פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת הבריאות
18/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, ו' בטבת התשפ"ד (18 בדצמבר 2023), שעה 10:00

הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשפ"ד-2023

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

פנינה אורן שני דור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

נינא כהן קרן - עו"ד, משרד הבריאות

שירלי דראי לאסט - סגנית מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

קרן רוט - עו"ד במחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

מיה לברן ליברמן - מנהלת תחום תהליכי ותכניות עבודה, משרד הבריאות

שיראל בר - מנהלת תחום עיצומים כספיים, משרד הבריאות

רזיאל אלישיב - מנהל תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס כותקינה, איגוד לשכות המסחר

ענת מימון

מיכל דיבנר כרמל

הדס צנוירט

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשפ"ד-2023

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. היום יום שני, ו' טבת התשפ"ד, 18.12.23. על סדר-היום: הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשפ"ד-2023. כבכל ישיבה לצערנו הרב, בתקופה האחרונה, אנו נוהגים לפתוח את ישיבות הוועדה בהזכרת שמות הנופלים שהתפרסמו הבוקר. חייל אוריה באייר בן 20 ממעלות תרשיחא, חייל ליאב אלוש בן 21 מגדרה, חייל איתן נאה בן 26 מקיבוץ שדה אליהו, החייל טל פיליבה בן 23 מרחובות. השם ייקום דמם. אני מבקש מכאן לשלוח תנחומים למשפחות הנופלים.

היום נדון בבקשת שר הבריאות לקביעת מועד בתקנות האלה ואישורן על ידי הוועדה. נבקש מנציגת משרד הבריאות הגב' פנינה אורן שני דור הסבר על מהות התקנות והדחיפות לאשרן, בבקשה.

תודה רבה על הדיון. כבוד היושב-ראש פתח את הדיון בהזכרת שמות הנופלים. אני מרגישה לציין, גם אצלנו במשפחה הקרובה את האחיין שלי סמל עמית מוסט שנפל ב-7.10, ביום הראשון למלחמה. השם ייקום דמם.

אנו משתתפים אתכם בצערכם הגדול.

במעבר חד, היום אנו בדיון על נושא תקנות ההפחתה. מבחינתנו זה יום חג בשירות המזון כרגולטור, שבו אנו ערב פתיחה של הפעלת מערך האכיפה המינהלי. אדגיש – מערך האכיפה המינהלית, הכלים עמדו לשירות המזון מ-2015. לצערי הרב יש לנו עיכוב של מספר שנים בהפעלת המערך. זה לא שעד היום בכלל לא הפעלנו את הסמכויות – יש לנו סמכויות מינהלית של התליות או ביטול אישורים למיניהם או רשיונות, והיה לנו גם קנס מינהלי שהפעלנו אותו ועמד על סך של אלף ₪.

באילו מקרים זה בא לידי ביטוי? איזה סוג עיצומים ועל מה?

שירות המזון הוא רגולטור, ואנו אחראיים על הפיקוח, ייצור, ייבוא ושיווק של מזון בדרכי השימוש. לכן על כל פעולה כזו יש לנו אכיפה והוראות החוק מאוד מפורטות, שיש לנו הפרות גם במסלול של העונשי כמובן וכנגד יש ההפרות בתחום המינהלי שהן במדרג הנמוך, ובמדרג הגבוה שזה פי 1.5 מגובה ההפרה.

חלק מהעניין בהפעלה מחדש של הרפורמה, החשיבות של הקמת מערך העיצומים זה העניין של בהסדרים לפני שנתיים, שירות המזון בעצם עשה שינוי בתפיסה ואמר: מה טוב לאירופה יהיה טוב לנו, ואימץ רגולציות אירופאיות בתוך חקיקת המזון. היו לזה כמה תכליות: אחד, להסרת חסמים כי יש ודאות עסקית, מאחר שרוב המזון שלנו מיובא, וגם אם יש ייצור מקומי חומר הגלם מיובאים, ודבר שני – שהתקנות שלנו יהיו דינמיות, אפקטיביות. זה לא תקנות שיושבות ולא מתעדכנות כי תחום המזון כמו תחומים אחרים הוא מתפתח, דינמי, נמצאים מזהמים אחרים, יש שינויים טכנולוגיים שעוברים, ולכן ככל שיש לנו מנגנון שגם אימוץ וגם עדכון מהיר זה מאפשר לנו שהרגולציה שלנו היא רלוונטית, עדכנית ואפקטיבית.

מנגד, התפיסה האירופית אומרת, מעבר לאימוץ רגולציה, זה תפיסת האחריות. האחריות עוברת על היצרן, על היבואן, והרגולטור לא יכול להיות בכל נקודה, ולפקח, והוא עושה את הפיקוח העליון.

היעדים של הרפורמה היו רבים ורכיב משמעותי היה להקים את מנגנון הפיקוח והאכיפה, כי מה זה אומר – שככל שאתה מסיר או מטיל את האחריות על היצרן, היבואן, הרי אתה לא יכול להיות בכל נקודת זמן אבל ברגע שאתה מוצא מישהו שבאמת מפר את הוראות החוק – אם זה במודע או לא במודע אבל התוצאה היא תוצאה, אתה חייב פה להסיר את הכפפות ולהטיל עליו עיצום.

מה היה עד היום?

היינו או מבטלים לו את הרשיון אם היה מדובר על יצרן מקומי או מתלים לו את הרשיון או בקטע של יבואן, מבטלים רשיונות ייבוא, מכריזים על יבואנים מפרי אמון, ואם היו ממצאים חריגים כמו מזהמים מיקרו ביולוגיים או מזהמים כימיים, יכולנו להטיל עיצום כספי או קנס מינהלי של עד אלף שקלים. זה לכל הדעות לא אכיפה מרתיעה ולא אפקטיבי.

לאיפה אנו מגיעים עם התקנות האלה? מה יהיה השוני?

השוני כרגע אומר, שיש לך מדרג של נורמות בחוק, שההפרות משתנות, אם מדובר ביחיד או בתאגיד. הסכומים יכולים להגיע – תלוי במהות ההפרה – מ-8,000 עד 80,000 ₪, וזה הטווח, מהמינימום למקסימום. כמובן, הדיון פה היום הוא על תקנות הפחתה שבנסיבות מסוימות נוכל בעצם לבוא לקראת.

