פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
04/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 146
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ד באדר א' התשפ"ד (4 במרץ 2024), שעה 12:00

העלאתם של בני המנשה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

משה פינס - משנה למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

תהילה דנה - מנהלת תחום מעטפת קליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

חמוטל רוגל פוקס - מנהלת מחלקת קהילות יהודיות, משרד החוץ

מיכל וילר טל - מנהלת מח' דרמ"ז אסיה, משרד החוץ

עידית בלאושטיין - מנכ"לית, עמותת "שבי ישראל"

אברהם מזרחי - פרויקטור בני מנשה, עמותת "שבי ישראל"

דוד ישראל בראון - חבר ועד, עמותת "שבי ישראל"

צבי חאוטה - רכז בני מנשה בשבי ישראל, עמותת "שבי ישראל"

יצחק קולני - עובד סוציאלי, עמותת "שבי ישראל"

אסתר גין - עמותת "שבי ישראל"

נתנאל האוקיפ - עמותת "שבי ישראל"

סוניה מנלון - רכזת קליטת עולים, מועצה מקומית קריית ארבע

אסתר קולני - עו"ס משפחה, המחלקה לשירותים חברתיים, מועצה מקומית קריית ארבע

נילי האונר - פרויקטורית, משרד העלייה והקליטה

טירה גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך

וורקי קסאי - מנהל/ת תחום פ"א (קליטת עלייה), משרד הרווחה והביטחון החברתי

רות דיין מדר - מנהל מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

אלמוג מוסקוביץ - מנהל עידוד עלייה ושיווק, הסוכנות היהודית

יעקב מוסקוביץ - מנהל מו"פ, מועצה אזורית רמת הנגב

איציק צור - מועצה אזורית רמת הנגב

נחליאל דיסון - מנכ"ל, איל"ר - ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש

שלומית אבינח

מוריה אביגד

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

העלאתם של בני המנשה

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא העלאתם של בני המנשה. זו ישיבת מעקב בהמשך לדיונים שהתקיימו ב-2 בינואר וב-3 במרס 2024. בדיון האחרון שהתקיים בנושא נמסר כי 5,500 מבני המנשה ממתינים לעלייה לישראל. בחמש השנים האחרונות עלו 1,421 עולים מבני שבט המנשה. חלקם ממתינים באזורי סכסוך וקרבות שהם אינם חלק מכך. בדיון האחרון ביקשנו מנציגי משרד החוץ לבחון את מידת הסיכון שבה נמצאים בני המנשה באזורי ההמתנה ולגבש חוות דעת מקצועית בנושא.

יענקל'ה מוסקוביץ', מנהל המו"פ ויו"ר הוועדה החקלאית מועצה אזורית רמת נגב, הציע בדיון לקלוט את הממתינים מבני המנשה בקליטה ישירה במועצה אזורית רמת נגב ודובר על הצורך הדחוף בשיפור קליטתם של בני המנשה שכבר נמצאים בארץ. משרד העלייה והקליטה אמור היה להציג תוכנית מסודרת להעלאתם של הממתינים וגם לשילוב משרדי הממשלה הרלוונטיים לשיפור קליטתם של בני המנשה שנמצאים כבר בארץ, ולפיכך התכנסנו כאן היום. נתחיל עם משרד החוץ. בבקשה.

יש לי בקשה. בפרוטוקול הקודם היה ציטוט לא נכון . נכתב "הרגו שבעה בני מנשה" – זה לא נכון, לא התכוונתי ולא אמרתי את זה. הציטוט לא נכון ואת זה אני רוצה לתקן.

בסדר גמור, נרשם. תודה.

משרד החוץ תומך וישתף פעולה עם כל פעולה לעלייתם של בני המנשה לארץ. עם זאת, המשרד מבקש שהדבר יתבצע בפרופיל נמוך על מנת לשמר את היחסים הבילטרליים הטובים הקיימים עם הודו, המסייעת לנו בזירות חשובות ובמאמץ מלחמתי. מדובר בסוגיה רגישה מאוד בציבוריות ובמערכת הפוליטית של הודו שנמצאת כרגע בשנת בחירות. על בסיס כל המידע שיש ברשותנו – קונסול, קהילה, מודיעין – נכון להיום, הסכנה הנשקפת לקהילה הינה בעצימות נמוכה. אני מדגישה, נכון להיום, לשעה זו. הסכסוך הבין שבטי שמתנהל במחוז קשור בפריווילגיות ואינו מכוון כנגד קהילת בני המנשה. עם זאת, המשרד ממשיך לנטר את המצב באופן שוטף ויוודא את ביטחונם של בני המנשה. ככל שתהיה החרפה אנו נדאג לדווח על כך ולעשות פעולה. תודה.

