פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
ועדת הכלכלה
22/01/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 268
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ב בשבט התשפ"ד (22 בינואר 2024), שעה 9:00

סיוע לענף סוכני הביטוח בהתמודדות עם השלכות המלחמה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אלי דלל
שלום דנינו

אליהו רביבו

דור פישר - עו"ד, סגן בכיר ליועמ"ש, רשות שוק ההון, משרד האוצר

שמואל זקן - מנהל מחלקת ביטוחי רכוש, רשות שוק ההון, משרד האוצר

ליאור זהר - מנהלת מחלקת אסטרטגיה ותיווך פנסיוני, רשות שוק ההון, משרד האוצר

ירון אליאס - עו"ד, יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח

בועז סטמבלר - סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח

דרור שלו - מנכ"ל לשכת סוכני הביטוח

שי שדה - סוכן ביטוח, יו"ר הוועדה לביטוח כללי, לשכת סוכני הביטוח

יניב מאיר - עו"ד, יועץ מקצועי ללשכת סוכני הביטוח

שלמה אייזיק - סוכן ביטוח, נשיא לשכת סוכני הביטוח

שלמה אפלר - סוכן ביטוח, הוועדה האלמנטרית, לשכת סוכני הביטוח

הדר דניאל - מטה משפחות החטופים

דריה גונן - אחות של רומי גונן החטופה בעזה

איתן כץ - מטה משפחות החטופים

יזהר ליפשיץ - מטה משפחות החטופים

בן דנציג - אביו ודודו חטופים בעזה

מירב לשם גונן - אמא של רומי גונן החטופה בעזה

ד"ר עידית חנוכה

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סיוע לענף סוכני הביטוח בהתמודדות עם השלכות המלחמה

בוקר טוב לכולם. אני פותח את הישיבה. הנושא: סיוע לענף סוכני הביטוח בהתמודדות עם השלכות המלחמה. אוקיי? עלתה אליי פנייה מיושב-ראש סוכני הביטוח. קיבלנו פנייה עם איזה שהוא מכתב בעניין הזה. תסביר לי בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל, המטרה המרכזית שלנו היום בדיון זה להעלות סוגיות שמהוות חסמים בעת המיוחדת הזאת לאזרחי מדינת ישראל. וממש לא בא לשפר איזה שהם עניינים כאלה ואחרים לטובת סוכני הביטוח. למרות שאני גם, מכיוון שאנחנו עסקים קטנים ובינוניים אני אגע בשתי סוגיות שהן מאוד מאוד כואבות לנו בהמשך.

אנחנו מבקשים להעלות שבעה נושאים שונים, בהקשר הזה של פגיעה באזרחי המדינה או חשיפת אזרחי המדינה לאירועים כאלה ואחרים. מי שיעשה את העבודה זה אני והצוות שלי פה. שי שדה, שהוא יושב-ראש הוועדה לביטוח כללי, יניב מאיר, עורך דין והיועץ ללשכת סוכני הביטוח. וברשותך, אדוני יושב-הראש, אני אעביר את זכות הדיבור לשי שדה, שיעלה שלוש סוגיות מאוד חשובות. בבקשה שי.

שי, רק תעזור לנו להבין את העניינים המורכבים, תן את הכותרת לכל דבר ותגיד מה המהות ואז נמשיך. תודה.

אין שום בעיה. תודה, בוקר טוב. תודה רבה על כינוס הוועדה. באמת יש מספר סוגיות שלאור מלחמת "חרבות ברזל" יש להן השפעה מאוד מהותית על עולם הביטוח ובעצם על כל לקוח ולקוח. כרגע הדברים המאוד מאוד בולטים נמצאים בדרום הארץ, ביישובים שפונו ובצפון הארץ. בשתי רצועות הביטחון האלה שנקרא להם. יש הרבה מאוד דירות שפונו, בהמשך להחלטת הצבא והחלטת הממשלה לפנות יישובים. ויש מה שנקרא דירות שהן דירות בלתי מאוישות. כלומר אנשים לא גרים בהם. פוליסת דירה תקנית מדברת על כך שדירה בלתי מאוישת היא מקסימום עד 60 ימים. לאחר מכן צריך להפוך את הפוליסה לפוליסה שהיא עם כיסויים מופחתים. יצאה איזה שהיא הנחיה של המפקח על הביטוח, על רשות שוק ההון, לגבי להרחיב את זה. והיו חברות שבאמת באו לקראת המבוטחים ובאמת הרחיבו, אבל לא כולם. אין יישור קו בעניין הזה.

מה הפער בין הכיסוי שמכסה הקרן הפיצויים של מס רכוש, אם יקרה משהו לבית, לבין הפוליסה שאתם עושים?

דווקא במקרים של מס רכוש פחות יש בעיה, כי אם באמת הדירה נפגעה כתוצאה מהלחימה, מס רכוש נותן מענה, לפי המגבלות שלו כמובן.

איפה הפער? מה לא מכוסה?

דווקא בנזקים שאין להם קשר ללחימה. זה יכול להיות באמת נזק בזדון שיכול להיגרם לדירה, כתוצאה מכך שהיישובים ריקים. היישובים בצפון והיישובים בדרום ריקים. אז נכון שבחלקם הם אזורים צבאיים מאוד מאוד מוגנים, אבל לא כולם עד הסוף. ויכול להיות גם שריפה מקצר חשמלי.

בדברים הרגילים אתה אומר.

בוודאי. דברים רגילים, שהם לאו דווקא קשורים למלחמה.

אז הם לא מכוסים על ידי קרן הפיצוי.

נכון.

שנהיה ברורים. כן?

נכון. אם היה קצר חשמלי כתוצאה מזה שהיה עייפות החומר בארון החשמל, ונשרפה הדירה, דברים שקורים ביום יום.

רגע, אז מה קורה בתקופת מלחמה עם הפוליסה?

מה שקורה זה שברגע שאנשים לא גרים מעל 60 ימים בבית, הפוליסה התקנית אומרת שהדירה הופכת להיות דירה בלתי מאוישת. זה אומר שצריך להרחיב את הפוליסה, לשלם עליה אקסטרה תשלום והכיסויים יורדים.

ואנשים לא עושים את זה.

א', לא כולם יודעים. ו-ב', דווקא אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהכי כרגע זקוקה לעזרה שלנו שאנחנו מבקשים מהם להפחית כיסויים ולהוסיף כסף.

ומה מפריע לכם, סוכנות הביטוח הארצית, לעשות את זה באופן ישיר ולהגיד כל עוד יש מלחמה הפוליסה בתוקף. זה נוגד איזה חוק?

לא, זה לא הם, זה חברות הביטוח. שים לב, הם סוכני ביטוח.

אני לא יכול לשנות את התנאים של הפוליסה.

רגע, אתה מודיע, אתה סוכן, נכון?

נכון.

אז אתה לא צריך להודיע ללקוח שיש לו בעיה עם הפוליסה אחרי 60 ימים?

אני מודיע. אבל אני רוצה לתת לו פתרון ואין לי כרגע בארגז הכלים שלי פתרונות.

הפתרון היחיד הוא בעצם להוסיף כסף לחברת הביטוח. זה הפתרון?

אתה מוסיף כסף ומפחית לו כיסויים.

לא, מה זה מפחית לו?

דירה בלתי מאוישת אין בה כיסוי.

אבל אני לא יכול להגיד שלמרות שהיא לא מאוישת אני רוצה שיהיה לי ביטוח?

לא. בלתי מאוישת מעל 60 יום, על פי הפוליסה התקנית, אתה לא יכול להכניס לה לא נזק בזדון, אין כיסוי של נזק בזדון.

גם אם אני רוצה לשלם, אני לא יכול?

אין כיסוי לזה.

להאריך את המועד של הדבר הזה?

אדוני יושב-הראש, יש פה עוד סוגיה, אנחנו לא מטפלים בביטוחים הישירים. שזה אופרציה בפני עצמה. אין לנו שמץ של מושג.

לא משנה, זו אותה בעיה.

כן, אנחנו לא יודעים מה קורה שם.

איפה זה מתנגש? בפוליסות של חברות הביטוח או בחוק שקיים? איפה? כאילו, עם מי צריך לדבר?

ביטוח דירה היא פוליסה תקנית. זה אומר שתנאי המינימום קבע המפקח על הביטוח, רשות שוק ההון.

הבנתי. ויש מקרים שהיו צריכים לכסות אותם? פריצות, דברים מן הסוג הזה. שהיו בתקופה. יש לכם מידע על זה?

קודם כל, גם ראינו פרסומים על באמת בתחילת המלחמה, בדרום, אפרופו בדרום, על גניבות של ציוד. אם גנבו ציוד ממתחם הנובה, אז מה - - -

כמה זה קרה? יש לכם מידע סטטיסטי?

אין לנו מידע סטטיסטי לבוא לתת לך עכשיו פה נתונים מדויקים. כי עוד פעם, הדברים גם בהתהוות. אבל אנחנו מבינים, בהתחלה, כל עוד המלחמה התחילה, אז בטווח של ה-60 ימים אמרנו יש לנו פתרון.

הבנתי.

עברנו 60 ימים, אמרנו חבר'ה.

יש פה מישהו מרשות שוק ההון?

כן, כן. להתייחס לסוגייה הזאת בינתיים?

אוקיי, רק לזה, כן.

ושאלת ביניים, אם הפוליסה מדברת גם על עסקים. אם זה אותו מעמד.

שאלה טובה, אין התייחסות בפוליסה.

לא, לא מכיר בעיה בעסקים. בעסקים אין פוליסה תקנית. עו"ד דור פישר, סגן היועץ המשפטי ברשות שוק ההון. אז אני אתחיל מזה שבעסקים אני לא מכיר שיש בעיה כזאת, כי אין פוליסה תקנית. אז אני לא מכיר שם. אני אבהיר. בתחומים מסוימים אנחנו מוציאים, כמו שנאמר, פוליסה שהיא פוליסה שהיא התקנית. כל הפוליסות צריכות להיות בנוסח הזה, בשונה, יש מקומות שהחברות יכולות לנסח בעצמן את הפוליסה והיא משתנה מנוסח לנוסח. בנושא של פוליסת דירה יש פוליסה שאנחנו פרסמנו הוראות לגביה ויש לה הוראות אחידות בכל השוק.

