פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
2
ישיבה משותפת של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי וועדת הכלכלה
10/01/2024
19/05/2024
09:56
מושב שני
פרוטוקול מס' 262
של ועדת הכלכלה
ופרוטוקול מס' 45
של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, כ"ט בטבת התשפ"ד (10 בינואר 2024), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 10/01/2024
פיצוי וסיוע לבנות ובני זוג של המגויסים למילואים - הארכת דמי חופשת לידה
פרוטוקול
פיצוי וסיוע לבנות זוג של המגויסים למילואים - הארכת דמי חופשת לידה
חברי הוועדה: דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה
ולדימיר בליאק
אלי דלל
שלי טל מירון
יוליה מלינובסקי
שרון ניר
לימור סון הר מלך
יצחק קרויזר
אלון שוסטר
סא"ל (מיל) שיר אבינועם - ראש תחום פרט ענף תכנון, אכ"א, משרד הביטחון
ט' נגה בראס - דוברות אכ"א, משרד הביטחון
אלינה מילקין קזקביץ - מנהלת אגף משפחה, המוסד לביטוח לאומי
חנן פיטרמן - עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
עידו אדגר - מרכז המידע והמחקר, הכנסת
נעמה כהן - מנכ"לית מרשם - ארגון המתמחים לרפואה
ד"ר שני סבוראי בנד - מתמחה בכירורגיה אורטופדית
ספיר בלוזר - ראש תחום מדיניות, פורום נשות המילואים
רות קרן
אחוה שיש
–
–
ממובילות פורום נשות המילואים
מילואימניקית
אופיר טל - חבר ועד מנהל, פורום נשות המילואים
ד"ר אורית רישפי - עו"ד, יו"ר עמותת כ"ן - כח נשי לישראל, עמותה לקידום נשים בישראל
מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית, נעמ"ת
ד"ר חנה קטן - רופאה בכירה, שדולת הנשים החרדיות בישראל
שרה ברוקר - מחלקת דיני עבודה, ההסתדרות הרפואית בישראל
ד"ר אילת בן דוד - מתמחה בחל"ד, ההסתדרות הרפואית בישראל
ד"ר ניצן עטיה - יו"ר ארגון המתמחים, ההסתדרות הרפואית בישראל
ניב עמית - נשיא עמותת אבות למען צדק
הדס וינוגרד - נציגת פורום נשות משרתי הקבע
הודיה מויאל - קשרי ממשל, שדולת הנשים
מיכל ברקאי ברודי - עו"ד, מייסדת הסיסטרהוד
הילה לוי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
פיצוי וסיוע לבנות זוג של המגויסים למילואים - הארכת דמי חופשת לידה
בוקר טוב לכולם, אני פותח את הישיבה בנושא: פיצוי וסיוע לבנות זוג של המגויסים למילואים - הארכת דמי חופשת לידה. זאת ישיבה משותפת עם הוועדה למעמד האישה. לצערי, יושבת-ראש הוועדה למעמד האישה לא יכולה להגיע כי הבת שלה חולה, אבל היא איתנו בנפש ובכול בעניין הזה.
בשעתו הייתה ישיבה משותפת בנושא נשות המילואים, וקידמנו שם את הנושא של החלת דברים נוספים, וגם התקנות עברו. לצערי הרב, השתכח מאיתנו הסיפור של חופשת לידה, ובאמת זה לא הגיוני שאישה שבעלה נמצא במילואים והיא בדיוק בחופשת לידה, צריכה לחזור לעבודה. לכן, אנחנו מבקשים להאריך את חופשת הלידה לתקופה מסוימת. יש בזה היגיון רב. חברי הכנסת רוצים להגיד משהו? בבקשה.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אדבר בקצרה על שלוש נקודות חשובות שדיברנו עליהן גם בדיון הקודם. מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה לעמוד לצד, ביחד ולא רק מאחורי ציבור המשרתים. בדיון הקודם דיברתי על הקמת רשת ביטחון כלכלית – וזה נכון גם לחופשת לידה, גם לחל"תים ולכל הנושאים – שתבוא בצורה של תמריץ כלכלי לעסקים, שיחזרו וישמרו על מקומות העבודה.
יש את התוכנית הגדולה של שר האוצר ושר הביטחון. נחכה לראות מה הם יעשו. אנחנו מדברים ספציפית על הנושא הזה.
אני מדבר על הכלליות. התוכנית הזאת תשמור גם על הזכות הסוציאלית והמקצועית ועל המוגנות התעסוקתית. זה לא משנה אם זה בת הזוג או בן הזוג, כי בסוף זה יורד לרזולוציה של חופשת לידה. אני חושב שצריך לקבל את ההחלטה הזאת ולהעביר מסר מאוד ברור, שמי שמשרת, מדינת ישראל נמצאת איתו ביחד בכל הרבדים – מי שנמצא בחזית הקרב ומי שנמצא בחזית העורף. אני יודע שלשם אתה מכוון, ושם צריך לקבל את ההחלטה. תודה.
בקצרה. קודם כול, אני רוצה להגיד שהתכונה של התינוקות שנמצאים היום במליאה ובבניין היא תכונה מבורכת, שמאירה קצת את המציאות הקשה והמורכבת שאנחנו נמצאים בה. אז ברוכים הבאים, גם האימהות וגם התינוקות.
אנחנו מבינים שבשעת מלחמה לא רק האבות מגויסים. כל המשפחה מגויסת. כאישה אני רוצה לומר שהטרמינולוגיה של חופשת לידה תמיד קוממה אותי, כי הדבר האחרון שיש תחת הכותרת של חופשת לידה זה חופשה, כי זאת ממש לא חופשה. זה באמת משך של התארגנות עם הבית, עם המשפחה, עם התינוק החדש שמצטרף למשפחה. במצב מלחמה, הנושא הזה הופך להיות יותר מורכב, אדוני, יותר מסובך, ועצם העובדה שהמשפחה מגויסת, הנשים צריכות לשאת בכל הנטל המשפחתי של ילדים גדולים ושל תחזוקת הבית. באופן טבעי, כשנשים צריכות לשאת בכל הפעילות שמתבצעת בעורף, נשים הן תמיד החוליה החלשה, לצערנו, ונפגעות גם בנושא תעסוקתי. יש לזה גם נתונים סטטיסטיים.
אני חושבת שאנחנו ככנסת צריכים להגיד אמירה ברורה בהקשר הזה, ובהחלט לראות את הנשים כחוליה המרכזית במאמץ המלחמתי, ולתת להן את כל המעטפת התומכת, כולל הארכת חופשת הלידה ודמי לידה, כדי שהן יוכלו להיות חלק מהמאמץ הזה במלחמה. תודה רבה.
