פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
24/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 273
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ד בשבט התשפ"ד (24 בינואר 2024), שעה 9:38

פתרונות למחסור בכוח אדם בענפי התיירות, החקלאות והתעשייה עקב המלחמה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
אלי דלל
שלום דנינו
סימון מושיאשוילי

אחמד טיבי
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן
מטי צרפתי הרכבי

נועה שפיצר מזרחי - מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי יצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

לאה בן עזרא - ראש ענף בקרת תוכניות עבודה, משרד הבינוי והשיכון

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

ענבל משש - מנהלת מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

מיטל כהן שבתאי - מנהלת אגף חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה

תובל בן אורי - עו"ד, מחלקת אומנות, משרד החוץ

רותי מור - מנהל הביטוח והמכירה, ביטוח לאומי

יוסף פולין - לשכה משפטית, ביטוח לאומי

אסנת הילה מארק - חברת כנסת לשעבר

שמרית גור - סמנכ"לית כספים, חברת מרכבים טכנולוגיות תחבורה בע"מ, יצרן האוטובוסים בישראל

ישראל צרפתי - חבר הנהלה, איגוד המוסכים בישראל

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים בישראל

אברהם ונגר - נציג איגוד המוסכים בישראל

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים בישראל

ורוניקה רוזנברג - עו"ד, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל

מיכל וקסמן חילי - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

אורי דורמן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל

יוסי אלקובי - נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה

מילר - ההסתדרות

דובי אמיתי - ההסתדרות

ד"ר עידית חנוכה

רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות



פתרונות למחסור בכוח אדם בענפי התיירות, החקלאות והתעשייה עקב המלחמה

אני פותח את הישיבה. הנושא פתרונות למחסור בכוח אדם בענפי התיירות, החקלאות והתעשייה עקב המלחמה. היה צריך להיות גם משרד התיירות, אבל התיירות ביקשו אורכה שזה לא יקרה היום, אז איתם אנחנו נעשה דיון ביום ראשון בעוד שבוע וחצי. נעשה המשך.

כל הנושא זה בעצם פתרונות. יש שתי בעיות, בעיה אחת של עובדים זרים ובעיה אחת של עובדים פלסטינים. שתי הבעיות האלה צריכות להיפתר באיזושהי צורה. בנושא של עובדים זרים יש התקדמות די גדולה, במיוחד בתחום החקלאות, בתחום התעשייה פחות כרגע. ובעובדים הפלסטינים מחכים להחלטה של הקבינט מה לעשות עם זה. ברגע שתהיה החלטה של הקבינט, נגיד שלא יהיו עובדים פלסטינים, אז משרד האוצר ומשרדי הממשלה יגדילו באופן פרופורציונלי את מספר העובדים הזרים בתחום, זה מה שנאמר על ידי משרד האוצר בישיבה פנימית שעשיתי, ואם הם יחליטו החלטה באמצע, מה שנקרא, אז אותו דבר באופן פרופורציונלי הם יגדילו גם כן. זאת אומרת, בגדול העובדים הפלסטינים זה נושא שצריך להיפתר כמה שיותר מהר, על מנת שהמשרדים יידעו מה לעשות בעניין הזה, וכמה להגדיל ואיך להגדיל.

עכשיו הבעיה הנוספת שלנו היא שזה לוקח זמן להביא את העובדים הזרים בכל משרד ומשרד מכל מיני סיבות. אז אחרי שקיימנו את הישיבה הקודמת אני רוצה התייחסות מסוימת כדי לראות איך אנחנו מתקדמים בכל מקום ומקום בעניין הזה. נתחיל במשרד החקלאות.

בוקר טוב אדוני תודה רבה. ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. כמו שאדוני אמר אנחנו שמחים להגיד שאנחנו מתקדמים בכמה מישורים. דבר ראשון אני מבקש להודות לכל השותפים, בראש ובראשונה לרשות האוכלוסין שבאמת עושה לילות כימים לעזור לחקלאים לגייס את העובדים.

רשות האוכלוסין פה, נכון?

פה, אדוני.

לא ראיתי אותך, תמיד את יושבת בצד ההוא.

אז כמו שמנכ"ל המשרד דיווח בישיבה הקודמת, היינו בשלהי חלוקת התוספת שאושרה על ידי הממשלה בסוף יולי 2023, והעברנו לרשות האוכלוסין בסוף השבוע שעבר, והם פרסמו לחקלאים את התוספת של כמעט מעל 8,000 היתרים. עכשיו הכדור אצל החקלאים, החקלאים צריכים לשלם את האגרות ולהזמין את העובדים.

אבל פטרו אותם מהאגרה.

לא, לא פטרו אותם מהאגרה.

שנת 2024 פטרו.

אדוני מה שסוכם, אני מבקש להזכיר, מי שהיה בעל היתר בשנת 2023 הוא מוארך, וכל היתר חדש יידרש לשלם את אגרת הבקשה.

לא, לא נכון.

מה המחיר של אגרת הבקשה?

650 אדוני.

הסיכום היה על כל העובדים.

650 שקלים לשנה?

שלא תשנו את זה. משרד האוצר פה? הסיכום היה על כלל העובדים של שנת 2024. לא ישולמו. לכן התחשיב נעשה לפי 30,000 עובדים כפול 650, 20 מיליון שקלים. זה לא היה הסיכום, אל תשנו אותו. זה הסיכום שנעשה איתי.

לא, אדוני. בניגוד לטבע שלי אני אעזור לאוצר, וזה מאוד קשה לי עכשיו אבל אני אעשה את זה. כל מי שהחזיר בהיתר ב-2023,

לא, זה לא הסיכום.

אדוני, אני אתן לך תשובה: כל מי שהחזיר היתר, 30,000 היתרים שהיו ב-2023 הם מוארכים. התוספת שניתנה לשנת 2024 זה התוספת מעל ה-30.

אתה מדבר על ה-10,000 הנוספים?

בדיוק, ה-9,000. ולכן אני אומר אותו דבר ואדוני אומר אותו דבר. כל מי שקיבל את התוספת זה במסגרת ה-9,000 והוא נדרש לשלם.

אני האמת שהבנתי שכל העובדים שיבואו ב-2024 לא ישלמו.

אני יותר מאשמח אדוני.

אני אדבר על זה עם כפיר בטט.

נשמח לעזרה.

אדוני, מתווה הפיצויים דיבר על אותם 10,000 עובדים שיצאו מישראל בשל המלחמה. כ-10,000 תאילנדים שעזבו ואז החקלאים אמרו שהם ניזוקו מזה שהם יצאו, ובצדק.

אבל הסיכום היה לפני.

ואז הם קיבלו אישור להאריך ל-20,000 עובדים שהיו בארץ. זאת אומרת היו 10,000 והארכנו ל-20,000.

את מדברת על משהו אחר, על האגרה?

האגרה, זה היה הסיכום לגבי האגרה.

על האגרה האוצר הסכים, הם היו פה והצהירו את ההצהרות. האוצר הסכים שכל העובדים האלה לא ישלמו את האגרה בשנת 2024. הוא הסכים.

כל כיווץ נוסף שהאוצר יסכים, אנחנו - - -

לא, הסכימו. את לא היית איתנו באותה ישיבה אולי, אבל הסכימו. האוצר פה ואוצר ועדת כספים גם. אבל הוא ואמר שאלו אותם 30,000. אני הבנתי גם ה-40,000 אבל אני אדבר על זה עם כפיר, אולי לא הבנתי נכון.

אנחנו נשמח אדוני.

אולי לא הבנתי נכון. לגבי ה-10,000 הנוספים או 9,000 אנחנו נדבר. מה זה 10,000 שממשלת ישראל אישרה? נוספים?

כן, מעבר ל-40.

נוספים? זה 50,000 כאילו?

נכון.

בסדר, מצוין. אז האלה באמת לא דיברנו עליהם. על ה-10 האלה, אני אוותר לכם על ה-650 שקלים. אבל על השאר, אנחנו נדבר עם כפיר על זה.

האם אפשר לשאול נכון להיום כמה עובדים זרים חסרים בחקלאות? אם יש לנו את המידע המדויק?

להשיב אדוני?

תלוי, את לא היית בהתחלה?

לא.

אז תלוי, הבעיה שלנו היא העובדים הפלסטינים. הם חסרים, 120,000 עובדים כמעט, הם חסרים.

לא בחקלאות.

לא, באופן כללי.

אני אגיד שיש במדינת ישראל כ-26,000 עובדים חקלאות שנמצאים עכשיו. לפני המלחמה היו כ-30,000, יצאו 10,000. בינתיים תודה לאל נכנסו כ-6,000 עובדים.

אז נכון לכרגע יש חוסר של 4,000?

המכסה הייתה 40,000 לפני המלחמה. בהתאם להחלטת הממשלה ב-30 ביולי. אבל ה- - - הזאת של ה-9,000 הנוספים הייתה בעיקר על הנייר כי לא חילקו אותה, אז עכשיו כשחילקנו אותה אז אנחנו צריכים קודם כול להשלים ל-30 עוד 9,000 ובאמת בהחלטת הממשלה הנוספת שעברה, עוד 10,000. אז אנחנו מגיעים.

ברגע שהקבינט יחליט מה עושים עם העובדים הפלסטינים, באותו רגע האוצר ביחד עם משרד הממשלה הרלוונטיים, יצטרכו להגדיל את המכסות של העובדים הזרים כי אחרת אין פתרון מקביל. נועה שוקרון התחייבה בישיבה פנימית שזה מה שהיא תעשה, יחד עמה הייתה גם משש באותה ישיבה ואמרו את זה במפורש. בגדול, ברגע שתהיה החלטה; בינתיים לא הייתה החלטה אז זה מתמסמס, אז אנחנו לא מסוגלים לסיים את העניין.

אבל את ה-9,000 של החקלאות את הכל חילקתם אסף? פרסמתם את כל ה-9,000?

כמעט את הכול. השארנו יתרה קטנה כי המודל שחילקנו לא נתן מענה לחקלאים שהגדילו את השטחים שלהם מהנתונים הקודמים. פרסמנו אתמול להערות הציבור קול קורא לחקלאים שהגדילו ולא קיבלו מענה בהגדלה כדי לאפשר עוד תוספת.

סיימתם את הרפורמה הזאת שרציתם לעשות?

