם מי שכן עוין את השירות הזה?

אני לא מכיר את מי שעוין. אני גם לא השתתפתי בדיוני תקציב ואני לא יכול לקבוע מהו תקציב מיותר ומה לא. אני מממש את חוק התקציב כמו שאני מקבל אותו. אני יכול להבטיח לך שגם אם לא הייתי בדיוני התקציב, גם המנכ"ל וגם השר שלי נלחמו על כל שקל כדי שיישאר, אם לא להגדיל. אני בטוח שהם הביאו את התוצאה הטובה ביותר שיכלו.

הבעיה שמי שצריך להיות בדיון הזה הוא האוצר.

נכון, בואו נבין מה קורה.

- - - ביזוי הכנסת.

ביזוי הכנסת.

מאחר שהחוק מתייחס באופן ייחודי יחסית לעובדה שהשר יקבע את שיעור השתתפות אוצר המדינה ביחד עם הארגונים הציבוריים לאחר שמיעת דעתם שכל מה שקשור לתקצוב וקביעת סכומים .אני מבינה שהתיקון זה אולי הולך לעשות, אני עוד לא יודעת מה התיקון ואני לא מבינה את זה מאף אחד. לשמוע את הארגונים הציבוריים הנוגעים בדבר זה בפירוש חלק מתכלית החקיקה הזאת וזה נקבע באופן ייחודי.

משרד התרבות והספורט בכל החוקים שהוא אמור לממש, גם בשגרה, חלה עליו חובת היוועצות מול מועצות ציבוריות ואנחנו נעשה את זה.

גם מול הארגונים, הארגונים הציבוריים.

גם מול הארגונים.

אנחנו באיזשהו שיח עם המשרד. את זה אני חייבת להגיד. סיפרו לנו כמה הם הולכים לקצץ, גם את זה אני יודעת, יהונתן לא חידש לנו. את כל שאר השינויים שרוצים לעשות על הדרך ולפתוח את החוק זה משהו ששיתפו אותנו בו רק בראשי פרקים. מיום ליום אומרים לנו שיראו לנו את זה לפני כן ואנחנו מבקשים שתראו לנו מה אתם חושבים לשנות.

לא, לא, אני רוצה לקטוע אותך. זה לא צריך להיות בכלל. אתן לא צריכות לקבל טיוטה אתן צריכות להיות חלק מהתהליך הראשוני. אל תגיעו לקטע של לקבל טיוטה. אתן צריכות להיות חלק מובנה מכל הצעדים בדרך. תאמיני לי ברגע שזו טיוטה זה מנוי וגמור. זו רק קוסמטיקה מה שתעשו שם.

לא עשינו את זה עד היום בשאר הדברים ולא נעשה את זה מהיום. גם בתהליך הזה אתם תהיו חלק.

כולל המועצה יהונתן.

בוודאי.

אז אני סומכת עליך. אני רוצה להגיד שזה שמגיע לכאן ראש מטה מנכ"ל המשרד על מדים אבל נציג האוצר שנתן לנו התחייבות לא מגיע זו בושה. זה לא קורה לנו בוועדה, אין דבר כזה.

המדיום הוא המסר.

לגמרי. אנשים יודעים בתפקידים שלהם את תפקיד הפיקוח הפרלמנטרי ואת החובות להגיע לפה ואני נדהמת מהזלזול הזה. זלזול שאומר המון ואני דורשת שנחייב את הדיון הנוסף עם נציג האוצר למרות התקציב. אנחנו היינו הכי בסדר, עשינו דיון ואמרנו שמתחילים תקציב אז לפני שיתחילו הדיונים נציג האוצר ייתן לנו פה תשובות. מבחינתי שהם יצטרכו למצוא איך הם מגיעים אלינו לדיון לדבר הזה , פגישת עבודה או משהו אחר שנחליט. אני רוצה לשמוע את אורלי סימון, יו"ר המועצה הציבורית לספריות ציבוריות. תודה שהגעת אלינו אורלי.

אכן, אני אורלי. אני רוצה להמשיך ממה שאת מוחה עליו לאורך כל הועדה וזו היעדרות משרד האוצר. אני חושבת שהלב האטום שבו הם מקשיבים לסנטימנט הציבורי שעולה פה מכל אחד מהדוברים ועולה מהסיקור העיתונאי ועולה בכל פעם כשמדברים על הספריות הציבוריות שקברו אותן בעודן בחיים, הן לא מתו. הן לא מתו בארץ ולא מתו בעולם אלא רק הולכות ופורחות וסוגות. הן הופכות להיות שירות ציבורי הרבה מעבר לספרים, מי קורא ספרים או מי לא קורא ספרים.

קודם כל, הריני להודיעכם שקוראים ספרים ושספריות הן מרכז תרבות בחברה שלהן ובקהילה שלהן. הן מקום אליו באים אנשים צעירים. אנחנו בוועדת צעירים וצעירים באים כי הם לא רוצים לשלם 50 שקלים לבית קפה ולהרגיש לא נעים שהם יושבים ועובדים שם, הם רוצים לגור בפריפריה ולא במרכז תל אביב ולעבוד בטלוורקינג ממקום אחר והמקום האחר הזה יכול להיות ספריות. לספריות יש תפקידים כמרחבים ציבוריים הרבה מעבר למי קורא היום ספרים. אנחנו משכנעים את המשוכנעים כי הלא משוכנעים לא נמצאים פה בצורה בזויה ושערורייתית. להם נוח להיות בירוקרטים ולמצוא את הפתח לעשות את מה שנוח לאג'נדה שלהם שזה להוציא סכומים מחוקים מגנים ומעניין שבעם הספר אנחנו צריכים להגן על החוק שאמור להיות הכי ברור מאליו.

