פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
02/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 30
מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ד (02 בינואר 2024), שעה 10:00

החמרה באי ביטחון תזונתי בקרב זקנים ושורדי שואה

חברי הוועדה: מירב כהן – היו"ר
יסמין פרידמן

אברהם בצלאל
אחמד טיבי
מטי צרפתי הרכבי

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה, משרד האוצר

מירי מאיר שטסמן - מנהלת תחום ניצולי שואה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

פרופ' רונית אנדוולט - מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות

ניצה קסיר - סמנכ"ל מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

ד"ר ישי אוסטפלד - רופא ראשי של הרשות לזכויות לניצולי השואה

ד"ר ישי מנוחין - מנהל תוכנית ביטחון תזונתי בישראל, ארגון "מזון – תגובה יהודית לרעב"

רותי הרבשטיין - מנהלת פרויקט הנגשת תווי מזון ביפו בהתנדבות, ארגון רבנים לזכויות אדם

פרופ' רוני סטריאר - יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי

ד"ר דורית אדלר - נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בר קיימא

ענת שוסטר - מנהלת השירות הסוציאלי, הקרן לרווחת נפגעי השואה

אולגה ברברמן - מנהלת מחקר ושינוי מדיניות, ארגון "לתת"

בקי כהן קשת - עו"ד, קול רבנים לזכויות אדם ופורום מאבק בעוני

דויד כהן - אחראי תוכנת אנוש, אגף בכיר רשויות מקומיות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יפעת צולל - עו"ד, סמנכ"לית ויועצת משפטית, חדו"ש לחופש דת ושוויון

מנדי בלוי - אשל חב"ד

תמר בנתורה

אריאלה אהרון

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


החמרה באי ביטחון תזונתי בקרב זקנים ושורדי שואה

תודה לכל מי שטרח להגיע לדיון המאוד-חשוב הזה. אני מבקשת, בגלל שאנחנו בחדר קטן אני אשמח שנקפיד על השקט, כדי שנעשה דיון יעיל ונעים. אני אפתח את הדיון הזה כפי שאני פותחת כל דיון קודם כל לשלוח חיבוק גדול והשתתפות בצער המשפחות שאיבדו את היקרים שלהם. תפילה גדולה שהחטופים והחטופות יחזרו ושהחיילים והחיילות שלנו יחזרו בשלום. כולנו איתם והם בלב שלנו ובמחשבה שלנו בכל רגע נתון. גם אם אנחנו נדבר עכשיו על סוגיות אחרות, שידעו שזה הדבר הכי חשוב לכל עם ישראל. אז זו פתיחה שחשוב לעשות.

עכשיו אצלול לנושא הדיון. אנחנו כמובן נמצאים במצב חירום מאוד קשה. אנחנו יודעים שמי שהיה מוחלש מלכתחילה – במצבי חירום הרבה פעמים מצבו מדרדר. ולצערי במצב הזה גם הרבה פעמים אנשים שהיו עצמאים ומצבם היה תקין גם הם מצטרפים לקבוצה הנתמכת ולקבוצה שכבר זקוקה לשירותי רווחה. וזה גם מה שאנחנו רואים כרגע כתוצאה מהמלחמה המאוד קשה שנגזרה עלינו. אני רואה לפי הדוח האלטרנטיבי של עמותת "לתת" מספר מטריד ש-22% מהמשפחות בישראל מצויות באי ביטחון תזונתי. אני רואה גם דוח של הביטוח הלאומי, דוח העוני של הביטוח הלאומי שמתייחס לתקופה של לפני הלחימה, עוד לפני ההרעה במצבנו. לפי הדוח הזה 30% מהאוכלוסייה הבוגרת חיה באי ביטחון תזונתי. זה מספר מאוד מאוד גבוה.

אז אנחנו היום בדיון גם נדבר על ההיקפים של הבעיה, בחלק הראשון. בחלק השני אנחנו נלמד את העבודה שעשתה המועצה לביטחון תזונתי, שכפי שנדרש ממנה ברגע שזיהתה מצב חירום כל כך קשה כינסה את כל המומחים ובנתה דוח עם המלצות על מה חייבים לעשות עכשיו, באופן מיידי כדי לעזור לאנשים ולמנוע את ההידרדרות שלהם. הדברים האלה הוגשו לפני סדר גודל של חודש וחצי, אם אינני טועה, למשרד הרווחה. ואנחנו נבדוק מה נעשה עם זה, האם ביצעו את הדברים או לא ביצעו את הדברים. זה יהיה החלק השני של הדיון.

בחלק השלישי של הדיון אנחנו נתייחס לתלושי המזון, תווי המזון. פרויקט שבאופן מעוות נמצא באחריותו של משרד הפנים. זה מעוות, כיוון שבאופן טבעי זה היה אמור להיות במשרד הרווחה שיודע לטפל באוכלוסיות רווחה. אנחנו נבדוק מה קרה עם ה-400 מיליון שקלים שכבר חולקו. נבחן האם זה נעשה באופן אפקטיבי או לא. בג"ץ וגם הוועדה שלנו חשבה שהקריטריונים לפיהם חולקו התווים אינם שוויוניים ואינם מגיעים פשוט למי שרעב. לא נותנים מענה למי שרעב.

סוכם שלקראת שנת 2024 תיעשה בחינה מחדש של הקריטריונים, ואנחנו נבדוק האם הבחינה מחדש הזאת אכן נעשתה לקראת הפעימות של שנת 2024. אמורות להיות שתי פעימות של 300 מיליון שקלים כל אחת. אז אנחנו נבדוק מהם הקריטריונים החדשים, האם הם מבטיחים שנגיע לקהל היעד שזקוק לסיוע תזונתי. וגם נשאל על המועדים. זאת אומרת, התווים האלה יועדו להיות מחולקים בחגים, אבל יתכן שדווקא יש היגיון להקדים את זה ולתת את זה דווקא עכשיו כשאנחנו במלחמה והמצוקה בשיאה. אז זה יהיה החלק השלישי. נדבר על ההיקף, נדבר על המסקנות של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ומה נעשה איתה ונבחן את סוגיית תלושי המזון. נבדוק האם הקריטריונים הותאמו ומתי זה יחולק.

זה סדר היום לדיון. אנחנו נפתח עם סוגיית ההיקף. ואני אבקש שהגוף הראשון שיתייחס להיקף הבעיה של הביטחון התזונתי, אני חושבת שזה טבעי שזה יהיה הביטוח הלאומי. מי נמצא כאן מטעם הביטוח הלאומי? תבחרו מי מכן תרצה לסוגיית ההיקף. אנחנו נעבוד בצורה מסודרת, אז לכן יתכן שגופים שונים יתייחסו בחלקים שונים של הדיון. אז תתייחסו קודם כל לסוגיית ההיקף.

שלום, נעים מעוד, ניצה קסיר, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח לאומי. אנחנו השנה עשינו סקר קצת שונה ממה שאנחנו עושים בשנים קודמות והסיבה היא שהחלטנו שזה סוגיה שהיא מאוד מאוד חשובה וכן צריך לבחון את הנושא הזה כל שנה. הסקר שעשינו אותו בעבר הוא לא סקר שאפשר לעשות אותו כל שנה, זה סקר שאפשר לעשות אותו אחת לכמה שנים. לכן אנחנו החלטנו לעבור לאיזה שהיא שיטת מדידה אחרת שמקובלת בהרבה מאוד מקומות, אבל היא קצת מקשה על השוואה לשנים קודמות. אבל כן נוכל, מכיוון שאנחנו הולכים לעשות את זה בכל דוח עוני, מכאן ואילך נוכל לבחון את המגמות.

יש חשיבות מאוד גדולה לבוא ולראות את הנתונים, כי הנתונים עצמם גם נותנים לנו איזה שהיא אינדיקציה על היקף הבעיה שהיא מאוד גדולה. אז אני אתן לכם קצת סדרי גודל של נתונים. אני גם טיפונת אתייחס אליו. זה לא רק הסתכלות על אי ביטחון תזונתי, כאשר מסיבות כלכליות, זה גם אי יכולת לספק מזון בריא מסיבות כלכליות, שזה נושא שהוא גם סוגיה שאנחנו עוסקים בה. מבחינת סדרי גודל, זה ממצאים ראשונים של הסקר. אנחנו נצא בחודש-חודשיים הקרובים עם הסקר המלא.

ממתי הסקר? לאיזה תקופה מתייחס הסקר?

לרביע השני והשלישי של 2023. זה ממש טרום המלחמה. מה שאנחנו רואים זה שסדר גודל של פחות מ-70% חיים בביטחון תזונתי גבוה. 69.1% חיים באי ביטחון תזונתי גבוה. מה שאומר שקצת מעל 30% מהאוכלוסייה הבוגרת חיה באי ביטחון תזונתי, שזה נתונים שהם ממש מבהילים ומפחידים. הם די מסתדרים עם השיעורים של שיעורי העוני, אפילו קצת יותר גבוה.

איך זה בהשוואה למדינות מערביות אחרות?

לא עשינו את ההשוואה, כי זה נורא תלוי אפילו איך אתה שואל ואיך אתה מגיע לדברים. צריך נורא להיזהר עם הנתון הזה עם ההשוואה שלו. זה נתון מאוד גבוה.

ממוצע של ה-OECD זה 7%.

זו הנקודה הכי, כן. הנה, במשהו אחד אנחנו מצטיינים.

יש עוד כמה דברים, לצערנו. גם בעוני. אגב, גם אם השאלות הן קצת שונות, שאת מבינה עד כמה יש פערים, אז זה עדיין ממדי פערים מאוד גדולים.

תמיד היינו באזורי החיוג האלה? או שזה נפילה?

אנחנו תמיד מאוד מאוד קרובים. אנחנו תמיד מאוד מאוד קרובים.

אבל זה פי שניים מהדוח הקודם.

לא, אבל מה שאמרתי שזה לא היה אותו סקר וצריך להיזהר.

עדיין, זה ממדים אחרים.

זה ממדים מאוד גבוהים.

זה גילאי 18 ומעלה, נכון?

מה שעשינו, אנחנו נעשה בהמשך, בדוח המלא, יהיה גם ילדים, יהיה קשישים. נעשה הבחנה לפי חלוקות שונות. אני כן רוצה לומר דבר שהוא חשוב להגיד, שזה גם קצת מסביר אולי חלק מהדברים. אנחנו עשינו מאמץ מאוד גדול להגיע לאוכלוסייה הערבית, שאנחנו ככה יותר מתקשים להגיע אליה. אנחנו גם מעסיקים סוקרים שלנו בחברה הערבית וגם תרגמנו את השאלון לערבית, מה שהגדיל מאוד את שיעורי ההשבה שם. אז זה גם כנראה קצת משפיע על התוצאות. אבל כמו שאמרתי, נעשה את זה מכאן ואילך.

עכשיו, כשמסתכלים על אוכלוסיות, אז אנחנו רואים, כמו שאמרתי יש לנו 69.1% שיש להן ביטחון תזונתי גבוה. כאשר ביטחון תזונתי נמוך זה קצת מעל 18% וביטחון תזונתי נמוך מאוד זה 12.6%.

זה רעב.

כן. זו שאלה אבל סובייקטיבית, אבל אפשר לפרש את זה כרעב.

12% רעב.

12.6%, כן. אנשים שהצהירו שמסיבות כלכליות הם נאלצו לוותר על דברים, על תזונה.

רגע, אני רוצה להבין את ההגדרות. 30% נגיד בתוך ה-8%, שזה לא החמור, זה מה? אנשים שאין להם כסף נגיד לפירות וירקות, אבל הם לא רעבים? כאילו, מה? איך אתם מגדירים את זה?

לא, זה לגבי אוכל בריא. זה מבוסס על שש שאלות. אם את רוצה אני אגיד לך את השאלות.

כן, זה חשוב להבין את זה.

אנחנו נשמח שתקריאי לנו. בדיוק.

מערבבים פה כמה דברים.

למשל משפחות שדילגו על ארוחות פעם ביומיים?

אני מסתכלת ואקריא לכם, יש לי פה את השאלות לפניי. זה שש שאלות ועל סמך זה מבססים את הניקוד. "האוכל שקנינו לא הספיק ולא היה לנו כסף כדי לקנות יותר"; "האם בשנה אחרונה אכלתם פחות ממה שהרגשתם שאתם צריכים כי לא היה מספיק כסף כדי לקנות אוכל"; "לא יכולנו להרשות לעצמנו לאכול ארוחות מאוזנות"; "הקטנתם אי פעם את גודל הארוחות שלכם או דילגתם על ארוחות כי לא היה מספיק כסף לאוכל? באיזה תדירות זה קרה?"; "האם הייתם רעבים אבל לא אכלתם כי לא היה מספיק כסף לאוכל?". אלה שש השאלות שעליהן זה מבוסס.

