פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
8
ועדת החוקה, חוק ומשפט
03/01/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 221
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"ד (03 בינואר 2024), שעה 10:40
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 03/01/2024
הארכת הצעת תקנות הדיינים (הוראת שעה-חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשפ"ד-2023
פרוטוקול
סדר היום
הארכת הצעת תקנות הדיינים (הוראת שעה-חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשפ"ד-2023
מוזמנים
¶
יעל בלונדהים - עו"ד, משרד המשפטים
רפי רכס - עו"ד, יועץ משפטי, בית הדין הרבני
הרב אפרים גליקסברג - טוען רבני, לשכת הארגונים העצמאיים בישראל
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הארכת הצעת תקנות הדיינים (הוראת שעה-חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשפ"ד-2023
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר היום הארכת הצעת תקנות הדיינים (הוראת שעה-חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשפ"ד-2023. התקנות האלו נובעות מאותו פער בעייתי בעינינו בין מה שקורה בבתי הדין לבין מה שקורה בבית המשפט אבל בניגוד למה שאתם חושבים, לא בגלל שאנחנו רוצים להקל על בתי הדין אלא להפך, אנחנו היינו רוצים שתקנות בנוגע לבתי המשפט גם הן יהיו באישור ועדה. לכן מצד אחד אנחנו במידה מסוימת כועסים על התלמיד שבא לשיעור וזו בעיה. מצד שני אנחנו עדיין כועסים על התלמיד שבא לשיעור כי הוא מגיע לשיעור מאוחר. אני חושב שזו כבר פעם שלישית שאנחנו עושים את התקנות האלה ברטרו. הצפי להן ידוע, נכון שלכם יש פרוצדורה קצת יותר קשה, התייעצות, חתימות וכולי וזה לוקח זמן וכבר הייתם ערוכים בשבוע שעבר, אבל את תנאי המגרש האלה אתם מכירים לא מהיום והיה מן הראוי להיערך קצת יותר מוקדם כדי שלא נצטרך עוד פעם להכין את התקנות האלה רטרו. אני הייתי ערוך לתקנות האלה, גם בוועדה, כבר בשבוע שעבר.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
יושב-ראש הוועדה גם מקדיש לזה זמן. הוועדה מסודרת כאן בצורה מאוד מאוד סדורה. אין מצב שנצטרך להאריך משהו בזמן ולא יהיה כאן כינוס ולא יהיה כאן זמן. לנו כמחוקקים זה נראה תמיד צורם כשעושים חקיקה רטרואקטיבית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שוב אני אומר שאני מבין את הנסיבות. אם נקריא את הנסיבות בצורה פשוטה, הנסיבות הן משפט הפתיחה של התקנות:
"בתוקף סמכותי לפי סעיף 27(א)(1) לחוק הדיינים, התשט"ו-1955 (להלן – החוק), בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, ובהתייעצות עם חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לפי סעיף 27(ב) לחוק, אני מתקין תקנות אלה".
בשביל התקנות האלה צריך התייעצות עם לפחות שלושה גורמים וכל אחד מהגורמים גם כולל כמה אנשים. האירוע כאן מורכב.
רפי רכס
¶
בתקנות יש שני סעיפים בלבד כאשר בסעיף אחד לקחנו קצת יותר מרווח נשימה. כתבנו שלושה חודשים ומשרד המשפטים הסכים למקסימום חודש וחצי. אם כן, בואו נגיע לחודשיים וכולם יהיו מאושרים. בעוד חודשיים נשתדל להיות ילדים טובים מבחינת לוחות הזמנים וגם נוכל לראות את התגובות בשטח. זה לגבי הטווח.
התיקון השני הוא הרבה יותר משמעותי. התיקון הוא תיקון מהותי לגבי ההתייחסות לאותם מקרים לא מוכרים. זאת אומרת, אל בית הדין מוגשת תביעה/בקשה ואני לא יודע בדיוק מה המצב של בעלי הדין, בגרסה של בתי המשפט בהתחלה נאמר "הוכח". כלומר, בית המשפט לא ידון אלא אם תהיה הוכחה. לבקשתנו הוועדה הסכימה לשנות את זה ל"התרשם" כאשר אין את אותם תנאים. אני רואה שבעקבות זה גם בתי המשפט תיקנו ל"התרשם" שזה סביר יותר.