אנחנו עובדים.

עובדים? אז תסיימו אותה. כי לוקח זמן להביא את העובדים.

אנחנו יודעים אדוני.

זו בעיה.

אדוני יושב-הראש אני אגיד לך איזו בעיה יש.

בלולים, אז דבר על זה בבחירות. אני לא מבין למה אתה צריך ככה? דבר.

לא, דווקא לא רק בלולים. אתמול דרך אגב הייתה לנו שיחה על הלולים אתמול – אני, הוא ואורן המנכ"ל – בלולים לא קיבלו שום תוספת של אפילו עובד זר אחד בכל ענף הלול לא קיבלו.

אז זה בדיוק העניין של הקול קורא. אז תגישו.

אבל לא, יש בעיה אחרת אבל לא משנה. חוץ מזה אחת הבעיות הגדולות שהחקלאות בכלל, לא רק בענף הלול, היינו עובדים עם כל מיני חברות כוח אדם כאלה שמביאים לנו את העובדים הפלסטינים, כאילו היה פיקים, למשל קוטפים כמו שהיינו בעגבניות. אז עכשיו הייתה עונה שקוטפים אז היינו מביאים כמו חברות כוח אדם שהיו מביאים לנו פלסטינים.

קבלני עיבוד, ששון.

קבלני עיבוד. עכשיו הם לא רשומים לנו בתור עובד שהיה לנו בוויזות בקטע של הפלסטינים, ואז אנחנו לא יכולים לקבל עליהם עובדים זרים. וגם הם לא באים.

חבר הכנסת גואטה, נשב על הקול קורא ואני אראה לך איפה זה מופיע.

זה בקול קורא. כמה עובדים שמתם בצד?

את ה-10,000.

כל ה-10,000 החדשים? אז זה יפתור לכם את הבעיה. מה קורה עם העובדים העונתיים? והמעבר ממקום למקום שצריכים את זה במשקים? מה קורה עם זה?

עכשיו ניתן את המענה. עכשיו אנחנו לא מגבילים. במסגרת הקול קורא של 10,000 מי שהעסיק עובדים פלסטינים יקבל את העובד, ויש מנגנון ניוד שעובד בשגרה וחקלאים שיקבלו את ההיתר.

אבל מנגנון ניוד רק עם חברות כוח אדם.

לא, זה בין החקלאים, אין חברות כוח אדם.

הם מניידים לבד?

כן. כי זה כמו שקורה היום. גם כשהמכסה הייתה 30,000, בגלל שהחקלאות היא עונתית, יש מנגנון ניוד נסתר.

טוב, מתי הקול קורא מסתיים?

ולהערות הציבור עד יום חמישי בערב, אני מקווה שבראשון-שני הוא יצא להגשה.

והחלוקה מתי?

אנחנו מאמינים שבגלל שיש לחץ, ניתן זמן להגשה לשבוע ימים, כי חקלאים צריכים להתארגן על טפסים וכאלה.

חודש ימים גמרתם?

אני מאמין שאפילו פחות. מקווה.

שבועיים צריך לגמור את זה. ההקצאות צריכות להיגמר בשבועיים.

תקבעי ישיבה בעוד שלושה שבועות. אני רוצה לדעת שזה הסתיים העניין, עם משרד החקלאות. ישיבה קצרה, הם יבואו יגידו שזה הסתיים, הם יגידו תודה רבה ונסיים את העניין.

אני שמח לראות אותך, אבל אפשר במייל.

לא, אני למדתי אתכם, כשאתם באים אתם כבר באים מוכנים. במכתב יש לכם זמן. עכשיו חקלאים, מה עם העובדים הזרים שאתם מביאים? אתם מסתדרים עם זה או יש בעיות?

אורי דורמן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. קודם כול אני רוצה להצטרף למילות הברכה והתודה של אסף, באמת אפשר להגיד שנעשית עבודה , נכנסנו לעבודה, לא לדיבורים אלא ממש לעבודה. גם מנהל ההגירה, רשות ההגירה, בראשותה של ענבל המנהל לעובדים זרים, וגם משרד החקלאות, ואנחנו מרגישים שזזים דברים.

כל העובדים שהגיעו עד עכשיו מעבר ל-20, ה-6,000 שענבל מדברת עליהם, זה לחקלאים שהיו להם היתרים, אוקיי? אז זה כבר חקלאים שהם בתוך העסק.

מאיזה מדינות אתם מביאים עכשיו? הבנתי שאם בא מתאילנד או חוזר, אז אתם מיד לוקחים אותו.

נכון.

אז מאיזה עוד מדינות?

60% מהעובדים שנכנסו לישראל מתוך ה-6,000 הם מתאילנד. מעל ל-600 ממלאווי, סרילנקה, הודו.

לחקלאות.

כן.

אבל הבנתי שחלק מהעובדים לא מספיק טובים, ככה אמרו לי. החזירו חלק. יש דבר כזה?

אני שמעתי בשוליים שלא היו מרוצים. בסך הכול יש כ-6,000 עובדים שנכנסו בזמן מלחמה ועובדים אצל החקלאים, ממדינות שונות.

אתם צריכים לעבוד יותר מהר, החקלאים. הם כבר קיבלו את ההחלטות. אתם לא מביאים את העובדים.

נכון. יש כרגע הקצאה לחקלאים של 40,000, 14 פתוחים כרגע מעבר ל-26 ואת זה החקלאים צריכים, ביחד עם הלשכות, לעבוד.

אני מניחה שבזמן מלחמה זה יותר קשה.

משש עבדה קשה מאוד לתת לכם את האמצעים להביא ואתם לא מביאים, אז מה יהיה עם זה?

אין שום ספק. גם החקלאים בהתארגנות וגם המטוסים מגיעים.

כמה זמן התארגנות?

הקושי הוא בגלל המלחמה?

מתאילנד יש הגבלות, ויש מדינות שזה רק בהתחלה כל הנושא הזה. וכל המערכת נמצאת.

אז כמה זמן ייקח לכם כדי להסדיר את העניין? אני אגיד לך למה אני לוחץ אותך. לא תהיה תוצרת חקלאית.

ואז מה יקרה? המחירים יעלו. זה הפחד.

הכול. גם לא יהיה לנו מה לאכול, וגם המחירים יעלו. אז מה העניין?

נכון, זה סופר חשוב החקלאות. נצטרך לייבא.

ולא נדבר על זה שגם יהיו המון פיצויים שהמדינה תצטרך לשלם בגלל המלחמה, כי אתם לא שותלים ואתם לא מגדלים, והכל קשור למלחמה כי העובדים הזרים ברחו. אז אתם צריכים לעבוד יותר מהר גם אתם.

קודם כול אני מסכים איתך, ואנחנו מאיצים בחקלאים לממש את ההיתרים שהם קיבלו. כל מי שיש לו היתרים שיממש אותם. זו נקודה אחת.

והדבר השני, ה-10,000 שהממשלה החליטה להוסיף, הם מיועדים לחקלאים שלא היה להם היתרים. אין להם היתרים. זאת אומרת מרבית מגדלי העדרים למשל אין להם היתרים, עכשיו כשיצא הקול קורא הם יגישו את הבקשות, הם יקבלו היתרים ויוכלו להביא. אני מניח שה-10,000 ינוצלו מהר מאוד.

לא, אני אומר לך. תראה, אתם ביקשתם ולחצתם לקבל מכסות. כשאתם מקבלים אתם צריכים להתכונן לפני שאתם מקבלים, כי פלוס מינוס ידעתם כמה אתם צריכים לקבל. אם אתם לא תעבדו מהר, אני אבקש ממשרד הפנים לבטל את המכסות. גם לכם אין זמן כמה שאתם רוצים, הנה אני אומר את זה לחקלאים. לא תעבדו מהר ולא תביאו מהר על מנת שתהיה פה תוצרת חקלאית בסופו של דבר, אז אני אבקש ממשרד הפנים לבטל את המכסות או לצמצם אותם. מי שלא צריך אז אין צורך. אז אתם גם כן צריכים לעשות את העבודה מהר.

דוד, רק בשבוע שעבר נתנו להם את האישורים.

אז ניתן להם, לא אומר להם מחר בבוקר, אבל הם צריכים לעבוד מהר. משש, אם הם לא יעשו את העבודה מהר, ותבדקי אותם, אז הם כנראה לא צריכים את העובדים, ואז אנחנו נצמצם.

אני בטוחה שהחקלאים עושים ככל יכולתם לעבוד מהר, זה העסק שלהם, זו הפרנסה שלהם.

אדוני יושב-הראש, צריך לקחת בחשבון שגם תהליך המיון במדינות לוקח זמן.

לא, מדברים על השלב הראשון לשלם על ההיתר.

לא לחקלאים. תהליך המיון הוא בתעשייה יותר ובבנייה.

נכון.

פחות בחקלאות.

בסוף רוצים להביא לפה עובדים מקצועיים שגם היו פה בחקלאות.

אנחנו לא עובדים רק בשביל החקלאים, אנחנו עובדים בשביל המדינה.

עובדים קודם כול בשביל המדינה.

אז הם צריכים להביא את העובדים מהר, זה הכול. זה לא לשחק, לקבל את האישור ולחכות עם זה.

אנחנו מנסים להדביק את הקצב.

אני אומרת שאני חושבת, אדוני יושב-הראש, כולם רתומים, גם החקלאים, גם ההתאחדות, גם אנחנו כמובן ניתן להם את כל המעטפת שצריך.

בסדר גמור, אתם נותנים את המעטפת אני יודע את זה.

אני מאמינה שבתוך זמן קצר אנחנו נראה תנועת כניסה מוגברת של עובדים.

אני לא מאיים פה; אני רק אומר להם שאם כל אחד ישמור ולא יעשה את העבודה אז אתם תצמצמו את זה. זה הכול.

כבוד יושב-הראש אני רק רוצה להגיד עוד משפט אחד: יש את ההסדר של ההבאה של העובדים דרך הלשכות הפרטיות. ההסדר הזה אמור להסתיים בשבוע הבא, איני יודע, החלטת ממשלה.

בסדר גמור.

אננו מאוד מבקשים להאריך את ההסדר הזה ל-90 ימים נוספים.

אין בעיה.

אני יודע שיש איזשהם התנגדויות.