זה נמצא באתר הביטוח הלאומי?

אוקיי, אז רגע, בואי ניתן לך להשלים את הסקירה. אז את אומרת 30%. 12% חמור, 8% קצת פחות חמור. אני לא יודעת איפה עובר הקו בין החמור ללא חמור. את יודעת לחדד את זה?

זה שאלה של ניקוד. מנקדים שם את הדברים ואז שמים איזה שהיא הגדרה.

אוקיי. עוד משהו שמלמד על היקף התופעה?

היקף התופעה, אני אגיד עוד דבר אחד, שיש הבדלים. אני לא אבחין בין האוכלוסיות השונות. אנחנו אצל היהודים הלא חרדים אנחנו רואים יחסית גם המצב לא טוב, רק 78% אמרו שהם חיים בביטחון תזונתי גבוה. הבאים בתור זה חרדים והאוכלוסייה שמצבה הכי גרוע זה החברה הערבית. אבל שוב אני אומרת, השנה הצלחנו להגיע לאוכלוסיות יותר קשות מבחינת ביטחון תזונתי בחברה הערבית בגלל שהעמקנו את הסקר שם והצגנו שאלון גם בערבית.

מה מצב הזקנים?

הזקנים עוד לא לגמרי סיימנו, לא הכנסנו את זה לדוח הזה. זה יהיה בדוח הגדול. המצב יותר טוב, אבל יש שם שיעורי אי ביטחון תזונתי גבוהים.

אבל יותר טוב מהאוכלוסייה הכללית.

האוכלוסייה הכללית. אבל כשמדברים על קשישים אז צריך לזכור דבר נוסף. אנחנו מדברים בדרך כלל על אי ביטחון תזונתי בהקשר של עוני, על אי ביטחון תזונתי שנובע ממחסור בכסף. אצל הקשישים יש גם סיבות נוספות. גם כאלה שיש להם כסף הם לא מגיעים, התפקוד.

ברור, אני רואה את זה הרבה. את רואה הרבה שיש להם קצבה סבירה והם פשוט לא יכולים להוציא את הכסף כי הם לא יכולים לצאת מהבית הם לא דיגיטליים.

גם המענה לשאלות הוא מאוד סובייקטיבי. יכולה להיות אוכלוסייה שהיא צעירה, 30-40, ההבנה שלהם של מחסור שונה מהבנת המחסור של מישהו בן 70-80, בצניעות של החיים.

השאלות "האם דילגת על ארוחות" זה יותר, ומסיבות כלכליות. הכול מסיבות כלכליות.

עוד שאלה. האם יש לכם דרך עכשיו, בזמן אמת, תוך כדי מלחמה, לדעת מה הבעיות ומה המגמות בלייב? זאת אומרת שלא נדע על הדברים בדיעבד, כדי שנוכל לתת מענה כמה שיותר מהר?

אנחנו נצא בקרוב לסקר חדש, שנתחיל אותו. אנחנו רוצים לפרוס אותו על פני כל השנה. יש קצת קושי להגיע לאוכלוסיות שמפונות. זאת אומרת אוכלוסיות שאולי קרה שם משהו, יותר קשה להגיע אליהם. אבל עד שלא נצא לסקר קשה לי לומר אם נצליח להגיע אליהם, אם זה יהיה מספיק מייצג או לא.

תשלימי את דברייך.

דבר נוסף שאת שאלת מקודם, זה הוספנו דבר נוסף שזה כל הסיפור של האם מסיבות כלכליות ויתרת על תזונה בריאה. שזה נושא שמאוד חשוב בהסתכלות קדימה. פעם ראשונה שאנחנו מכניסים את זה. כאשר השאלה "ב-12 החודשים האחרונים האם חששתם שהמזון שאתם יכולים להרשות לעצמכם עלול להזיק לבריאותכם?", זאת הייתה השאלה. וגם שם אנחנו רואים לצערנו תופעות שבהחלטת מטרידות אותנו. אני לא רוצה לטעות במספרים. גם שם אנחנו רואים שיעורים בסך הכול לגבי נגישות, מה שקראנו לו נגישות למזון בריא מסיבות כלכליות, אז רק 68.6% מהאוכלוסייה אמרה שהייתה להם את הנגישות. פה כשעושים את ההבחנה בין נמוך לנמוך מאוד אנחנו רואים שהשיעור של הנמוך מאוד הוא יותר נמוך, מדובר על 8.6% לעומת 22.8% שאמרו שלא יכלו להרשות לעצמם מזון בריא. גם פה אנחנו רואים פערים בין האוכלוסיות. המעניין שבין ערבים וחרדים יותר דומה הפעם. אבל כן יש שיעור יותר גבוה של אנשים שהייתה להם נגישות מאוד נמוכה למזון בריא מאוד.

זה בול אחוז העוני.

זה ממש מראה.

חשוב להעיר שזה כנראה שאלה סובייקטיבית. אני לא בטוח שהנתונים הם אובייקטיביים, זה מה שאנשים חושבים.

בסדר, תכף אנחנו. שאלה אחרונה רק לגבי המפונים. יש דווקא מפונים שהם נמצאים בריכוזים, שהם נמצאים במלונות, בקיבוצים שאליהם הם פונו. האם נעשתה חשיבה להגיע אליהם בסקר החדש שאתם מוציאים, העדכני, בצורה ממוקדת?

הסקר שלנו הוא סקר טלפוני. קשה לדעת בשלב הזה מה תהיה ההיענות במצב הזה.

אולי נכון להגיע לריכוזי המפונים פיזית?

אם תהיה בעיה אנחנו נבדוק את האפשרות.

ניצה, אנחנו עשינו סקר בקרב המפונים, אני יכולה לתת קצת מידע.

את משרד הבריאות, את רוצה להתייחס?

כן.

אז תתייחסי, בשמחה.

שמי פרופ' רונית אנדוולט. תכף אני אגיד לכם, אלה נתונים שאנחנו רק ניתחנו אותם עכשיו, שנייה אחת.

אז תארגני אותם. אני אתן לעוד דוברת. אני אעבור לארגון "לתת" שבנו את הדוח האלטרנטיבי. מי נמצא פה מ-"לתת"?

אולגה.

אולגה שלום, תודה שבאת. אז את תציגי ואחר כך נחזור למשרד הבריאות.

תודה רבה על הדיון החשוב הזה בטח בעת הזו. אני אגיד שאנחנו מפרסמים גם נתונים של אי ביטחון תזונתי כי לא היו נתונים במשך תקופה סדירים של אי ביטחון תזונתי. ואנחנו רואים ש-22% מהמשפחות נמצאות באי ביטחון תזונתי. כשמחציתן באי ביטחון תזונתי חמור. ההבדל ביניהם בגדול שאי הביטחון בכללותו מדבר על ויתור על איכות ומגוון המזון. ואי הביטחון תזונתי חמור כבר מדבר ממש על ויתור בכמות המזון, דילוג על ארוחות וכו'. אנחנו רואים שגם 36.1% מקרב הילדים נמצאים באי ביטחון תזונתי, כשמעל 20% באי ביטחון תזונתי חמור. מה שעשינו במסגרת הדוח, עשינו סקר בקרב נתמכי הסיוע. נתמכי הסיוע זה אותם אנשים שמקבלים סיוע במזון, מקרב העמותות השותפות שלנו, 210 עמותות שפזורות ב-125 יישובים ומסייעות בכל המגזרים בחברה הישראלית. אריאלה, אם אפשר לשים את המצגת.

תציגי בינתיים בלי.

אז שאלנו במסגרת סקר הנתמכים שאלנו 309 אזרחים ותיקים בעצם מעל גיל 62 נשים, 67 גברים. כל מיני שאלות בשביל לנסות להבין אחרי העלייה של קצבת הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה לזקנים יחד עם אזרח ותיק שהיא כבר מציבה אותם מעל קו העוני הרשמי של ביטוח לאומי. האם הם עדיין נמצאים בעוני דה פקטו. וראינו מחסורים בתחומי חיים שונים.

מה שאני אציג פה זה מחסורים באי ביטחון תזונתי. ומצאנו שמעל 80% עדיין נמצאים בעוני לפי האומדן שעשינו. כאשר 50% נמצאים בעוני חמור יותר. כשאנחנו מסתכלים על נתוני הביטחון התזונתי אז עשינו גם את השאלון המקוצר של ה-OECD שכולל שש שאלות. השאלון שניצה דיברה עליו, בקרב אותם נתמכים קשישים. ואנחנו מגלים ש-69.6% מהקשישים שנתמכים על ידי העמותות בעצם אמרו שהאוכל שהם קנו לא הספיק ולא היה להם די כסף לקנות עוד, לרוב או לפעמים. אחוז דומה ציינו כי לא היה להם מספיק כסף לאכול ארוחות מאוזנות. כמעט 50%, 44.7% צמצמו בגודל הארוחות או דילגו על ארוחות עקב מחסור כספי. אחוז דומה, 47% אכלו פחות ממה שרצו כי לא היה להם מספיק כסף כדי לקנות אוכל. וכשליש הגיעו למצב של רעב ולא אכלו כי לא היה להם מספיק כסף לקנות אוכל.

כאמור, זה שאלות מבוססות על משרד החקלאות האמריקאי, שאלות שתורגמו לעברית אצלנו, גם לרוסית וגם לערבית וכמובן בעברית. הועברו בקרב אותם קשישים. ואנחנו רואים פה מציאות מאוד עגומה. ואנחנו מדברים פה בעצם על קשישים שמקבלים סיוע במזון. זה יכול להיות סיוע משתנה. יש כאלה שמקבלים פעם בחודש, יש כאלה שמקבלים על בסיס יומי. ועדיין זה הכמות של הוויתורים, שאנחנו רואים שזה ויתורים מאוד קשים. על אף כל העליות ועל אף העליות בקצבה ועל אף שהם מקבלים סיוע במזון זה הנתונים שאנחנו נתקלים בהם מדיווח שלהם.

תודה. שאלה לגב' קסיר מביטוח לאומי: אנחנו, אמנם לפני שנה, היינו בממשלה, והעלינו את קצבאות הבטחת הכנסה לקשישים ב-580 שקלים. זה עלה ל-4,000 שקלים כרגע. והייתה בי תקווה מאוד גדולה שזה יפחית את התופעות האלה של אי ביטחון תזונתי בקרב קשישים. האם הייתה לזה באמת תרומה?

קשה לנו להגיד לגבי ביטחון תזונתי, כי אין לנו נתונים ברי השוואה ועדיין לא סיימנו גם לחשב את הנתון של הביטחון התזונתי של קשישים מהדוח הזה. אבל הייתה תרומה מאוד גדולה למה שעשיתם.

אני רגע רוצה, אני חושבת שממש חובה להראות את הקשר בין צעדי מדיניות לתוצאות. כי אחרת לפוליטיקאים אין, כשאני באה ואומרת חייבים לעשות את זה שוב אומרים 'נו, אבל גם ככה יש עוני'. צריך להראות הנה, אתם נותנים, זה פותר בעיה. וברור שזה רחוק מלפתור את כל הבעיות והממצאים פה הם מזעזעים וזה. אבל אנחנו צריכים לבנות איזה שהוא מתווה.

בתקציב הזה אנחנו מעלים ב-600 שקלים בחודש. בתקציב הבא אנחנו בונים תוכנית, אנחנו מעלים את הרכיב הזה. שתהיה לנו איזה מפת דרכים שנראה, גם אם אנחנו לא פותרים את זה בשנה אחת, אנחנו רואים מגמה של שיפור, עד שאנחנו מגיעים להיות מדינה מתוקנת שאנשים לא רעבים בה. זה נורא חשוב להראות שאם יש השקעה אז כן יש תוצאות.

אני מסכימה איתך לגמרי. לכן אנחנו הדגשנו, בדוח עצמו זה כתוב. אולי אפילו מישהו אמר לי הכנסת את זה יותר מידי פעמים. אז אני לא חושבת שזה יותר מידי פעמים, אבל הזכרנו את החשיבות. היה צמצום משמעותי בשיעורי העוני בקרב אוכלוסיית האזרחים הוותיקים. והדגשנו שזה קשור למדיניות ואנחנו רואים את זה.

זה דרמטי, זה 2%.

תקשיב, עוד 600 שקלים בחודש זה דרמטי. אז אתה אומר זה לא אמור, אוקיי. אולי באמת זה גורם לזה שלפחות באוכלוסייה הזאת יש פחות בעיה, עדיין יש בעיה, אבל פחות חמורה של אי ביטחון תזונתי. אוקיי, אני חוזרת אל משרד הבריאות. כן?

