פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



47
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
19/12/2023


מושב שני




פרוטוקול מס' 40
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ד (19 בדצמבר 2023), שעה 14:50

סטטוס הגעת עובדים זרים חדשים לישראל בזמן המלחמה

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר
סימון דוידסון

מטי צרפתי הרכבי
יצחק קרויזר
אלון שוסטר

ענבל משש - מנהלת מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

משה נקש - מנהל אגף בכיר סיעוד, רשות ההגירה והאוכלוסין

מיכל ארן - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

סמדר לוי - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

לינא סאלם - עו"ד, משרד המשפטים

יהודית כרמי - מנהלת תחום עבודה ועובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

צפרירה הלל דיאמנט - מנהלת המחלקה ליישום סטנדרטים בסיעוד, משרד הבריאות

שחר טל - יועץ השר, משרד הפנים

אלעד כהנא - עורך דין, עמותת קו לעובד

אורית רונן - רכזת תחום חקלאות, עמותת קו לעובד

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי בהסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה

זהר שטיינברג - מנהלת קרן עמית - הקרן לפיתוח ועידוד ענף, הסתדרות העובדים הלאומית

אלמוג חזון - מנכ"ל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

לירן קלה - סמנכ"ל ביצוע, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

טל גולשטיין - מנהל פרויקט, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

אלמוג מזרחי - מנהלת אדמיניסטרציה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

יעל בן עמי - מנכל תאגיד כוח אדם לבניין, התאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף הבניין

טל הירשברג - מנכ"ל, קבלני כוח אדם להעסקת עובדים זרים בענף הבניין

נטלי ויינשטיין - מנכ"לית, התאחדות קבלני השיפוצים

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

אברהם דניאל - יושב ראש, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

חי חדד - מזכ"ל ארגון מגדלי הפרחים, ארגוני מגדלים

ליאור שמחה - מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר לחלב, ארגוני מגדלים

טל טליאס - עו"ד, התאחדות מעסיקי כ"א זר בענף הבניה

יעקב מושקוביץ - מנהל מופ, מרכז להשתלמויות- המרכז לחקלאות מדברית מו"פ רמת נגב

דניאל קלוסקי - מזכיר ארגון מגדלי ההדרים, פרדסן

תומר ורשה - עורך דין העוסק בעובדים זרים

שפי פז - פעילה חברתית עוטף תחנה מרכזית

ליאת שטיינברג - עו"ד, מייצגת את ש.ג.י גידול ושיווק

מאיר שמש - יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים

רוני פנחס - קבלן שיפוצים

אלדד ניצן - יו"ר, התאחדות מעסיקי כ"א זר בענף הבניה

איציק גורביץ - סמנכ"ל ומנהל אגף כ"א כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

נעה בן שבת

דיקלה טקו

זיו אפללו - חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סטטוס הגעת עובדים זרים חדשים לישראל בזמן המלחמה

צוהריים טובים, אני מבקש להביע את תודתי והערכתי לחבריי חברי הכנסת, על הנוכחות המרשימה שהקפה הולך ועולה מדיון לדיון, אני מודה לכם, אני אשתף גם את שאר הנוכחים, על המעורבות שלכם שגם שלא בשעות דיוני הוועדה. אז אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים שתעסוק בנושא סטטוס הבאת עובדים זרים בימי המלחמה, בדגש על ענף החקלאות וענף הבנייה, כפי שאתם יודעים, קיימתי עשרות דיונים על הנושא, גם בוועדה וגם מחוצה לה ואני שוב מודה לכל הנוגעים בדבר, על שיתוף הפעולה הפורה. מנכ"ל משרד החקלאות היה אמור להיות היום בדיון, הביע עניין רב כתמיד, לצערנו ולצערו, הוא נאלץ להיעדר, לאור העובדה שהוא משתתף בלוויה של רותם יוסף לוי, השם יקום דמו, שנפל בעת שירותו, יוסף רותם לוי הוא בנה של מיכל לוי המדענית הראשית במשרד החקלאות, אנחנו מעבירים לה, בשם כל הוועדה את השתתפותנו בצערה, בכלל השתתפותנו בצערם של כלל המשפחות הנופלים.

אני מבקש לעדכן אתכם שאני פועל בכלל המישורים באופן גלוי וסמוי ומדבר עם כל הדרגים, החל משרים, דרך הפקידות הבכירה ועד למעסיקים, כולל חברות כוח אדם בארץ ובחו"ל ואפילו הצלחתי להגיע למועסקים פוטנציאלים שעדיין לא הגיעו לארץ, באמצעות התקשורת הזאת, אני מאפיין ומנטר באמת את האתגרים שעומדים בפנינו ושאיתם אנחנו צריכים להתמודד. יש לי הרבה מאוד מה לומר לנציגי הממשלה ולנציגי הענפים, אבל אנחנו נתחיל הפעם לאט. אני מבקש מכל הנוכחים, לענות לי באופן ישיר, ללא ערבובים, כי היום אין מליאה כידוע ומבחינתי, אנחנו נישאר כאן, עד הלילה, רק כדי שאני אקבל תשובות, אני מחריג פה אבל שאחת מהנוכחות אמורה לצאת לנסיעת עבודה מאוד מאוד חשובה בהקשר הזה, עורכת הדין ענבל משש ולכן בהנחה שמשרדי הממשלה השונים והנציגים, יגררו אותנו בשאלות ודיונים, את תהי משוחררת, אני גם מודיע כאן שמספר גורמים לא מבוטל שהיה אמור לקחת חלק בדיון, ביקש וקיבל אישור להופיע בזום ושאני מאשר כאן לנציגי משרד החוץ, לצאת לפגישה מדינית חשובה עם האמריקאים והם יצטרכו לצאת תוך כדי הדיון וזה מאושר כבר מעכשיו, אתם לא צריכים לבקש בשנית. אני מבקש לדעת בבקשה, כמה עובדים זרים הגיעו לישראל, לענף החקלאות ומאילו מדינות, בחלוקה לעובדים שהגיעו באופן בליטרלי, אל מול עובדים שהגיעו בהעסקה שלא באמצעות הסכמים בליטרליים?

שלום, צוהריים טובים, ענבל משש, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, אז כאמור, לאור יציאת העובדים התאילנדים בתחילת המלחמה, גבשנו מספר מתווים לחזרה של עובדים, הן עובדים שסיימו פה את התקופה, אגב זה היה אמור להסתיים בסוף החודש הנוכחי והארכנו את זה בחודש נוסף כרגע, לבקשת הלשכות והחקלאים ואם יהיה צורך להאריך את זה שוב, כדי לסייע להם. לגבי הנתונים, אז חזרו ושבו 2,218 עובדים זרים לענף החקלאות, מחציתם מתאילנד והיתר ממדינות שונות. לגבי ההסכם הבילטרלי, אז היה לנו הסכם יחיד, כפי שאדוני יודע, עם תאילנד, מפרוץ המלחמה, הייתה תנועת יציאה של עובדים, עכשיו אנחנו רואים קצת חזרה, עוד לא - - -

יש עדיין עוד יציאה אגב?

במספרים מאוד מאוד נמוכים, תנועת היציאה - - -

כעשרת אלפים.

כן, כעשרת אלפים יצאו, מתוך ה-30 אלף שהיו, זה שליש מכמות העובדים שהייתה, זה כמות מאוד מאוד דרמטית, לגבי ההסכם הבילטרלי, אז היה לנו עם תאילנד, תאילנד כמובן הקפיאה את פעילות הכניסה של העובדים ועשתה טיסות חילוץ, זה עדיין לא חזר למה שהיה קודם לכן, אנחנו בתקווה שנצליח להחזיר את זה חזרה למה שהיה לפני המלחמה, יש לנו שיח איתם, היה שיח ויהיה. לגבי הבילטרלי, אז נחתם הסכם עם סרילנקה, כפי שאדוני יודע, בחמישי לנובמבר, על ידי שר הפנים, באמת במסגרת מהלכים ומאמצים שאנחנו עושים, אז כרגע נחתה קבוצה ראשונה של העובדים, היום ממש לפני שעתיים - - -

את ניצניה כבר רואים.

לפני שעתיים בשדה, כן, היא זכתה לקבל אזעקה מיד עם הנחיתה, זה היה פחות נחמד, אבל זה מאוד משמח שאנחנו מצליחים לגייס עובדים בתקופת לחימה ויש כניסה של עובדים לענף החקלאות. אני אגיד שהקמנו מאגר של עובדים, באמת עבדנו בשקידה ראויה יחד עם הסירלנקים, היינו שם פעמיים אפילו בסרילנקה בטווח של החודש האחרון, כדי לקדם את העבודה שם. פתחנו את ההזמנות ממש לפני שבוע, או משהו כמו שמונה ימים, לחקלאות, כרגע קיבלנו משהו כמו כ-300 הזמנות ומהחקלאים ואנחנו מקווים שנוכל למלא מטוסים, כי דיברנו עם הסירלנקים על היקפים של אלפים ואף מעבר ל-10 אלפים.

כמה הגיעו היום?

השבוע יגיעו המאה הראשונים, זה כפוף להזמנות, יש מאגר עובדים, עכשיו צריך הזמנות של חקלאים, אז אנחנו מחברים הזמנה - - -

עורכת הדין ממש, את נגעת כרגע בחומר נפץ, או אפילו רימון ללא נצרה ואני לא מתכוון לדלג על הסוגייה המאוד מאוד מורכבת, שכרגע התחלת לגעת בה, אני מודה לך, חברי הכנסת יש שתי אפשריות, אני תמיד נותן מקום לנוכחות שלכם ואפשרות להתבטא כבר בתחילת הדיון, אני בודק איתכם כרגע, מבחינתי כרגע לתת לכם רשות דיבור, אפשרות שנייה זה אם יש לכם זמן ואתם מתכוונים להישאר ויש שאלות שיישארו פתוחות ולא נשאלו, אחרי כן תוכלו לבטא זה נתון לשיקול דעתכם, אני מכבד את הבחירה שלכם.

אני עד ארבע.

אני יש לי לו"ז בשלוש וחצי, אבל זה בסדר, אני בטוחה שאתה לא תפספס שום שאלה.

אני מקווה, אבל לא בטוח, אני לא בטוח.

למשל הפער בין 300 ל-10 אלפים.

אנחנו מיד נוגעים בזה, אנחנו ממש תיכף נוגעים בזה.

אז 323 לפחות לפי הבוקר ו-150 מהם כבר מצוותים ויש להם טיסות, זה גם נושא שהיינו צריכים להסדיר, טיסות בימים הללו.

טוב, אוקי, אז אנחנו נעבור כעת לשאלה לענף הבנייה, אני מבקש לדעת, כמה עובדים זרים הגיעו לישראל מאז פרוץ המלחמה, לענף הבניין, מאילו מדינות, בחלוקה לעובדים, גם כן שהגיעו כתוצאה מהסכמים בילטרליים וכאלו שלא באמצעות וכאלו שהגיעו דרך חברות הביצוע.

אז ככה, אני אגיד שככלל חזרו ושבו לישראל מפרוץ המלחמה, למעלה מ-12,200 עובדים בסך הכול, למגוון של ענפים, בבנייה אנחנו רואים כ-2,800 שחזרו, יש לנו אוקראינה, יש מולדובה גם כניסה של חדשים במסגרת המבחנים שאתה זוכר שיצאנו - --

תוכלי בבקשה גברתי, לחלק לי בין חזרו לבין חדשים?

כן, אז אנחנו רואים בעיקר החדשים זה מולדובה זה בעקבות המבחנים שעשינו במולדובה, במסגרת ההסכמים, אתה זוכר, זה היה לפני כשלושה שבועות לערך, אז זה כבר 400 עובדים שנוחתים, יש עוד כאלה שינחתו בתחילת ינואר, מהמבחנים האחרונים שעשינו ולחברות ביצוע נכנסו 576 עובדים, אז בסך הכול בסך הכול, אם אני סכמת את הכול זה 2,800 ועוד החברות ביצוע של ה-580, בערך 3,400, אם אני לא טועה. כרגע במתווה הפרטי, עוד לא נכנסו עובדים, היחידים שנכנסו זה ממולדובה בבילטרלי, אבל כן, יש חזרה של עובדים שעבדו בעבר בישראל, עובדים שיצאו בעת המלחמה ואנחנו רואים כרגע הם חוזרים חזרה למדינת ישראל, אחרי שיצאו לחופשה.

אוקי ומה הצפי הגעת עובדים חדשים לכלל הענפים בחודש הקרוב?

אנחנו עובדים על תוכנית לגיוס עובדים, א' זה תלוי בביקוש, לדוגמא בחקלאות, כפי שראינו שיש פער בין המאגר שאנחנו מתקדמים בכמה צעדים לגיוס אלפי עובדים, לבין ההזמנות, אולי בגלל שזה חדש, אולי בגלל שיש איזשהו חשש, אני לא יודעת, נצטרך ללמוד את זה, לגבי בנייה - - -

אני חושש שאני יודע, אבל אנחנו נאפשר לחקלאים לבטא את זה.

לגבי בנייה אז יש תוכנית שכבר מבחנים יפתחו בדצמבר ב-

סוף חודש דצמבר.

כן, אנחנו כבר ב-19, ב-26 ו-27 וגם במולדובה אגב, ב-26 לחודש יפתחו גם מבחנים. הצפי שלנו להכניס ברבעון הראשון כמה אלפים טובים, גם בפרטי וגם במסגרת הסכמים. כידוע סין כרגע לא שולחים עובדים, אז אנחנו מרכזים מאמצים במולדובה עם היקפים קצת יותר קטנים וכמובן במדינה הנוספת שאדוני מכיר, שאנחנו גם נפתח שם את המבחנים ואנחנו פועלים כדי לגייס, גם במתווה הפרטי וגם במתווה הבילטרלי, בהיקפים מאוד משמעותיים בזמן קצר.

וזה מוביל אותי לשאלה הבאה, כמה בקשות הוגשו לכם, לקליטת עובדים בחקלאות מסרילנקה?

אמרתי קודם 323 זה היה לבוקר, אז יכול להיות שזה השתנה, אבל פחות, או יותר אלו המספרים.

הבנתי, אז - -

כמה זמן זה היה פתוח הנושא של הבקשות?

זה עדיין פתוח, לא הגבלנו, לא בכמות ולא בזמן, פרסמנו את זה, לדעתי, לפני אמרתי, שמונה ימים, אם אני לא טועה ואנחנו מאפשרים כמובן, לחקלאים להגיש בקשות.

אוקי.

תבין שהראשונים שהגישו זה היה ב-11 בדצמבר, הנחיתה הראשונה כבר היום, זאת אומרת, ברגע שהזמינו - - -

מה הסיבה שיש כל כך מעט בקשות?

או, או, שאלה מדהימה.

זה מאד מוזר.

שאלה מדהימה, לא מופנית אליה, היא קבלן ביצוע, בסדר, חשוב רגע שנבין. אני מבקש לקבל את התייחסות החקלאים, איך 5,000 פוטנציאלים יש במכסה ומתוכם 320, או 330 בקשות עד כה? אפשר בבקשה לקבל את התייחסות החקלאים?

אורי דורמן, אני מזכ"ל של התאחדות חקלאי ישראל. אנחנו אכן מה שאנחנו רואים זה כניסה די איטית של עובדים, במסגרת ההחלטה של ההסכם במסלול הפרטי וכאשר גם בנושא של העובדים מסרילנקה זה מתחיל, כמו שאמרה ענבל, ההודעה שפורסמה הייתה לפני שבוע לחקלאים - - -

לא, ההודעה פורסמה הרבה יותר משבוע.

ב-11 בדצמבר פרסמנו, כאילו הם ידעו שאנחנו - - -

אבל מי שהיה מעוניין היה מחכה ומקדים אותכם ומחכה רק שתפרסמו, נכון? זה לא נולד כרעם ביום בהיר.

שאני אבין, את אומרת שב-11 פורסם?

לא, פרסמנו עוד קודם שהשר חתם על ההסכם הבילטרלי ושאנחנו עושים צעדים ושאנחנו ליוונו את זה פעמים, אבל ב-11 בדצמבר פורסמה - - -

זה לא הופיע כרעם ביום בהיר, היה ידוע שאנחנו בפתחו של הסכם בילטרלי ואתה נגעת בנקודה חשובה מאוד, חקלאים ידעו שזה אמור להיפתח, אז אני אשמח שמר דורמן יתייחס לזה, כי יש לי עוד מה לשאול אותו.

אני כמובן אתייחס. אז זה לגבי הנושא של סרילנקה ואני מעריך שככול שהזמן יעבור, יותר ויותר חקלאים יבקשו עובדים מסרילנקה. צריך לזכור שהחקלאים עברו טלטלה מאוד מאוד גדולה, כאשר הסיטואציה היא שהחקלאים מחזיקים, אלה שיכולים לקבל עובדים, גם מסרילנקה וגם במסגרת ההסכם הפרטי, זה רק חקלאים שיש להם וויזות פתוחות - - -

נכון.

רק החקלאים האלה.

נכון.

החקלאים האלה זה חקלאים שהיו להם תאילנדים שברחו - - -

נכון, נכון.