משרד העלייה והקליטה.

שלום לכולם, צהריים טובים. כמו שאמרנו גם בדיונים קודמים, אנחנו נחתום את זה כרגע בתוך הפרק הזה. משרד העלייה והקליטה עסוק מאוד בחודשים האחרונים בסיום עבודת הוועדה הבין-משרדית. אני חייב לומר שההירתמות של כל המשרדים היא לא פחות ממדהימה. יש המון תובנות, המון רצון, המון למידה של הקהילה. הוועדה ישבה למעלה מ-60 שעות עבודה, סיירנו בארץ, היינו גם בטבריה, פגשנו גם את בני המנשה המפונים מקרית שמונה שעברו לטבריה, גם את הקהילה בטבריה, נכנסנו לבתי עסקים, למדנו את כל מה שקשור לבני הקהילה.

ביום שני הקרוב נקיים את הדיון האחרון. אני רוצה רק לסבר את האוזן בהקשר הזה. הדיון הוא של מנהלי אגפים של כל המשרדים הרלוונטיים, יחד עם המשרד שלנו, כדי בסוף להוציא מכל מה שעשינו עד עכשיו את התוכנית המדויקת שתתאים לבני מנשה. מדובר על תוכנית מאוד גדולה, מאוד רחבה, שתיטיב מאוד עם בני הקהילה שנמצאים פה בארץ, וממילא היא תיטיב באופן משמעותי עם הבאים לאחר מכן.

קודם כל היה חשוב לנו לומר שאנחנו ממש לקראת סיום. נגיש את ההמלצות שלנו ב-15 במרס לשר, משם נצא להחלטת ממשלה בהקשר הזה ומשם נעבור לשלב העלייה שכבר נמצא על הפרק. גם השר כבר אישר באופן עקרוני את נושא העלייה. אנחנו בוחנים גם את הדברים האלה. שוב, בהתאמה - - -

מה השר אישר בדיוק?

השר אישר להיכנס למסלול עלייה.

של גיבוש החלטת הממשלה?

של גיבוש החלטת ממשלה בהקשר של עלייה. אנחנו באופן עקרוני – אני לא רוצה להיכנס לפרטים כי הכול בתוך השרוול ואני מאמין מאוד בעבודה השקטה, גם אחי השותפים מכירים את עמדתי, הם יודעים שעבודה שקטה בסוף מביאה תוצאות טובות, וזה גם מתחבר לרצון של משרד החוץ, ואני בהחלט מזדהה עם הרצון הזה. יום ראשון אנחנו בסיור ברמת נגב יחד עם ראש המועצה וכל הצוות שלו. הם היו אצלנו בפגישה מקדימה, מעבר לפגישה שהייתה פה. אנחנו נהיה שם בפגישה נוספת כדי להאיץ את התהליך.

אגיד רק בנגיעה שמ-75 ימים של מרכז קליטה אנחנו מדברים על תקופה של חצי שנה, זה כבר בתוצאת מסקנות הוועדה, גם כדי להיטיב בכל נושא העברית, גם כדי לסיים את כל הנושא של הגיורים, גם לתת הזדמנויות שוות לדיור, שאנשים יוכלו להחליט בעצמם לאן ללכת לגור ולא להסליל אותם באופן לא נכון. זה לפחות ממסקנות הוועדה. אנחנו רואים שם הרבה מאוד דברים משמעותיים וטובים.

מעבר לזה, גם שתהיה דמות במשרד שתרכז, מנהל תחום מטעם בני מנשה בתוך המשרד שילווה את כל החלטת הממשלה הזו בפועל. אנחנו רואים פה בשורה משמעותית מאוד בהקשר הזה. עוד טיפה סבלנות של כולנו ואנחנו נראה תוצאות טובות. אני חייב לומר שגם העלות הכספית היא פי שלושה ממה שהמדינה השקיעה עד היום, בטח בסדרי גודל האלה, ואנחנו שם כדי להצליח במהלך הזה.

איזה נציגים מהקהילה משתתפים בדיונים של הפורום הבין-משרדי?

