פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
06/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 136
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ז בשבט התשפ"ד (06 בפברואר 2024), שעה 12:19

סטטוס התמודדות עסקים של עולים חדשים במלחמת 'חרבות ברזל' - ישיבת מעקב מיום 4/12/2023

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
ולדימיר בליאק
זאב אלקין

אירוס הומינר - מנהלת אגף יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

נעמה אור - מנכ"לית SparkIL, הסוכנות היהודית

דניאל לוין - יו"ר ועד העמותה לשילוב כלכלי, איגוד לשכות המסחר

אליסה יפימוב - מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון

אדם יבדייב - מנכ"ל חברה פרטית, עולה חדש

שחר בן צבי - החשב הכללי, משרד האוצר

סמדר מרובקה - הפיקוח על הבנקים, יחידת אסדרה

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סטטוס התמודדות עסקים של עולים חדשים במלחמת 'חרבות ברזל'

אני מתכבד לפתוח שוב את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני מקווה שהיא תהיה יותר רגועה מהישיבה הקודמת. הנושא הוא סטטוס התמודדות עסקים של עולים חדשים במלחמת 'חרבות ברזל'. זאת ישיבת מעקב מיום 4 בדצמבר 2023. הדיון הזה הוא דיון מעקב לדיון שהתקיים בוועדה ומעקב גם לישיבות משותפות שקיימנו עם ועדת הכלכלה, שאז עלתה מצוקתם של בעלי העסקים העולים החדשים במלחמת 'חרבות ברזל'. אנחנו ביקשנו מהסוכנות היהודית לייחד כספי סיוע לעסקים בבעלות עולים חדשים. אך, הבקשה והציפייה העיקרית הייתה ממשרד העלייה והקליטה, לגבי חידוש פעילות הקרן לסיוע לעסקים לעולים חדשים, שסייעה בעבר לבעלי עסקים עולים חדשים רבים.

בסיכום הדיון הקודם ביקשנו ממשרד העלייה והקליטה והחשכ"ל לצאת למכרז חדש להפעלת הקרן לעסקים לעולים חדשים ולאפשר לגשת למכרז למועמדים גם שאינם רק בנקים, אלא ארגונים נוספים, כגון עמותות. המכרז הקודם שהוציא משרד העלייה והקליטה נכשל מאחר שלא ניגשו אליו, אבל רק בנקים יכלו לגשת אליו.

וזה היה לפני ארבע שנים.

כן. משרד העלייה והקליטה התבקש לבצע אירועי חשיפה במתכונת של ירידי תעסוקה אעבור עולי חדשים בעלי עסקים, שיוכלו לחשוף את עסקיהם ופעילותם על מנת שייווצרו שיתופי פעולה ו"נטוורקינג". הבקשות האלה גם הועברו בכתב לשר העלייה והקליטה ב-11 בדצמבר 2023, לפני חודשיים.

לקראת הדיון הנוכחי אני מבקש לתת לנציגת החשכ"ל, שפשוט מסרה לוועדה שנציגי החשב הכללי ביקשו לקבל את הנתונים העדכניים ממשרד הקליטה כדי לסייע באפיון האתגרים והצרכים, אולם אלה טרם הועברו, וללא הנתונים לא יוכלו לבחון את בקשת הוועדה. ובעצם לא נעשתה כל התקדמות. לפני שנציגת החשכ"ל הולכת לדיון אחר, שתעלה פה. היא בזום?

כן, שלום. אז אנחנו ביקשנו לקבל חומרים, כפי שציינו בבקשה הכתובה שהעברנו לוועדה, כדי לנסות לאפיין את הצרכים של העולים שלא מקבלים היום מענה בקרן הנוכחית. אתמול באחת וחצי בערך הועברו אלינו הנתונים, אז כמובן שלא יכולנו לגבש עמדה נחרצת או להבין את הצרכים הנוכחיים בתקופה הזו. אני רק רוצה להגיד ליושב-ראש הוועדה שהיום הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, פועלים בה 12 נותני אשראי שונים, שלא כולם מהמערכת הבנקאית. חלקן הן חברות חוץ-בנקאיות, נותני אשראי חוץ-בנקאיים. חלקן הן חברות כרטיסי אשראי.