והם הם עדיין נמצאים בסיטואציה שהם מחכים לתאילנדים שיחזרו.

יופי, יופי, אז אתה כרגע מבהיר את מה שהצפנו בדיון הקודם.

נכון, גם בדיון הקודם אנחנו הסברנו את זה, הסביר את זה חברך יענקלה מוסקוביץ שאני מתנצל בשמו שהוא גם נבצר ממנו להיות כאן, כי הוא גם הלך ללוויה של דוקטור מיכל לוי שאנחנו גם כמובן, אני בשם התאחדות חקלאי ישראל, משתתף בצערה הגדול מאוד. אז אנחנו הסברנו את זה את הסיטואציה הזאת, כי גם יש החלטה שמאפשרת לרוב התאילנדים שיצאו, הם יצאו באינטר ויזה ויש החלטה נוספת שמאפשרת לתאילנדים שסיימו את התקופה, מאפשרת להם לחזור, זה הביא את החקלאים - - -

הלכה למעשה, תשמע, אני ממש משתדל להיאזר לסבלנות, הלכה למעשה, ידוע שתאילנדי שלא חוזר, המקום שלו פנוי, רק כדי שחקלאי יממש את הסיכוי שאותו תאילנדי יחזור אליו, או תאילנדי אחר, הוא אל קולט אחר ותופס מקום, אני מבחינתי, חקלאי שיש לו ויזות פתוחות והוא בוחר מרצונו, לא לממש אותם, כי זה מרצונו, שיתכבד לפנות אותן ואחרי זה שיבקש, נדון בבקשה עוד פעם, הרשויות המוסמכות ידונו בכך, יש מספיק חקלאים אחרים שאין להם וויזות פתוחות וישמחו לקבל ממדינות מגוונות שניתן לקלוט באמצעותן, חשוב רגע שנבהיר פה משהו, מדינת ישראל חותרת לחתימה על הסכם בילטרלי, כצורך מצורכי השוק, חשוב רגע שנבהיר את זה, מדובר במשאבים אדירים שהמדינה משקיעה, בהתחייבויות שהפקידות והשרים הרלוונטיים מפקידים כלפי מקביליהם וכשנחתם הסכם ויש עובדים שמוכנים ומוזמנים להגיע היום, הם לא מוזמנים, רק בגלל שלא נפתחת בקשה, רק בגלל שאותו חקלאי אומר, בוא נחכה עוד קצת, בגלל שאולי שעד אז יפתחו לי השמיים מתאילנד ולגישתי ואני פונה פה גם לאוצר, שחקלאי שעדיין שומר לעצמו ויזה, כשהמדינה מספקת לו חלופה, שיתכבד לבחון את מתן ההטבה והפיצוי שהוא זוכה לו, כי אנחנו כן כמדינה מסוגלים לספק לו פתרונות ואני פונה פה לכלל המשרדים הרלוונטיים, או שישאילו, שיוותרו על המכסה שיש להם בעת הזאת, או שיואילו להתכבד ולהבין שהפיצוי שהם מקבלים יקוזז.

אדוני, אבל אולי לפני שמציעים צעדים דרסטיים כאלה, צריך איזושהי תקשורת יותר הדוקה, אולי משרד החקלאות יכול לדייק את זה, לתווך לחקלאים את החשיבות של הגשת הבקשה בפרק זמן מסוים, בכדי שהמדינה תוכל להיערך, אני יכולה לומר לך - - -

מגבלה של זמן.

לא, מגבלה שאתה לא אומר, הנה, היה ב-11 בדצמבר, ב-12 בדצמבר לא מלאת איבדת את המכסה, לא.

יופי - - -

רגע, לכן אני אומרת זאת בעיה אחת, יש הרבה מאוד חקלאים שהם במצוקה כספית מאוד מאוד גדולה והם לא בטוחים שהם יחזרו לאותם היקפים של עבודה חקלאית, בגלל ההפסדים הגדולים, או בגלל החוסר וודאות שלהם כלפי - - -

המצוקה הכספית לא קיימת.

קיימת, קיימת.

חשוב רגע שנבין, אני אסביר, אני אסביר למה, כי חקלאי שנפגע, קיבל שיפוי בין מלא, בגין הכנסותיו, לבין מלא-מלא בגין הפסד רווחיו, המדינה לא נטשה אותו.

--- אנחנו לא יכלנו לגדל בהם, זאת אומרת אני כרגע לא צריך את העובדים - - -

ההפסד הוא עתידי, לא היום, נכון?

לא, יש הפסד שהוא מידי, יש הפסד מידי, שטחים שאנחנו לא יכולנו היום לעבד אותם, נוצר מצב שאני גם לא יכול לחטאת אותם ולשתול מחדש ולכן אני זקוק לפחות עובדים בשלב הזה.

אין בעיה, תואיל בבקשה להחזיר את הוויזות, כי אתה לא זקוק להם.

לא, אז תיתן לי את האפשרות לקחת את העובדים על פי צורך ופתרת את כל הבעיה.

אתה מדבר כרגע על פתרון רוחבי שהוא לא מונח כרגע על השולחן, חשוב רגע שנדייק, בסדר? יש פה בקשה שהיא לא מן הדיון הזה.

הם אומרים למה צריך מכסות בכלל, אבל זו הסוגייה שדיברנו עליה - - -

או, או, בדיוק.

אבל אני רוצה לומר עוד משהו, הרבה מאוד מהחקלאים יודעים, או שמעו, או מקווים שהתאילנדים שעבדו אצלם יחזרו, חלקם חוזרים ובהיקפים גדולים ולכן - - -

זאת אומרת שהתאילנדים תופסים את החקלאים כבני ערובה.

אבל רגע, היושב ראש, אם אתה עכשיו מביא למישהו חקלאי, סתם בלי לפגוע פה באף מדינת יעד, בסדר? יש לו נשירים ואתה מביא לו הודים, הם לא יודעים לעבוד בענף הזה, הוא לא רוצה להשתמש בוויזה בשביל לתפוס את ההסכם החדש.

אתה יודע מתי אתה צודק, חבר הכנסת קרויזר, אתה יודע מתי? כשמגיע חקלאי ללשכה ואומר, אני זקוק בבקשה לקפסטי כזה וכזה, בתת ענף כזה וכזה, לא הגיעו בקשות בכלל, תבוא ותגיד, אני צריך כרגע, רק לנשירים, אנחנו עדיין לא בנשירים, כמו שאתה יודע, יותר טוב ממני, זה לפחות עוד חמישה-שישה חודשים - - -

לא של כולם, דרך אגב לא של כולם.

לא, לא, לא, אוטוטו גוזמים.

גוזמים, אבל זה עדיין לא.

גוזמים זה עבודה, אבל עוד אמירה, אני פגשתי חקלאי - - -

אני יכול להשלים את דבריי? חבר הכנסת רביבו.

מיד כשחברת הכנסת תסיים את דבריה.

אני פגשתי חקלאי, רביבו, שהיה לו עובד אחד תאילנדי אחד, משק קטן, הציעו לו עובד מהודו, הוא אומר, כל המושב תאילנדים, יש קהילה תאילנדית, אני אביא הודי, הוא לא יחזיק מעמד, הוא יברח, כי אין לו שום - - -

חקלאי לא זקוק לעובד בדרך כלל, הוא זקוק לקבוצת עובדים.

לא, לא, לא, יש חקלאים שיש להם עובד אחד, חקלאים קטנים במושבים במשקים יותר קטנים, לא משקים גדולים שאתה יודע - - -

ואם יבוא היום ישראלי עולה חדש והוא לא הודי והוא לא תאילנדי?

אז הוא לא ישן אצלנו, אבל זה ישן אצלו, הוא גר אצלו, בדרך כלל יש להם מגורים משותפים.

אני לא מדבר כרגע על מקרים פרטניים, ככל, חשוב רגע שנבהיר, מיד אורי היקר ימשיך את הסקירה ואת המענה לשאלה. חשוב רגע שנבהיר, המוצא שמדינת ישראל פנתה אליו להבאת עובדים זרים, שלא במסגרת הסכם בילטרלי הוא לא ברירת מחדל, הוא צו השעה, כפי שאפיינו שבאמת צריך ומצדיק והמדינה פעלה באופן נמרץ ובלתי רגיל, לפתוח את האפיק הזה, זאת אומרת זה לא נוצר משום מקום, היה צורך כזה, הייתה בקשה כזאת ומהרגע שנפתחה האפשרות להביא באופן פרטי, אין בקשה להביא באמצעות פרטיים, בוא נסגור את זה, בוא נבטל את המכסה הזאת, באו נחזור, אך ורק לאפיק הבילטרלי ונחכה, או עד ש- להבדיל הפריץ ימות, או עד שהשומר ימות, אבל בלתי מתקבל על הדעת, שגם פתחנו אפיק נוסף, שגם פקידים עובדים מסביב לשעון ואני אומר מסביב לשעון, אני מתכוון לזה, כי כשפקיד מדבר איתי בשלוש לפנות בוקר והוא אומר, אני חייב לסיים איזשהו דוח, כי אני טס כרגע לשדה, כי אני טס כרגע לפגישה בהודו, או באוזבקיסטן, או אני לא יודע מה, בשביל לפתוח את השערים ולגייס עובדים והעובדים קיימים ומבקשים להגיע בעת הזאת ואתם לא מושכים אותם, אתם חייבים לדעת שיש תמורה ויש גם תשלום בעד האגרה, אתם לא יכולים לבקש משהו ולא להשתמש בו ולהשאיר את המכסות אצלכם באופן בלתי מוגבל, כן בבקשה.

אני יכול להשלים?

כן.

אוקי, אז אני אשלים, קודם כל, אנחנו מעריכים מאוד מאוד את המאמצים הגדולים שנעשים, את העבודה של אדוני של יושב ראש הוועדה בכל הנושא הזה, את העבודה של רשות האוכלוסין, משרד החקלאות, כל מי שקשור בזה, אין שום ספק, צריך לקחת בחשבון שיש פה סיטואציה שהחקלאים לא היו אף פעם ויש כל מיני משתנים בתוך המציאות הזאתי, הקיפיה והיקפי פעילות שירדו ודברים נוספים. יש את הנושא שגם אמרה חברת הכנסת צרפתי, הנושא של עבודות מקצועיות, יש עבודות שאין מה לעשות, צריך את האנשים המקצועיים עצמם, הנושא של הפיצויים, אני יכול להגיד שעדיין החקלאים עדיין לא הגיעו לנושא - - -

סליחה, יש למישהו אמונה שאנחנו לא נקבל עובדים לא מקצועיים, שלא מגיעים מאזורים חקלאיים? אז מה זאת אומרת?

חלק, צריך לקחת את זה בחשבון, יש את הנושא של עדיין החלטת הממשלה, לחלוקה של 9,000 עובדים, לא בוצעה, ההקצאה הזאתי לא בוצעה עדיין, ככה שחקלאים שאין להם הקצאה, הם לא יכולים להשתמש בנושא הזה של בעובדים - - -

מר אורי היקר, אני מדבר אך ורק על חקלאים שיש להם מכסה פנויה ובוחרים לא להשתמש בה.

זה לא הרבה, לא הרבה.

לא הרבה? בוא נבדוק.

לא הרבה.

אם עזבו כעשרת אלפים, אנחנו נחסיר את מי שנקלט ושב, כל השאר פנוי, אלא אם כן, משהו לא נכון, תקנו אותי.

א', לא הגיעו עדיין מספיק.

לא, לא, לא, תבין רגע, חבר הכנסת קרויזר, מסביר לך אורי שאחת הסיבות זה שאין מספיק מכסות פנויות ועד שלא יגדילו את המכסות, לא יהיה ניתן להביא ואני אומר, תקן אותי אם אני טועה, עשרת אלפים זה מה שעזבו, נוריד מהעשרת אלפים את מי ששב וניקלט, כל השאר - -

אלף.

לא, יותר, אנחנו נשארים עם כמעט 8,000 מכסות פנויות שהיו מועסקות, היו מועסקות, תגיד עכשיו, כמו שאתה אומר שחלק מהחקלאים בשטחים מסוימים, לא עבדו אותם וכרגע הם לא צריכים, בוא נבודד אותם, בוא ניקח מה-7,800 800, בוא ניקח 1,800, מה עם עוד 6,000? אני רוצה שתממשו אותם כדי שתבקשו עוד, כי לי כן יש דרישה ממשרד החקלאות ועוד מעט אנחנו נעבור אליהם, שכל מי שהייתה לו מכסה של עובדים פלסטינאים והיום לא יכול לקבל אותם, שימירו אותם לעובדים זרים, זה עניין אחר, זה עניין אחר וזה סוגייה שאני מתכוון לגעת בה עוד היום, אבל בואו תראו לי באמת שבניקיון כפיים, אתם בנפש חפצה מעוניינים לקלוט עובדים בתוך המכסות הפנויות ותבואו ואנחנו לא נמצא לכם פתרון, אתם צודקים, אבל נתנו לכם פתרונות מגוונים.

השאלה אם החקלאי יוכל להגיד, עד עכשיו היה לו רק תאילנדים, הוא לא יודע לעבוד, כמו שאמרתי מקודם, עם סינים, הוא מוצא את עצמו בבעיה.

יש לי שאלה לחקלאים, האם יכול להיות מצב שמחכים לראות איך העובדים החדשים מגיעים, לראות אם הם מספיק טובים ואז, אני אגיד לך למה אני שואל, כי אם עכשיו היו לכם תאילנדים הם היו עובדים נכון?

כן.

הם היו עובדים, זאת אומרת צריכים אותם.

חלקם כן, חלקם לא.

על מנת שאתה תוכל לקלוט את העובדים ולכן ישנה בעיה כזאת, זה לא פותר את כל הבעיה, זה חלק מהבעיה.

אברהם דניאל, אפשרתי לך להתבטא, למרות שאתה לא ברשות דיבור, אבל אני מבקש ממך, לא להטעות את חברי הכנסת, אני מסביר שוב פעם, אני לא מסכים, אני מבקש לבודד את המקרים האלה שאתה מדבר עליהם, אני לא מבקש להכליל את הכול מהכול, אבל תענו להם בכפוף למה שאני שואל שאתם יודעים שזאת המציאות.

אני ברשותך רוצה להגיד מילה, בסדר? לענף הרפת. אני ליאור שמחה, מנכ"ל יצרני החלב. בענף הרפת משרד החקלאות קיבל החלטה, תאילנדי אחד, עובד זר אחד בכל רפת קטנה, גדולה, ענקית, אחד, ענף הרפת קיבל מכה מאוד מאוד קשה בשביעי באוקטובר, למרות הכול ואף על פי כן, חזרנו להקים את הרפתות וחזרנו בעזרת המון המון מתנדבים, חבר הכנסת המון מתנדבים טובים, להרים את השלטרים וראה איזה פלא, באמת בעזרת, כולם נכנסו מתחת לאלונקה והצלחנו לעשות את זה, התאילנדים ברחו ולכן יש פה שני מקרים, אחד זה המקרים של עוטף עזה, בעוטף עזה, בכל העוטף אין עובדים ואני בספק אם נצליח להביא בכלל עובדים, כי יש פיצוצים ויש מצב בטחוני מאוד לא פשוט ולכן, אני שם את זה רגע בצד, הדבר השני זה בכל הארץ, בכל הארץ משרד החקלאות קיבל החלטה, להגדיל שיהיה עוד תאילנדי בכל רפת, שיהיה שניים, לא אחד, החל מהשביעי באוקטובר, פתאום ההחלטה הזאתי נגנזה. עכשיו כולה ויזה אחת יש, אז מה אתה מבקש מאיתנו מהחקלאים, אתה אומר, לא, התאילנדי שברח לכם, תביאו מישהו אחר, מישהו לא מקצועי, עבודת הרפת זו עבודה מקצועית, תביאו עכשיו במקומו מישהו, תוותר על הוויזה שלך לתאילנדי, שאולי יש עוד סיכוי עוד איכשהו לחזור וזה באמת לא רציני לבקש מאיתנו דבר כזה ולהגיד לנו, למה אתם לא מגדילים את זה, אנחנו מתים להגדיל את זה, מתים להביא עובדים, לא נותנים לנו ולהגיד, לא, אתם צריכים לשחרר את הוויזה, האחת שיש לכם ובמה שאמרנו, לא נעמוד גם, אז זה פשוט לא רציני, זה פשוט חוסר הבנה של מה שקורה בשטח ואני אומר את זה בעיקר למשרדי הממשלה, לרבות האגרוסטדי שהנה יש - - -

טוב, שאלה יפה מאוד, הגיעה במקומה, אני מודה שבהתחלה לא הבנתי לאן אתה מכוון ואני שמח שאפשרתי לך לסיים את דבריך, השאלה הזאת מופנית למשרד החקלאות, עוד מעט שתענו, תענו גם על זה. טוב, אני כבר עם מסקנת ביניים ורמזתי לגביה, אני אומר אותה בדברי הסיכום שלי, אני אעבור נושא לעת הזאת ונדלג לענף הבניין, ידוע שנכון ל-14 בדצמבר, הוגשו 5,200 בקשות לקליטת עובדים חדשים, אני אשמח תיכף שהגברת ארן תעדכן אותי לגבי עם נתון חדש היא מסמנת לי, רובם מהודו, סרילנקה, אוזבקיסטן וטורקיה, בתוכם יש גם את חברות הביצוע ואני תמיד מבקש לבודד את חברות הביצוע, זה אירוע אחר לחלוטין, בוודאי ובוודאי אם מדובר מטורקיה, אני מדגיש, אגב, גם עם סין, אבל לא ניגע בזה כרגע. את רוצה רגע לעדכן אותי הגברת ארן, אם המספר גדל?

