פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
16/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 21
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ד (16 בינואר 2024), שעה 10:00

שימוש בסמי קפטגון למטרות טרור - מעקב מיום 14.6.23

חבר הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר

גדעון לוסטיג - ראש מטה המערך המדיני-אסטרטגי, משרד החוץ

יערי כהן - לשכת ראש מטה המערך המדיני, משרד החוץ

שלומי אסרף - משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

גיא גדסי - יחידת מג"ן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

ארקדי אלקינד - ראש ענף חקירות, מחוז דרום, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

אוריאל ברטלר - מעבדת סמים ארצית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

מיכל מלכא - ר' חו' מחקר סמים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

אביבה כרמון - ר' מעבדת סמים ארצית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

חגי ברוש - ראש תחום בכיר פיתוח, טיפול ושיקום, המשרד לביטחון לאומי

אורן לובוצקי - חטיבת המחקר, צה"ל, משרד הביטחון

ד"ר רוני ברקוביץ' - מנהל אגף אכיפה ופיקוח, משרד הבריאות

לירון טל - משרד הבריאות

זיו פידרר - מנהל תחום מודיעין סמים והלבנת הון, רשות המיסים, משרד האוצר

יעקב וקסמן - יועץ מדעי, הפקולטה לחקלאות

ירדן ברקוביץ' - שגרירות ארצות הברית

דוד כץ - עו"ד, מנכ"ל, ארגון ברית שבט אברהם

בת שבע פנחסוב

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

שימוש בסמי קפטגון למטרות טרור - מעקב מיום 14.6.23

בוקר טוב, התכנסנו לדיון בנושא שימוש בסמי הקפטגון למטרות טרור. אנחנו מבקשים לבחון את האתגרים הניצבים בפני כלל הגורמים ושיתוף הפעולה ביניהם, לבחון את המאמצים שמשקיעים ברמה הלאומית והבין-לאומית ולברר מה הן דרכי ההתמודדות בכל הקשור לייצור והברחות של אותו סם. אם תרחיבו קצת לסמים דומים או שלאותה מטרה, גם לתחומי מדינת ישראל.

חשוב מאוד להדגיש, זה דיון שהוא פתוח ולכן אני לא רוצה ששום דבר ייצא מכאן, לכן אני אומר את זה ברמה הלאומית. הבין-לאומית אנחנו נעסוק, אבל לא נעסוק באירועי ה-7 באוקטובר ובמדיניות הביטחונית, כל אחד כאן מבין היטב למה, ולכן גם אני לא אאפשר ולא ארשה לכם לחרוג ולהיכנס לזה. נרצה לברר מה הם מרכיבי הקפטגון, מה הן ההשפעות של הסם ומה הן מטרות השימוש בו כסם ממריץ. נשמע גם כאן על השימוש בו בעבר. אני מניח שתתייחס לזה, אבל אנחנו גם נדבר כמובן על ייעודו המקורי. זה אותן בעיות קשב וריכוז, תקן אותי אם אני טועה. אני חושב שאני לא טועה. נבדוק האם יש נתונים על היקף ההברחות, מסלולי ההברחות, אודות הצרכנים של זה, היקף הצרכנים, היקף השימוש ועוד. גם בהתייחס להברחות ותפיסות של חומר המוצע כדוגמת אפדרין המשמש בייצור לא חוקי של אמפטמינים. אנחנו נבדוק את זה. נבדוק את האישורים של משרד הבריאות. יש פה נציגים של משרד הבריאות. נשמע גם אותם, מה כן נחשב סם, מה כן סביל, מה לא סביל, הרמות וכו', כל הנושא הזה.

נמשיך ונברר מה הקשר בין סמים וטרור, נושא שהוא מאוד מעניין היום נוכח השימוש באותו סם המכונה סם הג'יהאד, ועל ההתמודדות עם הייצור וההברחות שלו. ברמה הבין-לאומית נרצה לברר מה נעשה, ופה יש לנו את אנשי משרד החוץ, כדי לצמצם את היכולת להפקת הסם ולהברחתו ברמה האזורית. לשמוע גם על שיתופי פעולה עם מדינות שכנות, אני מניח שיש, עד כמה שאפשר לדבר על כך ולשמוע על כך.

אנחנו נשמע את חברי הפורום בראשות משרד החוץ, אבל תחילה קודם לכן אני הייתי רוצה לשמוע אותך, ד"ר רוני ברקוביץ', כי אני מניח שאתה הכנת לנו שקף לכל הנושא הזה שהפך להיות נושא מאוד כואב עבורנו.

(הצגת מצגת)

נכון. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אדבר על סם הקפטגון. כמו שציינת על השימושים, מה קורה איתו בתחום הטרור וגם בתחום הרפואי. הקפטגון הוא בעצם סם דמוי אמפטמין שמיוצר בשנים האחרונות כפי שאנחנו יודעים במזרח התיכון ובעיקר בסוריה. בעצם שם הרחוב של האמפטמין זה ספיד. הוא משמש כמגביר ערנות, משפר את יכולת הריכוז וגם עלול לגרום לתחושת ביטחון עצמי מופרזת. היושב-ראש, אני בכוונה הדגשתי את המשפט הזה כי זה משפט מאוד חשוב, כי בעיקר ברשתות החברתיות הרבה דיברו שבעצם הסם עצמו גרם לאותם מחבלים לעשות מה שהם עשו, ולא כך הדבר. הסם פשוט הגביר את הערנות, הגביר את הפעילות של אותם מחבלים, אבל לא הסם עצמו גרם להם לעשות מה שהם עשו.

סם, יש לו תופעות לוואי פסיכוטיות. אנחנו גם בעבר עם הרשות עבדנו כי האמפטמין היה מרכיב מרכזי מאותם סמי פיצוציות.

חברה שמייצרת את הקפטגון עשתה גם את הציקלון B.

אמר ולא יסף כמו שאומרים.

זה סם מסוכן עם תופעות לוואי פסיכוטיות ועם אשפוזים. הסם הזה ידוע שנים רבות. לא סתם אמרנו שזה קרטל הסמים הסורי, כי בעצם אם אנחנו רגילים שסמים מיוצרים במחסנים עזובים ובמקומות מסתור, פה זה בעצם סם שמיוצר על ידי מדינה, לכן גם המשתמשים בו, אנחנו יודעים, כל ארגוני הטרור, דאעש שהשתמשו במלחמת האזרחים בסוריה, חיזבאללה גם כן, והאמריקאים בעצם עבדו הרבה בדרום אמריקה נגד חיזבאללה בנושא הזה. אנחנו יודעים, כל הדרגים הגבוהים בסוריה.