את הוועדה חילקנו לכמה חלקים. היה מפגש רק של חברי הוועדה בפעם הראשונה. בפעם השנייה עשינו סיור בעיר טבריה, הצטרפו מלווי העולים - - -

לא, אני שואל האם בדיונים שמתקיימים בתוך הוועדה יושבים נציגי קהילה?

כחברי ועדה לא כי זו ועדה בין-משרדית, בין משרדי הממשלה. הם מוזמנים, הוזמנו.

אני לא מדבר על מוזמנים לשמוע את דעתם, השאלה אם הם נמצאים בתוך הוועדה שמגבשת את התוכנית.

במסגרת הדיונים - - -

אני לא סתם שואל את זה, משה. מכירים היטב את ההיסטוריה – ואתה יכול לשאול במשרד – של כל תוכניות החומש, למשל ליוצאי אתיופיה. בסוף הבינו שאי אפשר לשבת, ללכת, לבקר את הקהילה ואחר כך לשבת ולהחליט החלטות בשביל הקהילה. חייבים לשתף את בני הקהילה בתוך הליך קבלת ההחלטות. זה מה שנעשה בדרך החדשה. בדרך החדשה כולה, בכל הדיונים, בכל הוועדות של בני העדה האתיופית, ישבו נציגים רשמיים של הקהילה. לכן אני אומר לכם, גם אם לא עשיתם את זה עד עכשיו, גם כשאתם קובעים תוכנית, ללכת לפה, ללכת לשם, חשוב מאוד שיהיה נציג-שניים מתוך הקהילה, גם כדי לייצר את האמון הזה וגם כי באמת יש להם מה לתרום שם.

אני יותר ממסכים וזה דבר שאנחנו עושים אותו.

אתם לא עושים אותו.

עשינו סקר ציבור, נציגי העמותות ישבו בדיונים של הוועדה. בסיכום הוועדה שאנחנו נציג – וזה מה שאמרתי גם לעידית קודם – הם יוזמנו בשבוע הבא לדיון אצלי בהקשר הזה, נציג להם את הדברים, ככל שהם יעירו את הערותיהם אנחנו נקבל בשמחה. אני באמת חושב שהתוכנית היא בשורה, בשורה משמעותית.

אני רק אגיד לך בהקשר הזה, עוד פעם מהיסטוריה של קליטה של קהילה אחרת – כל פורום שיצר תוכנית חשב שהיא בשורה. גם היו בה דברים טובים. בכל תוכנית יש דברים טובים. יכול להיות שגם כל התוכנית טובה. הלקח המרכזי – אני אומר את זה עוד פעם כלקח של הממשלה, זה ידע בתוך הממשלה, הממשלה מכירה את זה, היא עברה את זה. הרי, מה לעשות, כמה עובדים מבני המנשה יש במשרד הקליטה בדרגות בכירות?

באף משרד ממשלתי. זה גם יתוקן.

אז כשאתה אומר "הם לא במשרדי הממשלה" – בוודאי שהם לא, אז שמים אותם בוועדה כחברי ועדה.

זה גם מה שאמרתי, שאחת ממסקנות הוועדה זה להכניס מנהל תחום בקהילות שילווה מטעם המשרד את הקהילה.

הקריאה שלי אליכם היא גם בשלב הזה, תודיעו שכחבר ועדה, חבר ועדה עם זכות הצבעה, עם הכול, כל מה שיש בוועדה. הוא יישב בכל הדיונים, אין סודות. זה לא שצריך איזשהו פורום שהוא סודי ואח"כ רק מזמינים. זה לא. יישב חבר ועדה בכל הדיונים. הרי גם אם הוא לא יסכים למשהו, או שהוא יבקש משהו והממשלה לא יכולה לתת, היא לא תיתן. אבל השקיפות הזו, השותפות הזאת, היא חשובה, היא קריטית. אני אומר לכם עוד הפעם, זה עוד לא מאוחר. שימו נציג, תגידו לבני הקהילה "זה הנציג". גם אם לא תהיה להם הסכמה בסוף על הנציגים זה לא משנה. שימו נציג-שניים שיישב בכל הדיונים. נזק מזה בוועדה שלא יהיה. נזק בוודאי שלא יהיה. זה גם יופיע בסיכום של הוועדה. אני ממש מבקש את זה, ממש ממש ממש לטובת העניין. אין לי – אני לא בן קהילת בני המנשה.

