פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
04/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 111
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"א בכסלו התשפ"ד (04 בדצמבר 2023), שעה 10:30

סטטוס התמודדות עסקים של עולים חדשים במלחמת 'חרבות ברזל'

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
ולדימיר בליאק
טטיאנה מזרסקי

יבגני סובה

אירוס הומינר - מנהלת אגף א' יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

אריק אוזן - מנהל תחום בכיר תקציבים, משרד העלייה והקליטה

אוריה סבג - רו"ח, ראש תחום גביה בחשכ"ל, משרד האוצר

ד"ר אילה אליהו - רכזת מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יהודה לייב פיינברג - מנהל אגף תקציבים, הסוכנות היהודית

נעמה אור - מנכ"לית "Spark-IL", הסוכנות היהודית

אנה משה - עו"ד, הנהלה, איגוד לשכות המסחר

איילון בנימין - אחראי תחום הסברה, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

דניאל לוין - יו"ר ועד העמותה לשילוב כלכלי

סופיה טופולב לוז - חברת העמותה לשילוב כלכלי, ונציגת "Start-Up Nation Central"

עדינה זקס - יועצת תעסוקה בכירה, ארגון "נפש בנפש"

שמעון כצנלסון - סגן ראש עיריית אשדוד

ילינה מנגטדיאך - עו"ד, מייצגת בעלי עסקים

רפאל שמריהו - יועץ לעסקים, עולה חדש

איגור שלנסקי - מנהל גלריה, עולה חדש

ד"ר מרינה פליאמר - מנהלת גלריה, עולה חדשה

דוד פלג - יועץ אסטרטגי, עולה חדש

אלכסנדר וודובוז - יועץ משכנתאות ופיננסים, עולה חדש

ארטיום מנילוב - מנכ"ל "עתיד מוניציפלי בע"מ", עולה חדש

אלכסי צבטקוב - בעל בית הארחה, עולה חדש

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל איגוד מורים עולים

אסתר בוכשטב - מטה משפחות החטופים והנעדרים

אודי גורן - מטה משפחות החטופים והנעדרים

אליזבתה (ליזה) פדוטוב - בעלת עסק, עולה חדשה

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות



סטטוס התמודדות עסקים של עולים חדשים במלחמת 'חרבות ברזל'

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-4 בדצמבר 2023, כ"א בכסלו תשפ"ד. הנושא הוא התמודדות העסקים של עולים חדשים במלחמת "חרבות ברזל". הבוקר הזה נפתח עם בשורה על שלושה חיילים שנפלו בקרב: רס"ם במיל' נריה שאער, בן 36, מיבנה; רס"ל במיל' בן זוסמן, בן 22, מירושלים; וסמל בנימין יהושע נידהם, בן 19, מזכרון יעקב. הם נפלו אתמול בקרב בצפון רצועת עזה. יהי זכרם ברוך. אנחנו, לצערי, ממשיכים לנהל את ישיבות הכנסת בצל המלחמה, וגם בצל החטופים שעדיין נמצאים ברצועת עזה. אנחנו כולנו שמחנו להוריד מהקיר פה את חלק מהתמונות של החטופים שחזרו, אבל עדיין הקיר מלא והלב ריק בגלל כל אלה שעדיין נמצאים שם, ואנחנו לא יודעים עליהם, ולא נתנו ל"צלב האדום" לבקר אותם כפי שהבטיחו, ולא נתנו ל"צלב האדום" להעביר תרופות למי שצריך. ואני מאחל שבמהרה נראה אותם חוזרים חזרה. לפני שנפתח את הדיון, נמצאים איתו משפחות החטופים. אסתר ואודי, בבקשה.

אני אתחיל. צוהריים טובים. אני קודם כול רוצה להתחיל בזה שאנחנו לא רוצים להיות בצל הדברים, אנחנו רוצים להיות במרכז הדברים. כי אנחנו חושבים שהמשימה הראשונה של כולם, של כולם במדינה הזאת, ואנחנו רוצים גם בעולם – תהיה החזרת החטופים. אנחנו לא רוצים להיות בצל, אנחנו רוצים להיות במרכז. אני אסתר, אמא של יגב בוכשטב. יגב הוא בן 34. הוא נחטף מביתו בקיבוץ נירים. אנחנו חברי קיבוץ נירים. אנחנו מה-7 באוקטובר בקצת מעל שש וחצי בבוקר, אנחנו בתוך הסיפור הזה. אנחנו כל היום עסוקים בנושא החזרת החטופים. וכמובן, כל הנושא הזה גם מלווה בהלוויות ושבעה, וכל העולם שלנו השתבש. אבל כרגע אנחנו רוצים לדבר על החטופים כי אני חושבת שזו המשימה הראשונה במעלה של כולם.

אנחנו מבינים, עם חזרת החטופים שהתחילו לחזור שבוע שעבר, שהמצב שם הוא בכי רע. אני חייבת להגיד שעד שהם לא חזרו ולא שמעתי את הסיפורים ממקור ראשון עוד הייתה לי איזו אשליה ששומרים עליהם. אבל מהרגע שהתחילו החטופים לדבר, אנחנו מבינים שהמצב שם מאוד רע. אין שם טיפול בריאותי, אין שם שוב תשובות נכונות לאנשים שנמצאים. נכון, הם גברים צעירים, הבן שלי הוא גבר צעיר, אבל המצב הבריאותי ממש לא טוב שם. ואני מבקשת שהמשימה של החזרת החטופים תהיה הראשונה במעלה. להחזיר את כל החטופים. אני יודעת שהמשימות הביטחוניות הן מאוד חשובות. אני גרה בעוטף עזה 40 שנה. אני מכירה את הסיפור הבטחוני, אני יודעת אותו, אני חיה אותו יום-יום. אני רוצה לחזור לעוטף, לקיבוץ נירים, לבית שלי. אבל אני אומר שאנחנו נחכה, שאחרי שיחזרו החטופים, יטפלו בכל נושא מיטוט החמאס, וכל מה שצריך לעשות כדי שנוכל לחזור לבתים שלנו. אבל המשימה הראשונה היא להחזיר את החטופים. תודה.

תודה. רק אני אציין שציינתי שאנחנו מתנהלים בצל המלחמה. אודי, בבקשה.

תודה, חבר הכנסת פורר, שאתה דואג לפתוח את הוועדה בציון החטופים. לצערנו, אנחנו פה מידי שבוע כדי לוודא באמת שעם החזרה לשגרה, שהיא קורת, אין ברירה, החיים חייבים להתנהל, נזכור כולם שבאמת החיים עבור הרבה מאוד אנשים פשוט נעצרו באחת ב-7 באוקטובר. אין לנו שגרה, אין לנו יום, אין לנו לילה. אנחנו לא נחזור לשגרה. והימים הנוכחים, שהם ימים של תקציב, הם ימים של ועדות, הם ימים של טיפול בהמון דברים שוטפים – אנחנו פה כדי להזכיר ולזעוק שאנחנו לא נוכל לחזור לשגרה, לא תהיה שגרה. פשוט לא יהיה, אם אנחנו לא נטפל קודם כול בדבר הזה. אני לא אחזור על דבריה של אסתר, שאמרה את הדברים נכוחה.

סליחה, לא הצגתי את עצמי, אני אודי גורן, אני בן דוד של טל חיימי, שנמצא עדיין על הקיר. הוא נחטף מביתו בניר יצחק ב-7 באוקטובר. ואני רוצה לומר כמה דברים שהם ממש אופרטיביים. יש איתנו פה אנשים שמגיעים מארגונים בינלאומיים. חלק מהמצוקה האדירה שאנחנו חווים היא שבהסכם שהרגע הסתיים, ה"צלב האדום" היה אמור לבקר את המשפחות שלנו. לפחות, לפחות היינו יודעים באיזושהי רמת וודאות למה אנחנו מחכים. אנחנו מחגים לגופה? אנחנו מחכים לאדם במצב קשה? או שאנחנו באמת לאדם שיחזור לחיים? זה לא קרה.

יש פה כמה ארגונים בינלאומיים עם כוח, עם השפעה בממשל האמריקאי. "נפש בנפש", הסוכנות היהודית – אני מבקש מכם, תהדהדו את הקול הזה. אני מבקש מכם, תשתמשו בקשרים שלכם, תשתמשו בהשפעה שלכם. ה"צלב האדום" עובד עם 25% מתקציבו שממומן על ידי הממשל האמריקאי. אין שום סיבה שהממשל האמריקאי לא יגיד "רבותיי, סיימתם לתת לנו תירוצים. Do your job (תעשו את העבודה שלכם). בשביל זה אתם מקבלים מאיתנו כסף". אני מבקש מכם, תעשו את זה. דברו בשמנו, תהדהדו את זה בדרגים הכי גבוהים בארצות הברית.

הוועדה הזאת הביאה לפה עולים חדשים. אני רוצה לדבר על רמת המאקרו, לא רק על הנושאים, והנושאים שמדוברים פה הם חשובים ובוודאי שחייבים להיות מדוברים. העולים החדשים שעלו למדינת ישראל, אין לי ספק שאחת לפחות משתי הסיבות החשובות היו הציונות. הציונות. העובדה שמדינת ישראל היא הבית לכל היהודים. ואני אוסיף – בית בטוח, ואני אוסיף – משגשג. חלק מהמטרה של הציונות היא להגן על כל היהודים באשר הם חיים פה. אוכזבנו, הופקרנו ב-7 באוקטובר. זה הזמן לתקן. האנשים שעכשיו יביאו לפה את תלונותיהם ואת הקשיים שלהם, אנחנו חייבים להם לפחות שידעו שהם באו לפה כי בטוח יותר מלהיות בכל מקום אחר בעולם. חובת ההוכחה היא על ממשלת ישראל. ואנחנו זקוקים לכם, חברי הכנסת, שתזכירו להם. תזכירו להם כל יום. זה לא מספיק שהם אומרים. כי כל עוד בן דוד שלי נמצא חודשיים במרתפי חמאס, הם עדיין לא מבצעים את המשימה שהוטלה עליהם.

דבר אחרון שאני אומר, וזה גם על רמת המאקרו. אני לא צריך לספר לכם מה עובר על המשפחות מאז שחודשה הלחימה. שביב התקווה שניתן לנו, שניתן יהיה להאריך את המתווה הזה, שיהיה ניתן להביא עוד אנשים הביתה – נלקח מאיתנו באחת. מספרים לנו שאין דרך אחרת. אין דרך אחרת לגרום לסינוואר לחזור לשולחן המשא-ומתן. ואני אומר לכם, כציוני, כאדם שמאמין שהמדינה הזאת עשתה דברים שבלתי-אפשרי לתפוס ב-75 שנה. תוך פחות מעשור נהיינו מדינה גרעינית כנגד כל העולם. אנחנו בחוד החנית, בחוד הטכנולוגיה, ברפואה. אתם יודעים מה באמת-באמת קשה לעשות? מחשוב קוונטי. ואנחנו בחזית. אתם יודעים מה מאוד-מאוד קשה לעשות? למצוא מחלה לפתרון הסרטן. את זה מאוד-מאוד קשה לעשות. לשלוח חללית לחלל – עשינו את זה. אתם מספרים לי שאתם לא יכולים למצוא שום פתרון מלבד פעולה צבאית? זה נשמע למישהו הגיוני שמיטב המוחות אומרים לנו שמאות אנשים עובדים על זה. השב"כ, המוסד, אנשים מכל העולם. מיטב המוחות לא מסוגלים לחשוב על פתרון אחד שהוא לא צבאי? אני מסרב להאמין לזה.

