פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



38
ועדת הכלכלה
01/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 256
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ' בטבת התשפ"ד (01 בינואר 2024), שעה 12:00

פתרונות למחסור בכוח אדם בענפי התיירות, החקלאות והתעשייה עקב המלחמה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
אלי דלל
שלום דנינו
בועז טופורובסקי
סימון מושיאשוילי
אלון שוסטר

ולדימיר בליאק
סימון דוידסון
יוסף עטאונה
אליהו רביבו

אורן לביא - מנכ״ל משרד החקלאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסף לוי - סמנכ״ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רקפת לוי - סמנכ"לית מנהל חווית התייר, משרד התיירות

מיכאל יצחקוב - רמ"ט שר התיירות, משרד התיירות

נועה שפיצר - מנהלת אגף, משרד הכלכלה והתעשייה

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

נועה שוקרון - משרד האוצר

משה נקש - רשות האוכלוסין וההגירה

שרון אמיר - מנהלת אגף מגזר עסקי, רשות האוכלוסין וההגירה

תובל בן אורי - נציג מחלקת אמנות, משרד החוץ

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משר, משרד העבודה

שרית דמרי - המוסד לביטוח לאומי

אסנת מארק - חברת כנסת לשעבר

אלי כהן - נשיא, התאחדות המלונות

דניאל קלוסקי - מזכיר ארגון מגדלי ההדרים, תנועות ההתיישבות

מיכל וקסמן חילי - ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

יוסי אלקובי - נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה, התאחדות המלאכה והתעשייה

יאיר שלם - משנה למנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית

ישי פולק - מנכ"ל נשיאות המגזר העסקי

ורוניקה רוזנברג - מנכלית ארגון חברות הניקיון בישראל

צבי בניון



ניר גז



דקל ליפשיץ



מרב לשם גונן



נופר בלכשטב

ד"ר עידית חנוכה

הדס צנוירט



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


פתרונות למחסור בכוח אדם בענפי התיירות, החקלאות והתעשייה עקב המלחמה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: פתרונות למחסור בכוח אדם בענפי התיירות, החקלאות והתעשייה עקב המלחמה. גם פתרונות, וגם אני רוצה לראות מה קורה עם העובדים הזרים בכל אחד מהתחומים שמדובר בהם, כולל הנושא הפלסטיני, אם מישהו רוצה להתייחס אליו. אבל לפני זה נמצאים אתנו משפחות החטופים. בבקשה.

קודם כל תודה רבה על הזכות לדבר. שמי דקל ליפשיץ. אני נכדו של עודד ליפשיץ שחטוף כבר 87 ימים בשבי. אגיד מה שאמרתי כבר בוועדה קודמת, ש-30 יום זה קשה. 60 יום זה כבר מביך. אנחנו לקראת ה-90 יום שזה כבר הופך להפקרות. זה פשוט הפקרות בפעם השנייה אם לא השלישית שהם נמצאים שם ולא רואים אור יום. פשוט לא רואים אור יום. לא יודעים מה מצבם. אני לא יודע לומר אם סבי חי או מת. אני לא ישן בלילה. אתמול הייתה שנה אזרחית חדשה. אנחנו לא חגגנו. אנחנו לא נרדמנו בלילה. מבחינתנו, אנחנו עדיין ב-7 באוקטובר, יותר נכון 87 באוקטובר. הזמן שלנו עצר מלכת.

העדויות למה שקורה שם יוצאות יום-יום. אני יודע את זה, כי אני מתעסק בזה ואני עוקב אחרי זה. מה שקורה שם הוא לא אנושי. התחקירים מהמסיבה הם לא אנושיים, והם קורים שם גם עכשיו. כל מי שמעוניין רק לצפות בכמה כתבות, בניו יורק טיימס יצא על מה שקרה שם, יכול להבין מה הם חווים שם ברגע זה. שהזוועות האלה לא נגמרו. הן רק ממשיכות, והן לא ייעצרו עד שהם יחזרו אלינו הביתה.

וכאן אנו פונים אליכם חברינו. האנשים שמייצגים אותנו בממשלה הזאת. כולכם אנשים מכובדים עם זרועות ארוכות, עם קשרים מאוד גדולים, שיודעים להפעיל כוחות. יש להם השפעה. אנחנו צריכים אתכם משאירים את זה על סדר-היום, צריכים אתכם דוחקים את זה. שתהיה עסקה שהם יחזרו אלינו כבר הביתה. אנו כבר מאבדים את זה לקראת היום ה-100. הופכים לתלת ספרתי בימים. כבר נהיה לא הגיוני. מאבדים צלם אנוש. משפחות מתפרקות. אנחנו רואים פחות ופחות פרצופים אתנו במטה, כי הם לא מצליחים. זה כבד לנסוע. הם לא קמים בבוקר מהמיטה. כל בוקר כשאתה פוקח עיניים, אתה מנסה להבין אם זה חלום או מציאות. אם זה באמת מה שקורה עכשיו. אל תיתנו לזה לרדת מסדר-היום. שימו את זה בפרונט כמה שיותר וכל הזמן. תודה רבה.

אני נופר בוכשטב, אחות של יגב. אעשה את זה קצר גם כי דקל אמר דברים כל כך חשובים ונכונים ואין מה להוסיף, וגם כי זו ועדה חשובה כל כך.

אנחנו מקיבוץ נירים, אבי חקלאי, דור שני בחקלאות. שבוע שעבר קם בבוקר באוהל מול הקריה והלך לעבוד בשדה כי אין חקלאים, אין מי שיעבוד, אז הוא קם בבוקר והלך לעבוד למרות שהבן שלו נמצא בעזה. הבוקר אני פה יחד עם אימא, אבא הלך לעבוד, שוב – כי יש מתנדבים, יש אנשים שבאים לעזור אבל מישהו צריך להדריך אותם. מישהו צריך להגיד מה לעשות. אני מחזקת אתכם בוועדה, זה באמת מאוד קרוב לליבי, החקלאות, העבודה. זה באמת מאוד חשוב אבל לא בגלל זה אני פה. אני פה בגלל שיגב נמצא בעזה. יגב ועוד 132 אנשים. הם נמצאים שם, הם לא יכולים לזעוק. הם לא יכולים להגיד כמה קשה להם. הם לא יכולים לומר שכואב להם, ואנחנו חייבים להיות הקול שלהם פה. אנחנו חייבים להמשיך לספר את הסיפור. אני יודעת שלפעמים קשה לשמוע אותנו. אנשים רוצים לחזור לשגרה, לחזור לחיים. מבחינתי היום זה אחד הימים היותר מפחידים. התחלפה שנה, אנחנו ב-2024, ומבחינתנו, אין סיבה לחגוג ולשמוח. השנה אצלנו נעצרה. אני סטודנטית. אתמול התחילה שנת הלימודים. אני לא חזרתי ללמוד. אני כבר 87 ימים לא הלכתי לדוקטורט שלי, הוא נעצר, והדבר שהכי הייתי רוצה עכשיו זה לחזור למעבדה. אבל אי אפשר כל עוד יגב נמצא שם. אי אפשר לחזור לשגרה, אי אפשר לחזור לחיים שלנו. אנחנו רואים כמה הזמן שלהם הולך ואוזל ופשוט אין מה לעשות. אנחנו חייבים להמשיך לתפקד. אנחנו מתפקדים על אוטומט. משפחות מתפרקות – סליחה אם אני חוזרת על הדברים של דקל. זו התחושה של כולנו. אנו לא יכולים להמשיך במאבק הזה. אנחנו מרגישים שהעם אתנו, תומכים בנו, אבל כמה אנחנו עוד יכולים להחזיק? 87 ימים, מתחילים לתכנן את היום ה-100 וזה בלתי נתפס. זה לא הגיוני. אנחנו צריכים את העזרה שלכם להוציא אותם משם, לעשות כל מה שאפשר. אנחנו צריכים שתהיו אמיצים, תהיו פעילים, תפעלו לעסקה, תעשו כל מה שאפשר כדי לקדם את זה. באמת, חוץ מלומר תודה שאתם ממשיכים לתמול ולעזור אין לי הרבה מה לומר. אנחנו צריכים אתכם אתנו. תודה.

תודה רבה. צריך להמשיך בנושא של סדר-היום. חברי הכנסת, רוצים להתייחס? אבל בקיצור בהתחלה, ואחר כך תוכלו להמשיך. רוצים לומר משהו?

הגישה הזו, שאני שומע שהתוכנית הולכת להחליף את כל הפלסטינים, על זה אני רוצה להעיר כמה הערות. אני חושב, שצריך לעשות את זה באופן מדורג. אני אומר שזה גם עמדת הצבא מהגוף הכי מוסמך שהם בעד להכניס עובדים פלסטינים באופן מדורג, ולתת לזה זמן. זה תהליך שצריך לקחת שנה עד שנחליף את כל אותם עובדים פלסטינים וזה מכמה סיבות: אחת, על מנת לא להפיל את רמת החיים ביהודה ושומרון בצורה דרמטית, שזה יכול להביא לנו לבעיות ולאי שקט שם שזה גם בעיה ביטחונית. בוא לא נעצום עיניים. זה דברים שאמרתי בחוץ וביטחון – אחזור עליהם פה. אני חושב שירושלים המזרחית וכל הכפרים שנכנסים לארץ באופן חופשי עם לוחית צהובה הם לא פחות לכאורה עוינים בשום פרמטר וראינו את הפיגועים האחרונים. אי אפשר לומר: אלה עוינים ואלה פחות, ובוא נעצור את הכול. צריך גם לתת למשק הזה של יהודה ושומרון למצוא לעצמו פתרונות בהדרגה של תעסוקה. זה יהיה טוב לכולנו. אז הצעתי, להתחיל באופן מדורג לטובת החקלאות המרוחקת. אפשר לגבות את זה באיש ביטחון, הסעות מסודרות. זה דורש פחות לוגיסטיקה מעובדים זרים, וכמובן, גם מרחבי בנייה שהם קצת מרוחקים מתושבים, ויש כאלה הרבה בארץ, שכונות שלמות שנבנות מחוץ למרכז הערים. וזו דעתי.

יחד עם כולם אני מניח, תחת הרושם הכבד הזה של הצורך להמשיך לעסוק בהשלכות הכבדות של המלחמה, בלי לאבד קשר עין עם המשימה הכל כך חיונית של השבת החטופים. אני רוצה לחזק את הדברים של חברי שלום. אני רוצה להוסיף ולומר ש – איך אמרנו? אנחנו לא עוסקים או כן עוסקים ביום שאחרי. אני מציע שנעסוק בכאן ועכשיו. אם כאן ועכשיו, מהסיבות שקשורות לכוחות הביטחון - אין עובדים פלסטינים, אז צריך לתת פתרון מהיר ככל האפשר אך גמיש ככל האפשר, שאפשר יהיה גם לסגת ויהיה אפשר להמשיך – אין בעיה. אנחנו צריכים לשמור לעצמנו את כל הקלפים ולא להתחייב מראש על נתק כלכלי בינינו לבין יהודה ושומרון לפני שאנו בטוחים שזה הצעד הנכון. תודה.

בקצרה. לא אחזור על הדברים שנאמרו פה כי אני תומך בהם – גם של שלום דנינו וגם של שוסטר. מה שכן, צריך פשוט לאפיין את הענפים השונים בבנייה, תיירות, חקלאות, תעשייה כי אנו רואים שלמשל בחקלאות רוב העובדים היו עובדים זרים, ובהתאם בבנייה היו חלק גדול יותר מהצד הפלסטיני אבל אין ספק שצריך לאפיין ולעשות את זה בהדרגה כי עדיין אני חושב שצריך לשמור על משהו שקשור לצד הביטחוני. לא שלי יש אותה קונספציה, אבל בכל מקרה, אם יהיה רעב ביהודה ושמרון, תהיה בעיה.