אני אגיד שבעצם הסקר לא עסק בביטחון תזונתי, הוא עסק בכלל בדפוסי התנהגות בריאותית. ומה שהיה המדגם של 1,363 תושבי ישראל, שכולם "עקורים" מה שאנחנו קוראים, נאלצו לעזוב את בתיהם מסיבות שונות. אין לי כאן את החלוקה למי שבמלון ומי שלא, אבל ברור שמי שבמלון מקבל שלוש ארוחות ביום, המצב שלו יותר טוב. דרך אגב, זה לא היה בתחילת האירוע. אנחנו לחצנו מאוד שזה יהיה שלוש ארוחות ולא שתיים. אמרו לנו מה, אבל מלון, מספיק שתי ארוחות. אמרנו אוקיי ומה עם ארוחה שלישית? אנשים הגיעו בלי כרטיס אשראי, בלי כסף, בלי כלום. אז לפחות זה הצלחנו שיהיה שלוש ארוחות ביום. אבל בקרב הרבה מהמפונים הם לא נמצאים במלונות. אמנם חלקם מקבלים כסף מהמדינה, אבל חלקם מפונים מרצון. זאת אומרת זה תמהיל בעצם של כולם ביחד. 50% מהם אמרו שאיכות התזונה שלהם ירדה.

מהמפונים.

המפונים. זה צריך להדליק לנו נורה אדומה שאומרת בעצם 50% מהאוכלוסייה או שאין לה אפשרות כלכלית להגיע למזון בריא או שאין לה אפשרות פיזית להגיע. וזה אומר שאנחנו לא דואגים מספיק לביטחון התזונתי האיכותי של תושבי ישראל. וצריך להזכיר, ואני מודה לכם בביטוח הלאומי ששאלתם על האיכות התזונתית. כי תמיד היה לנו הדיון הזה האם חשוב כל מה שאוכלים או חשוב האיכות התזונתית. האיכות התזונתית קובעת אם הבן-אדם יהיה בריא או חולה. וזה קריטי. כי זה עולה לנו הכי הרבה כסף. אנחנו יודעים שהשמנה עולה 20 מיליארד שקלים בשנה, אנחנו יודעים שסוכרת עולה סכום כזה. אז אם אנחנו רוצים באמת לנהל כלכלית את המדינה, אנחנו צריכים לדאוג לזה שתהיה זמינות של מזון בריא לכלל האוכלוסייה.

האם יש לכם גם פוקוס על המבוגרים, על הזקנים בסיטואציה הזאת? כי אגב, היו מלונות שביקרתי בהם שהאוכל בהתחלה לא היה מותאם למבוגרים.

נכון, נכון.

אפילו יכולת ללעוס.

נכון, נכון. אנחנו עובדים על זה. אנחנו בקשר עם כל הנהלת המלונות, אנחנו מנסים להתאים את זה. זה מורכב. יש מלון אחד בירושלים שריכזו שם הרבה מאוד קשישים ובעצם לא הבינו שבית מלון לא מותאם, גם אם זה נגיש, זה לא מספיק. כי יש מטפלים וכו'.

ברור, ברור.

זאת אומרת אנחנו שם, אנחנו באירוע הזה. לא פשוט. הרווחה עושה שם עבודה מאוד יפה, קופות החולים גם. אבל יש עוד דרך. כן, וזה משתפר כל הזמן.

תודה. האם משרד הרווחה רוצה להוסיף משהו לגבי היקף התופעה? מירי, את רוצה להתייחס? יש לכם איזה שהוא מיפוי של היקף התופעה?

לא. אני יכולה לדבר על האזרחים הוותיקים, מה שאני יודעת בתקופה הזאת מה עשינו.

לא, לא מה עשיתם. מה היקף התופעה בקרב אזרחים ותיקים, יש לך נתונים?

אין לי. אבל נמצא איתי דוד, חברי מהמשרד. אפשר לשאול אותו, אולי לו יש.

אנחנו בסוגיית היקף התופעה. אם יש לכם מידע נוסף להוסיף לנו ששופך אור, אז אנא תוסיפו. אם לא, אני עוברת בבקשה לחלק הבא.

ברשותכם אני אסקור מאז פרוץ המלחמה את הדברים הכלליים שהמשרד עשה.

לא, לא, אנחנו לא בתצוגת תכלית של הדברים הכלליים שמשרד הרווחה עושה. אנחנו עושים הרבה דיונים ושמענו אותם. אני שאלתי שאלה מאוד ממוקדת, האם יש לכם מידע על אזרחים ותיקים והיקף המצוקה התזונתית בקרבם, האם יש לכם נתונים על זה? כן או לא.

אני יכולה להגיד מה המענים.

אז אנחנו עוברים לחלק הבא בדיון, ותתייחסו בחלק הבא לדברים הרלוונטיים.

בסדר.

עכשיו אנחנו נעבור לעבודה שנעשתה על ידי המועצה לביטחון תזונתי. שכאמור על רקע שעת החירום כינסו את כל המומחים והגישו דוח שנבנה עם גורמים מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים. דוח ליישום מיידי על מנת למזער את הנזקים התזונתיים. דוח שהוגש למשרד הרווחה.

זו הזדמנות רק לציין שהמועצה עובדת ללא תקציב, ללא משכורות ובלי המינימום מינימום שהיה להם, שזה אפילו לא החזר נסיעות. חשוב לציין את זה.

אז טוב שציינת. אנא, בואו תציגו בתמצות את העבודה שעשיתם ואת עיקר המסקנות.

רוני סטריאר יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. עם פרוץ המלחמה הבנו שאנחנו צריכים לעשות משהו. הרגשנו גם את הוואקום הזה שהיה. ובשיתוף עם המשרד ובהסכמה של השר והמנכ"ל ינון הקמנו שולחן בין משרדי ובין מגזרי שהשתתפו בו שמונה משרדי ממשלה הרלוונטיים פלוס ארבעה ארגוני הגג של "לתת", "פתחון לב", "לקט" ושל חב"ד. קיימנו ארבעה מפגשים מאוד משמעותיים והגשנו המלצות לשר הרווחה. זה לפני חודש וחצי, יש לי את המכתב כאן עם ההמלצות. אני פשוט אתאר חלק, אבל אחד מהדברים המאוד חשובים שנעשו בהמלצה של משרד האוצר, זה לפתח תוכנה שבאמצעותה נוכל למפות את הצרכים המתפתחים מתוך המלחמה. שלחנו את זה לכ-200 רשויות. קיבלנו 100 תשובות מ-95 רשויות, עם הצרכים הנוספים שנוספו בתחום של ביטחון תזונתי.

הממצאים היו שצריך לפחות 35 מיליון שקלים. זה תשובות של מחלקות הרווחה בזמן אמת של המלחמה.

רגע. אתה שלחת סקר צרכים לרשויות המקומיות וקיבלת תשובות שאם אתה מתקצב אותם זה 5 מיליון שקלים.

בדיוק.

למשרד הרווחה אין 35 מיליון שקלים?

נכון. ואז ביקשנו באמת תקציב נוסף, זה היה אחת מההמלצות. אני פשוט אציין את ההמלצות. בסדר? הן היו מאוד חשובות ונתנו לנו איזה שהיא תחושה של מה שקורה עכשיו. את שאלת למשל את משרד הרווחה אם הוא יודע כמה קשישים עכשיו בחוסר ביטחון תזונתי. אנחנו לא יודעים. אבל בעצה של משרד האוצר פיתחנו את הדבר הזה. הממצאים לא פורסמו אף פעם משום מה וגם משרד הרווחה אף פעם לא ביקש כסף ממשרד האוצר.

המשרד עכשיו נמצא בדיונים של התקציב וזה בדיוק מה שהוא עושה.

אז אלו היו ההמלצות: הכרה של השולחן הזה. זה היה צריך להיות שולחן מצוין, כי אז יכולנו לתאם גם עם החברה האזרחית וגם עם משרדי הממשלה מה הצרכים ולמפות אותם. וגם להעביר משאבים מכאן לשם. שזה ברמה לאומית לא קיים שולחן כזה היום. ההמלצה השנייה הייתה הרחבת התמיכה של המשרד בארגוני הסיוע. כי אנחנו הבנו שמרבית העומס של הביטחון התזונתי בתקופת המלחמה נעשה על ידי ארגוני החברה האזרחית.

זה לא מרבית. זה כל העומס, כל העומס. צריך להגיד את זה, גם אני כחברת כנסת, שהגיעו אליי פניות ציבור של אנשים רעבים ללא אוכל, העמותות היו היחידות שהלכו לשם אנשים עם חמגשית. זהו.

סליחה, חברת הכנסת, אני כן אשמח להגיד מה אנחנו כן עשינו בביטחון.

בסוף דבריו אני אתן לך להתייחס.

לא, לא, אין בעיה. אני חושב שמשרד הרווחה עשה המון דברים ואני מכיר בעבודה, בעיקר של העובדים הסוציאליים שנשאו על הכתפיים שלהם את כל עומס העבודה שלהם. אני מדבר על מדיניות, אני לא מדבר מה נעשה. אני שואל מה הייתה המדיניות הממשלתית בנושא ביטחון תזונתי בזמן המלחמה. לא הייתה מדיניות כזאת. אין מדיניות לאומי כזאת. ההמלצות האלה היו צריכות להוביל לשם.

הנושא הרביעי זה היה להכיר בשולחן הזה כחדר מצב שיופעל בשיתוף רכזות לביטחון תזונתי. יש 80 רכזות לביטחון תזונתי בישראל, מפוזרות בכל היישובים. יכולנו להפעיל אותם.

תחת מי הם?

אצל המיזם הלאומי. אפשר להפעיל אותם. זה כוח אדם שנמצא עכשיו בשטח, למה אנחנו לא מפעילים אותם? ההמלצה החמישית הייתה יצירת מערכת ממוחשבת באחריות משרד הרווחה לניהול צורכי המזון, מלאי המזון שינוע לאוכלוסיות על פי תעדוף וצורך. יש המון אנשים שנשארו מאחור, לא פונו. יש אנשים בשדרות, יש קשישים בכל מיני מקומות שנשארו שם. צריך להביא להם אוכל. אתם יודעים מה האנשים האלה עשו בתקופת המלחמה? הם התקשרו למגן דוד אדום, שישלחו להם אוכל באמבולנסים. זה מדינת ישראל בזמן מלחמה.

הנושא השמיני היה הנגשת מזון לבתי אזרחים שאינם מה שאני מדבר. התייחסות ייחודית לאוכלוסיות פגיעות במיוחד: זרים, חסרי ממ"ד. הרבה אנשים הגיעו אלינו עם פניות של אוכלוסיות שבאמת הם היו בחוסר ביטחון תזונתי. ביקשנו להרחיב את המיזם לביטחון תזונתי. היום הוא מגיע ל-26,000 משפחות. ביקשנו להכפיל את זה. להכפיל את מספר האנשים שמקבלים את זה ל-52,000 משפחות. זה מיזם שבדוק, אנחנו בדקנו אותו, יש מעקב. אנחנו יודעים שזה מקל על אנשים. שזה באמת מתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי. זה מקבל כל חודש אנשים. זה לא איזה תו לחג שאנשים מקבלים לפני ראש השנה. זה משהו שהוא חלק מרצף של שירותים. אנשים מקבלים העצמה תעסוקתית, מיצוי זכויות, ליווי אפילו של כל המשפחה בנושא של הילדים. ולכן זה לא רק לתת להם אוכל, זה גם להוציא אותם ממצב של אי ביטחון תזונתי. ויחד עם העובדים סוציאליים זה מחזק את השירותים החברתיים בגלל שהעובדות הסוציאליות מתקשות להציע לאנשים האלה משהו קונקרטי. יש פה מיזם שיש משהו קונקרטי.

לעומת זאת מה המשרד עשה? הלך וגייס כסף מהקרן לידידות, מהפדרציות, כאילו שהמדינה לא נמצאת. ועוד נותנים את זה עם חתימה של השר. השר נותן את הכסף הזה? זה מתנה של השר מרגי לזה? אני פשוט מתבייש. היה שולחן, כל משרדי הממשלה ישבו שם. הנה, תאיר מסתכלת עליי. ישבנו, הקמנו את זה על פי ממש התנדבות של האנשים. והייתה התעלמות מוחלטת מההמלצות האלה.

קשה לשמוע. אני אבקש את התייחסות משרד הרווחה. מירי, כן?

אני יכולה מה אנחנו עושים ועשינו גם בתקופה הזאת.

