פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
ועדת העבודה והרווחה
10/12/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 127
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום ראשון, כ"ז בכסלו התשפ"ד (10 בדצמבר 2023), שעה 13:11

בחינת שיפוי מעסיקים בגין הפרשות פנסיוניות של עובדים שגויסו למילואים

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
מיכל מרים וולדיגר
מאיר כהן
חוה אתי עטייה
אלון שוסטר

חנוך דב מילביצקי
ששון ששי גואטה

אריאל הבר - רכז צוות ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר

תמר מירסקי - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

חנן פוטרמן - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

אלון דסה - מנהל אגף גמלאות מחליפות שכר, המוסד לביטוח לאומי

יאיר שלם - מנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

ששי שדה - משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

אלכס מילר - יו"ר אגף העובד העולה ושת"פ עם מוסדות לאומים של מדינת ישראל‎, ההסתדרות הכללית

אופיר טל - העמותה למען משרתי המילואים

ד"ר רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים

הגר יהב - מנכ״לית נשיאות המגזר העסקי

שלומי לויה - היועץ המשפטי, איגוד לשכות המסחר

רוית גרוס - ראש מחלקת מיסוי, התאחדות המלאכה והתעשייה

פנחס שיף - מנכ"ל הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל

דוד בכור - נציג בוועדת האכיפה, הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל

יזהר ליפשיץ - נציג משפחות החטופים

דקל ליפשיץ - נציג משפחות החטופים

בני בן ארי - קצין מילואים ראשי, משרד הביטחון

פזית תדהר - סגנית היועץ המשפטי למערכת הביטחון, משרד הביטחון

עילם שניר - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מרדכי בן חיים - מנהל תחום מילואים, המוסד לביטוח לאומי

סיגל ורט - מנהלת מחלקת שכר ופנסיה, חברת החשמל

יוסי ברבי - יו"ר איגוד עובדי האבטחה הניקיון והטיפול, ההסתדרות החדשה

יניב וייס - עו"ד באגף הפנסיה, ההסתדרות החדשה

ערן גולן - נציג לשכת עורכי הדין

מנחם לפידור - משתתף בדיון

יעל סלנט

אורית ארז

ויקטור ינין


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


בחינת שיפוי מעסיקים בגין הפרשות פנסיוניות של עובדים שגויסו למילואים

שלום וברוכים הבאים, שבוע טוב לכל המתכנסים. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה והרווחה בנושא בחינת שיפוי מעסיקים בגין הפרשות פנסיוניות של עובדים שגויסו למילואים. זה נשמע כמו משהו כלכלי כזה: שיפוי, מעסיקים, הפרשות פנסיוניות – אבל מדובר פה בנושא מאוד אקוטי. אנשים נמצאים כבר חודשיים בצו 8. המדינה אומנם נותנת את המשכורת שלהם שהם מקבלים, בכל מקום שהם עובדים. אבל יש הפרשות – קופות גמל וכדומה, תכף אתם תפרטו – שהמעסיק חייב לשלם. והמעסיקים, בפרט כשמדובר במעסיקים עניים או כאלה שיש להם הרבה חיילים או דברים כאלה – זה כבר לא פעם בשנה איזה חודש אחד כמה גרושים, זה כבר מצטבר.

לכן אנחנו ביקשנו לפני שבועיים מהאוצר שיגבש משהו.

עברו יותר משבועיים.

כן, עברו יותר משבועיים.

לא נורא, אנחנו לא סופרים. לא נורא, לא נורא.

כשסופרים את ספירת העומר, חשוב כל יום להגיד את היום. לכן אנחנו מקיימים את הדיון עכשיו.

אני רוצה לאפשר לחברים שהציעו את זה בכתב. מלביצקי לא עזב אותי אפילו ליום אחד, אבל חברת הוועדה היא חברת הכנסת עטייה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על קיום הדיון החשוב. תודה מגיעה – תמיד אני אומרת – גם לצוות שלך, הנהדר.

כפי שאמרנו, באנו לכאן היום כדי לקבל כבר את הפתרון, מה עושים היום. אני לא מדברת רק על חברות האבטחה, על 20,000 מאבטחים שגויסו בצו 8, אלא על כלל המגזרים, על כלל הסקטורים, התעשיינים ועוד סקטורים נוספים.

בשבוע הבא חברות האבטחה אמורות כבר להפריש את הרכיבים הפנסיוניים. שוחחתי איתן והן אמרו שעל אף העבירה הפלילית הן לא יעבירו הפרשים. אין להן מאיפה לשלם, וצריך לקחת את זה לתשומת הלב. ברור שזה יגרום למפוטרים רבים, לדמי אבטלה, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? שישלמו, וזה יפטור אותן מלשלם דמי אבטלה אחר כך.

אני תמיד לוקחת את המאבטחים כדוגמה. מאבטחים בגני ילדים, בבתי ספר – זה חשוב מאוד, אי-אפשר בלעדיהם. וגם, יש כאן חוסר שוויון. למה חברות אבטחה שמעסיקות מאבטחים במשרדים ממשלתיים כן משופות ואלה לא משופות? גם התעשיינים, המאבטחים – כולם. אני רוצה שידגישו לי את זה, כי אומרים לי שחברות האבטחה במשרדים ממשלתיים לא משופות.

מהניסיון שלי בכנסת, אני שוב פונה אליך, תפעיל את כובד סמכותך. אם היום אין פתרון – לך על הוראת שעה. אבל חייבים היום, כאן ועכשיו, לצאת עם פתרון. תודה רבה.

תיאורטית, הצעת החוק מונחת על שולחני. ולא רק כהוראת שעה, אלא באופן קבוע. אבל אני לא משתמש בזה, אני רק שם את זה כדי שיבינו אנחנו צריכים להיות רציניים.

בינתיים מדובר בשלושה חודשים, מאוקטובר עד דצמבר. בשבוע הבא אנחנו בוועדת הכספים כבר נדון על חודש דצמבר, פיצוי לעסקים קטנים ובינוניים.

זה לא קשור לפיצוי, אדוני.

חבר הכנסת דב מלביצקי.

תודה, אדוני היושב-ראש. תראה, אני חבר כנסת חדש. בהתחלה לקחתי מאוד ברצינות את הדברים, אבל אני רואה לאט-לאט שכשרוצים ומתעקשים – יש פתאום כסף. הבוקר התבשרנו, שבעוד שלחלוטין לא היה כסף וקיצצו במשרד הכלכלה 250 מיליון שקל, הינה, שר הכלכלה בא, לא נכח בשתי הצבעות, איים שהוא לא יצביע – והופ, מוצאים לו 240 מיליון שקל.

אם הוא לא נמצא, והוא חבר ממשלה, במפלגה שלך - - -

בסדר, לכן אני מרשה לעצמי.

אז אני מרשה לעצמי להגיד לך ששמעתי שקיצצו לו חצי מיליארד שקל מבלי לשאול אותו.

כן, אבל הוא ביקש 250.

250 שהיו מיועדים לפריפריה, בגלל זה זה הכעיס אותו.

אם אני הייתי במקומו, אני לא יודע מה הייתי עושה.

בסדר, עובדה שהחזירו.

רק חצי.

אבל להרבה משרדים קיצצו.

עובדה שהחזירו.