רק כדי לסבר את האוזן, הכמות שמיוצרת בסוריה היא לפי הערכות פי שלוש מאשר כל קרטלי הסמים המקסיקניים, כלומר אנחנו מדברים פה על עשרות מיליארדי דולרים בשנה שבעצם מיוצרים ונמכרים, כלומר מדובר פה בסכומים דמיוניים ממש.

בעברו הקפטגון היה תרופה, כפי שציינת, אדוני היושב-ראש, לבעיות קשב וריכוז כמו שיש היום תרופות אחרות. השתמשו בסביבות 20 שנה בתרופה הזאת לבעיות קשב וריכוז. היום לא נותנים אותה. יש תחליפים אחרים אבל השימוש הראשוני שלה היה שימוש תרופתי.

גם כשתופסים מעבדות של סמים, הרכיב של האמפטמין או של הסם עצמו זה רק 20%. אף אחד לא ישים 100% סם בפנים כי זה המון כסף, לכן הם שמים תרכיבים נוספים כדי שיהיה את הנפח לאותם כדורים. הנפחים הם בדרך כלל פרצטמול, אקמול, התרופה שאנחנו מכירים. הם עושים הרבה במעבדות של סמים כדי לתת את הנפח, קפאין, מה שיש בקפה, לידוקאין, אותו מרכיב שמשתמשים בו נגד כאבים ברפואת שיניים. כל המרכיבים האלה נמצאים כי זה בעצם מוזיל את העלות וזה גורם לפעילות סינרגית.

מרכיב נוסף זה האפדרין ופסאודואפדרין כמו שציינת, אדוני היושב-ראש. הרכיב הזה הוא מאוד חשוב, כי לא רק שהם נמצאים ברכיבים, אלה חומרים שיש להם גם שימוש בתעשייה הרפואית החוקית. אלה חומרים שמשתמשים בהם לשיעול, תרופות מרשם, לדוגמה, סינופד שזאת תרופה לסינוסיטיס שאפשר להכין אותו, פסאודואפדרין ומתאמפטמין. יודעים שמאותם חומרים אפשר להכין אמפטמין, כלומר מה שצריך לעשות זה גם מעקב אחרי השוק החוקי של התרופות, כי מהשוק החוקי האפדרין יכול לזלוג לשוק הלא חוקי וזה קרה בעבר כדי לייצר סמים.

אם אנחנו חושבים שהבעיה של הקפטגון זה בעיה ים תיכונית או של המפרץ הפרסי, זה לא רק. זה בעיה כלל עולמית. לפי הנתונים של המרכז לניטור סמים אירופי, בתקופה של שלוש וחצי שנים נתפסו באירופה 137 מיליון של כדורי קפטגון. תמיד אומרים, הרוב לא נתפס, כלומר אנחנו מדברים פה על כמויות אדירות שנתפסים בעצם באירופה במדינות של האיחוד האירופי, לכן זאת בעיה שמעסיקה גם את האירופים. באיטליה הייתה את התפיסה הכי גדולה של קפטגון, שאנחנו מדברים על סכום של 86 מיליון כדורים, סכום המוערך בערך מיליארד דולר.

אחד מהדברים שעושים היום אותם מבריחים כדי שלא יתפסו אותם, הם עושים הסתה, זאת אומרת את המשלוחים שלהם הם שולחים לנמלי ים באירופה ומאותם נמלי ים הם מגיעים בחזרה, אם זה לארצות המפרץ הפרסי או למזרח התיכון, כי ככה הם חושבים שבעצם לא יתפסו אותם. בשנים האחרונות היו הרבה תפיסות בנמלי ים, אם זה בבלגיה, אם זה בהולנד, אם זה ברומניה, של משלוחים של קפטגון שהגיעו מסוריה והיו מיועדים להגיע בחזרה בעיקר לסעודיה. חלק מהמשלוחים זה לא היה רק קפטגון, זה גם היה סמים אחרים כמו קנאביס. נניח תפיסה בגרמניה שהמשלוח של הקנאביס הלך לגרמניה אבל בעצם הקפטגון הלך לסוריה. זה התפיסה בקונסטנצה ברומניה.

באזור המפרץ הפרסי והמזרח התיכון, שם הבעיה היא הכי גדולה. המדינות שהכי נפגעות מזה שסוריה מייצרת זה סעודיה וירדן. מסוריה זה הולך קודם כל לירדן ומשם מופץ. אפשר לראות שרק ב-2022 נתפסו בסעודיה בתפיסה אחת 46 מיליון דולרים. אנחנו מדברים פה על מספרים שהם באמת ענקיים ולא סתם זה מגלגל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. בירדן גם כן תפיסה של 16 מיליון. ירדן זה יותר חשוב כי היא מדינה שכנה. איך הירדנים בעצם מטפלים בזה? אפשר לראות שבעצם עם מטוס קרב, אחד המבריחים, הם הפציצו לו את הבית והרגו אותו ואת בני המשפחה שלו, כלומר זה חלק מהטיפול הירדני.

הזווית הישראלית, גם בארץ יש כאן שיתופי פעולה שמשרד החוץ, בעצם מוביל אותו גידי לוסטיג, שולחן גדול עם מספר גורמים גם בארץ וגם בחו"ל. גידי ידבר על זה. זה לא רק עם מדינות, זה גם עם ארגונים. בארץ כמובן גם היו תפיסות בעבר, אם זה תפיסות על ידי המשטרה שהיה בפנים מתאמפטמין, ותפיסות לאחרונה בגשר אלנבי במכס. אם המכס ירצה להרחיב, בחודש שעבר נתפס קפטגון בגשר אלנבי, כלומר זה בעיה ישראלית, בעיה כלל עולמית, אירופית כמו שאנחנו רואים, וזאת בעיה שהיא ממש חשובה ולכן הדיון כאן הוא מבורך בנושא. תודה רבה.

תודה רבה לך. אני בעיקר רשמתי לעצמי וזה חשוב פה לכולם, שסם הקפטגון זה לא הוא שגורם לטרור. זה האידיאולוגיה החולנית שלהם אבל הוא בהחלט משרת את הטרור. אני שמח מאוד שאמרת וצריך היה להדגיש את זה בישיבה שלנו.

כדאי להסביר על ההסבר הכימי, שזה בעצם אמפטמין שקשור לתיאופילין.

אנחנו עוד נשמע אותך. נתחיל עם אנשי משרד החוץ. אני רוצה לשמוע אתכם תחילה. בבקשה.

תודה רבה, היושב-ראש. תודה רבה על ההזדמנות להיות פה היום. אני גדעון לוסטיג, ראש מטה המערך המדיני של משרד החוץ. איתי כאן יערי כהן שעובד על התיק הזה של קפטגון.