אני מקבל ועדיין אני מחויב להחלטת הממשלה. בהחלטת הממשלה יש משרדי ממשלה בלבד פלוס נוספים. אני מקבל, אני אבדוק את זה. אם זה אפשרי, מבחינתי בשמחה גדולה, אין לי שום התנגדות, ההפך.

לדעתי, אם תעבירו החלטת ממשלה בסעיף 19(ב) או בסבב טלפוני לאשר נציג, אני לא מכיר אף אחד מקרב כל 37 שרי הממשלה שיגיד שהוא מתנגד.

יש לי גם את הסיבות האחרות בהקשר הזה. אני חושב שבסוף – וזו עוד נקודה חשובה בעיניי – האחריות על הקהילה היא קודם כל ובראש ובראשונה על הממשלה ועל נציגיה בכנסת ולא על הגופים האזרחיים, טובים ככל שיהיו ושותפים ככל שיהיו. זה מסר שהיה חשוב לנו גם להעביר בתוך מסגרת הוועדה. חשפנו לראשונה הרבה משרדי ממשלה שלא הכירו את בני הקהילה בכלל. אני חושב שהלימוד הזה, יצא ממנו הרבה, אבל גם אם לא היה יוצא ממנו כלום הוא משמעותי מאוד בעניין הזה.

תודה. יענקל'ה מוסקוביץ.

צהריים טובים לכולם. אנחנו בסך הכול מאוד-מאוד רתומים למבצע הזה. אני קורא לזה "מבצע". מועצה אזורית רמת הנגב רוצה להיות שותפה במעשה הערכי הזה של עליית בני המנשה. הצוות שלי הציג את התוכנית בפני משרד הקליטה וביום ראשון משלחת ממשרד הקליטה תגיע לרמת הנגב, נראה להם באופן פיזי את התוכנית שלנו ואיך אנחנו חושבים להירתם לאירוע. אנחנו מציעים כמובן הכשרות חקלאיות, שיתוף כל המערכות שלנו להכשרה של העולים ולהפוך אותם בסופו של דבר למתיישבים אמיתיים ברמת הנגב, להקנות להם ידע בתחום החקלאות. כל זה ייעשה בקהילה בניצנה, שהיא בנויה לאירועים אלה, וכולנו כמובן מקווים שהמהלך הזה יצליח ומאחלים בהצלחה לכולם.

תודה. מישהו רוצה להתייחס מקרב הנוכחים מקהילת בני המנשה?

שמי סוניה, רכזת קליטת עולים בקרית ארבע. הבאתי מכתב שהקהילה כתבה בקשר לעליית בני המנשה מהודו ואני אקריא אותו:

"במהלך שני העשורים האחרונים הגיעו לארץ כ-5,000 עולים מקרב קהילת בני המנשה שהתיישבו לאורכה ורוחבה של הארץ. כל ממשלות ישראל מאז שנת 2009 תמכו ועודדו את הגעת בני המנשה, שומרי תורה ומצוות, לישראל. ממשלות ישראל לאורך השנים קיבלו חמש החלטות בדבר הגעתם לישראל לצורך גיור. חלפו למעלה משנתיים מאז הגעת הקבוצה האחרונה של בני מנשה לישראל. חלפה יותר משנה כינון הממשלה בה אתם מכהנים בתפקידי מפתח ואחראיים, בין היתר, על עלייתם של אחינו ואחיותינו שנותרו מאחור בהודו.

בשנה שחלפה, לא רק שהעלייה לא חודשה, אלא שמשרד העלייה והקליטה, בניגוד למדיניות של שרי העלייה והקליטה הקודמים, מסרב לקדם תהליכים לקביעת מכסה של בני מנשה המתאימים לגיור ועלייה. יודגש כי מדובר על הגעתם מהודו רק של כמה מאות בשנה של חברי קהילת בני מנשה, היראים לדבר השם והדבקים בקיום מצוות. כתגובה לקיפאון המתמשך בכל הנוגע לקידום העלייה של בני מנשה, למעלה מ-3,000 בני הקהילה המתגוררים בארץ חתמו על עצומה בה הם מביעים תחושות כבדות של הזנחת קרובי משפחתם שממתינים בלי קץ לעלות לארץ. אנו מבקשים להיפגש אתכם בהקדם כדי להעביר את קול הזעקה של כל קהילת בני מנשה בישראל. נשמח לפגוש אתכם ולהעביר את העצומה לפני יום שני הבא". הבאנו לפה את העצומה החתומה.