כשמעסיק מעסיק מילואימניק, הוא כמובן לא רוצה ולא יכול לפטר אותו. לא רק שהוא לא רוצה ולא יכול לפטר אותו, בטח בתקופה הזו, הוא גם לא יכול להביא מחליף ראוי, כי אף מחליף ראוי לא יבוא לחודש, חודשיים, שבועיים, למעין חוסר ודאות כזאת. בנוסף לכל האירוע הזה, ובטח אם המילואימניק הוא משמעותי בעסק והעסק סובל, עכשיו הוא משלם כסף. הוא משלם כסף כל חודש על עובד שלא נמצא אצלו.

אני מנסה, דרך החבר'ה שלכם מאגף התקציבים, פעם אחרי פעם. אומרים לי שזה מצריך ישיבה עם השר, וזה צריך פה, וזה צריך שם. אני מבין הכול. כולם מאוד עסוקים. יש הרבה כספים להעביר. יש 400 מיליון שקל שהולכים למשרד של סטרוק. יש המון כסף שהולך לכל מיני מקומות.

אני לא רוצה לשמוע הסברים למה לא. אני לא רוצה לשמוע הסברים למה זה קשה. אני אומר בצורה מאוד פשוטה, לפרוטוקול. אם הנושא הזה לא יבוא לידי פתרון, לכל הפחות כשלב א', בנוגע למה שקורה במלחמה הזו – וכשאני אומר יבוא לידי פתרון, זאת אומרת ששום מעסיק לא יישא בהפרשות סוציאליות של עובדים – אני לא אוכל להצביע בעד התקציב.

תעביר את זה בבקשה הלאה.

אנחנו גם מצטרפים. אני גם חברה בוועדת הכספים, אני גם לא אצביע בעבור התקציב.

זה מה שהולך להיות, לכן פחות מעניין אותי לשמוע את ההסברים למה לא. קח את זה הלאה, ושיבינו שם שיש אירוע, שאם הדבר הזה לא יבוא לידי פתרון, אני לפחות – ואני שמח שגם חברת הכנסת עטייה, ואני בטוח שאם נדבר עם עוד חברי כנסת, עוד יצטרפו – לא נוכל להצביע בעד התקציב הזה. תודה רבה.

חברת הכנסת ביטון, את כבר לא צריכה להיות באופוזיציה - - -

כבוד היושב-ראש, אני חושבת שכובד האחריות שלנו בוועדה הזו היא להגן על המעסיקים ועל העובדים, בטח ובטח בימים קשים אלו כשכ-300,000 חיילים מגויסים. הנטל הזה לא יוכל להיות על המעסיקים, כי אם חלילה המעסיקים יקרסו, גם לאותם חיילים ולאותם עובדים לא תהיה עבודה ואז יצאנו בשן ועין.

יש סעיף מאוד ברור בביטוח לאומי, כי צפו את זה בעבר, סעיף 376. בסך הכול, נדרש שר הרווחה או שר האוצר לקחת את זה על עצמו ולפתור את הבעיה הזו. אני לא מצליחה להבין, אני מסתכלת על שר האוצר, הוא מחלק מעות חנוכה ביד נדיבה למשרדים - - -

די, תפסיקי. זה דיון פוליטי או דיון מהותי? בואו נפסיק עם ההגדרות האלה, כי לשר האוצר המילואימניקים חשובים לא פחות.

זה מהותי. אני מבקשת, אי-אפשר שכל פעם כשאני אדבר על שר האוצר שלך, את תשמרי עליו בכספת. אני יודעת שהוא שומר על הכספת לנוחותו.

יקירתי, אני לא דיברתי על שר האוצר, דיברתי על מעות חנוכה.

אני חושבת שהכספים המיותרים – וחלקם מיותרים – או סכומי עתק - - -

בואי לא נתווכח על מה זה מיותרים, אלא אם כן את רוצה לפוצץ את הישיבה. מה זה מיותרים? כסף שמגיע לך – זה חשוב, כסף שמגיע לאחרים – זה מיותרים?

סליחה, כבוד היושב-ראש, אני רוצה שתסביר לי - -

אני לא מוכן לשמוע את זה. אין כסף מיותר.

- - -

- - למה המשרד של סטרוק צריך לקבל 370 ומשהו מיליון. מה בדיוק עושה המשרד הזה?

30 מיליארד שקל – ואתם לא מדברים מילה אחת.

אנחנו לא מדברים, כי כשאנחנו רואים שאנחנו במלחמה, כבוד היושב-ראש - - -

אתם לא שואלים לאן הולך ה-30 מיליארד שקל.

מרכזי חוסן ליו"ש – זה לא חשוב?

אוקיי, זכותי לומר, אם אנחנו לא נגן עליהם ולא נשפה אותם – אנחנו עושים נזק. אז עם כל הכבוד, אני לא קואליציה ואני גם לא אופוזיציה בסיטואציה. אני עכשיו רואה את העובדים לנגד עיניי, ואת המעסיקים.

חברת הכנסת וולדיגר, אני רוצה להגיד לך משהו. חברת הכנסת ביטון כבר ותיקה בוועדה הזאת, היא בוועדה הזאת מהרגע הראשון. היא יודעת והיא עושה את זה: הוועדה הזאת היא ועדה שלא עוסקת בקואליציה ואופוזיציה, תשאלי את מאיר כהן, תשאלי את כולם.

נכון, זה מה שאמרתי.

צדקת בהערתך לגבי מעות חנוכה, אבל אל תעשי מזה - - -

נעשה הכול כדי להביא תוצאה. בואו ננסה להביא תוצאה.

ואם הקואליציה לא מצביעה, זה אומר דרשני.

אני רק חייבת לומר.

יהיה לך זכות דיבור.

כבוד היושב-ראש, רק לגבי התגובה שלך. אני ישבתי ושתקתי, גם כשחברי דיבר פה מקודם. אני רק אומרת שבואו נכבד את האירוע ונכבד את הסיטואציה. אף אחד פה לא מנסה - - -

אבל זה תפקידי כיושב-ראש להגיד. אמרתי את זה.

עכשיו חבר הכנסת אלון שוסטר.

תודה רבה. אני מבקש לחזור לקווים המנחים של הוועדה הזו, כפי שהציג היושב-ראש. מכיוון שכל מה שאמרו קודמיי חברי הכנסת מקובל עליי, הגשתי הצעת חוק והנחתי אותה בשלהי המושב הקודם. אלמלא המשבר וחוסר היכולת לקדם הצעות חוק פרטיות, אני מניח שזה היה עולה.

אני משוכנע שמדובר בעוול. אני רוצה לפנות לחברינו נציג האוצר מאגף התקציבים. אני רוצה לשאול: אדוני, האם בהיר לכם שמדובר בעוול של 75 שנה? האם מדובר בעוול? ואם כן, האם ראוי לתקן אותו? אני מבין שיש לכם משימה לשמור על הכסף של כולנו. יש לחצים מסוגים שונים, של הבהילות הקונקרטית ועניינים פוליטיים. אנחנו חיים באווירה כזאת. אבל האם בצד העקרוני אתם מעריכים שמדובר בהליך סביר, כל מה שתואר כאן, או שמדובר בעוול? ואם זה על הציר, תסמן את המקום. והאם, כתוצאה מהתשובה לשאלה הראשונה, אתה חושב שראוי למצוא לכך פתרון?

