פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
20
ועדת הבריאות
05/12/2023
מושב שני
פרוטוקול מס' 123
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, כ"ב בכסלו התשפ"ד (05 בדצמבר 2023), שעה 12:43
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 05/12/2023
הצעת תקנות הסמים המסוכנים (תיקון), התשפ"ג-2023 (תיקון), התשפ"ד-2023
פרוטוקול
סדר היום
הצעת תקנות הסמים המסוכנים (תיקון), התשפ"ג-2023 (תיקון), התשפ"ד-2023
נכחו
¶
חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר
גלית דיסטל אטבריאן
מיכל מרים וולדיגר
ירון עמוס לוי
קטי קטרין שטרית
אושר שקלים
מוזמנים
¶
חן רביב - עו"ד, יועצת משפטית, משרד הבריאות
ד"ר טל לביא - סגן מנהל אגף קנביס, משרד הבריאות
אהרון שבי - מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות, מינהל תקון סיוע לב, משרד הרווחה והביטחון החברתי
בוסנה מהרט דסה - עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי
חן לוי - מנהל רגולציה, קופת חולים מאוחדת
אמיר ניצן - מנכ"ל, ארגון הרוקחים בישראל
ד"ר עמיחי תמיר - יו"ר, ארגון הנכים זכויות נכים
גיל קיטאי - יו"ר, 'עלה ירוק'
ניר יופטרו - יו"ר, עמותת ליגלייז
גפן מלכי - בעלים, 'בריא בישראל'
רישום פרלמנטרי
¶
ליאור ידידיה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.
הצעת תקנות הסמים המסוכנים (תיקון), התשפ"ג-2023 (תיקון), התשפ"ד-2023
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הבא על סדר היום הנו: הצעת תקנון הסמים המסוכנים (תיקון), התשפ"ג–2023. אבקש מנציגת משרד הבריאות שתציג לנו את התקנות. עו"ד חן רביב, בבקשה.
חן רביב
¶
שלום לכולם. בחודש יוני העברנו פה, בוועדה, את רפורמת המרשמים בקנביס, שהיא איזה שהוא צעד ראשון בתהליך של הקלה על המטופלים שאנחנו מעבירים במשרד הבריאות. המטרה שלה הייתה מעבר מרישיון לקנביס למרשמים לקנביס בחלק מההתוויות. מועד התחילה נקבע ל-29 בדצמבר, ואנחנו נמצאים פה היום כי אנחנו מבקשים לדחות את מועד התחילה בשלושה חודשים.
ב-07 באוקטובר, עם תחילת המלחמה, כל הקשב של מערכת הבריאות – ובכלל זה, כמובן, משרד הבריאות וקופות החולים – עבר להתעסק במצב החירום, והיה עיכוב בהיערכות לכניסת הרפורמה. אנחנו מבקשים עוד שלושה חודשים כדי להשלים את ההיערכות הזו.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני אומר כבר עכשיו, בראשית הדיון: אנחנו לא נכנסים וצוללים לתוכן הרפורמה. אנחנו מתעסקים, לבקשת משרד הבריאות, בדחיית כניסתה לתוקף. אני אבקש לשמוע ממך – אם יש לך מה לומר; אם לא, אנחנו נשמע מנציגי קופת החולים – מהי ההערכות שנעשתה עד עכשיו, עד פרוץ המלחמה, כדי להבין האם בסיום שלושת חודשים הללו – אנחנו נהיה ערוכים לכניסתה לתוקף.
חן רביב
¶
אני מציעה שנשמע גם את קופות החולים, אבל אני אגיד שבאופן כללי – אנחנו נמצאים איתם בקשר קבוע; יש איזו שהיא ישיבה של עדכונים מדי שבוע, וכבר יש הערכות של המערכת המחשובית, שדורשת הרבה מאוד התאמות במעבר למרשמים. בעצם, כל קופת חולים מקימה לעצמה איזה שהוא מוקד, שיאפשר את כל התהליך הזה, ואני מציעה שנשמע מהם יותר פרטים.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
בסדר גמור. תודה רבה. כמובן שאם חברי הכנסת ירצו – הם ישאלו את השאלות שלהם תוך כדי הדיון. נתחיל עם קופת חולים מאוחדת. חן לוי, בבקשה.
חן לוי
¶
שלום. תודה, כבוד היושב-ראש. קודם כול, כמו שחן אמרה, יש פגישות שבועיות עם משרד הבריאות בנושא הורדת חסמים; האופן שבו יתבצע כל המעבר; וכל הצד של האפיון המחשובי. גם הקופה העלתה כל מיני הערות, ויש שיח שוטף. יש לנו מוקד קנביס פעיל, שכבר מעורב בכל התהליך הזה – גם בהטמעת הרגולציה בתוך הקופה. כבר נעשו תהליכים, כמו תהליך אפיון, שהתחיל לפני המלחמה, אבל בעקבות אירועי ה-07 באוקטובר – הכול נעצר, כי כל הקשב עבר להיות ממוקד באירועים האלה. אם יצטרכו – יש לנו גורם מקצועי בזום, סיגל קשת, ואם יצטרכו עוד הרחבות או שאלות - - -
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אתה יודע להגיד לנו אם תהיו ערוכים בסיום שלושת החודשים הללו? אנחנו מבינים את המצב שבו מדינת ישראל נמצאת; כמובן שאנחנו נמצאים בקשב רב על נושא הצרכים המלחמתיים והמענים הרפואיים הנדרשים. ככל ואנחנו ממשיכים במצב הזה – אתה יודע להגיד לנו שבעוד שלושה חודשים אתם יודעים לקבל את הרפורמה ולהכניס את המערכות שלכם?
חן לוי
¶
שוב, כמו שאתה אומר, נראה לי שאף אחד לא יכול לדעת מה יהיה קדימה. אנחנו עובדים על הנושאים, אבל ראינו שיש דחייה של שלושה חודשים ובירכנו על כך, כי נכון שזה יהיה. אנחנו מקווים, בעזרת השם, שנעמוד בשלושת החודשים האלה, אם לא יהיו איזה שהן התפתחויות אחרות בדרך שאף אחד לא מאיתנו לא יכול לדעת.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני מוכרחה להגיד שאני יחד איתך, יושב הראש. אנחנו לא מחפשים שום אנשים שיקשו פה. כל האנשים שיושבים פה, סביב השולחן, הם אנשים טובים, שרוצים לעשות טוב למדינת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל. בואו נפסיק את השיח של לרדת לגופו של אדם, אלא לגופו של עניין.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
סליחה, חברתי, ממש לא. תקשיבי למה שאני אומרת: המערכת באה להקשות מאוד על צרכני הקנביס. אני מכירה את זה באופן אישי, אחרת לא הייתי טורחת לבוא; אני לא חברה בוועדה הזו. יש לי בן שהוא חולה קוליטיס ומשתמש בקנביס רפואי. יש לי בעיה אפילו עם עצם העובדה שלמרות שזה מרפא – קוראים לזה "סם מסוכן". אני לא מצליחה להתחבר לתפיסה הפטרנליסטית הקיצונית שקשורה להבנה של מה זה קנביס, עד כדי כך. אני מבקשת לשאול שתי שאלות אחר כך.