כמו שד"ר ברקוביץ' הציג את הסם ואת העובדה שהוא נפוץ גם אזורית וגם לא רק ברחבי המזרח התיכון למרות שיעדי התפוצה שלו המזרח התיכון, אבל הוא בעצם מקיף גם את העולם ויש גם תפיסות באירופה. אנחנו מנסים לעודד שיתופי פעולה בין-לאומיים בעניין הזה, ונקטנו במספר פעולות בחודשים האחרונים, הגם שאני אגיד שאירועי ה-7 באוקטובר הסיתו את הקשב. אנחנו היינו אמורים לקיים מספר מפגשים וריכוז מאמץ, אבל האירועים של ה-7 באוקטובר הסיתו את הקשב. אנחנו כרגע במאמץ המלחמה, אז הסיפור הזה של יוזמות בין-לאומיות בסם נדחה קצת.

מה שיש לנו במשרד החוץ זה בעצם שולחן דומה לשולחן שלך, היושב-ראש. הוא מתכנס אצלנו עם נציגות של כל הגופים והגורמים הרלוונטיים שבהם אנחנו מדברים על איך אנחנו יכולים להביא את הידע הישראלי ואת הניסיון הישראלי לכדי מימוש במאבק הבין-לאומי בתופעה הזאת, יחד עם בני ברית ושותפים. בצורה משותפת עם משרד הבריאות אנחנו ניהלנו מספר דיאלוגים יחד עם שותפים, בראש ובראשונה ארצות הברית. ניסינו לעשות איתם איזושהי רשימה של תוכנית פעולה משותפת שאנחנו נוכל לקיים. היה לנו גם דיאלוג מאוד מוצלח עם ארגון האינטרפול, גם כן ביוזמה של משרד הבריאות ששם דיברנו על איך במסגרת של האינטרפול אפשר לעודד זיהוי שיתוף פעולה ושיתוף בידע, כי בסופו של דבר הידע פה הוא מאוד אקוטי. אני תיכף אתייחס לאחת הסוגיות שחשוב לרכז את הידע בעניינו, וגם עם מדינות נוספות.

השולחן הזה התכנס אצלנו מסביב בתקופה פריודית. דיברנו על תפיסות בארץ, תפיסות בחו"ל, איך אנחנו יכולים לתרום ולהביא את הידע הישראלי הזה לכדי מימוש ואיך אפשר לסייע, כאשר כן אנחנו מסתכלים בסופו של דבר על הגבול הצפון-מזרחי שלנו ועל הייצור המוסדר, התשתיתי, הממשלתי שקורה, של קפטגון בסוריה.

מה שהתחדש מאז הפעם האחרונה שהתארחנו אצלך, היושב-ראש, זה בעצם הקמה של קואליציה גלובלית למאבק בסמים סינטטיים, בראשות יוזמה אמריקאית בראשות מזכיר המדינה בלינקן. זה לא ממוקד בקפטגון. זו קואליציה למאבק בסמים סינטטיים שהיא סוגיה גלובלית-עולמית שמאוד מטרידה את האמריקאים גם בגלל בעיות שיש להם עם הגבולות שלהם. אנחנו כמובן הצטרפנו גם בגלל היחסים המצוינים שלנו עם ארצות הברית, אבל גם בגלל הצורך והרצון שלנו לתרום בעניין הזה. שר החוץ דאז, כהן, השתתף במפגש היזום יחד עם בלינקן. היה אחר כך איזשהו פולו-אפ בשולי העצרת בניו יורק, ובעצם התחילה לעבוד הקואליציה הגלובלית הזאת, כאשר היא התחלקה לקבוצות עבודה. יש שלוש קבוצות עבודה, שותפות של כמה עשרות מדינות. ישראל משתתפת בכמה קבוצות עבודה כאשר הדגשים שלנו מדברים על תתי קבוצות עבודה של הייצור של סמים סינטטיים וחומרי המוצא שלהם, וכל הסיפור של הברחה וצירי הברחה. זה בעצם שתי הנקודות שמאוד חשובות לנו. שם אנחנו מנסים לתרום ולהגיע לשיתופי פעולה.

פה אני רוצה לגעת בדגשים שלנו בפעילות הבין-לאומית. זה לא רק להתעסק בצירי ההפצה ואיך מונעים הפצת סם, אלא גם חומרי המקור, איך בעצם מונעים הגעה של חומרי מקור לאותם מפעלים בדגש על השכונה שלנו, ואיך מקשים על הייצור. כשמדובר על חומרי מקור, בסופו של דבר הם חוקיים. אין בעיה עם ייצור חומרי המקור כי כמו שד"ר ברקוביץ' הדגיש, זה משמש תשתית לייצור תרופות.

הדבר האחרון זה איך מגדירים קפטגון. כמו שד"ר ברקוביץ' הסביר, קפטגון אפשר להרכיב מתערובות רבות ושונות כאשר יש להם חומרים בסיסיים. הרבה פעמים יש סמים סינטטיים שמופצים תחת קפטגון כשהם לא בעצם קפטגון אלא סם ממריץ אחר שמכונה קפטגון, ואז כדי לעשות שיתוף פעולה בין-לאומי אנחנו גם צריכים להגדיר לעצמנו לאיזה משפחה, על איזה סוגי חומרים אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על הבעיה הזאת. קפטגון הוא אחד מהם אבל יש גם כדורים אחרים שהם לא קפטגון אבל הם מסומנים כקפטגון ונכנסים לתוך המצבור הזה. אלה הדגשים שאנחנו מנסים לקדם ברמה הבין-לאומית.

קצת על הקשר בין טרור להפצת סמים. היה לנו מאז הפעם האחרונה שנפגשנו, גם במרץ, גם באפריל וגם במאי סדרה של הכרזות על גורמים שקשורים לייצור הסם והזיקה שלהם לטרור על ידי ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי. יש כבר פעילות בין-לאומית להרכבה של בנק של אנשים שקשורים לזה והטלת סנקציות עליהם. זה דבר שמעניין אותנו ונמצא בשיח שלנו.

לגבי האירוע הזה שד"ר ברקוביץ' התייחס אליו, צריך רק לשים לב שלפחות במזרח התיכון יש איזושהי זיקה די ברורה בסיפור של הברחת סמים והברחות נשק. הפצת נשק במזרח התיכון משמשת בין השאר גם לטרור וזה דבר שגם נמצא אצלנו במיקוד. אני חושב שפחות או יותר בזה אני אסיים.

יופי, תודה רבה.

אשמח לשמוע את נציגי משרד הביטחון, סא"ל אורן לובוצקי. בבקשה.