בסדר, אני לא מאיים עליכם, אני רק אומר לכם שאתם גם צריכים לעשות את העבודה.

הכל בסדר, כולם צריכים לעשות את העבודה ביחד, כרגע עובדים ביחד, וצריך לזכור שלהעלות מ-20 ל-50 זה מבצע, כבוד יושב-הראש.

בסדר גמור, אל תגידו שלא אמרתי לכם. אני אומר את זה גם למשרד החקלאות פה. היה ואתם תישנו על הזכויות שלכם ולא תעשו את העבודה, אנחנו נצמצם לכם את העובדים. ניתן את זה למגזרים אחרים, בתוך החקלאות למגזר, הלולים יקבלו הרבה, הנה הוא חייך, הכול בסדר.

קודם כול אנחנו מנסים להדביק את קצב העבודה לרשות האוכלוסין למרות שזה קשה, אבל אני מאמין שהם יצליחו.

אבל אני מאמין שאתם תעמדו במשימה, אז הכול בסדר. לא נגיע לדילמה הזאת.

אנחנו נעשה מאמץ גדול מאוד.

יש לכם מזל שהיא לטובתכם כל הזמן.

דוד, ענף התעשייה.

עכשיו ענף התעשייה.

חסרים שם 18,000.

אני יכול לשאול שאלה אחרונה על ענף החקלאות?

כן, בבקשה.

בזמנו גם דיברנו, אני חושב בוועדה הזאת וגם בוועדות נוספות על עובדים שהגיעו מסרילנקה, ועל היעדר ביקוש או על ביקוש לעובדים האלה.

היא אמרה שחלק מהעובדים הם מסרילנקה, הם אמרו עכשיו.

אפשר לדעת כמה ביקשו מתוך ה-5,000?

היא יודעת.

כן, נחתם באמת הסכם בילטרלי בזמן מלחמה, שר הפנים חתם עם סרילנקה, זה אחת הדברים החשובים שמגדילים בסוף את הפוטנציאל של גיוס העובדים. הזדרזנו ויש מאגר עובדים של כ-10,000 עובדים שממתינים בסרילנקה.

ממתינים?

כן.

לא רק לחקלאות?

לחקלאות. ואנחנו באמת ממתינים להזמנות. אני מאמינה שזה יבוצע בזמן הקרוב אחרי שחילקו את ה-9,000 וכפי שאמרתי נראה באמת יותר הזמנות.

למה התעכבת דווקא על סרילנקה?

היו כל מיני התייחסויות לעובדים האלה ביחס לעובדים שמגיעים מתאילנד.

תאילנד הם כנראה הכי טובים לחקלאות. יש להם ניסיון , לא יודע, יותר טוב.

יש כאלה שחולקים על יושב-הראש.

הרי עובדים בבורמה הם עובדים זרים בתאילנד, והתאילנדים באים לישראל. ובורמה מוכנים לבוא לפה אבל משרד החוץ לא מסכים וגם משרד הפנים, בגלל הנושא של הרצון להישאר בארץ, אז זה ירד מהפרק. מבורמה היינו מביאים בתוך 10 דקות את כולם. אבל זה מה שהיה. אז מביאים עכשיו ממדינה אחרת.

גם היום אדוני אפשר להביא בזמן קצר גם מסרילנקה, וצריך רק הזמנות של החקלאים, והם על זה.

הם פה. לכן אני עכשיו לחצתי אותם קצת לסיים את העניין מהר.

ענבל, כמה נכנסו עד עכשיו מסרילנקה בחקלאות?

535 עובדים.

אבל יש הרבה שמחכים להיכנס.

כן אבל אנחנו יודעים שגם מלאווי פתוחה וההשמה במלאווי מצוינת ואני חושבת שמאוד מרוצים, אז אפשר אולי לאזן גם בין המדינות.

לא, מה, זה המצב, מה אני אעשה. איזה יחסים יש לנו עם בורמה? יש לנו יחסים?

תדע לך, אלה מבורמה עובדים בתאילנד. הם עובדים זרים בתאילנד. הייתי עכשיו בתאילנד. כל רשת בתי חב"ד עובדים שם.

אתה בכל שבוע מספר לנו איפה אתה מטייל, אילת זה זה.

איפה לא טיילתי כבר שנה, לא ראיתי חו"ל.

תגיד לי, בענף הפטם אין מספיק עובדים?

אין עובדים. אתמול בלילה זה הפיצוצים שהיו, אני אסף והמנכ"ל. מקווה שנצליח לתקן.

עם מי? עם משש עשית?

משש? אני יכול לדבר עם משש? אני מפחד ממנה. עם אורן ועם אסף הייתה לי שיחה על הנושא בענף הפטם.

אפשר לעבור לתעשייה? נעבור לתעשייה. מי רוצה לדבר על התעשייה? למי יש נתונים והסברים?

תודה רבה אדוני, עורכת דין מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים הפלטפורמה שיש היום להבאת עובדים זרים לתעשייה היא פלטפורמה לא רלוונטית לנסיבות שנוצרו בעקבות המלחמה. גם הפלטפורמה שניתנה בזמנו, והיא ניתנה ביולי עוד לפני המלחמה לא נתנה מענה שלם, אגב המלחמה מענה עוד קטן הרבה יותר, ולמה אנחנו מתכוונים?

החלטת הממשלה מיולי והנוהל לפיה, קבע שהשכר להבאת אותם עובדים הוא בין 60% מהשכר הממוצע במשק, ל-130% מהשכר הממוצע במשק. רבים מהמעסיקים, מהתעשיינים מזמינים אותם בשכר של 85% מהשכר הממוצע במשק. למעשה השכר הזה שאנחנו מדברים עליו, השכר הגבוה הזה מ-60% ל-130% מהשכר הממוצע במשק זה השכר ההתחלתי, השכר הבסיסי שעליו מוסיפים תוספת משמרות, תוספת משמרת שניה, שלישית, שיש הרבה מהם בתעשייה.

אבל הסיבה היא בגלל שבתעשייה יש עובדים ישראליים שרוצים לעבוד בניגוד לחקלאות, ולכן כדי למנוע את העניין הזה שיביאו עובדים במשכורות מינימום, אלא רק עובדים מקצועיים, ולכן בעובדים המקצועיים ניתנה הגבלה של שכר. יש לזה היגיון ואת זה אנחנו לא משנים.

דווקא לפי הנוהל שאני מדברת עליו, אפשר להביא עובדים לא מקצועיים. ואני מזכירה, אלו אותם עובדים שאמורים להחליף את העובדים - - - ב-60% מהשכר הממוצע במשק.

אבל העובדים הלא מקצועיים מתחרים בעובדים בישראל.

העובדים הלא מקצועיים שאפשר להביא לפי הנוהל הם במינימום של 60% מהשכר הממוצע במשק, מה שאומר קרוב ל-7,000 שכר בסיס.

אז תביאו רק עובדים מקצועיים.

אבל אין עובדים, אין דרך למלא את השורות. העובדים הפלסטינאים מילאו את השורות האלה.

העובדים הפלסטינאים הם סיפור אחר, אנחנו נדבר על זה.

דוד, היום חסר בתעשייה 18,000 עובדים. לפני זה הממשלה אישרה 3,000 עובדים ועכשיו בתעשייה יש מחסור גדול, שלא לדבר שקשה לייצר.

בגלל העובדים הפלסטינים?

לא רק. אבל צריך להבין שהמצב הנוכחי הוא מאוד בעייתי, ולמה? כי בתעשיית המתכת ובייצור חסרים עובדים, שלא נדבר שחלקם גם מייצרים אמצעי לחימה. צריך להבין את זה.

זה משהו אחר.

רובם.

בסדר, אני לא יודע רובם, אני יודע שחלק מהם.

אני מייצג את כולם, 700 - - -

רגע בוא נבחין רגע את הטענה שלך. הטענה הראשונה את אומרת שהמגבלה של אחוז מהשכר היא בעייתית כי זה מונע מכם להביא עובדים זה דבר ראשון.

למעשה יש תוספות, וצריך גם לזכור ש- - - יש הסכמים מיוחדים שמוסיפים מעבר לתוספות שבהסכמים הקיבוציים, כך אנחנו מדברים על עשרות אחוזים יותר מזה, זה הדבר הראשון. הדבר השני הוא שהסכום שאפשר לקזז בגין מגורים לאותם עובדים הוא סכום מאוד קטן.

אבל זה תופס לגבי כל העובדים.

בתעשייה זה בא לידי ביטוי בצורה מיוחדת. בתעשייה הרבה מאוד מהתעשיינים מקבלים בסך הכול שני עובדים. אתה משכן שני עובדים בדירה, שאתה לא צריך להכביר מילים על כמה הדירות עלו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, אתה משכן שני עובדים, יכול לגבות גג תלוי באזור המגורים בין 300-500 שקלים, צריך לרהט את הדירה, צריך לשלם ארנונה, חשמל וכל מה שכרוך בזה.

בסדר. אז איפה את רוצה שהוא יגור? שהוא יבוא לפה, יעבוד בשכר מינימום וגם ישכור דירה?

לא, אבל הכוונה שהשכר של העובד. תקשיב בחקלאות למשל משלמים שכר מינימום, עזוב שהם לוקחים יותר כי יש חוסר בעובדים וזה היצע וביקוש. בתעשייה מחייבים אותך לשלם להם לפי שכר מומחה.

יש 130% מהשכר הממוצע במשק, זאת אומרת מינימום 15,000 שקלים.

בדיוק. עכשיו מה-15,000 שקלים, זה גם כמו הבעיה אצלנו. אצלנו אתה צריך לתת להם דיור, אני יכול לחייב אותם על הדיור רק ב-500 שקלים, הדירה עולה 5,000-6,000 שקלים, איפה חשמל? איפה ארנונה?

רגע בוא נשמע את משרד הכלכלה ואחר כך. יש לך נתונים אחרים?

את הנתונים עדיין לא הצגתי, את המספרים של החוסר, אני יכולה להסביר מאיפה הם.

אז שניה. חבר הכנסת דלל אמר שיש חוסר של 18,000.

נכון.

אני יכולה להסביר מאיפה הגענו ל-18,000 אבל בסדר.

טוב, כנראה שכבר מסרנו את המידע.

אבל צריך גם לדעת איזה תחומים נכנסים תחת הסיפור של התעשייה, בהגדרה שלו.