תודה רבה לכם, תודה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה לבעלים שלכם ולבני הזוג שלכם. לא רק בעלים, גם נשים לפעמים במילואים. אני רוצה שאנחנו נשים לב, אדוני היושב-ראש, לנקודה נוספת – נשות קציני קבע ומשפחות של קציני קבע. אלה אותן נשים, אותן בעיות, אותם קשיים, אותה חופשת לידה, אותם פיטורים ואותה דאגה נפשית מטורפת. הכול אותו דבר. אני מבקשת להרחיב את כל חבילת הסיוע שניתנת לנשות המילואים, וטוב שכך וזה מבורך, לשנות אנשי הקבע. הוא בקבע, זה התפקיד שלו, זאת העבודה שלו, ויש הבדל בין איש קבע לבין מילואימניק. זה ברור לי, ואני מקבלת את זה. אבל הקשיים בחיי המשפחה, בגידול ילדים, בתעסוקה, בחופשת לידה ובכל הבעיות שמסביב, הם אותם קשיים.
נקודה נוספת, צריך לקחת בחשבון שאנשי קבע נכנסו ראשונים, מן הסתם, וכנראה יחזרו אחרונים. כשהמילואימניקים יתחילו לחזור הביתה, הקצינים עדיין יהיו בשירות וטוב שכך. זה תפקידם. בזה הם בחרו ועל זה הם מקבלים כסף. אבל אנחנו כמדינה לא היינו ערוכים למלחמה כל כך ארוכה. זה עוד לא היה לנו אף פעם. לכן, אני חושבת שיהיה חשוב אם תהיה אמירה של הוועדה ושלך, שכל חבילת הסיוע לנשות המילואים ניתן באותה מידה גם לנשות הקבע.
חופשת לידה – צריך להרחיב את המעגל, לא לגבי כל הסיוע כי זה לא יסתיים בנשות אנשי הקבע. זה יגיע לנשות שוטרים, נשות שב"כ, נשות מוסד – לא נסיים את זה. אי-אפשר להרחיב את המעגלים לאין סוף. לגבי חופשת לידה, הדרישה שלך צודקת.
הנקודה הזאת ספציפית – בסדר. אני מאתגרת את האוצר וכמובן את הצבא, שגם נשות הקבע צריכות לקבל מענה. הן מפוטרות, אין להן ימי חופשה, המחלות אותן מחלות ויש אותם קשיים. אתה יודע מה? יש פתרון. אני יודעת שאתה מאוד אוהב פתרונות. יש לנו שירות לאומי, ויש הרבה מאוד כסף שם.
תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני רוצה להצטרף לדברי חבריי וחברותיי, ובעיקר להצדיע לכם על כל מה שאתן עושות בתקופה הזאת. עברתי עכשיו על ההצעות של הפורום, ואני תומך ברוב הרוב הצעדים. אני רוצה להתמקד בדבר אחד, ודיברנו עליו בוועדת הכספים. אני חושב שכל העסקים שבבעלות המילואימניקים ובבעלות נשות המילואימניקים צריכים להיכנס למסלול אדום לפיצוי מלא. בהקשר הזה, לפי התוכנית של הממשלה זה אמור להתבצע דרך הקרן במשרד הביטחון.
אני חושב שהקרן במשרד הביטחון לא יודעת לפצות בעלי עסקים, וצריך לעזור לה. זה משהו טכני, אבל זה משמעותי.
אני מקווה שכן. זה צריך לחזור לרשות המיסים, כי רשות המיסים יודעת לפצות בעלי עסקים, להבדיל מהקרן של משרד הביטחון.
היושב-ראש, המענק שמגיע הוא מענק חד-פעמי, ובסוף צריך תמריץ כדי שהמעסיק ירצה לקבל בחזרה וישמור את המקום של איש המילואים.
כן, אני מסכים. עם חופשת לידה אין לי בעיה. אתם צריכים להבין, כמה שנרחיב, אנשים ישלמו את זה בסוף במיסים. יש גבול גם לזה, אבל לא משנה. לגבי חופשת לידה, הצדק ברור לגמרי ואין ויכוח בכלל.
ביטוח לאומי פה? כן. בנושא של חופשת לידה, אנחנו מבקשים, וזאת העמדה של כל חברי הכנסת – אני חושב שלא רק של חברי הכנסת – שנשות המילואימניקים, שהן באמצע חופשת לידה והן מסיימות אותה, שתימשך להן החופשה עד שלושה חודשים בתקופת המלחמה.
אמרתי שאני מסכים לזה. אתם יכולים להתארגן לזה ברגע שתהיה החלטה, נכון? מה אתם צריכים? תקציב ממשרד האוצר? בכמה מדובר?
אני מהלשכה המשפטית, ביטוח לאומי. נכון להיום, יש כ-4,700 נשים שנמצאות בחופשת לידה או שעתידות לסיים את חופשת הלידה עד סוף החודש.
רגע, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שאם מדובר על אשת קבע או אשת מילואים שעזבה חופשת לידה, ובמקום זה הבעל נשאר בבית, זה צריך להיות באותה גזרה. צריך להסתכל על זה בכפיפה אחת. זה לא רק אישה אלא מי שנמצא בחופשת לידה, האישה או הגבר, וגם לכל ציבור המשרתים, גם מילואים וגם קבע.
ברשותכם, 130 מיליון ל-11 שבועות שביקשתם. למהלך כזה נדרש תיקון חקיקה בחוק הביטוח הלאומי, כאשר צריך להיות שיפוי של האוצר.
כולם מבינים את הצורך. בתחילת המלחמה פנו אליי מאות נשים – מאות נשים – עם הסוגיה הזאת של הארכת חופשת הלידה בתשלום לנשות מגויסים. באמת ראיתי את המצוקה. צריך להבין, יש פה מצוקה כפולה – יש מצוקה של ההתמודדות השגרתית עם הילדים, עם המשפחה, עם החיסרון של בן הזוג; יש מצוקה נוספת – כל אחת פה הייתה צריכה לצאת לחופשת לידה, והיא יודעת איזה קושי גדול יש בלחכות, בזה שאת יודעת שבעוד רגע זה מסתיים ואת צריכה לחזור. הקושי הזה, יש לו השלכות גם נפשיות, גם על התינוק וגם על האימא. מתחילת המלחמה זיהינו את זה, ופניתי גם אליך, אדוני היושב-ראש, וגם לשר הרווחה. ביקשנו להכניס למתווה את הנושא של הארכת חופשת לידה בתשלום לנשות המילואים. קיבלנו מידע על זה, שנתנו איזשהו מענה, אבל הוא מאוד מאוד חלקי ובעוד רגע נשמע עליו. אנחנו לא רוצים פתרון ל-21 יום, אלא רוצים שלושה חודשים, ואנחנו צריכים להתעקש על זה. זה הדבר היחיד שיכול לתת איזשהו חוסן לנשים האלה שנמצאות שם, שמתמודדות גם ככה. הן אחרי לידה, יש השלכות נפשיות לזה, ולא צריך להכניס אותן לעוד סד של לחצים. לא רוצים לראות אותן במקום אחר, וכולנו מבינים את זה. בוודאי ובוודאי שיש ערך מהמעלה הראשונה ליישר קו ולתקן עיוות, ולהכניס גם את נשות הקבע. תודה רבה.