ושאלה אחרונה. איך נקרא לזה? בן בנו של קל וחומר, אם זה אכן עוול בשגרה במשך 75 שנה, כאשר אנחנו בעיצומו של העשור השביעי למלחמה הזאת בימים, האם יש לזה משמעות גדולה יותר ועמוקה יותר על המשק, על ההוגנות, על סוג העוול?

חבר הכנסת שוסטר, מעניינת אותי הצעת החוק שלך, כי אנחנו הכנו הצעת חוק בעניין הזה. אולי נוכל לשלב את שתיהן.

בשמחה.

אם נצטרך. אני מקווה שלא נצטרך.

תודה.

אני הולך לפי הסדר של חברי הכנסת. מאיר כהן, בבקשה.

שלום לכולם. חבר הכנסת שוסטר, אדוני, אתה שואל יותר מדי שאלות לשעת הצוהריים.

אנחנו לפני שבועיים רצינו לשמוע את האוצר. אני חושב שלפני שאנחנו מדברים, ולפני שאנחנו מאיימים אם נצביע או לא נצביע, ונתווכח, בואו נשמע את האוצר. יכול להיות שהאוצר בא עם פתרון טוב, שיחסוך מאיתנו את כל ההתלהמויות האלה. אם לא, אנחנו יודעים לצעוק ולצרוח.

אבל כעיקרון, צריך שיהיה ברור לאוצר – ואני יוצא מתוך הנחה שזה קצת ברור להם – שענפי העבודה למיניהם זה המקום הכי בטוח שאליו חוזרים כל האנשים. לגרום לכך שמעסיקים יתחילו להתגרד באי-נוחות או לקחת כסף שאין להם, זה דבר שברור לכל אנשי האוצר שהוא מיותר.

חבר הכנסת שוסטר, אדוני, אני מציע לך: אל תשאל את האוצר תמיד האם השאלות הן טובות. תעזוב. תודה.

חבר הכנסת ששון גואטה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל זאת ישיבה ראשונה שלי פה. אני לא חבר בוועדה, אבל מהשיחות במסדרונות ועם כמה מעסיקים שפנו אליי, אני הייתי בהלם ממה שקורה. לא הבנתי שזה יכול לקרות. אני באתי לישיבה, ואני לא מאמין. המדינה מגייסת, מגייסים את המילואימניקים, לוקחים אותם, מעבירים כסף, והמעסיק צריך לשלם את התנאים הסוציאליים במקום שהמדינה תדאג לדבר הזה? לא מספיק מה שעוברים העסקים, חברות האבטחה וכל המעסיקים שיש עליהם את הכובד, את הבעיות של המלחמה והבעיות הכלכליות שנוצרו מהמלחמה הזאת, אז גם מבקשים מהם עכשיו לשלם הרבה כסף.

כמו שאמרת בהתחלה, כשזה היה עובד אחד, זה היה קצת ציונות, ספגנו, הכול טוב. אבל עכשיו יש פה עסקים עם מאות אנשים שבמילואים, ועשרות אנשים, ולא יודע כמה. אני חושב שזה לא פייר. אני לא מבין למה אנחנו צריכים לנהל את זה בכלל. הוועדה זה בסדר, אבל למה הם לא נותנים פתרונות אחרי הוועדה הראשונה שעשית? הבנתי שזאת ועדה שנייה שאתה מקיים בנושא.

כן, ישיבת מעקב.

ישיבת מעקב. אני הייתי מצפה מהם, מהאוצר, ואני מכיר אותם. אני לא יודע אם הם מבינים מה קורה למטה מקומה ארבע אצלם, וחלילה, ואני לא מדבר על השר. אנחנו מבינים מה שקורה פה למטה, כי אנחנו מסתובבים פה.

הייתי מצפה מהם שכבר אחרי הישיבה הראשונה הם היו באים לאדוני היושב-ראש, ואומרים לו: שמע, אחד, שתיים, שלוש – וסגרנו. ואין מה למשוך את זה. החבר'ה פה לא יכולים לקחת את זה על עצמם, הם לא יכולים לעמוד בנטל הזה.

וזה התפקיד שלנו, להיות פה. תודה רבה.

תודה.

חברת הכנסת וולדיגר, את רוצה שהאוצר יענה קודם או שאת רוצה קודם?

שהאוצר יענה.

אז בבקשה. מה התפקיד שלך באגף התקציבים?

רכז צוות ביטחון.

זאת אומרת, של הנושא הזה? מילואים ודברים האלה?

נכון.

בבקשה. ובכן, מה תשובת האוצר מאז הישיבה הקודמת?

מאז הישיבה הקודמת היינו בדיונים מאוד אינטנסיביים, ברמות הכי גבוהות, כדי להבין בדיוק. קודם כל, בהתייחס למה שחבר הכנסת שוסטר אמר, אנחנו לגמרי מבינים שיש פה איזושהי בעיה וצריך לתת לה פתרון. אנחנו לא מתעלמים מהדבר הזה. הדיונים היו מאוד אינטנסיביים, במטרה למצוא חלופות ראויות.

מספר האופציות שבחנו הוא באמת גדול, ומתייחס לגודל המעסיק, להיקף המחזור, להיקף הפגיעה, להמון דברים - -

מה זה קשור? חייל זה חייל.

מי זה מפריע? אני לא אתן להפריע.

אתה צודק. אני מתנצל.

- - שרצינו לבדוק במטרה להגיע לפתרון שהוא צודק, אבל גם יעיל ומהיר, בלי המון בירוקרטיה כמובן. לא הצלחנו להגיע לאיזשהו פתרון שאפשר להציג כרגע בוועדה. אני מניח שבזמן המאוד קרוב נצליח להגיע לפתרון סופי - -

הפתרון הוא מאוד פשוט.

- - ולהביא את הפתרון הזה, שגם הוועדה תכיר וכולם יכירו.

אני מבין שלביטוח לאומי יש את כל הנתונים, אם תבקש מביטוח לאומי לדעת בדיוק מי המגויסים, כמה מגויסים, כמה זמן מגויסים, כמה צריך לשלם, כמה קופת הגמל. זאת עבודה של יום אחד בלבד.

אנחנו כמובן מדברים גם עם ביטוח לאומי, בחלק מהפתרונות גם ביטוח לאומי נמצא, בוודאי. יש פתרונות אחרים שאנחנו מנסים לבחון אותם, חלקם לא ישימים, חלקם מעלים קשיים משפטיים. אנחנו בוחנים את הכול ומקווים שבאמת בתקופה המאוד קרובה הפתרון יוכל להיות.

תגיד לי מה השיקולים שלכם, א', ב' ו-ג', ומתי אתם מחליטים איזה סוג של פיצוי אתם נותנים.

מתי מחליטים – אני לא יודע. כמו שאמרתי, הדיונים הם אינטנסיביים. אני מניח שבקרוב מאוד הם יסתיימו.

אתה אומר לי שהדיונים הם אינטנסיביים. הרי לא שותים שם קפה. תספר לנו, תשתף את הוועדה במה שאתם עושים.

זה חלק מגישת האוצר.

חלק מהדיונים נעשו. קודם כל, בהיבטים המשפטיים שחלקם עלו פה, באיזה סעיפים אפשר להשתמש ובאיזה לא, באיזה נכון ובאיזה לא. היו כל מיני חילוקי דעות, הבנו דברים שלא הבנו קודם. הבנו שזה יותר מורכב ממה שאנחנו חשבנו בהתחלה.

