פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



59
ועדת הבריאות
19/12/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 128
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ד (19 בדצמבר 2023), שעה 10:35

הצעת צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) (תיקון), התשפ"ג – 2023

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר

צגה מלקו

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר

ענת כאביה בן יוסף - מנהלת תחום איכות מזון, משרד הבריאות

פנינה אורן - מנהלת שירות המזון ה ארצי, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - לשכה משפטית, משרד הבריאות

יוסף שדה - מנהל תחום תוספי מזון, משרד הבריאות

שי סומך - ממונה (ייעוץ וחקיקה), המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

אילנה מזרחי - ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

ביתיה גוטל - אסטרטגיה ותכנון מדיניות, הרשות להגנת הצרכן

שגיא תמיר - ראש אגף עיצומים, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

אביב חצבני - מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

דורית אדלר - נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

נעמי רוזנטל - שופרסל, יצרני ויבואני מזון

רחל גור - עו"ד סמנכ״לית, לובי 99

דליה ירום - סמנכ"ל לתקינה, מכון התקנים הישראלי

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) (תיקון), התשפ"ג – 2023

שלום לכולם, בוקר טוב לכולם. היום יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ד, ה-19 בדצמבר 2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות בנושא הצעת צו הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) (תיקון), התשפ"ג-2023.

לצערי כבכל בוקר בפתיחת הישיבה גם את הישיבה הזאת אני מבקש לפתוח בהשתתפות בכאב הגדול של משפחות הנופלים. חמישה מלוחמינו ששמם הותר לפרסום ביממה האחרונה, לידור יוסף קרואני בן 23 מאילת, ירין גהלי בן 22 מרחובות, נתנאל סילברג בן 23 מנעמה, דניאל יעקב בן הרוש בן 31 מאלון, רותם יוסף לוי בן 24 מאורנית, יהי זכרם ברוך. אני מבקש בשמי ובשם חברי הוועדה, בשם כולם, לשלוח תנחומים למשפחות הנופלים וכמובן לאחל רפואה שלמה ומהירה לפצועים.

לשולחן הוועדה הגיעה בקשת משרד הכלכלה לקיים דיון בנושא שמונח בפנינו. במהלך חודש אוגוסט פרסם משרד הבריאות בראשות השר דאז משה ארבל את עקרונות המתווה להעמקת רפורמת המזון בדגש על הסרת חסמי יבוא במטרה להביא להורדת יוקר המחיה. הנושא הוא חשוב, אני חושב שבפרט בתקופה זו של משבר שבה המדינה נמצאת.

אנחנו רוצים גם לוודא שמה שמובא בפנינו, התקנות האלה, לא יוצר פגיעה באיכות וכמובן לא בבריאות הציבור ולכן אנחנו נבקש מנציגת משרד הכלכלה, הגב' אילנה מזרחי, להציג בפנינו כמה שיותר בהרחבה כדי שגם נמנע שאלות בהמשך, אבל גם כדי שנוכל לקבל תמונה מלאה על התקנות המובאות, בבקשה.

כמו שפתחת בתחילת הדברים שלך, מדובר בתיקון שאנחנו עושים שהוא בהמשך לרפורמה שבוצעה בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) שהמטרה שלה הייתה לאפשר יבוא של מזון תוך הסרה של חסמי יבוא וכהשלמה לדבר הזה ביקשנו לבחון את הצו ולראות מה מתוכו אפשר להוריד בשלב הזה ואנחנו עושים את התיקון בשני חלקים.

אולי אני אגיד קודם שהצו בנוסח הנוכחי שלו מונה 127 מוצרים שיש לגביהם הוראות בתקנים שונים והרעיון היה לבחון מה אפשר להוריד באופן מיידי כדי לאפשר את היבוא של המזון תוך הסרה של חסמי יבוא. בשלב הראשון הושמטו כל המוצרים שאין לגביהם תקן רשמי או שאין לגביהם דירקטיבה. אני אגיד שדירקטיבה זה איזה שהיא הוראת חוק כללית שחלה על כל המדינות שחברות באיחוד האירופי. הרעיון היה לייצר מצב שבו מצד אחד מה שטוב לאירופה טוב אצלנו ומאפשרים את היבוא משם ומצד שני לא פוגעים בסטנדרט האירופאי, זאת אומרת לא מרעים את מצבו של הצרכן הישראלי לעומת מה שמקובל באירופה. זה האיזון המתבקש ולכן נשארו בצו נכון לעכשיו 28 תקנים שהם כוללים את התקנים הרשמיים ומוצרים שיש לגביהם הוראות בדירקטיבה.

למעשה לתוך ה-28 נכנסו כל אותם 127 מוצרים שהיו בצו הראשון?

לא, מכל ה-127 מוצרים שהיו הושמטו כל המוצרים למעט אלה שיש לגביהם תקן ישראלי רשמי תקן שלא הוסרה לגביו רשמיות, או מוצר שיש לגביו הוראות דירקטיבה. אפשר לתת דוגמאות למוצרים שהרשמיות של התקנים הוסרה וכעת לא יחולו לגביהם. לדוגמה יש לנו פסטה, אורז, תבלינים, ירקות קפואים.

שלגביהם יש דירקטיבה?

אלה דוגמאות למוצרים שהוסרה הרשמיות מהתקן, אין לגביהם דירקטיבה ולכן עכשיו הצו לא כולל הוראות לגביהם.

בשלב השני מה שאנחנו רוצים לעשות, זה בשלב הראשון רק בשביל לייצר איזה שהוא תוצר שהוא יאפשר את ההשלמה באופן מהיר, ברור לנו שבשביל לעמוד ולשמור על ההיבטים הצרכניים אנחנו נצטרך לעשות עבודה ועבודה מעמיקה יותר שהיא תיעשה בשלב ב' ובשלב הזה אנחנו נעשה את ההתאמה של כל המוצרים שנשארו בצו ביחס להוראות בדירקטיבה. זה דבר אחד שנעשה. נבחן את המוצרים השונים שירדו, נבחן אותם גם ביחס לתקן 1145 וגם נבדוק אם יש לגביהם דירקטיבות.

שמה אומר התקן הזה?

תקן 1145 עוסק בסימון של מוצרי מזון ארוזים מראש.

בשלב השני יש מוצרי מזון נוספים שלא הופיעו בצו וצריך לבחון האם קיימת גם לגביהם דירקטיבה, האם יש חשיבות באיגוד של הוראות צרכניות, אבל הרעיון הוא להכניס רק דברים שהם באמת באופן מהותי מחויבים כדי להבטיח את השמירה על ההיבט הצרכני ולא להכניס כל דבר.

למה אנחנו לא מביאים את הכול בבת אחת?

העבודה של שלב ב' היא עבודה מאוד מורכבת, היא עבודה שייקח זמן לעשות אותה. לא רצינו לעכב את הבשורה שהרפורמה הזו מביאה רק בשל הצורך בהשלמה ולכן חילקנו את העבודה על שני שלבים, הכול כדי לאפשר באמת לרפורמה הזאת לקרות.

ברשותך אני אשלים. הצו תוקן ב-1998 לדעתי ותקנים רבים בוטלו עם השנים ותקנים רבים עברו רביזיה והשתנו והתמזגו, לכן בשלב הראשון גם היה צורך לבצע איזה שהוא סדר ולהבין מה נשאר לנו עוד לעבוד איתו. למשל יש היום תקנים שתוקננו לאחר 1998 שבכלל לא נמצאים בצו, כמו נקניקיות למשל. גם פה צריך קודם להבין מה ה-X תקנים שצריך לעבוד איתם ולעדכן את הסעיפים עצמם ולאחר מכן מה אנחנו רוצים להשמיט מהצו בהמשך הדרך.

למה זה לא תוקן במהלך השנים?

שאלה מצוינת.

אני מתנצל על הבורות.

שאלות מצוינות.

אני אפתח ואומר שהצו הזה הוא צו משותף לשר הבריאות ולשר הכלכלה והיינו צריכים לעשות עבודה עוד לפני שנים, אבל זה לא נעשה. אנחנו יכולים להסתכל קדימה ולא אחורה וכן להגיד מה עשינו ומה התכנית.

החלטת הממשלה הייתה כבר לפני כשנתיים, בעצם אימוץ רגולציה אירופית. במהלך האימוץ הזה של הרגולציה האירופית שירות המזון הארצי, יושבים פה לצדי יוסי וענת, עובדי שירות המזון הארצי ואמונים על התחום, עברנו על 127 תקנים שאלה תקנים מכוח חוק התקנים ולכן הם היו תקנים רשמיים. מה המשמעות של תקנים רשמיים? זה בעצם נותן להם מעמד של חקיקת מזון וכל ההוראות בהם הן הוראות מחייבות.

במהלך הזה של השנתיים אחורה שירות המזון הארצי עבר על ה-127 תקנים האלה במסרקות של ברזל ובחנו מה הם אותם תקנים שצריך לשמור עליהם כרשמיים כי אין הסדרה אחרת וגם בהוראות האיחוד האירופי שאימצנו לא נתנו להם הסדרה והביטול שלהם או הסרת הרשמיות מהם תיצור ואקום חקיקתי שאין לה הסדרה כרגע. לכן באותו מהלך, יש פה שני טאקטים שצריך להבין, במהלך של חוק התקנים עברנו והסרנו רשמיות מיידית של 61 תקנים, יש עוד 30 תקנים בתהליכים כאלה עם דחייה נדחית ו-31 תקנים נשארו רשמיים כי לא הייתה להם הסדרה אחרת.

במקביל החלטת ממשלה אחרת הייתה זה שאנחנו נעבור גם על הצד השני. אמנם על הבטיחות של המזון אנחנו שמרנו, דאגנו ויש לנו עוד דרך לעשות, אבל בכל מה שקשור לאותנטיות, להרכב, שבא לידי ביטוי בסימון של המזון, על זה צריך לעבוד יחד עם השותפים שלנו מהרשות להגנת הצרכן ולעשות איתם עבודה משותפות. יש לחץ מהממשלה שנעשה את זה מהר, אבל יש משימות נוספות, יש אתגרים נוספים ואני גם אומרת שמבחינתנו ליבת העיסוק שלנו ולתת את המשאבים והפוקוס שלנו זה נושאים של בטיחות מזון.

אני פותחת סוגריים, יש עבודה מאומצת שאנחנו עושים בנושא של המרה של תקן 1145, שזה התקן הרשמי במדינת ישראל היום, להפוך אותו לרגולציה ולאמץ רגולציה אירופית של 1169, זאת אומרת ששירות המזון עובד במלוא המרץ לקדם את המחויבות שלו.

לצד זה עם השותפים שלנו לרשות להגנת הצרכן ובהסכמה של האוצר, כי זאת הייתה החלטת ממשלה, עשינו - - -

תמיד זה בהסכמת האוצר.

נכון. יצרנו איזה שהוא מתווה שאמר שבשלב ראשון אנחנו נעבוד בשני שלבים. זו הייתה ההחלטה מראש שבאנו לשולחן, כי אנחנו מבינים שבצו הזה יש גם היום דברים שהם יוצרים חסמים שלא לצורך ולכן אמרנו שאנחנו - - -

חסמים נוספים?

חסמים קיימים היום.

שעדיין נשארו?

שעדיין נשארו שאותם אנחנו נתקן.

שאותם אתם תתקנו בשלב השני?

חלק בשלב הראשון וחלק בשלב השני. באנו ואמרנו שאת ההסדרה הזאת אנחנו נעשה בשני שלבים. אפשר לחכות לסוף הדרך ואז לבוא עם תוצר הרבה יותר טוב, אבל יש לזה משמעות שהחסמים כרגע נשמרים, ויש אפשרות לבוא בשני טאקטים.

אנחנו היום בטאקט הראשון, יש לנו עוד דרך ארוכה, אנחנו במהלך שבנינו את המתווה, לא הערכנו מספיק את לוחות הזמנים, חשבנו שזה ייקח סדר גודל של טאקט ראשון שלושה חודשים וטאקט שני עוד שלושה חודשים. אני כבר באה ואומרת לאדוני יו"ר הוועדה שזה ייקח יותר זמן. אין לנו עדיין יכולת אפילו להעריך כי גם היום וענת, ואני אעביר את רשות הדיבור מבחינה מקצועית לענת שעושה את העבודה האינטנסיבית על האימוץ של 1145, היא כל הזמן מגלה עוד ועוד ועוד תקנים.

הרעיון שלנו זה לא להוסיף תקנים, לא להוריד תקנים, אני מציעה שלא נדבר במילון המונחים הזה. מה שכן חשוב לנו, אם רצינו אירופה אז נקבל את אירופה, וגם אם המשמעות היא כאן שיש תקנים, וזה היה ההסכם והמתווה הראשוני שיצרנו פה, יש לנו חשיבות להגן על הצרכן, אם אירופה אומרת שתקן מסוים לא רק מהיבטים של בטיחות חשוב לשמור אותו גם מהיבטים צרכניים, מהיבטים שהסימון הוא נכון ולא מטה, אז גם לנו חשוב שלמדינת ישראל יישמרו הכללים האלה.

אני רוצה שתרחיבי, את או ענת, בנושא של בטיחות, איך אתם באמת שומרים על בטיחות המזון, מה אתם עושים כמשרד בשביל בסופו של דבר להביא מוצר עם פחות רגולציה אבל עם בטיחות מקסימלית.

לעניין הפרויקט הזה אני אקדים ואומר שלנושא של הבטיחות היה חלק בצו, כרגע אנחנו מנסים להפריד שני שדות. בטאקט הראשון שפנינה דיברה עליו לגבי ביטול רשמיותם של תקנים, הותרנו רשמיים רק סעיפים שקשורים לבטיחות מזון.

רק תעני לו על השאלה של איך כן שמרנו על הבטיחות? אימצנו רגולציה אירופית.

בנושאים שקשורים למזהמים מיקרוביולוגיים ונושאים כימיים. כרגע בצו הזה נותרו רק סעיפים שקשורים לאיכות, אותנטיות וסימון. כל הנושאים שמוסדרים בתקנות משרד הבריאות כדוגמת תוספי מזון, שזה נושא בטיחותי, הוצאו מהצו, הם היו קיימים ב-1998 כי הם היו מטופלים באמצעות תקנים, כי 1998 חוקק לפני תקנות תוספי מזון שחוקקו אחר כך. ניסינו לעשות סדר, להפריד בין שני שדות, בטיחות ואיכות. כרגע מה שיש בצו, ב-28 התקנים האלה, זה נושאים שקשורים לאיכות.

אני קצת התבלבלתי כי אותי מעניין בריאות הציבור, אנחנו לא רוצים שיהיה חלילה וחס הפחתת רגולציה ושיהיה בסוף מוצר שהוא לא100% עם הפיקוח שלכם. אני רק רוצה לדעת שיש ביטוי לזה פה ובכלל.

ביטוי לבטיחות מזון לא נמצא בצו הזה. כאן נמצאים היבטי איכות, שגם אנחנו אמונים עליהם בין היתר מתוקף חוק המזון. אולי פנינה יכולה להרחיב בזה כי יש סעיפי בטיחות, יש פרק שלם בחוק המזון שמדבר על איכות.

לא, אבל אם נדרש הסבר נוסף, רק לבוא ולומר, בטיחות מזון זה לב העיסוק של שירות המזון וזה לא נפגע ובעזרת ה' גם לא ייפגע בעתיד. על זה אנחנו שומרים, עשינו, יש לנו עוד דרך, לא סיימנו את כל הדרך, אבל כל ההיבטים שקשורים בתקנים שעסקו בבטיחות מזון נשמרו בדרך כזו או אחרת, אם בין אימוץ, אם בין זה ששמרנו על אותם תקנים כתקנים רשמיים.