המספר גדל, הוא עומד על סביב ה-8,000 ממה שאנחנו מבינים, אבל נכון למה שרשום אצלנו במשרד, מה שיש לי ברשימות זה סביב ה-2,000 בסרילנקה, סביב ה-2,000 בהודו וסביב ה-3,000 באוזבקיסטן, אז זה מעל ה-5,000 של ה-14 ואנחנו גם מאמינים שככול שנתקרב למועדים זה יעלה ובהיבט הזה של שיתוף עם המספרים שאנחנו מקבלים מהרשות אז זה המספרים פחות, או יותר כרגע ואנחנו חושבים שזה גם יעלה.

רשות האוכלוסין המספרים האלה אמביוולנטיים מול מה שאתם מכירים?

כן, אנחנו עושות הערכת מצב אחת לשבוע, יחד עם התאגידים, משקפיים גם את הנתונים לכולם.

אוקי, זאת אומרת שזה עומד על 8,000.

זה פחות או יותר, צפוי שמהמיונים יהיה איזה נשל מסוים, אבל אני לא חושבת שמאוד מאוד מהותי, כי על פניו, העובדים שמגיעים במסלול הזה, מראש נדרשים כבר להיות עם מקצועיות מסוימת, אז אנחנו מאמינים שיהיה בסדר. יש ברגעים אלו ממש את המשלחת של ההתאחדות באוזבקיסטן ולכן המועד הוא כרגע לא סופי, חלוט, הוא תחילת השבוע של ינואר, אבל אנחנו מאד מקווים, בתום השבוע הראשון של ינואר, כבר להיות אחרי שמיינו את המספרים האלה ואולי יותר, אנחנו מקווים ליותר. תאגידים עובדים כדי להגיש עוד שמות לקראת המיונים וזה המטרה.

כל ה-49 חלק מה-8,000?

לא כולם, לדעתי, אני לא יודעת את הפילוח הזה, אני יכולה לבדוק אותו, אני לא רוצה לשלוף מהבטן, אבל יש לנו אקסל ענק, ארוך, בכיף אפשר לחלוק אותו.

אני מבין.

אני אגיד רק משהו על חברות הביצוע, שמתוך ה-500 שנכנסו, זה לא נראה לי כל כך, כי זאת אומרת, זה פרויקטים שכבר הוגשו, נבחנו במשרד, זה חלק מאיזה משהו רציף ולכן זה באמת אירוע נפרד.

האם המשרד בוחן את המשך התקשרות חברות הביצוע ממדינות שאינן תומכות ישראל, בעת הזאת?

מה הכוונה?

טורקיה, יש חברת ביצוע ידועה מטורקיה שמבצעת פה עבודות, אני לא מתכוון להפסיק התקשרות איתה בעת הזאת, אבל אני שואל אם אתם בוחנים, מתן התייחסות לפתיחת פרויקטים חדשים במעורבות חברת הביצוע הטורקית בעת שהם - ?

אז אני אגיד, זה לא עניין של התקשרות, זו כמובן בקשה שהיא להיתר, היה פה איזשהו שיח ביננו לבין רשות האוכלוסין לגבי אורך זמן ההיתר של החברה, אנחנו מבינים שזה צפוי לפוג כנראה בסוף השנה הנוכחית ואנחנו גם לאור המצב הנוכחי ובכלל, נרצה כן לראות איך אנחנו מאריכים את הרישיון, אנחנו לא מדברים על הגבלה של היקפים כרגע, בשלב זה יש לזה מכסה מגודרת, מדברים על המשך הפעילות של הכאן, אנחנו לא רוצים לאבד את העובדים שכבר עובדים ואת הפרויקטים שכבר רצים.

לא, אני לא דיברתי על פרויקטים רצים, לכן אני ביטלתי את זה מראש ואני ביקשתי לדבר אך ורק על ההמשך.

כן, לגבי אפיקי פעולה נוספים ועובדים מטורקיה, אני חושבת שזה דיון ששווה כן לקיים אותו, אני מבינה את האתגר פה, אבל מבחינת תקן של בנייה, זה עובדים מיומנים.

אין שאלה, אבל עדיין יש איזושהי משמעות לרוח הציונית ולגאוות היחידה שלנו, כמדינה שיכולה להרשות לעצמה, גם בעת הזאת, אולי דווקא בעת הזאת, לבחור מי הם החברים שבאמצעותם היא רוצה לממש את חזונה.

אני לא חולקת, אני אומרת, נכון לעכשיו, אנחנו שמים את רוב יהוונו בשלושת המדינות האלה, התקיימו בהם מיונים, אנחנו נקווה להביא מהם מספר גדול וכמובן שאנחנו פועלים במקביל, לראות איפה עוד יש פוטנציאל, אנחנו מקבלים את השמות בעצם שמגישים התאגידים, אנחנו מנסים לקדם מתווה שאדוני מכיר ובהמלצתו גם התחלנו לגבש אותו ואנחנו מקווים שזה יניב עוד פירות.

אוקי, את יודעת אגב, לחלק לי את הכ-8,000 כמה מהם –

אני יודעת כרגע מהמספרים שיש לי שאני אמרתי לך, 2,000, 2,000 וכ-3,000, ה-8,000 זה מספר שאנחנו יודעים מישי, אבל יש לי את הפילוח ממש פה לנגד עיניי.

8,000 כולם פרטיים?

כן, כן.

כן, פרטי.

זה הבקשות שמגישים אלינו, אנחנו בודקים ומעבירים למשרד –

זה המסלול הפרטי.

מה אחוז האישורים שאתם נותנים גברתי?

כמעט כולם.

כולם, אוקי, האם אתם מסכימים לבחון אפשרות להגדלת המכסה?

אמרנו שאנחנו שנייה נבין, שאנחנו מצליחים באמת לעמוד ביעד ואז כן, חד משמעית.

אני חושב שאמנם לקח המון זמן להניע את התהליך.

בגלל המיונים שזה מורכב.

לא בגלל המיונים שזה מורכב, היו עוד כמה שיקולים ואם תודה לאל, אנחנו עומדים, אפילו אם התחלנו מאוחר בפרק זמן קצר, מאז שאנחנו מעורבים גם באופן מאוד מאוד חודרני, מול הגורמים הרלוונטיים ואנחנו לא מוותרים להם, אז לקח זמן, אבל זה הניע, אז אם בפרק זמן קצר, יש מיצוי של 80 אחוז, האם נשקלת מצדכם האפשרות גברתי, להגדיל את המכסה להבאה באופן פרטי?

כן, זה דיון שכבר הצלנו בתוך המשרד כן מתנהל, אמרנו שאנחנו נערב את השותפים כשנראה, אנחנו בשיח עם הרשות, אבל שאר השותפים הממשלתיים - - -

אז מתי יגיעו ראשוני אחרי המיונים?

אז מבחינתנו המיונים מסתיימים, כמו שאמרתי - - -

את יכולה להסביר רק תהליך של מיון, איך זה מתבצע, כמה זמן זה לוקח?

כן, אנחנו יכולים למיין באתר עד 500 עובדים ביום, אז אם לצורך העניין יש בהודו 2,000 המספר מובן, זה ייקח סביב הארבעה ימים של מיונים, חוץ מזה שהם יצטרכו לבוא אחר כך ולהראות תצהירים רפואיים ובריאות וזה דברים נפרדים, בתוך המיונים עצמם - - -

ואני מלין על כך, כשאת סוקרת בפניו, ספרי לו את גישתי שעדיין לא מתקיימת.

באיזה היבט?

שהוצאת אישור תעודה רפואית ותעודת יושר, תעשה כצעד מקדים ולא יחכו עד לאחר מעבר הבחינות, אם אנחנו יודעים שהמעבר בבחינות הוא באחוז גבוה מאוד, אם ניקח את מולדובה כדוגמה שיש 90 אחוז מעבר במיונים, מה הטעם לחכות עד אחרי שבנאדם עובר מבחן כשהוא מגיע כבר כמקצועי למבחן, כדי להגיש בקשה לתעודת יושר ותעודה רפואית, שאנחנו יודעים שהתהליך הזה הוא ארוך? אני מעדכן אותכם כאן, שבשיתוף פעולה עם משרד החוץ ועם רשות האוכלוסין ובאמת בחבירה מרוכזת, פניתי לגורמים הרלוונטיים בהודו, באמצעות שגריר ישראל בהודו שפועל באופן יעיל, רציני וחרוץ והוא הצליח לסכם איתם שמתוך המתנה מטורפת של המון המון זמן להוצאת תעודת יושר, עד עשרה ימי עבודה, תונפק תעודה, עדיין זה הרבה זמן, אגב, יש גם עשרה ימי עבודה להוצאת תעודה רפואית, תארו לעצמכם שכשבנאדם עובר את המבחן בהצלחה, הוא ניגש להוציא תעודת יושר ואחרי שהוא מקבל אותה, הוא ניגש להוציא תעודה רפואית, זה לא נורמאלי, נכון? בדיוק על אותו משקל, אני מבקש לדעת ואני שואל פה את התאגידים, את מר אלדד שנמצא איתנו בזום, מה הסיבה שאתם עדיין לא נענים לדרישתי המינימלית?

שלום לכם, אז ככה, קודם כל בהמשך, כמה חידודים ואז אני אתייחס לכל מה שאתה צריך אלי. לגבי הנושא של, מיכל נתנה נתונים מדויקים, אנחנו בעזרת השם, עד סוף השבוע הזה כבר, נגיע ל-10 אלפים עובדים, אני יודע שכבר בקנה יש הרבה עובדים שנמצאים עכשיו ביחד בקבלת שמות בפוש, בעיקר מהודו, רוב העובדים יהיו מהודו, הודו וסרילנקה מובלים, אוזבקיסטן כמובן דיברו, אנחנו לא קיבלנו עדיין מועד. יושב ראש הוועדה רביבו, אני מאוד מבקש, משרד השיכון יודע, דיברתי עם פרטוש ומיכל הנהדרים, הם צריכים להעביר לנו את המועדים של המבחנים, כל תאגיד חייב לקבל את המועדים של המבחנים - - -

זה יוצא היום.

היום יצא, שיגיעו המועדים של המבחנים, כדי שכל תאגיד יידע בצורה מסודרת, קיימנו היום ישיבת זום עם כל התאגדים, אנחנו גם ואת זה אני צריך את העזרה מכבודך, את הנושא של הוויזות, אנחנו לא רוצים שיהיה לנו מעצורים, לפתחם של רשות האוכלוסין, אנחנו גם מקדמים עוד תהליך שאנחנו הולכים להביא דרך חברת נסיעות שעובדת עם הממשלה, אמסלם טורס, חברה מאוד גדולה ומוכרת, שהולכת לעשות לנו טיסות צ'רטר לארץ, אנחנו גם מתארגנים עם טיסות צ'רטר שהעובדים יגיעו במהירות, מיד אחרי שהם מקבלים את האישור - - -

איזה אישור מר ניצן?

אשרה אני מתכוון, את הסטמפה שהוא יכול להגיע, צמוד לאישור רפואי ולאישור של המשטרה ולקבל את האישור הרשמי שעובד יכול להגיע, אנחנו בעצם, הפעלנו כבר, אמסלם טורס הפעילה כבר את האנשים שלה, מול גורמים ישראלים התאגידים ומצד שני מול גורמי חו"ל ובעצם, אנחנו נתקוף את זה שהכסף יעבור מיד לחברת הנסיעות וחברת הנסיעות כבר תתאם מול התאגידים ותמלא מטוסים כדי שהעובדים האלה בינואר כבר יהיו בארץ. החסם שאני מבקש מכבודך לעזור לנו, זה הנושא של הקונסוליה, שלא נצטרך, כמובן העובדים יצטרכו לעמוד בתור בקונסוליות במדינות השונות, זה יכול לעכב, צריך לעשות להם וויזה קבוצתית, או לתת להם את הוויזה בארץ, אבל צריך לשים את הדעת, אם הדבר הזה יתבצע והכול יעבור והכול עבד יפה מאד, אני חייב לציין, גם את התאחדות הקבלנים שעבדו נהדר ורצו ועשו את ההכנה של האתרים והשת"פ שהיה איתם והנושא הזה של החטיבה של הרשות שבעצם, קיבלה ברשות ישי שקיבלה את החומר ונתנה לנו את האישורים, הכול עבד בצורה של שעון שוויצרי. אנחנו צריכים באמת, לסיים את הדבר הזה. אני רק מציין, תראו כמה הליך כזה שעובד מסודר, לא נברך על המוגמר עד שהוא לא יסתיים, אבל אנחנו מדברים על שלושה שבועות, שבאים תאגידים הם ידעו יחד עם התאגדות הקבלנים, כמו סרט הכי טוב בעולם, שבעצם למדינה שהיא באה ומביאה בהסכם בילטרלי, לוקח שנה כדי להביא עובדים לארץ ופה בשבועיים וחצי, הדברים בוצעו ויש 10 אלף עובדים מוכנים ואנחנו כבר פנינו, במידה ויאשרו לנו עוד מכסה, להתקדם הלאה. צריך לתת את הדעת, כבוד היושב ראש, לנושא של המיונים, המיונים הם חשובים, אבל צריך למצוא איזה מנגנון, אולי שהתאגידים יהיו אחראים גם - - -

סליחה שאני קוטע אותך, כי זו שאלה הבאה שאני מתכוון לשאול אותה. מאז הקורונה משהו מהזיכרון שלי נפגע ואתה שאלת הרבה שאלות וביקשת גם בקשה, אני עוד עלול לשכוח אותן, אז אני אתחיל רגע עם הבקשה שלך, אתה העברת בקשה כרגע, לעניין הסיוע הקונסולרי, אני יודע שיש כוונה לבחון אפשרות להוצאת וויזה קבוצתית, מיד אנחנו נקבל לכך התייחסות מהגורמים הרלוונטיים, אבל עכשיו אני אתייחס רגע לשלל השאלות שלך, אתה שאלת הרבה שאלות, אבל עדיין לא ענית לי על שאלה אחת שלה, איפה ההוגנות? אני שאלתי, מה הסיבה שחרף כל ההפצרות שלי, במספר הזדמנויות, שהליכי הוצאת תעודת יושר ובדיקות רפואיות תקינות, יחלו מהשלב שרשות האוכלוסין מאשרת, ברמה העקרונית את העובד, שזה כאמור הרבה הרבה לפני המיונים.

אז אני אענה, החברות בחו"ל באופן עקרוני, הרי אנשים צריכים לעבור את המיונים, יכול להיות שאנשים מסוימים, או חלק מסוים - - -

דיברתי על זה, מר ניצן דיברתי על זה, אם אנחנו לוקחים - - -

אפשר אדוני, אין שום בעיה לעשות את זה מיידית, להביא את האישורים עכשיו, אני יכול לבקש מהתאגידים מיידית היום, להמציא כבר מיידית שלא יעכב, כבר לפני המיונים, שיוצאו כבר כל תעודות היושר והתעודות הרפואיות.

אני מודה לך, אני מבקש לקבל את התגובה בפועל של כלל התאגידים ולקבוע מעכשיו נוהל, ידוע הרי שרשות האוכלוסין, כחלק מההתגייסות המדהימה שלה לטובת הצלחת הנושא, הגבילה את עצמה בעד 48 שעות, מרגע הגשת השמות של הפוטנציאלים, עד שהיא משיבה ואתה וכולנו יודעים שעומדים בזה הרבה פעמים, עוד לפני שהם מיצו את ה-48 שעות האלה, מרגע שמתקבל האישור העקרוני, אני מבקש שמיד בסמוך לזה, תצא הוראה לאותם תאגידים מקומיים, לשלוח את המאושרים, על ידי רשות האוכלוסין, גם להוצאת תעודת יושר וגם לטיפול בקבלת תעודה רפואית תקינה.

יבוצע, יבוצע.

יופי, אני שמח, חשוב מאוד.

אני רוצה להעיר עוד משהו, קודם כל, אני רוצה להגיד לך תודה, חבר הכנסת רביבו, על הנחישות בכל התהליך הזה של הליווי של הכול התהליך של הגיוס של העובדים, אני חושב שחלק גדול מההצלחה בתהליך נזקף לזכותך, המרץ והאמביציה, והראיה והירידה לפרטים, אז קודם כל , אני רוצה להגיד לך תודה.

זו חובתי.

