פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
ישיבה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/11/2023

הכנסת העשרים-וחמש





הכנסת





מושב שני


פרוטוקול מס' 239
מישיבת ועדת הכלכלה
ופרוטוקול מס' 109
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ד בכסלו התשפ"ד (27 בנובמבר 2023), שעה 12:00

הצגת חלוקת הכספים שתרמו יהדות התפוצות בתקופת המלחמה לעסקים ולנפגעים

חברי הוועדה: דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה
עודד פורר – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
אברהם בצלאל
בועז טופורובסקי
רון כץ
סימון מושיאשוילי
יבגני סובה

אלעד זכות - סמנכ"ל תקציבים, משרד העלייה והקליטה

אירוס הומינר - מנהלת אגף א יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

אריק אוזן - מנהל תחום בכיר תקציבים, משרד העלייה והקליטה

אריה פדורוב - צוות פנים וסביבה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

לילה פרישר - ממונה מפקחת ראשית, רשות המסים, משרד האוצר

ג'וש שוורץ - מזכ"ל, הסוכנות היהודית

דני ווזנר - מנהל יחסי ממשל, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

גאליה מדינה - רכזת, הסתדרות הלאומית

יאיר שלם - מנכ"ל הסתדרות לאומית, הסתדרות הלאומית

לינור דויטש - מנכ"לית, לובי 99

רחל גור - סמנכ״ל, לובי 99

ענבל גלבוע אמיר
שפרה שחר
–
–
ראש מטה, בונות אלטרנטיבה
מנכ"לית, בית חם לכל חייל

אילנית אסיף - מנהלת תיק חינוך מרחבים, מרכז השלטון האזורי

בלה לבוביץ - ביתנו העולמי

ד"ר עידית חנוכה – מנהלת ועדת הכלכלה
שלומית אבינח – מנהלת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

מוריה אביגד

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצגת חלוקת הכספים שתרמו יהדות התפוצות בתקופת המלחמה לעסקים ולנפגעים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח ישיבה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בראשות חבר הכנסת פורר. זו ישיבת מעקב לדיון שהתקיים לפני כחודש בנושא הצגת חלוקת הכספים שתרמו יהדות התפוצות בתקופת המלחמה לעסקים ולנפגעים. נרצה לשמוע מה קרה ומה השינויים. אני רוצה להגיד לך שהנושא של אימוץ הקהילות בעולם, בעיקר בצפון אמריקה, ארצות הברית, קנדה ומקסיקו, של יישובים בעוטף ובסביבות העוטף, כמו שיקום שכונות, לתקופת זמן ארוכה, זה דבר מצוין ומאוד מאוד חשוב. זה גם יתרום לתמיכה גבוהה, לא רק כספית, גם מורלית. אני גדלתי בשכונה שאומצה ע"י קהילת ניו-ג'רסי, שכונת רמת אליהו, וזה דבר מבורך. כל הכבוד שאתם עושים את זה עכשיו עם העוטף, זה רעיון מצוין, מחבר ומחזק את הקשר בין הקהילות לבין מה שקורה בישראל.

אנחנו ביקשנו שיהיה בדיון נציג חשב כללי כדי לוודא שאין כפל של תרומה. אני לא רוצה שתרומה תחליף כסף ממשלתי. יש דברים שהממשלה חייבת לעשות והיא צריכה לשלם.

היא משלמת הרבה.

הכול בסדר, אבל התרומות באות מעבר, לא במקום.

מאה אחוז, אני מסכים אתך. הן לא באות במקום אבל בינתיים הממשלה שילמה הרבה מאוד כספים בחודש וחצי האחרונים.

אשמח לקבל זכות דיבור בהקשר למה שעודד העיר, לדעתי אתם לא מודעים לנהלים שעברו, אשמח להסביר.

אנחנו מודעים אבל אתן לך לדבר יותר מאוחר. בינתיים הממשלה שילמה עד עכשיו מעל 35 מיליארד שקל, כולל לחיילים, כולל לנשות החיילים, כולל לישובים מהעוטף, כולל פיצויים, חלק היא תשלם בשבועיים הבאים. ממשיכים לעשות זה גם בנובמבר ובדצמבר אז לאט-לאט. נציג החשב הכללי, תענה לפורר, בבקשה.

לא מקזזים.

אני יודע בדיוק מה אני שואל. אני לא חושב שמקזזים. אני רק חושב שיש הרבה מאוד דברים שהממשלה עשתה או עושה בלי קשר לתרומות ופתאום הגיע תורם אז הממשלה הפסיקה לעשות.

כמו מה?

אני לא יודע, זה החשש שלי. לדוגמה בהקשר לפינוי לבתי מלון.

הוא אומר לך שלא יעשו את זה.

לא, הוא אמר שלא מקזזים.

תגיד את זה במפורש.

לא, אין כוונה. אנחנו לא בוחנים תרומות כשאנחנו מחליטים על תקצוב או על מדיניות. זה לא קורה.

זה לא בא האחד במקום השני?

לא.

ולא יבוא אחד במקום השני?

לא.

אז תגיד את זה, אל תיתן לי להגיד את זה, תגיד את זה אתה.

כרגע לא מקזזים. אין תוכנית לקזז. באופן כללי כשמסתכלים על תקצוב לא מסתכלים על התרומות שמתקבלות. זה לא משהו שאנחנו בוחנים כחלק מהמדיניות.

בית מלון ששולם לו מכספי תרומות בתחילת הלחימה והסתבר שהאנשים היו זכאים, שילמו לבית המלון, תרמו את המלון, שילמו על משהו שהמדינה הייתה אמורה לתת כי המדינה לא הייתה מאורגנת בהתחלה.

זה לא נבחן לדעתי אבל אני מציע שנשב בשבוע הבא ביום שני, יש לנו ישיבה עם שר התיירות.

נתתי את זה כדוגמה.

זה אכן יכול להיות בגלל שהיה בהתחלה איזשהו פער.

כספי התרומות גישרו הרבה פעמים על זה שהממשלה עוד לא נכנסה. אני לא רוצה שהכסף הזה יחליף את הכסף הממשלתי. אפשר לקחת עכשיו את כספי התרומות האלה ולהפנות אותם לטובת הישובים.

יותר מזה, אולי אתה יכול ללמוד מהמיגונית. הייתה שאלה כזו, דוד, גם לגבי מיגוניות. רשויות הוציאו כסף על מיגוניות.

אז מה? זה אחד התפקידים שלהן.

או אנשים פרטיים, אנשים פרטיים הוציאו כסף על מיגוניות.

זה לא קשור, זו תרומה. במיגוניות זה לא אותו כי כמה שיותר מיגוניות זה טוב. הממשלה נתנה כרגע לחקלאות – אני לא מדבר על מקומות אחרים – אלף מגוניות שהיו בשדות, 50 מיליון שקל ע"י משרד החקלאות ו-50 מיליון שקל ע"י משרד האוצר. אם בא תורם ותורם עוד אלף מיגוניות, מה זה קשור לממשלה? לפי זה, כל תרומה הממשלה צריכה להחזיר. הם נתנו תרומה של 10 מיליון שקל ליישובי העוטף, אז מה זה שייך? זה בא במקום הממשלה? הממשלה נותנת להם בכל מקרה. אין גבול לדברים האלה. מה שהוא אמר לגבי מימון המלון זה יכול להיות ונבדוק את זה. אני מציע שנפנה למשרד התיירות ולמשרד הפנים, שהם שילמו בהתחלה, שיבדקו את זה עד לישיבה שתהיה עם שר התיירות ביום שני הבא. לינור דויטש, בבקשה.