לכן, בכל הכבוד, מיכל, לא אמרתי שום דבר. אתה שמעת אותי אומרת לך שאתה בא לעשות רע למישהו?
היו"ר יונתן מישרקי
¶
תודה רבה. עו"ד חן רביב בבקשה, אם תוכלי להרחיב: מה נדרש מהקופות לעשות כדי להגיע למצב אופטימלי, שבו הם יכולים להכניס את הרפורמה לפעולה? בבקשה.
חן רביב
¶
חלק משמעותי מהרפורמה הזו היה להעביר לטיפול של הקופות את כל הנושא של מרשמים לקנביס וטיפול בחולים לקנביס כי היום, כשזה מצוי במשרד הבריאות – למשרד הבריאות יש את כל המידע בקשר לחולים, ואין איזשהו רצף טיפולי בין הקופות למשרד הבריאות.
חלק מהמהלך הזה הוא להעביר את זה לקופות החולים. קופות החולים מקימות – כל קופה בתוך עצמה – סוג של יק"ר בתוך הקופה – יחידה לקנביס רפואי – שהולכת לתכלל את הטיפול הזה. אני מזכירה שהצעד הראשון יהיה רק בחלק מהתוויות, ולא בכל התוויות, כי אנחנו עושים את זה באופן הדרגתי.
אם אנחנו לא נעשה את הדחייה הזו, יגיע ה-29 בדצמבר, והמטופלים שהם בהתוויות שנכנסו לרפורמה – יפלו בין הכיסאות, כי המערכת עדיין לא מוכנה. לכן, אנחנו באים להקל עליהם.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני אתן לך את זכות הדיבור עוד מעט, כי יש פה עוד נציגי משרדים. המשרד לביטחון לאומי, היינו רוצים מאוד לשמוע את דעתכם לגבי הבקשה של משרד הבריאות. מי מכם ירצה - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מה זה משנה להם? אם לאדם יש רישיון – מה זה משנה מכוח מה הרישיון? למה צריך לשמוע את עמדתם?
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני רוצה להבין מה תהיה ההשפעה של דחיית הרפורמה מבחינתם. תודה רבה. מי הדוברת, בבקשה?
בוסנה מהרט דסה
¶
בוסנה מהרט דסה, מהייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי. יחידת יק"ר של משרד הבריאות עשתה איתנו תהליך עבודה. מבחינתנו, לאור האילוצים ולאור השלכותיה של המלחמה, כמו שחן רביב מהלשכה המשפטית הציגה – יש צורך בזמן נוסף לצורך היערכות. אנחנו מבינים את הצורך, וחושבים שהזמן נדרש.
אהרון שבי
¶
אהרון שבי, מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות. בעיקרו של דבר, הדחייה מקובלת לאור מצב הדברים. אין מה להוסיף יותר מכך.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
תודה רבה. חברי הכנסת, אני אתן לכם, כרגע, את הזמן לשאול את משרדי הממשלה שנמצאים פה את השאלות הרלוונטיות. אנא רשמו בפניכם את השאלות, ותענו בצורה מסודרת בסוף. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
שלום, ותודה רבה לכל מי שהגיע. אני לא חברה בוועדת הבריאות ולכן גם לא מצביעה, אבל היה לי חשוב להיכנס, כי יש כמה דברים שאני אומרת בעיקר לשם החשיבות שכרוכה בהם, לשיטתי. ברור שאם משרד צריך זמן להיערכות – הוא צריך זמן להיערכות, אבל אני רק רוצה לומר לכם איך זה נראה.
א', אני סבורה שהכנסת עדיין אוחזת בתפיסות עולם פטרנליסטיות שפוגעות באוטונומיית הפרט. כל תפיסת העולם שקשורה לקנביס היא תפיסה מיושנת מאוד, שלא זה הדיון לעסוק בה. כידוע, כשלעצמי, יש הצעת חוק שלי שתבטל עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית מסוג קנביס – לא מינהלית ולא כלום; לא עבירה, נקודה.
זה ימנע חיכוך בין שיטור לבין אזרחים; זו אוטונומיית הפרט לגמרי. זו תפיסת עולם שלמה שקשורה לקנביס – מה הוא, מהותו, איך ולמה. שימו את זה רגע בצד. באשר לשימוש בקנביס רפואי – זה הפך להיות בלתי אפשרי במדינה הזו. כל זמן שקוראים לזה "סם מסוכן", כשאדם כבר מחזיק ברישיון, ואתם לא קוראים לזה "תרופה" – השתתפות של הקופות. עם כל הכבוד, הילדים שלנו, המבוגרים או כל מי שמשתמש ברישיון – לא מקבלים השתתפות ממילא.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אלה דברים חשובים מאוד; אל תזלזל בהם. זה לא קשור לרפורמה. אני רק רוצה לומר את הדבר הבא: א', צריך לחשוב בכובד ראש איך אנחנו קוראים לזה – ולא "סם מסוכן". כל זמן שאתה שם על זה את התווית של סם מסוכן – לא רק שזה פטרנליסטי ומיושן, אלא שזה גם לא מתיישב עם העובדה שמי שמשתמש בזה ברישיון – משתמש בזה מתוך צורך רפואי.
ב', הגישה של קופות החולים, כרגע, שמקשות מאוד על הגעה לרופא שייתן רישיון, היא בלתי נסבלת, עם כל הכבוד. יש פה הערמת קשיים גדולה מאוד של היק"ר מול רופאים שנותנים. אני לא אכנס פה לסיפורים ולא אוציא דיבתו של אף אחד בהקשר הזה. צריך שרופאי משפחה, או שרופא שמכיר חולה, או מי שמכיר את מחלת הקרון והקוליטיס – לא רק סרטן, ומחלות כאלה; יש עוד מחלות שבהן משתמשים בזה כמרפא – יוכלו לתת את האישורים האלה.