ודבר נוסף אחרון זה הנושא שאני רוצה לכוון, לבקש ממך לפעול, כמו שאתה יודע, החלטת הממשלה מדברת על 50 אלף עובדים, אנחנו נמצאים היום ב-22 אולי, 21 אלף עובדים בארץ, אם בעזרת השם, שיגעו ה-10 עובדים נוספים, אנחנו נגיע ל-30 ואז נצטרך להזמין עוד 20 אלף, עכשיו, גם אם זה יהיה בבילטרלי וגם זה יהיה דרך החלטת ממשלה נוספת, להביא עוד עובדים, התאגידים צריכים לקלוט את העובדים האלה ולקלוט אותם לשורותיהם ולהעסיק אותם. היום המכסה המקסימלית לאחזקת עובד זה אלף עובדים, אז פעם אחת אני מבקש מכבודך להוביל, כמו שמשרד הפנים, לאפשר גידול לתאגיד שמגיע לאלף עובדים, לאפשר לו גידול לעד 1,500 עובדים, זה גם דרך אגב האישור שיש לחברת ביצוע, 1,500 עובדים.

1,600.

1,600 ודבר נוסף שאני מבקש מכבודך זה הנושא של הערבויות, כמו שאת היודע הבנקים היום, לא נותנים כספים בכלל, לא מאשרים היום כספים והוצאות והיום כל תאגיד שרוצה להגדיל את המכסה שלו, לקלוט עוד עובדים, צריך ללכת לבנק ולבקש 9,000 שקל לעובד ערבות וצריך להעמיד בטחונות של 50 אחוז, פניתי גם לענבל משש בעניין הזה, היא הפנתה אני יודע לגורמים במשרד העבודה, על מנת לבחון את זה וצריך לזרז את זה, כי דבר כזה ישמש כמעצור באפשרות של התאגידים לקלוט עובדים נוספים, ערבויות נועדו להבטיח את השכר של העובד וצריך פשוט להקטין את העלויות עד סף מסוים ומעל אלף עובדים, מי שמבקש להגדיל, לא הולך לבקש ערבויות נוספות, כי זה חסם מאדו גדול באפשרות של התאגידים לקלוט עובדים נוספים.

אוקי, אז מיד הגורמים הרלוונטיים יענו, אגב, אני שואל אותך, איך התאגידים מתארגנים לקראת קליטת לינה ומגורים של אותם 10 אלף?

אין שום בעיה עם זה, אנחנו כבר מאורגנים הדברים האלה, הרבה תאגידים הכינו כבר מגורים בדירות מסודרות, פנו לגורמים מקצועיים שמטפלים בנושא של הדיור וגם כמובן, לבעלי דירות פרטיות, אין שום בעיה היום לקלוט עובדים, למרות הנושא הזה של המחסור בדירות ושכירות, אנחנו מאורגנים לקלוט היום סך הכול 50 אלף עובדים ולסדר להם סידורי לינה מתאימים, יש היום מתחמים של מגורים שהרבה הרבה חברות שכרו והעמידו מתחמים של מגורים ברמה מאוד מאוד גבוהה של דירות באזור המרכז, אחד מהמתחמים האלה, אפילו אני כבר דאגתי לתאגיד שלי כדי לקלוט, דירות ברמה מאוד מאוד גבוהה, דירות חדשות, צבועות, יפיפיות שאפשר להכניס אליהם עובדים.

מה ממוצע עובדים בדירה?

החוק של עובדים זרים מדבר על דירה של שלושה חדרים, מקסימום שישה עובדים ובדירה של ארבעה חדרים שמונה עובדים.

שניים בחדר.

זה מוגדר במטרים ובכמויות, יש נוהל עובדים זרים שמגדיר היום את כל הנושא הזה של מה מותר ואיך דירה צריכה להיות.

הדירות בהכרח נמצאות בסמיכות לאתרי בנייה, או שיכול להיות ששפי פז, לדוגמא, נאלצת להיות הקליטה שלהם.

לא, אז יש שני אופציות, או שהעובדים מגיעים, העובדים מקבלים מהתאגיד חופשי-חודשי, כרטיס אוטובוס, זה במסגרת מה שהעובד מקבל, חוץ מהדירה, הוא מקבל גם חודשי-חופשי מהתאגיד והעובד תמיד מקבל דירה במרחק חודשי-חופשי, או שהוא מקבל אופניים שהוא מקבל מהתאגיד, או שהוא נוסע באוטובוס חודשי-חופשי, אם במקרה התאגיד לא הצליח להשיג דירה במרחק סביר ממקום האתר, אז הקבלן לוקח על עצמו לעשות הסעה, מהדירה ועד לאתר וחזרה וכמובן, מתקזז עם התאגיד במחיר תמורה שהתאגיד גובה ממנו, אז הוא מקזז בעצם את עלות הנסיעות מהמחיר ואז זה נופל בעצם, על הקבלן, זה נעשה בהסכמה חוזית בין הצדדים.

הבנתי, מה אחוז הדירות לדוגמא שנמצאות בדרום תל אביב, באזור התחנה המרכזית הישנה ודומיה?

כמעט ולא לוקחים דירות באזור הזה, זה דירות במצב חדש, היום רוב הדירות נלקחות בפריפריה, בבת-ים, בחולון, בפתח תקווה, ברמת גן, אבל פחות באזור דרום תל אביב, היום אין לנו כבר - - -

אלדד, ממתי פתח תקווה זה פריפריה?

פריפריה לתל אביב.

הבנתי, פריפריה לניו-יורק אולי.

טוב, אנחנו מיד נמשיך איתך, אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לחברי אלון שוסטר.

כן, אני רוצה קודם כל להגיד לך אדוני היושב ראש, יישר כוח ענק על המחויבות, וועדה שיש לה השפעה אדירה וכמובן הלכה והתגברה בחודשים האחרונים. ממה שאני מבין, הפער שהוא זועק לשמיים, בין החוסר לבין השימוש באפשרות והזימונים המעטים, נובע באמת, מאיזה סוג של, לא רוצה להגיד קיבעון, אבל אמון אמונה, או התרגלות לאותם עובדים שמכירים וציפייה שהם, איך אומרים היום בהקשרים אחרים, שישובו במהרה אלינו, זה העניין ואני מקווה שלא נגיע למצב שבו המציאות תאכזב את החקלאים והם יצטרכו לנסות את האפשרויות הפחות טובות. מה שכן, אומרים לי מקורותיי, שזה באשר לוויזות הקיימות, לגבי התוספת, כמובן שאם תהיה תוספת אז יהיה יותר הגיוני לצפות שמיד ישתמשו בה.

מתי אבל?

אז אני אומר, אם תהיה תוספת - - -

כשנצליח לעודד את החקלאים, לממש את המכסות הקיימות כיום שלא ממומשות, נוכל לפנות הלאה, אנחנו לא יכולים לדלג על זה חבר הכנסת שוסטר, לא יכולים.

אז פה אנחנו בבעיה, המציאות בבעיה - - -

אגב, אני מפריד רגע את עניין הרפתות, לא שייך, הרפתות זה עניין שצריך עכשיו להתייחס אליו, אבל כלפי כל השאר ואני מפריד גם את אלה שכרגע לא יכולים עכשיו לאבד - - -

הנושא של הפלסטינאים, כבוד היושב ראש.

אני כבר אמרתי שאנחנו נוגעים בזה כבר היום, אבל בואו נחלק רגע, יש את מי שמנוע מלאבד כרגע ולא רוצה לבזבז את המכסה שלו, נשאיר את זה רגע בצד, יש את הרפתות שצריך להתייחס אליהם בנפרד, הם אכן חקלאות, אבל זה ענף שנפגע באופן חריג ולא מקבל באמת את המענה כנדרש, יש את הפלסטינאים ויש את כל היתרה שהיא הרוב, שמי שיכול וצריך היום להשתמש במכסות פנויות ולנו יש כמדינה דרך לתת מענה הוגן ומהיר ומידי אפילו, אבל מבחירה שלו, הוא לא עושה בזה שימוש, עליהם אני מדבר.

נכון, אני רוצה לשאול רק דקה, רק להציע בצניעות, יתכן ומה שצריך זה להוסיף, לא 10 אלפים, אבל אלף חדשות, לראות אם זה נתפס ולקיים שיח - - -

קח תשתמש רגע ב-5,000.

לא, אני יודע שיש לי 10 אלפים, אבל החבר'ה רוצים חזרה את התאילנדים שהם מכירים.

אני אומר, ברור לך הרי שאם מגיע חקלאי ואומר, יש לי עשר וויזות, חמש פנויות, קלטתי עכשיו את כל החמש שהם לא מתאילנד ועכשיו השוק התאילנדי נפתח מחדש ואני צריך הגדלה, המדינה לא תפנה לו עורף, כי הרי כולנו מבינים ואתם צועקים את זה עוד לפני המלחמה, שיש צורך עוד לפני המלחמה, אתם מבינים שלא יהיה מצב שיהיה היתר, כי בכל מקרה יצטרכו עוד.

אז החשש הגדול, רק שהדילמה תהיה מובנת, החקלאי נמצא במציאות של אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי, זאת אומרת שאם הוא משתמש במכסה הקיימת, אז יתכן והוא יעשה טעות לטווחים ארוכים, הוא יקבל עובדים לא ראויים ואם הוא לא יעשה את זה אז הוא יישאר בלי כלום.

אבל עובד לא ראוי, בכל מקרה לא יישאר אצלו, זה לא רלוונטי, כי גם תאילנדי שמגיע לא ראוי, לא יישאר אצלו, זה לא רלוונטי, זה לא אומר שהוא מפסיד את זכות השימוש שלו.

אדוני, אפשר לפתוח מכסות ללא הגבלה.

אני מציע פתרון, אני מציע דבר מאוד פשוט, חקלאי שמנצל את המכסה שלו, לתת לו מיד את התוספת של העובדים הזרים, מאוד פשוט, בוא נעודד גם את החקלאים, אם אני דוגמא חקלאי, יש לי תשעה וויזות, אני משתמש בתשע וחסר לי עובדים, תשלים לי את המכסה.

אני מחזיק בגישה הזאת, אני איתך.

אם צריך.

כן, כמובן, זוהי עמדתי, אני אשמח לשמוע את עמדת גורמי המקצוע.

אז אני מבין ממה שאמרת כעת, שהבעיה שלכם זה הפחד מאיזה עובדים יגיעו אליכם עכשיו מסרילנקה, אז תגידו את זה, למה אתם לא אומרים את זה? שאלתי את זה לפני חצי שעה, אתם התפלפלתם, תגידו, אנחנו צריכים חודש, לראות איך ה-300 ומשהו עובדים האלה עובדים, איך הם ואם הם טובים, אנחנו נביא עוד.

נכון, גם ממדינות אחרות, חבר הכנסת דוידסון.

אז תגידו את זה שיידעו את האמת, כי איך אתם נראים, אתם נראים עכשיו מהצד, אם אני בא מהצד, ככאלו שבכו, בכו, בכו, עכשיו נותנים לכם ואתם אומרים, לא, אני לא צריך, ככה זה נראה.

אני מקבל, תקשיב, מה שאתה אומר, ישנם כאלה חקלאים, באמת שיש להם את הפחד לקחת אחרים, יש גם כאלה, אבל לא כולם כאלה, לכן אני בא ואומר דבר מאוד פשוט, חקלאי שלא מנצל את המכסה שלו במלואה, מיד תיתן לו את התוספת, אל תעכב אותו ואז אתה מעודד גם את זה וגם את זה.

טוב, אוקי, אנחנו חזרנו לחקלאות, רק כי חברי היקר אלון ביקש רשות דיבור, אבל עדיין לא מיצינו את ענף הבנייה, אנחנו נחזור לחקלאות כמובן. אני מבקש לדעת בבקשה, משרד השיכון, האם נבחנת אצלכם, האפשרות למיין עובדים לפי ניסיון תעסוקתי וקורות חיים ולא בהכרח למיין אותם פיזית ולצד זה, אני מבקש לדעת, מה עמדת משרד המשפטים ולדעת האם מקובלת עליכם הגישה שהתאגידים שהם אלה שמעסיקים אותם, יצטרכו להסתמך אחד על השני, כי תאגיד שמביא, לא בהכרח הוא התאגיד שיעסיק אותו לאורך כל התקופה.

אז אני אתחיל עם השאלה הראשונה, קודם כל, אנחנו כן בחנו את הנושא הזה של יכולת ההבאה שהיא, שוב, גידרנו את זה במדינות מסוימות, לא רשמנו רשימה, אלא אנחנו רוצים להגיד שיש שיקול דעת במדינות מסוימות, במקומות שבהם אנחנו רואים שלאור לוחות הזמנים בחירום, יהיה קשה לייצר בהם מיונים באמת ושהכוח עבודה המקומי האפשרי הוא מיומן מקצועית, ללכת למתווה כזה שמאפשר בעצם, הקלה על הנושא הזה של המיונים הפרונטליים ובחינה של מסמכים רלוונטיים, המלצות ממעסיק, קורות חיים וכדומה.

אוקי.

הנושא הזה נידון, קיבל את אישור הרשות, קיבל את אישור משרד העבודה ובאמת היה לנו ביומיים האחרונים איזשהו שיח עם משרד המשפטים, אבל אני מבינה פה הוא נפתר, שאלו אותנו כמה שאלות, ענינו כמה תשובות ויש אישור והנה לינה פה מחזקת אותי מאחור ובקיצור אנחנו - - -

לינא זה דיון רביעי שלנו ביחד היום, לא? אולי בגלל זה את לא מושכת כבר את המיקרופון.

אין מספיק, אין מספיק.

טוב.

בכל אופן, אנחנו באמת, ניקח את זה בשני הידיים ונרוץ להגדרה של איזשהו נוהל מסודר. אני כן רוצה להגיד וזה גם משהו שנאמר, להדגיש גם לידי משרד המשפטים, דרך המלך היא מיונים, אנחנו מאמינים בכלי הזה מאוד, ביכולת שלו להביא כוח עבודה.

אפשר להתחיל כפיילוט.

אפשר להתחיל כפיילוט, אנחנו כן לומדים גם ממה שקורה עכשיו, אני רגע אגיד, מהשלושה מיונים הגדולים האלה. מה שאלדד הציע שזה יהיו מיונים, שחברות כוח האדם עושות מיונים בעצמם, זה אירוע שאני לא יודעת עדיין להגיד עליו, זאת אומרת צריך לחשוב עליו, אבל אני כן אגיד שאנחנו כן לוקחים בחשבון הרבה דברים שעלו פה בוועדות לאורך הדרך, כרגע רצים מהר מהר כדי להביא את העשרת אלפים האלה, אנחנו כן נשקול לחזק את המסלול הזה, אם אנחנו רואים בשעת החרום שאנחנו מצליחים במסלול הזה להביא ויפה ואנחנו כן נשקול עוד אפיקים, חד משמעית ולאפיקים שאושרו, אנחנו נרוץ.

טוב, אז אם את כבר ברשות הדיבור, אני אנצל את זה לעוד שאלה שניים, בסדר?

אין שום בעיה, אני רק אומרת, אני לא נמניתי מראש, אבל אני בארבע גם צריכה לצאת, אני מתנצלת.

לא רק מי שביקש.

ביקשתי, יש לי עדים ובכתובים, אבל יש פה צוות שנשאר.

הכול בסדר. בדיון האחרון שאירחתם אותי אצלכם, העלינו כמה סוגיות שעדיין נמצאות בהתהוות ובתוכן האפשרות שאנחנו, שהמדינה מכריזה על מיונים במדינה מסוימת, במועד מסוים ואז כלל התאגידים יוכלו להירשם ולהציע ולא בשיטה ההפוכה, כפי שעובד היום, א', לדעת מה קורה עם עבודת המטה בבחינת ההתכנות הזאת? ושאלה שנייה, לעניין הפחתת המגבלה של האלף נרשמים שדיברנו על זה חזור ואמור ושלשום קיימתי עוד שיחה עם המנכ"ל שלך בנושא הזה.

אז אני אגיד שאני חושבת שהמתווה שאנחנו רצים עליו עכשיו והוא קיבל את ברכת הדרך של משרד המשפטים, דווקא יכול לתת מענה טוב, במקומות שבהם אנחנו לא נצליח להגיע לאלף, לתאגידים שיש להם מספר מסוים קטן, מצומצם של עובדים ממדינה מסוימת. אני רק אסביר מה הרציונל באלף, לא ביקשנו שתאגיד יגיש אלף זה ברור - - -

אי אפשר, אין.

לא, גם זאת לא הייתה הציפייה.

כי גם טכנית זה לא יכול להתקיים.

לא וזה גם לא הייתה הציפייה, הציפייה הייתה שתאגיד יגיד, אוקי, אני יודע להביא מפה, פה, פה, פה, יעביר שמות ואז כשמצטברת לנו מסה קריטית של שמות, זה לא זה, אנחנו רצים ועושים שמה מיונים, זאת הייתה מטרת הרעיון, אוקי? אנחנו מבינים שיש תאגידים שמבחינתם, יש פה אתגר, הם לא יגיעו לאלף עם שותפים נוספים ולכן במתווה הזה שאנחנו מדברים עליו, אנחנו כן חושבים שזה ייתן מענה בצורה הזאתי, זאת אומרת, זה לא צריך להוריד בהכרח את האלף, האלף והרעיון של המיונים הוא, אני צריכה להגיד זה אתגר במדינה שבה לא היה אתרים קיימים וצריך לשלוח שליחות שתיסע, אנחנו פה באיזשהו תהליך, עושים את זה מהר ככל הניתן, אבל זה עדיין משהו שחשוב לנו לשמר אותו, בטח כשאנחנו מצליחים לראות שיש מדינות שבהם יש ממש פוטנציאל גבוה וזה לא תאגיד אחד, או שניים ששולחים לנו רשימות, כי זה לא אפשרי, אלא הרבה תאגידים, ככול שמבינים שאנחנו מסמנים להם יד ואלדד התייחס לאוזבקיסטן, אוזבקיסטן ייסגר, זאת לא שאלה, מתי ואיזה יום מדויק, זה קשור עכשיו במשא ומתן על האתר, בסדר? אבל זה ייקרה.