עו"ד לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99. זה בדיוק עונה למה שחבר כנסת מדבר עליו. ב-18 באוקטובר עברה החלטה במשאל טלפוני, ללא דיון מוקדם, ללא פרסום כלשהו, החלטת ממשלה, נוהל 969, תחת סעיף 19(א), שמאפשר קבלת החלטות במשאל טלפוני, שבחסות או בכסות המקום של גיוס תרומות מתאפשר למשרדי הממשלה השונים לגייס כסף ישירות מתאגידים, מבעלי הון, מכל מי שהם רוצים, לא רק ממלכ"רים, לא רק דרך המוסדות הלאומיים, ולעשות את זה גם תחת מגבלות מאוד קטנות על סכומים, גם בעילום שם, שהציבור אפילו לא יידע על זה.

מה הבעיה עם זה? פורר מדבר על הכסף של הסוכנות, לא על כל תרומה שהיא.

אני חושבת שדווקא היום, אגב, כשמתכנסים לדון בנושא הכספים הקואליציוניים, האם יש קיזוזים או לא והאם כסף של תרומות מחליף כסף אחר – וגם אם אנחנו לא נכנסים למקום האם תפקיד הממשלה לגייס בכלל תרומות כשיש את המוסדות הלאומיים שיכולים לעשות את זה, אם נתעלם מכל זה שנייה ונשים את זה בצד, הרעיון של תרומה של יהדות התפוצות – המשמעות היא עכשיו מחר בבוקר כי"ל או עידן עופר יכולים עכשיו לתרום ישירות למשרד האוצר כסף בזמן שמשרד האוצר דן האם להאריך את הזיכיון שלהם ל-2030. הראל ויזל, הבעלים של פוקס, יכול לתרום ישירות למשרד הכלכלה, לבקש להיות בעילום שם, שאנחנו הציבור לא נדע שהוא תרם, בזמן שמשרד הכלכלה דן האם לבטל את הפטור מ-75 דולר.

אני לא מכיר את זה, אני מציע שתכתבי לנו את זה.

אנחנו פנינו עם זה כמובן לכל השחקנים הרלוונטיים – זה, אגב, הנוהל וזו הפניה, אני מיד אעביר לכם את זה – פנינו גם למזכיר הממשלה, ליועצת המשפטית לממשלה, לחשכ"ל, בשאלה איך דבר כזה קורה, ואם אתם כבר מעבירים דבר כזה יש להדק את המסננת.

את מסיטה את הדיון. פורר מדבר כרגע על כספי התרומות של הקהילות היהודיות בחו"ל, שזה לא יבוא במקום. לגבי מה שאת אומרת – משפטית, לא משפטית, אם זה טוב או רע – זה לא לדיון הנוכחי. תראי לנו את זה ואנחנו נבדוק את זה, אין בעיה.

א', כן, אני חושבת שבתור ועדת כלכלה יש לכם את החובה לפקח. דבר שני, אני רוצה לדעת - - -

תאמיני לי שפורר הולך לבדוק את זה כמו שצריך.

מעולה. אני כן חושבת שחשוב שכשיושב פה נציג של יהדות התפוצות, שמביאה את התרומות, שיידעו שבכסות של גיוס כסף מהם מכניסים דברים אחרים.

לא, אין קשר. אם יהודי מחו"ל מחליט לתרום ל"אחים לנשק", לצורך העניין, 100 מיליון שקל, זו זכותו. יש להם עמותה, הוא יכול לתרום להם, זה לא קשור אחד לשני.

אף אחד לא אמר שלא, אין בעיה, אבל למה הוא צריך לתרום ישירות למשרד הכלכלה?

אז אני לא מכיר את זה, פנית ליועצת המשפטית לממשלה.

בוודאי, עכשיו אני מעבירה לכם את הפניות של שניהם.

אני אבקש בסיכום הדיון לקבל מהממשלה את פירוט כל התרומות שהתקבלו במסגרת החלטת 969. אחרי שנקבל את זה אפשר יהיה לקיים על זה דיון.

זה בדיוק מה שאני רוצה.

היא אומרת שיכול להיות שהכסף הזה הגיע למשרד ממשלתי כלשהו, צריך לבדוק.

יכול להיות, אני לא יודע. מה זה קשור למה שגייסו מהפדרציות? זה נתרם ישירות דרך הפדרציות.

בעצם עוקפים פה את הסוכנות היהודית.

זה לא הדיון עכשיו, הדיון הוא לא על ההחלטה הזו.

חבר הכנסת ביטן, אנחנו נקיים את הישיבה על נושא הדיון. בנושא שעלה פה, על החלטה 969, אני מבקש מנציג החשב הכללי: אנא העבר לוועדה עד שבוע הבא את פירוט כל התרומות שהתקבלו, אם התקבלו, אני לא יודע אפילו אם התקבלו.

נראה לי משונה מאוד אם תרמו ישירות למשרדי הממשלה. אני חושב שזו לא ההחלטה, אין דבר כזה שתורמים ישירות.

זה מאוד מעניין.

אני גדלתי בחו"ל והמשפחה שלי תרמה. אני גדלתי בבית קשה-יום וזה נכון לגבי רוב יהודי ארצות הברית, הם לא מיליארדרים ולא מיליונרים, הם מעבירים לישראל את המעט שיש להם. ראוי שהם ידעו שקיים נוהל שלכאורה פותח פתח, אחד, לעקוף את המוסדות שמציגים אותם, ושנית, שזה מייצר כאן איזושהי יכולת לפתוח פתח. מגיע להם לדעת את זה.

זה לא נושא הדיון, נבדוק את ההחלטה הזאת. פורר בודק, מבחינתי אם הוא בודק משהו אז חבל על הזמן, כולם יכולים לברוח לצדדים. הוא יבדוק את זה ואנחנו נקיים דיון על זה אם צריך. אין בעיה, אני לא מכיר את זה. ג'וש שוורץ, בבקשה.

אני אציג כאן את כל מה שהסוכנות היהודית עושה ועשתה מאז תחילת הלחימה. כמובן שכל מה שאני אתאר כאן לא מתייחס לכספים הרבים של השותפים שלנו, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן היסוד, גייסו.

קודם כל, כמו שדיווחתי פעם קודמת, מיד עם תחילת המלחמה הקמנו קרן של כסף חופשי לראשי הרשויות בעוטף והרחבנו את זה גם מעבר להגדרה הרשמית, גם לאופקים, מרחבים ונתיבות. זה כסף חופשי שמועבר לרשויות. אנחנו הבהרנו שמי שזקוק לכסף ותזרים זה ראשי רשויות, שיודעים מה טוב לתושבים שלהם. מה שחדש מאז הישיבה הקודמת זה ששבוע שעבר הבנו – בעקבות שיחות רבות עם ראשי הערים בקו העימות, בישובים המפונים – שיש צורך גם להזרים לשם כספים והקמנו עוד קרן של 10 מיליון שקל לראשי רשויות בקו העימות, אפס עד 9.