אבל לפני שאתה מפחית אתה צריך להטיל. הרפורמה לא קיימת, אז איך אנחנו מפחיתים?

החוק נתן לנו את הכלים אבל כדי שכל המערך הזה יקום, הקמנו את המערכת. זה התחיל מזה שגייסנו עוצמים, והיום אנו נמצאים פה בתקנות הפחתה, וכתבנו נהלים שנמצאים בסטטוס של אישור סופי במשרד המשפטים. עשינו הכשרות והדרכות למפקחים שלנו – איך בונים תיק, כשמזהים הפרה איך מבססים את כל התשתית העובדתית שניתן יהיה להטיל בגינה עיצום. עשינו פילוט – נמצאת פה איתי שירלי דראי לאסט שהיא סגנית מנהלת שירות המזון, והיא תספר את כל מערכת ההפעלה שעשינו כי זה לא מתחיל רק שיש לנו הסמכות בחוק. היום אנו פה בתקנות ההפחתה, שזה בעצם גזירת הסרט שתפורסם – אנו מבקשים שהתקנות האלה ייכנסו לתוקף ב-1.1. נפרסם יחד את הנהלים ונוכל בעז"ה ב-1.1.24 להתחיל להפעיל את המערך.

כלומר את אומרת שעד היום לא היה מספיק או בכלל סמכות פיקוח משמעותית על הגופים האלה, על בריאות הציבור?

לא הייתי אומרת פיקוח. האכיפה שלנו עד היום לא הייתה אפקטיבית. דבר שהיינו עושים בו ריקולים, השמדות – אלה סמכויות מינהליות שהיו לנו וימשיכו להיות לנו, אבל סנקציה משמעותית בגין הטלת עונש כספי על מי שמפר את הוראות החוק לא היה לנו עד היום משהו משמעותי.

בשנים האלה – כפי שאת אומרת, היו סנקציות קלות יותר, על היקפים של הפרות שהיו? היו לכם מצבים שנתקלתם בהפרות ולא היה לכם איך להתמודד מולם מבחינת הכלים של האכיפה?

בנתוני הפיקוח השנתיים שלנו אנו כן מפרסמים את הנתונים של כמה השמדות, כמה קנסות מינהלתיים כי נתנו קנסות מינהלתיים ע"ס אלף שקלים – לא הרבה אבל עשינו את זה.

נתקלתם במציאות שאתם רוצים לקנוס ואין לכם האפשרות?

כן. לכן אנו פה באים לתקן תיקון שהיה צריך לעשות.

לכאורה מזמן. למה לא הגיע עד כה?

לכאורה מזמן. רק אומר – יש לנו מסלולים פליליים שאנו ברמה לא ארצית אבל ברמת מחוזות של משרד הבריאות, שכן מטילים.

כבוד היושב-ראש, נכון שהיינו צריכים לעשות את זה מזמן, אבל אני יכולה לומר מה קורה בשלוש השנים האחרונות שבהן אני מנהלת. העברנו מספר רפורמות, והרפורמה הזו לא יכולנו להטיל את העיצומים עד שלא בונים את התשתית ולא בונים את כוח האדם.

ברור. באיזה שלב מגיעים להליך פלילי?

יש נסיבות מיוחדות. קודם כל, ככלל, משרד הבריאות מתכוון להשתמש בכלי המינהלי ככלי האכיפה העיקרי. יש נסיבות מאוד מיוחדות שבהן נגלה שיש פגיעה מאוד משמעותית בבריאות הציבור, שיש פגיעות חוזרות ונשנות - נבחר את המישור הפלילי.

גם לאחר אישור התקנות האלה נשמר בידכם הזכות לגשת להליך פלילי מול מפר חוזה?

מול מפר חוזה – כמובן לא נוכל להשתמש בשני הכלים במקביל אבל הרציונל כמו בכל רגולטורים אחרים, שזה יהווה כלי האכיפה המשמעותית. כמובן יהיו מקרים שאני מקווה שלא יהיו בתקופה הקרובה אבל ככל שיהיו נדע להשתמש בכלי הפלילי.

תודה. נינא, בבקשה.

בהמשך לשאלה האחרונה, זה לא שכל מקרה לגופו - אנו שוקלים אבל יש נוהל שמתלה את העילות, באילו נסיבות נבחר במסלול האכיפה הפלילית ובאילו נסיבות באכיפה המינהלית, שברירת המחדל היא להשתמש באכיפה המינהלית שהיא יותר מתאימה ויעילה, אבל במקרים של נסיבות מחמירות נלך לכיוון- -

המשווקים, מי שמוכר את המוצרים, מי שמתעסק בנושא הזה של מוצרים כלפי הציבור – לא משנה אם משווק או מוכר – שאתם מתנהלים מולו - הכלי של אכיפה פלילית לא מספיק חזק? הוא לא חושש מכך שייפתח לו תיק ויצטרך למצוא עצמו בהליכים מול בתי משפט ובענישות כאלה ואחרות?

גם ברמה הפרקטית אין כרגע מערך מספיק טוב של אכיפה פלילית במשרד הבריאות בכלל, זו בעיה שקיימת לא רק בשירות המזון. מה שיש זה הקנסות המינהליים שפנינה דיברה עליהם של עד אלף שקלים.

אתם חושבים שזה מספיק?

לא. מעבר לזה, גם אנו חושבים שאכיפת עבירות רגולטוריות, הרבה יותר מתאים לאכוף אותם באמצעות מנגנון של עיצומים כספיים. קרן יכולה להרחיב באופן כללי, וזו המגמה לעבור כמה שיותר למנגנון הזה ולא להישאר במנגנון הפלילי שמתאים יותר לעבירות הקלאסיות. אז גם מבחינה הפרקטית יש לנו יכולת לבצע את עיקר האכיפה באמצעים האלה וגם מהותית אנו חושבים שברוב המקרים יותר מתאים ויעיל לבצע אכיפה מינהלית. גם מבחינת המפרים יש לזה משמעויות - לא נפתח תיק פלילי.

