פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
25/12/2023


מושב שני

פרוטוקול מס' 117
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ג בטבת התשפ"ד (25 בדצמבר 2023), שעה 12:00

טיפול רשות האוכלוסין וההגירה בבקשות תיירים שהגיעו לישראל בין השנים 2021-2023, להסדרת מעמדם

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

יבגני סובה

יואל ליפובצקי - מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

רונית אליאן - מנהלת אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

דסי צנגן - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

תומר ורשה - יו"ר משותף ועדת הגירה, לשכת עורכי הדין

ניקול מאור - מנהלת המרכז לסיוע משפטי לעולים, המרכז לפלורליזם יהודי

עלוה קולן - מחלקת הגירה, דקר פקס ושות' - משרד עו"ד, מוזמנים נוספים

נחמה עובדיה - מנהלת מחלקת הגירה לישראל, דקר פקס לוי רוזנברג משרד עו"ד

לאה אהרוני - מנכ"ל - Our People

אלכסנדר זמופולסקי - עו"ד העוסק בתחום

איתי סיגל - מטה משפחות החטופים

ענבל צח - מטה משפחות החטופים

גנאדי פולישצ'וק - ראש אגף הקונסולארי, נתיב - משרד ראש הממשלה

אריאל די פורטו - מנהלת רצף שירותי עליה, הסוכנות היהודית

אלקס ריף - מנכ״לית, לובי המיליון

נמרוד אמיר - מילואימניק, האגודה הישראלית לזוגות בינלאומיים

שחר קורין - האגודה הישראלית לזוגות בינלאומיים

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

מוריה אביגד

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


טיפול רשות האוכלוסין וההגירה בבקשות תיירים שהגיעו לישראל בין השנים 2021-2023, להסדרת מעמדם

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא "טיפול רשות האוכלוסין וההגירה בבקשות תיירים שהגיעו לישראל בין השנים 2021-2023 להסדרת מעמדם". אגב, חלק מהפניות שהעברנו נוגעות ל"חרבות ברזל" ולחיילים שמשרתים בחזית. לפני שנדון, נמצאים אתנו איתי סיגל וענבל צח ממשפחות החטופים והחטופות. בבקשה.

צהריים טובים. לי קוראים איתי סיגל, אני אחיין של קית' סיגל ואביבה. אביבה שוחררה ביום ה-51, אנחנו ביום ה-80. דוד של קית' עדיין נמצא בעזה. אף אחד לא יכול להבין את החרדה היומיומית שאנחנו חווים במשפחה בנוגע למצב של דוד שלי, של שאר חטופים וכמובן של כל חיילי צה"ל שמגנים עלינו. הסיפור שלנו, ביחס לחטופים אחרים, אפשר להגיד פחות מצמרר. חטפו אותם מביתם, אנחנו יודעים שלא פצעו אותם פיזית יותר מדי בעת החטיפה, ואנחנו גם יודעים שעד לפני כמה שבועות מצבו של קית' היה יחסית בסדר כי אביבה הייתה אתו חלק מהזמן.

אני פה עם בקשה לממשלה, לכנסת, לרשות האוכלוסין ולגופים ממשלתיים נוספים. הבעיות שלנו כמשפחות החטופים הן מאוד רחבות. אבא שלי עלה בשנות ה-70', אמנם לא בשנים של נושא הדיון, אבל משום מה המדינה לא מוכנה להכיר בכך שאבא שלי הוא אח של דוד שלי, ובגלל זה אבא שלי לא מקבל את התמיכה שהוא אמור לקבל ואנחנו נלחמים מול - - -

שגיליתם רק נוכח האירוע הנוכחי כי עד כה בכלל לא הייתם צריכים?

נכון, אף אחד לא היה צריך את זה. זה משהו שאנחנו מאוד לא רוצים להתעסק אתו כרגע.

אתם מכירים את זה, יואל?

לא.

תעביר לנו את הפניה, בבקשה.

העברנו את זה באין-ספור ועדות כמעט. יש לנו מישהו במשל"ט רשות האוכלוסין, יש לנו מישהי במשל"ט משרד המשפטים, במשרד הפנים, כולם אומרים לנו מה-6 או ה-10 בנובמבר – רשמתי את כל התאריכים של ההתכתבויות של אבא שלי עם הנציגים השונים, וזה פשוט לצערי, וסליחה שאני משתמש במילה הזאת, ביזיון. אחת המחלות שיש בישראל זה בירוקרטיה. זה פשוט לא הגיוני שאבא שלי צריך עכשיו לבקש מבית חולים איפשהו בארצות הברית שישלחו לו מסמך שאומר מי ההורים שלו, לא הולך להיות שם מספר תעודת זהות, לא הולך להיות שם מספר דרכון, הולך להופיע שם שני שמות. זה פשוט מביך שזה מה שאבא שלי ואנחנו צריכים להתעסק אתו כרגע. אני ממש אשמח שנציגי רשות האוכלוסין ומי שעוד נמצא פה - - -

נטפל בזה. נטפל בזה, כולל עירוב של משרד העלייה והקליטה. אני בטוח שיש את תיק העלייה גם, כולל שמות ההורים והכל. יש פתרונות.

יש פתרונות אבל זה היה צריך כבר לקרות לפני חודשיים.

אני פעם ראשונה שומע על זה. סליחה.

אז איפשהו יש תקלה.

כן.

תודה. אנחנו מתמודדים עם הקושי הנוכחי. קית' הוא אדם באמת מדהים. אני חושב שאחד הדברים הכיפיים שקורים לי בתקופה הנוראית הזאת הוא שאין מקום שאני לא עומד עם שלט של קית' ומישהו, שאני לא מכיר אותו אבל הוא מכיר את דוד שלי, ניגש אלי ואומר שקית' הוא הבן-אדם הכי מדהים שהוא פגש בחייו, הבן-אדם הכי נחמד, לא דורסני, ואי אפשר לדמיין שבן-אדם כל-כך נחמד, כל-כך אכפתי, ששם את האחרים לפניו, נמצא כבר 80 יום בעזה. קית' הוא גם הסנדק שלי אז יש לנו גם קשר מאוד מאוד חזק, ממפגשים לאכול חומוס ביחד, הליכות - - -

מאיפה הוא נחטף?

מביתו בכפר עזה.

אתה גם משם?

לא, אני מגזר. אבא שלי הקים משפחה בקיבוץ גזר, דוד שלי הקים משפחה בכפר עזה. הם שם כבר מעל 40 שנה. קית' חייב להיות בבית, הוא חייב לחזור לנכדים שלו, הוא חייב לחזור הנכדות שלו, הוא חייב לחזור להגיד שלום לאימא שלו, שהיא בת 96, נמצאת בבית אבות בארצות הברית במצב לא טוב, גילינו לפני שבוע שיש לה קורונה בפעם החמישית. מעבר לזה שהוא חייב לחזור מחר בשביל הבריאות שלו, הוא חייב לנסוע שוב לארצות הברית להיות עם אימא שלו, ללוות אותה ברגעים האחרונים וגם להמשיך בחייו.

רציתי להוסיף – אני פשוט מכירה את הסיפור, דיברתי גם עם שיר – שהוא נפצע ביד ברגע שהכניסו אותו לאוטו, כשהוא נחטף, גם שברו לו צלעות והוא סבל מאוד, ועד היום אף צוות רפואי לא בדק אותו והוא לא מקבל עזרה רפואית, שזה סבל כפליים.

כן, לגמרי. תודה.

בוקר טוב. אני ענבל, בת דודה של טל. טל, כמו שאמר פה חברי איתי, כבר 80 יום בשבי. הוא נחטף מבארי. יחד עם טל נחטפו אשתו עדי, הילדים נווה ויעל, אימא של עדי, עוד דודה ובת דודה. אצלנו נחטפו שבעה מבני המשפחה ושלושה נרצחו. אני רוצה להגיד לפני שאני מספרת על טל שבשבילכם אולי מדובר רק באיזושהי תמונה, הם לא תמונה, כל אחד מהם זה עולם ומלואו, כל אחד מהם זה בן, זה אבא, זה בן זוג, אח, בן דוד, שכן, חבר.

כשהילדה של טל, בת ה-3.5, חזרה מהשבי – וקודם כל אני אגיד שבשום מקום בעולם זה לא נשמע הגיוני שילדה בת 3.5 הייתה בשבי – היא חזרה דוברת ערבית אחרי 54 ימים שם. אני לא יודעת למי זה נראה הגיוני אבל לנו זה ממש לא נראה הגיוני. הטיפולים שהילדים שלו יצטרכו עוד לעבור בחיים האלה, אני לא יודעת מאיפה יהיו להם את הכוחות.

כשהילדה שאלה אותי מתי היא יכולה לשחק שוב עם אבא, ישבתי מולה בבית חולים כשבאתי לבקר כשהם חזרו מהשבי ואין לי שום תשובה לתת לה האם אבא שלה בחיים, כי כשהם חטפו את אבא שלה הכניסו אותו לתוך בגאז' של אוטו והוא פשוט אמר – מתוך עדות שיש לנו מאנשים שנחטפו איתם ביחד – "אני לא יכול לנשום, תגיד להם להוציא אותי, אני לא יכול לנשום, אין לי אוויר". אז אני, 80 יום אחר כך, אחרי שהם נחטפו מבארי - - -

זה המידע האחרון שיש לך עליו?

כן. הדבר האחרון שיש לנו זה מאלון וירדן גת, שאלון וגפן, הילדה שלו, הצליחו להימלט, ירדן שוחררה מהשבי. אנחנו לא יודעים אם טל בחיים. אז כשילדה בת 3.5 שואלת אותי מתי אני יכולה לשחק שוב עם אבא ואין לי תשובה לתת לה, וכשילדה בת 3.5 מדברת בערבית ואני לא מבינה בכלל איך דבר כזה קורה, ילדה בת 3.5 שעוד לא כל כך סופרת בעברית אבל כן בערבית, או שהם מדברים ביניהם והיא פתאום אומרת לו לאח שלה "אוסקוט", ילדה בת 3.5 – המדינה הזאת תצטרך לעזור להם להשתקם. אבל החובה של המדינה הזאת לפני הכל היא להחזיר ליעל ולנווה את אבא שלהם ולהחזיר לאיתי את הדוד שלו ולהחזיר לכולנו את כל ה-129.

תודה לכם על התמונות, זה באמת מרגש וזה לא מובן מאליו שאתם מזכירים אותם, ועדיין אנחנו מקווים שהיום יהיה היום האחרון, אם יהיה מתווה על השולחן, זו החובה שלכם כמדינה – הם שירתו במדינה הזאת, הם משלמים מסים במדינה הזאת, הם תושבים במדינה הזאת. אגב, אין פה ואני לא רוצה שיהיה פה שום בלבול, אין פה שום עניין של הקונפליקט היהודי והפלסטיני. זה לא קשור לזה. יש פה כרגע עניין הומניטרי בלבד כי יש חטופים שהם גם בדואים ומוסלמים, אז אין פה שום עניין בזה שהם יהודים.