לא, אני רוצה שתתייחסי מה אתם עושים עם המסקנות של המועצה.

בתקופת המלחמה מה אני יודעת שנעשה.

מה אתם עושים עם המסקנות של המועצה לביטחון תזונתי. זו השאלה.

מפרקים את המועצה. לצערי. לא בגללך. מה שקורה זה שהם רוצים לפרק את המועצה שעובדת בהתנדבות ועושה עבודה מסורה ולא תלויה באף אחד ורוצים לפרק אותה. למרות שהם עושים עבודה יותר טובה מכולנו.

אני לא יכולה להתייחס למועצה.

למה?

כי אין לי כרגע את הידע הזה. אני יכולה לברר את זה.

האם מי שבזום יודע להתייחס לזה? אני מבינה שיש עוד מישהו בזום שלשכת השר אמרה שהוא יודע להתייחס לזה.

כן, שלום.

שלום לך שוב. אתה תוכל להתייחס בבקשה למה נעשה עם מסקנות המועצה הלאומית?

כן. מה שנעשה, אני עצמי השתתפתי בשולחן העגול הזה. דויד כהן, משרד הרווחה. אני התקציבן של אגף רשויות בכיר וגם עוד מספר תפקידים. אני השתתפתי עם הפרופסור גם בשולחן העגול. בנינו שם ביחד שאלון דיגיטלי לכל הרשויות. עשינו סקר ואני יודע גם את המספרים שצריך. עכשיו ברשותכם אני רק אתחיל מההתחלה מזמן שהתחילה המלחמה מה עשינו.

אבל מה נעשה? אני שואלת עוד פעם. תקשיבו, אנחנו כל שבוע נפגשים ואני שומעת את כל מה שעשיתם בחיים. אני מבינה.

לא, לא, לא בחיים. לא.

אבל יש לי פה שאלה קונקרטית. מה נעשה המסקנות של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. זו השאלה.

אז המסקנות, הסקר אמר שחסר פה 35 מיליון שקלים. אנחנו יודעים בדיוק על מה חסר. מאז שבעצם יצאה המלחמה והסקר ביחד המשרד הוסיף 7 מיליון ש"ח לסיוע חומרי לכל הארץ. פלוס 20 מיליון שקלים, 10 המשרד ו-10 קרן הידידות, פלוס תוספת של 15,420 כרטיסי מזון במסגרת ביטחון תזונתי.

רגע, כרטיסי המזון זה המיזם לביטחון תזונתי?

15,420 ביטחון תזונתי. מה?

זה המיזם לביטחון תזונתי של המשרד?

כן, כן, הוספנו עוד 15,420 כרטיסי מזון ממסגרת ביטחון תזונתי.

האם זה חד פעמי או לאורך זמן?

עכשיו, כל התקציבים מה שהקראתי כרגע אנחנו עומדים רק על 61% ניצול. לפעימה הבאה אנחנו כבר מכינים את עצמנו עם האוצר ועם ההכפלות שאנחנו מכפילים את התקציב דרך קרן ידידות, דרך הפיס וכו', כשייגמר התקציב הזה אנחנו כבר מכינים לפעימה הבאה. זה אחד.

אז רוני, האם זה נותן מענה מה שדוד הציג כאן?

ממש לא. אני מקבל כמעט כל שבוע פניות להרחיב. הנה עכשיו, אני פשוט מחפש. עיריית פתח תקווה מבקשת עוד 200 אנשים למיזם לביטחון תזונתי. היה צריך להכפיל את זה. לא עושים את זה. לא עושים את זה. אני שאלתי את תאיר, את משרד האוצר האם באמת הייתה פנייה של משרד הרווחה למשרד האוצר. תאיר אמרה לי כל מה שביקשתם נתתי. נכון, זה אכן נכון. לא ביקשו את הכסף שהיו צריכים לבקש באמת בשביל לפתור את הבעיה. לא לתת עוד פעם איזה כרטיס לחגים, לזה. אלא לתת לאנשים האלה מענה אמיתי של כל השנה. למה המיזם, דוד, לא עולה?

אני עונה לך. תקשיב, אנחנו לא נותנים את זה רק לחגים. המיזמים שקיימים בשוטף אנחנו מדברים על 70 מיליון שקלים מיזם שמתוכו אני אקריא לכם את המספרים, קבוע שוטף, בלי שום קשר למיזם ביטחון תזונתי. סיוע רק של מזון על 7.5 מיליון. מתוכם 43% אזרחים ותיקים וניצולי שואה. זה מיזם שוטף. בנוסף הוספנו עוד 27 מיליון. בנוסף לזה עוד 15,420 כרטיסי מזון.

דויד, אני יכולה לומר משהו רגע? זה שהוספתם זה מאוד מבורך. אבל אם אתם עושים את זה בצורה שהיא לא סיסטמתית על פי מסקנות ברורות של מחקר שאתה היית חלק ממנו ועבודה באמת מעמיקה, אז לא עשינו בזה כלום. כי לתת כסף, אני באמת מעריכה את זה, זה חשוב. אבל צריך לעשות את זה באיזה שהיא דרך, כי מה לעשות? רעבים לא רעבים רק במלחמה.

אני ארחיב קצת. המיזם השוטף של 70 מיליון שקלים שהזכרתי מי שבעצם מכריע למי לתת וכו' זה העובד הסוציאלי שקיים.

אתה יכול להרחיב עוד על המיזם הזה?

רגע. 70 מיליון שקלים האלה זה חלק מהמיזם לביטחון תזונתי של משרד הרווחה?

כן. 70 מיליון שקלים.

אני רק אסדר פה לאנשים סביב השולחן את הדברים, כי יש פה בלבול. משרד הפנים עשה איזה פרויקט, הוא חילק 400 מיליון כבר ויש לו עוד שתי פעימות. זה סיפור אחד. חוץ מזה יש מיזם ותיק מאוד של משרד הרווחה שהוא לא רק לחלק את הכסף, זה גם ליווי למשפחות. שהוא בתקציבים הרבה יותר קטנים. ועכשיו ה-70 מיליון שאתה מדבר עליהם זה במסגרת הפרויקט של משרד הרווחה.

זה בנוסף ל-150 מיליון של פרויקט מיזם ביטחון תזונתי שמחלק פרופר ביטחון תזונתי.

לא הבנתי.

תנו לי דקה אחת, אני רק אעשה לכם סדר.

בבקשה, תסביר. כן, כי התבלבלנו מרוב משרדים. לא הבנו. יש כל כך הרבה תווים וכסף וכל כך הרבה רעבים, משהו פה לא מתכנסים.

אז תנו לי ברשותכם דקה, אני אפרט את הכול ואחרי זה שאלות. יש מיזם ביטחון תזונתי נוכחי זה 150 מיליון שקלים. עכשיו, זה מחלק 25,665 סלי משפחות פלוס 2,600 תמ"לים לחודש. 219 רשויות משתתפות.

תגיד מה בבסיס התקציב.

רגע, שנייה. יש פה רעש מההתחלה. אני רוצה לרדת לעומקם של הדברים. עוד פעם מההתחלה.

מיזם ביטחון תזונתי נוכחי שווה 150 מיליון שקלים לשנה. 219 רשויות משתתפות, 25,665 סלי משפחות פלוס 2,600 תמ"לים לחודש.

בבסיס התקציב?

לא. הרוב תרומות.

כן.

השאלה האם זה בבסיס התקציב ה-150 מיליון או שחלקם מתרומות? כדי שנדע האם יש לזה המשכיות. לא כי אנחנו בביקורת.

חלק זה המפעיל מכניס. זה בעצם במכרז כשהוא נכנס לזה וחלק זה בעצם שלנו.

המפעיל זה אומר תרומה.

לא, לא.

מה לא? המפעיל צריך לממן רעבים בשביל לזכות במכרז?

זה חוזה מכרזי שהוא חותם עליו כשהוא נבחר בעצם להפעיל את זה.

תגידו, זה חוקי?

הנה, מנדי בלוי נמצא פה. הוא יכול להגיד את זה. זה מכרז שהוא חותם בשביל להיבחר לעשות את הדבר הזה.

זה על פניו לא נשמע לי חוקי, אבל לא משנה.

מה זה?

אוקיי. אז יש 150 מיליון, חלקם מהממשלה, חלקם מתרומות. הלאה.

לא תרומות. זו בעצם המחויבות שלו בשביל להיבחר לעשות את זה.

אוקיי, הוא מביא איזה שהוא matching כזה.

משהו כזה. וחלק מהרשות, כן. עכשיו דבר שני, יש לנו את המיזם המשותף עם קרן הידידות, עוד 70 מיליון שקלים. כאשר מתוכו המזון שנוצל עבור מזון זה 7.5 מיליון 2023. 43% אחוז מתוך זה זה אזרחים ותיקים וניצולי שואה.

רגע מר כהן, הקרן לידידות. כמה מתוך זה, מתוך הסכום הזה קרן הידידות מממנת וכמה משרד הרווחה? קרן הידידות יכולה להגיד שנה הבאה אין לי כסף.

חצי-חצי.

חצי-חצי?

מתוך ה-70, 35 המשרד, 35 הקרן.

האם הכול הוא למזון?

לא. מתוך ה-70 מיליון – 7.5 מזון. זה הם ניצלו.

10% רק למזון.

תני לי דקה אני אסביר. לכל רשות יש תקציב.

דויד, משהו כאן לא עושה לי סדר. יש פה קצת בלגן. כי היה טוב אם כל המשאבים היו מרוכזים במקום אחד עם קהלי יעד מסודרים, שאנחנו יודעים מי מקבל מה על ידי מי, ולא ריבוי של כל כך הרבה משרדים ועמותות. וזה שאתה מציין וזורק פה מספרים שעל פניו בתיאוריה פותרים את הבעיה, אבל אנחנו רואים שהבעיה לא נפתרה – אז אולי יש איזה שהיא בעיה בסדר והארגון של הדבר. אני שואלת שאלה. כי יש פה המון, המון פרויקטים והמון מסלולים והמון עמותות והמון משרדים. אבל המון רעבים מצד שני.

כל הדברים האלה שאני מקריא, אנחנו יודעים תעודת זהות תעודת זהות. אנחנו עושים הקבלה והצלבה ובדיקות כל חודש בחודשו במשרד. במקרה זה אני מבצע את זה. בסדר? מקבילים את זה מול נתוני יסוד, מקבילים מי מקבל פה כמה וכמה במיזם הזה. הכול ידוע וברור.

טוב. לא, לכל מי שפה, והם אנשי מקצוע שעוסקים בדברים, זה לא ידוע ולא ברור.

לנו במשרד זה ידוע וברור.

אני יכולה לשאול עוד שאלה?

אנחנו מאשרים תקציבית כל חודש בחודשו שולחים את מספרי הזהות למי נותנים וכמה וכו'. ואנחנו עושים את ההקבלה ואת הבדיקות. משם זה רץ לחשבות. אנחנו במשרד כן יודעים. מי שיושב בשולחן, עם כל הכבוד, אני לא יודע מה כן יודע. אבל אנחנו כעיקרון לאשר תשלום בודקים. פלוס משרד רואה חשבון חיצוני שבודק.

יסמין, שאלה אחרונה ואז אני מתקדמת.

מר כהן, שאלה אחרונה.

רגע, אבל לא מניתי את כל הדברים.

אוקיי, אז תשלים את דבריך. אולי כדאי שתעביר את זה כתוב ואז יהיה לנו יכולת יותר טובה לעקוב אחרי זה. נשמח לקבל את זה בכתב. אז בוא תיקח עוד דקה להשלים את דבריך ותעביר לנו את זה גם בכתב. בסדר?

עוד שני דברים שיש. בסדר? ואז גם יש לנו עוד מיזם עם קרן ידידות של החירום. שם יש לנו את ה-20 מיליון שהזכרתי קודם, בנוסף ל-70 מיליון הקבועים.

שכמה מזה מזון?

זה לא 70, זה 7.5 למזון. כמה מתוך ה-20 מיליון האלה זה למזון?

כן, 7.5 מתוכם למזון. זה לא שהקצנו 7.5 למזון. זה הרשויות, העובד הסוציאלי בקצה בחר לנצל את התקציב לזאת. אנחנו לא צבענו את זה למזון. בסדר? עכשיו, בנוסף לזה של-20 מיליון אנחנו רק ב-61% ניצול. ואנחנו מתכוננים לפעימה הבאה. כאשר הניצול יגדל אנחנו מכינים את הפעימה הבאה. דבר רביעי, עוד 15,420 חילקנו מאז פרוץ המלחמה בנוסף ל-26 שהזכרתי מקודם.

משפחות? מה זה 15,000?