בוקר טוב, תודה על ההזמנה. אני אגיד מהכיוון הסורי. הסם הזה נכנס בעיקר עוד לפני אל קאידה ודאעש ואז הגיע למרחב הסורי כאירוע של מדינה קורסת ללא שלטונות, פשע.

בעקבות מלחמת האזרחים שם אחרי 2011 או לפני?

אחרי 2011.

אחרי דרעא.

קריסה של המבנה המדינתי הסורי ואז אפשרות לפשע לחגוג, וכניסה גם של דאעש ושל ארגוני ג'יהאד עולמי שהביאו איתם את הסמים האלה וגם ייצרו במעבדות ביתיות בעיקר את הקפטגון על סוגיו השונים. היו כמה מעבדות, לכל אחת תקן אחר לאיך מכינים את הכדור.

אנחנו מבינים שב-2018 עם התייצבות מסוימת של המדינה הסורית, היא עדיין מעורערת מאוד, מה שקורה זה שהמשטר מבין את הפוטנציאל הכלכלי של כדורי הקפטגון ובעצם משתלט על כל המערכים של הייצור על ידי תפיסה שלהם והפעלה, ועד גביית מס לאפשר לגורמים המקומיים להמשיך את הייצור שלהם אבל לקחת מזה אחוזים, ובוודאי בניהול של כל שרשראות ההעברות וההברחה של הסמים, ולכן מ-2018 בעצם אנחנו במצב של נרקוסטייט, מדינה שהעסק המרכזי שבו היא עוסקת והכסף המרכזי שלה הוא סמים. רק לשם ההמחשה, התקציב השנתי הסורי לשנת 2023 הוא 2.5 מיליארד דולר.

שוק הקפטגון בהערכות המאוד זהירות ורק מה שאנחנו יודעים להגיד, מכניס לכל הפחות פי שלושה למשטר הסורי מאשר תקציבו השנתי. הערכות שפחות מבוססות בנתונים אבל אני חושב שניתן עדיין לסמוך עליהן, מדברות על לפחות פי עשרה, לכן האינטרס של המשטר הסורי להמשיך ולשמר את האחיזה שלו בסם הוא מאוד ברור.

עוד אמירה חשובה בהקשר הזה. סם הקפטגון, כל כדור בסוריה עולה בין חצי דולר לדולר. בסעודיה הוא עולה בין 20 ל-25 דולר, כלומר הרווח גם כאן הוא במספרים באמת משוגעים, לכן בעצם הרווחים האלה הם משמעותיים.

ודאי.

רק להזכיר, גם בסוריה המכירה היא לא בהפסד. גם על זה יש רווח אדיר ולכן האינטרס הוא גם ללכת לשווקים בעיקר הערביים ובעיקר המפרץ. סעודיה היא מי שמשלמת על זה הכי הרבה, אבל בתווך הקרקעי, אז ירדן למה לא? כל מה שעובר דרכה, יש שיווק גם שם. בירדן המחירים הם יותר זולים בהתאם ליכולת של מה ירדן מסוגלת לשלם, ועדיין ההערכות הן שלמעלה מ-20% מבני 12 עד 22 בירדן משתמשים בסם הקפטגון על בסיס קבוע. ההערכות בסעודיה מדברות על לפחות פי שניים, כלומר כ-40% מבני הנוער בסעודיה משתמשים בקפטגון.

למי שדאג לגבי השינוע, יש המון פסקי הלכה שמתעסקים בהאם מותר לנהג לקחת כדורי קפטגון כדי לנסוע 24 שעות ברצף.

כי זה מגביר את היכולת שלו לעבוד.

בדיוק, אז 24 שעות ברצף. למה צריך שינוע יבשתי 24 שעות ברצף? כנראה זה גם קשור קצת להקשרים האלה.

כן, ברור, אחד קשור לשני.

הגופים שאנחנו מזהים אותם כקשורים בסוריה לזה הם בעיקר דיביזיה 4. זו דיביזיות הכוחות המיוחדים בצבא הסורי, בראשותם עומד מאהר אל-אסד, אחיו של בשאר אסד. הוא ממש מנהל את כל הקמפיין הזה והוא שולט בכל מעברי הגבול. בסוף זו מדינת ביטחון פנים מאוד חזקה בגלל ההקשרים של מלחמה באופוזיציה פנימית וניסיון לסקל כל התנגדות, לכן כל המעברים עובדים תחת פיקוח של אותה דיביזיה 4, ואנחנו מעריכים שימוש שלהם במעברים כדי לייעל את צירי ההברחות האלה.

אנחנו כן מזהים גם מעורבות איראנית ושל חיזבאללה. איפה אנחנו רואים את זה? חיזבאללה במעברי הגבול בין סוריה ללבנון ואחר כך השינוע ללבנון ומנמל ביירות לעוד שווקים, אבל השינוע המרכזי מתקיים מסוריה, ולכן אם נדבר גיאוגרפית, בסוריה איפה אנחנו מזהים את עיקרי העיסוק? המפעלים הגדולים נמצאים בחומס, עיר מרכזית מאוד על קו הדרך גם ללבנון וגם צפונה לטורקיה אבל בואכה לדאקיה, החוף הסורי ומשם השווקים הם בעיקר אירופה או המערב. השווקים שמכוונים להעברות היבשתיות נמצאים בדרום סוריה במרחב שקרוב מאוד לשטח מדינת ישראל באזורי דרעא, סווידא ופרברי דמשק. שם זה מפעלים הרבה יותר קטנים, הרבה יותר ביתיים והשינוי שלהם מכוון בעיקר למדינות המפרץ.

בתוך סנקציות חוק קיסר האמריקניות על סוריה לא היה עיסוק בקפטגון, אבל בהכרזות שהזכירו בשנה האחרונה נוספו הכרזות על אישים סוריים, חלקם אפילו בני דודים של הנשיא אסד, שהאמריקאים מסמנים אותם כמקושרים ישירות לסם קפטגון.

תודה על הסקירה. עוד סיבה לא להצביע אסד.

נזכיר פה רק שהנושא הזה של אינטראקציה או החיבור הזה מדינה-סם זה לא דבר שהוא חדש במזרח התיכון. לבנון, זוכרים את זה היטב. ב-1982 זה היה נושא בוער, כואב גם אצלנו. אפגניסטאן כמובן. יש מדינות, אבל פשוט הם שכללו את העניין הזה. הזכרת את דרעא שזה ליד הגבול עם ירדן. גם שם מ-2011 תראה את הסמים ואת האינטראקציה, אז הם ניצלו את זה היטב.

המשרד לביטחון לאומי, רפ"ק גיא גדסי, בבקשה.