למשל?

לגבי הסעיפים בחוק?

כן.

אפשר לתקן את החוק באופן די פשוט.

תיקון החוק הוא חלק מהאופציות, נכון.

הכתיבה המשפטית היא לא הבעיה. הבעיה זה המתווה.

תיקון החוק הוא חלק מהאופציות שעל השולחן. קיימות אופציות נוספות.

אבל יעל, זאת בדיוק הבעיה. הם מנסים לסבך את זה. הם מוסיפים איזה מעסיק, מה הגודל, מה המחזור. לקחת חייל, אתה משלם עליו את השכר, תשלם עליו סוציאליות. מה זה משנה מה קרה לעסק? מה זה משנה איזה עסק? ואם העסק לא הפסיד, לא מגיע לו החזר?

כבוד היושב-ראש, הם מנסים לסבך את הכול, לערבב את הכול, לפגוע בכל, ואז אומרים: זה נורא מסובך. בוא נבנה בעיה, ואז לא נדע לפתור אותה.

פשוט. אתם יודעים כמה חיילים, כי אתם משלמים להם שכר. אתם יודעים כמה ימים, כי הכול נמצא בביטוח לאומי. אין בעיה פשוטה מזו, כבוד היושב-ראש.

בקורונה עשינו את זה ברגע, כל-כך קל וכל-כך פשוט.

בקורונה היה תקדים ששיפו אתכם על זה?

לא היו מילואים, אבל על ימי בידוד.

אבל שיפו אתכם על קופות גמל?

על ימי בידוד היה סכום קבוע שאמור היה לכסות גם על זה.

בכמה היה מדובר?

25%, בחוק.

אגב, זה מנגנון שקיים גם אצל העצמאים שמשרתים במילואים ומקבלים 25%. המנגנון הזה מקובל, והוא פתרון נהדר כהוראת שעה לעכשיו או לשימוש בסמכות של שר העבודה לפי סעיף 376.

אתה אומר שבכלל לא צריך חקיקה? ששר העבודה או האוצר יכולים לחתום?

כן, שר העבודה יכול, לפי סעיף 376, לתת הוראות בשעת חירום.

סעיף 283 - - -

אבל צריך להגדיר את זה.

רגע, אז בואו נשמע את הביטוח הלאומי.

אבל לא משנה, יש המון דרכים, כבוד היושב-ראש. האוצר עושה דבר כזה כדי שלא נגיע אליו.

בוא נשמע את הביטוח הלאומי.

אני רק אגיד עוד משפט אחד, אדוני. אמרתי לך אותו גם בכניסה, חשוב שכולם ישמעו. אני, בתור ישראלי ובתור יהודי. יש דברים שזה כסף. יש כלל צדק טבעי: נטלת – תחזיר. נורא פשוט. זה הכלל שמנחה אותי כאיש עסקים כל החיים. זה הכלל של היהדות שלנו. זה כלל של הישראליות שלנו. אני מבקש שכנסת ישראל לא תסטה ממנו. נטלתם – לא הכנסת, כמובן – תחזירו. זה הכול.

ביטוח לאומי.

גם בישיבה הקודמת כבר הערנו לגבי סעיף 376. זה לא הסעיף הנכון להפעיל אותו, מאחר שהוא מדבר על הוראות מיוחדות לשעת חירום.

זה סעיף 283.

אם שר הביטחון יורה על שעת חירום, אפשר יהיה.

אבל עוד פעם: שר הביטחון לא הורה על העניין הזה. זה רק עושה את זה להרבה יותר מורכב. יש סעיפים אחרים בחוק אפשר להשתמש בהם, אם רוצים.

באיזה חוקים אפשר להשתמש?

בחוק הביטוח הלאומי. אפשר להכניס את זה בסעיף אחר.

צריך לתקן אותם.

בוודאי.

אתה מתכוון ל-280, 284, 285?

בפרק של המילואים.

נכון, בדיוק.

אפשר להפעיל את סעיף 283, שזה סעיף שמדבר על העניין של המשך תשלום - - -

מה זה 277 שכתוב לי?

צריך להחליט מה רוצים לתקן, ואז אפשר לתקן את זה בכל ההיבטים.

בדיוק. ברגע שתבין את המהות, תמצא את הדרך.

מה שמשנה זה מה המהות.

אפשר לעשות תיקון חקיקה. אבל הסעיף שאליו הפניתם, זה לא הסעיף הנכון. זה דבר אחד.

והמקור התקציבי – הוא גם משנה.

דבר שני, הסברנו בפעם הקודמת, נוכל לעשות את זה בצורה מהירה ונכונה לגבי כלל המשרתים אם אנחנו מדברים על שיעור קבוע מהתגמול.

כמה זה?

מה שיוחלט כאן.

בין 25%-36%, זה הטווח.

מהשכר.

כמה אחוז אתם משלמים? קופת גמל, על מה שאתה לא מקבל שיפוי.

בין 25%-36% סך הכול, על מה שאני לא מקבל שיפוי.

אדוני, בענף האבטחה זה הרבה יותר, 42%.

זה לא רק קופת גמל.

נכון, זה לא סוציאליות.

זה קרן פנסיה, קרן השתלמות, חופשה, הבראה, מחלה. עובדי הי-טק – יש להם גם את הליסינג.

אנחנו מדברים על כסף שאתם מחויבים לשלם על פי חוק. אם אתה תרחיב לי לכל מה שאתה נותן, אז זה בסדר גמור.

בהצעת החוק שלי מדובר על תיקון סעיף 283.

אדוני, רק מה שמחויבים לפי חוק. תוספות אחרות – זה לא קשור לעניין.

היועצת המשפטית אומרת שאיזה סעיף – זה עניין טכני, שזה לא הנושא. צריך לראות מה אתם רוצים לתקן.

הביטוח הלאומי, מה אתה מציע?

שוב אני אומר, אפשר לעשות את זה בכל סעיף חקיקה, לדוגמה ב-283. אבל מה שהדגשתי, ואני מדגיש שוב, אנחנו נוכל לעשות את זה באופן המהיר ביותר ושזה לא ייקח כמה חודשים, אם אנחנו מדברים על סעיף שמדבר על שיפוי בשיעור קבוע מהתגמול, אם זה יהיה 20% או פחות.

אחוז.

לא פרטני פר עובד, אתה מתכוון? אפשר להגיע לממוצע נכון, וזה בסוף יתקזז.

לא פר עובד. לא להיכנס לעניין של מעסיקים, סוג מעסיקים וסוג ענפים.

רבותיי, היות שהדיון הזה נפתח מחברות האבטחה – לא בגלל שהן היחידות בשוק – אני רוצה לאפשר לפנחס שיף, מנכ"ל הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל.

תודה אדוני. אני מוכרח לומר לך, הרב אייכלר, שבישיבה הקודמת אני יצאתי מכאן מאוד מעודד. היית נחרץ, קבעת 15 יום. אני חזרתי הביתה, הודעתי לחברות האבטחה שהדברים של יושב-ראש הוועדה היו נחרצים, חד משמעיים, ויש להן למה לצפות תוך שבועיים.

מאשימים אותי שדבריי הם נחרצים בדרך כלל.

היית נחרץ, בהחלט.

פעם ראשונה שזאת מחמאה.