כרטיסי מזון.

אוקיי. תודה דוד. שאלה אחרונה יסמין ואני רוצה להתקדם.

אני רק רוצה לשאול, אולי לא הבנתי נכון, אבל אני שואלת. מתוך ה-100 מיליארד שתקצבו אז, מתוך המיליארד שתקצבו לכרטיסי מזון נוצלו רק 400 מיליון. האם חלק מה-600 נמצא אצלכם או רק במשרד הפנים?

לא, לא, זה שנת 2024. שנייה, עזבי את זה, תכף נגיע לזה.

אבל היה גם ל-2023.

שנייה. אנחנו עכשיו עוברים לתלושי מזון. הייתה חלוקה 400 בשנת 2023, עוד 600 בשתי פעימות ב-2024. זה מה שהם אמורים לעשות.

לא סיימו לחלק.

רגע, שנייה. אני רוצה רגע את החלק הזה לסגור. אני חושבת שזו לא דרך להציג נתונים. אני חושבת שלנו כגוף ביקורת, ככנסת שעושה ביקורת על עבודת הממשלה אין יכולת לעקוב אחרי הדברים בצורה הזו. יש פה הרבה מאוד מקורות, הרבה מאוד תתי מסלולים ופרויקטים. בסוף בסוף אני חושבת שהעבודה המקצועית צריכה להיעשות בצורה כזו שיש את התקציבים, באיזה פעימות הם ניתנו ולמי, בצורה מסודרת. מי מקהלי היעד הצלחנו לכסות, מי עדיין נשאר לנו ולא הגענו אליו. מה היעדים שלנו. זה בצורה שלא מאפשרת לי לבוא ולעשות ביקורת אמיתית על האם עמדנו ביעדים, לא עמדנו ביעדים. מי קיבל מענה ומי לא קיבל מענה. אין לי יכולת מהבליל הזה להבין את התמונה הגדולה.

הייתי רוצה לקבל בכתב תשובה ברורה מה עבר, מה כספי מדינה, מה לא כספי מדינה. מי קבוצת היעד שאתם מסמנים, למי הגעתם ולמי לא הגעתם. אחרת פשוט יש פה בליל של מספרים שהוא לא אומר כלום למי שיושב כאן. יכול להיות שנעשתה עבודה מצוינת, יכול להיות שלא. אני אפילו לא יודעת להגיד. קשה מאוד להתייחס ולעשות עבודת ביקורת עם דיווח כל כך מבולגן.

אני אשמח להוסיף רק בשביל לסבר את האוזן. הצורך בשביל להבטיח אי ביטחון תזונתי אנחנו מדברים על בין 3 ל-5 מיליארד שקלים בשנה, באומדן גס. מה שכרגע בכלל יש בתקציב, בבסיס התקציב הם 46 מיליון לתמיכות, שבערך כמחצית מהם הם תמיכות בקמחא דפסחא בחג אחר. אף אחת מעמותות הסיוע, לפחות מה-210 שתחת ארגון "לתת" כששאלנו אותם, אף אחד לא קיבל מהם סיוע מהמדינה. רק חלקם קיבלו בכלל סיוע מהרשות המקומית. אז הסכומים האלה שאנחנו מדברים הם תוספת מאוד מאוד קטנה שניתנה. וגם כמו שציינו פה רבים, היא ב-matching של גופים אזרחיים שבסוף יודעים את העבודה, יודעים לסייע, ישבו בשולחן העגול. ושום תקצוב, אין שום עירוב של הגופים האלה שבפועל מ-day one פתחנו את השערים, הגדלנו את כמות הנתמכים, הגדלנו את התקציבים ואנחנו לא מקבלים שום מענה, שום תוספת לתמיכה השנתית, שום סיוע.

אוקיי, תודה. דברים חשובים. אני חייבת להתקדם הלאה, טוב שאמרת אותם.

אפשר עוד משפט? משפט לסיום.

כן, משפט לסיום בבקשה. ואנחנו תכף עוברים לעניין תלושי המזון, אז גם שם תינתן לך אפשרות לדבר אם תרצה.

אין שום בעיה. בדקנו בסקר שביצענו על 96 רשויות, כולם בעצם מקבלים את המענה דרך הקרן לידידות חירום שפתחנו ב-20 מיליון. בינתיים. חלקם מקבלים מתוך ה-7 מיליון שהצגנו וחלקם מה-70 מיליון.

אז רגע אדוני, אני לא מבינה, אם כולם מקבלים מענה איך יכול להיות שאלה הנתונים? 30% באי ביטחון תזונתי. אם כולם מקבלים מענה אז איפה הפער?

מה שבעצם הונגש אלינו מבחינת הסקר אנחנו בדקנו את הרשויות. כולם מקבלים תקצוב דרך כל מה שמניתי. את תקבלי את זה רשום מסודר, בעצם כמה אחוזים מכל סוג אוכלוסייה. אין שום בעיה.

תודה רבה. אני עוברת לחלק הנוסף שזה הפרויקט של תלושי המזון של משרד הפנים. זה הסמטוכה שעשו פה. עשו פה סמטוכה.

ברור, כי משרד הפנים קשור מאוד לזה.

במקום שיהיה לך משרד רווחה שמתמחה באי ביטחון תזונתי ומתכלל את הכול בצורה מסודרת, פירקו את זה להרבה גורמים.

רצון ליצור עמימות.

רגע, אני חייבת רגע שקט כדי להתמקד. אנחנו עוברים לעניין של תלושי המזון. תלושי המזון, רגע לתקצר את האירועים הקודמים, בכלל לא אמורים להתעסק בזה במשרד הפנים. כמו שאמרתי, אמורים להתעסק בזה משרד הרווחה. רצו לעשות את זה מהר מהר, הביאו כסף. שאגב, אנחנו מברכים על זה שמביאים כסף לאי ביטחון תזונתי, רק למה ככה? והציגו מנגנון שארגוני החברה האזרחית שישבו פה סביב השולחן בשורה של דיונים הסבירו שזה לא יגיע לאנשים הרעבים. זה יגיע לאנשים עם מאפיינים אחרים, שהם לא בהכרח אלה שזקוקים לסיוע התזונתי הזה.

הוחלט, בסדר, 2023 אתם רוצים מהר מהר, תעשו את זה. אבל בבקשה לקראת שנת 2024 תבחנו האם זה הגיע בצורה נכונה. האם מיצוי הזכויות נעשה, האם מי שרעב קיבל מענה? ותבנו מודל יעיל וחכם יותר לשנת 2024. זה היה הרעיון. אז מאוד הייתי רוצה שמשרד הפנים, שהוא אחראי על המיליארד שקלים יבוא וידווח לנו.

הם לא פה?

אבל למרות פניות חוזרות ונשנות הם לא טרחו לשלוח אף אחד לדיון. חמש דקות לפני הדיון קיבלתי משהו כתוב.

כן, זה פה.

אני לא יודעת. אוקיי, ממש חמש דקות לפני הדיון קיבלנו משהו כתוב. אבל הטבלה הזאת שאני אפילו לא עברתי עליה, כי זה היה חמש דקות לפני הדיון.

אני יכולה לומר משהו על הטבלה הזאת?

בשמחה.

הם צירפו לטבלה שבעצם מפרטת את כל הרשויות המקומיות שמקבלות תווי מזון. כאשר לאחת השאלות שהם נשאלו בבקשה לפלח לפי סוג אוכלוסייה אז הם אומרים שאין את הפילוח לפי סוג אוכלוסייה ולא ברור מה הכוונה סוג. מה שמשרד הרווחה אמר שהוא ייתן לך את הפילוח. אבל אם אני לוקחת, בגדול מה שהם אומרים ש-70% מהתקציב חולק, בין השאר 30% החסרים נובע מכך שהייתה מלחמה. שאנחנו במלחמה ותלושי המזון הונפקו על ידי דפוס בארי. אנחנו יודעים שהוא חזר. נוצר איזה שהוא פער, אבל הפער הזה יצומצם בקרוב. מתוך 256 מיליון שקלים שחולקו ל-394 בתי אב, בכל הערים, הממוצע למשפחה הוא 552 שקלים.

אני הלכתי ובדקתי, אם זה הממוצע, הוא נע בין כ-300 שקלים עד כ-1,700 שקלים. הלכתי ובדקתי כפול מהממוצע. 552 זה 1,105. בדקתי איזה רשויות מקבלות מעל כפול מהממוצע. אם אנחנו מדברים על סטטיסטיקה, אז אני מסתכלת למשל שבאלעד הממוצע למשפחה הוא 1,700; בבית שמש הממוצע למשפחה הוא 1,400; בביתר עילית הממוצע למשפחה הוא 1,533; בגבעת זאב הממוצע למשפחה הוא 1,105; במודיעין עילית הממוצע למשפחה הוא 1,790; בנחל שורק הממוצע למשפחה הוא 1,158; בעמנואל הממוצע למשפחה הוא 1,312; בקריית יערים הממוצע למשפחה הוא 1,330; באבו סנאן הממוצע למשפחה הוא 1,100; באל בטוף 1,110; בבני ברק 1,449.

איפה העוני הכי גדול? בפזורה. תקריאי כמה הפזורה מקבלים.

ביבנאל 1,222 וברכסים 1,479. מניתי את כל הרשויות שקיבלו כפול מהממוצע. אני לא ארחיב לגבי אוכלוסיות שאנחנו יודעים שהם אוכלוסיות חלשות – רשויות ערביות, רשויות בדואיות, ששם, לדוגמה אני יכולה לומר לכם בכסייפה 490; ברהט 800; אעבלין 600; ובבוסתאן, ובבאקה אל-גרבייה. בקיצור, כמובן שממוצע הוא קו אמצע. אבל נראה, כך נראה.

מי הכי פחות?

אני יכולה לבדוק לכם.

הפזורה הבדואית.

כן, הפזורה הבדואית. קודם כל רשויות שיש בסוציו גבוה ויש להם רק אוכלוסייה קטנה, כמו מועצות אזוריות וערים שהם בסוציו גבוה. וזה ככה. וכשאת שואלת את השאלות אז הם מספרים מה מקורות ההכנסה, מה הקריטריונים לזכאות. מה שיעור הזכאות, הם קיבלו גם של חב"ד, גם פתחון לב. אבל באמת הדבר הכי מטריד שמשרד הפנים לא היה נכון למסור את הפילוח לפי סוג אוכלוסייה. לא יהודים-ערבים, לא פיזור גיאוגרפי. הרי אין בעיה לתת את הפילוח הזה של חלוקת הכספים לפי הרבה סוגי פילוחים. גיאוגרפיה, דת, זיקה, מידת חילוני-חרדי. אפשר היה לעשות פילוח קצת יותר עמוק. אני מקווה שבמשרד הרווחה את כן תקבלי את זה.

קודם כל זה שמשרד הפנים לא כאן ולא מצא לנכון להעביר מידע מלא – מלמד על החשיבות בעיניהם. הם לקחו לעצמם את כל הכסף ולא מתנהלים באחריות שמחייבת כשאתה לוקח סכומים כאלה. והנתונים זועקים. 30% של משפחות רעבות. זה שפל שאין כדוגמתו.

עכשיו אני אגיד לך מה התשובות שאני קיבלתי לשאלות. אז כפי שאמרת, רק 72% מהמימוש של הכספים בשנת 2023. שאלתי האם אתם בוחנים את הקריטריונים מחדש, כפי שהתחייבתם בבג"ץ והתחייבתם כאן בוועדה? "טרם התכנס צוות לבחינת הקריטריונים". אנחנו בחודש דצמבר, הפרויקט הוא לשנת 2024.

הם התחייבו לבית המשפט העליון עד ה-24 בדצמבר לתת את הנתונים לשינוי הקריטריונים.

אז פה, בניגוד למה שהם התחייבו בבג"ץ, טרם התכנס צוות לבחינת הקריטריונים. שאלתי מתי אתם הולכים בשנת 2024 לחלק את אותם תווים? כי אנחנו במצב חירום, אנחנו צריכים את זה מהר. אנחנו לא רוצים לחכות לחגים, לאפריל. אנחנו עכשיו בזמן חירום. "לא ידוע מה יהיה מועד החלוקה ל-2024". אלה התשובות הלקוניות המאכזבות והמקוממות.

גברתי, אני תובעת את כבוד הבית הזה. אנחנו בכנסת ישראל. תפקידנו לפקח על הרשות המבצעת. תפקידנו לפקח על משרדי הממשלה. והעובדה שהם לא כאן והם זורים כזאת עמימות גם לגבי שנת הכספים 2024 וגם לגבי המימוש של 2023 זועקת לשמיים ומלמדת על היעדר שקיפות, על מנהל לא תקין ועל חוסר כבוד לפרלמנט הישראלי.

