פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת החוץ והביטחון
19/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 116
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ד (19 בדצמבר 2023), שעה 11:00

חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2023, של ח"כ אופיר כץ

חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
שרון ניר – מ"מ היו"ר
זאב אלקין
מיכאל מרדכי ביטון
אברהם בצלאל
טלי גוטליב
משה טור פז
מאיר כהן
צבי ידידיה סוכות
לימור סון הר מלך

אופיר כץ
אלון שוסטר

סא"ל (מיל') ענת קוצ'ינסקי - ר' מנהלת שער לעתיד, אכ''א, משרד הביטחון

איל הנס - ר' אגף חיימ''ש, משרד הביטחון

רותם קס - ע׳ ראשי לחרדים וחקיקה, משרד הביטחון

זאב ריינמן - רע''ן תקציבי אכ''א ושכר, משרד הביטחון

עלי בינג - אגף התקציבים, משרד האוצר

דרור גרנית - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוסי סבג - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

עמרי גולן - לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

עידית שבתאי סידיס - לוביסטית, ועד ראשי האוניברסיטאות

אלחנן פלהיימר - יו"ר התאחדות הסטודנטים, התאחדות הסטודנטים

מור הובר - מנכ"ל, פורום ארגוני תעסוקת צעירים

לירון אבוחצירה-מנס - מנהלת פיתוח קריירה

אסף סנדרוביץ' - העמותה למען חיילי המילואים

עידן סיבוני - פורום הלוחמים המשוחררים

רועי מחפוד - פורום הלוחמים המשוחררים

יהורז בן יהודה - פורום הלוחמים המשוחררים

רון פרץ - פורום הלוחמים המשוחררים

מאיר כץ - יושב-ראש אגודת הסטודנטים באשקלון

מירי פרנקל-שור

אסף פרידמן

הדס כהן



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.






חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2023, פ/4/25 כ/984

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת חוץ וביטחון. הנושא שלנו הוא הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25), מימון שכר לימוד מלא ללוחמים, התשפ"ד–2023. אני מזכיר שזה מיזוג של הצעות חוק פרטיות של מספר חברי כנסת – אופיר כץ, אלי דלל, שרון ניר, מיכאל ביטון, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי. כל החברים האלה הגישו מספר הצעות חוק פרטיות. דנו, מיזגנו, ואנחנו כרגע די ערוכים להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית. אופיר כץ, היוזם הראשון, אתה רוצה לפתוח את הדיון ולומר משהו?

תמשיך.

אנחנו נמשיך בדיון. בסדר גמור. הגענו לנוסח שנמצא לפנינו. משרדי ממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר, רוצים להתייחס לנוסח המוצע? כל אחד מציג את עצמו מחדש.

אני ראש אגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון. כמו שהצגתי בפעם שעברה, מבחינתנו הנוסח הזה הוא נוסח שמקובל עלינו. אנחנו רואים חשיבות בהעלאת התמיכה שאנחנו נותנים ללוחמים ל-100%. מבחינתנו אפשר להתקדם.

בבקשה, משרד האוצר.

בניגוד לדיון הקודם, בינתיים הגענו להסדרה של סוגיית המקור, בהמשך גם לפנייה של חבר הכנסת כץ ויושב-ראש הוועדה. היינו רוצים לבקש להכניס לנוסח שהמימון יהיה הדרגתי. זאת אומרת, שלא כבר בשנה הראשונה יהיה 100%, אלא שסך כל המימון לכל התואר יהיה 100%, אבל בשנה הראשונה והשנייה לצורך העניין נשאיר את זה 75% ובשנה השלישית מקבלים 150%. אני אגיד שעמדתנו המקצועית מלכתחילה הייתה שלא נכון להגיע ל-100% באופן כללי, כי אנחנו חושבים שתמיד נכון שהפרט יראה איזושהי עלות למה שהוא עושה, איזשהם דמי רצינות.

אני מבין שגם השר שלנו וגם חברי הוועדה לא מסכימים. אנחנו מקבלים את זה. יש באמת מקור גם ל-100%. אנחנו רק מציעים שזה יהיה הדרגתי, כדי לא להגיע למצב שאנשים ביתר קלות נכנסים לשנה הראשונה כי הם לא רואים עליה בכלל עלות. בסופו של דבר, מי שמשלים את התואר – שזה כמובן הרוב המכריע של האנשים – מקבל 100% מסך המימון של התואר, ולכן הם לא נפגעים מזה בשום צורה. אבל זה יגרום לכך שההחלטה במה להתחיל ואיזה תואר ללמוד וכו' תתקבל יותר בשום שכל, ואנחנו חושבים שזה דבר נכון ומבורך. לכן, אנחנו מציעים לעשות איזושהי הדרגתיות במימון.

זאת אומרת, אם אני אומר את זה בשפה פשוטה, אנחנו מממנים 100% של לימודי תואר, אבל הצעתכם היא שבשנה א' הוא יקבל נניח 75% כמו שאתה אמרת, בשנה ב' – 75%, בשנה ג' – 150%. זאת ההצעה שלך.

אמת. כמו שאמרת, כבוד היושב-ראש, זה באמת מגיע בסופו של דבר לאותם 300%, זה פשוט הדרגתי. ועוד פעם, אני חושב שהיתרון של זה מנקודת מבט כלכלית של הפנמת עלות מסוימת הוא שהפרט יראה איזושהי עלות בשנה הראשונה שלו. ועוד פעם, היא חוזרת אליו בשנה השלישית כשהוא מסיים את התואר, ולכן זה עונה גם על הרציונל של הח"כים המציעים ושל היושב-ראש.

מהי עמדת המציעים?

יש פה הגיון במה שהם אומרים, לא 75%, אבל אולי אחוז יותר גבוה. יש פה היגיון, אבל אני אשמח לשמוע את הגורמים הנוספים, את החבר'ה שלנו שם ואת עמדת משרד הביטחון.

משרד הביטחון, מה אתם אומרים על ההצעה?

אנחנו תומכים בכל עלייה. כל עליה היא מבורכת. ברור שמה שמוצע פה הוא יותר מהמצב הקיים. יחד עם זה, אנחנו חושבים שההצעה המקורית היא הצעה יותר טובה, אבל אנחנו לא נתנגד בסוף להצעה שמיטיבה עם החיילים, גם אם בדרך אחרת.

לא, זו לא דרך אחרת. אני מבין את מה שאומר נציג האוצר. הוא בעצם מדבר על דמי רצינות. אני גם שומע את מה שאומר המציע המוביל, חבר הכנסת כץ. 75% זה לא קדוש, אבל השארת איזשהו סכום כסוג של ערובה, תסלחו לי על הדוגמה, אבל שמישהו לא יתחיל את לימודי התואר ובשנה השנייה יחליט שהוא עוד לא עשה טיול בדרום אמריקה ויזניח, אז אני מבין את המצב הזה. אבל תכף נשמע. יש לנו חברים שמייצגים את הלקוחות עצמם, נכון? מישהו מכם רוצה להתייחס?

אנחנו מהובלת פורום הלוחמים המשוחררים. אנחנו בעד שיהיה איזשהו תמריץ שייתן דרייב לבן אדם ללמוד, אבל אנחנו נגד הקטנוניות על המספרים הקטנים האלה. אין לנו בעיה שנגיד בגין סגירה של התואר תהיה השלמה ל-100%, או בגין עמידה ב-90% מהמחויבויות האקדמיות לקבל את ה100%. המשחקים של ה-150% דיפרנציאליות לפי שנים זה מתקבל, אבל אנחנו רוצים שהם יקבלו 100% בקצה עם סגירת התואר. עם סגירת התואר שיהיה 100%.

מאה אחוז. ברור, ברור, ברור. לכן הבהרתי מה ההצעה שעלי השמיע כאן באוזנינו. אני פשוט רק רוצה להסיר את זה מהשולחן. היו ויכוחים גם בחדר הזה וגם מחוץ לחדר הזה אם ראוי לתת 100%. הוויכוח הזה נגמר. 100% מלימודי תואר ישולמו על ידי המדינה. הוויכוח הזה נגמר. עכשיו אנחנו מדברים על הצעה ששמענו ממשרד האוצר, האם לא כדאי להשאיר – עוד פעם, אתם תסלחו לי, אני אומר את הדברים האלה בחיוך – איזה פיתיון בסוף להמשיך כמו שאתה אמרת בעצמך, לדרבן את האנשים להמשיך ללמוד ולסיים את התואר. זה מה שעומד על הפרק.

ברשותך, אני רוצה רגע להתייחס למשהו קטן, לגבי המילה "לסיים". היום אנחנו לא בודקים סיום של תואר, ואפרופו אנחנו יודעים שאפשר לגמור תואר גם אחרי חמש שנים, בסוף לקבל את התעודה אחרי חמש שנים. לכן אני מציע שהנוסח לא יהיה "לסיים את התואר", אלא "סיום השנה השלישית".

סיום השנה השלישית. אוקיי.

איך זה יהיה?

בשנה השלישית.

אבל יש לפעמים - - - סיום התואר.

לא. לצורך העניין, אם אנחנו נגיד - - -

עוד לא קבענו.

כי בהנדסה זה - - -

לא, בהנדסה זה ארבע לצורך העניין, אבל גם בהנדסה אפשר למשוך את זה לחמש, שבע. יש מקרים.

אז בסיום התואר.

לא, אני דווקא לא רוצה להגיד בסיום התואר, אלא בשנת הלימודים האחרונה, השנה השלישית או הרביעית שמזכה לפי הכללים.

אפשר להגיד "בשנת הלימודים האחרונה של הזכאות".

בשנת הלימודים האחרונה שמזוכה במלגה, אבל לא סיום.

תכף, חבר הכנסת אלקין. אני ראיתי את היד. הנושא של רפואה נשאר בסוף מחוץ לתחום?

לא. רפואה, אדריכלות והנדסה הם בארבע שנים במסגרת החקיקה, ולכן אין פה משהו שונה.

אבל הם יקבלו חמש שנים.

ארבע שנים. לא מרחיבים.

אוקיי. חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

שתי סוגיות. אחד, לגבי הסוגיה שעלתה פה, בדרך כלל לסטודנטים בגילאים האלה יש גם משמעות תזרימית. לא כולם יכולים לשחק עם הכסף הזה. זה דבר אחד.

לכן עוד לא קבענו מה - - -

בדיוק. לכן החלוקה פה היא חשובה, ואני הייתי משאיר איזשהו תמריץ לסוף. יש פה היגיון, אבל לא הייתי עושה פחות מ-85% של התואר.

זה המספר שאמרתי.

לגמרי.

דבר שני, בזמן החקיקה הועלו שני נושאים שסומנו כאופציה לתוספת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית ומופיעים בדברי ההסבר של החוק – אחד זה הוראת שעה על חיילי מילואים בחרבות, ברזל בגלל האירוע המיוחד שנוצר פה. אני מבין שבדיוק היום בבוקר התקיים דיון בוועדת חינוך, ושם דנו על אופציה של עוד דחייה נוספת של תחילת שנת הלימודים האקדמית עם כל ההשלכות שיהיו לזה על תלמידי המילואים – כן יהיה, לא יהיה. לכן אני חושב שבשנה הייחודית הזאת יש לזה מקום, כי חיילי מילואים הפכו כמעט לסדיר, לפחות במשך סמסטר. הם מגויסים הרבה זמן. אנחנו כאן בוועדה אלה שמאשרים את צווי 8 האלה, ולדעתי לא כולם ישוחררו גם במהלך ינואר. לכן אני חושב שיש לזה מקום גדול מאוד לתת הוראת שעה דווקא בחקיקה הזאת לנושא הזה של חיילי מילואים בחרבות ברזל.

מה ההצעה אומרת?

היא אומרת שלחיילי המילואים שגויסו בצו 8 יש מימון לסמסטר או לשנה. אפשר לדבר על זה, כי כרגע הוא בהיקף של סמסטר.

לכל חיילי המילואים.

לכל חיילי המילואים.

שנייה, רגע. אולי אפשר בדיון הספציפי הזה לומר רק ללוחמים.

את יכולה להגיד אלה ששירתו. מי שגויס ליומיים ושוחרר ומחכה – זה פחות שייך, אבל מי שנניח שירת במילואים לפחות שלושה חודשים ברצף או משהו כזה זה יותר שייך.

אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת אלקין.

אפשר להכניס הגדרה שמדברת על אלה שבאמת לקחו על עצמם תקופה ארוכה. אבל סימנו את הנושא הזה בהליך החקיקה, ביקשנו שיתנהל על זה שיח מול משרד האוצר ומשרד הביטחון לקראת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני חושב שכל מה שקורה עם שנת הלימודים כרגע רק עוד יותר מחזק את הצורך במהלך הזה. הנושא השני שעלה הוא הנושא של הכללה של הכשרות מקצועיות.

תכף נשמע.

כן. רציתי שלא נשכח את שני הנושאים האלה.

ברור. לא שכחנו, תכף נשמע התייחסויות. אבל הבטחתי לחברים מהפורום התייחסויות. בבקשה.

תודה רבה. גם אני מוביל את הפורום. בהתייחס לדברים שאמרו על התארים שהם ארבע-שנתיים, שוב, אני חושב שכבר הרבה מאוד זמן אנחנו חוזרים על זה דיון אחרי דיון. אני לא מבין למה צריך לעשות את זה גם בתקופה כזאת. מלבד התארים שמתייחסים אליהם – כמו תארי הנדסה, רפואה ואדריכלות – יש תארים שלוקחים במינימום ארבע שנים. להחריג אותם כל פעם ולהוציא אותם החוצה כמו תארים כפולים או משפטים למשל ותארים כאלה, אני לא מבין למה עד עכשיו אנחנו לא מקבלים את ההתייחסות הרצינית שאנחנו צריכים. מישהו שלומד שנה רביעית משפטים, לא מקבל את היחס שמגיע לו, שגם בשנה הרביעית יקבל את המלגה. אני חושב שאני בעצמי אמרתי את זה לפחות שלוש פעמים בחדר הזה. אני אשמח לקבל התייחסות גם של הח"כים וגם של הקרן.

מה נוהגים ברפואה?

הוא אמר שלרפואה יש התייחסות חריגה.

כן, כן. ברפואה, הנדסה ואדריכלות נוהגים לתת ארבע שנים.

אבל לא יותר מארבע.

כן.

אז למה משפטים - - -

עבר הרבה זמן מאז שלמדתי באוניברסיטה. מה קורה במשפטים? למה זה לא שלוש שנים? למה זה ארבע?

זה לפחות שלוש וחצי בהרבה מהמוסדות. למשל, אני עושה תואר כפול עם כלכלה. אני מציג את עצמי בתור נציגות של הרבה חבר'ה שעושים תארים כפולים. האוניברסיטה לא מאפשרת לפרוס את זה לפחות מארבע שנים. זה גם לא אפשרי גם אם הייתי רוצה, אבל גם האוניברסיטה עצמה לא מאפשרת לי לעשות את זה. אנחנו צריכים לראות מדוע אנחנו מחריגים תארים. זה סטנדרט והרבה לוחמים משוחררים דווקא לומדים את התואר הזה. זה בקשר לעובדה שאנחנו צריכים לפתור את הסוגיה הזאת.

גם בסיעוד יש כנראה תארים יותר ארוכים שלוקחים ארבע שנים.

מה קורה בפועל עכשיו? מה קורה בפועל – דווקא אליך – כשיש רשימה סגורה של תארים שהם ארבע שנים?

מה שקורה בפועל זה הדבר הבא. זו בעצם ההגדרה של החוק. החוק קובע שהכלל הוא שלוש. יש החרגה לארבע בשלושה סוגי מקצועות – הנדסה, אדריכלות ורפואה. ככה כתוב בחוק.

רפואה זה כולל סיעוד?

לא. רפואה לא כולל סיעוד.

בעולם שלי כן.