להיפגש עם מי? עם השר?

כן.

תעבירו למשה, הוא יעביר את המסר לשר.

יש פה את החתימות של כל בני הקהילה שחתמו על העצומה.

תודה רבה.

אני אסתר גין, עליתי לארץ ב-97'. אני רוצה להגיד בקצרה למה העלייה נעצרה. אנחנו מחכים למשפחות שלנו שנמצאות בהודו ומאוד מאוד רוצות לעלות. הם שומרי תורה ומצוות, הם ממש מתפללים מדי יום, שומרים על היהדות ועושים הכול. אתם לא חושבים שאנחנו יהודים? אנחנו בני המנשה, כל הילדים שלנו נלחמו למען ישראל, יש כ-300 ילדים מבני המנשה שנלחמים בצבא.

נלחמים כרגע במלחמה.

אנחנו נותנים ככל יכולתנו למען המדינה. עכשיו העלייה נעצרה. בהודו, אנחנו יודעים, יש מלחמה, הם חיים בצל המוות. גם פה אנחנו חיים בצל המוות. כהורים זה ממש קשה לנו. גם פה הילדים שלנו הלכו למלחמה, לעזה, לכל מקום. קרובי המשפחה בהודו סובלים ממלחמה וגם פה אנחנו סובלים. אנחנו, שבט המנשה, מאוד קשה לנו. אנחנו לא ישנים לילות. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים, קוראים תהילים ומתפללים. אנחנו כ-300 נשים שיום ולילה מדליקות נרות ומתפללות למען החטופים והחיילים. הקדוש ברוך-הוא יודע. יום יבוא. זה בידיים שלכם. אני מבקשת מכול נציגי המדינה, תפתחו את עיניכם ותראו אותנו. בשבילכם זה לא הרבה, אנחנו כמעט 6,000, אתם יכולים להביא אותם בפעם אחת.

נכון, רק 6,000 איש מחכים לעלייה, בבקשה תאשרו לנו להעלות את כל היהודים האלו.

מטוס אחד, מטוס שני וזהו, נגמר. גם אם הם יגיעו הם ילכו ישר למלחמה, הם מוכנים לאויבים.

תודה רבה.

חשוב לציין שאסתר גין היא אשתו של סימון גין, ז"ל, שעלה אחרי 2,000 שנה, בשנת 1981. היא אלמנה, בעלה נפטר, הוא היחיד שאחרי 2,000 שנה נחת פה ועשה עלייה.

תודה. בבקשה.

שמי בובי בראון, חבר ועד עמותת "שבי ישראל". רק רציתי לשאול לגבי הדוחות של משרד החוץ: א', אנחנו מרגישים קצת אחרת לגבי האפשרויות של המלחמה ומידת הסיכון, וב', לא נאמרה מילה על הפליטים. יש המון פליטים ללא בית, ללא מקום עבודה, ללא אוכל, ואני חושב כמה זה דחוף. אנחנו צריכים לקחת בחשבון את המצב של הפליטים שנמצאים בשטח. תודה.

אני רק אומר לבני הקהילה בהקשר הזה, נמצא פה משה פינס, משנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה, תעבירו לו את הדברים, הוא בוודאי יעביר את זה לשר. אני קיימתי שיחה עם השר על נושא העלייה של בני המנשה. בתחושה שלי הוא רתום לעניין. לכן גם אמור להתקיים שיתוף הפעולה הזה עם מועצה אזורית רמת נגב. אני רוצה בהזדמנות זאת לברך את המועצה האזורית רמת נגב, את ראש המועצה ואת כל הצוות. תרצו לדבר?