הדבר היחיד זה שהאנשים האלה הגיעו לבארי – הם כבר לא גרים בבארי, הם עזבו את בארי כשיעל נולדה כי עדי, אימא שלהם, אמרה: אני לא מגדלת עוד ילדה בממ"דים, תחת הרקטות – הם עברו לגור באזור כרמיאל, במקום שליו, יפה ומדהים והם פשוט הגיעו לשמחת תורה. הם היו ביום שישי בבארי ובשבת הם היו צריכים לבקר את ההורים של טל. אימא של טל הכינה אוכל, אימא של טל קנתה מתנות, האוכל עוד במקרר ואת המתנות הם עוד לא קיבלו, למרות שהילדים חזרו, כי הם מחכים שהם יבואו אליהם הביתה. אז כן, לא מדובר פה באיזה משהו רחוק, זו המשפחה שלנו. ליעל ולנווה מגיע לגדול עם אבא.

אנחנו כבר משפחה שכולה. ב"צוק איתן" בן דוד שלנו נהרג. אנחנו לא מוכנים לקבל יותר אף ארון, לא של טל ולא של אף אחד, כי כל ה-129 הם בני משפחה חדשים שלנו. החובה שלכם זה לזכור אותם גם כשאתם פה במסדרונות הכנסת וגם כשאתם בחוץ, לזכור אותם ולא להוריד אותה מהאג'נדה היומית, לא מהתפילות, לא משיחות עם ראש הממשלה או עם כל בן-אדם שיכול לעזור, קולגות שלכם מעבר לים, כי אנחנו עושים את זה.

אני עכשיו חזרתי משבועיים בוושינגטון ובקנדה, פגשתי את ראש ממשלת קנדה, טרודו. זה מגוחך בעיניי שאני צריכה לנסוע מעבר לים בשביל לבקש מאנשים, להתחנן לאנשים, שיחזירו לי את המשפחה שלי, שיחזירו לנו את המשפחות שלנו, כי אין לנו ולא תהיה לנו זכות קיום במדינה הזאת ללא החטופים. וכשאני ישבתי קודם בוועדה ואני שומעת שמעבירים 2 מיליון שקל לטובת בעלי חיים – בואו תעבירו 2 מיליון שקל לטובת המפונים מעוטף עזה והחוזרים מהשבי בלי בירוקרטיות, כמו שאמר פה איתי, כי המחלה הכי קשה במדינה הזאת זו בירוקרטיה. תעבירו כספים לאלה שחזרו מהשבי, שאנחנו לא יודעים איך הם ישתקמו.

אתם לא מכירים את עדי, אשתו. טל ועדי ביחד 22 שנים. תמיד כשרואים את עדי מחפשים את טל. כשבאתי לבקר בבית החולים חיפשתי את טל בעין כי זה תמיד בא לי ביחד. אז בבקשה לזכור שלפני הכל ולפני כל דבר – אולי הדבר היחידי שאפשר לשים במקביל אלינו זה הביטחון, תקציב הביטחון, אבל כשמעבירים תקציב של 2 מיליון שקל לטובת הסוסים, הגמלים והחמורים, בבקשה לזכור שיש משפחות שאין להם בתים, שברמת הדרכונים והטפסים שהיו צריכים, הכול ביורוקרטיות.

הם חזרו, אין להם שום רכוש כי גנבו להם את הרכוש מהבית. תזכרו את זה. אתם משרד הפנים, מייצגים גם את רשות האוכלוסין, אין להם תעודות, אין להם דברים כי הכול נגנב. בשביל לפתוח חשבון בנק חדש צריך תעודה, אין תעודה. לפני שמעבירים תקציב של גמלים וחמורים – אני כבר לא יודעת מה – יש אנשים שאין להם בית, יש אנשים שכרגע אין להם סוודר.

ובאשר לקית' ולטל, חטפו אותם מהמיטות, היה קיץ, עכשיו אני לא יודעת אם הם לא זרוקים באיזו פינת חדר שאין בה אפילו סדין, ובטח לא חימום, בטח לא כוס מים. אנחנו יודעים מעדויות המשפחות שחזרו אבל גם מהעדויות של הגברים התאילנדים, הגברים עוברים התעללות מינית כמו הנשים. יש חטופות שחזרו בהריון. המדינה הזאת צריכה להתעורר ולעשות הכול כדי להחזיר את כולם הביתה, כי גם עכשיו, בזמן שאנחנו מדברים, יש עדיין בחורות צעירות כמו רומי גונן שנמצאת שם.

דרך אגב, יש פה את התמונה של כפיר, כפיר כבר בן 11 חודשים, הוא לא בן 10 חודשים. כל שנייה היא משנה. אין להם יותר זמן לחכות. אנחנו נילחם. אם להם יש את הכוחות להילחם, אני לא יודעת. תתחילו להפעיל את הלחץ על כל מי שאפשר, קודם כל לעזור לחטופים שחזרו, לא צריך את הבירוקרטיות האלה עכשיו, אין לאנשים מאיפה להביא תעודות בשביל לפתוח חשבון בנק.

שניים, להתחיל להעביר תקציבים לאנשים ולא לגמלים וחמורים, שהם אולי חשובים אבל הם חשובים הרבה פחות. תקציב המדינה כרגע צריך להיות אך ורק החטופים, המשפחות שלהם ושיקום הבתים לתושבי כפר עזה, בארי, נחל עוז וניר עוז, שאין להם בכלל בית. המדינה הזאת צריכה להתעורר ולהחזיר אותם. כל שנייה שעוברת אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנייה הבאה, אם לא נקבל איזושהי הודעה, כמו בפגישה עם משרד החוץ בקנדה, שכולנו קיבלנו הודעה בו-זמנית בה דווח שנמצאה גופתה של עדן זכריה. אנחנו רוצים אותם בבית בחיים. אין להם אפשרות יותר לחכות.

תודה. יואל ליפובצקי, ראש מינהל האוכלוסין.

אני חייב להתייחס למשהו שאמרת. קודם כל, את רואה, אני הולך עם הצמיד הזה, קיבלתי אותו מאבי שמריז, באתי לנחם אותו ואני מכיר אותו לצערנו בגלל הנסיבות האלו. אני לא יודע אם את יודעת מה רשות אוכלוסין הייתה, אבל אני קודם כל מתפלל שהחטופים יחזרו בשלום כמובן ושתקבלו כל מה שמגיע לכם, אבל אתם גם צריכים לדעת שאנחנו המשרד הראשון מכל משרדי הממשלה שכבר בשבוע הראשון הרים טלפו לתושבי כפר עזה, למשל לאבי שמריז, שנמצאים בשפיים, ולבארי שנמצאים בים המלח, והגענו אליהם, לכן אני לא יודע לאיזה בירוקרטיה את מתכוונת. הגענו, עשינו את זה פעם ראשונה, למלונות ולכל המפונים. דרך אגב, מחר ומחרתיים אנחנו שוב בים המלח וביום חמישי אנחנו בנתניה, עברנו את כל המפונים, כולל שדרות - - -

אבל תפריד בין המפונים לבין אלה שחזרו מהשבי.

אני אפריד, אני אתייחס לכול, פשוט חשוב שתדעו כי אתם נותנים ביקורת. אני לא שופט אף אחד, אנחנו באותה סירה, כל מדינת ישראל. אני חושב שאין אחד במדינה הזאת שלא מזדהה אתכם ולא מחכה שהחטופים כבר יחזרו. אני רק אומר שעשינו תעודות זהות ביומטריות לכולם, זירזנו – במקום תוך חודש קיבלו אותן תוך פחות משבוע – כשאנחנו שלחנו נהג שלנו לשני המפעלים, של תעודות זהות ודרכונים, כדי להביא להם, לא לטרטר אותם, להביא להם למקום ולחלק להם במקום, במלון שהם נמצאים. מעל 7,000-8,000 מפונים קיבלו, ללא תשלום כמובן, כולל המון עזרה למשפחות החטופים, למשל להשיג דרכונים זרים, אזרחויות זרות, לרבים מהם.

לגבי החטופים, שלחנו עובדים שלנו לבתי החולים מיד כשהם השתחררו, לא הבאנו אותם לשום מקום לעשות ביומטרי. צילמנו אותם, כבוד היושב-ראש, בבית החולים עצמו, החתמנו אותם על מה שצריך, חזרנו ללשכות, הוצאנו להם את תעודות הזהות ואת הדרכונים, כמובן ללא עלות וללא כלום, ומסרנו את זה או לבית חולים או, אם הם השתחררו, למשפחה. כולל דרכונים שעשינו לבני משפחות שיוצאים להסברה בכל מיני מדינות תוך ימים ספורים בחינם, כך שאני לא כל כך מבין מה עוד אנחנו יכולים לעשות.

ראשית, 80 ימי גיהינום עוברים על מי שנמצא שם, וגיהינום אחר עובר גם על מי שנמצא פה. כל עם ישראל בעניין הזה מאוחד. כולנו, כולנו רוצים – לא רוצים, מחויבים – להחזיר את כולם הביתה. זאת חובתה של מדינת ישראל. מדינת ישראל הפקירה ב-7 באוקטובר את כל מי שהיה שם והיא מחויבת להחזיר אותם. בנושא הזה אנחנו נעשה הכול.

ככל שישנן בעיות ביורוקרטיות פרטיות – לא הכול קשור לוועדה אבל גם מה שלא קשור לוועדה, אני אומר כחבר כנסת – תפנו. יש לכם את הפרטים של מנהלת הוועדה, כל בעיה מול אחד ממשרדי הממשלה – אני חייב לומר שהרבה פעמים זה בעיות בתום לב, בסוף גם משרדי הממשלה – ויש לי פה הרבה בעיות איתם וטענות אליהם – רוצים לעשות. תמיד יש בעיות. אם לא יהיו בעיות לא יהיה לנו מה לעשות. תפנו, אני באמת אומר, בנושא הזה תרגישו חופשי.

בנושא המצב הכללי – אמרתי את זה בדיון הקודם, אני אחזור על זה ואני חוזר על זה בכל מקום –מבחינתי לא מתקבל על הדעת שהחטופים שלנו נמצאים שם בלי סיוע הומניטרי, בלי ביקורים של צלב האדום, והמשאיות ממשיכות לזרום פנימה לתוך עזה. אגב, אני חושב שאחד הדברים שמרחיקים את האפשרות שיחזרו לכאן החטופים זה זה שהדלק זורם והמשאיות עם הציוד ההומניטרי זורמות פנימה לחמאס.