מה שהחוק אומר על ההשתתפות במימון – מדובר על סעיף 7א1, סעיף קטן (ג), פסקה 2: ההשתתפות במימון תהיה בעד כל אחת משנות הלימודים של חייל משוחרר זכאי במוסד להשכלה גבוהה או במוסד לאומנות למשך שלוש שנים לכל היותר, או ארבע שנים לכל היותר במקצועות ההנדסה, הרפואה והאדריכלות, וכן במקצועות שקבע השר בצו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת – ולא היה צו.

אין צו כזה.

אין צו כזה.

אין צו כזה, והנושא בבחינה. אנחנו גם אמרנו בדיון הקודם שהנושא בבחינה.

אמרתם את זה כבר בדיון המאוד-מאוד קודם.

בינתיים פרצה מלחמה ואירועים נוספים קרו.

הנושא בבחינה כבר שנה ומשהו.

אבל זה לא רק זה. צריך להסתכל על אילו מקצועות אנחנו מדברים.

אדוני, תציג את עצמך.

אני מנכ"ל פורום ארגוני תעסוקת צעירים, קואליציה של עמותות שעוסקות בתעסוקה ובליווי צעירים בתעסוקה. אני אתייחס רגע ספציפית לזה, אחר כך אולי על ההכשרות כשנגיע להכשרות. המקצועות שאנחנו מדברים עליהם והם נמשכים לארבע שנים הם ברובם הגדול מקצועות שכוללים שנה של סטאז', שנה של התנסות מעשית במקצוע כחלק מהלימודים – סיעוד, חינוך. זאת אומרת, רובם גם מקצועות חיוניים שאנחנו רוצים לראות יותר אנשים מגיעים אליהם. ברגע שהם מוחרגים החוצה זה גורם לאנשים לא לגשת אל אותם מקצועות. זאת אומרת, זה זרז שלילי. צריך לראות את המקצועות שיש בהם שנה של סטאז' כחלק מתנאי השלמת התואר, ובאופן גורף להכליל אותם פנימה. אלה בדיוק גם המקצועות של ארבע שנים שהם מדברים עליהם ולא נמצאים.

אוקיי. דרך אגב, ממה שאני שומע פה בדקות האחרונות, אני חושב שיש חדשות טובות וחדשות פחות טובות. החדשות הפחות טובות הן שמקצועות שדווקא חיוניים כרגע לא מופיעים ברשימה. אם אתם שואלים אותי – ותכף חמישה איש בחדר הזה יקפצו עליי בניסיון לחנוק איתי – אם מישהו מתלבט אם ללכת עכשיו ללמוד משפטים או ללמוד סיעוד, כמדינה הייתי עושה הכול כדי שהוא ילך ללמוד סיעוד, ודאי בוגר יחידות קרביות – בוגר או בוגרת, לא משנה.

היו"ר, אנחנו מסכימים שזה נושא מורכב.

לכן אמרתי לא לקפוץ עליי. אבל אני מוסיף שיש חדשות טובות בכך שאת הדבר הזה אפשר לתקן בצו. זאת אומרת, אין סופיות לתהליך אלא אם אנחנו עכשיו נחוקק את החוק. לכן אני גם מביע את דעתי. אני גם אומר, במיוחד למשרד הביטחון, שאנחנו נצפה בעתיד הקרוב בוועדה לשמוע שהופיע הצו והמקצועות - - -

אפשר לפנות אליו. אנחנו נחתום.

אנחנו גם נפנה לשר הביטחון. זה דבר ראשון. דבר שני, אני לא נוהג לומר את זה יותר מדי אבל יש מלא פניות של משרד הביטחון בוועדה הזאת כל פעם עם נושא כזה או אחר. אנחנו מצפים מאוד שגם הנושא הזה סוף סוף יטופל אחרי שהוא עלה במספר ישיבות, ואנחנו לא נצטרך לפתוח את החוק ולא נצטרך להעביר הסתייגויות. אתם פשוט תביאו את הצו.

מי שמביא את הצו אילו מקצועות יהיו בפנים זה שר הביטחון?

כן.

לא צריכה להיות מעורבות של שר העבודה והרווחה למשל?

זה מה שכתוב.

אל תערב עוד שרים, כי אחר כך שום דבר - - - אבל אתה מוזמן להתייעץ איתו.

לא, לא צריך.

אני אענה לחבר הכנסת. החוק אומר שזה צו של שר הביטחון, והוא מחייב בחינה מאוד מעמיקה עם הרבה שיקולים שהוזכרו כאן. לכן זה נושא שאנחנו חושבים שהוא חשוב ומורכב ויש לו משמעות תקציבית.

ודאי שיש משמעות, אבל יש גם השלכות חיוביות על משק המדינה כמו שאמרתי. המקצועות שהוזכרו אלה מקצועות שלא ממהרים ללמוד אותם וחסרים במשק. לזה נועד צו. אני לא אמרתי לך: תכלול גם ריקודים סיניים לחמש שנים. אני דיברתי איתך על דברים מאוד מעשיים.

אני מפורום הלוחמים המשוחררים. אני עדיין לא מצליח להבין למה אנחנו משאירים את זה נתון לצו או לשיקול דעת של שר ביטחון כזה או אחר, למה אנחנו עדיין מכוונים לשם.

זה החוק.

למה שלא נשנה את זה? אנחנו עושים בסוף איזושהי סלקציה. אני מבין את התמריצים שאנחנו מנסים לקדם, אבל אנחנו עושים סלקציה בין לוחמים. אני חושב שאין את הסלקציה הזאת עכשיו בעזה או בלבנון, וצריך לשנות את זה. אנחנו מדברים על זה כבר הרבה זמן. למה לחכות כל פעם לאישור של שר הביטחון בכל שנה?

אתה מציע לכלול את הרשימה בחוק? זה דווקא יכול לפגוע בגמישות.

ודאי. להרחיב את הרשימה באופן גורף לכל הסטודנטים. אם צריך להרחיב מקצועות מסוימים בגלל סיטואציה כזאת או אחרת, אז להשאיר אופציה להרחיב את זה ליותר זמן. זה הכול. אבל למה צריך לתת לשר הביטחון את שיקול הדעת הזה כל פעם מחדש? אנחנו כבר רואים לאן זה הולך. אנחנו מדברים על שיקול הדעת של שר הביטחון יותר משנה, מאז שהעברנו את החקיקה הקודמת. בסוף, בשורה התחתונה זה לא קורה.

תראה, אפשר לכלול בגוף החוק את הדברים, אבל לפעמים זה דווקא פוגע בגמישות ומשתנים דברים – מופיעים מקצועות, יורדים מקצועות, מבחינת הביקוש ומבחינת הצורך.

למה לא לעשות 100% מהמקצועות? לימודים שמאושרים ומוכרים על ידי המדינה, שיינתן עבורם המענק.

ברור. הוויכוח הוא אם זה ניתן לשלוש שנים או לארבע שנים.

עבור תקופת הלימוד.

למה לא לתת 100% מתקופת הלימוד לכל המקצועות? זה פשוט. למה אנחנו עושים את הסלקציה הזאת?

אולי משרד הביטחון התייחס לקריטריונים. אני חושבת שמה שהתווה את הדרך של משרד הביטחון – שווה להגיד את זה – זה בעצם סד זמן שמרבית המוסדות האקדמיים מוקצה לתואר כזה או אחר. זאת אומרת, אם אפשר לסיים לימודי משפטים בשלוש שנים, מעודדים את אותו לוחם ללכת למסגרת שבה ניתן לסיים את זה בשלוש שנים. זה פחות או יותר. זאת אומרת, בואו נגיד שמשיקולי תקציב הולכים בסוף על המסגרת המכווצת ביותר או הגרעינית ביותר. אם מישהו רוצה להרחיב או לעשות תואר דו-חוגי וכדומה, כמובן שאפשר, וכמובן שאפשר להמשיך גם לתארים גבוהים. אבל בסוף המדינה משלמת לך את התואר באופן שהוא מביא לידי ביטוי את המהות הבסיסית של העובדה שרוצים לתת לך תואר כלוחם.

אני מבין מה שאת אומרת, אבל בשורה התחתונה יהיו חבר'ה שיקבלו 100% מימון של תואר ויהיו חבר'ה שפחות.

לא, לא. למעט רפואה, נכון?

כן, כן. למעט רפואה, אדריכלות והנדסה, כולם שלוש שנים. אין פה אפליה.

כל היתר מקבלים 100%.

אבל יש חבר'ה שהם ארבע שנים ולא יקבלו.

דרך אגב, הנדסה, אדריכלות ורפואה בהגדרה לומדים ארבע שנים. אין אנשים שגומרים לפני.

נכון, אבל יש תארים נוספים שבהגדרה הם ארבע שנים. אלה לא התארים היחידים שקיימים בשוק והם ארבע שנים.

אבל למשל, התארים באדריכלות וברפואה הם ארוכים.

זה ויכוח אין-סופי. כמציעת החוק שחושבת שלוחמים צריכים להיות לפני כולם – את זה אני אומרת לכם, לוחמים לפני כולם – אני חושבת שבסוף המדינה צריכה לייצר איזושהי מסגרת בסיסית שמאפשרת ללוחם שרוצה להתפתח. להתפתח מבחינת השכלה זה לגמרי בסדר, זה לגמרי לגיטימי, אבל בסוף המדינה נותנת ללוחם תואר.

אני שוב שואל בהתאם לזה, למה אנחנו משאירים את הסמכות לצו אצל שר הביטחון ולא עושים את זה בתוך החוק?

כי זו הסמכות שלהם לתגמל לוחמים. וטוב שזה כך, שמשרד הביטחון דרך היחידה להכוונת חיילים משוחררים מתגמל לוחמים.

סתם בשביל השאלה, כמה צווים כאלה יצאו עד עכשיו?

כבר התייחסנו. בשנה שהחוק פועל עוד לא עודכנו צווים. צריך גם לזכור שהחוק הוא חוק טרי יחסית. אנחנו אומרים את זה באמת. התוכנית לפני זה הייתה מכספי תרומות. לשמחתנו היא אושרה בבית הזה על ידי הוועדה. זה לא חוק שמתנהל שנים רבות.

היה דיון ראשוני אצלכם במשרד הביטחון לגבי הצו?

ודאי. יותר מדיון.

אני גם ישבתי עם החברים האלה.

אוקיי.

אפרופו, הוועדה ביקשה ממני לשבת על זה.

אז מתי הוועדה אמורה לקבל את הצו?

זו לא השאלה לקבל את הצו, זו השאלה מה נכלל בצו, האם יש צורך בצו כזה.

בסדר. כשהצו יתקבל, גם פה יהיו חברי הכנסת ויושב-ראש הוועדה שיוכלו לתת את הדעת. אבל אם לא יהיה צו, אין אפשרות לעשות שום דבר.

לא. אבל השאלה בכלל האם ישנו צורך כזה. זה נושא שאנחנו בוחנים.

בטח שיש צורך, כי הצרכים משתנים.

השאלה ביחס למה וביחס לאילו מקצועות. זו סוגיה באמת מורכבת.

בחוק מוגדר כל כמה זמן צריך להינתן צו כזה?

לא, ממש לא.

אנחנו רוצים אולי להגדיר את זה?

החוק לא מניח שחייבים צו כזה.

אני רוצה לשאול את מציעי החוק. החוק דיבר על תואר ראשון או על שלוש שנים? זה הרי לא אותו דבר. מה המהות? יש שני סוגים של שוויון שאפשר לעשות והם לגיטימיים.

שלוש שנים. זה הדיפולט של הצעת החוק.

אוקיי. לכן יש פה הליכה מעבר, אחרת מראש היה - - -

שלומדים שלוש שנים. זה מה שהיה כשכתבו את החוק.

נוצרה לכאורה גמישות, שאם הוא כבר למד תואר ראשון אז יהיה לו לתואר שני . זאת אומרת, יש פה הרחבה, אבל הרעיון הוא תואר ללוחם.

מלכתחילה, עוד לפני שהגענו לתיקון המבורך של 100%, מטרת החוק הייתה לאפשר לימודים אקדמיים ללוחמים שתרמו מזמנם ומעבר לזה למדינה. זאת המטרה. אנחנו מדברים עכשיו, ובצדק, על כל שאר הפרטים איך להגיע לזה שבכל המקצועות זה יכסה, כמה שנים ובאיזה שכר.

היושב-ראש, אני חושב שהנקודה המהותית שתקל עלינו מאוד היא האם אנחנו רוצים לתת שלוש שנים. אגב, אני מכיר את זה. בקיבוץ שלי מדברים על שלוש שנים. מי שרוצה יותר, משלם יותר. אפשר להגיד: אנחנו רוצים תואר ראשון. ואז יש את השאלה לגבי רפואה, הרי רופא לא יכול תואר ראשון. זו גם שאלה מעניינת שמחברים את זה למקצוע.

זה לא נמצא בתוך החוק.

אני מבין שהסוגיה הזאת נשארה עמומה.

בחוק המקורי זה היה שלוש שנים מרגע שאתה יכול לנצל את זה. זאת אומרת, אנחנו מדברים כמעט על כולם שזה תואר ראשון. עכשיו כשהרחבנו את זה לחמש שנים, אולי יהיו כאלה שגם - - -

לא, זה פעמיים שלוש.

למה?

שלוש שנים תואר ושלוש שנים מרגע שהשתחררת.

כמה זמן הוא יכול לממש את זה?

זו שאלה אחרת.

בסדר. אבל בתוך שלוש שנים הוא יכול להספיק שני תארים?

לא.

יש אנשים שעשו תואר ראשון בצבא – כל מיני היבטים כאלה.

כן, אבל אלה לא לוחמים בדרך כלל. עזבו, הקבוצה היא קבוצה סגורה.

אולי שווה רגע לחדד את הנקודה הזאת.

משרד המשפטים, כן.

אני ממשרד המשפטים. שווה רגע לחדד את הנקודה הזאת רק כדי להבהיר בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת שוסטר ושל חבר הכנסת כץ. יחידת המימון היא X לשנה במוסד אקדמי – הכוונה לאוניברסיטאות ולא למוסדות הפרטיים שבהן שכר הלימוד כמובן יותר גבוה. X בשנה, נדמה לי שהיום זה סדר גודל של 12,000 ש"ח, כפול שלוש שנים שזה הרוב הגדול של התארים. זאת אומרת, ההיקף של הזכאות כשמסתכלים פר קפיטה, זה סדר גודל של 36,000 ש"ח, Give or take. כמובן, זה קצת משתנה בין השנים, אבל זה סדר הגודל של הזכאות. זה לא לתואר פר תואר, כי יכול להיות אדם שיגיד: אני שנה ראשונה מתחיל ללמוד ספרות הודית; ומקבל על זה. אחרי שנה הוא מחליט שבעצם לא בא לו על זה והוא רוצה ללכת ללמוד חקלאות. אחרי שנה הוא מחליט שהוא משנה שוב והולך ללמוד שנה ראשונה משפטים.

אז פה הוא סיים.

הוא לא השלים תואר. הוא קיבל את שלוש יחידות המימון שלו? נגמר. זה לא שאומרים לו: טוב, תשלים עד תואר ותחליף כמה שאתה רוצה, ובסוף תגיע מתישהו לתואר. לא. נותנים לו שלוש יחידות מימון, שלוש שנות לימוד, וזו הזכאות.

אז מה הייתה הסיבה שבמקצועות מסוימים כמו הנדסה וכו' יש - - -

לכן החוק קבע הסדר שאומר: אוקיי, יש מקצועות שבהם אנחנו יודעים ומבינים מראש שאלה מקצועות שבנויים על מסגרת יותר ארוכה. אי-אפשר ללמוד משהו שהוא פחות מארבע שנים. אנחנו גם לוקחים בחשבון שאולי יהיו עוד מקצועות כאלה שיהיה או לא יהיה מקום לממן אותם, ולכן משאירים את - - -

נניח שבסיעוד זה ארבע שנים ואומרים ארבע שנים, אבל הבן-אדם או הגברת אחרי שנתיים עוברים למשהו אחר, צריך להוריד מייד לשלוש שנים את ההקצבה. כלומר, אם הוא או היא ממשיכים במסלול של ארבע שנים הם מקבלים. אם לא – לא.