זאת אומרת, היצע וגיוון מקורות האשראי בקרן הוא גדול ומגוון. הגדול ביותר, למעשה, שקיים היום. אני, כמובן, לא יכולה להתייחס שוב לנתונים הפרטניים, לאור המצב. אם יש שאלות נוספות שתרצו שאתייחס אז אני לרשותכם.

שחר, אני רק אציין, אני מניח שאת לא מכירה את הקרן שמשרד הקליטה הפעיל בזמנו, אבל התנאים שניתנו בקרן שמשרד הקליטה הפעיל היו שונים לחלוטין מהתנאים של הקרן בערבות המדינה. גם ביכולת לקבל את ההלוואה, גם בשעות הייעוץ שמוצמדות למי שמבקש את ההלוואה, והליווי העסקי ובניית התוכנית העסקית. וגם בתנאים עצמם. התנאים עצמם היו משמעותית הרבה יותר טובים, מתוך הבנה שהיכולת של עולה חדש לקבל הלוואה עסקית, גם כזו שהיא בקרן ערבות המדינה, נמצאת בחסרון משמעותי לעומת אזרח ותיק.

כי כל עולה חדש נכנס לבנק – מטבע הדברים, הוא כבר במינוס. לא מכירים את ההיסטוריה שלו, הוא עולה חדש, אז מטבע הדברים הוא כבר יותר בסיכון. וכל התנאים, מכאן כבר נגזר עליו שרשור של תנאים של תנאים שפוגע ביכולת שלו להקים עסקים. הקרן שפעלה במשרד הקליטה הייתה קרן שגם אחוז ההחזר שלה היה פנומנלי, לדעתי, בצורה בלתי רגילה, עם הרבה מאוד יתרונות משמעותיים לטובת העולים החדשים, שגם רבים מהם הועסקו בעסקים של עולים. כי רואים שעסקים של עולים מעסיקים יותר עולים.

ולכן, הבקשה שלנו בעניין הזה היא חד משמעית – אנחנו חייבים קרן ייעודית של משרד הקליטה כפי שהייתה. וכאן, כדי שהמכרז יצליח, שלא כמו המכרז הקודם, לאפשר לארגונים גם מהמגזר השלישי להיכנס לתוך התחום הזה, שהם לא נמצאים בתוך קרן ההלוואות ובתוך מה שנותן החשכ"ל היום. אלא ארגון פילנתרופי שיודע לתת את הגרוש ללירה לטובת הנושא. וגם זה עלה כאן. לכן, ביקשנו את הבחינה של הקרן.

אז אני רק אתייחס, אם אפשר. אחד, יש לנו היום בקרן מסלול שנקרא מסלול עסקים והקמה. שזה בעצם מסלול שהוא מיועד, לפחות בחלקו, לחלק מהקשיים שאתה תיארת – עסקים שאין להם שום מידע היסטורי ושום ידע בנקבילי בכדי לעשות את החיתום. וכבר היום יש לנו הרבה מאוד הגשות במסלול הזה, אז אני כבר חושבת שאנחנו נותנים מענה במובן הזה.

ואני רוצה לשתף, למשל, במסלול המילואים שהשקנו בעקבות המלחמה עשינו שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה וייעוץ "מעוף", ובעצם חיברנו בין הליווי שנותן מעוף לעסקים של משרתי מילואים לבין הקרן. זאת אומרת, היועץ עצמו יכול להגיש את הבקשה לאותו משרד מילואים - - -

אני מכיר את זה. זה גם היה בעבר, בלי קשר למילואים, ולא רק למילואימניקים, דרך מעוף. הם יכלו לעזור לך ומצמידים לך יועץ שמגיש.

נכון.

זה לא דומה. לא לליווי במשרד העלייה והקליטה, שהוא גם ליווי שפתי. גם מבחינת ההיכרות. ואני אגיד לך יותר מזה. גם כשמגיע בעל עסק, אז זה נכון שאין לך היסטוריה עסקית – יש לך היסטוריה על האזרח, על מי מגיע. יש הבדל בין כל אחד שנכנס לבנק ואומר "אני רוצה להקים עסק" – יש גם את המשמעות של מי הבן-אדם שבא לבנק. וזה חלק מהסיכונים שהבנק מנהל בכל אירוע ואירוע. ומטבע הדברים, כשנכנס מישהו ואומר "אהלן", הוא לא אומר את זה בעברית כי הוא לא דובר עברית כל כך טוב, אלא הוא אומר את זה כנראה בשפת האם שלו – "אני עליתי למדינת ישראל לפני חצי שנה ואני רוצה לפתוח עסק" – אוטומטית הוא כבר נמצא במסלול אחר גם בבנק וגם בחברת האשראי.