אני רק אגיד שמדובר בעתירה שהיא תלויה ועומדת והממשלה צריכה להגיש הודעה מעדכנת לבג"ץ וזה כן הליך שמתנהל בבית משפט.

בסדר, אני תפקידי לומר מה היה בבית משפט ומה קורה פה. ופה אומרים לי שזה לא התכנס.

קחו את הזמן. לא, שייקחו את הזמן.

עכשיו הייתי רוצה התייחסות של משרד המשפטים. מי נמצא פה מטעם משרד המשפטים? משרד המשפטים לא נמצא. מה שנקרא תחגגו. לקחו כסף, אני לא רואה פה שום דיווח על מה קורה עם זה. והבעיות מאוד קשות.

כן, בבקשה. מי רוצה להתייחס לעניין הפרויקט של תלושי המזון? בבקשה.

ישי מנוחין, ארגון "מזון". התחושה בשטח של הארגונים שמחלקים היא שלא יהיה המשך של הפרויקט הזה אם הוא בתוך הכספים הקואליציוניים והם צריכים לצמצם את הכספים הקואליציוניים. שני הארגונים חשים שעל פי מידע שהם קיבלו, שלא יהיה המשך. שלא יחולקו השנה 600 מיליון. שזה הקיצוץ בכספים הקואליציוניים שמשרד האוצר.

ברור. איפה נקצץ אם לא אצל רעבים. איפה? אצל אורית? לא. רעבים, הגיוני. אני יכולה להגיד משהו? רק אם הוא סיים. אני רק רוצה, אני חייבת להגיד את זה, כי זה כל כך. אני יודעת שזה נראה לא קשור, אבל זה סופר קשור. כל העבודה, גם של הפורום לתזונה וגם של המועצה לביטחון תזונתי – אנחנו מאבדים 20 מיליארד שקלים של מזון. כל שנה נזרק מזון במדינת ישראל ב-20 מיליארד. אתם משקיעים מיליארד שקלים בתלושים? בסדר. אבל אם נשקיע 900 מיליון בחצי מהצלת המזון אנחנו פותרים את כל אי הביטחון התזונתי. והממשלה הזאת לא מתייחסת לזה. אפילו לא באיזה תוכנית קטנה. בואו נעשה פיילוט, בואו נעשה משהו. אפשר גם להציל מזון, גם לעזור לאיכות הסביבה וגם לפתור את נושא הרעבים. וזה הורג אותי שזה לא בא לידי ביטוי.

תודה. רגע, אני אתן לכולם. משרד האוצר, תאיר פה? תודה שבאת. האם יש לכם מידע לגבי הקריטריונים, החלוקה של הפעימות הבאות בשנת 2024 של תלושי המזון?

תאיר, אגף תקציבים במשרד האוצר. אני אשמח באמת להתייחס לסוגייה של כרטיסי המזון והתקציבים הקואליציוניים. אנחנו שוב ושוב, גם במסגרת הוועדות – כאן וגם בעבודה ורווחה – וגם באופן כתוב בעמדה שאנחנו פרסמנו בנושא ההסכמים הקואליציוניים באופן כללי, סקרנו את הבעייתיות שבהקצאת כספים כל כך משמעותיים לתחום הביטחון התזונתי בדרך שנבחרה. דרך הכרטיסים שאכן חולקו סביב החגים בפעימה אחת בצורה שברור לכל אנשי המקצוע שלא מטפלת בבעיית אי הביטחון התזונתי.

היא קצת שוחד בחירות גם? סליחה. לא יכולתי להתאפק.

אני אגיד, מאחר והפרויקט הזה נעשה גם ב-2023 וגם מתוכנן ב-2024 וזה נוגע להסכמים קואליציוניים אז זה בוודאי לא משהו שהוא נמצא בבסיס ולא משהו שגם הבסיס כרגע ל-2024 וכל מה שקשור ל-2024 מבחינת התקציב עוד לא ברור. אבל בוודאי שההסכמים הקואליציוניים הם במרכז השאלות לגבי אם יהיו או לא יהיו ומה מתוכם ייצא לפועל. ובגלל שהפרויקט הזה נמצא בתקציבים הקואליציוניים אז הם - - -

האם נעשתה עבודה מולכם, בממשלה, לחשוב איך הופכים את זה, אני מבינה שבהתחלה היה בלגן ועשו את זה מהר מהר. איך מכניסים את זה למסלול? הם אמרו שאולי הם יעבירו את זה למשרד הרווחה, יכניסו את זה לבסיס התקציב, יתקנו את הקריטריונים. יעשו את זה בדרך המלך. האם יש איזה שהוא תהליך עבודה?

כשהיועצת המשפטית לממשלה אישרה את ההקצאה של התקציב הקואליציוני לכרטיסי מזון ב-2023 האמירה הייתה שב-2024 באמת כמו שכבר נאמר פה תהיה חייבת להתכנס איזה שהיא ועדת מנכ"לים שתקבע מחדש את הקריטריונים, תבחן את הנתונים של החלוקה ב-2023. הדבר הזה אכן עדיין לא קרה. כמובן שגם פרצה מלחמה באמצע, אבל אני כן אומר שזה לא קרה עדיין ואני בעצמי פעם ראשונה שומעת את הנתונים שהובאו פה בפני הוועדה בנושא ההקצאה שכבר הייתה של משרד הפנים.

ב-7 באוקטובר הזמן עמד מלכת. כולנו עדיין ב-7 באוקטובר 2023, עוד לא עברנו ל-2024. זה המצב. אנחנו עדיין בשנת 2023, כולנו. כולנו ב-2023.

המלחמה הופכת את הצורך ליותר דחוף.

אבל גברתי יושבת-הראש, אנחנו עדיין ב-2023.

מבחינת הממשלה.

לא, גם מבחינת כל העם. אנחנו עדיין ב-2023. לא עברנו ל-2024. הזמן עמד מלכת.

תאיר, יש לך עוד משהו להוסיף?

לא. רק מה שאמרתי לגבי ההסכמים הקואליציוניים. כמו כל התקציב אין יכולת לומר עליהם שום דבר וגם הפרויקט הזה הוא במסגרת אותם הסכמים. נעדכן.

אוקיי, אני פותחת לעוד התייחסויות. שם ותפקיד.

ענת שוסטר, הקרן לרווחת נפגעי השואה. אני קצת רוצה לדבר על כרטיסי המזון האלה. כי ניצולי השואה שלנו לא יודעים איך מקבלים אותם. הם מתקשרים למענים שם והם לא מצליחים לקבל מענה. הכול דרך האינטרנט, הכול דרך קווים שאין שם מענה. הם באמת בסימני שאלה. הם לא יודעים אם הם זכאים, לא זכאים, כן יקבלו, איך יקבלו. כל התהליך של הקבלה של כרטיסי המזון האלה הוא מאוד לוטה בערפל. לא לכולם גם יש מענה ברוסית. רוב הנזקקים הם דוברי רוסית.

האם פניתם למשרד הפנים והפניתם את השאלה הזאת וקיבלתם איזה שהוא מענה?

לא. ניסינו דרך הארגונים עצמם. שיש הרי שתי עמותות שמתעסקות בזה. וכל אחד, אנחנו פונים אחד אחד עם הניצולים שאומרים כן מגיע לנו, לא מגיע לנו? אנחנו כן צריכים את תווי המזון האלה, אנחנו כן צריכים לרכוש אוכל. בפרט כשיוקר המחיה עולה.

זה פשוט מחריד בעיניי. שורדי שואה לא יודעים אפילו איך לקבל את תווי המזון, לא עונים להם ואין פה אפילו נציג של משרד הפנים שייתן תשובה.

אבל הפלא ופלא, בכל היישובים שהקראתי אין אינטרנט. בבתים אין מחשב, אין טלוויזיה, אין אינטרנט. הפלא ופלא הם כן מצליחים לממש את התקציב הזה. זה ההזיה. כל היישובים שהקראתי אין להם אינטרנט בבית, אין להם מחשב, אין להם טלפונים חכמים. הם לא יודעים להיכנס לאתר. והפלא ופלא.

תודה לך. כן, בבקשה.

אני רותי הרבשטיין, אני עובדת סוציאלית בכירה בדימוס. אני יפואית. ובחודשיים האחרונים אני התגייסתי לרכז פרויקט ביפו, להנגיש את תווי המזון, להתמודד קצת עם הבעיות שאת מדברת עליהן. וברור לגמרי שללא העזרה הזאת יש המון אנשים שלא היו מקבלים את המעט מעט מעט. עכשיו, עם העזרה שלנו, לקח לי המון זמן להבין איך אני בכלל ממלאת את הטפסים ואיך אני משיגה את האישורים. אז עם העזרה הזאת אנחנו עדיין תקועים. אנחנו מילאנו 60 טפסים. מתוך ה-60 טפסים 10 אושרו. מתוך ה-10 שאושרו אף אחד לא קיבל. זה איפה שהוא בצנרת. אין מישהו ברשות המקומית שמדבר איתנו, אין מישהו בתוך, פתחון לב זה מי שמבצע בשביל תל אביב. כל הזמן אני מקבלת טלפונים מאנשים ששואלים על ה-300 שקלים המסכנים האלה. על המקסימום. זה נורא.

אגב, מי גייס אותך להתנדב? מעניין.

מי גייס אותי – יש ביפו קבוצה של תושבים יהודים וערבים שמנסים לשפר את המצב. ועבדתי עם ארגון "רבנים לזכויות אדם" שלימדו אותי מהר מאוד את המלאכה.

תודה רבה לך. הדברים שלך חשובים, תודה. בקי.

בקי כהן קשת, קול רבנים לזכויות אדם ופורום מאבק בעוני. אני רוצה לדבר על כמובן חוץ מזה שה-600 שזה קריטי שתקציב של 2024 יכלול סכום משמעותי שיתייחס לגודל החוסר ביטחון תזונתי. זה כמובן סעיף ראשון במעלה.

אני רוצה להתייחס לסכומים שנשארו מ-400 מיליון. הסכומים האלה שוריינו. בתחילת הדברים נאמר חד משמעית שהם שוריינו ולא שלא הספיקו בגלל דפוס בארי, הם שוריינו עבור מי שצריך להגיש בקשה וראוי שכך. אלא שגם נאמר חד משמעית ש-8 מיליון שקלים ילכו למיצוי זכויות מועם משרד הפנים או מי שהוא ימנה, כן? ויפעיל אותו, על מנת שאנשים יצליחו, היות ולא לכל אחד יש מרצה בדימוס ועורך דין צמוד להגיש את הבקשה. משרד הפנים הקדיש, כולנו שמענו את השר ארבל, 8 מיליון שקלים, למיצוי הזכויות. הייתה הבנה שצריך לפעול באופן אקטיבי למיצוי זכויות. גם הייתה אמירה אפילו מפורשת, שהצדיקה את הסכום חצי. אתם זוכרים שמקבלי הבטחת הכנסה מקבלים רק חצי, והסבירו לנו שזה כדי להיטיב עימם. כיוון שהאפשרות הזאת שיקבלו חצי, יישבו איתם להגיש את הבקשה הזאת לחצי השני גם יוכלו לעזור להם במיצוי זכויות נרחב יותר. אולי יקבלו הנחה בארנונה כל חודש. אז החסד הזה שהובטח להם באמצעות זה שייתנו להם פחות תווי מזון כמובן לא התקיים.

אנחנו רוצים להגיד שעדיין יש זמן. כי לשמחתנו משרד הפנים נענה לפניות חוזרות ונשנות, גם שלנו וגם לפי דעתי של עוד ארגונים, והאריך את הזמן עכשיו להגיש את התווי מזון.

עד ה-31 במרץ.

אז עכשיו יש זמן להגיש תווים. אבל עכשיו צריך שיהיה מימוש של ה-8 מיליון ויהיה מי שיעזור לאנשים להגיש את זה. עכשיו יותר מזה, בתקופה שלנו, עם כל גודל האסונות שקרו לנו, המדינה השכילה להקים מערך מיצוי זכויות עבור מפונים. אפילו ניידות יכולות להגיע לכפרים הלא מוכרים בנגב. זאת אומרת האמצעי לעשות את זה קיים, לכאורה הכסף משוריין. נותר לעשות את השידוך הזה על מנת שיהיה מיצוי זכויות ואנשים בפועל יקבלו את התווים האלה שהם צריכים. האוכלוסיות הכי מוחלשות כפי שחברת הכנסת קראה ביישובים הלא מוכרים. הם קיבלו רק מי שהיה לו זכאות אוטומטית, בחצי סכום או אלה שהיו חלקים. אז אנחנו בעצם מדברים על 3,300 תווים שחולקו במגזר הזה בינתיים בסך הכול. אז יש עוד מה לעשות ממש היום. יש את איך לעשות, יש את הכסף. ואם משרד הפנים יירתם לזה אני מאמינה שאפשר יהיה לשפר בצורה ניכרת את הנתונים שקיבלנו היום.