יש עוד נקודה אחת שהיא חשובה. בתעשייה יש משמרות להבדיל מהחקלאות שאין משמרות, וככה העלות על המעסיק היא הרבה יותר גבוהה.

בחלק מהמקרים מעל 40%.

אני לא מבין מה הטענה. שלא יביאו את העובדים?

לא, שיביאו, אבל צריך להבין שהעלות של העובד מגיעה למצב כזה שזה משפיע לא רק על הרווחיות אלא בכלל על הנושא של העלות של אותו מוצר.

הוא יותר יקר מהעובד הישראלי שלצידו, יקר בעשרות אחוזים.

יש שתי בעיות בתחום הזה של העובדים הזרים באופן כללי. זה הנושא של הדיור, מזון וכו' שנותנים להם.

לעובד הישראלי אתה לא נותן. אתה נותן לו משכורת.

רגע, זה חל על כל העובדים הזרים במדינת ישראל. זו הבעיה המרכזית. והבעיה השנייה היא הבעיה של הגמל או הפנסיה, שזו באמת בעיה רצינית שמגדילה את העלויות יחסית למדינות אחרות. פה פתאום השוו אותם כאילו הם עובדים ישראלים רגילים. אני לא מדבר על עובד שנמצא פה 20 שנים, אלא על עובד שנמצא שנתיים שלוש, שבא לשנתיים שלוש, והוא גם יכול לשחרר את הכספים בלי לשלם קנס, הוא היחיד. עובד ישראלי לא יכול לשחרר כסף בלי לשלם מס רווח הון, לעומת זאת העובד הזר משחרר והולך הביתה.

בדיוק.

כל הדברים האלה צריכים לבוא לידי פתרון. אני לא אכנס לזה כי יש לי תלונות כל היום מיושב-ראש ועדת עובדים זרים למה אני עושה דיון, ואני מסביר לו שזה דיון שקשור למשרדים שאנחנו מטפלים בהם, לדעת מה המצב. זה לא קשור לעצם התנאים של עובדים זרים וכו'.

מה שאני מבקש, שהוועדה לעובדים זרים תיכנס לסוגייה הזאת ותביא לנו תשובות בתוך חודש בעניין הזה אחרי שהיא ישבה עם משרדי הממשלה בעניין הזה, כי אני לא יכול להשאיר את זה בצד, זה משפיע באופן מובהק על ההוצאה השוטפת של התעשיינים, של החקלאים, של כולם בעניין הזה, ולכן צריך למצוא לזה פתרון.

דרך אגב דובי אמיתי מצא איזשהו פתרון משפטי, בינתיים משרד העבודה מתנגד לעניין הפנסיה. אומרים שבהסכמים זה כתוב אחרת, וכל מיני דברים כאלה.

אבל למה לא לתת לו שכר מינימום? למה אני מחויב לתת לו שכר הרבה-הרבה יותר גבוה? בוא ניתן לו מינימום.

הסברתי לך למה. בתעשייה אתה מדבר?

בתעשייה זה הסיפור.

בתעשייה זה בגלל שהם מביאים עובדים מקצועיים, הסברתי לך. התחרות עם העובד הישראלי, יש לנו עוד אינטרסים במדינה הזאת.

בסדר, אני זורם עם האינטרסים.

40% מהם לא מקצועיים דווקא.

תעצרי רגע. משרד הכלכלה.

נועה שפיצר, משרד הכלכלה מינהל תעשיות.

רגע, אז תכתבי מכתב לוועדה לעובדים זרים שאנחנו רוצים תוך חודש, שיעבדו בשבילנו הוא אומר אל תעשה דיון אז שהוא יעשה דיון וייתן לנו תשובות. אם הוא לא יעשה אז אנחנו נעשה דיונים על העניין הזה.

אבל למה חודש? זה הרבה זמן.

הרבה זמן, אוקיי שבועיים.

בסדר גמור. מצוין.

ברשותך, רק נקודה אחת.

כן, חבר הכנסת.

ברשותך רק לנקודה אחת אני רוצה להתייחס.

חדשה?

אני רק הגעתי עכשיו לדיון ולא במקרה הגעתי, הגעתי כשראיתי את הכותרת של הדיון.

אני אתן לך, אבל רגע נשמע אותה, היא התחילה ולא נתנו לה לדבר.

אני חושבת שגם בפעם הקודמת ציינתי. כרגע אנחנו רואים לפי נתוני למ"ס ירידה במספר העובדים החסרים בתעשייה, הנתונים העדכניים עומדים על כ-9,700 עובדים שחסרים.

אז איך הם אומרים 18,000?

וזה מצטרף למכסה של הפלסטינאים.

כמה המכסה של הפלסטינאים?

יש מכסה תעשייה מסחר ושירותים של 12,050 עובדים.

וכשאמרת 9,700 זה כולל בעלי מלאכה?

אדוני אני יכולה להסביר את הנתונים.

כן, זה כולל אותם. אנחנו טיפלנו בהם.

בוא נשמע את הנתונים מההתאחדות.

לא, יש משרד הכלכלה., מה הבעיה? מה, הם צריכים לתת במקומם.

לא במקומם, תשמע.

לא מבין את הגישה. זהו? זה הנתונים. רגע, חבר הכנסת לפני זה הוא ביקש.

כן, אני הגעתי לדיון, הייתי בדיונים של הוועדה לעובדים זרים גם בחודשיים האחרונים ועלינו על סוגיה שעד עכשיו היא לא מקבלת שום מענה לגבי, בעיקר, העובדים הפלסטינים שעובדים בחברה הערבית, ואני אחדד איפה הייחודיות בכל הסוגייה הזו.

יש את כל הנושא של התעשייה ובעלי מלאכה ותעשייה זעירה בחברה הערבית וכל מה שבתוך אזורי התעשייה והכול, כמעט 99% מהעובדים הם עובדים פלסטינים, ומאז ה-7 באוקטובר אף אחד לא מגיע. זה פוגע פגיעה מאוד קשה בכל העסקים, בכל החברה הערבית בתחומים האלה בתוך היישובים עצמם בנוסף לענף החקלאות שגם כל מגדלי החקלאות, גם בצפון, גם במשולש, ובעיקר בנגב, גם מגדלי הדרים וצאן, שמי שמטפל ומי שיוצא, וגם בהיתר של משרד החקלאות, שהיו עובדים פלסטינים עושים את העבודה גם הנושא הזה לא מטופל.

הסוגייה השלישית היא בקשר לעובדים סיעודיים במערכת הבריאות ובעיקר לאנשים מבוגרים שגם בגלל העניין של השפה בחברה הערבית הנושא הזה. ולכן אני חושב שהגיע הזמן גם אחרי שלושה חודשים לקבל תשובות לגבי הסוגיות האלה וגם לגבי העובדים הפלסטינים שעבדו ועשו את העבודה במקצועות האלה. תודה.

יוסי אלקובי רצה להגיד משהו. ניתן לו את האפשרות ואחר כך תדברו.

יוסי אלקובי נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. אני רוצה רק לחדד שאנחנו ממש בסוף, כי העסקים הקטנים, הדרישה שלנו עובד 2, 4, 5, שחברות כוח אדם מחפשות את הגדולים, והם נמצאים שם. למרות שאנחנו הקמנו אצלנו משרד לגיוס עובדים ואנחנו מפרסמים לעסקים שלנו ומביאים ומראיינים ומנסים לתת מענה לדבר הזה.

אני רוצה שתבינו דבר אחד, בעסקים הקטנים והבינוניים חסרים יותר מ-20,000 עובדים. הנתונים אצלנו, ואנחנו יודעים מה שקורה, ואנחנו חולשים על חמישה מחוזות.

כולל הפלסטינים?

לא. אני לא מדבר, ממש לא.

אבל משרד הכלכלה אומר מספרים אחרים.

תראה, האיגוד - - - לא עובד עם פלסטינים, אני רוצה שתבינו. יש כמה מקצועות ששם הם לא נכנסים, אלא בענף העץ למשל. היום טורקיה סגרה את שעריה לגבי הייבוא, היו מייבאים המון רהיטים מטורקיה.

טוב מאוד שהם סגרו, לא צריך לייבא מהם כלום.

אבל עכשיו פנו אלינו אם אנחנו יכולים לבוא ולספק? כן אנחנו יכולים לבוא ולספק אבל המכונות שלנו עומדות, אין עובדים, ואנחנו מחויבים. אני ממליץ שאנחנו יכולים בהתאחדות המלאכה והתעשייה להקים חברה שלנו שתביא כוח אדם בזול ולא לחייב חודש וחודשיים גובים מאיתנו כספים מטורפים. אנחנו יכולים לעשות את זה לבד. צריך לזה רישיון, זה לא יום לימודים ארוך. אנחנו יכולים לעשות את זה לבד ואנחנו יכולים לתת מענה לתעשייה שלנו שהיא לא נספרת.

גם הקבלנים רוצים את זה.

אז אני חושב שאנחנו צריכים לדעת איך עושים את זה, ואנחנו יכולים להתגבר על הדבר הזה ולגרום לכך שאנחנו יכולים לצאת לרומניה, למולדובה ולכל מיני מדינות כאלה ואחרות ולהביא אותם ולהוזיל את ההוצאות שלהם.

בנושא הבילטרלי נוכל גם לטפל, יש לנו את היכולות, יש לנו את המשרדים, יש לנו את הכוח לעשות את הדברים האלה ולתת מענה לעסקים קטנים ובינוניים שהם היום בקריסה נוראית, לא יהיו למדינת ישראל הכנסות מיסים מהעסקים האלו, יצטרכו למכור נכסים.

אני אומר לכם, חייבים לתת מענה לעסקים הקטנים. בגדול, העסקים הקטנים במדינת ישראל מונים 620,000 עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים 2.5 מיליון עובדים והם זועקים לשמים נמצאים על סף תהום, ואנחנו מבקשים מאדוני לתת לנו יכולות, להגיד לנו לאן להגיע, ולתת מענה לדברים האלה.

תכף משרד הפנים והאוצר יתייחסו לזה. מה רצית להגיד?