אני באמת לא מצליחה להבין איך זה צריך להיות כל כך מורכב, כך שאצטרך לחכות חמישה חודשים בתור לרופא מסוים מאוד, שאני לא יודעת מה תפיסת עולמו ומהי הבנתו את המחלה הזו או האחרת, כדי שאוכל ללכת עם זה לבית מרקחת.
אחרון חביב
¶
בסופו של דבר, הכול סובב סביב אוטונומיית הפרט וזכותו של הפרט על גופו; על סוג הריפוי שמגיע לו. צרכני הקנביס הרפואי חווים בירוקרטיה וחסמים בלתי רגילים. הבן שלי נמצא בצו 8, בהתנדבות, מה-8 באוקטובר, אבל מהרגע שבו אתה מתנדב – אתה חייל מילואים לכל דבר ועניין. הוא השתחרר פעם אחת, ב-29 באוקטובר, והוא יכול לקבל את זה רק ב-01 לנובמבר. הוא לא יכול להשיג את זה, והצבא לא מספק לו את זה. אלה סתם חסמים מיותרים, שאפשר להפעיל שיקול דעת ולמצוא להם פתרון.
מהותית, לגבי דחיית תחולת התקנות – כשמשרד מבקש, ממילא הכנסת לא מערימה קשיים בהיבט הזה, כי מה לעשות? ככל שאנחנו נדבר – אנחנו עדיין רוצים שהמשרד יפעל. אבל התקנות עצמן לא מטילות שום הגבלה, כמעט, על סוג הרופאים, אז תשחררו, בבקשה; תפסיקו עם החזקת הכוח הזה על ידי קבוצת רופאים, שמונעת את השימוש בקנביס הרפואי בחופשיות.
ירון עמוס לוי (יש עתיד)
¶
תודה רבה, כבוד היושב-ראש. היו לי שאלות, אבל הבנתי – ועניתם לי על שאלה אחת – שאין לכם יכולת לעמוד בלחץ ולספק את השירות הזה. השאלה שלי למשרד הבריאות היא: האם יש אלטרנטיבה כרגע, בזמן המלחמה, כשיש ביקוש וצורך? להבנתי, מדובר בחולים סופניים, שנשארו להם שישה חודשים לחיות, כהגדרת החוק.
ירון עמוס לוי (יש עתיד)
¶
תודה. זה מעולה. טלי, דיברת על ההליך של קבלת רישיון. אני אשמח אם משרד הבריאות יענה לי: האם זה נכון, בקריטריונים של קבלת קנביס, לנסות, לפחות, שתי התערבויות תרופתיות לבן אדם שאנחנו יודעים שהנפש שלו היא לא במצב יציב, ושרק לאחריהן הוא יצטרך לפגוש פסיכולוג?
אנחנו יודעים שבשירות הציבורי של מדינת ישראל – יש בעיה באורך הזמן שלוקח עד שנפגוש פסיכולוג. לאחר הפעם שנייה שבה אדם יפגוש את אותו הפסיכולוג – שהוא לא יפגוש, כי אין תורים – הוא יקבל אישור לקנביס רפואי. השאלה היא: האם בדחייה שאתם עושים עכשיו – יש פתרון גם לאותם אנשים שיש להם רישיון, או שהם צריכים לעבור את כל ההליך הזה?
היו"ר יונתן מישרקי
¶
תודה רבה על השאלות. ביקשתי לענות במרוכז לכולם, אבל בגלל שאני לא רוצה ששאלות יחזרו על עצמן – עו"ד חן רביב, אם תוכלי לענות לו, בבקשה.
חן רביב
¶
קודם כול, ודאי שיש מענה למטופלים שבהתוויות האלה – הם פשוט ממשיכים במצב כפי שהוא היום, שבו הם מקבלים רישיון ולא מרשם. בקשר לשאלה הספציפית ששאלת על ההתוויות: זה אומנם לא קשור לתיקון שאנחנו מעבירים פה היום, אבל אני רק אזכיר לחבר הכנסת שברפורמה שהעברנו ביוני – דיברנו גם על הנושא של ההתוויות.
מה שסוכם שם, עם יו"ר הוועדה דאז, הוא שמשרד הבריאות יעשה בחינה של ההתוויות, ובימים אלה, ועדת ההתוויות מתכנסת ומגבשת המלצות מקצועיות חדשות. כמובן שאנחנו נעדכן גם את הוועדה כשזה יסתיים.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד)
¶
אני רוצה לדבר על משהו שלא נוגע מאוד לסיבה שלשמה התכנסנו פה, אבל חשוב לי נורא לומר את זה, כחברת כנסת בוועדת הבריאות: התפיסה האולטרה-ליברלית שלי היא לא רק להוריד את כל הרגולציות, התקנות והקשיים הבירוקרטיים של אנשים שזקוקים לקנביס רפואי, וגם לא רק אי-הפללה; התפיסה שלי היא לגליזציה על מלא.
לצד זאת, חשוב לי מאוד לומר דברים שלמדתי בשנה האחרונה, ושלא נאמרים מספיק: כמישהי שעבדה עם חיילים פוסט-טראומטיים, לפני עבודתי כפוליטיקאית, וכאמא לילד עם בעיות רגשיות מורכבות מאוד – אני צללתי לתוך הנושא הזה.
במשך שנים, נלחמתי למען חיילים כדי שיוכלו לקבל את הקנביס הרפואי כמה שיותר מהר, עד שהנשים והילדים שלהם פנו אליי ואמרו לי, פחות או יותר, את מה שמנהל המחלקה הפסיכיאטרית במעייני הישועה אמר לי כשצללתי לתוך הנושא: "הקנביס הרפואי שמוענק לאנשים עם בעיות רגשיות מוביל אותם לפסיכוזות".
אני אצטט את מנהל מעייני הישועה, שאמר לי: "בגלל שמחלקים קנביס רפואי בכזו נדיבות לאנשים בפוסט-טראומה; בפוסט-טראומה מורכבת; עם בעיות חרדה; עם הפרעת אישיות גבולית – כל האנשים שמפלרטטים עם הצד הנוירוטי של התמודדות נפשית – עוברים לצד הפסיכוטי".
משפחות של גברים בפוסט-טראומה, ששירתו בצבא בגיל 20 ועדיין סוחבים את זה; שתלויים בקנביס הרפואי כמו אוויר לנשימה – הנשים שלהם באות ואומרות לי בסדר רץ – ממש אין-ספור: "תפסיקו לשחרר להם את הקנביס הרפואי. זה גומר אותם. זה נותן הקלה רגעית; הם הופכים לתלויים בזה; אבל זה מחדד להם - - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד)
¶
אני חוזרת ואומרת את מה שאמרתי בהתחלה: אני בעד לגליזציה. המשנה הליברלית שלי וחופש הפרט – עומדים בראש. אין פה סתירה. אני רק אומרת שצריכה להיות יותר מודעות, בקרב הקהילה הרפואית, להשלכות ההרסניות – לא על אנשים שמתמודדים עם בעיות פיזיות, כמו הבן של טלי, אלא על אנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות.