אם אתם נותנים 10 מיליון שקל ליישובי קו העימות בצפון, לדעתי אתם צריכים להוסיף ליישובי הדרום כי זה לא אותו דבר. זו בקשה, אתם לא מחויבים לה. כל מה שאנחנו מדברים עליו זה כסף של הקהילות, אתם מוסמכים לחלק את זה איך שאתם רוצים, נתחיל מזה קודם. נתתם בהתחלה 10 מיליון שקל ליישובי הדרום, עוטף עזה, אופקים, נתיבות, כל הסביבה, עכשיו, בצדק, נתתם גם לצפון. לדעתי צריך להוסיף לדרום, להכפיל לדרום ל-20 מיליון כי זה לא אותו דבר.

זו רק תוכנית אחת. אנחנו השקענו בדרום סדר גודל של 100 מיליון שקל מההתחלה, זו פשוט קרן - - -

אבל זה כסף שהולך לרשויות. לרשויות לדעתי אתם צריכים להוסיף, להכפיל להן.

למה, דוד, כסף של תרומות צריך ללכת לרשויות ולא מהמדינה? אני מבין לגבי עזרה לעסקים, אבל לרשות עצמה?

כן, למה לא? אתה חושב שאין לרשות צרכים?

ברור שיש לה צרכים, יש משרד הפנים, שיפנו אליהם.

המדינה לא מכסה את הכול.

בעיקר לבנייה של מבני ציבור.

מבני ציבור אני יכול להבין אבל עדיין.

הכסף שהם נותנים פתוח מבחינת הרשות, אפשר לעשות בו כל מיני דברים, לא חייבים מכרזים, לא חייבים כלום. הם נותנים את זה למשל לכאלה שנסעו למלון ולא מגיע להם או לדברים מהסוג הזה.

עדיין אני חושב שלהעביר ישירות לרשות, יש פה - - -

אבל הם החליטו להעביר, אני לא החלטתי, אז אם הם החליטו להעביר אני חושב שמן הראוי שיוסיפו יותר גם לדרום, בלי לפגוע בצפון.

אני פשוט חושב שלרשויות המדינה צריכה לדאוג. במקום להעביר למשרד למשימות לאומיות מיוחדות מאות מיליונים שיעבירו לרשויות.

משרד הנגב הגליל נתן לא מעט כסף לדרום ולצפון.

משרד המורשת כמה נתן?

שאלה טובה.

משימות לאומיות?

בנוסף לשתי הקרנות לרשויות בקו העימות ובדרום אני יכול לדווח שהסוכנות בלבד גייסה עד כה 101 מיליון דולר עבור צרכים במדינת ישראל מאז קום המדינה, כמובן שחלק מזה מהפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן היסוד, השותפים שלנו.

אני רוצה להגיד אמירה כללית לגבי הדיון הקודם – אנחנו לא מחליפים כסף ממשלתי, אנחנו משקיעים בדברים שהמנהיגות שלנו חושבת שזה נכון. כמובן שאנחנו בשיחות כל הזמן עם מנהלת תקומה ואנחנו מתאמים איתם את הדברים שאנחנו עושים, אבל אני לא מכיר מצב שאנחנו מחליפים כסף ממשלתי באף מקום.

כמובן שאנחנו גם זיהינו מיד בהתחלה את הצורך לסייע לעסקים הקטנים בדרום בגלל שהישובים מפונים והעסקים לא עובדים. אני הייתי שבוע שעבר בקיבוצים, בבארי, עין השלושה, כל האזור זה, אין שום חנות פתוחה, אין שום מסעדה פתוחה, ולכן פתחנו מענקים לפני כחודש לתושבי העוטף, לכל אחד שיש לו עסק – מענק, לא הלוואה – של עד 20,000 שקל. כבר חילקנו 10 מיליון שקל. אפרופו הערה שלך על עוד כסף לדרום, פה זה רק לתושבים במענקים של יותר מאלף - - -

לצפון לא נתתם מענקים?

לא, הצפון כרגע זה רק הקרן לרשויות בקו העימות, פה זה רק לדרום.

אז אני חושב שגם לצפון מגיע משהו.

אנחנו כל הזמן מגייסים עוד כסף ואנחנו נרחיב את הפעילות שלנו בהמשך לגיוסים. אנחנו גם נותנים הלוואות עד 100,000 שקל לעסקים בכל הדרום. המענקים הם בעוטף וכל הדרום – באר-שבע, אשקלון, קריית גת – כל מי שבדרום יכול לקבל מהסוכנות הלוואה עד 100,000 שקל. יש שני מסלולים, אחד בפריים ואחד ללא ריבית. לא קיבלנו הרבה בקשות כאן, למענקים כן, אנחנו נעניק הרבה מענקים.

כמובן שהמאמץ הכי גדול שלנו זה הקרן לנפגעי טרור. הסוכנות הקימה את הקרן לנפגעי טרור לפני 20 שנה באינתיפאדה השנייה ובעצם כל מי שנפגע בפעילות איבה במדינת ישראל מקבל מענק מהסוכנות, מענק ראשוני במזומן. כל מחלקות הרווחה בכל הרשויות בארץ מכירות את זה. אנחנו מקבלים טלפון ברגע שהבית נפגע, מישהו נפגע, ואנחנו מעניקים מזומן. זה צורך מאוד מאוד חיוני כי לוקח זמן עד שהביטוח הלאומי ומס רכוש נכנסים, ולפעמים לאנשים יש צרכים מיוחדים. כבר למחרת האירוע מגיעים נציגי הסוכנות עם מענק ראשוני, אחר כך, אם הם מוכרים כנפגעי פעולות איבה ע"י המדינה, הם מקבלים עוד מענק הרבה יותר גדול.

כל מענק ראשוני זה 4,000 שקל, חילקנו עד כה 6,400 מענקים לנפגעי השבת השחורה וכל מה שבא אחר כך. זה כל אזרח שנפצע, נפגע, או הרכוש שלו. אנחנו עכשיו נותנים לשבים ולשבות מענק אישי, לכל בן-אדם שהיה בפנים ושוחרר. זה כולל משפחות חטופים. אנחנו מטפלים כרגע בעוד 1,000 פניות למענקים.

המענק הוא לבן-אדם או למשפחה?

לבן-אדם.

זה מה שאמרת שאתם נותנים מעטפה של מזומן?

כן.

זאת אומרת שאם נפגעו שני בני משפחה, כל אחד מקבל בנפרד?

אם הוא נפגע, כן, אבל אם מדובר במשפחה שביתה נהרס הם מקבלים מענק אחד.

ברור.

אנחנו מצפים לעוד כ-1,000 פניות כי אנחנו כבר מטפלים בהן, אז אנחנו מעריכים שאנחנו נחלק בין 7,500 מענקים ראשונים ל-8,000 - - -

מה זה ה-380 במצגת?

יש לנו גם מענקים נוספים לאלה שהכי נזקקים. הם יכולים להגיש בקשה לעוד מענק מידי של 6,000 שקל אחרי שהמדינה מכירה בהם כנפגעי פעולות איבה – כי אנחנו מקבלים מישהו שנפגע, אנחנו לא עושים את התהליך של המדינה שמכירה פורמלית במישהו – ברגע שהם מוכרים פורמלית ע"י המדינה הם מקבלים מענק המשך. אנחנו גם הקמנו קרן מיוחדת לצוותי חירום יישוביים ועד כה חילקנו הרבה מאוד סיוע בתחום הזה, מגנרטורים, לערכות טראומה, למכשירי קשר. זה גם בצפון וגם בדרום ואנחנו ממשיכים עם המבצע הזה. יהיה ציוד, כמו קסדות ושכפ"צים, בשלב ב' של המבצע. כל מה שאתה רואה פה כבר חולק.