למה אנחנו צריכים להגן על הזה בכלל? הנה למה אנחנו צריכים להגן על זה. תודה רבה ליואב הכט שלא הגיע לישיבה. אני מודה לו מקרב לב שהוא לא הגיע לישיבה כי הוא נתן לנו בדיוק את מה שהיינו צריכים, את התמונה המדויקת של עמדת האוצר כלפי השירות לציבור. הציבור כולו עומד לצד השירות הזה, מעוניין בשירות הזה. הצעירים זקוקים לו, הפריפריה זקוקה לו, החרדים זקוקים לו, הערבים זקוקים לו. העשירים זקוקים לו והעניים זקוקים לו.

אורלי, רק להגיד לך משהו. המאבק הזה, אני אפילו לא יכולה להגיד לך כמה פנו אליי בגללו.

אני יודעת היטב.

אפילו אתמול בוועידת דה מרקר דיברו על ההצלחה במניעת הקיצוץ בספריות הציבוריות. זה לא נתפס. אנשים מחפשים קהילה, קבוצת משמעות ומרחב חברתי תרבותי.

ספרייה זה הרבה מעבר לזה וזה בכל העולם.

בדיוק.

שהחברים מהאוצר שכתבתי להם יחצו את הכביש, סליחה באוצר הם לא צריכים לחצות את הכביש אלא רק לעבור לבניין הסמוך אליהם לספרייה הלאומית ולראות מה קורה שם מאז שפתחנו לפני 100 ימים. מה קורה לעם הספר כשהוא בא, בימים האלה ומגיע בדמעות. אני מנהלת אגף שירותי קהל בספרייה הלאומית, אנשים מגיעים אלינו בדמעות אל דלפקי השירות ואומרים לנו בשביל זה אנחנו נלחמים, מה שנמצא פה על המדפים הוא מה שיגרום לנו לנצח את המלחמה. לבניין ליד זה מה שיש להגיד עכשיו? שהוא מנצל את זה כמשהו שהוא רוצה להוציא סכומים מתוך חוקים? בושה לעם הספר שצריך להילחם באוצר להוציא סכומים מתוך חוקים שצריך בכלל להגן עליהם.

נכון, שלא הגדילו אותם.

לא שאנחנו צריכים להילחם בזה. אני מודה להם שוב שהם לא באו כדי להוכיח בדיוק. הנה אפשר להוציא את זה כהודעה לעיתונות על כמה הספריות חשובות לתקציב המדינה.

רוצה גם לומר שלא נתקלתי הרבה זמן במכתב של 100 ראשי רשויות ומועצות אזוריות שחתמו עליו תוך יממה.

אז איפה הפער הזה?

הציבור שם. משהו פה מנותק.

איך הכנסת מטפלת בפער הזה שקיים בין הסנטימנט הציבורי ולא הפאתוס אלא האמיתי הקיים, בין השירות הציבורי הנדרש לעובדה שברגל גסה כזאת ולא רק שכמו שהרב מלכיאור מתעקש לא די שלא קיבלנו את 100 מיליון השקלים אלא אנחנו צריכים להודות ולנשום אנחת רווחה שב-2026 נגיע לסכום שהיה לנו ב-2016. למה אנחנו צריכים להיות בסיטואציה הזאת? מה זה?

2013.

2013 סליחה.

משפט אחרון בבקשה.

משפט אחרון. אני קוראת למשרד התרבות כמי שמוביל את התרבות לקחת את התהליך שעשתה המועצה הציבורית יחד אתכם יד ביד, לגבש תכנית אסטרטגית לספריות הציבוריות אחת ולתמיד כמו שנעשה בכל המדינות ולא בכדי הרב מלכיאור הוסיף את זה. יש לנו את המודל הדני והמודל הנורווגי איפה נמצאות הספריות הציבוריות במרחבים העירוניים ובמרחבים של השירות לציבור ואני קוראת למשרד התרבות לקחת על התכנית האסטרטגית שנכתבה על ידכם ולממש אותה. אני קוראת למשרד התרבות אחת ולתמיד להחליט ולקבל החלטות אסטרטגיות, לא פרקטיות של איך מעבירים או לא מעבירים אלא אסטרטגיות איך משרד הציבור מייצב, ממצב ומשפר את מעמד הספריות הציבוריות במדינה שלנו.

כל מילה. תודה רבה. עמית גיטלר, מנכ"ל המרכז לספריות וספרות בישראל.

תודה רבה.

תודה שבאת אלינו.

תודה רבה. קודם כל אני אזכיר לכל היושבים פה שהעמותה שהיום זכיתי להיות המנכ"ל שלה הוקמה גם במסגרת החוק. בפעם הקודמת שהיה תיקון לחוק היינו גם חלק מהדיונים ונשמח להיות גם הפעם. בתור עמותה לטובת הציבור ולטובת הספריות חשוב לי רגע לקחת ולהיות הצד של הציבור. לא הגיוני שבתקופה של מלחמה, לי יש משפחה מפונה וחברים מפונים מהדרום שעברו דברים נוראיים ואני יכול להגיד לכם שהספריות היו הראשונות לפעול, ולא רק הספריות שיושבות כאן לפנינו. ספריית שדרות שנשרפה כליל ופונתה דאגה להמשיך בתוך המלון לקיים אירועים למפונים שלה.

כמוה גם האחרות. משער הנגב, מבארי. לא תאמינו איזה משמעות יש לספריות ציבוריות גם כשהספרייה שרופה. אם מישהו ראה את הסרטון שעשה מנהל ספרית בארי איך נראית הספרייה בבארי, גמורה לגמרי ומצד שני מתפקדת, חיה ומספקת שיעורים מבחוץ אל הציבור שלה. לבוא ולפתוח בעת הזאת, לדבר ולקיים דיונים, חברים וחברות אנחנו נמצאים בשיא השחיקה של הספריות הציבוריות. אף אחד לא הזכיר את חודש הקריאה שנעלם, לאן הוא נעלם? פעם בחודש הקריאה, הספריות הציבוריות ויעידו על כך החברות קיבלו תוספת לתקציב בשביל אותו חודש. לאן זה נעלם? עשינו עם זה דברים יפים ונכונים אבל הם לא קרו במקום המרכזי של הקריאה ואלה הספריות הציבוריות. יש כאן שיא של שחיקה.