מסרב להאמין שהרוח הציונית, שמיטב המוחות שנמצאים פה במדינה הזאת, חזית ההיי-טק. יש את עמק הסיליקון במדינה הכי חכמה, הכי מתקדמת, הכי עשירה בעולם, ומייד אחריה ישראל. אף אחד לא מסוגל להביא אף פתרון שלא מסכן את בן דוד שלי? אני לא מאמין. הנה, אני אומר פה. אני לא מאמין שאי אפשר לעשות את זה. אני מבקש מכם, תעזרו לנו לקרוא את הקריאה הזאת. אנחנו לא חמאס. לנו אכפת מהחטופים שלנו, לנו אכפת מהאזרחים שלנו, ואנחנו צריכים להוכיח את זה. בינתיים 130 איש עדיין לא קיבלו את ההוכחה הזאת. 137. תודה. באמת כל אחד ראוי שיזכירו אותו. ואם היינו צריכים איזושהי תזכורת בשבוע האחרון – חזרו לנו 7 גופות. 7 אנשים ירדו ממצבת החטופים. כל רגע קובע. תודה על הבמה הזאת, חבר הכנסת פורר.

תודה רבה. אני חייב להגיד שהמחויבות של כל חברי הכנסת היא מלאה. אני אציין שאני זימנתי בשבוע שעבר את נציגת ה"צלב האדום" אליי לשיחה כדי להבהיר לה עד כמה הציפייה שלנו מהם היא לפעילות אחרת. אבל אני באמת, אין דבר שישמח אותי יותר מלהוריד את התמונות מהקיר כאן כי אנשים חזרו בחיים הבייתה למשפחתם. תודה רבה.

תודה. אנחנו, ברשותכם, נצא. יש לנו עוד ועדות שאנחנו רוצים להדהד בהן את המסר. לא מתוך חוסר כבוד, כמובן. תודה על הבמה.

תודה. מכאן אנחנו נעבור לדיון עצמו, שעוסק בהתמודדות של העולים החדשים העצמאיים, בעלי העסקים, במלחמת "חרבות ברזל". בתוך כך אני כן אשים דגש על הקרן להלוואות לבעלי עסקים, שפעלה עד 2019 והפסיקה לפעול, ועל החשיבות לחדש אותה. זו דרישה שעלתה גם בוועדה הזאת וגם עלתה בוועדת הכלכלה בדיון שקיימנו שבוע שעבר. רק צריך להבין שזו קרן שפעלה במשך כ-40 שנה במשרד העלייה והקליטה, משנת 1980 עד 2019. היא סייעה לעשרות אלפי עסקים, יצרה אלפי מקומות עבודה לעולים חדשים. רמת ההחזר הייתה גבוהה מאוד, אפילו גבוהה יותר מהחזר בקרנות דומות שנוגעות באוכלוסייה הכללית. וגם שרידותה של העסקים הוכחה כשרידות גבוהה יותר, דווקא אולי משום המחויבות של העולים החדשים, וגם הליווי הצמוד שהם קיבלו מאותה הקרן. עד 2012 היא פעלה 100% מכספי מדינה, ומאז יולי 2013 ועד 2019 היא בעצם הייתה קרן ממונפת, שמשרד העלייה והקליטה העמיד 20% בטחונות מסך ההלוואות והבנקים השלימו את השאר. היא בעצם החליפה את הקרן התקציבית מתוך רצון להיות יעילים יותר.

הסיבה שזה הופסק היא כי למכרז לא הוגשו הצעות על ידי הבנקים החל מיוני 2019. כאן אני כן אגיד במאמר מוסגר, ואני אומר את זה למשרד העלייה והקליטה – אם המכרז נכשל אז עושים בדיקה ומייצרים משהו חדש. אבל אנחנו מיוני 2019, ואני אומר את זה בלי קשר ל"חרבות ברזל", עד כאן בעצם לא נמצאים עם פתרון.

זה גם היה רלוונטי בקורונה. מאוד רלוונטי.

בקורונה זה היה עוד יותר רלוונטי, ועכשיו אני חושב שיש מקום וצריך לחדש את זה. רק שתבינו, מבחינת מתן הלוואות לעסקים, שנתנו להם בעבר, מהנתונים שהוצגו בפניי, בחמש השנים האחרונות סך-הכול כ-8,500 עסקים קיבלו שירות מהקרן ברמות הסיוע האלה. זה לא מהקרן, הם קיבלו סיוע לגבי ייעוץ לעסקים. בדיון משותף שאנחנו קיימנו שבוע שעבר דיברנו על הקשיים שחווים בעלי העסקים העולים, בגלל שאין סיוע ייעודי וייחודי במשרדי הממשלה לטובתם. פנינו גם ליושב-ראש ועדת הכלכלה וגם אני לחשב הכללי ולשר העלייה והקליטה וגם ליושב-ראש הסוכנות היהודית, כדי לחדש את פעילות הקרן וגם לייצר קריטריון מיוחד בקרנות שקיימות לסוכנות היהודית, שיתנו עדיפות לעולים חדשים. מכאן אני רוצה לפתוח את הדיון, אני יודע שחבר הכנסת בליאק צריך לחזור לוועדת כספים, ואני ביקשתי ממנו שיבוא לדיון כי הוא מכיר את הקרן הזאת משני הצדדים של השולחן. גם מכאן וגם מהתקופה של לפני שהיה חבר כנסת. בבקשה, חבר הכנסת בליאק.

כן, תודה רבה. אני באמת חייב לחזור לדיון על התקציב בכספים. בעצם משנת 2009 עד היום שנכנסתי לכנסת בינואר 2021, ליוויתי מאות עולים בעלי עסקים בתחילת דרכם מטעם משרד העלייה והקליטה ועבדתי מול הקרן הממונפת. מהרגע שהקרן הפסיקה להתקיים, מתי זה היה? ביוני 2019? ביוני 2019 אנחנו הרגשנו את השינוי. הקרן הקיימת בערבות המדינה, בדרך כלל, ברוב המקרים, היא לא מתאימה לצרכים של עולים חדשים. היא לא מתאימה, ונתקלנו בזה פעם אחר פעם. כבר דיברנו על זה לפני מספר חודשים, ואני חושב שאין שום סיבה שלא יתגייסו פה גם המשרד וגם החשב הכללי ויצרו מחדש את הקרן הזאת. ודאי עכשיו כשיש לנו היקפים מאוד משמעותיים של עלייה בשנתיים האחרונות, ומתוכם לא מעט בעלי עסקים בתחילת דרכם בישראל. הם זקוקים לקרן הזאת היום. ודאי שהיום, בזמן הלחימה. ואין להם זמן. ויש להם קשיים מאוד משמעותיים. והגיע הזמן שזה יקרה.

ושוב, זה לא בשמיים. זה לא בשמיים. אפשר לעשות את זה. אפשר להוציא מכרז, אפשר לקצר את כל ההליכים ולהקים אותה. והגיע הזמן. ועוד משהו, אני חושב שהדבר הכי חשוב היום, מעבר למתווה הפיצויים שקיים היום, והוא מתווה בסך-הכול לא רע והוא גם מוארך גם לחודש דצמבר, הכי חשוב היום לבעלי עסקים עולים זה המעטפת. המעטפת של ייעוץ, המעטפת של ליווי, והמעטפת של מימון. וזה מה שאנחנו צריכים לעשות, ובזה אנחנו צריכים להתמקד. תודה רבה.

תודה. משרד הקליטה, תראו, לפני שאני אתן לכם אני חושב שאולי כדאי שנשמע את האנשים פה מסביב, כי אני ארצה שתתייחסו גם לדברים שהם אומרים. יש פה נציג של החשב הכללי? אני רוצה גם לשמוע את עמדתכם. כי אני יודע את עמדת משרד הקליטה, שהיו שמחים לחדש את הקרן הזאת, לפחות מהשיחות שלי איתם. אבל אני ארצה לדעת למה זה לא קורה. עורכת הדין אנה משה.

תודה רבה. קודם כול, רק הערה על מה שנאמר בתחילת הדיון. הלב שלנו באמת שבוי בעזה, אף אחד לא מתעלם מזה. דבר שני, שני דברים מאוד חשובים, ותכף ירחיבו. כשחבר הכנסת בליאק אומר ייעוץ, יש בזה עולם ומלואו. צריך להבין שלאנשים האלה אין היכרות עם מערכת הכלכלה הישראלית. קחו למשל את ה-IIA, אוקיי? רשות החדשנות. רשות החדשנות יצא עם תוכנית של עזרה לאוכלוסיית ההיי-טק וכולי. העולם החדשים לא מכירים. יש לנו פה נציגים של עשרות אלפים, ואני מדברת על עשרות אלפים של אנשים שקשורים להיי-טק, ביו-טק, רובוטיקה. מה שתרצו. כשאני אומרת להם "האם הסתכלתם על התוכניות של ה-IIA?" הם אומרים "אנחנו לא מכירים". פניתי לרשות החדשנות ואמרתי "חברים יקרים, בואו נעשה את אותו", הם עשו איזושהי ועידה כזאת בעברית והסבירו על התוכנית, אז אמרתי "בואו נעשה אותה באנגלית. לא צריך ברוסית, באנגלית. יש פה דוברי אנגלית". אמרו לי "אין שום בעיה" – חודש אני מחכה לתאריך בשביל לעשות זום לעולים חדשים רק בשביל לספר על התוכניות.

אם נכנסים לתוך התוכניות האלה רואים שיש שם "מאצ'ינג פאנדס" (גיוס כספים) שצריך לעשות וכולי. מהיכן עולה חדש שמגיע, והנה, מרינה תדבר על העסק שלה שעוסק ברובוטיקה ויכול לפתור הרבה מאוד בעיות של כוח אדם שאנחנו נדרשים לו כל כך בחקלאות וכולי – איך היא תמצא "מאצ'ינג פאנדס" אם לא תהיה פה קרן כמו שדיבר חבר הכנסת בליאק שתיתן הלוואה כמו שצריך ותיתן לה "סטראט". חברים, אין לנו מידע. אין לנו מידע. אין מידע נגיש לעולים החדשים על התוכניות באמת. אין להם את המערכת הכלכלית. הייעוץ שדובר פה עליו הוא היכולת להתקשר למישהו ולהגיד "תגיד, אני הבאתי איתי חברה עם פטנטים וידע באגרו-טק - למי אני פונה?". איך הם ידעו על מרכז חדשנות כנרת אם הם לא גדלו פה ולא עשו פה צבא ולא למדו פה?

ברור.

אוקיי? אז המעטפת הזאת של הייעוץ והמידע חסרה מאוד.

תודה רבה. ילינה מנגטדיאך, בבקשה. אנגלית? רוסית? חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי תעזור לנו.