לכיתות כוננות?

כן, לצוותי חירום יישוביים.

ב-20 ק"מ?

אני יכול לבדוק, אבל כל אזור העוטף המורחב וכל אזור קו העימות בצפון. אנחנו גם עושים את מה שציינת בתחילת הישיבה והוא גיוס העם היהודי לסיוע ושיקום המפונים. לסוכנות יש רשת של 46 שותפויות שבהן קהילה יהודית מחוץ לארץ קהילה מאמצת אזור בארץ, כמו מונטריאול-באר שבע, טורונטו-אילת, פילדלפיה-נתיבות. כמובן שלכל אחת מהרשויות בעוטף יש כבר שותפות כזו.

אתה יכול לתת לנו כמה החלטות כבר יש?

כן. אנחנו עובדים בתיאום עם מנהלת תקומה, מציעים קהילה יהודית בחוץ לארץ לכל ישוב מפונה, שתלווה אותם לטווח הארוך, גם כספית, גם מבחינת סולידריות. יש כבר קהילות שקיבלו, למשל ניר עוז תהיה שותפה עם שיקגו – הם עוברים לכרמי גת וקריית גת זה אזור השותפות של שיקגו – קליבלנד, שכבר בשותפות עם בית שאן, תהיה שותפה של חולית וכיסופים, ניו-ג'רזי עם אופקים, מקסיקו עם אשכול, ואנחנו הולכים לדאוג שלכל קהילה, לא רק הרשויות, כל קהילה תהיה שותפה.

מה אתם מבקשים מהקהילות האלה במסגרת האימוץ?

אנחנו בכל מקרה בונים שולחן שכולל את הרשות, היישוב, נציגי הקהילה היהודית בחוץ לארץ ופילנתרופים ישראליים, ובונים תוכנית לטווח ארוך שבה הקהילה היהודית בחוץ לארץ יכולה להביא משאבים, סיוע וליווי לקהילה, וזה מעבר לכסף, זו גם ההרגשה שיש קהילה יהודית בחוץ לארץ שאכפת לה, שמשקיעה זמן ומשאבים. זה אחד הביטויים הכי יפים לסולידריות של העם היהודי מול המפונים ומול הטראומה שהייתה פה בשבת השחורה. אנחנו נדאג לכל אחד מתוך 43 היישובים שירצה בכך ונביא להם שותפה מחו"ל.

ניתן לראות בשקף דוגמאות של דברים שאנחנו מציעים למנהלת תקומה שאנחנו יכולים לסייע. אנחנו כמובן מצפים לגל עלייה, כמו תמיד, של עלייה ומשתתפי "מסע" אחרי המלחמה. אנחנו מציעים להביא עולים להתיישב גם בקהילה וגם במרכזי הקליטה בסוכנות. יש לנו מרכזי קליטה כרגע בשדרות, באיבים, באשקלון, באשדוד, בקריית גת, בבאר-שבע, אז גם להביא עולים להתיישב בקהילה וגם להביא עולים להתיישב במרכזי הקליטה.

אנחנו כבר יצאנו עכשיו בתוכנית "מסע", שהיא תוכנית משותפת של משרד ראש הממשלה והסוכנות היהודית להבאת 12,000 צעירים בקבוצות כל שנה לסמסטר או שנה בארץ. יצאנו עכשיו עם מבצע התנדבות ואנחנו מצפים למאות מתנדבים בתוכנית חדשה לחלוטין שתביא מתנדבים מהתפוצות להתנדב פה עד סוף הקיץ, להיות חלק מהמאמץ השיקומי והחברתי במדינת ישראל. כמובן שאנחנו מקווים שחלקם יישארו פה אחר כך ויעלו. אנחנו בונים עכשיו תוכנית להביא 1,500 מתנדבים מהתפוצות.

כמובן שיש לנו את התוכנית הארצית שלנו, "פותחים עתיד" לנוער בסיכון, שפועלת ב-53 רשויות יחד עם משרד החינוך והרשויות המקומיות והיא עובדת בעוטף, באשכול, באשדוד, בנתיבות, באופקים, ואנחנו נמשיך להעניק את הסיוע הזה.

אנחנו מאוד גאים שחברת הבת של הסוכנות, החברה המשכנת השנייה בגודלה אחרי עמידר, נבחרה ע"י משרד הביטחון לעשות סקר אומדן נזק בכל הישובים בעוטף, זה בעקבות הפעילות של עמיגור. גם היא מבצעת היום את פרויקט המקלוט עבור משרד הביטחון בגבול הצפון וגם בנתה את כל הממ"דים בשדרות והעוטף אחרי 2014. פה זה תמונות שלי עם המהנדסים של עמיגור ברעים ובארי. אנחנו סיימנו כבר את אומדן הנזק בכל הביתיים, בעין השלושה, נירים, רעים, בארי, בכ-7-8 ישובים כבר, ואנחנו מקווים תוך שישה שבועות להגיש למשרד הביטחון את אומדן הנזק. הם עוברים בית-בית, רושמים את כל הנזק, את העלות, גם עלות של פינוי בתים הרוסים.

שמאות, הכול?

כן, כן. מהנדסים של עמיגור עוברים בית בית. אני סיירתי איתם שבוע שעבר. היינו בעין השלושה, בבארי ורעים וראיתי אותם הולכים במסירות מבית לבית, בודקים את הנזק. כמובן שזה אחרי ישיבת התנעה עם הישוב עצמו ובהסכמתו, עושים את זה יחד עם הקהילות. זו עוד פעילות מאוד מאוד חשובה שלנו בעת הזאת.

בשקף הבא, ובזה אני אסיים, זו תמונה מאוד מעניינת שאני רוצה להציג לוועדה כי אלה התשתיות והנכסים שאנחנו מביאים מטעם העם היהודי כשאנחנו מטפלים או ניגשים למשברים פה בארץ. יש לנו הרבה מאוד דברים שהסוכנות מביאה לשולחן, קודם כל יכולת הבינוי וההנדסה דרך עמיגור, היכולת שלנו להניח – ומאז ומתמיד הנחנו – הלוואות וסיוע לעסקים קטנים בפריפריה, העבודה שלנו עם נוער בסיכון, כמו "פותחים עתיד", כמובן המעמד הייחודי של הסוכנות מול הממשלה, חוק מעמד הסוכנות, פטור ממכרז, האמנה בין הסוכנות וממשלה, כמובן השותפויות שלנו קיימות בכל הארץ עם העם היהודי דרך שותפות ביחד, היכולת שלנו להביא מתנדבים מהקבוצות, עליה וקליטה, היכולת להביא עולים להתיישב גם בקהילה וגם במרכזי קליטה. כמובן גם העבודה שלנו, הנמשכת כבר 20 שנה, באמצעות הקרן לנפגעי פעולות איבה.

אם כבר הזכרת את הנושא של העולים – איפה אנחנו אוחזים כרגע מבחינת עולים מצרפת? איך אתם רואים את ההיענות בעולם?