את החברים ממשרד התרבות אני מכיר ומאוד מעריך. אני מרגיש שיש עם מי לדבר היום. לגבי האוצר, כולנו הסכמנו שזה ביזיון שהם לא נמצאים פה ואני חושב שאם כבר מישהו רוצה לדבר ולפתוח את החוק צריך לפתוח את החוק ולהוסיף, תראו את הפוטנציאל האדיר ומה עם קצת כסף הספריות מצליחות לעשות. הראשונות בקורונה שנפתחו ותיפקדו והראשונות שנפתחו במלחמה. בזה אני רוצה לחזק ולא אחזור על הדברים האחרים שנאמרו פה, אני חושב שאם פותחים את החוק צריך לפתוח את החוק, להוסיף, להגדיל את התקציב, נבין מה החוסן שהספריות מספקות לקהילה. ספריה היא מרכז תרבותי-קהילתי. תודה רבה.

תודה רבה עמית.

אני חושב שהדברים המאוד חשובים שהוספת שמים דברים בפרופורציה. יהונתן אני לא מבין למה אתה אמרת שאתה מציע להתעלם מהתוספת שהייתה צריכה להיות? הרי אתה מחפש טיעונים, אני מרגיש שאתה בצד של הטובים פה, בוא נגיד ככה.

אני מאמין שכולם טובים.

לא כולם טובים. מי שרוצה לרמוס ולסגור את הספריות זה לא טוב. אי אפשר להגיד שכולם בצד הטובים. מי שרוצה לרמוס את הדבר הזה זה לא צד הטובים. אי אפשר להגיד את זה. אני יודע ושמעתי גם מנציגי הספריות שהיו אצלי ודיברנו כמה פעמים שאתה וגם אלו שבשמם אתה פועל רוצים לעזור ולעשות טוב לספריות כי הם מבינים שזה חשוב. אני לא מבין למה אתה שומט מידך טיעון כל כך בסיסי שהסכום היה צריך להיות היום הרבה יותר גדול לפי החוק.

תיקנתי לפי ההערה שלך וזה היה אמור להיות 111 מיליון שקלים.

בסדר, אז קיבלנו את הסכום המדויק שהיה צריך להיות. 111 מיליון שקלים. זה שיש היום שחיקה של 26 מיליון שקלים לא אומר שצריך לעשות שחיקה של עוד 12 מיליון שקלים לפי מה שאתה מציג. אני חושב שזה שאתה יכול לבוא לאוצר עם דבר שכנראה אתה לא חשבת, אתה בעצמך לא היית כי היית עסוק במלאכת הקודש שלך אבל מי שניהל את זה מול האוצר כנראה לחם מול האוצר ועשה את המיטב שיכול. אני חושב שזה קלף מנצח שלא קיימתם את החוק כמו שהייתם צריכים לעשות. יש שחיקה מאוד גדולה של הרבה מאוד שירותים שהספריות היו צריכות לתת ולא קיימתם את זה ולכן האפשרות היא שאתם עכשיו מגיעים ל-85 מיליון שקלים ומשאירים אותם לשנתיים הקרובות ואחר כך נדבר על מה יהיה בהמשך. נדבר בתיקוני החוק, נעבוד עליהם יחד עם אנשי הציבור ויחד עם האוצר. אני חושב שזה קלף מאוד חזק שאסור לכם לשמוט את הקלף והזה ולהגיד בואו נשים אותו בצד. למה? למה לשים את זה בצד?

מסכימה לגמרי.

אני חייב שלוש תשובות, גם לאורלי, גם לעמית וגם לרב מלכיאור. לגבי תכנית אסטרטגית, אנחנו הגענו במשרד התרבות הספורט לפני מעל שנה וספינת הספריות הציבוריות הייתה קצת מטולטלת. ניקח את הדימויים היותר קלים לי, דימויים של קרב. הדבר הראשון שאתה עושה בקרב הוא קודם ליישר קו ואז יוצא משם לתכנית יותר רחבה ואסטרטגית. אני חושב שלפני שנלך לתכנית אסטרטגית, נשב ונדון על דברים של עשור קדימה, קודם נייצב, ניתן לספינה להירגע ולפעול וניתן לספריות שגרה טובה. אז אני מבטיח שנמצא את הזמן לדיונים אסטרטגיים קדימה. אנחנו מכירים את התכנית וגם עליה אנחנו נקיים שיח. לגבי חודש הקריאה שעמית אמר שנעלם, יכול להיות שבשנה הקודמת בגלל הבלגן של איך שהגיע התקציב. לא שמתם לב אבל תקציב משרד התרבות והספורט התחלק בכל השנים ל-77 מיליון כפי שאמרו במרכז המחקר והמידע כתמיכה ישירה לספריות הציבוריות, יש לנו 3 מיליון שקלים שהולכים לסופרים, 1,500,000 שקלים שהולכים למנגנון, 2 מיליון שקלים שהולכים למפקחות ועוד 1,500,000 שקלים שהולכים לשבוע הספר שנמסרו גם בשנה קודמת אבל כנראה שלא שמתם לב.

בעבר זה היה 3 מיליון והאירועים התקיימו בספריות הציבוריות.

בסדר גמור, אני הכרתי 1,500,000 שקלים. אנחנו מדברים על אותו סל שאנחנו מחלקים אולי בדרכים שונות.

יהונתן איך תייצב את הספינה אם אתה לוקח ממנה כסף? אתה מטביע אותה עוד קצת, יהיה קשה מאוד לייצב אותה.