בנוגע לדירה שאינה מאוישת יש הוראה באמת של 60 ימים. אנחנו פנינו לחברות ואמרנו להם להתחשב ולא לבטל את הפוליסה.

נו, ומה הייתה התשובה?

אנחנו לא מכירים שום בעיה.

זאת אומרת פניתם לחברות.

כן, כן. והחברות מתחשבות.

רגע, אז עצור רגע, עצור.

רק אני אגיד, שנייה. אם יש בעיה פרטנית אנחנו מטפלים בה. לא מכירים שום בעיה פרטנית.

אז רק רגע. נו, חברות הביטוח? אתם פה, לא? מה הייתה התשובה שלכם? מה עשיתם לאור הפנייה של רשות שוק ההון?

ירון אליאס, יועץ משפטי לאיגוד חברות הביטוח. רשות שוק ההון יצאה באיזה שהיא הנחיה בתחילת המלחמה.

הנחיה או בקשה? כי הוא אמר הוא ביקש.

לא, אדוני, רק סליחה שאני מתערב. ירון, זאת לא הנחיה, זו ציפייה. מדובר בציפייה, מצופה מחברות הביטוח.

אבל הם לא יודעים מה עשיתם. הם לא יודעים. הוא אומר אני לא יודע.

אנחנו יודעים שהם נתנו כיסוי לכל מקרה שטופל.

אבל למה זה במעמד של בקשה אדוני?

אולי אני רק אשלים. אין בעיה בשטח, בואו. נקרא לזה בקשה או נקרא לזה הנחיה, זה לא משנה.

זאת אומרת אתם דאגתם לזה שלכולם יהיה כיסוי.

אין שום בעיה.

ואין לך דוגמה של פניות שלא טופלו?

אין דוגמה ומעבר לזה חלק מהדברים פה בכלל מכוסים על ידי מס רכוש.

לא, גניבה לא. גניבה הם אומרים לא.

ברשותכם אני אתייחס, אדוני יושב-הראש. שמואל זקן, רשות שוק ההון. מנהל מחלקת ביטוחי רכוש. אז נכון שהמבנה שזה יצא זה במבנה של ציפייה, אבל אנחנו במעקב אחרי הדברים. אנחנו בידינו גם שבוע שעבר אנחנו מקבלים, מבקשים דיווחים ומקבלים מענה מכל החברות לגבי מצבים שאולי מישהו לא יישם את מה שאנחנו מצפים לו. אז נכון לבדיקה האחרונה שלנו, שהיא ממש לפני יומיים.

תודה רבה. שמעתם? זאת אומרת היה טיפול של רשות שוק ההון. חברות הביטוח עמדו במשימה הזאת ובעצם הם לא מבטלים את הפוליסות האלה.

אדוני יושב-הראש, למה להשאיר את זה פתוח? אני לא מבין.

מה יש להשאיר? אם אין בעיה, אז אין בעיה.

אבל הם אומרים שצריכים להתחשב.

לא, אבל הם, הם אומרים. הם פנו והם טיפלו בזה.

אבל אנחנו עוד לא הגענו למקרה המסוים הזה שבן אדם גנבו לו מהבית, בזזו לו את הבית. ואז אנחנו מצפים לרצון טוב של חברות הביטוח.

לא, לא, זה לא המצב. זה לא המצב.

זה מה שהם מציגים.

לא. קודם כל, במלחמה יש גם רצון טוב. אבל הם פנו והם טיפלו. ואין שום בעיה.

איך הם טיפלו?

בזה שאין בעיה שמישהו הייתה לו בעיה ולא טופל. נכון? אני יכול להגיד את זה?

יושב-הראש הוועדה, אני יכול להגיד סיטואציה?

אז למה אתם מעלים את זה? אם אין בעיה, למה אתם מעלים את זה?

זאת שאלה שגם אנחנו שאלנו את עצמנו.

קודם כל, יכולה להיות סיטואציה כרגע שבן אדם אפילו עוד לא יודע שנגרם לו נזק, כי אני מזכיר לך שהוא לא יכול להגיע.

אז הם פה יציגו. רק רגע, עצור. אז אני מבקש, לאור זאת שאתם אומרים שאתם טיפלתם בסוגיה ואין מקרים כרגע שלא טופלו, גם מקרים עתידיים שקשורים לתקופת המלחמה אתם תצהירו שאתם תטפלו בזה כאילו יש פוליסה. זה הכול.

זאת הבקשה, ברור.

תצהירו על זה.

צריך גם לטפל בביטוחים הישירים.

לא, זה כולל את כל הביטוחים. אותי לא מעניין אם זה סוכן או לא סוכן.

הסוגייה כוללת את כל חברות הביטוח. הטיפול שנתנו הוא טיפול מקדים. זאת אומרת לא חיכינו.

אתם רוצים לחשוב כמה דקות?

אלא מה שאנחנו הנחינו זה מראש לא לדחות את התביעות האלה.

אין בעיה, אבל לא הנחיתם, ביקשתם. יש הבדל.

קיבלנו את התגובה של כל החברות שכולן פועלות בהתאם לבקשה הזאת.

כן? בסדר, אז זה נפתר. אוקיי. רק רגע, עצרו רגע. אני רואה שהגיעו אלינו משפחות חטופים, נכון? אתם רוצים לדבר?

אני ממש אשמח, פשוט קשה לי.

אז בבקשה, דברו.

שלום, שמי בן דנציג, מקיבוץ ניר עוז.

אני עושה הפסקה מהישיבה, בסדר? כן.

שלום לכולם. אם אפשר בבקשה לכבד את דבריי ולא להתעסק בטלפונים ורק להקשיב. אני אומר כאן רק עובדות יבשות, חברים וחברות. בסדר? קוראים לי בן דנציג, מקיבוץ ניר עוז. זיכרונו לברכה, אבי אלכסנדר דנציג שלחם במלחמות ישראל וחזר הלום קרב הביתה תמיד, חטוף בעזה. הדוד שלי איציק אלגרט, אח של אמא, חטוף בעזה, ירוי. אמא שלי הצילה את החיים של הבת שלי, אחינועם דנציג ליכטמן, ושל בת אחותי עדן מאור. אחותי היא לימה אור ואח שלה זה ירון מאור, אם כבר הספקתם לשמוע על סיפור הגבורה. יש לי עוד אח, שגם בנס ניצל. ברוך השם, קרה לנו נס גדול למשפחה. כל הנכדות של אבא שלי בחיים ברוך השם.

אני כאן לדבר על הבת שלי, אחינועם דנציג ליכטמן. היא נסעה ב-5 באוקטובר מתל אביב שהיה פעם ביתנו, המשפחה הגרעינית שלי, האישית, התפרקה. אני עזבתי את הבית. היא נסעה בסך הכול לבקר את סבתא שלה בקיבוץ ניר עוז. היו יומיים נחמדים שם מאוד ואז היה 7 באוקטובר. ב-7 באוקטובר היא התקשרה ב-7:00 בבוקר לאחותה טליה ואמרה לה 'טליה, תתפללי עליי, כי יש כאן 100 מחבלים'. הבית של אמא שלי בקיבוץ היה כמו המפקדה. יזהר יעיד על זה. אני לא מעז להיכנס לשם, אבל מסתבר ששם הם חנו הנוחבות. אז הם ניסו לפתוח את הדלת הזאת שאמא שלי החזיקה. אמא שלי בת 71, חברת קיבוץ ניר עוז 52 שנים. והיא החזיקה את הדלת תשע שעות והם ירו על הדלת צרורות כל הזמן. והכדורים עברו ופגעו בציורים שלה, אבל לא פגעו בה ברוך השם. אני רק רוצה להגיד שיש הרבה אנשים שנהרגו בקיבוץ ניר עוז, כי הם לא עמדו בצד הנכון של הדלת של הממ"ד למשל סעיד משה.

אז הבת שלי היום, אני אנסה לגשת, חברים וחברות. אני רק אגיד שסימן החיים הגיע ב-16:00 אחר הצוהריים, סימן החיים הראשון. זאת אומרת היו לנו תשע שעות של תפילות. ואז העבירו אותם למן גן ילדים שהפך לסוג של בונקר שמגיעים אליו פצועים ואנשים שם אחד על השני במשך יום וחצי, חברים וחברות. ועושים צרכים שם בפנים והכול, אתם יכולים לדמיין. לי זה מזכיר 1940 בפולין. כן, סליחה אלכסנדר דנציג, אבא. אזרח פולין. סליחה, אני מתנצל שאני זולג. אנא הבינו אותי, אני אנסה להיות מרוכז יותר.

אוקיי, אז סימן חיים השני מגיע כשהם מגיעים למלון טרמה בפינוי באילת ושם אחינועם, הבת שלי, אחינועם דנציג ליכטמן, נשארת עם אמא שלי שהצילה לה את החיים. ועדן בת אחותי. והן חיות בחדר במשך שבועיים עד יום 15, שאי אפשר להיכנס אליו, חברים וחברות. אוקיי? רק שתבינו את רמת הדבק שנהיה מהם מהשלושה האלה.

עכשיו אני אגיע לשורה תחתונה. אז ילדה שהייתה בטבח בקיבוץ ניר עוז והגיעה ברוך השם לאילת, שרדה. עד היום מדינת ישראל העבירה לה 6,000 שקלים. אמא שלה, שלא מתפקדת עקב מקרה מאוד קשה של רשלנות רפואית, סטיבן ג'ונסון זה נקרא, היא עברה את זה רק במאי. אני עוד הייתי שם להציל לה את החיים. אמא שלה קיבלה אפס שקלים עד היום. אפס. אפס. עכשיו תראו חבר'ה, טיפולי שיאצו והטיפול הנפשי, שזה מה שהחוק מאפשר לבת שלי, אחינועם דנציג ליכטמן, אנחנו לא נשרוד. אנחנו צריכים לשלם שכר דירה על שני בתים, כי אבא עזב את הבית. אבא, אגב, אני, בן דנציג, הבן של אלכס, הייתי מפעל חיים למוזיקה. הייתי מורה למוזיקה. כשהייתי, כן, עד ה-7 באוקטובר. של אלפי תלמידים שזוכים בתחרויות, בדה ווייס, בכוכב הבא, באקס פקטור. הרכבים שזוכים בכל תחרות ומנצחים את עירוני א' ומנצחים את תלמה ילין וכו', מי שקצת בעניינים. אז אבא שאין לו עבודה ועזב את הבית. וילדה שהייתה בטבח בקיבוץ ניר עוז. ושוב פעם, זה לא נעים לשמוע. קיבוץ ניר עוז ז"ל. קיבוץ ניר עוז, שבו נאנסו ונבתרו, כן? חוץ מירויים וכו'.