בוקר טוב לכולם. אני חושב שיש פה הסכמה בין כלל חברי הוועדה, חברי הכנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה שבין הפלסטינים ובין לא פלסטינים, יש ענפים שמשך שלושה חודשים נשארו שוקת שבורה. המטרה שלנו מעבר להצהרות ודיבורים על היום שאחרי, אנו צריכים להציע פתרונות. כי אם הענפים האלה ייפלו, זה יהיה נזק מאוד כבד לכלכלה שלנו, גם בתחום הכלכלה, גם בתחום הבנייה, גם בתחום התיירות. בעיקר העת הזו מבקשת פתרונות ופחות הצהרות. תודה.

תודה, אדוני. אני שונה לגמרי בתפישה שלי מכם. אסביר איך. קודם כל, אני יושב בוועדת עובדים זרים. כל הדיונים בחודשיים האחרונים ואנו – ענבל לא נמצאת פנה, אבל עשו עבודה מדהימה, ויש פתרונות, אבל קודם כל המדינה ואתם הממשלה צריכים להחליט: כן או לא. אי אפשר להיות באמצע. אי אפשר לומר אולי כי החקלאים מחכים והקבלנים מחכים והתאגידים מחכים. כולם מחכים להחלטה האם אתם רוצים להביא עובדים פלסטינים ליהודה ושומרון או לא. ולדעתי אתם טועים בגדול, כי קרה משהו ב-7.10, ואי אפשר לומר שחוזרים חזרה ומביאים עובדים כי נקבל את זה בפרצוף במקום אחר. הדעה שלי: לא, אין יותר עובדים פלסטינים. זה נעלם מהעולם, ואני אומר זאת כי יש פתרונות, ועשו הסכמים בילטרליים עכשיו גם עם הודו וגם עם סרי לנקה וגם עם אזרבייג'ן ויש מבדקים לעובדים בחו"ל בשבועיים האחרונים, ומביאים עובדים, והחקלאים יודעים טוב מאוד שיש 2,800 מכסות שהביאו לחקלאים. אתה יודע כמה חקלאים משכו? פחות מ-400. ואני מדבר אתכם על אלפיים ו- והמנכ"ל פה יודע. עובדים זרים וחקלאות.

הייתי נזהר מזה.

אתה טועה בגדול.

זה המידע שנותנים לחברי הכנסת.

זה מה שקיבלנו בוועדה.

לא נתנו להם את המכסות עדיין.

אדוני מדבר על ההזמנה מסרי לנקה בלבד. זה הנתון. לא הזמינו מסרי לנקה כי התאילנדים חוזרים.

זה העניין. החקלאים מחכים עדיין לתאילנדים - לכן לא לוקחים את המכסות מסרי לנקה אבל עדיין יש מעל אלפיים מכסות שקיבלו ורק 380 משכו אותם. זה הנתון שקיבלנו.

אראה לך בשמחה.

לגבי מלונאות, אבסורד, ששבועיים אחרי 7.10 הרשו ל-8,000 עובדים פלסטינים, להגיע, חלקם גם למדינת ישראל וחלקם היו צריכים להגיע לבתי המלון. תארו לכם שבבית מלון של מפונים מגיעים עובדים פלסטינים ונותנים להם שירות. נפלנו על הראש? לא קרה דבר ב-7.10? יש פתרונות, צריך למצות אותם, להביא עובדים זרים, כפי שקורה בהרבה מדינות בעולם. לעשות את זה מהר, קל, זריז, יעיל ולהביא את העובדים האלה. הם רוצים לעבוד. הם מקבלים פה פי ארבעה ממה שמקבלים בדובאי, אותו עובד זר. הם רוצים לבוא לפה, אבל תחליטו – כן או לא. אי אפשר להיות באמצע. תודה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני עם סימון בנושא. יש פה אירוע מאוד גדול, שהוא גם לפני 7.10. יש פה בעיה של כוח אדם. 7.10 והמלחמה העצימו את הנושא אבל אנחנו בבעיה מאוד גדולה בשלושת הענפים שאתה עושה עליהם היום את הישיבה. אקח את התעשייה, שגם שם יש בעיית עובדים. אני מכיר מישהו שיש לו מפעל אלומיניום שהיה מעסיק פלסטינים כי לו אין כוח אדם. אנשים לא רוצים לבוא לעבוד, והיה מחזיק פלסטינים ועכשיו לא יכול להחזיק אותם כי גם לא משחררים אותם וגם במושב לא רוצים להכניס בינתיים פלסטינים. התושבים פוחדים להכניס והאדם, המפעל שלו במקום שיעבוד מאה אחזו כפי שעבד, היום לא עובד 30% ממה שיכול לייצר כי יש לו בעיית כוח אדם. אז קודם כל בעניין התעשייה - חייבים להכניס עובדים זרים. במפעל שאמרתי לכם זה מישהו שמייצר פרגולות ואלומיניום. אין מי שירתך לו. האדם מסכן לא עובד, המפעל לא עובד כי אין עובדים שיבדו. אם היה בא עובד זר והיה שולח אותו לקורס באחת המכללות שיש והיה לומד - היה יכול להמשיך להתגלגל. זה בתחום התעשייה.

בתחום התיירות זה בדיוק אותו דבר. חייבים להביא עובדים. אין עובדים. יש בעיית כוח אדם. באילת יש ירדנים ומאוד קשה, גם 7.10 הביא מצב שאנשים חוששים. הילד הולך לפה, כולם נכנסים ללחץ. בוא נשחרר להם קצת עובדים. אין מי שיבוא – בוא נשחרר להם. חייבים להתחיל להניע את הגלגל. בתחום התיירות חייב להכניס, בתעשייה ובחקלאות כמה שהיה חוסר והוספנו, עדיין צריך עוד. אסביר למה מהצד החקלאי – החקלאים – למדנו מכל מיני ארצות שמביאים עובדים זרים. אמיתי – התאילנדים הם עובדים שמתאימים לנו. הם מכירים – עכשיו הבאנו קצת מלאווים, בסדר, אבל הם לא ברמה המקצוענית כמו התאילנדים אז אנחנו מנסים להחזיר את העובדים, משכנעים אותם בכל מיני תמריצים שיחזרו לעבוד. אלה שלושת הענפים, ועוד ענף אדוני היושב-ראש שלא העלית, שיש מחסור ענק גם בנהגים של פולים, וסמיטריילרים, יש מחסור ענק. משאיות עומדות. היה פעם פילוט שניסו להביא מרומניה, או מאיזה מקומות, נהגים ארצה. תודה.

אני אתייחס בהמשך.

נמצאת אתנו עוד מישהי ממשפחת החטופים.

בוקר טוב. לי קוראים מרב לשם גונן ואני אימא של רומי גונן. היה לי קשה להתיישב ליד הכיסא הזה כי כתוב פה: שמור לחטופים. אנחנו 87 יום – יש לנו אנשים שאנחנו מאוד אוהבים, במקרה הזה זה הבת שלי. אנשים שהם חלק קריטי במירכאות מהכלכלה של הבית שלנו, בעזה. אני יודעת שאתם יודעים את זה, אני יודעת שאתם קמים עם זה בבוקר. אני מאוד מעריכה את העבודה שאתם עושים פה. יותר מזה, אני חושב שהדיון הזה על המחסור בעובדים הוא דיון חשוב מאוד. בכלל הנושא של כלכלה בישראל הוא נושא חשוב מאוד. אני חושבת שכולנו מבינים שכל עוד אנו עסוקים בלהבנות את הביטחון שלנו חזרה בתוך גבולות ישראל, הכלכלה תמיד תישאר אחד המקומות הראויים אצלנו, בטח ובטח כאשר יש לנו אזרחים שנמצאים בעל כורחם במקום שהוא מחוץ לישראל. הביטחון שלנו כמדינת ישראל, ההבניה שלנו והחוסן שלנו נפגע.

הדיון הזה שאתם מנהלים עכשיו הוא חשוב פי עשרה. איני מבינה גדולה בזה. אני פה כאימא, אבל אני רואה גם את הגיוסים למילואים, אני מבינה מתמטיקה פשוטה של כמה חסר לנו כוח אדם פה. ושוב, כוח האדם הזה תלוי מאוד גם ביכולת שלנו להבנות חזרה ביטחון.

אני פונה אליך יושב-ראש ועדת הכלכלה. הערכה רבה לוועדה הזאת, למטרה שלה, אבל אני מבקשת, כשאתם קמים בבוקר, נכנסים לוועדה, דבר ראשון שאני רוצה שתחשבו עליו – הוא איך אנו מקדמים את הבאת החטופים במטרה לשפר את הכלכלה שלנו. במטרה לצמצם את הנזקים שנגרמים עכשיו. אני תוהה. לי בפלאפון יש תמונה של רומי. כל פעם שאני מדליקה את הפלאפון אני רואה את הפנים שלה. אני לא באמת צריכה את זה כי אני קמה איתה בבוקר והולכת איתה לישון – הגדרה מאוד יפה למה שאנו עוברים בלילה. הייתי מצפה שבכל חדר ועדה עד שכולם יחזרו תהיה תמונה לפחות אחת שמזכירה את החטופים. לפחות. אני מזמינה אתכם לראות איך אתם כן מיישמים את זה כדי שיהיו נגד עיניכם כי החטופים והשיבה שלהם קשורים באופן ישיר לכלכלת מדינת ישראל ובכלל, לתפיסה שלנו כמדינת ישראל, לערכי המדינה, לערכים שעליהם אנו מגדלים את ילדינו, לערכים שעליהם מדינת ישראל בנויה, הצבא שלנו בנוי, בטח ובטח לביטחון וליכולת שלנו להפוך את הכלכלה שלנו לסוף-סוף יציבה. אני מודה לכם שוב גם על הוועדה הזאת, גם על הדיונים החשובים, גם על האפשרות להיות נוכחת בוועדה הזאת ובעיקר על העובדה שאני בטוחה שכשאנחנו נצא מהחדר - לא תשכחו לא אותנו ולא את החטופים, ותחשבו בכל רגע מה הפעולה הבאה שאני יכול ויכולה לעשות כדי להשיב אותם לכאן בריאים, שלמים ועכשיו. תודה לכם.

תודה.

אפשר להודות לה, על איך שהיא מתנסחת באחריות, באיפוק, בדאגה.

תודה רבה.

בוועדה לזכויות הילד יש כל התמונות של כל הילדים, ויש כאלה שעדיין לא חזרו, וסימנו מי חזר ומי לא.

אני חייב להמשיך בישיבה. מתנצל על כך אבל אין לי ברירה.

נתחיל במשרד החקלאות. יש להבין דבר אחד – הנושא הזה של עובדים זרים זה הפתרון היחיד כרגע שאפשר לגבי הנושא של העובדים. כל עוד לא מכניסים עובדים פלסטינים בחקלאות, זה חולק לעובדים זרים ולהרבה מאוד עובדים פלסטינים. העובדה שיש עיכוב מסוים בחלוקת המכסות יוצרת מצב, שהמדינה תשלם יותר פיצויים. בעקבות המלחמה זו התוצאה – כי אם אין עובדים זרים כדי שיזרעו - לא מדבר על לקטוף כבר. ברור שזה כתוצאה מהמלחמה. לכן המדינה תשלם יותר פיצויים במתווה הפיצויים, ואנו צריכים לסיים את הסאגה הזאת אחת ולתמיד כי אנו משלמים על זה סתם – גם לא מפתחים את הישוב וגם משלמים פיצויים לחינם. המנכ"ל, אני יודע שאמרת לי: תן לי שבועיים שלושה ואני רוצה לעשות בעניין הזה מתווה חדש. עברו שבועיים שלושה. אני צריך שהמערכת תעבוד כך שהדברים יתקדמו הרבה יותר טוב כדי – כי גם לוקח זמן להביא את העובדים הזרים. לא סתם אמרת - נותנים מכסה, אבל לוקח זמן להביא. גם זה זמן שיש לשקול אותו במכלול. אני יודע שגם בתעשייה וגם בקבלנים יש להם המכסות. עדיין לא הביאו את העובדים, באופן כללי.