שלום לכולם, בפתח דבריי אני אומר שמה-7 באוקטובר, מתחילת המלחמה מרחב נגב, היחידה גם פחות עסקה בנושא ההברחות לפחות במהלך החודש הראשון של הלחימה. יותר עסקנו בביטחון הפנים. איבדנו שם לא מעט מפקדים, חברים, חברים לנשק, פקודים, גיבורים כולם.

בהחלט.

במהלך שנת 2020 נתפסה במעבר גבול כרם שלום מכולה שהגיעה מטורקיה לשטחי ישראל כשהיא הייתה בדרכה למעבר על מנת להגיע לעזה לסוחר עזתי, כשבתוך המכולה היה מוצרי ביגוד והנעלה. בתוך העקבים של נעלי הנשים שהיו שם נתפס 27,300 כדורי קפטגון.

בפרשייה שאנחנו ניהלנו בגבול ירדן בשנת 2022, תוך כדי הברחה של 34 אקדחים וכתשעה נשקים ארוכים נתפסו בתוך החבילות 19,000 כדורי קפטגון. הייעוד של המכולה היה לעזה, מן הסתם ברור לאן. הייעוד של הנשקים היו אמורים להגיע לאיו"ש, אז גם הקפטגון ברור שלאן, זאת אומרת שלשאלה האם יש קשר, אז אנחנו מוצאים קשר ישיר בין השימוש והברחות הקפטגון לארץ והגעה לטרור.

אני אומר משהו גם למה שאתה ציינת וגם מה שד"ר ברקוביץ' ציין. הקפטגון לא גורם לאנשים לבצע טרור, אבל כשאנחנו נכנסים ללחימה, הלוחמים שלנו מגיעים ללחימה ב-7 באוקטובר בקיבוץ רעים ויורים תחת מחסות ומנסים לשמור על עצמם, ועומדים מולם מחבלים כמו במשחק טלוויזיה, חשופים ללא מיגון ויורים, ויורים עליהם והם נפצעים וממשיכים ללכת ולקום, אז אתה מבין את המשמעויות של יחסי הכוחות כשהם משתמשים בסם כזה בארגוני טרור אל מול לחימה לגיטימית של כוחותינו. זה לעניין הקשר הישיר.

אם אני אגע בכלל בנושא ההברחות, אנחנו אולי מתעסקים בקפטגון, אבל אי אפשר לגעת רק בו כי הקפטגון נכנס בתוך פלטפורמה של הברחות, ופלטפורמה של הברחת סמים, פלטפורמה של הברחת אמל"ח היא אותו דבר וזה רק עניין של ניצול של אותו רגע של מי שמבצע את ההברחה, להחליט אם הוא מכניס עוד סחורה בתוך ההברחות שלו, אז נגענו בזה גם בדיון הקודם שהיה פה בחודש יוני 2023. כמו שאמרתי, גבול מצרים, גבול שקוף, אנחנו רואים בו הכול מבחינת אמצעים. גבול ירדן שחור ואפס מכשולים. המשמעויות הן שאני יכול להגיד שלפחות בנתונים עד ה-7 באוקטובר היו 131 הברחות בגבול מצרים. מירדן אנחנו לא יודעים מה נכנס וכמה נכנס. אנחנו יודעים רק מה אנחנו תפסנו. באמצע חודש נובמבר אנחנו תפסנו הברחת אמל"ח של 137 נשקים, ביחד עם ארבעה חשודים שקיבלו כבר כתבי אישום בנושא הזה. זה מה אנחנו יודעים שנכנס כי זה גבול שחור, אז אנחנו לא יודעים עוד כמה נכנס וכמה קפטגון נכנס שם.

אם אנחנו מדברים על פעולה מוצקה של משהו, אז מה אני לא יודע שנכנס, אני לא יכול להגיד לך. אני רק יכול להעריך שאני לא יודע שנכנס, וכנראה שנכנס הרבה. אני יכול להגיד את זה גם על האמל"ח.

זה בעיקר מה שאתה יכול להעריך שנכנס.

כן. הכמויות, ברור שהן אדירות. אם נכנס נשק, אז מן הסתם מה זה להכניס כדורים שזה קטן יותר? צריך לתת על זה תשומת לב. אני חושב שאין ספק שהדגש צריך להיות על ההברחות בכלל, כי זה משהו שפוגע בכולנו והכול מגיע לשטחים. זה מבחינת היחידה.

כמובן שהגבול הזה הופך להיות גבול פתוח בגלל חוסר באמצעים טכנולוגיים והמכשול שהוא כושל שם, וזה לעניין דיון ההמשך. עד כאן.

תודה לך.

המשרד לביטחון לאומי, יש לנו גם את המפקח שלומי אסרף. אתה רוצה להוסיף?

כן. שלומי אסרף, אני סגן מפקד היג"ל. היחידה הוקמה איפשהו בשנות ה-90'. יחידת גבול לבנון, הזכרת את זה, שנות ה-80', סמים, התמודדות קשה על הפלטפורמה של הברחות סמים. כמה שנים אחרי התרחבו והתחילו לעבוד על לבנון, סוריה. בשנת 2010 הוסיפו צוות נוסף שזה הצוות הירדני, הצוות המזרחי שבעצם מטפל בכל סיקול הברחות סמים, נשקים, ואיחדו את זה ליחידת גבולות צפון. מבחינת גבולות הגזרה אנחנו מראש הנקרה, לבנון, סוריה, חמת גדר אמורים להיות, המחוז הצפוני עד חסם צהוב, מעבר הבקעה ואז כבר זה שטח של מחוז ש"י, אבל בפועל אנחנו עובדים גם עד ים המלח.

אם מדברים על סמים וכמובן קפטגון כמו שהחבר נגע, זה לא בהכרח כדורים שמוגדרים כקפטגון אלא כל מיני סוגים של כדורים. למשל בסוף שנת 2022, תחילת 2023 בגבול לבנון תפיסה של 30 ק"ג חשיש יחד עם דוגמיות של כדורים שעברו יחד עם אמל"ח. תפסנו שם את הלבנוני והוגש נגדו כתב אישום. ככה הם יורדים חזרה לגבול ירדן. אנחנו רואים בשנים האחרונות ירידה של תופעת הברחות הסמים ועלייה מאוד משמעותית באמל"ח. כמו שהחבר ממג"ן נגע, זו תופעה משותפת. רק במאי האחרון בגבול ירדן, 35 ק"ג הרואין בהברחה, חבר'ה מהדרום שגם מג"ן מכירים. באותו חודש גם כן כמעט 1,000 כדורים שעברו עם מעצרים מסוכנים מאוד, חבר'ה שלא מוותרים והולכים על כל הקופה.