אני נותן לך את זה כמחמאה, אני מדבר בשיא הרצינות.

הגיע הזמן.

אני שותף לכל מה שנאמר פה, גם על ידי חברי הכנסת, הם כולם אמרו דברים מאוד ברורים. ואתה יודע, כל אחד מדבר מהבטן שלו. אני רוצה לתת לך רק דוגמה, כדי שתחוש את הבעיה. בענף האבטחה יצאו למילואים 20,000 לוחמים. מתוך ענף מעסיקים אחד – 20,000 לוחמים. חברות אבטחה שילמו בחודש הקודם רק תנאים סוציאליים ופנסיוניים 1.3 מיליון שקל. ללא שכר. תוסיף לשכר הזה עוד 3.5 מיליון שקל.

אז אפשר היה לעשות את זה חודש אחד. זה לא יחזור על עצמו החודש. זה בלתי-אפשרי. אני אומר לך, ואני שונא את דיבורי האיום, אבל הן יקרסו. הן לא יעמדו בתשלומים כאלה. זה לא כמה עשרות אלפי שקלים, שאפשר להגיד להן: תמתינו, משרד האוצר בודק.

אני שמעתי את נציג האוצר עכשיו. אני אומר לך, ואל תיעלב ידידי: לא אמרת כלום. לא אמרת שום דבר. בודקים, מתנהלים, משתרכים – זו לא תשובה. אי-אפשר לקחת את התשובה שלך ולפרוט אותה למשהו ממשי. אני לא מעליב, אני אומר דברים כהווייתם.

בענף שתרם 20,000 איש שנמצאים עדיין בלחימה, אני לא יודע עם מה לחזור הביתה. אני באמת לא יודע עם מה לחזור הביתה. אי-אפשר יהיה לעמוד בסכומים כאלה, זה סכומים ענקיים.

תהיה צנוע קצת. לא תרמת כלום.

מה?

כל המשק הישראלי התייצב. עם כל הכבוד, לבוא ולשמוע כאן: אני תרמתי – תפסיק, בחייך. אתה צודק במה שאמרת לאוצר.

אדוני יושב-ראש הוועדה, זה ביזוי של הוועדה הזאת. לא יותר מאשר ביזוי. התשובה של האוצר – זה ביזוי.

תודה.

באים לכאן אנשים מכובדים, מצפים למוצא פיהם, והם אומרים: תקשקשו עד מחר, עוד לא החלטנו. זה מה שהם אמרו.

אני מצפה שהם לפחות יגידו לנו: יש לנו הצעה א', יש לנו הצעה ב', אנחנו מחכים להחלטת המנכ"ל והשר, איזו אלטרנטיבה.

מה שהוא אמר, זה: עשיתי בעיה, ועכשיו קשה לי לפתור אותה – כשזה כל-כך פשוט.

אנחנו לא יכולים לקבל פה החלטה? בואו נקבל החלטה שנותנים 30% או לא יודע כמה, וזהו.

צריך הצעת חוק, זו חקיקה. אפשר להגיש הצעת חוק.

היועצת המשפטית אומרת שצריך הצעת חוק.

אדוני היושב-ראש, אם נחכה להם – לא יקרה כלום. לא יקרה כלום.

יש שאלה ספציפית לאוצר.

למה חברות אבטחה במשרדים ממשלתיים משופות, ולמה בפרטיים ובתעשייה לא משופות?

לא מכיר את השיפוי הזה.

אבל יש. יש מכתב.

אתה לא מכיר את ההוראה של החשב הכללי לאוצר?

ההוראה היא לא הוראה לשיפוי. ההוראה היא לתשלומים במכרז, לפי מה שאני מכיר.

כן, זה שיפוי סוציאליות של החשכ"ל.

מה, זה לא נכון?

אבל זה תשלומים. מה זה אומר? זה אומר שמי שעובד מול המדינה יש לו תוספת של כסף, כי כולם עובדים מול המדינה מכוח מכרז ולכן מוסיפים כספים לכל מכרז שבו מעסיקים. למה? כי מבינים שיש בעיה.

ההבדל הוא שזה לא דורש חקיקה. מספיק הוראה של משרד האוצר, ואז אתם יכולים לקבל את זה במסגרת המכרזים.

אבל זה דורש רצון טוב, ורצון טוב למשק הפרטי לא קיים. הפוך.

זה גם נוגד את דיני התחרות. למה חברת אבטחה שמספקת שירותים למשרד האוצר או למשרד אחר מחויבת וחברה תעשייתית לא?

אדוני, אפשר לקבל את רשות הדיבור בבקשה?

מה השם שלך?

יאיר שלם, מנכ"ל ההסתדרות הלאומית. אני חייב לומר שיש לי תחושה של דז'ה וו פה בוועדה הזאת, כאילו אנחנו נמצאים בישיבה הקודמת. כשכבודו הקריא בתחילת הישיבה הקודמת את הפסקה שמדברת על סעיף 376 ואני חיזקתי את זה אחרי זה, באו וטענו פה בוועדה: צריכים לבדוק, צריכים ללכת. אני מרגיש עכשיו תחושה של זלזול, שסתם באנו לכאן היום. ואני מייצג עובדים, אני לא מייצג מעסיקים.

אין פה תשובות, גם לא מביטוח לאומי. כל מה שאתם שואלים אותם עכשיו אלה דברים שהם היו צריכים לחזור היום עם תשובות, ואין שום תשובה בעניין הזה. זאת אומרת שאנחנו נלך, אנחנו נחזור, וחוזר חלילה.

איפה העניין המשפטי שאמרו שיבדקו? הרי אמרו שסעיף 376 לא תופס בעניין הזה. איפה זה נמצא, העניין הזה? אנחנו לא מקבלים תשובות מאף אחד, לא מהאוצר ולא מביטוח לאומי.

אני מבקש מהיועצת המשפטית להבין את מה שאתה אומר. מה זה 376?

אני מוכן להקריא את הסעיף.

תקריא, בבקשה.

הסעיף הוא לא הבעיה כאן.

אבל שר הביטחון לא הורה, ויש כנראה סיבה לזה.

כבר הסברנו לגבי הסעיף הזה. אנחנו יכולים להסביר עוד פעם.

אנחנו ביקשנו שייעשה שימוש בסעיף 376 לחוק, בו נקבע: הורה שר הביטחון, לפי סעיף 278, כי שירות מילואים יהיה שירות חירום - -

אבל הוא לא הורה, זו הבעיה.

- - רשאים השר והאוצר - - -

אבל שר הביטחון לא הורה.

אבל על זה בדיוק דיברנו בישיבה הקודמת. דיברנו על זה. אז על מה אנחנו חוזרים עכשיו, ריבונו של עולם? אותו דבר, אותו דיון?

ואם השר לא הודיע על מצב חירום?

שר הביטחון לא הורה.

אני באתי ואמרתי שצריך אישור של ועדת העבודה והרווחה קודם.

לא, זה לא הולך ככה.

לא, קודם על שר הביטחון להורות.

הפעלת הסעיף הזה היא לא רלוונטית, היא מפנה גם לדברים שלא הופעלו.

יש שר, והוועדה מאשרת או לא מאשרת את הצו של השר.

לא, יש פה שני שלבים.

נכון, זה בדיוק מה שעלה בישיבה הקודמת, אבל אין תשובות.

אין צו?