תראה, תעשיית המתכת וכל מה שקשור לענף התעשייה, בעיקר במתכת, כשאנחנו מדברים על המתכת זה ייצור שלא תמיד ישראלים מגיעים אליו, וגם לא פלסטינאים. עכשיו, כשאתה מביא עובד זר ואתה נותן לו את כל התנאים, כולל מגורים, כולל מזון כולל הכול, העלות פשוט הופכת להיות כמעט פי שתיים, ולכן זאת בעיה שאני חושב שאת החסמים שאנחנו נתנו, יכול להיות שיש תעשיות אחרות שאולי זה נכון אליהם כמו אלקטרוניקה כמו חשמל וכך הלאה, אבל תעשיית המתכת ותעשיית המזון לא תמיד עובדים ישראלים אוהבים לעבוד בהם, והעלות של הישראלי היא הרבה יותר נמוכה.

מה שאתה אומר בעצם עכשיו שבהתייחס לתעשייה או מלאכה צריך לעשות הבחנה בין סקטורים.

נכון.

הבנו. בשביל זה הם לא לוקחים בחשבון.

דרך אגב יש פה גם מישהו מחברת - - -

רגע, נציג ההסתדרות הלך וזה דבר שצריך גם לשבת איתם. זה חלק מההתייחסות הפנימית שקשורה להגנה על העובד הישראלי. יכול להיות שאתה צודק.

אבל אדוני יושב-הראש אם הייתה הקצאה לפלסטינאים בעובדים בלתי מקצועיים, נגיד באורזנים, במלקטים, במרכיבים שהם פשוטים, אז למה לא להקצות אותם מקצועות ולעשות את המצ'ינג הזה ואז הגיוס הופך להיות גם הרבה יותר קל.

קודם כול יש בזה משהו אני לא אומר שלא, אבל מה שאתם אומרים הנושא הזה של הוצאות זה לא חל רק על התעשייה, זה חל על כלל העובדים הזרים במדינת ישראל ובעניין הזה הספציפי המשרדים צריכים לקבל החלטה. זה מחייב גם משא ומתן עם ההסתדרות על העניין הזה כי היא הזאת שמתעקשת על העניין בהסכמים שישנם, זה מה שאני יודע. זה לא דבר שאפשר לפתור ביום, אבל זה גם לא התפקיד שלנו. יש ועדה שהיא ועדה לעובדים זרים שאני יודע שאתה יושב שם לא מעט, אני לא טועה.

אני לא חבר אבל יושב.

אז תסיימו את העבודה הזאת, אחר כך יבואו אליי בטענות שאני נכנס לנושאים של הוועדה. זה לא נכון. אני לא נכנס, אף פעם לא נכנסתי. אבל מה אני יכול לעשות שיש לנו משרדים שאנחנו אחראיים עליהם, וזה חלק מהדבר שאנחנו צריכים לברר ולטפל?

אז נתנו לכם עכשיו, ועדת הכלכלה נתנה לוועדה לעובדים זרים זמן מוקצב לטפל בבעיה. שבועיים ימים, לא תצליחו אנחנו גם ניכנס לעניין.

אוקיי. דרך אגב יש פה סמנכ"לית של חברת מרכבים, כדאי גם לשמוע אותה.

רגע. את מהתעשייה, סיימת?

לא, אני לא סיימתי אדוני. אם אפשר.

אוקיי יש לך עוד פעם שתי דקות, תדברי.

אז באמת דיברנו על השכר, דיברנו על המגורים. אני מזכירה שבתעשייה אין פתרונות קיימים למגורים קיימים.

אבל התייחסתי לזה, אמרתי שזה נושא שאנחנו נטפל בזה אחר כך. לא צריך לחזור על הטענות.

הדבר הבא שרלוונטי רק לתעשייה הוא העובדה שאין הסכם בילטרלי בתעשייה, מה שאומר שמעסיקים הם אלה שצריכים לאתר עובדים ואין להם שום גורם בצד השני שיכול לסייע להם, מה שמייקר את ההעסקה בעשרות אחוזים כעלות של - - -

בסדר. משש את רושמת את הטענות, נכון?

כן, אני אשמח גם להתייחס לזה.

עוד מעט. מי עוד קשור לתעשייה ולא דיבר?

הדבר הבא שקשור בתעשייה זה רשימת המדינות שכרגע מופיעה בנוהל ובהחלטת הממשלה מיולי, היא רשימת מדינות לא רלוונטית. הכי רלוונטית מהרשימה זו רומניה, אבל העובדים הרומנים אנחנו יודעים שהם בדרך כלל מבקשים והולכים לעבוד במדינות אחרות באירופה, משום שיש קרבה גאוגרפית ואין שם מלחמה, וזה הרבה יותר אטרקטיבי. ולכן המדינה הכי רלוונטית היא למעשה לא רלוונטית. מדינות כמו מולדובה, סרילנקה, הודו הן מדינות רלוונטיות, הן מדינות שמהן כן מביאים עובדים לענפים כלכליים אחרים.

אלו מדינות שאת לא יכולה להביא לתעשייה ולמלאכה?

לפי הנוהל אנחנו לא יכולים להביא. רשות האוכלוסין עושה הכול כדי לנסות לעשות - - -

הקבלנים קיבלו לייבא עובדים מהודו.

אז אולי אנחנו ניתן להשיב לאתי, כרגע זאת החלטת הממשלה והנוהל.

והדבר הבא קשור, וזה רלוונטי לכל הענפים הכלכליים, וזה האגרות. כל אחד מהדברים האלה הם חסמים. בתעשייה יש אגרה שנתית של מעל 8000 שקלים בנוסף לאגרות אחרות, אגרת בקשה וכו'. אתה מחלק את זה לחודשי השנה, זו תוספת של עוד אלפי שקלים בחודש לעובד. אז אם אני מוסיפה גם שכר שיקר בעשרות אחוזים - - -

לא הבנתי, 8000 לחלק ל-12 זה לא אלפי.

לא, אבל יש גם אגרת בקשה. אנחנו מדברים על קרוב ל-10,000 שקלים. אנחנו מדברים על 800-900 שקלים לחודש.

זה לא אלפי שקלים בחודש.

דיברתי כאן באופן כללי על כל אחד מהענפים הכלכליים, לכל אחד יש גם אגרות שונות בכל אחד מהענפים הכלכליים. התעשייה פחות או יותר שאתה מחלק בחודש זה יוצא קצת פחות מ-1,000 שקלים. אז אם אתה מוסיף גם את האגרות, גם את העלות של האיתור שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים לאיתור של עובד אחד, אתה מוסיף את המחיר של הדירות שבתעשייה זה יקר באופן מיוחד כי אין פתרונות, ואת העלויות של השכר כתוצאה מזה שבתעשייה יש תוספות רבות מאוד כתוצאה מההסכמים הקיבוצים וצווי ההרחבה, והסכמים מפעליים, למעשה אתה מחייב בשכר שהוא יקר בעשרות אחוזים מהעובד הישראלי שלצידו.

אני רוצה לומר משהו על העובד הישראלי שלצידו: הנושא של ההוגנות ביחסי עבודה זה - - - של יחסי עבודה. אתה לא יכול לתת פחות לעובד ישראלי עם ניסיון שעובד אצלך שנים, ואני מכניסה למשוואה הזאת גם את שכר הדירה מהעובד הזה שמגיע שנים אחריו ועובד ועושה כתף אל כתף בדיוק את אותה העבודה.

צודקת. תוסיפו לעובד הישראלי למשכורת 2,000 שקלים.

ואז מדברים על יוקר המחיה. אני מזכירה שיש תעשיות שהן עתירות ידיים.

דוד, ואז תדבר על יוקר המחייה.

לא, הטענה של ההשוואה, אפשר להשוות לא רק להוריד, אפשר גם להוסיף.

לא, אבל פה אתה מאלץ אותם.

יש תעשיות שהן עתירות ידיים ותעשיות קטנות ובינוניות שלא יכולות להשקיע באוטומציה. התוצאה היחידה היא שעלות השכר מעלה את עלות המוצר ואז מדברים על יוקר המחיה ועל תחרות וזה לא עולה בקנה אחד. הבקשה שלנו אדוני היא שני דברים, אני רק מסכמת.

זה הכול. נתתי לך שתי דקות דיברת שבע. מספיק. הבנו את הטענות לא צריך למחזר אותם.

אבל אנחנו עוד לא דיברנו על כמה חסר.

זה הכול. כן.

אני שמרית גור, סמנכ"לית כספים בחברת מרכבים, יצרן האוטובוסים בישראל. המפעל נוסד ב-1946. אני אגיד בקצרה: אנחנו חווים תחרות קשה מייבוא אוטובוסים מוגמרים מסין. המדינה מממנת מכרזים 100% סינים, אין שום העדפה חוקי לתוצרת הארץ וכו'. אני לא ארחיב על זה, אבל המפעל תוצרת מקומית, אנחנו מעסיקים 700 עובדים ישירים ועוד כ-2,500 ספקים מקומיים, ואנחנו בעצם מייצרים אוטובוסים גם ממוגנים, אם מחר יחליטו בצפון לעשות הובלות של תלמידים באוטובוסים ממוגנים, זה רק אנחנו, זה פיתוח שלנו עם משרד הביטחון הם לא יכולים להביא מסין. אנחנו עושים כבאיות.

את מתייחסת לנושא של אוטובוסים?

אני אגיע לעובדים, סליחה.

אז יש במכרזים של משרד התחבורה העדפה מסוימת על אחוז מסוים מההזמנות.

זה לא בחוק. זה מרצונם.

אבל זה במכרזים.

אגד הזמינו כבר מכרזים 100% סין.

לא כל דבר צריך בחוק.

אבל זה כרצונם יזמינו. גם אגד הזמינו גם 100% סיני, היו תקדימים וקורה.

אז אנחנו בתחרות קשה, אנחנו משלמים הסכמים קיבוצים לעובדים, קרנות השתלמות, כל מה שצריך, ומשלמים הרבה מעל שכר המינימום. אנחנו לא מצליחים למצוא עובדים. אנחנו צריכים רתכים, צבעים, חשמלאים, אין. לא משנה השכר כרגע. שים את החסמים, אתה דיברת על אגרות של 600 שקלים, אצלנו 10,000 שקלים, נשים את הכול בצד. אין רתכים, עשינו את הקורסים באום אל פחם, נשאר שלושה.

אין לכם הקצאה או שאתם לא יכולים להביא עובדים.