אני יודע. אוקי, טוב.

היא לא הסבירה אבל מה המתווה, חוץ מהאלף?

האופציה הייתה על בסיס עובדים שאנחנו יודעים שהוגדרו כמקצועיים, יש להם קורות חיים, יש להם אישור העסקה.

המספר, אני מדבר על המספר.

מבחינתי גם כאלה יכולים להיות, אם זה ממדינה טובה ויש את ההוכחה, זה יכול להיות גם 200-300 עובדים, לא חייבים להיות מיונים זו הכוונה במתווה הזה.

אוקי.

המתווה החלופי שנבחן הוא שלא יהיו מיונים בכלל.

לא, שהמיונים לא יהיו פרונטליים.

שלא יהיו פרונטליים שלא יצטרך לצאת צוות ולבחון אותם, אם לדוגמא עכשיו מגיע דניה סיבוס שבונה ברומניה ויש לו עובדים שעובדים אצלו שלוש שנים, אלה עובדים טובים, אני ניסיתי אותם, הם טובים לי, הם בן כה וכה מגיעים לעבוד אצלי, אני רוצה להביא אותם.

אז לא צריך מיונים פרונטליים במצב הזה.

בכזה מצב לא צריך.

לא צריך וגם לא צריך אלף מאותה מדינה.

נכון, בדיוק, בדיוק. טוב.

וזה עבר טוב? זה דבר שהוא הולך לקרות?

זה בדיוק הבשורה של לינא פה, כן, אנחנו נעשה תיקון מסודר.

מעולה, מעולה.

יופי, אז תודה לאל שהוועדה הזאת מצליחה לעשות משהו. מיד נעבור לאיציק גורביץ, אבל בינתיים יש לי כמה שאלות לכלל המשרדים ובתוכם גם לרשות האוכלוסין, כי תיכף כבר ענבל צריכה לצאת. טוב, זו שאלה כוללת, לעניין כלל הרשויות, עד כמה הרשויות בטוחות, כי העובדים שהגיעו לכאן, בנוהל חירום לדוגמא ממלאווי, לא יישארו כאן לא חוקיים לאחר תקופת העסקתם? מי נותן לכך ערבות, אם כן מהי? ומהם התמריצים שלהם לצאת?

אני יכולה שנייה להוסיף כמה מילים?

בטח, הגברת שפי פז.

אני שפי פז מדרום תל אביב, מתעסקת בנושא ההגירה הלא חוקית, הסתננות וכדומה.

יום ולילה, מסביב לשעון.

דיברו פה על הודים וסירלנקים, אני בטוחה שאף אחד אין לו מושג איזו קהילה ענקית של הודים וסירלנקים יש בדרום תל אביב, מאיפה? זה עובדים שהגיעו ברישיון ונשארו, יש בעיה מאוד קשה עם הנושא. אנחנו בעיקרון בעד עובדים זרים ברישיון, אוקי? אני לא באתי פה להיות נגד, חלילה, אנחנו גם מאוד מאוד בעד ואני חושבת שזה גם האינטרס של המעסיקים שהם יישארו במקום העבודה שלהם ולא יינטשו, יתפסו כל מיני מכסות וויזות ויגיעו אלינו. יש לנו קהילה מאוד גדולה של הודים, סרלנקים, גם מולדבים, יש גם כאלה שגרים בשכונות ומוסעים יום-יום. השאלה שלי באמת, מכיוון שיש לנו ניסיון מאוד מאוד קשה, עם רשות האוכלוסין וההגירה ועם משטרת ההגירה שלא קיימת, מה בונה רשות האוכלוסין, לקראת הסיפור הזה, כלומר, האם יהיה מנגנון פיקוח רציני? האם יהיה מעקב אחרי האנשים שיעזבו כשנגמרת להם האשרה? האם הולכים לקחת מהם פיקדונות? האם יהיו בכלל סמכויות אכיפה לרשות ההגירה? והאם מי שייתפס מפר מה שיש, עשרות אלפי שיש כיום, שהפרו את התנאים, שלא יצאו, שברחו למעסיקים ואני יכולה להצביע לכם על הכתובות שלהם, אבל אין מי שיטפל בהם, האם יהיו הליכים ברורים, חד משמעיים ומהירים? כי אם לא, אם לא, מה שאנחנו עושים בסופו של דבר, זה להביא לפה עוד זרים לא חוקיים ואני חושבת ואני מצטערת, ענבל, אני באמת מצטערת להגיד את זה, אבל כיוון שאנחנו במאבק הזה כבר 15 שנה, רשות ההגירה, עד היום, לא הוכיחה את עצמה.

טוב, לפני שעורכת הדין משש מתייחסת לזה, אני אומר לך שראשית כידוע, בתקופה הזאת, יש מדיניות של אי-אכיפה, שנית, כל נושא ההגירה לטפל בלא חוקיים, לא חונה אצל ענבל, זו רשות אחרת.

לא, זה רשות ההגירה.

לא, זה מנהל אחר.

היא יודעת, אצל יוסי, אבל לא נורא, אני אתייחס.

יוסי לא פה, אבל אני שואלת.

אין בעיה, אבל היא לא הכתובת, אני רק אומר - - -

איך אתם מונעים מראש את כל הסיפור הזה?

זאת השאלה, אבל כלפי כל מי שכבר נמצא, זו אותה רשות, אבל מנהל אחר וצריך לומר את האמת, המנהל הזה לא תוקצב מספיק, לא תוגבר מספיק, לא רוענן מספיק, מעט כוח האדם שקיים לו, מופנה לצורך משימות חשובות אחרות ולכן המציאות הזאת פוגשת אותנו ואנחנו נקדיש לטובת העניין דיון בקרוב, בעזרת השם כשהמצב יאפשר את זה ועכשיו עדיין, השאלה המרכזית, אני מחזיר את זה לגברת משש.

טוב, אז אני אגיד כך, בוא ניתן קצת נתונים על עובדים זרים בכלל, אז יש לנו 135,396, 107,455 הם חוקיים והלא חוקיים זה 27,941, באחוזים זה - - -

ירדו מעט.

כן.

אני מדברת על החוקיים, הלא חוקיים.

כן, על העובדים. נושא השיח, את צודקת הוא לא אכיפה בכלל, לא תיירים וגם לא מסתננים, אנחנו מדברים על עובדים זרים, נכון, עובדים זרים שנכנסו לישראל באופן חוקי, באשרת עבודה, לעבוד בענפים השונים, חלקם כפי שאת רואה את הנתונים, אז רובם ככולם הם חוקיים ויש פה באמת מקצתם שגם בהם צריכים לטפל, הם לא חוקיים, המספר הזה של 28,000 מתוך 135,000 , צריך לטפל בו, אבל באחוזים הוא לא גבוה ונכון לכניסת עובדים זרים יש השלכות.

האם גברתי מסכימה לבחון את האפשרות להלבין את אותם עובדים שהיו חוקיים והיום לא, כדי שיוחזרו למעסיקיהם ויחזרו להיות חוקיים, לפחות לפרק זמן של שנה? גם ניתן מענה לצורכי השוק, גם נחזיר אותם להיות חוקיים, ישלמו מיסים עליהם והם יהיו מבוטחים ויהיו במסגרת קבועה וגם יהיה לנו קצת יותר מעקב, אפילו הייתי הולך על איזשהו רעיון שאם אני רוצה לתת שנה, נגדיל לחצי שנה ומאותו רגע כל חודש וחודש לפני שאנחנו רוצים לסיים את ההתקשרות איתם, אנחנו מגיעים שהם עוד בעבודה ועוזרים לארוז את החפצים ותודה להתראות, נפגשים בשדה.

רעיון טוב לדעתי.

אני אגיד כמה דברים, קודם כל, יש כל הזמן איזונים בין צרכים שונים, גם כדי לתת עובדים זרים למשק וגם מבחינת האיזונים, לשהייה בלתי חוקי, גם הנושא הזה של פיקדון למשל, הנושא הזה של קביעת משך הזמן שעובד זר צריך להיות פה במדינת ישראל, השאלה שאדוני שואל היא שאלה של מדיניות שצריך לבחון אותה כמובן, עם השר ועם המנכ"ל, מה התפיסה שלהם לגבי הנושא הזה. אני יכולה להגיד, אם מסתכלים על הנתונים, אז יש פה מספרים, מתוך ה-28 אלף, מחציתם הם עובדים זרים בענף הסיעוד שהם לא חוקיים, חלקם נשארו פה תקופות ארוכות, שנים, שלא בהכרח אם תבוצע איזושהי פעולת התערבות, הם ילכו לעבוד בענף הסיעוד למשל, אז הדברים שצריך לבחון אותם קצת יותר לעומק, גם לא אמרנו שאנחנו אומרים כן, לא אמרנו שאנחנו אומרים לא, אמרתי שזו שאלה של מדיניות, שצריך כמובן להעלות אותה בפני המנכ"ל שלנו ושר הפנים ולקבל את ההתייחסות שלהם לנושא, תוך כמובן, הסתכלות רחבה, גם על מה אנחנו מרוויחים מזה וגם כמה שנים האנשים האלה עובדים פה, באיזה ענפים, צריך לבדוק אם יש פה קבוצה שהתבססה פה מעל עשר שנים ולא עובדת בענף, אז סביר להניח שהיא לא תחזור לעבוד בענף.

לא, ניקח לדוגמא בנאדם שעבד פה באופן חוקי, עד מלפני חמישה חודשים ועבד אצל מעסיק באופן רציף, הסתיימה השהות החוקית שלו פה והוא השתחל, הוא הפך להיות שקוף, אותו מעסיק עדיין יודע לאתר אותו ומעוניין בו והמועסק מסכים לעבוד אצלו, על ידי כך שאנחנו נחזיר אותו למסלול העבודה החוקי, אנחנו מרוויחים המון המון המון, בטח יותר ממה שאנחנו מפסידים מהתהליך הזה, השאלה אם גברתי מסכימה להעלות את זה לבחינה ממשית, ניתן מענה לצורכי השוק, נחזיר אותם לשוק העבודה, ישלמו עליהם מיסים, ביטוחים, יהיה לנו יותר מעקב לקראת היציאה המבוקרת שלהם, נשלוט בזה.

אז אני אומרת שצריך לנתח את הנתונים האלה, לראות משך כמה זמן העובדים האלה שוהים ובמי מדובר ובאמת, אם יש יכולת וגם, עוד פעם, צריך כל הזמן לשים לב, גם איזה מסרים מעבירים, בסופו של יום, לעובדים ואיך לא חלילה מתמרצים עובדים לשהות פה באופן לא חוקי ולעבוד באופן לא חוקי, בתקווה שביום מן הימים, הם יחזרו לעבוד בענפים בצורה חוקית, אז לכן, צריך לבדוק את הדברים האלו בצורה רצינית ואחראית ואחרי שננתח את הנתונים, נראה מה עמדתנו המקצועית וכמובן, נציג אותה הלאה ונוכל להתייחס קצת יותר בצורה מקצועית לבקשה.

אוקי, תודה רבה.

לא ענית על השאלה הבסיסית, מה אתם עושים כדי שלא יהיו לך עוד שנתיים, עד 25 אלף כאלה ? מה אתם עושים? מה יש בחוזים האלה?

אז קודם כל, אנחנו פועלים בכמה מישורים וכמה צעדים שנעשים, אז קודם כל, הכניסה של העובדים, צריך להגיד שהיא באופן חוקי, באמצעות הסכמים, גם בין המדינות וזה נבדק ואנחנו מצפים מהם לתקופת שהייה מקסימלית על פי חוק ואנחנו פועלים כפי שאדוני יודע, כל מחזור שמסיים, להכניס עובדים, כדי שלא ייווצר מחסור בעובדים זרים, בסופו של יום, זה מסגרת של איזונים שנעשים בין כל מיני צרכים וכן, גם פעולות אכיפה שנעשות, יכול להיות בצורה לא מספקת, אבל נעשות גם פעולות אכיפה.

השאלה שנשאלה כמה פעמים זה לעניין, מתן בטוחה כלשהי לצמצום התופעה האפשרית של עובדים שמגיעים לדוגמא ממלאווי שיבקשו פה מקלט ויעברו להיות חלק מישראל? זאת השאלה.

הרעיון הוא בכניסה של עובדים בצורה חוקית, בסדר?

הם מגיעים חוקית.

מגיעים חוקית, הם עובדים בצורה חוקית.

מה אנחנו עושים כמדינה בשביל לצמצם את האפשרות שהם יישארו פה אחרי זה - - -

לא חוקי.

לא, זה לא באופן לא חוקי, זה לא נכון, שהם לא יסבו את הנוכחות שלהם להיות מבקשי מקלט, איך אנחנו מצמצים את התופעה הזאת? היא קיימת, לשמחתנו לא באחוז גבוה, אבל היא קיימת.

שלא יישארו אחרי שנגמר.

כמובן זה נושא שבאחריותנו ואת צודקת.

שלא יולידו ילדים שאחר כך הם יגידו הילדים נולדו פה, שכל הסיפור הגדול הזה לא ייווצר, כלומר מה מונע מהם להישאר אחרי שנגמרת תקופת האשרה? האם אתם לוקחים פיקדונות? האם אתם יש הסכם עם המדינות? האם יש הליכי גירוש ? אני שואלת ברצינות, כי זה קיים.

את מכירה את התחום מצוין שפי, את המון המון שנים, אני יודעת, אני אומרת לכניסת עובדים זרים, יש השלכות על המשק ועל המרקם החברתי ועל הכלכלה וכן הלאה והלאה, אז ברור שככול שיכנסו יותר עובדים, יש חשש שתגבר תופעת השהייה הבלתי חוקית, זה וודאי וודאי זה חלק מהדברים, גם שנוגעים להשתקעות וגם לשהייה לא חוקית ואנחנו מכירים את זה, אז אנחנו אומרים יש לנו יחידת אכיפה, הם עושים את העבודה שלהם, יכול להיות שבצורה לא מספקת, יכול להיות שצריך יותר. צריך לזכור גם שבשנים האחרונות, גם עסקו בתופעת ההסתננות וגם כמובן, הייתה הקורונה, אבל זה חלק מהפעולות שנעשות וצריך להגביר כמובן, את הקצב, בנושא השהייה הבלתי חוקית.

התשובה היא לא.

מה התשובה היא לא?

האם את עונה לי על אכיפה? האם יש בטוחות, ערבויות מלכתחילה?

מה שעורכת הדין משש אומרת לך, שכל הערבויות החוקיות - - -

יש גם פיקדון, לדוגמא בענף הבניין, בענף המלונאות, בענף התעשייה, יש פיקדון שבסוף התקופה העובד הזר צריך לצאת מישראל, הוא יכול למשוך את הפקדון בנתב"ג, זה חלק מהאמצעים שמפעילים כדי שעובדים בסוף לתמרץ אותם לצאת בזמן. זה נכון, אני אגיד גם שגם למעסיקים יש אחריות, גם למעסיקים שבסוף, אותם עובדים, עובדים אצלם במשך שנים, יש להם אחריות לסיים את ההעסקה בזמן, כמו שצריך, לשלם את מה שצריך ובסופו של יום, לסייע לעובד לצאת ממדינת ישראל בזמן שנקבע לו.

יש לכם למשל מעקב, כמו שיש במדינות אחרות? מרשות ההגירה, בודקים את הבנאדם, עוקבים אחריו, מפקחים עד שהוא עוזב?

כן, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המעסיקים, בסוף עובד זר, לא מגיע בלי שיש מעסיק שצריך אותו לענף מסודר ואמרתי, הוא יכול לעבור בין מעסיקים, הוא לא יכול לעבור בין ענפים, אבל הוא עובר בין מעסיקים, המעסיקים יודעים מה תוקף הרישיון שלהם וגם למעסיקים יש אחריות, גם לנו כמובן, כמדינה קודם כל, גם בכל מיני אמצעים כפי שאמרתי, גם הנושא של הפיקדון שמבחינתנו, גם בנושא של מגבלת הזמן. וגם אני מסכימה איתך שצריך להגביר את האכיפה, אני מסכימה איתך לגמרי.

מילה אפשר?

בבקשה.