רק כדי שנבין על מה אנחנו מדברים: יש פה שני שלבים - - -

אני רוצה להבין באיזה סכום אנחנו מתעסקים? מה הסכום הכולל?

חצי מיליארד.

מיליארד.

מיליארד שקלים לתקופה של כמה?

חצי מיליארד לחודש.

ומה גובה הפיצוי?

זה באזור ה-300 מיליון שקל לחודש, כי גם לא מדובר ב-300,000 חיילי מילואים, כמו שיודעים, ולא נגיד את המספר. 300 – זאת רק הרשאה, יש פחות חיילי מילואים.

לא כולל עובדי מדינה.

יש לנו את משרד הביטחון בזום. קודם כל, השאלה היא מה אומרת היועצת המשפטית שלא הוכרז ומה כן הוכרז. תסבירי לנו מה צריך להכריז כדי שהמדינה תוכל לשלם.

הסעיף בחוק הביטוח הלאומי שמסמיך את שר הביטחון להכריז על שירות מילואים כשירות חירום, יש לו השלכה על מספר היבטים שנוגעים לתגמולים המשולמים למשרתי המילואים. אחד מהם עוסק גם במקדמות. לפי הסעיף, ברגע שמוכרז שירות חירום אנחנו חייבים להתחיל לשלם מקדמות בסכומים מאוד מאוד נמוכים, אין שום שיקול דעת.

כשבדקנו את הסעיף הזה מיד כשהחלה המלחמה, הבנו שלא נכון להפעיל אותו כי הוא פשוט יפגע במשרתי המילואים, הם יקבלו מקדמות בסכומים מאוד נמוכים, הרבה פחות ממה שמגיע להם. בשיח משותף עם ביטוח לאומי ועם משרד האוצר, הגענו לפתרון אחר שלא דורש תיקון חקיקה ולא דורש הכרזה, ומאפשר למשרתי המילואים לקבל את מלוא התגמולים להם הם זכאים מדי חודש בחודשו.

מה הפתרון?

לא הבנתי איך הגענו לנושא הזה, מה הקשר בין הדיון לבין זה.

אמרת שיש איזה פתרון. מה הפתרון?

אני מסבירה רגע למה שר הביטחון לא עשה שימוש בסמכות שלו. אם הוא היה עושה בה שימוש, זה היה פוגע במשרתי המילואים בהיבט של התגמולים החודשיים להם הם זכאים.

איך זה היה פוגע?

את אומרת כאן: אנחנו כל-כך שמחים על החקיקה הקיימת, כי אם אנחנו נעשה את המובן מאליו ונעזור למעסיקים, אנחנו ניאלץ עם דמעות תנין לפגוע במשרתים.

לא.

תשנו את החקיקה כך, שגם תשלמו בזמן למשרתי המילואים וגם שהמעסיקים יקבלו את מה שמגיע להם. אני לא מבין על מה את מתלוננת.

אבל זה מבוצע כבר.

חבר הכנסת שוסטר, אני מאוד אשמח להשלים את הדברים.

פזית, אולי אני אסביר. הדרך הנכונה לעשות את התיקון הזה שמתבקש פה על ידי חברי הוועדה ומונח על השולחן, היא בדרך של תיקון חקיקה. לא דרך ההכרזות של סעיף 376.

נכון, בדיוק, זה מה שאמרנו. 283, ולא 376.

כמו שפזית מסבירה, והוסבר גם בדיון הקודם, זה מערך סבוך, זה מערך שכנראה לא מתאים למקרה הזה. לכן אפשר לעשות תיקון חקיקה, שהוא לא תיקון מורכב. צריך להחליט על המתווה שלו. אפשר אולי לחשוב גם על טכניקות אחרות, של הסכמים לפי סעיף 9. אבל בוודאי שזאת לא בעיה לעשות פה תיקון חקיקה, וזאת כנראה הדרך הנכונה.

לגמרי, לגמרי.

אדוני היושב-ראש, אני אשמח להשלים את דבריי, אם אפשר, בכל זאת.

בבקשה.

אני פשוט הסברתי למה שר הביטחון לא עשה שימוש בסמכות שלו בתחילת המלחמה: בגלל השלכות אחרות, שהן לא טובות למשרתי המילואים.

ביחס לשיפוי המעסיקים. אני רוצה שזה יהיה ברור: משרד הביטחון והצבא בוודאי תומכים בכל צד שיביא לשיפור מצבם וזכויותיהם של משרתי המילואים ובני משפחותיהם. אנחנו גם נקטנו בצעדים אחרים, בלי קשר, כמו החלטת ממשלה שנתנה סיוע נוסף למשרתי המילואים. משרד הביטחון בוודאי תומך.

אנחנו פשוט חושבים שהדרך המשפטית הנכונה היא לא דרך סעיף 376, אלא: או בדרך של תיקון חקיקה מאוד פשוט של סעיף אחר בחוק הביטוח הלאומי, שעוסק בזכויות סוציאליות; או בדרך של הסכם לפי סעיף 9, בין המדינה לביטוח הלאומי.

אני מודה לך. אני חייב לעשות הפסקה עכשיו. לא הפסקה של הישיבה, אלא הפסקה בנושא. נכנסו לפה משפחות החטופים, הן רוצות להגיד את דבריהן.

שלום. קוראים לי יזהר ליפשיץ, בן של עודד ויוכבד ליפשיץ ששוחררה מהשבי. קודם כל, אני מברך על הדיון שאני שומע פה, על אנשים שיחזרו ממילואים. אנחנו רוצים שכולם יחזרו. נתמקד באלה שעוד לא חזרו מהבונקרים ומהשבי. אנחנו כרגע נמצאים פה בשביל לזעוק את היום ה-65. מבחינתנו, הכול קפא ב-7 באוקטובר. הזעקה שלנו פה באה בשביל לדבר על זה שאנחנו באים מתוך משפחת החטופים. זה לא רק החטוף האישי שלי, שזה אבא שלי עודד ליפשיץ.

אנחנו מרגישים שבר אצלנו, מרגישים קצת נתק כלפי חוץ. השבר הוא, שמשפחות שהילדות והילדים שלהן נמצאים בפנים – כרגע מתפרקות. הגיעו עדויות מאוד קשות על מה שקורה להם בתוך השבי – נשים שנפגעות, נפגעות מינית, נאנסות, גברים שנפגעים ומושפלים, אוכל שלא קיים כרגע בגלל מחסור. החטופים שלנו במצב מאוד קשה – ונגמר לנו הזמן.

אנחנו רוצים להעביר את המסר לכל מי שפה, באשר הוא יוכל להשפיע – וביום מן הימים, נקווה שבימים הקרובים, אם תגיע העסקה – לראות כאילו הילדים שלו נמצאים שם, לישון פחות טוב בלילה. ביום ה-65 יש תחושה שכולם ישנים הרבה יותר טוב, מאשר ביום השביעי. התרגלנו, וגם אני אולי קצת ככה. זאת אומרת, השבוע האחרון – זה עוד שבוע שעובדים בלהחזיר חטופים. זה לא כמו השבוע הראשון.

כל מי שיצטרך לבלוע צפרדע קשה מהמפלגה שהוא משתייך אליה – צפרדע זה מחבלים עם דם על הידיים, צפרדע זה אולי התנאים שייטיבו, אולי הפסקת כוח, דברים שכולנו היינו רוצים במיגור החמאס אבל לפעמים מתנגשים עם החזרת חטופים – שיזכור אותנו ברגע שהוא מצביע, שיזכור את הכאב של כל האימהות באשר הן, כל האבות, וכל החטופים בפנים שפשוט נאנקים.