יש הקצאה כרגע ממדינות שהיא ציינה מאירופה, אף אחד לא יבוא מאירופה, שלחנו אפילו אנשים לרומניה לחפש עובדים, אבל אין רתכים מקומיים, היו לנו 80 פלסטינאים ערב המלחמה, הם אינם.

כמה רתכים חסרים לך היום?

חסרים לי 30 רתכים, קיבלנו הקצאות, ועוד 60 עובדים בלתי מיומנים. אנחנו הורדנו את קצב הייצור.

טוב, משרדי הפנים והאוצר, עכשיו עברנו אליכם. קודם כול התייחסות לטענות. אבל מעבר לזה, אחת הטענות המרכזיות כמו שאני מבין אותה, זה שאתם צריכים בנושא של התעשייה והמלאכה לאפשר להביא לא רק מאירופה אלא גם ממדינות אחרות שאתם לא מאפשרים. עשיתם את זה לקבלני הבניין, תעשו את זה גם לתעשייה ולמלאכה. אחרת רק מאירופה, אני לא מבין למה הם צריכים להביא רק מאירופה עובדים? זה באמת הטענה שנראית לי מוצדקת. אם יש בעיה להביא משם, תרחיבו את המעגל. בבקשה. קודם כול זה, זה דבר מרכזי שאני מבין ואת זה לדעתי אתם כן צריכים לשנות.

אני רק אומר בבריף קצר שנעשתה עבודה בין-משרדית מקצועית ביחד עם ההתאחדות, ובסוף גם מה שנחתם בהחלטת הממשלה וגם מה שנחתם בצוות הבין-משרדי שהתייחס לשכר ולמדינות בראשות משרד העבודה, זה לא היה בראשותנו. קודם כול הרציונל היה שמירה על תעסוקת ישראלים ואי דחיקה של ישראלים ממקומות העבודה. ולכן היו שם כמה דברים, ואחד נגע לנושא של השכר שחילקו את המקצועות לארבע מקצועות, יש שם ארבע קבוצת של מקצועות ובהתאמה את השכר, כי בסוף צריך לזכור שהשכר הזה לא צריך להיות פחות משכר של ישראלי ממוצע במשלח יד מקביל, כי אחרת יתעדפו זרים על פני ישראלים וברור לנו שהביטול של מתווה השכר יפגע אנושות בתעסוקת ישראלים בענף וזה היה הרציונל. אנחנו בהחלט ערים למצוקות שמעלים ההתאחדות ולכן העבודה הייתה איתם כתף אל כתף בצורה מסודרת, רצינית מעמיקה ומקצועית, ואלה ההסכמות שהגענו איתם.

עם מי?

עם ההתאחדות. אז עכשיו מה-30 ביולי בחלוף זמן קצר יחסית יש שוב פעם טענות לעניין השכר למרות שיש שם באמת הקלות. בהחלטת ממשלה הקודמת דובר על 130%.

רגע בהחלטת ממשלה קבעו ממש את עלויות השכר באחוזים?

כן, היה כתוב רק 130%. ועכשיו חילקנו למקצועות ונתנו 130, 110, 85 ו-60 אחוז מהשכר.

סליחה, למשל, רתכים זה 110%. דרך אגב בחקלאות אין דיור כי הם לנים בקרוואן בשטח.

לא, זה לא בדיוק ככה.

מה זה בקרוואן בשטח? מה זה השטויות האלה.

ברור שלכם בתעשייה העלויות הרבה יותר גבוהות מאצלי.

בהחלטת הממשלה היו שני עוגנים, עוגן אחד דיבר על השכר כדי למנוע דחיקה של ישראלים, ואנחנו יכולים להסכים על האירוע הזה. העוגן השני היה הדרך או האופן שבו מגייסים את העובדים הזרים. כמובן דרך המלך היא גיוס באמצעות הסכמים בילטרליים. ובנוסף נקבע שם מנגנון שמדבר על מדינות תמ"ג ומעלה עם רשימת מדינות כדי למנוע כמובן גבייה של דמי תיווך אסורים לעובדים זרים. אני אמשיך את מה שאדוני אמר.

רגע, למה אישרת לקבלנים לייבא מהודו? תאשרו גם לתעשיינים לייבא מהודו.

אני אסתכל, אני מתייחסת מיד ואני לא מתחמקת מלתת תשובות. אז כמובן שזו דרך המלך, והיינו במצב שגרה, ולכן זה עוגן בהחלטת הממשלה. אנחנו נמצאים במצב חירום כפי שאדוני יודע, בבניין ובחקלאות היה צורך דחוף כדי לשמור את הרציפות התפקודית, ביטחון המזון, כלכלת ישראל, לגייס עובדים במתווים מקבילים זה לצד זה כדי שייכנסו כמה שיותר עובדים, אני חושבת שזה היה צעד חכם ונבון שבסוף צריך לתת פוטנציאל או מאגר של עובדים יותר גדול לטובת המשק.

אתם אומרים שלא קשור למלחמה, שיש להם בעיה לגייס עובדים בכלל.

אז הטענה הזאת נשמעה. רגע, תנו לי לסיים.

לא, אני כועס, כי היא אומרת תעשיית בניה, חקלאות ומזון זה לא תעשייה? מתכת זה לא תעשייה? אתם ידועים שהיום מפעלי המתכת מייצרים היום תחמושת ואין להם עובדים.

זה לא מה שאני אמרתי, יכול להיות שאם היית שומע עד הסוף באמת הייתי מייתרת כמה שאלות.

היא לא אמרה את זה ככה.

אז אמרתי, החשיבות של הענפים הללו לא מוטלת בספק. אני בהחלט ערה גם למצוקה שנוצרה בענף התעשייה וגם לצורך לסייע לענף התעשייה ויש לי המון שיחות עם התעשיינים ואני בהחלט רוצה לסייע גם להם.

לגבי הקבוצות שיש שם, לגבי קבוצה ד' של העובדים הבלתי מקצועיים, דעתי המקצועית שאין היתכנות לגייס עובדים ממדינות תמ"ג ומעלה לסוגי המקצועות הללו של הבלתי מקצועיים ואני מסכימה לגמרי עם ההתאחדות שהצורך הזה צריך כרגע לאפשר להם לגייס.

זה לא מצוי בהחלטת ממשלה?

לא, אז החלטת הממשלה לאפשר לגייס גם ממדינות אחרות שאינן מדינות תמ"ג ומעלה כרגע עד לתיקון החלטת הממשלה, או לתקופה של כ-60 ימים שתוכל לתת להם מענה כדי שיצליחו להכניס עובדים.

רגע, אבל למה רק לתקופה?

אני לא מתנגדת לתיקון החלטת הממשלה, צריך לתקן את החלטת הממשלה. אני לא מעל החלטת ממשלה אדוני.

לא, אבל את יכולה לבקש הצעת מחליטים בעניין הזה, אם את רואה שיש בעיה.

אני אמרתי לתעשיינים, אני מוכנה לגלות גמישות מרבית ולאפשר לתעשיינים כרגע לתקופה של חירום לגייס לקבוצה ד' ממדינות שאינם תמ"ג ומעלה.

מה זה חירום? את מכירה את העמדה שלי שלדעתי צריך לבטל את הנושא של החלטת הממשלה ולתת לפקידות.

אפשר לתקן את החלטת הממשלה.

לא, באופן כללי.

זה כתוב פשוט, אדוני, בהחלטת הממשלה.

עכשיו זה עדיין הנוהל, נלך לפי הנוהל הקיים.

נכון.

תראי, את מסכימה איתם בעניין הזה. תעשי מה שאת מסכימה, או שתטפלי כמה שיותר מהר בשינוי החלטת הממשלה, או לקבל סמכות במובן מסוים שתוכלי באופן זמני לעשות תיקונים בגלל המצב שנמצא היום מצב מלחמה והכול. אז את זה אנחנו מבקשים ממך, את גם מסכימה לטענות האלה אז אין בעיה.

אם את יכולה לפתור את הבעיה באופן זמני, יש לך סמכות לזה ביחד עם משרד האוצר, אז תעשו את זה, כי זו באמת בעיה. זה לגבי הנושא של המדינות. לגבי הנושא של עובדים שהם בשכר מינימום שהם צריכים אותם אולי בגלל העובדים הפלסטינים וכו', צריך להחליף אותם או שאין החלטת ממשלה ובעצם זה בלתי אפשרי, נכון?

יש החרגה. היו 12,000 פלסטינאים שהועסקו בענף התעשייה. יש היום החרגה של כ-3,000 בערך מתוך המכסה, בוודאי שיש מחסור.

לזה אתם צריכים הסכם עם ההסתדרות? לא?

לגבי מה?

לגבי הנושא הזה של עובדים שהם עובדי שכר מינימום?

לגבי השכר הייתה ועדה מקצועית בין-משרדית בראשות משרד העבודה, הם קבעו את מדרגות השכר ושיתפו את משרד הכלכלה, משרד האוצר, אנחנו וכמובן את ההתאחדות.

ועל מנת לשנות את המכסה הזאת?

צריך לשכנע שיש הצדק מקצועי לשנות. זה משהו שנקבע לפני חודש-חודשיים שכולם היו שותפים. אפשר לא להסכים ואפשר לשכנע שזה לא נכון. אם ישכנעו שזה לא נכון וזה לא פוגע בתעסוקת ישראלים, אדוני, אז אני מניחה שמשרד העבודה הם מגיעים בנפש חפצה בשביל לשמוע. אבל חשוב מאוד לעגן את תעסוקת הישראלים ולא לדחוק אותם ממקומות העבודה.

משרד האוצר רצה להגיד משהו.

כן, אני אשמח להתייחס לנקודות שעלו פה, וזה גם יענה על חלק מהשאלות של חברי הכנסת. הצוות שענבל הזכירה, הצוות הבין-משרדי שהתכנס לקבוע את השכר, העבודה שלו כללה בחינה של השכר בפועל של העובדים הישראלים שעובדים בענף התעשייה לפי משטחי יד וחלוקה שלהם לאשכולות של מקצועות, וקביעה של העובדים הזרים שעובדים במקצועות המקבילים של אותו השכר. זאת אומרת לא נעשתה פה קביעת שכר שרירותית, אלא ממש לקחו פה את העובד הישראלי שעובד, מה שקראו פה כתף לכתף באותו משלח יד - -

אדוני זה לא נכון.