בחקלאות לדוגמא, אם המעסיק מקבל את העובדים, על פי הצורך האמיתי שהוא צריך למשק, העניין שלא חוקי יעלם, לפחות בעניין החקלאות ולמה? כי העובד הזר שהופך להיות לא חוקי, ברגע שהוא מסיים את העבודה אצל אברהם דניאל, הוא צריך לחזור לארץ המוצא שלו - - -

לא יהיה לו איפה להיקלט, אתה צודק, אני מכיר את הסוגייה, נתתי עליה את דעתי. טוב, לפני שאני חוזר לעוד שאלה לעורכת הדין משש, אני פונה ליועץ שר הפנים, שחר שמכבד אותנו בנוכחותו, אני אשמח בבקשה לדעת, אחרי שאנחנו מבינים שלצד כל מה שניתן לעשות כדי לצמצם את התופעה, עדיין תחת הבנות בינלאומיות, לא ניתן להסתמך על תצהירים והתחייבויות קודמות של מועסק שהוא באמת, יסיים את תקופת שהותו בארץ וייצא ולפיכך, כל מה שנותר לנו, זה לתגבר את נושא האכיפה, אני אשמח לדעת, אם בגישה המשרדית שלכם, כבוד השר יתייחס לצורך בתגבור תקציב מנהל האכיפה?

אני מבין שנעשה שמה עכשיו איזשהו חילופי גברא, שהולכים למנות ראש מנהל חדש והולכים מה שנקרא, לתת על זה עבודה - - -

אני חושב שיש משהו קצת לא הוגן.

למה?

כי כשאני שואל על עניין מתן מענה ותקצוב והתגובה שאני מקבל היא שהולכים לטפל בזה, כי יש חילופי גברא, משמע שמי שהיה ראש המנהל הוא הסיבה שבגללה המצב הוא כפי שהיום, צריך להגיד את האמת, לצד העובדה שנכון שיש תחלופת דורות וצריך לרענן ונגעתי בזה קצת בדברי הקודמים, האמת של האמת זה שהמנהל הזה סובל מחוסר התייחסות תקציבית, מכוח אדם חסר, מחוסר פוקוס, תמיד כשיש פרויקט חדש וחשוב ודחוף, תולשים את העובדים, קודם כל של המנהל הזה, לטובת אותו פרויקט והצלחתו, האם יש שינוי גישה במשרד, שבין היתר, בא ליידי ביטוי, בתוספת תקציבית נרחבת.

אז כבוד היושב ראש, אתה יודע שאני השתתפתי בכמה סיורים שאתה יצאת בדרום תל אביב, המדיניות של השר היא באמת, לדחוף את הנושא הזה של אכיפה כנגד שוהים בלתי חוקיים במדינה.

בין הייתר על ידי תוספת תקציבים ותקנים.

אני חושב שכן, ברגע שיכנס ראש מנהל חדש, הנושא הזה יקבל משמעות יתרה.

אוקי, אז יש לכם אורך רוח, אני מחכה שייקלט.

לא, אין לנו.

אני נותן לכם, אני נותן, ראש מנהל אכיפה ברשות האוכלוסין, מר יוסי אדלשטיין פורש.

כן, אני עבדתי שנים במנהל אכיפה וזרים, לפני שעברתי למנהל עובדים זרים.

את חוזרת לשם, עוד לא גילינו לך.

לא, יש שם עובדים מדהימים, מסורים, מקצועיים שעושים עבודה באמת, סביב השעון, כדי לקדם את הנושא הזה של האכיפה, לאורך השנים, באמת היה צורך - - -

כן, אבל בלי תקציבים ובלי כוח אדם, את צריכה להחליט גברתי, או שאת באה לשם לעשות איזשהו זה, או שתשאילי לנו לשם את משה נקש. אנחנו רוצים לצאת מפה עם עוד בשורות. טוב, אוקי, אני חוזר אלייך גברתי, בדיון הקודם, ביקשתי, הוועדה דרשה מרשות האוכלוסין וממשרד החקלאות, להעביר את התייחסותכם, ביחד ובנפרד, לוועדה, לדרכים לסיוע לחקלאים שלפני המלחמה, הסתייעו בהעסקת עובדים פלסטינאים ובדגש על עונתי ומבקשים להעסיק במקומם עובדים זרים, א', אני אשמח לדעת, מה קורה עם זה ולדעת מה לגישתכם, החקלאים אמורים לעשות בחוסר הזה, שאין להם שום מענה, זה לא כמו מקרה אחר שיש להם מכסה והם בוחרים לא לממש אותה, אין להם מענה אחר, אשמח לדעת מה התייחסות שני המשרדים ואיך אנחנו יוצאים פה עם בשורה בעניין הזה.

אז אני אגיד שכפי שאדוני יודע, מכסה נקבעת בהחלטת ממשלה, אנחנו מקצים על פי המלצת משרד החקלאות, מכיוון ש- - -

לכן העברתי את זה לשניכם ביחד.

בסדר, אין בעיה, אני אגיד שהייתה לנו כבר פגישה אחת עם אורי ויענקלה ואילנה שיושבת פה והצוות, בנושא של האתגרים שיש עכשיו, לרבות בנושא העונתי, צריך להתקיים דיון נוסף, יחד עם משרד החקלאות, באותה העת, הם לא יכלו להצטרף לדיון, אבל צריך להתקיים דיון נוסף, לדעתי בשבוע הבא ואנחנו בוחנים יחד את הנושא, אני יודעת להקצות מה שמשרד החקלאות נותן לי, לרבות ה-9,000 שהוא עוד לא נתן לי, ככול שייתן לי, נקצה אותם לחקלאות.

משרד החקלאות, תשובה.

שלום, יהודית כרמי, אחראית על ההמלצה של ההקצאות עובדים זרים ולגבי הפלסטינאיים, אנחנו עדיין בוחנים, גם צריך להבין שבשונה מהקצאות הרגילות שאנחנו יודעים להקצות לחקלאי עצמו הפעיל, בפלסטינאים יש הרבה קבלני עיבוד - - -

נכון.

ואנחנו עוד לא יודעים להקצות, אף פעם לא הקצנו בעצם עובדים זרים לקבלני עיבוד.

למה? מה ההבדל?

כי הבדיקות שלנו נעשים על פי החקלאי שהוא מוכר את התוצרת החקלאית, שהוא משכן אותם במשקו, יש לזה עוד כל מיני דברים.

בפרק הזמן שעבר גברתי, יכולתם לבנות פורמט תבחין שאומר לאותו קבלן עיבוד, בוא תאמר לי, עם מי יש לך התקשרות, מה המלאי הפוטנציאלי שלו, בהתאם לזה, מה הצפי וכנגזרת מזה, נקצה עובדים, מה זאת אומרת?

אז כמו שאמרתי - -

דוגמא, גברתי בוודאי יודעת שאנחנו בפתח עניין של ימים שכל ההדרים שעדיין הצליחו לשרוד, הולכים לפח, הולכים לפח, אין מה לעשות איתם, אם אתם היום, היום, מה זה היום? היום זה מאוחר, אתמול לא פותחים הסבה של הקצאות של פלסטינאים לעובדים זרים, מאות מאות אלפי דונמים והשקעה רבה, הולכת לפח, פשוט, זאת אומרת, אם תביאי בעוד חודש, אין מה לעשות איתם לגבי הרבה ענפים, אולי הם יהיו מוכנים לקראת הנשירים, אולי לקראת התותים, אולי לקראת המשמש, פרי ההדר אין מה לעשות אתו, חשוב רגע שנבין. עכשיו, תראו, יש לנו נכונות כמדינה, לאפיין ולאתר את המדינות שמסכימות לשלוח עובדים, יש עובדים שמסכימים להגיע אס.או.אס, הם מוכנים, הם מגיעים מאזורים חקלאיים, יש צורך של מי שיקבל אותם, להבדיל מאותם חקלאים שלא רוצים בעת הזאת ומסכימים להסתפק בלי, תראי יש הכול, חוץ מהחלטה בסיסית שלכם, להסב את אותן מכסות, גם המעבדים וגם החקלאים עצמם, ל-מפלסטינאים לעובדים זרים, תסבירו לי מה האבסורד הזה?

אני רגע רוצה להסביר, זה לא רק העניין של קבלני העיבוד.

זה גם.

זה משהו שאנחנו נצליח לפתור, העניין הוא שצריך על זה תוספת נפרדת, שזה מכסה שבכלל לא באה בחשבון, אנחנו לא - - -

לא, גברתי, זו מכסה קיימת שעד היום - - -

מכסה של עובדים פלסטינאים.

כן, כן, כן, המכסה של העובדים הפלסטינאים, מתחלקת לשלוש קטיגוריות, יש את הפלסטינאים הקבועים שעובדים אצל מעסיק קבוע, יש את העונתי אצל החקלאי ויש את הקבוע/עונתי אצל המעבד, נחלק את זה לשלושה חלקים, ברגע שידוע שזה הזמן שצריך אותם יותר מתמיד, בהיקף אדיר, ברגע שידוע שאין להם תחליף כרגע ואנחנו יודעים שהמדינה בצד השני שלה, באמצעות כלל המשרדים הרלוונטיים והוועדה הזאת, עם כל הצניעות, דאגה לאפשר מלאי של אותם עובדים לחקלאות, שזמינים להגיע היום והכול קיים, חוץ מזה שאתם צריכים פשוט לשנות דיסקט ובמקום להגיד לעובד מוחמד, יקראו לו ג'ין, זה ההבדל, במקום מאיו"ש, מהודו, זה ההבדל, למה? על מה ההתעקשות הזאת? על מה? אני באמת מבקש לדעת על מה ההתעקשות הזאת, אין לנו מספיק נזקים? מה אנחנו צריכים לראות עוד נזקים? לראות פירות על הרצפה? שואל אותכם, שאלתי אותכם כבר בדיון הקודם והעברתי את זה עוד יותר קודם ודיברתי על זה עם עוד גורמים אצלכם והצפתי את זה, מה עוד צריך לקרות? אגב, אתם אמורים להבין את זה, כי אתם מקבלים באופן פרטני דרישות מכל פרדסן, לצורך העניין, לקראת עונת הקטיף שלו, מה הפוטנציאל, מה הצורך, בהתאם לזה, אתם מקצים לו, אתם יודעים שזה אמור להגיע, זה לא לשלוח טרנזיט למחסום רנטיס ולהביא, סליחה, זה פשוט לדאוג להתקשר עם חברה מקומית, רוצים שזה יהיה בדין שלא יהיה סחר בבני אדם, שהתהליך יהיה מבוקר, לקנות כרטיסים, להביא אותם לפה, להרגיל אותם פה לאקלים ועובדים מחכים להגיע, מחכים, למה?

אני אעביר את זה הלאה.

זה נשמע כאילו זה פעם ראשונה שאני מדבר על זה, אבסורד.

לא, אני יכולה רגע, אני יכולה לענות כאן לדברים שמקום הועלו?

בוודאי, לא, אבל שנייה, לפני להעביר הלאה ולפני לענות למה שדיברו קודם, אני מבקש שנגדור את זה במס"ד הזמנים הלא נורמאלי שאנחנו נמצאים בו, עד מחר בסוף היום, אני מבקש את גישתכם הכתובה, לסוגייה שהעליתי כרגע ועד מחר בצוהריים זה אומר ששרפתי עוד יממה לחינם, לא אני, כל הענף, כל המדינה שרפה עוד יממה לחינם, זה מקומם אותי.

אדוני אפשר להתייחס?

כן.

שלום, שמי עורכת דין ליאת שטיינברג, אני מהמגזר הפרטי, אני מייצגת גם בתחום הבנייה, גם בתחום החקלאות וגם בכלל בכל התחום של העובדים הזרים שעד השביעי לאוקטובר, כלל בין הייתר, הוצאת היתרים פלסטינאים ואני מתרגשת לשמוע את הגישה של אדוני, כי היא כל כך נכונה, אני מדברת מהשטח, לא רק מהצד של החקלאים שיש כאן נציגות מכובדת ונכונה ומהקבלנים שגם כן, ברור הצורך שלהם, אבל אני רוצה להשמיע גם כן את הקול של כל אותם מעסיקים שהם בתחום התעשייה, בתחום המסחר, שהיה להם היתרים להעסקת עובדים פלסטינאים והיום יש מפעלים שהם לא יכולים להביא עובדים זרים, כי אין להם היתר להעסקת עובד זר ומצד שני, אין פלסטינאים ואנחנו נמצאים באותה נקודה שאדוני כאן, כשדיברת כאן, זה פשוט ממש העביר בי צמרמורת, כי אני רואה את המצוקה, איך מפעלים ממש נסגרים. מדבר איתי בעל מפעל ואומר לי, יש לי קונטיינרים שבדרך, יש לי סחורה שהגיע, אין לי מי שיעשה, אני כל חודש מפסיד מיליונים על מיליונים ואני לא יודע איך לשרוד, אז המצוקה שאדוני כאן תיאר היא נכונה, היא מדויקת ולעניות דעתי, צריך להתייחס להסבה של ההיתרים של הפלסטינאים, כמו שאדוני אמר, במקום מוחמד שיהיה ג'ין, לא רק לחקלאים, אלא גם לענפים האחרים.

תודה, אני מודה לך על דבריך, הטענה שלך והדרישה שלך צודקת, ידועה, ביטאתי אותה כבר בדיון קודם, רק ימחלו לי כל שאר המעסיקים האחרים, כרגע מה שמעניין אותי, כרגע, מידי, זה לתת מענה לאותם חקלאים שבנויים באופן עונתי וכשאני אקבל לזה מענה, יהיה לי קל יותר, לקבל מענה לדרישה הנוספת שלך.

דניאל קלוסקי, מזכיר ארגון מגדלי ההדרים, פרדסן.

קודם כל , חשוב לי להגיד תודה רבה, כמו שחברתי פה אמרה, וואו, על ההתייחסות שלך לגבי הפלסטינאים, לצערי משרד החקלאות לא מבין את זה, לא מבין את זה, ישבנו עם ענבל, נתנה פתרונות, נתנה פתרונות לענף ההדרים, משרד החקלאות לא מבין את הפתרונות האלה של עובדים עונתיים, או עובדים זמניים, או אפילו עובדים קבועים, לא משנה מה, כרגע, אין לנו פתרון. רק אני אסבר את האוזן, בענף ההדרים בשיא עונת הקטיף שהיא בדיוק מתחילה, עשינו היום את הקטיף, 3,500 פלסטינאים, 2,000 עזתים, זה העובדים שאנחנו צריכים כדי לעמוד בכבוד בקטיף של כל העונה, נכון לעכשיו אנחנו בפיגור בגלל שהחל מאוקטובר אין לנו עובדים, אנחנו בפיגור חריף מאוד, שיא העונה התחילה, שיא עונת הייצוא התחילה, זה הקלמנטינה המדהימה הזאת שהיא פשוט הכי טובה בעולם, אין לנו איך לקטוף אותה.

ויותר מזה, קצב המילוי המכלים הוא איטי, מכיוון שאור אפשר ממוצע יעיל, קונטיינר וחצי ביום.

כן, המיכל, כן.

חבר'ה, עשיתי שיעורי בית, תאמין לי, שאני אומר לכם, עם כל הצניעות, שאני מגיע לפה, מעבר לכל הניירות עמדה וההכנות שהצוות מאכיל אותי בכפית, אני יוצא לשטח, אני פוגש את האירוע בלייב, אני מגיע לפרדס, לי לא יכולים לספר סיפורים, אני יודע את כל מה שאתה מספר, אני רואה מול עיניי עכשיו, את מה שאני חווה בימים שאני יוצא לבדוק, במעט הזמן שיש לי, בסדר? הייתי מצפה שנציגי משרד החקלאות יעשו כך.

לצערי, נציגי משרד החקלאות שיש להם כלים, לא יודעים לקחת את הכלי ולהפוך אותו למשהו שאפשר לעבוד אתו.

אני יכול להוסיף משהו? הצעה?

כן.

כבוד היושב ראש, אני חושב שהכלים יש לנו ביד, יש שתי אפשרויות, אפשר לעשות את זה מהר-מהר-מהר, אחד, יש החלטה למסלול הפרטי של ה-5,000, אפשר לשנות את ההחלטת הממשלה בנושא הזה, שיכולים לקבל בהקצאה הזאת - - -

אתה עכשיו הלכת לפתרון, אני רוצה מהם התייחסות.

אני רוצה פתרונות.

אני רוצה מהם התייחסות, אני נתתי פתרונות, אני רוצה התייחסות.

מר רביבו, הפירות נופלים מהעצים.