אבא שלי שייך לקבוצה של מבוגרים, שכרגע מתדלדלת. אנחנו יודעים על שלושה שכבר מתו, אולי יש עוד, כי הם לא אוכלים ולא מקבלים תרופות. המאבקים שלנו הם אולי הדקה ה-90, אם לא כבר נגמר, להרבה משפחות, כנ"ל למה שייצא מאותם חטופים שכרגע עוברים עינויים, שאנחנו משתדלים לא לפנטז עליהם ולא לחשוב עליהם.

אבל אי-אפשר להתעלם מזה. הם בפנים עכשיו ועוברים את כל הדברים הכי קשים שיש, הכי סאדיסטים שיש, שאנחנו לא רוצים לישון איתם בלילה, אבל הם קורים ברגע זה. שכל אחד יראה רק את הילד שלו, כאילו הוא בפנים, וכשהוא יצביע בפעם הבאה כשתהיה הזדמנות לפדיון שבויים, שיזכור את הכאב הזה, ואולי זו תהיה גם איזושהי תחילתה של אחדות כאב ולא פילוג. תודה רבה.

תודה רבה.

אמן.

יהי רצון באמת, כמו שזכינו לנס הראשון של חלק מהשבויים שחזרו, כשאף אחד לא האמין שזה יכול להיות כל-כך מהר – יחסית למה שהיה פעם עם שליט – אז גם עכשיו, בעזרת השם, שזה יהיה מהר, מהר מאוד. בעזרת השם.

אשמח להוסיף.

בבקשה.

אנחנו באים לפה מדי שבוע, כמה שיותר ימים שאנחנו מסוגלים. אנחנו מתקבלים פה בברכה ואנחנו ממש מודים על זה, תודה לכם.

אנחנו נמצאים פה עם בקשה. אנחנו צריכים אתכם איתנו, אנחנו צריכים אתכם אקטיביים, אנחנו צריכים אתכם, כשמגיעה הצבעה – להגיד: כן. אנחנו צריכים אתכם גם דוחפים לזה שתגיע ההצבעה, וזה אומר גם לפתוח כל ישיבה כזאת אולי מרבע שעה לדבר על איך אנחנו מקדמים את הנושא, איך אנחנו מחזירים את העם הזה לגדולתו – כי היא לא נעלמה, אבל היא יושבת בעזה כרגע.

אנחנו צריכים להביא אותם. תודה רבה.

תודה רבה.

אלכס מילר, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני כאן מטעם ההסתדרות הכללית. ראשית, צר לי, באמת, אדוני היושב-ראש, שאנחנו נמצאים במצב שדווקא: א', את האנשים הכי שקופים; ב', אלו שהם בעצם קו ההגנה הראשון שלנו, גם במילואים וגם בכל מקום איפה שאנחנו נכנסים – צריכים להתמודד עם הסוגיה, שאין להם שום ודאות לעתיד, האם אותו גוף שבו הם עובדים מחר לא יקרוס בגלל ההוצאות האלו.

אני רוצה לחזק את דבריו של פיני. אנחנו כמובן לא נשב רגל על רגל. יו"ר ההסתדרות הוציא בעניין הזה מכתב למנכ"ל האוצר. אנחנו נילחם בכל הכלים העומדים לרשותנו לטובת המילואימניקים, וכמובן שכל מי שמגיע לו יקבל כל שקל לפנסיה שלו ונהגן על כל אותם האנשים שמגנים עלינו. זאת המחויבות שלנו, אין פה שום ויכוח פוליטי ואין פה שום ויכוח בין הגופים.

אני רוצה לחזק את חברי הכנסת, אשר העלו כאן את הסוגיה ובאמת רוצים להילחם על הדבר. אני חושב שזה מאבק קדוש, ואני כמובן מברך עליו. תודה.

תודה רבה.

כל אלה שרצו לדבר, דיברו, נכון?

אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה לתת פה דגש אחד והוא דגש חשוב מאוד. המילואימניקים, כאלה שיצאו והיום מחרפים את נפשם בשבילנו, נפגעים. אני לא יודע להוכיח את זה היום. אבל כשאני רואה את המצב של החברות ושל העסקים, וכשאני רואה את הזעקה שלהם ואת הקשיים הכלכליים, אני בטוח שיש היום מצב שלא מעבירים למילואימניקים את הזכויות הסוציאליות.

אדוני היושב-ראש, מה שאני אומר עכשיו הוא חשוב מאוד. יש לך קונצנזוס מלא. אין חבר כנסת אחד שדיברנו איתו – ודיברנו עם מלא – שלא נשמטה לו הלסת ולא הרים גבה. יש לך קונצנזוס מלא. מהם אין ישועה. אני לא מבין איך אין מכם ישועה. אנשים מחרפים את נפשם בשבילנו, ואתם לא דואגים להם לזכויות? הם צריכים להפסיד פנסיה בגלל שהם בעזה היום? זה הזוי. זה הזוי.

יש לך קונצנזוס מלא, אדוני. גש, תעשה את הוראת השעה שאתה צריך, אני בטוח שהחבר'ה יתמכו בך. אני מודה לכל אלה שאמרו שהולכים לעצור בוועדת הכספים את כל התקציבים עד שזה לא יתוקן. תודה רבה.

האוצר, אין אופציה שנגיע להסכמות?

חברת הכנסת וולדיגר, את היחידה שעוד לא דיברה. תסכמי, ואחר כך אני אגיד מה אנחנו עושים.

כמובן שאני מצטרפת לנאמר פה שהחיילים שלנו, חיילי המילואים, מגיע להם הכול, מגיע להם גם את כל הזכויות הנלוות, ולא ייתכן שהמעבידים הם אלה שיצטרכו לשאת בזה. סך הכול הם נשלחו על ידי המדינה בצו 8.

אמרה לי פה יעל, אבל אני רוצה לשמוע את זה מכם: אם אנחנו נחליט שמכניסים את כל הכספים הללו לתוך המתווה של הפיצויים – לא רק חלק, לא באופן יחסי – האם זה אפשרי?

זה לא קשור לפיצויים, כי אם עסק לא נפגע או אם עסק הוא מעל 400 מיליון ומעסיק מאות עובדים או אלפי עובדים והרבה מהם במילואים – אל תשלבי את זה, כי זאת הדרך של האוצר לא לתת לכולם.

נכון.

לקחת חייל – תשלם מלא סוציאליות.

נכון. אין קשר.

מה זה משנה אם נפגעת או לא נפגעת, כמה נפגעת, או אם אתה גדול או קטן?

אם זה היה עולה בשנה שעברה, זה היה עובר בקלות.

בחברות האבטחה לא נפגעו, כי השומר שלה בחברת החשמל שצריכה את השומר, אז היא אומרת לשומר: תעשה עוד שעות נוספות, כי אין לי כוח אדם, אבל צריך לשמור על האתר בחברת החשמל. אז הם לא נפגעו.

לכן בוא לא נבלבל.

העמותה למען משרתי המילואים עוד לא דיברו. אופיר טל.