בתעשייה חילקו מכסות?

תכף נשמע את התעשייה. בינתיים העובדים לא מגיעים. אם אין עובדים, והעובדים היחידים שהם עובדים הם הסינים שלוקחים 30,000 שקל בחודש – אפילו ל-40,000 הגיעו, נטו, התוצאה היא שמחירי הדירות תוך שנה יעלו באופן מיוחד.

וקבלנים יפשטו רגל בדרך.

בסופו של דבר כולם קונים דירות, ולכן יש לפתור את הבעיה הזו במהירות. גם אין התחלות בנייה – גם בקורונה התחלות הבנייה היו מעטות – בגלל הקורונה לא קנו דירות, ועכשיו בגלל המלחמה גם לא קונים דירות, כלומר הקבלנים מעכבים את התחלות הבנייה שלהם, את ההיתרים וכו', נוסיף לזה את עלויות העובדים שהן גבוהות, נוסיף את עלויות חומרי הגלם בגלל הבעיה עם החותים - כל מיני חומרי גלם שצריכים להביא מהמזרח. התוצאה היא שמחירי הדירות תוך שנה יעלו בגדול, אני צופה אפילו בין 10% ל-20% עלייה, כמו שהיה לפני מספר שנים. אז כל ההאטה שהייתה בשנים האחרונות תתבטל.

מה שאמרת זה בדיוק מה שקורה.

אני יודע שהמערכת עובדת. אין לי טענות. גם משרד הפנים עובד בזה. הם שינו את הפאזה של העניין מבחינת החשיבה. גם משרדי הממשלה. אבל צריך לתת זירוז הרבה יותר גדול לעניין הזה. בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה על הישיבה החשוב. הייתי פה לפני שבוע, שבועיים בוועדה אצל חבר הכנסת רביבו כמעט באותו נושא. כמובן הוועדה הזו מלווה את משרד החקלאות כל העת, ואנו עובדים יד ביד, וזו הזדמנות טובה להיות פה ולדבר על הדברים ולקדמם.

נושא העובדים הזרים בכלל בחקלאות או בשנה שאני נמצא הוא אירוע שגם משאב במחסור וגם אירוע במשבר עוד לפני המלחמה. צריך להבין את האירוע. זה לא אירוע שנולד במלחמה שפתאום אנחנו במשבר. המשבר היה גם קודם. הוא התעצם. אך יש לומר שהיה גם קודם. המשאב הזה היה במחסור. כל שיטת ההעסקה אם אתה שואל אותי כמנכ"ל היא פגומה, לא נכונה אבל אנחנו נמצאים בה, ועכשיו צריך לנצח עם מה שיש.

אעשה קצת סדר איך הדברים מחולקים בעובדים הזרים בחקלאות. יש קבוצה ראשונה שהם עובדים זרים כמו שהיה נהוג עד היום. יש שם מכסה של 40,200 עובדים זרים. עד היום הגיעו דרך תאילנד, היה הסכם ליטרלי עם תאילנד. זה היה אירוע ראשון.

היום לא חייבים הסכמים.

לפני כן. אתה צודק אבל אחלק את זה. מתוך 40,200 בהיתרים ברחו 9,500. חשוב לי לומר- -

40,200 נוצלו?

קרוב ל-40,000 נוצלו.

האוצר מסמן לי שלא.

30,000.

סליחה. 9,000 הבאנו לפני כמה חודשים, הבאנו לפני כמה חודשים ולא נוצלו עדיין. אבל קיימים לנו 40,200 היתרים. מתוך ה-30,000 ברחו 9,500. ביחס להיתרים חזרו לנו 4,500. יש לנו 40,200 היתרים. 9,000 היתרים הכנסנו לפני כמה חודשים, עדיין לא נוצלו. עדיין לא חולקו. בימים אלה אנו בונים את המנגנון. זה היה לפני המלחמה. עדיין לא חולקו, כי יש מנגנון חלוקה. יש שיטה שבה מחלקים. אתה לא מחלק לכל מי שבא ונותן לו ככה היתרים. יש דרך לחלק את הדברים הללו.

לוקח חצי שנה?

כמו שאמרתי, כל המנגנון היה צריך לעבוד בצורה אחרת. לוקח כמה חודשים.

לא מקובל עליי. אמרת לי בטלפון: תן לי שבועיים. אין לי בעיה שתעשו שינויים ורפורמות, אבל זה לא הזמן לזה. צריך לתת מהר לאנשים כי לוקח להם זמן להביא. אם לחקלאי אין עובדים זרים, והוא לא יכול לזרוע, יגיש תביעת פיצויים על הנזק שנגרן לו. האוצר ישלם מיליארדים. על מה?

אין לו שום בעיה להביא עובדים זרים.

אם אתה לא נותן לו אפשרות, איך יביא?

אסביר. אשיב על הכול. מתוך 9,500 שברחו לנו יש 4,500 – נתון שקיבלתי מרשות האוכלוסין, נכון ליום שישי בבוקר, כולל 200 שנחתו ממלאווי, נכנסו. חסר לנו בפול הזה עוד 4,000 שיחזרו, חוץ מה-9,000 שמחולקים בימים אלה. יצאנו עם טפסים דיגיטליים, מסודר. יש להבין – זה משרד שלא היה בו טופס דיגיטלי כדי לבקש עובד זר. כדי לבקש עובד זר היית צריך למלא חוברת. צריך להבין שיש פה חקלאים שמחזיקים היתרים שהם כבר לא חקלאים. הם סוחרים בהיתרים.

אין בעיה.

רק לתאגידים.

לא רק לתאגידים. לכן את הדברים האלה צריך לעשות בצורה מסודרת ולא בצורה חפיפניקית. בצורה מקצועית. אדוני היושב-ראש, זה בדיוק מה שאני עושה, וזה בימים אלה מחולק.

אני רוצה לדעת, מתי אתם מסיימים את החלוקה. אני מאוד מצטער. רוצה לשמוע קודם כל את משרדי הממשלה, מה הם עושים.

עד 3 בחודש כל החקלאים צריכים להעביר את הבקשות שלהם. צריך להבין שאתה לא מחלק לחקלאי אם הוא לא מבקש. אם הוא לא אומר שהוא רוצה. הוא צריך לרצות כדי שאתן לו. אז קודם כל יצאנו עם טופס דיגיטלי שבו פנינו לחקלאים שיש להם היתרים היום ואמרנו להם: תגיד כמה אתה צריך, כמה רוצה לקחת. 1,500 חזרו אלינו.

אני רוצה להבין. יש לך 10,000 שאתה יכולת לחלק לפני מספר חודשים. לא חילקת. עכשיו נזכרתם לעשות רפורמה בחלוקה עצמה.

הוא לא חילק כי אנשים לא משכו.

אתה טועה בגדול. גם אני עשיתי בירורים. סמוך עליי. עכשיו עושים רפורמה. מקובל עליי. אבל יש להבין – לכל עיכוב יש משמעויות. ברגע שאתם מעכבים את זה יותר מדי – והלכתי איתך בעניין הזה. ביקשת זמן. אמרתי: לא אלחץ אותך. תעשו. בינתיים הזמן עובר. לא הגישו לך בקשות. עכשיו אתה צריך לבחון את הבקשות.

בוחנים אותם תוך כדי.

ואתה מחלק גם את ה-10,000?

9,000. כל מי שקיבל ב-23' ממשיך ל-2024 ולא צריך לבקש.

מתי אתם מסיימים את התהליך?

ב-3 בחודש.

מתחיל רק ב-3.

מסתיים ב-3 ואני מניח שעד 7 בחודש כארבעה ימים – לסיים ואנחנו מעבירים את זה לרשות האוכלוסין.

אני מבקש ישיבה עוד שבועיים עם משרד החקלאות כדי לדעת מה קורה עם זה.

כל זה לא קשור לפלסטינים.

כרגע נכנסתם לנישה אחרת בתוך ה-40,000. התוספת של ה-9,000 היא ל-2024 וכל החקלאים יקבלו אותם.

שבועיים ימים אתה מסיימים את העבודה?

אכן.

עוד שבועיים ישיבה בעניין.

פחות משבועיים ימים יקבלו אותם, רק מי יקבל אותם – מי שהוא חקלאי פעיל. לא יקבל אותם חקלאי לא פעיל ומספסר בעובדים הזרים.

יושב-ראש הוועדה, השאלה, אתה נותן את ההיתרים האלה ישירות לחקלאים או נותן ללשכות הפרטיות?

אנו מעבירים את ההמלצה לרשות האוכלוסין, והיא בוחרת האם לקבל את ההמלצה או לא. אם נעשה עבודה מספיק מקצועית היא תקבל את ההמלצה ותחלק אותם.

כלומר רק החקלאי יכול להביא אותם דרך הלשכה הפרטית.

זה לרשות האוכלוסין. אני לא רשות האוכלוסין. אני לקוח.

החלוקה שפרסמתם הדיגיטלית זה לפי 2024, לפי חלוקה חדשה?

לא חלוקה חדשה. זה 9,000 היתרים שקיבלנו.

אני יודע מה אני שואל. ב-9,000 היתרים החדשים. כי עד עכשיו היה מחסור מאוד גדול בכוח אדם. משרד החקלאות עבד לפי מפתח, שנתן יותר תאילנדים ויותר ירק, ולמשל ענף הלול קופח בצורה מאוד אכזרית.

לכן עשה רפורמה.

עשיתי קצת סדר.

אני יודע מה אני שואל. ה-9,000 החדשים מחולקים לפי המפתח החדש כמו שהארגון הגיש?

זה לא מפתח חדש.

זה מפתח שלא התייחסת אליו, הם פחות חשובים.

אלה 9,000 היתרים, שיחולקו לשנת 2024. יקבלו שם גם חקלאים חדשים שלא קיבלו בעבר וביקשו לקבל. יקבלו שם גם חקלאים מגדילים, שגדלו בהיקפים שלהם ומגיע להם לקבל, וגם חקלאים קיימים, שהם לא חדשים, והם לא מגדילים, והם פעילים, כי אני עושה הבחנה בין פעיל ללא פעיל ומי שלא פעיל לא יקבל עובדים זרים, ולא אאפשר לספסר בעובדים זרים.

מצוין. רק אני רוצה שהדברים ייעשו מהר. רשות האוכלוסין, אתה מקבל את ההמלצות, תוך כמה זמן אתה מחלק אותן?

זה עניין של כמה ימים. המנכ"ל עובר, מאשר. ממש ימים ספורים.

מה קורה עם הפלסטינים?

אעבור לפלסטינים, רק לפני כן אומר שהקשר בין מנכ"ל משרד החקלאות אנוכי לבין שישו הוא קשר יום-יומי. הוא יודע מה אנחנו עושים, יודע מה אנחנו עוברים.

יש הבדל בין הפלסטינים שבאים לשבועיים לקטיף נקודתי לעובדים זרים. שני אירועים שונים.

מה שאתה קורא עונתי זה שמונה חודשים.

כמה פלסטינים עבדו עד לפני המלחמה?

סיימנו חלק א'. עובר לחלק ב' – פלסטינים. כל נושא הפלסטינים זו לא החלטה שלנו אלא של הקבינט הביטחוני. התקבלה החלטה, שכרגע לא נכנסים פלסטינים.

אבל כמה היו לפני המלחמה?