אנחנו היום, כפי שענת היטיבה להגדיר, בשדה של האיכות. שירות המזון, חלק מהאחריות שלו הוא גם בנושא של איכות, אותנטיות, הרכב של מזון, יש לזה חשיבות. בהחלטת ממשלה שהייתה מה שבא וסוכם, על מנת לא להוות בכל זאת חסם ושמדינת ישראל לא תעשה איזה שהם תקנים אקזוטיים, אנקדוטליים למדינת ישראל, אנחנו נאמץ נורמות של אירופה. כאן אנחנו גם שומרים על נושא של איכות לצרכנים, על זכויות צרכניות שיעמדו לנגד הצרכנים, וגם מאפשרים סחר הוגן, למנוע חסמים, שלא תהיה איזה שהיא הגבלה או חסם ביבוא של מזון כזה או אחר בגלל שבמדינת ישראל ישנם תקנים שהם ייחודיים למדינת ישראל.

בסדר גמור. תודה רבה. אילנה, את רוצה להוסיף משהו בהמשך למה שהתחלת?

אם אפשר רק לבקש מכם להבהיר לפרוטוקול למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים דירקטיבה, הרי הדירקטיבה לא חלה בישראל בפני עצמה. אולי תסבירו כשאתם משווים לדירקטיבה, למה כוונתכם, מה הולך להיות.

אז נכון שהדירקטיבה לא חלה, כי זה לא חוק ישראלי, זה חוק שחל על המדינות שחברות באיחוד.

והוא לא מאומץ עדיין.

נכון, הוא לא מאומץ, אבל במסגרת העבודה שאנחנו עושים אנחנו בוחנים אילו הוראות קיימות בדירקטיבה, זאת אומרת אילו הוראות חשבו באירופה שנכון לכלול כדי לשמור על היבטים צרכניים, ובוחנים מה מתוך ההוראות האלה לא מעוגן אצלנו בתקנים מחייבים, נגיד 1145 שהוא תקן-על, שהוא חל על מגוון מוצרים, ואז בוחנים את הצורך לקבוע הוראות מקבילות גם בחקיקה הישראלית. זאת המשמעות בעצם.

בסדר גמור. עוד משהו בהקשר הזה? אוקיי. אביב חצבני מהתאחדות התעשיינים.

אני אומר שאנחנו לא מתנגדים לשינויים המוצעים פה בצו הגנת הצרכן, כן חשוב לנו גם השלב השני, שתהיה פה בהירות רגולטורית.

אתה יכול להגיד שאתה מברך על התיקונים.

אני פחות מברך על דברים, אני משתדל להיות פרקטי. אני אומר מראש מההיבט הזה. כן חשוב לנו הוודאות גם בצעד השני, מהסיבה הפשוטה, שכל פער שיש בין הצו לבין החקיקה בסוף חושף אותנו לתובענות ייצוגיות, לחשיפה משפטית.

ועוד דבר אחד אחרון, למרות השינויים שמוצעים פה, למרות השינויים בחקיקת המזון, יש לנו סדרה של תקנים שנותרים לא רשמיים, צריך לראות מה עושים מול מינהל התקינה כדי שישלימו בהם את הרביזיות, כי בסוף אותם תקנים, גם כשהם לא רשמיים מהווים חוות דעת מקצועית כשאתה מגיע לבית משפט, זאת אומרת בסוף הלקוחות שלנו, של כולנו, כל העוסקים במזון, צריכים שתהיה להם ודאות רגולטורית מ-א' עד ת' פעם ראשונה ושהם לא יהיו חשופים משפטית פעם שנייה. תודה.

אילנה, את רוצה להגיב על זה?

זה לא שאלה לאילנה, זה שאלה לממונה על התקינה במשרד הכלכלה אם הוא כאן.

סליחה שאני מתפרץ, אבל מכון התקנים הוא לא חלק מרשות ההגנה הצרכן, הוא משרד הבריאות, הם מייצרים את הרוויזיות שלהם על פי לוח זמנים שלהם.

לא, אבל הממונה על התקינה צריך לתת את התשובה.

הממונה על התקינה הוא הגורם הרלוונטי.

טוב, בסדר גמור.

התקנים בישראל נקבעים על ידי מכון התקנים לפי חוק התקנים. כל עוד הם לא רשמיים הם לא קשורים לאף משרד ממשלתי, פשוט מכון התקנים קובע תקנים לא רשמיים ומי שרוצה פועל לפיהם באופן וולונטרי.

לא, העניין הוא שיש תקנים לא רשמיים שיש בהם סעיפים רשמיים.

אבל מרגע שהתקן נמצא פה בצו אז הוא מחייב גם אם הוא לא רשמי.

נכון, אבל זו לא הטענה שעלתה, עלתה טענה על תקנים שלא פה והם לא רשמיים.

אבל יכול להיות שהם ייכנסו בשלב ב'. יכול להיות שבשלב השני יחליטו כן לכלול תקנים חדשים שהיום הם לא רשמיים והיום הצו לא מפנה אליהם ויחליטו שהם חסרים בדירקטיבה האירופית ושהם צריכים להיות.

אני לא מעריך שזה מה שיקרה, אני מעריך שפשוט יאמצו את הדירקטיבה האירופית, או בעברית או בהפניה, אבל אין סיבה לאמץ תקנים ישראליים עוד פעם כי הם לא מתעדכנים והם לא משתנים והם תקועים.

גל, פה זה שאלה עקרונית, אם אתה כבר מעלה את הנושא של ההפניה, שצריך את משרד המשפטים פה.

בסדר, אמרתי, או בתרגום או בהפניה. זה יגיע לפה בשלב השני.

זו גם הערה למתווה, המתווה שסוכם שבשלב שני יכול שייכנסו תקנים נוספים מעבר ל-28, תקנים שיש בהם חשיבות צרכנית בהחלט.

מתי להערכתכם יגיע לפה השלב השני? בגדול אפילו.

אני שוב מפנה לדברים שפנינה אמרה קודם לפנינו, זו עבודה מורכבת שאני לא בטוחה שאנחנו יודעים להגיד פרקי זמנים לגביה.

צריך להבין שמדובר פה בתקנים שיש להם דירקטיבה, זה להשוות לדירקטיבה ולהבין אם זה מתאים או לא מתאים, זה לעבור על התקנים שהם רשמיים ולהבין מה צריך או לא צריך לאשר בצו, זה לעבור על עוד 99 תקנים שהוצאנו מהצו בשלב ראשון רק כדי לשחרר, כי הם לא רשמיים ובעצם מה שהחזיק אותם בחיים זה הצו ולוודא. זה לא עבודה שלוקחת חודש, צריך להיות הגונים וכנים ולהגיד - - -

זה ברור, אבל לא התחלתם לעבוד על זה עכשיו.

שלב א' כשלעצמו היה הרבה עבודה, כי זה לקח תקן ישן שהוא לא רלוונטי.

אני מוכרח לומר, אני מברך על העבודה הזאת, זו בשורה טובה גם לצרכן הישראלי ובכלל - - -

גם הסיבה שלא רצינו להמתין לשלב ב' היא שאנחנו מוציאים פה 99 תקנים שהוחזקו בחיים רק מכוח צו, שהוועדה קבעה שהם לא רשמיים, אבל בסוף העבודה הזאת לא נעשתה 30 שנה ואנחנו לא יודעים מתי היא תיעשה בפעם הבאה לכן צריך מאוד מאוד לחשוב איך עושים אותה באופן שכשישתנה תקן – זו עבודה מורכבת.

כמה חודשים.

כמה וכמה חודשים.

כמה חודשים, בסדר גמור.

כמה וכמה.

תודה רבה. אדוני, בבקשה.

אני מברך בפה מלא ובצורה מאוד נחרצת, אני מאוד שמח שהגענו לשלב שהצו הזה מתחיל ללכת מן העולם, זה צו ארכאי, מיותר, בעייתי מאוד, התפעול העתידי שלו גם מאוד מאוד גרוע, לכן אם אתם חושבים שהפעימה השנייה גם תכלול תקינה ישראלית אז אני חושב שאנחנו עלולים עוד פעם למצוא את עצמנו באותו מצב בעוד כמה זמן אם לא יהיו מנגנונים אוטומטיים שיתעדכנו. גם אם זה יישאר כצו שמטופל על ידי שני משרדי ממשלה, הרי למשרד הבריאות יש את כל הסמכות להתקין תקנות בכל מה שקשור לסוגיות של בטיחות וגם של איכות, אז הוא לא צריך את הצו הזה. יכול להיות שעדיף שהצו יהיה צו של משרד אחד.

אחת הסיבות שהוא לא התעדכן כל כך הרבה זמן, שזה מה ששאלת, זה באמת העובדה שהוא תחת שני שרים. אנחנו כבר 15 שנה עובדים בשביל שהדבר הזה יקרה. 15 שנה ועכשיו רק הגענו לשלב שבו הוא מתעדכן, בדרך היו שני תיקונים ממש מינוריים ואני חושב שאנחנו צריכים ללמוד מזה ולהבין שזאת לא הדרך.

שאלת גם למה זה לא קרה כל השנים, כי במזון יש המון המון רגולציה, היא מפוזרת. אמרתי את זה אתמול בדיון על העיצומים, היא מפוזרת על המון מסמכים, זה רק אחד מהם. יש עשרות מסמכי רגולציה שונים שמשפיעים על העוסקים במזון, כמעט בלתי אפשרי להתמצא בהם ויש המון עבודה לעשות שם. אני חושב מהבחינה הזאת שאולי עדיף ששירות המזון ישחרר את עצמו מהצו הזה ולא יהיה מעורב, באמת יש לכם מיליון משימות, כאן זה סוגיות צרכניות, אולי עדיף שבאמת, אני אומר ברצינות, תוותרו על העיסוק בזה.

זה לא רק סוגיות צרכניות.

הסוגיות כאן הן צרכניות.

אולי נבהיר מה יש בצו הזה. הצו הזה בסוף בגדול אומר איך מותר לך לקרוא למוצר. אם אתה ראית פעם בסופר שכתוב ממרח בטעם מיונז במקום מיונז, כל מיני דברים כאלה, זה די מה שזה מתקן פה, שתוכל לקרוא למוצר שלך מיונז אם אתה החברה הכי גדולה בעולם שמייצרת מיונז והיום בישראל אסור לך לקרוא לזה מיונז. זה עוד לא ברמת המוצר עצמו, זה ברמת הסימון וההסברים לצרכן איזה רכיבים כלולים בו, כל מיני דברים כאלה.

אנחנו כאמור מברכים והרבה חסמים באמת מוסרים כאן, כשנגיע לתקנים הספציפיים אנחנו נסביר, בעיקר בתקני השימורים נשארו חסמים מאוד משמעותיים ואני כן מקווה שנצליח כבר בפעימה הזאת להסיר אותם, אבל כמו שנאמר כאן, הם מדברים על מספר חודשים, מספר לא מוגבל של חודשים ואני מאוד חושש שאם הוועדה לא תגדיר לוחות זמנים מאוד מאוד קשיחים אז אנחנו נמצא את זה נגרר עוד ועוד, ולא בגלל שאנשים לא עם רצון לעשות את זה, אלא פשוט בגלל שבאמת יש להם מיליון משימות אחרות.

אני אגיד לך את האמת, אם הייתי יודע את כל השלבים שצריכים לעשות בעבודה המקצועית שהם עושים הייתי יודע אולי לנסות להגדיר את זה לזמנים, אבל אני מבין שיש פה עבודה גדולה ורחבה.

אני יכול להגיד שאותם 99 תקנים שהוסרו מפה ושהם לא רשמיים, אין שום דחיפות לעבור עליהם. אני חושב שאם הייתה דחיפות כנראה מלכתחילה היה מי שקופץ ומתנגד להסרה שלהם. ו-ב', הם כבר יהיו כמה חודשים שהם לא בתוקף אז כנראה שהעולם בסדר מהבחינה הזאת שהתקנים לא מופיעים בצו. יכול להיות שאפשר למקד את הבחינה רק באותם תקנים שכן נמצאים בצו ושכן עולים טענות לגביהם שיש איתם בעייתיות וזה יכול להיעשות בצורה הרבה הרבה יותר מהירה מאשר באמת עכשיו לקחת את כל מה ש – בסך הכול מה שבמחלוקת הוא לא כזה רחב, אפשר להתמקד בו.

שני דברים. קודם כל תמיד כדאי להסתכל על מה שנעשה ובאמת יש לנו עוד דרך, אני תמיד אומרת את זה, אבל אי אפשר לצפות שמה שלא נעשה 30 שנה ייעשה בפרק זמן קצר. עם זאת ההחלטה של הממשלה, לפחות להבנתי, באה ואמרה שמה שטוב לאירופה טוב לישראל. לכן כל הדיון כמה נשאר וכמה לא, מה שאומר רז, אני לחלוטין לא מקבלת את זה, כי אם אנחנו אומרים שאנחנו מאמצים את התפיסה של אירופה ואם גם באירופה יש מבחינת איכות וסימון ולא להטעות את הצרכן, אז גם אם זה לא נושא של בטיחות מגיע לאזרח הישראלי לקבל את זה. אם אנחנו רוצים להיות פה אירופה, לא לעשותcherry picking ולאסוף רק מה שנוח לנו.

הנה, אני מסכים איתך, אנחנו תומכים בזה, חד משמעית.

לכן אני אומרת שאנחנו צריכים להבין, באנו לכאן והנחנו טאקט ראשון אחרי דיונים ממושכים והיה גם, אצלנו לפחות בשירות המזון, אם נכון לבוא לשלב הראשון או להמתין לשלב השני, אבל באומץ באנו והנחנו את השלב הראשון. מבינים שצריכים להגיע לשלב השני, אבל גם מספיק אמיצים לומר שזה ייקח זמן יותר ממה ששיערנו.

אני רוצה להצטרף למה שאמרה פנינה, זה נכון ש-99 תקנים באמת הורדנו מהצו, אבל ישנם עוד תקנים שלא היו בצו מלכתחילה שגם הם צריכים בדיקה ויכול להיות שמלכתחילה צריך להוסיף אותם והם חשובים כמו ה-28 שנשארו עכשיו. בעצם בא להגיד שהמורכבות היא די רצינית.

ויש כאלה עם דירקטיבה אירופית.

אפשר לשאול למה הם צריכים בדיקה? מי אמר לך שהם צריכים בדיקה?

מי אמר שהם לא צריכים?

תפנה לציבור, תשאל האם מישהו חושב שמשהו בתקנים האלה חשוב. זה כל מיני דברים ארכאיים לא רלוונטיים, גם לא בתקינה האירופאית.

אני לא יכול לפנות לציבור, אני לא בטוח שהציבור מבין את כל היבטי הבריאות והצרכנות שיש.

אני רוצה לשאול שאלה. ממה נפשך? הרי אם הטענה שזה ייקח נצח לבדוק את זה אז זכיתם, יש לכם פרק זמן מאוד רחב שבו אתם צריכים להתמודד רק עם 28 תקנים. לכשיהיו מסקנות אני בטוחה שההערות המקצועיות שלכם יישמעו, כי זה חלק מהתהליך שאנחנו עושים לאורך כל עבודה משותפת וידונו לגופו של עניין. זה קצת מרגיש לי לנהל דיון שהוא תיאורטי.

אני גם לא רוצה להיגרר לזה. אני כן חושב שהעבודה צריכה להיעשות בצורה מקצועית אם כי אפשר לקצר את לוחות הזמנים, זה ברכה, בזה אני מסכים איתך, אבל, שוב פעם, אני משתדל שלא להיכנס לתחומים מקצועיים בפרט שאנשי המקצוע אומרים שהם רוצים וצריכים לבדוק.

ד"ר דורית אדלר, בבקשה.