אני ממש פונה ללב שלכם, לא לשום איבר אחר בגוף. ואומר לכם 'חברים, הצילו'. יש כאן משפחה, בכוונה אני תמיד בראיונות מדבר על כל החטופים. אני מתחיל בביבס, מגיע לאבא שלי אחרון ולעודד. כי האבות שלנו עשו חיים שלמים והקימו משפחות. אבל את ביבס חייבים להציל. עכשיו חבר'ה, את אחינועם דנציג ליכטמן שלי חייבים להציל. יש לה חיים, יש לה מספר תעודת זהות. ומדינת ישראל התחייבה להגן עליה בחיים.

אני אגיד לסיום שאני מאובחן, יש פסיכיאטר שאבחן אותי בכל מיני דברים. ואני באמת נפשית לא יכול לתפקד חברים וחברות. באמת באמת. מתנצל, בנות יקרות שלי. אוקיי? ואני אומר לכם אנשים, קחו אחריות, בבקשה. כי ב-7 באוקטובר, כמו שאביחי ברודץ' אמר לביסמוט, ב-7 באוקטובר לא היו מטוסים בשמיים. שאגב, זה מה שהיה צריך להיות שם, אם אתם רוצים שיהיה חיים. צריך להיות שם שטח אש שאנחנו נגן על חיינו בו כל הזמן. ואתם יודעים טוב מאוד כמוני שיש שדות. נכון? ירו עלינו בשדות בזמן שעבדנו 20 שנים וגם פוצצו את הבית של אמא שלי בצוק איתן. תשאלו את אלמוג בוקר. זה נורמליזציה של לחיות בתוך טרור. הורגלנו בה. לא משנה איזה שלטון שולט, שמאל, ימין. אנחנו חיים עם טרור, ילדים חיים עם צבע אדום. לא חברים, גם לזה צריך לעשות סוף. אבל לא באתי לכאן בשביל זה. אז אני מזכיר לכם, יש ילדה, אחינועם דנציג ליכטמן, שאין לה ילדות יותר. אוקיי? כי הנוחבות היו שם כל הזמן. נכון יזהר? מפקדה. אצל אמא שלי.

לא מתווכחים עם עובדות.

אז בבקשה, שוב פעם, ללב, לבטן, לכל מקום, למוח. אני רואה פה אישה אחת בשולחן. כמה? עוד אחת. ללב, אפשר?

אני איתך, אני עם משפחות החטופים.

תודה שאפשרתם. האם אני יכול לצאת? פשוט אני לא יכול, זה נורא קשה.

הוא בוכה עכשיו מה, על כסף. תראו לאן הגענו. הוא לא ביקש מישהו פה שיכיל את הצער שלו. הוא אומר שילדה שלא גרה בקיבוץ, שלא מגיע לה כל מיני דברים, שלא מתאימה לאיזה סעיף באיזה שהוא פלקט או משהו שבא מקודם. לא מקבלת כסף. והוא פשוט מתפרק ולא יכול להכיל אותה או לטפל בה. זה המצב, 108 ימים.

אנחנו לא מכירים. אתה מוכן לבדוק את זה, שלום?

כן.

אנחנו נבדוק את זה. חה"כ דנינו יבדוק.

אני בטוח שהיא לא היחידה. זאת אומרת, חשוב להגיד, אני בטוח שגם בנובה יש אנשים שאולי רק היו שם והם פשוט לא מתפקדים עכשיו.

הכול יכול להיות, אני לא אומר שלא.

כאילו מעגל שלישי. היא לא חברת קיבוץ, היא הייתה שם. היא לא פצועה ומגיע לה משהו.

נבדוק. בדרך כלל מטפלים בזה ועדות אחרות, אבל אנחנו נבדוק את זה. חה"כ דנינו יבדוק את זה ספציפי.

כי אנחנו באמת מופתעים.

גם אני.

מישהו עוד רוצה לדבר?

אני אשמח. בוקר טוב. לי קוראים מירב לשם גונן ואני אמא של רומי גונן, שנמצאת כרגע בעזה. קודם כל, תודה רבה שאנחנו יכולים להשמיע את הקול שלנו ישירות אליכם. אני חושבת שזה הדבר הכי חשוב, שתשמעו ישירות מאתנו מה הקושי, מה ההתמודדויות, כמו ששמעתם הרגע. אין יותר חשוב מזה. אי אפשר לדון עלינו אם אנחנו לא פה. אז אני שמחה על האפשרות.

אני רוצה להעלות סוגיה אחת ספציפית. יש רבות, אבל אחת ספציפית שאני רוצה לראות איך הוועדה יכולה להתמודד איתה והיא נוגעת לנושא של הוועדה היום. חלק מהפגיעה, חלק מהצורך, אני עצמאית, אני לא עובדת. מה-7 באוקטובר העסק שלי סגור. לי יש ביטוח אובדן כושר עבודה שאני לא יכולה להפעיל אותו אלא אם אני אקבל אישור מרופא, שלא קשור בעצם לעניין בעיניי. וזו החלטה שהוועדה יכולה לקחת. עצמאים שמתמודדים, בטח ממשפחות החטופים, אובדן כושר עבודה זה משהו אוטומטית שאני לא צריכה לבקש אותו. אני לא צריכה לפנות לנסות להשיג איזה שהוא אישור שלא בטוח שיתקבל, כי זה אישור שמדובר על אישור רפואי. אין פה סעיף רפואי.

בגלל הסוגייה.

בדיוק, כן.

את ממשיכה לשלם את הפרמיה השוטפת?

כן. גם אם לא הייתי ממשיכה. כי אתה יודע, ההכנסות שלנו כרגע זה מה שהמדינה נותנת. אני שילמתי עד היום.

רגע, אבל יש חוק שנתן אפשרות, נתן בעצם למשפחות כל שלושה חודשים סכום מסוים, נכון?

אין שום קשר בין הדברים. אני משלמת ביטוח אובדן כושר עבודה. אני אמורה להיות מסוגלת להחיל אותו. זה לא שאין פה כפל מענקים.

שלמה, יש לך עצה? יש לך עצה בשבילה?

החריגים היום בפוליסה, בפוליסת הביטוח, לא יודעות לתת מענה לסוגייה הנוכחית. אנחנו השתתפנו פה גם בדיון שנערך במסגרת אחרת בהקשר הזה. חלק גדול מהפוליסות אובדן כושר עבודה לדוגמה לא מכסות מצבים נפשיים. אז צריך, צריך לנסות ולהתאים.

אבל רק למשפחות החטופים, לדעתי זה הגיוני.

כן. צריך לנסות ולהגדיר פה משהו אחר.

מה רשות שוק ההון אומרת על זה?

יש דיונים עכשיו של משרד ראש הממשלה בנושא, של כל הפיצוי גם לחטופים, מבחינת המדינה. איך היא תשלם כל עוד הם נמצאים. וגם סיוע למשפחות החטופים.

אבל היא מדברת על משהו אחר.

לא, לא, אז הנושא הזה הוא נכנס. בודקים גם איך המדינה תסייע בחלף שכר לחטופים. כמו שנאמר, במקרה שבו יש בעצם אירוע שנוצר עקב אירוע טרור הפוליסות ככלל יש להן הסדרים.

אבל אתה יכול לפתור את זה.

שנייה, אני לא הפרעתי. אני אשמח שתיתן לי לסיים את הדברים. עכשיו יש עבודה בעצם ממשלתית. אני מקווה שבימים הקרובים היא תוצג באמת ותעבור כהסכם של ביטוח לאומי.

מה שאתה אומר שלפי העבודה הזאת הם יקבלו מענה לפוליסה עצמה?

אנחנו דבר ראשון נותנים מענים. לא, המענה הוא ממשלתי.

לא נראה לי שזה חלק מהדיון מה שהיא העלתה. אני מציע דבר כזה.

אני רק אגיד, זה לא בסוגייה שלנו, כמו שנאמר.

לא, ברור. אבל אני אומר דבר כזה: להערכתי יש היגיון לתת להם את זה במסגרת הפוליסה לתקופה קצובה, רק לתקופה הזאת כרגע. אז מה שאני מציע, ביום רביעי הבא, נעשה ישיבה של 20 דקות, תנו לנו תשובה עד אז. אותי לא מעניין הדיונים במשרד ראש הממשלה בעניין הזה.

צריך להרחיב את הזכאות.

תיכנס לעניין, בסדר, כיושב ראש סוכני הביטוח. אתם לא שוכחים את זה?

לדעתי צריך להרחיב את תנאי הזכאות ולאפשר גם למשפחות החטופים פיצוי אובדן כושר עבודה. היא פשוט לא מתפקדת.

חברות הביטוח, ביום רביעי הבא אתם תבואו עם תשובה לעניין הזה? פה לא מדובר בהרבה אנשים. אז יש פה פתיחה של כלל בפוליסה שיחול באופן זמני ורק למשפחות החטופים. בסדר? אל תיתן לי תשובה עכשיו. יום רביעי הבא. תחשבו על זה. ואני מציע שתבואי ביום רביעי הבא גם.

תודה רבה, אני אעקוב אחרי זה. תודה.

מאה אחוז. אוקיי, אני ממשיך בישיבה. אוקיי? פותח אותה עוד פעם, נמשיך. הנושא השני. הנושא הראשון טיפלנו. אני רק לא הבנתי את התשובה שלכם לגבי עסקים. בעסקים יש, אין סעיפים כאלה?

בעסקים אין פוליסה, הפוליסה היא לא תקנית היא פוליסה שהיא כתובה כל מקרה לגופו.

לפי מה שהוא סיכם. אבל מה בדרך כלל קורה במקרים האלה?

גם שם צריך להגיע לאיזה שהוא משא ומתן עם חברת הביטוח נקודתית על כל מקרה ומקרה.

כי זה כן ראינו בשדרות שבזזו שם חנויות וסופרים.

יש הרבה מאוד, זה קצת מזכיר את תקופת הקורונה. בתקופת הקורונה היו הרבה מאוד עסקים שלא עבדו ועדיין היו כל מיני פוליסות, בלי להיכנס פה למונחים מקצועיים, שהיו צריכים לעצור אותן או לבטל אותן.