נכון. במצב כזה, לצורך הדוגמה שלך, אם אדם נגיד התחיל ללמוד סיעוד, שזה מתווה של ארבע שנים, ובו נניח שסיעוד יופיע בצו, ואחרי שנתיים הוא אמר: לא מתאים לי, אני משנה כיוון ואלך ללמוד ספרות-אנגלית; אז הוא יהיה זכאי רק לשנה השלישית, הוא לא יהיה זכאי לשאר.

זה ברור.

פה יש גם איזשהו אלמנט של שיקול דעת מינהלי שמוקנה לשר להגיד: אוקיי, אילו מקצועות אנחנו מכניסים לצו? יכול להיות שבסיעוד יש לנו מחסור בכוח אדם ואנחנו צריכים את זה, אבל ריקודים סיניים, כדוגמתו שלא היושב-ראש, זה תואר של חמש שנים ולכן לא נכניס את זה לצו.

בסדר. בבקשה.

אני רק אגיד שאני מרגיש שאנחנו הולכים פה סחור-סחור, כל אחד מציג את הטיעונים שלו. בסוף יש תארים אחרים שבדיפולט שלהם הם ארבע שנים בדיוק כמו הנדסה וכל מה שמצוין שם. אני לא מצליח להבין. אנחנו שוב מדברים על הסלתה והשמנה של המדינה הזו, ולא רק כדי להגיד – אנחנו רואים שהם מקריבים את חייהם למען המדינה הזאת. השיקול אם זה משפטים או תואר כפול לעומת סיעוד, אני לא רואה למה אנחנו ממשיכים להתעמק על ההבדל הדק הזה כשיש תארים שבדיפולט שלהם הם ארבע שנים. יש פתרונות לפתור את זה אם זה בשינוי של החוק או דרך הצו של שר הביטחון. אנחנו מאוד מכבדים ומעריכים אותו, אבל בפועל אנחנו לא רואים שזה מיושם.

כל יושבי החדר הזה, אפשר לפתור את הבעיה הזאת לא תוך זמן ארוך – אני באמת מעריך פה את כולם. נחליט את הדרך שאנחנו עושים את זה, ולא נפריד, למשל ביני, שאני לומד ארבע שנים כי זה מה שהאוניברסיטה העברית מקצה לתואר שאני לומד, לבין חבר שלומד הנדסה וזה גם ארבע שנים. יש פה סלקציה בין אנשים שבסוף נמצאים באותה אוכלוסייה של לוחמים, ואני לא רואה שום סיבה אחת הגיונית שהמצב יישאר על כנו. אפשר לפעול ובדקות קצרות לשנות את זה.

כן. קודם כול, נסכם את הנקודה הזאת כך. הדיון כרגע – לא רוצה לומר הוויכוח – הוא האם עדיף שזה יהיה בגוף החוק או עדיף שזה יהיה בצו שר הביטחון, שזה נותן יותר גמישות ויותר התחשבות. דרך אגב, אני אומר את זה לא בציניות, שר הביטחון הוא אולי האיש העסוק ביותר במדינה בימים אלה, ולכן לאחרונה אנחנו לא זוכים לראות מה הצו יגיד. אני מציע שכרגע לא נשנה את החוק. אנחנו נמתין לצו בערך תקופה של חודשיים. אם בתקופה של חודשיים הצו לא יגיע, אני בהחלט אציע למציעי החוק להגיש הסתייגות עם מקצועות נוספים. אני מעדיף שזה יבוא ממשרד הביטחון, כיוון שאני חשפתי לפני כמה דקות שמזמן לא למדתי באוניברסיטה ואני לא יודע מה - - -

הצעת חוק. אם החוק יעבור, ההסתייגות כבר לא רלוונטית.

סליחה. תתייחסו לזה כפליטת פה – תיקון לחוק שיכניס מספר מקצועות נוספים. אבל אני חוזר ואומר, אני מעדיף לעשות את זה בדרך המלך בצו של שר הביטחון שיכלול את המקצועות. נעשה סביב זה דיון פה, נזמין גם את החברים, נראה אם כללתם כל מה שנדרש ושמשהו לא נשכח. אבל אם אנחנו עכשיו בדצמבר, אז אני מציע – אופיר, גם לך אני אומר – שאם בפברואר לא נראה שום שינוי בנושא הזה, כי גם שנת הלימודים תהיה בפתח וכן הלאה, אז נגיש תיקון להצעת החוק.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס.

בבקשה. אתה מנסה להטעות אותנו עם המדים.

אדוני היושב-ראש, דיברנו כאן בקריאה הראשונה - - -

סליחה, טור פז. שנייה רק לגבי הנושא הקודם. אני מציע שנגיש את זה כבר עכשיו. הינה, שרון רשמה, נגיש את זה ביחד. בינתיים יהיו לנו את 45 הימים, זה יהיה במערכת. ברגע שנרצה, נעשה את זה כבר.

מצוין. חברים, קיבלתי את השיפור להצעתי באהבה.

אפשר להסביר את 45 הימים האלה, מה זה אומר?

ברגע שהצעת חוק פרטית מוגשת לנשיאות הכנסת, צריכים לעבור 45 יום עד שהיא יכולה לעלות למליאה. זה תואם מאוד את התאריכים שאני אמרתי. אמרתי שאם לא נראה צו, אז בפברואר נוכל להגיש. אתם תנסחו ביחד עם הייעוץ המשפטי עכשיו את התיקון, וקדימה.

ירשה לי אדוני היו"ר רק לתהות בדבר אחד. לי יש בעיה עם תלות בשר. הבעיה בתלות בשר היא שאנחנו לא יודעים אף פעם עד מתי הוא יהיה שר או לא יהיה שר, מה שיקול הדעת שלו או לא שיקול הדעת שלו, כשלעצמי, בכל הכבוד, אני מעדיפה - - -

את יודעת משהו קונקרטי?

לא קונקרטי בכלל. עכשיו בשיא הרצינות. אתם יודעים שאני לא מתבדחת על זה, כי יש פה חיילים ויש פה זכויות. אין לי חוש הומור גם ככה, אתה יודע, שוסטר. אבל מה שחשוב לי לומר, כשלעצמי אני מעדיפה את היציבות בחוק על פני צו.

לכן אני אציע הצעת חוק. זה בדיוק מה שנעשה.

עם כל הכבוד, אנחנו יודעים לחוקק. יש פה איזושהי שיטה שכל הזמן מביאים לנו צווים והופכים אותנו לסוג של חותמות גומי. אני רוצה יציבות.

אפשר גם לחוקק שלא יחליפו שרים.

עוד פעם, אני לא צוחקת על זה. באמת, אתה כמנוסה פה בכנסת יודע עד כמה יש חוסר יציבות בתלות בשר. אני סומכת על שר הביטחון מאוד, ואני סומכת על האכפתיות שלו מאוד. אבל זה יכול להיות פעם אחת שר אחר, זה יכול להיות שאני אהיה תלויה בתקופות מעבר, זה יכול להיות שאנחנו נהיה באיזושהי תקופה מורכבת ולא יהיה לו זמן, ואז אנחנו פוגעים בו. אני רוצה חוק, רוצה יציבות, רוצה יציבות עבורכם, וזה הכול. ואנחנו גם יודעים לחוקק.

טלי, את מתפרצת לדלת פתוחה. הינה, החברים כבר תיקנו את ההצעה שלי ואמרו שהם כבר מניחים בימים הקרובים הצעת חוק. אם הדבר יבוא על פתרונו, מה טוב. אם לא יבוא על פתרונו, אנחנו בפברואר נוכל להצביע על הצעת החוק.

בשביל מה אני צריכה הצעת חוק פרטית? אני יכולה לתקן את זה פה. למה? אבל כולנו יודעים שהצעות חוק פרטיות ייגררו ועלולות להיגרר גם שנה, שנתיים ושלוש.

למה? זה תלוי בחברי הכנסת. ממש לא.

טלי, במהלך שנותיי כאן בכנסת – אומנם זה לא פייר – בדרך כלל ליושבי-ראש הקואליציה זה הולך יותר בקלות, מהתבוננות על סמך ניסיון.

בסדר. אני רק מציפה את הכול.

בבקשה, קינלי.

אדוני היושב-ראש, בדברי ההסבר לחוק נאמר: "בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית תבחן ועדת החוץ והביטחון" – עוד נושא – ו"להחיל בהוראת שעה את ההוראות בדבר זכאותם של חיילים משוחררים למימון לפי סעיף 7א1 לחוק גם על חיילי מילואים המשרתים בשירות מילואים במלחמת "חרבות ברזל"".

כזכור, העליתי את ההצעה הזו בקריאה ראשונה, ואז אמרנו שנדון בזה עכשיו. אז הינה, זה אפילו בדברי ההסבר. והאמת היא שלא ישנתי כל הלילה, לא כי אני נהנה מזה אלא כי הייתי במילואים עד עכשיו. אני גם לא נהנה לשבת פה על מדים, אני משתדל לא לעשות את זה אם אני לא בא ישר ממילואים. אבל באתי כדי להביא את הדאגה של המילואימניקים ולבטא את דברי ההסבר בהצעה.

יש כאן דאגה בחוק מאוד חשובה לסטודנטים שהיו חיילים סדירים קרביים. אבל בימים אלו של חרבות ברזל, כשיש כל כך הרבה סטודנטים במילואים, אני חושב שאנחנו צריכים גם לדאוג לחיילי המילואים יפה שעה אחת קודם, ואם נחכה – אני אומר גם את זה, אדוני היושב-ראש, אתה יושב יותר זמן ממני כאן, הרבה יותר זמן, אני שלוש שנים ואתה נראה לי משהו כמו 30 – בעוד חודש אף אחד לא יזכור. גם אם תגידו לי שיזכרו, לא יזכרו. לכן הזמן הוא עכשיו. לכן אני מציע, או בלשון החוק או בהסתייגות אבל עדיף שבלשון החוק, שאנחנו נכלול גם את חיילי המילואים כהוראת שעה לחרבות ברזל.

אני כבר אומר, כשאתה קובע חוק קבוע, זה עולה לך מעט כל שנה. נגיד, כאן ההשערה היא 70 מיליון שקל לשנה, אבל לאורך ימים ושנים. זה אומר שבעשר שנים זה יעלה 700 מיליון וכן הלאה. אני מציע לשנה הזאת, תשפ"ד, שחיילי המילואים כבר משרתים – אני ביום ה-76 נדמה לי, אם ספרתי נכון, ועוד היד נטויה כמו שאמר חבר הכנסת אלקין – ובשנת 2024, זה אני גם יודע, אנחנו צפויים לראות חיילי מילואים משרתים, ופה בוועדה אנחנו נדון בלהעריך ולשנות ולתת לחיילי המילואים הרבה יותר. אני מציע שכבר עכשיו בחוק "ממדים ללימודים" נכלול את חיילי המילואים כהוראת שעה לשנה זו בלבד, אבל באופן כזה שחייל מילואים ששירת מעל X ימים – הוועדה תקבע כמה – יקבל החזר שכר לימוד, אפשר חלקי, אפשר מלא. אבל בואו נקל על הסטודנטים עכשיו.

אבל זה שינוי מהותי של רעיון החוק.

לא.

לא שזו הצעה לא נכונה, אבל זה שינוי מאוד מהותי. עם כל הכבוד, זה אתה לא יכול. אתה רוצה להכניס - - -

חברת הכנסת גוטליב, היות שדנו בנושא אני אציע כמה הצעות למה זה לא - - -

אתה לא יכול לעשות הוראה מסויגת בחוק. אתה לא יכול.

רגע, רגע, שנייה.

הרעיון שלך הוא מאוד נכון כי אתה באמת דואג גם לחיילי המילואים, אבל אתה בקבוצה מאוד מסוימת בחוק הזה ועל הקבוצה הזאת אתה דן. זו מסגרת החוק. אתה רוצה פה עוד חוק. יש פה רעיון, ואנחנו צריכים לבחון אותו לא בהוראת שעה.

קודם כול, דנו בו.

אנחנו צריכים לבדוק מקור תקציבי, אנחנו צריכים לבדוק את זה מול האוצר, צריך לבדוק את זה בעוד אלף ואחד אלמנטים. לכן אי-אפשר. אגב מה שאתה מציע הוא מצוין, אתה דואג לחיילי המילואים. אבל אנחנו פה בחוק "ממדים ללימודים" של 100% עם כל המעטפת שבדקנו עבורו, ולכן לא נכון לעשות את זה. נראה שאני יכולה לעבוד אצלכם באוצר, לא?

רגע, לפני שהאוצר מגיב. חברת הכנסת גוטליב, קודם כול - - -

טלי, את איתנו או נגדנו?

חס וחלילה. אין נגדנו או בעדנו.

אז בואי ננסה. מה הבעיה?

אני בעד חוק שיש לו סיכוי לעבור. כל תוספת שנעשה פה עכשיו, אנחנו מעכבים את הקריאה השנייה והשלישית.

אנחנו לא נעכב את החוק. לא נעכב את החוק. החוק הגיוני וכדאי לקדם אותו.

חברת הכנסת גוטליב, רק שנייה. חוק "ממדים ללימודים" דואג לחיילים שהם סטודנטים. יש כל מיני סוגים של חיילים שהם סטודנטים. אני בא להציע – ואני לא מציע את זה פה פעם ראשונה, וכאמור זה כבר עלה לדיון בהצעה ראשונה וזה הובא לדיון כאן בדברי ההסבר שאנחנו בדיוק עכשיו נדון על השאלה איך את העיקרון הזה של מימון שכר לימוד או החזר שכר לימוד אנחנו מחילים כהוראת שעה על חיילים במילואים בחרבות ברזל. זו לא חריגה. להפך, זו לשון החוק.

אני רוצה רק להגיד לך שבאנו עכשיו מוועדת החינוך, ובגלל זה איחרתי. אני לא חברה שם, ואני רק רוצה להבהיר לך, חיילי מילואים שלא נכנסים לחוק "ממדים ללימודים" נכנסים תחת קטגוריות אחרות של מלגות. כשמשרד החינוך העביר תקציבים לתוך הדבר הזה, הייתה הסטת כספים כדי שיהיו מלגות לחיילי מילואים בצווי 8. לכן לא הכול נפתר - - -

זה לא מדויק. זה לא מדויק בכלל בכלל בכלל.

זה לא מדויק ולא מושלם, ברור.

זה לא מדויק, זה אפילו לא נכון.

זה לא לא נכון, זה נכון ועוד איך.

זה לא נכון. אני הייתי חלק מזה, זה לא נכון.

זה לא נכון, חברת הכנסת גוטליב. זה לא נכון.

זה ועוד איך נכון.

זה לא.

טוב, אז תגיד שלא. בבקשה, שמשרד האוצר יאשר וישלול את מה שאמרתי.

רגע, רגע, רגע.

- - - לתת מלגות לחיילי מילואים - - - יש קרן מלגות - - -

לא. יש תוספת של 60 מיליון שקל - - -

קודם כול, לא הצגת את עצמך. הפרוטוקול לא ידע מי דיבר. בבקשה.

תודה. אני יושב-ראש התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. זה הארגון שמייצג את כל הסטודנטים במדינת ישראל. קודם כול, אני מברך פה את החבר'ה שהובילו את המאבק של "ממדים ללימודים".

רק תגיד לי מה לא נכון בכך ששמענו בוועדה מנציגי המדינה על הסטת מלגות לחיילי מילואים.

טלי, טלי, בשביל זה נתתי לו לדבר.

שנייה. אני הייתי בוועדה, אני הצגתי את זה.

לא. אדוני, לפני שאתה אומר על משהו שאומר חבר כנסת שהוא לא נכון, אז הינה, אולי נשמע פה מנציגי המדינה מה לא נכון.