תודה. אני אתן קדימות כמובן למי שהגיע ונמצא כאן, ואז נעבור לזום. בבקשה.

יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים. תראי, אני בכל זאת רוצה קצת להרחיב את הספקטרום, דווקא בגלל, קודם כל הערכה גדולה על זה שאת מזמנת את הישיבות האלה. ומאחר בישיבה מקבילה עכשיו דנים בהסרת רגולציות על מזון במטרה להוזיל את יוקר המחיה, עכשיו יש פרסום שסוגת מעלה מחירים, מייקרת סוכר וקטניות בעד 40%. קטניות. עד 40%. בישיבה קודמת של ישיבה של ועדת הבריאות הבאתי דוגמה של גיל, שהמחיר שלו הוא 1.60, בהשוואה ל-4 או 5 שקלים של כל מיני יוגורטים אחרים. שזה דווקא כן תחת רגולציה של פיקוח על מזון שעדיין נשארו כמה שרידים.

וזה לא פחות בריא.

זה לא פחות בריא.

אצלנו אוכלים רק גיל. הצוות שלי יכול להעיד.

מחירי הסוכר זה לא נורא.

מה שאני מזמינה אותך קודם כל לזמן אולי ישיבה קצת יותר רחבה, עם נציגים של עוד כמה ועדות שדנות סביב מערכת המזון. הייתה קטסטרופה עכשיו של החקלאות שקורסת, עוטף עזה, כל הנושאים האלה.

לצערי זה לא במנדט של הוועדה הזאת. אני הייתי שמחה. אני הצלחתי לפלוש לנושא הזה מהפרספקטיבה של שורדי שואה, זקנים.

דרך אגב, שורדי שואה חלק מהם הקימו לדעתי את היישובים האלו שעכשיו אנחנו מדברים על תקומה. אפשר לתפור את הדבר הזה.

לא, לא, אני אציע את זה. רק שתדעי שזה לא בסמכותי, אחרת הייתי עושה את זה מחר בבוקר.

נעזור לך. מה שאני רוצה להגיד זה כמה דברים: דיברתם על נתונים של 30% של אי ביטחון תזונתי. אנחנו צפויים שזה יעלה. מחירי המזון צפויים לעלות. כל התחרות כביכול והסרת רגולציה, אנחנו יודעים שזה לא מתגלגל לצרכן והמדינה למעשה מפקירה את אזרחיה. היא לא מממשת את הזכות יסוד למזון. בפרט למזון בריא באופן עקרוני.

אנחנו רואים שהממשלה הזאת עצרה את ביטול המס על הסוכר, מיליארד שקלים שהיו יכולים לטפל פה בהרבה מאוד דברים. דיברה פה נציגת "לתת" שהיא מדברת על בין 3 ל-5 מיליארד שקלים שצריך למגר את האי ביטחון תזונתי. אני רוצה למסגר את זה בשני מסלולים: אנחנו במדינת ישראל אין סיבה שיהיה בן אדם אחד באי ביטחון תזונתי. עדיין, שום סיבה. אנחנו צריכים למגר את אי הביטחון התזונתי. תלושים לא ממגרים אי ביטחון תזונתי. בארצות הברית התלושים, ה-SNAP, זה התקציב השני או השלישי בגודלו בארצות הברית הגדולה והחולה.

לכן אני אומרת, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו בראש ובראשונה קוראים לממשלה עכשיו להנגיש כלכלית סל מזון בריא, בסיסי ובר קיימא. שימו לב, 40% עלייה של קטניות, שזה הבסיס למזון הבריא.

מטורף. תודה רבה.

מלחמה ביוקר המחיה.

אני מקווה שאת מזמנת פגישה, ננסה לעזור לך.

אני אנסה. אני לא יכולה להבטיח משהו רחב עם כל הוועדות, אבל אני אעשה מה שבכוחי. עוד מישהו כאן שטרם התייחס? נציגת משרד הבריאות, בקצרה, כן.

מילה אחת. בתחילת האירוע של המלחמה הזאת ראינו שדווקא כפרים ערבים ויישובים בלתי מוכרים לא היה להם בכלל נגישות למזון. זאת אומרת גם המכולות היו סגורות ואלה שהיו פתוחות לקחו מחירי רצח על כל מזון הכי בסיסי. וכאן זו אוכלוסייה שלמה שגם לא מוכרת לרווחה. זאת אומרת מה שעושים ברווחה באמת שקיבלו תקציב נוסף, באמת מי שפונה אליהם הם נותנים לו מענה. אבל הרבה אנשים, כמו שנאמר כאן, לא יודעים לפנות, לא יודעים אפילו מה הזכויות שלהם. והלא מוכרים אין להם גם זכויות. ואז בעצם הם נופלים בין הכיסאות, זה רק עמותות סיוע שעזרו להם. ובעצם אין דרך בשוטף לדאוג לזה שיהיה שם ביטחון תזונתי כמו שצריך. וכאן אמרה חברת הכנסת קודם שהם מתחת לרדאר. זאת אומרת גם כשמקבלים הם מקבלים מעט מאוד.

רק לציין שבמכתב של משרד הפנים, גברתי, הם כותבים שהרשויות המקומיות עדיין לא העבירו את הבקשות שהוגשו ידנית, היות והמועד האחרון. זאת אומרת יש כאן רשויות מקומיות שמעבירות את הבקשות בצורה שיטתית. מנגד יש אנשים בודדים שצריכים למלא את כל הטופסולוגיה. זאת אומרת יש כאן משהו סדור. וכשמדברים על בקשות מיוחדות הם מתייחסים לזה שזה פרטני. השיפוי עבור רשויות מקומיות יכול להינתן רק עבור בקשות שהוגשו על ידי התושבים. זאת אומרת הם יוצרים איזה עמימות. חלק מהיישובים ההגשה היא שיטתית, מאסיבית, גורפת. ובחלק מהרשויות לך ותפתח את האינטרנט ותנסה להגיש את הבקשה בעצמך. וזה כאן העיוות.

כן, את צודקת.

רק להוסיף על זה מילה אחת. ה-253 רובו ככולו זה הנתינה האוטומטית, דרך ההנחות בארנונה שהרשויות העבירו. אין כמעט, ושמענו מספר עדויות ואנחנו מקבלים הרבה עדויות מהשטח, הבקשות הפרטניות שהם אמרו אנשים ימלאו ואז ניתן – לא התקבלו.

אתה יודע, בוא נשים את האמת על השולחן: זו הייתה כוונת המשורר מלכתחילה. הכוונה הייתה בואו תנו לנו לתת רגע דוך - -

לקהל שלנו.

- - למשפחות מרובות ילדים שזכאיות להנחות בארנונה ורק להם. כל היתר שימלאו טפסים, ייצא ייצא, לא ייצא לא ייצא. זו האמת.

זה מה שהם עשו.

וכך זה נראה. אני חס וחלילה לא נגד לתת למשפחות מרובות ילדים לפי המבחן של הארנונה. כל ילד רעב, לא משנה מאיזה סקטור, צריך לקבל. אבל כולם צריכים לקבל. והשיטה הזאת מפספסת, פשוט מפספסת אנשים רעבים שזקוקים לעזרה. כי מבחן הארנונה הוא לא מבחן רלוונטי כדי לגלות מי זקוק לעזרה מבחינה תזונתית.

עיריית תל אביב משתמשת בטפסים של מבחן הארנונה. אני יכולה לחלק לכם כאן ואז תבינו איך אי אפשר לעמוד בזה. זה פשוט מטורף. תראו איזה יופי, תראו, תראו.

זה המון. עוד מישהו פה שטרם התייחס? אוקיי, רוני, התייחסות אחרונה מכאן ואז אני עוברת לזום.

חוסר הצדק משווע.

חוסר צדק משווע, באמת.

אני חושב, אני מאוד אשמח שהכספים הקואליציוניים יבוטלו לחלוטין. ואם לא, אז אני מבקש מהממשלה להעביר את הכספים האלה למשרד הרווחה, זה ארגון שאמון על הנושא של ביטחון תזונתי. על פי חוק המועצה הלאומית לביטחון תזונתי מ-2011. זה חשוב מאוד.

תשימו לב, לאור המלחמה, יישובים שההכנסה הממוצעת או התרומה הממוצעת של כרטיסי המזון הנמוכים ביותר זה שדרות, אשקלון, וכל הארגונים שהם מופגזים כיום. שימו לב. שם הזכאים היו ממש מעטים, מעטים ביותר. אני חושב שבאשקלון זה היה 80-90 אנשים. ממש, זה היה משהו ממש מזעזע. והם קיבלו גם כן את התרומה הנמוכה ביותר.

באשקלון בתלושים זה היה 376.

כן.

תודה רוני.

משפט אחד שחייבים להגיד. הנושא של רעב עולה גם בהקשר של החטופים שלנו. אנחנו לא יכולים להתעלם מהדבר הזה. והדבר הזה אומר שכל יום שהם נמצאים שם הסיכוי שלהם למות מתת-תזונה הוא פשוט קטסטרופלי. חייבים להחזיר את כולם עכשיו.

ברור. עם זה פתחתי. אני אתן סבב קצר של התייחסויות לאנשים שנמצאים בזום. נתחיל עם יפעת צולל. יפעת, בקצרה.

תודה. אני מתנצלת שלא הצלחתי להגיע. עו"ד יפעת צולל, סמנכ"ל ויועצת משפטית של חדו"ש לחופש דת ושוויון. אנחנו הגשנו את העתירה בעניין של תלושי המזון. צריך לומר שבית המשפט העביר ביקורת מאוד מאוד קשה על הקריטריונים כפי שנקבעו ל-2023. וקבע שלא יאפשרו לעשות את זה שוב ב-2024. יש לי חשש שבגין העובדה הזאת יש איזה חשיבה אולי לוותר על התקציב הזה, שהוא תקציב כל כך חשוב לקידום ביטחון תזונתי, אם היה מחולק נכון.

אני אגיד עוד שבאמת ממה שאנחנו מבינים, אז ההתחייבות, התחייבות גם משפטית, גם נכתבה במסמכים שהוגשו לבית המשפט העליון, שיועבר תקציב למיצוי זכויות. שהדבר הזה פשוט לא קרה. וכאמור, זו לא איזה שהיא אמירה בעלמה. זה גם נאמר, נכתב במסמכים של המדינה לבית המשפט העליון וגם נאמר בדיון. אני אגיד שנכון שהם היו כבר אמורים להעביר את התשובה שלהם, אבל המדינה ביקשה הארכה קצרה, עד מוחרתיים. זאת אומרת עד 4 בינואר הם אמורים לשלוח את התשובה לבית המשפט העליון ואנחנו כמובן מחכים לראות את זה ולהתייחס בהתאם.

יפעת, לסכם.

כן, כן. משפט אחרון, שראיתי הבוקר שפורסמה טיוטת התקנות החדשה לגבי ההנחות בארנונה לשנת 2024. וכשמסתכלים על זה אז רואים שלא רק שרק מעל 7 נפשות ההנחות בארנונה עולות ל-90%, קודם הם היו 80%. אז ככל שהמספר הילדים גדל אז הסכום פר ילד עולה. זאת אומרת עד 4 נפשות זה הולך ויורד ואז פתאום זה עולה. באופן בלתי ברור לחלוטין. ומפלה בצורה מאוד ברורה. באמת מדובר פה על איזה שהוא מהלך שהוא מתוכנן והוא רב שלבי. זאת אומרת, כל ההנחות האלה בארנונה שמתייחסות למספר הנפשות הן הבסיס לשורה של באמת הנחות והטבות נוספות באופן מאוד ברור שמוגדר לטובת הציבור החרדי ונציגיו בשלטון משרתים אותו באופן ישיר בהעברת כספים לא סבירה לחלוטין. תודה.

כואב לי. ממש כואב לשמוע את זה. זה כואב כי אני לא נגד לתת גם לאנשים אחרים. אני לא נגד כלום. אני רק רוצה שכל מי שצריך יקבל. זה לא שאני נגד סקטור כזה או בעד סקטור אחר. אני בעד כולם, רק תנו למי שצריך, לא משנה מאיזה סקטור הוא.

גברתי, את זועקת את הזעקה של אוכלוסיות שלא באות לידי ביטוי. שלא מקבלות.