אבל יש בעסקים, בפוליסה עצמה המקובלת, עזוב עכשיו מה סיכמו ביניהם האנשים. יש סעיף כזה שאומר?

אין התייחסות.

אז מה קורה אם אין התייחסות?

צריך כל בעל עסק לסכם, לצאת במשא ומתן עם חברת הביטוח להגיע להבנה.

זאת אומרת תוספת לפוליסה במסגרת הזאת?

או תוספת, או מיגון או איזה שהוא כיסוי. זה לא משהו מובנה.

לא משהו מובנה.

בביטוח דירה, שזו פוליסה שהיא תקנית.

נו, וידוע על פריצות וכל מיני דברים כאלה שלא טופלו?

אמר חה"כ דנינו, כן, בשדרות. היו מקרים שנבזזו חנויות, היו מקרים שהיו שריפות.

ומה קרה איתם?

עוד פעם, כל מקרה לגופו.

לא, אבל מה ביררתם?

מציפים פה משהו שהוא כאילו בעיה רוחבית. אני לא מכיר בעיה רוחבית. גם לא נתקלתי בפניות בכלל בנושא הזה, מישהו שלא היה לו כיסוי, למרות שהייתה לו פוליסה, כי העסק שלו היה בדיוק לא תפוס על זה.

סגור לאור הפינוי.

אם יהיו כאלה פניות קונקרטיות אנחנו נתייחס אליהן.

הרי הבעיות האלה קורות, יכולות לקרות ביישובים שמפונים.

אז אני אומר, ככל שהדברים האלה באמת לא מטופלים בגלל שיש מקומות נגיד שהם שטח צבאי סגור בעוטף וכל מיני דברים כאלה, אז שם לרוב זה מטופל על ידי משרד הביטחון. יש מקומות שמס רכוש מטפל. המקומות שלא - - -

טוב. אז אני בעניין הזה, אין להם מידע מיוחד בעניין הזה. מה הנושא השני?

אדוני יושב-הראש, אם יורשה לי, כדי לסגור את הפינה הזאת. אנחנו פנינו בכתב לכל חברות הביטוח וביקשנו לדעת מה עמדתן לגבי הסוגייה הזאת ועוד כמה סוגיות שתכף שי ייגע בהן, לגבי הסוגייה של דירה לא מאוישת. ולמעט שלוש חברות שהשיבו לנו שהן נותנות כיסוי ביטוחי, השאר לא נתנו שום תשובה. זה למען הפרוטוקול.

אלינו 14 חברות מתוך 14 ענו שהן נותנות.

טוב, יש לך פה תשובה של רשות ההון וגם של חברות הביטוח. אני לא רואה בעיה מיוחדת בעניין הזה. יש עוד נושא שרציתם? בואו, אנחנו יש לנו קצת זמן, נדון בכל הבעיות שלכם. כן?

סוגיה נוספת שהעלינו ומכירים את זה החבר'ה שנמצאים בדרום ובצפון. יש הרבה מאוד שיבושי GPS ויש הרבה מאוד רכבים שהם לא נכנסים תחת הגדרה של רכב מגויס, אבל כן פועלים עם כוחות הביטחון בצורה כזאת או אחרת. ויש דרישה מצד משרד הביטחון לבטל את איכוני ה-GPS באותם רכבים. זה חושף את אותם לקוחות שנדרשים למיגון לזה שבעצם לא יהיה להם ביטוח. הרכב לא מגויס מצד אחד, הוא כן עובד עם משרד הביטחון מצד שני, זה יכול להיות מתנדב, זה יכול להיות יחידת ג'יפאים עכשיו שפיקוד העורף, הוא לא גייס את הרכבים, אבל הוא גייס את האנשים. ואז מצד אחד דורשים מהם דרישות מיגון שיש איכוני GPS ומשרד הביטחון מבקש לסגור את זה מסיבות ביטחוניות שאנחנו יכולים להבין. ופה אנחנו נמצאים באיזה שהיא לקונה.

מה קורה אם הרכב הוא לא בעזה, הוא בתל אביב ויש בעיות GPS. מה המעמד? יש הבדל אם זה חזית או הארץ? זה אותו דין. אם המדינה, משהו השתבש, כוח עליון. כאילו זה, אתה לא יכול להגיד לבן אדם אתה ניתקת סוג של אבטחה של הרכב, של המיגון.

לא, מבקשים ממנו. משרד הביטחון מבקש ממנו לנתק את זה.

אקטיבית שהוא בא ומנתק את זה?

כן.

כדי למנוע איכון.

ואז אין לו כיסוי ביטוחי.

נכון. הוא לא עומד בתנאי הפוליסה.

זו בעיה שצריך לתת לה מענה.

אוקיי.

עכשיו ברור. חשבתי שזה פסיבי.

מה התשובה שלכם לעניין הזה?

אנחנו לא מכירים את הבעיה הזאת.

אם תקרה הבעיה?

יש, יש בעיה, מה זאת אומרת?

הרבה נושאים שמועלים פה הם באופן תיאורטי, בלי דוגמאות מהשטח קונקרטיות שאפשר יהיה להתייחס אליהם. כפי שראינו קודם בדוגמה על הדירה שאינה תפוסה 60 יום. אין באמת בעיה בשטח. יכול להיות שיש בעיה תיאורטית לאור נוסח הפוליסה.

מה זה בעיה תיאורטית? אם גנבו רכב כזה אז מה קורה?

לא נחכה שזה יקרה בשביל שעכשיו נתחיל לדון בזה.

אנחנו, שוב, לא יודעים.

אנחנו שמחים שזה בשלב התיאורטי.

רגע, לאט לאט.

כפי שציין בתחילת הדרך, יש גם גישה מיוחדת בתקופה של מלחמה. זה נכון שחברות הביטוח בתקופה הזאת של המלחמה לא פועלות בשיטה של ייקוב הדין את ההר.

לא, אבל זה לא, לא צריך פה טובה. צריכים החלטה בעניין הזה של חברות הביטוח. שאומרת שבמקרה שמשרד הביטחון ביקש ספציפית מרכב מסוים לנתק את ה-GPS אז יהיה לו כיסוי ביטוחי למרות שאין לו GPS. זה מה שאנחנו צריכים החלטה. ולא טובה במקרה ספציפי בגלל שהסוכן בסדר עם חברת הביטוח או דברים מן הסוג הזה. אני אומר, כיוון שיש לנו ישיבה ביום רביעי הבא תנו לנו תשובה ספציפית בעניין הזה, שהיא צריכה להיות תשובה חיובית.

ימי מלחמה, צריך לשנות את הכללים.

כיוון שיש לה היגיון וסבירות. אם משרד הביטחון נתן הוראה לגבי הרכב, אז כן. אם זה לא מה שקורה, אז לא, ברור שלא. רק רכבים שהם לא מגויסים, אבל הם משרתים את משרד הביטחון בכל מיני דברים. והוא נתן הוראה ספציפית כלפי הרכב הזה. זה אני חושב שאתם צריכים לפתור את הבעיה הזאת.

אדוני יושב-הראש, יכול להיות שרכב שנותן שירות לכוחות הביטחון יכול להיות שהשיפוי אמור להגיע ממשרד הביטחון.

יכול להיות, אז תבדקו את העניין.

לא, אנחנו רק לא מכירים הנחיה ממשרד הביטחון לרכב שהוא לא מגויס לנתק GPS. אנחנו בכלל צריכים לבדוק אם יש דבר כזה.

אבל הם אומרים שיש דבר כזה. מה, סתם הם אומרים?

אבל הם גם אמרו קודם שיש בעיות עם דירות שהן אינן תפוסות. אין בעיה כזאת.

אני מרגיש שמעלים פה סוגיות שאנחנו לא יודעים אם באמת הן - - -

מעלים סוגיות שיכול להיות שהן יקרו, נכון? בסדר.

אני אומר, סתם דוגמה, אם היו באים יחד עם דוגמה תראו, הרכב X שעושה את הפעולה Y באמת נדרש לצורכי ביטחון אז היינו יכולים לדבר.

רגע, לאט לאט. אתם קודם כל תבדקו עם משרד הביטחון. אתם רשות ההון, זכותכם לפנות למשרד הביטחון להגיד להם עלתה בעיה כזאת וכזאת, האם באמת יש מצבים כאלה? אם יש מצבים כאלה, יחד עם חברות הביטוח תמצאו פתרון עד יום רביעי הבא. זה הכול. פשוט מאוד. אם אין, אם הם טועים, אז הם טועים. בסדר.

אני באופן אישי לא חושב שהכול תיאורטי. אני חושב שעוד הרבה משפחות לא הגיעו לבתים, עוד לא יודעים אם נגנב או קרה שם משהו שמחייב כיסוי ביטוחי. אז אי אפשר לפסול את זה ולהקל ראש 'לא קרה, הכול תיאורטי'. יש מאות אלפי אנשים מחוץ לבתים שלהם.

חלילה, חה"כ דנינו, אני לא מקל ראש.

לא, אני לא פניתי אליך.

לא, אבל אתה כבר מתייחס למקרה הקודם. בן אדם שנגנב לו הרכב הוא יודע שנגנב לו הרכב. מה, הוא שם את הרכב והלך למלון?

לא, אני מדבר על העניין הזה שהכול תיאורטי ואנחנו נמצא את הפתרונות כשמשהו יעלה.

טוב. הנושא הזה עד יום רביעי הבא, תבדקו ותנו לנו תשובה.

אדוני יושב-הראש, אפשר בבקשה לפתוח עוד איזה שהוא נושא נוסף?

מה זה נושא נוסף? שקשור לחברות ביטוח?

נו, מה? קשור לתותים?

לא, אז תמתין שנייה. הוא נראה שהסתיימו הבעיות שלהם. כן?

לא, זה מתוך הבעיות שלהם.

סוגיה אחרונה שאני אציג מדברת על נושא ביטוח הקבלנים. אנחנו מבינים שבדרום הארץ ובצפון הארץ יש אלפי מבנים שצריכים שיקום. וכרגע מצוקה מאוד מאוד גדולה במציאת פתרונות לפוליסות קבלנים. יש כסף בתקומה, שהוקמה לצורך שיקום.

קודם כל, אנחנו לא מומחים לביטוח. מה זה?