לא נשות הקבע, לא כוחות הביטחון, לא כוחות הרפואה וההצלה, ועוד אוכלוסיות שאפשר לחשוב גם עליהן באותו סל.
האוצר איתנו בזום? שמעת את הדיון? לפני שאת עונה, אנחנו מבקשים שנשות המילואים יקבלו את התוספת וגם נשות הקבע. לגבי נשות הקבע, עדיין לא קיבלתי נתונים, אבל זה יכול לבוא מהתקציב של ה-9 מיליארד שאישרתם בממשלה?
במסגרת התוכנית של ה-9 מיליארד, שעברה בממשלה, יש מענה לנשות מילואים שנמצאות בחופשת לידה, בתקופת לידה. המענה הוא בעצם מענק בסך 10,700 שקלים לכל בת זוג.
זה מה שאמרתי לך היושב-ראש, זה מענק חד-פעמי. בסוף צריך לייצר איזשהו מתווה ארוך. המענק מעולה, אבל זה לא מייצר פה רצף.
מה שהם רוצים זה לקחת את זה מקרן הסיוע בסך 70 מיליון שקל. זאת הקרן שהייתה – 70 מיליון שקל. מתוכה חולקו כבר 35 מיליון, ומתוך זה אנחנו אמורים לממן עוד 130 מיליון.
אותך מעניין. אותי לא מעניין. מה שמעניין אותי זה שייתנו. יש 9 מיליארד? שייתנו את זה משם. מתוך 9 מיליארד ייתנו 130 מיליון, זה נושא חשוב למילואימניק שמשרת עכשיו בעזה או בצפון. לא מעניין אותו מאיפה לוקחים את הכסף, העיקר שייתנו את זה.
אני לא נתתי לך זכות דיבור. לא באתי לדאוג עכשיו לעמותה שלך, הבנת אותי? באתי לדאוג לאנשים עצמם ולא לעמותה שלך. זה ברור? חבל על הוויכוח. לא רוצה לשמוע.
לא רוצה לשמוע. אתה לא מבין את זה? לא נתתי לך זכות דיבור ואני לא רוצה לשמוע. זה הכול.
ביום רביעי הבא – הפעם אני מבקש שתבואי לא בזום – תני לי, בבקשה, תשובה אחרי בדיקה עם מי שאת צריכה, שהתקציב הזה יבוא ויאושר.
בסדר. עד אז יהיו נתונים, אבל אל תגדילו את המעגל. אתם רוצים שזה יהיה או לא? אם תגדילו את המעגל, זה לא יהיה בסוף. אמרתי שאני מוכן לעניין הזה. אמרתי. למה לחזור על זה כל הזמן? אמרתי כולל נשות הקבע. מה אתם רוצים? אני לא מבין.
אדוני היושב-ראש, תיקון קטן בשוליים רק כדי שיביאו לך נתונים מסודרים. תקשיב לי רגע, יש גם נשים בתוך עומק השטח שיש להם בעלים. צריך להסתכל על הסל הזה.
בסדר, הכנסתי גם את זה. מוסכם. מכיוון שאין להם את הדבר הזה, אני מבקש מוועדת הכספים – אני פונה אליך, בליאק, אתה המרכז. אני מבקש שוועדת הכספים לא תדון בבקשות האלה עד שזה לא מאושר על ידי משרד האוצר. אתם צריכים להיות הגב שלנו בעניין הזה. אנחנו נכתוב מכתב לגפני, ונבקש שבעניין הזה יהיה ברור – שום דיון שקשור למשרד האוצר לא יהיה, עד שהם לא מאשרים את המתווה הזה.
מאה אחוז, בסדר גמור. שמעת? ביום רביעי הבא אתם פה עם תשובה, אני מבקש חיובית. גם ביטוח לאומי וגם משרד האוצר. מתוך 9 מיליארד מדובר פה אולי אולי על 160 מיליון שקל. תנו את הכסף הזה, מה הבעיה? זה הולך גם לנושא של המילואים ושל הצבא. זה הכול.
אז אתם תשנו. תסדרו את זה איך שאתם רוצים. זה לא מעניין אותי. אני לא עובד אצלכם; אתם עובדים אצלנו, אז תסדרו את זה. זה הכול.
אחרי שסגרנו את העניין שעד יום רביעי הבא תבואו עם תשובה חיובית, מישהו עוד רוצה לדבר? קחו בחשבון כשאתן מדברות, שאנחנו איתכם ולא צריך להאריך בסוגיה יותר מדיי.
אני רוצה להודות על הקונצנזוס שיש פה. אני באה גם בתור רופאה גניקולוגית, מיילדת הרבה מאוד שנים, ויש לי שבעה לוחמים עכשיו. הנשים שלהן, שלוש נשים בהיריון, ושתי נשים אחרי לידה. שתי הבנות שלי, התאומות, פספסו את זה. הן חיכו לזה, הבטיחו להן, ולכן כל יום חשוב. הן ילדו ממש לפני סוכות, והן מאוד רצו להישאר. שתיהן גרות במקומות הזויים, עם שמונה ותשעה ילדים, והן פספסו את זה. הן היו צריכות לחזור כשהבעל עדיין מגויס – אחד בלבנון ואחד באיו"ש. אין להן מסגרות לתינוקות, ואחד הילדים הפסיק לינוק ולא עולה במשקל. אין להן אפשרות להגיע לפעוטון בזמן. זה דבר דחוף. צריך לקחת בחשבון את כל אלה שהתחילו צו 8 בחופשת לידה, ולא רק אלה שעכשיו. גם אלה שהתחילו. חוץ מזה, המענק הכספי לא נותן מענה. אני רוצה שהאישה תהיה בבית. בתור רופאת נשים, אני רוצה שהיא תהיה בחופשה. שאישה תקבל את החופשה, את ההחלמה שהיא זקוקה לה. לתת מענק כספי זה לא מספיק.
