פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



52
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
17/01/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 42
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום רביעי, ז' בשבט התשפ"ד (17 בינואר 2024), שעה 9:00

הפגיעה הכלכלית בשוכרי דירות צעירים ביישובים מפונים והמענה לכך

חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר

אלון שוסטר

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אפרת אורן - עוזרת ראשית ייעוץ משפטי, רשות המיסים, משרד האוצר

אביטל דיין - אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה

אריאל מרנס - יועץ מנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה

ילה פרטוש - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

עידו מלכה יעקובוביץ' - מנהל פרויקטים, תכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שרון קרני כהן - מנהלת קידום מדיניות, מרכז קרסו הגר, הפקולטה למשפטים, אונ' ת"א

ספיר סלוצקר עמראן - מנכ"לית שותפה, ארגון 'שוברות קירות'

רוני ארזי - מפונה ממטולה, מנהלת קהילת הווטסאפ 'שוכרים מפונים חרבות ברזל'

מתן זוארץ - סטודנט מפונה מבית הלל ששוחרר ממילואים

מאור כלפון - מפונה ממטולה

שוהם שלומי - סטודנטית, מפונה ממטולה

שושה אונימה - יו"ר עלה ירוק לשעבר, מפונה ממטולה

מור עמדי - מפונה ממעיין ברוך

ליאורה סלע דוד - קיבוץ צאלים

קטיה - קיבוץ צאלים

תומר - קיבוץ אורים

שרית דמרי - סגנית יועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

אלי כהן - מנכ"ל המכללה האקדמית תל חי

תמי סלע

דפנה סידס-כהן

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הפגיעה הכלכלית בשוכרי דירות צעירים ביישובים מפונים והמענה לכך

שלום בוקר טוב. אנחנו בדיון ההמשך למענים לצעירים מפונים בעת הזו, בעת של המלחמה. אני דווקא לא רוצה להאריך במילים כי זה דיון המשך ואני רוצה שהוא יהיה מאוד מאוד ממוקד, יותר מוכוון לתשובות ופתרונות ומענים ופחות לשיח כללי, אלא באמת שנרד לשורש העניינים שיש כאן. אני קודם כל מודה לכל מי שהגיעו לכאן היום, זה מאוד חשוב.

בדיון הקודם היו כמה סוגיות שהוגדרו כסוגיות ליבה, יכול להיות שיעלו עוד סוגיות, זה בסדר, להעלות סוגיות זה לגמרי מה שצריך לקרות פה, אבל שכן נמקד גם במתן התשובות של הרשויות כדי שנבין איפה אנחנו עומדים ומה צריך לעשות. היה כאן את התשלומים של השכירויות, הכפילות בתשלומי שכירויות, הבתים שנפגעו ורכוש הבתים בפנים, סטודנטים ממעונות. בכל סיפור השכירויות זה על כל הרצף, בין אם זה בתוך יישובים, ערים, מעונות, כל מי שנאלצים לשלם, ואני גם מאמינה שיעלו סוגיות יותר פרטניות, אבל אלו סוגיות הליבה שאנחנו רואים שהן ממש חייבות איזה שהוא פתרון והסדרה.

אני גם רואה שנשלחו לנו מסמכים, שהוצעו כל מיני פתרונות, פתרונות מעניינים שיכולים להגיע לאיזה עמק שווה שאפשר דרכו לייצר פתרונות כרגע, וכן נשים דגש על הצפון. אנחנו לא יודעים מתי חוזרים לצפון, זה פחות מדובר ופחות אולי בכותרות, אבל המציאות של מי שנעקרו ממקומם היא מציאות קיימת שהיא ללא ודאות חד משמעית לכל אורך הדרך וחייבים לעמוד הפתרונות שתוך כדי תנועה אנחנו רואים אותם.

אני רוצה לפתוח במצגת שאני מבינה שכמה ארגונים היו חלק ממנה, מ'שוברות קירות', תוכנית קרסו, מיזם הרשת ואני מבינה שעוד, ואם פספסתי מישהו אז תקנו אותי שנדע להגיד לכולם. מי מציגים פה את המצגת?

אנחנו.

אתם גם מפונים בעצמכם?

נכון.

אז טוב שהגעתם לכאן, חלק הם כבר פעם שנייה, מתן, שוהם, תודה, זה באמת חשוב. אני מקווה שגם יהיו קצת בשורות היום. תודה שהגעת, רוני, הבמה שלכם להציג את המצגת.

אני רוני, אני מנהלת קהילת הווטסאפ 'שוכרים מפונים חרבות ברזל', אני אחות וטרינרית במקצועי, יש לי תואר ראשון במדעי החי מתל-חי, אז כמו שאתם מבינים הקשר ביני לבין החוק לבין ועדות בכנסת הוא קטן מאוד ובכל זאת התגלגלנו פה למקום הזה. אני תושבת מטולה ויש הרבה דברים שעלו בזמן הזה ולשמחתי ספיר מ'שוברות קירות' ועוד כל מיני ארגונים הצטרפו אלינו ונתנו לנו את הפוש הזה.

אני מבינה שגם ספיר נמצאת, היא תוכל לאחר מכן גם להשלים אם היא תרצה.

מעולה. אנחנו כאן נציג את המצגת, אני עם שוהם ומתן שהכרנו דרך הקהילה שלנו. אנחנו עשינו איזה שהוא סקר דרך הקהילה, משהו פרטי שלנו, כדי להציג כמה דברים שעלו ולהתייחס למענק האכלוס בהקשר של שוכרים. אנחנו נדגיש שאת מענק האכלוס לא מקבלים רק אנשים ששוכרים דירות, מקבלים אותו כלל האנשים המפונים מבתיהם, גם אנשים שלא משלמים שכירות. אנחנו מציגים קצת עדויות, דברים שעלו בקבוצה וגם את הדרישות שלנו, את מה שאנחנו מבקשים. מכאן אני אעביר למתן ואנחנו נתייחס למענק האכלוס ואם הוא עונה על הצורך שלנו בתור שוכרים.

אני מתן, לפני כמה שבועות השתחררתי רק ממילואים ואז גיליתי את כל הפערים של שכר דירה כפול. אני רוצה להדגיש בשקופיות הבאות את השורש של העניין, ככה שזה יהיה בהיר לכולם. האם מענקי האכלוס עונים באמת על צורך האכלוס? האם באמת הוא מאכלס אותנו בצורה מלאה כמו כשחיינו בצפון או דומה לזה.

עשינו סקר בקרב קבוצת הווטסאפ, ענו כ-300 אנשים, 63% מהעונים נפגע להם המצב הכלכלי בעקבות הפינוי, 92% עדיין משלמים שכר דירה באזור מפונה, יש כאלה שבעלי הדירה פשוט ויתרו להם, הוציאו אותם מהחוזה, אמרו להם שהם משחררים אותם מזה, בכל מקרה זה מצב רגיש לכולם.

השכירויות בצפון נעות בין 1,000 שקל וזה יכול להגיע ל-5,000 שקל. רוב הסטודנטים הצעירים שוכרים דירות בסביבות 2,500 שקל, נושק ל-3,000. מי שמשלם שכירויות נמוכות זה דירות שותפים בקרית שמונה.

זאת אומרת השכירות הנמוכה היא בעצם תשלום על חדר.

כן, אני מדבר על תשלום של פרט, פר בן אדם. מענק אכלוס פר בן אדם.

נכון.

אז ככה נסביר את המציאות בצורה ברורה. אם גובה האכלוס לבגיר הוא 6,000 שקל לחודש ושכר הדירה שלי במטולה, באחד היישובים הסמוכים למטולה, נע בין 2,500 ל-3,000 ואני אמור לשכור דירה נוספת באחת הערים הגדולות בארץ, אפילו לא דיברתי על תל אביב, אני מדבר על רמת גן, פתח תקווה, חיפה, דירת שני חדרים יכולה להתחיל מ-2,500 וצפונה. מה שנשאר לי לאכלס את הדירה זה אפס שקלים.

אני לא יודע מה מטרת האכלוס, אבל באיזה שהוא מקום אם אנחנו נשארים במתווה הזה אני ישן על הרצפה, בלי ארון, בלי בגדים. יש אנשים פה כמו חברים שלי במטולה שכל הציוד שלהם כלוא ביישובים המפונים, אז זה מה שנשאר לי, בלי מזרון ומיטה.

חשוב פה לשים דגש על כך שעובדים שעתיים לא נכללו במתווה הפיצויים של משרד האוצר, רובנו בצפון אנחנו עובדים שעתיים, גם צעירים, גם משפחות, ולמעשה נשארנו ללא הכנסה לגמרי. מרכז החיים השתנה ואנחנו ללא עבודה, מענק האכלוס - - -

את זה סקרנו, את הסוגיה של פיצוי של עבודה?

זה לא הוכנס.

אבל את צודקת במה שאת אומרת כי המתווה לא מכליל את מרבית העבודות.

נכון, אז חשוב לשים דגש, אנחנו נשארים עם אפס כי כרגע אין לנו שום הכנסה נוספת.

יש לי עוד שאלה, שיהיה לפרוטוקול ושנבין, גם מלגות הופסקו בזמן הזה, נכון? לפי מה שאני יודעת, בגלל שהסמסטר לא התחיל.

לא כולם.

הסמסטר כבר התחיל - - -

לא, בגלל אובדן הסמסטר.

מנכ"ל המכללה אמור לעלות בזום, אז הוא ייתן על זה תשובות יותר מדויקות, אבל אני מניחה שהם עדיין לא יודעים בעצמם לאן זה –

אני מניחה שזה מתחלק בין קרן לקרן.

נעבור לשקופית הבאה. בממצאי הסקר, ההוצאות הבלתי צפויות של מי שפונה, זה בעיקר ריהוט בסיסי, זה מה שאמרתי בשקופית הקודמת, אם זה מיטה, מזרון, בגדים, הנעלה, טואלטיקה, מוצרי מזון, מוצרי ניקיון. יש כאלה שעשו הובלה במקומות שאפשר לעשות הובלה באישור של גורמי ביטחון. אנחנו מחפשים לראות איך אפשר לפתור את כל העניין הזה.

אני אחזור על זה שוב, משהו מאוד בסיסי, עכשיו אני רוצה לבשל במקום ששכרתי דירה, אני צריך לקנות כיריים, מקרר, צלחות. התחלנו ללמוד אתמול, בשעה טובה, כיסא, שולחן, ציוד כללי שהיה לי בצפון, משהו להתקיים ממנו, וככל שאנחנו משלמים שכר דירה עדיין אז זה חותך לנו כמעט בחצי, אפילו יותר מחצי, את מענק האכלוס.

את הלימודים התחלתם בזום?

בזום.

ובעצם כל ההיערכות, כל המעטפת, כל הציוד שכלוא מחייב אתכם למצוא את כל הדבר הזה חלופי.

אוספים מהרחוב, דברים כאלה. אני פותח נקודת גלישה אישית כי אין לי אינטרנט. דברים בסיסיים.

אני יכולה להעיד שאני שוכרת דירה חדשה ואני באמת מתקיימת מנדבות של אנשים. הבית שלי מרוהט מנדבות, הנעליים שאני נועלת הן נדבה. כאילו עזבנו את מטולה כשהיה עוד יחסית חמים, באתי עם מכנסיים קצרים ובאמת הגעתי למצב שאני מתקיימת מנדבות. בשיא הכנות.

מה שעכשיו אנחנו מציגים כאן, אני בתור מנהלת קהילת הווטסאפ מקבלת מאות פניות. כמו שאמרתי מקודם, ההכשרה שלי היא במדעי בעלי החיים, אני טכנאית וטרינר, אין לי מושג בחוק ויחד עם זאת האנשים מרגישים שאני הכתובת שלהם. אני אציג פה חלק מהמקרים, חלק מהמקרים יציגו את עצמם.

יש לנו את ל', שהיא רווקה והיא שכירה, היא שוכרת במטולה, ששילמה באוקטובר ובנובמבר וכשראתה שהיא מסבלטת בו זמנית עוד דירה היא לא מצליחה לעמוד בשכר הדירה שלה. היא פנתה לבעלת הדירה שלה, ביקשה לדחות את התשלום, רק ביקשה לדחות כמו שמגיע לה לפי החוק שנחקק, חוק החירום, התעלמו ממנה והורידו לה את הצ'ק. היא מתוך הייאוש שלה וכדי שהצ'קים שלה לא יחזרו ביטלה את הצ'קים וכתוצאה מכך קיבלה איום מבעלת הדירה שלה.

נראה לי שהמספר לא נכון, זה 24,000, נכון?

אז זהו, המסקנה שהגענו אליה זה שככל הנראה זה לא באמת היה הוצאה לפועל, איזה שהוא איום, אבל מבחינת ל', היא בחורה בת 26, היא לא מבינה בזה, מבחינתה זה עכשיו מה שקורה לה, זה הסכום שמבקשים ממנה וזה הסכום שביקשו.

רגע, מבקשים ממנה רבע מיליון שקל?

אכן.

איזה חוזה היא חתמה? אני רוצה להבין.

לא, יכול להיות שמישהו ביים, אבל היא לא בקיאה בפרטים ואיימו עליה בטלפון.

רגע, אם מישהו מאיים להגיש תלונה במשטרה. אני רק רוצה להגיד, אנחנו מדברים על הנתונים המהותיים, נדרש ממנה לשלם את כל הצ'קים שהיו לה.

רק להגיד לגבי דחיית מועדים שאם שני הצדדים הם באזור מפונה אז זה בעצם לא חל, אז היא לא זכאית לדחיית המועד. יש רשימה של זכאים, אם זה מגויסים או מתגוררים באזורים.

אנחנו נגיע גם לזה. יש לנו את מ' שנמצאת כאן וביקשה להציג את עצמה.

אהלן. אני מור עמדי, נעים מאוד, אני גרה בקיבוץ מעיין ברוך. אני לא יודעת אם עלה כאן הקול של תושבים שהם מפונים מקיבוצים ומשלמים את השכירות לקיבוץ עצמו. אנחנו עדיין משלמים מיסי קהילה, שזה דבר קצת הזוי.

אתם פניתם עם זה למזכירות הקיבוץ?

כן, פנינו למזכירות הקיבוץ.

מיסי קהילה או שכר דירה או שזה אותו דבר?

אני מדברת על מיסי קהילה ושכר דירה. אנחנו משלמים לקיבוץ גם שכר דירה וגם - - -

מה אומרים לכם על כל אחד מהדברים כשאתן פונות על זה? את פונה נגיד לקיבוץ, את שואלת מה את עושה עם מיסי הקהילה או מה את עושה עם השכירות, מה התשובה שאת מקבלת?

אז אומרים לנו שאנחנו מוזמנים לעזוב אם אנחנו רוצים. זה מה שנאמר לי באופן אישי, שאני מוזמנת לפנות את הדירה אם אני רוצה. אנחנו ספציפית בקיבוץ מעיין ברוך משלמים 50% משכר הדירה כרגע, אבל יש קיבוצים שמשלמים עדיין –

אז הפתרון שמציעים לך הוא לעזוב ואז לא לשלם?

לא, לעזוב יש לנו לפי החוזה התראה של 60 יום, וגם אז אומרים לנו שבמידה שאנחנו נעזוב את הקיבוץ יהיה איזה שהוא דיווח לרשויות כאלה ואחרות ואנחנו לא נקבל גם את הפיצויים, בגלל שעזבנו. זה גם עוד איזה איום כזה שלא מאפשר לנו להתחיל איפה שהוא חיים מחדש.

אני לא כל כך מבינה את זה. אני רוצה להבין, ננסה להבין את זה. יש לך התראה של 60 יום, את עדיין מחויבת לשלם את כל התשלומים?

נכון, אני עדיין מחויבת לשלם את ה-60 יום האלה.

את ה-60 יום האלה. לאחר מכן לא, אבל את ה-60 יום כן.

נכון. אבל אני גם רוצה להגיד שגם ב-60 יום האלה שאני נאלצת לבוא ולפנות את הדירה שלי, כל הציוד שלנו, משפחות שלמות, נמצא בדירות האלה, אין לנו אפשרות לפנות את הדירות. רק לפני כמה ימים פגע טיל נ"ט בכפר יובל, שזה קיבוץ שסמוך לקיבוץ שלנו, אז איך אני יכולה לבוא ולהסתכן?

אז בעצם כל הדירה – כן, הבנתי.

כן, כמו שרוני אמרה, גם אני כרגע לבושה מתרומות שקיבלתי. התפניתי עם נעלי אצבע ובגדים קצרים, וכן, אלה הם חיינו. אני רוצה להוסיף לשכר הדירה שנאלצים לשלם בערים ובמושבים לאנשים פרטיים את העובדה שקיבוצים גובים עדיין מהשוכרים שלהם מיסי קהילה. אני מדברת על דמי שימוש בספרייה, בבריכה, שירותי נוי.

אני רוצה כן להבין. מבחינת מה שאנחנו צריכים להבין בסוגיה הזאת, שהיא סוגיה ספציפית שונה, יש לנו את המעונות, יש לנו את השוכרים הכלליים ויש נגיד את השוכרים בקיבוצים. האם אנחנו צריכים לפנות לפיצוי לאותו מערך קיבוצי שייתן את ההחזרים או שבעצם המדינה מחזירה וצריך לפצות את השוכרים.

נעמה, אם אפשר להוסיף, יש עוד דבר, זה אנשים שפונו ונמצאים במלונות כל הזמן. מי שפונה במלונות לא קיבל בכלל מענק אכלוס ועדיין אנחנו מקבלים פניות מאנשים שהוצאו לחל"ת, פוטרו, השכר שלהם מגיע לפחות משכר מינימום, ההכנסות שלהם, כולל משפחות ומשפחות חד הוריות, שושה גם תדבר על זה, והם לא יכולים לצאת מהמלון כי הם עדיין צריכים לשלם את שכר הדירה, הם בעצם תקועים בו.

אפשר לעבור לשושה שגם נמצאת פה, שושה שתספר את הסיפור שלה.

אוקיי. מור, אנחנו ננסה להבין את זה עוד מעט, זו סוגיה נפרדת, ננסה להבין אותה.

וחשובה.

כן, שהיא לא עלתה בדיון הקודם.

אז אנחנו באנו בתור צעירים, סוג יש לנו יותר את הפנאי להתעסק בדברים האלה, אין לנו ילדים, לרובנו גם אין עבודה כרגע, אבל יש בינינו הרבה משפחות ואנשים שאין להם את היכולת להגיע לכאן ואין להם את הפנאי להילחם את המלחמה ואת המאבק הזה ואנחנו גם מרגישים שאנחנו מדברים גם בשבילם. לשמחתנו שושה הצליחה להצטרף אלינו, שושה שכנה שלי ממטולה.

שלום. תודה, שושה, שבאת.

היי. אני חד הורית, יש לי שני ילדים, אני נכה בעקבות סרטן, 100% נכה, ובניתי סטודיו, בניתי אולפן ביתי במטולה, השקעתי שם הרבה מאוד כי אני באמצע עבודה על אלבום שלישי עכשיו ובעלת הדירה שלי פשוט לא מוכנה להוריד אפילו שקל. רוב המשפחות נמצאות בבתי המלון, אלה שיכולים לעבור לדירות עוברים, אבל המצב בשוק של הדירות במיוחד למשפחות הוא בלתי אפשרי, אנשים מחשבים את שכר הדירה היום לפי מענק אכלוס, זאת אומרת שדירה בטבריה של 2.5 חדרים היא 16,000 שקל, לפי מענק האכלוס. הם מחשבים לך כמה אנשים אתם ולפי זה הם מבקשים את שכר הדירה וזה לא מאפשר יציאה, בטח ובטח לא להמשיך לשלם שכר דירה בחוץ, במטולה.