זה בדיוק זה.

אנחנו נעשה את המרב שאנחנו יכולים על מנת שהפגיעה תהיה מינימלית וכדי שמה שכבר יש יעבוד בצורה טובה. לגבי השחיקה אמרתי שאני מציע להתעלם בדיון פה כי אני חושב שיש הסכמה של כולם שהייתה שחיקה בתפקיד הספריות והשחיקה לא הייתה אמורה להתקיים, דיברנו על זה גם בוועדה הקודמת וגם אז הוגשה פניה לאוצר. אני לא יודע מה האוצר הגיב עליה.

הוא הגיב, הוא מקצץ עוד.

שנייה, האם אמון עליי שגם השר וגם המנכ"ל ישתמשו בכל הכלים העומדים בידיהם על מנת כן לשמר את התקציב הזה? ודאי. האם אני לא אוודא שבאמת נעשה שימוש בקלף הזה ביציאה מפה - - -.

זה סכום גדול, ענק.

ביציאה מפה בוודאי אשוחח גם עם המנכ"ל וגם עם השר על מנת לוודא שגם הנושא הזה הובא בפני האוצר.

יהונתן אני חושבת שהתקציב, ועוד יותר תקציב כזה מזערי נוכח תקציב המדינה אבל משמעותי לתקציב הספריות הוא דבר שאפשר למצוא את הפתרון כמו שאמר הרב מלכיאור. נירה, יש לי שאלה אלייך. האם יש כאן עילה לעתירה לדעתך על השחיקה?

עתירה למי?

הייתה פה שחיקה. של האיגודים האמונים על הספריות הציבוריות לבית המשפט. יש פה חוק. כמובן שאני שותפה שלכם אם תעשו זאת.

הם ישנו את החוק. אני מעדיף ואמרתי את זה ברדיו, היו כל מיני שרצו להגיד שרוצים דווקא שאנשים - - -. אני רוצה להגיד שאני מעדיף להגיד שאנשי האוצר הם שוגגים ולא מזידים אבל אני כן רוצה להגיד עוד דבר. תמיד בדיונים ואת זה לא הצלחתי להכניס לתרבות מחלקת המחקר והמידע כי מאוד קשה למדוד את זה. כל הזמן מדברים על הוצאה ומדברים על ייעוד ועוד. צריך להגיד שיש פה הרבה צעירים וילדים בפריפריה שאם תעשו קיצוץ כזה עמוק לא יהיו להם ספריות כי ספריות תיסגרנה. הם ילכו לרחוב ויש לזה מחיר מאוד גדול שקשה למדוד אבל הוא ודאי גדול יותר מ-12 מיליון השקלים שאתם מקצצים. אנחנו מדברים על אלפי ילדים שיסתובבו ברחוב ויהיו רק בטלפונים ולא בדברים החיובים שיש בספריות.

זו אלטרנטיבה שאתם בוחרים כשאתם מקבלים החלטה להשליך את הילדים האלה לרחוב עם כל התוצאות וכל המחירים שקשה למדוד אחר כך, אבל אנחנו יודעים שיש התמודדות במיוחד השנה ואני מתחבר למה שנאמר על השנה הזאת עם כל מה שקורה לילדים האלה שהרבה פעמים האבא או האמא לא נמצאים בגלל המלחמה או טראומות ועם כל מה שיש. בתקופה הזאת אתה משליך עשרות אלפי או מאות אלפי ילדים לרחוב בגלל מה? קיצוץ כזה של 12 מיליון שקלים שאתה רוצה לעשות. זה מה שאתה רוצה לקחת על אחריותך? אתה לא יכול למדוד כמה זה עולה אבל ודאי הרבה יותר מ-12 מיליון שקלים. התיקונים האלה לחברה ואחר כך מה שהחברה צריכה לשלם בשביל בזה.

- - - האוצר מתחיל להפנים את זה.

זה לא מהתקציב הזה אלא תקציבים אחרים ולא תקציב התרבות אלא משרדים אחרים אבל מי שרואה איזו התמונה הכוללת צריך גם את הנקודה הזאת להפנים.

חד משמעית. במעבר מהדברים שלך אל אורי שיין, מועצת התלמידים והנוער שהגיע אלינו. תודה שהגעת אלינו אורי, גם לדיון הקודם שהיה פה עם נציג אוצר.

אני חייב לומר שזה בהחלט נכון מה שהרב אומר. יש אוכלוסייה גדולה של תלמידים ונוער, בעיקר בפריפריה שלא מסוגלים לקנות לעצמם את הספרים שהם רוצים. הרי אנחנו מודעים לכך שספר היום לא זול ואם נסתכל על נתונים, נגיד שכר מינימום של ילדים נע בין 20 ל-30 שקל לשעה בתיכון וספר עולה בין 80 ל-90 שקלים. זה יוצא עבודה של ארבע או חמש שעות לספר אחד. אם אני רוצה סדרת ספרים או משהו דומה זה לעבוד ימים שלמים וזה לא אמור להיות ככה. זה אמור להיות נגיש לכולם, גם לילדים שאין להם יכולת לקנות ספרים וגם לילדים שיש להם יכולת. ספריה היא לא רק מקום לספרים היא גם מקום תרבותי-קהילתי לכולם עם שוויון הזדמנויות וזה לא הגיוני שיהיה מצב שילד ירצה ספר או מקום לשבת בו לעשות שיעורי בית וספרים בסיסיים לכולם וזה לא הגיוני שזה לא יהיה קיים. זה חייב להיות קיים לכולם, זה חשוב לכולם, זה שוויון הזדמנויות לכולם.