את מפריעה כל הזמן. אל תגידי לא נכון, תגידי לא מדויק. כי את מתייחסת לעובדי המדינה כאילו הם כלום.

לא, חס וחלילה.

אז בואי תחליפי אותם, תקבעי מה שאת רוצה, ואנחנו נתיישר לפי הקו שלך. יש גבול לכל דבר.

חלילה, אתה צודק. זה לא מדויק; זה מה שהייתי צריכה לומר.

כי הערת גם למשרד הפנים, גם לכלכלה וגם לאוצר את אותה ההערה.

שזה הוגן מצידך, ככה להעיר לכולם, זה פייר.

- - כך שהשכר שנקבע הוא השכר המקביל של העובד הישראלי באותו המקצוע, גם של העובדים, מה שאת קראת להם העובדים הבלתי מקצועיים, גם עבורם. זאת אומרת, המנגנון שחל על כל העובדים חל על העובדים הבלתי מקצועיים וכשמביאים עובד זר בלתי מקצועי, העלות שלו תהיה זהה לעובד הישראלי. הדבר הזה צריך לחול גם אם מחליטים להרחיב את מאגר המדינות.

יש פה טענה שזה לא תואם מכיוון שהעובד הזר, אתה מממן לו מגורים, מממן לו דברים שאתה לא מממן לעובד הישראלי, אז באופן טבעי העובד הישראלי מרגיש שהוא עובד בשכר יותר נמוך.

גם אל תשכח שכל העובדים הבלתי מקצועיים שהיו פה היו פלסטינאים, בלילה הם הולכים הביתה לישון, זהו.

יש שינוי פה.

יש פה שינוי דרמטי.

אבל זו בעיה לא רק של התעשייה, גם בחקלאות יש בעיה כזאת. זה דבר שצריך לפתור אותו.

ברור בכולם. לכן צריך לעשות open mind כדי להבין שהמשק עכשיו נמצא באיזושהי תקופה דרמטית ואתם צריכים לתת לזה איזה סוג של - - -

כמה אתה מקזז היום על מגורים וכו'?

יש פה שתי סוגיות במקביל. אז אני חושב שלסוגיה הזאת של מה שאמרה חברת הכנסת וגם אמרה ענבל, גם אם מרחיבים את מעגל המדינות, מנגנון השכר עדיין תקף.

אני הבנתי. כמה היום אתה מקזז לעובד?

לשאלה השנייה לעניין הליקויים, יש צוות בין-משרדי בראשות משרד העבודה שהיום הנושא הזה נמצא על שולחנם.

משרד העבודה יש לו עניין להילחם פה באופן אחר. הוא לא יכול לקבוע לבד. אתם נותנים למשרד העבודה לקבוע הכול.

הנושא הזה נבחן.

כמה המעביד מקזז מהמשכורת של העובד?

אני לא יודע, אולי ענבל תוכל להתייחס תכף, אני רק רוצה להגיד שמשרד העבודה בוחן כל ענף לגופו ומיכל ספציפית ישבה איתנו עם הצוות הזה.

יש פה מישהו ממשרד העובדה?

וביקשנו לקבל את עמדתה בשביל לבחון את המצב הקיים והאם הוא נכון או לא. כלומר הנושא הזה נמצא בעבודה.

כמה המעביד מקזז?

יש לפי התקנות אפשר לנכות סכום מירבי על מגורים הולמים, זה מחולק כמובן לפי אזורים בארץ.

זה תקנות?

כן, יש ירושלים, תל אביב, חיפה, מרכז, דרום וצפון. הסכום המקסימלי הוא בתל אביב 540.39 שקלים, זה הסכום המעודכן ל-2024, זה על המגורים.

הוא קיבל שתי הקצאות, הוא צריך לדאוג לדירה. איפה הוא ישים? אז הוא באמת יכול להשכיר דירה?

חברים, תיקחו בחשבון שאם מעסיק משכיר דירה אז זה לא לעובד אחד, זה לארבע, שש, שמונה עובדים.

כן, אבל דנינו, מה עושה עובד שמקבל רק שתיים? הוא מצוות אותו עם עוד אנשים? לא כולם רוצים לעשות את המצ'ינג האלה.

קודם כול זו שיטת המגורים המקובלת כולל אצלי בעסקים. השאלה היותר מרכזית היא החשבונאות של העניין הזה, איפה שמים את ההוצאה? האם על התלוש של העובד? ועל זה, אגב, יש פסקי דין שונים – ואנחנו ישבנו רק השבוע עם רואת חשבון לראות איך מטפלים בזה – אם זה בא בתלוש של העובד או בהוצאה של העסק? ואני חושב שפה כן צריך לטפל שכל העניין הזה של מגורים נכנס כהוצאה מוכרת ב-100% לעסק ולא צריך להלביש את זה על התלוש שמחייב תשלומים נוספים.

אבל חבר הכנסת דנינו, אתה מדבר כבר ע השינוי שהאוצר צריך לעשות בתקנות, כאילו אך מקזזים מעסקים? אבל היום זה מופיע בתלוש השכר של העובד.

אז אני אומר לך שאנחנו ערערנו על זה דרך רואת החשבון.

רגע, שלום, כל הכבוד לכולם, היא אפילו לא הספיקה להגיד כבר הסקתם מסקנות וכולם יכולים ללכת, נכון? כן, משש תמשיכי בבקשה.

שאלו פה לגבי חקלאות, אז סכום הניכוי המירבי המותר בחקלאות בגין מגורים הולמים והוצאות נלוות זה 609.85 ששקלים לחודש כסכום אחיד.

ברור שהסכומים הם לא רציניים.

מגורים והוצאות נלוות.

שלום, הבן שלי גר ועובד בתל אביב, משלם 3,000 שגר עם שותף אחד שכר דירה לחודש. מה, אני אבוא למעביד שלו ואגיד לו אדוני שזה יהיה על הגב שלך, הוצאה מוכרת?

סליחה, אתם מתחלים פה לערבב דברים, באמת.

לא עובד זר. לעובד זר יש היגיון שיממנו לו מגורים. עכשיו, השאלה כמה מקזזים לו מהשכר? זה עניין אחר.

זה אינטרס של המדינה שיגיעו פה עובדים זרים להניע את הכלכלה.

אדוני זה כתוב בהחלטת הממשלה שאמרתי 860, מה-30 ביולי.

את יכולה להעביר אלינו לוועדה את החלטת הממשלה.

כמובן. כתוב להנחות את שר העבודה לבצע בחינה של הסכומים המותרים לניכויים מהשכר, ולכן יש היום ועדה שבוחנת ובהתאם כמובן תיקון התקנות. זה בראשות משרד העבודה.

רונן.

רונן לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים בישראל. מה-7 באוקטובר למעשה, עפו מהענף שלנו כ-5,000 עובדים פלסטינים, אם לא יותר. יש לי מוסכים סגורים. יש לי מוסכים שהם סגורים לגמרי מאז. חלק מהמוסכים לא עובדים או שהם עובדים עם מתכונת של מ-12-14 עובדים לשני עובדים. יש לי מוסך בלוד שמ-12 עובדים שהיו נשארו לו שלושה עובדים. מוסכים שהתבססו בעיקר בענף המשאיות והאוטובוסים. יש לי מוסכים כרגע מרותקים שהצבא מרתק אותם, בגלל שהם עובדים רק על הסבה עם 70 מכוניות צבאיות בחוץ שאי אפשר עכשיו לתקן אותם. זאת אומרת שאם עכשיו היו לנו עובדים היינו יכולים להכשיר כלים צבאיים יותר מהר ולהכשיר אותם לשטח, שאני חושב שזו בעיה בטיחותית.

כרגע, יש לי פה בפחחות והצבע אני אספר לכם מה זה עושה. כשהפלסטינים יצאו והמזרח ירושלמים, יש להם מין קבוצות כאלה בוואטסאפ, ב-8 לחודש הם העלו את השכר של עצמם באופן קרטלי, בכל קבוצות הוואטסאפ שלהם, ל-25,000 שקלים, 1,000 שקלים. היום רוב הפחחים בישראל משלמים 1,000 ליום לעובד מזרח ירושלמי עם אוטו, בגלל שהפלסטינים יצאו, ואין לנו פתרון.

עכשיו דיברת על החלטת ממשלה מה זה עושה? יש לנו תמיכה של משרד התחבורה, משרד העבודה אומרים לא, היבואנים הוציאו לחל"תים. קודם כול שיחזירו ואחר כך, אבל זו לא תשובה. אנחנו צריכים עכשיו עובדים באותם מוסכים שצריכים מכוניות. אנחנו צריכים תשובות. כרגע יש לנו מוסכים מושבתים. אצלו במוסך של ארבעה עובדים, היה לו פלסטיני אחד, הוא היה במילואים, הוא היה חודש וחצי סגור. הוא היה במילואים, חודש וחצי סגור, עוד לא קיבל, לא חשוב, אבל זה לא עובד ככה, אנחנו צריכים פתרונות.

אנחנו לא מצליחים להגיע להחלטת ממשלה עכשיו אנחנו יצאנו פיילוט, כי אחנו לא היינו שם אף פעם, לא היינו עובדים זרים, עכשיו אם הפלסטינים לא ייכנסו יותר צריכים לעזור לנו למלא את השורות.

רגע רונן, מה רצית להגיד?

אני רק מציינת לשם הדיון שהמוסכים הם לא תחת ענף התעשייה והם לא קשורים להחלטת הממשלה.

נכון, זה בדיוק הבעיה.

כן אבל הנושא זה תעשייה. אישית אין לי בעיה, אבל אולי אתה צריך לעשות דיון בוועדה לעובדים זרים.

זה מלכוד, כי עד שהממשלה לא תחליט מה היא רוצה, שהעובדים הפלסטינים יכנסו או לא ייכנסו?

זה נכון, אבל הם צריכים לקבל החלטה מהירה. גם האוצר והפנים לא יכולים להגדיל את המכסות כל עוד מחר בבוקר כן יבוא הפלסטיני, אז מה יהיה? יזרקו את כל העובדים הזרים? הם צריכים לקבל החלטה מהירה, אפילו אולי או בהדרגה או בכלל לקבל לכאן או לכאן. בלי זה הפקידות המקצועית לא יכול לקבל החלטה בעניין.

ענבל, אמרת שאת מחריגה 3,000 פלסטינאים?