אני בדיוק בא לגעת בזה. הוא ביקש שאני אציג את עצמי קודם לכן. בהתחלה ישר באתי לגעת בנושא.

בבקשה, בבקשה.

אלחנן, הכול בסדר, יש לי עור של פיל. בבקשה.

גם לי. קודם כול, תודה רבה על הכינוס החשוב. אני אתייחס לנקודה שלך ואחרי זה באופן רחב. קודם כול, התוספת התקציבית היחידה שיש מתחילת המלחמה היא קרן מלגות בגובה של 60 מיליון שקלים לטובת סטודנטים משרתי מילואים, וזה נכנס בנוסף לקרן הסיוע. יש 70,000 סטודנטים במילואים. 60 מיליון שקלים זה טיפה בים, זה משהו שהצלחנו להשיג מהרגע להרגע. זה כמובן לא נוגע בכל ציבור הסטודנטים המשרת במילואים, לא בכל הלוחמים, לא בכל תומכי הלחימה. זאת אומרת, אנחנו מסתכלים בהיבט רחב, כולם משרתים, מסייעים ומחרפים את נפשם למען המדינה בדרך כזו או אחרת.

אלחנן, חוץ מה-70,000 הם סטודנטים שמלכתחילה זכאים ל-"ממדים ללימודים".

נכון.

בדיוק. לכן - - -

שנייה.

לא להגיד על משהו שהוא לא נכון, אחרת קשה להתייחס ברצינות לטענה.

לא, זה לא נכון. שוב, אני חוזר על זה, זה לא נכון. מי שיהיו זכאים לזה, זה מחולק 30 מיליון שקלים ל-2024, 30 מיליון שקלים ל-2025. זאת אומרת, בסך הכול 6,000 סטודנטים יקבלו 5,000 שקלים במעמד הסוציו-אקונומי הכי נמוך שיש. יש לך פה עוד עשרות אלפי סטודנטים.

רק שנייה. אלחנן, אנחנו הרי רוצים להיטיב. אנחנו לא בריב, חלילה, אנחנו פה רק לטובת החיילים שלנו, נקודה ומאה סימני קריאה. מתוך 70,000 הסטודנטים הלוחמים שאתה מדבר עליהם, כמה נמצאים תחת המטרייה של הצעת החוק של אופיר כץ "ממדים ללימודים"?

לדעתי, זו בדיוק הקבוצה שצריך למצוא. אם יש 70,000 אנשי מילואים ברגע זה – תכלית החוק היא לתת תואר ללוחמים משוחררים. זו התכלית של החוק. כולנו מדברים על התכלית הזאת. אם יש כאלה שכרגע נמצאים במילואים, והם לוחמים ולא נכנסים לתוך הקטגוריה מסיבה כזו או אחרת – כי הם בגיל 29 והם התחילו ללמוד מאוחר או כל סיבה שהיא, והם מחרפים נפשם בשנה הזאת ועושים למעלה מ-60 יום במגלן, בדובדבן ועוד, והם לא עונים ולא נכנסים לכאן – אותם צריך להכניס. זאת דעתי. זאת אומרת, אנחנו מחפשים בסוף להכניס את כל מה שאנחנו מסתכלים עליו, כי בסוף אנחנו מבינים שהצבא הוא צבא סדיר ומילואים בלי ה-3% שעושים מילואים.

אלה תלמידי תואר שני, שרון.

לא, אני מדברת על אלה שלא מימשו את ההטבה הזו כי הם לא עמדו בקריטריונים מסיבה זו או אחרת, או לא נכנסו לתחולת החוק, או הגיעו אחרי שבע שנים, או לא מימשו כי הם הגיעו אחרי שלוש, ארבע, חמש שנים. הם כרגע בגיל 29, היו ארבע שנים באיזה טיול ולא מקבלים כלום מהמדינה. את אלה צריך להכניס, כי תכלית החוק היא חוק שנותן תואר ראשון ללוחמים. כל אנשי המילואים צריכים להיכנס לכאן, וכאן משרד האוצר יצטרך לתת - - -

שרון, אבל סטודנטים שלמדו לפני שהחוק חוקק והיה 100% ושילמו - - -

לא למדו, לומדים.

שנייה. אני אסביר לך מקרה, ויהיו הרבה כאלה.

יש כאלה בטוח מ-29-28 שהתחילו ללמוד מאוחר.

יהיו הרבה כאלה סטודנטים שעשו תואר ראשון. אז הכללים לא היו לפי 100% של "ממדים ללימודים", הם קיבלו תמיכה הרבה יותר קטנה.

אז אני אומרת, אם אנחנו רואים שאלה אנשים שבגיל 29 ממשיכים לעשות מילואים, מחרפים נפשם, משאירים משפחות – ולצערנו, כולנו מבקרים אצל משפחות שכולות. הייתי עכשיו אצל משפחה שכולה של בחור בן 33 שהיה תוך כדי אלף ואחת דברים עם שלושה ילדים, והוא לוחם והוא נהרג. אני אומרת שכאלה שלא הגיעו לתוך הסיפור - - -

רובם לומדים תואר שני עכשיו.

יכול להיות. אתה אומר ללכת עוד צעד.

זה לא עוד צעד, זה אותו צעד.

אתה אומר לא ללכת לתואר ראשון, אלא להגיד שלוש שנים. מי שלא זכאי להטבה - - -

כרגע אותו סטודנט לתואר שני, כשהוא היה בתואר ראשון הוא בוודאות לא קיבל את המימון כמו שיש כאן כי הוא לא היה אז, והוא מימן את זה מכיסו, הוא כרגע מממן מכיסו תואר שני. המדינה לקחה אותו למילואים לשלושה-ארבעה חודשים. יש לזה השלכות. יכול להיות שהוא לא יוכל לסיים את התואר כתוצאה מזה, כי הוא יצטרך לגרור קורסים אחר כך. ממש עוד לא ברור איך הם יתמודדו עם כל הסמסטר הזה.

אתה מתייחס רק ללוחמים.

רק ללוחמים. רק ללוחמים, כי זו תכלית החוק. זו המסגרת.

יו"ר הוועדה, אני יכול להמשיך שנייה רק להתייחס לנקודה?

לוחמים שגויסו בצו 8 לצורך חרבות ברזל כהוראת שעה וששירתו X זמן.

60 יום נניח.

נניח.

סליחה. מה זה משנה אם הם שירתו 60 יום או 40 יום? אם הם היו באזור מסוים ויצאו מלחימה אחרי 40 יום, הם פחותים ממי ששירת 60 יום? לא בטוח.

אני מציע שנחזור לדיון יותר מסודר ממה שהיה עד כה. חבר הכנסת טור פז, סיימת?

אני סיימתי. אני מחכה לשמוע מה יו"ר אגודת הסטודנטים חושב.

בבקשה, אלחנן, תשלים את דבריך.

אני אשלים את דבריי, ואני גם מתייחס לדיון שהיה פה בוועדה הקודמת, בוועדת חוץ וביטחון. אני אחבר לזה גם את הדיון מוועדת החינוך, ואתחבר לדברים שאמר חבר הכנסת קינלי טור פז וגם הגיש את הצעת החוק. יש פה שני דברים, קודם כול יש את "ממדים ללימודים" ואני מברך על כך שזה עולה ל-100%, ואני גם מאמין שיו"ר הקואליציה יצליח לקדם להצעת החוק כמה שיותר מהר, בעזרת השם שזה יקרה עוד השנה. במקביל לזה, וגם דיברנו על זה וזה גם נכנס בדברי ההסבר, יש את הנושא של כל הסטודנטים המשרתים במילואים בתקופת מלחמת חרבות ברזל.

חבר הכנסת קינלי טור פז הגיש הצעת חוק – דיברנו על זה גם בדיון בוועדה הקודמת – וזה נכנס עכשיו לדברי ההסבר כמו שכבר אמרתי. התייחסו פה למסגרות התקציביות, וסליחה, אני לא יכול לקבל את זה. יש פה 70,000 סטודנטים שמשרתים במילואים. ואתם יודעים מה? אם יש כפילויות – מעולה, זה יעלה פחות למשרד האוצר. אבל לבוא בכל פעם ולהגיד: אין כסף, או: אנחנו נדחה את הדבר הזה; זה משהו שלא מתקבל על הדעת.

יש עכשיו סטודנטים שנמצאים בעזה או משרתים איפשהו בשירות מילואים וממשיכים לשלם שכר לימוד כרגיל, כאילו הם בימים כתיקונם. הם לא נמצאים בלימודים, הם ממשיכים לשלם שכר דירה על מעונות סטודנטים, בין אם זה לאוניברסיטה או בין אם זה לחברה פרטית כמו סולל בונה או אלקטרה או איסתא. בסופו של דבר, יש פה סטודנטים שבמקביל ללחץ האקדמי שלהם יש את הלחץ הכלכלי. וכן, הוועדה צריכה להתייחס לזה. עכשיו אנחנו לקראת תקציב 2024, ואם נדרשת תוספת תקציבית והסטות תקציביות שלכם במסגרת התקציב, תעשו את זה.

חברת הכנסת טלי גוטליב, דיברת על תקציב. אתם הקואליציה, אתם מצביעים על תקציב המדינה, אתם מצביעים על ההסטות התקציביות. אם יש חשיבות לממשלת - - -

על הסטות תקציביות לא צריך להצביע.

שנייה. אם יש חשיבות לממשלת ישראל ולקואליציה – ואני מאמין ומקווה שבאמת יש – לדאוג ברמה הרוחבית לכל הסטודנטים ומשרתי המילואים, אז כן, יש צורך בהוראת שעה כמו שחבר הכנסת קינלי טור פז אמר, ולדאוג להם מיידית ברמה הרוחבית. זה בלתי נתפס שהם ימשיכו לשרת וישלמו כסף.

אני מזכיר שזה חד-פעמי וזה יתרון גדול. שוב, "ממדים ללימודים" זה לתמיד וזה נהדר, אבל פה אנחנו מדברים על שנה אחת. לכן, לא צריך לחשב כמה זה יעלה מול "ממדים ללימודים", חשבו את זה חלקי 10 או 20. ואללה, יש מלחמה כזאת פעם – אני מקווה – ב-50 שנה, ב-100 שנה, אף פעם, אז יאללה, בואו נדאג לחיילים. דרך אגב, בפעם האחרונה שעשו את זה – יש תקדים – ביום כיפור. לפני 50 שנה נתנו לכל הסטודנטים שכר לימוד, כל מי ששירת. אז עברו 50 שנה, אנחנו במלחמה לא פחות נוראית, ההפסד הוא לא פחות נורא, בואו נדאג להם.

בסדר. אופיר כץ, בבקשה.

האוצר ואחרי זה אני.

בבקשה, עלי.

כמה דברים. בהמשך גם למה שאמרה חברת הכנסת גוטליב, אני חושב שזה נושא ראוי וחשוב, אבל צריך לעבוד עליו בצורה מסודרת. אני לא חושב שזה נכון שאגב הצעת חוק פרטית אחרת, שעברה את הפרוצדורה הרגילה בוועדת שרים לחקיקה בנוסח שלה והייתה מתואמת, להלביש איזושהי הסתייגות שעלותה התקציבית דרמטית. הנושא הזה, אגב מה שאמר יושב-ראש התאחדות הסטודנטים, הוא בהחלט נמצא לפתח יומנו. כרגע ניתן איזשהו מענה ראשוני כפי שצוין. אנחנו לגמרי בשיח הזה, ואני לגמרי מקבל את מה שאתה אומר. המקום הנכון להסדיר את זה הוא במסגרת דיוני התקציב 2024.

אגב, שר האוצר יושב על זה ואנחנו חושבים על זה, אבל זה לא נכון לעשות את זה כהסתייגות להצעת חוק פרטית כמו שאמרה חברת הכנסת גוטליב, אלא נכון רגע לעשות את זה בדרך המלך, לחשוב איך נכון להסדיר את זה. אני מניח שבמסגרת תקציב 2024 נבוא עם איזשהו סט נרחב יותר של הטבות למילואימניקים באופן כללי. נצטרך לתת ביחד את הדעת, כמובן ביחד עם השולחן הזה ועם הכנסת באופן כללי, איך זה נראה, האם זה בצורת - - -

אתם צריכים לשים לב לעיוות שיצרתם בתום לב. שמתם עכשיו 500 מיליון שקל לחיזוק האקדמיה במלחמה בהיבט של מילואים ושל שני מוסדות שהם בגבול – תל חי וספיר. מה קורה בהחלטה הזאת? אדם שלומד שם מקבל מייד שכר לימוד. זה התמריץ כדי שהוא יבוא ללמוד שם.

ובלי לשרת.

בלי שירות צבאי.

תנו לי, אנשים. אנחנו כמו להקה נודדת. היום הייתי בדיון, 85 ח"כים חוקקו חוק על אנשי המילואים באקדמיה. מקווה שהחוק הזה יעבור.

אחרי ההצבעה הזאת איך יש סיכוי שהוא לא יעבור?

אני אוהב אותך, אתה יודע את זה.

השלב הבא זה אגרוף.

אני חתום על החוק.

כולנו. אתה תראה מי חתם – לפיד, ליברמן, גפני.

אני לא חותם.

הלוואי והמדינה הייתה נראית כמו הרשימה של החותמים – 85. שרים וסגנים לא יכולים לחתום. כל הכנסת חתמה בעצם. אני חוזר – אתה שומע, האוצר? הנדיבות הזאת יצרה מצב כזה. אדם פוטנציאלי בתל חי ובספיר שלא עשה צבא כלל יקבל מלגה מלאה. יבוא חייל מהמלחמה לתל חי, יקבל גם מלגה. זה השוויון שאנחנו רוצים במדינה? לא. אנחנו רוצים שלוחם שהיה במלחמה יקבל פי שלושה מישהו שלא עשה צבא.

רק בלי לפגוע במי שבא לתל חי וספיר.

אני לא אמרתי.

זה לא קשור. השאלה איך אנחנו מתעדפים את הכסף. אין גבול לכסף, אין גבול.

והפתרון, הפתרון - - -

אני אקח את הכסף של תלמידים שלא עשו מילואים ואתן למילואים.

רגע. אוצר, הפתרון בשלביות, ואני מביא - - -

השם הוא עלי.

רגע, רגע, רגע. יולי, אני יכול לסיים משפט?

אתה יכול.

רק לסיים את המשפט.

שוסטר, אתה לא חושב שחייל מילואים צריך לקבל תיעדוף על פני סטודנט בספיר?

רגע, משפט.

טלי, טלי, טלי.

לא לפגוע בספיר, זה מה שאני אומר.

לא קשור.

לא. ברור. מי פוגע? לתת את המלגות, לחזק את המקומות האלה.

הכסף צומח בעץ.

אוצר, שומע?

השם הוא עלי.

אם הייתי יודע הייתי חושב שאתה נביא, אבל מספיק לי בינג. בינג זה מספיק לי. כדי לתת את זה נכון עכשיו, צריך להגדיר בכללים של המלגות השונות את האופן הבא. לוחם מילואים יכול לבוא לקבל את תל חי כי הוא לומד בתל חי, לקבל "ממדים ללימודים" כי הבאנו 100%, לקבל מה-60 מיליון מלגה מיוחדת, 60 מיליון שיש בה 500, לסטודנט מילואים, ואם נצליח לשכנע אותך – כולנו עם קינלי – שהוא יקבל פעם אחת בחיים במלחמה הזאת עוד תמריץ שיהיה חד-פעמי בהוראת שעה בגלל המלחמה.

ואז מה יצא? מי שבא רגיל לתל חי וספיר קיבל 10,000 שקל. לוחם חייל מילואים יקבל 30,000, 35,000 שקל. ואללה, אני אומר סוף סוף רוממנו אותם באמת. כי אם הפער בינו לאחר יהיה 5,000 שקל של המלגה המיוחדת הזאת ששמו אותה ב-500 מיליון, לא עשינו.