אנחנו יכולים לתת רק כסף, אנחנו לא יכולים לתת משהו אחר, נכון? אנחנו מדברים על הארכת חופשת לידה. מענק כספי זה יפה, אבל אנחנו לא מדברים על זה. דרך אגב, ביטוח לאומי, כשהיא אומרת שכבר הקצו 10,000 שקל למשפחה מתוך ה-9 מיליארד שקל, ברגע שמאשרים לשלושה חודשים, התקציב נכנס לתוך המערבולת הזה. זאת לא תוספת, כי כבר חלק אושר.
זה מה שאני מבין, שזה חלק. אם, לדוגמה, 10,000 שקל שווים ל-50 מיליון, צריך להוסיף רק את ההפרש.
אדוני היושב-ראש, מדברים פה על רטרואקטיביות. הנשים האלה, שלא הייתה להן האופציה הזאת, שהן סיימו בדיוק את חופשת הלידה שלהן עכשיו.
תקשיבו, אין לי בעיה להרחיב את המעגל, אבל בואו נסגור קודם כול את המעגל הקיים, ואחר כך נרחיב אותו.
אפשר לבקש הבהרה? אמרת קודם שהרופאות לא נכללות בזה. קודם אמרו שכוחות הרפואה לא נכללים במענה הזה.
אני דיברתי על נשות קבע, ועלו כאן עוד אוכלוסיות שיכולות להיות רלוונטיות לתיקון הזה. אין לי נתונים לגביהן, והן גם לא בבקשה שהתבקשנו לעשות.
ביקשנו חד-משמעית לבדוק את נשות הקבע. אמרנו את זה. זאת אוכלוסייה שאנחנו לא ניתן לכם להתעלם ממנה.
אני לא אמרתי שאני מתעלם, אמרתי שאני לא יכול להוציא נתונים על נשות קבע. אין לי את הנתונים האלה.
ברגע שאנחנו משלמים את תגמול המילואים, אני יודע לומר כמה חיילי מילואים יש לי, וכמה נשים יש.
תקבל את זה מהצבא, מה הבעיה? יש להם נתונים. יש להם תעודות זהות, ותבדוק את זה עם תעודות זהות.
רבותיי, בואו ניתן לאנשים שהגיעו לדבר ונסיים את הישיבה, כי כבר החלטנו על התוצאות של הישיבה הזאת. בבקשה, תתחילי את ונלך לפי הסדר. מי שרוצה להגיד משהו, שיגיד. כולם בקצרה, ולא לחזור על הדברים.
תודה. כולנו בחל"ד עם תינוקות קטנים ואין לנו הרבה זמן. אני מפורום נשות המילואימניקים. גם אנחנו מודות לכם מאוד על כינוס הדיון הקודם וגם על ההתמקדות בנושא החל"ד, שבאמת נפל בין הכיסאות. היינו רוצות להגיד כמה דברים מעבר להחלטה שהתקבלה פה בוועדה, לגבי הארכת חופשת הלידה. אנחנו בעדה, כמובן, ומאוד חשוב וייסע לנשים שלא מצליחות לחזור למקום העבודה. יש לנו עוד כמה הצעות.
זה לא בדיון, לא בדיון. אני אומר לך משהו, זה לא בדיון. זה של ועדת הכספים. תבואו לוועדת הכספים, אני לא מוכן לפתוח את זה עכשיו. הלאה, תמשיכו לדבר.
אני אישה בפני עצמי וגם אשת מילואימניק – זאת ההגדרה הקסומה שרבות מאיתנו זוכות לה בימים אלה. אני עצמאית, ואני רוצה לספר לכם שמרבית ההכנסה השנתית שלי הייתה אמורה להתחיל בין אוקטובר לפברואר. אני כרגע בחודש שמיני, אמורה ללדת בשבועות הקרובים, וכל תחשיב דמי הלידה שלי מחושב על הכנסה שלא נכנסה, על הכנסה שלא התקבלה בגלל המלחמה. כרגע, אין לדבר הזה מענה. אם אתה מאריך לי את חופשת הלידה, אין לי איך לפרנס את הילדים שלי. בעלי נמצא בצו 8 עד זמן לא ידוע, וארגון שמאוד יקר לליבי, ואני לא אזכיר את שמו – הייתי אמורה לנהל עבורו תוכנית מייד בתום חופשת הלידה, החליט להקדים את התוכנית לחודש אחרי הלידה.
לגבי דמי לידה, אנחנו רוצים לתת. אם יש בעיות אחרות שנוצרות, אמרתי לכם, זה דיון שצריך לבוא לוועדת הכספים.
לחילופין, יכולים לחשב לך לפי השנה הקודמת, לפי החוק. זה נכון שאין מענה לעסק בצמיחה, אבל עקרונית אפשר לחשב לפי השנה הקודמת.
אני מדברת בשם עצמי ובשם נשות מילואים עצמאיות אחרות. למעשה, חלק מאוד גדול מההכנסה השנתית שלנו נפגע בעקבות המלחמה. לא נכנס כסף, והייתי צריכה להחזיק את הבית לבד. בעלי במילואים, לא יכולתי לעבוד לאור המצב. במצב הזה נפגעה ההכנסה שלי בצורה משמעותית, וחישוב דמי הלידה יושפע מזה. גם אם ייתנו לי עוד זמן לחופשת לידה, 10,700 שקל לא יעזרו לי.
נשות המילואימניקים עצמאיות שלא יכלו לעבוד בתקופת המלחמה עד עכשיו, איך זה משפיע על דמי הלידה שהן צפויות לקבל?
שלום, אני רוצה שתבינו כמה קשה לחזור אחרי חופשת הלידה. חופשת הלידה שלי הסתיימה, ויש לי פעוטה בת שלוש שנים ותינוק בן 4.5 חודשים שנמצא כאן. בעלי גויס ב-7 באוקטובר. הוא רופא בחטיבת מילואים, מטפל בחיילים בשטחי כינוס ובמפונים מהרצועה. אני אחות בבית חולים במחלקה בה עובדים במשמרות, וכעת אני בחל"ת. אין אפשרות לחזור לעבוד במשמרות כשהבעל במילואים, אחרת מי יהיה עם הילדים בערב ובלילה?
צריך להגביל את זה. זה לא שהיא הפסיקה את חופשת הלידה לפני ארבעה חודשים, ואנחנו נחדש לה. צריך להגביל את זה בצורה הגיונית.
חוץ מנשים שעובדות במשמרות, יש נשים שיש להן עסק, שהעסק שלהן על סף פשיטת רגל. יש תינוקות אבל אין להם מסגרת, כי אין מספיק מקומות ממוגנים.
הפתרון לגבי עסק שיש לו בעיות בגלל המלחמה, והתחשיב שלו יורד במסגרת חופשת לידה, זה יתוקן. מעבר לזה, לא נוכל להיכנס לכל בעיה ספציפית של כל עסק במדינה.