רק לפני שבוע ניהלתי על זה דיון. אולי תשאל אותי. פלסטינים זה עובדים זרים.

לא מתעסקים בעובדים הזרים אלא בתחומים שאנחנו אחראיים עליהם, לראות מה המצב.

4,000 ועוד 6,000 עונתיים. תשאל אותו על חקלאות.

היתרים של פלסטינים היו 25,700. אחלק אותם לפרוטוקול. מכסה קבועה מיהודה ושומרון 6,150 היתרים. מכסה להעסקה עונתית מיהודה ושומרון 11,550 היתרים. מכסה מעזה 8,000.

מה זה עונתי?

אתן לאסף.

זה מומש בפועל כל ה-11,000?

שאלה טובה.

היו גם לא חוקיים.

במיוחד בעופות.

בנוסף, מי שמכיר את הגדרות, שלא רק שב"חים יכולים לעבור - גם הטרקטורים יכולים לעבור שם.

וזו תופעה שאם אנו מגדילים את יהודה ושומרון, אנחנו דוחפים יותר שב"חים והם יעבדו בשחור.

כלומר אנחנו צריכים בעצם עכשיו שיאשרו עוד 15,000 עובדים זרים.

בכוונת שר החקלאות להביא ביום ראשון הקרוב החלטת ממשלה להגדיל את כמות ההיתרים לעובדים זרים בחקלאות בסך הכול גם את חלק א' שדיברתי על עובדים זרים כפי שהיה בעבר, גם הפלסטינים 65,700. מה זה אומר חלף – זה ה-40,200 פלוס 25,700, זה 65,700 היתרים לעובדים זרים.

ומה הצפי לכמות כזו של עובדים זרים שיגיעו לפה? שנתיים? שלוש?

אפשר להביא מהר.

אפשר להביא והם רוצים לבוא.

אפשר לגייס את העובדים הזרים במהירות. השאלה אם הממשלה עובדת במהירות.

זה לא קשור לממשלה. חקלאים לא רוצים למשוך עובדים שהם לא תאילנגיים. בוא נקרא לילד בשמו.

למה אתה אומר את זה? נכנסו לפה מלאווים והם עובדים.

200 נכנסו.

נכנסו לישראל מלאווים 700.

אם את רוצה לקרוא לילד בשמו, בואי נסתכל על סרי לנקה.

עזוב. אומר לך למה מסרי לנקה לא רוצים להביא, כי לחקלאים היה ניסיון עם סרי לנקים והוא לא היה טוב כמו שהניסיון עם ההודים במלונאות לא עבד. אותו דבר.

אז למה לשלוח את רשות האוכלוסין ואת כל המשרדים הרלוונטיים לחתום הסכם בילטרלי?

זה לא יודעת. זה תשאל את ענבל, לא אותי. לא יודעת.

הוא בעל התפקיד הרשמי ביותר שיכול לייצג את החקלאות, ויכול לקרוא לילד בשמו.

טוב. משרד הפנים. היום אני מבין שלא צריך הסכמים בילטרליים.

יש המסלול של ההסכמים הבילטרליים ופתחנו מסלול נוסף להבאה לתוך הלשכות הפרטיות, הבאה הפרטית. הלשכה מביאה להם את העובדים.

למה אני חייב ללכת ללשכה הזאת?

כי זו דרך הגיוס. הלשכות מכירות את הלשכות בחו"ל, יודעות להתקשר ולאתר את העובדים. כך היה בעבר לפני ההסכמים הבילטרליים. הלשכה מסופחת תחת רשות האוכלוסין.

ואם חקלאי או תעשיין רוצים להביא לבד – מה הבעיה? הם מתקשרים עם הלשכה בחו"ל. אתה חוסך עלויות תיווך.

לא חושב שעלויות תיווך זה מה שמונע את הבאת העובדים. הגיעו לפה עובדים, 1,700 בערך במסלול הזה מכל מיני מדינות, גם תאילנדים אבל לא כצעקתה עדיין. אנו מחכים. מבחינתנו הקמנו מאגרים. עשינו הכול מהר. העובדים מחכים שיזמינו. נטפל כמה שיותר מהר ונביא אותם.

כלומר חייב שזה יהיה לשכה בארץ שתתקשר עם לשכה בחו"ל? תכף נשמע את האנשים שצריכים את העניין הזה. נעבור לתיירות.

אדוני העלית פה נושא מאוד חשוב. אני חושב שזה נושא שיחד עם ועדת עובדים זרים צריך לטפל בזה. כל השיטה של הבאת עובדים לישראל לא בגלל המלחמה – משנות ה-90' עד היום לקויה, פסולה, בירוקרטית, מאפיונרית, של תאגידים שעושים כסף על גב המעסיקים עצמם, ויש ללמוד ממה שקורה בעולם. תלמדו מפולין, מארצות הברית. זה לא קורה.

אין בעיה. ברגע שתטפלו ותשנו את השיטות ניכנס לעניין.

אדוני היושב-ראש, חשוב שנקרא לילד בשמו. לפני שהמשרדים הרלוונטיים בעידוד הממשלה פתחו מסלול ירוק להבאת עובדים לחקלאות בתהליך מזורז מאוד, SOS, החקלאים לא האמינו שכך יהיה הדבר ועוד הרבה לפני המלחמה, כשאני ביקרתי בסיורים במטעים ובאזורים חקלאיים, התרעתי על כך שענף מסוים מקבל ממקור יעד מאוד ספציפי – לעניין החקלאות זה היה מתאילנד, ואני תמיד אמרתי, שחייבים לחלק את הסיכונים כך שהמקורות של הבאת עובדים לכל ענף יהיו מכמה מדינות כדי שלא יהיו תלויים בשוק אחד. כשפרצה המלחמה כנראה שהחקלאים לא לקחו בחשבון שהמדינה שידועה כמי שגוררת רגליים בהרבה תהליכים תזדרז ותאפשר הבאת עובדים. הבאת עובדים מסרי לנקה היא פועל יוצא של עבודה ממושכת מאוד להשלמה לחתימה על הסכם בילטרלי שהושלם. היום עומדים ומחכים, עשרות אלפים מוכנים להגיע לעבודה מסרי לנקה. ההבאה שלהם - לראשונה שמעתי מאסנת, שבגלל ניסיון רע ומר לא רוצים להביא מסרי לנקה אבל להביא עובדים מסרי לנקה או לא זה כבר לא שייך למסלול הירוק. הואיל ויש הסכם בילטרלי – הוא מחייב את המדינות לעודד את קיומו ואת יישומו וכשאנחנו חתומים כמדינה מול הממשל הסרי לנקי ומעבירים להם צפי להבאת עובדים, ומביאים אותם ואנו לא מושכים אותם אנו נבוכים פעם שנייה. נכון היה שחקלאים היו מגיעים לרשות האוכלוסין ולמשרד הפנים ומשרד העבודה ויגידו: אל תנסו לקדם הסכם בילטרלי עם המדינה הזאת- - -

לא חייבים היום הסכם בילטרלי. אם יש, יש.

אני לא יכול לייצג את כולם לבד.

משרד הפנים והאוצר, אתם יכולים לאשר הבאת עובדים זרים רק אם יש החלטת ממשלה? למה צריך החלטת ממשלה? אם צריך במשק, תביאו.

יש שני מסלולים קיימים. החלטת ממשלה למה שלא עוגן בהסכם בילטרלי. כלומר צריך לבצע הקצאה שהצעת מחליטים תיתן לה תוקף.

אנשי המקצוע, אתם יודעים שיש חוסר, אתם יודעים שיש דרישה, יודעים שהיום הפלסטינים לא במשחק עד שתהיה החלטת ממשלה אחרת, אז צריך להביא עובדים זרים.

אשיב. החלטת הממשלה היא הגדלת המכסה. מה שקורה בחקלאות כרגע – שהמכסה הנוכחית לא מנוצלת במלואה ולכן כל הבאת עובדים במסגרת המכסה הקיימת היא אפשרית גם בערוץ הבילטרלי, גם בערוץ הלא בילטרלי והיא אפשרית בלי החלטת ממשלה.

תוך שבועיים כבר יחלקו את המכסות.

זה לא קשור ל-9,000.

כל ה-40,200.

אסביר. המצב כרגע בחקלאות הוא שלאחר שנחתם הסכם בילטרלי עם סרי לנקה ויש 10,000 מכסות שנפתחו – עברה החלטת ממשלה, הן נפתחו – ברמת ביקושים אנו מדברים על 380 בקשות על ידי המעסיקים החקלאיים.

את לא משיבה לשאלה שלי. למה אנו צריכים החלטת ממשלה? זה סתם בירוקרטיה. אם אתם חושבים, משרד הפנים ומשרד האוצר ומשרד החקלאות, שיש חוסר ודרישה שתהיה עוד חצי שנה - תאשרו. למה כל דבר צריך לקחת זמן? נגיד שיממשו את הכול.

אז לנועה לא יהיה מה להשיב לך. אתה צודק.

שייקחו את העובדים.

השאלה שלך היא משפטית – מה הפרוצדורה שממשלה צריכה לעשות כדי לקבל את החלטת המדיניות, אבל בסוף החלטה על הגדלת מכסות היא לרוב פרמננטית, ולכן אנו ככלל נמנעים מלקבל החלטות שהן פרמננטיות לטווח הארוך בעולם שבו ההחלטה על פלסטינים אני מזכירה אינה חלוטה רשמית של ממשלת ישראל אלא דרקטיבה שקורית בפועל. לכן בתוך עולם של אי ודאות הזה ובתוך עולם ש-17,500 מכסות לא מאוישות, אני לא מצליחה להבין מדוע אנו פונים לערוץ של החלטת ממשלה נוספת שמרתקת- -

כי הם מחכים לתאילנדים ולפלסטינים. זה מה שקורה.

הרי ברור שחסרים כרגע פלסטינים. זה שלא לוקחים עבור הוויזות – זה סיפור אחד.

יודעת למה לא צריכים? צריכים פחות עובדים כי לא עושים שום דבר. זה בדיוק העניין. בגלל המלחמה. בסופו של דבר יצטרכו את כולם. לכן צריך להתכונן מראש.

סוגית הזמן היא קריטית וחשובה בקביעת המדיניות. כפי שאמרתי, עובדים זרים הוא תהליך לטווח ארוך.

רק קחי בחשבון שיש חקלאים קטנים נגיד כמו עד 10 דונם למשל שלא יכול לקבל היתר.

זו סוגיה שקשורה למשרד החקלאות, לא קשורה למשרד האוצר.

ודאי שזה מתגלגל אליכם. זה לא נכון.

את מבינה למה היושב-ראש רוצה שהכול יהיה פתוח ולא לכבול אותו באיזה הסדר?

אמרנו – עוד שבועיים ישיבה רק על החקלאות. נראה מה התקדם. אני מבקש לסיים את החלוקה. רפורמה, לא רפורמה – אותי כבר לא מעניין. חיכינו מספיק. אתן לשני חקלאים לדבר.

יש עוד חלק אחד שלא דיברנו עליו – בוועדה אצל אליהו לבקשתו, טיפלנו בנושא של עובדים עונתיים. הקצינו אלף עובדים עונתיים, מתוך מצבת העובדים.

הבנתי שיש חברות שמעבירות ביניהן.