אין היום אפשרות לבצע פוליסות קבלנים לשיקום מבנים שנפגעו. חברות הביטוח רובן סגרו את המחלקות האלה. ומי שעוד מוכר את המוצר מוכר אותו במשורה. אנחנו נמצאים כרגע במצב שיש כסף, יש רצון, יש קבלנים, אין להם ביטוח. וזו בעיה שפה לא יגידו לי באיגוד שזה תיאורטי. וגם במשרד המפקח על הביטוח מכיר את זה. זה ממש לא תיאורטי. אנחנו נמצאים במצוקה אמיתית. אנחנו בדיונים קדחתניים גם עם התאחדות הקבלנים בעניין הזה. יש בעיה. כמו שיש בעיה בעובדים, אז מי שכבר מצא עובדים לא יכול לעשות, לא יכול למצוא לעצמו כיסוי ביטוחי. מכיר את זה חה"כ דלל, בתקופתו בחל"ת כמה הדבר הזה הוא חשוב. כמה קבלן לא יכול להתחיל לשים את הבלוק הראשון בלי ביטוח.

שמעת בועז? נו, מה? התכוננתם לדבר כזה? זה הרי בחומר, לא? אני רואה שלא התכוננתם לישיבה הזאת כמו שצריך.

הוא מדבר על בעיה שהיא לא קשורה למלחמה. שהיא עוד לפחות בעיה כפי שהוא מציג אותה היא התרחשה עוד הרבה לפני המלחמה. בגלל שמדובר בענף הפסדי, לכן הפרמיות - - -

אתה אומר זה לא קשור למלחמה.

הוא לא קשור למלחמה.

הוא התעצם במלחמה, הוא התעצם עוד יותר במלחמה. כי אם יש לך אלפי מבנים שנפגעו ואתה לא יכול לשקם אותם אז זה עוד יותר התעצם במלחמה. אנחנו התרענו על זה בנושא של רעידות אדמה. היינו פה בדיון על נושא של רעידות אדמה, שביום שתהיה רעידת אדמה לא יהיה מי שיבנה, כי לא יתנו להם כיסוי ביטוחי.

אז רגע, אז מה?

כן, אבל למען ההגינות צריך לומר, זה לא קשור למלחמה. מישהו יכול לטעון שזה התעצם.

רגע, רגע. לאט לאט. זה לא קשור למלחמה, הבנו. אבל מצד שני, מה קורה במקרה שבעקבות המלחמה צריך לשפץ מבנים שנפגעו? אז אין להם כיסוי לקבלנים? אז תנו רק לגבי הבניינים האלה כיסוי. עזוב אותי עכשיו מהוויכוח שיש לך. לגבי הבניינים שזכאים לפיצוי, כאן תתנו כיסוי ביטוחי.

ואיך רשות ההון מכסה את הפער הזה?

כמו שאמרו פה, הסוגייה הזאת לא קשורה למלחמה.

הבנו. אבל היא עולה. לא, לא, חבר'ה. זה לא הולך ככה. לגבי בניינים שזקוקים לשיפוץ או לשיקום בעקבות הפגיעה בהם, הם צריכים להיות, צריך להיות להם כיסוי. רק לגביהם, אחרת איך יתקנו? עזוב אותי עכשיו מהבעיה הכללית שאתם מדברים עליה. וגם מס רכוש לדעתי צריך לטפל בזה, כי אחרת איך יטפלו בזה? אם בניין זקוק לזה, אז מס רכוש היה צריך להיכנס לזה.

מס רכוש דורש שיהיה ביטוח כדי שיטפלו, כדי להעביר את הכסף.

אני מציע, עוד פעם, טוב שהגיעה נציגת החטופים וגרמה לנו לעשות ישיבה בשבוע הבא. אז לקראת שבוע הבא תבואו תשובה עם העניין הזה. ואני מבקש שמס רכוש יבוא לישיבה הבאה. בסדר? אוקיי? עכשיו מה רצית חבר הכנסת?

אם אפשר בבקשה לקבל את התייחסות סוכני הביטוח לעניין אי מתן אשרות כניסה להרעה מביטוח.

על זה אני בדיוק רוצה לדבר, חה"כ רביבו. אדוני יושב-הראש, בוקר טוב ותודה רבה. שמי עו"ד יניב מאיר, אני משמש יועץ מקצועי ללשכת סוכני הביטוח. לפני כשנה וחצי לערך יצא חוזר מטעם רשות שוק ההון שכותרתו "חוזר ממשק אינטרנטי". הוא חוזר שבא לתקן איזה שהיא סוגיה שאנחנו הצפנו בפני רשות שוק ההון והם הואילו כן לתקן אותה.

לפני שלושה חודשים בערך יצאה הנחיה כבר ברשות שוק ההון.

למעשה היום חלה חבות רגולטורית לכל בעל רישיון, לרבות חברות הביטוח עצמן, שמבקשות לצרף מבוטחים לביטוח נדרשים להיכנס לאתר שנקרא אתר הר הביטוח. לבדוק קודם כל מה יש למבוטח ורק אחר כך לעשות את תהליך הצירוף. אני לא אלאה בפרטים עצמם. פנתה לשכת סוכני הביטוח לרשות שוק ההון וביקשה שגם מורשי צפייה מטעם הסוכן עצמו יתאפשר להם להיכנס פנימה. זה אומר העובדים עצמם. הסכימה רשות שוק ההון ששני נציגים מטעם בעל רישיון יוכל להיכנס פנימה ולעשות שימוש בהרשאות הצפייה. החוזר הזה נדחה. היה אמור להיכנס לתוקף כבר שנה שעברה, נדחה לאוקטובר השנה, אוקטובר 2023. ולמעשה זה חוזר שהוא בר תוקף מאוקטובר 2023, כאשר בפועל האפשרות עצמה לא מתאפשרת. כלומר, טכנולוגית, כאשר בעל רישיון מבקש לתת הרשאת צפייה לעובדים שלו הדבר לא מתאפשר בפועל. זה מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בשעת מלחמה. סוכני ביטוח שנעדרים, עצמאיים שנעדרים מהמשרד שלהם, ונדרשים בפועל לעשות שימוש באמצעות העובדים שלהם.

פנינו לרשות שוק ההון בנושא הזה וביקשנו לדעת מדוע הדבר הזה מתעכב. הובהר לנו שיש בעיות תקציב שמעכבות את הנושא הזה.

זה לא נכון. שבוע שעבר סיימנו את נושא התקציב בוועדת הכספים.

אה, אתה אומר לא נכון לגבי, אני לא יודע.

לא, אני אומר שזה טיעון שהוא לא מחזיק מים, זה מה שאני אומר.

לא, אבל התשובה הזאת, למען הגילוי הנאות, ניתנה לנו כבר לפני למעלה מחודש. אז כך שיכול להיות שיש עוד.

אז בואו נתעדכן שלפני שבועיים המשוכה הזאת כבר הפכה להיות לא רלוונטית. ולכן צריך להתמקד ולהבין איך באמת החלטות שנגררות כל כך הרבה זמן, שבדיוק כמו הנושא הקודם בעניין הכיסוי הביטוחי לקבלני בניין, זה צורך שהיה קיים קודם, אדוני יושב-הראש. והיה הכרחי.

אני אעשה הפסקה קטנה מהישיבה. נמצאת איתנו בחורה צעירה, שהיא לא הצליחה לדבר פעם קודמת בגלל התרגשות בעניין הזה.

יותר כי פשוט לא ידעתי איך להתחיל את זה.

אני יודע. אז עכשיו ניתן לך לדבר. בסדר?

אני דריה גונן, אחות של רומי גונן וגם הבת של מירב. ורציתי להזכיר לכם שאחותי נמצאת בשבי כבר 108 ימים. ואני לא מפסיקה לחשוב. יכול להיות מישהו כל הזמן מסתכל עליה. לא מזיז את העיניים שלו ממנה, אם היא לבד. אם נוגעים בה. זה לא משהו שהוא לא מציאותי. אנשים, נשים שחזרו סיפרו שזה מה שקורה שם. שזה מה שסיפרו להן. זה מה שהן ראו שקורה שם. אחותי שם בסכנת חיים, כמו כל ה-136 אנשים שיש שם. וכל החלטה שנעשית פה קובעת את החיים שלה, קובעת את החיים שלהם. ואני לא רוצה להיות היחידה שחושבת על זה כל יום. זה שאני אחשוב על זה זה לא עושה לי יותר טוב. אבל אתם צריכים לחשוב על זה, כי אתם קובעים את החיים שלה. והם לא, הם לא יכולים להישאר שם יותר. אני לא יודעת איך עוד להסביר את זה, כי זה פשוט לא, אין לזה מילים. לי אין מילים כבר להגיד, את האמת. פשוט אני חושבת שכל אחד צריך לחשוב כשהוא קם בבוקר על זה וכשהוא הולך לישון. ושכל החלטה שהוא עושה, גם אם היא אולי לא כזאת קשורה, אבל כל החלטה שהוא עושה זה מה שנמצא להם בראש. ואני פשוט מקווה שהסיוט הזה ייגמר. אני לא יודעת כבר מה להגיד, למי להגיד. אני חושבת שאמרתי את זה בכל דרך אפשרית. ואני רק אחות של, שרוצה שהיא תחזור הביתה. אני לא אמורה לעשות יותר מידי ואני בטח לא אמורה לשכנע. וזהו, אני רוצה פשוט שזה לא יישכח. כי יש הרבה נושאים. אני שומעת על מה אתם מדברים וזה עובר לי ככה. זה לא מעניין אותי כמו שהיא מעניינת אותי וכולם שם מעניינים אותי. וזה לא צריך לעניין רק אותי. זהו, תודה.

אני רוצה להוסיף. קוראים לי הדר דניאל, אני אחותו התאומה של עוז. אנחנו בני 19. האמת שזה לא שני ראשון שאני פה בכנסת. אני מגיעה עם עוד נציגי משפחות רבים כל יום שני לכנסת. מנסים לשמוע ולהשמיע, גם תודה שאנחנו יושבים פה אתכם ואתם נותנים לנו את האוזן הזאת. וכל שני מחדש נראה לי כולנו מגיעים בתקווה ש-יאללה, שני הבא אנחנו כבר לא. פעם אחרונה, לא נצטרך יותר לפגוש אחד את השני. אף אחד מאתנו לא פוליטיקאי ובטח שלא כיוון לשבת בוועדות כאלה.