כן. גם מישהו שלא משרת בכלל בצבא.

הוא עובד.

זה לא - - -

הוא עבד. הוא גם קיבל את התואר בגיל 23. ההכנסה שלו גדולה.

- - - הוא התנדב בשיקום - - - זה לא עובד ככה.

רגע, רגע.

אנחנו רוצים התייחסות גם מהצד שלנו איך הדברים נראים.

רק רגע. חברי הכנסת. בבקשה, קודם כול, עוד לא שמענו את אסף סנדרוביץ', העמותה למען משרתי המילואים.

שלום, כבוד היושב-ראש. קודם כול, אתמול התקיימה פגישה של השדולה איתנו, עם העמותה למען משרתי המילואים. הפגישה הייתה מאוד טובה, היו שם המון נציגים עם המון תוצרים. בהמשך למה שנאמר פה, אנחנו דורשים להכניס לחוק "ממדים ללימודים" כהוראת שעה את כלל הסטודנטים שהם אנשי מילואים וכרגע מבצעים בחרבות ברזל בשנת תשפ"ד, ויקבלו מימון מלא לשכר הלימוד, כמובן בהתאם למספר ימי המילואים שהם יבצעו בשנת הלימודים.

כמובן שיש לנו את "ממדים ללימודים" שזה עונה ללוחמים. אבל אנחנו צריכים להבין משהו, הלוחמים שלנו עושים משהו שלא נעשה כבר עשר, 20, ו-30 שנה. הם מחרפים את נפשם בעזה בלחימה, ואנשים נהרגים, והלוחמים עושים יותר מכולם. לעשות מילואים זה לא דבר פשוט. אני אומר את זה גם כאיש מילואים שנמצא במילואים מ-7 באוקטובר, וגם מבצע בממוצע 100 ימי מילואים בשנה. בטח אני מדבר על אותם אנשים שמבצעים בעזה ולא יודעים אם הם יחזרו. אנחנו מחויבים כעם וכמדינה – ואני אומר את זה בצורה מאוד ברורה – לתת להם הכול יותר מכולם. לתת להם הכול יותר מכולם.

ללא קשר לאמירה הזאת, כמו שאמרתי אנחנו נמצאים במלחמה נדירה שקורית אחת לכמה עשרות שנים, ובלחימה יש אוכלוסיות שנפגעות, כמובן כפי שאמרתי אחת מהן היא הסטודנטים, וצריך לדון על איך וכמה לממן להם את שכר הלימוד כי הם כרגע נמצאים בלחימה ולא פנויים להתעסק בזה. אנחנו צריכים עם המתווים - - -

(היו"ר שרון ניר, 11:56)

שכר הלימוד והקיום. להיות סטודנט עולה 50,000 שקל בשנה, זה לא עולה 10,000, והוא הפסיד הכנסה ופעילות כלכלית.

אז לדון איך וכמה.

תודה רבה.

תודה רבה.

חבר הכנסת אופיר כץ, ואחריו חבר הכנסת שוסטר.

כל מה שאנחנו שומעים פה אלו דברים ראויים. כולנו רוצים לעזור כמה שיותר למי שנמצא עכשיו ונותן מעצמו 100%. השאלה היא מה הדרך ואיפה האכסניה שאנחנו צריכים לעשות את זה. אנחנו פה בחוק "ממדים ללימודים". אני באופן אישי עבדתי מאוד קשה מול משרדי הממשלה להגיע לרגע הזה ולהעלות את זה ל-100%. אני אומר לכם שזה לא היה קל. זאת הזדמנות להודות גם ליושב-ראש פה שעזר, ויש פה חברי כנסת קואליציה-אופוזיציה. עלו רעיונות, ודיברנו עם טור פז - - -

גם אלה שבאמצע.

גם אלה שבאמצע. דיברנו על זה לא מעט, ואני חושב שזה דבר טוב ואני חושב שצריך לקדם את החוק הזה – מיכאל, לא הפרעתי לך. תודה. מאחר שהחוק הזה גם עולה בהסכמת מציעים מהקואליציה ומהאופוזיציה, אני את החוק הזה מעביר בהסכמה. שמעתי פה את המילה הסתייגות. אם תהיה הסתייגות שתגרום לחלק מאיתנו כביכול להצביע נגד אנשי המילואים, אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממך לא להעלות את החוק הזה להצבעה. אם יהיה אישור מהאוצר – בשמחה, אף אחד פה לא נגד המילואימניקים. אבל אם ייווצר מצב שתועלה הסתייגות ואנחנו נצטרך להצביע נגד ההסתייגות, שזה אומר נגד המילואימניקים, אני מבקש לא להעלות את החוק הזה להצבעה. תודה.

בדיוק. אף אחד לא יסכים.

תודה רבה. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה.

אז בואו נוסיף סעיף בהסכמה.

עזוב, משה. אתה יודע בדיוק איך מחוקקים חוקים בישראל. מצחיק, באמת.

חברים.

חברת הכנסת שרון ניר, אני חושב שצריכים לחשוב איך אנחנו משווים את זה למה שהיה במלחמת יום כיפור שמימנו שכר לימוד מלא.

כן, אבל אתה במסגרת של חוק מאוד מסוים.

אני אתייחס בהרחבה לסוגיית המילואים, כי אני מזדהה באופן מלא עם הצורך לתגמל את האוכלוסייה הזאת מקצה לקצה, ואני חושבת שכל מי שיושב כאן בשולחן מבין את הצורך הזה. השאלה היא איפה עושים את זה ובאיזו פלטפורמה ומסגרת. אני אתייחס לזה.

אנחנו בעניינים צבאיים. זה מזכיר לי אי שם במרץ 1949 – אם אני לא טועה – שתי חטיבות, גבעתי וגולני, התחרו מי מגיע ראשון לאילת. אחת מהן הגיעה קודם, אבל גם השנייה עשתה עבודה. המאמצים שאנחנו עושים בכמה זירות הם אמצעים יוצאי דופן לאירוע יוצא דופן שלא היה כדוגמתו.

מי ניצח?

אני חושב שגולני. אבל אני מדחיק את זה, אני מהצנחנים. היה אותו דבר גם בשארם בששת הימים. אנחנו מחויבים – אני אומר את זה לאנשי האוצר וביטוח לאומי – לבצע שינוי תודעתי. אני נזכר בלפני שנה ושנתיים, מיכאל ואני היינו במשרד הביטחון והחברים כאן בשדולה, היה צריך לתרץ למה צריך לסייע לחבורת ההזויים שעושה מילואים. אתם זוכרים את הפרומילים האלו של מפקדים ואיזה אחוז וחצי שבפועל משרתים.

רבנו על גרעינים.

היום חזרנו למאות אלפים – מאות האלפים האלו בשנה הזאת. נראה אחר כך איך מתייחסים בכלל לכל הנושא הזה, צבא קבע, צבא העם, שירות לכולם. אבל נכון לעכשיו אני מבקש מהוועדה הזאת לא לוותר על מסלול ברור לכל מי שמשקיע למעלה ממספר ימים. אמרנו למעלה מ-30 ימים, ורבים יעשו 70, 80 ומעלה. זה צריך להתבצע. אני מבקש מאוד לא לוותר ולא להוריד הסתייגויות עד שאנחנו לא רואים בעין את האור בקצה המנהרה.

אני מסכימה עם אופיר כץ. אני לא אצביע לחוק כזה - - -

אנחנו לא נפגע בחוק, טלי.

אנחנו ממש נעשה מאמץ לא לפלג ולא לייצר פה פילוג מדומה, כי אין פה שום פילוג, כולנו בעד הלוחמים.

את לא תצטרכי להצביע נגד, כי אני לא מעלה את החוק.

אבל זאת טעות, חברים.

אפשר לקבל זכות דיבור, בבקשה?

דקה. טלי, את עכשיו. אבל לפני שאת מדברת, אני ממש מבקשת לא לנסות לייצר פה פילוג מדומה, כי כל מי שנמצא פה סביב השולחן הוא גם בעד הלוחמים, גם בעד החוק וגם בעד אנשי מילואים. בבקשה, טלי גוטליב.

גברתי היו"ר, פשיטא של הפשיטא מה שאמרת. אני רוצה רגע להבהיר את הדבר הבא. הלוחמים עומדים לפני הכול, גם חיילי המילואים הלוחמים. זה בבסיס הכול, זה בבסיס החברה שלנו, זה בבסיס ניצחון המלחמה הזאת, זה בבסיס החזרת הגאווה הלאומית והחוסן הלאומי. שלא יהיה פה ספק. לא ננצח את המלחמה הזאת לא בגללי, לא בגלל השמאל, לא בגלל הימין, לא בגלל ההנהגה, לא בגלל מדינאים. אנחנו ננצח את המלחמה הזאת רק ואך ורק בזכות הלוחמים והמפקדים. אני אומרת את זה כל הזמן.

אני רוצה לדבר רגע כחברת כנסת. יש לנו כמה כובעים בתוך המקום הזה של החקיקה. זה חוק שעבר וקיבל קדימות מאוד מאוד דחופה, כי היה בבסיסו הסכמה מאוד רחבה ולחץ מאוד מאוד גדול על האוצר, לחץ גדול על האוצר לתת את הרבע הנוסף הזה כהוראה קבועה בחקיקה. ההצעה של טור פז וגם ההצעה שלך היא הצעה נכונה. אני גם רוצה לתת לחיילי המילואים תמיכה באקדמיה, אפילו רק לסמסטר אחד. אז יצאנו מוועדת חינוך בהצעת חוק של ביטון, שנכפה הר כגיגית על האקדמיה לתת להם כל מיני פתרונות כדי שהחיילים הלוחמים שלנו יהיו רגועים. נתנו שם פתרונות בחוק שאנחנו ניתן להם ציון עובר לכל הסמסטר, סמסטר שלא יחשב בחישוב הממוצע לצורך תואר שני. מה שאנחנו יכולים לעשות ולקדם אנחנו נקדם, לא משנה מי יעמוד מולנו.

וגם את זה ננסה להכניס שם.

אבל רק רגע, ביטון, שנייה. בחשבון פשוט שלך, אם יש לי 70,000 סטודנטים לוחמים שאני רוצה להכניס אותם כחיילי מילואים – ואגב, עוד לא ענית לי כמה נמצאים תחת "ממדים ללימודים" – אני מגיעה לסכום של למעלה ממיליארד שקל לפי חשבון שעשו לי כאן, מיליארד ו-50. אבל בוא נגיד שעשיתי 70,000 כפול 10,000, אני למעלה ממיליארד שקלים.

700. אז תני להם חצי. 350 את מוכנה?

סליחה, סליחה, זה לא "מוכנה". איזו מין שאלה זאת? משה, זה לא מתאים לך.

אבל ברור שהחוק לא יעבור ככה.

רק רגע. היו"ר אמרה לי לא לעסוק בפילוג. אני אומרת לך רק את הדבר הבא. אופיר, למזלי הטוב, אנחנו עדיין קואליציה, ולמזלי העוד-יותר טוב אופיר כץ הוא יו"ר הקואליציה. אין מצב שאנחנו נעלה חוק שיגרום לנו להצביע בהסתייגות נגד בגלל עמדת אוצר וחסר בתקציב. לכן, אני לא מוכנה לפגוע במה שכבר אופיר ויו"ר הוועדה יולי השיגו. השגתם פה חוק של מימון של 100%, צריך להעביר את זה עכשיו, לא בהסתייגות של הוראת שעה. מיליארד שקל זה לא הוראת שעה, גם 500 מיליון שקל זה לא הוראת שעה. לא, לא. זה דורש הסטה. הגענו להסטת תקציב מקסימלית. עכשיו הוסט מתקציב החינוך – ואני בטח לא חסידה של החינוך, עם כל הכבוד לפקידים כידוע. אני מעריכה אתכם מאוד אבל אני לא חסידה, אני מביאה אינפורמציה.

טלי, אין בעיה. אז את ואופיר מוכנים - - -

רגע, תן לי לדבר.

אני כבר הגשתי את כהצעת חוק. אתה מוכן - - -

חבר הכנסת קינלי, דקה אחת. אני רוצה - - -

רגע – לעשות את זה פטור מחובת הנחה ולתמוך בזה?

ברגע שתבוא - - -

הוא מוכן.

אי-אפשר להבטיח תמיכה בלי אוצר. הבטחות שווא אלה חברי כנסת אחרים, לא אנחנו.

אני, אופיר כץ, תומך בזה. להגיד לך מה האוצר, מה משרדי הממשלה? אני לא יכול.

הרי יש פה 70,000 מילואימניקים. לא דאגנו להם בחוק הזה.

אנחנו פחות בסיסמאות, יותר בתוצאות.

יש פה כל מיני הצעות. יש את החוק, הוא כבר הוגש. אני מציע שתתמכו בו בחובת הנחה, נגיש אותו ביחד. יש גם חברי קואליציה מהליכוד.

כשתחזור החקיקה הפרטית. היא לא קיימת כרגע, אבל כנראה היא הולכת לחזור.

אבל היא מוגשת.

אנחנו נעשה ונפעל.

אנחנו ביחד עם זה. בדיוק.

יש גם חברים מהליכוד שחתומים על החוק הזה.

חברים.

אפשר להשלים את דבריי?

אפשר להגיד משהו?

אנחנו מנסים לדבר כבר חצי שעה והדיון הזה בשבילנו, אז בואו נתקדם.

רגע, רק דקה. תכף אני נותנת פה לעמותה. טלי, כולם רוצים לדבר בדיון, אז תסיימי את המשפט.

משה, אני רוצה להבהיר. הייתה הסטה עכשיו של תקציב החינוך משנת 2023 ל-2024 של 300 מיליון שקל שיועבר בתקציב הבא, בגלל הקושי של הגדלת הגירעון עכשיו בתקציב הנוכחי. יש לנו קושי. תסלח לי, זאת הצעת חוק פרטית שלך ויש לכולם רצון לתמוך בה, אבל זה צריך לעבור הרבה דברים. אני לא מדברת על הפטור מחובת הנחה שזו רק ההתחלה. זה צריך לעבור תמיכה של השרים, זה צריך לעבור את הפיקוח המשרדי.

טוב. חברת הכנסת גוטליב, תסיימי.

לכן צריך להצביע על החוק הזה, ולהעביר אותו הלאה לא בהוראת שעה שאין לה מקור כי זה יעכב את החוק.

תודה רבה, טלי. היועצת המשפטית.

בהמשך למה שאת אומרת, בשבוע הבא תדון ועדת החוץ והביטחון בהצעת חוק ממשלתית להארכת גיל הפטור. יבואו בעקבותיה צווים שקשורים לחוק המילואים. אין חולק על כך שכאשר הוועדה דנה בצווים ובהצעת החוק צריך לראות מה המעטפת הכלכלית והתגמולים שיש - - -

מה גם שכל המעטפת של אנשי מילואים עולה בוועדת הרווחה, אם זה תגמול מיוחד ל-60 יום ואם - - -

אבל עד היום לא קיבלנו כלום, חבר'ה. 74 יום ומה נתנו? 30 מיליון שקל.

על מה אתה מדבר? לא קיבלת שכר? קיבלת. לא קיבלת מענקים? קיבלת. די.

נו, באמת.

הסטודנטים משלמים על זה את שכר הלימוד שלהם ואת מעונות הסטודנטים.

לא, לא, לא. חברת הכנסת גוטליב, אנחנו לוקחים את הדיון ומסיטים אותו לצד.

בסדר. אין בעיה, אבל עוד פעם, זה חוק שחייב לעבור.

חבר'ה, אנחנו מתפזרים.

מי הנציג מטעמכם? עידן, בבקשה.

אנחנו שומעים את כל מה שאתם אומרים פה. בבניין הנכבד הזה היינו כבר קרוב לשנתיים וניסינו להעביר את "ממדים ללימודים".

מזל שאופיר פה.