תודה רבה אורי. טוב לשמוע אתכם וטוב שמועצת התלמידים כמועצת התלמידים והנוער בתוך המאבק הזה כי פתחנו ואמרנו זה חלק אינהרנטי בחינוך, שוויון הזדמנויות ובעדנים שעליהם החברה שלנו יושבת אז תודה רבה. אני רוצה לעבור לזום, יש לנו את רות דיין, מנהלת מחלקת חברה במרכז השלטון המקומי שהגיעה אלינו. שלום רות, תודה.

שלום לכם, שלום גבירתי יושבת-ראש הועדה. אני מודה לך על הדיון הדחוף והחשוב הזה וכמובן לרב מיכאל מלכיאור שהוא האבא של החוק הזה ושל קיום הספריות באופן הזה. אין ספק שאם החוק לא היה כתוב באופן הזה היו מחלחלים בו, רומסים אותו ולוקחים ממנו הרבה קודם לכן. לספריות הציבוריות יש אמא שהן הרשויות המקומיות שמתקצבות את הספריות הציבוריות ולולא ראשי הערים לא היו ספריות ציבוריות. בנתונים צריך לומר שמשרד התרבות מתקצב 80 מיליון שקלים על פי הדוח שאנחנו רואים אבל על פי נתוני משרד התרבות משנת 2021 הרשויות המקומיות מתקצבות ב450 מיליון שקלים 620 ספריות ציבוריות. אנחנו מבינים שהפערים כבר פה ממש לא כתף אל כתף ולא תקצוב באופן שוויוני.

מה עוד שעל כל הנושא של בינוי הספריות הציבוריות אף אחד לא מדבר. גם כאן הרשויות המקומיות הן אלה שבונות את הספריות הציבוריות ואם אנחנו מדברים על משרד התרבות למשרד התרבות יש שתי זרועות זרוע אחת זו התרבות והזרוע השנייה היא הספורט. מתקני ספורט כן בונים, אולמות ספורט כן בונים, היכלי ספורט כן בונים. למה לא בונים ספריות ציבוריות? למה אין תקציב לבינוי ספריות ציבוריות? נכון שראשי הערים הרימו את הכפפה מיד, כתבו מכתב לראש הממשלה וביקשו לעצור את הקיצוץ התקציבי הזה ועוד מדובר על קיצוץ תקציבי בחוק.

אנחנו נדהמנו ולא האמנו כשקראנו את הרצון לקצץ סכום כזה אסטרונומי מתקציב שגם ככה נמצא בחסר. אני חושבת, הרב מיכאל מלכיאור וגבירתי יושבת-ראש הועדה שאם אנחנו מאפשרים קיצוץ ושיכרסמו בנו אז לכל דבר יש את 7.10. הנה הגענו ל-7.10 של הספריות, של עם הספר. אני חושבת שהמהות של משרד התרבות לפני הכל היא הספרים. משרד התרבות לא יכול לאפשר לעצמו קיצוץ בספריות הציבוריות. הוא צריך להילחם איתנו כתף אל כתף ולהגיד שלא יגעו בספריות הציבוריות, מבחינתנו זה טאבו. אנחנו מוכנים ללכת יחד לבג"צ עם כל מי שילך לבג"צ. מרכז השלטון המקומי יהיה שותף בבג"צ לכל עתירה שתוגש. משרד התרבות צריך לקבל החלטה איפה הוא במשחק הזה. הוא צריך להגיד את עמדתו בצורה ברורה, מעל כל במה ובצורה נחרצת. כולנו מתחת לאלונקה. הרשויות המקומיות מקוצצות במיליארדי שקלים אבל כאן לא יכולנו לשתוק. זה המקום היחיד בו הוצאנו מכתב לראש הממשלה ואמרנו שלא יקצצו בספריות הציבוריות. אני מחבקת את הועדה ומודה לחבר הכנסת לשעבר הרב מיכאל מלכיאור על ההשתתפות שלו בדיון החשוב הזה. אנחנו שותפים אמתיים שלכם בכל דבר.

תודה רבה רות. אני רוצה להגיד גם לך שזה היה מכתב מעורר השראה. דיברתי עם רותם ידלין שהיא ראש מועצה אזורית גזר וגם נכדתו של אהרון ידלין שכבודו ביצירת החקיקה, הבשורה והחזון לאורך הדרך, זכרונו לברכה. המכתב הזה היה מכתב מרגש לקרוא וכל הכבוד לכם על האמירה הערכית והחשובה. לא תמיד אנחנו עוצרים לשים ערכים על השולחן אז אני חושבת שזה חשוב. ממני אליכם, תודה. אני עוברת לרון ניסל מילר מנהל ספריית משגב, תודה רון וגם על הנסיעה שלך לכאן.

תודה רבה, תמיד כיף לבוא לירושלים. אני רוצה להעיר לרגע על דבריו של יהונתן. במידה מסוימת ליבי איתך כי אני יודע שהלב שלך נמצא במקום הנכון, אנחנו עדים לכך כבר כמה חודשים. מצד שני אתה אמון להוביל את דעת המשרד ואני לא בטוח כמה אתה שלם עם זה או לא, אני גם לא מצפה לתשובה. אני יודע שהלב שלך במקום הנכון. לגבי הספריות, אמרו זאת קודמותיי חוד החנית של הספריות, הנהלת האיגוד. אנחנו מרכזים של רוח ודעת ובחודשים האחרונים גם מרכזים של חוסן. עדות לכך היא מכתב 100 ראשי הרשויות, נוסיף לזה את מאות הסופרים שהוציאו מכתב משל עצמם, נוסיף לזה את 4,500 ההערות לחוק, אני לא יודע להשוות את זה ולהגיד כמה הערות יש לחוקים מקבילים אבל זה מספר שאני תופס כמספר עדיף. 4,500 הערות. רוצה לומר שעם הספר לא שוכח לרגע שהוא עם הספר.

את מקורותיו, נכון.

את מקורותיו, התפקיד שלו והיעוד שלנו הספריות המרכזיות. אנחנו מרכזים מאוד דרמטיים בחיוניות שלנו בעת הזאת בכלל.