למה עד כה זה לא הגיע לפה? לכאורה כל כך הרבה שנים, זה מאסט, מחויב המציאות.

כבוד היושב-ראש, בשלוש השנים האחרונות שירות המזון עשה תהליך ארוך של גם קידום רגולציה וגם של שינוי תפיסה. היינו בוועדה הזאת, העברנו מספר רפורמות משמעותיות. האחרונה בהן חידדה את הצורך שבמקביל אנו חייבים להקים את מערך האכיפה כי עד היום היינו במשטר של פיקוח הדוק. הרגולטור ישב ושחרר את המוצרים ונתן אישורים בייבוא ויצרנו חסם בכניסה כי הכול עבר דרכנו. היום אנו הולכים למגמה של אירופה, שמשחררים את זה ומטילים את האחריות על היבואן והיצרן, ולכן הכלי הזה של האכיפה שצריכה להיות בידינו הכלים לאכיפה משמעותית הוא צורך השעה. לכן אנו כאן. זה לא פחות מיום היסטורי בשירות המזון ובמשרד הבריאות בכלל כי לצערי הרב לא הצלחנו עד היום לייצר את הקו הזה והיום בעזרתכם, בעזרת הרפורמות שהעברנו, התקציבים שקיבלנו, כוח האדם שבשלה העת בעת הזו להקים את המערך ולהפעילו. היינו צריכים לעשות עוד קודם אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם.

הפיקוח והעיצומים שאנו מדברים עליהם – רק על יבואנים ויצרנים או רק על משווקים?

יש הוראות מסוימות על משווקים אבל יש הסעיף של החזקה עליהם. כמובן אם יש דברים שהם בשליטתם, אפשר להטיל עליהם, אבל כל דבר שאם הם קונים מוצר שעשו כל שביכולתם אבל עדיין יש משהו לא תקין בו, זה אחריות או יבואן – משרשרים את זה. כמובן שיש הפרות שאם אתה קונה מוצר ואין לו אבא ואמא, קנית או לא מיצרן עם רשיון יצרן או לא מיבואן שיש לו תעודת רישום יבואן, זה הפרה שזה בהחלט נופל לפתחך, אחריות שלך כמשווק. אז כל מקרה ייבדק לגופו של דבר.

בעצם על כל המערך הזה יש מערך שפיקוח, של מפקח שרואה. אחר כך תיק החקירה או תיק הממצאים מגיעים ואז עובר תהליך נוסף של בחינת – שיש הבסיס העובדתי ומוטל העיצום ובוחרים את הנתיב שלפיו מפעילים את הסנקציה.

כמה הפרות כאלה בשנה המשרד נתקל בממוצע?

אין לנו עדיין נתונים של כמות ההפרות שאנו מוציאים, כי כיום אנו מטפלים בזה ברמה הרישוי וברמת הבקרה השגרתית.

אבל יש פיקוח גם היום. כמה משמעותי התהליך הזה שאנו הולכים לאשר כרגע?

מאות הפרות. יש רשימה ארוכה של הפרות, יש מעל 50 הפרות שאפשר להטיל בגינן עיצום כספי.

כמה מפקחים עוסקים אצלכם בנושא הזה? כמה מפקחים מעסיק המשרד מול היצרנים והיבואנים?

כ-130 מפקחים. כמובן אנו כל הזמן גדלים וקולטים עוד צוותים, אבל המפקחים שנמצאים במחוזות, יש שבעה מחוזות במשרד הבריאות, לכל מחוז יש המפקחים שלו, והם מבצעים את האכיפה. עכשיו יהיה להם כלי לאכיפה יותר משמעותית, לקחת עבריין והרעיון הוא שמי שמבצע עבירות במזון לא ישוב לבצע אותן שוב ושוב ונרדוף אחריו כמו חתול ועכבר, אלא יהיו סנקציות משמעותיות שיחדול מלעשות את העבירה.

תודה רבה. עו"ד קרן רוט, משרד המשפטים, בבקשה.

תודה. רוב הדברים נאמרו. רק חשוב למסגר את הדיון שאנו נמצאים בו – חוק המזון עבר כבר בשנת 2015, שם נקבעו פרק העיצומים ובמהלך השנה האחרונה בחוק התוכנית הכלכלית במסגרת התקציב גם עברו הפרות נוספות שנינא דיברה על זה במסגרת ההוראות המאומצות שגם לגביהן נקבעו הפרות נוספות. היום אנו נמצאים בנקודות הפחתה שמאפשרות לרגולטור, לממונה להפעיל שיקול דעת כשהוא מטיל את העיצומים, ולכן החשיבות הרבה של התקנות כי אחרת המשמעות היא שהוא חייב להטיל את העיצום בסכום שקבוע על פי הדין, על פי החוק עצמו. כאן זה מאפשר לו כן ללכת לקראת במקומות שבהם מופעלות הנסיבות שקבועות בתקנות עצמן.

מה המסגרת שתהיה לאותו נותן העיצום? חמה הוא מחויב כשרוצה להפחית – יש לו מסגרת או כללים שחייב לעמוד בהם? בגלל חברות כלשהי - הוא צריך לעמוד במסגרת כדי להפחית?

התקנות קובעות את הנסיבות שבעקבותיהן אפשר לבצע אותה הפחתה ומבחינת הסבירות הממונה צריך להפחית ככל שמתקיימת הנסיבה עצמה.

לא יכול – צריך.

נכון, למרות שכתוב המילה רשאי, ברגע שמתמלאת הנסיבה ומבחינת שיקולי הסבירות, כשמתמלאת הנסיבה עצמה- -

שיקולי הסבירות כתובות בתקנות הללו?

כן. ברגע שהעילות מתקיימות, מפחיתים את סכום העיצומים, וזה מאפשר לבוא לקראת הציבור המפוקח ולא לתת גזירות שלפעמים קשות מדי ולא מתאימות למקרה עצמו. מאפשר שיקול דעת ולכן מאוד חשוב. גם אם אנו יכולים להפעיל את הכלי העיצומי בלי תקנות ההפחתה, התקנות האלה מאוד משמעותיות ולכן אנו כן מפעילים אותן תמיד יחד כדי לאפשר את שיקול הדעת.