אין שום לחץ מבחינתם, מבחינת ההנהגה שם, להיות מתחת לאדמה עוד שנים ארוכות כל זמן שאנחנו מספקים להם את הדלק שמאפשר להם להיות מתחת לאדמה. במובן הזה לא ברור לי איך אספקת הציוד ההומניטרי והדלק, שהייתה חלק מההסכם, מרגע שההסכם הופר לא הופסקה. זאת הקריאה שלי לממשלה בלי צל של ספק. אני חושב שזה יכול לסייע. כמובן שאנחנו לא נוריד את הנושא מסדר-היום ואני מתפלל ליום שנוריד את כל התמונות כאן מהקיר. תודה רבה.

במעבר חד נעבור לדיון שלנו בנושא הסדרת מעמדם של תיירים שהגיעו לישראל. ביקשנו לקבל נתונים שהגיעו אלינו. היו לנו פערים בין משרד הקליטה לרשות האוכלוסין לגבי מספרי העולים, אני מניח שזה בגלל משני מעמד לתושבים חוזרים וכל זה, אלה הפערים. ביקשתי בדיון הקודם לתת מענה פרטני למקרים שהעברנו. בדיון הקודם נטען כי תיירים ששוהים בישראל יכולים לקבל מענה ושירות רק בלשכה שאליה נרשמו בכתובת הראשונית עם הגעתם לישראל אך רבים מהם נודדים בארץ ולא נשארים במקום אחד במהלך השהות. לכן ביקשנו לאפשר לתיירים לקבל טיפול ומענה בכל לשכות האוכלוסין שנמצאות בארץ, בוודאי גם לגבי תיירים זכאי חוק שבות שמגיעים במעמד תייר ומעוניינים לשנות את מעמדם, ביקשנו שהם יוכלו לקבל את השירות הזה בכל הלשכות.

נמסר בדיון הקודם שהלשכה באשקלון נפגעה מטיל ואין מענה לתושבים שזקוקים לשירות הלשכה. בניגוד להודעה בדיון הקודם שהלשכה חזרה לפעילות, לוועדה הגיעו פניות שהלשכה לא פועלת כסדרה והתורים מבוטלים. יש פה משהו שנצטרך לגשר עליו. גם אם חלק מהתורים בוטלו ועכשיו הם חוזרים, ברור לחלוטין שאנשים נמצאים עכשיו בתורי המתנה הרבה יותר ארוכים כי אם הלשכה הייתה סגורה חודש נוצר פקק ואני לא רואה סיבה לא לאפשר להם לקבל את השירות בלשכות אחרות.

בדיון קודם דובר גם על יחס לא מכבד כלפי הפונים, על זמני מענה ממושכים והיעדר מענה בכלל. הוצג מקרה של משפחת תיירים שהגיעה לישראל בנובמבר 22, חיכתה למעלה משנה להסדרת מעמדם כעולים חדשים, עניין שסודר יום לפני קיום הדיון הקודם. ביקשנו להוציא הנחיות לכל עובדי הלשכה, פעם אחת מבחינת היחס, איך עונים גם כשעונים תשובה שלילית, וגם לגבי המענה בזמן סביר, לא הגיוני למשוך מישהו שנה.

לגבי תדירות התכנסות הוועדות ההומניטריות – נמסר לנו שהן מתכנסות מדי חודש, המספרים היום מחייבים כינוסים באופן תדיר יותר, ביקשנו להגביר את תדירות הוועדות להתכנסות שבועית, בעיקר כשמדובר בצרכים הומניטריים. לא סביר שמישהו שצריך ועדה הומניטרית יחכה חודשים. הרי העניין הוא עניין הומניטרי. בדיון הקודם תיארנו מקרה אח של חייל שנהרג, סמ"ר מארו אלם, בן 20, שהגיע מאתיופיה. המשפחה הצטרכה לבצע בדיקות רקמות כי לא נמסרו מסמכים שהתבקשו. לאחר הדיון המסמכים נמסרו. האם העניין הזה סודר בעקבות הדיון והעברת המסמכים?

מקרה נוסף היה של יולדת חסרת מעמד שילדה בת לבן זוגה שנהרג במלחמת "חרבות ברזל". התינוקת שנולדה באמצע דצמבר בבית חולים איכילוב הייתה ללא זכויות רפואיות עד לקיום ועדה הומניטרית שנקבעה רק ב-31 בינואר – אפרופו למה אנחנו רוצים שיהיו ועדות הומניטריות באופן תדיר יותר. אני שמח שבעקבות בקשת הוועדה הדיון הוקדם ל-25 בדצמבר, היום. אני חייב לומר שנעשתה פה עבודה של מנהלת הוועדה כדי לדאוג לתינוקת – גם אם אחר כך יסתבר שיש בעיה אז עזרנו לתינוקת בסופו של דבר – יש אישור אישי שהתקבל מביטוח לאומי לתת ביטוח רפואי עד אישור הוועדה ההומניטרית.

מי שלא מציג מסמכים שמתבקשים להציג ברשות האוכלוסין, הדיפולט האוטומטי הוא להפנות אותם להליכים משפטיים. נוצר מצב שאנשים לא יודעים, הם פונים להליכים משפטיים, אחר כך מצליחים להשיג את המסמכים אבל אז הם תקועים, אומרים להם: פניתם להליכים משפטיים אז אל תביאו לנו את המסמכים, וסתם מתנהל הליך משפטי כשאפשר היה להתייחס למסמכים. אז לפתור גם אתכם, גם את הפונים ואת כולם מההליך המשפטי.

הדבר האחרון הוא מענה אנושי במוקדים בשפות זרות לפונים בעניין אשרות ומעמד, בעיקר בנושאים האלה. יש שני פונים מהדיון הקודם שאני רוצה לתת להם לדבר לפני שאתן לכם להתייחס. נמרוד אמיר, בבקשה. פעם שעברה דיברת אתנו מהמילואים שלך, מה התפתח מאז?

באמת מיד לאחר הוועדה קיבלתי טלפון ממישהו מרשות האוכלוסין ואמרו לי להגיע מיד ללשכה בעכו ושיטפלו בכל. ברגע שיצאתי – יצאתי ביום שני – הלכתי ישר ללשכה עם אשתי, עברנו ראיון ל-א/5, ואמרו לי שעד שאני חוזר למוצב, יומיים-שלושה אחרי זה, תהיה כבר תשובה. בהתחלה אמרו שיסדרו את זה במקום, כרגע עברו שבועיים ועדיין אין תשובה. אז לא התקדם שום דבר חוץ מזה שעשינו ראיון ונתנו לה אשרת עבודה, שלא באמת מקנה הרבה כרגע שרלוונטי.

והילדים?

יש שלושה ילדים, אחד הוא אזרח ובשניים האחרים לא מכירים עדיין.

למה הם לא מוכרים?

נראה לי שהרגע אמרת את זה, כשדיברת על זה שהם מאלצים אנשים להגיע לאיזשהו מאבק משפטי. אני הבאתי את כל המסמכים - - -

נמרוד, חשוב שתפרט לפרוטוקול כי זה טלפון שבור.

כרגע הם בהליך משפטי. כרגע יש שניים שלגביהם יש הליך משפטי שאני צריך להמציא פסק דין אבהות.

למה הליך משפטי?

כי זה מה שקיבלתי ממשרד הפנים לאחר ערעור עם מסמכים שהם דורשים להציג פסק דין אבהות.

איזה מסמכים הצגת במשרד הפנים?

כל המסמכים הרלוונטיים, יש הרבה, יש תעודות לידה עם אפוסטיל ששנינו ההורים, יש את תעודת הנישואין, יש את הילד הראשון, יש בדיקות אולטרסאונד, יש רופא שראה אותנו לאחר הלידה, בזמן הלידה ולפני, יש הכול. אין באמת איזשהו משהו שאני יכול להגיד לך שאין, שאני יכול לחשוב עליו, רק שזה היה לידת בית ולא בית חולים והם לא אהבו את זה.

אתם רוצים להתייחס עכשיו?

לגבי הליך מדורג, הראיון שהם עשו, זה מתחיל בחצי שנה של אשרת עבודה ב/1 ובמהלך חצי השנה הזו משדרגים ל-א/5 - - -

אבל הם נמצאים בארץ כבר למעלה משנה.

אבל רק עכשיו הם התחילו כי היו חסרים מסמכים. זה לא קשור לילדים, הם עוברים כמו כל אזרח. היו חסרים דברים ולכן זה עד חצי שנה. אנחנו ננסה לקצר, אני לא יודע אם נבטיח לו תוך שבוע תשובה ל-א/5 אבל בכל מקרה ההליך הפורמלי שכולם עוברים זה חצי שנה ב/1 ברגע שמכירים ומתחילים את ההליך ואחר כך נכנסים ל-א/5.

מתי פניתם למשרד הפנים פעם ראשונה?

לפני שנה וחצי.

כנראה שלא הביאו את כל המסמכים.

לא, את ב/1 הם קיבלו רק אחרי דיון בוועדה אחרי שנה וחצי.

אחרי שהם השלימו מסמכים. הוא הגיש אולי שלוש או ארבע פעמים ללשכה בקשה כדי שלא יסגרו לו את הבקשה, כי אם אתה לא מגיש את המסמכים, מן הסתם אנחנו סוגרים את הבקשה ותבוא כשיש לך. לא סגרו לו שלוש או ארבע פעמים כשהוא ביקש להאריך. כמו שאנחנו מבקשים מכולם את המסמכים, גם הם צריכים לעמוד בזה. לגבי הילדים, יש נוהל וחוק מאוד מסודרים מתי אנחנו מכירים בילדים. צריך להביא תעודת לידה עם אפוסטיל, שהם הביאו, והוכחות לפרי בטן, שלהבנתי הם לא הביאו.

מה זה הוכחות לפרי בטן?

למשל, שחרור מבית החולים שהיא היולדת, למשל אולטרסאונד מהשליש השלישי של ההריון, בדיקות, אם בוצעו, בסוף ההריון - - -

הוא אומר שהוא הביא אולטרסאונד.

הוא אמר שהוא הביא, אצלנו בדקו והמסמכים לא היו מה שאנחנו מקבלים מכולם.

אמרו לי - - -

אפשר להתווכח. אמרו לך, אבל אנחנו בסוף בודקים את המסמכים וגם אני אומר לך, אז תחליטי מי משקר. גם לי אומרים הרבה דברים אבל אני מנסה לעזור כמה שאני יכול כמו שעוזרים לכל אחד, לא להפלות לא לפה ולא לפה. בסך הכל אין לי אינטרס לא לעזור למישהו ולא לרשום ילד ישראלי. אנחנו רושמים ילדים בלי סוף.

לגבי ילדים, לא הביאו וברגע שאין את כל מה שאנחנו צריכים אנחנו מבקשים פסק דין מבית משפט, לא DNA, השופט מחליט האם על פי המסמכים שהזוג מראה לו או ראיות אחרות שהזוג מראה לו לתת לנו פסק דין לרשום או שהשופט אומר: אני לא יכול לקבוע שאכן זו אם הילדים, תעשו DNA. אנחנו מחכים לפסק דין. הוא גם קיבל סיוע מהסיוע המשפטי, כך שזה גם להבנתי במקרה הזה לא עולה כסף. אבל בלי קשר, זה הנהלים שלנו, זה החוק, אנחנו מנסים לעזור כמה שרק אפשר ולראייה כמה אנחנו רושמים.