קודם כל תודה רבה על השאלות שאתה מעלה, שאלות מאוד חשובות. אני באה מתחום התזונה, בריאות הציבור, ביטחון תזונתי וכיוצא באלה דברים. אני חושבת שיש פה הרבה יותר שאלות מתשובות אם אתם שואלים אותי. קודם כל בכלל הסרתם חסמים? האם מערכת האכיפה אומצה מראש? האם אנחנו צריכים לחוקק אותה? האם יש אותן סמכויות כרגע למפקחים בישראל כמו באירופה שיכולים להיכנס לחנות אחת ולתת אלפי יורו קנסות? יש כאן הרבה מאוד שאלות.

כמה דברים אני רוצה לומר. אתה אמרת שהמטרה העיקרית זה להוריד את יוקר המחיה, האם איזה שהיא הסרת חסם בתחום מערכות המזון הוריד מחירים? אני עוקבת אחרי הדברים האלה כבר עשרות שנים, אף לא מקרה אחד. דוח מבקר המדינה ב-2021, למשל על הסרת המס על דגים, חיסל את ענף הדיג בישראל, שם אותנו בסיכון תזונתי מאוד רציני ולא הוריד את המחירים, לא התגלגל לצרכן.

אז יש כאן כמה שאלות מאוד נוקבות. למה להפריד את השלבים? אתה מעלה את זה בצדק, יש כאן שאלות של בריאות הציבור לעילא ולעילא ובטיחות המזון זה לא הסיכון הבריאותי היחיד. הסיכון הבריאותי המרכזי סביב מזון זה בעיקר הבריאות של המזון כי 10,000 איש מתים בשנה - - -

כן, אבל אנחנו מדברים פה על הסימון.

אבל הסימון קשור בזה, גם ביכולת הבחירה של הבן אדם. אתם מדברים פה על היתר אותנטיות, דיבר פה כבודו על האם אפשר לקרוא לזה מיונז או לא מיונז, האם זה טחינה או לא טחינה, האם יש שומשום בטחינה בכלל, האם הצרכן יידע מה הוא קונה. אני חושבת שאנחנו מדברים פה בדיני נפשות ומוטב קודם כל לבחון את הדבר הזה, האם בכלל המהלך הזה של הסרת החסמים האלה יוריד את יוקר המחיה. התשובה מ-2011, ממחאת הקוטג', היא לא, ולכן אנחנו צריכים ללכת למהלכים אחרים.

אנחנו נמצאים במצב של משברים מאוד מאוד רציניים, כולל יוקר המחיה ואני רוצה להגיד לכבודו, גיל עולה 1.60 שקל, לא הוסרה הרגולציה, להיפך, זה נשאר תחת פיקוח על המחירים, וכל הכלכלנים אומרים שפיקוח על המחירים זה לא טוב.

דבר נוסף, הממשלה הזאת הדבר הראשון שהיא עשתה, היא הורידה את מס הסוכר שיכול היה להוזיל, היה יכול לתמוך בחקלאים מצד אחד, להוזיל את מחירי הירקות והפירות, ומצד שני קמפיינים בריאותיים.

אם האוצר יבוא ויגיד שזה מה שהוא רוצה לעשות עם המס.

אני חושבת שזה לא מה האוצר רוצה, אני חושבת שיש פה דיני נפשות של אוכלוסיית ישראל ובריאות הציבור, זה מה בריאות הציבור צריכה. אנחנו כרגע במשבר נוראי, שיעורי ההשמנה הולכים ומחריפים, 36% עלייה בשיעורי השמנה.

אני לא יודע אם ראית מכתב שר הבריאות שיצא לפני יום או יומיים בהקשר הזה.

ואנחנו תומכים לגמרי בהחזרת המס על המשקאות הממותקים. עצירת המהלך הזה, עד שלא ממלאים את כל הבחינה, גם הבריאותית תזונתית סביב המהלך הזה ופועלים מיד להנגשה כלכלית של סל המזון הבריא הבסיסי באמצעים שיש בידי - - -

טוב, זו סוגיה נכונה שאת מעלה פה, אבל היא סוגיה נפרדת.

היא לא נפרדת.

אני כן הייתי רוצה לשמוע ממשרד הכלכלה איך אנחנו נביא לידי ביטוי בסופו של דבר, איך אנחנו מקלים על יוקר המחיה ויודעים לראות שבשרשור זה יתגלגל לצרכן כך שבסופו של דבר המוצר יעלה פחות. יש תכנית מסודרת בהקשר הזה או שאנחנו באים שאנחנו מורידים חסמים ולכו תסתדרו?

הנחת המוצא בסוף היא שתחרות והסרת חסמי יבוא מתגלגל לצרכן, כי כשאתה מאפשר לייבא יותר אתה מגביר תחרות והנחת המוצא הכלכלית - - -

בהיגיון זה עובד, נכון, בפועל זה קצת פחות. יש מנגנונים שהמשרד המפעיל, מה שנקרא, אני לא יודע אם לקרוא לזה פיקוח, זה לא באמת נכנס לעולמות של פיקוח על מחירים, אבל אנחנו רוצים בסופו של דבר שזה ישתרשר לצרכן.

אני מחזירה את השאלה כי השאלה הזאת נכונה לא על הצו הזה, היא נכונה על כל רגולציה ממשלתית שמטרתה לפתוח תחרות ולהוריד חסמי יבוא. האם הבדיקה הזאת נעשית בדרך כלל? אני חושבת שההנחה היא שלעולם הכלכלי יש הנחות יסוד מאוד מאוד חזקות ושנשענים עליהן. אפשר אולי לבצע בדיקה אחרי ואפילו שם זה מאוד קשה לבודד משתנים, אבל להגיד לך שאנחנו יודעים לבדוק האם הסרת חסמים - - -

אני מכיר את השר ואני יודע לאיפה הוא חותר בהקשרים האלה ואני חושב שזו כן נקודה שהייתה מאוד מאוד חשובה לו, בסופו של דבר לראות איך אנחנו משרשרים את זה לצרכן, אבל בסדר, זה חשוב, אבל זה לא חלק מאישור הצו הזה.

סליחה להרוס את החגיגה, אבל מגיע לפה מעט מאוד ומאוחר מאוד. אני הייתי פה בתחילת התהליך הזה של החקיקה, אנחנו העברנו את ביטול הרשמיות של התקנים עוד ב-2021, נכנס לתוקף ב-1.1.23, החלטת הממשלה לחייב את המשרדים להביא את הצו הזה עבר כבר בפסח והיום אנחנו יושבים פה ומסבירים לנו שלמרות הדיונים האין סופיים והייתה ועדה בראשות יו"ר הרגולציה שבה הוחלט על מה ניתן להסיר ואיך ניתן להסיר, ולמרות שאנחנו כבר חרגנו בכל דד ליין אפשרי, אין דד ליין עתידי. אנחנו נצטרך לחכות לעתיד הבלתי נודע עד שאנחנו בסופו של דבר נראה את הסרת החסמים.

ואני מסכימה עם אדוני ממשרד הכלכלה שהציבור לא מבין באמת מה יש פה ולא מבין עד כמה זה מגוחך כי מה נשאר פה בצו? אי אפשר לקרוא לריבה ריבה אם היחס בין ריבה לצנצנת הוא לא בדיוק הסטטוס הישראלי, אי אפשר לקרוא טונה ברוטב טונה, רק אם יש 65% בדיוק של יחס בין טונה לבין רוטב.

זה נשמע קטן, אבל זה צו היבואנים, זה הסך הסופי של החקיקה.

לא, זה נשמע קטן, אבל זה חשוב ברמות-על. זה קטן מבחינה בריאותית, זה חשוב מבחינת סחר. הציפייה היא שמה שיקרה פה, שיפתחו פה פסי ייצור ייחודיים לישראל, הוא מופרך, והציפייה שאנחנו צריכים לחנך פה את כל העולם וכולם ייצרו קופסאות שימורים וסוכר וריבה שמיוצר אך ורק בשביל הסטנדרטים שלנו, אפילו לא סטנדרטים מהותיים, בשביל האריזות, שאי אפשר לקרוא לריבה ריבה אלא אם כן יש את היחס הזה בדיוק של הצנצנת לריבה שמשרד הבריאות הישראלי החליט, אין, אנחנו כבר יצאנו מהראש הזה. אנחנו בסופו של דבר - - -

מי זה אנחנו? רק תגידי מי זה אנחנו.

אנחנו זה הציבור. אני מלובי 99, אנחנו בשונה מכל בן אדם שיושב פה בחדר ממומנים ישירות על ידי הציבור בהתנדבות.

ממומנים בהתנדבות?

זאת אומרת אנחנו לא כופים מיסים ואנחנו לא מקבלים כסף ממשלתי. כל בן אדם שתורם לנו, וזה כ-11,500 אנשים נכון להבוקר, הם נותנים משהו חודשי לפי בחירתם. אז אם זה לא התבטאות של שוק חופשי אני באמת לא יודעת מה זה, זאת אומרת כל אחד יכול למשוך את התמיכה שלו בכל רגע נתון.

עם כל הכבוד יש פה עוד נציגים של הבריאות.

והם ממשיכים לתרום כי הם מאמינים שאנחנו צריכים לעשות פה שינוי. אגב, אנחנו כבר הצבענו על השינוי הזה, היה לנו את הרפורמה ביבוא אחת, היה לנו את הרפורמה ביבוא שתיים במסגרת חוק ההסדרים. ההחלטה שאנחנו צריכים לעבור פה היא למערך של ניהול סיכונים ואנחנו צריכים כבר להפחית, את ההתניות הייחודיות שחוסמות את היבוא, זה התקבל, עכשיו אנחנו בשלב של יישום ולצערי אנחנו נתקעים מאוד בשלב של היישום.

אני קצת לא מצליחה להבין - - -

בוועדה בראשות יואל בריס שהייתה בספטמבר 2022 - - -

אבל אנחנו - - -

שנייה, תגיבו בצורה מסודרת. בבקשה, רחל.

עוד חצי משפט ואתם תוכלו להתייחס. בוועדה של יואל בריס ב-2022 אנחנו כולנו ישבנו ופילחנו את התקנים. אז לדוגמה - - -

אנחנו פילחנו את התקנים. זה היה התפקיד של הרגולטור.

אני השתתפתי, וגם אנחנו ישבנו ואז הייתה לדוגמה התחייבות לייצר מסלול מקביל, לשחרר את התקן של הדבש ושמן זית עד ליוני של השנה הקודמת, ואז משרד הבריאות קיבל החלטה שהם לא עושים את זה. יואל בריס הגיע לוועדת כלכלה ואנחנו שאלנו אותו אז למה זה לא נעשה, למה המסקנות של הוועדה שהייתה בראשותו שכללו גם את הטונה וגם את הקפה המגורען וגם את שמן הזית והדבש, הוא אמר: אין, מה אני אעשה? לא מבצעים. זה לא מכובד. הסכמות יש לכבד.

תודה. הם יגיבו. משרד הכלכלה קודם כל.

כן, אני רוצה להגיב. כיוון שהדברים שנציגה של לובי 99, רחל, אמרה, הם בדיוק מבהירים למה אנחנו הלכנו לגישה שאומרת קודם כל נסיר כל מה שאפשר ואחרי זה נבדוק לפרטי פרטים, כדי לא לעכב. הרעיון היה מאוד ברור, כל מה שנשאר הוא מה שיש לו תקן רשמי או מה שקיימת לגביו דירקטיבה. זה כל מה שבפנים היום. לבוא ולתת ביקורת כל כך נוקבת על מצב בדיוק הפוך? עשינו בדיוק ההיפך. יכול להיות שצריכים להיות עוד דברים בפנים, אבל בשלב הזה נסיר כדי לא לעכב, אחר כך נבדוק לגופו של עניין כל תקן ותקן, כל סעיף, כל הוראה, אני בכנות לא מבינה את הביקורת.

אני רק רוצה להגיב בקצרה ביותר מכיוון שלא ייתכן שבוועדת הכנסת נאמרים דברים שהם באמת לא מתיישבים עם העובדות ואני מרשה לעצמי לדייק, ברשותכם. קודם כל ועדת התקנים שרחל הזכירה התקיימה מכוח חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), הרגולטור עמד בכל ההתחייבויות שהוטלו עליו בלוח זמנים ברור ומדויק, בדק באמת 127 תקנים, כמו שפנינה אמרה, וניתן לכל הגורמים הרלוונטיים וגם לציבור להגיב. נעשה דיון מסודר בפני ועדת התקנים בראשותו של עו"ד יואל בריס, כל הערות הציבור נבדקו, גם על ידי הוועדה, חלקן התקבלו, חלקן לא התקבלו, הכול ממוסמך, הכול מסודר, הכול מפורסם, שקוף ביותר.

אני מבקשת להבהיר, גם אם היו דיונים ששוקפו לגמרי לא היו שום אמירות מהסוג הזה, אוי כן עשינו, לא עשינו, למה עשינו. אני מצטערת, באמת נעשית עבודה מקצועית, ברורה, שקופה, מסודרת ועל כן אני מבקשת שהעובדות האלה יהיו בפני הכנסת כפי שהן. במידה שגורמי המקצוע ירצו להתייחס אז הם יתייחסו.

בסדר גמור. אביב, בבקשה.

שתי התייחסויות שהן חשובות לנו. אחת, הייתה פה טענה בנושא של שרשור באלמנטים של יוקר המחיה, כל הרפורמה הזו בכלל נועדה מלכתחילה כדי להעביר את האחריות לעוסק במזון, בין אם הוא יבואן ובין אם הוא יצרן מקומי, ובתנאי שיש לו מערכת בטיחות ואיכות מזון מסוג HACCP בבקרה עצמית. זאת אומרת אף אחד פה לא יתפשר על בטיחות ואיכות המזון בהיבט הזה. זה קודם כל.

שתיים, הייתה פה אמירה שאומרת האם הרפורמות בעבר לצורך העניין תרמו או הפחיתו או מנעו את העלייה ביוקר המחיה. יושב פה גל ברנס ממשרד האוצר, אני בטוח שהוא יגיד לך כן ושיש להם עוד דברים נוספים בקנה. אפקטיבית, אם אני מסתכל כרגע על יצרני המזון, ואתה יכול לבדוק את נתוני הלמ"ס ואת הדיווח של הממ"מ בנושא, אני בשמחה אעביר לכבודו, בין השנים 2013 עד 2021 תעשיית המזון הפחיתה את המחירים שלה ב-7% שהם מוכרים לקמעונאים, מה קרה משם זו כבר לא אחריות שלי.

נושא נוסף שעלה פה, גם על ידי לובי 99, אני רק אומר, האיגוד שלי, שזה יצרני המזון, לא הגיב לגופו של תקן או שינוי, אמרנו תחליטו מה שתחליטו רק תנו לנו ודאות רגולטורית במשק. אז מהבחינה הזו אני חושב שזו אמירה הכי הוגנת שיכולה להיות של תעשייה ישראל שלא רוצה שום חסם רגולטורי כזה או אחר. חשוב לי להגיד את זה. אני כן יכול להגיד שפנינה וכל צוות המזון עובדים, לפחות אני יודע שאיתנו, ואני גם חושב שיחד עם רז מלשכות המסחר, בצורה שקופה, הגונה. אנחנו לאו דווקא מסכימים על הכול, אבל אני חושב שהביקורת הנוקבת שניתנת פה היא לא במקומה. תודה.

אם רוצים נתון, מחירי הדגים ירדו מאז 2017 שהייתה הרפורמה בערך ב-30% והצריכה שלהם, שזה אולי מה שיותר חשוב, כי זה באמת בריאות הציבור, עלתה ב-37%.

אנחנו עוקבים אחרי כל רפורמה שנעשית כאן, יש כאלה שיותר קל לבודד אותן, כמו הורדת המכס על דגים, זה מוצר מאוד פשוט אז קל לבדוק, יש דברים שהם קורים, נקרא להם בשיווי משקל, שקורים הרבה דברים במקביל ואז קצת יותר קשה להגיד כמה בדיוק צעד X תרם ל-. כל מה שאנחנו יכולים לבדוק אנחנו כמובן בודקים.