וגם רון בוא נאמר כל כך הרבה מאבקים תקציביים אבל ועדיין זה קיבל כזה פוקוס זה אומר דרשני. זה לא קרה בחלל ריק זה קרה תחת כאוס גדול.

אמת, כי זה נתפס בעיניי רבים כגזלת כבשת הרש.

חד משמעית.

אני קטונתי מלתת דבר תודה, בוודאי לנוכח הרב מלכיאור שנמצא פה אבל יש דיון בגמרא שאומר "זה נהנה וזה אינו חסר".

התורה שייכת לכולם, אין מישהו ש - - -.

כבוד הרב, אני עפר לרגליך. אם זה נהנה וזה אינו חסר, אם 25 מיליון השקלים האלה או 12 מיליון וכן הלאה, אם הם לא יגיעו לאוצר יהיה מי שייהנה מהם ואם הם כן יגיעו יהיה חיסרון. אנחנו לא יכולים לגזול את הסכום הזה ואם נגזר והאוצר מפיל על משרד התרבות לקצץ דבר מה אז מ-110 מיליון שקלים, המקום בו אנחנו אמורים להיות כרגע, בואו נקצץ 9 או 10 מיליון שקלים וזה אומר שבעת הזאת משרד התרבות צריך להעביר לנו רק עוד 9 או 10 מיליון שקלים על 85 מיליון השקלים ובטח לא להוריד. תודה.

חד משמעית. זו בדיוק הכוונה. נגיד רגע שהייתה כאן גם ככה גמישות מצד הספריות. לא לתבוע את החוק ואת השחיקה ולחוות קיצוץ זה ממש בעיניי מופרע לחלוטין. אני רוצה לעבור להילה לוי, פה? לא. בסדר גמור.

אני פה.

בסדר גמור. יש לנו גם את ירדנה נפתלי.

אני פה, אני המנהלת של הספרייה העירונית בנהריה, באתי גם מרחוק.

וואו, איזה כבוד לצפון.

תודה.

קחי לך את המיקרופון גם. ירדנה נפתלי, כן.

יש לי ספריה מדהימה ויש לי פעילויות של הדפסה בתלת ממד, חדר סיפור עם אפקטים אור קוליים.

ירדנה, נגיד דבר כזה, איך זה קורה? זו יוזמה שלכם עם הרשות? איך יוצרים את המרחבים המדהימים האלה בתוך הספריות?

צריך להיות משוגעים וצריך לחלום, לתכנן יותר נכון, לחשוב תכניות. יש לי כרגע אפילו בן שירות לאומי שמעביר את הסדנאות להדפסה בתלת ממד, אמרתי על חדר הסיפור. סיימנו קורס רובוטיקס ובינה מלאכותית אחד ובקרוב נמשיך עם השני. ספרייה מדהימה, פעילה.

אז אני חייבת לבקר.

תבואי, את מוזמנת. קיצוץ בתקציב יפגע כי אני אצטרך להסתמך על תקציב מקומי, לא תמיד זה קורה. יש תקציב מקומי אבל זה קשה. עם התקציב של משרד התרבות אפשר לעוף ולקדם את התכניות שעליהם חולמים.

וגם בעצם לחשוף את המקום המופלא הזה דרך עוד פעילויות. אתה יודע יהונתן שהייתי יו"ר דירקטוריון המוזיאונים בחיפה, דיברנו על זה פעם קודמת. לקראת חג סוכות אני חושבת, חודשיים לפני, פנתה אליי מי שמנהלת את כל השיווק ורצתה לעשות במוזיאון הימי חדר בריחה. היא לא ידעה איך להסביר לי את זה ומה אחשוב על זה וכל כך התלהבתי כי אמרתי לה שזה נכס ציבורי ואני רוצה שהילדים יראו את המקום הזה. אם זה יגרום להם לבוא ולהבין עד כמה הנכסים האלה שצריכים לשרת אותם צריכים להיות המקום ליד הבית בשכונת בת גלים שכל ילד מהשכונה הזו, שכונה ותיקה, יבוא ויראה מקום מדהים.

זו הייתה הצלחה. אחד מהחגים עם הכי הרבה מבקרים במוזיאון. כשאפשר לעוף ולחלום המקומות הללו לא אנכרוניסטים. מוזיאון שהיה הומה אדם, זה מדהים. את המקומות הללו מייבשים ומזניחים אבל הם הדבר הכי יפה שיש לנו כערך ובמקום להמציא כל הזמן מחדש דברים מפוצצים צריך לממש את הקיים. זה לימד אותי את השיעור הזה, זה כל כך יפה לשמוע, לחשוב, לצאת מהקופסה ולהפוך מרחב לאינטראקטיבי כזה שהוא מערב כל מיני דברים יחד. אם בסוף הילדה שלי באה וראתה גם את הספינה שאבא שלי עלתה איתה לארץ ממרוקו כי היא הייתה מוצבת שם בחזית יכולתי להסביר לה גם על זה וגם היא יכלה ליהנות בפעילות הנוספת שהייתה שם. זה בדיוק זה. הרוח, התרבות וגם העדכנות והעכשוויות. אני רוצה לבוא אלייך לנהריה.

את מוזמנת.

חבל יהונתן, תראה איזה דברים.

אני אגיד כך. אמר פה רון שליבי במקום הנכון.

קודם כל זה נכון.

אני מקווה ומתפלל לזה כל יום אבל אני צריך גם לומר - - -.

אתה עובד גם עם כפיר הרי, המנכ"ל, וכפיר באמת ליבו במקום הנכון.