אנחנו מכירים את המשחק הפוליטי, אנחנו ערים לו, ואנחנו לא מוכנים שיעשו את זה שוב על הגב שלנו. חד-משמעית. החקיקה הזאת תעבור, והיא תעבור עכשיו כמה שיותר מהר כי זה מה שצריך. מסכימים עם כל מה שאמרו כל מה שאמרו חברי הכנסת. תעשו את זה בצורה ובזמן הנכון ובמקום הנכון ובעיתוי הקרוב ביותר כי זה מה שצריך.

תודה על דבריך החשובים.

לא, עוד לא סיימתי.

אוקיי.

יש פה זמן שאנחנו מבזבזים. כולנו השארנו חיילים בגזרות. בואו נעשה את הדיון הזה ענייני, רציני, קשור לחוק. יש דברים שלא נגענו בהם כמו תחולה של החוק, על מי הוא חל. סטודנטים שמשרתים כרגע והתחילו כבר את התואר שלהם, האם הם מקבלים 100%? 65%? אנחנו כבר אומרים פה - - -

100%. ברור ש-100%. אנחנו נכניס את זה לתוך הסעיפים.

זה ברור, לא צריך להכניס.

לא, שנייה, אבל יש שאלה. האם אני שקיבלתי בשנה הקודמת 75%, משלימים לי עכשיו 25% על השנה הקודמת ועל השנה שלפניה?

התשובה היא כן, וזה יהיה בתוך החוק.

מי שנמצא יקבל את ה-100%.

לא רטרואקטיבי. אני לא חושב. מהשנה הזאת 100%, לא רטרואקטיבי.

לכן אני שואל על עניין התחולה. אם אנחנו אומרים עכשיו הרחבות גדולות, אז יש את הסטודנטים.

התחולה היא מיום מעבר החוק.

אז אני אומר שצריך גם בזה לדון רגע, האם הסטודנטים שקיבלו עד עכשיו 66% וכבר התחילו את הלימודים לפני זה לא רשאים לקבל גם את ה-100% עכשיו. אם אנחנו מדברים על תקציבים גדולים ולעשות הרבה מאוד כסף למכללות אחרות או למקומות אחרים, או להעביר את הכסף התקציבי במקומות כאלה ואחרים, אז למה לא להשלים ללוחמים שכבר עכשיו סטודנטים, שילמו 66% ולהעביר להם רטרואקטיבי?

גברתי היועמ"שית - - -

שנייה, טלי, טלי.

רק רגע. חשוב להתייחס לזה דקה. גברתי היועמ"שית, הוא אומר דבר מאוד נכון אבל החוק שותק על זה. למה שנתייחס לזה? כי נצטרך את עמדת האוצר. נשאיר את זה לפרשנות. בעיניי זה גם חל רטרואקטיבי.

אז אני שוב אומר, רק רגע, תנו לי לסיים.

רגע, הוא מדבר, ואז היועמ"שית תתייחס. תודה, טלי. היועמ"שית אחרי זה תתייחס.

תנו לי רק לסיים כי צריך לדון פה בדברים חשובים. הזמן קצר והמלאכה מרובה.

תודה על דבריך החשובים.

אנחנו ערים לכל מה שאמרתם. אנחנו פה, פורום הלוחמים המשוחררים, זמינים בשבילכם כדי לדבר על כל הצעת חוק נוספת שצריכה לבוא כבר בשבוע הקרוב, אם זה חבר הכנסת קינלי, אם זה חבר הכנסת ביטון. אני מבקש להעביר את הצעת החוק הזאת כמה שיותר מהר. היא דחופה, דחופה, דחופה. תודה.

תודה. היועמ"שית, בבקשה.

טלי, אני מציעה - - -

אני רוצה להגיד כמה מילים.

שנייה. היא רק מכניסה את התחולה ואז אתה.

אני מציעה שהכנסת תאמר את דברה בכל דבר, מכיוון שאחר כך כאשר אנחנו מגיעים לפרשנויות, תמיד יש פרשנות ובדרך כלל היא שונה בין הכנסת לבין הממשלה.

השאלה אם זה לא יעכב את החקיקה.

זה לא יעכב את החקיקה. לכן צריך להחליט עכשיו מי יקבל מה, מתי, איך, האם רטרואקטיבי, מכאן ואילך וכו' וכו' לכל החלטה. אם רטרואקטיבי, כמובן שיש עלות תקציבית נוספת. לכן הצעתי לחברי הוועדה היא כזאת, צריך להתייחס לסוגיית התכלית, אני רוצה להתייחס לסוגיית ההכשרות המקצועיות, ואני מבקשת להתייחס גם להסתייגות.

קודם כול, אתחיל בהסתייגות. בהמשך למה שנאמר, ההסתייגות יוצרת בעיות נוספות. היא גם יכולה ליצור בעיות עם חיילי הסדיר. יש מקומות שחיילי הסדיר מבצעים את אותה פעילות כמו חיילי המילואים. ישבו שני סטודנטים בשולחן באוניברסיטה, אחד יקבל מימון ואחד לא יקבל מימון. אין חולק על כך שצריך לדון בחיילי המילואים. אני לא חושבת שזו האכסניה. כפי שאמרתי, אני חושבת שהאכסניה צריכה להיות והדיון צריך להתקיים כאשר יבואו החוקים והצווים שדנים בחוק המילואים, וועדת החוץ והביטחון תצטרך לדון – וזה כבר יהיה בשבוע הבא – ולדאוג לכך שכל חיילי המילואים יקבלו את המעטפת הראויה. צריך להתייחס בהצעת החוק הזאת לחלוקה. אני מבינה שזה 85%, 85%, 85%, ובסוף 145%; ו-85%, 85%, לתואר לשלוש שנים – 130%.

אל תיבהל, ה-145% זה ארבע שנים.

לא. רק לא שמעתי את ההצעה של שלוש השנים.

85%, 85%, ו-130%.

אלה שמים לב על כל שקל ואגורה ושתי אגורות.

בסופו של דבר, ההחלטה היא שלוש שנים או ארבע – 85%, ובשנה הרביעית תהיה השלמה.

145%.

התחולה הזאת חלה גם על מי שלומד עכשיו?

אנחנו נתייחס לזה.

אני מציעה לוועדה כרגע לא רטרואקטיבית אבל מיום קבלת החוק ואילך.

של השנה הזאת.

של השנה הזאת.

בשנת הלימודים הזאת זה יחול.

סטודנט שמתחיל עכשיו מקבל 85%, בעוד שלוש שנים מקבל - - -

נכון. זאת הייתה ההבנה כאשר הצעת החוק הזו אושרה בקריאה ראשונה.

ומה עם החבר'ה שעכשיו לומדים?

יש לנו עוד תיקונים. אני חושבת שצריך כרגע לאשר. זה מה שנמצא ביד.

תודה.

אני מצביע בעד.

רגע, רגע.

מה עם החבר'ה שלומדים עכשיו?

אנחנו ניתן לחבר הכנסת מאיר כהן .בבקשה.

א, תדאגו שבינג שמע את זה טוב טוב. נציג האוצר בינג, שמעת את החלוקה? אחרי זה תרשום את זה. ב, ההישגים של המילואימניקים, עד עכשיו כמעט ואין כלום. לכן אתה שדיברת, תחזור בך מהאמירה של פוליטיקה-לא פוליטיקה. לגיטימי שחבר כנסת יבוא, יקרא חוק ויגיד: אני רוצה שדרך החוק הזה נצ'פר גם את המילואימניקים. אופיר, אני חושב כמו טלי שצריך להצביע על החוק הזה כולם כמקשה אחת. זה לא חוק שאנחנו צריכים להתווכח עליו, זה לא חוק שצריך לבוא מהאופוזיציה או מהקואליציה, או כמו שאמר אלקין לא מזמן – תקשיב טוב, אופיר – או מאלה שבאמצע. אז אנחנו נסמוך את שתי ידינו על החוק הזה.

טור פז עושה משמרות לילה ומגיע לכאן גם כדי להספיק להיות לוחם מילואים בתפקיד מאוד בכיר וגם להיות חבר כנסת. לכן הכוונות הן כוונות מצוינות. אבל אני באמת מציע שאתם תתחייבו, אנחנו נתחייב ואתה תתחייב שהחוק הזה מייד יבוא, או במתווה שאת, מירי, הצעת, תתמכו יד אחת. יש מקום לחשוב גם על אנשי המילואים ששולשה-ארבעה חודשים לא יהיו באוניברסיטה והאוניברסיטה לוקחת כסף.

מאיר, אנחנו רוצים להתייחס לזה, כי הסוגיה שאתה מעלה פה מדברת כבר על יוקרת השירות הקרבי ומשרתי המילואים והיא מצריכה התייחסות.

מאה אחוז.

שנייה. מבחינתנו זה אירוע חקיקתי אחר והוא הרבה יותר רחב והרבה יותר גדול.

ובכל זאת, הוא רחב ושגרתי, וצריך לחשוב היות שאנחנו מקבלים מכתבים מסטודנטים.

ודאי. לצורך העניין, אנחנו בעד שכל משרת מילואים, בלי קשר לשירות קרבי בסדיר שלו או לא, יקבל מימון על שנת הלימודים הזאת. אבל במידה שנותנים מימון כזה, אנחנו עדיין צריכים לשמר את יוקרת הלוחם, כי הלוחם יקבל ממילא את 100% האלה, והוא צריך לקבל פי שניים או שלושה על השירות במלחמה. חייבים לשמור על זה.

נכון. תודה רבה.

חברת הכנסת ניר, אני רק רוצה לומר שאני מקבל את הדברים של חברי חבר הכנסת כהן, ולאור זאת אני מסיר את ההסתייגויות. חבר הכנסת כץ, אני מבקש ממך להיות שותף שלי. אני מזכיר שמי שביקש את הגשת החוק הזאת מלבד אנשי המילואים היה שר החינוך קיש בהבנה שהוא לא יכול להגיש את זה כשר חינוך. הוא פנה אליי כחבר ועדת חינוך ולחבריי וביקש שנגיש את החקיקה הזו, למרות שהיא פרטית, בשם הממשלה.

זה לא בדיוק בשם הממשלה אבל בסדר.

אני יודע, הרי בסוף היא פרטית. אבל יש מספר חברים גם בקואליציה - - -

לא, כי אין לו את האישור מהאוצר, אז הוא ביקש ממך.

בסדר. הוא אמר את זה מפורשות. יש מספר חברים בקואליציה שחתמו על הצעת החוק, ואני מבקש שתהיו יחד איתי בעניין הזה.

דיברנו על הצעת החוק - - -

אנחנו כולנו איתכם.

תודה. כולנו באותו צד בעניין הזה. תודה רבה.

אני רוצה להגיד תודה גם למאיר וגם לטור פז. כמובן, אנחנו בכלל מחויבים פה לנסות ולסייע למילואימניקים בכל דרך. לגבי הצעת החוק הזו שלך, טור פז, תוסיף אותי בחתימות וננסה לקדם אותה ביחד.

תודה רבה. אני רוצה רגע להגיד כמה דברים ואנחנו נעבור ממש מהר להצבעה. אני חושבת שאנחנו עושים פה היום מהלך היסטורי, מהלך שמביא לידי ביטוי את האמירה הברורה שלנו שלוחמים, אלה שנותנים את חייהם, אלה שמסכנים את חייהם, אלה שנלחמים ממש ברגעים האלה, הם לפני כולם, ולכן שכר לימוד ללוחמים הוא דבר שהכנסת רואה בו חשיבות עליונה. מדובר פה במהלך היסטורי, ולכן הוא חובק קואליציה ואופוזיציה וכולם תחת האלונקה באותה נשימה.

כל מה שדובר כאן בהקשר של זכויות אנשי מילואים שגם הם, אחוזים בודדים מהאוכלוסייה, צריכים לקבל תגמולים ומעטפת, בטח בעת הנוכחית אבל בכלל אותם אנשי מילואים שנמצאים פה, ולכן הנושא הזה יידון בהצעות נוספות, יידון בוועדת העבודה והרווחה ויידון גם בוועדת חוץ וביטחון. לעניין הנושאים שהוזכרו פה, כפי שהוצע פה על ידי האוצר ומשרד הביטחון, אנחנו נלך לשיטת תשלום במסגרת החוק וגם נעגן אותה, של 85%, 85%, ו-130%.

רגע, שקט בבקשה. שקט, שקט. אי-אפשר. עכשיו מקריאים את החוק. דממה.

לפני שנקריא את הצעת החוק אני אתייחס לדברים שעלו כאן ואנחנו נגיד סיכומים.

סליחה, לפני הסיכומים - - -

אנחנו נדבר על מענק שמביא לידי ביטוי תשלום שיהיה בו גם דמי רצינות, ולכן 85% מהתשלום בשנה הראשונה ובשנייה, ו-130% מהתשלום בשנה השלישית. אחת שמדובר בתואר ארבע-שנתי, אנחנו נדבר על 85%, 85%, 85%, ו-145% בשנה הרביעית.

זה מי שהתחיל.

לגבי תחולת החוק, כמו כל חוק תחולת החוק היא החל מחקיקתו, זאת אומרת מיום פרסומו. נראה לי שהתייחסנו להכול.

מבחינה מקצועית.

מבחינה מקצועית. נושא הכשרות מקצועיות יעלה בהצעת חוק נוספת שאני אעבוד עם הוועדה, ויצטרף אליי חבר הכנסת אופיר כץ וחברת הכנסת לימור סון הר מלך וכל מי שירצה.

סליחה שאני מתפרץ. אני חייב לשאול למה לא לכלול כבר בחוק הזה "ממדים ללימודים" את ההכשרות המקצועיות? לימודים מקצועיים הם לימודים לכל דבר בדיוק כמו לימודים טכנולוגיים. זה אותו דבר. בעצם מה שאתם אומרים פה: העלות שלהם היא פחותה. זאת אומרת, לימודים מקצועיים לרוב לוקחים שנה, לא שלוש.

מה זה הכשרה מקצועית? תן דוגמה.

אלה לימודי תואר.

לימודי תעודה ולא לימודי תואר – לימודים של חשמל, לימודים של ספרות.

במה שהוא אומר יש הרבה היגיון.

כי תכלית החוק היא תואר ללוחמים. אני רוצה להיות ברורה.

לא, אבל אנחנו מקבלים לימודים. החוק הוא "ממדים ללימודים".

אפשר להעלות עוד נושאים אבל זו תכלית החוק. הכנסת והממשלה רוצים לעודד לימודי תואר באקדמיה ללוחמים.

ומה עם לוחם שלא יכול?

אנחנו מדברים על נושאים נוספים. אפשר לשמוע את זה, אבל זו לא התכלית שכרגע לשמה התקדמנו.

בואו ניתן לו רגע.

קודם כול, אפשר להשתמש בפיקדון ואפשר - - -

אבל לפני "אפשר להשתמש בפיקדון", כי קל לזרוק את זה ל"להשתמש בפיקדון". סליחה. קודם כול, אני אציג את עצמי שוב. אני מנכ"ל פורום ארגוני תעסוקה צעירים, קואליציה של 70 עמותות שמקדמות תעסוקה של צעירים, גילי 35-20 בישראל. ההכשרות המקצועיות זה מסלול לקריירה בדיוק כמו תואר. כן, יש פיקדון, אבל בפיקדון גם אפשר להשתמש ללימודים אקדמיים. אותו דבר, אפשר להשתמש לזה עם הפיקדון. החוק "ממדים ללימודים" בא לתת מענק עבור לוחמים, ואומר: אנחנו מוקירים את ההשקעה שלכם, ובאיזה אפיק קריירה שאתם הולכים לבחור, אנחנו איתכם יד ביד ומממנים את ההכשרה שלכם כל עוד זה במוסד שמוכר על ידי המדינה.

הוא אומר דברים שצריך להתייחס אליהם.

אני אתן רגע ליועצת המשפטית להתייחס לתכלית החקיקה. בבקשה.