לכן, הנכון ביותר הוא אותה קרן. כפי שכבר הייתה במשרד העלייה והקליטה, והייתה מוצלחת. הסיבה היחידה שאין קרן כזו היום היא כי פעם אחת עשו מכרז והמכרז נכשל והם פשוט לא ניסו עוד פעם, בתוך קורונה, בחירות, עניינים, סיפורים – כל מה שקרה פה בחמש השנים האחרונות. בסך הכול מנסים לקחת משהו שעבד ולהחזיר אותו, ואפילו לטייב אותו. זאת המטרה. אירוס הומינר, משרד העלייה והקליטה.

אז, כבוד יושב-הראש, אולי אם אפשר לנסות לעשות שיתוף פעולה בין משרד העלייה והקליטה ובינינו, כדי שזה לא יהיה סוכן של מעוף, לצורך העניין, שיעשה את הליווי, אלא מישהו מטעם המשרד עצמו. אנחנו יודעים לעשות את החיבור.

זה בסדר, נכון, רק אני אומר עוד פעם, אני, תסלחי לי, אני יכול לתת לך עכשיו את רשימת הריג'קטים שלי על הקרנות של החשב הכללי ועל הלוואות בערבות המדינה לעסקים. לא, אני אומר שוב, במקרה הזה, צריך משהו שהוא ייעודי בהיבט של עולים חדשים. זה גם לא באותם היקפים. זה אפילו לא מתקרב לסכומים של הקרנות שאתם העמדתם לעסקים. שזה בסדר, שם זה דיון אחר בהיבט הכללי, הכלל משקי.

אבל, לא לחינם ישנו משרד עלייה וקליטה, ואני מדבר בתקופות אחרות יותר פשוטות, שהיה יותר קל לקבל בהן אשראי, ידע והעמיד את הקרן הזו. ועובדה שהיא עבדה. עובדה שנכנסנו אליה. וגם התנאים, תנאי ההלוואה שניתנו שם, היו הרבה יותר טובים, באופן משמעותי. ומשרד העלייה והקליטה לקח על עצמו את הסיכון, אגב, מה שהיה בהתחלה זה היה 100-100. זאת אומרת, משרד העלייה והקליטה הקצה את מלוא הסכום לטובת העניין הזה.

אז אני אגיד שיש לנו בקרן למשל שיתוף פעולה עם משרד החקלאות. יש לנו מסלול חקלאיים.

אני לא אשכנע אותך, אני מבין. את כל פעם תלכי איתי למשרד אחר.

לא, אתם רוצים שמשרד העלייה והקליטה יצא למכרז, ישקיע זמן ומשאבים בלעשות את הדבר הזה? בסדר. אם יש לו את התקציב ואת היכולת והוא יודע להציב שם תנאים יותר טובים מהתנאים בקרן, בבקשה, שיעשה את זה. אין לי, אני לא יכולה, אם זו דעתך, בסדר גמור. אם יש למשרד את התקציב, את היכולת, את המשאבים לצאת למכרז ולהשיג תנאים יותר טובים מהתנאים של הקרן – בסדר גמור. אין לי מה להגיד בנושא.

כן, בבקשה, בואי תשמעי רגע את נעמה אור, מנכ"לית Spark, מהסוכנות היהודית.

שמי נעמה אור, אני מנכ"לית של SparkIL, שאנחנו נותנים הלוואות ללא ריבית בכלל לעסקים קטנים במדינת ישראל, וביניהם יש לנו כיום מעל 30% עולים חדשים. 12 החברות שמנית אותן שיכולים להגיש לקרן, הן כולן חברות. ואנחנו מדברים על איך אפשר להגדיל את, מה שמדבר עליו יושב-הראש ומה שאנחנו מתחילים לקדם מול המשרד, הוא איך אפשר להגדיל את זה שהמכרז הזה יהיה פתוח גם לעמותות. אנחנו מגייסים כסף פילנתרופי מאוד משמעותי. כבר הגדלתי את הקרן ל-30 מיליון שקלים במהלך המלחמה, מכיוון שאנשים רוצים לסייע ולעזור לעסקים קטנים בארץ ולעזור לעולים החדשים.