יש בחקלאות- -

משרד החקלאות נעתר לבקשתי ולבקשת המפעילים של השטחים העונתיים שהם כשמונה חודשים בשנה מינימום, ובנה תוכנית מיידית, להשתמש בחלק מהמכסה המוקצית של ה-9,000, של 5,000 מתוכם ואז גזרנו אלף כשלב ראשון להבאת עובדים זרים חלף לפלסטינים. זה אמור לתת את המענה הראשוני בזעיר אנפין. זה לא באמת נותן את המענה. התוכנית רחבה יותר, כשידוע שגם אם יגיעו עובדים בכמות של 20,000 עובדים זרים חלף פלסטינים וייכנסו פלסטינים זה לא ייתר את הצורך בהם. אני יודע שעמדתכם לא תומכת בגישה הזו ואשמח לדעת מה חלף המענה שאתם כמשרד האוצר ממליצים ומאפשרים למשרד החקלאות לזרום איתו לקראת החלטת הממשלה כמתן מענה במקום עובדים פלסטינים.

אני חוששת שעמדתנו הובנה באופן לא נכון. כל הנושא של ה-8,000 עובדים עונתיים והאיגום שלהם למול איך מתמודדים איתם במכסה של הזרים זה דבר שיש לעשות עליו עבודה מקצועית. לא פניתם אלינו לשיח מקצועי בנושא, אבל נשמח לדבר על זה.

שיועסקו שמונה חודשים בשנה?

לא יודעת לתת פתרונות לנושא ששמעתי עליו עכשיו.

- - - מהלך אצלי בוועדה שאומר שהואיל שהעונתיים מחזיקים את העובד רוב השנה, בשאר השנה יהיה מנגנון של מעסיק ראשי ומעסיק משני. בשאר השנה, כשהעונתיים לא צורכים אותם, יהיה אפשר להעבירם לערבה ולשאר החקלאים המתפעלים שזקוקים לידיים עובדות.

אבל אתה לא יכול להביא עובד זר לשמונה חודשים.

זה בדיוק מה שעניתי לו.

רביבו, אחלה רעיון.

שאלה בסיסית לחברה. למה משרד האוצר תפס את העובדה של מלווה את העובדים הזרים? מה הקשר לאוצר? אתם לא משרד הכלכלה. לדעתי השתלטתם בלא סמכות על נושא שהוא כלל לא תקציבי. תחשבי על זה.

אל תעני על זה כי עוד שבועיים נדון רק בחקלאות.

שוק העבודה זה לא אירוע מקרו כלכלי? שיעור האבטלה במדינת ישראל והשתתפות האוכלוסייה זה לא אירוע מקרו כלכלי?

אני חושב שאתם מנהלים אותו בהפקרות מוחלטת כלפי החקלאות והבניין והכלכלה הישראלית כי אין מישהו אחר שיעבוד פה ואתם מונעים מהכלכלה הישראלית לעבוד ברגע קריטי כזה.

אני פונה למשרדי הממשלה. אני חושב שזה צריך להיות סמכות שלכם במובן הזה שכל המשרדים - שאם צריך עובדים, צריך לתת את המכסות, והממשלה צריכה להיות זו שכביכול – אם לא מוצא חן בעיניה מה שאתם עושים, אז היא מביאה את זה לדיון בממשלה ולא להפך, שאתם ממתינים כל פעם להחלטת ממשלה על הגדלת מכסות, לשינוי מכסות. אין צורך בזה כי אתם צריכים להיות און ליין עם הצרכים של הכלכלה הישראלית. לא צריך כל דבר להביא לממשלה. לא מבין את השיטה הזאת.

הם מקשים על הממשלה.

לא יודע מי מקשה על מי. צריך לשנות את המדיניות. נשלח מכתב למזכיר הממשלה בעניין הזה. אין צורך. כל השיטה הזאת שצריך להביא כל פעם – תגדילי אלף, תגדילי 500. אם יש צורך והכלכלה – במקרה של חקלאות – אוצר, ומשרד הפנים חושבים שיש צורך, תביאו, ואם לא צריך תקטינו מכסות. למה צריך כל דבר החלטת ממשלה? זה שיטה לא נכונה.

היום כשאני רוצה לחלק את ההקצאה אני מביא המלצה למנכ"ל רשות האוכלוסין והוא מאמץ או לא מאמץ.

יושבים האוצר, פנים, קובעים שצריך עוד אלף איש ומביאים אותם. זה הכול. לא מבין למה צריך כל דבר להביא לממשלה. זה סיפור להביא לממשלה, ומתחיל שיח חודשים.

אפשר לעשות את זה ללא החלטת ממשלה?

איפה כתוב שחייבים החלטת ממשלה? זה נוהג ונוהל של השר. צריך לשנות אותו לדעתי. עכשיו יש בעיה עם הפלסטינים. מחר לא תהיה בעיה עם הפלסטינים אז אפשר להפחית. לא צריך כל דבר להתעסק בזה. שניים מהחקלאים.

תן לי לגבי המשק המשפחתי.

אתה לא יכול לדבר. שניים מהחקלאות בלבד. תחליטו ביניכם.

גם אני חקלאי, אדוני.

אתה לא יכול לדבר.

אתה לא נותן לחקלאי מהצפון לדבר, למשק המשפחתי, כשיש מצוקה.

לא רוצה. צא החוצה.

למה שאצא החוצה?

כי אני אומר לך לא לדבר ואתה כן מדבר. תירגע. זה הכול. שב אבל אל תפריע. תחליטו מי מדבר.

אני עם דניאל בקשר כל שבוע בישיבות.

מה קורה בתיירות? אני יודע שיש העניין של הירדנים. הם כן מגיעים.

קודם כל, לא הוגן לשים את התיירות עם החקלאות. אנחנו לא אותו גודל. קודם כל, תודה על הדיון.

ברשותכם – אני צריך לפתוח אצלי דיון ולא יכול לעכב את שאר החברים. אני מבקש ברשות היושב-ראש להתייחס לסוגיה בעניין המלונאות. מסיור שקיימתי בין היתר במלון דן פנורמה, ראיתי משפחות מפונים שמתנדבות ומבקשות פתרון תעסוקתי תוך כדי. אני מעדכן שנפתחו כ-16,000 פניות של דורשי עבודה בשירות התעסוקה ואילו 55 קליטות בסך הכול. כשמדברים על הצורך בענף המלונאות, יש לשים את זה על השולחן, להתייחס לכך, לקחת את זה בחשבון ולהוסיף את עניין הירדנים. הייתה מניעה שלא יכולנו לתת לה ביטוי פומבי משיקולי ביטחון. כרגע נפתרה אז הדברים משתחררים. תודה רבה.

קודם כל תודה על הדיון. אחלק את זה לאילת ולכל הארץ. אדבר על ההקצאות שקיימות במשרד התיירות. ב-6.10 זמן נתון לפי התעשייה- מדברים על המלונאים - היו חסרים 3,900 עובדים, לפי התעשייה. היה חסר בענף התיירות.

עובדים באופן כללי, לא קשור לעובדים זרים.

בעיקר חדרנות וניקיון שמי שעושה את זה – בעיקר עובדים זרים, וזה יפה שמשרד האוצר אומר לנו להעסיק ישראלים, אבל אם אתם מכירים ישראליים שמוכנים לעסוק בזה, תביאו אותם. בשמחה. באילת יש הקצאה של 2,500 ירדנים בהסכם בילטרלי מאוד מיוחד של משרד החוץ. כרגע נכנסים בין אלף ל-1,100.

מה הסיבה לפער בין 1,200 לאלפיים ומשהו היתרים?

אני לא רוצה לפרט את הסיבה הראשונה. הסיבה השנייה היא של המעסיקים שכרגע אין הצורך הזה באילת.

7.10 זה סיבה מספיק חזקה.

לא רוצה להיכנס לזה כי יש פה דברים שלא יכולים לדבר עליהם בפורום הזה. בכל הארץ יש אלפיים פלסטינים. המתפ"ש אישר 650. בפועל מגיעים בין 300 ל-350. לפרוטוקול – אנחנו זה לא חקלאות. מלון זה לא שדה. להכניס פלסטינים, ולא מעניין אותי איזה איש ביטחון אישר אותם, אבל אם מישהו פה לוקח אחריות, שירים את היד כי אנו לא לוקחים אחריות על זה ומבקשים להחליף את כל הקצאת הפלסטינים מראש. ההקצאה היא אלפיים - להחליף עובדים זרים, לא עם ירדנים.

היום אתה יכול לממש את האלפיים פלסטינים?

המתפ"ש אישר 650 מתוך האלפיים. בפועל מגיעים 300, 350 מיהודה ושומרון.

אבל אמרו שלא אישרו אף אחד.

תאשרו עובדים זרים. מה אתם צריכים את הפלסטינים? אתם ממשלת ימין-ימין? לא מבין.

איך אתם מביאים מיהודה ושומרון כשאין אישור ליהודה ושומרון?

השאלה היא לא אליי אלא למתפ"ש אבל יש אישורים פרטניים במספרים מאוד מצומצמים שכן נכנסים לישראל. לגבי כל סוגית הפלסטינים ככלל, בסוף יש פה החלטה שהיא דירקטיבה מדינית ביטחונית, ואנו על בסיס הדירקטיבה הזו וכהחלטות הממשלה האלה צריכים להתיישר במדיניות הכלכלית שלנו ולתמוך אותה. חשוב לציין, שאין כרגע החלטה עקרונית של הקבינט הביטחוני לא לכאן ולא לכאן.

אז אתם עושים מה שאתם רוצים.

להיפך. בהינתן שאין החלטה, לא ניתן לייצר מדיניות ש- - - את ההנחה שאין פלסטינים.

אנחנו לא קבינט. כמה עובדים זרים אתם צריכים היום בענף המלונאות? נגיד שלא מביאים אף פלסטיני.

יש עוד הקצאה של אלפיים פיליפינים שממומשת ב-1,817, שהם בפועל, עזבו רק 50 מתחילת המלחמה. כלומר הם גם פה. יש הצעת החלטה שלנו ליצור תמהיל מאוזן, כלומר להביא אלף עובדים זרים לאילת, לעשות תמהיל מאוזן בין הירדנים לעובדים זרים, שלא יהיה מצב שמסיבה של 12.10 יחליטו לסגור את ירדן. ואז מה נעשה?

אבל תגיד להם שירדני בשעה 15:00 שם את העט והולך הביתה. הוא לא יכול לעבוד בלילה. הוא לא נשאר שם.

יש משמרות. יש קבוצה שנכנסת בצהריים עד הלילה.

בנוגע לאילת, שבוע שעבר התקיים דיון בכספים שראש עיריית אילת היה שם. אמר: ברגע שהמפונים יחזרו לבתיהם, שזה לא מדי הרבה זמן, יסגרו 20 בתי מלון באותו יום, אז שים לב כשאתה מבקש אלף עובדים זרים לאילת, קח את זה בחשבון.

אני רוצה לעבוד הפוך. לא שתהיה בעיה ולומר לוועדה: אין לנו עובדים זרים.

אבל אתה לא יכול לעצום עיניים. זה משהו שאתה יודע שהולך להיות.

אנחנו רוצים שתהיה הקופסה שאפשר יהיה לממש אותה ברגע שיש פה תיירים.

עדיין לא הבנתי כמה עובדים זרים אתה צריך עם כל הסיפור הזה. במקום אלפיים פלסטינים.

אנחנו רוצים במיידי הקצאה של 2,500 שזה אלף לאילת ו-1,500 לשאר הארץ.

במקום הפלסטינים?

גם וגם. גם ב- - - מול הירדנים.

אבל יש לך היום העובדים הירדנים.

אבל אם פתאום נסגר הגבול מה אנו עושים?

נחזור רגע לחקלאות. אתה מייצג את הקיבוצים? אני רוצה ארגונים שמייצגים הרבה אנשים.

אם אדוני יבין את החסם של המשק המשפחתי, זה יעזור לנו.

כבוד היושב-ראש, אני מייצג את כלל החקלאים.

ניתן לשלושתכם לדבר. רק למה שהתייחסנו בדיון. אם תפתחו לי נושאים, אפסיק אתכם. דבר.