ממה שאני הבנתי – וטיפלתי בזה ביום חמישי וגם דיברתי עם תמי אזרזר, היא לא נמצאת פה אבל אני אומרת ממה שאני הבנתי – היות ובני הזוג נמצאים בהליך משפטי זה יצא ממסגרת הרשות. ממה שאני הבנתי, גם אם הם יביאו עכשיו את כל המסמכים, שאם זה לא היה בהליך משפטי הם היו יכולים לקבל את המעמד לפי מה שאתם דורשים, אתם לא יכולים לעשות את זה בגלל שהתיק נמצא בהליך משפטי ועד שאין פסיקת בית משפט אתם לא יכולים לטפל. כלומר, במירכאות – אני לא עורכת דין – למשוך את ההליכים המשפטיים ולחזור לטיפול אצלכם. זה מה שאני הבנתי, תקן אותי אם זה לא נכון.

קודם כל, יש חוק במדינת ישראל וכל מי שנמצא בהליך משפטי הפרקליטות מולו, ולכן באותו רגע כל משרד ממשלתי, בלי קשר אלינו, יוצא מהתמונה. יש עורכי דין מול הפרקליטות, יכולים להעביר לפרקליט המטפל את כל המסמכים, הפרקליט מעביר אלינו לבדיקה ואפשר לעשות. דבר שני, אני לא יכול למשוך עתירה שלא אני הגשתי. היחידים שיכולים למשוך עתירה זה העותרים. אם יש להם מסמכים, שייתנו לפרקליטות והם יבדקו. ברגע שיש כבר הליך משפטי - - -

למה אתם לא יכולים לבדוק את המסמכים האלה?

קודם כל, אף אחד לא הביא לנו מסמכים, אתם מדברים תיאורטית. אין כרגע מסמכים, אין משהו חדש. יש ייצוג משפטי, שיעבירו לפרקליטות, נבדוק.

הם אומרים: או שתעשה בדיקת רקמה וזה ייגמר תוך חודש-חודשיים, או שתעשה את ההליך המשפטי שייקח שנים. אף אחד לא מסתכל על המסמכים האלה, בין עכשיו לבין עוד כמה שנים. כשכל ההליך הזה ייגמר, סבבה, המסמכים שם. עכשיו הם אומרים לי: לא, תעשה בדיקת רקמות, נסיים את זה תוך חודשיים.

מי זה "אומרים לי"

מהייעוץ המשפטי.

שלך או של רשות האוכלוסין? אני הבנתי שהעברתם את המסמכים.

גם וגם. אמרו את זה כבר לאחר הערעור הראשון אני חושב, אמרו לי: פשוט תעשה את הבדיקות, סיים את זה, שלם את הכסף ולך הביתה. זה ידוע, זה לא שאני המקרה היחיד.

יש כללים מאוד מאוד ברורים לקביעת הורות, יש כללים לגבי אימהות, יש כללים לגבי אבהות, אני לא יודעת בדיוק באיזו סיטואציה נמצא - - -

אני אסביר לך, זה מאוד פשוט, עו"ד צנגן. לא היה לו את כל המסמכים. התשובה שהוא קיבל ממשרד הפנים הייתה: אין לך את כל המסמכים, לך להליך משפטי. בינתיים הוא הצליח לאסוף את המסמכים. אני מניח שהמסמכים האלה אינם מישראל אלא מחו"ל – מאיפה המסמכים?

אוסטרליה.

הצליח להביא את כל המסמכים. אם אני מבין נכון, בידיו גם אולטרסאונד, גם אישור של הרופא המטפל כי הוא היה בלידת בית ולא בבית חולים, גם תעודת לידה והכל מתורגם עם אפוסטיל. איזה עוד מסמכים חסרים לו?

זה בדיוק מה שצריך להבין ולראות מהם המסמכים שקיימים.

אמרתי לך מה קיים, השאלה איזה עוד מסמכים חסרים.

מאיזה שלב האולטרסאונד?

אבל לא רוצים לטפל בו כי זה בהליך משפטי, כי אסור לכם לטפל, זה העניין.

אין דבר כזה, שלומית, אל תגידי סתם דברים שהם לא-נכונים.

אתה אמרת את זה עכשיו, יואל, אתה אמרת שיפנה לפרקליטות.

נכון, כי כשאתה בהליך משפטי מול המדינה, כרגע עורכי הדין שלו מהסיוע המשפטי מול הפרקליטות. מה הבעיה להעביר לאותו פרקליט מטפל את המסמכים והפרקליט יעביר אלינו? מה הבעיה? זה החוקים במדינת ישראל. מה הבעיה להעביר אליהם? אם יש לו עוד מסמכים, שעורך הדין שלו יעביר לעורך הדין שמטפל ואנחנו נבדוק. אני לא מצליח להבין מה הבעיה.

מבחינת עורכי הדין שמטפלים הם מחכים לפסק דין, הם לא מחכים לכם. כולם מחכים לפסק דין.

לא, יש להם התנהלות מול הפרקליטות, מה זאת אומרת?

אפשר לומר משהו בעניין הזה? להסביר את המציאות קצת?

למה אתה צריך להתערב? אתה לא עורך הדין המטפל? סליחה שאני אומרת.

קודם כל, אני מדבר מטעם לשכת עורכי הדין. אני פשוט מכיר את התחום ואני יכול קצת לעזור ולהסביר את העניין.

בבקשה. מה שמך ומה תפקידך?

תומר ורשה, יושב-ראש משותף של ועדת הגירה בלשכת עורכי הדין ובעל משרד בתחום 22 שנה, מכיר היטב את העניין. נהיה פה שיח שהוא קצת שגוי ואני רוצה להסביר את העניין בקלות. לא יעזרו המסמכים משום שמשרד הפנים, העמדה עקרונית שלו, זה לא להסדיר מעמד של יילוד להורה זר על סמך מסמכים, נקודה. זאת המציאות. עם כל הכבוד, זו לא בעיה של אף אחד מהיושבים כאן, זה עניין של מדיניות, ולכן שולחים אותם לעשות תביעת אבהות. העמדה של הפרקליטות שמייצגת את משרד הפנים היא לעשות בדיקת רקמות, בדיקת הרקמות הזאת לוקחת כחודש-חודשיים - - -

כמה היא עולה?

היא עולה בסביבות 2,000 שקל לנבדק, כאשר, אדוני, אם עורך הדין שלו התעקש לנסות להימנע מזה כי חוק מרשם האוכלוסין אומר שלא חייבים, הפקיד מוסמך לרשום אבהות גם על סמך הצגת מסמכים. אבל העמדה העקרונית היא שכאשר מדובר בהורה זר ורישום ילד שיכול להשליך על מעמד הילד – במקרה הזה האימא זרה, הילד הופך להיות אזרח ישראלי מכוח האבא וזה לא לידה של האימא אלא האבא – הם עומדים על-כך. אם זה נכון או לא נכון זה שאלה של מדיניות.

נראה לי שבג"ץ הכריע מה נכון ומה לא נכון.

לכן הבאת המסמכים לא עוזרת. ברגע שהתיק בבית משפט למשפחה לרשום אבהות, או שמשרד הפנים באמצעות הפרקליטות אומר: אני מוכן לטפל כדי לחסוך את הדיון המשפטי וזה אפשרי, או שהם אומרים: תנהלו את הדיון שם.

יש פה קצת ערבוב של תחומים. יש מצבים שבהם ההורות היא לצורך מרשם בלבד. זאת אומרת, מדובר בילד שהוא ממילא אזרח ישראלי מכוח אחד ההורים, אז השאלה היא איך מוכיחים את ההורות של ההורה השני ובעניין הזה יש מדרג ראייתי מקל שנעשה בעקבות פסק הדין בעניין איל ויס; ויש את הסיטואציה היותר מורכבת כאשר ההורות היא זאת שמקנה את המעמד לילד. בעניין הזה גם כן יש מדרג ראייתי, לא תמיד נדרשת בדיקה גנטית, שאותה יכול לאשר רק בית משפט לענייני משפחה. למשל, אם מדובר בזוג שכבר נמצא בהליך מדורג ושהקשר הזוגי הוכח עוד טרם הוריית הקטין, לא צריך שום הליך משפטי והילד מקבל אזרחות ישראלית מכוח האבהות.

זאת אומרת, תעודת הנישואים שלפני הלידה לא רלוונטית?

או למשל, אם מדובר בישראלי שחי בחו"ל, אם דווח על הנישואין והקשר הזוגי היה מוכר טרם ההוריה של הילד, אז גם כן לעניין האבהות לא היה נוצר הקושי הזה. במקרה הזה, כמו שאני מבינה, מדובר במי שחי שנים בחו"ל, לא הודיע על הנישואין ולא על הלידה, ולכן, משלב שבו מתבקשת אזרחות לילד על בסיס אבהות, במקרים מהסוג הזה - - -

אני נשוי אליה משנת 2012 ויש לנו כבר ילד שדיווחנו עליו בעבר. הסברנו את כל זה. גם הקונסוליה אמרו לנו שיש לנו מספיק מסמכים, רק כשהגענו לארץ הם הפסיקו לענות לנו כי הם אמרו שהם לא יכולים לעזור יותר, הם אמרו שנחזור לאוסטרליה ונירשם שם או שנלך למשרד הפנים. מ-2012 אני רשום כנשוי.

אני מבקש לקבל ממשרד הפנים את הנתונים הבאים: כמה פניות לרישום התקבלו בכל אחת מחמש השנים האחרונות, כמה פניות כאלה לרישום ילד כשאחד מבני הזוג אינו ישראלי, כמה כאלה נענו ונרשמו בתוך הלשכה וכמה כאלה הופנו לבית המשפט.

חשוב להשוות בין אימהות לאבות.

אני מקבל את זה. כאשר מדובר באב ישראלי שנשוי לאם שאינה ישראלית. כמה כאלה ביקשו רישום, כמה מהם נרשמו וכמה הופנו לבית משפט. נבין האם יש פה מדיניות או לא מתוך המספרים.

אני אומרת עוד פעם שהמדיניות לגבי - - -

זה לא משנה מה אומרים. בסוף זה מספרים, אם זאת מדיניות זה בא לידי ביטוי במספרים.

מדובר בנוהל שאושר בפסיקת בג"ץ ואנחנו פועלים, הלשכות פועלות, לפיו. במצבים שבהם ניתן להימנע מבדיקה גנטית הדבר נעשה.

עו"ד צנגן, יש סטטיסטיקה. אם אני אראה שבאחוזים ניכרים לא מצליחים להימנע מבדיקת DNA, כנראה שלא רוצים.