אז הרעיון הוא לפתוח את המכרז למשהו מעבר למה שיש כיום, לתפור משהו ייעודי יחד עם משרד העלייה והקליטה, יחד איתכם, בשביל לעזור ספציפית לעסקים הזעירים והקטנים, שלא רלוונטיים בהכרח רק למסלולים של ה-12 חברות. זה מבורך, ואפשר גם לייצר משהו נוסף שמותאם יותר.

אני אשמח שניפגש, נעמה, ולשמוע מכם את הדברים.

בשמחה.

אני רק רוצה להגיד לוועדה שכל מי שיש לו רישיון למתן אשראי יכול להשתתף בקרן, והוגשה בקשה לאחרונה של עמותה, שאני כמובן לא אנקוב בשמה היות והתהליך בבחינה, בקשה להצטרפות לקרן ואנחנו בוחנים את הבקשה. זאת אומרת, הקרן לא סגורה למתן אשראי על ידי הלוואות, כן? אנחנו לא.

נכון, שחר, אני מכירה את העמותה כי היא אחד הבעלים של spark, העמותה הזאת, יחד עם הסוכנות היהודית. אבל, אנחנו, כגוף שנותן אשראי ללא ריבית, אנחנו, יש לנו רישיון של רשות שוק ההון לתיווך אשראי, כי בסוף אנחנו פלטפורמה של P2P – לגייס את יהודי התפוצות וישראלים אחד למען השני במיקרו-לנדרס, בשביל ההלוואות האלה. ולכן, אנחנו לא ניגשים למכרז הזה. ובשביל זה אנחנו רוצים לייצר משהו ייעודי, ספציפי, יחד עם משרד העלייה והקליטה לעולים החדשים ובשיתוף פעולה איתכם. זה פשוט להוסיף את הסל, להגדיל אותו.

טוב, תודה. אירוס, בבקשה.

צוהריים טובים, כבוד יושב הראש. באמת כמו שאמרה שחר, בהמשך לפגישה שהתקיימה סוכם שבאמת יועברו נתונים על מנת שהם ישקלו את העניין. הסברנו את הגישה שלנו במובן של מה הסיבות שהעולים לא מקבלים אשראי בקרן בערבות המדינה, וסוכם באמת שיוגשו נתונים. עכשיו, ברשותך, אני אציג אותם ממש בקצרה. אז ככה, מהנתונים שעלו - - -

למה לא העברתם לוועדה?

את צודקת, זו טעות שלי, אני מתנצלת. מסתבר שאתמול הייתה טעות והנתונים היו צריכים לעבור לפני כן למשרד האוצר. זו טעות שלנו, אני מתנצלת, זה יועבר אליכם.

אז בכל אופן, מה שעולה מהנתונים, בעצם לקחנו את כל מבקשי האשראי במעלו"ת. מעלו"ת זה מרכזיים עסקיים לעולים ותושבים חוזרים, שמשרד העלייה והקליטה מפעיל אותם באמצעות האגף. ומה שעלה זה הנתונים הבאים; סך הכול הוגשו לקבלת אשראי 92 אנשים בלבד, שזה מספר נמוך מאוד. וזה מתוך תובנה של העולים שהם לא יקבלו, שאין להם סיכוי לקבלה. אז אנחנו מדברים על 92 לכלל הקרנות שקיימות לקבלת אשראי.

עכשיו, כשמנתחים את הנתונים עולה שמתוך ה-92, 19 תיקים הוגשו לקרן בערבות המדינה. 19 בלבד ,כאשר מתוכם 68% נדחו, 13 נדחו. יש 5 שאושרו, ואחד נמצא כרגע בתהליך. אני מקווה שהוא כן יצליח איכשהו לשנות את המספרים. השאר הוגשו לקרנות אחרות, כאשר סך הכול, גם שם המספרים - - -

את הנתונים האלה העברתם לחשב הכללי?

כן, כן.

מתי?

הייתה טעות.