כי בסופו של דבר מה שאנו צריכים להגיע אליו בסופו של יום, זה בריאות הציבור – שהציבור יקבל מזון בריא, עם כל המשתמע מכך. אם בדעתכם שיש צורך להוריד בכל הנסיבות שאנו רואים לפנינו, יש בזה היגיון. תודה.

רז הילמן, בזום, סמנכ"ל ייבוא מכס ותקינה.

שלום, אני סמנכ"ל ייבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר. ראשית אני רוצה לברך את משרד הבריאות, אכיפה היא חלק מאוד חשוב מהרפורמות שהמשרד הזה קידם ואנו מברכים את המשרד על ההתקדמות ועל הטמעת הנושא של העיצומים הכספיים.

אני רוצה לעדכן אתכם שבמזון יש המון סוגי רגולציה שונים שמפוזרים על הרבה מאוד מסמכים בצורה מאוד מבלבלת, חלקה ארכאית. יש תהליך מתמשך לתקן את הרגולציה הישנה הזו ולהעיף דרישות שרק מייצרות חסמים בלי באמת להביא תועלת לציבור. חלק גדול מהן יגיע לשולחן הוועדה הזו מחר בצו הגנת הצרכן, סימון ואריזת מוצרי מזון, ואני מקווה שניפטר מחלק מהדרישות הארכאיות מחר, אבל בזה לא די כי יש עדיין הרבה דרישות אחרות שנצרכות הסרה ותהליך להסירן לצערי נמשך הרבה מאוד שנים וסופו לא נראה באופק עדיין.

במקביל הושקה רפורמה מאוד משמעותית, חדשנית בכל קנה מידה, היבואן מעלה את הרמה שלו, מעלה את האחריות שהוא לוקח, עושה את תהליכי הבקרה בצורה עצמית, בצורה הרבה יותר מקיפה ובתמורה מקבל הקלות בהליך הייבוא. הרפורמה היא חדשנית גם למשרד וגם ליבואנים. אנו עכשיו בתהליכי הטמעה שלה. גם אנחנו וגם משרד הבריאות פועלים מול היבואנים להסביר להם, למה חשובה הרפורמה, למה חשוב שיעלו את הרמה שלהם גם לטובתם וגם לטובת הפיקוח על המזון, והתהליך הזה כדי שיצליח, חשוב שעכשיו כשנכנסים לתוקף העיצומים הכספיים, שלא ירתיעו את היבואנים מהעולם הזה, וייתנו להם את הביטחון שכל עוד בצורה מקצועית מבצעים את תהליכי הבקרה - לא יהיו חשופים לעיצומים שעלולים להגיע לסכומים מאוד גבוהים. מבחינה זו אני מקווה שגם מסמך מדיניות האכיפה וגם תקנות ההפחתה ייתנו את הגמישות למשרד הבריאות כדי שיוכל לאכוף ולהטיל עיצומים כספיים במקומות שההפרות לא נובעות לא מהרגולציה המבלבלת ולא מהתהליכים החדשניים אלא הפרות שיש להן משמעות לבריאות הציבור, שיבואן פועל בצורה רשלנית ולא מקצועית ולא במקרים האחרים. זה מאוד חשוב כדי שהרפורמה תצליח, כדי שעוד ועוד יבואנים יעברו במסלול האירופאי, לא יחששו לקחת את האחריות הזו ויביאו יותר ויותר מוצרים. אני מקווה שגם בתקנות האלה וגם במסמך מדיניות האכיפה משרד הבריאות יקבל את הגמישות הזו ויוכל לאכוף מצד אחד, ומצד שני לאפשר לתהליכים של התקדמות לקרות.

אני מניח שעברת על תקנות ההפחתה. יש לך הערות על התנאים, הסכומים?

קודם כל, הסעיף המרכזי של 40% למי שהוא עם עבר נקי נראה לי סעיף שלגמרי אפשר להעלות אותו משמעותית לסביבות 75%. יבואן עם עבר נקי, בהנחה שלא מדובר באותן עבירות סופר קריטיות שעלולות להיות קרובות לסף של הפלילי, צריכה להיות סמכות עד 75%. לא אומר שישתמשו בכל ה-75% בהכרח אבל שתהיה הסמכות הזו, זה חשוב. רוב ההקלה מבחינתי לא צריכה להיות בכלל בתקנות ההפחתה אלא במסמך מדיניות האכיפה שבמסגרתו משרד הבריאות יכול בכלל לא להתקדם בעולם של העיצומים הכספיים שזו הפרה טכנית שנובעת מבלבול ולא מחוסר אכפתיות, ושנובע מהטמעה של השינויים. לכן במסמך של מדיניות האכיפה מבחינתי יש הרבה יותר פוטנציאל של איזונים נכונים בהקשר הזה.

פנינה, יש לכם מסמך מדיניות אכיפה כפי שפורסם?

עדיין לא פורסם כי חיכינו לפרסמו יחד עם תקנות ההפחתה. נפרסם יחד.

במסמך המדיניות הזו באים לידי ביטוי מה שביקש רז, הגמישות הזו?

אל"ף, כן. יש בכלל בכל רגולציה חדשה שנכנסת לתוקף אין מענישין לפני שמזהירים. לכן שלושה חודשים אנחנו ניתן לציבור וניידע. אנו משקיעים רבות ברפורמה של היבואן הנאות ובכלל בהטלה, אז באים בגמישות בהתחלה. יש גם מסלולים, שאם מדובר על ההפרות המאומצות, אז בשלב הראשון נותנים התרעה. אנו לא ממהרים להטיל את הגרזן אלא רק במקרים שאנו רואים שיש פה מפר סדרתי שמפר מהמקפצה. זה שיקול דעת שנכנס במדיניות אכיפה ובנהלים שכתבנו.

בסוף אנו גם רוצים שהליך העבודה של היבואנים יהיה קל, מהיר, זה משפיע על יוקר המחיה. אנו לא רוצים לפגוע מצד אחד בבריאות הציבור. תדאגו שרז יקבל מכם את מסמך המדיניות הזה, וגם על זה נשמח לשמוע ממך רז, אם יש לך הערות בהמשך, ננסה להביא לידי ביטוי.