ביקש להתייחס בזום מנדי, מאשל חב"ד. בבקשה מנדי.

כן, שלום. שמי מנדי בלוי. אני מאשל חב"ד. אנחנו בעצם מנהלים גם את המיזם הלאומי של משרד הרווחה ואנחנו גם מנהלים מחצית מהמזון של משרד הפנים. כך שאנחנו בעצם מכירים, רואים ויודעים בדיוק את המצב בשני הכיוונים.

דבר ראשון, התייחסות ראשונה. כל התקצובים הממשלתיים האחרים, כולל גם משרד הפנים, אני לא הייתי מגדיר אותם כמשהו שתורם לביטחון התזונתי, כיוון שמדובר על דברים חד פעמיים. המיזם הוא בעצם המיזם היחיד שנותן סיוע שנתי. אם אנחנו מדברים על אנשים שסובלים מאי ביטחון תזונתי חמור אז זה שהוא יקבל 1,000 שקלים או 1,700 שקלים פעם בשנה, זה בוודאי לא מונע את אי הביטחון התזונתי, לא החמור ולא הרגיל. זה חשוב להדגיש את הדבר הזה. לכן אני חושב שבאמת המזון הוא הכלי המרכזי שצריך להרחיב אותו. אנחנו כבר קראנו לממשלה להכפיל.

דיברה מקודם גם נציגת משרד האוצר. אז פשוט רק שתדעו, שגם הכסף של המיזם נחשב ככספים קואליציוניים. הוא לא בבסיס התקציב. וכשכולם קוראים לבטל את הכספים הקואליציוניים משמעות הדבר שבעצם גם המיזם של משרד הרווחה מתבטל.

לדעתי לא. לדעתי המיזם דווקא בבסיס.

הוא לא בבסיס התקציב, אבל הוא מתוקצב מידי שנה.

הוא לא קואליציוני.

אבל הוא גם לא בבסיס התקציב.

הוא לא בבסיס, אבל הוא לא קואליציוני. זאת התשובה שאומרת פה תאיר מאגף תקציבים.

לא יודע לפי מה ההגדרה כן קואליציוני לא קואליציוני. הוא לא בבסיס. המלחמה עליו, אנחנו כבר מנהלים את המיזם ארבע שנים, חמש שנים. לפני זה היה פיילוטים למיניהם. זה מוארך עשרות פעמים. כל פעם בעוד חודשיים, בעוד חודש, בעוד שלושה חודשים. משהו פה הזוי לחלוטין.

עם כל הכבוד שמצד אחד משרד האוצר בא וצועק ואומר לא משרד הפנים, בואו נשים למשרד הרווחה – אז שיתנהל בצורה קצת אחרת ויסדר גם את המיזם בצורה יותר סדורה ונורמלית ממה שהיא מתנהלת היום. וזה לא קשור למשרד הרווחה. זה קשור לתקצוב שפשוט כל חודשיים צריך, אם אתם מבינים נכון, כמו שאמר מקודם דויד כהן, מתנהלים מול 219 רשויות מקומיות. שכולם חותמים איתנו חוזרים, כל חודשיים או שלושה אנחנו צריכים בעצם לחזור ל-219 רשויות. הם כולם צריכים לפרסם מחדש פטור ממכרז או ועדות או כל דבר שהוא, פשוט דבר הזוי, מופרע. לא הייתי אומר אפילו הזוי, זה דבר מופרע. ולכן יש כאלה רשויות שלא מספיקות, כי הן צריכות עוד פעם ועוד פעם. רק מתחילת השנה, מיוני, נראה לי כבר היה שלוש הארכות או ארבע הארכות. פעם בחודש, פעם בחודשיים, פעם בשלושה חודשים. כל פעם משהו אחר. זה בנוגע לסיפור של המיזם.

בנוגע לסיפור של משרד הפנים. אנחנו, שאחראים על מחצית ממדינת ישראל, קיבלנו רק שתבינו פשוט את המקורות של השמות שאנחנו מקבלים. בגדול הם שני מקורות עיקריים. אחד זה הביטוח הלאומי והשני זה הרשויות המקומיות. הם מעבירים אלינו את שמות הזכאים. הקשישים, אם אנחנו מתייחסים לוועדה, שהוועדה אני מבין העיקר זה הנושא של הקשישים. אנחנו קיבלנו כ-100,000 שמות מהביטוח הלאומי של קשישים מקבלי השלמת הכנסה. מתוכם 85,000 כבר קיבלו את הכרטיסים. כמו שאמרו מקודם, היו קצת קשיים בגלל דפוס בארי. היו גם קשיים תקופה מסוימת בגלל חלוקה, אנשים שגויסו למילואים והיה חוסר בשליחים. אבל אני מעריך שבזמן הקרוב אנחנו נסיים אותם.

אני חייבת להגיד לפרוטוקול, להיאחז בזה שדפוס בארי שבק חיים לכמה ימים או אפילו שבק חיים, למרות שהם חזרו לתפקד מהר מאוד. וואלה, אז תסגרו דיל עם בית דפוס אחר. כאילו, יש כמה במדינת ישראל. אתם ממשלת ישראל, תסגרו את הפינה. כאילו, זו הפקה פשוטה, לא הפקה מורכבת.

זה לא העיקר אבל.

זה לא העיקר, אבל זה מראה לך במה הם נאחזים. זו שטות, נו.

חברת הכנסת, אנחנו לא ממשלת ישראל.

לא, אני לא הפניתי את זה אליך, אני אומרת את זה לפרוטוקול.

לא, אבל זה לא קשור. את הכרטיסים אנחנו מדפיסים. דפוס בארי הוא הדפוס היחיד במדינת ישראל שמדפיס כרטיסים. אין דפוס אחר במדינת ישראל. ואני חושב שזה גם הייתה חוצפה מצידנו אם היינו פונים לדפוס אחר.

לא, זה בסדר גמור. אפשר לשפות את דפוס בארי ולהגיד אנחנו צריכים להביא לאנשים אוכל, מזון. אנשים רעבים ואין להם מענה. ואנחנו רגע מדפיסים בדפוס אחר. אין בעיה, תשפו את דפוס בארי, מגיע לדפוס בארי את כל הכסף שבעולם. מה זה קשור? אנשים לא יקבלו אוכל בגלל זה? נו, באמת.

ובכל זאת אני מחזקת את ה-ח' בחב"ד. אני מחזקת את האות ח' בחב"ד, על החסד.

בהחלט, עבודה יפה.

כ-160,000 או 170,000 שמות שכבר חולקו ה-170,000 האלה.

טוב, אנחנו צריכים לסיים רק. אז בבקשה תסכם את דבריך אם יש לך עוד משהו חשוב.

אני סיימתי.

תודה רבה. תודה רבה על העבודה ועל הדיווח.

אולי לפרוטוקול. העובדה שצוין כאן ש-400 מיליון שקלים אינם כספים קואליציוניים ואינם בבסיס התקציב, אצלי מדליק נורה אדומה שיש עוד כספים פוליטיים שלא מוגדרים לא ככאלה ולא ככאלה. פה זה 400 מיליון, אני לא יודעת באיזה עוד מקומות זה נמצא. זה כספים שהם מתחת לרדאר מבחינת הצביעה שלהם. בדיוק באיזה תקן הם נמצאים? אולי משרד האוצר יגיד. אבל באיזה תקן הם נמצאים? כי אנחנו יודעים להגיד אוקיי, כספים קואליציוניים 14 מיליארד בשנתיים, שזה פי 7 ממה שהיה מקובל עד שנה שעברה, כספים קואליציוניים. בסיס תקציב, בסיס תקציב. פתאום אני למדה שיש כאן עוד 400 מיליון שלא ברור לי באיזה צבע הם. שזה עצמו גם מלמד על אי תקינות ניהולית וביצועית, אני לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו.

אז אני רוצה רגע לסכם את הדיון. בקי, אהובתי, משפט אחרון לך ואז אני מסכמת.

תודה רבה. רציתי לציין לגבי הביטוח הלאומי שהתחלנו לדבר איתם על מיצוי הזכויות ואנחנו מאוד מקווים שהם יעזרו קצת. לא במקום זה שמשרד הפנים צריך לתת, אבל לפחות ביטוח לאומי אולי יוכלו לעזור לנו על מנת להנגיש טפסים, על מנת שיותר אנשים כן יצליחו לקבל מהכסף שעדיין לא נוצל.

כן, תודה. אז אני אסכם. חברתי מטי, אם תרצי להוסיף משהו לדברי הסיכום שלי את מוזמנת. קודם כל אני מסכמת את הדיון הזה עם תחושה גדולה של בלגן. ולמה זה מתסכל? כי יש פה כסף גדול. כן הקצו לזה כסף גדול. משלם המיסים כן אמר אמירה אני רוצה לעזור לאנשים שאין להם אוכל. אבל הבלגן הארגוני גורם לכך שהכסף הגדול הזה מתבזבז והתוצאה היא עגומה, על אף הכספים הגדולים שמוקצים לעניין.

כל התהליך שהבטיחו לנו לעשות את זה בצורה מסודרת לא קרה. אני מרגישה שעבדו עלינו. שאמרו עכשיו אנחנו עושים את זה חד פעמי מבולגן, אבל אנחנו נבוא ונסדיר את זה ונעלה את זה על דרך המלך – זה לא קרה. לא נבחנו הקריטריונים שיוודאו שבאמת זה יגיע למי שזקוק לזה. לא נבחן התהליך שיגרום לכך שזה לא יהיה סיוע חד פעמי, אלא משהו מתמשך שבאמת יעזור לאנשים שנמצאים באי ביטחון תזונתי לשנות את אורח חייהם, כך שהם יוכלו להיות בדרך בטוחה. לא עשינו את הדבר הזה. איך מוציאים אותם ממעגל העוני? איך מוציאים אותם ממציאות שהם רעבים? לא נתנו להם את הכלים האלה. ואנחנו רק הסתפקנו בלתת צ'ק על בסיסו עם שם של שר למטה, הנה קח תופינים לחג וזהו. וזה לא פותר בעיה, זה אפילו מחמיר אותה. וזה לא בסדר.

לכן אנחנו לא נרפה. אנחנו נעשה עוד דיון בעוד מספר שבועות, נגיד שלושה שבועות או חודש ונראה באמת מה התוכנית לשנת 2024. יש פה הרבה מאוד כספים, 2024 זה עוד 600 מיליון שקלים, זה כסף גדול שיכול לעשות שינוי גדול.

אני גם רוצה לומר עוד אמירה ברמה הערכית. יש בהתנהלות פה פגיעה מאוד קשה גם בסולידריות שלנו כחברה. כי שחס וחלילה לא תצא מכאן אמירה שאנחנו נגד לבוא ולתת למשפחות עם הרבה ילדים. זה בסדר גמור, כל משפחה שצריכה עזרה צריכה לקבל אותה. זה לא מעניין אותי אם יש לה ילד אחד או שלושה ילדים או חמישה ילדים. אבל לא יכול להיות שמסתכלים רק על זה. למה לא להסתכל על שורד השואה? למה לא להסתכל על האם החד הורית? למה לא להסתכל על עוד אנשים שקשה להם והם לא משפחות חד הוריות? למה לבנות מסלול אוטומטי שעוזר רק לקבוצה מסוימת? אנחנו לא נגד אף אחד, אנחנו בעד. אבל המנגנון הזה, שכל עם ישראל רואה אותו, הוא יוצר קיטוב פנימי. יוצר תחושה של מיאוס וחוסר הוגנות. ויש בזה נזק מאוד גדול. נזק מאוד גדול. והלוואי ונוכל לעשות את זה בצורה מסודרת, נקייה. שתשדר גם מסר שאנחנו פה לעזור לכל מי שרעב. ולצערי זה לא המסר שיוצא מכאן.

אז אנחנו נכנס את הוועדה הזאת שוב בעוד גג חודש ונראה האם איזה שהוא תהליך קרה. ואני מקווה שמשרד הפנים יבוא ולא יבזה את הכנסת וייתן תשובות. כי מוטלת עליו אחריות מאוד גדולה. וזה שהם לא מספקים תשובות לציבור, זו לא הקופה הפרטית שלהם. הם צריכים לתת פה דין וחשבון לציבור. וזה מבזה את הכנסת שהם אפילו לא טרחו להגיע ושלחו תשובות לקוניות חמש דקות לפני הדיון.

אני רוצה לברך על זה שההורים שלי לא בחיים ולא רואים את החרפה הזאת. הבוקר הזה אני ממש מתביישת בהיעדר הסולידריות לכל חלש באשר הוא חלש.

בדברים האלה אנחנו ננעל את הדיון. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.