למטולה בכלל אי אפשר להגיע, אני והילדים יצאנו ממטולה עם תיק עם כמה בגדים, שלא לדבר על הציוד הלימודי שקנינו רק באוגוסט ועכשיו הילדים נאלצים להגיע למסגרות שהן לא מסגרות חינוכיות הגיוניות, שהן מ-9:00 עד 13:00.

הרבה הורים שנמצאים, אני למשל נכה אז אני לא יוצאת לעבוד, המדינה מכריחה את ההורים לחזור לעבוד. עובדים סוציאליים, עובדים של מערכת החינוך, המדינה ממש מכריחה אותם לחזור לעבוד והם לא יכולים בגלל המסגרות החינוכיות שיש כרגע לילדים. הרבה מהם הורים לילדים צעירים והמסגרות שיש לנו בבתי המלון הן מ-9:00 בבוקר עד 13:00, כך שזה לא מאפשר להורה אפילו לצאת, שלא לדבר על המרחק ועל הנסיעה שהם נאלצים לעשות, לפעמים זה שעה נסיעה, שעה וחצי נסיעה, לאן שהמדינה זורקת אותם לחזור לעבוד, וזה לא מאפשר. אנחנו חיים בתקופת ביניים, אנחנו נמצאים במלון - - -

בלי ודאות.

בדיוק, אין לנו שום ודאות לגבי החזרה. מדי פעם מדברים איתנו על אפריל, מדברים איתנו על אוגוסט, אין לנו מושג מה קורה. אני למשל מול בעלת הדירה שלי, בעלת הדירה שלי כרגע גוררת אותי לבית משפט בעל כורחי. אני כל הזמן בהתייעצות עם משרד המשפטים ואין להם תשובות לגבי מה עושים במצב הזה. ניסיתי להגיע איתה לאיזה שהוא משא ומתן, גם בהתחלה היא אמרה לי שאני אשלם חצי וככה שילמתי לה חצי, באוקטובר שילמתי לה שכר דירה מלא, בנובמבר שילמתי לה את הסיוע בשכר דירה ובדצמבר שילמתי לה מחצית משכר הדירה, שבוע אחר כך היא התקשרה אליי וביקשה שאשלם את השאר, על פי חוק דחיית התשלומים, וב-27 בדצמבר בלי להודיע לי מראש, נכנסתי לחשבון הבנק שלי וגיליתי שהיא גבתה את הצ'ק של 15,000 שקל והכניסה אותי למינוס ענק.

במלון האוכל חוזר על עצמו, יש לי בני נוער, אני לוקחת אותם בערך פעמיים-שלוש בשבוע לאכול בחוץ. מי מאיתנו שיש לו ילדים יודע שלאכול בחוץ עם ילדים זה די יקר, אז אני חייבת לרענן אותם קצת, לצאת קצת מהמלון, כי זו מין בועה כזאת שאנחנו תקועים בה כבר שלושה חודשים בחדר אחד. במקום בווילה אנחנו גרים עכשיו בחדר אחד צפוף, הבן שלי במשך שלושה חודשים ישן על מזרון על הרצפה.

ניסיתי להסביר את כל זה לבעלת הדירה שלי, כמובן שהיא לא מוכנה לרדת בשקל משכר הדירה, ובשיחה עם נציגים של משרד המשפטים שהגיעו אלינו למלון ניסתה הנציגה להתקשר לבעלת הדירה שלי שכמובן אמרה שהיא לא מוכנה לרדת בשקל ושגם ביקשה מהנציגה להודיע לי שיש מכתב מעורך הדין בדרך אליי. מה שכן, אני לא יודעת לאן היא שלחה את המכתב כי במטולה אי אפשר לקבל דואר כרגע.

אנחנו תקועים במצב, אני לא יודעת אפילו איך לתאר את זה, הילדים בכאוס, המדינה בכאוס, אנחנו לא יודעים מתי נחזור הביתה. אני גם תלויה במשרד הרווחה שבמטולה לא קיים מתחילת המלחמה, מנהלת הרווחה יצאה לחל"ת שבועיים אחרי תחילת המלחמה, הילדים שלי נחשבים ילדים בסיכון, אני בתקשורת עם עובדת סוציאלית מעפולה בכלל ששמו אותה לעזור למטולה והיא לא מכירה את הסיפור שלי וכשאני נאלצת לתקשר עם משרד השיכון, צריכה מכתב מהרווחה, אין לי בית, אין לי למי לפנות, אין רווחה במטולה, אין עובדים סוציאליים כרגע. זאת שאחראית על משרד הרווחה במטולה היא בכלל אחות במקצועה, היא אחראית גם על ענייני הבריאות וגם על ענייני הרווחה כרגע.

משרד השיכון לא עושה שום מהלך של לנסות לאתר דירות למפונים?

אין לי מושג. אני התקשרתי אליהם בתחילת המלחמה כי באוגוסט היה אצלי חוקר מטעם משרד השיכון, כי הגשתי לדיור ציבורי, אז הוא היה אצלי ואז התקשרתי אליהם בתחילת המלחמה, הודיעו לי שהיו חסרים מסמכים אז סגרו את הוועדה בלי להודיע לי על חוסר במסמכים ואני צריכה להגיש הכול מהתחלה. להגיש הכול מהתחלה אני לא יכולה כרגע, כל המסמכים שלי במטולה, עובדת סוציאלית אין לי שתוכל לעזור לי.

אז קודם כל, אחר כך, ספיר, אם אפשר תעזרי גם עם אופיר וננסה לעזור פרטנית קודם כל. זה לא הפתרון, אבל ננסה אולי לעזור במשרד השיכון בהקשר של הדיור הציבורי.

אני כן רוצה שנכניס לסיכום הדיון בהקשר הזה שמשרד השיכון צריך לעשות מהלכים של לסייע במציאת דירה לפחות ולוודא שאין ניצול, לראות איך עושים את זה. זה גם מלמד אותנו עד כמה היעדר רגולציה בשוק השכירות בסוף חוזר אלינו גם במקומות האלה.

יש דירות שאת מסתכלת עליהן, 24,000 שקל לדירה, זה פשוט לא ייאמן.

זה מאכזב מאוד לדעת שיש גם ציבור שמנצל ככה אוכלוסייה מפונה ועקורה.

הם מנצלים את זה ממש. חלק מהם נותנים, אם אתה מקבל 200 שקל למבוגר, אז הם מחשבים לך את זה לפי 150 שקלים על הדיור ועוד כך דמי כלכלה.

לא רק זה, אני רוצה להעלות תופעה חדשה שאנחנו עדים לה בשבועות האחרונים, בעלי דירות מספסרים במענק האכלוס, הם מעלים פוסטים בקבוצות השכירויות של אזור הצפון ולמעשה מציעים לשוכרים חדשים דירה בשטח מפונה ומה אנחנו מקבלים? חוץ מנ"ט אנחנו גם זכאים לקבל את מענק האכלוס ואנחנו עשינו סייבים לפוסטים האלה ואנחנו נשמח להעביר.

לא הבנתי איך אפשר לעשות את זה? שאנשים ישנו את תעודת הזהות?

זה המצב שנהיה כרגע, שמחוסר ההבהרות של המשרדים השונים למצב איש הישר בעיניו יעשה וזה מה שקורה בשטח. אנשים לוקחים לעצמם החלטות פרטיות ומספסרים במענקי האכלוס: אם תחתום אצלי עכשיו חוזה לשנה בשטח מפונה אני אדאג שאתה תקבל מענק אכלוס ותוכל לשלם לי עם המענק הזה. זה קורה עכשיו בשטח, יש לנו הוכחות לזה, אפשר להיכנס לקבוצות השכירויות ולצפות.

אני שואלת את רשות המיסים, חוזה חדש בשטח מפונה הוא מזכה?

מענק האכלוס משנה לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי בזום.

אני רוצה שנשמור את השאלה לביטוח לאומי, האם בכלל מישהו שמשכיר עכשיו בשטח מפונה דירה, האם זה מזכה גם במענק אכלוס בדיעבד?

זה קשור למרשם האוכלוסין, לכן הגב' אמרה משרד הפנים, זה תלוי באפשרות לשינוי של רישום הכתובת בתעודת הזהות. רשות האוכלוסין הוציאה הוראת שעה שמאפשרת בתנאים מסוימים לשנות גם באופן רטרואקטיבי ולתקן, אבל זה מותנה בתנאים מסוימים. אני לא כל כך הבנתי את הדוגמה שעלתה פה ואם זה סתם מרמה או תרמית שמישהו עושה.

כן, זה נשמע ככה.

למרמה ותרמית יש לצערי כל הזמן ולא רק בסיטואציות האלה, אבל אני לא בטוחה שאם את הכללים אנחנו צריכים ל - - -

אבל אני כן רוצה להגיד שאנחנו פה נתמקד לא במי שגונבים את המערכת, שנצטרך אולי להעביר את זה לרשויות ושיבדקו, אנחנו מתמקדים באיך לתקן ולשפר איפה שכרגע צריך לעשות. אם יש משהו להעביר, חשוב מאוד להעביר את זה כי כמובן שכולנו פה צריכים גם לעמוד בסולידריות עם מה שקורה ולא לנצל את המערכת, אבל אנחנו רוצים לתקן ולטפל אז נעסוק בדברים האלה.

דרך אגב בעלת הדירה שלי מאיימת עליי שהיא תבטל את החוזה בעצם ואז היא תקבל את מענק האכלוס.

זה לא ברור לי איך זה יכול לקרות.

זה לא יכול לקרות כי אי אפשר לעבור כרגע, פיזית משרד הפנים לא יאפשר לה לעבור.

רק כדי להדגיש, יש פה דברים שהם לא הגיוניים מבחינת החוק, אני אומרת את זה כמשפטנית, זה לא משנה כי אנחנו מדברים פה על ציבור של משפחות שהרבה מהן משפחות מוחלשות מהפריפריה, גם מהצפון וגם מהדרום ושסטודנטים צעירים, שהם לא מבינים את החוק, מקבלים איומים. שימו לב שכתוב פה גם בשקף הקודם באחד מהיישובים: אנחנו מבקשים שכל בעלי הדירות יעבירו לנו את הפרטים, שמות, תעודות זהות של כל מי שמשלם לכם שכר דירה ואנחנו נפנה באופן מאורגן כדי שיבטלו להם את מענק האכלוס. הם לא יודעים למה הם זכאים בדיוק ומה לא.

וחלק מהעניין והבקשה לייצר סדר בדבר הזה כי יש בלבול וגם יש ניצול. בכל מקום שאין הבהרה אז כל אחד יכול לתת את הפרשנות שלו ולכן הסיפורים האלה שהם מספרים פה כל אחד, הם מספרים סיפור שהוא לא סיפור פרטני או חריג, אנחנו באמת אספנו את כל הדברים האלה כמדגם מייצג. על כל הודעה שיש פה, הודעת ווטסאפ או מכתב שנשלח אני יכולה לספק עוד 30-20 הודעות ברוח דומה.

הסיפור פה בסוף הוא סיפור של היעדר הסדרה שמייצר מצב גם נתון לניצול, אבל גם משאיר אתכם חשופים ופגיעים, וזה הסיפור היותר משמעותי פה.

כדי שנגיע לדברים בימי רביעי בשעה 11:00 סוגרים אותנו, אז אין לי את הפריבילגיה להישאר יותר כמו בדיון הקודם שהיה לנו פה, לכן אני רוצה שנהיה ממוקדים. האם יש עוד משהו דחוף במצגת?

זאת השקופית האחרונה. אז בזכות העזרה של ספיר ושרון אנחנו התארגנו כדי לבקש רשימה מצומצמת שבאמת תסביר בדיוק מה אנחנו מבקשים. כמו שאמרנו, בגלל כל הבלבול הזה וחוסר ההבהרה, אנחנו רוצים עמדה ברורה של משרד המשפטים ביחס למצב החוזי של שוכרי דירות. כמו שראיתם כבר אנחנו כבר מגיעים לדיונים משפטיים, אנחנו רוצים למנוע את זה, תאפשרו לשוכרים לצאת מהדירות ללא סנקציות, תאפשרו לנו להתקדם הלאה בחיים שלנו ולא להיות כבולים לחוזים.

נכון, זה מה שפנינו למשרד המשפטים בדיון הקודם.

זה לא בהכרח לצאת מהחוזים, לצאת מהחוזים או לשמר את החוזה, אבל אנחנו - - -

עכשיו אנחנו מאפשרים למשרד המשפטים לענות. בדיון הקודם הרגשנו שזה בכלל לא בשל לכדי איזה שהוא מהלך, האם משהו השתנה בזמן הזה? גם פנינו אליכם מהוועדה. תודה קודם כל, יערה, שאת פה.

יש פה כמה נושאים שעלו במהלך הדיון הזה, אני אתחיל דווקא במשהו שהייתה לי התלבטות קטנה לגבי הצורך בו בעת הזאת ואני דווקא שמחה שבדיון הזה זה אישש לי את העובדה שהצורך קיים. אנחנו כבר כמה שבועות עובדים על כלי דיגיטלי, כלי של הנגשת מידע, הפיתוח אמור להסתיים, לא יודעת, לא רוצה להגיד ברמת שבוע, אבל זה שבועות קרובים ברמת שבוע-שבועיים.

זה כלי שמנגיש מידע, אבל זה בעיקר עונה לנקודה האחרונה שנאמרה פה לגבי העובדה שאנשים לא יודעים ואוכלוסיות מוחלשות ואוכלוסיות שאין להם ידע בנושא ואז זה באמת יכול להציג, זה לא נותן תשובות מוחלטות, זה לא נותן פתרונות קסם לבעיות המורכבות. זה מנגיש את המידע כפי שאנחנו מבינים אותו כיום.

למה אמרתי שהייתה לי התלבטות קלה? כי אנחנו בסוף כשלושה חודשים אחרי והייתה לנו התלבטות. יש הרבה ארגונים שעושים עבודה מאוד יפה ושהם בקשר מולנו, והייתה לנו התלבטות שיכול להיות שהדברים ידועים, אבל כן חשבנו שיש ערך בכלי כזה שיהיה מאוד נגיש.

אגב, כלי כזה הוא כלי טוב שיהיה בכלל.

כן, שיהיה באופן כללי. הוא מותאם גם - - -

בהיעדר הסדרה ובהיעדר רגולציה של שוק מאוד פרוץ עצם ידיעת איפה אפשר לנצל ואיפה אפשר לשמור על זכויות שוכרים הוא דבר שהוא משמעותי.

אז אני שמחה על המידע והצורך שהוצף פה וזה עוד יותר מחזק לנו את הצורך להעלות עכשיו. היה עדיף אם זה היה מוקדם יותר, הדברים האלה לוקחים קצת זמן פיתוח, אבל אני כן רואה שיש לזה ערך עכשיו. זה לגבי היבטי המידע.

הבעיה היא לא הנגשת מידע, אלא שאין מידע, אין עמדה.

בוא ניתן ליערה להשלים את דבריה ואז נבין מה צריך לבקש.

גם לא צריך לנסח את הדברים בצורה בינרית. יש כן מידע ויש שאלות מסוימות, והשאלות שאנחנו מתייחסים שם - - -

לא, יערה, אני רוצה שתתקדמי.

אני רוצה להשלים, אם אפשר עוד משפט. פה מוצגת סיטואציה של מפונים, יש עוד סיטואציות בעולם השכירות, יש סיטואציה של פגיעה ישירה בבית. אנחנו מתייחסים לסיטואציות שונות, אז אגב יש סיטואציות שיש בהן תשובה יותר ברורה ומובהקת ותשובות שהתשובה בהן פחות מובהקת. אני חושבת שבין מידע לעמדה, אני כן אגיד בצורה ישרה, שבחלק מהשאלות העמדה מציגה ניואנסים או שיכולות להיות עמדות לכאן ולכאן ולא תשובה חד משמעית, ובחלק השורה התחתונה היא יותר חד משמעית.

לגבי מה שהועלה כאן, אני חושבת, ואני אגיד פה, למרות שאני מודעת לזה שזה יכול לעורר פה תרעומת והרבה מהאנשים לא יסכימו איתי, אני חושבת שיש כשל בסיסי בניתוח שאני רואה אותו עם הרבה אנשים והרבה פניות שמגיעות אלינו וגם ראיתי אותו עכשיו במצגת שהוצגה. מענק האכלוס העצמאי לא אמור לכסות עבור שכר דירה בשתי דירות. כל הטענה והחישוב שנעשה, בעיניי זה כמו טעות - - -

זה לא מה שאמרו לנו בדיון קודם.

לא, ראיתי את זה גם במצגת.

לא, זה לא מה שאמרו לנו בדיון קודם, בדיון הקודם אמרו שזה אמור היה לפצות גם על ידי - - -

נמצאת פה אפרת ממס רכוש, היא תסביר - - -

אנחנו נוציא את פרוטוקול הדיון, אין לי בעיה להוציא את פרוטוקול הדיון, אני זוכרת שהיו פה ונאמר - - -

לא, אין בעיה, זה לא עניין של פרוטוקול.

אנחנו בדיאלוג, הכול טוב, את תשלימי את דברייך, הבמה שלך, אני כן אזכיר, זה דיון המשך. בדיון הקודם היה כאן גם ויכוח לא פשוט כי נוצר הרושם, ונאמר בעצם, מה נוצר הרושם? נאמר מפורשות שמענק האכלוס אמור לאפשר לשכור עוד דירה, זה נאמר.

אז אולי אני אשלים עד הסוף, זה טיעון שלם, אולי אני אשלים אותו עד הסוף ואפשר יהיה להישאר אולי חלוקים עליי, אולי יש עמדות שונות, אבל אני חושבת שמהלך הטיעון לא הושלם. בסופו של דבר מענק האכלוס אמור להיות חלופה למה שניתן במלון שלהבנתי כחלופה זה אמור לתת לך דיור אחר, בין אגב אם זה נעשה בדרך של מלון שנותן את הדיור החלופי ושלוש ארוחות, בין אם זה נעשה באמצעות מענק האכלוס העצמאי שאמור לתת לך את האפשרות החליפית למלון לאכלוס עצמאי. לכן הוא אמור לכסות את שכר הדירה ואת הדיור החליפי שלך. את שכר הדירה הרגיל, שאתה משלם באופן רגיל, אתה אמור לשלם, למה שתהיה פטור ממנו אם קיבלת דיור חלופי?

איך נשלם אותו?

זה לא כולל סירים, זה לא כולל תנור, זה לא כולל מיטות.

שאר ההוצאות האחרות, אגב, אני לא הכתובת במדינה לזה, שאר ההוצאות האחרות שיש למפונים, ואני מבינה שיש הוצאות אחרות, א', ניתן מענק אחד חד פעמי בצפון, לדעתי שניים.

אבל זה לא קשור, אין לנו עבודות.

אני מ בינה שיש הוצאות אחרות שיכול להיות שהמענים שלהם צריכים להינתן באופן - - -

יערה, המענק קיים.

מענק האכלוס העצמאי לא אמור, להבנתי, לכסות הוצאות אחרות, הוא לא אמור לענות על העובדה שאדם לא עובד, הוא לא אומר לענות על מצוקות אחרות בחיים שאני מבינה שהן קיימות ואני לא מתעלמת מהן. אי אפשר לדעתי לקחת את המענק ואת הקונטקסט של הדיור ולצפות שהוא ייתן מענה לכלל הבעיות והצרכים.