(נושאת דברים בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי על ידי חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי)

בוקר טוב. תודה רבה, אני מודה על האפשרות לקחת חלק ולהשתתף בישיבה. אני מייצגת עולים חדשים בעלי עסקים מחברת "סקיי גרופ". לא הרבה עולים חדשים שרק מגיעים לארץ פותחים את העסקים, ואנחנו אוכלוסייה פגיעה, חלשה. פתחנו עסקים במספר כיוונים, וצימרים בצפון, ומועדון ילדים. התחום מאוד נפגע ואנחנו מאבדים את ההכנסות, וההוצאות עדיין גבוהות ברמה מאוד גבוהה. ואין עם מי לדבר על הורדת ההוצאות.

כמה קשה לכם לקבל מימון?

(נושאת דברים בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי על ידי חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי)

אספר מה עשינו ומה קיבלנו. מה עשינו כדי להציל את המצב – הגשנו בקשה לפיצויים, אבל העסק רשום על היישוב, שלא נכנס לתחום טריטוריאלי שבו מגיע לנו פיצויים. למשל, קיבלנו אישור ממשרד התיירות לקלוט את הפליטים, אבל הם בעצמם צריכים לחפש את הפליטים שיכניסו אותם. והאוכלוסייה שמגיעה לה פינוי מטעם המדינה, הם מעדיפים לקבל פיצויים בתור כסף ולא להתפנות למקום שמציעים להם. אז יש שתי תוכניות שסותרות אחת את השנייה. אני מציעה את הגישה הפרטנית לתחום התיירות, לבטל את ההצמדה לתחום הגיאוגרפי, כי רמת הגולן לא נכנסנו לאזור שמקבל פיצויים. גם להקל על השיטה של מתן פיצויים ולעשות אותה גמישה יותר. כי זה לא עובד עכשיו. תודה.

תודה רבה. אלכסי צבטקוב.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

שמי אלכסי צבטקוב, וגם לי יש עסק של מלון קטן.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

איפה העסק שלך?

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

זה בחולון. מלון קטן עם 12 חדרים. אז אני נמצא באותה סיטואציה. כל ההזמנות בוטלו ואני צריך להחזיר את הכסף, ופשוט אין לי כסף בכלל ברגע זה.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

כמה שנים העסק הזה קיים?

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

מינואר השנה.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

השנה?

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

כן. אני עולה חדש.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

ויש לך מימון מיוחד מהבנקים? או שזה פשוט יותר בשבילך לקבל מימון?

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

לא, זה לא קל. אני לא יכול לקבל פיצויים כי המלון שלי לא רשום במשרד התיירות עדיין, אז אני לא יכול לקבל פיצויים. וכדי להיכנס לרשימה של משרד התיירות אני צריך להוציא סכום של כ-200,000 שקלים.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

אתה מקבל עזרה ממשרד הקליטה?

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

לא. לא. כלום. פשוט כלום. אין עזרה. אני ניסיתי ליצור קשר עם מנהל הכספים, ופשוט אין שום עזרה במצב שלי. כי העסק שלי חדש, ואני לא יכול להראות את ההיסטוריה שלי. העסק שלי חדש אבל הוא היה מצליח. יש לי דירוג טוב באתר "booking", ותיירים אהבו את המלון שלי. וזה מצב מצער מאוד. תודה.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה. ד"ר מרינה פליאמר.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

היי, זאת אני. אני מרינה פליאמר, ואני עוסקת בתחום הרובוטיקה, שזה אומר שאני באה מתחום הכי מקופח, שזה דיפ-טק. יש מערכת כלכלית נהדרת עבור היי-טק. הבעיה היחידה היא בשילוב שלנו במערכת. יש מערכת לתמיכה בעולים חדשים שהם אומנים, דרך סבסוד או השתתפות בתערוכות. אבל עבורי, בשביל לפתח את המוצר, אני צריכה לא רק את המחשב אלא גם פלדה, פלסטיק, מכשירים וכולי. וזו הדוגמא לטכנולוגיה שממש יכולה לחולל מהפכה בחייהם של אנשים רבים.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות שקשורות לדיון שלנו. כמה שנים העסק שלך קיים?

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

כמובן. רשמנו את החברה באביב שעבר.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

האם קיבלת עזרה או ייעוץ ממשרד הקליטה?

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

כן. זה היה נהדר, היה לי ייעוץ למשך 12 שעות, שהיה נפלא אבל קצר. מה שאנחנו צריכים כאן, אנחנו הבאנו את הטכנולוגיה, כלומר, באחת העליות ב-2022 הבאנו טכנולוגיות, הצלחנו גם להביא הון ראשוני. מה שאנחנו צריכים עכשיו זה את החשיפה לשוק הישראלי, ואנחנו צריכים את החשיפה לשוק האירופי ושווקים אחרים. כי, אני בטוחה ב-100% שיש לנו מוצר נהדר, אבל אין לו מבקשים. ואנשים באמת במצב של התחלת עבודה עם "גוגל" או "Universal Robots", אבל לא עם חברות ההזנק החדשות הישראליות. מה שהיינו רוצים מהממשלה זה שיתוף פעולה ממשלתי-פרטי (שיתוף פעולה של הממשלה עם חברה במגזר הפרטי). למשל, סבסוד השתתפות במיצגים כאן בישראל ובגרמניה. זה לדוגמא. אנחנו רוצים קמפיין שיפרסם את המוצרים שלנו, אותנו, ואת ההשפעה שאנחנו יכולים לייצר על התעשייה הישראלית.

אנו רוצים שתהיה לנו שכירות מסובסדת בפארקים התעשייתיים, שתאפשר לנו להשתמש בציוד, במכונות. אנחנו רוצים להיחשף למקומות התעסוקה כאן, כי אני באמת רוצה ליצור חיבור ושותפויות.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

אני מבין. תודה.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

זה לא הכל.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

אז עוד משפט אחד.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

רק עוד כמה דברים. זה יהיה באמת נהדר מענקי שותפות עם חברות ההזנק והמוסדות האקדמיים לחברות שיכולות להיות הלקוחות שלנו. זה יהיה צעד נהדר עבורנו, להביא אותנו לשוק הישראלי.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

אוקיי, תודה רבה.

(חוזר לשפה העברית)

חברת הכנסת מזרסקי.

לפני שבוע, אדוני יושב-הראש, אני מאוד שמחתי כשראיתי שמפרסמת הודעה ברשתות ובאתרים בשפה הרוסית של רשות המיסים. "אתה בעל עסק? אתה חייב להכיר את מתווה הפיצויים. תיכנס לאתר ותמלא את הבקשה". אני נכנסתי. אני מייד מגיבה, גם כשהיה קמפיין כזה של משרד העבודה נכנסתי גם לקישור של המודעה הזו. אני מגיעה לאתר של רשות המיסים בשפה הרוסית. אמרתי לעצמי "טוב, יכול להיות שמילוי הבקשה הוא בעברית, אבל יתכן שיש מידע ברוסית", אז נכנסתי למעלה לתפריט ומחפשת שפה אחרת. אין שום מידע בשום שפה אחרת. בעברית בלבד. אבל מה? נפתח חלון שהדף עדיין בעבודה ובקרוב יהיה. אבל "בקרוב" – כבר עבר שבוע, ועדיין התרגום לשפות אחרות לא בוצע. זה בהמשך לדיונים שקיימנו שהמדינה עדיין לא מספקת מידע בשפות שמובנות לאוכלוסייה רבה, לעולים החדשים ממדינות שונות. זה דבר אחד.

הנושא השני שרציתי, מהניסיון שלי, במלחמה, בעת החירום, אנחנו חייבים עכשיו להיערך ולשתף פעולה עם כמה שיותר רשויות מקומיות. יש לשכות אזוריות של משרד העלייה והקליטה, וזה מעולה. יש גם מלווים בעיריות, המשכורת שלהם מסובסדת ב-90% על ידי משרד הקליטה. אבל בהרבה מקרים, המלווים האלה שעומדים ברשויות המקומיות לא מכירים את כל המידע. ועכשיו המידע מתחדש כל הזמן. ואנחנו, אם לא ניתן את הכלים ואת המידע למלווים שבפועל נמצאים במגע עם העולים, אנחנו לא נוכל באמת ללוות את העולים ולעטוף אותם ולחזק, במיוחד בעת החירום. אז אני חושבת שצריך לעשות ריענון ולחזק יותר את העובדים שעובדים במגע ישיר עם העולים החדשים, לתת יותר מידע גם ליועצי קליטה שעובדים בלשכות עצמן, ולהפעיל אותם יותר. כי מה שמחלחל מלמעלה זה מעולה, אבל איך זה מגיע לשטח? אנחנו לא רואים את זה. תודה.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את משרד הקליטה והחשב הכללי ואז נמשיך את הסבב עם האורחים שלנו. אירוס.

בוקר טוב, כבוד יושב-הראש. עם תחילת המלחמה, משרד העלייה והקליטה נערך לסייע לבעלי עסקים עולים ותושבים חוזרים, כאשר בעצם הוקם קו חם 24/7 שנתן מידע בחמש שפות לכל מה ששייך לכל הנושא העסקי, כל מה ששייך לנושא המיסוי וכל מה ששייך לנושאים כלכליים נוספים. כמובן, כמו שחברת הכנסת אמרה, שזו אחת הפניות הרבות ביותר בנושא הפיצויים, המתווה של הפיצויים, שגם לפעמים לישראלים קצת קשה, אז על אחת כמה וכמה למי שלא דובר השפה העברית. ואנחנו גם שם מסייעים ועוזרים. מעבר לכך, יש לנו 5 מרכזים ברחבי הארץ, שהם עובדים בקיבולת מלאה עכשיו. יש הרבה מאוד פניות של אנשים, כל מה ששייך לעולמות התוכן של שרידות בתקופה מאוד-מאוד מאתגרת כמו שיש עכשיו. חשוב גם לציין שיש גם הרבה פתיחות של עסקים חדשים. אנשים מאבדים את מקום עבודתם ומנסים פרנסה אלטרנטיבית.

והנושא של יזמות עסקית בקרב העולים הוא ידוע, שגם הנושא הזה מאוד-מאוד קרוב לליבם וזה מאוד-מאוד מעניין אותם. ומעבר לזה, אנחנו גם יודעים לפי כל המחקרים שהשרידות העסקית שלהם הרבה יותר גבוהה מאשר חברה ישראלית בכללותה. בהקשר הזה, גם אפשר לציין שבחמש השנים האחרונות משרד הקליטה סייע, כמו שציינת, אדוני יושב-הראש, קרוב ל-20,000 יזמים ובעלי עסקים קיבלו סיוע. הוקמו קרוב ל-3,000 - - -

מה הסיוע שאתם נותנים, אירוס?

אנחנו בעצם נותנים, כל מה ששייך להיתכנות של הריאיון, הכול נעשה בחינם ללא עלות, מלבד תוכנית עסקית בגובה של 250 שקלים, כי זה דמי רצינות בלבד. אנחנו נותנים ליווי של קרוב ל-30 שעות בשפה ולפי הצורך. אנחנו בונים מודלים עסקיים, קורסים וסדנאות.