לא, כנראה שהנסיבות הן כאלה שנקבעו - - -

כל הפניות?

לא כל הפניות.

לכן נורא פשוט, 5 שנים אחורה, אנחנו עכשיו מסיימים את 2023, החל מ-2019, על 2018 נוותר.

אבל בלי הנסיבות זה לא משהו שנותן - - -

יש עניין של מאקרו, כשנראה את תמונת המאקרו נדע לרדת למיקרו. אם בתמונת המאקרו למשל תגידי לי: שמע, רק 15% מהמקרים הופנו לבית משפט, אז אין לנו פה עניין בכלל. אין לנו עניין. ברור לחלוטין, 15% מהמקרים הופנו לבית משפט, בסדר. ברגע שנסתכל על מספרי המאקרו אדע להבין האם אני צולל פנימה ויורד לעוד סטטיסטיקות. אני אשגע אתכם קצת עם סטטיסטיקות.

מהיכרותי את התיקים שמתנהלים בבית משפט בענייני אבהות - - -

מה הבעיה? תביאו את הנתונים.

אני כן אומרת שיש אחוז לא מבוטל של תיקים שבאמת, מאחר שאין זוגיות מוכרת לפני ההוריה, נשלחים לבדיקה גנטית.

בסדר, יכול להיות, נלמד מתוך הנתונים. בוודאי שיש לו זוגיות לפני ההוריה, יש להם גם ילד אחד שמכירים בו. יש ילד אחד שנרשם ושני ילדים שלא נרשמו בתקופת הזוגיות הזו. הוא מבלה את חייו בהמתנה לתורים במשרד הפנים.

תודה רבה.

שחר קורין, בבקשה.

שלום, צהריים טובים, תודה על ההזדמנות לספר את הסיפור שלנו. אני שחר קורין, לצדי אשתי יוליה, אנחנו הורים לנויה, בת שנה. אנחנו כבר 4 שנים בתהליך מול משרד הפנים עם אשרת א/5. יוליה מתפקדת כאחות בארץ, במרכז רפואי בשם על"ה, עם ילדים מוגבלים. עם פרוץ המלחמה קיבלתי צו 8, הלכתי למילואים ויוליה טסה להולנד יחד עם בתנו.

יוליה בהריון, היא הייתה אז בשבוע 29, היום אנחנו כבר יומיים לפני לידה. תוך כדי שהיא הייתה בהולנד היא עשתה בדיקות שגרתיות של ההיריון וגילו שיש בעיה בלב של העובר, משהו שמצריך בקרה שבועית וגם ניתוח בלידה, בגלל זה יש לנו תאריך עוד יומיים לניתוח. אני הצגתי את זה למילואים, למפקד הישיר, הוא שיחרר אותי ישר, אמר: טוס לאשתך. אני נמצא פה עכשיו עם יוליה, מתכוננים להריון.

אני רק אוסיף שהוויזה של יוליה נגמרת ב-3 בינואר, זאת אומרת ששבוע הבא יוליה ללא א/5 ואנחנו מן הסתם לא חוזרים לארץ שבוע הבא, אחרי ההיריון שלה עוד יומיים. ביקשתי ממשרד הפנים קודם כל שלא להגיע לתור שהיה לנו ב-27 בנובמבר, ביקשתי גם להתחשב בזה, שיאריכו לנו את האשרה לעוד 3 חודשים כדי שנוכל להיות טיפה עם התינוקת ולחזור הארץ עם א/5 ולא כתיירת. התשובה שקיבלתי היא שלא ניתן כי יוליה לא בארץ. אנחנו כבר ארבע שנים בתהליך הזה איתם. יוליה גם עשתה גיור ובתהליך של עלייה. זה הסיפור שלנו.

במקרה של שחר קורין – ציינתי את זה גם בתגובה שלי – ההגדרה של רישיון במדינת ישראל זה רישיון ישיבה במדינת ישראל ולא למי שאינו שוהה במדינת ישראל, לכן כשבני הזוג שוהים מחוץ לגבולות מדינת ישראל לא ניתן לבצע הארכה. גם כתבתי בתשובה שלי שניתן לבדוק את הבקשה שלכם במסגרות אחרות, קרי מול ביטוח לאומי או משרד הבריאות, כי להבנתי מדובר בבקשה שלכם לבחון את המשך התנאים הסוציאליים שלה וכן רישיון העבודה שלה כאחות. אלה שני המקומות שאולי אתם יכולים לפנות אליהם ולמצוא את הפתרון שם כי הארכה למי ששוהה בחו"ל לא ניתן וגם פרסמנו את זה באתר.

וכשהיא תגיע לארץ היא תצטרך לקבוע תור ל–?

לקבוע תור ולהמשיך את התהליך של איחוד משפחות.

תור למתי?

תלוי מתי היא תגיע.

הבעיה שברגע שאין א/5 רישיון האחות שלה כבר לא נחשב, הוא נשען על א/5, ולא יהיה לה ביטוח בריאות ולא יהיה לה ביטוח לאומי.

למה היא באשרת א/5?

כי היא בהליך מדורג.

זה התהליך של משרד הפנים, הוא לוקח כ-7 שנים - - -

7 שנים?

4.5 לנשואים, 7 שנים ללא נשואים.

אנחנו נשואים עם ילדה, עם עוד אחת בדרך, עוד יומיים. אני לא חושב שאנחנו מבקשים פה משהו שהוא יותר מדי, אני רק מבקש להאריך – אני יודע שטכנית אתם רוצים רק בארץ, הסיפור שלנו שיוליה טסה בשביל לחזור, אבל לאור המצב הבריאותי של התינוקת היא לא יכולה לחזור לארץ, זה סיכון גם לה וגם לתינוקת בגלל שיש את המצב בלב. אנחנו עוד יומיים הולכים לניתוח, כשהתינוקת תיוולד ייקחו אותה ישר מיוליה ויעשו לה ניתוח בלב כדי שהיא תשרוד, יהיו אחר כך מעקבים. אנחנו לא יודעים מה המצב, ביקשתי בקשה לא גדולה מידי, הוויזה שלה נגמרת ב-3 בינואר, תאריכו את זה עוד טיפה כדי שנוכל לחזור לארץ לא כתיירים ולא עם כל הבלגן, תנו לנו טיפה שקט כדי שנוכל לחזור, להמשיך את א/5, להמשיך את התהליך, להמשיך את החיים שלנו בישראל ולא להתעסק עם בירוקרטיות של: אין לי עכשיו דמי לידה, אין לי ביטוח רפואי וכו'.

אי אפשר להחריג מישהו שלא נמצא פה ולתת לו רישיון ישיבה כי הוא לא יושב פה ולא נמצא. מה שאני מבטיח זה שאיך שהם יגיעו לארץ נקבל אותם בלי תור, ניתן להם את א/5 והם ימשיכו את התהליך, כשכמובן לא נתחיל מההתחלה כי הם לא היו פה או כל מיני כאלה אלא התקופה הזאת תיספר במסגרת השנים שהם צריכים עד ההתאזרחות.

שחר, עמדת משרד הפנים היא שברגע שאתם תגיעו לארץ תתקבלו בלי תור ותקבלו את ה-א/5. קחו את העמדה הזו, תעבירו פניה בבקשה למשרד הבריאות כדי שלא ייפגעו הזכויות שלה מבחינת מקום העבודה. את המכתב שאתם שולחים למשרד הבריאות תשלחו עם העתק אלינו בבקשה כדי שגם אנחנו נעביר להם את הפניה הזו והם יידעו לייצר את החריג הזה כדי לעשות זאת.

אוקיי. דיברנו עם משרד הבריאות, הם אמרו שהם לא יכולים להבטיח לנו אבל - - -

יש כרגע אמירה לפרוטוקול של רשות האוכלוסין, תעבירו פניה מסודרת בכתב למשרד הבריאות – היא גם תועבר על ידינו – כי משרד הבריאות לא פה, לא זימנו אותם לדיון, הם לא רלוונטיים לדיון עצמו, אבל למקרה הפרטני ננסה לעזור פה.

כמובן שאנחנו מאחלים לכם בריאות ולידה קלה. בלי קשר יש לי שאלה, בשנים שאתם כן בהליך המדורג, היה בסדר או שגם היו איזשהן בעיות עם הרישיונות?

אני חשוב שאם תסתכלו אנחנו מקרה פשוט. אנחנו זוג, באנו לכל הפגישות, העברנו את כל המסמכים והכול היה בסדר.

לא הייתם צריכים עורך דין או מישהו בשביל לצלוח את המשימה הקשה, במירכאות?

ראיתי אנשים עם עורכי דין, אני עשיתי הכול לבד. בהתחלה היו לנו קצת קשיים עם המסמכים, היינו צריכים להביא מסמכים מהולנד וכו' אבל אנחנו כבר 4 שנים, שנה אחרי שנה, מציגים את המסמכים והכול בסדר.

עו"ד ש ורשה, אתה רוצה להוסיף משהו?

לא ספציפית על שני המקרים האלה, למרות שיש מה לומר אבל לא נטריח, רק בעניינים שאדוני דיבר עליהם בדיון הקודם, אנחנו עושיםfollow up , אז אני מסתכל יותר על ההיבט של ייצוג פונים. אדוני דיבר על לקיים יותר ועדות וכו', אז יצא לאחרונה נוהל חדש, שיש בו הרבה דברים טובים – אני מכיר כמובן גם את הצוות של משרד הפנים – אבל גם ניתן לדייק בו דברים שיכולים לסייע. אדוני דיבר על-כך שהמעמדות בארץ הם קצת בעיתיים, קובעים בנוהל שמי שמגיש בקשה הומניטרית עם אשרה בתוקף, לוקחים לו את האשרה בתוקף, אחרי שהוא כבר זכאי לראיון ולדיון בוועדה, ומורידים אותו לאשרת תייר. זה סעיף אחד בנוהל, סעיף 10, שמציג אולי שיש רצון טוב מצד המדינה אבל בסוף, בפועל, בנהלים, אנחנו נתקלים בדברים מאוד מאוד קשים, כי אדם שכבר עבר את כל שומרי הסף של הרשות והתיק שלו אמור לעלות לדיון בוועדה, יכול להמתין לא רק שנה, אלא גם שנתיים ויותר, אם הוא יורד לאשרת תייר. זה נקבע לראשונה בנוהל פה וזו בעיה מרכזית.

למה זה כך?

קודם כל, מי שהיה בהליך איחוד משפחות והיו לו מעמד א/5 זה לא יורד, אז כשאתה אומר משפט תדייק בבקשה.

אז מי שצריך להישאר כאן ולשלם מזונות לא יוכל? הוא לא יוכל להחזיק בחשבון בנק שלו, העבודה שלו - - - ?

מי שהיה בהליך איחוד משפחות, הפסיק את תהליך איחוד המשפחות, א/5 - - -

הבנתי. מה עוד?