לא אני, המינהל האזרחי. יש כ-5,000 פלסטינאים, מתוכם 3,000 זה תעשייה.

ומה את רואה? אפשר לעשות משהו לטובת המוסכים? להרחיב קצת שם?

תלוי בהחלטת קבינט הממשלה.

זה לא היום.

אני שומעת את הזעקות מהמעסיקים אבל זו החלטת קבינט.

אז להמתין להחלטת הקבינט?

מה שאנחנו הבנו זה פה אחד, אם משרד העבודה מתנגד זה הלך ואין פתרונות.

משש, לאוצר, זה הכול תלוי בכם. לגבי הטענות שכן נשמעו מוצדקות, אני מבקש ממך טיפול מהיר והחלטות מהירות ודיווח לוועדה מה קורה עם זה, זה דבר ראשון. דבר שני, בהתייחס לתעשייה אני מבקש להקים צוות קטן שלנו על הנושאים שאנחנו יכולים לטפל מיד, תעשייה ומלאכה בנושא של המכסות, בנושא של השכר, כל הדברים האלה. לא למשרד העבודה. למשרד העבודה זו בעיה אחרת שזה משפיע בכלל על התעשייה והמלאכה. תנהלו איזה דיון אתה ודנינו ביחד עם האנשים שקשורים בעניין הזה ותביאו לנו מסקנות..

עם ששון.

זה לא קשור לחקלאות, לא קשור לעופות. אני מדבר על התעשייה והמלאכה. אתה מוכן להיות בצוות הזה?

בוודאי.

אז בסדר. דנינו ירכז ביחד איתך. גם העופות בפנים.

אנחנו היום חברי כנסת, מייצגים את כל עם ישראל.

ביחס לטענות אחרות שהן מוצדקות, קיזוז, עלות - -

חבר הכנסת גואטה, תספר על המשחטות שהיינו בהן וזקוקות לידיים עובדות.

- - וכל מיני דברים כאלה, אני מבקש, אני רואה שבאים אליי בטענות אז אני מקבל את הטענות האלה, זה באמת עניין לוועדה לעובדים זרים, ואני מבקש מהם שהם ייכנסו לתמונה ויסיימו את הטיפול בזה על מנת שנוכל להתקדם בענפים שקשורים לוועדת הכלכלה.

ביחס לעובדים הבלתי-מקצועיים, מה?

אמרתי, הכול בפנים. היא אמרה, משש, על העובדים הלא-מקצועיים, שהיא מסכימה לטענה הזאת. אבל מכיוון שיש החלטה של הממשלה - - -

אף אחד לא יבוא מהולנד בשביל לעבוד במשחטה בקריית מלאכי.

אדוני יושב-הראש, זה מה שבאתי.

תיכנסי לתמונה.

אז אני רוצה לספר לך שהיינו בסיור.

כמו שאני מכיר אותה, היא תיכנס לתמונה וכן תסייע. אחרי שתדווחי לנו, נקיים עוד דיון.

היינו בסיור ענבל ואני, והיינו במשחטה, יש בעיה, המשחטות עומדות, יש הרבה חבר'ה כאלה.

מכיוון שנתנו לחברי כנסת לרכז משהו מול המשרדים, אנחנו בכל מקרה נקיים ישיבה ברגע שאתם תביאו לנו מה קיבלתם, ועד אש משש והאוצר יביאו לנו מה הם עשו בעניינים האלה ונקיים ישיבה על הנושא הזה, ישיבת המשך. אני מחכה לכם עכשיו ומחכה לה, או לכם, או יחד עם האוצר.

ביחס לעובדים הפלסטינים אמרתי כבר בהתחלה, אנחנו לא יכולים לחזור על זה. בתכל'ס, ברגע שהממשלה תקבל החלטה, משרדי הממשלה יתארגנו בהתאם, זאת אומרת אם הם יקבלו החלטה שאין כניסה של עובדים פלסטינים יצטרכו להגדיל את מכסות כוח האדם גם לענפים שאין להם היום מכסה כזאת. כולל המוסכים לדעתי.

אנחנו מקבלים את המצב הביטחוני, אנחנו אנשי ביטחון, מקבלים את זה לחלוטין, אבל אנחנו צריכים פתרונות. אנחנו לא צריכים שיגידו לנו שהיבואנים עשו ככה, אחר כך לא נפגשים איתנו. משרד התחבורה מנסה לקבוע פגישה כבר חודש וחצי ולא עושים כלום.

אבל זה לא דבר שאני יכול להיכנס אליו עכשיו, כי זה לא היה נושא הדיון.

אבל אנחנו צריכים שיעזרו לנו.

אז אמרתי, קודם כול תעשה פניה לוועדה לעובדים זרים, תגיד יש לי בעיות.

אנחנו שם אבל המשרדים מעכבים.

תכתוב לו מכתב, אתה אוהב לכתוב מכתבים.

לא, רק לך.

רק לי. בסדר.

רונן, תראה מה הקריטריונים שהמינהל שחרר 3,000, אני לא יודע מה הקריטריונים אבל תראה אם במסגרת הקריטריונים האלה אתם יכולים להשתלב במוסכים מרכזיים.

רק למפעלים חיוניים, תרופות, - - - אנחנו לא שם.

רגע, קובי, רצית להגיד משהו?

כן, אני באמת רוצה לשאול שאלה, כל פעם אני שומע הסתדרות. מה זה ההסתדרות? ההסתדרות זה גוף של עובדים שאותם עובדים שהם מייצגים הם עובדים אצלנו, מי זה ההסתדרות? הסתדרות של אינטרס של המדינה לא שלי.

לא, תקשיב, אני אסביר לך. כל אחד מייצג אינטרס מסוים במדינה. אתה מייצג את האינטרס שלך, וההסתדרות מייצגת את האינטרס של העובד הישראלי. אין מה לעשות.

אבל ההסתדרות לא הכתיבה לי שום דבר. העובד הישראלי שעובד אצלנו שהוא צריך לכבד אותנו, שאנחנו מחזיקים אותו.

לא רק את שלך. אין לנו כבר זמן, נשמע את דובי וזהו, סיימנו. כן, דובי? דובי, מכיוון שאתה בצפון אז נתנו לך בזום.

יש לו כנס היום, מה הוא עושה היום? כנס של ההתאחדות.

אה, אתה לא במילואים היום? הוא תמיד בא אליי לפה עם המדים של האלוף משנה. אני הולך להעלות אותך לתת אלוף תשמע.

תודה לך אדוני היושב-ראש, אני מברך על הדיון, אני חושב שזו אחריות כבדה של ועדת הכלכלה לראות איך אנחנו מגשרים על הפער בין אותם עובדים פלסטינים שהיו כאן. אני מבין את מדיניות הממשלה ואני מקבל אותה. לצד זה, צריך באמת לדאוג לכל הענפים בלי יצא מן הכלל, אך יש דבר אחד שאני רוצה להעיר לתשומת לבם ולתשומת ליבם של חברי הכנסת וגם לחברתי היקרה ענבל משש שמנהלת את הענף הזה של רשות האוכלוסין.

הדרך להביא את העובדים היום זה דרך B2B, Business to business, לעצור את כל הבירוקרטיה של הסכמים בילטרליים שכרגע עוצרים חלק גדול מהגעת העובדים ולאפשר לפחות עוד שלושה חודשים להביא את העובדים ב-B2B, ענבל מכירה את זה, אין שום מניעה מאף משרד ממשלתי, ואני מבקש שגם לא משרד הפנים ימנע את היכולת לעבוד ב-B2B כי זה הולך מהר וכך נוכל לגשר על הפער.

והדבר השני שאני יכול לומר לך, אדוני יושב-הראש, אפשר לייצר קורלציה במקרה ובאיזשהו שלב יגיעו העובדים הפלסטינאים אז אנחנו נרד בכמות העובדים הזרים, זו לא בעיה לעשות את זה, אבל כרגע צריך לתת פתרון על מנת שהמשק ימשיך לנוע. לעניין הצפון, אדוני יושב-הראש, אני עדיין נלחם בצפון, אני אמשיך, ובעזרת השם גם ננצח. תודה על הזמן היקר.

טוב. היא לא שמעה אותך.

שמעתי, אני יודעת לחלק קשב. אני אישה.

כן? יש לך תשובה?

כן, דרך המלך היא כמובן באמצעות ההסכמים הבילטרליים אמרתי שזה במצבי שגרה. אנחנו נמצאים במצבי חירום ולכן אפשרנו כניסה של עובדים גם במתווה חירום פרטי באמצעות הלשכות הפרטיות המורשות. אם עולה פה בקשה להמשיך את המתווה, אנחנו נבחן אותה כמובן ונשיב בהקדם.

הייתה בקשה.

כן, המתווה מסתיים בסוף החודש.

את יכולה להאריך את זה?

אנחנו נבחן את זה ביחד עם המשרדים האחרים, זה לא רק לפתחנו, אבל בהחלט נבחן וגם נשוחח.

לפתחו של מי?

- - - לא השתמשו בהמון הקצאות אז.

אבל אם זה טוב תעשו גם ככה וגם ככה, את יודעת.

אני יודעת שאדוני לא אוהב, אבל שוב פעם זו החלטת ממשלה.

אין בעיה אבל אתם מביאים לממשלה הצעת מחליטים, לא אני.

בסדר, אז אני שומעת את מה שדובי אומר, אנחנו נבחן ביחד משרד משפטים, חקלאות, אנחנו. תראה, עכשיו עבר החלטת ממשלה נוספת בנושא חקלאות שהגדילה את המכסה, זה לא עלה שם, אז אנחנו נעשה איזשהו תיאום בינינו ונראה.

בחודש הבא שאנחנו נעשה דיון אני מקווה שכבר יהיו לך תשובות בעניין הזה.

בעזרת השם.

כבוד יושב-הראש אפשר רק דקה אחת?

כן, מי את?

ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. אני גם הייתי בדיון הקודם בוועדת הכלכלה.

אותה תשובה שנתתי למוסכים.

אני רק מעדכנת שיש דיון בוועדה לעובדים זרים בשבוע הבא, ולכן אני גם ארצה שיושב-הראש יעקוב, וגם אנחנו ענף שמשווע לעובדים.

מצוין, בסדר, אין בעיה. אני מסיים את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:57.