אבל אין מימון, ואין מענקים.

אין מימון. מלבד, כמו שאמרתי, 250 שקלים בלבד, בחמש שפות.

אין מימון ואין מענקים. הנושא הזה של חשיפה, לייצר כנסים של חשיפה לשל עסקים למגזר העסקי הישראלי, קצת "נטוורקינג". זה משהו שאתם עוסקים בו?

אנחנו עוסקים, אבל מן הסתם אנחנו נצטרך לעשות את זה בצורה הרבה-הרבה יותר אינטנסיבית והרבה יותר רצינית. כן.

אוקיי. החשב הכללי.

בוקר טוב. אוריה סבג, נציג החשב הכללי בישיבה. אני יודע שהתקיים שיח אצלנו במשרד עם מנכ"ל המשרד ועם החשבת, וכרגע למשרד אין תקציב להקמה של הקרן הזאת בחזרה. וכרגע גם הבנו שהמשרד לא מעוניין בקרן הזאת.

מי לא מעוניין? המשרד?

ככה אנחנו הבנו ממנכ"ל המשרד. אתמול התקיים שיח.

משרד הקליטה, אתם לא מעוניינים בקרן הזאת?

זה משיחה שהייתה עם המנכ"ל אתמול. ככל והמשרד - - -

אני לא יודע, יכול להיות שהמנכ"ל והשר לא דיברו, כי השר אתמול לא הכיר בכלל את הנושא הזה.

אז אתמול הייתה שיחה עם החשבת. החשבת עדכנה את המנכ"ל, הם דיברו, הוא הכיר, התוודע לקרן.

אריק, אתה רוצה להתייחס?

אריק אוזן, משרד העלייה והקליטה. כן, אני לא יודע על אמירה נוקבת כזו. אני יודע שהמנכ"ל קיבל את הפנייה לאחר הוועדה המשותפת בשבוע שעבר של ועדת העלייה והקליטה וועדת הכלכלה, והוא הנחה לבחון את הנושא ולראות איך ניתן יהיה להתאים את הקרן ולתת את המענה המירבי לעולים. כמובן, ככל שיהיה לנו תקציב לשנת 2024.

אירוס, או שאתה יודע, אריק – על איזה סכום עמדה הקרן ב-2019? לפני שהיא הפסיקה.

התכנון הראשוני של הקרן, במתכונתו הממונפת, הייתה של עשרה מיליון שקל בשנה. בפועל, המימושים היו נמוכים יותר. בין היתר בגלל המנגנון הזה של קרן ממונפת, שלבנק הייתה זכות וטו על חלק מהתיקים. אירוס בטח תוכל להרחיב על זה אם תרצה. ואכן, אנחנו מדברים על - - -

אני מנסה להבין על איזה תקציב אנחנו מדברים שנדרש מהמדינה. קרן של עשרה מיליון שקל בשנה, מה הייתה צריכה להעמיד המדינה? סדר-גודל של שני מיליון שקל ערבות, נכון?

לא. עשרה מיליון שקל היה אמור להיות החלק של המשרד.

החלק של המשרד, כדי שיהיה חמישים מיליון שקלים?

חמישים מיליון שקלים בשנה, בפועל המימושים היו הרבה יותר נמוכים?

כמה היו המימושים? סדרי-גודל. אני לא אתפוס אותך במילה.

היו הרבה יותר נמוכים משום שהבנק הטיל וטו. זה עניין עסקי-כלכלי.

וכשהקרן הייתה כולה בבעלות המשרד היא הייתה על סכום של עשרה מיליון שקלים?

לפעמים אפילו 15 מיליון, לפעמים היו תקופות גבוהות יותר, והמימושים היו הרבה יותר גבוהים.

וה-15 מיליון האלה בעצם עמדו כערבות שהמשרד העמיד?

בקרן הממונפת זאת הייתה הערבות. זאת אומרת - - -

ומה זה היה בקרן לפני כן?

בקרן התקציבית זה היה עלות מלאה של המשרד.

אבל הוא היה מחזיר את זה.

נכון.

הכסף היה חוזר.

הכסף היה חוזר לקופת המדינה.

הוא היה משלם לקופת המדינה.

כן.

מה אחוז ההחזרים?

בקרן התקציבים זה עמד, אחוז ה"דיפולטים" היה מאוד-מאוד נמוך. היה, אם אני לא טועה, 1.5%. והיום הממונפת על 4%.

זאת אומרת שמבחינת תקציבית אין לזה עלות. חוץ מעלות המימון. חוץ מעלויות המימון.

כן, יש את המערך, כמובן, כמו שאמרנו.

בסדר, הוא קיים.

הוא קיים, כן.

הוא כבר בתוך התקציב.

כן.

מבחינת המשרד זה הוצאה נטו. גם עד שהכסף מוחזר, גם מבחינת הסתכלות כללית על קופת המדינה. זאת אומרת, גם, יש כמה שנים.

בסדר, זה עלויות מימון בעצם.

כן.

זה עלויות מימון. זה תקציב שאתה מעמיד אותו ואתה מקבל אותו חזרה.

אני רוצה להמשיך את דבריי. ככל והמשרד ירצה, נבחן את הדברים. אנחנו יודעים להעמיד מכרזי אשראי. את זה אנחנו מעמידים גם כן בערבות מדינה. זה גם מכרז שלנו. יש לנו גם עוד מכרזי הלוואות שונים.

אגב, העלויות של ערבות מדינה הם מחוץ לתקציב, אם אני זוכר נכון. כששים את הערבות היא לא נספרת בתוך תקציב המדינה.

זה מחוץ לתקציב.

אני לא מצליח להבין מה מונע מכם בקומה שלוש, מספרים שאתם נותנים ערבויות וזה לעסקים, אז ברור לחלוטין שיש פלח באוכלוסייה שהרבה יותר קשה לו להגיע לבנק, הרבה יותר קשה לו לקבל הלוואה, ולכן גם צריך אולי ערבות באחוז יותר גבוה מהאחוז שאתה נותן לכל שאר העסקים בגלל הסיכון.

ב-2019 היה מכרז. המכרז נפל, אבל יצאו למכרז.

כשמכרז נופל זה סימן שהמכרז לא היה טוב. תאמין לי, אני מכיר את הסוגייה הזאת.

אז אפשר לבוא ולעשות את זה יחד עם המשרד.

צריך לעשות מכרז חדש. מתקנים את מה שלא היה בסדר, בודקים למה אנשים לא ניגשו למכרז, מה מנע מהם לגשת למכרז, ומתקנים.

אז במידה והמשרד מעוניין אנחנו נשמח לשבת איתם.

תאר לך שעכשיו היינו צריכים לסלול כביש והיינו מפרסמים מכרז ואף אחד לא היה ניגש, אז היינו אומרים "טוב, אז לא נסלול את הכביש" – מה הייתם עושים?

סוללים את הכביש עם חברה אחרת.

הייתם מתקנים ומפרסמים מכרז חדש כדי שהוא יתאים לצורכי השוק ולזה שבשוק, כנראה ששמתם מחיר שהוא מתחת למחיר האספלט, נכון? במכרז. אז אף אחד לא ייגש ויפסיד כסף. בניתם מכרז לא טוב. אז לא מחכים עם זה. כן.

אני יכול להגיד שתי מילים? דווקא בנושא של ערבות המדינה, כי אני עברתי את זה אישית. יש לי חברה שקיבלה מענק בערבות המדינה, אישור הלוואה בערות המדינה ב-500,000 שקלים, ואף פעם לא קיבלנו את זה. והסיבה היחידה היא שהבנקים אמרו שלא מעניין אותם ערבות המדינה, והם הסתכלו על החברה כחברה, הם אמרו "או שאנחנו נותנים לכם את ההלוואה הזאת או שלא נותנים, ולא משנה לנו ערבות המדינה". היינו בכל הבנקים בארץ ישראל. לכל בנק שקיים הלכנו ודיברנו, והם אמרו "ערבות המדינה זה יפה אבל אנחנו לא מסתכלים על ערבות המדינה, אנחנו מסתכלים על המצב של הבנק".

אוקיי, תודה.

עכשיו, ברשותך, קודם כול אני רוצה להגיד שאנחנו כעולים יהודים, הלב שלנו עם החטופים ועם המשפחות וכואב לנו מאוד עם כל מה שקורה. עכשיו, אני, ברשותך, אדבר באנגלית כי אני הייתי רוצה שאנשים שהם לא דוברי עברית יבינו. אם זה בסדר.

בבקשה. אבל בקצרה.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

אוקיי. אנחנו יכולים לדבר על בעיות מפה ועד הודעה חדשה מבלי למצוא פתרונות או להציע פתרונות, אנחנו פשוט ניפגש ונדבר על בעיות. אני אז דיברתי על זה ואני מציע את זה שוב ושוב – הדרך היחידה להצליח בסיטואציה של העולים החדשים בישראל היא לארגן מוסד, ואני חושב שצריך להיות תחת משרד הקליטה, אפשר לקרוא לזה עמותה או איך שאתם רוצים, מקום שבו יהיה כל מה שצריך עבור העולים החדשים. מהמידע לאיך לבנות ועם הממשלה, כי הממשלה עסוקה בדברים רבים אחרים. ויש המון מוסדות ממשלתיים ומשרדים, והם לא באמת מדברים זה עם זה ולא באמת עובדים זה עם זה. כולנו יודעים את זה.

עכשיו, אם מדברים על איך לעזור – יד אחת מנסה לעזור והיד השנייה מחזיקה באג'נדה וזה מונע מזה לקרות. אז אם אנחנו כאן כדי לפתור את הבעיה ולא רק לדבר עליה, אני מציע, ואני דיברתי על זה הרבה פעמים – בואו נמצא מקום, בואו נמצא משרד שייקח חסות על זה, ואתם תחליטו איזה – משרד הקליטה או משרד הכלכלה – ואנחנו נייצר את הקבוצה תחת אותו משרד ונתחיל לעבוד ביחד ולרכז את הכל ממידע על כספים, הגירה עד משרד הפנים.

(חוזר לשפה העברית)

דרך אגב, האנשים, אם אתה זוכר מהישיבה הקודמת, שהייתה להם בעיה עם הדרכון – שום דבר לא נפתר. פשוט שנדע שאנחנו דיברנו ומשרד הפנים בסוף אמרו בדיוק אותו דבר שהם אמרו לפני שאתה נתת להם בקשה לטיפול בעניין של האנשים שממש גרים פה והם מסתובבים בגלל העסקים – תערוכות וכאלו – שום דבר לא קרה.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

אז אם אנחנו רוצים שדברים יקרו, בואו נרכז אותם. כי עכשיו הישיבה הזאת תיגמר וכל אחד יצא עם האג'נדה שלו, ואי אפשר להאשים אותו. אז בואו נרכז את זה, ואנחנו, כקבוצת אנשים בעלי השפעה, יש לנו אלפים של אלפים של אנשים ב"אינסטגרם" וברשתות חברתיות אחרות. ואם לא את השליטה, אלא את ההשפעה אנחנו יכולים להביא, אבל אנחנו צריכים להביא אותם למוסדות מרוכזים. וזו הדרך היחידה.