אני אסיים ואקנח בדברים הבאים: ישראל היא המדינה הכי נדיבה למתמודדי נפש בקנביס כסוג של ריפוי.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד)
¶
אני מעלה את זה שוב למודעות. דברו עם המשפחות של החבר'ה שלוקחים את זה, ותבינו את ההידרדרות. דברו עם מנהלי מחלקות, שאומרים שהם היו מובטלים אם לא היו נותנים כל כך הרבה קנביס לאנשים שצריך לתת להם טיפול אחר.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
תודה רבה, חברת הכנסת גלית דיסטל. חברת הכנסת קטי שטרית, ולאחריה מיכל וולדיגר. בבקשה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
אני אשמח שמישהו יסביר לי את תקנה 2, כי אני קוראת אותה פעם אחר פעם ולא מצליחה להבין. יש לך את הגורם המוסמך, את הרופא המטפל ואת הרופא המומחה. זה הפך להיות יותר מורכב ממה שזה היה מלכתחילה.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני מודה לך על הבקשה. פרצת לדלת פתוחה. בכל מקרה, התכוונו לתת ליועצת המשפטית להקריא ולהבהיר.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
את דעתי האישית לגבי הקנביס – כולם יודעים, אבל אני באמת רוצה להבין את התקנה, כי ציפיתי ורציתי שתעשו את התיקון, אבל התיקון הוא הרבה יותר מורכב ממה שזה היה מלכתחילה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
תודה רבה. אני חושבת שצריך להיענות לבקשה ולדחות את כניסתן של התקנות לתוקף בשלושה חודשים, לאור מה ששמענו. אני לא אכנס עכשיו לשיח האידיאולוגי, כמו שביקשת – למרות שכמה מחברותיי עשו זאת.
משרד הבריאות, אני רוצה לדעת
¶
משנת 2019 ועד 2020 – כמה רישיונות היו וכמה התקבלו? וכך – עד לשנה הזו. לפי הנתונים שיש לי, בשנת 2019 היו 30 אלף רישיונות, ועד סוף שנת 2022 – יש 132,000 בעלי רישיונות. כלומר, יש גדילה משמעותית במספר הרישיונות, לכן, אני לא כל כך מבינה את הצורך להעביר את זה מרישיון. הגדילה הזאת קיימת, ולכן, למה אנחנו מתכנסים פה היום? אני רוצה להבין: איזו גדילה הייתה משנה לשנה?
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
השאלה הבאה – בדיוק כמו שאמר חברי, חבר הכנסת ירון – היא לגבי החלוקה. ככל שהנתון של 132,000 הרישיונות נכון ל-2022, הוא נתון נכון - - -
היו"ר יונתן מישרקי
¶
סליחה, יש פה אנשי מקצוע. לא צריך להתערב ולנהל שיח בתוך הוועדה. היא שואלת שאלות, ויהיה מי שייתן תשובה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
איך החלוקה נראית בתוך ה-132,000? כמה מהם מקבלים בעקבות מחלה, וכשיכוך כאבים? כמה מהם מקבלים על רקע נפשי? אני לא אומרת, כרגע, שלא צריך לתת על רקע נפשי, אלא רק שואלת.
השאלה השלישית – יכול להיות שעוד אין לה פתרון, אבל אני רוצה לדעת, כי גם אני נמצאת בתוך הנושא הזה כבר 20 שנה; יש לי בן משפחה שהתחיל עם קנביס לא רפואי, והיום הוא נמצא בהוסטל כוללני לתחלואה כפולה. הוא לא מקרה בודד; הוא אחד מבין מקרים רבים כאלה שאני מכירה. אני רוצה לשאול את אנשי המקצוע שנמצאים פה: האם יש בעיה לתת קנביס, לצרכים רפואיים, לאנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות?
היו"ר יונתן מישרקי
¶
תודה רבה. אנא רשמו לפניכם את השאלות של חברת הכנסת. אני אתן לחבר הכנסת אושר שקלים את זכות הדיבור, ולאחר מכן נשמע את אנשי משרד הבריאות. בבקשה.
אושר שקלים (הליכוד)
¶
רציתי לשאול את הנציגה של משרד הבריאות לגבי הדחייה שאתם מבקשים כי לא הספקתם להתארגן: האם הדחייה היא חד-פעמית ופה זה נגמר? אחרת, בעוד שלושה חודשים תבואו ותגידו: "רגע, אנחנו לא מספיקים; לא נערכנו". על אחת כמה וכמה בתקופה הנוכחית, שבה אנשים נכנסו לטראומה וצריכים את זה קצת יותר.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני שאלתי את הקופה את השאלה הזו מקודם, ונציגיה אמרו לי שהם לא יכולים לדעת מה יהיה מצב המלחמה, וכמה קשב רפואי וטיפולים הם צריכים לתת בתקופה הזו. גם אני וגם אתה לא יודעים. אני לא עושה את העבודה של משרד הבריאות, כרגע, ולא מייצג אותם, אבל היות ושאלתי, וזו התשובה שניתנה לי – אני אומר לך כבר עכשיו: בהתאם להתפתחות המלחמתית.
גם אנחנו, כחברי כנסת וכוועדה, נצטרך לשקול, בינינו לבין עצמנו, האם להטיל עליהם דבר שהם לא יוכלו לעמוד בו. בסופו של דבר, אנחנו רוצים שהאזרח שזקוק לכך – יקבל את מה שמגיע לו בצורה הכי טובה. תודה רבה.
ד"ר טל לביא, אתה רוצה לענות לשאלות של חברת הכנסת מיכל וולדיגר?
ד"ר טל לביא
¶
כן. קודם כול, מבחינת מספר המטופלים וההתוויות של הטיפול בקנביס – זה מידע שמפורסם באתר של היחידה לקנביס רפואי, וכמובן שאפשר לראות את זה שם, גם חודשית וגם שנתית. אפשר לראות ולעשות כל ניתוח שתרצו.
מבחינת הטיפול הרפואי בהפרעות כאלה ואחרות – של דחק או של מחלות כאלה ואחרות – הכול נעשה בהתייעצות ובסמכות של רופא, תחת מרשם של רופא, כמו שטיפול רפואי צריך להיות. זה עניין של החלטה של הרופא המטפל. כמשרד הבריאות, אנחנו לא נכנסים לתוך טיפול רפואי; אנחנו רק מתוויים את ההתוויות הכלליות במסגרת הנהלים של הטיפול, ומעבר לכך – הרופא עושה טיפול רפואי בקנביס, כמו שהוא עושה בכל תרופה אחרת.