אני מהעמותה למען משרתי המילואים. בהמשך למה שאדוני אמר, אנחנו עמותה של מתנדבים. לא לקחנו מעולם שקל מהמדינה.
לא לקחנו מעולם שקל מהמדינה, רק מתנדבים. מה שמטריד אותנו פה זה שה-9 מיליארד הפכו פתאום ל-3.5 מיליארד.
מה זה מעניין אותי? אתה דואג כל הזמן למכלול שאתם מטפלים בו. אותי לא מעניין מאיפה זה מגיע, העיקר שיגיע.
אני אגיד לאדוני מה מטריד אותנו. הכסף הזה מיועד לעצמאים שפושטים את הרגל עוד מעט, ואם ייקחו את הכסף הזה מעצמאים - - -
מה אתה רוצה שאני אעשה? לא אתן את הכסף הזה בגלל שלוקחים את זה מעצמאים? הרי אין סוף לדברים האלה.
לא יודע. קודם כול שיחזירו תשובה. אני אתווכח איתך כשאני אקבל תשובה. אני לא יודע עדיין מאיפה הם יביאו את זה. מה אתה רוצה, שאני אעשה עכשיו דיון מאיפה מביאים את הכסף? אני אומר שקודם יביאו, ואחר כך נתווכח.
אני יודע שזה קצת חורג, אבל אנחנו מבקשים שה-200 מיליון שקל שהוקצו באופן מיידי כפיצויים לעצמאים, לא יעברו דרך - - -
הבנתי, בסדר. ניקח את זה בחשבון. ועדת הכספים צריכה לאשר את זה בסוף. אמרתי, אנחנו נכתוב לוועדת הכספים מכתב, שלא תדון בבקשות האוצר באופן כללי – גם בתקציב וגם בבקשות אחרות – אלא אם כן תהיה תשובה חיובית לפי החלטת ועדת הכלכלה. זה הכול. זה לגבי מענק לידה. גפני לא ידון באף בקשה, אז שייקחו את זה בחשבון. בואו נראה את האוצר גיבורים גדולים. אין צודק מהבקשה הזאת, והם יצטרכו לתת אותה.
אני מנעמ"ת, ואני רוצה לשים את הדברים בצורה יותר ברורה. חופשת לידה, לפי החוק, היא חצי שנה. אין בעיה. כסף היה רק לשלושה חודשים. אנחנו כמובן בעד הארכת חופשת הלידה. דמי הלידה לנשות המילואים, לכל מי שרק אפשר.
לכל מי שאפשר. אבל זה צריך להגיע מביטוח לאומי. למה? כי דובר על כך שהקרן של הצבא מיועדת לעזרה בשמירה על הילדים לנשים שאין להן אפשרות להשאיר את הילדים כמו רופאים ואחיות.
דובר על כך שאם נשים יוצאות לחל"ת ולא מפטרים אותן, תודה לאל, כי גם זה קורה, אבל אף אחד לא משלם להן את התוספת של הבעיות הסוציאליות – קרן השתלמות, פנסיה – הקרן תעזור. אי-אפשר שהכול יהיה מהקרן. הפתרון המדויק הוא ביטוח לאומי.
שלום, אדוני היושב-ראש, אני מפורום נשות משרתי הקבע. נמצא איתי פה נטע. אני רוצה להודות לכל חברות הכנסת שמסייעות לנו בשבועות האחרונים, ולהגיד תודה רבה גם לחברת הכנסת שלי טל מירון, גם לחברת הכנסת לימור סון הר מלך, גם לחברת הכנסת יוליה. אני רוצה להגיד שאנחנו באמת נשכחנו ונשארנו בצד. אני רוצה להצטרף לחברות שלי, לנשות המילואים, שמדברות על כך שייקחו את זה מהקרן הזאת או מקרן אחרת. לנו אין אפילו קרן, ולנו אין שום סיוע. קיבלנו אפס מענקים, אפס סיוע ואפס עזרה. אנחנו נמצאות במצב לא פחות קשה. בן הזוג שלי גויס ב-7 באוקטובר. הוא יצא מהבית בשבת, ומאז ראינו אותו פעמים ספורות, בודדות. אני בחופשת לידה שהוארכה הרבה מעבר למה שתכננתי. הרבה הרבה מעבר למה שתכננתי. אני עורכת דין במקצוע שלי, אני אוהבת לעבוד, ואני נמצאת בבית ככורח ולא כבחירה. בסופו של דבר, אנחנו פשוט נשכחנו. אני לא רוצה להגיד את זה בצורה יותר בוטה. יש פה קרן שמדברים עליה וביקשו נתונים מהביטוח הלאומי גם בדיון בשבוע שעבר, שנכחתי בו, וגם בדיון שלפניו.
הם יביאו את זה. את יודעת מה? זה גם לא משנה לי. ההחלטה תהיה שהן יקבלו. ברגע שיעשו את התקנות, כולן יקבלו. כמה זה יעלה? רוצים להביא לי את הנתונים ולהגיד לי כמה זה עולה? אין בעיה. עד הדיון בוועדת הכספים יהיו נתונים. אל תדאגי.
אני משדולת הנשים. אני רק רוצה לוודא שאנחנו מדברים על הארכת חופשת לידה ולא על מענק חד-פעמי.
אני מתמחה באורתופדיה. יצאתי בשבוע שעבר, אחרי שלושה חודשים של לחימה בעזה כמפקדת על פלוגת החייאה של חטיבה 14. באתי לדבר על הסיפור של הרופאות.
כי הן עובדות 350 שעות בחודש, וההארכה של חופשת הלידה עבורן, ביחס לאוכלוסיות אחרות, אפילו עוד יותר מאתגרת. עד 2021, הארכת חופשת לידה בתשלום הייתה - - -
אנחנו מדברים על מי שבעלה מגויס. מה זה משנה אם היא רופאה או משהו אחר? אין שום הבדל. למה את מדברת באופן ייחודי על הרופאות? מה הסיבה?
אנחנו מנהלות מאבק לתיקון ביטול הארכת חופשת הלידה כבר שנתיים, ולכן הגענו לדיון הזה היום כדי להעלות בפניך את הנושא. הנושא הזה נמצא על הפרק כבר שנתיים. ביולי 2021, כשהאוצר רצה לעודד אנשים לחזור מחל"ת לשוק העבודה, הוא ביטל את הסעיף שמאפשר לנשים במקצועות מיוחדים להאריך את חופשת הלידה. עכשיו במלחמה, זה עוד יותר מקשה.
זה עוד יותר מקשה. כשמישהי צריכה לעבוד 350 שעות בחודש, והיא צריכה לצאת לתורנויות של 26 שעות ולהשאיר לא רק תינוק בן ארבעה חודשים, אלא גם את הילדים שלה בבית.