אני מיד אגיד מילה על העלייה. אני רק רוצה להציג לוועדה, אדוני היושב-ראש, שהסוכנות ניגשת מטעם העם היהודי עם הכסף שהיא מגייסת בחוץ לארץ, מגיעה למצב עם כל הנכסים האלה כבר בפנים ולכן אנחנו מציעים את כל הדבר הזה לממשלת ישראל. אנחנו בשיחות תכופות עם כל האגפים בתוך מנהלת תקומה, כמובן שמדברים גם עם משרד ראש ממשלה, וככל שאנחנו נמשיך לגייס אנחנו נמשיך להשקיע יותר ויותר ונשמח לבוא שוב לישיבת מעקב.

בהתייחס לעלייה, יש מקומות בעולם שיש עלייה גדולה מאוד, במאות אחוזים, בפתיחת תיקים, בעיקר צפון אמריקה וצרפת, ויש מקומות אחרים שיש ירידה בפתיחת תיקים, כמו רוסיה. זה מאוד שונה, אין אחידות.

אתה יכול להגיד למה – בגלל שסגרו את האפשרות שלהם להגיע לכל מיני מקומות.

יש גם ירידה ביחס לשנה שהייתה מאוד גבוהה.

ברגע שבנתיב לא מקבלים קהל, מטבע הדברים גם יש ירידה. אם אתה אומר להם: אל תבואו אז הם לא יבואו. אפשר להגיד את זה. אפשר להגיד את האמת על השולחן. זה לא אתם, זה לא הסוכנות היהודית, אבל אני אומר שמבחינת ההתנהלות ראינו את זה.

אני יכול להגיד גם שאנחנו מאוד גאים כי בתוכניות של הסוכנות של צעירים מהתפוצות, כמו "מסע", בתחילת המלחמה כמה אלפים עזבו, בעיקר צעירים ובעיקר מצפון אמריקה, ואנחנו רואים התאוששות, מתחתית של 3,300 משתתפי "מסע" מהתפוצות בארץ, היום אנחנו מתקרבים ל-4,500, וכמובן עוד מאות מתנדבים דרך "מסע" חודש הבא ויגיעו מדרום כדור הארץ בינואר, מדרום אפריקה, ארגנטינה, ברזיל. אז אנחנו גם רואים התאוששות במשתתפי "מסע", שזה גם נדבך חשוב בכל המאמץ הזה. תודה רבה.

דני ווזנר, בבקשה.

תודה רבה, יושבי-הראש. ברשותכם, אני אפתח במשהו קצת פחות קשור לכספים אבל אירוע מאוד חשוב שקרה לפני שבוע וחצי, מאז הדיון הקודם, שאנחנו, ביחד עם ועידת הנשיאים, ארגנו. עצרת תמיכה בישראל בוושינגטון, ב-National Mall, בין הקפיטול לבית הלבן, בה השתתפו 300,000 איש. העצרת הכי גדולה של הקהילה היהודית אי-פעם. בנוסף ל-300,000 איש היו עוד רבע מיליון שצפו בשידור חי באינטרנט. זה אירוע חסר תקדים.

הוא היה גם סמל של אחדות. הגיעו קבוצות, מצד אחד, מאגודת ישראל החרדית וחב"ד, ועד שלום עכשיו, אורתודוקסים, רפורמים, קונסרבטיבים, כל הקהילה ביחד, שזה בכלל לא מובן מאליו. השתתפו גם חברי קונגרס מכל הצדדים. יש תמונה על הבמה של חברי קונגרס משתי המפלגות, Chuck Schumer, senate majority leader, Mike Johnson, יושב-ראש בית הנבחרים ו-Hakeem Jeffries, House .Minority Leader התמונה הזאת של כולם, משתי המפלגות, על הבמה זכתה לפרסום רב, הייתה בכל עיתון. זה משהו לא סטנדרטי בארצות הברית היום.

כמובן שהנשיא הרצוג דיבר מהכותל בשידור ישיר, גם אחיו, השגריר בוושינגטון, דיבר, ואחרים כמו עומר אדם וישי ריבו, סטודנטים, כמרים, נציגי הקהילה המוסלמית. גם נתן שרנסקי דיבר שם וזה היה מאוד סמלי וחשוב כי העצרת הכי גדולה לפני זה, של 200,000 איש, הייתה ב-1987, באותו מקום, בעד שחרור יהודי ברית המועצות דאז. אז זה היה אירוע מאוד חשוב.

אני ראיתי שני דברים שאשמח לציין: אחד, הציוץ של המטרו בוושינגטון – כתבו שביום הזה היה שיא נסיעות ברכבת התחתית בבירה מאז הקורונה והכל בגלל העצרת. גם ראיתי בחדשות שם שוטר מקומי שאמר שאמרו לו "תודה" יותר פעמים ביום אחד מאשר כל חייו כשוטר. הכל התקבל שם מאוד מאוד יפה. זה כמובן בנוסף לכ-160 מפגשי סולידריות אחרים ברחבי צפון אמריקה.

נעבור לכספים. עד כה גייסנו כ-660 מיליון דולר, סכום חסר תקדים מכל הזמנים. מזה חילקנו כ-190 מיליון דולר ואנחנו מחלקים כל שבוע עוד כסף. ג'וש דיבר על הסוכנות, שזה כרבע מהכספים, אבל אנחנו, כפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, איננו ארגון ביצוע, אנחנו מייצגים 146 פדרציות ועוד 300 קהילות קטנות ברחבי היבשת ואנחנו מחלקים את הכסף לארגונים כמו הסוכנות. בנוסף לסוכנות גם לארגון הג'וינט, לבתי חולים בארץ, למד"א וזק"א, לקואליציה הישראלית לטראומה, נט"ל, לארגוני רווחה - - -

יש לך את החלוקה לארגונים האלה?

אין לי את זה מולי אבל אני יכול לארגן את זה, אין שום בעיה.

אתה יכול להעביר לנו במייל.

אם בית חולים מסוים קיבל לדוגמה 4 מיליון דולר תכתוב לנו את זה רק.

כן. אני כן יכול להגיד שמבחינת חלוקה לתחומים אני יודע לדוגמה שבערך 15% הלכו לבתי חולים.

השאלה שלהם לאיזה בתי חולים, האם איכילוב קיבל הכול או שזה הלך לברזילי, למשל.

אני יכול להעביר רשימה מסודרת אבל כמעט כל בתי החולים קיבלו, כמובן שברזילי וסורוקה קיבלו הכי הרבה.

מאה אחוז, רק שנדע.

כמובן שיש גם כסף לארגוני רווחה, כמו לקט, לתת, אשל חב"ד. יש גם כספים, אולי קצת יותר קטנים, שהועברו לארגונים שמטפלים באוכלוסיות ספציפיות, כמו ניצולי שואה, דוברי רוסית, דוברי אמהרית. נעביר את הרשימה.

הסוכנות רק 250 מיליון?

לא, רבע מהכסף שחילקנו, אבל כל שבוע מעבירים עוד כסף.

חלק ניכר קיבלנו מהפדרציות אבל אנחנו גם מגייסים בעצמנו, מגייסים הרבה מאוד כסף - - -

חוץ מה-660 מיליון דולר גייסתם עוד?

אנחנו גייסנו 105 מיליון דולר עד היום, מתוך זה אני מעריך שכ-40 מיליון דולר מהפדרציות, סדר גודל.

ממי אתם מגייסים, דרך מי?

קרן היסוד ומאמצים עצמאיים של הסוכנות מול קהילות, מול קרנות.