נקודות נוספות. לפני 10 שנים היה פסק דין מאוד רציני בתחום של ההומניטרי והנשיאה נאור אמרה אז בדיוק את מה שאדוני אומר היום. היא אמרה: בסוגיות הומניטריות תגדילו את כמות הוועדות. לא יכול להיות מצב שיש את הפקק.

אני אגיד עוד דבר. ועדה הומניטרית לא רואה פרונטלית. אדוני מכיר הרבה מאוד ועדות במדינת ישראל שיש נוכחות אישית של הפונה, יושבים נציגים מאוד חשובים שאמורים להכריע לעניין של מעמד ולא רואים אותו בעיניים ולא שומעים אותו. אני חושב שהסוגיה הזאת, אם כבר אדוני נוגע בה, יש בה כמה בעיות וזאת אחת מהן.

דוגמה נוספת. עושים ראיונות בלשכות ואז עוברת איזושהי תמצית. הראיונות האלה לא מוקלטים לעומת ראיונות של מבקשי מקלט שכן מוקלטים והרבה פעמים הם גם נעשים בשפות שעורכי הדין שמייצגים לא יכולים לקחת בהם חלק. יש שורה של בעיות. אפשר להעביר משהו כתוב אני לא רוצה להטריח כעת את הדיון, אבל אני חושב שאם אדוני נוגע בסוגיה ההומניטרית יש כמה בעיות שחשוב להציף ואפשר בדיאלוג לפתור אותן.

עו"ד ניקול מאור.

יש בעיה שאני לא יודעת איך פותרים אותה והיא הפער בין המועדים שתיירים באים ומבקשים לקבל מעמד עולה. יש לשכות שיכולות לקבל אותם תוך שבוע-שבועיים ויש לשכות שקובעות תורים לעוד 9-10 חודשים. המצב הזה הוא פשוט בלתי אפשרי. אני לא יודעת איך אפשר לפתור את זה אבל לא יכול להיות שיש מצב - - -

שאלתי על זה גם בפתיחה, לא עניתם על זה, לגבי האפשרות לקבוע בכל הלשכות בלי קשר למקום המגורים. האם זה נפתר?

מי שבא כתייר, מן הסתם אם אין לו כתובת והוא לא נמצא כרגע במקום קבוע, אז הוא יכול ללכת לאיזו לשכה שהוא רוצה - - -

לא, הוא חייב לתת כתובת כשהוא מגיע.

ואפילו יש לשכות שמחייבות אותנו להציג Airbnb.

הלשכה לא תקבע לך תור עד שלא תציג הוכחות על המגורים שלך באותו מחוז.

למה זה נחוץ? זה עלה גם בדיון הקודם, אנחנו מכירים את הבעיות שיש מבחינת כל הלשכות. בסוף יש לשכות יותר עמוסות, יש לשכות פחות עמוסות, אני חושב שזה גם אינטרס שלכם לייצר באלאנס. מה זה משנה? מה אכפת לי אם הוא גר באשקלון והוא בא לנתניה?

בסופו של דבר יש כוח אדם מסוים ואנחנו מייצרים את הבאלאנס הזה לפי אזור מגורים, כי בערים גדולות יש יותר כוח אדם בלשכות, הן הרבה יותר גדולות ואפשר לתת שירות יותר טוב, וברגע שנעשה מה שאתם מציעים נגיע למצבים יותר גרועים לטעמנו.

למה?

כי יחכו הרבה יותר זמן.

אולי מי שמחכה היום שבוע יחכה שבועיים ומי שמחכה 9 חודשים יחכה גם שבועיים.

ומי שגר בעיר מסוימת וקרוב לו להגיע יצטרך לנסוע הרבה יותר רחוק כי מישהו תפס לו את התור וכו' ואז יבואו בטענות על דברים אחרים.

אבל מה האלטרנטיבה? אם אני גר בתל אביב אז אני אקבל שירות מהר ואם אני גר באשקלון לא?

אנחנו מנסים לעשות את המקסימום, מנסים לעשות את המקסימום לתת לכולם את השירות הכי טוב. לגבי עולים, אני חושב שאתה בעצמך קיימת פה המון-המון דיונים לגבי עולים וראית לבד איזו עבודה עשינו, יש כאלה שאפילו קיבלו תוך ימים ספורים. תבדקי את כל העולים אחרי המלחמה ותבדקי מתי קיבלו, הוצאנו כוח אדם על חשבון דברים אחרים, אז לפחות תדעו להיות הוגנים ולהגיד את הדברים כמו שהם על דיוקם. העולים החדשים מבחינתנו זה הדובדבן שבקצפת, בשביל זה יש את המדינה הזאת. גם אני לא נולדתי בארץ וברוך-השם ההורים שלי באו כעולים חדשים.

בשביל זה יש את הוועדה הזאת, הוועדה הזו היא בשביל עולים חדשים.

נכון. זה רק מראה כמה חשיבות יש לזה במדינת ישראל. בשבילנו זו האוכלוסייה שהיא הדובדבן שבקצפת ואנחנו מנסים לתת לה את השירות הכי טוב שאנחנו מסוגלים. הרוב מקבלים שירות מהר מאוד, ראית את הנתונים שהעברנו לך, שנה שעברה מעל 70,000 עולים, זה פי שלושה ממה שהיה כל שנה, פי שלושה ממה שאנחנו מסוגלים בכלל, ולמרות זאת עבדנו מהבוקר עד הלילה והקמנו נקודות וכו'.

לגבי העולים הפתרון הוא מאוד בסיסי, משרד הקליטה מתנגד לו ובזה הוא טועה, וזה ה-one stop shop. זה היה צריך לחזור.

לפחות לחצנו על משרד הקליטה לתת להם כבר את השירות, למי שבא עם אשרת עולה.

בעניין הזה של האשרות, משרד הקליטה הוא זה שפוגע במכוון בעלייה. אמרתי את זה, אמרתי את זה לשר, אני אומר את זה פה לפרוטוקול. משרד העלייה והקליטה פוגע במכוון בעליה מאזורים מסוימים, אומר להם: חבר'ה, אל תגיעו לכאן כי אתם תתקעו פה.

אבל מי שמגיע עם אשרת עולה מקבל את כל השירות כבר בנתב"ג ע"י משרד הקליטה, אז ייאמר לזכותם שלאלה הם נותנים את השירות.

אנחנו מדברים בדיוק על מדינה אחת שאנחנו יודעים שיש ממנה בעיה, שאנחנו יודעים שיש שם בעיה לקבל את אשרת העלייה בגלל הנחיות שיצאו ממדינת ישראל, וכשהוא מגיע לך במעמד תייר הוא לא יכול לעשות את השינוי. המשמעות היא שאומרים לו: אדוני, עזוב, אל תשגע אותנו, אם אתה מהמדינה הזאת עדיף שלא תבוא.

אנחנו ברשות - - -

לא אתם, משרד העלייה והקליטה. אני אומר אותם און-רקורד, אוף-רקורד, בשיחה פנים אל פנים, אמרתי את זה לשר לא פעם ולא פעמיים, זה המצב.

אחד ההבדלים בין מי שבא עם אשרת עולה למי שבא כתייר - - -

בסוף הוועדה דנה במקרים הבעייתיים, מי שבא כעולה זה נתיב אחר.

הוא פשוט עושה את כל העלייה כבר מראש, נתיב אחר, מגיע לנתב"ג ומקבל. מי שבא כתייר, אנחנו צריכים גם סוכנות או נתיב, יש פה לאשר את זכאות השבות ולכן זה לוקח יותר. ב-one stop shop, אתה צודק, עשינו את זה במקום.

באינטרס של משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה במצב הקיים הייתה צריכה להיות דרישה שלכם להשאיר את ה-one stop shop באופן קטגורי במשרד העלייה והקליטה כי זה מערב הרבה מאוד גורמים שהם לא רק רשות האוכלוסין וההגירה. ה-one stop shop קיצר תהליך שנמצאים גם נתיב, גם אתם, גם משרד העלייה והקליטה, גם הסוכנות ופותרים את העניין בשבועיים. כשזה נמשך חודשים, אגב, זה נופל גם עליהם. הוא קובע עוד פעם תור, ועוד פעם הוא בא, ועוד פעם חסרים לו מסמכים, והוא תופס את התור למישהו אחר שצריך לטפל בדברים אחרים. לכן הסיפור הזה של ה-one stop shop באירוע הקיים, אגב, עשה דבר אחד מאוד פשוט – יכול להיות ששר העלייה והקליטה יגדיר אותו כהצלחה – הוא צמצם את מספר העולים מרוסיה. זה מה שהוא עשה.

עו"ד נחמה עובדיה, מנהלת מחלקת ההגירה במשרד עורכי דין גדול. חשוב לי לציין שבשנה האחרונה, מאחר שיש התארכות מאוד גדולה של התורים, יוצא שנמצאים כאן אנשים תקופות ארוכות בלי ויזה ראויה. גם לבדוק את ויזת העבודה, קודם בודקים את היהדות וזה תהליך שלפעמים לוקח לא פחות מאשר אישור העלייה. אז מה שקורה זה שאנשים באים, מגישים את הבקשה – זה אנשים עם משפחות וילדים – חוזרים לארץ המוצא כי כאן הם לא יכולים לעבוד, לא יכולים לחיות בתקופה הזאת, לא יכולים לפתוח חשבון בנק, וכרגע המצב הוא שדורשים מאנשים לבוא פיזית לישראל בזמן שאני ממלאת טופס אונליין בשבילם כי אחרת לא יקבעו להם תור, תור וירטואלי לגמרי, לא יכניסו את התור שלהם למחשב. אז הם צריכים לבוא לכאן שוב להגיש את הבקשה ואז הם צריכים לשבת פה 8 חודשים - - -

לא, הם יכולים להגיש מחו"ל, אני לא מצליח להבין. את אומרת שהם הולכים וחוזרים, יותר פשוט לסיים שם את התהליך ולבוא כעולים.

אני יכולה לתת רשימה של אנשים שאינם יכולים להגיש מחו"ל. קודם כל יש אנשים שלא מסתדרים עם בירוקרטיה. היה פה את הזוג הנחמד הזה, יש המון זוגות שלא מסתדרים עם בירוקרטיה - - -

במדינת ישראל כל החוקים הם בירוקרטיים, אז בואו נבטל את המדינה וזהו.

יש אנשים שיש להם מחלת נפש, לא עלינו, יש אנשים אוטיסטים, הם לא מקבלים מענה מנפש בנפש, הם לא מקבלים מענה מהסוכנות היהודית, סוגרים להם את התיקים, הם צריכים לבוא לכאן בשביל להגיש את הבקשה.

ממש לא.

חד-משמעית כן.

מאיפה את ממציאה? את יודעת כמה כאלה עלו לישראל בשנים האחרונות? איך את מצהירה דברים כאלה? אין לך מושג בגלל.