תקשיב, כשאני אמרתי שיש לי כבר מסקנות ביניים ושאני מתכוון לדבר עליהם בדברי הסיכום שלי בישיבה, התכוונתי לכך, שאני מתכוון לדרוש מהמשרדים הרלוונטיים, לבטל את המכסה של ה-5,000 ולהסב אותה, לטובת צרכים אחרים, בתוך ענף החקלאות ומתוך זה התגבשה אצלי החלטה, לתת מענה לרפתנים, לכל העונתיים וכן הלאה, אבל מאחר ואני קבלתי תשובה של חוסר התייחסות משווע, אני לא רואה את זה אחרת, זה מקומם אותי ואת זה אני אומר לצד העובדה שאני יודע שבמשרד הזה עומד שר חרוץ ומסור, שמוסר נפש בשביל לסייע לענף, מוסר נפש, אני יודע את זה ממקור ראשון, אני יודע שכל עניין התקציב התעכב ועמד על בלימה, רק כדי להקל על החקלאים, בעניין חיוב על מים מושבים, אני הייתי מצוי בתוך המשא ומתן הפנימי ואני יודע שבראש המשרד, בדרג הפחות גבוה, עומד מנכ"ל חרוץ ומסור מאין כמותו, אני מצפה עדיין שמי שנמצא במשרד הזה, בצד המקצועי והוא לא הגיע כמינוי פוליטי, שחי את התחום, שמבין את הצרכים, שלא נאלץ לפגוש את זה כמוני, שיבין את הצרכים עוד קודם, יזהה את התהליכים, יבין את המגבלות שעומדים לפתחינו ויפעל בשביל לתת מענה מקדים, גם היום ההסכם עם סרילנקה והודו, לא היה משלים את צעדיו, אם המשרדים הרלוונטיים והוועדה הזאת, עם כולנו, זה לא רק אני, לא הייתה עומדת על המדוכה כבר שנה אחורה, להאיץ את התהליכים של שילוב הבאת עובדים לחקלאות אגב, מעוד מדינות ולא נסתמך רק על התאילנדים, כמו שאתם היום מבקשים כל כך ומבקשים להתמכר לזה ואני לא אאפשר למציאות הזאת להתקיים, אף ענף לעולם לא ישען על אוכלוסייה אחת, תמיד אנחנו נפזר סיכונים, בבקשה.

כמו שאמרתי, מחר, כמו שאתה יותר נכון ביקשת, מחר תינתן תשובה לגבי הפלסטינאים. אני רוצה רק להתייחס כאן לשני דברים שהועלו, אחד, על ידי אברהם דניאל, לגבי זה שתיתנו לי כמה שצריך, אז אנחנו הולכים בכוונתנו לצאת בסקר שבאמת, בודק את הביקוש, כמה חקלאים יקבלו, אנחנו יוצאים בבדיקה, לראות כמה חקלאים - - -

בהתאם למה אני צריך - - -

בסדר, אבל איך אני אדע, אם אני לא אשאל אותך.

דניאל, סקר מאפיין צורך, זה בסדר גמור.

יש 5,000 אני צריכה לראות כמה הם רוצים, 40 אלף, 50 אלף, אולי 200 אלף. דבר שני לגבי הרפתות, ליאור, אני לא יודעת על מה אתה מדבר שבוטל, אני לא ביטלתי כלום, עשינו עבודה, נתנו תוספת לבעלי חיים, יש הרבה חקלאים שקיבלו, יש כאלה רפתנים שאמרו שהם לא צריכים תוספת - - -

לא, ב-24 יש הקצאות?

כרגע אין הקצאות של 24, 23 עברו ל-24 ורוב רובם של הרפתנים קיבלו תוספת.

לא, זה - - -

אני לא יודעת על מה אתה - - -

מתי הסתיימה הישיבה עם אסף, עם הסמנכ"ל והוא אמר, לא, זה חונה אצל המנכ"ל, אז בואי, כאילו אל תגידי יש, אין.

רוב, רובם של הרפתנים, אני הקצתי, רוב רובם של הרפתנים קיבלו תוספת.

קיבלו ב-23 לחודש, מה קורה ב-24?

לא לחודש, זה עבר ל-24. ענבל פה לידי - -

סליחה יהודית - - -

היתרי 23 הועברו ל-24, מי שקיבל תוספת זה עבר.

סליחה, בסדר, קיבלתם החלטה, השר, המנכ"ל קיבלו החלטה, החלטה להקצות עוד עובד זר לכל רפת, בסדר?

שני עובדים.

עוד אחד.

לא, עוד שניים.

עוד שניים למי שככה וככה גדול מהזה, נכון?

לא.

מה לא?

יש קריטריון, לא משנה, לא נדון בזה.

טוב, חברים, תקשיבו, תעצור בבקשה, תעצור. אני מעביר פה כרגע, הוועדה דורשת לקבל התייחסות לאחר שאתם תיפגשו ותשוחחו, לוודא שאין אי הבנות בינכם ושרואים עין בעין את הצרכים, אל מול ההחלטה שלכם. אני מתרשם שגברתי מצויה בפרטים, רגישה כלפיהם, יודעת לענות ומודעת לנתונים, לפחות טוב כמוכם, אם לא יותר - --

הפלסטינאים.

לא, מיציתי, מחר אני אקבל התייחסות, אני מתחייב בפניך בלי נדר שהמצב הזה לא יישאר, אני לא מתכוון לשחרר את זה.

לא, יש מכסה במדור התשלומים, גם לאלה העונתיים וגם לאלה הקבועים, מה הבעיה להעתיק את המכסה משם להעביר אותה לפה? מה הבעיה? בשביל מה עושים מזה סיפור? זה מאוד פשוט, יודעים בדיוק, כל מעסיק, כמה עובדים היו לו באמצעות מדור התשלומים, נקודה, יש חקלאים שמעסיקים באופן קבוע, יש חקלאים עונתיים, אין שום בעיה, לוקחים אחד מפה, מעתיקים אותו לשם, מה מסובך פה? אני לא מבין.

מה שאמרה נציגת משרד החקלאות זה שעדיין הם לא הקדישו את הזמן הדרוש בשביל למצוא, מה המענה הנכון האולטימטיבי המהיר שצריך להינתן, למי שהעסיק עד היום פלסטינאים, זה מה שהיא אמרה. עכשיו, ידוע לנו שגם אם מחר-מוחרתיים, כל הפלסטינאים שעבדו יחזרו, תמיד יהיה מה לעשות עם אלה שיגיעו בינתיים כעובדים זרים, מכיוון שכלל הענפים ובכללם, ענף החקלאות סבל ממחסור, זה ידוע, זה ברור ולכן תמיד יהיה לאן לנייד אותם, להעביר אותם, יש עוד ענפים שזקוקים, אני מניח שאם מישהו יבוא לעבוד בחקלאות והוא פחות יסתדר ובינתיים השוק ימלא את מקומו ואנחנו נשלים את התהליך בשביל שיהיה אפשר לקלוט עובדי ניקיון זרים, יהיה אפשר להציע להם לעבור ואז להסב, אולי לשטיפת כלים במסעדות וכן הלאה, זה לא שיהיה וקום, בין ההעסקה שלהם לצורך העסקה. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למר יצחק גורביץ מהתאחדות הקבלנים, בבקשה.

היום אסור להעביר בין ענפים.

ברוך הבא איציק היקר שחזר מסרילנקה ומשם הוא הגיע להודו, שתף אותנו בבקשה.

שלום לכולם, שוב, אני רוצה להודות לך על המעורבות שלך בתהליך הזה, אין ספק שהנושא הזה מסייע ומקדם את העניינים. חזרתי מסיור ביחד עם מנכ"ל ההתאחדות, מהודו ומסרילנקה, איתרנו אתרי מיון לעובדים, גם בדני וגם בצ'נאיי וגם בקולומבו, אנחנו כבר יצרנו התקשרות חוזית עם הגורמים שמספקים את התשתית למיונים, כולל תכתיב לוגיסטי ואדמיניסטרטיבי. אנחנו כבר מתכננים על פי המידע שהתקבל ממשרד הבינוי, הקצנו כבר לוחות זמנים לתאגידים, לשלוח את העובדים למיונים, אנחנו מדברים על 500 עובדים מידי יום ואם במידה ותתאפשר ואני מבין שכרגע זה עוד לא נבדק, אפשרות של לעשות גם בילטרלי בתקופה שנהיה שמה, אני מוכן להטיס צוות נוסף שיבצע את המיונים של הבילטרליים ואולי נגיע לאלף איש מידי יום. הנתונים שמצטיירים כרגע, מצביעים על צבירה של כמעט 2,000 עובדים מהודו ו-2,000 עובדים מסרילנקה והנושא הזה גם יגדל ויש לי גם חלוקת הקצאות לכל התאגידים, אפילו בנושא סרילנקה, התאריכים שאנחנו עושים את המיונים מתחילים ב-26 בדלהי והמיונים ימשכו ל-30 בדלהי, במקביל בתאריך 29 ועד ה-2 בינואר, אנחנו עושים מיונים בצ'נאיי וב-3 לינואר אנחנו מתחילים מיון של לפחות אלפיים איש בקולומבו, על בסיס של 500 עובדים מידי יום, זה בגדול.

אני מודה לך על הסקירה, אני מתכוון לבחון אפשרות להגיע איתכם למשלחת הזאת, לראות איך לטייב את התהליכים, אני מודה לך על הדרך שתדעו לכם החקלאים, אני השתמשתי בנסיעה של יצחק כדי שיסייע לי לגייס משרדי כוח אדם שמתמחים בגיוס עובדים לחקלאות והוא העביר לי פרטים, אנחנו כבר עומדים איתם בקשר, על הדרך הזאת, אני מעדכן אותכם שאני בקשר שאני יזמתי עם עוד מדינות יעד נוספות, לרבות דרום אמריקה, הנושאים האלה כרגע בבחינה ולגבי פרו לפחות, קישרתי כבר את יענקל'ה, עם משרד כוח אדם גדול שבקשר עם העסקה של עובדים פרואנים, מצפון המדינה, מאזור שבו מזג האוויר מאד זהה לזה של הערבה, אנשים שמתמחים בגידולים, כמו אספרגוס ועוד מיני גידולים רבים והנושא נמצא בבחינה, כדי שתבינו שאיפה שאתם לא תדחפו בשביל עצמכם, אני אעשה את המקסימום לתרום בשבילכם ולו כדי שנפתח את האפיקים ולא נהיה מקובעים על הסתמכות על קבלת עובדים ממדינה אחת, כפי שאתם היום פועלים. רום בר-אב, נציג האוצר שמדלג אלינו, בין צו 8 בתפקיד מאוד מאוד מגויס וחשוב, לבין עבודה חשובה פה, כנציג האוצר, אני מבקש לדעת, האם יש בפיך בשורה, בעניין הפלונטר שיש לנו עם הפיליפינים?

אנחנו כמובן, מודעים לכל הסוגייה הזו ולקושי שהיא מייצרת, אנחנו נמצאים בבחינה של הסוגייה הזאת, זו סוגייה שנוגעת ללא מעט גופים בממשלה, גם בזמנו שבדיונים שנה שעברה בוועדת העבודה והרווחה, היה שולחן מאוד מאוד רחב, שהיו בו המון המון גורמים, אנחנו נמצאים בשיח סביב הדבר הזה ואני מקווה שבקרוב נוכל לתת בשורה, אבל כרגע אנחנו בבחינה.

רום היקר, תראה, ברור מאליו שמדובר בסכום זניח וברור שההתנגדות שלכם, לא עומדת על עניין הסכום עצמו, אלא על העיקרון ומצד שני, ברור לנו שבעת הזאת, מדינת ישראל משתמשת במגוון מנופים, לתמרץ העסקת עובדים וגיוס עובדים וקליטת עובדים ואיתורם, אני מבקש לדעת, האם אתם מסכימים לבחון אפשרות של שיפוי אותו סכום מינימלי שעומד על פחות מ-400 שקלים לעובד, באמצעות דרכים אחרות מגוונות ויצירתיות יותר, כמו תמרוץ, כמו מתן איזשהו בונוס בגין הגעה, או אני לא יודע מה ואז יוצא שמצד אחד לא פרצתם גבול, מצד שני, השתמשתם במנוף התמרוץ בעלויות מאוד מאוד קטנות וכך נגייס עובדים מאוד מאוד איכותיים, זמינים ונכונים להגיע לעבוד גם בעת הזאת.

כפי שאמרתי, זה נושא מורכב שהמשמעויות של העיסוק בו, נוגעות לתחומים שונים ולענפים שונים ולכן אני לא יודע להגיד עכשיו, בצורה מהימנה ומבוססת, מה אנחנו, אנחנו בודקים את הדבר הזה ואנחנו לא יכולים להתחייב לשם דבר, מבלי להבין את המשמעויות.

אוקי, בוא ניקח לנו פרק זמן שבו אנחנו נתעדכן, גם שלא באמצעות הוועדה, אני זמין לצורך העניין, אני מניח שמיותר להדגיש ולציין בפניך, שפתרון הסוגייה הזאת, תיתן מענה לענפים מגוונים ורבים, מאותה מדינה, כאן לארץ ולמרות שזה מיותר, אני עדיין מבקש להזכיר לך את זה כדי שזה יישב כחלק ממכלול השיקולים. אנחנו נקשיב לדבריה של הגברת צפי הלל-דיאמנט, מנהלת מחלקה ליישום, אז אנחנו לא נקשיב לדבריה, רק נגיד לה שלום ונודה לך על נוכחותה ומכיוון שאת וויתרת על רשות הדיבור, אנחנו נעביר את זה למאיר שמש, אבל אדוני, ממוקד, ענייני, שלא יחזור על אותם דברים שחוזרים על עצמם, גם אם צודקים, מהדיונים הקודמים ואני מזכיר לך שוב פעם, שאני מאפשר לך התבטא רק כי אתה עושה כל פעם דרך מאוד מאוד ארוכה וממתין פה שעות רבות ודיונים רבים, אתה לא מקבל רשות דיבור, למרות שבכאלה כן, אני רק מזכיר לך שהסוגייה שלך יושבת לפתחו של משרד הכלכלה.

מה שקורה, עוד לפני שהדיון התחיל, אז דיברתי גם עם ענבל שיצאה עכשיו לשליחות שלה, גם עם משרד הבינוי, משרד העבודה ומשרד הכלכלה, עד היום אני חושב שהיה אפשר לייתר את כל הנסיעות שלי לירושלים שמונה פעמים, רק אם אחד המשרדים, אם היה אומר לאן אנחנו שייכים, אם מנכ"ל משרד השיכון, בדיון איתך, אומר שאנחנו שייכים לענף הבנייה, שאנחנו אמורים להיות קבלנים רשומים, הוא אמר שאנחנו נהיה קבלנים רשומים לתקופה מוגבלת, חצי שנה, עד שיטפלו בנושא, הנציגים של משרד השיכון אומרים, תסלח לי, הוא לא יודע על מה הוא מדבר, זה בגדול מה שאומרים. אז אני רק רוצה לצאת מפה עם דבר אחד, לאיזה משרד לפנות ואני כבר לא צריך לבוא לפה - - -

לא, אני רוצה שתמשיך לבוא לפה, אני רק רוצה שימצא אמא ואבא לתת-ענף הזה.

כן, זה מה שאני מבקש.

בבקשה, משרד הבינוי והשיכון.

סמדר לוי מהלשכה המשפטית, אני לא יודעת מה המנכ"ל שלנו אמר לך - - -

הוא לא אמר לי, הוא אמר ליושב ראש.

אולי צריך לבחון את זה שאתם תהיו קבלן רשום, כרגע אתם לא כלולים בחוק רישום קבלנים, נעשית רפורמה בשנה האחרונה לחוק רישום קבלנים, זה ייקח זמן, צריך לבדוק עוד הרבה מקצועות, מה צריך להיכנס, מה לא צריך להיכנס, זה לא עניין של יום-יומיים וזה לא יעשה רק לצורך הבאת עובדים זרים, זה חוק שמסדיר מקצועות מאוד חשובים, בטיחות של בנייה, יש הרבה שיקולים, נצטרך לעשות ראיה, זה יבחן, נבחן גם את המקצוע שלכם, אנחנו לא נעשה עכשיו תיקון לחוק רישום קבלים, בשביל להביא עובדים זרים.

סמדר, תראי גברתי, מצד אחד את אומרת, הוועדה הרלוונטית לא תתכנס רק בשבילכם והיא תהיה במהלך השנה, מצד שני, אני בא ואומר לך, אותי לא מעניין, מה אתם צריכים לעבור, אני פה בשביל לתת מענה, יש תת-ענף בתוך ענף הבניין שנותן שירות ומענה, אך ורק באתרי בניין, הוא קבלן, קבלן פיגומים, ככה הוא מוגדר, הוא עוסק בתחום הבניין, התחום שלו בליבת התעסוקה היא בטיחות ועבודה בגובה, מבקש לקבל ציוות להיות שייך למשרד כלשהו, לענף כלשהו, להיות מוכר, הוא לא שקוף, הוא לא עובד מזדמן, הוא לא עובד מידי פעם, אין אתר בניה שלא נדרש לשרותיו, הממשק שלו היא עם חברות בנייה וקבלני בנייה - - -

הוא מוכר והוא מוסדר.

בתור מה?

תקנות בטיחות בעבודה, לא בחוק רישום קבלנים.

אבל הוא קבלן.

הוא לא קבלן.

מה זאת אומרת לא?

הוא מקים פיגומים, הוא לא קבלן.

קבלן פיגומים.

תפסנות, הבעיה שאתם הפקידים לא מבינים.

חבר'ה, תקשיבו, תקשיבו, יש הבדל איך אתם רוצים להגדיר אותו, לבין איך מה שזה, הוא לא מוסר שירותים, הוא לא גזלן שמכין סנדוויצ'ים לפועלי בניין שמגיעים לקנות ממנו, אז את אומרת, לא הוא עובד עם קבלני בניין, אבל הוא לא, הוא קבלן, תמיד אם תפתחי את ההגדרה, תחפשי בגוגל פיגומים, תראי, קבלן פיגומים, הוא קבלן.