חוץ ממסמך המדיניות שפנינה התייחסה אליו שמתפרסם לציבור הרחב, החוק גם מחייב אותנו לקבוע נוהל התרעה ונוהל התחייבות שגם מפרט באילו נסיבות אנו נוקטים באמצעים הללו.

הנהלים האלה כתובים?

בנוסף יש נהלי עבודה פנימיים שגם מזכירים מצבים של זוטי דברים שבהם בכלל לא נאכוף, לא נראה בזה כהפרה.

הכול עובד במקביל – מסמך מדיניות, נהלים ותקנות?

כן.

הוועדה תבקש לקבל את הנהלים האלה כדי שנוכל להיחשף ולהבין שהתמונה- -

אדוני היושב-ראש, מי שצריך לאשר זה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, היועצת המשפטית שמסמיכה את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. זה נמצא כרגע בתהליכי אישור. נהלי ההתרעה וההתחייבות נמצאים כרגע בתהליכי אישור. זוטי דברים נמצא בנוהל פנימי של משרד הבריאות שיכולים לפרסם, נוהל ניתוב – מתי זה הליך פנימי ומתי הליך חיצוני – זה גם משהו שלא דורש אישור, אז אפשר גם, אבל חשוב לומר שיש הרבה מאוד מנגנונים שעד שאתה מגיע למצב שאתה מטיל עיצום כספי אנו רוצים שתהיה לו משמעות. לכן יש לנו גם נוהל התרעה, למשל כל ההפרות המאומצות מאירופה, החוק עצמו בחקיקה ראשית קובע שחייבים לתת התרעה לפני שמטילים עיצום כספי. לכן כשאנו כבר מגיעים למצב של הטלת עיצום כספי אנו לא יכולים להגיע למצב של שחיקה יתרה. אנו כן משתדלים – כל המשרדים עובדים לפי תבנית אכיפה די קבועה של תקנות ההפחתה ולכן אם נגיע להפחתות בסכומים גבוהים מדי, נגיע למצב של שחיקת המנגנון וגם את זה לא היינו רוצים לכן חשוב שנשמור על פרופורציה.

ברור.

גם אומר שעשינו סקירה ובדקנו תקנות הפחתה שקיימות ברשויות אחרות, וניסינו לראות ממוצע ולהתאים עצמנו. לא שלפנו מהשרוול סכומי הפחתה - לגבי ההערה שצריך להעלות את סכומי ההפחתה.

תודה רבה. בבקשה.

אני זוכרת שלפני שנה קיימנו שלושה דיונים בנושא פיקוח על משקאות חריפים. אפשר לדעת האם התקנות נחתמו וכבר מיושמות?

חלק מהעילות, למה לא אישרנו את התקנות של משקאות משכרים, זה היה דרך מנגנון אכיפה למשרד הבריאות, זה היה אחת מהעילות, והמלחמה והרפורמות הנוספות טרפו את הקלפים. נכון לעת זו כל הנושא נשאר תחת אחריות משרד הכלכלה, ואני מניחה שתיגמר המלחמה ואם תהיה חשיבה מחדש, ייקבע בין שני המשרדים האם זה עובר למשרד הבריאות או נשאר במשרד הכלכלה.

אבל קיבלתם גם תקציבים על העסקת פקחים. זה בא כהחלטה יחד עם התקציבים?

הייתה החלטה בלי התקציבים. קיבלנו תקציבים כרגע ולכן אנו מיישמים פה את הרפורמה הזו אבל את צודקת שזה נושא שעדיין שמשרד הבריאות לא סיים את הטיפול.

איני מכיר את הנושא הזה אבל הוא חשוב. צריך להבין איפה זה נמצא בתווך בין המשרדים. תודה רבה. בבקשה, כבוד היועצת המשפטית.

טיוטת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשפ"ד-2023.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 272(ב) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות - בתקנות אלה - "אישור לעניין גובה מחזור העסקאות" – כמפורט להלן, לפי העניין: (1) לעניין מפר החייב לפי דין במינוי רואה חשבון מבקר כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999 – אישור שנתן רואה החשבון המבקר; (2) לעניין מפר שהוא אגודה שיתופית – אישור של מי שביקר את חשבונותיה של האגודה השיתופית לפי סעיף 20 לפקודת האגודות השיתופיות ; (3) לעניין מפר אחר – אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005 , כי גובה מחזור העסקאות שהציג המפר תואם לאמור במסמך שהוגש לרשות המסים בישראל לפי דין.

"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ולעניין מלכ"ר כהגדרתו בחוק האמור – מחזור כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש"ם-1980 .

2. הפחתת סכומי העיצום הכספי בשל התנהגות המפר. הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בהתקיים נסיבה מהנסיבות כמפורט בפסקאות להלן ובשיעור כמפורט לצידה: (1) בשלוש השנים שקדמו להפרת ההוראה שבשלה מוטל על המפר עיצום כספי, לא הוטל עליו אמצעי אכיפה מנהלית בשל הפרת אותה הוראה – 10%, ואם, בחמש השנים שקדמו להפרה, לא הוטל על המפר אמצעי אכיפה מינהלית בשל הפרת כל הוראה שבשל הפרתה ניתן להטיל עיצום כספי לפי החוק המסמיך– 20%;

ככה מקובל בשאר ההפחתות? נינה, סעיף (1) שאנו מדברים עליו, הנסיבה הראשונה, כך מקובל? מי קבע? מאיפה הבאתם את המספרים הללו?

זה מופיע בתבנית של תקנות האכיפה. אנו מפרסמים את זה לכל המשרדים הממשלתיים. אין כמעט סטייה בכלל מהסכומים האלה לגבי כל תקנות ההפחתה, לגבי כמעט כל המשרדים בכל הרגולטורים. חשוב לנו לשמור על זה.

בהמשך לדברים של רז, נקריא את סעיף 4 אבל כשיש לנו הצטברות של נסיבות אפשר להגיע גם עד 70%.