הכשרה מקצועית אומנם עולה פחות אבל היא קיימת פה.

אני מבינה לגמרי את מה שאתה אומר, ואנחנו בטח רוצים לעודד לוחמים להשכלה אקדמית וגם להכשרות מקצועיות, אבל אנחנו נקריא רגע את תכלית החוק.

אבל בעצם אם אתם לא מכניסים את זה, אתם אומרים חד-משמעית שמי שלא מסוגל ללכת להשכלה אקדמית בגלל הפרעות קשב, בגלל יכולות - - -

זהו, זו בעיה.

לא. יש פיקדון, טלי.

אבל פיקדון יש גם ללימודים אקדמיים. את יכולה להגיד את זה אותו דבר. למה את צריכה את חוק "ממדים ללימודים"? שישתמשו בפיקדון. אבל את עושה פה החרגה מהפיקדון.

כי זו הייתה המטרה.

המטרה היא לעודד השכלה גבוהה.

לא. המטרה היא לתת ללוחמים המשוחררים תמיכה בתחילת הקריירה.

תן לנו דוגמה.

מי שרוצה ללמוד חשמל, רוצה להיות חשמלאי, מי שרוצה לעבוד בתור נגר, מי שלא יכול לשבת שלוש שנים בכיתה ועדיין רוצה לרכוש מקצוע. לכל המקצועות האלה שאני אומר יש רשימה מסודרת, היא נמצאת במשרד העבודה.

מאיפה הרשימה הזאת?

היא לא מסודרת.

למה? יש רשימות של ואוצ'רים, יש הכשרות מקצועיות שהמדינה מממנת או מודיעה בשלב קולות קוראים.

מה שהוא מדבר עליו זה בצו?

אם אני רוצה עכשיו ללכת ללמוד מתוכנה לבניית אתרים, למה שאני לא אוכל לעשות את זה פה?

משרד הביטחון, המקצועות שאפשר להשתמש בהם מכספי הפיקדון, אילו מקצועות נמצאים בפיקדון ולא נמצאים ב-"ממדים ללימודים"?

גם התואר נמצא בפיקדון.

כל מקצוע שאחד מהרגולטורים במדינת ישראל אישר אותו מלואו-טק להייטק. מספיק שמשרד מסוים אישר אותו, אפשר לעשות אותו בפיקדון.

אז הכול נמצא מכספי הפיקדון.

כמעט הכול נמצא שם. תמיד יש דברים שמישהו המציא ואין משרד - - -

אני רוצה רגע לומר משהו על זה, ברשותכם, בסדר?

יש שם כ-4,000 מקצועות.

אנחנו פה לטובת הלוחמים. אם הלוחם לא רוצה ללמוד תואר באקדמיה, הוא רוצה את אחד המקצועות שהבחור – סליחה, שכחתי את שמך.

מור.

החוק הזה לא נותן לו מענה.

אז אני שואל מה מונע מבעדנו להכניס?

כי תכלית החקיקה היא עידוד לימודים אקדמיים.

עידוד השכלה גבוהה.

אפשר לחשוב אולי על נתיב אחר.

אפשר להציע משהו?

רגע. אבל בדברי ההסבר של החוק כתוב: "בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית תבחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את האפשרות לכלול גם הכשרות מקצועיות".

וגם בחוק עצמו כתוב: "לסייע לחיילים משוחררים בהשתלבות בחיים האזרחיים לאחר שחרורם". זו המטרה.

ברשות הוועדה, אני רוצה רגע להציע משהו.

מהי עמדתכם? טלי, סליחה.

הכול טוב. אולי אני אומר משהו אחד. טוב, שיגידו קודם.

בגדול אנחנו תומכים בכל הכשרה ובכל דבר שאפשר לתת לחיילים משוחררים.

ללוחמים משוחררים.

קודם כול לחיילים משוחררים. אפרופו בואו נפתח דיון על תומכ"ל. אתם רוצים? אפשר לפתוח.

לא, לא. אנחנו מדבירם היום על הלוחמים, אנחנו לא מסתעפים.

אפשר להעיר משהו רגע? דקה. קודם כול, הוא אומר משהו מאוד מאוד הגיוני. אנחנו אומרים שני דברים – א, אנחנו רוצים לחוקק את החוק הזה, אז אם נראה קשיים נצטרך לעשות איזשהו פתרון אחר. אבל אני רוצה רגע לדבר בהיבט הזה. מבחינת תקציב תיאורטי, אנחנו לוקחים בחשבון את החיילים המשוחררים ולוקחים בחשבון את התקציב שנתנו להם. זה נכון? איפה חבריי מהתקציב? בינג, סליחה שאני משעממת אותך, אבל שנייה כדי רגע להתייחס למה שהוא אומר. חברים, כשלקחנו את החוק הזה – חבר'ה, תקשיבו רגע. אופיר, זה מה שרציתי להגיד לך, זו לא בעיית תקציב. תקשיבו רגע, רבותיי. זו לא בעיית תקציב, כי התקציב לוקח בחשבון "ממדים ללימודים" ל-100% משוחררים. הוא לא אומר אחר.

לא, לא, לא. מה פתאום.

אם 100% ילמדו אתה תיתן להם 85%?

- - -

אוקיי.

לא. אבל אני רוצה בקצרה להסביר. תקשיבו, אנחנו מפחדים לא על אלה שלא יכולים, אנחנו מפחדים שזה ייצר בדיוק את המדרגה ההפוכה, שכאלה שיכולים ללמוד השכלה גבוהה – וזה מה שהמדינה רוצה לעודד, צמיחה, השכלה גבוהה, וזו התכלית של התואר – פתאום ילכו ללמוד מקצועות חופשיים ולא לימודי תואר. אנחנו רוצים לעודד השכלה גבוהה ואנחנו רוצים לעודד לוחמים, והקבוצה הזאת תחשוב על קבוצה משותפת שגם מעודדת השכלה וגם מעודדת לחימה. תאר לך שפתחת את זה, אתה יכול לאבד את עמוד התווך הזה שנקרא השכלה.

את לא תאבדי את עמוד התווך הזה.

למה? אתה לא אומר שמי שיכול חייב.

אני אסביר. אני אענה למה את לא תאבדי את זה. היום במדינת ישראל מי שיכול ללמוד תואר אקדמי הולך ללמוד תואר אקדמי. ההשקעה של המדינה באקדמיה בישראל נמדדת בעשרות מיליארדים. ההשקעה של מדינת ישראל בהכשרות המקצועיות נמדדת במאות מיליונים, אבל במיליונים. מי שיכול ללמוד תואר אקדמי הולך. בסוף, אם את מחשבת את הכסף, העלות של שלוש שנות לימוד בגדול היא באזור 40,000-35,000 שקל שכר לימוד מלא. העלות של הכשרה מקצועית לרוב היא באזור 20,000-10,000. היא נמוכה יותר. אנשים בהעדפה שלהם, ביכולת, בהסללה של המדינה ומערכת החינוך היא לשם.

זאת נקודת מוצא שלך. יכול להיות שהיא נכונה, היא לא בהכרח נכונה. יהיה עכשיו את היכולת לברור.

זאת נקודת מוצא שהיא נכונה והיא מבוססת. אם את אומרת השתלבות - - -

מדינת ישראל מעודדת השכלה גבוהה ומעודדת לוחמים, וזה הניסיון של ההצעה הזו - - -

אבל מדינת ישראל מעודדת גם הכשרות מקצועיות.

יש לי משהו להגיד לגבי העניין של ההשכלה הגבוהה. אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים באשקלון.

חברים, זה נורא נורא מפריע.

היו"ר, אפשר רגע להכניס מילה?

רק שנייה אחת. אני רוצה להגיב על מה שהוא אמר. הרעיון של השכלה גבוהה - - -

(היו"ר יולי יואל אדלשטיין, 12:26)

תציג את עצמך, בבקשה.

אני יו"ר אגודת הסטודנטים באשקלון. העניין של השכלה גבוהה שהמדינה רוצה לעודד זה נכון, אבל כיום יש המון המון תארים בהשכלה הגבוהה שהם לא רלוונטיים. אנשים עושים אותם נטו כדי לקבל העלאה במשכורת במגזר הציבורי. לעומת זה, מקצועות התעודה, למשל הנדסאים, חשמלאים, נצרכים למשק, יעילים לא פחות ואדם בוחר לעשות אותם. אני באמת מסכים איתו. למה שהמדינה לא תעודד את זה? זאת אומרת, השכלה גבוהה זה מעולה, אבל יש המון תארים לא רלוונטיים.

מאה אחוז.

בואו רגע נתייחס לדברים. אני לא מכיר פה את האנשים, אני מכבד פה את כולם, אבל אנחנו עומלים על החוק הזה, ורוב חברי הכנסת פה מכירים אותנו מעל שלוש שנים. אני לא זוכר בדיוק את התאריך הראשון שהגעתי לפה. נפגשתי כמעט עם כל אחד מכם בחדר שלו. אני חושב שגם אנחנו באופן אישי עמלנו על ההכשרות המקצועיות האלה ורצינו להכניס את זה, וכל פעם משהו אחר נכנס. עכשיו כשאנחנו מגיעים לישורת האחרונה לפני ההצבעה, לפני הקריאה פה ובמליאה, אנחנו לא רוצים שעוד משהו יעכב את זה ואנחנו רוצים לעמול על זה באופן פרטני. אבל עכשיו כדי לקדם את העסק של התואר ללוחמים משוחררים שנתנו את הכול ואת חייהם למען המדינה, זה כרגע מה שצריך לעמוד לנגד עינינו. על העניינים הפרטניים שלצערי לא הצלחנו להכניס לתוך החוק, אנחנו נעבוד. אני מאמין שלכולם פה זה אכפת וחשוב.

אבל זה לא עניין פרטני. אתה בעצם אומר - - -

רגע, רגע.

אבל תקשיב רגע. אני מנהל את העסק הזה כבר שלוש שנים ורציתי להכניס פה את ההכשרות המקצועיות.

בסדר. אבל אתה אומר שלמי שהולך ללמוד תואר אקדמי מגיע יותר.

ממש לא.

חברים יקרים, מספיק לי - - -

- - -

חברים, מילא חברי כנסת מתפרצים ומתווכחים אחד עם השני. אל תעשו את זה. מאיר כהן, בבקשה.

באמת אין שום טעם עכשיו לבוא ולתקוע את הדבר הזה שהוא חשוב. אבל אני רוצה רק להוסיף לכם – אופיר, אתה היוזם – יש את משרד העבודה והרווחה. אגב, כשאתה בא ללשכת העבודה ואתה רוצה ללמוד להיות חשמלאי או להיות מכונאי, יש ואוצ'רים של משרד העבודה שמממנים את הקורסים האלה.

נכון.

זה אחד. דבר שני, לא שאין מקום לחשוב, אבל אני חושב שאנחנו צריכים ללכת במסלול אחר, כמו שאמרתי עם ההצעה של קינלי. הרי בסופו של דבר לעולם לא נוכל להגיע לשלמות ולהתקדם אם כל פעם יבוא מישהו – גם אם הוא צודק, זה לוקח את החוק הזה ותוקע אותו לעוד שנתיים. אני מתחייב בפניך עם חבריי, גם אופיר, ניפגש, נראה איך אפשר לקדם את זה, איך אפשר להוסיף על הוואוצ'רים של משרד העבודה. אני יודע את זה בוודאות. וואוצ'רים זה כסף. את באה ללשכת התעסוקה ואומרת: אני מובטלת, אני רוצה ללמוד חשמלאות. הם מממנים את זה גם אם זה שנתיים.

זה לא בא על חשבון הפיקדון.

לא, לא. זה לא הפיקדון.

חלקם באים על חשבון הפיקדון. זה לא 100% מימון.

לא, לא, לא. לא פיקדון. חבר'ה, יש אחוז קטן אבל רוב הכסף הוא מוואוצ'רים.

הוואוצ'רים בחיסרון. אין ואוצ'רים. אין ואוצ'רים.

אני אומר לך שאני אהיה איתך, אנחנו נהיה איתך. בואו ניפגש. חבל עכשיו לתקוע את זה.

כן, אפשר לפתור את זה בתקציב 2024 בתוספת תקציב לזה.

טוב, חברים, אני רוצה לסכם. הדיונים מאוד מעניים על כל מיני נושאים – מירי, סליחה. אני חוזר על הסיכום. כל הדברים שנאמרו בדיון הזה הם דברים מאוד מאוד חשובים. אני גם חושב שמהיכרי את חברי הכנסת שאמרו פה: אני מתחייב; אלה לא אנשים שיצאו מהחדר וישכחו מה אמרו. במקרה אחד למשל – כבר דיברנו על כך לגבי הצו, או לחילופין חוק – אז חברי הכנסת אופיר כץ ושרון ניר כבר אמרו שיניחו את ההצעה הזאת בימים הקרובים על שולחן הכנסת במידה שהצו יתעכב ולא יגיע.

לגבי נושאים אחרים, אני רוצה לומר מניסיוני הצנוע תפסת מרובה – לא תפסת. אני מאשר את מה שאמרת שאת הגלגולים השונים של חוק "ממדים ללימודים" כולנו זוכרים, ואת הדרמות שהיו פה לפני משהו כמו שנה סביב כמה ולמה. כולנו זוכרים והגענו לכאן.

30 במאי 2022.

צריך לומר תודה לכל המציעים, ובמיוחד לאופיר, אבל לכל המציעים של הצעות החוק הפרטיות, שהיו דיונים לא פשוטים ועיכבו את מסיבות כאלה או אחרות. ברגע שזיהו את ההזדמנות להגיע להסכמה ולהגיש את זה, אני חושב שזה הזמן להעביר את זה. יש קונצנזוס רחב. בנסיבות שאנחנו נמצאים אני לא חושב שמישהו מחברי הכנסת בכלל יעז לבוא ולהתנגד. לכן אני מציע לרדת מהקו הזה שתמיד אפשר לשפר כל הצעה. אנחנו כולנו מכירים. גם אני הייתי כזה, כשקואליציה מציעה לתת למישהו העלאה ב-50%, אז אני כאופוזיציה מייד מציע להעלות ב-70%, וכן הלאה וכן הלאה. כאן אנחנו ניצמד לדברים שיש וניקח בחשבון את כל ההערות. הדבר היחידי שהייתי שוקל – אופיר, רק אם זה על דעת המציעים – הוא מה שנאמר פה לגבי דמי רצינות. נגיד לעשות 85%, 85% - - -

- - -

אה, פספסתי. אני קודם כול רוצה להתנצל בפני כל הנוכחים, יצאתי לדבר שלא יכולתי לבטל. תודה גם לשרון שהחליפה אותי בזמן הזה. אני מציע שניצמד. את שאר הדברים נקדם בהזדמנויות הקרובות. כן, חברים, מה רציתם?

אני רוצה שוב רגע לשאול לעניין התחולה, שאלה שהיא קריטית גם לכל הסטודנטים שאנחנו מדברים איתם ונמצאים כרגע במלחמה. אם אנחנו מעלים ל-100% מימון, ואני סטודנט שהתחיל ללמוד לפני - - -

שנה שנייה.

קיבל 66%, קיבל 75% בשנה שעברה, עכשיו מקבל 85%. דמי הרצינות שאני מקבל בסוף, אני מקבל השלמה על כל התואר אחורה? כלומר, משלימים לי 44% על ה-66% של שנה א', משלימים לי 25% של שנה ב', ועוד 15% של שנה ג'? האם יש לזה התייחסות? כי זה בסוף משהו שפוגע בשוויון בין הסטודנטים שבמלחמה.

שאלה מצוינת. אני רוצה לשמוע התייחסות. בבקשה.

אם האמירה של היועצת המשפטית היא שהתחולה היא מהשנה הזאת, ניקח כדוגמה את הדוגמה שנתן חבר הכנסת כץ – אדם נמצא במסלול של שלוש שנים; בשנה הראשונה הוא היה ב-75%, בשנה השנייה הוא היה ב-75% שהופכים עכשיו ל-85%, ובשנה השלישית הוא יקבל את ה-100% על אותה שנה בוודאי, אבל על מה משלימים לו? רק על השנה הנוכחית, לא על השנה הראשונה.