רפי רכס
¶
מהבחינה הזאת אנחנו קצת יותר דינמיים כי יש לנו קשר הרבה יותר קל עם המזכירים הראשיים. אין לי אפשרות לתת נתונים למחשב לגבי הפידבק של הציבור לתקנה הזאת. שלחתי מייל משותף לכל המזכירים הראשיים והתשובה הייתה - ולכן השינוי הזה עליו אנחנו מדברים חשוב – שאכן בתחילת המלחמה, ממש בימים הראשונים, בשבועות הראשונים, בעיקר באזור הדרום, אנשים באמת העדיפו לבטל דיונים. הם היו במצב אחר והעדיפו לבטל דיונים אבל עכשיו המצב השתנה. רוב גדול מאוד, כמעט מוחלט, של בעלי הדין, כולל אלה שהם במילואים, משפחות שנעקרו זמנית ממקומן, העדיפו לקיים את הדיונים. לכן היפכנו את המצב. זאת אומרת, אדם שרוצה שישתנה המצב, הוא זה שצריך לפנות, מה עוד ש"השוכנע", התברר – ביררתי זאת - שלא אצלנו וגם לא בבתי המשפט הוא לא יישומי. היו אפילו כמה טעויות בערכאות מאוד גבוהות בגלל הדבר הזה.
רפי רכס
¶
לפי קריאת השטח מי שנמצא במצב הזה – יפנה. הוספנו את סעיף 4 לגבי אותם אלה שלא יכולים להשיב כי הם נמצאים עכשיו בתוך עזה ואין להם אפילו טלפון. כשהם חוזרים, הם יכולים לפנות כולל לוחות הזמנים של יישוב סכסוך.
נועה ברודסקי לוי
¶
אני אומר בכל זאת מה מטריד אותי. אני לחלוטין מבינה את ההיגיון אבל זה כן שונה ממה שקיים היום בהודעה לגבי בתי המשפט.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון. זה מה שגם קרה בפעם הקודמת. אנחנו עשינו את השינויים כאן בוועדה ואז בתי המשפט התאימו.
נועה ברודסקי לוי
¶
אני מבינה שאחר כך היה איזשהו קושי אבל מבחינת התקנות עצמן לא היה פער. עכשיו אנחנו כן יוצרים איזשהו פער בין בתי המשפט לבתי הדין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין את העניין. אני הייתי חושב ומקווה שבתי המשפט גם היו מגיעים לכאן כי באמת אני חושב שלדיון כאן הייתה משמעות הרבה יותר מאשר צו שנחתם על ידי השר בהוראה ואז מתמודדים איתה בשטח. הפידבקים ניתנים כאן גם בדיוני המעקב וגם בדיונים האלה וכמו שבפעם הקודמת קודם שינינו את זה בבתי הדין ואז נציגי משרד המשפטים התרשמו מהדיון ואמרו שזה עובד על בתי הדין וזה מה שהוועדה רוצה, ולכן בואו ותעשו את זה גם בבתי המשפט וכי דרכם זה יעבור למי שאחראי על סדרי הדין של בתי המשפט כדי לנסות לייצר את ההתאמות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר. אני לא דורש ממנו את זה אבל אני חושב שבסופו של דבר אנחנו חייבים לעשות את ההתאמות למציאות בשטח.
נועה ברודסקי לוי
¶
השאלה אם אין חשש לגבי מרוץ הסמכויות בנושא הזה, שייווצר איזשהו פער בין בתי המשפט לבתי הדין.
יעל בלונדהים
¶
לכן בנקודה הזאת חידדנו את סעיף קטן (4) שמתייחס גם לתוצאות לעניין מניין הימים לפי החוק להסדר התדיינויות. במפורש ציינו שככל שאדם קנה סמכות, למרות שהאפשרות הראשונה לקנות סמכות הייתה של הצד השני בזכות - - -
יעל בלונדהים
¶
חשוב גם לחדד ולומר שהתקנה כאן קובעת שמי שהגיש הודעה, תהיה הקפאת מועדים לגביו. זאת אומרת, זאת לא בקשה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גם בגלל שההסדר כאן הוא קצת יותר רך והסיטואציה לפי האישור לוקח כאן הרבה מאוד זמן. מתוך החודש, בערך שבועיים הם התקופה לתהליך האישור.