תודה. ארטיום מנילוב.

שלום לכולם. שמי ארטיום. אני עשיתי עלייה מרוסיה לפני כמעט ארבע שנים. אני יודע עברית כי למדתי עברית באוניברסיטה במוסקבה.

יפה, חשבתי באולפן.

מה שאני עשיתי ברוסיה ובארצות הברית לפני שעשיתי עלייה לפה זה בניית מערכת לבתי-עלמין, כמו CRM, שאפשר דרכה לעשות מיפוי. זה לא אקטואלי לישראל, זה אקטואלי לארצות הברית, למכור את המקומות. המערכת שלנו מייצרת את כל המסמכים וכל הדבר הזה. ואני לא חשבתי שאני אעשה את זה בארץ, ומצאתי את הקשורים למועצה הדתית אשדוד ועשיתי להם אפליקציה בשם "בזיכרון". וכשעשינו מיפוי ומלאי ראינו את כל האנשים שמסתובבים בבתי-העלמין, ושאין שירות שאפשר להזמין דרכו מצבה חדשה. אי אפשר לחדש אותה. עשינו את זה השירות הזה כמו "גט-טקסי". יש לנו עשרה קבלנים כבר שעושים 30 מצבות כל יום. והתחלנו לעשות את זה רק בינואר הזה.

איפה הבעיות אבל? אנחנו רוצים לשמוע את הבעיות.

אני חשבתי שיש בעיה, אבל יש. יש לנו שותף בעסק האמריקאי, והוא רצה לעשות השקעות גם בעסק הישראלי. הוא רוסי אבל יש לו גם דרכון איטלקי, הוא גם אזרח איטלקי. ויש לו כסף בשוויץ. וכשרצינו לעשות את ההסכם הזה אני התקשרתי לבנק "הפועלים", ויש לי יחסים טובים עם הבנקאית שלי, והיא אמרה לי שאסור, שאי אפשר לשלם את הכסף לחברה שלי משוויץ. והתחלתי להסביר מה זה ולמה אנחנו עושים את זה. ואז היא אמרה "לא, זה אסור, אני לא רוצה לשמוע על זה". ודיברתי אחר כך, מצאנו את הדרך לעשות את זה, כי זה מישהו שהוא כבר שותף שלנו. ואני שאלתי את רואה החשבון שלי "אוקיי, זה שותף שלי כבר אבל בעתיד המטרה שלנו היא לעשות חברה וללכת ל-IPO ולהתחיל לעשות אותו דבר גם בארצות ואולי באירופה". ולסיכום, מה לעשות אם יש לנו עוד השקעות או שמישהו רוצה לקנות את החברה?

תכף נשמע את בנק ישראל. אתה רוצה להגיד משהו, שמעון כצנלסון? עיריית אשדוד.

אני רק רוצה להגיד שאין בעיה. עדיין ממשיכים לצערי למות באשדוד, ככה שהעסק הזה משגשג. אין פה הרבה - - -

בשני העסקים תמיד יש קליינטים. זה בבריתות ובלוויות.

אני אמרתי שיש להם גם עתיד, כי אני מקווה שיגיע משיח, אז יש לכם בכלל עסק טוב. אז אין לכם מה לחשוב על זה. אבל אנחנו שמחים שקיבלתם את העזרה של המועצה הדתית שלנו. אנחנו מכירים את הפרויקט בעירייה, ואנחנו חושבים שאפשר להרחיב אותו באשדוד. ומה שאני רציתי רק להגיד, אדוני יושב-הראש, מבחינתי לא צריכים לחפש את הייעוצים. אנחנו מלווים את העולים בעצמנו, כעיריית אשדוד. ואני מזמין את מרינה אלינו. אין לנו שום בעיה, יש לנו גם שטחים, יש לנו גם מפעלים שעובדים יחד איתנו כמו "אלתא" או "אלבטק" או כול דבר כזה. ואנחנו בהחלט, יש לנו אגף שלם שהוא רק בשביל העסקים, ואנחנו מטפלים גם בעולים חדשים מכיוון שיש לנו אגף של עולים חדשים שהוא מטפל בזה.

אירוס, זאת דוגמא למה קורה כשעושים חשיפה ומביאים כמה גורמים ביחד כדי לשמוע, כדי להציג, כדי לראות. פתאום יש רעיונות, זה מחבר את זה וזה מביא את זה. ובתוך הסיפור של החשיפה נשמע עכשיו את בנק ישראל.

שלום, אדוני יושב-הראש. אני איילון בנימין, מהפיקוח על הבנקים. בנק ישראל, מרגע שפרצה המלחמה, פעל כדי לסייע, בעיקר בנושא של תשלומי הלוואות ומשכנתאות לעסקים בכלל ולעסקים קטנים בפרט. זאת אומרת, שבוע לאחר פרוץ המלחמה אנחנו גיבשנו מתווה שאימצנו על ידי כל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, ובהמשך הוא גם הורחב לתושבי הצפון בהתאם להתפתחויות, שמאפשר לדחות את תשלומי ההלוואות העסקיות למי שנמצא במעגל הראשון ללא ריבית וללא עמלה למשך שלושה חודשים. המעגל הראשון זה בעצם תושבים שמתגוררים עד 30 ק"מ מרצועת עזה, כולל העיר אשדוד, שהכנסנו אותה פנימה למתווה כי זה היה מאוד חשוב לנו. כמה שיותר נרחב. כל האוכלוסייה שפונתה על ידי גורמים רשמיים במדינה גם מהדרום וגם מהצפון גם בתוך המעגל הזה. כל קרובי המשפחה של החטופים, הנעדרים או של חללי המלחמה, הקרובים שלהם, קרבה ראשונה, גם הם בתוך המעגל. ומשרתי המילואים ומגויסי צו 8.

כן, אבל השאלה, אנחנו נמצאים בוועדת עלייה וקליטה.

זה סיוע גם לעולים, אדוני יושב-הראש.

אני מבין שזה גם לעולים. אין לכם פילוח הרי?

אין לנו נתונים שמתייחסים ספציפית למגזר הזה, לאוכלוסייה הזאת. אין, זה לא צבוע במערכת הבנקאית, נתונים לעולים.

לא, אבל מה שמרגיז זה איך יכול להיות שבנקים לא מקבלים את הערבות של המדינה.

גם כשהם באים לבקש אשראי?

הבנקים לא מדווחים לנו איזה אשראי ניתן לעולה חדש. אין איזשהו "סגמנט" כזה בדיווח. ככל ויהיו אינדיקציות לאיזשהן בעיות בעניין הזה, או בכלל פניות מהשטח. אנחנו לא קיבלנו פניות אלינו בנושא הזה, אדוני יושב-הראש. ספציפית לגבי אשראי אנחנו בקשר - - - ונושאים אחרים שאתם מכירים אותם היטב. אבל ספציפית בזה אנחנו לא. אבל כלל ותהיה איזושהי תלונה - - -

מה זה "ככל ותהיה"? כבר קיימנו כמה וכמה דיונים בסיפור הזה בוועדה. הסיפור שהעלה פה ארטיום, זה לא סיפור שאני שומע פעם ראשונה, ולא ממנו. זאת אומרת, אנחנו שומעים את זה פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם מעסקים של עולים שמגיעים לפה עם אותו סיפור. אותו סיפור. אם אתה עולה חדש אל תבוא לבנקים בישראל. אל תבוא.

נכון מאוד.

זה המסר. המסר הזה היה לפני המלחמה, וקל וחומר במלחמה. זה המצב.

בנק ישראל אומר לנו "אנחנו לא מקבלים פניות". אני ביקשתי ממי שמדבר איתנו למצוא את התלונות של בנק טוקיו הראשי - אם הם היו מגיעים ליפן כעולים חדשים, איך הם היו מוצאים את הלינק של התלונות. לא התלוננו ולא יבואו ולא ימלאו. עכשיו תרגמו את הלינק הזה. זה לא יקרה. אף אחד לא יתלונן ולא זה. ומעבר לזה, כשיש תלונות ואתם פונים לבנקים, במקום להשית עליהם קנסות. הנה, סופיה תספר.

בוא ניתן לה לספר. בבקשה, סופיה טופולב.

היי, אני סופיה טופולב לוז, ואני פה מטעם הארגונים "Start-Up Nation Central" והעמותה לשילוב כלכלי לעולים. במיוחד לישיבה הזאת עשינו סקר חדש וטרי אתמול עם 400 תשובות מהקהילה של העולים. 38% מדווחים על חוסר מידע על עזרה שיש מהממשלה; 32% מדברים על בעיות העברת כספים מחו"ל; 23% מדברים על בעיות בבנקים. זה לא דברים חדשים. יש להם את אותן בעיות. לבנקים בישראל לא אכפת מהעולים החדשים, הם מעדיפים שהעולים ילכו לבתי-משפט ויקבלו פסיקה על העברות כספים במקום לפעול מסודר לפי תקנון. חסר מידע, חסרים פתרונות לעולים לבעלי עסקים. והממשלה לא שמה מספיק לחץ על הבנקים. הגישה למערכת הפיננסית בישראל זה תנאי בסיסי לשילוב כלכלי של העולים. בלי זה העולים לא יצליחו לנהל פה עסקים ולחזק את הכלכלה הישראלית בזמן כזה.

אבל היה נציג איגוד הבנקים בדיונים הקודמים, ומה? לא קיבלתם תשובה? כי היו גם, טיבי היה, אני חושב, והוא דיבר על זה.

הבנקים לא רוצים לעזור לעולים חדשים.

הרבה סיפורים, מעט תשובות.

אולי בנק ישראל והממשלה יכולים לשים לחץ על הבנקים סוף-סוף, למשל.

מה שמעניין אותי זה איפה משרד העלייה והקליטה בעניין הזה. תראו, אין משרד אחר שידאג לנושא הזה. זה לא יעניין אף משרד אחר. זה לא יעניין את משרד האוצר, זה לא יעניין את משרד הכלכלה. יש משרד עלייה והקליטה, מתוך הבנה שצריך מישהו ברמת שר עם משרד, שהוא ישים את זה על השולחן כל הזמן. זו השאלה שלי אליכם. הרי, זאת בעיה שאתם גם לא שומעים אותה בפעם הראשונה, אירוס. אני מניח.

אפשר להוסיף משהו קטן? אז אנחנו פה כמעט שנה באים לוועדה ברשותכם ועובדים ביחד עם בנק ישראל ומשרד העלייה על מנת למצוא פתרונות. פתחנו עמותה לשילוב כלכלי, אנחנו יושבים פה כמה נציגים של העמותה, והמטרה היא להמשיך לעשות את העבודה הזאת. ובאנו לפני שבועיים לבנק "דיסקונט" על מנת לפתוח חשבון לעמותה והייתה בעיה טכנית שתעודת הזהות שלי לא הייתה בתוקף. באמת עשיתי טעות שלא הבאתי מסמך נכון. הבאתי דרכון ורישיון נהיגה. אני לא נוהגת טוב אבל יש לי רישיון פה, ישראלי. והם לא נתנו לנו לפתוח חשבון, ובצדק, זה לא היה לפי החוקים של הבנק. אבל איך שדיברו איתי, הרגשתי כל כך קטנה ואמרתי "ואי, אני לא מאמינה, אני פה שמונה שנים. זה כמו קומדיה". אני לא יודעת מה להגיד. אז אנחנו נעשה ניסיון שוב, אבל היחס לא שם. לא אכפת להם מהעולים. הרגשתי את זה על עצמי, בעמותה שלנו.