עד עכשיו כל ועדה שאני אישית נכנסתי אליה לפחות מאוד היה לי בראש להיכנס ופשוט להזכיר. להזכיר שהם יושבים שם עכשיו ואין לנו שום ערובה לזה שהם שם חיים ובסדר או מה המצב הנפשי שלהם. כלום. אח שלי מאז ה-7 אין לנו שום סימן חיים. מאז ה-7 החיים שלי זה להחזיר אותו. זה לא, כאילו זה לא עבר לי בראש אפילו עד עכשיו שאני יכולה להתעסק במשהו שהוא לא זה, שעוז לא בבית. עוז לא בבית כבר 107 ימים. זה מתקרב לתקופת זמן של ארבעה חודשים. אני עדיין לא התגייסתי. עשיתי שנת שירות שנה שעברה, אני לפני גיוס. אני אגיד את זה בצורה הכי פשוטה: אין לי הכנסות. אין לי מקור להיאחז בו כרגע. כביכול, זה לא סוד שילדים בגיל שלי לפני גיוס לרוב זה אנשים שעובדים הכי הרבה. אין משהו יותר טוב לעשות בתקופה הזאת. אני ארבעה חודשים עובדת בלהחזיר את אח שלי. אין לי שום תמיכה מהמדינה במה שנוגע, לא בא לי להיכנס למושגים המקצועיים האלה, אבל פוטנציאל הכנסה, מה שהיה מגיע לי לקבל אם הייתי עובדת בתקופה הזאת. זה לא רלוונטי שיומיים לפני ה-7 אני בכלל הייתי בריאיון עבודה, כי זה לא קרה, זה לא הגיע לשם.

גם אני, כדי להמשיך לעשות את מה שאני עושה כרגע ולהמשיך להילחם על זה שכל החטופים יחזרו הביתה וכמה שיותר מהר, צריכה דרכים להמשיך להתקיים ולא להיות רק תלויה ב-. ואחרי ארבעה חודשים כבר מתחילים להרגיש את זה. וזה כבר לא נוח ושום דבר פה לא נוח. לא זה שאני צריכה להתעסק בו ובזה שהוא לא כאן ובזה שאני לא יודעת מה קורה איתו. ולא בזה שאני צריכה להתחיל להיות מחושבת על כל דבר, כי אין לי את היכולת לעבוד, אפרופו אובדן כושר עבודה או אני לא יודעת איך לקרוא לזה, אני לא בשפה המקצועית, סליחה.

אני פונה אליכם בתור אנשים עם כוח, כל אחד פה הציג את התפקיד שלו. שיישאו גם בזה. וגם שבבוא היום, אני יודעת שאמנם יש פה חברי כנסת, לא כולם, אבל בסוף מדינת ישראל מדינה קטנה ולכולנו פה יש השפעה אחד על השני. ואנחנו נצטרך אתכם גם תמיד בהמשך המאבק ללחוץ במקומות הנכונים. וכרגע זה גם להתעסק בנו בתור משפחות שהכול נקטע ושום דבר לא נורמלי בצורה שאנחנו מתקיימים בה כרגע. והגיע הזמן שאני אגיד גם את הקושי שלי בתור אחות, שהוא מעבר, לא מעבר, הקושי הגדול מכולם זה זה שהם לא נמצאים. אבל נוסף לזה שהם לא נמצאים מה קורה איתי ברמת היום יום. כי זאת העבודה שלי. זאת עבודה שאין עליה תשלום. תודה.

אני אוסיף על זה שביקשנו כבר שחוק הביטוח יתוקן מגיל 22, שזה מה שהיום מקבלים, גם לגיל 18. חוק ביטוח לאומי. חוק ביטוח לאומי של משפחות החטופים. אז כרגע אחים ואחיות נחשב רק מגיל 22.

ביקשתם את זה ממי?

אני חושבת שזה עלה גם בוועדה הזאת כשמיכל שיר הייתה פה נדמה לי. יש בוועדת חוקה, חוק ומשפט.

זו לא הוועדה שלנו.

סליחה, ועדת כספים, אתה צודק. תיקון, אני מתקנת את עצמי. אז אני רוצה שזה יילקח בחשבון גם מולך, כי זה מן הסתם ייגע בכמה ועדות.

תגישו בקשה או לוועדת הכספים או לוועדת העבודה, נדמה לי שדנה בזמנו. ועדת העבודה לדעתי. קודם כל, המשפחות מקבלות אכן תמיכה.

אני יודע, לכן הופתעתי.

המשפחות מקבלות תמיכה חודשית וגם קיבלו קצבה אחת נדמה לי לשלושה חודשים של 60,000 ש"ח אם אני לא טועה. בכל מקרה, אני חושב שזה נכון גם לקבל מגיל 18, אני מסכים.

אלי, אתה יכול לקחת את זה על עצמך?

כן, אבל תגישו בקשה.

הגישו.

זה נמצא כבר בעובדה. גם בחוות דעת חוקה, חוק ומשפט. אפשר לדבר עם קרויזר. זה נמצא בכמה מקומות, פשוט צריך להריץ את זה. תודה רבה.

חה"כ דלל יבדוק ויטפל בזה. יחזור אלייך ואת תדברי איתנו. בסדר? אוקיי. אני אמשיך בישיבה.

תודה רבה. לכאב אין, הוא לא פוליטי.

ברור.

חשוב להגיד את זה פה. אנחנו בוועדות פה באים להשמיע את הכאב.

בסופו של דבר העניין יסתדר.

אנחנו לא בפוליטיקה. פשוט כואב, מימין, משמאל, אלמנים, אלמנות, נובה, קיבוצים, חטופים. אנחנו משפחה, משפחת הכאב כרגע. תודה רבה.

לגבי הנושא הזה של הר הביטוח הזה. נכון, זה לא קשור למלחמה, אין על זה ויכוח. אבל אנחנו יכולים לדון בזה. כבר גמרנו את העניין שזה רק בנושא מלחמה. זה נושא ספציפי שהייתי רוצה לעשות בדיקה יותר רצינית של העניין הזה.

כן אדוני, אבל דווקא בהקשר של המלחמה, אנחנו בלשכת סוכני הביטוח מקבלים פניות מסוכני ביטוח עצמאיים שגויסו למלחמה ונבצר מהם היכולת לתפקד בשוטף. זאת אומרת אנחנו כלשכה תומכים בהם ונותנים להם סיוע, כשהם עצמם לא יכולים לעשות את זה.

איך הזיהוי נעשה? תן לנו רגע את ההבחנה.

עם צ'יפ, עם סיסמה.

לא, כי הוא יכול לשדר את הסיסמה לעובד ולהגיד לו כנס למחשב. כאילו מה מגביל?

ברמת העיקרון נכון. אבל בעוד שבחברות ביטוח שכבר לפני שנתיים וחצי אושר להם להעביר רשימה מסודרת של עובדי חברה שעוסקים בצירוף לביטוח ויש להם הרשאות צפייה ייעודיות, לסוכני הביטוח אין את זה. אך ורק לבעל הרישיון עצמו. כלומר שבעל הרישיון, והוא לא נמצא כל היום במשרד, הוא גם נמצא בחוץ, פוגש לקוחות, מטפל בתביעות וכיוצא בזה.

נמצא במילואים.

נמצא במילואים, כן.

יש לכם תשובה לעניין הזה?

כן. אני אגיד שקודם כל כשעלינו לאוויר עם השינוי בהר הביטוח של אופן ההזדהות אז מאוד היה חשוב לנו כבר בזמן אפס לא להמתין עם זה, שלסוכני הביטוח תהיה גישה. ובאמת, אנחנו אפילו חיכינו קצת עם העלייה לאוויר בזמנו, עד שסיימנו את הפיתוח. זה פיתוח יותר מורכב מאשר לתת הרשאת כניסה לחברות ביטוח. מבחינה טכנית. עם הזמן השתכנענו שנכון לטובת עבודת המטה של הסוכן שבאמת אנשים שעובדים תחתיו יעשו לו עבודת הכנה, יעשו לו עבודה מקדימה, באמת כדי שהוא יוכל לבצע את תהליך הצירוף בצורה יותר יעילה ומהירה. וחשבנו שנכון לאפשר לו שני מורשי צפייה מטעמו.

הוא אומר זה לא מספיק.

הדבר הזה כבר, הסיבה היחידה שזה לא קרה עדיין היא סיבה - - -

זה לא קרה. מתי אתם מתכוונים שזה יקרה?

- - - סוכן הביטוח מהיום הראשון ניתן להיכנס.

לא, אנחנו לא רוצים לדבר על מה שכבר מוסדר. יש פה תהליך. הרי כל הצורך בהתייחסות רשות שוק ההון היא לטובת עובדי סוכני הביטוח. סוכני הביטוח יש להם תהליך כבר מוסדר. חברות הביטוח יש להן גישה ישירה. עובדי סוכני הביטוח שהם כלי עזר, המשרד לא יכול להיות מנוהל ומתופקד רק על ידי סוכן הביטוח עצמו. כל אחד מכם, אתה היית עצמאי. אם היית צריך שכל פעולה אצלך במשרד או אצלך תתבצע רק כשאתה נמצא, אז אתה מסרס את היכולת של המשרד שלך לתת מענה. ניתנה הוראה. זו החלטה כבר ותיקה. ניתנה הוראה לרשות שוק ההון לאפשר ב-31.10 ניתנה הוראה שהיא כבר חלוטה לאפשר לעובדי סוכני הביטוח גישה לצפות בהר הכסף. אז הפרוצדורה במציאת הטכנולוגיה והשמשת יוזרים נוספים או כל מיני דברים טכניים עדיין גוררים, גרירת רגליים. משרדים שלמים לא מצליחים לתפקד פשוט.

זה לא, אני לא חושב שנכון להגדיר את זה כגרירת רגליים.

אבל אני באמת שלא מבין למה זה צריך להגיע לשולחן שלנו?

בסיסי, נכון?

זה בסיסי.

אבל בשביל זה אתה צריך לשמוע את זה.

הם החלטתם שמגיע להם, הבעיה זה תוכנה, אז תטפלו בזה.

אני לא רוצה להלאות בפרטים טכניים, אבל אם ניקח פיתוח של דבר כזה הוא כולל כמה שלבים.

הוא לוקח זמן, נכון. אז מתי לדעתכם הפיתוח ייגמר?

אני אומר את זה, ואני לא אומר את זה בציניות. מבחינתנו הוא כולל כמה שלבים. בין השלבים האלה יש את השלב של - - -

מתי זה יסתיים?