חבר הכנסת ביטן, אתייחס לנושא שהוא הכי בוער כרגע. אני מבין שמדיניות ופרמננטיות וכל העניינים האלה זה לא הקטע כרגע. הקטע הוא שאחרי שלושה חודשים של מלחמה אנו נמצאים במצב שיש חקלאים שמאבדים את פרנסתם.

התייחסתי לזה. זו בדיוק הבעיה. משרד החקלאות החליט לעשות רפורמה פתאום.

אלה החקלאים שהעסיקו עובדים פלסטינים, ולא היו להם היתרים של עובדים זרים. להם צריך לתת פתרון.

זה המשקים הקטנים.

נכון. זה לא רק משקים קטנים. זה גם המשק המשפחתי, שמרביתו העסיק עובדים, שהם עונתיים, ועובדים באמצעות- - -

התייחסנו שצריך במקום העובדים הפלסטינים לתת מכסה נוספת לעובדים זרים ואז זה פותר את הבעיה.

יש נושא אחד שלא הוזכר פה. יש הרבה מאוד חקלאים שעובדים באמצעות קבלני כוח אדם. שאינם מעסיקים את העובדים ישירות.

זה העונתי?

כן. את הנושא הזה יש לפתור. יש לתת לזה פתרון מיידי, כי פרי ההדר שנמצא היום על העצים, והגיזום של המטעים הנשירים והכרמים לא מתבצע – זה נזק אדיר.

אתם האוצר ישנים בעמידה כי אתם הולכים לשלם את הכסף הזה. אתם תשלמו את הפיצוי בעקבות המלחמה. זה מה שיקרה. אתם חושבים שכולם ימתינו להחלטות ממשלה.

הפוך. יש עובדים על המדף שממתינים למשרד החקלאות.

פניתי למשרד האוצר ואמרתי: תלחיצו את משרד החקלאות. לא עושים רפורמה כשיש בעיות.

אנו מסכימים ויצא מכתב מהשר שלנו למשרד החקלאות.

הבנתי. בבקשה.

תודה, אדוני. אני לא רואה פה את מנכ"ל משרד החקלאות.

הוא היה חייב ללכת למשרד ראש הממשלה.

שלום, אני יו"ר פורום החקלאות- - - במרחב כפרי. אנחנו מביאים לסדר-היום את הנושא של המשק המשפחתי. שתי נקודות, אדוני. עד 3.1 יש להגיש כפי שהצהיר המנכ"ל, 9,500 עובדים. הבעיה היא שהקריטריונים והחסמים למשק המשפחתי לא שונו. למשל, באופן כללי אדוני צריך שחקלאי קטן יהיה לו לפחות חמישים דונמים כדי שיוכל לקבל עובד זר, אז יש פה אפליה קשה בין החקלאים הקטנים המשפחתיים לגדולים.

מי קבע את הקריטריון?

משרד החקלאות.

אולי הם יציגו את הרפורמה.

אמרנו - בעוד שבועיים.

אני בא מהמשק המשפחתי. איך אדם של 10 דונם כחקלאי יכול לשלם לתאילנדי שעולה 6,000 בחודש?

ברשותך. אתה צריך לייצג את המשק המשפחתי – לא ללכת נגדו. אנחנו באותה מועצה אבל מבקש לא להפריע. אדוני לא סתם התפלא. 50 דונם למשק משפחתי – קח את רוב המשקים המשפחתיים במדינת ישראל. לא מגיעים לחמישים דונם. יש לשים את הדגש על חקלאים פעילים. גם חקלאי פעיל שיש לו 5 ו-10 ו-15 דונם ויש לו יכולת לשלם לעובד זר ויש לו לול משפחתי קטן של 2,500 מטילות, יהיה זכאי לעובד זר.

אבל מבחינת עלות מסוגל לעמוד בזה?

ודאי. זו הסיבה שלא דורשים כי לא יכולים להיכנס לכתחילה. יש חסם. אנחנו צריכים את הסיוע שלך.

כמה משקים כאלה יש בארץ?

לדעתי מאות רבות.

הפרוצדורה שאתם משרד החקלאות פתחתם, דרישות עד 3 בחודש, גם הם רשאים וזכאים להגיש בקשה?

אדוני, זה לא 50 דונם כוללני. מאחר שמהמשאב הוא במחסור ומאחר שהביקוש לעובדים זרים ללא הפלסטינים הוא בערך 55,000 והמכסה הייתה 31 ורק עכשיו עלתה ל-40 - יש מנגנון גדול שלכל גידול חקלאי יש תשומת העבודה הסחירה הנדרשת. יסכים איתי אדוני ש-50 דונם אפרסק שהוא מגדל לא דומה ל-10 דונם עגבנית שרי בחממה בתשומת העבודה ויכול להיות מאוד ש-50 דונם אפרסק- - -

אי אפשר להסכים איתך על זה. ה-50 דונם לא פחות קשה מ-10 דונם עגבניה ואני רוצה שכולם יקבלו היתרים. יש פה חסם למשקים המשפחתיים הקטנים.

אני הראשון שאשמח שכל חקלאי ייקח כמה עובדים שהוא רוצה.

למה אתה לא יכול לאחד בין חקלאים?

זה בדיוק מה שבאתי לומר, לחבר בין חקלאים.

זה קיים היום הגשה משותפת בין שני חקלאים שלא מגישים בזכאות של אחד - יכולים להגיש יחד.

אבל אנו מגיעים לאותה בעיה. אתה אומר: צריך 55,000. בגלל שלא מנצלים את ה-40,000, משרדי האוצר והפנים אומרים לך: קודם כל נצל- -

אז עוד שבוע וחצי.

אבל העיכוב הזה מיותר. הוא יוצר בעיה בכל התחומים, כולל באישורים הממשלתיים. חבל.

זה מה שמנכ"ל החליט.

צריך לסיים את זה. מספיק. אתה רואה שזה יוצר בעיה. נמשיך בזה בעוד שבועיים. בבקשה.

זה לא יעזור אם מה שמשרד החקלאות פתח עד 3.1. זה עוד יומיים. אם הם לא יהיו זכאים או רשאים להגיש- -

קודם כל שירוצו.

אז מותר לו להגיש?

רבותיי, דיברתי ברור. קודם כל שתוך שבועיים שיגמרו את ה-40,000. לגבי שינוי קריטריונים, נדון בזה עוד שבועיים. אין לנו זמן עכשיו לדון בזה. שמעתי את הטענה.

שלום, אני מזכיר ארגון מגדלי ההדרים, פרדסן מעמק חפר. הענף שלנו נבנה על עובדים פלסטינים. על סך הענף עובדים בשיא העונה 7,000 עובדים, מתוכם כולה 500 תאילנדים- -

אתם צריכים את העובדים הפלסטינים.

אנחנו צריכים את זה אתמול, לפני חודש.

משרד האומר והפנים, הטענה שלכם שקודם כל ישתמשו ב-40,000 ואחר כך נפתור את הבעיה לא מדויקת ולא נכונה בקשר לענפים ספציפיים שהיה להם רק עובדים פלסטינים. לכן כאן אתם צריכים לבוא ולהוסיף כרגע, בלי קשר ל-40,000. ברור שבסוף יצטרכו לתת עוד עובדים זרים.

על איזה ענף אתה מדבר?

למשל פרי הדר.

- - -

שאלתי שאלת הבנה. אני לא מבינה למה הצעקות שלעיתים גם ברמה האישית.

כי הפרי נופל מהעצים ואתם מדברים על מדיניות ועל כל מיני מילים יפות, אבל בינתיים החקלאים מתמוטטים.

מחר בבוקר יש עוד 10,000 מכסות. האם זה פותר לך את הבעיה של מחר בבוקר? ספר בבקשה ותהיה כן מול הוועדה ותגיד אמת, האם מחר בבוקר לפרי שנופל תוספת של 100,000 מכסות – כיצד תסייע לך?

לא הכול זה מחר.

זה לא יפתור את הבעיה של הפרי הנופל אבל זה כן יפתור את הבעיה של הגידולים העתידיים.

ולכן יו"ר הוועדה אנו כן בדיון מדיניות טווח ארוך וכן יש להתייחס לסוגית הפלסטינים. זה דיון חשוב, רלוונטי, אבל לא קשור לפרי שנופל מחר. תהיו רציניים.

משרד האוצר, הטענה פשוטה וקשורה למדיניות. את אומרת: עד שלא ינצלו את כל ה-40,200 לא נוסיף, אבל אתם צריכים להוסיף. ייקח זמן לנצל את כל ה-40,200. תוסיפו עוד מכסה שהיא רק תחליף לעובדים הפלסטינים ואז משרד החקלאות יחלק אותם גם כן.

הם לא פנו אלינו בנושא. נשב, נדבר על זה. אומר ברקע דבר שלא נעים לשמוע אך הוא נכון – שבהיעדר דירקטיבה של הקבינט הביטחוני יש קושי להוסיף.

אבל אני רוצה להציע הצעה מעשית. בדיוק על הרקע הזה שהסברת שאין היום החלטת דירקטיבה של הקבינט באופן מוחלט, השאירו מרחב עמום כפי ששמענו ממשרד התיירות ולא מממשים אותו מספר. השאלה לטובת הפרדסנים באופן דחוף, כי כשאת מציגה את הדחיפות שלכאורה הקצאה לא תעזור, האם שם אפשר להרחיב בעובדים הפלסטינים בקטיף של הפרדסים?

מתפ"ש, זו סוגיה ביטחונית.

אנו לא צריכים לקבל החלטה בעניין הביטחונית. אסף, שמעת מה היא אמרה? אתם תגישו למשרד הפנים והאוצר בקשה לאשר מכסה מסוימת במקום הפלסטינים כרגע ללא קשר ל-40,200. משרד האוצר, עוד שבועיים אני רוצה פתרון לזה.

בשמחה. זה נושא שהגיע לשולחננו כרגע.

לגבי הבעיה של משפחתיים - גם פה אתם צריכים להביא פתרון מסוים בקריטריונים שאתם עושים. תביאו עוד שבועיים. לדעתי לכו על המשותף. יכול להיות שכל משק לא יכול לבקש עובד זר אבל עשרה משקים יחד יכולים.

אלי, בבקשה. חוזר לתיירות.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בקצרה. אנחנו לא מבקשים תוספת עובדים זרים מעל המכסה שלנו אלא שינוי התמהיל כדי לאפשר ולהבטיח לעצמנו רציפות תפקודית גם בעת חירום שזו העת הזו וגם בעת שגרה אחרי זה. שינוי תמהיל בא לידי ביטוי בשני מצבים: אחד, אנו לא מעוניינים גם לאחר סיום המלחמה להעסיק פלסטינים. הפלסטינים אגב עובדים יותר זולים בשבילנו מאשר עובדים זרים. אנחנו מבקשים להחליף אותם בעובדים זרים עכשיו. מדובר באלפיים איש. הם יותר יקרים לנו אבל אנחנו רוצים לשמור על עצמנו, ואני לא צריך להרחיב למה. אתם יודעים בעצמכם.

אתה אומר: במקום אלפיים – אלפיים עובדים זרים. מסכימים לזה? או מחכים להחלטת הקבינט?

אמרתי בכנות שאני חושבת שזו בקשה שהיא קודם כל הגונה במובן הזה שהיא גם מפחיתה וגם מוסיפה ומדברת על תחליפיות אמיתית ולא מה שדברים אחרים שנאמרים בענפים אחרים. כן סוגית הירדנים והפלסטינים היא סוגיה שמלבד הסוגיה האוצרית היא סוגיה ביטחונית ולכן אנו זקוקים כדי לקדם את זה לעמדות של גופי הביטחון השונים. אם מפחיתים מכסה של ירדנים או של פלסטינים יש פה סוגיה- - -

הפלסטינים לא קשורים לירדנים. תבחיני. ירדנים זה בעיה של הסכם השלום.