אני אשתמש בבמה הזאת כדי להדגיש שבעצם כל ההברחות, כל האמל"ח בשנת 2022, כמעט 300 ומשהו כלי נשק שנתפסו רק בגבול ירדן בלי לבנון וסוריה. עד מלחמת "חרבות ברזל" עבדנו בלבנון, סוריה וירדן. מהמלחמה אנחנו פחות פעילים בלבנון וסוריה בגלל המצב הביטחוני, אבל אנחנו ממוקדים בירדן. אנחנו רואים רגיעה בגלל עיבוי כוחות של הצבא, של מילואים על הגדר, על הגזרה עצמה, אבל זה לא יישאר לתמיד. כל העבריינים, כל החשודים, כולם מתנקזים לכיוון ירדן. גם אלה שהבריחו בלבנון וסוריה עכשיו הגיעו לירדן, מה שיפתח יותר אופציות כי בסוף כולם רוצים לחזור לעבודה. אנחנו יודעים לסמן שהנשקים שנכנסים והאמל"ח החריג, אם זה רימוני רסס שתפסנו בלבנון, מגיע לכיוון הסחיר, לכיוון שכם, ג'נין ועוד מקומות.

אני רוצה לציין לגבי תופעת המסתננים. בגבול הצפוני של ירדן בין חמת גדר לאזור בית שאן כמעט על בסיס שבועי. היינו שם בתחילת המלחמה בחודש אוקטובר, כמעט על בסיס שבועי חדירות של מסתננים, סרילנקים, טורקים שנכנסים בכמויות של ארבעה אנשים, שישה אנשים. האחרונה 12 אנשים. אנחנו לא יודעים מה הם מביאים איתם, אם זה אמל"ח, סמים. הכול יכול להיות. חשוב לציין את זה. היינו שם כמעט חודש וחצי עם תושבים באשדות יעקב, מאוד מוטרדים מהבעיה. באותה מידה זה יכול להיות חדירה של חולייה או איראנית או כל דבר אחר, אז אנחנו לוקחים חלק גם בזה.

תודה רבה. הדברים שאמרת הם מאוד מטרידים, מדאיגים.

אפשר הערה קטנה?

בוודאי.

דיברנו גם על זה בדיון הקודם. אנחנו שוב פעם מגיעים לעניין של הפתיחה באש בגבול. אני שוב פעם מציין שבעיקר עכשיו כשאנחנו נמצאים בתקופה של מלחמה ובעיקר כשיש התרעות כאלו ואחרות לגבי הסתננות של טרור ומחבלים מהגדרות הדרומיים של מדינת ישראל, חייב להיעשות עם זה משהו ולשנות את נוהל הפתיחה באש בגבולות, מה שייתן משמעות מאוד כבדה למי שרוצה להתקרב לגבול בשביל לבצע הברחה וכמובן למי שבא לבצע טרור. זה חייב להיעשות.

נכון. הדברים גם נאמרו בפעם שעברה.

גם הלילה היה אירוע מאוד חריג בגבול, שיש לנו חיילת שפצועה שם, חיילת מחטיבת פארן. אני עוד פעם אומר את זה, זה חייב להשתנות. אנחנו מדברים על זה בדיונים וזה נשאר ככה כי הנוהל הזה לא משתנה. זה גבול שבו אנחנו אמורים לדעת ולסמן שמפה לא נכנסים, אם יש גדר או אין גדר.

ברור. רשמנו לפנינו וזה בהחלט הערה במקום, בטח בימים אלה.

אתם בודקים גם יציאה מישראל החוצה?

יש.

סגן ניצב ארקדי אלקינד, בבקשה.

בוקר טוב, אני ראש ענף חקירות מחוז דרום. אני אוסיף רק כמה משפטים. אני מדבר על מחוז דרום עכשיו. מחוז דרום, אין ייצור של קפטגון ואין שימוש בקפטגון, אלא מה, מחוז דרום למעשה הוא משמש ציר עיקרי למעבר סחורות בין איו"ש לעזה. חוץ מההברחות שציינו אותן במג"ן, הברחות דרך הגבול, אנחנו מכירים גם תופעה של הברחה בתור סחורה לגיטימית שמיועדת לעזה. היו גם כמה תפיסות כאלה. אחת התפיסות, דיבר עליה גיא, אותה סחורה מטורקיה של נעליים. הגיע מוסלק בתוך נעליים דרך כרם שלום. הייתה עוד תפיסה מאוד משמעותית במעבר תרקומיא של עשרות אלפי כדורים של קפטגון, 9.5 ק"ג. תתרגמו את זה לכדורים, 30,000–40,000.

במקררים.

יכול להיות שיש גם מקררים. אני מדבר עכשיו על הסלקה בתוך ריהוט. מכולה שעברה מחברון והייתה מיועדת להגיע לעזה, של איזשהו יצרן רהיטים חברוני גדול שיש לו אישור הכנסת סחורות. פשוט הוברח בתוך ריהוט, בתוך ספות ועלה בשיקוף. זה מה שעלה בשיקוף, זה מה שאנחנו יודעים. כמה לא נתפס וכמה עבר באותו ציר, סביר להניח שהרבה יותר, אבל אנחנו מבינים שרוב השימוש ורוב הייעוד זה באמת מאיו"ש לעזה.

תודה.

נציג משרד האוצר, זיו פידרר.

שמי זיו פידרר, אני אחראי על המודיעין ביחידות הסמים של המכס. רציתי בהמשך למה שהמשטרה אמרה על התפיסה בכרם שלום בנעלי עקב. לא הספקתי להעביר לכם. אני אעביר לכם במייל. אתם יכולים גם לראות, יש פה תמונות של כל ההסלקות שהמכס תפס, של קפטגון בארבע השנים האחרונות. אני אביא לכם ותתרשמו. סתם לדוגמה, נעלי עקב שדיברו, כרם שלום, זה הגיע לנמל אשדוד מטורקיה. מנמל בטורקיה הגיע לארץ.

יש להניח, עקבים גבוהים.

אין ריח. אתה לא יכול לאמן כלבים בשביל לתפוס אותם. זה במקרה תופסים.

בארבע השנים האחרונות היו שבע תפיסות גדולות שהמכס תפס במעברי גבול, כששלושה מהם זה היו בניצנה, כלומר ממצרים לארץ. אחד זה כרם שלום שזה התחיל בנמל אשדוד והגיע לכרם שלום.

בגשר אלנבי בשנת 2020 נוסע הגיע עם מזוודת טרולי כשהסמים, לא היה הרבה, היה 2,700 כדורים אבל הם הוסלקו בידיות וצינורות השלדה של המזוודות. לפני חודש נתפסו בגשר אלנבי שתי תושבות ירדן, שתי אחיות. תפסו עליהן בתחתונים 22,000 כדורים. בתרקומיא בשנת 2023 גם בינואר, במקררי משרדים. יש גם את התמונות שם, 9.5 ק"ג. הרוב מגיע לעזה. עד היום אמרו, טוב, הסמים בעזה. זה לא השפעת בני הנוער הישראלים, זה לא נורא, זה לא סמי המסיבות. השתנו דברים.