זה לא רק לבדוק, זה גם לעקוב במהלך השרשרת, שברגע שאתה נותן ומוריד איזה שהוא חסם, לדאוג לכך שאותו יבואן, יצרן, שהורדת ממנו איזה שהוא – אני באמת לא יודע להגיע לסכום שבסוף, אבל אני בטוח שאנשי המקצוע יודעים לשקלל את זה בעלות הכללית ולהגיד כמה או מה הצפי של ההוזלה שצריכה להיות בעקבות הורדת חסם X או Y.

אני אחדד רגע, גם פנינה אמרה את קודם. בסוף כל התפיסה של מדיניות הממשלה היא לאמץ את אירופה. אם אנחנו מרגישים בנוח שאנחנו מסתובבים באירופה, נכנסים - - -

למה עושים את זה?

כי אנחנו תופסים את השוק האירופי כשוק מאוד מאוד גדול, רוב היצרנים בעולם, גם אם הם באירופה וגם אם מחוץ לאירופה, מייצרים - - -

כן, אבל בסופו של דבר אנחנו מדברים פה על יוקר מחיה.

נכון, אני אסביר בדיוק את זה. ברגע שאתה מייצר למאות מיליונים של אנשים באירופה יש לך פס ייצור מאוד גדול שמייצר במסה מאוד מאוד גדולה ובמחירים מאוד זולים. ברגע שאתה קובע תקן ישראלי שאומר שהמוצר, אותו מיונז לצורך העניין שמיוצר למאות מיליוני איש באירופה, צריך להיות מיוצר באופן שונה ל-9 מיליון איש בישראל, אתה עוצר את פס הייצור, נעשה מוצר אחר על פס הייצור, אם בכלל יצרן בחו"ל מוכן לייצר לך אותו כי הרוב לא מוכנים לייצר לך אותו בשביל אותם 9 מיליון איש שיש לנו כאן וזה מייקר מאוד את העלויות כי יצרת מוצר מיוחד בישראל וצמצמת עוד את התחרות כי הרבה פחות יצרנים מוכנים לייצר לישראל.

אז התפיסה מלכתחילה היא שאם אנחנו מרגישים בנוח כשאנחנו מסתובבים באירופה לקנות שם את המוצרים ואנחנו סומכים על הרגולטורים האירופים שהם מאוד רציניים אנחנו יכולים להשתמש במוצרים שהם צורכים, לצרוך אותם גם פה ולקבל מוצרים יותר זולים כמו שאנחנו רואים שם.

תודה רבה. איתנו דליה. שלום וברכה, גברתי.

שלום וברכה. אני עוקבת אחרי הדיון וככלל, כאמירה, אני רוצה להגיד שאנחנו במכון התקנים תומכים בהצעה הזו. מטרת תקינה היא לא לכתוב רגולציה, מטרת תקינה היא לכתוב תקנים שהמשק צריך אותם. אם אנחנו מתייחסים למה שטוב באירופה טוב בישראל אז גם התקינה האירופית היא תקינה שמלווה את הדירקטיבות, אבל היא לא באה במקומה, זאת אומרת התקינה היא וולונטרית והיא מאפשרת הוכחה לעמידה בדירקטיבות, אבל היא לא באה במקומן.

מה שגרם לי לבקש את זכות הדיבור זה האמירה של נציג התאחדות התעשיינים וקצת הבלבול שנוצר בין מי אחראי על התקינה במדינת ישראל ומי מממן אותה. אז אנחנו כפופים לממונה על התקינה, גם מרבית תקציב התקינה מגיע ממשרד הכלכלה, לא הגיע כל כך בשנה האחרונה, אבל אמור להגיע ממשרד הכלכלה, ובכל מה שנוגע לתעדוף, מה ייכנס לתקינה ומה לא, הנושאים שמגיעים דרך תקציב התקינה של משרד הכלכלה נקבעים על ידי הממונה על התקינה.

זו רק הייתה ההבהרה שאני רוצה להגיד ואני מברכת על ההערה של נציג התאחדות התעשיינים שאחד השימושים בתקן זה באמת הוכחה שאנחנו מייצרים משהו שהוא איכותי וטוב, ומשתמשים בזה לא מעט בבתי משפט, לפעמים בצורה חיובית, לפעמים בצורה שמפריעה או נוגדת את מה שהתעשיין צריך ולכן נדרשת רוויזיה בתקנים. תודה.

תישארי איתנו רגע.

אני נשארת איתכם כל הישיבה.

השאלה הפרקטית בסוף, יש תקנים ישנים שנכנסו לרוויזיה ועדיין לא יצאו ואנחנו חייבים שהרוויזיה תושלם ושזה יהיה מעודכן לימים של היום כי ברגע שזה לא מעודכן והם מאוד ישנים זה מה שחושף אותנו בין היתר כעמדה מקצועית בבתי המשפט. זו הייתה הטענה העיקרית שלי מהבחינה הזאת וזה נוגע אולי לתעדוף, כמו שאמרת.

אז זה בדיוק העניין. אנחנו סובלים, כל שנת 2023 לא קיבלנו תקציב ולכן לא יכולנו לפעול על פי תכנית התקינה, עדיין לא קיבלנו תקציב ל-2024. ברגע שיתקבלו תקציבים נוכל להפעיל בחזרה את הוועדות. זה מה שיש לי להגיד.

אתה מדבר על רוויזיה גם לדברים שמופיעים פה בצו?

גם אם הוסרה רשמיותו של התקן בהתאמה, בהתאם לאותם תקנים רלוונטיים, עדיין התקן הזה מונח, הוא פשוט לא רשמי ובגלל זה נדרש להשלים לגביו את הרוויזיה הרלוונטית, בוודאי.

כן, אבל אלה לא תקנים שמופיעים פה בצו?

לא, זה לא במסגרת הצו, אמרתי, כחלק מהמשלימה חובה גם להשלים את הרוויזיה שם ואז יהיה לנו טריו שהוא מושלם, גם החקיקה ואימוץ ההוראות מצד אחד, גם צו הגנת הצרכן מצד שני וגם תקנים אחרי רוויזיה שהם מעודכנים מצד שלישי.

אנחנו נשמח לעשות את זה ברגע שנקבל את התקציב.

אוקיי, תודה רבה. שגיא תמיר, אתה רוצה להוסיף משהו בעניין הזה?

לא.

את ביקשת לדבר, בבקשה.

כן. אני רוצה לדבר כיבואן. קודם כל כמובן מברכים על השלב הראשון. השלב הראשון כמובן נותן לנו הקלה, אבל כן חשוב לי לדבר, גם בגלל חוסר הוודאות, לעניין לוח הזמנים, כן חשוב לנו להגדיר לוחות זמנים, וגם בגלל מבחינתי ההפתעה, שאנחנו רוצים להוסיף תקנים לצו ואולי בהמשך.

חשוב לי להגיד שמבחינת בריאות הציבור הנושא מוסדר מבחינת משרד הבריאות ומוסדר כרגע לדעתי בצורה מאוד ראויה, וכל מה שאנחנו מדברים עליו פה מדובר על דברים שקשורים לאיכות המזון. כשאני מדברת על איכות אני לא מתכוונת שהמוצר לא איכותי, מדובר פה על דרישות נפח. כל דרישה שכתובה פה, שאין לה דירקטיבה מקבילה באירופה, מדובר על חסם יבוא לישראל. כל סעיף שכתוב פה ושאתם רוצים להוסיף ולעבור עליו זה חסם יבוא.

כיבואן אני אומרת לך שכשאנחנו פונים ליצרנים ואנחנו רוצים לדבר על ענייני כשרות כדי להתאים לישראל, אנחנו רוצים לדבר על מותג פרטי להתאים לישראל, אנחנו רוצים לעשות הרבה התאמות לישראל ומדובר בשוק קטן, ברגע שיש פה סעיף שמדבר על משהו שהוא ייחודי כמו נפח מוצר או כמה יחידות דגים, זה פשוט חסם יבוא פרופר. אם אין מקבילה באירופה וזו דרישה מיוחדת לישראל, כיבואן אני אומרת לך שזה מצמצם לנו מאוד יצרנים, אין הרבה יצרנים שמוכנים לעמוד בכל הדרישות שלנו. אני רוצה לדבר בעיקר, שוב, אמרתם שזה יוסדר בשלב ב' ואני מאוד מקווה, אבל גם בגלל שאנחנו מדברים על זמן שהוא לא ברור חשוב לי להגיד שכל דרישה היא חסם יבוא ואנחנו צריכים לדבר על זה.

אנחנו מבינים ונבדוק את זה.

לא, אבל ברגע שאתם אומרים שאתם עוד רוצים להוסיף תקנים לצו אתם רוצים להוסיף לא עניינים שקשורים - - -

זה לא מה שנאמר.

אנחנו לא אמרנו שנוסיף.

אנחנו מוסיפים תקנים במגבלה שאם קיים באיחוד האירופי.

אני רוצה להבהיר שוב, עכשיו מבקשים לדבר על המסקנות עוד לפני שנעשתה בדיקה. אנחנו בשלב הבדיקה, כל מה שאנחנו רוצים לעשות בשלב הזה זה לעשות בדיקה. אי אפשר לדבר עכשיו על מה אנחנו רוצים לעשות בסוף הבדיקה כיוון שהבדיקה עוד לא נעשתה. ולכן להגיד שאנחנו רוצים להוסיף זה הבנה לא נכונה של המציאות שאנחנו נמצאים בה כרגע. אנחנו לא רוצים להוסיף בשלב הזה כלום, אנחנו רוצים להשלים את הבדיקה. מאוד יכול להיות שבסוף הבדיקה נגיד: חבר'ה, זה המצב, אולי צריך לקחת עוד כמה תקנים. אין שום דבר שאנחנו רוצים להוסיף בשלב הזה.

יכול להיות שהמצב יישאר כמו שהוא עכשיו ויכול להיות שלא וכשנסיים את הבדיקה יהיה על מה לדבר לגופו ונשמע שוב. כמו שאנחנו שומעים גם היום את ההערות שלכם נשמע אותן גם בשלב השני, הכול בסדר, אנחנו לא בורחים לשום מקום.

אני חושב שכדאי לציין, יו"ר הוועדה, בנושא הזה מדיניות הממשלה כפי שהייתה גם בהחלטת הממשלה שגרמה לצו להגיע לפה זה שהצו בסוף יכלול בדיוק מה שיש באירופה, זאת אומרת שגם אם יוספו תקנים הם לא יהיו חסמי סחר כי הם יהיו זהים למה שיש באירופה, וגם אם יוסרו תקנים זה יהיה לפי מה שיש באירופה. בסוף הצו הזה, בסוף השלב השני, אמור להיות אפס חסמי סחר שנותנים לתקנים שיהיו בתוספת של הצו הזה או הצו הזה בכלל.

אני חייבת להבהיר נקודה שאתם מעלים אותה, העלית אותה גם את, רחל, בנושא של הנפח באירופה. לידיעתכם, נפח באירופה מוסדר ברגולציה אירופית, גם לסרדינים, גם לשימורי טונה, אולי אתם לא מכירים, זה דבר שקיים.

אז לא צריך צו.

בדיוק, אז למה אנחנו משנים את זה?

כרגע זה נמצא מכיוון שעוד לא אימצנו אירופה. אז לידיעתכם, הרגולציה לסרדינים והרגולציה לטונה בונים - - -

אבל אפשר להגיד אמירה כללית, משרדי הממשלה?

מה שהיא רגולציה מחייבת באירופה אנחנו לא - - -

זה מינימום 6% - - -

אלה בדיוק הדברים שהולכים להיבחן.

בסדר, אבל הגדרתם את זה כחסר היגיון.

רגע, אני לא סיימתי.

זה קיים.

יש היגיון אירופי.

זה שצריכים סטנדרט ודאי, השאלה היא למה צריכים סטנדרט שהוא שונה מהסטנדרט בכל העולם?

- - - להציג את זה כאבסורד, אבל זה לא אבסורד.

לא, אבל בדיוק מהסיבה הזו נדרשת הבחינה המקיפה של החקיקה האירופית לפני שבאים ואומרים שאין.

בדיוק, זה לא אבסורד.

אוקיי, בואו נהיה אחראיים.

אבל אנחנו מבינים שלפני שלב ב' יידרש גם מהלך של אימוץ אירופה גם לעניין הסימון, זה עניין אחד, זה שלב ראשון.

לפני שלב ב'?

אני מניחה ששלב ב' כי אתם אומרים - - -

זה שלב ב', ההשוואה לאירופה זה שלב ב'.

אוקיי, ובמקביל ביחד איתו יהיה עדכון נוסף של הצו הזה.

כן.

אז יהיו שני מהלכים שיבואו ביחד.

העניין הוא, ופה המסגרת ולכן גם זה ייקח זמן נוסף וצריך את משרד המשפטים וגם את האוצר. צריך להבין, כשאנחנו מדברים עכשיו, הצו זה רק החוט המקשר, הנורמה תיקבע בתקן או באימוץ ואנחנו נצטרך למצוא את הפלטפורמה איפה מאמצים, איך מאמצים, כי מדובר פה בעשרות דברי חקיקה, ואחר כך לעדכן את הצו. נכון, זו עבודה.

זה ברור שדרך המלך היה להביא את כל החבילה בצורה אחת, אבל אני מבין שאנחנו רוצים ל - - -

אפשר, אם רוצים לדחות אנחנו – אפשר.

אפשר, ואז כל התקנים, 127 תקנים - - -

ממש נחמד.

אתם חייבים להבין את זה, זה יהיה המצב המשפטי ואז 127 תקנים שנמצאים כרגע בצו יהיו מחייבים עד שנשלים את העבודה.

לא, בסדר, הנקודה ברורה.

רק להבהיר, אנחנו לא הוספנו משהו שלא היה בצו הקיים, כלומר מה שיש לנו פה זה רק שיפור לעומת המצב הקיים ועשינו את זה כביניים כדי להביא כבר בשורה.

טוב, בסדר. אני חושב שאת הדיון העקרוני אנחנו די מיצינו.

עוד נקודה שעלתה פה. נאמר שרק בישראל החקיקה מפוזרת, אין סדר. מעיון בחקיקה אירופית אנחנו מוצאים שהרבה דברים שקשורים לסימון נמצאים גם במסמכי חקיקה שעניינם לא סימון. אתה מכיר את זה בוודאי.

ולכן בהזדמנות אני אחזור ואומר, הא'-ב' אצלנו לפחות, בחוק שלנו, זה אחריות. מי שעוסק במזון חובת ההוכחה עליו להיות בקי בפרטי הפרטים, אי אפשר להיות יבואן בלי שאתה מכיר את הרגולציה. וגם אם אנחנו נאמץ את הרגולציה האירופית עדיין צריך להכיר אותה, להבין אותה, זה שינוי, זה לא יהיה לחפש ברגולציה בישראל ולכן המהלכים פה לא יכולים להיות על רגל אחת.

טוב, אנחנו נעבור עכשיו לשלב ההקראה וככל שיש הערות, תוך כדי הקריאה. את הדיון העקרוני די מיצינו, שמענו את הצדדים לכאן ולכאן, אני חושב שקיבלנו תשובות די מפורטות מנציגי המשרדים.

אני רק רוצה לתת לך דוגמה לגבי שמן זית. דובר פה על שמן זית, יש עולם שלם שנקרא פייק פוד, כשאנחנו לא יודעים מה יש במזון זה קובע אם אנחנו נהיה חולים או בריאים, מתים או חיים.

אבל אין מחלוקת על שמן הזית.

מה שאני אומרת זה דבר כזה, כל המהלך הזה, יכול להיות שהוא נולד בחטא. נניח שבאירופה אין רגולציה לגבי איזה שהוא מזהם שיש לנו פה, אז מה, לא נוסיף אותו? רגולציה באה להגן, היא כיפת ברזל, היא לא איזה משהו שמישהו בא ואמר בואו נראה איך אנחנו מקשים, על הציבור, על היבואנים, נהפוך הוא, הרגולציה באה לשמור עלינו. ואני רוצה לסיים בעניין הזה, הייתה כתבה השבוע, ואני ממליצה לכולם לקרוא אותה.