חשוב לומר לפרוטוקול שכם יש מקרים ותחומים אחרים שבהם יש שיעורים של 20% ו-30% הפחתה, כלומר יש טווח, וזה לא בהכרח תמיד 10% ו-20%.

נכון אבל זה טווח שאנו משתדלים לשמור עליו. למשל בסעיף (2) – המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו – נקבעו פה 40% שזה יותר גבוה מהרגיל. כן היתה פה חשיבה של איפה רוצים לבוא לקראת, ושוב, יש לשים לב שבתקנה מס' 4 אפשר עד 70%.

בבקשה, רז.

פתחתי בהקדמה הארוכה על הרגולציה המאוד מסובכת ומבולבלת במשרד הבריאות, ועם הנסיבות של הרפורמה החדשה בדיוק כדי להסביר שאנו לא במקום רגיל. הרגולטור פה מתמודד עם אתגרים גדולים, היבואנים כאן, כל העוסקים, גם היצרנים מתמודדים עם אתגרים רבים של רגולציה מבולגנת, ארכאית ובעייתית לצד רגולציה חדשנית שלא כולם למדו להכיר, ולומר שאם שלוש שנים לא הוטלה שום אכיפה מינהלית על הפרה דומה, רק 10% תהיה ההפחתה זה נראה לי ממש מגוחך. הנושא של הרוחביות, אנו שומעים את זה הרבה ממשרדי הבריאות והמשפטים אבל כאן זה לא צריך להיות השיקול המרכזי. השיקול המרכזי צריך להיות מצד אחד לתת כלי אכיפה אפקטיבי, שלעיצומים הכספיים תהיה אכיפה אפקטיבית. פעם ראשונה שזה קורה.

אבל זה לא שזורקים פה קובייה וזורקים מספר. אם יש מדיניות שמקובלת ואמות מידה מקובלות בתקנות הפחתה אחרות, משתדלים להתאים עצמם כי כך עובדת המדינה, כך יש לעבוד, בצורה מסודרת, שיהיה קו אחיד בין כלל ההפחתות במשק. אתה רוצה לזרוק קובייה ולהחליט שמדברים על 25%?

הרוחביות נכונה כשהרגולציה הטובה. העניין שבמזון הרגולציה לא שהיא לא טובה. יש רגולציה גרועה במזון. לומר: במקום שעשו רגולציה טובה - זה לא מתאים.

אתה לא חושב שהתקנות האלה באות לעשות קצת סדר בעולם הרגולציה בייבוא המזון?

הן לא מתקנות.

זה חלק מהתיקון. כשמתקנים ונכנסים לעולם רוחבי, זה מה שנכון לעשות אלא אם כן תגיד לי: תטילו קובייה, תחליטו 25% למי שלא הפר שלוש שנים, סתם. למה?

תדמיין שאתה עוסק במזון שהעיז והלך להיות יבואן, ופעם ראשונה עשה הפרה, ומקבל הפחתה של סך הכול 10%.

מקבל התרעה.

הסעיף הזה מתייחס למצב שבו שלוש שנים לא הוטל כלל עיצום כספי. זה יכול להצטבר לסכומים מאוד גבוהים. גם לא חייבים לממש הכול. אם לא תראו לנכון להשתמש בכל מה שהתקנות נתנו לכם, לא תשתמשו אבל לפחות שתהיה לכם הסמכות הזו.

רז, מה אתה מציע אופרטיבית?

אני חושב שאת הסעיף הראשון להעלות ל-25% לפחות, אני חושב שאף יותר. לא צריך להתבייש בזה. אם מישהו מפר סדרתי ועושה הפרות חמורות, יצטברו לו העיצומים הכספיים. מהר מאוד הסעיפים של ההפחתה לא יהיו רלוונטיים כי יעוף קדימה ולא יהיו לו נתונים להפחתה. אנו מדברים פה על היבואנים הנורמטיביים, אלה שבסדר, ולהטיל עליהם עיצומים מאוד גבוהים כשהמצב הרגולטורי כל כך גרוע, לדעתי זו- -

יש סעיף 3 שמדבר על כך שהיבואן הזה עשה פעולה למניעת הישנות ההפרה. יש לך עוד 20%. יש פה כמה מצטברים.

לדעתי כשכל הפעולות האלה מצטברות, זה יכול לתת אפקט הרבה יותר משמעותי. הסעיף יכול להיות יותר נדיב.

זה מצטבר.

אנו מכירים גם את העיצומים הכספיים, פקודות ההפחתה של פעולת המכס. מדברים שם על הפחתות הרבה יותר משמעותיות.

אי אפשר להשוות מין שאינו במינו. צריך לראות מה מהות ההפרה ומה גובה הסכום. לכן לכתחילה המחוקק בחר גם בהפרות האלה, שחלקן יכולות להיות מאוד חמורות, הסכומים עדיין יחסית נמוכים. מפה, אם נישאר עם הפחתה, ומלכתחילה הסכום לא כל כך גבוה – אנו רוצים להרתיע. מצד שני, אנו מודעים, יש שיקול דעת – וזה מה שכתוב בנהלים – של דברים לפני שמגיעים- -

תאמרי את הסכומים גם כדי שיהיה לפרוטוקול, שנבין על מה מדברים.

הסכומים קבועים בסעיף הראשון בפרק האכיפה המינהלי בסעיף 260. הסכום הבסיסי מבחין בין כמה סוגי עוסקים. לגבי יחיד שהוא עוסק במזון, עוסק מורשה, זה 8,000 שקלים. לגבי תאגיד שזה רוב התאגידים שמחזור המכירות שלו עד 100 מיליון שקלים בשנה, 20,000 ₪, ולגבי תאגידים מאוד גדולים 40,000 שקלים. אם יש נסיבות מחמירות- -

מכבידים. אני מצטרף לדעתכם.

בנוסף למנגנונים של ההתרעה וזה שנסיבות יכולות להצטבר, יש הסעיף האחרון שאומר שבכל מקרה העיצום לא יכול לעלות על 5% ממחזור המכירות השנתי של המפר.

זה סכום אסטרונומי.

זה מקרים מאוד קיצוניים.

יכול להצטבר. בדרך כלל זה לא יהיה בודד.

על כמה הפרות אנו מדברים בשנה נניח של אותו יבואן?