לא, לא. זאת לא החלטה אין סופית. אנחנו מדברים על שלושה חודשים. אם יהיה צריך יותר, נדון.
אתם לא מבינים שכל חודש שאתה מוסיף, יש לזה עלויות תקציביות. תנו לנו לסדר את העניין הזה, ואם יהיה צורך, הנושא יבוא עוד פעם לדיון.
אדוני היושב-ראש, הבעיה פה עוד יותר חמורה. היא רופאה, היא בעצמה הייתה במילואים, נכון?
רופאים הם אוכלוסייה מיוחדת. גם אם בעלה מגויס, היא מגויסת גם בעצמה מתוקף זה שהיא רופאה, כי זאת בדיוק ההתחייבות שלה.
זה לא רק הארכת חופשת לידה. נשים שנשואות לאיש מילואים והן רופאות, עדיין צריכות למלא את כל השעות הרגילות שלהן. המשמעות של זה היא שהכסף שיוצא על בייביסיטר, למשל - - -
בחלק מהמקצועות, להעלות את גובה הפיצוי שאפשר להגיע אליו חודשית. כשאני מדברת עם מתמחה, היא אומרת לי שהיא הוציאה בחודש 6,000 שקל על בייבי סיטר כי היא עושה שבע או שמונה תורנויות בחודש. היא משאירה את הילדים שלה עם מישהו.
הבנו את הבעיה. כששניכם במילואים, יש היגיון בזה שתקבלו משהו מיוחד. אין ויכוח על זה בכלל. נבדוק את זה. את יכולה להכין לנו נייר על זה? את יכולה לשלוח לנו את זה בכתב?
תודה. אני מברכת על מה שעושים. בהמשך למה שנאמר קודם, אני חושבת שאנחנו כבר עמוק בתוך הבעיות, ויש הרבה יוצאי דופן והרבה שנופלים ונופלות בין הכיסאות, ולא נפרט כאן. אני מציעה שלקראת שבוע הבא, שיהיה בו דיון, אולי לעשות קול קורא או משהו ולשמוע על הבעיות.
לא, זה לא עובד ככה. עכשיו אני אשלח מכתב קול קורא, וכל אחד שיש לו בעיה ישלח לנו מכתב? לא צריך להגזים.
רגע, זה חשוב. זאת נקודה שהיא קריטית לכלכלה. המעסיקים לא מחזירים אותנו. הם לא מעסיקים אותנו בגלל שהבעלים שלנו במילואים. הם שואלים אותנו בריאיון עבודה - - -
אדוני היושב-ראש, במה שפנית אליי ואל חבר הכנסת בליאק כחברי ועדת הכספים, אנחנו נשמח לקבל את המכתב מוועדת הכלכלה.
עשיתי כבר. אנחנו ננסח את זה, וזהו. אמרתי שתהיה הארכה של חופשת הלידה, ועל זה אין ויכוח. גם לנשות הקבע וגם לנשות המילואים. מעבר לזה, בעיות ספציפיות, נדון בהן ביום רביעי הבא.
זה לא חונה אצלנו. זה חונה אצלם. לצערי הרב, ביקשתי את הנושא הזה אליי, והחליטו שוועדת הכספים תדון כי התקנות של חוק הפיצוי נדונות בוועדת הכספים.
יש פה עניין התנהלותי של המעסיקים, ששואלים אותנו בריאיונות עבודה, כשאנחנו מבקשות לחזור מחופשת הלידה, האם בן הזוג שלכם משרת במילואים. כשהם שומעים שכן, לא מאפשרים לנו לחזור לעבוד. זאת סוגיה שרלוונטית לוועדת הכלכלה.
ברור שאסור לו. עוד פעם התפרצת. תקשיבי, אני אוציא אותך ואני לא צוחק. את כל הזמן נכנסת לנושאים שאת רוצה, ואני אמרתי שאני לא דן בזה. את לא מבינה? ברור, דיברתי ברור, נכון? תכבדי את העניין ומספיק.
אני יודע שיש עוד בעיות. ברור לי. זה לא דבר חדש. יש המון בעיות שנופלות בין הכיסאות וזה ברור, אבל אנחנו לא נפתור אותן ברגע זה. אנחנו רוצים להתקדם עם מה שבאנו לדון בו, ואנחנו רוצים למצוא פתרון. הרופאות העלו טענה נכונה בסוגיה הזאת, ואנחנו נבדוק אותה. מי שמעלה טענה לסוגיה הספציפית – גם היא העלתה טענה כזאת – בסדר. אנחנו לא נתפרס כי לא נסיים את הדיון, ובסוף לא נפתור את הבעיה שלשמה באנו. הבנת? אני מנסה להסביר לך את זה, ואת מתעקשת על זה כל הזמן.
בסדר גמור. הפתרון שנתתם הוא רוחבי ונותן את המענה. אנחנו נשמח שהוא יקרה בהקדם, רק לא על חשבון - - -
קודם כול, אני מכבד מאוד את ההחלטה הניהולית שלך לסיים נושא קריטי כמו חופשת לידה. אני חושב שאנחנו, הבית הזה חייב לקחת את הסוגיה הזאת כרכיב בחוסן שלנו. יש עוצמה גדולה לעם הזה, יש חסינות גדולה ואנחנו יודעים להגן על עצמנו. המשימה שלנו כרגע היא לייצר חוסן. לא חוסן אישי, פרטני, אלא חוסן כלכלי וחוסן כתחושת סולידריות של העם הזה. אם אנחנו הולכים להפקיר 2%-3% שיוצאים החוצה כדי להפגין את העוצמה הגדולה שלנו, ומפקירים את העורף, זאת תהיה בכייה לדורות. יש לנו הזדמנות לחזק את הסולידריות שבאה לידי ביטוי מדהים בחודשים האחרונים.
אני חושב שזאת נקודה מאוד מאוד חשובה, וצריך לעזור לנשות המילואים. אנחנו רואים ושומעים פה אותן בנושא דמי הלידה. זה חשוב, וזה סיוע. נכון שזה תקציבי, אבל זה המעט שבמעט שנותן להן את הצד הנפשי והכלכלי שאפשר לסייע להן.
אני אשמח להתייחס. אני בת 27 ואני משרתת במילואים תחת צו 8 מה-7 באוקטובר. אני נמצאת כאן היום כי אני איבדתי לגמרי את הזכאות שלי לדמי לידה בעקבות ההתייצבות למילואים. תקופת מילואים לא נחשבת כתקופת אכשרה לתקופת חישוב הזכאות לדמי לידה. לא חצי שנה, לא שלושה חודשים – אפס. זה ממש החוק. זה לא הגיוני, זה לא סביר. פניתי לביטוח לאומי שבע פעמים כדי לוודא שזה אכן המצב, והתשובה שקיבלתי היא שהדרך היחידה שלהם לעזור לי, היא להגיד לי להפסיק לעשות מילואים ולצאת לעבוד מחר, כדי שתהיה לי זכאות.