אז זה לא 660.

44 מהכספים שלנו הועברו לסוכנות בינתיים.

אז אתם כבר ב-720 מיליון דולר. אירוס הומינר, בבקשה.

אירוס הומינר, מנהלת אגף יזמות עסקית במשרד העלייה והקליטה. רציתי ברשותכם לעלות איזושהי נקודה לעניין בעלי העסקים העולים, פתחנו קו חם בשפות לעולים חדשים בעקבות המלחמה. יש פניות רבות לנושא של מצוקה גדולה ואמיתית של בעלי עסקים עולים. גם כך כל בעלי העסקים במדינת ישראל נמצאים בתקופה קשה מאוד, העולים נקלעים למצב מאוד מאוד בעייתי, כל נושא גיוס האשראי הוא כמעט בלתי אפשרי.

שאלה אליך, אפרופו החלפה של כסף ציבורי בכסף של תרומות. נמצא פה גם נציג של החשב הכללי. הייתה קרן סיוע של הלוואות של האגף שלך, מצוינת, הייתה מוצלחת מאוד, לדעתי עם החזרים של 95% של בעלי העסקים שהקימו עסק בזכות ההלוואה הזאת ובזכות מסגרת אשראי מדהימה שנתן להם משרד העלייה והקליטה. הקרן הזו נסגרה. מדוע אתם לא מחדשים את העניין הזה? זה קרן הלוואות, חה"כ ביטן, בדומה לקרן ההלוואות בערבות מדינה, הייתה ייעודית במשרד העלייה והקליטה שמכוונת לעסקים של עולים חדשים, עם כל ההכשרה הרלוונטית, הליווי הרלוונטי והמענה בשפות הרלוונטי .צריך להבין, עסק של עולים שנפתח, הוא הבסיס הכי טוב לקליטת עלייה כי גם הוא מעסיק בדרך כלל עולים ומייצר - - -

80% מהמועסקים עולים.

הקרן הזו נסגרה ב-2019.

את אומרת שהם בקשיים יותר גדולים?

הם עכשיו בקשיים, אז למה לא להשיק מחדש את הקרן?

כולם בקשיים, הם יותר מהעסקים הרגילים?

כן, הרבה יותר קשה להם.

לעולה יותר קשה לגייס אשראי.

תלוי מי העולה.

לא, ברגע שאין לך רקע היסטורי בנקאי אתה מיד הופך להיות בעייתי מבחינת הבנק, הוא לא רוצה לקחת סיכון, ובצדק מבחינתו. ניסינו בזמנו מספר פעמים להוביל את המהלך מול משרד האוצר, החשב הכללי.

זו הייתה קרן טובה, אני לא מצליח להבין, היא לא עלתה למדינה כסף.

החשב הכללי?

אני לא מכיר את הנושא, אני אצטרך לבדוק אותו ונעביר התייחסות.

כמה זמן ייקח לך לבדוק?

שבוע. עד שבוע הבא נענה.

עם מי אתה צריך לדבר? עם החשב הכללי?

ספציפית הנושא הזה לא נמצא באחריות של הצוות שלנו אז אצטרך לבדוק עם צוות מקביל.

הסתיימה הקרן, החזירו אותה טוב, תחדשו אותה ללא קשר למלחמה.

הם עשו מכרז אחד לקרן שלא הצליח להם כי הם עשו אותו לא נכון, עושים מכרז חדש.

זה ועדת הקליטה.

קיימתי על זה דיון ואני אעשה על זה גם מעקב.

ג'וש, אתה אומר שיש קרן הלוואות מיוחדת שפתחתם לעסקים, היא אומרת שלעסקים של עולים – אני לא מדבר על עולי לצרפת, שהם יותר עשירים - - -

לא, זה לא קשור. זה לא נכון.

זה צריך להיות ספציפי, לכל אחד.

לעולה חדש יש בעיה לקבל מסגרת אשראי, גם מצרפת.

זה לא מדויק. לא נכון. עולה מצרפת שהוא עשיר אין לו בעיה, אני מתכוון לעולים שיש להם בעיות. אני מבקש מכם, הסוכנות, שבקרן הזאת שאתם פתחת, שאתם נותנים הלוואות, מכיוון שזו הסוכנות, תנו עין בוחנת לעולים האלה.

תייצרו אפילו הגדלה של הקרן עם עוד איזשהו סכום לטובת עסקים של עולים.

בלי קשר החשב הכללי יבדוק את העניין הזה.

אני אבדוק את הבקשה. בנוסף, שתדעי, כל תושב הדרום הרחב יכול לבקש הלוואה מהסוכנות היהודית, כל עסק, מכל הדרום.

אני חושבת שצריך לתת איזושהי העדפה מתקנת לעולים.

אנחנו נבדוק.

יש עוד נקודה שאני דווקא רוצה לעלות בנוגע להלוואות. קודם כל, יישר-כוח, ג'וש, ויישר-כוח, דני, אין מילים. בעת הקשה הזאת לכל המדינה וליהדות התפוצות הם מרגישים חלק מאתנו. בעצם זה שבן-אדם תורם הוא מרגיש חלק, הוא אומר: זה המעט שאני יכול לעשות, וזה המון בשבילנו כאן. אושרו 33 הלוואות של עד 100,000 שקל לעסקים קטנים בדרום. זה מאוד חשוב גם בצפון. יש עסקים בצפון שהם רוח רפאים, כמו קריית-שמונה, גם חלק מנהריה, אנשים התפנו בכוחות עצמם ללא מימון מהמדינה.

אנחנו נבחן להרחיב את זה גם לצפון.

שמי ענבל, מעמותת "בונות אלטרנטיבה". כשהתחילה המלחמה הבנו שלנשים במלחמה הזו יהיו צרכים אחרים מכלל האוכלוסייה, גם לחיילות, גם מטפלות של בריאות הנפש – הכול מושתת על נשים – למשפחות המפונות, והקמנו חמ"ל בהתחלה. אנחנו רואות שנשים בכל החזיתות אבל חזית העורף מוחזקת בידי נשים כרגע. יש הרבה מאוד גברים במילואים והבית, הילדים, זה על הנשים. הרבה עסקים של נשים נפגעים, הן לא יכולות לצאת ולעבוד כי שיחות הזום והטיפול הנפשי בילדים הוא עליהן. אנחנו יודעות כבר לפני המלחמה שרק אחוז אחד מכספי הפילנתרופיה בישראל מגיעים לנשים ולכן אני מבקשת פה מכל הגברים המכובדים שיושבים לדאוג שהכסף גם מגיע לעמותות של נשים. אנחנו הקמנו פרויקט שנותן לעצמאיות עכשיו אוויר לנשימה, מגדיל את החשיפה שלהן ובונה להן אתרים באינטרנט כי הרבה מאוד מהנשים . אז בבקשה לא לשכוח את הנשים.

זה לא קשור לנשים וגברים, צריך עמותות - - -

אבל הכספים לא מגיעים לנשים.

הפדרציות סבורות שהן תורמות למלחמה. תגישי פניה לדני והוא יעביר את זה לוועדה של הפדרציות בחוץ לארץ שקובעת למי נותנים ולמי לא נותנים.

בסך הכול אני חושב שגם הפדרציות בארצות הברית מאוד מאוד מכוונות לנושא הזה של השוויון המגדרי ומעמד האישה, ולכן פניה מפורטת שתגיד מה בדיוק, לא באופן כללי, לא להגיד "ארגונים של נשים" - - -

עסקים של נשים נפגעים יותר ואנחנו נטפל בזה.