ד"ר טל לביא
¶
132,000 הוא המספר הכללי של המטופלים, כאשר בתוכו יש התוויות מסוגים שונים, ואפשר לראות את החלוקה הזו באתר.
גיל קיטאי
¶
אף אחד פה לא יגיד את המספרים כמו שצריך, אז אמרתי את האמת, כדי שפעם אחת – מישהו יגיד אותם.
גפן מלכי
¶
גפן מלכי מבריא בישראל. לפי משרד הבריאות, החלוקה היא: 16,000 לפסיכיאטריה; 75,000 לכאב, נכון לנובמבר; בקטגוריה "אחר" נכנסות הרבה מאוד קטגוריות שקצת קשה יותר לקטלג אותן, והיא עומדת על כמעט 25,000; כל השאר - - -
ניר יופטרו
¶
תלוי באיזה בית חולים, ומיהו הרופא. בסורוקה – אונקולוגים מקבלים על כאב. בתל השומר – אונקולוגים מקבלים על אונקולוגיה.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
יש למשרד הבריאות קצת נתונים? אם אין לכם ואתם לא ערוכים כרגע – אנחנו ניתן לכם את הזמן להיערך לזה, או שנבקש לקבל את התשובה לוועדה, אבל זו שאלה שאנחנו רוצים לקבל עליה תשובה.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני מסכים איתך, אבל היות וחברת הכנסת שואלת, ואנחנו מכבדים מאוד את חברי הוועדה – אנחנו ניכנס גם לזה, בכל זאת.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אם לא נערכתם ואתם צריכים את הזמן – תגידו לנו, אבל בסופו של דבר, נרצה לקבל את התשובה.
ד"ר טל לביא
¶
שאלו פה שאלה לגבי התוויות מסוג "אחר". התוויות מסוג "אחר" הן אותן ההתוויות שאין עליהן מספיק מידע רפואי כדי לאשר אותן באופן רשמי, אבל הן עדיין קיימות ורופאים מטפלים בהן.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
כשרופא נותן רישיון או מרשם, לא משנה באיזה מסלול – הוא לא יודע עבור מה הוא נותן? זאת אומרת, זה לא נכנס לתוך קטגוריה של התוויות?
ד"ר טל לביא
¶
זה לא נכנס לקטגוריה באופן רשמי, מכיוון שאין עדיין הוכחה מדעית שהקנביס עוזר לקטגוריה הזו, אבל עדיין יש טיפולים בסוג זה. למשל: אוטיזם וכל מיני בעיות מהסוג הזה, שלא נכנסו באופן רשמי.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
תודה רבה. היועצת המשפטית של הוועדה, אבקש שתקראי את נוסח התקנות, כפי שמתחייב, ולאחר מכן אנחנו נשמע את כולכם לפני ההצבעה. בבקשה.
נעה בן שבת
¶
טיוטת תקנות הסמים המסוכנים (תיקון), התשפ"ג-2023 (תיקון), התשפ"ד- 2023
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(א) ו-39 לפקודת הסמים המסוכנים, [נוסח חדש], התשל"ג- 1973, ולפי סעיף 17א לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, בהתייעצות עם שר המשפטים, בהתייעצות עם שר המשפטים, בהתייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל – לעניין תקנה 17א המתוקנת בתקנה 2, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 4
1.
בתקנות הסמים המסוכנים (תיקון), התשפ"ג–2023 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 4, בתקנה 11(ב) המובאת בה, אחרי "מוצר קנבוס יסופק" יבוא "למטופל".
מדובר פה בהבהרה על כך שהאספקה של מוצר קנבוס בבית מרקחת היא למטופל.
תיקון תקנה 5
2.
בתקנה 5 לתקנות העיקריות, בתקנה 17א המובאת בה, בפסקה (2), המילים "במסגרת הרפואה הפרטית או במסגרת עבודתו בבית חולים ציבורי כללי" – יימחקו.
זו תשובה לשאלתה של חברת הכנסת, שלא נמצאת, אבל גם פה יש הבהרה. אנחנו מדברים על הדרכים למתן מרשם, ומבהירים שכל גורם מוסמך יכול לתת מרשם לקנביס לאחר המלצה של רופא מומחה.
תיקון תקנה 8
3.
בתקנה 8 לתקנות העיקריות, במקום "תחילתן של תקנות אלה 180 ימים מיום פרסומן" יבוא "תחילתן של תקנות אלה ביום י"ט באדר ב' התשפ"ד (29 במרס 2024)".
זו הדחייה בשלושה חודשים שהתבקשה.
גיל קיטאי
¶
שלום. שמי גיל קיטאי, ואני יושב ראש עלה ירוק. א', לגבי הדחייה של המעבר ממרשמים לרישיונות – זו פיקציה אחת גדולה. בסוף, כשאני מקבל רישיון - -
גיל קיטאי
¶
- - זו פיקציה. אני מקבל, גם כך, 12 או שישה מרשמים ביחד עם הרישיון. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לא להביא לי את הרישיון. זאת אומרת, הכול כבר פיקציה. לקופת חולים כללית יש מוקד שנקרא "מוקד מור". הם כבר עושים את הכול שם. גם זה פיקציה. הם כבר יכולים להתחיל לטפל. זאת אומרת, הרבה מהדברים שנדונו פה הם סתם עניין של מי יטפל או במה יטפל, אבל הכול קיים; אפשר להתחיל לעבוד מחר בבוקר, ולעשות את המעבר להתוויות האלה ספציפית.
אחד מהדברים החשובים בתוך הכניסה לתקנות זה קו ראשון. זה אומר שעם קנביס – אני לא אהיה מחויב להשתמש בפנטניל, באוקסיקונטין, בליריקה, בטרמדקס, או בכל רעל אחר שנותנים לי, לפני שאני אקבל קנביס.
אני עברתי את זה בעצמי, ואני רואה את אותם הניצולים היום, שעוברים את אותו הסיוט. הם מקבלים את אותן התרופות שאני קיבלתי; הם נכנסים לדיכאון, כמו שאני נכנסתי; ויש להם מחשבות אובדניות, אקטיביות, כמו שהיו לי.