אני ניסיתי להסביר להם שזו לא חברה, זו עמותה בשביל לעזור לאנשים. "תעזרו לנו, יש לנו כסף שצריכים להביא", והם אמרו וגם מבקשים תלונות. למה אתם רוצים תלונות מאנשים אם אנחנו מייצגים את האנשים האלה?

אפשר להגיב, אדוני יושב-הראש? אז קודם כל, במקרה של בנק "דיסקונט", ברור שזה לא מקרה תקין, ויחס כזה, זה מקרה פרטני - - -

לא, לא. כל עולה מקבל יחס כזה.

תשאלו כמה שנים אני בארץ.

סליחה, סליחה. זה לא דו-שיח.

רק שני משפטים. אנחנו, בנק ישראל רואה חשיבות רבה במתן שירות לעולים. המערכת הבנקאית תדבר בשם עצמה, אבל אני כן יכול להגיד, וגם אתן יכולות להעיד על מהלכים שעשינו על מנת להנגיש את השירות כמה שיותר לעולים, כולל תרגום של החומרים לרוסית, כולל ראיונות ברדיו הרוסי, רדיו רקע.

זה אחרי שלושה דיונים שקיימנו בעניין הזה, אני חושב.

אנחנו כן קיימנו וובינר בנושא לעולים. זאת אומרת, אנחנו כן רואים בזה חשיבות וכן פועלים בזה. אפשר לעשות עוד תמיד, אבל ספציפית לגבי העניין, אני באתי לפה על מנת להציג את הסיוע שניתן לכלל העסקים בישראל, כולל לעולים החדשים, שנקלעו לקשיים בעקבות המלחמה.

את הסיוע שניתן לכלל העסקים בישראל אנחנו מכירים. הסיבה שיש ועדת עלייה וקליטה היא העובדה שהסיוע שניתן לכלל העסקים לא נגיש לעולים. בדיוק כמו שיש דברים שניתנים לכלל הציבור ולא נגישים לעולים. ולכן גם הייתה קרן הלוואות ייעודית במשרד העלייה והקליטה, זה לא קשור אליך, אבל לכן גם הייתה קרן הלוואות ייעודית מהסיבה הפשוטה של הלוואות בערבות המדינה לא נגישות לעולים מכל מיני טעמים. החל מהקריטריונים של הלוואות בערבות מדינה, שמבקשים לראות את ההיסטוריה שלך מאנו באנו ארצה ועד לתנאי האשראי והערבויות שעולה חדש לא יכול להעמיד. ולכן בא משרד העלייה והקליטה ועשה את מה שהוא צריך לעשות ונכנס בנעליים איפה שיש לקונה. לא צריך את משרד העלייה והקליטה בשביל לתת את כל שאר השירותים שקיימים, את זה אומר בלי קשר. משרד העלייה והקליטה צריך לעשות את ההתאמות האלה. נעמה אור.

תודה רבה. ראשית, אני רוצה לפתוח בזה שפתחתי את הבוקר עם הודעת וואטסאפ ב-06:30 מהמפקד של הבן שלי. יש לי שני בנים שמשרתים עכשיו בעזה. שניהם מפקדים בצנחנים. ונריה שאער, זכרונו לברכה, הוא חבר פלוגה של הבן שלי, ומפה אני ממשיכה להלוויה. זו ההתמודדות היום-יומית שלנו.

הדבר השני שאני רוצה להגיד הוא שהמייסד של "Spark-IL" הוא ג'ון פולין, שהבן שלו, הירש, שבוי בעזה, וזה סובב אותנו 24/7. אז קודם כול, אני ממש מודה לכם שפתחתם ככה את הוועדה היום. אז שמי נעמה אור, ואני אעבור רגע לפן המקצועי ולא רק לרגשי, אבל זה הכל עובד ביחד בימינו. אני מנכ"לית "Spark-IL", שזו עמותה שקיימת כבר שנה וחצי, ואנחנו נותנים הלוואות ללא ריבית בכלל לעסקים זעירים וקטנים במדינת ישראל. 24% מהעסקים האלה הם עולים חדשים. אני רוצה לשים את זה על השולחן. כי אנחנו מבינים ורואים שאין להם פתרון בבנקים. הם מגיעים אלינו ואין להם היסטוריית אשראי, ואין להם אפשרות להציג.

הגיע אליי בחור מהמם מאוקראינה, שברח מאוקראינה, והייתה לו שם רשת בתי קפה של חמישה בתי קפה, והוא הגיע לכאן ואף בנק לא היה מוכן לתת לו הלוואה. הוא קיבל מאיתנו הלוואה של 90,000 שקלים, הקים בית קפה מקסים בחיפה, ופשוט נתן לו אור. עכשיו במלחמה פנתה אלינו מישהי בשם - - -

בית הקפה שלו עובד בזמן המלחמה?

בית הקפה שלו קצת מדשדש בזמן מלחמה, וביקש תוספת, ועזרנו לו שוב. פנתה אלינו מישהו מקסימה בשם קסניה, שהיא עולה חדשה מבלרוס, והיא אם יחידנית, ויש לה שני ילדים, ויש לה מספרה לגברים, שכל הגברים שם כמעט מגויסים ואין לה פרנסה מאז שהתחילה המלחמה. והיא ביקשה הלוואה עכשיו בזמן החירום, ואני מייד אגיד מה עשינו בזמן החירום ובכלל, ונתנו לה הלוואה של 100,000 שקלים. המטרה של "Spark-IL" היא קודם כול לתת את הפתרון לכל אזרח במדינה שצריך את ההלוואה הזאת. אנחנו ממקדים את עצמנו בשגרה לאנשים שהם באוכלוסיות שיש להן קושי להשיג את ההלוואות האלה. גם אוכלוסיות מהפריפריה הגיאוגרפית וגם החברתית. אני רוצה להגיד כך. יש לנו כיום קרן של 23 מיליון שקלים שאנחנו נותנים הלוואות. פתחנו מתוכם 10 מיליון לקרן החירום בזמן המלחמה, כשאנחנו כבר, יש לי ביקש של קרוב ל-40 מיליון של הלוואות. זה פשוט לא יאומן מה שקרה מאז שפתחנו את הקרן.

אני מאוד-מאוד הייתי שמחה, אני לא הייתי פה ב-2019 כי "Spark-IL" לא הייתה קיימת, אבל אני מאוד הייתי שמחה שאנחנו נוכל להיות אלה שייתנו את ההלוואות האלה באותו מכרז שהיה מדובר וכיום לא קיים ולעזור לעסקים. אין לי שום רווח בכלום. אנחנו עמותה שמגייסת את הכסף שלה מתרומות. אנחנו רוצים לעזור לאותם עסקים ואנחנו עושים את זה.

אגב, המכרז לדעתי, ותקני אותי אם אני טועה, המכרז היה מיועד רק לבנקים. יכול להיות שאתם צריכים לעשות מכרז לא רק לבנקים, אלא לאפשר גם למגזר שלישי בעניין הזה.

נכון, "עוגן", אנחנו, הסוכנות. יש מספיק היום שיכולים לסייע.

יש מספיק גופים שיכולים גם לחלוק ביניהם את הדבר הזה, בעיקר עכשיו אחרי שהיה איסוף כספים כל כך נרחב מיהדות התפוצות לטובת הפעילות פה במדינת ישראל. יש הרבה מאוד עמותות שעושות את זה. אני חושב שהייתי מוציא פה הוא מכרז לעמותות עם ערבות מדינה, שנותנת איזשהו בסיס.

כרית בטחון. אנחנו נצליח לגייס, אני רק אגיד - - -

אז העמודה תוכל גם לגייס כסף לזה. אנחנו לא צריכים לעבור דרך בנק ישראל והבנקים שאף אחד לא אוהב להיכנס אליהם.

אז אני רוצה רק להגיד שאנחנו האמת מדברים על כריות בטחון כדי שנוכל לגייס את הכספים ונדע שהממשלה עומדת מאחורינו בתוך ההלוואות האלה, שזה סופר חשוב, כי אנחנו לוקחים הלוואות בסיכון גבוה, ואנחנו מוכנים לעשות את זה, אנחנו רק צריכים את כריות הבטחון לטובת העניין הזה, וכמובן כסף תפעולי כדי שנוכל להמשיך ולהרחיב את הפעילות שלנו. הייחודיות ב-"Spark-IL" זה שאנחנו מצד אחד נותנים את ההלוואות לאותם עסקים קטנים, ואנחנו פלטפורמה של P2P. שמי שנותן, חוץ מהפילנתרופיים הגדולים, אנחנו יוצאים, כל עסק יוצא בסוג של "הד-סטארט". אנחנו מגייסים את הכסף הזה מהמונים. מכל יהודי התפוצות ומישראליים, וכל אחד נותן כפי יכולתו בשביל לעזור לאותם עסקים. ב-"Spark-IL" היא בבעלות משותף גם של קבוצת "עוגן" וגם של הסוכנות, וזה פתרון אחד של הסוכנות היהודית.

מכאן נעבור ליהודה פיינברג מהסוכנות היהודית. בבקשה.

תודה רבה יושב-הראש. אני יהודה פיינברג, ראש אגף התקציבים בסוכנות היהודית, וגם אמון על הנושאים הכלכליים בתוך הסוכנות, כולל הסיוע לעסקים. בשגרה יש לנו כמה כלים שאנחנו נותנים לסיוע לעסקים בעיקר קטנים, קטנים עד בינוניים, ביניהם גם את "Spark-IL", שזה באמת מיזם מהמם שייסדנו יחד עם "עוגן". אנחנו, וברגע שיש מצב של חירום אנחנו מייד נכנסים לפעולה ומקימים כלים. כלים שונים לטפל בעסקים קטנים. אותם סוגים של עסקים שאין להם גישה לבנקאות, אין להם גישה באמת להון, הם מאוד-מאוד פגיעים במצבים כאלה.

זה לא רק עכשיו, גם בתקופת הקורונה אנחנו ביקרנו יחד עם "עוגן" - - -

אנחנו ביקשנו בקרן ההלוואות שנתנה הסוכנות היהודית לטובת עסקים שנפגעו במלחמה, ביקשנו לתת שם או ניקוד או עדיפות או איזושהי התייחסות עם קריטריון מיוחד לעולים חדשים.

כן.

ביקשנו את זה בשבוע שעבר. השאלה אם עשיתם עם זה משהו? בנושא הזה.

אז קודם כול, כול מה שאנחנו מוציאים אנחנו מוציאים בהחלט גם לעולים חדשים. ויש לנו כמובן את הקשר לעולים חדשים. אנחנו גם מסרנו למשרד העלייה והקליטה את האינפורמציה על הכלים השונים שלנו, ואנחנו בקשר איתם כדי שזה יופץ.