אתמול העברתם?

כן, זה היה צריך לעבור כבר לפני שבועיים, אבל כתוצאה מטעות שנבעה אצלנו במשרד, אני מתנצלת, אבל זה הועבר רק אתמול, כתוצאה מזה שהוועדה העירה את תשומת ליבנו. אני מתנצלת, הייתה כאן טעות פשוט של ההעברה. הנתונים הבאים מראים שכמובן בקרנות אחרות זה נתונים אמנם גבוהים יותר, ממה שזכור לי 55%, אבל עדיין, גם במקומות אחרים, גם ב-spark יש אישורים בסך הכול יפים, אבל כמו שתיארתי, גם המספרים מאוד - - -

ברור, ברור. מה לגבי אירועי החשיפה שביקשנו שתיזמו?

כן, אז ככה. לגבי הנושא של אירועי החשיפה, אז קודם כול, נושא בנק ישראל, באותה ועדה אחרונה, הייתה פגישה איתם וסוכם שתהיה פעילות משותפת יחד עם הפרויקטורים. הדיון יהיה בכל מה שקשור להעברות כספים. סוכם גם שאנחנו נעשה יחד עם איגוד הבנקים, נפרסם את ההגדרות שצריך להגיש בפני העולים איך שהם מגיעים לארץ, נציג אותן בנמל התעופה עם הגעתם לישראל. ונקודה שלישית שציינת כאן היא הנושא של, אנחנו נקיים שיתופי פעולה בעקבות ההערה של הוועדה. אנחנו נקיים מול הרשויות המקומיות ונעשה את זה בקרוב. עכשיו נראה לנו שהעיתוי קצת בעייתי.

אנחנו נקיים בקרוב, אני מקווה שבחודשיים הקרובים. נקיים מול רשויות מקומיות שהן עתירות עולים, נבצע כנסים וירידים. הרשות כאן היא מרכיב מאוד-מאוד משמעותי. כידוע, יש בעיה קשה מאוד של כלל בעלי העסקים, כאשר אנחנו מגלים שבתוכם העולים, יש שם בעיה עוד יותר קשה. כל נושא השיווק וכל נושא השרידות הם מאוד-מאוד בעייתיים. ושוב, זה עולה כמו חוט השני, הנושא של האשראי. אי אפשר פשוט להתעלם מזה. זה נושא שחוזר כל הזמן.

תראי, לגבי אירועי הנטוורקינג, שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות הוא מבורך, אבל מה שאתם צריכים לעשות זה לעשות את זה ביחד עם כמה רשויות מקומיות. כי לעסק ברחובות רלוונטי גם העולים שנמצאים בראשון. ועסק בתל אביב, ויכול להיות שהעולה בכלל נמצא בנתניה והעסק בתל אביב. לכן, אירועי נטוורקינג כאלה, זה נכון שאם מישהו מנהריה אז כנראה רחובות זה פחות. אבל, אירועי הנטוורקינג האלה צריכים להיות אירועים של כמה רשויות ביחד. אולי ברמה מחוזית. ולהגיד שכל מחוז עושה אירוע. לגבי כל חלקי הארץ, למעט באמת עוטף עזה והגליל, אין שום סיבה שלא לקדם את זה כבר עכשיו.

המשק חזר, בוודאי במרכז הארץ, לפעילות כמעט זהה. אני חושב שאפילו עברה בחלק מהפרמטרים את מה שהיה לפני המלחמה. לכן, זה בהחלט הזמן. בעיקר נוכח מספרי העולים המטורפים שיש כאן לעומת מה שהיה בעבר. כן, מישהו רוצה להוסיף?

אני יכולה להציע משהו לאירוס? אם כבר אנחנו עושים פה את הישיבה.

אנחנו נעשה לכם פה את הישיבות. נזמן אתכם וככה תעשו ישיבות.

תעשי עכשיו כמה, ובקרוב יש את הכנס 'מוני' של כל הרשויות. ואפשר אחר כך לקחת שתיים-שלוש שהצליחו ולהציג את זה שם לכל ראשי הרשויות, להראות מודל שכבר מצליח לכולם. כי היום מגיעים עולים לכל כך הרבה רשויות, שזה יכול להיות משהו שיהיה רלוונטי לכולם.