אבל אף אחד לא מתעורר פה. אתם חושבים שהדחייה הזו היא רלוונטית? זה סתם; זו פיקציה. כל מה שהיה פה, בדיון, הוא פיקציה אחת גדולה. אפשר לעבור למרשמים מחר בבוקר. עם כל מה שמשנים – לא מביאים לי את הרישיון. אל תביאו לי רישיון; תביאו לי מרשמים. תודה.
ד"ר עמיחי תמיר
¶
צוהריים טובים ותודה על זכות הדיבור. אני רוצה לעשות סדר לחברת הכנסת מיכל וולדיגר לגבי שימוש בקנביס רפואי לאנשים שמתמודדים עם מחלות המוח השונות ופוסט-טראומה. השימוש בקנביס רפואי מקל מאוד את התסמינים של מי שמתמודד עם פוסט-טראומה שמלווה ברעידות ובהבזקים בלבד. בשאר ההתוויות – סכיזופרניה, פסיכוזה, הפרעה דו-קוטבית – אנחנו מנועים מלאשר את הקנביס הרפואי.
לכן, בזמנו, כשהצעתי את המעבר הזה מרישיונות למרשמים, הטענה הייתה שצריך לקבל אישור מרופא מומחה – זה יכול להיות אונקולוג, מומחה לכאב או פסיכיאטר – כאשר רופא המשפחה מכיר היטב את התיק הרפואי ויכול לדעת למי מותר לאשר מרשם ולמי אסור.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אמרת שאתה לא מורשה לתת. השאלה היא: האם זה נכון או לא נכון לתת לאלה שהם לא פוסט-טראומטיים – שמתמודדים עם סכיזופרניה, או משהו כזה?
ד"ר עמיחי תמיר
¶
אני רוצה להתייחס, דווקא, לנושא של הדיון היום: לדחייה ולהשלכות. כיושב ראש ארגון הנכים, אני מקבל מידע על מה שקורה למפונים ולמטופלים שכבר אישרו להם. אין היום נגישות של קנביס באילת, שם יש הרבה מאוד אנשים; אין נגישות כלל, כי כל המהלך של רפורמת היק"ר – שהעלתה את המחירים ממחיר קבוע של 370 שקלים לאלפי שקלים – גרמה לכך שיש קושי בהשגת קנביס רפואי גם למי שצריך.
אני כל הזמן אומר שקנביס הוא לא סם מסוכן ברמה שתגרום נזק לאדם בריא. אם מישהו נפגע – ולא ברמה אקוטית, כמו מה שמתואר על ידי חברת הכנסת וולדיגר – הקנביס לא יגרום לנזק. לעומת זאת, אם אנחנו נמנע קנביס רפואי ממי שזקוק לו – הנזק הוא אדיר.
לכן, אני מציע
¶
א', שהוועדה תאמץ את העמדה הזו; ב', שהוועדה תמליץ להקל, ולגרום לכך שנגישות הקנביס הרפואי תהיה הרבה יותר משמעותית, כך מי שנזקק – באמת יקבל. מקסימום – הוא יהיה יותר קצת שמח, יצחק וייהנה.
אגב, אני לא מקבל קנביס רפואי, למרות שהייתי יכול לקבל בקלות, מבחינת האישורים, כי אין לי אפשרות לשלם כ-3,000 שקלים על מנת להתמודד עם הכאב; אני עושה את זה בדרכים אחרות. תודה רבה.
ניר יופטרו
¶
כן. זה מדם לבי. אני מטופל בקנביס, וגם יושב ראש עמותת ליגלייז. אני מלווה את הוועדות כבר כמה שנים. אנחנו בזמן מלחמה; את מה שאפשר לתת – תנו. שמשרד הבריאות יתיר לרופאים – במסלולים הקיימים כרגע, לפחות – לתת את הקטגוריות של T1/C20 – ה-CBD Rich. אין פה פסיכו-אקטיביות, סכנה לפסיכוזה, או את כל הדברים שטוענים שקנביס יכול לעשות.
ניר יופטרו
¶
שעדיין מקשים, ומחייבים חולי פוסט-טראומה לקבל תרופות מרשם לפני. תנו CBD עכשיו. הרי, גם כך יש ועדה שדנה בשחרור ה-CBD קבל עם ועדה.
ניר יופטרו
¶
אני מתחנן על חיי חבריי, שמאושפזים בכפייה בבתי חולים פסיכיאטרים. בקשר לנתונים שהועלו פה – אוטיזם זו הפרעה - - -
היו"ר יונתן מישרקי
¶
לא הבאנו את אנשי המקצוע כדי שייתנו מענה לשאלות האלה, כי התכוננו לדיון שקשור לדחיית מועדים, אבל אני מודה לך. הדברים נכנסו לפרוטוקול, וייתכן שאנחנו גם נעשה דיון.
ניר יופטרו
¶
עוד משפט לגבי הנתונים והמספרים שהוצגו פה: החולים האונקולוגיים בבית החולים סורוקה רשומים על התוויות כאב. הם מקבלים את המרשמים שלהם במדיניות מרפאת הכאב בסורוקה, ולא דרך המערך האונקולוגי בסורוקה. בתל השומר ובאיכילוב – הם מקבלים דרך המערך האונקולוגי. אוטיזם זו התוויה בפני עצמה; "אחר" זה פיברומיאלגיה, אנדומטריוזיס, ומחלות קשות וחמורות שזה עוזר בהן, ואתם עדיין לא נותנים לנו ולא משחררים את זה כהתוויות.
אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים בניסוי משנת 2008. כך נתנו לנו את הרישיונות – כחתימה על ניסוי. משרד הבריאות לא אסף נתונים, והיום הם באים ואומרים שזה לא עוזר ושזה יכול להזיק, ונותנים לנו את תרופות המרשם לפני.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
ניר, הדברים שאתה מעלה הם דברים חשובים מאוד, ואנחנו מבינים את הסבל שעוברים אלה שמטופלים בתרופות האלה, אבל זהו לא נושא הדיון כרגע. יתכן ואנחנו נעשה דיון ספציפי, כדי להביא את אנשי המקצוע לטובת העניין הזה. תודה רבה לך על הדברים. הסתדרות הרוקחים בישראל, אמיר ניצן, אתה רוצה להוסיף משהו בהקשר לכך?
אמיר ניצן
¶
אין לנו הערות בהתייחס לדחייה. יש פה התארגנות; המעבר מרישיונות למרשמים מחייבת גם את התאמת מערכות המידע, וזהו תהליך שלוקח זמן. היום יש מערכת מידע אחת, וברגע שיעברו למרשמים – יצטרכו לעבוד עם יותר ממערכת מידע אחת, וזהו פרק הזמן שנדרש גם לבתי התוכנה על מנת להתארגן.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
תודה. אני מוכרח לומר לך שציפיתי שיהיו פה יותר נציגים של קופות החולים. למרות שהם דיברו איתי מראש והסבירו לי את החשיבות ואת הקושי שיש להם – ציפיתי שהם יסבירו גם לחברי הוועדה, וצר לי על כך שהם לא פה.