משפט אחרון לגבי המשכיר, כי על זה לא נאמר מילה. אני לא יודעת אם יש פה נציגי משכירים שהגיעו לדיון, אבל חשוב להגיד את הצד הזה, הצד הזה הוא שבסופו של דבר במשוואה שנוצרה כאשר יש מענק אכלוס עצמאי לשוכרים, אבל אין למיטב ידיעתי, כל עוד הוא לא עסק, אין פיצוי שניתן למדינה למשכירי הדירות.

יש, הם מקבלים גם מענק.

רגע, יש לי הרבה שאלות אליה.

אם האדם התפנה בעצמו הוא מקבל בעצמו מענק, כמשכיר הוא לא מקבל, למיטב ידיעתי, מענק מהמדינה, ולכן במשוואה הזאת המשכיר – תראו את הסיטואציה, יש משכירים אגב, לא צריך לראות את המשכיר רק כחזק בהכרח וזה, יש לנו נתונים על הרבה משכירים - - -

יערה, זה לא מה שנעשה כאן.

בהחלט וזה מופיע במכתב שהוצאנו למשרד המשפטים לפני חודשיים ולא קיבלנו עליו מענה, וזו ההצעה שהוצעה, מנגנון פיצוי על ידי המדינה למשכירים.

יערה, קודם כל הדיון הזה זה דיון מענים לצעירים מפונים, זה לא דיון על שכירויות באופן שנגעתי בו ספציפית, אלא דיון על מענים לצעירים מפונים. בדיון הקודם ממש נאמר פה חד משמעית, המשכיר, ברור לכולנו שהוא נפגע. לא רק שזה נאמר, מה שאנחנו שלחנו אליכם, משרד המשפטים, זה למצוא מנגנון מאזן שיכלול את הצרכים של המשכירים אל מול הצרכים של השוכרים. את כרגע מגיבה כאילו לא הייתם צד בדיון הקודם.

לא, זה לא מה שאני מגיבה - - -

נעמה, אני מדברת, בבקשה.

טוב, אז תיתני לי הזדמנות אחר כך להגיב.

אני אמרתי לך, אני אתן לך הזדמנות כל הזמן להגיב. ודאי, אני רוצה שתגיבו, להיפך. תראי, אני מאמינה שאפשר לפתור את זה, אני חושבת שאפשר לייצר פה מתווה כלשהו. צר לי שלמרות שעשינו דיון המשך, וגם הדיון עם משרד המשפטים היה כל כך, אני חייבת להגיד, כל כך חסר מידע בפעם הקודמת שהרגשתי לא נוח מהנציגה שפשוט לא ידעה שום לדבר להגיד. אמרתי לה אוקיי, אנחנו נעזוב אותך עכשיו, אני מבקשת שלדיון ההמשך תביאו לנו איזה שהיא מסקנה, שזה באמת מה שהיה. הרגשנו שאין טעם לדבר כי אין לה שום תשובה עבורנו.

עכשיו את מגיעה לכאן ואומרת איפה הצד הזה, איפה הצד הזה, אני מבקשת מכם לייצר מנגנון מאזן שלא ייצר מצב שבו אנשים שפונו מבתיהם, כוח עליון נקרא לזה, אינם נמצאים בדירה, משלמים על דירה, שוהם, את על דירה שנפגעה בפגיעה ישירה, זאת אומרת היא משלמת שכירות על דירה שנפגעה בפגיעה ישירה.

שגם לא יכולה לחזור אליה.

יערה, אנחנו לא מנהלים כרגע שיחות צדדיות, אנחנו מדברות. אני חושבת שהיה נכון כן לעקוב אחרי הדיון הקודם ולהבין מה כן נאמר כאן כדי שננסה בכל זאת להגיע לאיזה משהו שאני חושבת שאפשר להגיע. אני גם אמרתי את זה בדיון הקודם, כנראה שהמתווים שאפשר להגיע אליהם הם לא יהיו המתווים המושלמים שיפצו על כל מיני – אין בכלל ספק, אין פה משהו שיהיה שקול ערך, אבל ההבנה היא שצריך לתת לאנשים לא ליפול ולהרים את הראש.

אני גם רוצה להגיד משהו על מענק האכלוס. למענק האכלוס יש מטרה מסוימת. הם מציגים כרגע את כלל הפגיעה הקיימת כולל מחויבות חוזית, כולל איומים בעורכי דין וכולל ניצול מנגד של מי שמנסים לשכור דירה. איפה המדינה כאן, יערה, כדי קודם כל לוודא שהאנשים האלה לא יהיו מאיומים משפטית? צעירים בתחילת דרכם, עברו אל הגליל העליון, עברו, הם החלוצים שלנו, עברו להשכלה, לפרנסה, ליישוב המקום, הם מבחינתי מלח הארץ, נמצאים במצב של תביעות משפטיות על חוזה כי המדינה לא ייצרה שום הסדרה, אפילו לא בהוראת שעה. איפה המדינה גם מנגד לייצר הוראת שעה שמחייבת לא להעלות יותר מ-15% ממחיר השכירות באותו אזור כשזה אחרת יהיה ניצול בזמן מלחמה?

זה גם אפשרי? שתינו יודעות שזה אפשרי, משרד המשפטים ומשרד השיכון יכלו לייצר הוראה כזאת. יש פה הסרת אחריות מכוונת שמגולגלת חזרה אליהם. אני לא מקבלת את זה, איפה הייתם? איפה אתם שלושה חודשים? יש פה מצב חוזי כפול, יש פה מצב שאנשים לא מקבלים מענק אכלוס, לא מצליחים למצוא עבודה באותו מקום ומבקשים מהם שכירות בטבריה של 20,000 שקל. איפה אתם לייצר מנגנון הוראת שעה שטיפה יסדיר רגולטורית את הסוגיה הזאת? אנחנו מטיחים בהם האשמות? אם חד הורית פונתה עם שני בניה, אני לא מבינה את זה.

אז אני רגע רוצה שנעצור וננסה להבין מה כן אפשר לעשות, אבל הם לא יכולים להיכנס לברוֹך משפטי. מילא לברוֹך של חובות שייגררו להם, גם הייתי סטודנטית בחיי, אני יודעת מה זה חובות שנשארים אחרי שאני סטודנטית, מילא זה, אבל הסיפור המשפטי פה הוא ממש להכניס אותם אל תהום. למה? הם עשו את המעשה היפה והחלוצי בעיניי, ללכת ללמוד בנגב, בגליל סליחה, גם בנגב יש את ספיר, נכון, והם נמצאים במצב בלתי סביר.

זה נכון גם לגבי הסוגיות של המעונות. ואני אגיד שהאוכלוסיות של הצעירים חסרי עורף משפחתי שעבורם המעון הסטודנטיאלי הוא המקום, אין להם משפחה ללכת אליה, הנפילה פה היא נפילה קשה הרבה יותר. היה לנו גם את הדיון הזה פה והסדרנו פניות פרטניות, אבל זה לא הוסדר חד משמעית. המוסד צריך להמציא את אישור הלימודים עם שהות במעונות, לתת את האישור שהוא שוהה במעונות עם אישור הלימודים ולתת פה פתרון שיפוי למוסד. אני לא מבינה איפה אנחנו עד עכשיו. באמת זה כבר 100 ימים.

אני כל הזמן מקווה שדיוני ההמשך האלה ייסגרו ונוכל לעבור לדברים אחרים. אנחנו מוצאים את עצמנו פעם אחר פעם. ואני אגיד מילה טובה על גוף שכן עשה משהו. בשבוע שעבר היה עם הרווחה דיון על תקנה חדשה שמחייבת גם ממ"ד לצעירים בסיכון עם דירות החירום, היה ברור שאי אפשר לחייב תקנה מחמירה כזאת, למרות שחייבו אותה, היו צריכים שממש פונו מהבתים, אלה צעירים בלי עורף משפחתי, אבל יש להם מקלט בבניין ויש להם ממ"ק ואין סיבה להחמיר בדרישה גם של ממ"ד כש-62% מהדירות בישראל בלי ממ"ד. יום למחרת משרד הרווחה ביטל את התקנה. הייתה כאן הבנה שאנחנו אמורים לעזור לאנשים, לא לפגוע בהם בעת הזו.

אני חושבת שאם כל הרשויות יהיו גמישות להבין רגע איפה יש פלונטרים, זה אפילו לא כלכלי. הרי מה שאנחנו מציעים פה עכשיו, של פתרון מנגנון חוזי, חלקו גם לא כלכלי, אלא רק אחריות מדינה בהסדרה רגולטורית ובטח הוראת שעה שתמנע ניצול במקומות בהם יש אכלוס כרגע. היה קשה להוציא הוראה כזאת שבמקומות ברדיוס, על פי הערכת השכירות באותו אזור, לא תעלה השכירות מעל 10% או 15%. הנה אפילו פרגנו קצת, אנשים לוקחים פי ארבעה במקום ואנחנו מפילים עליהם את זה?

יערה, זה לא חלילה נגדך אישית, זה נגד רשויות שלא מתפקדות וחייבים הכיר בזה. זה באמת לא נגדך, אני חושבת שלמשרד המשפטים יש יכולת מדהימה לייצר גם מנגנונים חברתיים וטובים ואני ראיתי את זה קורה. אני זאת שנלחמת בתקציב להוסיף לסיוע המשפטי עוד כספים כי אני יודעת כמה טוב שיש אתכם. אז אני אומרת, בואי נחשוב רגע, אפשר לייצר קודם כל מנגנונים, לא הכול יהיה מושלם, החיים לא מושלמים היום בישראל חד משמעית, אבל בוא ננסה.

נעמה, אפשר?

אני יכולה להתייחס?

היא יכולה להתייחס ואז אלון. בסדר.

ראשית נאמרו פה כמה דברים קשים בעיניי, כמה דברים קשים גם כללית, אבל גם בהאשמות ישירות. נאמר שאנחנו מטיחים האשמות, אני לא חושבת שאני הטחתי האשמות. זו נקודה אחת. נקודה שנייה, נאמרו פה דברים קשים כלפי עורכות דין מהצוות שלי שהיו פה בדיון הקודם.

איזה דבר קשה אמרתי?

אמרת שהיא לא ידעה על מה היא מדברת.

לא, אמרתי שלא הייתה שום תשובה. את קראת את הפרוטוקול של הדיון הקודם, יערה?

לא, אני יודעת - - -

תקני אותי, מה היא כן אמרה בדיון קודם? יערה, קודם כל, אם פגעתי אני מתנצלת, אני לא רוצה להטיח בך כלום, את עובדת ציבור, אני מעריכה אותך ואני מכבדת אותך.

אני רוצה להשלים. זו העמדה של המשרד.

מה העמדה? מה נאמר? מה היא אמרה בפעם קודמת? בואי נוציא את הפרוטוקול, מה נאמר? לא נאמר כלום בפעם הקודמת, יערה.

בסופו של דבר אפשר לחלוק, אפשר להגיד ביקורת, זה לגמרי לגיטימי, זה גם חלק מהתפקיד של הכנסת כלפי הממשלה, אני מקבלת כל אחד ותפקידו, אך זו עמדת משרד המשפטים ואנחנו עושים את תפקידנו באופן מקצועי.

שמה היא?

אבל מה העמדה?

מה העמדה, יערה?

שניסיתי בקצרה להסביר אותה, אני לא מרגישה שהשלמתי את הדברים, אבל אני לא בטוחה שיש פה באמת רצון לשמוע כי אתם - - -

את מטיחה בי עכשיו דברים, יערה? אני רוצה להבין איך זה עובד.

אני אנסה להתחיל מחדש. אנחנו לא סבורים שבסיטואציה הכוללת, כשרואים את הסיטואציה הכוללת, שהנסיבות בה מורכבות וצריך לראות, בעיניי, גם את הצד של השוכר וגם את הצד של המשכיר, ואת מערך הפיצויים והמענקים מהמדינה שעבורי במשרד המשפטים הם נתון. אני לא קובעת את המדיניות ואת מי מפצים ובאיזה תנאים ובאיזה תנאים משנים בתעודת הזהות, ואני מקבלת את הדברים האלה כנתון שאני צריכה להסתכל עליו באופן כולל. במערך הכולל, כמו שאנחנו הבנו, אנחנו לא סבורים כרגע שיש מקום להתערב במערכת היחסים בין השוכר והמשכיר.

יערה, באיזה נסיבות - - -

אבל זו העמדה. אחר כך להגיד שלא אמרנו עמדה.

אבל לא פרסמתם עמדה, שלושה חודשים לא מפרסמים עמדה. ולקראת הדיון, נעמה, אם אפשר, הם היו אמורים לפרסם מתווה לקראת הדיון והם לא פרסמו שום דבר. אז לבוא ולזרוק עלינו את הדבר הזה עכשיו.

יערה, יש לי שאלה וניתן לאלון שוסטר, חבר הכנסת, לדבר.

- - - התבקש לפרסם מתווה, אין לי מתווה לפרסם בעניין הזה.

תפרסמו הבהרות ונלך לבג"צ.

יערה, שאלה לי אלייך, באיזה נסיבות את חושבת במדינה היה כן צריך להתערב בסוגיות חוזיות בין השוכר למשכיר? אני רוצה להבין באיזה נסיבות את חושבת שכן.

אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה.

לא, את אומרת שלא היה מקום להתערב במצב הזה. זאת אומרת מלחמה, עקורים מבתיהם שלושה חודשים, אין ודאות לחזור, הכול זה לא היה צריך להיות, אני רוצה לשאול באיזה כן נסיבות את חושבת שהמדינה קרה בה שזה הרגע להתערב?

אני לא יודעת - - -

את אומרת שאין בעצם, אין חיה כזאת.

לא, אני לא אומרת דבר כזה, אני אומרת שאני לא יודעת לענות על שאלות תיאורטיות, אני יודעת לבחון מה שיש מולי.

אני לא תיאורטית, אין כאן תיאוריה, יש כאן רק דוגמאות.

מה שמולי זה מענק אכלוס שאני רואה שהוא בסכום נדיב וסכום יפה בעינינו. זה לגבי שוכר. לגבי משכיר שלא מקבל פיצוי ובסיטואציה הזאת ובסיטואציה שיש את כלל המענים המשלימים, זו הסיטואציה שמולי. סוגיה תיאורטית, באיזה סיטואציה - - -

יש לי שאלה אלייך.

אני לא יודעת להתייחס לסוגיות תיאורטיות. עוד משפט אחד שלא אמרתי, נאמרו פה אמירות של סיפורים שהם באמת מדאיגים וחמורים ושנשמעים על פני הדברים כמו תרמית ומרמה. בסיטואציות כאלה אנשים צריכים לפנות למשטרה.

אני אמרתי את זה.

אני לא מתייחסת לסיטואציות שבעצם על פני הדברים נשמעות כמו - - -

יערה, אין סיבה לחזור על זה, את צודקת חד משמעית, כל דבר כזה - - -

לא, אז אני לא אמרתי את זה וזה חשוב לי כמשרד המשפטים - - -

את צודקת חד משמעית, אני מסכימה איתך. אני רוצה להגיד מה שאני מבקשת, לקבל נתון מה עלות שהות של אדם מפונה לבית מלון. בוא נבין רגע על מענק האכלוס הנדיב.

משפחה - - -

לא משפחה, אני רוצה לשאול על בן אדם, אם את כסטודנטית כמפונה לבית מלון או אתה מפונה לבית מלון, מה העלות החודשית לשהות כזאת.

אלון, תודה רבה שהגעת לכאן.

בשמחה, אני מודה לך על הדיון החשוב. שאלת כמה עולה למדינה השהות במלון. זה בערך כפול ממה שמתקבל או המדינה נותנת במענק האכלוס.

12,000 שקל לבן אדם.

כן. אני רוצה לומר ככה, הדברים אולי טריוויאליים, אבל בגין הדיור, חלף הדיור, המדינה נותנת מלון או מענק אכלוס, זה מצוין. יש על זה ויכוחים, יש אולי גם צעירים ביישובים שהמדינה לא משפה אותם והם נמצאים יחד עם האוכלוסייה כולה במצב שאו המועצה האזורית שילמה או שאין אף אחד שמשלם. אבל אני מניח שמה שאנחנו עוסקים כאן זה בשאלה מי משלם את שכר הדירה ביישוב המוקדם.

במספר יישובים, היישוב שלי, מפלסים, פטרו נכון לעכשיו את השוכרים, ייתכן שזה בגין שיפוי שהם קיבלו מהמדינה, או מחליטים שזה יהיה חלק מהעניין, אבל הבעיה שמוצגת כאן מן הסתם היא מול משכירים פרטיים.

לא, יש גם קיבוצים, מאיזה קיבוץ את, מור?

מעיין ברוך.

אוקיי, אז יכול להיות שיש קיבוצים שהחליטו שלא, יכול להיות שהקיבוצים הללו יכולים להגיש את אובדן ההכנסה למס רכוש ולבקש או לצפות לקבל, בינתיים יש בעיה.

אולי נציע להגיש למס רכוש את אובדן ההכנסה ופשוט לפצות את אותם שוכרים וזה יכול לעשות פתרון כולל.

זה נכון, אני אומר כך, עבור הדיור הזמני המדינה משלמת, בהסתייגויות שאמרתי, עבור הדיור במקור, ביישוב המקורי, האדם אמור לשלם. יש רק בעיה קטנה, הוא לא עובד, או מי שלא עובד. מי שעובד ויש לו אפשרות לשלם אז הוא אמור לשלם, המדינה נותנת עוד כמה סיועים קטנים, איך אמרנו? לסירים וכאלה, אבל האדם שעובד הוא עובד.

מה קורה עם אדם שלא עובד או שהעסק נפגע? אם הוא אדם פרטי, גם צעיר, לפעמים יש לו עסקים אז הוא יכול להגיש תביעה ואם זה ב-7-0 או ב-0 עד 4-3, כמה זה בצפון? אז יש לו אפשרות להגיש במסלול אדום ולקבל את מלוא הפיצוי. אני חושב שהבעיה העיקרית, כמו שאני מבין, זה אנשים צעירים שעובדים שעתי או שלא מקבלים מסיבה כזאת או אחרת.

במתווה הפיצויים, אתה זוכר, עובדים שעתיים נלחמנו על זה והם לא נכנסו. זה פוגש גם את זה.

אז נגיד ככה, מי שאין לו עבודה או לא עבד בחודשים שלפני אז אני לא חושב שהמדינה צריכה לשאת על עצמה את מה שלא היה ממילא, אבל מי שעבד ואיבד את מקום עבודתו אני חושב, אני אומר את זה למשרד המשפטים, שאני שומע פה נכונות, איך נגיד? אינטלקטואלית לדון, זאת לאקונה לא הוגנת שצריך לשים לב אליה. יכולים להגיד שלפעמים זה בשחור, אני רוצה שדברים יהיו על השולחן, יש כאן אנשים שבגין המחדל, הכישלון הנורא שלנו בדרום ובצפון ההתפתחויות, אנחנו צריכים לתת מענה.

אני רוצה להוסיף עוד נושא, רק אתמול הבנתי שבנושא המשכנתאות המדינה, תקנו אותי אם זה לא נכון, לא רק דוחה את התשלומים אלא אפילו משלמת שלושה תשלומים?

לא, מה שאני יודעת זה שהדחייה היא ללא ריבית. המתווה הוארך בשלושה חודשים.

אז קיבלתי נתון לא נכון.

אבל זה גם דבר משמעותי, דחייה של משכנתאות ללא כל תשלום ריבית, המתווה שבנק ישראל הגיע בהסכמה עם כל הבנקים.

זה כמה מאות בודדות של שקלים.

לא, הוא בהחלט בעיניי צעד מרשים, יותר מאשר חוק דחיית מועדים בהיבט הזה.

פה אני מסכימה.

אז אני רק רוצה לומר שאני הייתי מצפה שבהתאמות גם משכירי הדירות או שוכרי הדירות יקבלו סיוע דומה, אני לא רואה שום הבדל.