התפיסות הגדולות העיקריות היו בניצנה, אם זה בגלילי בד, במשלוחי לוחות שיש, בכל מיני סחורות לכל דבר וזה מוסלק. באלנבי זה כמה שנים לא היה. עכשיו שתי בלדריות נתפסו.

לא מעודד. למה אנחנו לא מופתעים? מישהו פה מופתע מהדברים האלה?

יעקב וקסמן, בבקשה.

אני לא מייצג שום גוף רשמי או כלשהו. אני ד"ר לביולוגיה, חוקר השפעות של משני תודעה וסמים פסיכוטיים. אני עשיתי פוסט דוקטורט אצל פרופ' משולם עליו השלום ואני ארחיב את היריעה על כל הסינטטיים. מה שפה אהבתי זה את הנושא שאמרנו שיהיה קואליציה בין-לאומית נגד סמים סינטטיים. אותי מעניין העתיד. מה שיש כבר ויסליקו בתחתונים או בעקבים זה לא לעניינו. להוריד את הממשל הסורי זה לא פה. מה יהיה אם מחר ימציאו סם מסיבות חדש? איך האנושות מתמודדת עם המצאת חומרים משני תודעה, בייחוד האמפטמינים, האופיואידים, הקנבינואידים הסינטטיים. מה שקרה שם בנובה זה התנגשות בין ה-MDMA, קטמין, ממסי דק דוקטור לבין הקפטגון. לא אלה צדיקים ולא אלה צדיקים, אבל אולי אלה שלקחו לקראת הבוקר, נפתח להם הקטמין לא יכלו לרוץ. אנחנו צריכים להסתכל גם על מה שקרה שם ולהבין שגם הנוער שלנו, אמנם עושה סמי מסיבות אופטימיים, מלאי אהבה אבל אנחנו בספרטה.

זה לא נושא הדיון.

נכון. מה שאני רוצה לתמוך, כמו שאלפרד נובל הבין שה-TNT, שמעתי שיש חסר בעולם ב-TNT. כמו שהוא הבין, ברגע שהוא הוציא את ההמצאה שלו שהוא עשה נזק גדול לאנושות, הוא נתן קרן. אנחנו כישראל יכולים להקים בית משפט פרמקולוגי עם שקיפות לציבור. ד"ר זי שעשה את הממסי הזה שאנשים נופלים ממנו ברחובות ישלם פיצויים לחברה וכך נזהיר אותם. עוד שבוע יבוא סם סינטטי חדש כי זה מאוד רווחי. מצד אחד תאגידי התרופות שמחים - - -

עד שיבוא סם חדש יש את הקפטגון, עדכני, הוא נושא הדיון. תרחיב לנו בנושא הזה.

זה לא שזה מעורבב מכל מיני. זה שני דברים כמו שהגשתי לך. זה אמפטמין ותיאופילין. זה שתי תרופות שאתה לא יכול להפסיק אותן. היצור הוא פשוט. אנחנו פה בהפסד עצום אנושי שנתנו לזה להשתלט. אם יצליחו להרוס את המפעלים האלה יקרה מה שקרה לנאצים עם הפרוויטים. במקרה הבריטים הפציצו להם את המפעל היחיד והם התחילו להרוג אחד את השני וטוענים שזה הייתה הנפילה הראשונה של השלטון. הרי נתנו את זה לטייסים והם טסו 20 פעם הלוך וחזור.

אני קורא להתיר קצת דברים טבעיים ולהשקיע את כל המאמצים בסמי המעבדה, סמי הפיצוציות, כל הדברים האלה שאין להם בוסים וגורפים מהם מיליארדים תאגידי התרופות והממציאים.

רוני, אתה היית רוצה לענות לו?

אנחנו התייחסנו על האמפטמין.

על האמירה הספציפית שלו אני מניח שיש לך את ההערות שלך.

בעבר אנחנו כן תפסנו משלוחים של אפילו ייצוא של תרופות של סינופד, של פסאודואפדרין שהלך לשוק הסמים. זה ידוע, לכן אם יש לנו כמובן מידע אנחנו כן עושים. מצד שני יש לזה שימוש חוקי ואי אפשר, מישהו שיש לו שיעול או הצטננות או דברים שמשתמשים בהם. בתהליך ייצור אכן אפשר לייצר ממנו סמים. אנחנו מודעים לתופעה.

מה עם הרעיון להגיד לד"ר זי הזה שהוא אחראי על המון נפשות שהלכו לטמיון? הוא לא יכול לגרוף בקנדה את המיליארדים בגלל שהוא המציא את הממסי, את הדוקטור. לא קשור לפה אבל אני רוצה שנאזן.

הדוקטור זה דיון אחר אבל זה ידוע.

למה שהוא לא ישלם פיצויים?

המכס יכול להגיד כמה נתפס כאן בארץ.

מדע לא מוסרי יכול להגיע להשמדת העם, לרצח עם.

זכותך להערה אבל זה לא הדיון כעת.

פחות או יותר סיימנו בזמן. ביקשתי גם שנעשה את זה היום קצר וממוקד, אבל עדיין יש לנו כמה דקות. מישהו פה רוצה תובנות, שאלות אחד לשני? בבקשה.

משפט אחד אני חייב להוסיף. האו"ם מנדב את כוחו להתעסק במלחמה בסמים על ידי אמנת וינה 1988. במסגרת האמנה הזאת כל המדינות החתומות על האמנה הזאת הן מחויבות לפקח אחר אותם חומרי מוצא של הסמים ולאתר זליגה. ניקח ונוציא את החומרים של הקפטגון, אולי אפשר דרך האו"ם להיעזר בו ואת אותם חומרים לנסות להתחקות אחר המקומות, איך זה מגיע, אם מיוצר במדינות של האזור שלנו, איך אפשר למנוע את השלב הקודם, השלב הראשוני של חומרי המוצא שנקראים פריקורסוס. זה תחום מאוד גדול.

התייחסי בקצרה למה שזיו כרגע אמר. אחד הנושאים שהדגשתי כנושא מיקוד שלנו זה באמת הנושא של חומרי המוצא. אתה צודק, יש חובת דיווח למדינות שמדווחות ואפשר לזהות כמה מדווחות שהן מייצרות ושולחות, ואחר כך להעריך כמה באמת יש צריכה ומשם לעשות את החשבון הפשוט. זה תהליכים בין-לאומיים שאנחנו בהחלט שמנו במוקד הפעולה שלנו. אנחנו בדרך לשם.