יעל בלונדהים
¶
אני אומר לגבי זה שההתייעצות וההסכמות עכשיו ניתנו לגבי שלושה חודשים, כך שאנחנו לא צריכים שוב את כל התהליך הזה מהתחלה. בפעם הבאה אנחנו נצטרך לבוא לוועדת החוקה בלבד ולא נצטרך את כל שאר ההסכמות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא באמת קורה. אם במהלך החודש הראשון עולות תקלות ובעיות בהתאמות ורוצים להכניס שינוי, צריך לעשות שוב את ההתייעצות. זה מה שקרה בפעם הזאת. הרי בפעם הקודמת היינו באותו סרט בדיוק.
יעל בלונדהים
¶
כמשרד המשפטים אמרנו שאם תינתן הסכמה הרבה קדימה, אנחנו נראה את זה בסדר, אבל פשוט לא נתבקשה. עכשיו היא כן נתבקשה שלושה חודשים קדימה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני בעד חודשיים עם כל זה שיש רעיון נכון בין בתי המשפט לבתי הדין. בגלל שאנחנו עושים כאן חקיקה רטרו, לא נוח לי עם זה. בגלל שבבית הדין הרבני, לפי מה שאני שומעת כאן עכשיו, ממילא יש התחשבות גדולה בהקשר הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מדגיש גם לפרוטוקול שהתקנות האלה, בגלל שאנחנו היום ב-3 בינואר, הן עם תחולה רטרו של יומיים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה בעייתי. דיברנו על כך - אלה היו דברי הפתיחה שלי – אבל חייבים לעשות את זה.
הקראה.
נועה ברודסקי לוי
¶
הארכת תקנות הדיינים (הוראת שעה-חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים) (תיקון), התשפ"ד-2023
בתוקף סמכותי לפי סעיף 27(א)(1) לחוק הדיינים, התשט"ו-1955 (להלן – החוק), בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, ובהתייעצות עם חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, - קיבלנו אישורים על כך שזה אכן מתקיים - ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לפי סעיף 27(ב) לחוק, אני מתקין תקנות אלה:
1. תיקון השם
בתקנות הדיינים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשפ"ד-2023 (להלן - התקנות העיקריות), בשם התקנות -
(1) המילים "הוראת שעה – חרבות ברזל" – יימחקו.
(2) אחרי "סדרי דין בבתי הדין הרבניים" יבוא "חרבות ברזל – הוראת שעה).
נועה ברודסקי לוי
¶
החליפו את הכותרת אבל את הסדר.
2. תיקון תקנה 2
בתקנה 2 לתקנות העיקריות –
(1) ברישה במקום "י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023" יבוא – אני אבדוק את התאריך העברי – "28 בפברואר 2024".
נועה ברודסקי לוי
¶
(2) בפסקה (2) אחרי "להלן" יבוא "שהגיש לבית הדין הודעה שנבצר ממנו לעשות דבר של סדרי דין או להשתתף בדיון".
(3) פסקה (3) – תימחק.
(4) במקום פסקה (4) יבוא:
"(4) נתן בית הדין החלטה או פסק דין בעניינם של בעל דין או בא כוח המפורטים בפסקה (2) שלא הגישו הודעה שנבצר מהם לעשות דבר שבסדרי דין או להתייצב לדיון לפי העניין ובעל הדין או בא כוח הודיעו לבית הדין לאחר מתן ההחלטה או פסק הדין שנבצר מהם להגיש הודעה לפי פסקה (2) ונימקו מדוע נבצר מהם להגיש את ההודעה קודם למתן ההחלטה או פסק הדין, יבטל או יתקן בית הדין בהחלטה או בפסק הדין את תוצאות אי הגשת המסמך או אי ההגעה לדיון ובכלל זה תוצאות לעניין מניין הימים לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוך משפחה, התשע"א-2014.
רפי רכס
¶
בדרך כלל, כמו בערעורים, אפשרות של ערעור, כותבים את זה אבל זה לא מוזכר בתקנות עצמן. גם כאן זה כך. לא מקובל להכניס את זה בתקנות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד אישור התקנות בנוסח שהוקרא? 2. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
התקנות אושרו
נועה ברודסקי לוי
¶
אני בכל זאת אומר מילה על הרטרואקטיביות. מאשרים את זה ובעקרון זה לא אמור לפגוע אלא אמור להיות משהו מיטיב אבל עדיין בעייתי.