תודה. בבקשה, דניאל לוין.

שלום. אני הייתי חוזר על מה שאני אומר לכם כל ישיבה, שאם אנחנו לא נרכז את האינפורמציה שיש לממשלה ברשתות, אם אנחנו לא נרכז את זה כאתר אחד ממשלתי ברוסית ונקדם את זה – התהליכים יהיו הרבה יותר איטיים. וכן, ראשי רשויות וראשי ערים ופגישות, אבל זה לוקח הרבה יותר זמן. זה לא מרוכז ולאנשים יהיה הרבה יותר קשה למצוא. זה לגבי זה.

אני אוכל להגיד כמה דברים על בנק ישראל? לחזור על הישיבה הקודמת שלנו?

לא, זה לא נושא הישיבה.

בקצרה.

אם אפשר בקצרה.

בקצרה, כן.

היא מבקרת את מה שאנחנו סיכמנו בפגישה האחרונה, סליחה שאני אומר את זה. עכשיו, כבודו, ראש הוועדה, ביקש מבנק ישראל להתייחס לכל פנייה, כמו שזה היה כתוב ב-2 בפברואר, במכתב, לכל פנייה ולכל תלונה בכתב. זה לא קורה לחלוטין.

מה זאת אומרת? הם לא מטפלים?

לא, הם לא, אין שום תשובות בכתב, כמו שאנחנו דיברנו.

אתם פונים בכתב והם לא עונים בכתב?

לא אנחנו, אנשים שמתלוננים שיש להם בעיה, הם פונים בכתב ולא מקבלים שום דבר בכתב.

הפונים שפונים בכתב ולא מקבלים מענה, אוקיי.

דיברנו על זה, אי אפשר לשים מעקב על הפעולות שלהם ואז אי אפשר להתלונן הלאה. דבר שני, דיברנו על זה שאם בנקים לא מבצעים את ההוראות שלכם, ההוראות של בנק ישראל, אז שום קנסות, שום דבר לא קורה. בנק ישראל לא נותן שום ענישות לבנקים על מה שהם לא עושים.

קודם כול, בנק ישראל הוא לא הגורם הקונס, מה שאנחנו מדברים כאן זה המפקח על הבנקים. הם אלה שהיו פה. אוקיי.

ודבר אחרון, כדוגמה ממש מדויקת, אנחנו פנינו לאדון טיבי לפני שלושה שבועות - - -

טיבי לא הוזמן לדיון הזה.

הוא היה אחד הנציגים שהוצג לנו כמישהו שיכול לעזור.

איגוד הבנקים, כן.

ואנחנו פנינו אליו לפני שלושה שבועות עם שני דברים מאוד מדויקים. לא רק שלא קיבלנו תוצאה, פשוט לא קיבלנו תשובה.

אז תעביר לנו בבקשה את הפניות ואנחנו נעביר אליו. הוא פשוט לא בדיון כי זה לא נושא הדיון שלו.

בשמחה. אני רק התכוננתי לדבר על מה שעשינו דיון שעבר.

בסדר גמור. פניות שלא קיבלת עליהן מענה – תעביר לנו ואנחנו נדאג להעביר להם את זה.

תודה.

כן, בבקשה.

אדם יבדייב, אני מנכ"ל חברה פרטית. אני גם בן לעולים וגם עולה חדש בעברי, עליתי בגיל 16. אני חושב שהבעיה הכי גדולה בכל מה שקשור לעניין זכויות העולים זה שהם פשוט לא יודעים שמגיע להם. זה שכרגע אנחנו מדברים על זה ש-92 אנשים הגישו את הבקשה, זה לא כי ישבנו אנשים ואמרו "אין סיכוי שנקבל" – הם פשוט לא יודעים מזה. הם פשוט לא יודעים שמגיע להם.

חד משמעית.

אני גדלתי בנתניה והיום אני גר ברמת גן, ואני מכיר לא מעט אנשים שעלו לארץ ב-3-5 השנים האחרונות – יש מספיק קבוצות, בין אם זה קבוצות אינסטגרם, בין אם זה קבוצות שמתכנסות בתל אביב, בגבעתיים, של חבר'ה מגיעים מכל מיני. כמו שאנחנו רואים, 46,000 עולים חדשים הגיעו לכאן מברית המועצות לשעבר. אפשר להגיע להם שם, להביא לשם אנשים. יש ערוץ נהדר, ערוץ 9. אני חושב שכולם מכירים אותו. אתם יכולים להביא בן אדם לשם ולהגיד "חבר'ה, יש לכם זכויות".