סיגל קשת
¶
ברשותך, יושב ראש הוועדה, אני רוצה להסביר משהו על ההבדל שבין מרשם לבין מה שקורה היום, שנקרא מרשם – שזו, בעצם, תעודת ניפוק או מסירה, או משהו כזה. אני אסביר איפה הקושי של קופות החולים: היום, כשאנחנו רוצים לעשות מרשם לקנביס, אנחנו צריכים לעשות מק"ט, שנקרא "מק"ט גנרי", לכל אחת מצורות הניפוק המותרות והרכב הניפוק – T20/C4, למשל – ולשים מאחוריו את כל התכשירים שבאים תחת ה- T20/C4. יש הרבה.
לרוקחים גם יש סמכויות החלפה בבית המרקחת. נכון להיום, אם היית ניגש לבית המרקחת עם מרשם שכתוב עליו T20-C4 – הרוקח גם יכול היה לתת לך T15/C3. זה היה חלק מהסמכויות שלו, וזה לא נקבע בתקנות, אלא בנהלים של משרד הבריאות. כשדיברנו על מרשמים, שאלנו: "האם סמכויות הרוקח ישארו?".
הם נדרשו לעשות על זה דיון, וזה לקח זמן. הגיעו למסקנה – ואני לא אפרט אותה כעת – שהרוקח כבר לא ישדר את המרשם למשרד הבריאות; הוא צריך להסתמך על האפיון שעשתה קופת החולים. עם זאת, לא הכול סגור בקופת החולים ובמשרד הבריאות, ובשביל לעשות אפיון עסקי – הוא צריך לדעת, קודם כול, מה מותר ומה אסור לו לעשות מבחינת הרגולציה. היו על זה דיונים חשובים מאוד, ועכשיו זה כבר סגור. זה דבר אחד.
דבר שני, היום, בקופות החולים, אם אתה מנפק את זה כמו מרשם – זה צריך להירשם בתיק המבוטח והכול; זה צריך להיות דרך מערכת אחרת. היום, כשמטופל רוכש קנביס בבית מרקחת, עם מרשם מסוים של רישיון – זה לא נרשם בקופת החולים; זה נרשם רק במשרד הבריאות.
משרד הבריאות אמר
¶
אתם לוקחים אליכם 15% מהמטופלים – ואלה רוב התוויות – ויש לכם את החובה לנהל את הטיפול בהם, ואת הרישום ברשומה; כשהוא הולך לבית מרקחת וקונה – גם זה צריך להופיע בתיק הרפואי שלו כדו"ח צריכת תרופות.
יש שלוש חברות תוכנה
¶
סופר-פארם, מיקרוסופט וירפא. כל אחת מהן עובדת עם קופות חולים אחרות ועם ארגונים אחרים, ואין להן את אותו האפיון של מה קורה; של מה מותר להחליף; של מה אסור להחליף; של איך רושמים את זה; ושל מה רושמים. כל קופת חולים הייתה צריכה לעשות עבודה מול חברת התוכנה שנותנת לה את השירות. אצלנו, למשל, זו ירפא.
מה שמשרד הבריאות עשה, בחוכמה רבה – אני רוצה להחמיא לכם וליק"ר – זה לומר: זה נכון שכל אחד עובד מול מישהו אחר, אבל הבעיות העקרוניות הגדולות – מה זה מק"ט מרכז? אילו דברים יש מאחוריהם? איך מנהלים קטלוג רפואי? איך מורידים לרופא? איך רושמים בבית המרקחת? – הן בעיות שמשותפות לכולם.
לכן, כדי שנלמד האחד מהשני – מזה כמעט חודשיים, עוד מלפני המלחמה, אנחנו מקיימים ישיבות סדורות, בכל יום שלישי בשעה 15:00, יחד עם כל קופות החולים, וגם חברות התוכנה הגיעו בפגישה האחרונה. כל אחד עובד על האתגרים שלו, אבל זה לא דומה.
כמו שגיל אמר, אם אתה לוקח את המרשם שיש לך ביד – שאתה קורא לו מרשם, אבל זו תעודת ניפוק – ואתה הולך איתו לבית מרקחת – זה לא אומר שום דבר לקופת החולים. אנחנו מדברים על מרשם; זה עולם שונה לחלוטין מתעודת ניפוק. זה נראה דומה, אבל זה לא דומה בכלום – לא ביכולת של הרופא להוציא את זה מהמחשב שלו; לא ביכולת של התוכנה לקלוט את זה ולהעביר את המידע לקופות חולים. על זה – עובדים עכשיו.
גיל קיטאי
¶
אני רק רוצה להעיר: בסוף, אם אתם לא עוברים לנוהל החדש – מדובר בכסף: 1,000, 2,000 או 3,000 שקלים רק כדי להוציא את הרישיון. אפשר להמשיך לעבוד עם היק"ר, כמו שעבדנו עד היום, ולתת לאותם הרופאים לעשות את אותו הדבר, אבל לפחות תורידו את הסכומים מהאנשים. תעשו משהו. למה אני צריך לדחות את הכסף בגלל הטכנולוגיה? תורידו את הכסף.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אתה לא יכול להגיד: "חלק – אני מקבל, וחלק – לא". אני אסביר לך משהו אחד: הרצון שלנו הוא להקל על המטופלים. אנחנו לא רוצים לסבך אותם או להעמיס עליהם. חלק ממטרת הרפורמה היא "להקליל" את השיטה.
אנחנו יושבים מול הקופות ומול משרד הבריאות, ומבינים שהמלחמה שיבשה את הסדרים ואת ההתנהלות של המדינה כולה. יש פה קושי שהוא קושי טכני.
גיל קיטאי
¶
במקרה, אני טכנולוג; במקרה, אני איש של API. אני יודע איך לבנות את המערכות האלה. ב-Subtext – הם התחילו רק לפני פחות מחודשיים.
ירון עמוס לוי (יש עתיד)
¶
כבוד היושב-ראש, רק שאלה: אתם, בוועדה, לא באתם מהבית כשאתם יודעים מה תהיה התשובה שלנו. אם הוועדה מקבלת עכשיו החלטה שלא לדחות – מה קורה בפועל? אני אשמח לקבל תשובה, כי בסופו של דבר, אנחנו כאן לא כדי לייצג את קופות החולים, אלא את האנשים שזקוקים.