יש הרבה מאוד רגולציה מיותרת, אבל פה במקרה הזה אנחנו מבינים שלא נפגע, לא בטיחות המוצר, לא סימון המוצר.

אנחנו עוד לא יודעים. לגבי ההרכב התזונתי בכלל לא ברור מה כן יהיה כתוב ומה לא יהיה כתוב והשם אומר הרבה לצרכן. אין ספק שאנחנו נמצאים פה במצב של עיוורון לגבי חלק מהדברים, ואני רוצה רק לציין בפניכם שחתן פרס נובל לכלכלה יצא עם כמה ספרים ועם כתבה מאוד מזעזעת, רמת החיים היום של אמריקאים רבים גרועה יותר מזאת שבהודו ובאתיופיה. זאת המדינה שחרתה על דגלה להסיר חסמים, הממשלה היא בעיה, החסמים הם בעיה. לא, הרגולציה באה לשמור על בריאות הציבור ואני חושבת שאנחנו צריכים להתייחס לזה בדיני נפשות. אני גם מייצגת פה את איגוד רופאי בריאות הציבור ואני קוראת לחשיבה מחודשת על כל המהלך הזה. תודה.

טוב. אחת השאלות הראשונות ששאלתי במהלך הדיון זה האם אנחנו יודעים לוודא באמת, שמשרד הבריאות שבעצם מכריע על בטיחות המוצרים, על בריאות הציבור וכו', יודע באמת לוודא ששום דבר לא נפגע בתהליך וקיבלנו תשובה די ברורה בעניין הזה.

אגף התזונה לא נמצא פה, דרך אגב.

אני חושב שנציגי משרד הבריאות שנמצאים פה יודעים גם לענות על זה.

אנחנו קוראים את צו הגנת הצרכן.
צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) (תיקון(, התשפ"ג-2023



בתוקף סמכותו של שר הכלכלה והתעשייה לפי סעיפים 17(ב), (ב1) ו-37 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ובתוקף סמכותו של שר הבריאות לפי סעיף 3(ב)(2) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, בהתייעצות עם המועצה הישראלית לצרכנות, לפי הצעת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אנו מצווים לאמור:

תיקון סעיף 2 לצו
1.
בצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשע"ט-1998 (להלן- הצו העיקרי), בסעיף 2 –



(1) בסעיף קטן (ב) במקום "הסעיפים או סעיפי המשנה, הישימים" יבוא "ההוראות הישימות".



(2) בסעיף קטן (ג) במקום "שבסעיפים או בסעיפי המשנה, הישימים" יבוא "שבהוראות הישימות".

החלפת התוספת
2.
במקום התוספת לצו העיקרי יבוא –



תוספת
(סעיף 2)




לפני שנתחיל לקרוא את התוספת אני רוצה לבקש ממשרד הכלכלה להסביר לנו איך עובד הצו הזה, כי בצו הזה יש כמה טורים ויש דרך כדי להבין מה כתוב בכל טור. זה דבר אחד. חוץ מזה יש הערות לגבי הנושא של סעיפים 3 ו-4 לצו שנשארים על כנם. אחד מהם משאיר על כנו הפניה לתקן והשני עוסק בנושא של סימון מזון מיובא.

סעיף 3, סעיף שאני חושב שמשרד הבריאות שיושב כאן יסכים איתי שאין בו שום צורך, פשוט בגלל חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) – אני אומר שאני חושב, אם תגידי שלא אז לא, אבל מה שכתוב בסעיף 3, 'מוצר מזון מיובא יסומן לפני יבוא', יש כל מיני כללים שכבר קבועים היום בחוק. מאז שעשו את הצו הזה התעדכן חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון) באופן שלחלוטין מכסה את מה שכתוב בסעיף 3 בצורה עדכנית ונכונה יותר. לכן לדעתנו אפשר למחוק אותו במסגרת טיוב רגולציה, אין שום סיבה שלא.

סעיף 4 זה סעיף שמפנה לתקן 1118, תקן שמתייחס לתכולות אחידות של מוצרי מזון ארוז מראש שכבר בתקופתו של בנט כשר הכלכלה הבינו שלא יכולים להכתיב לעולם באיזה גדלים לייצר את האריזות שלהם ולכן הסירו אז את הרשמיות. מה שלא עשו זה לא השלימו ותיקנו גם כאן את ההפניה בצו. אני חושב שבהזדמנות שמתקנים את הצו לא צריכה להיות סיבה שלא לבטל גם את ההפניה שיש כאן לתקן 1118.

אני אענה קודם על השאלות ואז אני אפנה להסבר של התוספת. אני לא יודעת להגיד אם יש הלימה מליאה בין הוראות סעיף 3 לבין האסדרה בחוק המזון. כשאנחנו נדרשנו לבדוק בעקבות ההערה של רז את הדברים עלו לנו כל מיני שאלות. אני לא בטוחה שההוראות שצריך לסמן מכוח הצו צריך את כולן לסמן מכוח חוק המזון.

אני יכולה לתת דוגמה, הוראות לעניין סימון, סעיף 15 לחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), מחייב לסמן הוראות לעניין סימון שנקבעו לפי חוק זה. אני חושבת שיש קושי אמיתי להפריד, איזה בדיוק מההוראות בצו יש להן היבט בריאותי ואיזה צרכני, זה צו שהוא צו משולב. יש כל מיני שאלות שעולות.

הצו הוא חלק מחקיקת המזון.

ויש עוד כל מיני שאלות שעולות ולכן אנחנו ביקשנו שהות לנסות לבדוק את הדברים בצורה מעמיקה מול משרד הבריאות וסברנו שזה דבר שצריך להיעשות במסגרת השלב השני. זה לגבי סעיף 3.

לגבי סעיף 4. אנחנו מבינים שלתקן 1118 יש כל מיני הפניות, חלקן מעוגנות במקומות אחרים, כמו ב-1145, כמו ב-1059, אלה דברים שצריכים לבדוק. צריך לבדוק את ההלימה ביניהם, צריך לראות את השוני ביניהם, צריך לבדוק את ההוראות שאליו מפנה התקן הזה ביחס לתקנות שיש לגבי תכולה ומחיר ליחידת מידה, וצריך גם לבדוק את ההוראות שמדברות על הנפח.

שוב, כל הדברים האלה, יכול להיות שבסוף יתבררו כנכונים, אבל אלה דברים שטעונים בדיקה מעמיקה ולכן בשלב הזה, כיוון שאנחנו לא רוצים לעכב את הקידום של הדבר הזה, אנחנו חושבים שלא נכון - - -

אם הם אומרים שהם עוד לא יודעים, בעצם יש לכם חשש שבין ההוראות האלה יש הוראות שלא נכללות בסעיף 15 או 16.

בכל מקרה הם יבדקו את זה לפני ה –

לגבי ההסבר של התוספת ומה היא בעצם מסדירה. אז התוספת מחולקת לחמישה טורים כשטור א' אומר מהו מוצר המזון וטור ב' מפרט מה שם התקן הישראלי והמספר שלו, הטור השלישי מפרט את הסעיפים שיש צורך לסמן אותם, טור ד' קובע סעיפים או סעיפי משנה בתקן לעניין התיאור וטור ה' קובע משקל לאחר סינון.

ההוראות בסעיף 2 לצו קובעות שכדי לקרוא למוצר בשם, נגיד לדוגמה ריבה, צריך לעמוד בהוראות המפורטות בטור ד' ו-ה' ואז צריך לסמן את ההוראות שמפורטות בטור ג' לתוספת. זאת אומרת אתה צריך לעמוד ב-ד' ו-ה' כדי לקרוא למוצר בשמו כפי שהוא מפורט בטור א' ואז לסמן בטור ג'. זו המשמעות בעצם.

את הבנת?

הבנתי, לקחתי כמה דברים.

כלומר אם אתה מייבא ריבה אתה צריך להסתכל על ההוראות בצו בתקן של הריבה, להבין איזה סעיפים הצו מפנה לתקן, ניגש לתקן, קורא את ההוראות ומבין מה באיזה הוראות אתה צריך לעמוד כדי שהמוצר הזה ייקרא ריבה, לאחר מכן כדי לשווק אותו אתה צריך לסמן אותו. ההוראות לסימון נמצאות בתקן ובתקן 1145 וההפניה לסעיפים הספציפיים של הסימון מופיעות בטור ג'.

הבנתי.

עכשיו אנחנו רק נעבור בקצרה, אנחנו לא נקרא את כל הנוסח, רק נדבר על המקומות שבהם עשינו תיקונים ומקומות שיש לגביהם הערות.

המוצר הראשון הוא לפי תקן 191, שמן זית. בטור א' יש לנו את רשימת המוצרים, הוספנו פה את שמן הזית המעורב ושמן גפת זית מעורב, כי אלה גם שתי קטגוריות שנמצאות.

של מי היו ההערות האלה?

אלה הערות שחלקן אני הערתי, שחלקן המשרדים העירו, בדקו מחדש את התקנים בעקבות ההערות.

יש לנו סעיפים בתקן הזה שנקראים, למשל סעיף 10, כתבתם שסעיף 10 שכותרתו labelling, אמרתם שהוא לרבות השינויים והתוספות שנעשו לגביו. השאלה אם באמת נעשו שינויים ותוספות כאלה או שהסעיף אומץ כפי שהוא.

בתקן עצמו נרשם באופן מפורט לרבות השינויים. זאת אומרת זה לא הכותרת של הסעיף, שלא תהיה הטיה פה, אין כותרת כזאת לרבות השינויים, יש פה הוראה כללית בתוך התקן ולכן ראינו לנכון להבליט את זה. זו הסיבה שרשמנו את זה.

לכן אמרתם 'לרבות השינויים והתוספות שנעשו בהתאמה לתקן הישראלי' כי ברור שהתקן מהותו שהוא לוקח את התקן הזר וזה כל מה שהוא עושה.

הוא זר פלוס דברים ישראליים.

הוא כבר כולל את השינויים.

אבל אם הוא כבר כולל את השינויים?

לא חייבים לעמוד על זה, זה היה רק כזהירות לשלב ביניים כזה, לא רצינו שתהיה פה איזה שהיא הטיה לעוסקים.

אם ככה כן כדאי להשאיר אותו.

אז נשאיר את המילים האלה, למרות שחשוב לי להבהיר שזה לא דבר שמשנה במהות, כל התקנים, או לא כולם, אבל במקומות האלה שלקחו תקן זר ואימצו אותו, אז עשו את זה ממילא גם אם לא היינו כותבים את הדברים.

נעה, אבל ישתמע שבמקומות אחרים זה לא יהיה לרבות השינויים, זו בעיה. הכוונה היא שרק במקום הזה זה לרבות השינויים?

לא.

שגיא, זו גם הפרשנות שלכם לשאלה של שי?

לא שמעתי את השאלה.

אני שואל, אם רק בתקן 191 ייכתב 'לרבות השינויים והתוספות' אז ישתמע שבמקומות אחרים זה לא לרבות השינויים והתוספות.

אנחנו רשמנו את זה לאורך כל הדרך. יכול להיות ש'לרבות השינויים והתוספות', זה רשום בתוך התקנים עצמם כהוראה גנרית לתקן שהיווה את הקודקס והוסיף שינויים ישראליים. אין לי פה עמדה להגיד לכם שזה דבר חשוב מאוד. בגלל שזה שלב ביניים חשבנו להבליט את זה. אני בתור הרשות חושב שאפשר להסיר את זה לאורך כל הדרך כי יש כזאת הוראה כללית, אני לא רואה איך זה מוסיף או מוריד.

אני מציעה שכן נוריד את המילים האלה כי הן באמת יכולות ליצור איזה שהוא קושי פרשני.

אני רוצה שאילנה תוסיף.

רק שנייה להתייעצות פנימית.

הסתיימה ההתייעצות.

מה החלטתם?

אפשר להסיר.

שוב, רואים בזה איזה חשיבות הגנה, אם - - -

הפרשנות יכולה להיות מסובכת, כמו שאמר שי.

תקן שמאמצים הוא באמת קצת יותר קשה לקריאה. יש את התקן הכללי, הזר, ואז יש תוספת ישראלית שמפוזרת לה בכמה עמודים ובסוף יש תרגום להכול ונאמר לך שהתרגום – אז אני חשבתי שראוי לרשום את זה כדי שיהיה ברור.

נעה, אני רוצה להתייעץ. בסוף מה שאני מבינה זה שהסעיפים האלה לקוחים מהתקן באנגלית ואז בתקן הישראלי יש תוספות, אז אני שואלת האם - - -

את רוצה להגיד שרק בסעיפים שבהם עשו תוספת ספציפית, בהם נכתוב את הדברים האלה.

לא, כתבנו בכל מקרה כיוון שבמקום שזה לא נעשה אז אין לזה רלוונטיות, אבל במקום שזה נעשה החשש שלי שאם זה לא יהיה כתוב אז המשמעות היא שזה לא יחול.

למשל בטור הזה זה כתוב רק לגבי סעיף 10 למרות שאנחנו מחילים גם את סעיף 2.

כי כשהסתכלנו בתקן כנראה שלא היו תוספות ישראליות לסעיפים האלה.

אז זה כן מופיע רק איפה שיש תוספות ישראליות.

כן, אבל אם אתה מוריד את זה אז המשמעות היא שאתה לא מחיל את התוספות וההתאמות.

בתקן הישראלי רשום שהתקן הוא תקף כשאתה לוקח את התקן הזר פלוס התוספות הישראליות. זה ביחד ומגיעה הוראה כזאת בתוך התקן. אבל חשבנו לדקדק אקסטרה בגלל השלב הזה.

רק בסעיפים שבהם יש תוספות ישראליות. אז בהם נשאיר, בסעיפים האלה נשאיר.

פה התוספת הזאת מובאת רק איפה שיש תוספות ישראליות?

כן.

אוקיי, אז אם ככה זה בסדר, אז משאירים.

אז אנחנו משאירים בסעיף 10.

בסדר, שי? שמעת?

כן, אם אין לזה השלכות במקומות אחרים זה בסדר.

זה הנוסח של התקן של סעיף 10. ברגע שעברו על התקן וראו שנדרשות התאמות - - -

הבנתי, בסדר גמור.

בסעיף 2 התקן עוסק ב-1318, חלק יין.

סליחה, אני הרמתי יד קודם, לגבי התקן הזה, סעיף 1, טור ד', נושא של תוספי מזון, אנחנו ביקשנו למחוק את כל הנושא – הערנו על זה גם אלייך.

אבל את מדברת עכשיו על סעיף 2?

לא, טור ד' סעיף 1. ביקשנו להוריד את זה.

אנחנו גם הסכמנו למחיקה, אפשר למחוק את זה.

טור ד' סעיף 5.1.

את ה-food additives?

כן, זה אמור היה להיבחן.

פשוט לא ראינו את הנוסח הזה עדיין.

הנוסח נשלח מאוחר בערב כי אתם שלחתם את הנוסח שלכם בצוהריים. הייתה לנו פגישה הבוקר, אפשר היה להביא את הדברים גם בפגישה בבוקר.

טוב, בואו נמשיך הלאה. בסדר גמור. זה ירד, כן?

כן. תקן 1318 חלק 1, תקן 1318 חלק 2. כאן בטור ד' אנחנו נחליף את הרשימה שעולה מתוך סעיף 2.4, במקום זה יופיע פרק ג' לחלק 1 ופרק ב' לחלק 2 כינויים, ופרק ב' לחלק 1 מונחים והגדרות למעט סעיפים 2.4 עד 2.11, 2.26 ו-2.27. 2.26 ו-2.27 אלה הנושאים שהורדתם משום שהם תוספי מזון.