תציגו גם מי מטפל בזה באופן ספציפי כי לא תמיד העמותות האלה מוכרות.

בסדר גמור, תודה רבה.

יאיר שלם, מנכ"ל ההסתדרות הלאומית. אני פה כאורח אבל כשאני שומע את הדיון הזה אני יודע שהמדינה נותנת מענקים לחיילי המילואים אולי גם כדאי לשקול מענקים נוספים מהתרומות לחיילי מילואים שנמצאים בצו 8.

בהמשך למה שפורר אמר, המדינה מחויבת לזה, לא התורמים.

המדינה נותנת.

מצוין, התרומות לא מיועדות לזה.

מי שנמצא בצו 8 אמור לקבל את שכרו.

יכול להיות שהיא נותנת את זה לעמותות שמטפלות בחיילים, כן, אבל לא לחיילים ספציפית באופן ישיר.

אגב, בהקשר של החלטת 969 ובהקשר גם של התרומות שנאספות, חלק מהפעמים זה היה בגלל שהיה רצון לתרום ציוד לחיילים למשל, רצו לתרום אפודים קרמיים, קסדות, כל מיני דברים, ופה היה צריך לייצר את הפלטפורמה שבה מקבלים את זה, לא בהכרח תרומות בכסף אלא בשווי כסף. חבר הכנסת סובה ויושב-ראש השדולה העם היהודי, בבקשה.

שדולת העם היהודי זו השדולה הכי גדולה בכנסת ומזכ"ל הסוכנות, מכובדי, אתה זה שמארגן את כל הדברים האלה. קודם כל, תודה לך באמת על העבודה שאתם עושים. תמסור את זה גם לדורון וגם לכל חבר הנאמנים. אנחנו באמת מעריכים ומוקירים את העבודה שאתם עושים. אנחנו מכירים את זה גם מקרוב.

בעקבות העלייה בפניות לעלייה אני מציע לגבש, לשבת ולחשוב, לעשות איזשהו דיון רציני יותר, אולי בתוך הסוכנות, כיצד ניתן לשלב את התוכניות של "מסע", של "תגלית", שבוטלו בעקבות המלחמה בעזה. אתם מחזירים אותן לאט-לאט, לשלב אותן בנושא של פעילות התנדבותית בתוך עוטף עזה. אני אתן דוגמה. יש לא מעט אנשים שהיו רוצים להגיע למדינת ישראל, לאו דווקא כעולים, אני מדבר על זכאי חוק השבות, ואכן לתרום יותר מאשר שבועיים של הכרת מדינת ישראל במסגרת תוכנית "תגלית". יכול להיות שכדאי לבדוק אופציה לשלב אותם ביחידות שונות של משרדים שונים. זה אפילו דברים כמו צה"ל. אם אתה צריך את העזרה שלנו תגיד לנו. למשל חבר'ה שבעקבות התוכניות האלה רוצים ורוצות להתגייס לצבא, צריכים להכיר את זה תוך כדי התוכניות. בוא נשב. אגב, אנחנו צריכים לקיים גם ישיבת שדולה בקרוב. בגלל המלחמה לא מקיימים עכשיו שדולות בכנסת אבל אנחנו נעשה דיון של השדולה

אני חושב שאם תגישו פניה ליו"ר הכנסת כדי להודות לעם היהודי - - -

הוא יאשר את זה.

אנחנו צריכים גם להודות ואנחנו צריכים גם להתקדם.

כיו"ר שותף יחד אתך אני מבקש שתטפל בזה מול יו"ר הכנסת.

אוקיי, אני מקווה שגם מאיר כהן יסכים.

אתה יכול להעלות את זה בנשיאות.

אתה סגן יו"ר הכנסת.

זה לא נושא שעולה לנשיאות אבל אני אעלה את זה באופן כללי לגבי שאר השדולות. אני אגיש בקשה בשם השדולה. צריך להגיד תודה וגם לראות כיצד אנחנו מקדמים את הנושא של שיתוף פעולה יותר הדוק. אני יודע שיש לא מעט אנשים שהיו רוצים לקבל גם את המעטפת של הסוכנות במסגרת התוכניות וגם להרגיש שהם תורמים, לא סתם לבוא לשבועיים או לכמה חודשים במסגרת "מסע", להכיר, להישאר פה, אפילו להשתלב, באמת שתהיה להם תחושה שהם תרמו פה את חלקם בנושא השיקום, כי השיקום שנצטרך לעבור, גם מבחינת התפיסה הציונית – הרי כל הרעיון שחמאס ניסה לפגוע בנו הוא הרעיון של שיבת ציון, הרעיון של "אתם לא תשבו פה כי אני יכול לפגוע בכם", "אתם לא תשבו עכשיו במקומות של ארץ ישראל היפה כי אנחנו נפגע בכם".

לכן אנחנו צריכים לתת פה קונטרה בנושא, שכן יהודי התפוצות יכולים לתרום ובאמת לבוא, גם בהתנדבות וגם בתרומה שלהם לשקם. אני מניח שלא מעט אנשים ירצו לראות הרבה נציגי קהילות יהודיות מכל העולם שבאים, משקמים, עוזרים. זה יכול להיות מהעזרה הכי פשוטה וזה יכול להיות גם רופאים, פסיכולוגים, אנשים שעובדים עם ילדים, אנשים שעובדים עם נפגעי טראומה וכו'. את כל הדברים האלה אני חושב שאנחנו יכולים לעשות דרך הסוכנות כי אין גוף טוב מהסוכנות שיודע להביא את האנשים מהתפוצות.

תודה. אני אבקש ממך גם להתייחס, ג'וש, לשני דברים שלא עלו פה עדיין, וגם אולי ממך, דני. האחד, נושא המצ'ינג מול משרדי הממשלה. כמה מכספי התרומות האלה היה ניסיון, או שאפשר לעשות, פרויקטים של מיזמים משותפים חדשים, שאז יש משמעות למצ'ינג וכל דולר יכול להפוך לשניים.

אבל המדינה נותנת כסף. אתה בעצמך אמרת שלא תהיה כפילות, אז מה אתה רוצה עכשיו?

מצ'ינג ניתן בפרויקטים מול הממשלה של מיזמים משותפים שהם חדשים. זאת אומרת, אתה בא עם רעיון חדש שלא היה עד עכשיו, אתה אומר לממשלה: בואו נעשה את הרעיון הזה, הוא עולה 100 דולר, אני שם 50, שימו גם 50.

זה בסדר, אבל לפי מה שראיתי עד עכשיו אין משהו שקשור למצ'ינג.

זה אחד, בסעיפי הפטור זה רק לדברים חדשים. הדבר השני הוא לגבי העיר אילת. אני לא יודע אם היא נכנסה - - -

העיר אילת קיבלה כספים.

אילת סובלת מאוד.

אתמול הייתי שם. הבעיה של העיר אילת זה לא העירייה, זה העסקים. אנחנו צריכים לדבר על זה, יש שם בעיה גדולה מאוד, בגלל המפונים. הם לא קונים, הם רק במלון, זה לא כמו תיירים.

את אילת, משום מה, הממשלה לא הכניסה למתווה הפיצויים.

צריכים לדבר על זה במתווה.