הגדרה של קבלן רשום, מזה קבלן רשום בחוק רישום קבלנים, יש הרבה בעלי מקצוע שקוראים לעצמם קבלנים, הוא בונה פיגומים מקצועי, כרגע הוא לא קבלן, לפי חוק רישום קבלנים, הוא נותן שירותים לענף הבנייה, יש הרבה מקצועות שנותנים שירותים לענף הבנייה, הם לא בהכרח קבלנים רשומים.

לא, לא, קודם כל, את אומרת דבר לא נכון בהכרח, זה יכול להסביר לי שאת כנראה מאוד מאוד בקיאה בתחום המשפטי, לא בענף הבניין, קבלן פיגומים הוא קבלן שמלווה את הפרויקט מתחילתו ועד סופו, בכל השלבים שלו, בחוץ ובפנים, זאת אומרת, בונה מעטפת, אין, אני לא מכיר לפחות, אני לא מכיר עוד בעל מקצוע, אז תראי, אין עוד בעל מקצוע בענף הבניין שנותן שירותים בתוך תהליך הבניין והוא לא מוגדר קבלן, אין, לא קיים.

לא יודעת.

אז הנה, אז אני מספר לך.

צריך לבדוק את זה.

אני אספר לך, בניין מתחיל עם חפירות כלשהן, נכון? אז חפירות זה קבלן, חפירות זה עבודות פיתוח ותשתית, חפירות, לאחר מכן, השלב שתוך כדי הבניין, איטום הוא קבלן איטום, הוא מוגדר קבלן איטום, הוא רשום כקבלן, לאחר מכן, אנחנו נגיע, יש את הבניין אז אנחנו מעמידים כבר בניין, כשהבניין עומד צריך פיגום, צריך דרך לתקשר, בין העובד למבנה עצמו, מרגע שהוא עבר גובה ראש, אין דרך באמת לבצע את העבודה, לכן צריך קבלן פיגום, כמו שאחרי זה צריך קבלן מיזוג וקבלן גז וכן הלאה, טכנאי גז וכן הלאה, קבלן פיגום הוא ככה מוגדר בענף גם כן, הוא מלווה את התהליך, אם הוא לא מוגדר אצלכם עד היום, זו לקונה שלכם, הוא לא צריך לחכות עוד, עד שאתם תתכבדו לכנס את הוועדה, איפשהו במהלך 2024, כדי להיות זכאי, עד היום הוא היה שקוף, אבל שרד, היום כשהוא ללא כוח אדם עובד, אין לו יכולת לממש את פוטנציאל העבודה שלו, הכלים עומדים, אין לו, הוא מפר חוזה עם אותם קבלנים ששוכרים את שירותיו - - -

יש לו יכולת, אף אחד לא מגביל אותו לעבוד, הוא לא צריך רישיון - - -

לא, לא, לא - - -

אין מי שירכיב את הפיגומים.

איזה? איזה יכולת? אני ירדתי ממחזור של מיליון שקל בחודש, ירדתי ל-50 אלף בחודש, זה לא מכסה את ההוצאות, על מה אתם מדברים? אני אמרתי ניקח היום את משכורות ונכסה את ההוצאות שלי.

זה לא קשור להסדרה שלך כקבלן רשום, יש הרבה שיקולים מאחורי הסדרה של מקצוע כקבלן רשום, כרגע - - -

אני אנסה רגע לעשות סדר, היועצת המשפטית - - -

חלק מעבודת הפיגומים - -

סליחה מר שמש.

סליחה, אני אסביר לה פשוט היסטורי, פעם התפסן הוא בעצמו היה מקים את הפיגומים, היו בעיות של בטיחות, פועלים היו נופלים ומתים, מאז יצא ואמרו, יש אדם מסוים שהוא רשאי להרכיב את הפיגום, עכשיו בגלל שלקחו מהתפסן של השלד, חלק מהעבודה אז להגיד שאני לא שייך לענף הבנייה? מה ההבדל ביני לבין תפסן, שגם הוא עובד עם מברגה והכול היום תעשייתי, מה הוא קשור לעבודה רטובה? פעם, בשנות השישים כשהתקנות האלה יצאו, היו לוקחים חול, מלט, חצץ, מים, שופכים לתוך היפונקה, מערבבים ויוצקים עם דלאים, זה היה נקרא עבודה רטובה, היום מי קשור לעבודה רטובה? איך תפסן קשור לעבודה רטובה, רק תסבירי לי?

טוב, אז ככה, מה שאני אומר זה כזה דבר, א', אומר מר שמש כנציג קבלני הפיגום, אני קבלן תמיד דרשתי לקבל הכרה, לא עמדתי על הרגליים האחוריות, כי הסתדרתי איכשהו גם בלי, הפריע לי, אבל הסתדרתי בלי, היום כשאני תלוי בהכרה הזאת בשביל לקבל הקצאה לעובדים זרים, אני מבקש שתטפלו בכך ותכירו בי כקבלן, אם לוקח לכם זמן, לפתוח את אותה וועדה בשביל לדון בענייני, בינתיים תתנו לי הקצאה להעסיק עובדים, עד שתדונו בענייני ואני אהיה מוגדר כקבלן.

המגבלה אבל היא לא בחוק רישום קבלנים כבודו, המגבלה היא בנהלים של רשות האוכלוסין שהיא מאשר עובדים זרים למי שקבלן רשום.

יופי, אז זה הביצה והתרנגולת.

היא אמרה שהיא מוכנה שיוסיפו, גם מי שמחזיק בתעודת מרכיב פיגומים, עדן פה.

הבעיה היא בנהלים, זה לא בעיה, זה תנאי בנהלי - - -

מר נקש -

בהתאם להמלצת משרד השיכון.

בסדר, לא משנה, אבל - - -

אם אתם חושבים שצריך לבדוק אצלם, אז תגידו ואנחנו נבדוק את זה.

חבר'ה תקשיבו, זה הביצה והתרנגולת, עורכת הדין סמדר, תקשיבו, מצד אחד יכולים להיות זכאים, מי שמקבל הגדרה שהוא קבלן, את אומרת לו, זה פועל יוצא של הקצאת רשות האוכלוסין ורשות האוכלוסין מיד תגיד לך שההקצאה שלה היא פועל יוצא של ההמלצה שלכם, איכשהו בסוף אני מגיע אליכם, אז או שתזדרזו לדון בעניינם ותכניסו אותם להגדרה שיוגדרו כקבלנים ואז מכוח כך, יהיו זכאים לקבל הקצאה לעובדים זרים, או תשנו את ההמלצה שלכם לרשות האוכלוסין כדי שהיא תתאים את המלצותיה, בהתאם להמלצותיכם, את החלטותיה בהתאם, בסדר? מר נקש, ביטאתי את זה נכון?

את הנהלים, בהתאם להמלצה.

יאללה, תחליטו, או מפה, או מפה, תנו להם מענה, להם זה לכלל ענף הבניין, פשוט אחד תלוי בשני.

מר רביבו, זה לא כינוס וועדה, זה שינוי חוק ושינוי תקנות.

לא, לא, מה פתאום.

לא, לגבי הקבלן הרשום, רישום קבלנים, אבל עם השינוי יהיה בנהלים, תמליצו שלגבי בעל מקצוע מסוים בענף הבניה - - -

דרך אגב, אנחנו המלצנו שיפנו למשרד העבודה והכלכלה, יש מכסה - - -

לא, לא, לא, אל תעבירי תפוח אדמה לוהט ממשרד למשרד.

יש להם מכסה, הייתה להם מכסה של פלסטינאים שלא קשורה לבניין ובסך הכול צריכים מאה עובדים זרים, הם יכולים לקחת את זה מתעשייה ושירותים, הם נותני שירותים לענף הבניין, זה לא חייב להיות מענף הבניין - - -

תביאי לי מהחקלאות, מה אכפת לי מאיפה, רק תביאי.

רגע, לא צריך לשנות עכשיו חקיקה שלמה שיש מאחוריה בסיס והיגיון מקצועי ובטיחות, לא צריך לעשות שינוי רק בשביל מאה עובדים זרים, יש לכם פתרון הוא פשוט לא בחוק שלנו, זה הכול.

איזה פתרון?

תעשייה ושירותים.

אבל הם לא נותנים.

אז אם לא נותנים, אז בוא נחכה לחוק רישום קבלנים ונכניס קבלנים - - -

אולי תביאי מהחקלאות, למה לא מהחקלאות, לחקלאות יש מכסה, הם לא משתמשים בה, תעבירי לי מהחקלאות.

או להכניס את הפלסטינאים.

דרך אגב, לפי חוק רישום הקבלנים, אתם גם לדעתי, לא יכולים לקרוא לעצמכם קבלנים, כי זה מטעה את הציבור שאתם קבלנים רשומים ובגלל זה קוראים לכם בונה פיגומים מקצועי.

אז את יכולה לקבוע כל בנאדם שמפרסם שהוא קבלן, כל בנאדם בהגדרה בגוגל שעושה עבודה בקבלנות, את אומרת לי, בוא תזיז את זה מפה לפה, אני נותנת לך כסף גלובלי, זה קבלן.

יש היגיון מאחורי החוק הזה, יש ענפי משנה - - -

היגיון שאנחנו מופקרים - - -

טוב, אז אנחנו ככה, הוועדה דורשת, אני לא מכניס את זה לדברי הסיכום, הוועדה דורשת ממשרד הבינוי והשיכון, להתאים את ההמלצה לנהלים כדי שקבלני הפיגומים יכללו במומלצים לקבל מכסה ובמקביל לזה, ממשרד העבודה והרווחה, לתת להם סעד עד שהנושא הזה יוסדר באופן סופי. אני מעביר את רשות הדיבור לעורך הדין תומר ורשה - -

היה ויצא.

אוקי, זה אומר שהוועדה יכולה להתפנות לדברי הסיכום, כן, בבקשה.

רוני פנחס, אני קבלן שיפוצים, דיברנו פעם שעברה על התשלום של העובדים, של התאגידים, ב-1,400 שקל ליום, כל המדינה תפשוט רגל, אני הראשון אפשוט, אני שאני מוכר את עצמי, את העבודה שלי, אם תמחרתי אותה במאה שקל, אני צריך לשלם פי שלוש לעובדים, העבודה תעלה גם כן פי שלוש והדירות יעלו גם פי שלוש, אי אפשר, צריך להגדיל את המכסות, צריך להגדיל את התאגידים.

קיבלתם מכסה לפני חודש, אתם זכיתם להיכלל לראשונה מלפני חודש.

לא.

כן, מה זה לא?

אתה מבלבל אותי עם מישהו אחר, אנחנו קבלן שיפוצים - - -

שיפוצים יכולים להעסיק עובדים זרים, אם הם קבלן רשום שיפוצים, הוא מדבר על העלויות של העסקה.

אני מדבר על העלויות, ישב פה זה של התאגיד שביקשת ממנו את הפילוח של הסכום –

נכון, זה מה שאמרתי.

הוא אומר שזה יקר לו.

זה לא יקר לי, זה יקר.

יקר להעסיק עובדים זרים.

אז אני רוצה רגע לתת לך מענה אדוני - - -

גם זה של התאגיד היה צריך להביא לך פילוח של סכום, לא הביא לך.

אין בעיה, אז אני אסביר לך משהו, אתם רק מלפני חודש קיבלתם את ההיתר לראשונה, להעסיק עובדים זרים, על פי בקשה שלכם –

כן.

כרגע, ההעסקה היא קצת פחות משתלמת לכלל הענפים, זה בגלל שהביקוש גבוה יותר מההיצע, אנחנו מטפלים בזה, אני משוכנע שכשההיצע יגדל וכשהתאחדות הקבלנית תאות להתפנות ולהקים תאגידים וולונטריים, אזי המחיר ירד, כי בהכרח גם ההיצע יעלה ולפחות ייתן מענה לביקוש, אבל בינתיים, לבוא בתלונה על הישג שאתם ביקשתם להשיג, לפני חודש, נראה לי שזה קצת לא מחובר למציאות, כי רק ביקשתם, הרי כשביקשתם ידעתם מה העלות.

לא –

הנה, אני אומר את זה על הדרך הזאת באותה נשימה, גם לקבלני הפיגומים וגם לחברות הניקיון, תיקחו בחשבון שלהביא עובדים זרים זה עולה ועולה לא מעט ואתם צריכים לבדוק לפני שאתם מבקשים לקבל מכסות והכרה, שמשתלם לכם להעסיק אותם.

היום העובדים עולים הרבה יותר יקר כשיש את הסגר.

אין בעיה אז אני מסביר אבל - -

היום אתה משלם 1,500 שקל לעובד.

אין ספק שגם כשמגיעים עובדים זרים, כרגע הם קצת פחות אטרקטיביים במחיר, אבל לפני שאתם מבקשים, אתם צריכים לקחת בחשבון, שכל עוד שלא יהיה היצע מספיק גדול והשוק יידע להיאבק בהיצע מול ביקוש, תהיה תוצאה כזאת של מחירים גבוהים יותר מכפי שאמור להיות בפועל. אני מתפנה לדברי סיכום, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד החקלאות, לתעדף את הבאת עובדים זרים לחקלאות, דרך ההסכם הבילטרלי ולשקול לבטל את דרך ההבאה הפרטית, לאור חוסר המימוש באותה מכסה ומבחינתי לבטל, באותה נשימה אני אומר, להעתיק את זה, להסב את זה, לטובת אותו תחום שהעסיק פלסטינאים באותה מכסה. הוועדה מבקשת מהתאגידים המורשים בענף הבניין, לפעול מול העובדים הפוטנציאליים מיידית, להביא ולהשיג תעודת יושר ואישור רפואי, לפני המיונים, ממש בסמוך למתן האישור שמתקבל מרשות האוכלוסין ויש לקחת בחשבון, שבמידה וכפי שמחויבים על פי הנהלים, כשעובד פוטנציאלי עבד יותר מ-18 חודשים במדינה שלישית, גם מהם הוא צריך להמציא תעודת יושר ואם הוא לא מצליח אז יש תהליכים הידועים שבאמצעותם ניתן לפנות, בשביל לבחון אפשרות להקל.

אנחנו מבקשים לעדכן את הוועדה על הביצוע בפועל, אני לא מתכוון לקבל עוד מריחות, כל מריחה תתורגם אצלי כניסיון לפגוע בהצלחת התהליך ובכשרות התהליך. הוועדה מברת את משרד הבינוי והשיכון ומשרד המשפטים, על מתווה המיונים הלא פרונטלי שייעל את התהליך להבאת עובדים לבניין, אני מבקש להעביר לוועדה את הנוהל עד סוף השבוע ולהעביר את הנוהל לרשות האוכלוסין ולהיות מתואמים איתם. הוועדה מבקשת ממשרד החקלאות, תשובה עד מחר, לגבי עמדת המשרד, להסבת המכסות של העובדים הפלסטינאים, לעובדים זרים, לגבי החקלאות והחקלאים שצריכים עובדים עונתיים. אני מבקש מהמשרד לעשות כל שביכולתו כדי לעזור לחקלאים באופן מידי, אני אשמח ואעריך מאוד, אם תוך כדי יום העבודה ולא בסיומו, אני אקבל את התייחסותכם, כדי שננסה להציל לפחות את יום העבודה של מחר, לתת מענה, אני סמוך ובטוח שאם תתגייסו לתת לי מענה בשעות הבוקר, אנחנו יכולים עד שעות הערב, להתחיל לקשר את אותם מעסיקים שהעסיקו פלסטינאים, עם העובדים הפוטנציאלים במדינות היעד, כדי שבימים הקרובים כבר יוכלו לנחות כאן.

אני אגב משתף אתכם שמשיחות שלי עם חקלאים, שבמכסה הפנויה שלהם יכלו לקבל מעט עובדים וקיבלו עובדים ממלאווי, הפתיע אותי שאמרו כמה שחששו מלהתנתק מהתאילנדים, אין ספק שמדובר בעובדים חרוצים, נכונים וזמינים יותר ומקצועיים בעשרות מונים יותר מאשר התאילנדים, אני אומר את זה לכם ממקור ראשון, אני מוכן להפנות אותכם לחקלאים שהעבירו לי את הרושם הזה. הוועדה מבקשת ממשרד החקלאות לקבל התייחסות עד סוף השבוע, לגבי מכסת הרפתנים והטענה על בעיית המכסה לשנת 2024 ובמידה ואין החלטה פה אחד וראיה עין בעין, אל מול הנציג שמייצג אותם כאן, לקבל התייחסות משניהם במקביל. הוועדה מבקשת מנציג האוצר, מר רום החביב שאנחנו נהנים לעבוד גם בעוד וועדות ביחד, אבל סביב אותו נושא, לעדכן על פתרון פער גביית הכסף מהעובדים הפיליפינים, כשהנושא יוסדר ואני סמוך ובטוח שבמגוון החלופות היצירתיים שהצעתי והיכולות המבריקות שלך, אתה תמצא דרך שבעטיה יהיה ניתן לתת, גם מענה וגם לא לשבור את הקו העקרוני שאתם שומרים עליו. הוועדה סיימה את דיוניה, הדיון נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 17:00.