צהריים טובים. איציק צור, המועצה האזורית רמת נגב. אני רק רוצה לפתוח רגע בסוגריים לגבי מה שאמר יענקל'ה מוסקוביץ' ככותרת. אנחנו מבקשים – והצגנו את זה לסמנכ"ל המשרד ונראה את זה בעין ביום ראשון – להציע תוכנית דו-שלבית לקליטה מיטבית. לייצר פרק של קליטה ממקום שזה מה שהוא עושה ביום-יום, מרכז קליטה כחלק ממעבדה חינוכית בניצנה. אדוני היושב-ראש מכיר את המקום. אחרי פרק בקליטה, שזה מה שקורה היום, יתווסף פרק נוסף של הכשרה חקלאית על בסיס מרכזי המשתלמים בחקלאות ולמרכז ההכשרות של מו"פ רמת נגב ובעצם לייצר פלטפורמה שתאפשר לעולים הזדמנות לקליטה אמיתית, לא כפועלי ייצור, אלא כחקלאים, כמתיישבים עם אופציה להשתלב במושבים ברמת נגב, כחקלאים לכל דבר, מי שירצה. מי שלא ירצה יוכל להשתלב בעבודות חקלאיות, לא כפס הייצור אלא ככאלה שיכולים להוביל צוותים. הדבר הזה יאפשר קליטה הרבה יותר מיטבית לעולים, שזו זכותנו וחובתנו.

תודה רבה. אני רוצה שוב לברך את המועצה על ההירתמות לכל נושא העלייה והקליטה בהקשר הזה. אני חושב שיש פה אמירה חשובה. מהיכרותי עם הדברים, הקליטה ביישובים הכפריים – באופן כללי אני אומר, לא קשור לבני המנשה אלא הקליטה באופן כללי בישובים הכפריים – היא הקליטה המיטבית. הפרויקט של בית ראשון במולדת הוכיח את עצמו בכל קנה מידה גם לגבי הקליטה וגם לגבי היכולת של היישובים במועצות האזוריות לגדול ולהשאיר תושבים אצלם. יש כאלה שמתחילים את תהליך הקליטה שם אבל לא נשארים ויש כאלה שנשארים וכן נקלטים בתוך היישובים. הקליטה הקהילתית הזאת היא מאוד מאוד חשובה, קל וחומר כשמדברים באמת על קהילה כמו קהילת בני המנשה.

לכן, אני מקווה שיהיה סיור טוב. אני גם אבקש עדכון אחרי הסיור לגבי מה שעלה שם. אני אומר לממשלה, למשרד הקליטה, העובדה שיש פרטנר בשלטון המקומי, שבאה מועצה אזורית ואומרת: אנחנו לוקחים על עצמנו, אנחנו רוצים את זה – וזה לא שכופים עליהם, או שפתאום הם צריכים להתמודד עם גל עלייה והעירייה אומרת שהיא הייתה מעדיפה שזה יגיע לעיר אחרת, יש גם רשויות כאלה, פה יש רשות שאומרת: "אנחנו מוכנים לזה", אני חושב שהממשלה חייבת לתת פה את שיתוף הפעולה. אני מקווה שבאמת התוכנית שתצא מהפורום הבין-משרדי תהיה טובה.

אני שוב אומר, וזה גם יופיע בסיכום הדיון, אני קורא בכל לשון של בקשה: תכניסו נציגי קהילה רשמיים לפורום, באופן רשמי, שהם ידעו שהם חברי הוועדה הבין-משרדית, חברים מן המניין בוועדה הבין-משרדית. דבר לא יינזק מעבודת הממשלה. לא יהיה מצב שהממשלה לא רוצה לעשות משהו והיא תעשה אותו בגלל שנכנס נציג. אבל זה גם יביא קול לשולחן, זה גם יעשה את ההבנה שהתוכנית הזו היא תוכנית משותפת, וגם את ההבנה שאני חושב שהיא חשובה מאין כמוה, שאין פה פטרונות, אין פה איזושהי ועדה שבאה ואומרת לקהילה מה נכון לקהילה, הקהילה יודעת גם היא נכון לה.

יש פה אנשים שנמצאים הרבה מאוד שנים בארץ וגם השתלבו, הם גם מכירים את הבעיות האלה הרבה יותר טוב מכל מי שיושב בוועדה, אין לי ספק כי הם מכירים את הבעיות על בשרם. יש פה מספיק. אנחנו מכירים פה את צבי בוועדה, אני מניח שיש עוד אחרים, לא משנה. בסוף זה צריך להיות מישהו שהקהילה תרגיש שקולה היה מסביב לשולחן. אני לא יודע איך להעביר לך עד כמה הדבר הזה הוא קריטי וחשוב כדי שהעסק הזה יצליח, כדי שהתוכנית הזו תצליח והיא גם תהיה בשותפות. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושא.