ד"ר וקסמן, רצית להוסיף.

אני יכול לדבר יממה שלמה. אנחנו צריכים להיות ספרטה. אנחנו לא יכולים לקפוץ חצי גוף מול 200 מטר מעזה ולחשוב שנתנו לנו אישורים לעשות את המסיבה הזאת. אנחנו לא יכולים להזניח את רוב הנוער שלנו שכל פעם קופץ אחרי משהו סינטטי חדש. בשתי מילים, הסינטטי לפח. כבוד היושב-ראש, נקים אנחנו ועדה בין-לאומית כזאת שגם תגיש להאג שאנחנו פה עם המוחות שיש לנו נראה איך אנחנו חושבים על העתיד של הנוער, שמחר מישהו יקפוץ עם אמפטמין חדש, עם קבוצה אחרת. אדם מטבעו מאוד רגיש לחומרים האלה, אופיואידים, אמפטמינים, קסנטינים וסינטטיק קנבינואיד, שאחד מהם יש לאוניברסיטה העברית פטנט עליו.

תודה. אני רוצה אולי שאלה לנציגים של או משרד הביטחון או ביטחון לאומי. אני באופן אישי מאוד מוטרד מהגבול הירדני. כל הגבולות מטרידים אותי, דרום, צפון, אבל הירדני, יש משהו שעושים, משהו חדש עד כמה שאפשר להגיד בלי לחשוף פרטים?

אני יכול להגיד שמה שקרה בשבת ב-7 באוקטובר, הבנו שהמכשול קצת בבעיה. הגדר של ירדן זה לא מכשול. הגדר פרוצה, הרבה חורים במיוחד באזור הבקעה הצרה וגם בצפוני. תושבים מודאגים מזה מאוד. אני מכיר המון תושבים שם. אני גם תושב בית שאן, בגזרה, אז המכשול לא טוב אבל גם האמצעים ישנים, זאת אומרת שגם איפה שכן רואים וזה לא שטח מת יש בעיה עם האמצעים וצריך את זה לחזק, וכמובן כמו שגיא ממג"ן נגע, ההתרעה. הירדנים יורים בכל מי שנכנס לנהר. הם לא מחכים.

מעניין. רשמנו גם את הנקודה הזו.

אם אפשר שאלה.

בבקשה, אדוני. אתה יכול להציג את עצמך?

עו"ד חץ דוד, אני מארגון ברית שבט אברהם. אני המנהל הכללי של הארגון. אנחנו פשוט כמו שהסברנו במכתב, מזהים את הקפטגון כחלק בלתי נפרד ממערך מלחמתי, כלומר הקפטגון צריך לקבל יחס של נשק. אם הקפטגון יקבל יחס של נשק, כל התהליך, הסימון, יש להם טכניקת סימון אוכלוסייה שהיא נועדה ליצור דיכוי בהתחלה באמצעות אופיאטים ואז עוררות באמצעות הקפטגון ואובדן המוסר ו-7.10. מה שאנחנו ראינו פה זה תצוגת תכלית שהיא לא לישראל. תצוגת התכלית היא לארצות הברית. זה יכול לקרות בארצות הברית. יש פה איזשהו תהליך סימון שאני רוצה שיחשבו עליו, שמרדימים את האוכלוסייה באמצעות התמכרות לאופיאטים שזה כבר קיים. יש היום ביישובים המוסלמים 5% או מספרים דמיוניים לכל דבר ועניין של התמכרות לאופיאטים ואז יש לך אוכלוסייה מורדמת אבל זועמת כי יש לה בעיות התמכרות. היום עצרו את האופיאטים בישראל, אז עכשיו יש לך אוכלוסייה שיש לה סבל ואין התייחסות אליה, אין גמילה, אין כלום, אין שום דבר. עכשיו מכניסים אליה חומר חדש שנקרא קפטגון. החומר הזה זה יהיה רציחות פנימיות בתוך הקהילה המוסלמית. זה ממש השמדת עם שהסלפים עושים לאסלאם וזה גם יתפוצץ עלינו בסוף, לכן אני רוצה פה לשים איזשהו נקודה. בקרבות שאתה נלחם נגד אויב, הגנה זה תמיד כישלון. התקפה זוכה ביתרון התכנון ויתרון ההפתעה. כשיש לך מפעלים שמייצרים 80% מהנשק של האויב וזה מפעלים לא חוקיים וזה מנוגד לאמנת הסמים הבין-לאומית, זה לא עניין של ישראל. המפעלים האלה שולחים לגרמניה, הם שולחים להולנד, הם שולחים לאמסטרדם, הם שולחים ללונדון, הם שולחים לארצות הברית, הם שולחים לאפריקה. זה לא ישראל.

אמנת הסמים הבין-לאומית, מה היא המלחמה בסמים? זה אומר שאם יש מקור שאתה יודע איפה הוא, מדינה רשאית לפנות למדינה אחרת ולומר לה, תטפלי במקור. אם את לא מטפלת במקור, את נותנת לי אישור על פי האמנה לתקוף את המקור. ישראל יכולה להקים DA שהוא מטפל בסמים של לבנון. אנחנו לא מפרים הסכמים שיש לנו עם לבנון, הסכמי שביתת נשק עם סוריה. אנחנו אומרים, סליחה, אנחנו פונים לערכאות בין-לאומיות ואנחנו אומרים, טפלו בזה אתם או שאנחנו נטפל בזה.

הבנתי.

גדעון, אתה רוצה לענות לו?

אני חושב שהעיקרון הבסיסי לדבר הזה זה הסכמה של מדינות להצטרפות של מדינות, שזה חלק מהכוח הבין-לאומי.

בהחלט. כל עזרה שאתה צריך מאיתנו, גם מדעי, גם מבחינה משפטית, הכנה. כל מה שצריך מאיתנו אנחנו בשבילכם. נספק לכם כל מה שאנחנו יכולים.

מאה אחוז. תודה רבה על הדברים שאמרת. תודה רבה לכל המשתתפים. רק הערה אחת אם תרשה לי לגבי "כל הגנה זה כישלון". עד שמגיעים לצבא הגנה לישראל וכאן זה ניצחון. בכל מקרה בשורות טובות ושניפגש בתקופות יותר טובות.

אז מקימים את הוועדה הבין-לאומית הזאת למניעת הפצת - - - ?

תשובה אתה מצפה עכשיו, נכון?

כרגע, כבר פה. יש לנו פה את כל המומחים העולמיים. נגיש את זה להאג.

אנחנו נדבר. תשובות לא יהיה אבל תשובות מחויבים. תודה רבה לכל המשתתפים.


הישיבה ננעלה בשעה 10:52.