למרות שפה דחייה גוררת אותם, מה הם יעשו? ישלמו אחר כך 15,000 שקל?

אני לא מדבר על הדחייה, אני מדבר על המשמעות של הריבית. הרי הם יצטרכו לשלם, אבל הם מרוויחים את הריבית, אז כמה מאות שקלים, אני לא יודע כמה זה יוצא, אין שום סיבה שזה לא יקרה. אפשרות נוספת לפתור את הפלונטר הזה זה על ידי באמת פיצוי למשכירי הדירות. זו חלופה.

כן, רציתי לשאול על זה, למה משכירי הדירות, בניגוד לעסקים אחרים שמקבלים פיצוי על הכנסות, גם להם יש הכנסה על הדירה, לא קיבלו שום פיצוי על זה? כי זה היה גם מוריד חלק מהנטל מהשוכרים, וגם באמת בנושא הזה של פתיחת הליכים משפטיים, אם כן היה אפשר להגביל את האפשרות הזאת. זה מוסיף הוצאות ומסבך.

זה בדיוק זה, פתיחת הליכים משפטיים, שזה מה שאמרנו, ויותר מזה גם, משרד המשפטים מתי שהוא צריך לתת את הדעת. זאת אומרת מה יקרה עוד חצי שנה כשנבוא, אני מקווה שתחזרו ושתיגמר המלחמה ושיהיה בסדר, אבל האם כמדינה האם אנחנו לא צריכים לצפות מבעוד מועד ולהבין שאי אפשר פשוט להגיד להם שהם שנה כבולים בחוזה שכירות. עבודה באי ודאות, שכירות נוספת באי ודאות, הכול מייצר מצב שהאנשים האלה מאבדים שנה מחייהם. אז לא הגיע הזמן שננסה לחשוב על הסדרה של זה? נגיד הכלנו שלושה חודשים, מה הלאה? זו שאלה שחייבת להישאר במשרד.

זה צריך לבוא עם פיצוי לבעלי הנכס.

אני אגיד לך יותר מזה, יש כל מיני פתרונות, אפשר להציע פתרונות של מענק אכלוס מוגבל לשוכר דירה שאין דירה בבעלותו, יש כל מיני פתרונות שאם רוצים אפשר למצוא מנגנונים מאזנים, אבל בסוף הסוגיות המשפטיות חייבות – לא יכול להיות שהם ייכנסו למשפט, האנשים האלה, לא יכול להיות שבגלל שהם נעקרו מבתיהם בגלל מלחמה, אישה שפגעה לה רקטה בדירה שהיא שוכרת, צריכה להיות בבית משפט אחר כך? נשמע לי כמו דבר מופרך. ציוד כלוא, אין נגישות לבית. יש כאן משהו שחייב לקבל הסדרה.

לא ברור לי אגב למה פגיעה ישירה, אולי אחר כך נדבר באופן פרטני. לא ברור לי למה בפגיעה ישירה, זו סיטואציה אחרת, לא ברור לי הסיטואציה הזאת, זה ממש לא תואם את הכללים שאני מכירה.

אז זה מעניין, אולי באמת יכול להיות שיש פה גם - - -

אני לא היחידה, יש קבוצה שלמה של הרבה והם קיבלו גם את המספר של אפרת. הבעיה שלנו כרגע היא לתעד את הנזקים כי רובנו במטולה ויש קושי גדול, אי אפשר למעשה היום להיכנס למטולה, אז אנחנו גם לא יכולים עד להגעת שמאי, זה יקרה בסיום הלחימה, וכולנו נדרשים להמשיך ולשלם שכירות על בתים מפורקים שאנחנו לא נוכל לחזור אליהם ביום של אחרי. פה צריכה להיות הבהרה של משרד המשפטים למשכירים, שהם לא יכולים לעשות את זה.

אנחנו לא יודעים אם הבתים שלנו נפגעו מההדף ברחוב. מעל הרחוב שלי - - -

ברור. אבל אומר גם אלון שהעלות לבן אדם בבית מלון היא 12,000 שקל. אלון, אם מה שאתה אומר נכון, יכול להיות שאפילו יותר, בסביבות האלה, אני חושבת שאפשר למצוא מנגנון מאזן בין הדבר לפיצוי מוגדל לבן אדם שאין לו דירה בבעלותו והוא שוכר דירה, אפילו תגדירו את זה עוד יותר עם עוד יותר קריטריונים, אני חושבת שהנסיבות שלך, שושה, הן חריגות, את אם יחידנית, את צריכה לקבל נסיבות של גם מה שקורה איתך תעסוקתית והדירה עולה יותר וזה עוד יותר מורכב, וצריך למצוא גם מנגנונים שגם מסייעים לאוכלוסיות שהן מפרנסות יחידות של משפחה.

אפשר לייצר לזה, זה נכון, זה עולה מעט יותר, אבל אני חושבת שזה לא עולה הרבה הרבה יותר כמו פתרונות אחרים ואפשר למצוא אותם. הייתי אומרת קודם שמשרד השיכון ומשרד המשפטים צריכים את הדבר הזה של הרגולציה של שוק השכירות באיזה הוראת שעה למי ששוכרים במקום אחר, לא יכול להיות שאין דבר כזה ומנצלים ככה מדינה ומנצלים את מענק האכלוס ומנצלים את הכול, הרי זה רצון שלנו גם למנוע את זה. נכניס את זה גם בסיכום.

ברשותכם, אני רוצה שתדברו, אני רק רוצה לתת רגע למועצה אזורית אשכול, הם גם בסיטואציה לא פשוטה. יישובים שלא נכללו באף מתווה כי אליהם לא נכנסו.

גם בגליל עליון ובמבואות חרמון יש כאלה.

אלה מקמות שזה מצב חריג לחלוטין, כי אין מערכת קהילתית. הרי המועצה האזורית לא מתקיימת כרגע ואין להם איך להביא את הילדים, לא לגנים ולא לבתי הספר. אז תודה לכם שהגעתם לכאן וסליחה גם שלקח הרבה זמן פה עד שדיברתם.

שלום, אני קטיה, אני מקיבוץ צאלים, קיבוץ צאלים הוא באמת אחרי 7 קילומטר, אבל אנחנו מועצה אחת, 7 הקילומטרים האלה נחצו לחלוטין באותו יום שבת. אני יכולה להגיד על עצמי שיש לי מקלט יחסית קרוב לבית, יש לי שתי בנות קטנות, בנות ארבע וחצי ושנתיים. היינו צריכים להגיע לממ"ד, באזעקה הראשונה לא הספקנו, רק באזעקה השנייה הצלחנו להגיע לממ"ד, שזה היה בשש וחצי בבוקר, זה להוציא את הילדים מהמיטות, לרוץ מחוץ לחדר וכל הסיפור הזה בסופו של דבר היינו מעל 50 אנשים בגן ילדים עם ממ"ד אחד כשאנחנו צריכים להרגיע את כולם עם האזעקות בידיעה שמחבלים כבר נמצאים בצומת אורים, אנחנו יודעים כבר מה קרה במסיבה ויש נהרות של מבלים מהמסיבה שהגיעו אלינו והתחבאו איתנו בגני הילדים והילדים שלנו שמעו מה קרה במסיבה ושירו עליהם באוטו ואנחנו לא נכללים במתווה הפיצויים הזה בכלל.

תמיד אנחנו לא נכללים. אני יכולה להגיד שבמאי היה גם מבצע ולפני זה ב'שומר חומות', תמיד סוגרים לנו את החינוך, תמיד אין לנו חינוך כי החינוך שלנו נמצא במועצה אזורית אשכול, מתחת ל-4 קילומטר. גם אם הגן שלי נמצא בקיבוץ, הילדים של הגננת שלי לומדים בבית הספר אז היא לא יכולה להגיע. הדרך היא דרך 232 שלא ניתן להגיע, אי אפשר להגיע, אי אפשר לשלוח ילדים לחינוך. אנחנו שלושה חודשים כבר לא עובדים.

דיברתם על פיצויים, או אפשר לצאת לחל"ת או כאלה, אל תשכחו שלפני זה היינו בחגים ולפני זה היינו בחופש גדול שגם אין חינוך, המשכורת נפגעת, אז גם אם אתה זכאי לחל"ת אתה זכאי לחל"ת עוד יותר נמוך משמעותית מהמשכורת הרגילה שלך כי אנחנו כבר מאוגוסט לא עובדים בצורה מסודרת, בטח האימהות. אין לנו שום ביטחון.

המועצה מפנה אותנו על חשבונה לחלוטין. אנחנו זכאים למלון, לשלוש ארוחות ביום, אין לנו מענק אכלוס. המשפחה שלי מהמרכז, אני עובדת במרכז, אם אני הייתי רוצה לעבור עכשיו למרכז אני לא זכאית למענק אכלוס וביקשתי את זה מהקיבוץ שלי, אני בעצם אמורה לשלם שני שכר דירה, אני משלמת פעמיים חינוך. יש לי היום גן שפועל במלון ארבע שעות, אני משלמת עליו. אני לא עובדת, אני לא יכולה לעבוד ארבע שעות ביום, אני לא יכולה להסביר לכם כמה תשלומים אנחנו משלמים, מיסי קהילה, על מים, על ביטחון.

יותר מזה, בתחילת המלחמה יצאה קריאה, גייסו כל כך הרבה חיילים, לא היה איפה לשכן אותם, חצי מהבתים מהקיבוץ לדעתי משכנים חיילי מילואים. אני משלמת חשמל לחיילי מילואים שאין להם איפה לישון בבסיס שלהם. הבסיס אמר להם: תישנו באוטו או באוהל, שאתם עושים לעצמכם, הם ישנים אצלי בבית. אני משלמת חשמל, אני משלמת על המים שלהם, אני משלמת את השכירות על חיילים שמגנים בחייהם על המדינה שלנו, עליכם, על כל מי שיושב כאן.

אני רק רוצה להבין פה משהו, משרד הביטחון, שיכון חיילים, הוא אומר: אני לא משלם על זה?

לא, יש חיילים במלון, יש מלון בצאלים, יש חאן בצאלים שהוא מלא עד אפס מקום. הביאו עוד שתי קרווילות, גם זה התמלא.

זה בסדר גמור, אבל בעצם ישנים אצלך בבית ומשרד הביטחון לא אומר שהוא משפה אותך.

זה כאילו התחיל בהתנדבות, אבל זה כברד הרבה זמן.

לא, המשרד לא אומר להם לגור. הם בקשרים.

אבל אם מביאים יותר ממה שהם שמו כמקום אכסון, זאת אומרת הם יוצרים מצב - - -

אומרים להם שיישנו באוהל.

אז אני שמחה שהם לא ישנים באוהל.

אני רוצה להתייחס לזה. בתחילת המלחמה היה כאוס, הגיעו אלפי, מאות אלפי, עשרות אלפי חיילי מילואים, המעט שיכולנו לעשות זה לפתוח את הבתים שלנו. הכול בסדר, באהבה, בשמחה, עד היום כל מי שנמצא באזור יודע, הבית שלי בצאלים פתוח.

גם שלי.

אתם מוזמנים לבוא לשתות קפה, לעשות מקלחת, לישון, מיטה חמה, מה שצריך, באמת באמת באמת באהבה.

בשביל הגילוי הנאות, ליאורה הייתה אחראית שנים יחד איתנו על דרום אדום, על עמותת התיירות, ואינשאללה יחזור.

עוד משפט אחד. מאז עברו שלושה חודשים, אנחנו לא מקבלים, אנחנו זה אוורים, גבולות וצאלים, לא מקבלים שקל מהמדינה. לא מענק אכלוס, לא מענק סיוע, לא מענק הצטיידות לחורף, לא רב-קו, לא טיסות, לא מענק לחיילי העוטף, ואני יכולה להמשיך עוד ועוד ועוד, לא מקבלים שקל. אנחנו נמשיך לארח את חיילי צה"ל באהבה ובשמחה. קטיה מציינת את זה בתור תוספת של עוד משהו שזוג צעיר שקורס כלכלית כי הוא לא מקבל מהמדינה שקל ועדיין פותח את הלב ואת הבית באהבה.

אני יכולה להגיד שגם אנחנו כשיצאנו ב-7.10 וברחנו מהקיבוץ בלי שאף אחד פינה אותנו הגענו לאנשים שפתחו בטוב ליבם, בהמשך הם כן קיבלו פיצויים עלינו מהמועצה, חלק מהמדינה, אנחנו כשפתחנו את הלב בפני חיילי צה"ל אנחנו עדיין ממשיכים לשלם שלושה חודשים לתוך האירוע וזה לא נגמר.

אנחנו נעשה פנייה למשרד הביטחון בנושא הזה, בכל מקרה זה לא הגיוני הדבר הזה.

בכל מקרה, אנחנו מועצה אחת, כמו שאמרתי, מועצה אזורית אשכול, כולם לומדים באותו בית ספר, אנחנו כולנו חברים, אנחנו מלווים את משפחות החטופים יום ולילה, וגם עכשיו אני עם הסווצ'ר הזה כי חשוב לי שכל הזמן זה יהיה על הפרק, שאנחנו חייבים להחזיר אותם הביתה ואנחנו עושים הכול. אנחנו לא זכאים לרב-קו, אנחנו לא זכאים לכלום.

אפילו קבעתי לבת שלי להאריך דרכון בשדרות לפני המלחמה, סגרו, אין סניף שדרות, פתחו במצפה לצאלים. קיבוץ ארז מפונה מטעם המדינה, אז רק קיבוץ ארז רשאי להשתמש בקרוון הזה שהגיע לתת מענה למפונים. אני מפונה מטעם המועצה, אני לא זכאית. אני צריכה לנסוע עד אילת או עד באר שבע בשביל להוציא דרכון לילדה שלי, שקבעתי אליו תור, עשיתי הכול לפי הספר ואני לא זכאית להוציא. לא ביקשתי בחינם, כמו מפונה מן המניין, ביקשתי לשלם, רק תנו לי לעשות את זה ליד איפה שאני גרה כרגע כי סגרתם את הלשכה שקרובה לביתי.

כנ"ל קופות החולים, כנ"ל בדיקות ממוגרפיה. כל הדברים שהביאו למפונים במיוחד למצפה רמון אנחנו לא זכאים להשתמש בזה כי אנחנו מפונים מטעם המועצה שלנו, שברוב הגינותה, אני לא יודעת מה, פינתה אותנו.

צריך להוציא קריאה לתת גם למפונים מטעם המועצה להשתמש בשירותים באזורי הפינוי.

הם גם ככה הגיעו.

ממש, גם ככה הם שם, זה שירות ציבורי שצריך להיות לכולם.

אבל עמוס, אבל תחשבי על זה שהם קיבלו - - -

במצפה רמון יש קיבוץ אחד, זה לא עמוס.

כן, זה לא עמוס. אני גם הייתי במצפה רמון פעמיים.

באזור שלנו זה עמוס, יש עומס של המפונים על המערכת באזור הכנרת, גם טבריה, והם עושים כמיטב יכולתם, אבל אין מה - - -

צריך להגיד, הרשויות, בטח ביטוח לאומי ובטח כל מי שמגיע, אני רואה, הם עושים עבודה מדהימה, נכונה, לא פעם המדינה פשוט לא מספקת להם מספיק כלים. הרשויות, אין לי מילים, אני הולכת לאזורי מפונים, כולל גם קופות חולים, עושות עבודה מעולה, המדינה משאירה פשוט הרבה מצבים פגיעים וחשופים ולא מטופלים ופה הבעיה הגדולה.

אני רוצה לסיים במשפט. דיברו פה על שאלות תיאורטיות. אנחנו לא תיאוריה, אנחנו אנשים בשר ודם.

לא אתם שאתם שאלה תיאורטית.

אני יודעת. אני אומרת, התעסקנו בשאלות תיאורטיות, ולא צריך להגיע למקרה קיצון כמו אם חד הורית או כמו מחלה חס וחלילה, כולנו עברנו מקרי קיצון, בטח מי שגר באשכול ובדרום, כל מי שהיה ב-7.10 עבר מקרה קיצון ב-7.10. אנחנו קיבוץ שלם עם נשק אחד, בלי מקלטים, בלי ממ"דים, בלי שום דבר. אני עם שתי בנות, אני לא יודעת למי פה יש ילדים, אני לא יודעת איך להגן על הבנות שלי, שמתי סדין על החלון כדי שאם יגיע מחבל הוא לא יראה אותי כי אני יודעת שאין לי ממ"ד ואין לי נשק להגן עליהן, אז רק שלא יראו אותי לפחות.

אני לא יודעת, אני לא ישנה בלילה מאז ואני חושבת שזה מספיק מקרה קיצון שהמדינה הזאת והחמאס וכולם יחד הביאו אותנו ב-7.10, ולהביא אותנו לכאן ולהמשיך שנצטרך לבכות ולזעוק את המינימום, את התנו לנו לחיות בכבוד. גם ככה לא קל לחיות במדינה הזאת לצעירים, כולם יודעים את זה, לכולם יש אוזניים ועיניים, לא קל פה, קשה פה.

את צודקת חד משמעית, אני רק רוצה להגיד, קטיה, ותודה על הדברים שלך, פה ספציפית מי שנמצאים כאן לא הם - - -

ברור.

אני רוצה להגיד איפה כן. זה מתווה פיצויים קמצני שצמצם את עצמו, שלא ראה את הצרכים שלנו כחברה לעטוף והבעיה עומדת פה, הן בסך בסוף אלה שמיישמות את הוראות החוק ואני חושבת שמי שלא מבינים עד עכשיו להוסיף את אותם יישובים – אתן בטח יודעות כמה גם נלחמתי בוועדת העבודה והרווחה שייכנסו למתווה ההגנה מפני פיטורים היישובים הללו, ובסוף הם נכנסו וזה היה למרות האוצר שממש התווכחו עם הדבר הזה וזה היה מראה כמה גם בכנסת יכולנו לעשות עבורכם יותר. צר לי שלא נעשה עבורכם יותר, גם במתווה הפיצויים, כי ברגע שהוציאו אתכם מהמתווה שלוקח את האחריות עליכם והמועצה היא לקחה את האחריות ולא המדינה, זה המחדל.

נכון, וחברי הכנסת שהגיעו אלינו, מעטים שהגיעו אלינו למוקד הפינוי, לא מדברים איתנו, לא מקשיבים, ויותר מזה, אוכלים לנו מהאוכל של התרומות, חלקם.

אני צריך לזוז, אני רוצה רק הערת אזהרה לכולכם, נעמה לא ידועה לי בתור מי שמקיימת ישיבות סתם ככה בשביל הפרוטוקול ואני אצטרף אלייך בכל מהלך. אני פונה אלייך, משרד המשפטים, תפתחו את הלב בעניין המהותי, זאת אומרת יש פה תקלה שאתם יכולים לסייע בה. משרד האוצר לא הזדרז להיות נחמד, מהמשפט תמיד יש איזה שהוא קו שמעבר לו אנשים נפגעים. אני חושב שאנחנו עשינו המון, המדינה משקיעה המון, הנכדים שלנו עוד ישלמו על זה, אבל יש פה עוד כמה פרומילים שהם לא צודקים ואי הצדק בוהק, הוא בא לידי ביטוי. נעמה, אני איתך כמה שרק צריך, תודה.

תודה רבה, אלון.

שכל אחד יעשה את חלקו.