שמי נתנאל האוקיפ, אני מקרית ארבע. אני רואה היום הזדמנות להביע את הקולות שנשמרו בלב שנים רבות. אני עליתי בשנת 99' כי אחי, שהיה גר בגוש קטיף, בנווה דקלים, נפטר. אחותי הייתה אלמנה ולא היה אף אחד מהמשפחה אז הגעתי לארץ. תודה רבה ל"שבי ישראל" שתמכו בנו עד עכשיו ועל כל הדברים, אבל גם להם יש את הקשיים שלהם, זה לא מגיע מהשמיים. באנו עם המכתב והעצומה שאנשים חתמו עליה. באתי לבקש מכם, מכל הוועדה הזו, תבואו לקראתנו, כי כבר עברו כמה שנים. אנחנו מאוד מחכים שכל המשפחה שלנו תבוא, שנגור פה ביחד. אתם בטח משתמשים גם בטוויטר, אתם יכולים לראות מה הולך בהודו. בכל מקום יש סכנה, אין מה לעשות, אבל יש מלחמה שבלי תמיכה שלנו זה לא יעזור. מדינת ישראל היא מדינת יהודית, למה שלא נביא אותם? באנו לבקש את טובתכם, שתאשרו את זה ונקדם את זה הלאה. אני מחכה המון שנים כבר, לא ראיתי את המשפחה שלי – יש אנשים שלא רואים את המשפחה יום-יומיים ומשתגעים, הינה, רק השתחררתי עכשיו מהמילואים - - -

איזה קרובי משפחה יש לך שם?

כל האחיות שלי נשארו שם.

הם היו גרים באימפאל, היכן ששרפו את הבתים של המשפחה, את הרכוש, הרכבים, הכול.

היום לקחו לנו את הבית שלנו. כבר כתוב שם - - -. אתם לא מבינים את המשמעות של זה, זה כמו "חמסניק", משהו כזה. לקחו את המקום, כתבו בעל הער של הבית שלנו את השם כאילו זה שייך להם כבר. יש הפרדה כבר במדינת מניפור. מה זה אומר? שיאללה, הקדוש ברוך-הוא כבר קורא לכם, תבואו לארץ, תעשו עלייה, זה הזמן. אז תבואו לקראתנו. אתם בטח יודעים, אנחנו לא צריכים לספר את זה יותר מדי, אבל בהזדמנות הזו שהיום באתי לכאן אני רוצה שתשמעו את הקול שלנו ואת הקשיים שיש לנו. אפשר להפריד בין אבא לאימא? זה אותו דבר. חלק מהגוף שלי נמצא פה וחלק שם.

תודה רבה. הדברים שאמרת היו חשובים. תודה שבאת.

חשוב להוסיף, שני האחיינים ושתי הכלות הם פרופסורים, דוקטורים. זו ברכה להביא אותם.

קודם כל זו ברכה. אבל גם אם הם לא דוקטורים, זה לא חשוב.

זה מה שהרוב מחפשים.

אנחנו עם אחד. ארץ ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, מכל התפוצות, מארצות הברית, מצרפת, מרוסיה וגם מהודו.

לי קוראים אסתר קולני, אני עובדת סוציאלית במחלקת רווחה בקרית ארבע. רציתי רק לומר שאנחנו אנשים פשוטים ומוכנים לעשות הכול למען מדינת ישראל. אם רק תאשרו עלייה של בני המנשה אתם רק תרוויחו. אנחנו מוכנים לעבוד בעבודות פשוטות, בכל דבר, העיקר שנתיישב פה, וכולם מוכנים להתגייס לצבא לקרבי. עוד תרוויחו מאתנו.

אני אנצל את ההזדמנות הזאת לומר תודה ל"שבי ישראל" על הליווי, התיווך, הכול. כלום לא מובן מאליו. אני אומר את זה מהלב, לכן אני מתרגשת והקול שלי רועד. גם לכם, תאשרו את העלייה, האנשים האלו, הגברים יתגייסו לצבא ואנחנו ננצח את החמאס וביחד נצליח.

תודה רבה. משה, אני מקווה שהמסר ברור. אני אשוחח עוד פעם היום עם השר, אני גם מבקש לקבוע דיון ועדה לפני סוף המושב כדי לקבל עדכון. יהיה פה דיון שתצטרכו לעדכן איך התקדמתם בהחלטת הממשלה. צריך להזדרז למצוות אז תזדרזו למצווה הזאת, בסדר? זאת הבקשה שלי. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.