באותו מקרה יכול להיות שההפרות יהיו יותר מהפרה אחרת. יש שם גם הנושא אשל האלכסון, שאם זו שורה ארוכה של מוצרים, יש גם הסבר איך יחשבו את העיצום הכספי, אם זו הפרה ביחס לריבוי מוצרים.

כל הרעיון הוא להימנע מהפרות. התכלית היא לא שתהיה הפרה, וככל שלא תהיה הרתעה ולא יהיו נסיבות, וגם פעם ראשונה אתה מטיל את ההתרעה – אם זו הפרה חדשה, ורק אחר כך מגיע להפרה.

מה קורה עם הפרה שחוזרת על עצמה בשורה של מוצרים?

נגיד בסימון, זה 100 שקל לכל מוצר עד סכום מסוים.

יש תקרה ורצפה. בהצטברות נסיבות של גוף זר או הפרות סימון, גם בהם יש תקרה. אי אפשר להגיע לסכומים של מיליונים לצורך העניין.

מה התקרה?

כפל הסכום הבסיסי.

לא חושב שזה סכומים גדולים, לא לפרטיים ובטח לא לתאגידים.

הוא מדבר על זה, שהשוק עוד לא רגיל שאנחנו מתחילים את האכיפה רק עכשיו אז צריך לומר שכשמסתכלים על הפרות קודמות, אנחנו לא יכולים לספור הפרות מלפני שנתיים כשעוד לא התחלנו את המנגנון כלומר בכל מקרה בחמש השנים האחרונות, מי שלא ביצע הפרה, לצורך העניין בשנה הקרובה אם מישהו לא ביצע הפרה, יקבל הפחתה עד 20%.

בסדר גמור.

אם יעלו ל-25%, זה לא אומר ששירות המזון חייב לתת הפחתה של 25%. זה מאפשר לו.

זה שיעור ההפחתה. זה לא עד 10%.

רז, מה שאמרתי קודם - אמנם מופיעה המילה רשאי אבל בהתקיים הנסיבה שמופיעה בתקנות ההפחתה – מאותו רגע הממונה צריך להפעיל את תקנות ההפחתה וצריך להפחית מהסכום עצמו כפי שמופיע בתקנות ההפחתה, כלומר אם זה 10%, אז 10%, ואם 20% אז 20%. זה לא באמת משהו שמאפשר שיקול דעת, כלומר גם מינהלית זה סבירות שיקול הדעת של הממונה ומאחר שזה נקבע בתקנות הוא צריך להפעיל את התקנות.

מיצינו את הנקודה הזאת. בבקשה.

(2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה – 40%;

באיזה שלב המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו? ומאיזה שלב?

מרגע שנמצאה – ברגע שמצא או הממונה או היבואן, יצרן גילה שיש לו ליסטריה במוצר.

ופעל. אם הוא פעל אחרי שהמפקח או הממונה בא אליו, אותו דבר?

יש לו הפחתה של 40%.

עד איזה שלב נקרא שהפסיק את ההפרה מיוזמו? עד שקיבל את הקנס?

מיוזמתו – שמצא את ההפרה ודיווח עליה.

יש עילה אחרת, שמדברת על מצב אחרי שנתפס, שאם נוקט באמצעים למניעת הישנות העבירה.

כלומר פה אנו מדברים לפני שהפקח מגיע אליו.

הדוגמה הכי קלאסית – ריקול. הוא מצא תקלה, לא זיהינו, הוא זיהה, לקח אחריות ודיווח והודה.

בסדר גמור.

(3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעת הממונה– 20%.

3. הפחתה בשל נסיבות אישיות. ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

פה יש מרחב שיקול דעת יחסית לממונה. גם אם אנו לא יודעים מה אותן נסיבות אישיות וגם מאפשרים לו, אם התקיימו נסיבות קשות, לא למצות את הדין. תוכלי לתת לנו דוגמה מתחומים אחרים מהן אותן נסיבות אישיות לגבי יחיד שמשתמשים בסעיף הזה?

למשל מפוקח שסובל ממחלה מאוד מאוד קשה.

לכן זה רק יחיד. כלומר זה מתעסק ברמה האישית.

זה יכול להיות למשל לגבי משווק שהוא מכולת שהוא יחיד. במצב כזה, אם למשל סובל ממחלה מאוד קשה ופונה לממונה ומציג את הדברים, יכול לקבל הפחתה.

יושב שבעה, לא עלינו.

זה לא רחב מדי?

זה מנוסח כך בכל תקנות ההפחתה, וזה משאיר שיקול דעת לממונה, שבמקרה הזה יש להדגיש – הממונה זה מנהל שירות.

מנהל שירות המזון או מי שהסמיכו. שירלי ושיקול דעת.

במסמך המדיניות שאתם מתכוונים להוציא- -

נתנו דוגמות שלא עלינו מישהו שיושב שבעה או מחלה קשה.

בעילה הזאת יש חשוב יותר להשאיר מקום.

משהו שלא חזינו אותו ועדיין יש נסיבות קשות.

4. הפחתה בשל כמה נסיבות. זה מה שדיברנו - התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות מאלה האמורות בתקנות 2 ו-3, רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 70% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה.

כלומר גם אם בשלוש השנים לא הפר והפסיק את ההפרה ודיווח, זה יכול להצטבר.

זה ה-70% שרז ביקש.

רציתי להתייחס לנושא של נסיבות אישיות – זה רק לעוסק שהוא לא ח"פ, וגם היום חלק מהחברות אינן גדולות.

זה קצת הציק לי. יש נסיבות אישיות בתאגידים?

כן, אבל אתה בונה על זה שזה לא אדם בודד. לכל אדם יש תחליף ומישהו צריך לשאת באחריות. אם לא עלינו- -

יכול להיות יבואן מזון עם ארבעה עובדים שזה שאחראי על רגולציה במזון נמצא במילואים. למה שזה לא יוכל להיות נסיבות? אתם תשקלו לפי שיקול דעת שלכם. למה להגביל את זה רק למי שהוא חברה?

חברה אמורה ליצור שדרה ניהולית. גם כשהמנהל לא נמצא- -

אין בעיה. שיהיה שיקול דעת למונה.