שזה כבר הסתיים. מה שנותר לנו זה השלב של השלמת הפיתוח הטכני והעלייה לאוויר, שהיא כוללת כל מיני דברים. אני לא רוצה להלאות אתכם בפרטים.

מתי זה יסתיים?

אני לא יכול להתחייב על זמן. מבחינתנו אם נצליח לשלב את זה בשבועות הקרובים, נעשה שבועות קרובים.

אתה מבין אבל שזה כלי עבודה קריטי?

כן. אבל לוקח זמן לפתח תוכנה.

אין בעיה, אז בוא, הרי זה לא בא ביום אחד.

אז מה? ימציאו את זה מהאוויר?

לא, אבל זה לא צורך שנולד היום, אדוני יושב-הראש. זה לא צורך שנולד היום. הייתה אפשרות להיערך. אין בעיה, שיקצוב לך זמן. שנה וחצי לא מספיק?

עכשיו הוא מדבר על סדר גודל של שבועות.

אין בעיה, בואו ננסה לגדר את זה.

אני אסביר. הנושא הזה הוא כלול בכמה שלבים. השלבים האלה ברגע ששלב אחד תקוע מסיבות טכניות של נגיד ואין במשך תקופה ארוכה עובד שהוא עוסק בשלב הזה בפיתוח, אז הדבר הזה - - -

אני יכול לשאול שאלה? עכשיו משרד ביטוח חדש פותח סוכנות. אוקיי? עסק חדש. אתה מחבר אותו אוטומטית, מיידית?

סוכן ביטוח, ברגע שיש לו רישיון יש לו גישה.

אז למה שלא תיקחו את אותה הפרוצדורה ותעשו באותו משרד כאילו יש עכשיו עוד?

אני אסביר. כי סוכן ביטוח זה בעל רישיון שנמצא אצלנו ברשימות. לעומת העובדים שלו שלצורך העניין סוכן הביטוח מחר בבוקר עוזב לו עובד או שהוא מפטר עובד. צריך לבנות מנגנון שהוא יכול לעדכן אותו, צריך לבנות מנגנון.

בסדר, הבנו. אני מציע ככה: תנו לנו תשובה אם תוך חודש נגיד סיימתם את התהליך על מנת לתת להם את המענה. אם לא, נקיים דיון בעוד חודש וחצי. אני מבקש מכם, אמרת מספר שבועות, תסיים את זה תוך חודש וחצי.

אנחנו נחזיר לכם תשובה תוך חודש.

אם אפשר גם כן להתייחס לעניין החובה להשתמש במסלקה הפנסיונית באופן ישיר ולא דרך המוסדיים. גם כן נושא שעולה כסף מיותר לסוכני הביטוח שעובדים בין כה וכה על שורה.

מה זה מסלקה פנסיונית?

אני או אתה? בבקשה, קח.

אני אסביר, ברשותכם. מזה כ-11 שנים חלה חובה על כל העוסקים בתחום הייעוץ והשיווק הפנסיוני לשאוב מידע או להעביר מידע למסלקה הפנסיונית ולאחזר ממנה מידע חזרה. נכון לעכשיו מי שמממן את המסלקה הפנסיונית במדינת ישראל זה גוף שמתופעל על ידי חברה בשם סוויפט-נס ומפוקח על ידי רשות שוק ההון. מי שלדעתי מממן אותה כמעט באופן מוחלט זה סוכני הביטוח. ולפי הערכות שאנחנו עשינו אצלנו בלשכת סוכני הביטוח היא עלתה לנו עד עכשיו 400 מיליון ש"ח. עכשיו, מה היה לפני המסלקה הפנסיונית? לפני המסלקה הפנסיונית הייתה לנו גישה ישירה לכל הגופים המוסדיים ויכולנו לשאוב מידעים אודות הלקוחות שלנו באופן ישיר מהגופים המוסדיים ללא שום עלות כספית. ואני מניח שלאור כניסת הבנקים ולשפר את האדפטציה בין המערכת הבנקאית שנותנת ייעוץ פנסיוני לבין חברות הביטוח, בתי השקעות, נכפה עלינו להשתמש במסלקה פנסיונית ולשלם סכומים לא מבוטלים על מנת לאחזר מידע. לנו אין שום בעיה להמשיך בפרוצדורה שהייתה לפני 11 שנים ולקבל את מידע, לשאוב אותו מחברות הביטוח. גם אפשרות הממשקים היום הלכה והשתפרה והנטל הכלכלי הזה הוא נטל מאוד כבד על ציבור סוכני הביטוח. מאוד כבד. כל ציטוט שאנחנו מאחזרים היום מהמסלקה הפנסיונית עולה לנו 18 שקלים. והיכולת שלנו היום לטפל במאגרי המידע שקיימים אצלנו הסוכנים כמעט ולא עושים את זה היום, כי כל תעודת זהות עולה לנו חצי שקלים לחודש. אז אם אתה מנהל 2,000 לקוחות אצלך במשרד וכל לקוח עולה לך חצי שקלים על מנת לאחזר תעודת זהות, עולה לך סדר גודל של 1,000 שקלים.

ואז אתה פועל במשפט שלמה ואז בהכרח זה על חשבון השירות למבוטח. בוא, אני רוצה שנשקף את הכול. ואני אשמח שבהתייחסות של הנציג יסביר לי מה ההכרחיות שמוצאים באמת בהטלה המכבידה הזאת על ההתנהלות של סוכני הביטוח.

רק חה"כ רביבו, אני רק אחדד. לא מדובר בעלות חד פעמית, אלא עלות שחוזרת על עצמה כל חודש.

ברור, ברור. וזה רק על פעולה אחת.

אבל זה לא רק לסוכני ביטוח. זה גם עורכי דין נגיד שצריכים להיכנס לבדוק משהו ברשם החברות או בטאבו וזה, גם משלמים. ולא 18 שקלים. משלמים יותר. אני לא מבין, זו דרישה, נכון גם חה"כ דנינו פנה בעניין הזה. אסבל זו דרישה שלדעתי אין לנו מה להיכנס אליה.

לא, אני מדבר על שתי נקודות: אחת, האם זה הכרחי וחשוב למערך הביטוח. במידה וכן, איך אנחנו יכולים להוזיל את זה? אנחנו פה בוועדה כל הזמן בודקים איך אפשר להוריד עלויות ואת יוקר המחיה. בסוף 18 שקלים נופלים על הלקוח. השאלה עכשיו כשאתם יוצאים למכרז חדש, האם אפשר, היום כמה זה עולה? 400-500 מיליון? לצאת במכרז הזה שאומר שזה לא יעלה על 200 מיליון. אפשר לתת רק פחות מזה. אתם לא תאמינו, תראו שאנשים יבקשו את הסכום הזה וישמחו להיכנס לפרויקט הזה. זו הבקשה.

אז אני אשמח להגיב. ליאור זהר, מנהלת מחלקת תיווך פנסיוני ברשות שוק ההון. אני אגיד שלפני שהייתה מסלקה אני מכירה עולם שבו לא לכל סוכני הביטוח הייתה גישה למידע על חיסכון פנסיוני. אלא לסוכני הביטוח החזקים בשוק. ופה המסלקה חיזקה מאוד את סוכני הביטוח דווקא הקטנים, שאותם הלשכה בהכרח מייצגת.

המערכת היא צינור להעברת מידע. היא משמשת תשתית. לפני שהייתה מסלקה היה צריך, יש מעל ל-100 גופים שמנהלים חסכונות פנסיוניים. סוכן היה צריך לכתת את הרגלים, ללכת ולחפש את המידע עבור הלקוח. זה לקח לא יום ולא יומיים וזה עלה הרבה יותר מ-18 שקלים והרבה יותר מ-45 אגורות שהם משלמים היום. אני אגיד שהמחיר של המסקלה התחיל ב-40 שקלים ואנחנו הוזלנו אותו לאורך השנים. ולאחרונה הוא ירד מ-20 ל-18 גם ללקוח וירד גם מחצי שקל ל-45 אגורות. ואנחנו עושים מה שאפשר. אנחנו בוחנים את זה וגם במסגרת המכרז החדש אנחנו נבחן את ההוזלה של זה.

איך תבחנו?

גם באמצעות שיפור הטכנולוגיה. אנחנו, חה"כ דנינו, אנחנו כל הזמן בוחנים איך אפשר להוזיל עלויות. גם לציבור, שהוא לא פחות חשוב, וגם לבעלי הרישיון שצריכים את המידע הזה כדי לתת ייעוץ ושירות ללקוח.

דנינו, אני מתרשם שאין לנו מה להתערב בזה.

לא, אני חושב עדיין.

תראה, עלויות תמיד יש. מה אתם רוצים את זה בחינם? מה אתם רוצים?

לא, אבל אפשר להמשיך במגמה שהיא הציגה פה.

אז היא אומרת את זה שהם מנסים לשפר את זה כמה שיותר.

אבל זה צומת, דוד, עכשיו שיוצא מכרז. איך אנחנו יכולים להבטיח שגם פה תהיה ירידה משמעותית? כי להקים את המערכת עולה כסף. הקימו את המערכת.

אחד הקריטריונים במכרז, ככל שנמצאו, כמובן המחיר. זה אחד המשקולות עצמם.

מתי יוצא מכרז חדש?

אז אני שואל אותך כמשפטן, האם אפשר להגביל את המחיר?

כמובן, זה אחד המשקולות.

מתי יוצא מכרז חדש?

אמור לצאת עד סוף השנה, אמור לצאת מכרז חדש.

עד סוף 2024?

היה קול קורא.

היה קול קורא.

אנחנו בוחנים מעבר משיטת מכרז למשטר רישיונות שאז יהיה תחרות.

ואתם התנגדתם לזה.

אנחנו לא התנגדנו, אנחנו ביקשנו להגדיר אחרת.

אבל בואו נוריד מ-18 ל-10.

תגיד לי, אתה יש לך משרד גדול, יושב-הראש סוכני הביטוח?

אני בסדר.

כמה אתה משלם לחודש על העניין הזה?

משלם הרבה מאוד.

כמה?

סדר גודל של 850 ש"ח לפחות.

וכמה היית משלם לפני כן?

לפני כן?

אנחנו שואלים כמה הוא ישלם אחרי. אנחנו פה בשביל לקדם, להוריד עלויות.

חה"כ דנינו, אנחנו כל הזמן.

רק עכשיו הייתה ירידה של 10%.