שמי תומר, אני גר בקיבוץ אורים, אני אתחיל בתודה לנוכחים פה שבאתם להקשיב כי אני באמת בטוח שאתם מנסים לעזור, אבל אנחנו מרגישים לבד והמצב לא טוב. המצב לא טוב כי אף אחד לא דואג לנו. ב-7 באוקטובר בקיבוץ אורים אנשים עמדו עם סכין מול הדלת, יריות במחנה, בצומת, עומדים בתקווה שמחבלים לא יגיעו וירצחו אותנו בתוך הבתים. זה המצב באורים, אבל מבחינת המדינה 7 קילומטר זה 7 קילומטר: אתם יכולים להישאר באורים, זה בטוח, מה הבעיה להיות באורים?

כמות החיילים שהגיעה לאורים, לקיבוץ, היא כפולה מכמות התושבים. כשאני אומר חיילים מתארחים בבתים שלנו, יש לי חבר שהתארחו אצלו 15 חיילי גולני, הוא קיבל חשבון חשמל של 1,500 שקל. מה, הוא יבוא לחייל מגולני: חביבי, תביא לי? כמובן זה מהכיס שלו.

תגידו, איך אני יכולה לאסוף את כל הבתים האלה?

יש רשימה, מידע אצלנו לא חסר.

הרבש"צ יודע באיזה בתים לנו חיילים.

לא, אני רוצה להעביר למשרד הביטחון.

אני יכול להעביר לך, אני יכול לדאוג לדבר הזה.

כל דבר כזה שיש אז להעביר, על סיטואציה כזאת שאפשר לטפל בה בצורה עטופה.

באמת שאני אומר שזה פרוטות, אני אגיד למה זה פרוטות.

זה פרוטות למדינה, לא פרוטות לכם.

פרוטות גם לנו מול מה שאנחנו נמצאים בו. אני מאז ה-7 באוקטובר נמצא בצו 8, אני בכלל לא נמצא בבית. יש לי ילד בן שנתיים וחצי ושנה, אשתי, ההורים שלה גם מפונים, כי כולנו במועצה אזורית אשכול, הם נמצאים במושב אחר, הם עברו להורים שלי במרכז. אנחנו שוכרים בית, משלמים עדיין לקיבוץ את השכירות, כמו שדיברו פה על המיסים והשכירות, משלמים שכירות, הגנים, אני על טוב ליבם של אנשים פה, עוזרים לי לחצי יום, בחינם, לא חינם, תרומה.

אני עבדתי כל החיים שלי, אני לא בא עכשיו לרווחה להתחנן לכסף, עם כל הכבוד. פונים אליי מהרווחה, אולי תפתח תיק ברווחה ואנחנו נראה איך נוכל לעזור לך, סליחה, גם אני פה בצו 8 וגם זה. אנחנו באמת נמצאים במצוקה כלכלית. אני לקחתי הלוואה כדי לעבור את התקופה הזאת. מאיפה יש לי עכשיו להעמיד 30,000 שקל בשנייה אחת? אין. שכירות, כלכלה, ריהוט של הבית. בהפסקה שיש לי בצו 8 אני הולך לקנות מייבש כביסה במחסני חשמל ונוסע איתו הביתה באוטו, כאילו כזה, אין זמן. אשתי עצמאית, עובדת במקרה הטוב שעתיים ביום.

ה-0 עד 7, אני יודע שזה לא מרכז הדיון, אבל אנחנו לא זכאים לכלום, לא למענקי אכלוס, בפיצויים אנחנו במעגל שני, אנחנו מקבלים - - -

פשוט אני באמת רוצה שנענה על זה, זה דיון המשך באמת באמת מאוד חשוב וחבל לי, נמצאים פה גם ביטוח לאומי והרווחה ומס רכוש. אני איתך בכל הסיפור, אבל בוא נטפל בזה במקומות הנכונים, כי לצערי פה זה לא המקום, הלוואי שהיה. זה מתווה אוצרי של ועדת כספים, אנחנו צריכים להמשיך שם את המאבק.

בסוף, אני אסכם את הדבר הזה, השלט הזה שנמצא פה, הוא לא יכול להיות כאן מבחינת המדינה אם אתה לא רשאי, ושקל אחד לא קיבלתי מהמדינה מאז שהתחיל ה-7 באוקטובר.

ועברנו את ה-7 באוקטובר באשכול, להזכיר לכולם.

ממש ממש ממש. וגם תפיסה של מדינה שאין לכם שום שירותי רשות מקומית.

וגם בגני הילדים ישנו חיילים עד לא מזמן ומבחינת פיקוד העורף מותר לפתוח חינוך, כן? אפשר היה לפתוח חינוך, אבל החיילים ישנים אצלנו בגנים, אז איפה הילדים יהיו?

בגן שעשועים יש אוהלים של חיילים. זה לא אפילו בגנים, שזה ברור, בגן השעשועים יש אוהלים.

הכי קל לעשות באפליקציה ירוק, אף אחד לא מגיע לבדוק מה קורה בשטח.

תודה, אני ממש מודה לכם, אנחנו עוד נהיה בקשר. יערה, אם יש לך רק משפט.

משפט אחד על חוק דחיית מועדים כי לא אמרתי את זה. אני יודעת שזה לא הפתרון המלא אבל כן כדאי להזכיר את חוק דחיית מועדים שרק לאחרונה הוארך שוב בוועדת חוקה ואני כן אגיד שהיה שם מאבק מאוד גדול ושיח ער ואני כן אגיד, בזכות חברי הכנסת שהשתתפו בדיון שהיה להם מאוד חשוב להכניס את המפונים בקבוצה המצומצמת יותר שנכנסת בתקופת ההארכה השנייה, והמשמעות של חוק דחיית מועדים היא בסוף שגם תשלומים אפילו מאוקטובר או מנובמבר נדחים עד סוף פברואר.

שוב, כאמור התשלום לא מתבטל וצריך יהיה לשלם אותו, אבל תזרימית יש בכך הקלה מסוימת ואני לא בטוחה עד כמה בשוק הפרטי יש מודעות לחוק הזה ועד כמה אנשים עושים שימוש. בחלק מהדוגמאות שאני שמעתי, אני שאלתי, אפילו מאנשים פרטיים, קרובי משפחה ששאלו אותי וזה, אמרתי למה אתם לא משתמשים בזכויות שלכם לפי חוק דחיית מועדים? אז חשוב לי שיידעו.

אבל נגיד תשלומים לקיבוצים?

שנייה, אבל אנחנו חייבים לעבור.

לא, זה בדיוק על זה.

לא, הקיבוצים זה משהו אחר.

לא, זה חל עליהם. הדחייה חלה.

תמי אמרה משהו נכון קודם, שאם שני הצדדים הם זכאים, שניהם מאותו האזור, אז זה לא חל, אבל כן אני יודעת על הרבה משכירי דירות שהם לא מהאזור אז זה כן יכול להיות רלוונטי.

לגבי הקיבוצים, מדובר פה בתאגידים וזה עניין אחר, אבל אני לא אפתח פה כי אין זמן, גם אתמול פנו אליי בפנייה פרטנית על איזה שהוא סיפור מורכב בקיבוץ, אבל באופן כללי בקיבוץ או בעסקים, כמו שאמר חבר הכנסת שוסטר, זה לא כמו משכירים פרטיים כי הם כן יכולים לקבל פיצוי מהמדינה אז אני לא מבינה למה נגבית השכירות. יכול להיות שלפעמים, אני אומרת בזהירות, כי כל קיבוץ ונסיבותיו, לפעמים יש מנגנונים מיוחדים שזה לא בדיוק שכירות בקיבוץ, צריך לבדוק, ולכן יכול להיות שזה יוצר מורכבויות. אין לי בעיה אם רוצים להפנות לגבי הקיבוץ פניות פרטניות, כעיקרון זה שונה ממשכירים פרטיים, אני לא מבינה עד הסוף את הסיפור של הקיבוצים.

גם אני לא ממש מבינה, גם בגלל שזה עלה פה פעם ראשונה. אנחנו נפעל לנסות להבין את זה לעומק. אני רוצה, שרון וספיר, ואז הרשויות. אני מצטערת, כי אנחנו חייבים לשמוע גם את הרווחה וגם את ביטוח לאומי ואת מס רכוש, וזה ממש ממש קריטי.

תודה רבה. אנחנו שלחנו לכם את המכתב לפני כחודש, לצערי עוד לא קיבלנו תשובה, אבל אנחנו עדיין שומרות על אופטימיות ומקוות שכן תתייחסו.

אני חושבת שאני מדברת פה בשם כולנו כי באנו לפה כולנו ביחד, נקודת המוצא שלנו זה שאיפה להמשכיות של החוזים. האפשרות של לשבור את הכלים, תלכי ואל תחזרי, בעינינו היא לא אפשרות טובה וצריך לשאוף להמשכיות של החוזים. אני חושבת שזה נכון גם בשיח המשפטי וגם בשיח הציבורי ולצמצם את הסיטואציה שאדם נקלע להפרת חוזה, אנחנו לא דוגלים בהפרה גורפת פה ולאנשים ברור שהם לא בחרו להיות במצב הזה והם אזרחים בישראל, זאת הסיבה שהם נכנסו למצב הזה ולכן אנחנו רוצות להציע הצעות קונקרטיות.

קודם כל לפני הכול שתבהירו את המצב המשפטי. לטעמנו המצב המשפטי לאשורו היום הוא לפי סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה שכולנו מכירות. חשוב מאוד לדעת וחשוב שהציבור יידע, כי אתן רואות, אנשים לא יודעים בכלל שהדבר הזה קיים, וחשוב שהם יידעו את שני הדברים שהסעיף הזה אומר, גם את האפשרות שהם יכולים להפסיק לשלם כשאי אפשר להשתמש בנכס, אבל גם את ההשלכות, שבמקרה כזה המשכיר רשאי, זאת זכותו לפי החוק הזה, נזעקתם פה שהמשכירים לא נמצאים פה, אבל אני חושבת שאנחנו כן התייחסנו לשני הצדדים במשוואה הזאת, צריך להגיד שהמשכיר רשאי במקרה כזה לבטל את החוזה וחשוב שאנשים יידעו את זה, כי החלופה היא, כמו שאנחנו רואים, הברדק הזה שהולך פה, שאנשים נאלצים לפנות לאחות וטרינרית, שהיא תותחית בתחומה, אבל אני כנראה מבינה בווטרינריה כמו שהיא, סליחה, אוהבת אותך, מבינה בדיני שכירות.

זו כתובת שנוצרת בעל כורחם של אנשים, אז הם לא יודעים ואם הם יידעו וישמעו שיש חוק שאומר שהם לא חייבים לשלם אז הם כנראה לא יידעו את החלק השני של מה שהחוק הזה אומר. בעינינו זה תפקיד מאוד בסיסי של המדינה ואני חושבת שכבר ראינו שאתם כן יכולים לקחת על עצמכם - - -

משרד המשפטים לא מגבה את העמדה הזאת.

הוא לא מגבה, אבל בסדר, עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.

וגם לא בטוח שבית משפט יגבה.

אני אתייחס. תנו לי להגיד בבקשה כמה מילים. אני אגיד בסוגריים, לטעמנו, ולא צריך להזדקק כאן לסיטואציה של סיכול חוזי וגם ברמה הציבורית אנחנו לא רוצים להיות שם, סיכול חוזי זו טענת הגנה, אנחנו לא רוצים להגיע בכלל למקום הזה, אני לא מעוניינת להגיע לטענות הגנה, אני לא מעוניינת להגיע להליך משפטי. הם לא צריכים להיות בהליך משפטי. הסעיף הזה, סעיף 15, בא לעולם לטעמנו בשביל הסיטואציות האלה. וכמו שאמרה קודם חברת הכנסת לזימי, אם לא בשביל זה אז בשביל מה? בשביל מה יש את הסעיף הזה אם לא בשביל הסיטואציה הזאת?

אני חוזרת למה שאמרתי, אנחנו רוצים לצמצם את הסכסוכים, כן לעודד את הצדדים להידברות כי ביום שאחרי אנשים ירצו לחזור לגור איפה שהוא, אנחנו לא רוצות שכל מחוז הצפון יעמוד לנצח שומם, אז אנחנו רוצות שאנשים יוכלו לחזור לגור בדירות האלה ולכן לטעמנו תפקיד המדינה, מעבר להודעה ברמת ההבהרה מה המצב המשפטי, ולא, זה לא סכסוך נדל"ני, כמו ששמענו בכל מיני אירועים משפטיים אחרים של מחלוקות כאלה, זה לא סכסוך נדל"ני או משהו כזה, יש פה משהו שהוא ברמת המדינה לפתור אותו ותפקיד המדינה, לטעמנו, גם להסביר את העמדה הזאת, להביא את המידע לציבור ואחר כך לייסד מנגנון פיצוי.

שוב, כי אנחנו רוצים לחשוב על כולם, מנגנון פיצוי לבעלי הדירות, להקים איזה שהיא קרן ממשלתית כי המצב הזה הולך לעלות לנו כסף, אני חושבת שכולנו כבר הבנו את זה, לבסס איזה שהיא בקשה פשוטה, לא לשלוח את בעלי הדירות לעבור שבעת מדורי גיהינום שחלקם כבר ממילא עוברים בשביל להגיש את הבקשה הזאת, לתת תצהירים, לתת מסמוּך קיים, כמובן קריטריונים, כי תמיד צריך להיות קריטריונים.

אני אציע כמה קריטריונים שנראים לנו הוגנים והגונים. למשל קריטריון של דירה יחידה, משכיר שהוא בעצמו שוכר והוא נאלץ לשלם שכירות באותה עת, אז ברור שלא צריך ל – נכון, בואי, גם אני גרה בדירה שכורה. רף ההכנסה של המשכיר, אנחנו מציעות שרף ההכנסה יהיה הכנסה ממוצעת למשק בית, אבל יש אנשי מקצוע, יש נשות מקצוע, אפשר לקבוע איזה שהוא רף הכנסה סביר.

ולהשתחרר מהתחושה הזאת שיש להם איזה שהוא טייטל כזה, מישהו שמחזיק דירה אחת של שני חדרים במטולה וזה הנכס היחיד שלו בחייו אז באמת צריך לחשוב איך שני הצדדים לא יוצאים קירחים מהסיפור הזה, אבל בסוף צריך לפזר את הנזק. מה יותר בסיסי מלפזר את הנזק? הנזק הזה קיים וזה לא נראה לנו הגון ולא הגיוני בסיטואציה שנוצרה פה רק לגלגל אותו על צד אחד. זה הבייסיק של השפה המשפטית, לפזר את הנזק, לא רק השוכרים צריכים לשאת בנזק הזה.

אבל גם הפיצוי ניתן רק לצד אחד. אם לא היה מענק אכלוס עצמאי הניתוח היה אחר.

אני רוצה ברשותך עוד כמה מילים. אנחנו לרשותכם ונשמח לחשוב על זה ביחד, לנסות גם להציע פתרונות שהם יותר גמישים, שהם יותר ארוכי טווח, אנחנו אומרות בואו תעשו - - -

אני חושבת שגם מענק אכלוס אולי מוגדל באיזה שהוא יחס בין המלון לבין הדירה, גם הוא יכול להיות זה.

גם מענק האכלוס יכול להיות לפי קריטריונים.

בדיוק, לפי קריטריונים. אין דירה בבעלות, שכירות במקום מפונה, אפשר למצוא רגע איזה שהיא הבנה כדי שתיתן אפשרות לקחת את זה עם אורך נשימה יותר ארוך. שוב, חוסר הוודאות פה וזה שלא הולכים לחזור לצפון בחודש הקרוב או בחודש הבא, לצערנו כנראה, חייבים להבין שצריך לטפל בזה. זה כבר הופך להיות זמן ארוך מדי.

אנחנו רוצים לבקש שתעשו פה איזה שהוא מהלך של שיתוף הציבור, כי הנתק בין המטה לבין השטח הוא - - -

לא, עשינו. אולי אני אציין, לא ציינתי את זה.

לא פרסמתם את התוצאות.

לא פרסמנו את התוצאות, זה נכון.

כמו בקורונה, דומה.

לא, בקורונה כן פרסמנו את התוצאות והן נמצאות, הדאטה נמצא, דווקא בקורונה אם את הולכת זה עניין אחר, עשינו את זה בשיטת דאטה פתוח שכל החוקרים יוכלו להשתמש בזה.

לא, בואו נהיה ממוקדים.

אני אדייק, אני השתתפתי בסקר שלכם, כן לא, למה לא, עניתי על כל שלוש וחצי השאלות שהיו שם.

אם אפשר משפט על זה? כי לא אמרתי. ניסיתי להמשיך הלאה לאיפה אנחנו היום. פרסמנו סקר, השתתפו כ-2,400 אנשים, שזה נחשב יחסית הרבה בסקרים כאלה, גם שוכרים וגם משכירים, קיבלנו נתונים בהיבט השוכרים דומים פחות או יותר למה שהוצג פה, אבל בהיבטי המשכירים גם נתונים חשובים שניסיתי בקצרה להגיד אותם, ושרון, את אמרת אותם גם, שהמשכירים הם מגוונים מאוד, הרוב שהשיבו על הסקר הם בעלי דירה אחת בלבד, הם מסתמכים על זה למחייתם, הם מסתמכים על זה, או שהם משלמים את זה כשוכרים או כמשכנתא. זאת אומרת לעשות את זה טייפ-קאסט שהוא שוכר חלש והמשכיר הוא חזק.

בדרך כלל זה המצב. את יכולה לקרוא נתוני למ"ס לגבי שוכרים ומשכירים.

אז גם היינו בקשר עם הכלכלן הראשי, שגם לו יש נתוני מקרו והוא גם הראה לנו נתונים על גמלאים שהם משכירי דירות, כי הייתה תקופה שהמדינה למשל המליצה במקום - - -

אז מה הבעיה לפצות אותם? למה ההתנגדות לפצות אותם במקרה הזה?

יערה, אז בואו שימו רגל ותעשו משהו עם כל המידע הזה.

אז למה ההתנגדות לפצות אותם? אנחנו לא רוצים שהם יישאו בנטל.

אבל אני לא סיימתי.

אז אני אגיד רק את המשפט הזה ואז אני אחזיר אלייך. מה שלא אמרתי, וזה נמצא פה ברקע, אולי זה נשמע רקע אבל אני חושבת שיש לזה משמעות וזה נכון לשני הצדדים. אנחנו כן חושבים שבסופו של דבר יש עיקרון תום הלב, שזה נשמע לכם כמו סיסמה, אבל אנחנו חושבים שבסיטואציה מורכבת כזאת הוא צריך להיות העיקרון המנחה ביחסים גם מצד השוכר וגם מצד המשכיר.

אז תום לב בבתי משפט ואיומים?

לא, זה חשוב, גם ביום יום, גם בשאלות קטנות כמו שוכר חלופי. למשל את אמרת שלפעמים רוצים להמשיך, אבל נגיד בסיטואציה כזאת בן אדם אומר שהוא לא רוצה, שהוא לא יחזור לדרום, שהוא לא רואה את עצמו גר במקום שבו הוא חווה טראומה, אבל לפי החוזה הוא יכול להכניס שוכר חלופי. אני חושבת שבסיטואציה כזאת המשכיר צריך בתום לב לא לעשות קשיים להבאת - - -

אז בואו תוציאו נייר עם הלוגו היפה של מדינת ישראל, משרד המשפטים, ותכתבו את הדברים. אני אפילו לא מתייחסת כרגע לריאליות של שוכר חלופי. לצערי הרב מאוד הייתי בהלוויה של מירה וברק איילון שנהרגו במטבח של הבית שלהם בזמן שהם הכינו צוהריים במטבח בבית בכפר יובל. אליהו איילון הוא חבר של אבא שלי, הם לחמו ביחד ביום הכיפורים בסיני והם חברים טובים מעל 50 שנה ונסענו להלוויה הזאת. ברגע שנגמרו ההספדים תקתקו את הזרים מהארונות.