מדברים בהקשר של מצב החירום.

אם אותו אדם יושב שבעה? אני רוצה להכניס בתקנות האלה שיקול דעת לממונה גם כשמדובר בתאגיד.

אפרופו העניין הרוחבי שזה בכל תקנות ההפחתה – הנסיבות האישיות מתייחסת רק ליחיד.

יש בנוהל אכיפה אפשרות להתחשב במצבים כאלה גם ביחס לתאגיד? אם יש מקרה קיצון כמו מצב חירום?

בסוף זה שיקול דעת של הממונה.

במקרי קיצון יכולים לעשות אי אכיפה וגם עשינו את זה, למשל עכשיו במלחמה- -

את מדברת על תאגידים?

מדברת על בכלל, יש שיקולים, נגיד כשיש מצב קיצון כזה וחלילה כל היוצאים – כולם מגויסים למילואים.

מכוח מה אתם נותנים אי אכיפה?

זו סמכות מינהלית שקיימת למנהל, עושה תעדוף כמדיניות אכיפה ואומר: לעת זו איני פוטר אותך מהוראות החוק אבל את משאבי הפיקוח שלי לא מסיט לכיוון הזה.

גם בדיעבד את יכולה לעשות אי אכיפה? כלומר אם גילית הפרה, לומר: במקרה הזה איני נוקטת אכיפה כלל, נסיבה מיוחדת?

ככלל לא אמורים לנקוט מדיניות אי אכיפה. זו הסיבה שהתקנות האלה מאוד חשובות. ככלל, לא אמורים להפעיל שיקול דעת וכן אמורים להפעיל את העיצומים.

אנו מדברים פה על מקרים קיצוניים, נסיבות אישיות מצדיקות. הייתי רוצה שתחשבו מחוץ לקופסה.

יש חברות של ארבעה עובדים, ויש חברות של אלף עובדים.

חשוב לשמור על האחידות והשוויון בין כל המשרדים.

כשאתה יחיד, הקנס הוא אישי, העיצום אישי. לכן יש פה הנסיבות האישיות. פה יש האחריות של התאגיד. לכן זה לא יכול להיות בהגדרה, נסיבות אישיות. אבל זה במסגרת השיקולים שאפשר יהיה לשקול אותם לא בתקנות. אולי בנהלים.

למה לא בקתות? האחידות לא מוצאת חן בעיניי בהקשר הזה כי אתה רק מאפשר לממונה לשקול. תאפשר לו לשקול גם כשמדובר בתאגיד.

בוא ניקח דוגמה.

תיצמדי לדוגמה שרז אמר – ארבעה עובדים בתאגיד שזה שאחרי על הרגולציה במילואים יושב שבעה, נסיבות אישיות מיוחדות.

טוב. שוב, תאגיד אמור להתנהל לפי נהלים סדורים. חוק הגנת בריאות הציבור, עוד מעט אוגוסט 2066 יחויב במדיניות בקרה עצמית. אנו מתקדמים למקום שההתנהלות והעבודה היא מאוד סדורה. כולם יודעים מה ואיך יש לעשות ואין סיבה שב- -

את גם יכולה לומר את זה על היחיד שגם הוא יודע מה צריך לעשות.

האחריות היא עליו.

אין כמעט יחיד במזון. זה בשוליים שבשוליים.

זה לא נכון. האמירה הזו לא נכונה. יש הרבה יחידים. זה לא שאין יחידים.

כיבואני מזון?

אתה מסתכל על יבוא. אנחנו מסתכלים על מכולות ועל יצרנים קטנים. והעיצומים הכספיים- - -

אפילו אם העסק מאוד קטן, אתאגד כחברה כי אני צריך את זה כדי לסכן את הסיכונים שלא אצמא עצמי חשוף להוצאות מאוד גדולות. יכול להיות עוסק מאוד קטן. אתם חושבים על חברה – מדברים על תאגיד מזון ענק. חברה יכולה להיות משהו קטן, שמישהו אחרי צבא מנסה לפרוץ לשוק, לתת תחרות לחברות הגדולות, להיכנס עם מוצרים.

הצדדים ברורים. בבקשה.

בעניין יחיד העניין הוא שהאחריות היא אישית והוא זה שנושא באחריות ובתוצאות. בתאגיד יש לנו כל המנגנון של דיני התאגידים, והתאגיד הוא אישיות משפטית נפרדת. לכן אני חושבת שכשמדובר על נסיבות אישיות נכון לאפשר את זה ביחס ליחיד, וביחס לתאגיד יש המנגנונים שמגנים על אותם בעלי תפקידים שפועלים בתאגיד. זו הסיבה שלכתחילה זה רק על יחיד.

אם היועצת המשפטית חושבת שכך נכון לעשות, ניצמד לנוסח הזה. בבקשה.

5. הפחתה בשל התחשבות במחזור המכירות השנתי. (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי המוטל על המפר, בין שהופחת לפי תקנות 2 או 3 ובין שלא הופחת כאמור, עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי ל-5% ממחזור העסקאות שלו.

(ב) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי תקנה זו, יגיש לממונה אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

הכוונה היא גם להפחתה לפי 2, 3 וגם לפי 4, שהוא נסמך על 2 ו-3, נכון?

לא משנה - עד 5%.

5% זה לא עד 5%, נכון?

לפי הנמוך. זה לא יכול לעלות על 5%. רק להפחית.

נכון.

רק להפחית. והבנתי שהמשרד מבקש להוסיף תחילה, שתחילתן של תקנות אלה ביום כ' בטבת התשפ"ד 1 בינואר 24', כך שיהיה ברור שזה המועד שבו נכנסת האכיפה המינהלית לתוקף בצורה מסודרת.

חשוב לומר שהמשמעות של אישור התקנות כפול – גם אישור התקנות עצמן וגם כניסה לתוקף.

בסדר. נעבור להצבעה על אישור התקנות, כפי שהקריאה היועצת המשפטית. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

פה אחד. אני מודה לכולם. זה יום חג במידה מסוימת לעולם המזון. תודה רבה על העבודה המאומצת שאתם עושים.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.