תקן 3 זה תקן 1188, לגבי בשר טחון ומוצרי בשר טחון. בו יש תקן וגם תיקון לתקן, את גיליון התיקונים שמפנים אליו. בתקן הזה הורדתם את הנושא של קבב והייתה פה הצעה של משרד הבריאות לדבר במקום על רשימת הבשר המטובל הטחון והבשר המעורב וכן הלאה, לדבר על מוצר בשר טחון.

שזה כולל בפנים?

שזה אמור היה לכלול גם את הבשר המטובל הטחון, בשר טחון מעורב, בציון שמות בעלי החיים וגם את ההמבורגר.

אפשר להסביר. כשפותחים את התקן הזה ומסתכלים בסעיף המיון שלו ששם הוא ממיין את הקטגוריות שעליהם התקן חל יש שתי קטגוריות, בשר טחון ומוצרי בשר טחון שכוללים עוד טווח של מוצרים, לכן אנחנו חושבים שבטור א' זה מה שצריך להיות מכיוון שאנחנו לא מונים את כל סוגי המוצרים ואז מי שמעוניין פשוט פותח את התקן ורואה מה טווח המוצרים. הנוסח שהועתק, שהיה קיים קודם והוא נמצא פה ומחוק, בעצם הועתק מהצו הקודם לפי הבנתנו.

אנחנו גם העברנו אתמול בהערות שלפי המיון שיש היום בתקן, אני תיכף פותחת אותו, זה צריך להיות בשר טחון ומוצרי בשר טחון. זה מה שאנחנו חשבנו שצריך להיות שם.

אז אנחנו מסכימים.

אז התיקון בסדר. אוקיי.

אז יהיה בשר טחון ומוצרי בשר טחון במקום כל מה שמופיע בטור א'.

מצוין.

הייתה הערה לגבי טור ד', לגבי חומרי מוצא ותוספות. הערה שלך, רז, או שזה בסדר?

אני חושב שהבנו את הרוח, אז נדבר פה בעיקר על ההערות היותר משמעותיות בהמשך.

לנו הייתה הערה פה לגבי סעיף 2.1, חומרי מוצא ותוספות. ביקשנו להוסיף 'למעט הפניות לתקנות בריאות הציבור (תוספי מזון).

מבחינתנו זה היה בסדר ואנחנו הסכמנו להערה שלהם.

למה זה לא בנוסח של הכנסת?

אז מה הנוסח שאתם רוצים?

שבסעיף 2.1 יהיה '– חומרי מוצא ותוספות, למעט ההפניות לתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, שבסעיפים 2.1.3.3 ו-2.1.3.4'.

אני רוצה לשאול, הרי מה שכתוב שם, כתוב שאפשר להוסיף חומרים שעולים בקנה אחד עם התקנות. בעצם לא נוצרת פה סתירה עם התקנות ולכן אני לא בטוחה שהתיקון הזה הוא באמת נדרש. לא יצרנו סתירה. ברגע שהפנו, אם התקן מפנה לתקנות – יכול להיות שאפשר פה לעשות עוד קוסמטיקה, אבל לא נוצרה פה סתירה עם התקנות, לא נוצרה פה איזה שהיא הכבדה או משהו כזה, יש פשוט הפניה לתקנות.

לא, יש כאן מיעוט של התקנות שלהם כיוון שהרעיון היה לייצר אחידות ובכל מקום שיש אסדרה של תוספי מזון בתקנות ובאסדרה הנורמטיבית של משרד הבריאות אז מיעטנו את זה לאורך כל הצו ולכן כאן כאילו נכון היה למעט ולכן הסכמנו.

בסדר, אז אנחנו נכניס את זה בנוסח שאת הקראת. סעיף 4, תקן 407, בירה, משקאות על בסיס בירה, משקאות בתוספת בירה ומשקאות מאלט. כאן בטור של הכינויים ראינו שאין בירה קלה, אבל כן יש התייחסות בתקן לבירה חזקה. השאלה אם רוצים בכלל להתייחס לזה, או שזה רק שמות תעשייתיים או לא יודעת מה.

זה לא כל בירה?

זה לא כל הבירות שתקן 407 חל עליהן? למה אנחנו חוזרים פעמיים על טור א' - - -

את אומרת בירה בלי כל ה –

בירה שהתקן חל עליו, טור א' בחשיבה היום –

אני רשמתי אצלי, אני רק רוצה לוודא את זה בתקן, בירה נטולת אלכוהול או ללא אלכוהול, בירה דלת אלכוהול.

והוספת בירה חזקה.

אני מציעה שנכתוב בירה, בירה בתוספת, משקה בתוספת בירה, משקה על בסיס בירה, משקה מאלט.

את רוצה כמו בשם הצו, בירה, משקאות על בסיס בירה, משקאות בתוספת בירה ומשקאות מאלט?

כן. זה גם מה שיש בסעיף מיון וכינוי, זה עושה הרבה שכל.

אז זה מה שיופיע, נתאים לשם הצו. הייתה לכם גם הערה בסעיף 2.1, חומרי מוצא ותוספות.

כן. אנחנו רוצים לשמור, סעיף 2.1 חומרי מוצא ותוספות למעט ההפניות לתקנות בריאות הציבור (תוספי מזון), כמו מקודם.

זה מקובל?

כן.

5, תקן 373, דבש ומוצרי דבש. השמות הם דבש, דבש יערה, דבש ביערה חתומה. התיקונים האחרים הם תיקונים –

אלה תיקונים שאת הוספת, נעה, נכון?

כן.

אני גם חושבת שדבש ומוצרי דבש, זה ברור שכל מה שחל עליהם התקן.

למה באמת הוספת את זה, נעה?

כי היה פה שמות שלא היו מדויקים, היה כתוב דבש עם יערה, דברים שלא כתובים בתקן, לא כך הם נקראים בתקן.

זה קיבלנו, זה בסדר.

זה בסדר, זה לפי סעיף מיון שאומר, דבש, דבש יערה חתומה ודבש יערה.

אוקיי. הלאה, יש עוד הערות?

בדרך כלל שמנו ב-א' את סעיף המיון.

לא, אבל יש פה פערים, על הפערים האלה היא מדברת וזה בסדר. נתקדם.

6, תקן 7296, ריבות, מרמלדות, קרישי פרי, קונפיטורות, מעדני פרי ופובידל. השמות הן מעדן פרי, פובידל, קונפיטורה, ריבה, מרמלדה, קריש פרי, הכול בציון שם הפרי או הפירות, ריבה מעורבת.

אנחנו הצענו לתקן את זה.

הסכמתם בטור ג' למחוק את 7.1 לעניין מילוי המכל ולמחוק את סעיף 3.1.2 וסעיף 3.1.3 שהם עוסקים ברכיבים מותרים אחרים.

זה בעצם להחיל את כל סעיף 3.1 שהוא עוסק בהרכב וכל פירוט תתי הסעיפים שלו.

אז צריך לכתוב את זה?

יהיה כתוב סעיף 3.1 - הרכב, וכל תתי הסעיפים עד סעיף 3.2 יימחק.

לא כולל סעיף 3.2. במקום סעיף 3.1.1, סעיף 3.1.2 וסעיף 3.1.3 יהיה כתוב סעיף 3.1 – הרכב.

נכון. ובטור א' ביקשנו שבמקום הפירוט שמופיע יופיע ריבה, קרישי פרי, מרמלדה, קריש (ג'לי מרמלדה), קונפיטורה, מעדן פרי פובידל.

כלי הכול בציון שם הפרי וכו'.

נכון. את כל השאר פשוט למחוק, רק מה שהקראתי יופיע בטור א'.

למה זה לא בא לנו כבר מוכן?

אני אגיד לאדוני למה זה לא הגיע מוכן. אנחנו שלחנו שאלות לפני כמה חודשים, בחודש ספטמבר, קיבלנו תשובות ממש בימים האחרונים, העברנו שאלות וממש נכנסנו לכל תקן ותקן והעברנו שאלות. אתמול בצוהריים קיבלנו את התשובות, אבל לא היה לי זמן לעבור על זה עד הערב, בערב שלחתי נוסח, היום בבוקר עשינו פגישה. אז הדברים מגיעים, אני מצטערת שהם לא מגיעים סגורים עד הסוף.

לא, כמובן שלא אלייך. היינו שמחים לבוא עם מוצר שאנחנו מוכנים אליו, אבל בסדר.

אולי הצעה, כמובן אפשר שלא לקבל אותה, אבל אפשר שאת התיאומים האלה נעשה ונקבע עוד דיון שבו נקרא נוסח נקי.

לא, הלאה, אנחנו נסיים.

אני רק רוצה לשאול משהו לגבי הבירה. בבירה נדמה לי שהייתה איזה שהיא הסכמה לגבי המתכות הכבדות? זה היה הנושא שאתה הערת עליו? סעיף 3.3 בבירה.

אני חושב שזה עלה מלשכות המסחר.

לא, אבל זה לא היה בבירה.

כן, זה היה בבירה. סעיף 4, שהוא בירה, אין התייחסות להערה - - -

כשהקראנו את פרק ג' זה צריך להיות דרישות הרכב, למעט סעיף 3.3.

כן, בדיוק.

סעיף 7, את רוצה להקריא את המוצרים? התקן הוא 650, חלק 4, מוצרי קקאו ומוצרי שוקולד.

סליחה, יש לנו הערות לתקן בריבה. לא נמחקו ההערות לגבי תוספי המזון שלהם. צריך למחוק בטור ד', סעיף 4.

אבל סעיף 4.6 יישאר.

כן, 4.6 נשאר.

נתקדם, 7. מי מקריא?

יש שוקולד, שוקולד מתוק, שוקולד לציפוי, שוקולד חלב, שוקולד חלב משפחתי, שוקולד חלב לציפוי ומוצרי שוקולד אחרים.

נכון, וכל השאר נמחק.

סעיף 8, התקן הוא 650, חלק 2, מוצרי קקאו, אבקות קקאו ותערובות יבשות של קקאו וסוכרים (סיוון התשפ"ג, מאי 2023). המוצרים הם אבקת קקאו, אבקת קקאו מופחתת שומן, אבקת קקאו דלת שומן והסעיפים שיופיעו הם סעיף 2.1 – מוצרי קקאו, סעיף 6 – סימון, זה בטור ג', ובטור ד', סעיף 2.1 – מוצרי קקאו.

בסעיף 9, תקן 115, גבינות לבנות רכות. יש לנו מוצרים, אין בהם שינוי.

יש אחרי גבינה לבנה גבינה תכולת שומן.

בסעיף 7, בתקני שוקולד אנחנו רואים שיש תוספת פה, מוצרי שוקולד אחרים, זו תוספת שאתם מכניסים עכשיו לצו?

לא, בתקן, אני יכולה להראות לך את זה תיכף אם אתה רוצה, הוא נותן מיון למוצרי שוקולד ומה שהיה כתוב קודם זה את הסעיפים ואת תתי הסעיפים. הורדנו את תתי הסעיפים והשארנו את ראשי הפרקים.

והמילים 'מוצרי שוקולד אחרים' נמחקות?

לא, הם חלק מהתקן. התקן הזה עבר עדכון ורוויזיה ועשינו את ההתאמות.

יש הגדרה בתקן למוצרי שוקולד אחרים?

כן.

אז בגבינה לבנה, אחרי גבינה לבנה גבינה לפי תכולת שומן.

נכון.

אנחנו עוברים לתקן 237, שמנת מתוקה. השמנת המתוקה היא רק כותרת בטור א', אני לא חושבת שהיא מופיעה בתקן אז אני חושבת שאפשר להתחיל מהשמנת המפוסטרת.

היא מופיעה בתקן עצמו שש פעמים בכל מיני הערות שוליות, אבל היא לא מופיעה כמוצר - - -

כמוצר שיש לו הוראות אחרות.

אז התחבטנו קצת, כך או כך זה לא משנה.

סליחה. בגבינות, חומרי עזר להגבנה, זה סוג של תוספי מזון.

שם הסעיף, סעיף 104.2 הוא חומרי הגבנה וחומרי עזר להגבנה. זה שם הסעיף.

אני לא רואה את התקן כרגע, אבל יש שם תוספי מזון.

תצטרכו להסתכל בתקן.

אני אביא לך אותו.

אין פה שינויים של מהות, זה שינוי שאפילו לא קראתי אותו כי הוא לא שינוי של מהות, הוא רק שינוי בשם הכותרת.

אתה רוצה את התקן?

או שתגידי לו מה מופיע שם.

אנחנו בסעיף 9, לגבי הגבינה הלבנה, תקן 115.

חומרי הגבנה וחומרי עזר להגבנה, תרבית של חיידקים לקטיים, כימוזין מקיבות עגלים, כימוזין מקיבות עופות או עגלים, מקריש או מופק - - -

בסדר. זה בסדר? נשאיר את זה? הלאה, בואו נתקדם.

יש לי משהו גם בנוגע לסעיף 10, לגבי המילים 'אך במספר שלם', שהתכולה של השומן תהיה נגיד 32 ולא 32.5.

אז המילים האלה צריכות להופיע?

שוב תוכלי להפנות לאיזה סעיף את מתייחסת?

אנחנו מדברים ב-10, לגבי תקן 237, בכינוי המוצר במקום ערכי השומן הנקובים בסעיף יבוא 'ערך השומן כפי שהוא בפועל' –

אך במספר שלם.

אני מציעה למחוק 'אך במספר שלם'.

כתוב 'ולמעט המילים' עד סוף הסעיף.

לא, 'למעט המילים' ואז יש גרשיים.

לא, כתוב עד סוף הסעיף.

זה כתוב גם בטור ג', 'אך במספר שלם'.

היא רוצה להוריד את 'אך במספר שלם', אבל אם הורדנו עד סוף הסעיף.

לא, לא הורדנו. הסעיף נקרא ככה, הוא מופיע גם ב-ג' וגם ב-ד', סעיף 104 – מיון וכינוי (למעט המילים 'ולפי תכולת השומן שבו' וכן בשינוי זה: בכינויי המוצר במקום ערכי השומן הנקובים בסעיף יבוא ערך השומן כפי שהוא בפועל, אך במספר שלם.

ממה שאני מבינה הצו מחייב להשאיר במספר שלם. אולי אני טועה.

לא, זה השינוי שאתם ביקשתם לערוך ב-ג'. ב-ד' רק כתבנו בדיוק את אותו דבר כדי שלא יהיה בתור ג' הכול ובטור ד' יהיה כתוב חלק. אם אתם רוצים להוריד את המילים האלה ולא לכתוב את ההחרגה הזאת.

את רוצה להוריד את זה מ-ד'?

אני רוצה לסמן על מוצר גם בחצאים.

אז להוריד את המילים 'אך במוצר שלם'. יש לנו בעיה עם זה?

לנו אין התנגדות.

משרד הכלכלה, יש לכם בעיה עם זה?

זה לא שימור המצב הקיים, כמו שנורא רצינו לעשות בשלב א'. זה גם לא שינוי כזה הרה גורל, אני מבין. אני לא מוציא התנגדות רציונלית למה לא למעט העובדה שאנחנו נכנסים עכשיו דרילדאון לסעיפים ומשנים אותם, שזה לא רצינו לעשות אלא לאחר עבודה מעמיקה. להגיד לך שאני יודע מה ההשלכות שיהיו אם יעשו בחצי אחוז, אם יכתבו 14.5% או 15%? קשה לי לראות איזה תגובת שרשרת נוראית.

זה יקל עליהם.

יכול להיות שזה בכלל חלק מה'למעט' אז זה לא רלוונטי? אנחנו קוראים את זה עכשיו עוד פעם.

לא, זה 'וכן בשינוי זה: בכינוי המוצר, במקום ערכי השומן הנקובים בסעיף יבוא ערך השומן כפי שהו בפועל (אך במספר שלם)'.

אפשר להמשיך הלאה ותנו לי קצת לקרוא על זה?

אוקיי, אז נשאיר את הסעיף בצד. סעיף 11. שמנת חמוצה.