הייתי שם בבוקר.

מישהו מטעמם שיבוא ויגיד להם "חבר'ה, יש לכם זכויות שאתם יכולים להגיש".

ברור.

שאנשים באמת ידעו מזה.

ברור. ביקשה להתייחס סמדר, מהפיקוח על הבנקים. בבקשה.

שלום לכולם, כבוד יושב-ראש הוועדה. רציתי רק להתייחס למשתתף הקודם, דניאל לוין, לגבי הפניות. אז כל הפניות שמתקבלות ביחידה לפניות ציבור בפיקוח על הבנקים נענות בכתב ומטופלות, ויש כאלה שעדיין בטיפול. אז אני לא מסכימה עם העניין הזה שהם לא מקבלים מענה בכתב. כל פנייה נבחנת לגופה ומקבלת מכתב.

ברור, תודה. כן, בבקשה, אליסה.

אליסה מלובי המיליון. רציתי להוסיף גם בקשר למיצוי זכויות והדברים האלה, שאנחנו באמת לא יודעים איפה זה מפורסם, וזה לא מפורסם בפלטפורמה יחידה. ואם אנחנו כבר מדברים על זה וחבר הכנסת בליאק נמצא פה, אז כן היה מימון באמת לאתר "כל זכות" של מיליון שקלים מכספים קואליציוניים. עכשיו, הפרויקט הזה הוא כבר קיים. המסה הגדולה של הכסף הופנתה באמת לעשות את התשתית ולבנות את האתר ברוסית וזה. עכשיו, הפרויקט הזה נגמר במרץ – לא יהיה יותר כסף. אבל, תורגמו רק אלף - - -

כן, זה לא נושא הדיון. אנחנו פנינו בעניין הזה לשר המשפטים גם, גם בכתב. ואני חושב, אגב, חבר הכנסת בליאק, תוך כדי דיוני התקציב עכשיו זה מקום טוב להעלות את זה.

נכון. טוב, זה בנפשי, זה הכסף הקואליציוני שהצלחנו להביא בקדנציה הקודמת.

כן.

פשוט באמת התרגומים, מה שנשאר זה כבר לא יהיה מסה כזאת של כסף.

ברור, ברור. זה ברור.

ברור לי. א' צריכים לתחזק את זה, וגם להמשיך.

נכון. חבל לפספס את זה.

חבר הכנסת בליאק, אתה רוצה להוסיף משהו בנושא?

לצערי, לא הייתי בחלק כי הייתי צריך להצביע בכספים.

אני אתמצת לך – לא קרה כלום.

לא קרה כלום, אוקיי.

מאז הדיון הקודם. החשב הכללי לא מכיר בכלל את הקרן ומה היה. אתה יודע - - -

הנתונים הועברו אתמול.

יש פה גם היסטוריה ממשלתית, ידע נצבר שפשוט הלך לאיבוד, במובן הזה, מול משרד האוצר. ופה משרד העלייה והקליטה חייב לחדש את זה מול משרד האוצר.

אז אני רק יכול להוסיף. מכיוון שבאמת היה לי ניסיון לא קטן בנושא הזה כיועץ של משרד הקליטה, עוד לפני שהפכתי לחבר כנסת, הקרן הזאת עבדה מצוין. היא נתנה מענה הולם, אני חושב שלעשרות אלפי עולים. גם לעולים שאני ליוויתי. וחבל מאוד שהמכרז הזה נכשל לפני חמש שנים. ואני באמת, אבל באמת לא רואה שום סיבה לא לחדש את הקרן הזאת.

אם אני אבקש ממך לקיים פגישה יחד עם אירוס ויחד עם הנציגה מהחשב הכללי, פגישה לא במסגרת הוועדה, דווקא בגלל הניסיון.

גם עם נעמה.

אני לא בטוח, כי אני רוצה להשאיר את זה בתוך הממשלה כרגע.

בסדר גמור. דווקא יש לי קשר טוב גם עם שחר וגם עם גיל כהן, ואני אשמח לשבת איתם.