הייתי, זה היה בחופזה, כל כך כואב.

תקתקו את זה בשנייה, פוף הם נעלמו, הם נסעו מהר לפני החושך ואז הם עמדו בכניסה לבית הקברות בכפר יובל וחיכו שנסראללה יגיד שאפשר להיכנס. לדבר על שוכר חלופי, אני מרשה לעצמי להגיד בשם כל האנשים שיושבים פה, זה על הירח, זה להציע לך חלקה על הירח.

אני רוצה להגיד עוד כמה משפטים ממש קצרצרים. שיתוף הציבור צריך להיות פה בעינינו יותר פעיל. תקשיבו לאנשים מסביב לשולחן. ואני רוצה להגיד שאנחנו הרבה שנים עוסקות במרכז הגר בכל הסיפור של רגולציה על שכירות ובדיור חברתי, שנים אמרו לנו על המון דברים שאי אפשר, אי אפשר דיור בהישג יד בחוק התכנון והבנייה, אי אפשר כי זה טענה קניינית, אי אפשר להתערב בשוק השכירות. הנה, עשו, התערבו, הנה החברים מקיבוץ רעים גרים אצלנו בתל אביב.

כל העולם עושה דיור בר השגה, רק ישראל לא מוכנה לעשות דבר כזה. זה לא קשור אליה, זה קשור לתפיסה אחרת.

זה שינוי פרדיגמה, דברים שהרבה שנים אמרו לנו שאי אפשר לאט לאט אפשר. אמרו לנו שאי אפשר להיכנס בשוק השכירות הפרטית, הנה עמידר, באו כל החברים מקיבוץ רעים והם גרים היום אצלנו בשני בניינים בתל אביב. חלילה, שלא נהיה, זה לא מצב אופטימלי בשום צורה, אבל כשהכורח קיים המדינה הזאת יודעת להיות יצירתית ולהתגמש. בואו תהיו יצירתיים, תגידו לאנשים מה אפשר ומה אי אפשר ותתקדמו יחד איתנו.

רואים את המחסור בדיור הציבורי וכמה זה גרוע ורואים את כל הפקר שוק הדיור כולו איך זה מתנקז לרגע הקשה הזה, עצוב מאוד. שרון, תודה רבה, אני מסכימה עם כל מילה.

ספיר סלוצקר עמראן. ואז הרשויות, יהיה רק רשויות אחר כך, אנחנו נקשיב להם ונחזור לדבר על זה, כדי שכולם ידברו, באנו לשמוע אותם.

שלום. אני מתנועת 'שוברות קירות' שעוסקת בעוני ובמאבקים יחד עם אוכלוסיות מוחלשות, יחד איתם ובתמיכה בהם. בתחילת המלחמה התחלנו להפעיל, יחד עם ארגוני חברה אזרחית נוספים וקליניקות משפטיות באוניברסיטאות ובמכללות, מוקד מיצוי זכויות שנקרא 'הרשת' וממנו התחלנו ממש בשבוע-שבועיים הראשונים לקבל פניות, בהתחלה עשרות פניות מהדרום ואחרי זה מהצפון.

אני יודעת שאנחנו מתמקדים פה בוועדה בצעירים, אבל זה מאוד חשוב וקריטי להגיד שאנחנו מדברים פה על משפחות מוחלשות, הרבה מהם נתקעו בתוך מלונות פשוט כי הם לא יכולים לצאת, הם לא יכולים לשכור דירה אחרת. המצב הכלכלי שלהם רע מאוד וקשה לי שלא להתייחס לעמדה של משרד המשפטים שמציגים פה, מצטערת, אבל כעמדה מנותקת ומקוממת ומרתיחה אפילו, כן? וזה המילים שאני מרגישה בנוח להשתמש בהן בחלל הזה, אולי בחלל אחר הייתי אומרת דברים הרבה יותר נוקבים.

המדיניות הזאת מנותקת, ולמה היא מנותקת? כי מה אתם אומרים בעצם? אתם אומרים לשוכרים ולמשכירים שזה מה יש ותסתדרו, בואו תראו איך אתם מסתדרים ביניכם, בואו תראו מי יכול לספוג. אף אחד מהם לא אמור לספוג, זה בדיוק העניין. אם יש טייקון כמו תשובה שמחזיק ב-200 דירות, שיספוג, אבל השאר לא אמורים לספוג ולכן אמור להיות מתווה.

וההחלטה הזו שלא לענות אפילו ולא להציג עמדה ברורה דופקת את כל מי שנמצא פה כי כל אחד פה מייצג סיפור שמאחוריו יש עוד מאות ואלפי סיפורים שהם בדיוק אותו דבר, כמו שבלונה. זה לא סיפורים פרטניים.

וחשוב לי מאוד להגיד, כשמגיעים לפה אנשים, בעיניי זה צריך להשפיל את הנוכחים פה שמגיעים לפה אנשים בטראומה, שנסו על נפשם. מגיעים לפה אנשים מטבריה ומגיעים לפה אנשים ממצפה רמון, בתשע בבוקר הם צריכים להגיע לדיון, אני אפילו לא יודעת איך הם הספיקו להגיע, הם צריכים להגיע לדיון בשביל להגיד את המובן מאליו שוב ושוב ובכל זאת התגובות הן, בפועל בשורה התחתונה: תתמודדו.

בואו נעבור על הנתונים. אנחנו שלחנו מכתב לפני יותר מחודש, חודש וחצי, במכתב הצגנו עדויות מהדרום, אחרי זה נשלח גם מכתב לגבי הצפון, במכתב הצענו פתרונות. לא קיבלנו תשובה. אני בקשר עם משרד המשפטים, אני יודעת שהם עובדים על זה, אבל משהו שנשכח פה לציין זה שאולי המלחמה נפלה עלינו כרעם ביום בהיר, כביכול, אבל הסוגיה הזאת המשפטית החוזית היא לא חדשה. פנו גם בתקופת הקורונה, ועובדה שניהלתם סקר גם בתקופת הקורונה, ועובדה שעוד לפני שהייתה פנייה מסודרת ראשונה ויפה עם לוגואים של הרבה ארגונים כבר יצא שיתוף הציבור באתר של משרד המשפטים.

זאת אומרת ברור לכם שיש בעיה, אבל מה שאתם אומרים לנו פה זה אין פתרון ואנחנו לא מתכוונים להציע אותו, או הפתרון זה מה שיש. בדיון הקודם, עברו שלושה שבועות מהדיון הקודם, בדיוק שלושה שבועות, בדיון הקודם הוחלט שאתם תציעו מתווה, תשלחו אותו, תגישו. למה לנו היה זמן להכין, לאסוף עדויות, לעשות סקר, להכין מצגת ולא היה זמן למשרד המשפטים לנסח עמדה?

זה לא עניין שלא היה זמן - - -

זה עניין של אי רצון.

לא, אמרתי את - - -

אבל מה, שלושה חודשים, כמה זמן לגבש עמדה? כמה זמן?

זה לא עניין של - - -

כמה זמן אפשר לחכות לכם שתגבשו מתווה?

- - - ארגון בתוך משרד, יש שר, יש מדיניות, יש זה. בסופו של דבר אני אומרת לכם - - -

אז יופי, אבל הציבור לא אמור לעבוד בשביל עצמו רק, הוא בחר נבחרי ציבור ויש פקידי ציבור והם אמורים לעשות את העבודה.

יערה, אתם אומרים שאפילו נסיבות כאלה לא מצדיקות איזה שהיא התערבות. את באה, את מציגה את עמדת המשרד, ושוב אני אומרת, זה לא אישי, אבל משרד המשפטים כמשרד כושל בתפקידו במכוון ולמרות הבנת המצב משרד המשפטים כושל בתפקידו כבר יותר מדי זמן, ואני לא אכנס למשהו שאני לא רוצה להכניס אתכם אליו, אבל בנושא הזה של מלחמה הייתי מצפה למעבר לגודל השעה. זה לא את, זה מדיניות משרד, ואין סיבה שנטיח את זה בך.

אני כן חושבת שזה כישלון מהדהד מכוון שאפילו נסיבות הכי חמורות שיכולות להיות לא הצדיקו פה איזה שהיא התערבות משפטית. זה אומר דרשני. אני לא רואה מצב אחר שיכול להיות יותר חריג מהמצב הזה כדי שנייצר איזה שהיא רגולציה, אין, אין מצב אחר.

אם אפשר רק לסיים את דבריי. אני באמת רואה שמה שקורה בסופו של דבר, לא רק במשרד המשפטים, גם במשרדים אחרים, כאיזה שהיא מדיניות כזו, רשמית או לא רשמית, שזה הסתמכות על חמ"לים ועל תרומות, על רצון טוב של אנשים, תסתדרו. אין לכם מקרר? תפנו לגמ"ח, תסתדר. אין לכם שכר דירה? לכו תגורו אצל ההורים.

לחיילים אין מקום יותר בקרוון ששמו ביישוב אז לכו לבית של מישהי שלא פינינו אפילו.

תמצאו מי יפתח לכם את הבית.

או אוהל. כאילו ממש פתרון.

נאמר פה לגבי הכנסות של אנשים, אנשים עובדים, לא עובדים. יש לנו המון עובדים שעתיים, כבר דיברנו על זה, הם לא מקבלים כלום. יש אנשים, משפחות שחיות על קצבאות או מסתמכות על קצבאות שלא עלו, הם לא קיבלו בונוס בקצבה שלהם, למרות שההוצאות עלו בצורה משמעותית הם לא קיבלו שום דבר. הם לא אמורים לשלם. הם כרגע גם לא בהכרח יקבלו סיוע בשכר דירה או יכולים להגיש מחדש סיוע בשכר דירה לדיור הציבורי כי לא בטוח שמשרד השיכון בכלל, לא בטוח, אני יודעת שהם לא מתייחסים כרגע לבקשות ובקושי בוחנים אותן. זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון.

רוב העובדים יצאו לחל"ת או פוטרו, מי שהוצא לחל"ת, שזה הרוב, מקבלים 70% מהשכר שלהם. אנחנו מדברים פה על יישובים שהם פריפריאליים, על משפחות מוחלשות, על צעירים. מה ההכנסות החודשיות שלהם יכולות להיות? 6,000 שקל, 7,000 שקל, מה נשאר להם בסוף בכיס אחרי קיצוץ של 70% וכל ההוצאות הנוספות? אז אני לא מוכנה, זה לא יאומן, אבל אנחנו לא נקבל את העמדה הזו, אנחנו נבין איך אנחנו נלחמים בה ואנחנו לא נקבל את העמדה הזאת פשוט כי האנשים שיושבים פה ומי שהם מייצגים לא יכולים להרשות לעצמם.

וכשהמענים הם להגיד לנו חוק דחיית מועדים, חוק דחיית מועדים משמעותו דחיית הבעיה, משמעותו צבירת חובות במשך חודשים. אנשים לוקחים הלוואות, אנשים פונים לשוק אפור שאנחנו יודעים, שפונים אלינו, אנשים צריכים לשלם באופן פרטני כסף לעורכי דין שאין להם, להסתמך על המשפחות שלהם, למה? למה אנחנו צריכים להגיע למצב כזה? אז אני באמת מבקשת, יש לכם עמדה, תציעו עמדה ברורה עם לוגו, כמו שנאמר, תגידו מה אמור להיות בחוזים, מה יכול לאפשר רצף חוזי, מה יכול לאפשר סיכול חוזה, מה יכול לאפשר יציאה מחוזה ללא סנקציות כדי שאנשים לא יגיעו לבית משפט ותפצו את בעלי הדירות, את מי שמגיע לו.

למה להטיל עלינו להתכסח בעלי דירה מול שוכרים כשזה לא חייב להיות כזה וזו לא ההצעה שלנו. יש בעלי דירות שזו ההכנסה היחידה שלהם, הם צריכים את הכסף, תנו להם אותו, אבל למה הם צריכים לתת להם אותו? מישהו צריך לתת את הכסף ולהכניס את היד לכיס וחד משמעית זה לא הולך להיות המפונים, זו הולכת להיות המדינה. אין אפשרות אחרת.

תודה רבה, ספיר, דברים חשובים. אני עוברת למשרד הרווחה.

אני אחראי על מערך סיוע בשכר דירה בתוך תוכנית יתד, התוכנית הלאומית לצעירים וצעירות במצבי סיכון.

רק, עידו, סליחה, שאלה. בשולחן העגול של משרד הרווחה קיבלתם אחריות לבחון את ההגדלה של הסיוע בשכר דירה, אם אפשר שתתייחס גם לאיפה זה עומד.

הבין מגזרי של החוסן של הפרט.

השולחן הבין מגזרי, אנחנו גם נפנה אליו.

אז באמת שזאת הנקודה העיקרית. אני אגיד למי שלא מכיר את המנגנון. יש לנו מנגנון של סיוע בשכר דירה בשותפות משרד השיכון. כרגע זה מקום לפרגן לשותפות מאוד טובה בנושא הזה, במנגנון שנוצר בוועדת חריגים ובעבודה משותפת להסרת המון המון חסמים בירוקרטיים בתהליך כדי לוודא שכל מי שאושר על ידינו לקבל סיוע בשכר דירה באמת לא נופל בתהליך על פערים בירוקרטיים וחסמים, שהוא נמצא במילואים למשל. פתרנו המון המון דברים כאלה בתוך המלחמה. אז רגע לפרגן למשרד השיכון על השותפות הזאת.

בשנה רגילה התקציב שלנו לסיוע בשכר דירה הוא מיליון שקלים, בתחילת המלחמה ביקשנו תוספת תקציבית של חצי מיליון וחילקנו אותה ל-143 צעירים. אני אגיד שיש לנו חסם שהיינו שמחים לראות איך לתקן, שהמנגנון הזה הוא לא בתקנה ייעודית, מה שאומר שאני מוגבל שנתית. אם באוקטובר רציתי לתת סיוע בשכר דירה לשנה לצעיר מפונה לא יכולתי, הייתי מוגבל לתת לו לשלושה חודשים עד סוף 2023.

אתה מציע או לתקנה תקציבית שהיא קבועה או להוראת שעה.

זה יהיה מאוד משמעותי אם זה יהיה בהוראת שעה שתאפשר את זה בתוך המלחמה, אבל ברמה רחבה יותר, בהסתכלות יותר על מצבי סיכון, אני רוצה לאפשר להם כמה שיותר ודאות. גם אם תקציב המדינה אושר באמצע שנה אני רוצה לאפשר סיוע בשכר דירה לשנה ולא לשנה קלנדרית.

לכמה ביקשתם להגדיל?

ביקשנו להכפיל, אנחנו בתהליכים של לאשר 2 מיליון שקלים ל-2024. במקום מיליון שקלים בשנה רגילה, 2 מיליון שקלים ל-2024.

אי אפשר להגיד כמה זה גרושים. בואו נציע תקנה תקציבית של 4 מיליון שקלים, יש הרבה צעירים בסיכון שגם יהפכו עכשיו לצעירים בסיכון, לצערנו המעמד הזה הוא פגיע. בוא נציע תקנה תקציבית של 4 מיליון שקלים שתוכל להתמודד גם עם כניסה של צעירים בסיכון שצריכים את הסיוע הזה.

אני אגיד בנוסף לזה, אחת, חשוב להגיד שזה תוספתי, זה לא משפיע על שלל המנגנונים הכלליים של המדינה בהתאם לצורך.

ודאי. אתה אומר קודם כל שברגע שיש את הכסף אתם, משרד הרווחה והשיכון, יודעים לעבוד טוב ביחד. זה גם מה ששמעתי בדיון הקודם, גם מהארגונים אגב שמעתי את זה.

נכון. אני כן אגיד שבנוסף למנגנון הסיוע הזה גם לרשויות יש תקציבי פעולה ייעודיים שמאפשרים לעובדים ברשויות לתת למוכרים במחלקה לשירותים חברתיים, שוב אני מדבר פה על צעירים, סיוע בשכר דירה דרך התקציבים שלהם בהתאם לצורך, והמנגנון הזה שאני מדבר עליו הוא תוספתי גם לזה.

אבל מה עושים כשאין בכלל משרד רווחה פעיל במטולה?

קודם כל צר לי לשמוע על הסיפור הזה, ואולי נדבר באמת אחרי זה ונראה איך אני יכול לסייע בזה פרטנית, אבל ברמה המחוזית - - -

לא פרטנית, כל מטולה צריכה שיהיה משרד רווחה שעובד. אין שם עובד סוציאלי אחד. זה לא רק אני.

לא, את צודקת לחלוטין. כשאני אומר פרטני, מבחינתי מקרה פרטני אומר להסתכל על בעיה.

אמרו לנו בפעם הקודמת, שאין עו"סית עבור קרית שמונה, אז גם במטולה. עכשיו אנחנו פוגשות אותך. אמרו לנו שיש על זה ישיבה ייעודית של מחוז צפון ברווחה.

נכון. אני אגיד שבקרית שמונה יש תקן.

יש תקן, אבל לא מאויש.

לא מאויש באמת תקופה ארוכה, זה קושי למצוא עובדים בפריפריה באופן כללי. כל המחוזות שלנו, הוקמו צוותי חירום ייעודיים להתמודד עם הסיטואציה הזאת ולראות איך מחלקות מפונות מצליחות לתת את השירותים בצורה הכי טובה ויש לנו ממונים שעובדים ברמה המחוזית שהם לא מוגבלים גיאוגרפית ואנחנו באמת עסוקים בזה יום יום. זאת סוגיה וזה אתגר ואני אעשה בירור רגע מה קורה במטולה.

הדבר הנוסף שהוא מתווסף, אמרתי שיש לנו את המנגנון לסיוע בשכר דירה, יש את התקציבים הרשותיים, הדבר הנוסף שמתווסף לזה וגם הוא כלי להתמודד עם הסיטואציה זה תוכנית להתמודדות עם חובות של צעירים.

כן, אנחנו עושים על זה דיון ייעודי, הדיון על החובות. אנחנו נשמח שתרחיב על זה במשפט, אבל אנחנו גם רוצים לעשות על זה דיון ייעודי, על התמודדות עם חובות של צעירים בסיכון.

יש לנו תוכנית, היא קיימת כבר קרוב לארבע שנים בשותפות עם משרד המשפטים, היא כוללת גם ליווי של עובד סוציאלי שמתכלל את כלל המערכים סביב ההתמודדות עם החוב, ליווי כלכלי של ארגון שיצרנו איתו שיתוף פעולה, סיוע משפטי של משרד המשפטים בהתאם לצורך, אם זה מול ההוצאה לפועל או בכל דבר שנדרש.

בדיון שהיה לנו לפני כשמונה חודשים בכפר הנוער בן שמן, עשינו שם סיור ועדה ודיון, אז הצעירים בסיכון שהגיעו, לא היה להם את המנגנון הזה, לא הכרנו אותו, והרווחה דווקא הייתה שם. זה משהו חדש?

הוא קיים לפחות שלוש שנים.

סליחה שאני עושה עכשיו אוף טופיק, אבל זה חשוב. נגיד עכשיו צעירה בסיכון קיבלה קנס כי היא לא שילמה על כרטיס נסיעה לאוטובוס, היא הייתה חייבת להתנייד, אבל לא היה לה כסף, אין לה למי לפנות. אנחנו ניסינו בעצמנו לפנות ולעזור לה, הצליח בסוף, אבל פונים אליכם על החוב שנצבר? אתם עוזרים להגיע לרשויות?

אז או באמת דרך העובדים הסוציאליים ברשויות, במחלקות של שירותים חברתיים, אפשר לפנות ולראות איך לסייע בזה, או המענה הזה פתוח לא רק למוכרים במחלקות לשירותים חברתיים, אלא לצעירים שמלווים בכלל הארגונים השותפים תחת המטרייה הרחבה של 'לתת', פורום ארגוני צעירים.