זה לא רק ליבי, זה גם ליבו של המנכ"ל, ליבו של השר וליבם של כל גורמי המקצוע במשרד, רוב גורמי המקצוע במשרד. לגבי סדרי עדיפויות, אנחנו נמצאים פה בוועדה על הספריות אבל בואו אשטח בפניכם את הצרות האחרות שיש לנו, אם זה בספורט פראלימפי או בעוד תחומי תרבות אחרים. מדינת ישראל בעת הזאת הטילה עלינו להתמודד עם אתגרים משמעותיים שיש להם השלכות כמו שאמר אורי וכמו שאמרו רבים וטובים ואנחנו נשתדל לעשות את הכי טוב בעניין הזה. אנחנו נשתדל להביא את כל המשאבים שאנחנו נוכל על מנת לעשות את זה. נצטייד פה גם בחלק מהדברים שנאמרו במידה והם לא מומשו, אני מתנצל לא הייתי בארבעה החודשים האלה. אנחנו ננסה לעשות את הכי טוב.

אני מאמינה לך יהונתן. אני גם יודעת שהנפשות הטובות ומה שאני יכולה לבקש שגם הלב שבמקום הנכון יהיה לצד הלחץ הכי אגרסיבי שאפשר אבל אני כן רוצה לראות מי שלא דיברו, הבמה שלכם. אני רוצה שלפני שנסכם את הדיון תדברו והרב מיכאל מלכיאור יסכם גם. תרגישו ממש חופשי.

מהזום יש בקשה כלשהי? מהזום? לא?

אני אגיד כמה מילים ברשותך.

בטח, רק תציגי את עצמך בבקשה.

אני רחל קורן.

רחל, תודה שבאת.

אני מגיעה לפה כנציגה של המועצה לספריות ציבוריות, אני גם מנהלת את רשת הספריות בחולון.

רחל, עברתי לחולון לפני מספר חודשים. אני צריכה כבר לרשום את הילדים.

שווה להגיע. יש מה לראות. דיברו פה כל כך הרבה על התקציב, אני אספר על איזשהו פרויקט קטן שיבינו מה קורה ומה אפשר לעשות כשיש תקציבים. בחודש של מבחני סטודנטים פתחנו את הספרייה המרכזית שזו ספריה מאוד מכובדת משעות הבוקר עד עשר בלילה כדי שסטודנטים יוכלו לבוא וללמוד בספרייה. זה קרה גם בשישי וזה קרה גם בשבת. להגיד את האמת? בעשר בלילה הם לא רצו ללכת הביתה ואנחנו לא רצינו ללכת הביתה.

אז את אומרת שממש נשארו עד עשר בלילה וישבו.

אם הייתה לי את האפשרות להשאיר אותם כל הלילה הם היו יושבים ונשארים.

זה מדהים.

זה אומר שהספרייה היא לא רק מקום לספרים ולא רק מקום לספרנים, לא רק מקום לפעילויות אלא בית קהילתי. אני מדברת על חולון, זה ישוב חזק, יש את האפשרויות ויש את המקומות אבל זה המקום הציבורי, המקום שבו נפגשים ביחד אנשים, יושבים ולומדים. הגיעו סטודנטים תושבי חולון יחד עם חברים שלהם מערים אחרות כי הספרייה אפשרה את המקום. חייבים להמשיך לתת לזה לפעול. בעיניי ספריה היא מקום עם נשמה. אנחנו עובדים עם הרבה מאוד נשמה. תודה.

וואו, זה היה מדהים לשמוע. זאת אומרת שבאמת השמיים הם הגבול. כל ספריה מתאימה את הצרכים.

בדיוק. אנחנו עובדים כדי להתאים לצרכים של התושבים. בין אם זה ילדים, נוער, מבוגרים, סטודנטים. כולם, ממש כולם.

מדהים, תודה. תרצי גם? בסדר גמור. ניתן לרב מלכיאור לסכם איתנו ואני אקריא את סיכום הדיון.

אני רק רוצה להודות שוב ליושבת-ראש הועדה, חברת הכנסת נעמה לזימי וגם להגיד שאם באתי משוכנע יצאתי עוד יותר משוכנע. אני חושב שגם הדברים שנאמרו פה טהדוגמאות השונות, חשוב שיכנסו לתוך המחקר שאת עושה. לא תמיד המספרים יכולים לבטא את העוצמה שיש למקום ומה המשמעות של כל מקום ומקום. גם הדברים המאוד מרגשים על מה שקורה אצל מפוני שדרות, בארי ודברים שקורים בנהריה ובחולון ובכל המקומות ששמענו. אלו דברים שאני חושב שחשוב שיבואו לביטוי כחלק ממחקר .באמת זה עניין של פריפריה. אני חושב שחשוב מאוד, אני ניסיתי את זה כמה פעמים, למדוד . אני זוכר שפעם עשינו מחקר לאיזו תרופה שהייתה צריכה להיכנס לסל ושם אתה יכול למדוד. העלות של התרופה הייתה 9 מיליון שקלים והאוצר לא רצו בשום אופן לתת את התרופה.

ביקשתי אז מחקר מקיף על העלות אם לא נותנים את התרופה. זה קשור גם לוועדה לצעירים. זה על סוכרת נעורים. העלות הייתה 89 מיליון שקלים. עלות. לא מדבר על הסבל כי זה לא חשוב לאנשים שישבו אז באוצר.

רק טבלאות אקסל.

רק מספרים. זה היה המספר הזה מול המספר הזה ואז יכלו לראות את זה במספרים. זה לא הזיז להם כי זה הקופה הזאת וזו קופה אחרת אז זה לא מזיז להם. אני כן חושב שמי שבכל זאת יש לו אחריות על החברה, וכמו שאתה אמרת בצדק שיש למדינה הרבה אתגרים בתקופה הזאת, צריך לראות בכל זאת איזו ראיה כוללת על האתגרים ובשביל מה אנחנו עושים את הדברים והסבל שיש והעורף. אלה סכומים מאוד קטנים. אנחנו לא מדברים פה על איזה חיסכון של 300 או 400 מיליון שקלים.