אני יכולה לשלוח לך - - -

סליחה, לא. הדיון עובד כך שאת מדברת כשאני נותן לך רשות דיבור. דו השיח ביניכם – אתם רוצים לקבוע פגישה? תקבעו פגישה. זו לא פגישת עבודה שלכם. אני מבקש שתרשום ותגיב בצורה מרוכזת ואז אנחנו גם נתייחס לדברים. משהו שאת רוצה להוסיף?

אני יכולה לתת מידע ספציפי על עשרות תיקים, אני לא עובדת במשרד קטן, גם בעניין חולי נפש, גם בעניין אוטיסטים, חלק הגיעו לבית משפט.

עלוה קולן.

אנחנו מבינים שהמדיניות היא לעודד הגשת בקשות של עולים מחו"ל ואז באמת לדלג על הצורך להיות פה תיירים אבל יש הרבה מאוד מקרים – ואנחנו משרד מאוד גדול, אנחנו מטפלים בעשרות רבות של מקרי עלייה מדי שנה – שלא מסתדרים עם הדבר הזה ונדרש בהם עורך דין. אני רוצה להוסיף לדברים של נחמה שבנוסף לכך שצריך להיות כאן בארץ כדי לקבוע את התור שאליו אחר כך צריך להגיע, נתיב עכשיו עושים את אותו דבר. כלומר, צריך להיות בארץ, לקבוע את התור, ללכת ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה, אחר כך הם מעבירים את השאלון לנתיב ואז צריך להיות בארץ כדי לקבוע את התור של נתיב, שלא עונים שבועיים. אין פה מישהו של נתיב - - -

יש מישהו מ"נתיב" בזום.

אוקיי. רק רציתי להגיד שאם אתה רוצה מקרים, יש כרגע מקרה של אדם שבמשך שנה וחצי אני מנסה לעשות אתו עלייה, הוא מתקשר ל"נתיב" וכבר שבועיים לא עונים לו, מטלפון ישראלי, בעודו בארץ ומתחנן שיחזרו אליו.

תודה. לאה אהרוני.

קודם כל, את כל המקרים האלה אנחנו פוגשים גם. אני רוצה להעלות עוד כמה תופעות שאנחנו פוגשים. אנשים שמגיעים לארץ להחליף סטטוס, כל המסמכים מקבלים בנתב"ג, ויזה לחודש, הם מגיעים למשרד הפנים להחליף סטטוס, אם אין להם את כל המסמכים לא פותחים להם תיק וזורקים אותם מכל המדרגות כשמבקשים הארכת ויזה. זאת אומרת, יש להם תור לעוד חודשיים למשרד הפנים אבל הוויזה שלהם נגמרת מחר ואין להם פתרון.

אני רוצה לחזור לסיפור של הגרים. יש לנו רשימת גרים שמחכה למעמד שלה מאז מרץ 2022, שנה וחצי, והנושא לא נפתר. זה הנושא השני. יש קבוצה מאוד גדולה של אנשים שבגלל הסחבת של משרד הפנים קיבלה את הסטטוס שלה רק בזמן האחרון. הם פספסו את כל הזכויות של מצב חירום למרות שהם הגיעו בתחילת המלחמה באוקראינה. בנושא הזה אין פתרון כרגע.

זה עניין מול משרד העלייה והקליטה. גנאדי מ"נתיב", התייחסות למה שעלה פה.

א', אני אשמח מאוד להתייחס למה שנאמר לגבי תורים ל"נתיב". המידע אינו מדויק. נכון להיום תור לזכאי שבות הממתינים לשינוי מעמד נע בין יום ליומיים.

דבר נוסף, בעניין טענה שאנחנו דורשים מציאתו של האדם בארץ, אכן זה כך, זה על פי כל הנהלים ששינוי מעמד מיועד לאנשים הנמצאים בארץ ולא לאנשים הנמצאים בחו"ל. כאשר אדם נמצא בחו"ל ישנן נציבויות שהוא יכול לפנות אליהן, לכל אחת מהנציבות שלנו בחוץ לארץ, לבדוק את זכאותו ולקבל אשרה בחוץ לארץ. כאשר הוא רוצה תור ל"נתיב" – אין צורך בתור כי התורים שלנו הם מהיום למחר או מקסימום יומיים – הוא מגיע לארץ, פותח בקשה לשינוי מעמד באחת מלשכות רשות האוכלוסין וההגירה, אני רק רוצה להזכיר שבארץ אנחנו גוף ממליץ לרשות האוכלוסין וההגירה על פי בדיקת זכאות של האדם וכן להגיע אלינו. לכן לא כל כך הבנתי מה הבעיה. ישנן תקלות בודדות אבל בכל מקרה שיש תקלה כלשהי או בעיה להשיג אותנו יש את מחלקת פניות הציבור, האדם מוזמן לכתוב לה, תגובתה תוך זמן קצר, שבוע ימים בערך, ונבדוק את המקרה הספציפי הזה.

בסדר גמור. אני אבקש שתעבירו את הפניה הזו ל"נתיב". ככל שלא תקבלו תשובה מהם תפנו אלינו. יואל, התייחסותך.

בסך הכול התייחסתי תוך כדי, אבל לגבי עלייה, כמובן שדרך המלך זה מחו"ל מסיבה מאוד פשוטה – אדם שנמצא בחו"ל יכול להשיג ביתר קלות את כל המסמכים ככל שמשהו חסר לו על פי בדיקה של הסוכנות או "נתיב". הוא לא מפסיד עבודה, לא מפסיד את הגנים, לא מפסיד את כל מה שהוא צריך והוא מגיע לארץ ונכנס כבר כאזרח ישראלי.

אני לא כל כך מבין למה – אם זאת הכוונה שלכם – אדם שעדיין מרכז חייו בחו"ל רוצה לבוא ליום אחד להגיש את הבקשה ולחזור למדינה שלו. אולי אתה מצליח להבין, אני לא כל כך מצליח להבין את זה. מי שבא כתייר מתקבל בלשכות אצלנו, אנחנו משתדלים. אמרתי, העולים זה הדובדבן בקצפת מבחינתנו, אנחנו מנסים כמה שיותר לעזור להם, כמה שיותר מהר להעביר ל"נתיב" ולסוכנות, ולראיה עשרות-אלפים שנתנו להם, למרות שאנחנו לא בנויים לכאלה כמויות.

יכול להיות שיש פה ושם בשוליים. כל מי שלא עושה לא טועה, ומי שלא עושה לא יבואו אליו בטענות. אבל בסך הכול אתם רואים את הכמויות, הן מאוד גדולות. העברנו לך דוח של מבקרת הפנים של רשות האוכלוסין של 2022, אתה יכול לראות למשל שלגבי קבלת מעמד עולה, מתוך 70,000 עולים שקיבלו 224 התלוננו, שמבחינתנו לא צריכה להיות גם תלונה אחת, לשם אנחנו שואפים, אבל החיים מראים שתמיד יהיו, וזה 0.03% מסך כל העולים. זאת אומרת זה אפילו לא 3%, זה 0.03. זה לא נתונים שלי, נתונים שאספו, כך שאנחנו מנסים לעשות באמת את המקסימום.

תתייחס רק לנושא אשקלון ועל תדירות הוועדות ההומניטריות.

לגבי אשקלון, לצערנו נפל שם טיל בתחילת המלחמה. זה קריית הממשלה, יש שם כמה משרדי ממשלה, והוא הרס את קומת הלובי, קומת הכניסה, לכן לא עבדו שם. גם עד לא מזמן היא לא הייתה עיר ירוקה, רק לאחרונה פיקוד העורף אפשר לחזור לשגרה. זה נמצא בשיפוץ, אני מאוד מקווה שבתחילת החודש הבא זה יסתיים. מבחינת מרשם, מי שצריך משהו מרשמי, הם בדרך כלל מגיעים לאשדוד או לרחובות. מי שצריך משהו באשרות, כרגע יש כמה עובדים בלשכה שבאו – כי יש אימהות לקטנים וכו', לא היו גנים אז הייתה שם בעיה לגיטימית לאור המלחמה – כרגע הם עשו עבודה פנימית, הגענו לאיזושהי הסכמה עם הקב"ט של קריית הממשלה שנקבל כ-20 לקוחות ביום לאשרות, המקרים היותר חשובים, היותר הומניטריים, אלה שבאמת חייבים כבר עזרה, ואנחנו גם שולחים לאשדוד. אז נכון שלנסוע לאשקלון מאשדוד לפעמים זה לא - - -

אין לי בעיה עם זה שייסעו לאשדוד, אני רק אומר שזה לא מתחבר עם המדיניות שאתה יכול רק בלשכה מסוימת לקבל את האשרה.

אם זה עולים חדשים הם יתקבלו בכל מקום אחר כי אשקלון סגורה. אנחנו מקבלים כיום 20 איש, כולל עולים, כולל כל מיני דברים דחופים, באשקלון כל יום, עד שלא יפתחו שם. ובאשדוד גם יש לנו עובדת של אשקלון, שיושבת שם ומקבלת מוזמנים. אני מקווה שעוד כשבוע ייגמר השיפוץ.

תדירות ועדות הומניטריות?

כיום אנחנו עושים פעם בחודש. זו ועדה עם נציגים מכמה משרדי ממשלה.

את זה אני יודע, אני ביקשתי להגביר את הקצב.

ניסינו בעבר לעשות את זה ולא הצלחנו כי המשרדים האחרים לא יכלו לעשות. כל מקרה שם אנחנו מעבירים מראש, כל משרד וכל נציג לומד אותו.

איזה משרדים חברים בוועדה ההומניטרית?

רווחה, בריאות, משטרה, חוץ, "נתיב".

וכולם צריכים להיות?

ברור, כי כל פעם יש איזשהם היבטים שקשורים לנציג אחר.

למעט נציג של המשטרה. הוא מעביר לנו את חוות דעת מראש ואין צורך בנוכחותו.

אתם רוצים שאני אקבע פה דיונים איתם פעם בשבוע ואז נעשה את זה פה?

שנינו עכשיו את הנוהל, כפי שעו"ד ורשה אמר, עשינו שם המון-המון הקלות שאמורות לצמצם את כמות התיקים לוועדה וכך מן הסתם הזמן אוטומטית מתקצר. ניסינו בעבר לעשות, התיקים הם כבדים, לוקח המון זמן ללמוד כל תיק, זה דיני נפשות, זה לא תיק של נראה לי, לא נראה לי וכו', ולכן יש פה עמדות מאוד מאוד מסודרות. אני לא יודע אם פעם ראית פרוטוקול והחלטה של ועדה כזאת, יושבים שעות על כל תיק, ולכן כרגע אנחנו לא יכולים לעשות יותר מחודש, אבל אני מקווה שהשינויים בנוהל הזה ייקצרו מאוד-מאוד את הזמנים, כי העברנו סמכויות ועשינו הרבה דברים שיורידו את הכמויות שמגיעות לוועדה. צריך להבין שכל זר בישראל שלא עומד באיזשהו נוהל ורוצה להישאר רץ לוועדה ההומניטרית. אנחנו לא יכולים להגיד לו "לא בא לנו לדון בך" וזה פשוט יוצר את המצב הזה.