אני חושבת שזה היה מנגנון לא מאויש, נכון?

המנגנון עובד.

אני רוצה לבדוק את זה. אני שמחה לשמוע על זה.

הוא עובד, מאוד מאוד אפקטיבי, חיובי, משמעותי, יש גם הלוואות ללא ריבית בתוך הדבר הזה. זאת אומרת זה מנגנון מאוד טוב כמענה משלים לסוגיה הזאת.

בסדר גמור, תודה. נעשה דיון מיוחד על חובות צעירים בזמן הזה, זה גם יכול להכיל צעירים בכללי. תודה, עידו.

אני מאור, אני ואשתי בהיריון חודש תשיעי.

שיהיה לידה קלה, בידיים מלאות.

תודה. גרים בצפון כבר בערך שנתיים וחצי, היא סטודנטית לעבודה סוציאלית.

אולי היא תמלא את תקן העו"ס. סתם, סליחה, הייתי חייבת להגיד את זה.

אני מ"פ, אני באמצע הלחימה יצאתי להפוגה ואני מקבל הודעה מבעל הבית שהוא רוצה כסף. יש אצלי חיילים בפלוגה שגם אותו דבר, גרים בכפר יובל, כל המקומות האלה, עוד חודש יש לנו תעסוקה ואני לא יודע איך הם - - -

אתה יודע שאתה עוד חודש נשאר עכשיו לפחות בתעסוקה.

עוד חודשיים, כמה שצריך אנחנו פה. איך הם יבואו עכשיו לתעסוקה, יבואו ויגידו לי: כלפון, אני צריך לעבוד, אני צריך לשלם שכר דירה לבעל הבית שלי, אני לא יכול לבוא למילואים, אני לא רוצה להפסיד את העבודה שלי. נכון, אנחנו מקבלים כסף והכול בסדר במילואים, אני לא יודע, אני לא נכנס לכיס של כולם, אני לא יודע מה יש להם ומה אין להם, אני אישית פניתי לקרן הסיוע של המילואים שתעזור לי בנושא הזה והיא אמרה לי שזה לא התפקיד שלה. הם נתנו מה שאפשר. קודם כל אם אתם רוצים לקחת דוגמה, משרד המשפטים ומשרד האוצר, לכו לצבא, קרן הסיוע נהדרים, הם עובדים 24 שעות.

אני שמעתי גם, נכון. היה ממש כיף לשמוע.

וזה לא אמור להיות. אני הייתי סמ"פ, נכנסתי ללחימה באמצע בתור מ"פ כי המ"פ שלי נפצע, איך אני - - -

איפה משפחתך כרגע?

אצל ההורים. אנחנו אצל ההורים. כיף להיות אצל ההורים, אבל נמאס, כאילו כמה אפשר? אז איך אנחנו בתור חיילים, אני בא מהצד של החיילים ושל המילואימניקים, איך אנחנו נבוא עכשיו ואנחנו צריכים להוציא משימה ויושב לנו בראש שאני צריך לשלם 4,000 שקל שכר דירה ואני לא יודע מה קורה עם הבית שלי וכל הדברים שלנו שם. אני לא באתי בכלל ממטולה באותו יום, אני הגעתי מהמשפחה, כל הדברים שלי נמצאים במטולה, ממחשב, מציוד העבודה שלי, אני מדריך טיפוס, ועד לבגדים ועד דברים לתינוקת שאנחנו צריכים לקנות עכשיו.

סליחה שאני אומר, שלושה חודשים זה מספיק זמן בשביל לתת מדיניות של משרד האוצר ומשרד המשפטים, זה משהו שהוא ממש לא רציני.

הייתי אומרת זו לא טעות, זה מדיניות, הלא לתת מדיניות.

אבל חשוב להגיד שיש מוקד של משרד המשפטים.

אבל אין מתווה.

ואני יודעת שהוא עושה עבודה אינטנסיבית. אני מקבלת מהמוקד - - -

אני בטוחה, הבעיה היא היעדר - - -

אין לנו זמן לחכות על הקו עד שמישהו יענה במוקד. אנחנו עם ילדים 24/7 שלושה חודשים.

הבעיה היא לא שהמוקד לא עובד, הבעיה היא שאין לו מענה בתוך המתווה. הוא לא אומר לא ענו לי, אין לו - - -

יש לבעל הדירה מענה, בעל הדירה אמר לי שמשרד המשפטים אמר שהפיצוי שאנחנו מקבלים זה הכסף שאני צריך להביא לו.

העניין הוא שהמענה גם לא סגור על עצמו. אני יכולה להגיד לכם, פונים אליי אנשים, כל בן אדם שומע משהו אחר מנציג אחר. בביטוח לאומי אמרו ככה, במשרד ה - - -

בוא נשמע את הביטוח הלאומי. אתה רוצה משפט אחרון? תודה לך, תודה גם על הדברים. המוסד לביטוח לאומי בזום ומיד לאחר מכן רשות המיסים.

בוקר טוב. כידוע ביטוח לאומי מבצע את התשלומים בהתאם להסכם בינינו לבין משרד האוצר לעניין מענק האכלוס העצמאי. הכללים שנקבעו בהסכם זה בהתאם להחלטת הממשלה ואנחנו המבצעים. מי שבפועל אחראי על כל הנושא של הפינוי של התושבים זה לא ביטוח לאומי, אלא פיקוד העורף, רח"ל והגורמים הביטחוניים שאחראים על הנושא הזה. המלונות זה באחריות משרד התיירות וגם ההיבטים המהותיים של ההסכם הם גם בשילוב של משרד התיירות עם משרד האוצר.

אנחנו לתפיסתנו כאן כרגע עושים את הפעולה היותר מצומצמת בהקשר הזה, אנחנו יצרנו טופס ייעודי באתר ביטוח לאומי בהתאם לנתונים, כי יש לנו את הנתונים במערכות שלנו ואנחנו יכולים לבצע את זה במהירות יחסית לעומת גופים אחרים.

בעצם מה שהיא אומרת, שברגע שיש את הוראות החוק שמאפשרות ביטוח לאומי יודע לבצע את זה. אתה בטח גם רואה את זה עם ה-3010, התשלום של ביטוח לאומי, ברגע שהוא מקבל הוא יודע להעביר. זה כשהמדינה מאפשרת ונותנת ומעניקה את האפשרות החוקית לדבר הזה.

נכון. אנחנו עובדים בהתאם להוראה שבהסכם. ההסכם אומר שהתשלום מבוצע למי שהיישוב שלו פונה, בהתאם להחלטות הממשלה, והזכאי רשום במרשם האוכלוסין כמי שמתגורר ביישוב המפונה. אין לנו אפשרות לייצר מאגר כתובות נוסף נפרד שקשור לביטוח לאומי.

אז פה השאלה, והיא גם תתחבר לרשות האוכלוסין, בכל מה שקשור למעונות, שזה גם מה שבוועדה הקודמת ביקשנו מכם, המל"ג, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הפנים, לוודא את היכולת של סטודנטים רשומים במעונות במוסדות שפונו לשנות את כתובתם, או על בסיס אותו חוזה עם המוסד האקדמי, לאפשר להם גם את השיפוי. כי בעצם יש מי שבוחר לשכור דירה ויש מי שבוחר להיות במעונות, אבל זאת בחירת המגורים של בן אדם, הם לא ציפו לסיטואציה הזאת.

אנחנו חזרנו ואמרנו, אם הכתובת במרשם האוכלוסין תשתנה אנחנו נשלם ואנחנו גם אמרנו - - -

גם ברטרואקטיבי?

גם זה יהיה רטרואקטיבי, בדיוק. אם השינוי נעשה בחודש דצמבר אנחנו נשלם רטרואקטיבית מיום הפינוי. גם אם הוא ייעשה עכשיו בינואר אנחנו נשלם, אבל אנחנו כן חייבים שהרישום במרשם האוכלוסין יהיה בכתובת של יישוב שפונה.

שרית, אני רוצה להבין, שאלה. שוהם, את פונית ממטולה, את שינית גם כתובת במשרד הפנים או רק חוזה שכירות?

אני שיניתי כתובת במשרד הפנים, אני גרה כבר שנה - - -

לא, שינית לפני כן?

לא, שיניתי בדיעבד, אבל אני קיבלתי תושבות, אני תושבת מטולה כבר, כי גרתי כאן שנה.

מתן, אתה גם באותה סיטואציה?

אני שיניתי תוך כדי המלחמה.

זאת אומרת אתם שניכם תוך כדי המלחמה. אז את אומרת שגם לגבי המעונות תאפשרו את אותו מתווה, שמי שמשנה, זה יאפשר לו לקבל - - -

בתקופה של הוראת הפינוי. כרגע יש הוראת פינוי לכל היישובים.

לא, ברור, בתקופה של הוראת הפינוי. הוא משנה את הכתובת ובתקופה של הוראת הפינוי וזה. אנחנו גם נפנה למוסד, מנכ"ל תל חי עדיין על הזום?

הוא בזום.

זה כבר נותן לנו יותר ממה שהיה לנו לפני כן, גם לגבי המוסדות כמו ספיר ותל חי. רצית להשלים עוד נקודה.

אמרתי שלמיטב הבנתנו יש דרך יתד איזה שהוא פתרון שנעשה לגבי הסטודנטים שמתגוררים במעונות ועובדים מולם כדי ל - - -

כן, אבל זה אוכלוסיית יתד, אלה שיתד מכירה בהם כצעירים בסיכון וזה מאוד מאוד טוב, כי הם היו צריכים מענה עוד לפני כן, חד משמעית, וזה היה סיטואציה לא פשוטה. אין ספק שטוב שזה נפתר פרטנית בקרב אוכלוסיית יתד, אבל בסוף סטודנטים הם סטודנטים, באותה מידה תל חי וספיר גם בדיוק באותה סיטואציה. קודם כל נתת לנו פה איזה שהוא פתרון, שרית, אז תודה. רק שאלה אחת, מה העמדה שלך לגבי הגדלת מענק אכלוס?

אנחנו נבצע כל מטלה שייתנו לנו. אם יגידו לנו שזה סכום אחר אז אנחנו נעשה ונעדכן בהתאם. אנחנו פועלים בהתאם להסכם.

שרית, תודה לך. אני אשמח שתישארי למקרה שתהיה עוד שאלה.

אני כאן.

נעמה, אם אפשר רק לציין שאם מענקי האכלוס מביטוח לאומי רטרואקטיבית, באמת פחות היו עם זה בעיות, מענקי ההתארגנות שרשות המיסים אחראית עליהם, רוב המפונים לא קיבלו.

אין בעיה, גם רשות המיסים פה, תיכף הם ידברו. אני רוצה לשמוע את רשות האוכלוסין לגבי מה שנאמר כאן כרגע לגבי הסטודנטים, כי זאת סוגיה שגם יושבת אצלנו, אם תוכלו להצליב את המידע כאן ונעבור מיד לרשות המיסים.

בעקבות המצב אנחנו הוצאנו הנחיה לשינוי מען רטרואקטיבי, זו פרשנות מרחיבה של החוק, כי הפרשנות של החוק היא מיום ההודעה. בעקבות המצב ובסיטואציה שנקלענו הרחבנו את הפרשנות ואפשרנו שינוי מען רטרואקטיבי עד שנה אחורה.

זאת אומרת שאם ייפנו ביוני יוכלו לקבל את המענקים שהתחילו לתת אותם מחודש אוקטובר.

זה ממילא יהיה מלפני תחילת המלחמה.

עד שנה אחורה מלפני המלחמה ולא רטרואקטיבית עם משנים עוד שנה אחורה.

כן, מלפני המלחמה. עם זאת בשל המצב היה צריך לתת מענה למפונים ולכן הרחבנו את הפרשנות והשינוי נעשה שנה אחורה, וזאת כמובן בהתאם להצגת הוכחות ואסמכתאות למגורים.

חשוב לציין שגם נפתחה תיבת מייל ייעודית ויוכלו להגיש בקשות מקוונות, מה שחסך לגשת ללשכות באופן פיזי ויש לשכות שאמונות ומטפלות בפניות האלה.

הגדרה של מען זה שאנחנו בהתאם למרשם האוכלוסין זה מיום ההודעה. זה מה שמוגדר, מיום ההודעה, שזה בעצם מענק קבוע. לעניין הסטודנטים, תלמידי ישיבות ופנימיות, המען הוא לא קבוע, הוא מען ארעי, כשבחופשים, בסופי שבוע, בחגים וגם כששנת הלימודים לא החלה אז הם היו בבתים שלהם.

כשאני שכרתי דירה בכל רחוב כמעט בחיפה, כשהייתי סטודנטית, נסעתי לסופ"שים להורים שלי, כמו כל סטודנט במעונות.

אז יש לזה השלכות רוחב, זה בעצם גם בחירות מקומיות וכו', אז בעצם זה זמני, זה לימודים.

לא, זה לא משליך על הבחירות. אנחנו בדקנו במשרד המשפטים את השאלה הזאת.

נכון, צריך חצי שנה לפני כן.

זה בדקתי כי עלתה פה הטענה הזאת בהתחלה וזה לא משליך על הבחירות.

זה לא משליך בגלל שיש מועד מסוים עד לסגירת מי שיכולים להצביע ביישוב מסוים.

היא מדברת כמדיניות כללית, לא ספציפית עכשיו.

פה אנחנו מדברים על הוראת שעה חריגה, אני מאוד מקווה שהמצב הזה לעולם לא יחזור על עצמו.

זה רקע כללי. במקרה של סטודנטים הנוהל מתייחס שאנחנו לא משנים למעונות.

זה לא מה שביטוח לאומי אמר.

ביטוח לאומי אמר שאם ישנו הם יכולים. זאת התשובה של רשות האוכלוסין, שהיא לא מאפשרת את השינוי.

לא, זה – טוב, ביטוח לאומי, כמובן שכל הוראה שייתנו לו יודע לעשות, זה אין לנו ספק, שביטוח לאומי הוא רשות מבצעת. אז רשות האוכלוסין עדיין אומרת שמבחינתכם מעונות אתם מסתכלים על זה כעל מגורים ארעיים ועל שכירות לצורך לימודים לא.

לא.

מאוד מעניין.

אבל הם מפונים, זו שכירות לכל דבר.

קודם כל נושא חשוב, אני שמח להיות פה. גילוי נאות, אני ומאור באותה פלוגה, אני מכיר אותו, אז הנושא קרוב לליבי גם.

ככלל, הסיפור של מעונות סטודנטים הוא סיפור מורכב. לאורך ההיסטוריה, יש גם פניות מ-2006 שפנו לרשות האוכלוסין ויש מדיניות של השר ויש מדיניות של רשות האוכלוסין וניתוח של פרשנות של החוק, מעונות ככלל הם לא מעון קבוע, החוק מתייחס למעון קבוע. אם אתה מצהיר שאתה גר כמעון קבוע במטולה, שכרת דירה במטולה באחד מהקיבוצים ואתה גר שם וזו הדירה שלך, אז אתה תקבל שינוי של הכתובת בהתאם להצהרה שלך. תוכיח דרך חוזה שכירות, קופת חולים, לא יודע מי, מי שעובד באזור וכו', יוכיח שהוא גר שם, אנחנו נעדכן את זה, בשמחה ובאהבה. לגבי ספציפית מעונות סטודנטים, מבחינתנו זה לא מוגדר כמען קבוע ולכן אנחנו לא משנים את הכתובת.

מה שאביטל אמרה לגבי הבחירות זה משהו שהוא היסטורי. זה נכון שגם לצורך העניין בירושלים, מי שגר במעונות פה ברזניק, אנחנו לא משנים את הכתובת שלו. אני חושב שהמקום לגבי הסטודנטים ששוכרים במעונות, אפשר לפנות לאותן אוניברסיטאות, לספיר ותל חי, שיוותרו להם על שכר הדירה.

אני פניתי למל"ג שייתנו להם את ההסדר, זה לא העניין, אבל הם מדברים על סוגיית הפינוי שהיא קשורה גם למענק האכלוס.

שוב, סוגיית הפינוי, גם כשאני הייתי סטודנט אני שכרתי דירה, אבל יש לי חברים שגרו במעונות והמען שלהם היה אצל ההורים שלהם. זאת אומרת רובם ככולם לא היו בצפון כשפרצה המלחמה. שנת הלימודים הייתה התחילה, דחו אותה להרבה אחרי.

המען זו סוגיה טכנית במובן הזה, כי מקום המגורים שלהם נקבע על בסיס הרצון שלהם לרכוש השכלה, אחד אומר שמתאים לו לגור במטולה והוא יכול להרשות לעצמו טיפה יותר, ולאחד מתאים יותר לגור במעונות והוא עובד כמתרגל וזה מתאים לו בסביבת העבודה שלו או מה שהוא בחר לעשות. אין שום הבדל, כשסטודנט בוחר מקום הוא בוחר את מקום המגורים לפי הנוחות שלו, אבל המען הוא לא השיקול. גם באותה מידה בן אדם ששוכר דירה לא בהכרח יישאר באותו מקום, אי אפשר גם כמדינה לא לאפשר קורת גג קבועה לאנשים וגם להתפלא אחר כך שזה לא מען קבוע.

אנחנו מבינים, ולכן סטודנט ששוכר דירה באחד מהקיבוצים או במטולה אנחנו משנים את הכתובת שלו. לגבי המעונות, כהחלטת מדיניות לאורך השנים, לאורך ההיסטוריה, וגם פניות שנערכו עוד בעשור הקודם קודם הוחלט שלא מתייחסים למעונות.

אבל לא היה מצב כזה מאז מלחמת יום כיפור, הרבה דברים קרו פה.

ב-2006 היה.

היה בתל חי.

הפנייה שיש לי מולי, עוד מ-2006, גם אז הוחלט שלא לשנות ולא להכיר במעונות כמי שפונה. יש לזה גם השלכות רוחב אם אנחנו עכשיו נכיר במי שבתקופה הזאת במעונות כדבר כזה. עשו בדיקה משפטית לגבי המעונות, אני שוב פעם חוזר, מעונות באופן ספציפי, הוחלט שמדובר במען ארעי ולא משנים כתובת.

זו בדיוק אותה תשובה של משרד המשפטים, זה עוד פעם להגיד להם: דברו עם ה - - -

גם לא משנה, אז תעשה חריג, תשים כוכבית ליד המען הארעי ותיתן לו את המענק.

ברור שזאת תהיה הוראת שעה. השלכות רוחב הן לחקיקה שמייצרת מנגנונים שאפשר להמשיך אותם, אבל אתה עושה הוראת שעה שאתה מסיים אותה בתום המלחמה. בקורונה היו מתווים מסוימים ופה עשו מתווים אחרים. אי אפשר להגיד השלכות רוחב, המתווה שהיה בקורונה לא הוחל במתווה פה, ברור שיש מתווים שונים. בהוראת שעה אין שום תקדים, שנינו יודעים את זה. הוראת שעה היא משהו נקודתי סביב משהו מסוים.

אפשר להגיד בדיעבד שאם תהיה עוד מלחמה כזו נבקש את אותה הוראת שעה שהייתה ואכן זה היה, אבל זה לא מייצר שום דבר שהוא השלכת רוחב לאורך השגרה שאמורה להיות שגרה רגילה, אלא רק לשעת חירום. אז אם עוד פעם כל תל חי תהיה מפונה וסטודנטים יצטרכו למצוא את עצמם, אז תהיה שוב הוראת השעה הזאת, זה מה שמפריע לנו, שחלילה במלחמה הבאה לא ניתן להם את זה שוב?