אנו לא מחליפים את הדרג המדיני וגם לא מבקשים לשנות את ההחלטה. כרגע יש מחצית מהירדנים שמועסקים באילת. אנחנו מבקשים להשלים את המחצית הזו גם בתקופה הזו וגם לאחר סיום המלחמה. אנו רוצים להחזיר את אילת למסלול. אני חושב שברמת ניהול בסיסית של מדינה לא יכולים להיות מבוססים רק על עובדים ירדניים. אנו לא רוצים להחליף את הירדנים, ולכן אנו מבקשים לשנות את התמהיל ולאפשר לנו להביא לשם עובדים זרים שאנו נשלם להם. הם יותר יקרים מהירדנים כי אנחנו צריכים גם להלין אותם. רוצים לשנות את התמהיל.

אם ירדנים לא נכנסים – שתהיה האופציה להביא עובדים זרים במקום.

מה זה אם? אם אתה מביא עובד זר, אתה אומר לו: אל תיכנס פה. המילה אם לא מקובלת פה. אתה אומר: אני רוצה במקום 2,500 ירדנים – אתה רוצה מכסה לעץ?

שתהיה לנו אפשרות לממש אותה. אנחנו לא עובדים דרך תאגידים. אנו עובדים ישר דרך המעסיקים. רוצים שתהיה לנו האפשרות ברגע נתון.

הבנתי, אבל זה לא לגבי הפלסטינים. זה לגבי הירדנים. כלומר הם אומרים - זה הגדלת מכסה, אבל במקום הפלסטינים, לתת להם מכסה חלופית כרגע. הם מעדיפים את הפלסטינים מבחינת כוח אדם.

ממש לא.

אתה לא רוצה כי השר שלך לא רוצה. אמר – הפלסטינים הם עובדים יותר טובים, וגם עלותם יותר זולה.

אנחנו לא רוצים את הפלסטינים.

אמרת משהו אחר אבל בסדר. אמרת שהם עובדים יותר טובים, יותר זולים.

אמרתי שהם יותר זולים ולמרות זאת- -

משרד התיירות תומך בזה. אתם צריכים להפנות בקשה.

יש גם שיח מקצועי. שוב - גם הפלסטינים וגם הירדנים, יש פה עוד גורמים, בין אם זה משרד החוץ, בין אם זה המתפ"ש. הם צריכים להציג את עמדתם, להבין את המשמעויות גם בהיבט החזרת המכסה, ומשם ככל שמדובר בהסטה אנו כמשרד אוצר לא מתנגדים. יש פה עוד שיקולים על הפרק שצריך לכל הכבוד לתת למשרדים הרלוונטיים להציג את השיקולים האלה.

אין לי זמן להתעסק בדיונים שלכם. שבועיים זה מספיק? משרד החוץ פה? משרד הפנים פה.

משרד התיירות צריך להוביל את השיח.

מבקשים שבדיון עוד שבועיים שיהיה על החקלאות - תבואו עם תשובות בעניין. זו הדרישה.

יו"ר הוועדה, נאמר שמשרד האוצר לוקח סמכויות לא לו. לא רוצה לקחת סמכויות לא לי.

עוד שבועיים, תעשו שולחן עגול. אין לנו זמן להמתין עם זה. תעשו שולחן מרובע, איך שאתם רוצים. תוך שבועיים אתם צריכים להביא לנו החלטה שקשורה להחלפת הפלסטינים וכמה עובדים זרים, ולגבי הירדנים. הם מדברים על מכסה לעץ שלא תתממש כרגע. רק אם יהיה צורך בה. חושב שזה הגיוני שתהיה מכסה לא לשימוש. תקבעו מי נותן את ההרשאה. זה באופן כללי – לא לאילת. משרד התיירות צריך לומר: אני צריך לממש 400, 200.

כמו שקיים היום.

למה תמיד להיכנס לבעיות בעניין הזה? האוקראינים כבר לא עובדים? תמיד כשהלכתי למלון באילת היו אוקראינים. כבר לא עובדים במלונות?

יש, אבל קצת.

נתקלתי בהם בחדר אוכל.

נעבור לתעשייה. מי יכול לדבר בשם התעשייה? בבקשה.

אשמח. נתחיל בזה שהתעשייה הישראלית עובדת חזק מאוד גם בחזית וגם בעורף, מייצרת מזון, תרופות, ציוד רפואי, תעשייה ביטחונית. גם היא בתעשייה. מעסיקה מאות אלפי עובדים ישראליים ומנהלים מוכשרים וטובים אבל אותה תעשייה חסרה מאוד בעובדים עוד לפני המלחמה, מחסור של 13,000 עובדים ובעקבות המלחמה, כתוצאה מהסגר על יהודה ושומרון, כשהוקצו לה- - -

לכם יש הרבה עובדים פלסטינים.

נכון. אושרו מתוך 12,500 כאלפיים ומשהו עובדים כלומר חסרים עוד אלפי עובדים פלסטינים בתעשייה. יש מחסור גדול יותר בתעשייה שנובע מגיוס חיילי המילואים.

אבל זה זמני.

על זה אנו לא מדברים. חלק מהתעשיות האלה הן עתירות ידיים. העסיקו הרבה מאוד עובדים פלסטינים. הרבה מהן זה תעשיות קטנות שלא מסוגלות לעשות השקעות הון באוטומציה, וזקוקות לעובדים במשרות שעובדים ישראליים לא רוצים לבצע או לא מוכשרים לתפקיד כי אין הכשרות. למשל נפחים, רתכים, ומצד שני עובדים לא מקצועיים או מלגזים או אורזים וכו' במקצועות שעובדים ישראליים כאמור לא רוצים לבצע.

המחסור שלכם לא קשור למלחמה. הוא קיים מלפני זה.

יש מחסור לפני המלחמה של כ-13,000 עובדים.

אני יודע שיש בקשה למשרדים.

פתרו אותו ממש חלקית, טיפה בים. אדבר עליו עוד מעט. מה שחשוב לדעת, שלתעשייה הוקצו 12,500 עובדים פלסטינים. מתוכם אושרו במהלך המלחמה אלפיים ומשהו עובדים כלומר אנו חסרים אלפי עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון, עובדים פלסטינים. זה תוצאה ישירה של המלחמה. לא המחסור הכרוני שיש בתעשייה ושגם אותו צריך למלא.

אנו פחות עסוקים מהיכן יגיעו העובדים. יכולים להיות עובדים זרים, יכולים להיות עובדים פלסטינים. כל עובד שיסייע לנו למלא את השורות.

איזה משרד אחראי על הפניות שלכם?

הכלכלה והתעשייה.

השר תומך להביא עובדים זרים.

צריך לתקן. יש רשימה מאוד סגורה, ממדינות מאוד מסוימות.

אדוני היושב-ראש, אי אפשר להביא כמו שאני מביא מתאילנד עובד זר. להביא עובדים זרים בתחום התעשייה זה- -

ממדינות תל"ג גבוה.

הוא מגיע לפה – כבר מגרמניה, מרוויח 3,000 יורו ואני צריך לתת לו הרבה יותר כסף כדי שיסכים להגיע לישראל.

זה נכון אבל יש רציונל.

מה הרציונל? אביא עובד מכל מדינה, אשלח אותו להכשרה באחת המכללות הטובות, אכשיר אותו להיות חרת, רתך. לא משנה מה. יכול לעלות לי הרבה יותר זול.

אוכל לומר לך מה ההיגיון המקצועי.

לא סיימתי ואשמח לסיים את דבריי.

מבחינתי סיימת. הבנתי את הבעיה.

יש חסמים וזה לא רק המדינות, וחייבים לתת להם מענה.

ניכנס לזה, אך לא כעת. בעלי המלאכה. רוצים להוסיף?

אדוני היושב-ראש, הפתיח של הישיבה הזאת היה עם השבויים, שהיה עצוב מאוד לשמוע. כל הכבוד לכם שאתם מביאים אותם לפני כולם וליבנו עם החיילים בחזית שנלחמים. יש נופלים. כל הישיבה מתגמדת עם מה שקורה לצערי הרב. אבל אדוני היושב-ראש, הפכתם אותנו לתלות עם הפלסטינים. זה היה צריך להתבצע לא היום ולא אתמול - הרבה זמן, לחשוב אחרת. התפוקה מהפלסטינים – שלא תתבלבלו – היא לא מי יודע מה אבל זה מה שיש כי אין בתי ספר טכנולוגיים, אין עובדים. חסר לנו בתעשיית המלאכה כרגע קרוב ל-8,000 עובדים. בתעשיית המתכת או הביטחון לא מעסיקים פלסטינים, אסור לנו להעסיק אבל התעשייה, הנגרות – כל מיני מקומות כאלה ואחרים.

עד כה העסקתם פלסטינים.

בענף העץ מעסיקים פלסטינים, בצביעה. הייתי מבקש באופן מהיר ודחוף ולא עוד שבועיים – כל פעם אני שומע עוד שבועיים, לטפל בזה יום-יום, להשיג לנו עובדים.

אתה צריך לתת זמן. לא משנים מהיום להיום.

אנו משכירים אולמות. יש לנו הרבה ציוד שנקנה. המפעלים האלה ממש עומדים, משלמים את ההלוואות ואת ההוצאות השוטפות. אנו על סף תהום. המצב בכי רע. אני מאוד מבקש, כשיושב פה ושומע: נדבר עוד שבועיים, זה נשמע לא טוב. צריך להיות יום-יום, לשבת ולדון ולחפש מוצא לדברים האלה כי אנו יורדים בהכנסות. גם המדינה תרד בהכנסות.

אין פתרון קסם לכל דבר. צריך לתת זמן. שבועיים זה לא הרבה זמן.

למה זה הולך לאט? כל יום עוד שבועיים נדבר, עוד שלושה שבועות נעשה ישיבה. בינתיים העסקים נסגרים.

אנחנו אתכם.

בבקשה. משרד הכלכלה.

אני מייצגת כמובן את עמדת השר. ראינו לפני המלחמה חוסר, מתוך 13,000 שמיכל הזכירה – זה תעשייה, אבל אנו מדברים על חוסר של כ-7,000 עובדים, שהם מתאימים או לעובדים בשכר נמוך, עובדים פלסטינים ועובדים זרים. כי מתוך 13,000 האלה יש גם אקדמאים, מהנדסים, אנשי שיווק ומנהלים. אנו מדברים כמובן על חוסר של 12,050 – המכסה של העובדים הפלסטינים לפי החלטת ממשלה שנכנסים לארץ ועובדים.

אבל עכשיו לא נכנסים.

זה החוסר, זה ה-7,000 פלוס 12,000. עמדת שר הכלכלה היא שאין להכניס יותר עובדים פלסטינים. זו העמדה שהוא מציג.

מה קורה עם העובדים הזרים? מה שאת אומרת, שלפי עמדתכם, התעשייה ומלאכה צריכים 20,000 עובדים זרים חדשים.

כן, כדי למלא את החוסר.

9,000 פלוס 12,000. שמעת, גברתי?

שמעתי, אדוני. אני רוצה להתייחס לסוגיה שהעלה חבר הכנסת לגבי השכר ולהסביר למה בתעשייה אנחנו אפילו יותר זהירים מאשר ענפים אחרים. ענף התעשייה, ברוך השם, הוא ענף בפריון גבוה במדינת ישראל ואנו רוצים להשאירו ככזה. המשמעות של פריון גבוה, זה אומר שהעובדים שלו מקבלים שכר גבוה.

מאה אחוז, אבל הפלסטיני רתך. הוא לא מרוויח הרבה כסף. לא כולם ברמה גבוהה. צריכים גם רמה יותר נמוכה.