בגלל שהוועדה מתכנסת רק אחת לחודש נוצר פקק מאוד מאוד גדול בוועדה והיא לא נותנת תשובות.

אז מנצלים את זה בשביל למשוך, ברור.

אני חוזר ואומר – אמרתי את זה גם בדיון קודם בנושאים אחרים – צריך לתת תשובה גם אם היא תשובה שלילית וכמה שיותר מהר. אם יש מישהו שלא צריך להיות פה, אני לא רוצה שהוא יהיה פה שנתיים ורק אז יקבל תשובה, אני רוצה שהוא לא יהיה פה מעכשיו.

אני רק אציין שיש מקרים שאנחנו לא מעלים אותם לדיון בוועדה ומחליטים לסרב את הבקשה ולכן היא לא נדונה. לא כל תיק עולה לוועדה. אז אם יש בקשות, כמו שציינת, של אנשים שלא צריכים להיות במדינת ישראל ומסתתרים אחרי - - -

דווקא כשאתם תכנסו את הוועדה, ואם תכשירו יותר אנשים גם במשרדים האחרים כך שהוועדה לא תתכנס פעם בחודש אלא פעם בשבועיים, הוועדות ייראו אחרת. ישנם אנשים שיגידו: אני לא פונה לוועדה, כי יש כאלה שפונים כדי לחכות שנה. אנחנו יודעים את זה.

מסכים לגמרי.

ואז הם פוגעים במי שבאמת צריך לקבל את התשובה. לכן העלאת תדירות הוועדות זה לא רק כדי לתת שירות, זה כדי באמת לעבוד נכון יותר וצריך לקצר. אריאל די פורטו, בבקשה.

שני דברים חשובים: אחת, להגיד לניקי מאור, והיא יודעת כי היא בקשר אתנו, ששינוי מעמד לעולה מהמערב אפשר לקבל תוך שבוע, וגם כשיש מישהו עם בעיה חריגה או אנשים מבוגרים אנחנו גם מצליחים לקבוע להם באותו יום. הדבר השני זה לגבי אוטיסטים וחולי נפש. אני ממש לא מקבלת. לא רק שאנחנו מטפלים בזכאות ובהשמה, אלא לגבי חולי נפש, אם זה נכנס באחד מסייגי חוק השבות. השירות בחו"ל, למי שרוצה לעלות בחו"ל, ניתן בשפה שלו במשרדים שלנו. לכן אני ממש לא מקבלת את ההערות שנאמרו.

חבר הכנסת יבגני סובה.

בדיון הקודם אמרת שאפשר להעלות בפני השר את הנושא של היתר עבודה לאלה שמחכים. הנושא הזה עלה בפני השר או לא? אמרנו שאלה שמחכים תוך זמן קצר לשינוי מעמד, שאנחנו יודעים שהם זכאי חוק השבות, אולי אפשר להעניק להם אשרת B-1 עם אישור עבודה. בדרך כלל נותנים את זה לאיחוד משפחות. כשיש איחוד משפחה, אחרי הריאיון הראשון במשרד הפנים – נניח ישראלי שהתחתן עם לא ישראלית ומגיע לארץ – ממשיכים לתת לה B-1 עם אישור עבודה. העליתי את הסוגיה הזו בדיון הקודם, אולי אפשר לבדוק את האופציה שאלה שמחכים לשינוי מעמד, שעברו לפחות בדיקה קונסולרית ב"נתיב" אבל עדיין לא מספיק בשביל לקבל, מסיבות שונות, יתנו להם לפחות את האישור הזמני, ל-3 חודשים, לאור העובדה שיש לא מעט אנשים שנמצאים כפליטים פה מאוקראינה שמועסקים.

אני לא הייתי, אדוני היושב-ראש, אפילו בא בטענה אם לא היה את המצב של מלחמה באוקראינה כי המלחמה שינתה פה הרבה דברים. א', אי אפשר לגרש את האנשים כי אנחנו לא נדרש לאזור מלחמה. גם משרד הפנים האריך אוטומטית את השהיה של אזרחים אוקראינים, וגם לא ממהרים לגרש אזרחי רוסיה שעדיין יש סימני שאלה לגבי הסטטוס שלהם באשר להחלטה סופית. לאור המצב הזה אני חוזר על בקשתי, תבדקו אם אפשר בהחלט להנפיק להם אישורי עבודה ב-B-1 ל-6 חודשים. אני לא אומר שמחר הם ייכנסו לאקדמיה ויתפסו פה מקומות עבודה. אני חושב שזה יפתור הרבה בעיות כלכליות לאנשים שמחכים למעמד ולהחלטה של הוועדה.

חברת הכנסת מזרסקי.

תודה, אדוני היושב-ראש, על הדיון. יש מקרים הומניטריים כשמגיעה משפחה שחלק מבני המשפחה כן מקבלים סטטוס עולה וילד או שניים לא מקבלים. למשל, מקרה שהגיע אלי בערך בחודש אוקטובר: בפברואר 2023 הוגשה הבקשה למשרד הפנים והם טרם קיבלו מענה, הם אפילו לא יודעים באיזה סטטוס, באיזה שלב נמצאת הבקשה שלהם. ילד מהנישואים הראשונים של האם, שמגיל שנה גדל עם אותו אב שאתו עלו ארצה, ועד היום המשפחה נמצאת באי-ודאות ולא יודעת מה עושים במקרים כאלה. מדובר בילד נכה, מעל גיל 18, זקוק לטיפול, אינו מסוגל לטפל בעצמו לבד. הוגשו כל המסמכים, כולל מסמכים רפואיים ובקשה עם הסבר, והם לא יודעים למי לפנות.

קודם כל את אומרת שהם היו בלשכה, אני מעריך שהסבירו להם כי לכולם מסבירים, אולי הם לא אהבו את התשובה. אני לא מכיר, תעבירי לי את הפרטים, אני מוכן לבדוק. בגדול, ילדים מקשר קודם שהם לא של העולה החדש, שאשתו גם כך קיבלה בגללו את המעמד - - -

יש להם עוד ילדים משותפים, מעל 20 שנה.

אני מעריך שהילדים המשותפים קיבלו, נכון?

כן, גם אשתו וגם הילדים.

מצוין, על פי חוק השבות הם קיבלו. הילד הנלווה שלה הוא לא על פי חוק השבות. גם לא חוק אזרחות כי האם לא זכאית למעמד בפני עצמה והיא מקבלת בגלל הבעל הזכאי. אם הוא פחות מגיל 18 אז כמובן אנחנו לא אומרים לאם: תיפרדי מהילד שלך וכו', אם היא באמת מגדלת אותו, והאב חייב להגיע לקונסוליה ולחתום שהוא מוכן שהילד לא יחיה יותר במדינה שלו, ייצא מהמדינה שלו ויחיה בישראל ויקבל גם אזרחות פה. רק אז, מן הסתם לאחר תקופה מסוימת, הם מקבלים. לגבי מעל גיל 18, הם לא זכאים, על פי חוק לא זכאים, הם כבר ילדים גדולים, יכולים להסתדר במדינה שלהם. אם יש איזשהו מקרה הומניטרי כזה או אחר - - -

זה מקרה הומניטרי.

תעבירי לי את הפרטים, אני אבדוק. זה לא אוטומטית.

הם מחכים כמעט שנה. באיזה שלב אף אחד לא מעדכן אותם.

יכול להיות שביקשו מהם מסמכים מסוימים והם לא הביאו, אולי האב שם לא מוכן, אולי אין לו אפוטרופוס.

הם היו בטיפול של הלשכה באשקלון שנסגרה בגלל שנהרסה.

חברת הכנסת מזרסקי, אני מבקש שאחרי הדיון תשבי איתם, תטפלו בפניה הזו פרטנית, ככל שנצטרך עוד מעורבות שלנו נעשה.

אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית ובפתח הדברים, בהקשר של עלייה ובהקשר של הלחצים שנוצרים בלשכות האוכלוסין, השורש של כל הבעיה המרכזית בעיניי – אמרתי את זה בדיון ואני אומרת זה גם בסיכום – העובדה שתחנות ה-one stop shop לעולים מרוסיה נסגרו ברמה המערכתית. הפתרון היחיד שיכול להחזיר את המצב למצב נורמלי זה פתיחה שלהם בשלושה מחוזות: צפון, דרום, מרכז, כדי לאפשר את מתן המענה. זה יוריד לחץ גם ברשות האוכלוסין וגם יעשה את מה שנכון היה לעשות וזה לסמן לעולים שיש להם לאן להגיע. כרגע המהלך שביצע משרד העלייה והקליטה של סגירת התחנות האלה – אולי מבחינתם הוא הצליח – צמצם את העלייה מרוסיה. זה חד-משמעית, בטח כשאנחנו מדברים על המצב הזה. את זה אני אומר מלמעלה.

אני עדיין מבקש מרשות האוכלוסין כן לאפשר לקבוע אשרות גם בלשכות אחרות. אני חושב שזה כן יוריד לחץ ויאפשר למערכת לייצר איזשהו איזון במקום להמתין הרבה מאוד זמן, כי הסיפור של הכתובת בעיניי הוא לא רלוונטי, גם אתם אומרים שהוא לא.

לגבי הפונים מהדיון הקודם שעלו פה בזום: בנוגע לשחר סיכמנו שהוא יוציא מכתב למשרד הבריאות וישלח לנו העתק. הייתה אמירה פה טובה של רשות האוכלוסין וההגירה בעניין הזה. לגבי נמרוד ולגבי הסיפור של כמה אנחנו שולחים ל-DNA, כמה מקבלים את המסמכים האחרים – אני מבקש לקבל את הנתונים 5 שנים אחורה, כמה פניות היו להכרה בהורות כשהאב הוא ישראלי, כמה נשלחו לבית המשפט וכמה סוכמו בתוך הלשכות. מתוך זה נוכל ללמוד על הכלל להמשך.

ועדות הומניטריות – אני שב ומבקש להגדיל את כמות הוועדות. ככל שנצטרך להתערב פה מול משרדים נוספים – אני מתלבט עוד אם לקבוע דיון ולזמן את כל המשרדים הנוגעים בדבר ספציפית רק על הוועדות ההומניטריות. כרגע זה פעם בחודש, 12 ועדות הומניטריות בשנה, כשלדעתי זה לא 12 כי אני בטוח שיש חודש שפתאום יש חגים, קיץ, חורף, סתיו. אני הייתי מצפה שזה יהיה פעם בשבוע או לפחות אחת לשבועיים. הכפלת הוועדות ההומניטריות תיצור שינוי דרמטי גם במספר הפונים לוועדות. ברגע שיתחילו לקבל תשובות יהיו כאלה שכבר יעדיפו לא לפנות. עד כאן. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.