שוב, עם כל הכבוד לאמור אני אומר שוב פעם, לעניין המען של סטודנטים, אפשר לפנות למי שאחראי על הקריטריונים לפיצוי ומי שיביא אישור מהמל"ג או מאותו מוסד שהוא מתגורר במעונות והוא משלם שכר דירה למעונות, שאותו גוף שאמון על הקריטריונים לפיצוי יכיר בו. לגבי שינוי מען, אני אומר שוב פעם, אנחנו לא רואים מקום לשנות את המען. אפשר שביטוח לאומי, משרד האוצר, משרד המשפטים, כל מי שאחראי על הקריטריונים, יחליט שאם אתה גר במעונות בתל חי או בספיר אתה תקבל פיצוי.

אתה בעצם אומר שאתם רק לסעיף המען אומרים לא, אבל לגבי הפיצוי אתם אומרים שזה פשוט לא יהיה תלוי בכם.

בדיוק.

שלא יהיה תלוי ברשות האוכלוסין שיקבלו החלטה של פיצוי - - -

אבל זה ההסכם בין הביטוח הלאומי לאוצר שכרגע מנוסח בדרך הזאת.

הרישום באוכלוסין.

אין כרגע להבתני שיקול דעת לשנות.

אז כאמור, אני חושב, שוב פעם, בגלל שהיו פניות קודמות, גם המלחמה ב-2006 וכו', הקריטריון של מי שזכאי בהחלט אפשר לפתור את זה בקלות, שאם הבאת אישור ממוסד הלימודים שלך שאתה שילמת שכר דירה ואתה רשום במעונות תוכל לקבל את הפיצוי. לגבי שינוי המען במרשם האוכלוסין, לשיטתנו, הניתוח המשפטי שלנו, אין מקום לשנות את זה וזה לא נכון.

אני רק אגיד שבמשרד המשפטים יש שולחן עגול של משרד המשפטים ומשרד רוה"מ בענייני פרט וזה אחד הנושאים שעלו בשולחן העגול ואנחנו עוקבים אחר הנושא ואנחנו בשיח, ומורן שניידר ממשרד המשפטים שמרכזת את הנושא, אני יודעת שכן - - -

הסוגיה הזו עולה ואת אומרת שיש מצב שיהיה עם זה החלטה?

אני יודעת להגיד את זה, אבל אני יודעת שזה מטופל, בגלל זה הכרתי את ה - - -

מנכ"ל תל חי עלה, נעלה אותו בזום ואחריו מס רכוש, חייבים לתת להם לדבר, אבל זו תשובה לא מניחה את הדעת של רשות האוכלוסין.

השולחן הבין משרדי של החוסן של הפרט באופן כללי זה המקום שבו כל הסוגיות שעולות פה, זה תשלום חובות, ביטול, דחייה, גם שכירויות עולה שם, זה בראשות נציג ממשרד רוה"מ ומשרד המשפטים וכל הגורמים, זאת אומרת הם אמורים לייצר את המתווים המיוחדים לתקופה הזאת והנושאים עלו שם עוד בנובמבר, זה לא חדש.

נכון.

שלחנו פנייה ספציפית על המעונות גם לפני חודש וחצי.

חשוב להזמין אותם.

אלי, תודה רבה, ואני מאחלת שנמשיך להתראות בנסיבות יותר טובות ולא בנסיבות הללו, אבל גם בנסיבות האלה טוב לראותך, תודה שהצטרפת אלינו בזום. אנחנו דנים פה בסוגיית הסטודנטים במעונות, גם השכירות וגם מענק האכלוס, שבעצם הם קבעו לעצמם הסדר מגורים על בסיס הבנה שזה בין שכירות לבין מעונות על פי נוחות ובעצם הם נשארו מאחור ונפלטו מהמענים. אני אשמח לדעת איפה אתה רואה את הדברים ואיפה הפער.

עקבתי אחרי רוב הדיון, אני חושב שעליתם על חלק גדול מהדברים. אני חושב שגם בתשובות של נציגת משרד המשפטים יש לא מעט צדק. אני לא אכנס לכל הפרטים, אבל ברור שיש אוכלוסיות שנפגעות יותר מכולם. את יודעת, נעמה, אני גם מפונה, אני תושב מטולה, האוכלוסיות שנפגעו יותר מכולם זה בטח אוכלוסיות הרווחה או אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים והאוכלוסייה של הצעירים שבאמת רובה מועסקת כעובדים שעתיים/זמניים ואז לרובם אין הכנסה, בטח כשהם זזו מהמקום, כשהמרחב שלנו נסגר הם זזו ואין להם מקורות הכנסה ואז צריך לתת להם פתרונות מיוחדים ואני חושב שעניתם על זה.

שמעתי את הסיפור על מעיין ברוך, גם הקיבוצים או גם היישובים, משכירי הדירות נכנסו מצידם למצוקה וצריך לראות איך פותרים את זה להם, אבל בטח ארגונים כמו קיבוץ לצורך העניין יכולים לתת פתרונות שהם לא מענה לאקוני ונכון לפנות אליהם ואני חושב שתהיה היענות, כלומר גם דרך המועצה האזורית וגם דרך מזכירויות היישובים.

לסוגיית הסטודנטים. קודם כל המעונות שלנו לא מופעלים על ידי זכיין חיצוני, אלא מופעלים ישירות על ידינו ולכן אצלנו סטודנטים לא מחויבים על שכר דירה אם הם לא גרים בדירה. זה אומר סטודנט שהתפנה, סטודנט שלא נמצא בדירה, לא מחויב בתשלום המעונות. כשנחזור כולנו לגור בצפון וכשהוא יחזור למעונות אז הוא יצטרך לחזור ולשלם.

אלי, בעצם גם שמרתם לו את המקום במעונות במידה שהוא ירצה לחזור?

מי שהיה דייר במעונות וירצה לחזור, הדירה שלו שמורה לו. מי שאמור להצטרף חדש, גם כן, לפי סדרי עדיפויות. המעונות שלנו בקרית שמונה סגורים, כרגע הם משמשים לצרכים אחרים, אז בעיקרון במעונות הם לא אמורים להיות מחויבים במה שבידינו.

אני רק אכניס נקודה שאנחנו נוסיף, אני מבקשת למצוא פתרון אפילו של מענק אכלוס חלקי לאותם אנשים, כי אם אתה אומר שפטרתם אותם מתשלום ושיש איזה שהיא הסדרה אז אולי אפשר להגיע גם פה למתווה שגם אם הוא חלקי הוא נפרד ממה שקבוע, אלא לייצר משהו ספציפי לאותו אוכלוסייה.

לא, בכל מקרה אם הוא מפונה הוא זכאי למענק אכלוס, הוא זכאי ובצדק ל - - -

לא, אם המען שלו לא, הוא לא זכאי. נכון?

אני לא אמון על הקריטריונים של מי זכאי ומי לא, אנחנו לא רושמים אותם כתושבי תל חי.

זה מה שמחבר את שתי הנקודות.

שוב, כאמור, מען זה דבר קבוע, זה לא דבר זמני. הפיצוי הוא זמני.

אוקיי, אז אנחנו נעלה את עניין הפיצוי. רק שתדע שהוא לא זכאי בגלל שלא מאפשרים לשנות את המען. אבל קודם כל הפטור מתשלום הוא הורדת נטל, שזה אנחנו מבינים ממך.

אני חושב שבחלק מהיישובים, כולל בקרית שמונה, כן מאפשרים את הרישום שלו כתושב ומי שיבקש אישור לימודים מתל חי יקבל אותו.

מעולה שאתה אומר את זה. אלי, קודם כל תודה רבה, ואני מאחלת לך ולכל המכללה ימים יותר טובים ובהצלחה בכל המשימות גם שלכם ואנחנו גם נהיה לשירותכם כאן בוועדה. גם תודה על התשובה של הפיצוי למעונות.

תודה רבה.

סליחה, אפרת, על העיכוב הבאמת גדול. בגלל שנתנו לי אישור של עשר דקות החרגה אנחנו ניתן לאפרת ואני אקריא את הסיכום מהר.

אז אני אהיה מאוד ממוקדת ביחס לנקודות שעלו פה בדיון. אני רוצה לומר שמה שעלה פה לעניין שכר דירה בקיבוצים, ככל שהקיבוצים מדווחים על ההכנסה הזאת כהכנסה עסקית משכר דירה הם יהיו זכאים לאובדן דמי השכירות כפיצוי. זאת פינה ש - - -

זה מעולה, זו פינה פתורה יחסית, רק צריך לוודא - - -

כן, צריך לוודא ששכר הדירה דווח כהכנסה עסקית ואז אפשר להכיר בזה כאובדן רווחים לקיבוצים.

אנחנו נפנה שייצרו את הדיווח כהכנסה.

מדובר רק על קיבוצים שהם יישובי ספר.

היישובים המפונים.

כן, רוב הקיבוצים המפונים הם כאלה. זה לעניין זה. לעניין דירות שנפגעו בנזק ישיר, כמו שאמרנו בדיון הקודם, בעלי הדירה היו זכאים גם לאובדן דמי השכירות. אנחנו רק צריכים לדעת שהדירה נפגעה בנזק ישיר ואנחנו גם נפרסם, אמורה להתפרסם איזה שהיא הודעה של מנהל רשות המיסים בעניין השכירות שתבהיר גם את הנקודה הזאת וגם את האופן שאפשר יהיה להגיש את התביעה הזאת למשכירי הדירות.

לעניין התכולה, דיברנו על זה בפעם הקודמת גם, כרגע קשה לנו מאוד, אנחנו לא יכולים לסכן את האנשים שלנו להגיע ליישובים, בעיקר אנחנו מדברים על היישובים בצפון, בדרום הדברים האלה נפתרים כבר - - -

ואין אפשרות להערכת שווי?

לא, אנחנו צריכים להגיע למקום ואנחנו צריכים להעריך את הנזק. אמרנו שננקוט גישה ליברלית ככל האפשר, אבל אנחנו חייבים לראות את הנזק בעיניים. כבר אמרנו את זה גם לשוהם בפעם הקודמת, אם נראה דירה, אפילו אם יציגו לנו תמונות עם הרס טוטאלי, אנחנו לא נחמיר, אבל אנחנו כן צריכים להגיע ולראות את הנזק בעיניים.

איך אנחנו נביא את זה? אתם לא יכולים לסכן את אנשיכם להגיע לשם, איך אנחנו נביא את זה?

נכון. אני מבינה, אבל אתם גם חייבים להבין את הקושי שלנו. אנחנו לא יכולים להכניס אנשים שלנו - - -

תמצאו פתרון לזה.

אי אפשר למצוא פתרון.

אפרת, אפילו לא בגישה הליברלית? אפשר להגדיר סך מענק, נגיד 10,000 שקלים, אני אומרת משהו נמוך יחסית, ומי שתובע את זה ולא מחכה עד להגעה הוא לא מקבל מענק נוסף אולי. אולי יש כאלה שיבחרו בזה רגע ויגידו אוקיי, חלק מהציוד הלך, אבל יהיה לי עם משהו לעבוד לקנות ציוד ורכוש. סתם אני זורקת אפשרות.

אז קודם כל אנחנו נהיה חייבים לראות איזה שהוא תיעוד של הנזק. יכול להיות שאנחנו יכולים לשקול איזה שהיא מקדמה על חשבון סכום הפיצוי כולו, אבל בשביל זה אנחנו עדיין חייבים לראות תמונות של הנזק, זאת אומרת שצריכה להיפתח תביעה וצריכות להיות מצורפות תמונות ואז אנחנו יכולים לשקול תשלום של מקדמה במקרה הזה.

גם אם אין נזק, אם הציוד כלוא ואין אליו גישה בשלושה החודשים האחרונים, וככל הנראה גם לא תהיה גישה בחודשים הקרובים, אז אנשים שעברו לדירה חדשה לא יוכלו לחכות עוד ארבעה חודשים עד שהם יקבלו מקדמה.

כן, אבל אנחנו לא מפצים במקרה הזה, אין פיצוי.

אין לכם פיצוי במתווה הזה ספציפית, בסדר, אבל איזה פתרונות אתם יכולים להציע לעניין הזה?

אנחנו לא יכולים להציע פתרונות לכול. יש חוק מס רכוש וקרן פיצויים.

אבל לא קיבלנו פתרון אחד בכל הדיון.

לא, היא דווקא עדכנה בדברים שלא היו לפני.

אני חושבת שדווקא כן עדכנתי בכמה עניינים.

אבל מענק האכלוס, נאמר שהוא רק לאכלוס, הוא לא אמור להכיל קנייה של ציוד, ציוד מטבח, מכונת כביסה, תנור.

לא, היא לא אמרה את זה.

לא, נכון, אז איזה מענק - - -

יש חוק והחוק שלי לא נותן מענה להכול, צריך לפנות בערוצים נוספים. לכל מי שבאמת הציוד שלו כלוא, כמו שאת אומרת, ואני מבינה את זה, והוא צריך להתארגן על ציוד חדש במקום המגורים החדש שלו, חוק מס רכוש וקרן פיצויים לא נותן מענה לסיטואציה הזאת. אני חייבת להיצמד גם למה שהחוק שלי מגביל אותי.

ספיר, בעצם מה שהיא אומרת זה שאנחנו צריכים לייצר את החוק. היא צודקת, אני חייבת להגיד, אין לי משהו, אנחנו דרכה מבינים את מה שאנחנו צריכים לעשות. אני אומרת את זה חד משמעית, צריך לייצר איזה שהוא מנגנון, גם לאותו ציוד כלוא, אולי אפילו עם קיזוז לאחר מכן, אולי עם כל מיני פתרונות ביניים, אבל אין לה את האפשרות לזה.

פה אני חייבת לומר שזאת לא בעיה של צעירים בלבד, זו בעיה של כל המפונים שקיבלו מענק אכלוס והם רוצים לשכור דירה במקום אחר. פה מבחינת החוק, קצרה ידו של החוק שלי מלסייע בנקודה הזאת וזו כנראה בעיה שהיא בעיה של כולם בעצם.

אני רק אסיים, לגבי מענק התארגנות. אני לא יודעת איזה קשיים היו, אבל אולי בשינוי רטרואקטיבית של כתובות אפשר. אנחנו צריכים לבדוק את הנקודה הזאת. אם מרשם האוכלוסין עדכן רטרואקטיבית ואני מאמינה שמרשם האוכלוסין, אני מבינה שאתם עושים את זה לפי הוכחות שהוצגו לכם על המגורים, אז זה צריך לתפוס גם אצלנו.

כן, אנחנו לא מסתפקים בחוזה.

אני מצטערת. בגלל זה אמרתי שככל שפה מדברים יותר פה שומעים פחות, זה הדיל, צריך להבין את זה. תודה, אפרת.

סיכום החלטות ועדה מישיבת מעקב בנושא הפגיעה הכלכלית בשוכרי דירות צעירים ביישובים מפונים. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לקדם פתרונות של דיור ציבורי או שכירות למפונים וכן לפעול עם משרד המשפטים והאוצר להיאבק באינפלציית מחירי השכירויות בצפון בהתאם לגובה מענקי האכלוס של משפחה.

אני ממש אומרת, אנחנו יודעים כמה השכירות עולה באזורים מסוימים, לייצר הוראת שעה שתאסור להעלות בתקופה הזאת את השכירות ביותר מ-10% עד 15%, משהו כזה. אפשר לייצר את זה, זה פתרון הגון לרגע הזה ולא להשתמש במענקי האכלוס שהמדינה נותנת לאנשים כדי לייצר גזל מנגד. זה אינטרס של גם רשויות המדינה וגם המפונים. יש לקדם הוראת שעה המגבילה את גובה שכר הדירה עד 15% מגובה השכירות ערב המלחמה.

הוועדה שבה על בקשתה מהדיון הקודם שמשרד המשפטים יוביל מתווה מאזן שיסדיר את המצב הנוכחי בין שוכרים ומשכירים ולמנוע בכך הן צבירת חובות על ידי שוכרים מפונים והן תביעות משפטיות.

הוועדה פונה למשרד האוצר להעביר נתונים בדבר עלות ממוצעת לאדם בודד ולמשפחה שפונו לבתי מלון, רגע להבין כמה משלמים על בן אדם שמשוכן בבית מלון ולהבין את היחס עם מענק האכלוס.

הוועדה פונה לתנועה הקיבוצית ולמס רכוש להגיע להסדר פיצוי עבור הקיבוצים המפונים. זה אפרת ענתה על חלק מהדבר הזה. לתת את ההצעה על תשלום שכירות לקיבוץ על דירה מפונה לרבות מיסי הקהילה ששוכרים נדרשים להמשיך לשלם ללא קבלת השירותים, גנים, בריכה וכדומה. בעצם לדווח את אובדן ההכנסה, שמס רכוש יוכל לשלם ולאפשר לשוכרים לא לעמוד בתשלומים.

הוועדה שמעה על שיכון חיילי המילואים בדירות מפונות במועצה האזורית אשכול בשעה שבעלי הבתים או השוכרים ממשיכים לשלם עבורם מים וחשמל. הוועדה פונה לצה"ל ולמשרד הביטחון לפעול לפיצוי מתאים למפונים אלה ולא להעמיד מצב שאולי הם פשוט יהיו באוהל, זה לא הולך לקרות לחיילי המילואים שלנו, פשוט תסדירו את התשלום במצבים הללו. ותודה לתושבים ששיכנו בבתיהם.

המפונים הלא מפונים. אני אשמח אם זה יופיע.

ממש, המפונים הלא מפונים. וגם להגיד שיש כאן פער שצריך להבין אותו, אנשים שאמרו להם שהם לא מפונים והם משכנים בבתיהם את החיילים, מישהו כאן התבלבל בהחרגת היישובים הללו חד משמעית.

הוועדה פונה למרכז השלטון המקומי לוודא מול הרשויות הקולטות לאפשר קבלת שירותים ציבוריים בהן עבור המפונים, כנ"ל רשויות המדינה כמו רשות האוכלוסין. אני כן אגיד מילה טובה לרשויות השלטון המקומי, השלטון המקומי עושים עבודה מדהימה, העומס גדול, המציאות לא פשוטה.

הוועדה פונה למשרד האוצר לפעול לקביעת תקנה תקציבית בתקציב 2024 בסך 4 מיליון שקלים לשנה, כולל צפי של כניסת עוד אוכלוסיות כצעירים חסרי עורף משפחתי בגלל המצב הזה, לטובת הסיוע בשכר דירה הניתן על ידי משרד הרווחה ומשרד הבינוי והשיכון. נדרשת פה תקנה מאפשרת יציבות של שנה מראש ולא של חודשים בודדים. אני אנסה אולי להגיש חוק פרטי שאני מקווה שלא נצטרך לחוקק.

הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לקדם פתרון בשולחן העגול הבין-מגזרי שיאפשר פיצוי עבור סטודנטים ממעונות שפונו ללא תלות בשינוי כתובתם עם הוכחת תשלום מעונות למוסד האקדמי בלבד. יש גם מצב כזה, כמו שמנכ"ל המכללה אומר, שהוא לא לוקח כסף, אז אפשר לייצר מתווה חלופי, מענק אכלוס קטן יותר שייתן אוויר לנשימה וזה יהיה הדבר היותר הגון לעשות ולראות איך אפשר לאזן בין הדברים.

שוב, לא יהיה מושלם, לא יפוצו עד הסוף, אנחנו מבינים, אבל לראות את האנשים ולייצר משהו שמאפשר אוויר ועוגן ואפשר לעשות את זה ואני חושבת שביחד נוכל להגיע גם להסדר.

אני אעדכן לגבי דיון המשך אם יהיה או לא יהיה, כרגע נחכה גם לתשובות מהרשויות. מודה מאוד לכולם וקוראת לאוצר לממן את הסוגיות. תודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:18.