מודעים לבעיה הזאת. עם היום הקובע שלה היה בתקופת המילואים, יש כאן בעיה. היא יכולה לפנות אלינו פרטנית.
התיקון צריך להיות רוחבי, לא פרטני. סליחה, אם יש אותה, יש עוד. מה השטויות האלה? התיקון לחוק צריך להתבצע בצורה רוחבית.
אני אגיד לך שלא משנה מה היה היום הקובע שאני לא אהיה זכאית. תן לי להסביר לך. השתחררתי משירות קבע מאוד ארוך בפברואר 2023, טסתי לחצי שנה לטיול עם בן הזוג שלי, וחזרנו לחיים מתוך הבנה שאני חייבת לחזור לעבוד כדי לא לאבד את הזכאות לדמי לידה. הייתי אמורה להתחיל לעבוד מייד אחרי החגים, ובגלל שפרצה מלחמה, לא התחלתי לעבוד. זה פרטני, אבל זה רלוונטי 22 חודשים קדימה.
הבנתם את הבעיה ואני רוצה להמשיך ולדבר על בעיה נוספת, שהיא לא פחות חמורה.
אני רק אתייחס, כי כבר העלית את זה. המקרה שלך מוכר והוא נבחן. אלה הדברים שאני יכול להגיד כרגע.
תודה. אני חושבת שהפתרון לזה הוא שינוי חוק דמי לידה, כך שתקופת מילואים תיחשב כתקופת אכשרה, כמו שהיא נחשבת לטובת אבטלה.
אני אשתחרר ממילואים בחודש שביעי-שמיני בתרחיש אופטימי. אני לא אוכל להיקלט בשוק העבודה, בטח לא במשרה רלוונטית לתחום שיש לי בו ניסיון תעסוקתי, ובטח לא בשכר רלוונטי. אני מגיעה לחפש עבודה מעמדה - - -
מישהו עוד רוצה? ביטוח לאומי, אני מבקש שביום רביעי הבא תביאו לנו תשובה על העניין שהיא העלתה. לא פרטני אלא באופן כללי.
אם זה לא משליך על הכלל, אין לי בעיה. אבל אם צריך לעשות תיקון, תביאו אותו לפחות לתקופת המלחמה.
בתנאי שהיום הקובע של הפסקת העבודה היה בתקופה שהיא כבר עבדה. אם היום הקובע, היום שהיא הפסיקה לעבוד, היה בתקופת המילואים, כמו במקרה הזה, ואין לה גם 15 חודשים - - -
אז תביאו פתרון, ותגידו אם זה נפתר. שבוע ימים מספיק כדי לפתור בעיה, נכון? לא צריך בשביל זה שנים.
שלום, אני סגן אלוף במילואים, מילואימניקית בעצמי. אני מגויסת מה-7 באוקטובר וגם אימא לשלוש בנות. אני מייצגת פה את צה"ל, את אגף כוח אדם בהקשרים שדיברנו עליהם, בדגש על הארכת חופשת הלידה. קודם כול, צריך להבין שנתנו מענים ויש פה כמה סוגיות שעלו. אני לא רוצה להתייחס נקודתית לכל מקרה, אבל נתנו מענים במסגרת קרן הסיוע. אני מדברת על ה-70 מיליון, ותכף אני אתייחס לקטגוריה השנייה שלה. הגיעו אלינו 6,500 בקשות על אובדן הכנסה של בני ובנות זוג של משרתי המילואים. הקרן שלנו בוחנת כל בקשה כזאת באופן פרטני.
אני נמצאת באופן אישי בוועדות חריגים אחת לשבוע, ואנחנו נותנים מענה גם לבני ובנות זוג שלא חזרו לעבודה בגלל הארכת חופשת לידה. הקרן נתנה לזה מענים עד היום. עולות פה כל מיני סוגיות פרטניות חריגות, וחשוב להגיד שלקרן יש מענה גם לסוגיות חריגות, כמו שהגדרת, היושב-ראש, דברים שנופלים בין הכיסאות. אנחנו יודעים לתת מענה פרטני, וכמובן, תלוי אסמכתות. אנחנו מדברים גם באופן אישי במקרים מסוימים עם מי שפונה.
לגבי החלטת ממשלה שאושרה השבוע, ובאה לידי ביטוי – חלק מהחלטת הממשלה תבוא לידי ביטוי כבר בימים הקרובים. בהקשר לסוגיה שעלתה פה בוועדה, המענק שמדובר עליו – 10,700 שקל – מוגדר כרגע כמענק חד-פעמי, ואנחנו עובדים עליו בשיתוף עם קבלת נתונים גם מביטוח לאומי ובשיתוף האוצר.
ברגע שיחליטו על הארכה, ברור שלא צריך את המענק החד-פעמי, כי הם מקבלים את זה בצורה אחרת. לכן, יש פה שילוב תקציבי וזה יורד מזה. זה לא יהיה מה שאמר ביטוח לאומי. העלות הנוספת תהיה פחות.
אם אני אישה בחופשת לידה ואני מקבלת הארכה, אני לא צריכה את המענק החד-פעמי. אני מקבלת כסף לעוד שלושה חודשים. זה לא יהיה 117 מיליון אלא פחות 50 מיליון. לכן, ההחלטה יותר קלה בעניין הזה וחלק מהתקציב קיים.
בהתייחס לסוגיה של הקבע, אני מייצגת פה את מערך המילואים וזה העיסוק היום-יומי שלי. אני ראש תחום פרט של מערך המילואים. קשה לי להתייחס, אבל אני בטוחה שצה"ל יהיה בעד החלטה כזאת, ואני אעביר את זה הלאה למי שנדרש בתוך צה"ל.
לפי הדברים ששמעתי גם עכשיו וגם קודם, הפתרון הוא דווקא דרך הקרן ולא דרך תיקון חקיקה. אולי זה גם יותר פשוט.
לא, לא. אני חושבת שזה לא יכול להיות דרך הקרן. זה חייב להיות בחקיקה. הכסף ייגמר מחר בבוקר.
שלום, אני אימא לשלושה ילדים ובעלי סגן אלוף בשירות קבע. אני רופאה מתמחה בבית חולים שיבא תל השומר.