סעיף 11, התקן הוא 244, שמנת חמוצה. יש לנו הוספה בטור ג' של סעיף 207.1, דרישות הרכב שומן.

שזה לא הוספה, זה פשוט תיקון מהנוסח הנוכחי של הצו שבו כנראה טעות סופר שפשוט הייתה היצמדות של שני הסעיפים ונשמט מספר הסעיף. כאן נעשה הסדר והוספה הפניה לסעיף הנכון.

אם אין הערות נמשיך.

סעיף 12, לגבי תקן 284, חלב פרה לשתייה. כפי שכתוב פה, יש לנו רק הבהרה שסעיף 202.2 בטור ג' הוא תכולה, לגבי היחס בין התכולה למעשה ובין התכולה המוצהרת.

בטור א' גם יש תיקון קטן, הורדנו חלב מועשר בחלבוני חלב.

עקרונית הוא לא מופיע בסעיף המיון ולכן הורדנו, השארנו רק מה שמופיע בתקן, עשינו את ההתאמות. אבל זה התקן הישן.

מה שניסינו לעשות זה לייצר קו אחיד של מה המוצרים שמפורטים בטור א' והלכנו לפי סעיף המיון בלי לייצר פירוט יותר מדי רחב.

הסעיף אומר חלב רגיל, חלב מהומגן, חלב כחוש. נצמדנו למיון.

ברשותך, הנושא הזה של מוצרי חלב מועשרים בחלבונים היום זה מגפה, חייבים שזה יהיה מצוין.

זה מצוין בתקן. חייבים שזה יהיה מצוין.

אבל אנחנו לא מורידים את זה מהתקן, אנחנו מנסחים את הצו. אלה דיונים עקרוניים ש - - -

אבל אם את מנסחת את הצו חייבת להיות קטגוריה כזאת.

אבל התקן לא משתנה, אני לא נוגעת בתקן.

אז תורידו את הכול.

חלב מועשר בחלבוני חלב מוסדר בתקן, הוא פשוט לא מופיע בסעיף המיון שלו. כדי להיות עקביים - - -

לא, אבל אם היא אומרת שזה משהו מהותי אז אולי כדאי ל - - -

אבל זה מוסדר בתקן. אם הסעיף שבו הוא מוסדר לא מופיע בצו –

אבל זה השם של המוצר, שאם את עומדת בהוראות שכתובות ב-ד' ו-ה' את יכולה לקרוא לו כך, ואם היא אומרת שזה משהו אקוטי אז את האקוטיות הזאת נבדוק בשלב ב' ואז אני מציעה להשאיר.

אני מציע כן לקבל את ההערה שלה.

בסדר, אני גם מציעה לקבל את ההערה שלה.

אז אנחנו נשאיר את המילים האלה.

זה לא בתקן, אנחנו לא משנים את התקן.

זה לא דרישה, זה שם של מוצר.

אבל לשם יש מהות, מהות קריטית.

אבל עשיו את כובלת על איך שהתקן בנוי, אנחנו לא משנים את התקן.

אבל היא לא כובלת, היא רק אומרת שאם היה כתוב כך - - -

לכתחילה זה מופיע כאן ואנחנו ביקשנו לשנות.

אז תוסיפו את זה לתקן, פשוט לא הייתה קטגוריה.

זה הופיע, לכתחילה זה מופיע. אנחנו בעצם עושים התאמה למה שמופיע בטור א', אם היום זה מופיע ויש קושי, מתעורר קושי באמצעות ההשמטה אז אני מציעה שבשלב הזה לא נשמיט ונקבל את ההערה.

אני נוטה להסכים עם מה שאילנה אומרת. נשאיר.

בסדר גמור, נשאיר את זה. ד"ר דורית, זה נשאר.

סעיף 13, יש לנו תקן 285, מוצרי חלב מותססים. בטור ג' יש לנו הפניה, כתוב סעיף 104, מיון ורצו למעט פה את סעיף 104.2, אבל המיעוט הזה מיותר כי הסעיף הזה ממילא הוסר. אותו דבר בטור ד'. בטור ד' סעיפים 103.12 ו-103.16 גם כן הוסרו מטור ד'.

אפשר לחזור ל-12? חוץ מזה שאנחנו מקבלים את ההערה של דורית ועברנו על התוספות בטור ג', כי אצלי כתוב סעיף 102, תכולה, לגבי היחס בין התכולה למעשה ובין התכולה המוצהרת. זה תיקון שנעשה פה. סעיפים 104, במקום מיון זה מיון וכינוי. ובטור ד', בסעיף 210.2.1 גם כתוב 'תכולת החומר היבש חסר השומן בחלב שסומן מועשר בחלבוני חלב'.

ב-13 גם יש את 105.

אנחנו הערנו לגבי תוספי מזון ב-105 וביקשנו להוסיף חומרי מוצא ותוספות למעט תוספי מזון - - -

13, ענת, מה רצית לומר?

בפריט 13, סעיף 105, טור ד', הסעיף חומרי מוצא ותוספות למעט תוספי מזון המפורטים בסעיף זה, 105.

בטור א' יש לנו אחרי יוגורט מחלב עזים, יבוא 'בתוספת תכולת השומן ובתוספת הכינויים 'ללא תוספת פירות או חומרי טעם וריח', 'עם פירות' (בציון שם הפרי), 'בטעם פירות' (בציון שם הפרי), 'בטעם' (בציון הטעם)'. זה במקום 'בטעמים שונים למעט פירות'.

ב-104 ראינו שאנחנו על אותו נוסח, ב-107, בטור ג', ב-13, לגבי סעיף 107 סימון, יימחקו המילים 'למעט המילים לפי סעיף 104.2 שבסעיף זה'.

כן, כי סעיף 104.2 נמחק בתקן.

נכון. אז זה תיקון שלא ראינו בנוסח שאת שלחת.

אני יכולה להראות לך את הנוסח ששלחתם, את יכולה לפתוח גם את המייל.

אני יודעת מה קרה, את מחקת את זה בטור ד', אבל צריך למחוק את זה גם בטור ג'. זה מופיע פעמיים. אני מדברת על סעיף 107 שמופיע בטור ג'.

צודקת.

בסעיף 202 יהיה מקף תכולה, הכותרת. בטור ג'.

עכשיו סעיף 14, תקן 301, שימורי דגים ברוטב עגבניות. בטור ג' 'סעיף 108 – סימון למעט המילים 'בערכים הנקובים בסעיף 203 שבסעיף 108.2''. בסעיף 203.3 'הדרישה ביחס למשקל למעשה'. הייתה פה הערה לגבי הנושא הזה שלכם, משרד הבריאות? לא. יש לנו רק כינוי, אין לנו פה עוד הערות.

סעיף 15, תקן 338, שימורי דגים, דגים מעושנים או דגים בטעם מעושן. יש לנו פה רק תיקונים של נוסח. סעיף 16, 729, שימורי סרדינים בשמן, אין לנו הערות.

לגבי סעיף 17, תקן 746 חלק 1 – שימורי דגים: טונה, בוניטו וטונה קטנה.

סליחה, בשורה 15, סעיף 208, אנחנו ביקשנו להוריד.

נכון. צריך להוריד. זה תכולת פוספט וזה תוסף מזון.

זה תוסף מזון והייתה הסכמה שמה שמוסדר בחקיקת המזון יושמט מהצו הזה.

זה נמחק אצלך, לא?

כן, זה בסדר, זה מחוק.

לא הזכרתי שזה נמחק.

תמשיך לסעיף 17.

אנחנו בסעיף 17, הייתה אי הבנה לגבי טור ד', האם בגושים או בפירורים, אתם אומרים 'ובכלל אלה במצב דחוס'. הוספנו פה איזה שהוא הסבר לגבי האחוזים.

ונמחקו המילים 'או בפירורים'.

אבל משרד הבריאות ביקש להחזיר את המילים 'או בפירורים'.

כי מצאנו שיש לזה ביטוי בתקן.

אוקיי.

בשם המוצרים אנחנו מוסיפים את כל האפשרויות כי יש פה שלושה דגים, טונה, בוניטו או טונה קטנה.

מה זה בטור ג' סעיף 210 תכולת הפוספט.

זה בסדר.

זה נמחק. סעיף 18, תקן 746, חלק 2 – שימורי דגים: קוליאס (מקרל) או טרכון. יש פה רק תיקון בשמות, לכלול את כל הדגים כשמדובר בכל האפשרויות, האם זה עם ירקות או ירקות עם אותו דג.

סעיף 19, דגם בשמן, לא הבנתי למה, כתוב בציון כינוי הדג, כך זה צריך להופיע ולא בשם העברי של הדג?

בציון השם העברי או הכינוי המקובל.

או הכינוי המקובל של הדג, בסדר.

זה הנוסח המוסכם.

בסעיף 20, 389, שימורי בשר. אתם אומרים שיש לנו שלוש אפשרויות, שימורי בשר, שימורי בשר עם תוספת ומזון עם תוספת בשר.

זה בהתאם ל-389?

כן. ההתאמה שעשינו היא כך, בטור א' אמור להופיע 'שימורי בשר, מנה מורכבת: שימורי בשר עם תוספת, מזון עם תוספת בשר'. זה מחליף את כל מה שכתוב.

אוקיי. 21, יש לנו התייחסות בטור ג', בסעיף 3.1 תכולה למעט המילה - - -

אפשר משהו ב-20?

כן.

יש את סעיף 5.3 הרכב ויש בפנים תת סעיף 5.3.3 שהסוף שלו מפנה למשהו שהוא לא קיים, מפנה לסעיף 12.1 שלא קיים. אנחנו רוצים למעט את השורה הזאת.

בדקת בתקן גם את גיליון התיקון?

בטח.

אז אם הוא לא קיים, לא הבנתי מה המשמעות.

כתוב בסעיף 5.3.3 ויש הפניה לסעיף 12.1 שלא קיים. איך אני יכולה לחייב - - -

אם זה לא קיים אז מה הבעיה?

קודם כל נשמח לקבל כאן אמירה ברורה שהפניה מהצו לסעיף בתקן שכבר לא קיים, אין לה משמעות. נשמח לשמוע את זה גם לפרוטוקול שזה המצב.

כולם מסכימים עם האמירה הזו של רז? אפשר לומר אמירה עקרונית, שכל פעם שיש הפניה לסעיף שלא קיים –

זה מאוד חשוב גם קדימה, אם יבטלו תקנים בהמשך.

אני רוצה לשמוע את זה מאנשי המקצוע.

אני חושבת שהדבר הזה, צריך לבדוק אותו, זה בכלל לא ברור שזה נכון, כי יכול להיות שהתקן הזה בוטל, אבל הוא תקן בעל משמעות.

אבל אם הוא בוטל אז ההפניה לא קיימת.

תיאורטית נכון, צריך לבדוק.

במשפטים כמו במשפטים שום דבר הוא לא כזה פשוט.

אז מה?

כי יכול להיות שסעיף מסוים בוטל אבל בתכלית שלו הוא עוגן בסעיף אחר ולכן אני לא רוצה לייצר מצב שבו אנחנו מבטלים - - -

אז אפשר למעט 5.3.3.

זה למעט המילים.

זה הסוף של 5.3.3.

אני לא יודעת, זה משהו שטעון בדיקה. אני חושבת שאם נקבל את ההערה אנחנו יכולים לגרום נזק ואם לא נקבל אותה לא ייגרם שום נזק כי אם זה לא קיים אז ממילא אין לזה משמעות ולכן הנטייה היא לא לקבל אותה.

אבל לפני רגע אמרת שאולי כן יהיה. אז כן את אומרת שאין לזה משמעות אם הסעיף הזה בוטל?

אני אומרת שככל שאין באמת כזה סעיף אז אין לזה משמעות ולכן לא נגרם נזק אם לא נקבל את ההערה.

אוקיי, היה לי חשוב לשמוע את זה.

אבל אם יש איזה שהוא עיגון אחר לדבר הזה אז זה יכול להיות – לכן אני מבקשת שלא לקבל את ההערה.

עיגון אחר זה ברור.

אנחנו בסעיף 21 לגבי חמאה, תקן 323. בטור ג' יש פה למעט המילים 'וכפולותיו'.

בסעיף 2.1 גם הושמט למעט 2.1.3.1 צבעים טבעיים. הכותרת.

המיעוט כתוב שם, הכותרת היא צבעים טבעיים.

רק נשמח לקבל כאן הבהרה שהמשמעות הזאת בסעיף 3.1 שעשו למעט המילה 'וכפולותיו', בעצם שכל הגדלים שמופיעים בסעיף הזה בתקן הם לא רלוונטיים, נכון? זאת המשמעות? יש שם כל מיני גדלים קבועים, חמאה צריכה להיות דווקא ככה וככה, כל זה לא בתוקף, נכון?

אז דווקא זה מאוד מטעה. אני מסכימה עם רז שזה מטעה, כי אם אתם ממעטים רק את המילה 'וכפולותיו' אז כשכתוב 150 גרם אז זה נשמע כאילו זה שאני יכול לתת גם ב-300 גרם זה מה שנמנע.

אז אולי אפשר לנסח את זה יותר ברור?

מה באמת רוצים?

שלא יהיה הגבלה בצו, שהחמאה חייבת להיות דווקא 100 גרם ו-200 גרם.

קיבלנו את ההערות - - -

אז אולי צריך להגיד את זה למעט –

הדרישות המתייחסות למשקל האריזה.

למעט הדרישות למשקל האריזה, זה מקובל עליכם?

אני מבין מה הוא אומר ויש הסכמה, שלא צריך את הכפולות.

לא רק את הכפולות, הוא אומר גם את הבסיסי.

מה זה בסיסי?

הוא צודק, היה את זה ולדעתי הסכמנו לזה.

יש שם רשימה של מספרים, 100, 200.

מיעטנו את הכותרת ולא מיעטנו את תתי הסעיפים.

הסעיף הזה כולל ארבע שורות עם שתי מאטריות של נושאים. בכתיבה הראשונה כתבנו עם הדרישה לכפולות המופיעות בשני המשפטים הראשונים, כלומר שיהיה מובהר ששני המשפטים הראשונים מתוך הארבעה לא רלוונטיים. אם זה לא ברור מספיק אז אני פתוח ל –

השאלה מה לא ברור. האם האפשרות להכפיל מה שאתם רוצים למעט, שזה מה שעולה מתוך הנוסח - - -

רגע, אולי נשאל את רז, האם הנוסח הבא יהיה לכם יותר טוב: 'תכולה למעט דרישה לכפולות המופיעות בשני המשפטים הראשונים של הסעיף'. זה יותר ברור?

מה שחשוב לי זה להבין שאפשר לייבא ולייצר חמאה בכל גודל שרוצים, ומה שחשוב שבסופו של דבר המשקל שאתה מצהיר זה באמת המשקל.

אם נכתוב 'למעט שני המשפטים הראשונים'?

ברשותכם, אני חושבת שהדבר הזה הוא לא נכון. אנחנו ישבנו פה בדיון על גדלים של אריזות לגבי סימון תזונתי. לציבור קשה מאוד לדעת - - -

אבל איך זה קשור לסימון התזונתי שניתן ל-100 גרם?

כי באופן עקרוני אם האריזה תהיה 43 גרם - - -

את לא מכירה את תקנות הסימון התזונתי?

מה שאני מנסה להגיד, לצרכן קשה מאוד להבין מה התכולה התזונתית כשהמשקלים הם מאוד שונים.

אז זו הזדמנות להסביר. יש תקנות סימון תזונתי משנת 2017, הרפרנס - - -

יש החלטה.

היא מסבירה לה משהו, שנייה אחת.

- - - 100 גרם גם אם יש לך 20 גרם. ואז יש לך יכולת להשוות.

ענת, אנחנו רוצים להתקדם. מה העליתם בחכתכם?

אני רוצה לשמוע שוב את ההערה של ענת.