אני אתייחס קודם לדבריו של סגן יושב-ראש הכנסת יבגני סובה. קודם כל, כמו כל דבר במדינת ישראל, בתחילת המלחמה, גם תוכנית "מסע" שובצה וישר לקחנו את משתתפי "מסע" להתנדב. אין כמעט משתתף "מסע" שלא התנדב עם מפונים למען המלחמה. רק השבוע 1,500 משתתפי "מסע" מתנדבים. כמו שאמרתי, יצאנו ביוזמה חדשה, תוכניות חדשות של "מסע" רק למתנדבים. 300 הראשונים אמורים להגיע בתחילת דצמבר.

בנוסף, הצגנו תוכנית לשר העלייה והקליטה רק בשבוע שעבר איך לחשוף משתתפי "מסע" לתכני עלייה ואנחנו עובדים מאוד מאוד צמוד עם משרד העלייה והקליטה. אני רוצה לברך אותם על הפעילות שהם עושים אתנו ממש יד ביד. בתוכנית "מסע", מי שחוזר למדינה ממנה הגיע מחובר לישראל, אז הוא שגריר שלנו שם, ומי שנשאר פה, עולה חדש, ושתי המטרות מבורכות. לגבי המצ'ינג, ממה שאני תיארתי כאן היום אין מצ'ינג'. אני יודע שהוועדה, בישיבתה הקודמת - - -

ראיתי את הפרויקטים, אין פה משהו למצ'ינג נכון לעכשיו.

אנחנו בדיונים עם משרד העלייה והקליטה ומשרד ראש הממשלה בנושא מיגון מרכזי קליטה ובתי גיל הזהב של עמיגור. אנחנו הצענו לממן 50%, לעשות מיזם משותף ומצ'ינג'. אנחנו בדיונים עם מנכ"ל עלייה וקליטה ועם משרד ראש הממשלה, אני מקווה שזה יישא פירות. כמובן שאנחנו נשמח שהממשלה תשים גם מצ'יינג' בעניינים שאנחנו עושים. לגבי אילת, אני לא יכול לתת לך תשובה עכשיו, אני אבחן את זה.

יש דיון על זה בוועדת כספים, נדמה לי מחר. בגדול, אילת, לאור מצבה, צריכה להיות בתבחינים האלה. זה לא כמו העוטף כמובן אבל היא צריכה כי יש שם בעיה רצינית מאוד בעסקים. בדרך כלל באים תיירים או ישראלים לכמה ימים וקונים. המפונים במלון, לא באו ככוח קניה, ומצב העסקים שם, אם תסתכל בדוחות של כרטיסי האשראי, אתה תראה שהוא הכי גרוע, חוץ כמובן משדרות וערים שעזבו אותן לגמרי, קריית שמונה. המצב הכי גרוע מבחינת כרטיסי אשראי. יש תחומים שזה ממש אפס. לכן צריך כן להתייחס אליהם, נדבר על זה לקראת הישיבה הבאה.

אני מסכם. קודם כל, ראיתי את נוהל 969, לדעתי פורר צודק, לא נראה לי שמישהו יתרום לפי הנוהל הזה - - -

לדעתי לא הייתה תרומה אחת דרך הנוהל.

מצד אחד לא יתרמו, מצד שני פתחו פתח למשהו שאין לנו שום בקרה עליו.

פנית ליועצת המשפטית, נכון?

נכון, פנינו, אבל אנחנו רוצים שיהיה גם לחץ שלכם.

סעיף 8 בנוהל, אגב, אומר שכן יפורסמו שמות התורמים.

יש חריגים.

בוא נשמע מהחשב הכללי האם יש כאלה שתרמו ואנחנו לא יודעים.

אם יש לכם מישהו שתרם – ולא נראה לנו שמישהו תרם – בסדר. יש פתח קיים והוא מופיע בנוהל ועדת העיזבונות.

אני לא מכירה שאפשר לתרום ישירות למשרדי ממשלה. אם יש משהו כזה אני אשמח להכיר. בעיניי זה מאוד מאוד בעייתי, שמפוקח יוכל לתרום למפקח. זה לא מצב תקין, בטח שהוא יכול לבקש הטלת עילום שם. לכן הצענו מה צריך לעשות כדי לצמצם את הנוהל הזה, כדי שלא יהיה כל כך מסוכן.

אני סומך עליך, אם את מטפלת בזה מול היועצת המשפטית - - -

אתה יו"ר ועדת כלכלה.

זה לא שייך לוועדת הכלכלה, רק בגלל שאת פה אמרתי שנבדוק. אני סומך עליך ואני אעזור לך לבדוק את זה. אם יש מישהו שתרם תעבירו לנו, החשב הכללי. בגלל שהיא פנתה ליועצת המשפטית נחכה לתשובתה כרגע ונראה.

עברו שבועיים וחצי וטרם קיבלנו תשובה, זו הסיבה שבאנו לפה, ללחוץ קצת.

ביקשנו מנציג החשב הכללי.

לאור בקשת יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה ועדת הכלכלה תבחן את סוגיית התשלום הממשלתי לבתי מלון לאנשים שהיו לפני החלטת הממשלה או שלא היו זכאים ואחר כך נהיו זכאים, בתנאי שהסוכנות או הפדרציות מימנו את זה. אם מימנתם זה כפול, אם לא מימנתם זה לא כפול.

ואם הם מימנו, שיחזירו את הכסף וישתמשו בו לתרומות לרשויות, לעסקים, לכל דבר.

בסדר גמור. תעשו את זה מהר כי שר התיירות יבוא ונוכל לדבר אתו על זה. אנחנו מבקשים לחדש את קרן ההלוואות של העולים, שזה קשור למלחמה אבל לא קשור מבחינת החשב הכללי כי היא הייתה גם לפני זה.

בעניין הזה יתקיים דיון בוועדת העלייה והקליטה בעוד שבוע בדיוק שיעסוק גם ספציפית בנושא הזה. הוא עסוק בעוד דברים אחרים שנוגעים לעסקים של עולים.

אנחנו מבקשים מהסוכנות, בקרן שיש לכם לעסקים – כיוון שעלייה זה דבר הכי חשוב מבחינתכם – תבדקו את הדבר הזה, או אפילו לתת העדפה מסוימת לעולים.

תוכלו לגשר אפילו עד שהמדינה תחזיר את הקרן.

תבדקו את זה וגם תבדקו את נושא העיר אילת, האם אפשר להכניס אותם לרשימה, למרות שהם לא קיבלו אישור של פיקוד העורף בעניין הזה, בגלל המיוחדות שלהם. אנחנו רוצים את הרשימה של אימוץ הישובים בארצות הברית, מה שיש, גם אם היא לא הסתיימה.

סיכום הישיבה הוא שאנחנו מודים לסוכנות היהודית ולקרן היסוד על התרומות ולפדרציות. 720 מיליון דולר זה הרבה תודות.

כמעט 750. כל הכבוד לכם. בישיבה הבאה בעוד חודש זה כבר יגיע ל-900. בינתיים אתם מחזיקים את הכסף בצד?

לא, מחלקים אותו. כל שבוע יש - - -

רק 190 מול 660. אתם עובדים לאט.

אני כן יכול להוסיף שאנחנו לא משתמשים בכל הכסף עכשיו. אנחנו ב-the end of the beginning, סיימנו את השלב הראשון, עכשיו כספי ההמשך.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.