חבר הכנסת, אנחנו כל הזמן משפרים את המערכת.

תראה, אתה יודע שאותי קשה לשכנע אחרי שרשות ההון הבטיחו לי שעסקים של פחות מ-10 עובדים יוכלו לדווח ישירות לחברת הביטוח ואחרי יומיים הפנו לי את הגב וזה המשיך. אז אני אין לי אמון כזה גדול בחבר'ה של רשות ההון. אני לא חושב שיש להם כוונות רעות, אבל הביצועים שלהם הם לא לטובת הלקוחות. ואני חושב שזה צומת שוועדת הכלכלה צריכה לפקח על ההורדה בהזדמנות הזאת. ואנחנו נתחיל תהליך שכל הזמן זה יורד.

כן, זה יורד, אבל לא מתאפס. רבותיי, שמעתי את הבקשה שלכם. הבקשה הזאת גם ניתנה על ידי שני חברי כנסת. אני לא מתרשם שצריך להוריד את זה, לאפס את זה או לעשות את זה.

להוזיל.

הם אומרים שהם עובדים על זה כל הזמן וזה ירד מסכום מסוים ירד עוד יותר. בכל השירותים האלה, בכל המקצועות, כשאתה נכנס למחשב ומקבל מידע, זה עולה כסף. אני לא רואה מצב, הבקשה הזאת לפי ההתרשמות שלי, היא לא במקום.

אבל אתה מדבר על חובת שימוש במסלקה אדוני, בשונה ממקצועות אחרים ששם אתה יכול לבחור אם אתה רוצה להשתמש במערכת או לא להשתמש.

בסדר.

אומר הרגולטור אני מחייב אותך להשתמש במסלקה ואתה חייב גם כן לשלם. בעוד שאני כעורך דין אני יכול לבחור אם אני רוצה לעשות שימוש במערכות מקוונות כאלה ואחרות, כן או לא.

ולמה יש חובת שימוש? זו טענה טובה. למה יש חובת שימוש?

כי זה חוזר מכוח הוראה רגולטורית.

שאתה לא יכול לייעץ אם אתה לא מוציא את הדבר הזה. אם אני מבין את תקנות הביטוח.

חובת שימוש היא כדי לאפשר את הייעוץ הפנסיוני הנכון, כדי שהסוכן עצמו יידע, כשהוא נותן ייעוץ הוא נותן על כל המוצרים. שנייה, אנחנו לא מפריעים לכם. וכל פעם כשאנחנו אומרים משפט אתם נכנסים לדברים שלנו.

כן? הטענה שלהם שאם יש חובת שימוש.

אבל לא, חובת השימוש היא לא לכל פעולה.

אז למה?

יש פעולות מאוד ספציפיות. למשל לפני ייעוץ פנסיוני שאתה תהיה צריך להוציא את המידע הפנסיוני.

עכשיו, זה לא בטוח שאותו לקוח שהוא מוציא לו הוא עושה אצלו את הפוליסה. יכולים להיכנס 10 כאלה.

יכול להיות.

אז אני אומר, בוא נוזיל. מה הבעיה? זה הרי הולך לכיס פרטי.

יש כבר בג"ץ בנושא הזה והבג"ץ נדחה.

זה לא הרבה, אני אומר לך שזה לא הרבה.

18 שקלים זה כל העלות והוגש בג"ץ בנושא הזה ונדחה.

18 שקלים זה ללקוח חדש. ללקוח קיים זה 45 אגורות.

ועדיין, זה 400 מיליון על השוק.

אבל אם אני מנהל את העסק שלי ואני רוצה לדעת מה המלאי שלי למה אתם מחייבים אותי לגשת לגורם שלישי שימשוך לי את המידע? אני שואל את רשות שוק ההון האם אתם מוכנים לפחות לאפשר לי בגין פרודוקציה שאני מוריד על המלאי שלי לעבוד ישירות מול המוסדיים. למה אני חייב לעבוד דרך המסלקה? אני לא מדבר עכשיו על הייעוץ ללקוח. נניח שעל הייעוץ ללקוח, בוא נשים את זה רגע בצד. אפשר לדבר על זה ויש מה להוזיל עלויות. ואגב, יש פה איזה שהיא קופסה שחורה שאף אחד לא יודע, אף אחד לא שואל כמה המסלקה הרוויחה עד היום. אין איזה שהם נתונים פתוחים לציבור שבאים ואומרים. אז אני מבין שמדובר בחברה פרטית, אבל עדיין יש פה גוף שמפקח על החברה הפרטית.

אני לא חושב שאתם רוצים שנחשוף את העלויות שלכם? אתם גם התנגדתם, אני מזכיר.

דור ידידי, אין קשר בין אחד לשני.

בטח שיש קשר.

לא, אתם לוקחים את זה עכשיו במישור אישי.

אבל דור, זה פופוליסטי, ידידי.

זה לא היה נכון שהם יחשפו את הרווחים כמו שלא תבעתם את זה מחברות הביטוח שהם יציגו כמה הם מרוויחים עליהם.

חברות הביטוח חושפות את כל הדוחות הכספיים.

בכללי, בכללי, לא פרטי. עכשיו מה ההתנגדות שלכם? מה ההתנגדות שלכם להוזיל את הדבר הזה? מה הבעיה?

חברות הביטוח חושפות את הדוחות הכספיים שלהם.

בכללי, לא אישי.

וכל הפרמיות.

אבל דור, בוא נחזור לענייננו, זה לא רלוונטי כרגע. בוא נחזור רגע לענייננו. יש פה מסלקה פנסיונית שצריכה להרוויח כסף. זה בסדר גמור, זה גוף שעובד והוא לא עובד לשם שמיים, צריך להרוויח כסף. אבל יש פה איזה שהיא מעמסה כלכלית כבדה מאוד על אוכלוסיית עצמאיים, שלפי הדוח שלכם לשנת 2021, אני פשוט לא יודע על 2022 כי זה עדיין לא פורסם. אבל ב-2021 קרוב ל-90% או אפילו קצת יותר, 92% ממימון המסלקה נעשתה על גבם של סוכני הביטוח. חבר'ה, יש מקום להוזיל עלויות.

השנה ירדה העלות ב-10% בחידוד, בהערכה אחרונה ירדו עלויות שם ב-10%. אני לא מכיר הרבה מקומות במשק שהמחיר ירד בשנים האחרונות, למרות האינפלציה.

אני רוצה להבין. אמרתם שיש שירות שעולה 45 אגורות. אז את זה כן הורדתם. למה אי אפשר להוריד את השני?

ירד מ-20 ל-18. שניהם ירדו ב-10%.

לא, אבל למה אי אפשר להוריד אותו יותר? למה שירות מסוים עולה 45 אגורות ושירות אחר 18 שקלים?

כי הוא שירות לגמרי שונה. זה שירות חד פעמי, שאתה מבקש עכשיו על הלקוח את כל המוצרים שלו וזה שירות שאתה מבקש, הוא שירות אחר שהוא שירות מוצרים ספציפיים איטי בעצם. לרוב זה פעם בחודש או פעם בכמה שהוא קבע. זה שירות שונה פשוט.

אם הורדתם 10% בכזאת קלות ובצורה יעילה, למה שלא תורידו עוד 10%-20%?

לא יודע, לא כך אנחנו מנהלים דיון.

אנחנו נוריד כמה שאפשר. אנחנו עושים מאמצים להוריד כל הזמן.

אני לא בטוח במאמצים האלו, האמת. גילוי נאות.

אני חייב להגיד שלרדת מ-40 שקלים ל-18 שקלים לאורך התקופה זה מראה על נכונות להוזלה.

טוב. רבותיי, בואו נגיד שבגלל שהורדתם שירות אחד ל-45 אגורות לדעתי אפשר להוריד גם את השירות השני בצורה, רגע.

ירד מחצי שקלים ל-45 אגורות.

בצורה דרמטית. אני לא יכול להיכנס, אנחנו לא מנהלים פה משא ומתן בדבר הזה. מה שאני מציע, תבדקו את הטענה. תראו מה אפשר להוזיל ואנחנו נקיים איזה מעקב אחרי העניין הזה. בסדר? אני מציע שתתנו מכתב יותר, מה שכתבתם פה במכתב זה באופן כללי מידי.

אין בעיה, אנחנו נוציא נייר קצת יותר מפורט.

טענות מפורטות. וגם אני רוצה לדעת, שאתם תגידו למה לדעתכם אפשר להוזיל את המחיר במכרזים הקיימים.

בסדר אדוני יושב-הראש.

בסדר? תחשבו על זה. תנו מכתב כזה. אני מבקש שתפנו את זה לחה"כ דנינו ולרשות ההון ואנחנו נבדוק את זה. אבל שירות חייב לעלות כסף, אין פה ויכוח בכלל. זה קורה בכל מקום. עצם הטענה היא בעייתית.

אני מקבל את זה. ורשות ההון הסבירה נכון שזה פתח דווקא משרדי ביטוח קטנים שנתן להם פוש. אז אני מקבל את זה וזה יפה מאוד, ועל הכיפאק. עכשיו רק את ה-400 מיליון צריך לצמצם. זה נשמע סכום דמיוני.

זה לא כל כך דמיוני, זה אולי יקר, אבל לא דמיוני.

אדוני יושב-הראש, בעניין עצמאים עסקינן ועוד נושא אחד קטן אבל חשוב. עצמאים רבים נוהגים מידי שנה להפקיד כספים לקופות גמל וקרנות השתלמות, גם כדי לחסוך לעתיד שלהם וגם כי ליהנות מהטבות מס כאלה ואחרות. נוצר מצב שבשנת 2023 רבים מהעצמאיים שנוהגים בסוף השנה לבצע את ההפקדות האלה נעדרו מפאת המלחמה. רבים מהמילואימניקים הראש שלהם לא היה בעניין הזה. ואנחנו רצינו להציע לפתוח - - -

אתם פותחים לי נושא חדש. חבר'ה, אני חייב לסיים את הישיבה. הבנתי. אתם רואים, אבל זה משרד האוצר.

כהוראת שעה לבוא ולתת איזה שהיא אפשרות לאותם מילואימניקים עצמאיים.

רגע. זה משרד האוצר. ולכן, כיוון שלא העליתם את הטענה הזאת אני לא יכול עכשיו להתחיל דיון בלי משרד האוצר בעניין הזה. בסדר? הישיבה הסתיימה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:15.