אבל לא רוצים שזה יחייב אותם.

זה לא קשור לסימון התזונתי.

לא, ענת ענתה לד"ר.

רז, תגיד לי אם זה מקובל. 'סעיף 3.1 – תכולה, למעט המשפט המתחיל במילים 'תכולה מוצהרת' ועד '1 קילוגרם וכפולותיה''. כדי לגדר את הכול.

טוב, תודה.

אני רוצה להתקדם.

22, תקן 370, מרגרינה וממרחים אחרים של תחליבי מים בשמן, השמות הם מרגרינה לפי תכולת השומן, מרגרינה לפי תוספת חומרי מזון. זה מה שיופיע בטור א'.

רק מרגרינה לפי תכולת השומן ומרגרינה לפי תוספת –

בסדר? זה בהתאם לתקן?

כן.

23, תקן הסוכרים. בתקן הסוכרים יש לנו את המוצרים סוכר לבן, סוכר לבן למחצה, אבקת סוכר, סוכר לבן רך, סוכר חום רך, דקסטרוז. תקראי את.

אני אקריא. דקסטרוז אנהידרוס, דקסטרוז מונוהידרט, אבקת דקסטרוז, סירופ גלוקוז, סירופ גלוקוז מיובש, לקטוז, פרוקטוז.

סוכר קנה גולמי.

בטור ג' ו-ד' יש לנו שוב את השאלה של 'לרבות השינויים והתוספות'. אמרנו שאנחנו משאירים את זה רק בסעיפים שבהם נעשו השינויים.

למה יש לי מרקר על 7212?

תקן 7212 זה תקן שאני רציתי להעיר שהיה לי קושי למצוא אותו באתר, בסוף הראו לי שאפשר לראות אותו בדרך אחרת באתר מכון התקנים. אני מבינה שכל העוסקים מכירים אותו ומצאו אותו במכון.

זה תקן שעבר רוויזיה.

קושי לאתר תקנים, בעיה קשה.

לגבי סעיף 6.1 יש לי שתי הערות. הראשונה, יש שם טעות - - -

6.1 ירד. הסכמנו להוריד אותו.

אז אפשר להוריד את 6.1?

משרד הבריאות, אפשר להוריד?

כן, זה הסעיף שנמחק כיוון שהוא עוסק בתוספי מזון, לכן הורדנו אותו. 6.1 בטור ד' בשורה 23 לגבי סוכרים, טבלה אחת לנספח נשארה.

ענת, למה להוריד את הדבר הזה?

הייתה שם טעות במיקוד של התקן. אנחנו רוצים לחייב הרכב, טבלת הרכב נמצאת בנספח, היא לא נמצאת ב-6.1. זה עניין עריכתי.

הלאה, הורדנו.

24, חומצה אצטית למזון. הסעיפים בטור ג' הם סעיף 2, מונחים והגדרות, סעיף 4 סימון, ויימחק סעיף 3.1, ובטור ד' סעיף 2 מונחים והגדרות, סעיף 3 דרישות. הכותרת חומצה אצטית למזון.

מישהו מבין את המשמעות של המחיקה של 3.1, תכולה, הדרישה ביחס לסבולת?

כן, למה זה ירד?

למה זה ירד? מישהו מבין את המשמעות של זה?

אני רואה ששמו את סעיף 3 כולו.

שמו סעיף אחר, אני רוצה רק להבין מה זה באמת אומר.

מבדיקה שעשינו ראינו, בעצם העבודה שנעשתה כאן היא לעשות את ההתאמה לתקנים המעודכנים ואין מקבילה לסעיף הזה היום, לכן הוא הושמט.

אז נוסף סעיף חדש. זה שאין מקבילה לא אומר שצריך להוריד את זה.

נכון, אבל אם התקן ישתנה אז הסעיף ישתנה. התקן השתנה. יש פה מכלול של דברים.

אני מבינה, אבל יכול להיות שחלק מהדברים נעשו בטעות.

אז יכול להיות, אז ועדות התקינה יכולות לשבת. אי אפשר לשאול שאלות בלי לראות את התקן.

אני שואלת שאלה מאוד פשוטה, את יודעת את המשמעות שמורידים את זה? מה המשמעות? את הרי ישבת על זה.

אמרנו את המשמעות.

אני מתוך הזהירות לא הייתי מורידה את זה כרגע, צריך לבחון את הדבר הזה, מה ההשפעה שלו.

התקן עודכן והסעיף לא רלוונטי וצריך לעדכן את סעיף ההפניה בהתאם.

הסעיף מעודכן כבר או לא?

התקן עודכן.

אם יש לכם עותק של התקן אפשר להראות לה את התקן.

לא, לכאורה זה טכני מה שקורה פה.

זה טכני.

בסדר, בואו נתקדם.

אפשר להגיב? אנחנו בתקן 1162, חומצה. אני מנסה לענות לך. סעיף 1162 בצו הישן היה תקן לפני שעבר רוויזיה והסעיף הרלוונטי היה 203. סעיף 203 מופיע בטור ד', ערכי הרוויזיה, סעיף 203 הפך להיות 3 ולכן הוא מופיע עכשיו בטור ד'. זה שהוא נרשם בטור ג' זו הייתה טעות סופר כי מלכתחילה סעיף 203 בתקן הישן לא הופיע בצו הישן.

סעיף 25, חומץ, חומץ בן יין, חומץ פירות או חומץ בן יין פירות, חומץ פירות יער, או חומץ בן יין פירות יער, חומץ תפוחים, חומץ כהול, חומץ דגן, חומץ דגנים, חומץ לתת, חומץ לתת מזוקק, חומץ מתובל, חומץ בטעמים. זה טור א'.

יש כאן הפניה לתקנות בריאות העם, איכות של מי שתייה לפחות, שכתוב שם אם הם יהיו באיכות. קודם כל התקנות האלה, כל עוד הן קיימות הן קיימות ממילא. ראינו לצערנו במלחמה שפתאום הייתה בעיה והיה צריך לתת הקלות בעניין הזה. יש רגולציה אירופאית שרוצים לאמץ ואין סיבה להנציח בצו הזה את הדרישה. הדרישה קיימת בתקנות. עד שהיא לא תבוטל בתקנות היא קיימת.

אני לא הבנתי מה ההקשר, באיזה סעיף? מחומץ קפצנו לתקנות - - -

סעיף 3 שהוספתם, הוספתם שכל סעיף 3 בתוקף. בסעיף 3 יש גם סעיף 3ב' שאומר שהמים במוצר יהיו באיכות מי שתייה לפחות לפי תקנות בריאות העם. השאלה, בחומץ המים הם לפי רגולציה אירופאית, מן הסתם, אם זה חומץ שלא יוצר בישראל. אני לא יודע איך בכלל בודקים דבר כזה.

המים הם באיכות מי שתייה. גם באירופה יש רגולציה.

יש רגולציה אחרת, אירופאית.

בסדר, אנחנו לא אימצנו עדיין ואני לא מצליחה להבין מה אתה אומר.

הלאה. אנחנו ב-25. הקראת את טור א'.

הקראתי את טור א' והוא התיקון שיש פה.

אבל למה הורדתם את החומץ הטבעי?

לא הורדנו, התקן השתנה. תפתחי את הסעיף ותראי שהתקן השתנה.

נמשיך וננסה להתרכז. אנחנו עכשיו ב-26.

בסעיף 26, לגבי גבינות מלוחות.

רגע, ב-25, זו הערה עקרונית, כל המקומות שבהם כתוב 'לרבות השינויים' נשאר.

כן, בטור ד', בסדר גמור. הלאה.

סעיף 26. אני אקרא את זה. טור א', גבינה מלוחה מחלב בקר, מחלב כבשים, מחלב עזים, מחלב כבשים ועזים, מחלב צאן ובקר, ללא תבלינים או ירקות או פירות, עם תבלינים, עם ירקות, עם תבלינים וירקות, עם פירות (עם אגוזים). שאר ההוראות הן טכניות.

בסעיף 3.2 תכולה, בטור ג', סעיף 3.2 תכולה, כתוב אצלי לעניין הדרישה. צריך להוסיף את המילה 'לעניין'.

בתוך הסוגריים.

27. התקן הוא תקן 52, מיצי פירות ונקטרי פירות. טור א' הוא מיץ פרי, מיץ פרי מרוכז, מיץ פרי ממיצוי מימי, מחית פרי לשימוש בייצור של מיצי פרי ושל נקטרי פרי, מחית פרי. בטור ג' מופיע סעיף 3.1 שכותרתו composition במקום הפירוט של סעיף 3.1.1 וסעיף 3.1.2.

סעיף 28, לגבי תקן 909, קפה נמס, טור א' הוא קפה נמס, קפה נמס אבקה, קפה נמס מגורען, קפה נמס מיובש בהקפאה, קפה נמס נטול קפאין. זה התיקון האחרון.

חזרה לסעיף 10.

כן, היה לנו חזרה וגם משרד הבריאות, הייתה לכם איזה שהיא הערה שאתם רוצים להביא, מרינה. אנחנו צריכים לחזור לסעיף 10 לגבי השמנת המתוקה, הייתה לנו שאלה אם זה במספר שלם או לא במספר שלם.

אפשר עוד ישיבה פנימית קלה רק להתייעץ?

אני די לחוץ בזמן, מה ההערה?

התקבלה הערה על מנת שלא תהיה אי הבנה, מכיוון שמדובר בצו שהוא צו מאוחר יותר או צו שיקבעו מבחינת חקיקת משנה ומכיוון שהצו הוא מכוח שני החוקים, גם חוק הגנת הצרכן שכן ראינו שיש שם סעיף שמסדיר את העניין ובחוק הגנת בריאות המזון לא, אז יש הצעה להוסיף סעיף - - -

אילנה, את צריכה לשמוע גם את מה שאומרת מרינה.

מה להוסיף?

יש סעיף של שמירת דינים על מנת להבהיר שההוראות של צו זה באות להוסיף על הוראות אחרות בדבר אריזה, משקל, חובות סימון בחקיקת מזון.

למה צריך לכתוב? זה לא ברור? למה זה צריך להיכתב?

היא רוצה להוסיף את זה בתוך הצו עצמו.

שי, זה נדרש? לא צריך להוסיף דברים שהם לא –

בחוק הגנת הצרכן סעיף 41 יש שמירת דינים מכוח החוק, בחוק בריאות - -

אבל זה נכון לחוק - - -

רז, למה זה מפריע לך? זה עניין טכני.

זה לא גורע ולא מוסיף, זה טכני בלבד.

פשוט לא אוהב ששמים דרישות שלא באמת צריך. היום כנראה זה לא בעיה, אני לא יודע איך זה יהיה פתאום בעיה.

לא, אבל אם יש השפעה, הצו הזה משפיע על חוק אחר, אז צריך שתהיה שמירת דינים. לכאורה זה ברור, לא?

זאת הבקשה.

רציתי לומר שאנחנו לא דנו בזה וזה נושא חשוב, העדכון של הצו הזה, איך הוא ייעשה. כי יש פה כל מיני תקנים שיהיו מקבילים לאיחוד האירופי או תקנים שיתווספו במכון התקנים או יעודכנו על ידי מכון התקנים, השאלה איך הם באים לידי ביטוי בסופו של דבר בצו.

יוסי מדבר בסיום השלב השני.

כן, במהלך העבודה על השלב השני זו אחת השאלות שאנחנו נידרש להן, זה אחד הדברים שזה מאוד מאוד מורכב.

איך לא ליצור מצב של התאבנות בצו הזה.

כן, אני מבין, הערה נכונה. בהחלט צריך לקחת את זה בחשבון.

זו הערה שהיא נכונה גם לשמנת חמוצה וגם לשמנת מתוקה. לא אמרתי את זה שוב בסעיף 11, אבל זה אותו דבר, עם המספר השלם.

מה שתחליטו לגבי זה זה על שלושה תקנים.

אז אנחנו מוסיפים, אדוני, את התוספת הזאת?

כן, זו הערה נכונה.

אני רק אומר שגם קודם הייתה שמירת דינים, זה רק מבהיר, זה לא שלפני כן לא הייתה שמירת דינים. זה תיקון מבהיר, הוא לא משנה את המצב המשפטי.

צריך את התיקון, כן?

הוא אומר שלא בטוח שצריך, אבל אין לו התנגדות.

אני רק מבהיר לפרוטוקול שזה לא משנה את המצב המשפטי, גם קודם הייתה שמירת דינים.

אז אולי לא?

אני לא מבינה מה החשש. אני לא רואה אפשרות שהדרישה פה - - -

אם מבחינתך אין לנו מה לחשוש אז זה שיקול משפטי.

לא, גם אומר משרד המשפטים וגם אומרת היועצת המשפטית.

זה לא מזיק, אבל זה גם לא מוסיף.

נעה, אני רוצה לחזור לתקן הזה של השמנת שביקשת, 237. בצו המקורי בטור ג' כתוב לפי מספר שלם ובטור ד' לא היה רשום מספר שלם, נכון? אני לא טועה?

נכון.

מדובר על שני תקנים, תקן שמנת חמוצה ותקן שמנת מתוקה.

אני הסתכלתי על החמוצה, ואז הוספנו ב-ד' כדי לאזן. אז מה שהיא רוצה, להוריד את התוספת הזאת בטור ד' ואז לאזן את זה עם טור ג'. נכון זה מה שביקשת?

אני רק רוצה ש - - -

את רק רוצה שלא יהיה מספר שלם.

כן.

היא רק רוצה שיהיה שמנת חמוצה, 3.25%. אז אם אנחנו מורידים את זה בגדול משני הטורים אני לא רואה עם זה בעיה.

מי הציע מספר שלם, דרך אגב?

זה הגיע בצו המקורי.

יש היגיון בדבר הזה כי לציבור מאוד קשה כשאתה עושה משהו נקודה 9, נניח 12.9, זה נראה קצת - - -

את לא רוצה להביא מידע מלא לציבור?

ד"ר דורית, זה גם מידע מלא לציבור גם יקל על היצרן או היבואן, שזה חלק ממטרות העל של אישור הצו הזה. אנחנו רוצים להקל. אם זה היה מבלבל לצורך כך שהצרכן עלול לטעות ולא לרכוש בגלל זה את המוצר, אני לא יודע אם מדובר פה בשוני כל כך משמעותי, אני לא חושב.

זה עומס.

אפשר לאשר את התיקון הזה מבחינתכם? שגיא, אילנה, כולם?

כן.

להוריד את המילים של מספר שלם?

כן. אני חושב שזה בסדר.

אני מציע להוריד את זה.

כן.

סיימנו את ההקראה?

סיימנו את ההקראה.

אני יכול לעבור להצבעה?

כן, ואנחנו לא מוסיפים כרגע את ההוראה - - -

לא צריך להוסיף, אני באמת סומך את ידיי עלייך ועל שי בהקשר הזה, הפרשנות היא ברורה, לכן אני מבקש להעלות להצבעה את הצו כפי שהקריאה אותו היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד?

הצבעה
אושר.

התקבל פה אחד. אני מודה לכולם על הישיבה הזאת.

רק אם אפשר בכל זאת לתת לוחות זמנים.

כן, אתה צודק. רשום לפניי. הישיבה עוד לא נעולה, לכן אני מבקש בזה ממשרד הכלכלה והבריאות להתכנס ללוחות זמנים לשלב השני של התכנית הזו ולהביא את זה בפנינו עד סוף השנה. אני חושב שסוף שנת 2024 זה זמן – זה עד.

במקור הם היו צריכים לעשות את זה עד אוקטובר 2023.

לכל היותר. רז, אני בכוונה מבקש למסגר את לוחות הזמנים כדי שלא יחרוג מזה, אבל כמובן שזה עד.

בכפוף לנסיבות של מלחמה.

כמובן, עם מלחמה וכל שאר הדברים שיש לצוותים המקצועיים.




אני מודה לכולם על הישיבה הזאת. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:39.