לא, לא ענית לי על השאלה. זאת אומרת, הבנתי את התשובה אבל לא ענית על השאלה. התשובה היא שלא. אנחנו ביקשנו שבקרן ההלוואות שאתם נותנים לעסקים, השוטפת עכשיו, שניתנה כתוצאה מהמלחמה, שתהיה איזושהי עדיפות או איזשהו תקציב ייעודי נוסף לטובת עסקים של עולים חדשים. הגדרה. קריטריון. הסוכנות היהודית, בטח מבחינת חלק מתפקידיה המשמעותיים, זה לגיטימי לגמרי שהדבר הזה יהיה. זאת הייתה בקשה שגם הפננו אותה בכתב אחרי הדיון הקודם, שאני מבקש לקראת הדיון הבא, כי יהיה דיון נוסף בנושא הזה, שחוזר להנהלת הסוכנות, שתעלה את הנושא הזה שוב. אנחנו נבקש לקבל על זה תשובה.

אבל, אני כן יכול להגיד שאנחנו בעצם אילמים. כלים שונים, כולל גם מענקים - - -

את הכלים האחרים אני מכיר. את הכלים של "עוגן" והחברות של השותפים, אני מכיר.

לא רק של "עוגן", והמענקים שאנחנו נותנים ב"עוטף לעסק".

זה היה בדיון הקודם.

אוקיי.

כל פעם מגיע מישהו אחר. ליזה פדוטוב.

(נושאת דברים בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי על ידי מנהלת הוועדה – שלומית אבינח)

קוראים לי אליזבתה, הגעתי לפני שנה. יש לי סטודיו לקרמיקה בתל אביב וברמת גן. הבעיה העיקרית היא שכל האתרים לסיוע הם בעברית בלבד, וקשה למלא את הטפסים לבד למי שאינו דובר עברית, וצריך עזרה של דובר עברית שיהיה לידי. מיכאל לוין עוזר מאוד. המידע לא מגיע אלינו.

אני אגיד בקצרה. אני מקבל לא מעט פניות של אנשים שאומרים "אנחנו נפגענו כתוצאה מהמלחמה", השאלה הפשוטה היא האם אתם פניתם לרואה החשבון שלכם? פניתם למישהו שמנהל לכם את העסק? - "לא". אז למה לא? אם אתם מתקשים בשפה, קודם כול תפנו לבן אדם שכן שולט בשפה, כי אין רואה חשבון שלא מבין את השפה. בסדר? בואו נתחיל מזה. רואה חשבון צריך לדעת את כל הדברים האלה. עכשיו, בניגוד לקורונה, ואני אגיד פה, אני לא סנגור של הממשלה, יש לי הרבה ביקורת כלפי הממשלה, אבל בניגוד לקורונה, אכן כן יש סיוע גם לעסקים שנפתחו בחודשים האחרונים, לא רק אלה שנפתחו לפני שנה. אז בקורונה אנחנו פספסנו את זה כי בקורונה הייתה בעיה של עסק שהוא נפתח לפני פחות משנה ולכן הוא נפל בין הכיסאות.

היום המצב הוא לא ככה. היום המצב הוא שונה. גם עסק שנפתח בחודשים האחרונים עדיין יכול לדווח לפי המע"מ שלו שהוא משלם או על בסיס חודשי או על בסיס דו-חודשי ולקבל את הסיוע הזה. זה נכון, זה כסף קטן, אבל זה כסף שלפחות יסייע. זה כמה אלפי שקלים בהתאם לגובה של הרווחים של העסק הפטור או מורשה וכולי. עד 300,000 שקלים. אני אומר את זה בכוונה כי אנשים פשוט, יש לי תחושה שאנשים לא - - -

לא, זה גם תלוי איפה העסק.

לא, יש פגיעה ישירה, זה דבר אחד. יש פגיעה, מה שנקרא - - -

לא, פגיעה עקיפה זה תלוי איפה העסק.

אז יפה, בפגיעה העקיפה, אם בן אדם נפגע כתוצאה מירידה במחזור בגלל מהמלחמה הוא יכול להוכיח את זה דרך החשבון שלו. ולכן חשוב מאוד, חברים, חשוב מאוד לדרוש מרואה החשבון. זה המקצוע שלו, זה התפקיד שלהם, לעשות את זה בתקופה כל כך קשה.

נכון, אבל אתה יודע שהעוסקים הפטורים, המקסימום שהם יכולים לקבל זה 4,000 שקלים. זה המקסימום. אז עוסק פטור מתקשר אליי ואומר לי "מה אני אעשה עם זה? אני אפילו לא יכול ללכת עם זה למכולת יותר מחודש".

לא, זה ברור, אבל בתוך כל הבעיות לא תמיד יש את כל הפתרונות. הדבר הראשון הוא לדעת מה מגיע. יש כאלה שאפילו את ה-4,000 שקלים לא יודעים.

נכון.

אז אם יש מישהו שמגיע לו 4,000 שקלים, שייקח את 4,000 השקלים. הסיפור המרכזי, בעיניי, שנוגע לגבי עולים – הוא המימון ומימון הביניים. שם הם נתקלים בקשיים הכי גדולים ושם הם גם בנחיתות הכי גדולה. כי בסוף, בסיוע הם כמו כולם.

באיזו עיר את גרה? בתל אביב. תודה.

תודה. במשפט, אירוס.

אני רק אגיד משפט בהקשר הזה. חשוב לי לציין ששבוע שעבר וגם השבוע אנחנו מוציאים סמס לכל העולים, שכל מי שמעוניין לקבל סיוע בשפות על ידי רואי חשבון, כלכלנים, יועצים עסקיים, יכול להסתייע על ידנו ללא מימון.

חשוב מאוד.

הם לא קיבלו.

הם מוציאים בגלל זה סמס לעולים, שידעו שזה קיים.

קונסטנטין שוויביש, ואחריו רפאל שמריהו. אני מבקש לדבר בקצרה כי אנחנו צריכים לסיים את הדיון.

תודה רבה. שמי קונסטנטין שוויביש, אני מנכ"ל רשת "איגום" – איגוד מורים עולים. אנחנו קיימים 31 שנה, ואנחנו מעסיקים היום 350 עובדים, רובם עולים וחלקם עולים חדשים. מ-1991 עלו ארצה כ-80,000, אפילו יותר, מורים עולים. מתוכם הועסקו במשרד החינוך כ-10,000. כל היתר לא עוסקים בתחום. אבל מספר רב של עולות חדשות פתחו גני ילדים. גני ילדים ומעונות, וזה עסק מאוד רוסי. והענף היחיד שנסגר על ידי ממשלה זה ענף החינוך. כלומר, הממשלה באה ואמרה "עד גיל 6 אין לימודים". כלומר, אנחנו לא נפגענו רק מכיוון שאין לקוחות אלא מכיוון שהממשלה סגרה אותנו.

בתור פיצויים לא קיבלנו שום דבר. כלומר, יש את אותן תוכניות שחבר הכנסת סובה דיבר עליהן, אבל זה טיפה בים. אני רוצה להזכיר שכשהייתה קורונה יושב-ראש ועדת כספים, אמנם זמני אבל פעיל מאוד, חבר הכנסת עודד פורר הגיע להסכמה עם משרד החינוך ומשרד האוצר על סבסוד מיוחד למעונות וגני ילדים. וזה היה עבור כל ילד. ולא צריך להמציא דברים חדשים כאשר ישנם מנגנונים שיודעים לפעול. אבל הממשלה הזאת, משום מה, לא יודעת.

זה משהו שצריך להעלות אותו בוועדת כספים, לא פה.

העלו את זה בכל הוועדות. אני חושב שרק בוועדת התיירות זה לא עלה, אבל ביתר הוועדות כבר דיברו על זה.

טוב, תודה.

ועוד דבר אחד שרציתי להגיד הוא שאת חלק מהעובדים שלחנו לחל"ת (חופשה ללא תשלום), אבל עולים חדשים שאנחנו מעסיקים זה יותר מחמישים עובדות, והן לא זכאיות לחל"ת. ולכן, אנחנו לא יכולים לשלם - - -

למה הן לא זכאיות לחל"ת?

כי אין להם 6-8 חודשים של ותק.

אין להן מספיק ותק.

הן עלו והגיעו ישירות למלחמה.

תעביר לי כתוב את שתי הסוגיות האלה, אני אפנה בזה ליושב-ראש ועדת כספים.

בסדר גמור.

תודה. רפאל שמריהו.

שלום. אני רפאל שמריהו, ויש לי קהילת סטארט-אפיסטים, היי-טקיסטים, פה בארץ, עולים חדשים, כמעט 2,000 אנשים. זה "דיירקט", עם קשר "אין-דיירקט" זה כמעט 10,000 אנשים בערך. אני אשמח לדבר באנגלית.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

אז אנחנו בקשר צמוד איתם, כאשר העמיתים שלנו כבר אמרו לסופיה, אנה ואחרים, שיש לי בעיה שיטתית בקבלת מידע חיוני, עדכונים, פיצויים וכולי עבור כל עולה חדש כשזה נוגע לעבודה, כשזה נוגע לקבלת עדכונים, כשזה נוגע להקמת עסק. אני אשמח להדגיש כמה מהם כשאני פה. הדבר הראשון הוא, אגיד סוג של גל של אנשים שלא יכולים לקבל כסף לפתיחת עסק קטן. דיברנו על הלוואות, נכון? דיברנו על היבטים שונים של פתיחת עסק כאן, שזה נהדר, אבל מה עם אנשים שכן יש להם כסף אבל הם לא יכולים לשים אותו בחשבון שלו כדי להקים את העסק?

(חוזר לשפה העברית)

אז עולים חדשים שהגיעו למדינה, הם לא יכולים לפתוח פה עסק. יש לכם 20,000 דולר, סתם דוגמא, והם לא יכולים לשים בחשבון הבנק שלהם ולפתוח עסק פה. זה סתם.

כן, זאת הבעיה שאנחנו מכירים.

זו בעיה גדולה.

כבר עלה כמה פעמים.

אתה יודע מה הם עושים? הם נוסעים לקפריסין. זה בסדר? אני לא חושב. אני גר פה, אני משלם מיסים.

זה לא בסדר. זה מאוד לא בסדר. זה בדיוק הטענות שלנו לבנק ישראל.

כן, אז זו הבעיה הראשונה וזו בעיה שיטתית. זה לא רק מקרה אחד ששמעתי עליו, אוקיי? הדבר השני, כמו שדניאל לוין אמר, הוא שאין מקום אחד שכולם יכולים להיכנס אליו ולקרוא ולדעת מה קורה. מה קורה עם משרדי הממשלה, מה קורה עם חדשות על הכול.

עדכונים. ברור, ברור.

אין. ואנחנו יודעים שבערך חצי מיליון אנשים לא כל כך טובים בעברית. זה לא הרבה כסף. זה לא הרבה כסף לעשות את העדכון באתר, נכון? אנחנו לא יודעים מה פה הבעיה ואיך אנחנו יכולים לעזור בזה.

תודה.