אסביר. כשהגיע משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים לרשות האוכלוסין, הם נתנו פרופילים של כל מיני מקצועות. חלקם הגדול עובדים פשוטים. חלקם היה עובדים מיומנים. מה שאנו ומשרד העבודה אמרנו, מתוך תפיסה והבנה של שוק העבודה וגם החשיבות של שמירה של המשרות האלה לאנשים מיומנים במדינת ישראל והעובדה שאנו לא רוצים הורדת שכר של העובדים המקומיים, אמרנו: אין בעיה. ככל שאתם מביאים אותם שהוא מסוג מיומן – לא מיומן אני שמה בצד – אבל אם אתם מביאים עובד שהוא מיומן, ואנחנו יודעים שיש כאלה בישראל - לא רוצים שישלמו לו שכר מינימום ואז העובד הישראלי יתחרה בתחרות שאינה הוגנת ואולי ימצא עצמו מחוץ לשוק העבודה. אנו רוצים לקחת את השכר הממוצע באותו משלח היד, ואם באמת חסר לכם ברמת הכמות – לא ברמת השכר – חסר לכם עובדים - תכניסו עוד עובדים, אבל בשכר הממוצע של משלח היד הנוכחי כדי לוודא שהעובד המקומי לא יורד לו השכר.

היישום של המדיניות שאת אומרת- -

למה את מפריעה לה? היא מדברת מהאוצר. תני לה לסיים.

לי לא נתנו לסיים.

אמרת את שאמרת. תני לה בבקשה להתייחס.

המודל הזה מבחינתנו הכרחי כדי לשמור על השכר של העובדים המקומיים.

אני רוצה להבין, כמה עובדים זרים שצריכים שיביאו – רק שישלמו להם דרגת השכר הספציפית לאותו תחום. נכון?

אמרתי שאם הבעיה היא כמות- -

זו הבעיה, את שומעת.

אשמח שכל הטענות לגבי מודל השכר יירדו מהפרק מה שלא קורה לצערי בחודשים האחרונים. זה דבר ראשון.

נראה לי הגיוני. שלא יידפקו העובדים המקומיים.

איך מתמודדים עם הסוגיה של עובדים בתעשייה אבל לא עובדים נגיד שמרוויחים שכר גבוה? למשל במשחתה. זה תעשייה ואת צריכה להביא לשם את הפלסטינים האלה שהיו עובדים שם, שהם עובדים פשוטים.

היא אמרה – בתחום הספציפי. למשל, העובדים במשחתה מקבלים שכר מינימום, אז גם העובדים הזרים יקבלו כך. אבל אם הם מקבלים אצל אלקובי- - -

אי אפשר להביא מכל מדינה, והמדינות שפתוחות - השכר שם מאוד גבוה.

רק לחדד את הסיפור של המדינות. העובדים הפשוטים אם אני שומרת על השכר שלהם, אפשר לפתוח את כל המדינות. שמשרד האוכלוסין יפתח אותן.

הבנתי. תעשייה, מבקש דיון על התעשייה בנפרד. לא נספיק עכשיו. אבל אתם צריכים כמה דברים להתחיל לחשוב עליהם בשבועיים הבאים. למרות מה שאלקובי אמר, אין מה לעשות. דבר פשוט אני אומר: אתם צריכים לחשוב על המדיניות, גם משרד הפנים, לא רק האוצר. המדיניות צריכה להיפתח. האפשרויות צריכות להיות שאנשים יוכלו להביא באופן – יביאו לבד כפוף לזה שיביאו דרך לשכות תעסוקה בחו"ל. לא יכול להיות שהכול יהיה כך שאתם קושרים את הידיים והרגליים לאנשים שצריכים להביא את העובדים.

שנית, אתם צריכים להתייחס לכל משרד באופן ספציפי. לכל משרד יש הבעיות של עצמו. אתם מצפים שהמשרדים יפנו אליכם בעניין הזה? אין בעיה. אין לי ברירה - שאני אכנס לזה ואכריח את המשרדים להגיש את הבקשות באופן מסודר כי מה שאלקובי אמר נכון – אצלו זה עתיר פלסטינים. בעלי המלאכה הקטנים הם מעסיקים בדרך כלל פלסטינים או ערבים ישראליים אבל בעיקר פלסטינים והם צריכים פתרונות מיידיים. הם לא יכולים להמתין כי נראה לי שהממשלה לא תקבל החלטה לתת לפלסטינים כרגע בשלב הנוכחי של המלחמה, להביא את העובדים הפלסטינים לתוך מרכזי הערים, כי איפה נמצאים בעלי המלאכה - בערים עצמן. החקלאות זה פחות בעייתי, כי אם הם עובדים בשטח באיזה מקום, אף אחד לא רואה אותם אבל גם קבלנים קטנים, שיפוצניקים וכו', גם הם צריכים את הפלסטינים. בעלי מלאכה צריכים את הפלסטינים. צריך להביא להם עובדים.

בנוסף, איני מקבל את העניין שכל דבר צריך החלטת ממשלה. זה לא הגיוני. צריך לתת סמכויות למשרדי הממשלה בעניין הזה להביא ולהוריד לפי הצרכים. אם הממשלה חושבת שאתם עושים טעויות – יביאו את זה לדיון בממשלה. יגידו – בנושא של החקלאים, למשל, טעיתם. צריך כך וכך. כל הפחד של משרד הפנים שמפחיד את הממשלה ואת כל הציבור שהעובדים הזרים שיישארו זה לא תמיד תופס. מזכיר לכם שהיו פה המון רומנים בעבר. היום אין כמעט רומנים עובדים זרים. מעט מאוד נשארו, וכל אלה שנשארו, מבקשים נדבות בצמתים.

יש מעל 27,000 עובדים זרים לא חוקיים במדינת ישראל.

אז מה?

אנו בהחלט רוצים לעזור לכל הענפים ולעודד מה שאפשר ולעשות מה שמוטל עלינו אבל חייב לקחת בחשבון גם את שיקולי ההגירה. זה חלק מהשיקולים שהממשלה הכתיבה לנו.

אבל 27,000 לא ישנה לנו את המדינה.

כך זה היום.

העובדה שאתם מתפקדים טוב, והרוב עוזבים. 95% עוזבים כל הזמן. אז אנחנו צריכים גם פתרונות לכלכלה. לא רק פתרונות לזה שארבעה רומנים יישארו בסוף ויקבצו נדבות בצמתים. מה שראיתי, כל אלה שמקבצים נדבות הם רומנים לשעבר. אני גדלתי בשכונת עולים. איפה שגדלתי, היו עולים מכל השפות – אורוגוואי, ארגנטינה, מרוקאים. היו יש הרבה רומנים, באו הרבה בשנות ה-60', ובסוף עזבו. כולם נהיו פרופסורים אבל זה לא קשור.

אפשר לתת לניר גז, ממלאווי? שתי דקות?

בבקשה. קודם כל נעשה דיון המשך. זה שאנשים לא דיברו – אל תיקחו את זה קשה. בינתיים תעשו על זה עבודה. משרדי הממשלה, תגישו בקשות ספציפיות. בכלכלה צריך לשבת עם הצרכנים. צריך להגיש בקשות ספציפיות. שמעתם – יש מגבלה של שכר. צריך להגיש ספציפי לגבי כל מקום עם התחייבות לעמוד בנושא השכר. את זה אני לא רוצה לשנות. כי אני רוצה לשמור על העובד הישראלי. אין על זה ויכוח. לפתוח את המדינות – הם ישקלו את זה. נעשה על זה דיון עוד שבועיים. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, שלום ובוקר טוב לכולם. אני קונסול כבוד של מלאווי בישראל.

אבל מפה.

כן. אני גם חקלאי – מעסיק 3,000 עובדים במלאווי בתחום החקלאות. מגדלים מנגו- - -

מה, אתה החקלאי הכי גדול במדינה?

שם אני מעסיק. במלאווי מעסיק. אבל לפני 7.10 היו כשמונה מלאווים בישראל, ואף אחד לא הכיר איפה המדינה. נכון להיות יש לנו 1,050 מלאווים בישראל, 350 זה סטודנטים שלומדים במכללות שונות בצפון ובדרום וכ-700 עובדים שכולם עובדים באזור עוטף עזה, באזור רמת הנגב, ורוב החקלאים מאוד מרוצים.

הבנתי שיש בעיה גדולה של עובדים בכל התחומים. התחלנו לגייס ממלאווי בתחום המלונאות. יש במלאווי שלושה קולג'ים שמלמדים את האנשים איך מטפלים, איך מתעסקים בנושא תיירות. פנינו לקולג'ים האלה וקיבלנו מהם את כל הבוגרים של הקולג'ים האלה. אני רואה שיש היום כאלפיים מכסות פנויות. כפי שהבאנו לחקלאות אנו מוכנים מחר בבוקר להביא מטוסים בתחום המלונאות. אנחנו היום עשינו רשימות של כ-1,400 מוכנים לעלות על מטוסים. חמישה מטוסים של ארקיע נחתו והמריאו ממלאווי בחודש האחרון. יש לי הסכם עם רשות שדות התעופה במלאווי שמטוסים של ישראל- - -

אתה אומר שאין בעיה להביא ממלאווי כמה שרוצים.

היום.

אני רוצה גם לעשות ישיבה פנימית, רוצה את מזכיר הממשלה, אדבר איתו, מנכ"ל משרד ראש הממשלה והאוצר, הפנים. אני רוצה לשנות את המדיניות שלא צריך כל דבר לאשר. צריך לתת מרחב פעולה למשרדי הממשלה להביא ולהוריד לפי הצרכים. זה מה שמעכב חלק גדול מהבעיות.

ברשותך, בדיון כזה של קבלת החלטות בעניינים של עובדים זרים משרד העבודה, גם יש לו- - -

אני רוצה לסיים את העניין. זה המסקנה מס' 1, לתת סמכויות למשרדים לטפל בזה. למה כל דבר הממשלה צריכה לאשר? אם יש להם השגות, שיעשו דיון על ההשגות. נראה לי יותר בריא. זה אומנם ייתן כוח גדול יותר למשרד האוצר אבל בגדול זה לא משנה. הם צריכים להבין שהם צריכים לטפל בבעיה. בבקשה.

ברשותך, יושב-ראש הוועדה, ענף הניקיון לא עלה כאן בכלל.

הישיבה לא מיועדת לענף הניקיון. אתם שייכים לתעשייה?

לא. אנו שייכים לשירותים. גם בענף שלנו קיים מחסור אדיר של עובדים. ענף הניקיון הוא שירות חיוני לרציפות תפקוד המשק, בעיקר בבתי חולים ומוסדות של בתי אבות וכדומה. אנו מבינים שככל שלא נפתור את בעיית המחסור, נושא זיהומים, מגפות ומחלות רק יחמירו. לפי דוח משרד הבריאות כבר יש 7,000 איש שמתים מזיהומים בבתי חולים. גם בענף הניקיון צריך פתרון לעובדים זרים. אין עובדים ישראליים שמעוניינים לעסוק בניקיון. עשינו הכול, מיצינו את כל האפשרויות. אנו משוועים לעובדים ישראליים.

ועדה לעובדים זרים - לא הגשתם בקשה?

אנו גם בוועדה. אני מעלה את זה גם בפניך. גם ענף הניקיון צריך לקבל התייחסות.

לא נפתח דיון על זה כי חייבים לסיים. נבדוק את הבקשה. גם אבקש מהוועדה לעובדים זרים שתנהל דיון על זה. אין בעיה. כל אחד יודע את המשימה שלו? אתם גם צריכים לכתוב מכתבים דחופים לפי הצרכים שלכם למשרדי הממשלה דחוף, כי הכול צריך להיפתר תוך שבועיים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:57.