לא. בעלי סגן אלוף בקבע ואני רופאה מתמחה. כשאני נדרשת פעמיים-שלוש בשבוע לצאת מהבית לתורנות שאורכה 26 שעות, אני אפרט מה המשמעות. זה אומר שבבוקר אני לא יכולה לקחת את הילדים לגן, אחר הצוהריים אני לא יכולה להחזיר מבית הספר, בלילה אני לא יכולה להשכיב אותם לישון, ולמוחרת שוב אני לא קמה איתם בבוקר בגלל שאני עדיין בעבודה.
אני רוצה להבין, ב-9 מיליארד מדברים על סיוע כזה, לא? אמרתם שנותנים כל מיני פתרונות לנשים. כרגע זה רק למילואים.
מאוד קשה להתחשב במתמחות כי אין תקנים, אין מי שיכסה. כרגע עלינו ל-10 תורנויות בחודש. יש מחלקות שעושות 10 תורנויות בחודש, וזה אומר שלוש פעמים בשבוע לצאת מהבית ולא להיות בבית. אני רק רוצה לסיים עם דוגמה קטנה. בסוף השבוע האחרון בעלי שוחרר הביתה לסוף שבוע ראשון. ישבנו לארוחת שישי עם שלושת ילדינו, התקשרו אליו, והוא נאלץ לקום, לעזוב אותנו ולחזור לבסיס. אני לא יכולה לדמיין מה היה קורה אם הייתי באותו רגע בהתמחות בבית החולים, אחראית על 40 ילדים. מי אחראי על הילדים שלי?
רגע, אני רוצה לסכם את זה. אנחנו נוציא מכתב למשרד האוצר, קודם כול, ואני רוצה מכתב גם לוועדת הכספים שתגבה את ועדת הכלכלה. תנסחו לנו את זה. אנחנו נחתים את חברי הכנסת בעניין הזה. אני גם אדבר עם גפני על הגיבוי שהוא צריך לתת, כדי שזה יעבור כמה שיותר מהר. צריך לכלול גם את נשות המילואים וגם את נשות אנשי הקבע במקרה הספציפי הזה, וזה לא תקדים לשום דבר. זה רק לעניין חופשת לידה.
אני קורא לזה חופשת לידה. דמי לידה, בסדר. מקובל עליי. יש דברים חריגים ששמענו, כמו הנושא של הרופאות והרופאים. באמת צריך לתת לזה מענה מיוחד. ביום רביעי הבא נמשיך את הדיון, אחרי שנקבל תשובות ממשרד האוצר ומביטוח לאומי לעניין הזה. אנחנו נלחץ על זה שהתשובות האלה יספקו אותנו, ונדון במקרים החריגים במסגרת הדיון הבא.
כבוד היושב-ראש, רק דיוק אחד חשוב. צריך לוודא שההחלטה שלכם מוחלת מעבר. יש לנו נשים שילדו תאומים, שלישיות, שחופשת הלידה שלהן ארוכה יותר.
אני אתן פתרון קטן. אני צריכה לשלם קרוב ל-12,000 שקל למטפלת. אם אפשר לדאוג להורים האלה.
יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה פנתה לשר הבריאות בעניין. אנחנו מבינים שיש עניין, אנחנו נטפל בו.
שר הבריאות לא חזר עם תשובות ליושבת-ראש הוועדה. בישיבה האחרונה ביום שני הוא אמר שהוא לא מסוגל לעשות שום דבר בנושא. אין לנו את השר ואין לנו אף אחד. יש לנו רק אתכם.
ועדת הכלכלה תרמה את עצמה לנושא נשות המילואים גם בנושא החל"ת וגם עכשיו. אנחנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות מכל הסוגים. יש לזה ועדות אחרות. אנחנו תרמנו את עצמנו, אנחנו נתרום את עצמנו בשמחה. אנחנו לא עושים טובה לאף אחד, זה התפקיד שלנו, אבל אלה לא הדברים שאנחנו מטפלים בהם באופן שוטף. בנושא הזה נלך עד הסוף. עשינו את זה בחל"ת ונעשה את זה גם עם חופשת לידה. יש בעיות פרטניות או בעיות ספציפיות, כמו נושא הרופאות – צריך לטפל בזה. אני לא אומר שאנחנו נתחמק מזה; אנחנו נטפל גם בזה. אבל אני לא רוצה שזה יפגע במכלול. המכלול הוא שצריך לסייע להאריך את חופשת הלידה. זאת הבעיה מספר אחת שצריך לטפל בה כרגע. יש לזה עלות תקציבית, ונטפל גם בעלות התקציבית הזאת. אני חושב שגם השרים שמטפלים בזה וגם חברי הכנסת צריכים לתת את הדעת על העניין הזה. אדם שמשרת במילואים בחזית כבר שלושה חודשים, ואשתו בחופשת לידה, מה היא צריכה לעשות? ברור שצריך לעזור לה. אין על זה ויכוח בכלל.
אדוני היושב-ראש, אני לא דיברתי כי יצאתי. לגבי הרופאות, הארכת חופשת לידה בתשלום – צריך, אבל זה לא פותר את הבעיה כי היית רוצה שאילת תסיים חופשת לידה ותוכל לחזור לעבוד כי אתה צריך בתי חולים.
יש הרבה בעיות כתוצאה מהמלחמה, אבל אתן צריכות להבין, אנחנו במלחמה. זה לא שאנחנו יכולים לפתור את כל הבעיות. תבינו דבר אחד, ככל שמרחיבים את המעגל התקציבי, בסוף אנשים ישלמו על זה. בסוף מישהו צריך לשלם על זה, וזה אנחנו. תהיה העלאת מיסים, יהיו דברים אחרים ויש גבול למה שאפשר לעזור. צריך להבין את זה. כל אחד צריך לתרום את שלו, וזאת העמדה הבסיסית שלי. לכן, לא תמיד אני מאשר הרבה מאוד בקשות. עכשיו מגדילים את תקציב הביטחון, וצריך להגדיל את תקציב 2024 בקרוב ל-100 מיליארד שקל. אי-אפשר להגדיל אותו רק דרך הגדלת הגירעון, וצריך לראות כמה זמן המלחמה תהיה. דבר שני, יש גבול גם למה שאפשר לעשות.
זה הציבור הקטן שלנו שגם מטפל בחולים, גם הולך למילואים, גם משלם מיסים, גם מחזיק את המדינה ואין מי שמייצג אותנו. זה לא הגיוני.
עם כל הכבוד, אני לא חייב לשמוע את זה, מכיוון שהממשלה כבר נתנה 30 מיליארד שקל רק לדברים האלה, ועוד 100 מיליארד שקל הולכים לתת בתקציב 2024, אז להגיד שלא נותנים ונותנים רק לישיבות? זה לא במקום. מספיק כבר עם זה. תודה, הישיבה הסתיימה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:20.
והשמטות.