אנחנו עוסקים בנושא הזה כבר כמה שנים. הנושא הזה טופל מכל מיני כיוונים, גם דרך חברי הכנסת – הייתה פה הצעת חוק של חבר הכנסת שוסטר ואחרים – וגם דרך קצין מילואים ראשי, בוועדות שהשתתפנו בהן. יש דרך לעשות את זה.

אני חייב להגיד שמבחינתנו – ואני אמרתי את זה גם במקומות אחרים – זה לא משנה לנו מה הצבע של החתול, אם הוא לבן או שחור, כל עוד הוא טורף את העכברים. לא מעניינת אותנו דרך חקיקתית שתמצאו כדי לעשות את זה. אם קשה לאוצר כרגע למצוא פתרון ארוך טווח, אין בעיה, מצאנו את זה גם בחוקים אחרים – לעשות הוראת שעה לתקופת המלחמה הזאת, ברירת מחדל, וככה זה יעבור בצורה פשוטה.

אין צורך להיכנס פה לחישובים מורכבים ואין צורך לעשות הבחנות בין עסקים כאלה ואחרים, לבין כאלה שיש להם רכב ליסינג או אין להם רכב ליסינג. תנו 25%, זה המינימום של המינימום. אנחנו מדברים על 36% אצל מעסיקים מסוימים, זה הנתונים של התאחדות התעשיינים.

אנחנו כעמותה למען משרתי המילואים מבינים את הקשיים שאולי יש בעניין הזה, ורוצים רק את המינימום. המינימום של המינימום זה 25%. זה מה שאנחנו מדברים. זה התגמול שמצאנו גם אצל עצמאים, וזה התגמול שגם נמצא במקומות אחרים, נדמה לי שבתקופת הקורונה זה היה המספר.

אני אגיד עכשיו משהו שהוא מובן מאליו, אבל לא נאמר פה. בסופו של יום, אחרי תקופת המלחמה הזאת מעסיק יצטרך לקחת בחשבון האם לקחת או לא לקחת עובד שהוא משרת במילואים, והוא יזכור כמה הוא שילם במלחמה הזאת. זה יהיה שיקול שהוא יביא אותו בחשבון, האם להעסיק אותו או לא. זה שיקול שאנחנו צריכים להימנע מלהיכנס אליו. עד היום, כמו שאמר אדוני, זה היה אולי חודש מילואים לפה או לשם. אנחנו מדברים עכשיו על תקופה ארוכה.

מעבר להיותי עובד בהתנדבות בעמותה הזאת כבר הרבה שנים ונמצא בעסק הזה מ-1999, של טיפול בנושא חיילי המילואים, אני מדבר עכשיו כבעל עסק, כשותף במשרד: כל עורכי הדין השכירים שלי גויסו. את חלקם לא ראיתי מאז ה-7 באוקטובר, את חלקם ראיתי כשבאו להגיד שלום. זה המצב היום.

תודה, תודה רבה.

זה לא נוגע רק לחברות אבטחה. זה נוגע לכל בעלי העסקים במשק. ההפסד הוא הפסד גדול מאוד, אני אומר את זה כמי שהיה בוועדה של קצין מילואים ראשי. התפוקה שאתה מפסיד כתוצאה מזה שהעובד לא נמצא אצלך, היא הרבה מעבר לשיפוי שניתן.

כשאנחנו מדברים על שיפוי, שיפוי זה המינימום. זה רק להחזיר את ההוצאות, זה לא להחזיר את ההפסד מזה שאין לי עובד, שכרגע הוא לא מספק את התמורה שלו.

צודק מאוד.

מילים כדורבנות, אין ספק.

אבל עם כל הבלגן שוכחים את זה. התפוקה הזאת לא קיימת.

אופיר, אני מודה לך מאוד שדיברת. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני.

אני רוצה להגיע לסיכום.

רק אדוני, אם יורשה לי, לא עוד זמן, כי הזמן לא בידינו. תודה.

הוועדה ביקשה ממשרד האוצר תשובות מעשיות על התוכניות שיש להם, על האלטרנטיבות, אך לצערנו עד כה לא הוצגו בפני הוועדה שום אלטרנטיבות. ולכן, אני מציע לחברי הכנסת לגבש הצעת חוק רלוונטית. אני הכנתי לי הצעת חוק אחת, כל אחד מהחברים יכול להצטרף ואנחנו נגבש הצעת חוק. לא תהיה לנו ברירה, אנחנו נגיש את זה ונדבר עם ראשי הקואליציה.

אז תצרף אותנו.

כן, או שאתם תצרפו אותי, לא משנה.

רק עם פטור מחובת הנחה והכול.

אתה יכול לפרט מה אומרת ההצעה?

גם זו שאלה: האם לעשות את זה בהוראת שעה להרגע או הצעת חוק קבועה.

הצעת חוק.

אנחנו נדבר על זה, אנחנו נגבש את זה.

סמוטריץ' יודע מזה? השר יודע?

אריאל, תודיע לשר שהצעת החוק אצלנו – היא לא מגובשת – על השולחן.

לא רק זה. היא מגובשת ואנחנו מתכוונים לדרוש, כתנאי להצבעה שלנו על התקציב - -

כל הכבוד.

- - את התמיכה בדבר הזה.

כל הכבוד.

אני בחיים לא חשבתי שאצטרך לעמוד ולהתנות תמיכה בתקציב באיזשהו משהו כזה, אבל פה באמת יש איזשהו גבול. זה פשוט לא נתפס לי. לא נתפס לי איך זה בסדר שמישהו משלם על המילואימניקים, שזה לא מדינת ישראל. לא מבין את הדבר הזה.

זה לא בסדר.

אדוני היושב-ראש, אתה יכול לפרט את ההצעה? מה ההצעה אומרת?

אני אגיד לך למה אני לא יכול.

עדיין לא?

כי אם זה לפרוטוקול, זה מחייב. והיות שאנחנו רוצים לגבש לפי ההצעות של החברים, אז אני יכול רק להגיד לכם שזאת הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שיפוי המעסיק על הפרשות פנסיוניות בעד עובד המשרת במילואים בנסיבות חירום), התשפ"ד-2023. אנחנו נכניס פה את הסעיף המתאים. אגב, זה הנוסח שהיועצת המשפטית הכינה לנו.

איזה סעיף של ביטוח לאומי להפעיל? 283?

כן.

283.

אנחנו דיברנו על תיקון סעיף 277. זה לא משנה, לכן אני לא מקריא את זה.

אפשר לעשות את זה בכמה סעיפים, זה לא משנה. מה שמשנה, שלא יפעילו את הסעיף 376 שמפעיל את 278.

האם זו תהיה הוראת שעה, מה יהיה גובה הפיצוי, יש פה כל מיני.

בסדר גמור.

רגע, אבל בוא נתחום את זה בזמן. מהיום, מעכשיו, ואיך מתקדמים קדימה.

כבוד היושב-ראש, אני רק מבקש תחולה רטרואקטיבית מ-8 באוקטובר.

ממאי 48'.

אנחנו נגבש את הצעת החוק.

יש לי עובדים שגויסו ב-7.

מ-7 באוקטובר, אין בעיה.

ברור לחלוטין שזה יחול מ-7 באוקטובר.

מבחינתי החוק הזה יחול רטרואקטיבית מ-7.10.2023.

עד סוף דצמבר?

בואו נראה.

נראה, אולי יותר ארוך.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.