אני יודע שהסכומים במשרד התרבות הם לא סכומים כל כך גדולים ואתם עושים בזה אבל אתם פה הולכים על קיצוץ שהוא בבשר החי ויש לזה השלכות כל כך עמוקות ולכן זה פשוט קיצוץ פסול. אני חושב שנתנו לכם חבל מאוד גדול שאתם יכולים להגיד שעשיתם פה קיצוץ שאפילו כולם מוכנים לספוג של 26 מיליון שקלים שזה הרבה מעל ומעבר למה שראוי אבל מוכנים לספוג ולא לעשות עתירות על הסכום הזה ומוכנים לקבל את זה השנה ושנה הבאה ודי בזה. תודה.

חד משמעית, תודה. תודה לכל מי שהגיעו לכאן היום. תודה לך הרב מלכיאור על הקול ועל הנכונות לשמור על המורשת המפוארת שהשארת בכנסת ישראל ולמדינת ישראל, זה לא מובן מאליו. לפני שאקריא את הסיכום אני מציעה שנדמה לי שיהיה טוב שכל חברי ועדת חינוך, תרבות וספורט ילכו לסיור מאורגן בספריות לפני שהחקיקה מגיעה. הייתי ממליצה סיור בספריות לפני החקיקה. אולי נדבר עם חבר הכנסת יוסי טייב ואפשר לארגן את זה יחד עם חברי הועדה. נגיע. אותי מסקרנת נהריה אבל איפה שתגידו.

אם נצא מירושלים יהיו הרבה תחנות ונגיע גם לנהריה.

נכון. סומכת עליכם. חושבת שכדאי להציע לוועדה לפני שמגיעה חקיקה, גם לנקות את אולי היעדר הידע וההיכרות ולחשוף כי יש בזה משהו שנותן סימוכין לטענות כשבאים לשטח. סיכום והחלטות מישיבת מעקב בנושא השפעת הספריות הציבוריות על אוכלוסיות צעירות. 1. הועדה מבקשת ממשרד האוצר שלא לשסות את שירות הספריות הציבוריות ושירות התאגיד הציבורי האחד בשני. שניהם שירותים ציבוריים חשובים שיש לתקצב כראוי. הועדה מבקשת משר התרבות ומשר האוצר לא רק שלא לקצץ בהיקף הקיים אלא אף להעלות את התקצוב ביחס למדד המחירים והצריכה ובהתאם להבטחה שניתנה בשעתו למחוקק התיקון הרב חבר הכנסת לשעבר מיכאל מלכיאור וכמתחייב בתקנות - - -.

זאת לא הבטחה שניתנה זה כתוב בחוק.

כתוב בחוק אבל גם הייתה הבטחה של הכפלה, מה שאמרת שלפני כן, של התקציב של הבסיס.

לא, הם הבטיחו לי לא לשנות.

עכשיו רצו לשנות את החוק גם.

נכון.

הבטיחו לי לא לשנות את החוק.

כמתחייב בחוק ובתקנות. אין ספק שבסיס התקציב הנוכחי, 85 מיליון שקלים נשחק מאז קביעתו משנת 2007 גם ביחס לגודל האוכלוסייה ולפתיחת ספריות חדשות והועדה מבקשת מהייעוץ המשפטי של הכנסת חוות דעת משפטית בדבר יישום החוק ביחס לשחיקה התקציבית ואי עדכונו ביחס למדד כפי שנקבע בתקנות המטילות זאת על שר התרבות והספורט. הועדה מבקשת ממשרד התרבות שכל שינוי בחקיקה יתקיים בשיתוף מלא עם ארגוני הספריות כבר מהשלבים ההתחלתיים ולא בתום גיבוש טיוטת חוק. הועדה ומשתתפיה רואים בהיעדרות משרד האוצר מדיון חשוב זה כביזוי הכנסת. מדובר בהיעדרות המנוגדת לסעיף 123 לתקנון הכנסת ולחוקי היסוד הכנסת והממשלה המחייבים נושאי משרה להתייצב בדיוני ועדה שאליה זומנו ולמסור מידע לבקשתה.

הועדה תוציא על כך מכתב לראש אגף התקציבים באוצר. הועדה מצטרפת להתרעה שקיצוץ התקציב לשנת 2024 ועוד בתקופה הזו תפגע במיוחד בילדים צעירים, יש להגיד גם ב2025, של הפריפריה החברתית והגיאוגרפית שיוותרו ללא ספריות, מסגרות מחוץ לשעות הלימודים. אוסיף גם שיש קיצוץ של 40 מיליון שקלים בתקציב החינוך הבלתי פורמלי, תנועות הנוער. בסוף איכשהו הכל מתחבר לתמונה עגומה, כשהחלופה עבורם היא או מסכים או שיטוט ברחוב. יש כאן פגיעה בשוויון ההזדמנויות של אוכלוסיות חלשות ואף של המעמד הבינוני שיוקר המחיה והמחיר הממוצע של ספרי הילדים, כ-90 שקלים לספר, הופכים נגישות לספרים לפריבילגיה השמורה למי שידו משגת בלבד. בואו נשמור על עם הספר, נפתח, נבנה, נתקן, נשקם. בואו לא נחריב. מילה טובה ליהונתן והצוות במשרד התרבות. אני סומכת עליכם.

וכלנית.

וכלנית, תודה רבה כלנית. אני מעריכה את הנכונות שלכם להיאבק. אנחנו נצליח בכוחות משותפים, אני מקווה, גם את המאבק הקטן הזה כי הוא חשוב, הוא ערכי, הוא עקרוני ותודה לכולכם על ההשתתפות בדיון. אני אתכם. הספריות הפכו לנושא ליבה בוועדה הזאת. אנחנו פה לאורך הדרך. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:39.