וסליחה, הדבר האחרון הוא שיש דוגמא ספציפית שאני רוצה להגיד גם. וגם שמעתי משותפי, דוד פלג. אז יש לנו עולה חדש, ויש לו עסק של שליחת ארוחות מוכנות.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

שליחת ארוחות מוכנות עבור החיילים שלנו. היום במלחמה, 8,000 חבילות ארוזות של אוכל מוכן לשליחה, באופן יומי. בסדר? אז את תעודת הכשרות - - -

זה לא לכשרות, זה תעודה ממשרד הבריאות. זה משהו שלוקח חודשיים, והוא לא יכול לעשות את זה. אנחנו במלחמה, ואם אתם יכולים לעזור לו לעשות את זה.

איפה הוא מייצר?

הוא מחולון, ממה שאני יודע. והוא יכול לעשות כמעט 300,000 כל חודש. זה משהו הכי חשוב עכשיו, כשאנחנו במלחמה, לחיילים שלנו. ואם אנחנו יכולים לעזור ולעשות את זה בכמה ימים.

תפנו אחרי זה ליועץ שלי, מארק. אני אראה מה אנחנו יכולים לעשות.

אני יכול לתת - - -

לא עכשיו, לא לדיון הזה. תודה. בבקשה, אלכסנדר.

תודה רבה. שמי אלכסנדר וודובוז, אני מנכ"ל בחברת ייעוץ פיננסי. בשנתיים האחרונות ליווינו מעל אלף לקוחות אישית בנושאים שדובר כאן, וגם הלקוחות שלי יושבים סביב השולחן. נושאים שהם עניינים בנקאיים – פתיחת חשבונות, העברת כספים – זה נושא מספר אחד. מה הבעיה? ואני אומר את זה מאוד-מאוד מדויק כי בעברי הייתי מנהל סיכוני אשראי בבנק "הפועלים" ואני מכיר את זה – אין מדיניות אחידה בבנקים. וזו בחירה של הבנקים. יש בנקים שמקבלים, יש בנקים שלא מקבלים, יש בנקים שנותנים חלקית, ויש כאלה שבכלל לא, ויש כאלה שאסרו כספים והם מוקפאים כבר שנתיים.

איפה הבעיה? צריכה להיות הנחיה, לא המלצה של בנק ישראל. היו המלצות – הנחיה חד-משמעית מתי לקבל ומתי לא לקבל, איזה מסמכים לדרוש, אם זה משוויץ, אם זה מקפריסין, אם זה מרוסיה. זה דבר אחד. הדבר השני הוא כספים מאוקראינה. דובר פה על אוקראינה. הבעיה היא לא בארץ, הבעיה היא באוקראינה. אם הממשלה יכולה לדבר עם הממשלה באוקראינה. הממשלה באוקראינה, בגלל המלחמה שם, לא מסכימים להוציא מטבע חוץ. ויש הרבה אנשים פחות אמידים שמגיעים מאוקראינה ואין להם כלום, אין דרך לעזור.

טוב, זה דיון אחר.

זה דיון אחר אבל זה בין-ממשלתי. הדבר האחרון הוא, גם דובר פה על עניין שפתי. אני הקמתי פעילות, דיברתי עם בנקים – אנשי עסקים צריכים להעביר כספים. ואין אפליקציה באנגלית וברוסית ובצרפתית, אין אפליקציה בנקאית ברוסית. לא קיים. באנגלית יש רק לבנק "לאומי" לאחרונה. בנקים, חברות כרטיסי אשראי.

ברור, ברור, ברור.

תנחו אותם. בנק ישראל, תנחו אותם לעשות את זה.

ברור. ילינה, בבקשה.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

שלום, תודה רבה על ההזמנה. אני תלמידת משפטים בינלאומית, עליתי לישראל לפני כשנה. וכמובן, אני לא אחזור על מה שדוברים קודמים דיברו לגבי הבעיות שאנחנו נחשפים אליהן כעולים חדשים שמגיעים לכאן.

ההצהרה שלי תהיה יותר ממוקדת בעלייה האחרונה שהגיע מרוסיה ואוקראינה, אנשים עם רוח יזמית, אנשים עם ידע, אנשים עם טכנולוגיה, אנשים עם מוטיבציה גבוהה להביא ולהמשיך לפתח כאן. הם מצאו את עצמם במצב של לעבור מבעיה לבעיה בנסיבות הנוכחיות. וההצעות שכולנו מדברים עליהן כאן לפתירת הבעיות, וההצעות העיקריות שיכולות לעלות, כמובן שזו דרישה גדולה להקים מוסד מאורגן בעל מומחיות, כמו שדובריי הקודמים אמרו.

אבל מעבר לזה, צריכה להיות שקיפות, דרך קלה ונגישה לקבלת מידע בכל השפות, ויותר מזה, צריכה להיות נגישות ישירה למשאבים פיננסיים תומכים. כמו קרן חירום, שקיימת ברוב המדינות, שיכולה להיות בשימוש בנסיבות הנוכחיות. זו הנקודה העיקרית, זו רק לחזק ולהדגיש את ההצהרות וההצעות הקודמות, ואנחנו יכולים לדבר על זה בפירוט אחרי הדיון. תודה.

תודה. איגור שלינסקי.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

שלום לכולם. החברה שלי היא לא חברה ישראלית, היא חברה אמריקאית, אז אני לא אטריד אתכם לגבי הבעיות של חברות ישראליות ועסקים קטנים. פתחתי אותה לפני כמה שנים, לפני המעבר לישראל. אני עובד הרבה עם עלייה, שיש להם חברות בכל רחבי העולם, אבל כולם מסתכלים קדימה לעבר משקיעים, שווקים. ולכן, ההצעה שלי, ויש לי שתיים בשבילכם ברמת המיקרו. הראשונה היא, במלחמה הזאת עכשיו יש הרבה אנשים בארצות הברית ובאירופה, קרנות של אנשים יהודיים שמוכנים להשקיע. אם נוכל לארגן עם "Ventura Capital", עם חברות אחרות, סוג של תנועה להבאת האנשים האלה, העברת הכספים שלהם לישראל. זה יעזור לכל העסקים כאן, לרוב העסקים כאן. וההצעה השנייה היא הסתכלות החוצה. אנחנו צריכים ליצור "made in Israel" או משהו כמו "it's done in Israel" – חברות ישראליות, מוצרים ישראליים, שירות ישראלי הם פופולריים בעולם. אנחנו צריכים לתמוך באנשים שהולכים לתערוכות ומיצגים ודברים כאלה. תודה.

כן, תודה. תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. אירוס, את רוצה להגיד משהו לפני הסיכום? לא. אם כן, אני רוצה לסכם את הדיון. דבר אחד, זה ניכר לחלוטין שהנושא הזה פשוט לא מטופל. הוא לא מטופל, הוא מטופל במינימום הנדרש, וגם הוא אפילו לא עומד ברף. ראשית, אני אומר את זה למשרד העלייה והקליטה, יש את הנושא של המידע. הנגשת המידע זה נושא שאנחנו עוסקים בו כל הזמן, החל מתרגומים ועד לדברים אחרים, לא מספיק נגיש. בסוף, המבחן של הנגשת המידע הוא האם הם מצליחים. הם, הם המבחן, לא אני. אני לא יודע אם המונגש או לא. בסוף, אם העולה לא יודע להגיד לפרטים האלה, המידע, מבחינתנו, לא מונגש. וזה בעיקר המידע הפיננסי. עכשיו, זו אחריות שלכם. זו אחריות שלכם גם מול הגופים האחרים. אני אומר את זה חד וחלק, ואנחנו נעשה על זה גם מעקב.

הדבר השני שחסר בכלים שנותן האגף ליזמות זה נושא הסבסודים לתצוגות וחשיפה ואירועי "נטוורקינג". יש אירועים כאלה, שאני אשווה את זה אולי לכוח אדם – לירידי תעסוקה. זה כמו יריד תעסוקה רק בהיבט הזה של עסקים. צריך לעשות אירועי חשיפה שהמשרד אפילו יוזם, עם עסקים שונים של עולים מול רשויות מקומיות, בעלי עסקים, שיכירו. שידעו מה קיים. ולדאוג שיגיעו נציגים של חברות שונות מהתחומים לפי מי שיציג שם. אירוע החשיפה וה"נטוורקינג" האלה הם מאוד קריטיים. זה אחד החסמים שיש לעולה במדינת ישראל. יש תמיד את המבחן של תוך כמה שיחות טלפון אתה מגיע למנכ"ל או ליושב-ראש חברה, אז בישראל אם יש לך את המקורות שלך ולמדת פה וגרת פה, והיית פה בגן ילדים ועשית פה צבא, ההוא ואז ההוא ואז ההוא, ואז הגעת. מי שנחת פה לפני שנה או שנתיים, אין לו את זה. זה ה"נטוורקינג". וזו אחריות שלכם. ואני מצפה ממשרד העלייה והקליטה ליצור את הדברים האלה. מעבר לכלים האחרים הסטנדרטיים, שהם טובים, אבל הם לא מספיקים.

ההיבט של העברת כספים, ואני אומר את זה לבנק ישראל, אנחנו קיימנו על זה כמה וכמה דיונים פה ואני מרגיש שהלכנו אחורה. אנחנו נצטרך לחזור עוד פעם. אנחנו נתחיל עוד פעם להיפגש. כבר היינו עם הצוותים וישבנו, ישבנו עם כל החבר'ה בבנק ישראל ועם המפקח על הבנקים וכולי, וכן והייתה נכונות, והם עשו וובינר. כל הדברים האלה נעשו אחרי שלושה-ארבעה דיונים שלחצנו. כנראה שאנחנו צריכים לחזור לזה עוד פעם. ואנחנו נחזור לזה כי זה פשוט לא מקובל. פשוט לא מקובל. והממשלה לא יכולה להתנער מזה. אי אפשר להשאיר את זה רק לשיקול דעת הבנקים. הדבר האחרון זה נושא קרן ההלוואות. מבחינתי, זה אחד הנושאים החשובים והקריטיים שחייבים לייצר אותו מחדש. אמרתי את זה גם לשר אתמול בשיחה, ואני אומר את זה גם לך. תעבירו את זה בבקשה למנכ"ל בהיבט הזה. אני לא יודע מה עלה פה בשיחה עם החשב הכללי. אני אבקש לקבל על זה גם איזשהו עדכון. אם זה נכון שהמנכ"ל אמר שאתם לא מעוניינים. זאת אמירה, אבל לא נשמעת לי הגיונית.

אני מציע, לאור מה ששמענו כאן מהעמותות השונות הנוגעות בדבר, שתלכו על מודל של רשת בטחון לגופים חוץ-בנקאיים שנותנים. ירצו הבנקים להתמודד? יכולים גם להתמודד. אבל זה לא, לא לעשות את זה רק לבנקים. ואז הפילנתרופיה שנותנת כל כך הרבה במובן הזה, יחד עם המדינה – המדינה תיתן את רשת הביטחון, יהיה לנו את הפילנתרופיה, ובא לציון גואל. אין דרך אחרת, חייבים לפתוח את החסמים האלה. אנחנו נעשה על הנקודות האלה שהעליתי פה ישיבת מעקב בעוד שבועיים. זימון יצא בצורה מסודרת. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:02.