חן רביב
¶
כמו שאמרתי, מה שיקרה זה שב-29 בדצמבר, האנשים המטופלים בהתוויות שנכנסו לתוך הרפורמה – ישארו בין הכיסאות.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
יסופקו להם התרופות, או שלא? האם, בסופו של דבר, המטופל יקבל, בעקבות כניסת התקנות לתוקף, או שלא?
חן רביב
¶
אם הן יכנסו לפני הזמן – הוא יהיה בבעיה. בעקבות המלחמה, נתנו הארכה מינהלית, של שלושה חודשים, לכל הרישיונות של כל המטופלים, באופן גורף – אבל אלה שלושה חודשים מה-07 באוקטובר. הם יפלו בין הכיסאות.
ירון עמוס לוי (יש עתיד)
¶
אז אולי נכון להאריך את התוקף בעוד שלושה חודשים, בזמן שקופות החולים מתארגנות? לא רק קופות החולים נמצאות במלחמה, אלא כל - - -
חן רביב
¶
בגלל זה אנחנו מבקשים לדחות את כניסת הרפורמה לתוקף, והם יקבלו טיפול כמו שהם מקבלים היום – הם יקבלו רישיון.
קריאה
¶
אני מצטער. הוא ימשיך ללכת לרופא פרטי ולקבל טיפול אצל רופא פרטי; לא בקופת חולים. הוא לא ישאר בלי תרופות.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני לא רוצה לנהל פה שיח בין הגורמים. אני יכול לסכם את התשובה שלך במילה אחת, ותגידי לי אם אני טועה: אם הרפורמה תיכנס לתוקף לפני הזמן – זאת אומרת, עכשיו – המטופלים לא יוכלו לקבל את המרשמים, כי יש מגבלות טכנולוגיות ומגבלות אחרות.
גפן מלכי
¶
אבל הרישיונות הקיימים – יבוטלו? אדם נוירולוגי, למשל – בהתוויה שהיא לא כאב ו-PTSD – שרוצה להמשיך להישאר ברישיונות – יכול?
היו"ר יונתן מישרקי
¶
למה הוראת שעה? אם אתה דוחה את כניסת התוקף – אתה נכנס ממילא. יש מישהו, בצד ימין של השולחן, שרוצה להגיד משהו? בבקשה.
גפן מלכי
¶
קודם כול, התאריך הוא תאריך שנקבע על ידי משרד הבריאות, שאמרו: "בואו נשים 90 יום וזהו", או שזה תאריך ששותף עם קופות החולים, שאמרו: "אנחנו מוכנים"? גם אני מתכנת; אני באתי מהעולם הזה. אני יודע מה זה לבנות מערכת בסדר גודל כזה, ועד כמה זה מורכב. אם הם התחילו וסגרו את האפיון רק לפני חודשיים – אין סיכוי שהם יצליחו לסיים את המערכת הזו בשלושה חודשים או בארבעה חודשים, אם מחשבים גם את התאריך של עכשיו. לכן, שישימו תאריך אחיד, ושיגידו: "חברים, בתאריך הזה והזה – אנחנו עולים לאוויר, ויהי מה".
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני מקבל את מה שאתה אומר, אבל בשביל לקבל כזה דבר – אנחנו צריכים לקיים ישיבה, ולשמוע מהי ההיערכות הנדרשת מהם.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
שמעתי. אנחנו צריכים לערוך דיון פנימי שלנו, שבו יתנו תאריך. בכל מקרה, אנחנו מבינים שכרגע – לא. אנחנו מבינים שצריך את התקנות האלה, כמו שהן מונחות פה. אני מסכים איתך בהקשר הזה: צריך לקיים דיון שמאחד את כולם סביב תאריך ספציפי, ייעודי, שאותו אנחנו נוכל לקבוע.
גפן מלכי
¶
דבר שני, לגבי הפוסט-טראומה ולגבי הדברים של גלית דיסטל, שהייתה פה: הרבה מבתי החולים הפסיכיאטריים בשנים האחרונות – וזה משהו ידוע; מי שמכיר חולים שאושפזו וחולים של פוסט-טראומה יעיד – נתנו הרבה מאוד תרופות ביחד, והחליפו הרבה מאוד סוגי תרופות. אין דרך אחידה לאבחן מהי הסיבה שגרמה להתקפים.
חברת הכנסת מיכל, בצורה פשוטה מאוד: ברגע שיש כל התווית נגד – סכיזופרניה, או כל דבר שגורם לאיזה שהם התקפים כתוצאה משימוש בקנביס – הפסיכיאטר צריך לאשר את השימוש בקנביס, והוא תמיד לא מאשר. כלומר, לא יהיה מצב שבו בן אדם אובחן עם סכיזופרניה וקיבל רישיון לקנביס רפואי. זה לא קורה. בדרך כלל, אלה אנשים שהלכו על דעת עצמם, קנו קנביס בשוק השחור, ולא נזהרו או שלא הקשיבו להנחיות.
נושא שלישי ואחרון
¶
חשוב מאוד להגיד שהיום, אין הדרכה בכלל – לא לרופאים ולא בקופות החולים. היום, כשאני רוצה לחדש את הרישיון, אם אני פונה לרופא המשפחה בקופת החולים, ומבקש ממנו: "בבקשה, תן לי המלצה לחידוש הרישיון שלי" – הוא לא נותן. הוא אומר לי: "אני לא יכול, כי הנחו אותי, בקופת חולים, שלא לתת המלצה לחידוש רישיון". לכן, אני צריך לקבוע תור לרופא מומחה - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
כבוד יושב הראש, אני יכולה להשיב לו, אבל אני חייבת ללכת לוועדת הפנים. האם יש הצבעה?
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
הנקודה שלי נוגעת לגוף העניין, ולא לתקנות. אני שמה סימן שאלה, לא לגבי אלה שכבר מאובחנים; אני חוששת מכך שסכיזופרניה היא מחלה גנטית, בחלקה, ואז ברגע שאתה לוקח קנביס – זה יצוף לך. אני לא אומרת אם כן או לא; אני רק שמה את זה על השולחן. כשנקיים דיון – נדבר על זה. חבל לי לפתוח את זה עכשיו.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
תודה רבה. חברים, אני עובר להצבעה. מי בעד אישור התקנות כפי שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה? שלושה.
הצבעה
אושר.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אושר פה אחד. תודה רבה לכולם. אני רשמתי לעצמי, כמובן, את המסקנות בעקבות הדיון הזה, ונקיים בקרוב דיון המשך, בלי נדר. תודה רבה לכולם, הדיון הסתיים. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:34.