שחר, מהדברים שעלו פה כשאתה לא היית, ניכר עד כמה היא לא מכירה את הפער.

הם פשוט לא מכירים את זה.

את הפער בין הקרן הקיימת. כל הזמן מחזירים אותנו לקרנות של החשב הכללי, שאנחנו מכירים אותן. יש לי ביקורת עליהן כזאת או אחרת, היא פשוט לא רלוונטית.

לא, אבל הניסיון מראה שאין מענה. אין מענה כמו שהקרן נתנה. בשמחה.

אני אבקש ממך. אנחנו נעשה דיון מעקב, ואני אשמח אם עד דיון המעקב אתם תקיימו איזושהי פגישה.

אני רק אגיד לזכות מנכ"ל המשרד, שבדיוק עוד שבוע, יש אצלו פגישה יחד איתנו ועם "עוגן" בשביל לקדם את העניין.

מצוין.

ואני מקווה שנוכל באמת לבוא עם איזושהי בשורה לקראת הפגישה הבאה, הלוואי.

תודה. חבר הכנסת אלקין, אתה רוצה להגיד משהו? אם מישהו רוצה להגיד משהו לפני שאני מסכם? תראו, הנושא הזה, בעיני, הוא דרמטי ביכולת שלו לסייע לעולים החדשים, בטח ברגע שתסתיים המלחמה. ועל אחת כמה וכמה בתקופה שבה הגיעו לפה באמת מספרים חסרי תקדים של עולים. יזמות זה המפתח להצלחה פה של קליטה באופן דרמטי גם של אלה שיקימו את העסקים וגם של אלה שיעבדו בעסקים האלה. אנחנו מכירים את העסקים של עולים, שבסוף הם מעסיקים עולים.

50% מבעלי העסקים מעסיקים עולים בעצמם.

ולכן, אני לא ארפה מהעניין הזה. את מכירה את עמדתי בנושא, אירוס. ואתם חייבים לחדש את הקרן בפורמט משודרג, טוב יותר, להבין איפה היו הטעויות. זה שהמכרז לפני ארבע שנים לא הצליח לא אומר שהקרן היא לא פתרון נכון. זה אולי מההשקעות הטובות ביותר של משרד העלייה והקליטה. באמת אני אומר את זה. זו השקעה שבאמת, אם אנחנו מדברים על מה יעשה השתקעות של עולה כאן – כשהוא מקים עסק הוא השתקע כאן. כשהוא מקים עסק הוא השתקע כאן והוא יתרום לזה שישתקעו כאן נוספים שיעבדו בעסק, בהיבט של סיוע בתעסוקה.

ולכן אני מבקש לדיון הבא, ואנחנו נקבע דיון מעקב בטווח זמן של שלושה שבועות, שעד אז באמת תעשו פגישה משותפת עם חבר הכנסת בליאק. ואני מבקש את נושא אירועי הנטוורקינג והחשיפה – תבואי אלינו עוד שלושה שבועות, תציגי לנו את האירועים ואיפה הולכים להתקיים כאלה. זה באמת, אני חושב שהסיפור הזה של הנטוורקינג לעולים הוא דרמטי מבחינת הקמת עסק. כל מי שהקים עסק בחיים שלו מבין עד כמה הנטוורקינג הזה חשוב בכל פרמטר. וזה אולי הפער הגדול ביותר שיש לעולה חדש לעומת אזרח ותיק יליד הארץ.

גם הפער בנטוורקינג, גם ההבנה של איך המערכות עובדות, איך השלטון המקומי, משרדי הממשלה. איך אתה בכלל בתוך העולם הזה מקים. אני חושב על עצמי – אם אני היום צריך ללכת להקים עסק במדינה אחרת, זה סיפור אחר מלהקים אותו פה. אתה צריך ללמוד המון-המון דברים, שפה את נכנסת לתמונה. וזה המקום לתת את המענה הזה. ואירועי הנטוורקינג האלה והחשיפה. העלייה שהגיעה בשנה וחצי האחרונה משופעת ביזמים, משופעת באנשים עם יוזמה, עם רצון. צריך לתת להם בסך הכול את הפלטפורמה. היא עלייה מאוד איכותית, אתם יודעים את זה, אתם מכירים את המספרים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:47.