אז למה אנחנו עושים את זה ככה? למה שלא נחיל את זה בחוק? יש סטודנטים של שנה ג', הם עכשיו בעזה, למה שהם גם לא יקבלו את זה?

שנייה. שוב, אמרנו שהשאלה של השירות במילואים היא לא האכסניה הנכונה, זה לא קשור לזה.

זה קשור לסטודנטים בשנה ג' שכרגע בעזה והם רוצים לקבל 100% כמו כולם.

אתם יכולים לתת הערכה כמה סטודנטים נמצאים באמצע התואר?

שליש מהסטודנטים, נכון? אם ההנחה שלנו היא שרוב המסלולים הם שלוש שנים, הנחת העבודה היא שבעת הזאת בערך באופן גס שליש מצויים בשנה א', שליש בשנה ב' ושליש בשנה ג'. אז אפשר לעשות פה כמובן הוראת מעבר שתעשה החלה רטרואקטיבית גם לאלה שבשנה א'.

לא. אני חושבת שאולי מי שנמצא בשנה השנייה והשלישית יקבל 100%.

ודאי. אנחנו מדברים על תואר שלם לכל לוחם, אז זה לא משנה מתי הוא התחיל את התואר ואם היה חוק כזה או אחר לפני.

אז שלוש שנים אחורה.

שלוש שנים אחורה. שכל הסטודנטים שהם עכשיו שנה ג' גם יקבלו. סגירת התואר ב-100%.

בסדר.

אם אני מבין נכון, ההצעה שלך - - -

מי שנמצא בעזה.

לא, לא, לא. רגע, רגע.

לא, לכולם. אני בלבנון. גם לי.

חברים, אנחנו לא נצא מזה. היו פה דיונים קודמים על לוחם כזה, לוחם אחר. חבר'ה, מי שמביא אספקה כרגע לעזה עם המשאית שלו לא הוגדר אף פעם לוחם ולוקח סיכון הרבה יותר גדול מאיש קומנדו שנמצא כרגע במקום אחר, לכן אני מציע לא להיכנס כרגע להסתבכויות. אבל אני מבין מההצעה שאתם אמרתם או ממה שגם אמר אופיר, זה שמי שנמצא כרגע כבר בלימודים במסגרת "ממדים ללימודים" יקבל כבר את מלוא המימון כפי שקובעת - - -

חד-משמעית. בדיוק.

מרגע שהוא התחיל ללמוד הוא מקבל 100%.

מרגע שהוא התחיל ללמוד, לא משנה לפי איזו חקיקה ולפי איזה מתווה, גם אם זה 66%, גם אם זה 75%, גם אם זה 80%.

מי שלומד כרגע לתואר במסגרת תוכנית "ממדים ללימודים" יהיה זכאי להטבות של הצעת החוק הנוכחית.

חד-משמעית. תואר מלא לכל לוחם, לא משנה מתי התחיל.

לא, לא.

בינג, תבהיר את זה.

אם אפשר רגע לחדד.

אני רק אחדד את זה. גם מי שנמצא בשנה השנייה והשלישית.

והרביעית, וכל שנה שנכללת במסגרת התואר שלו. תואר מלא ללוחם, כל לוחם, לא משנה מתי הוא התחיל.

בסופו של דבר, בסוף הוא יקבל את - - -

בדיוק. מימון מלא.

התייחסות אגף התקציבים, בבקשה.

אני מציע לנסח הוראת מעבר שאומרת שמי שנמצא עכשיו בתואר, בשנה השלישית או הרביעית שלו הוא מקבל אחורה את ההפרש כמו שדיברנו קודם.

או השנייה.

בסדר גמור.

הבנתם. 85%, 85%, אתה מקבל את ה-130% - - -

ואז את ההשלמה. אוקיי.

יופי.

טוב, חברים, אנחנו צריכים לקרוא את החוק, נכון?

רגע, יש כאן שאלה.

ומי שלומד שנה רביעית?

גם שנה רביעית. כל אחד מקבל הכול.

בתוכניות שמזכות. במילים אחרות, אם אדם - - -

הוא לומד הנדסה.

רגע. לא, לא. זו נקודה חשובה, וכדאי שנבהיר אותה כדי שכולנו נבין שאנחנו על אותו קו. אם אדם למד שנה ראשונה תואר בהיסטוריה. בשנה השנייה הוא החליף והתחיל ללמוד שלוש שנים בתואר אחר, והוא מתכוון להשלים, אז הוא יכול לקבל שלוש יחידות מימון. דיברנו קודם על יחידות המימון, זה לא תואר.

חד-משמעית.

ברור, פשיטא.

כן, לגמרי.

אנחנו בעד שהם יהיו חופשיים, אבל עד גבול מסוים.

אם אדם נמצא במקצועות של ארבע השנים ונמצא בשנה הרביעית, הוא יקבל על שלוש השנים האחרונות.

זה בפנים. יש לזה רשימה של השר. כן.

אגב, בהקשר ליחידות המימון, מי שעכשיו השתבשה לו השנה ובגלל הלחימה הוא יצטרך להקפיא את הלימודים או שהוא לא יספיק את כל נקודות הזכות שלו, האם אפשר לפתוח עוד יחידת מימון, לעשות החרגה לדבר הזה?

זה כבר יהיה דיון על - - -

לא. מה זה לפתוח? זו לא יחידה חדשה. הוא לא מימש, זה נשמר לו.

ברשותך אני אתייחס.

אם תוכלו להתייחס לזה במשרד הביטחון ללוחמים שלא הצליחו, או שהמוסד לא יגבה את זה.

הבנו. התייחסויות.

אני מאגף תקציבים במשרד הביטחון. במסגרת המלחמה יש החלטת ממשלה שאושרה בה הקמה של קרן סיוע של משרד הביטחון ומשרתי מילואים. היא מוכוונת בין היתר לאוכלוסיית הסטודנטים – זה גם רשום בהחלטה וגם בתקנון שהופץ – ושם אפשר לקבל פיצוי על נזק כלכלי שנגרם לאור כך שלדוגמה התחילה שנת הלימודים עבור אותו סטודנט והוא שילם שכר לימוד ולא לומד. קיבלנו כבר הגשות לא מעטות של סטודנטים כאלה, וחלקם כבר קיבלו מענה וחלק יקבלו. זה ערוץ, וחשוב שכל המשרתים ידעו את זה.

בסדר גמור.

רק שנייה. הסעיף הזה מדבר על אוכלוסיות נוספות. אומנם אנחנו מתרכזים רק בלוחמים, אבל יש כאן אוכלוסיות שכוללות חייל משוחרר שהוא בודד או בן לאוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית או הצ'רקסית, או הוגדר במהלך שירותו הצבאי כעולה חדש, וגם אושרה בקשתו לתשלומי משפחה להורי חייל. הכול יחול על הכול ללא שום דיפרנציאל.

גם אם יש כפל?

לא, כפל לא.

לא, אין כפל.

אין דבר כזה כפל.

אם הוא חייל בודד, יש?

אם הוא חייל בודד והוא לוחם, הוא מקבל לפי ההגדרה.

זה לא פוגע בכללים אחרים?

לא, לא. התקציב חושב על פי הצעת החוק.

נכון, זה מה שאני אומרת. אז תנו לזה לעבור.

גלעד, תתחיל לקרוא את הצעת החוק, בבקשה. אנחנו נצביע מייד בסיום ההקראה.

בלי דברי ההסבר.

עם דברי ההסבר ופירושים.

"הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25) (מימון שכר לימוד מלא לוחמים), התשפ"ד–2023

תיקון סעיף 7א1
1.
בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994‏, בסעיף 7א1 –



(1) בסעיף קטן (ג)(1), במקום "לשלושה רבעים משכר לימוד שנתי" יבוא –


אנחנו ננסח את זה. אבל ההסכמה היא שבמקרה של תואר של שלוש שנים אנחנו מדברים על 85%, 85%, ואז 130%. במקרה שמדובר בתואר ארבע-שנתי שהוא נכלל בתוכו – 85%, 85%, 85%, 145%. אנחנו נראה איך ננסח את זה.

בסדר גמור.

רגע, ויש הוראת מעבר. מי שכבר התחיל את הלימודים, בסופו של דבר תהיה השלמה ל-100%.

חד-משמעית.

תודה רבה.

"
(2) בסעיף קטן (ד), בכל מקום, במקום "שלוש" יבוא "חמש" ובמקום "חמש" יבוא "שבע"".

זו תקופת הזכאות.

כן, כן.

אוקיי. מדהים לראות שדיונים של שנים ושעות כל פעם בוועדה מסתכמים בשלושה משפטים בחוק.

יש לי שאלה.

בבקשה, לימור.

סטודנט שלמד שנה ראשונה או שנה שנייה ועכשיו המלחמה גרמה לו לחשוב שהוא לא מתאים למקצוע והוא רוצה מקצוע אחר, הוא יקבל את השנתיים שהוא למד?

הוא יכול לממש כל שנה פעם אחת.

הוא יכול לעבור לתואר אחר.

זה מה שאמרו נציגי המשרדים.

אבל הוא לא יקבל את כל התואר מהתחלה.

לא, לא, לא. הוא לא יקבל תואר מהתחלה. הוא יקבל שלוש שנים.

הוא למד שנתיים – הוא קיבל שנתיים.

בדוגמה שניתנה פה, אם הוא למד שנה ספרות-אנגלית, החליט שזה לא בשבילו, הלך ללמוד חינוך ושנה שלישית הלך ללמוד ארכאולוגיה, הוא יקבל שלוש שנות לימוד, אבל הוא לא יקבל תואר נוסף בארכאולוגיה אם הוא ירצה להמשיך שם אחר כך עוד כמה שנים. זה מה שהוא יקבל. זה שלוש יחידות מימון.

ההתניה היא שבסוף אתה מסיים את התואר.

לא, לא, אין התניה. זה שלוש יחידות מימון. אם נניח הוא במקצוע חינוך ואנחנו מגדירים שזה שלוש שנים, אז הוא למד שנה ראשונה, שנה שנייה, שנה שלישית, קיבל את כל יחידות המימון אבל לא הגיש את העבודה הסופית. הם אדישים לזה. כלומר, הם לא אדישים, הם רוצים שהוא יסיים, אבל מבחינת החוק הם אדישים לזה.

אוקיי. תודה רבה.

רק לגבי ההסתייגות, חבר הכנסת קינלי.

אני מסיר את ההסתייגויות שלי לאור הדברים שנאמרו כאן, ויחד עם חבר הכנסת כץ אני אעשה מאמץ לקדם חקיקה נוספת לטובת הסטודנטים אנשי המילואים.

חבר הכנסת טור פז, אנחנו גם נשמח לקחת חלק בהצעת החוק הזאת שמתגבשת, ואנחנו גם רוצים להודות לך על הסרת ההסתייגות. המטרה שלנו בסוף היא לייצר מוצר טוב לכל הלוחמים והמילואימניקים שמשרתים בעת הזאת.

אני מצטרף לדברים. אני רוצה להודות לחבר הכנסת טור פז. חשבת על נושא מאוד מאוד חשוב שהעסיק את הוועדה ואת כולנו, עובדה שהוא נכלל בדברי ההסבר. התחשבת בנסיבות העניין ובצורך לקדם במיידי את החוק "ממדים ללימודים". אני חושב שגם על סמך ניסיון עם החברים האלה כדאי גם להתייעץ איתם וגם לשמוע אותם, ואם הם יתגייסו כנראה שיהיו סיכויים יותר טובים להעברת התיקונים והחוקים.

אפשר משפט?

איך לא?

אפילו שלושה משפטים. קודם כול למילואימניקים, הכי פשוט, הם נותנים לנו 100% ואנחנו צריכים להחזיר להם 100% ולא שקל אחד פחות. מגיע להם ומגיע להם בזכות, וזה המינימום שאנחנו יכולים לעשות עבורם. דבר שני, אני חושב שהמסר שאנחנו מעבירים – ומאיר וטור פז, תודה על זה כי זה חשוב – כשאנחנו מגיעים למליאה מאוחדים ובלי הסתייגויות וכולם ביחד, משדרים ללוחמים שאנחנו פה מאוחדים בכל מה שקשור אליהם, זה מסר שהוא לא פחות חשוב מהחוק עצמו. תודה על ההבנה, זה דבר נכון, טוב וראוי. לכם, החבר'ה מהפורום, תודה. אתם משקיעים בזה שנים רבות, ובסוף הגעתם לאן שרציתם, ויש לנו עוד הרבה עבודה.

אני רוצה להודות גם לשר הביטחון. ותודה אחרונה לך, אדוני, יושב-ראש הוועדה, על הנכונות, על הזמן. למרות שזו תקופה כזאת עמוסה, אתה אמרת לי שזה דבר חשוב לא פחות מדברים אחרים שמגיעים לשולחנך ופינית לזה זמן, ובזכות היכולות שלך לקדם את זה כמה שיותר מהר. אתה שותף מלא לחוק הזה. תודה על כל מה שעשית. תודה לצוות הוועדה, ההנהלה, הייעוץ המשפטי. ומי שאני בוחר לא להגיד אני לא אומר. תודה.

תודה, חבר הכנסת אופיר כץ.

ולחברי הכנסת המציעים כמובן.

זה בדיוק מה שרציתי לומר. אני מעמיד להצבעה הצעה שנולדה כיוזמה ברוכה של חברי הכנסת אופיר כץ, אלי דלל, שרון ניר, מיכאל ביטון, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי, כהצעות חוק פרטיות שהוועדה מיזגה להצעת חוק ואנחנו כרגע נצביע עליה.

אם כן, לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25), (מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ד–2023. מי בעד? ירימו את ידם רק חברי הוועדה.

הצבעה

אושרה

פה אחד. התקבל. רשמנו בפנינו את הרצון שלכם לתמוך בהצעת החוק. בבחירות הקרובות תוכלו לממש את זה אם תיבחרו.

אפשר רגע לומר משהו לפני סיום הישיבה? אפשר להעלות משהו?

כן.

אני יו"ר אגודת הסטודנטים באשקלון. יש סיפור שקורה עכשיו. קיבלו החלטה לממן שכר לימוד לשנה שלמה לסטודנטים בספיר ובתל חי. מה שקרה זה שבאשקלון בחרו לא לממן את זה. דיברנו עם האוצר, האוצר אומר לנו: משרד הביטחון החליט לא להכיר באשקלון כמפונים. הסיבה שלא הכירו היא בגלל יכולת תקציבית שהיא 180,000. מה שקורה עכשיו זה שפוגעים באלפי סטודנטים באשקלון, אנחנו שקופים בעיני המדינה. גם ככה הפקירו את אשקלון, עכשיו זה הגיע לסטודנטים, מפקירים אותנו ואומרים: זה משרד הביטחון. האוצר שולח אותנו לביטחון כי הביטחון החליט. בוועדת הכספים מצאו פתרון להחריג את העסקים ולתת להם מימון 100%. אני חושב שאפשר גם למצוא את הפתרון ולהחריג גם אותנו. פה בוועדת החוץ והביטחון אני מבקש מהחברים, הם יכולים לעשות מאמץ ולסייע לנו, כי בסוף אנחנו שקופים.

אנחנו בדקנו את זה. הסיבה היא שאלה אזורי מלחמה. זאת הסיבה. אבל הוא צודק מיליון אחוז.

אשקלון זאת העיר שחטפה הכי הרבה מטחים והכי הרבה פגיעות ישירות.

אנחנו נבדוק. יש לנו ישיבת ועדה גם עם שר הביטחון בימים הקרובים, אנחנו נעלה מולו את השאלה הזאת ונשמע את התשובות.

אני מודה לך. תודה רבה.

תודה רבה. ישיבה זאת נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:46.