פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



102
ועדת העבודה והרווחה
23/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 120
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, י' בכסלו התשפ"ד (23 בנובמבר 2023), שעה 11:00

הצעת הסכם בדבר מתן עידוד והמשך תעסוקה מלחמת חרבות ברזל

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

יצחק פינדרוס
נעמה לזימי

נועה שוקרון - רכזת העסקה באגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אורי כץ - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד אפרת אורן - עוזרת ראשית, רשות המיסים, משרד האוצר

עו"ד יעל אסיף - רשות המיסים, משרד האוצר

עו"ד עילם שניר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד יוסף פולסקי - הלשכה המשפטית של ביטוח לאומי

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר

נועה - רכזת פרלמנטרית

עו"ד מיכל וקסמן-חילי - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים

ערן סיב - יושב ראש התאחדות קבלני השיפוצים בישראל

עו"ד עבאדי ואאל - הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות

אורי דורמן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

ירון רייכמן - כלכלן התנועה הקיבוצית

עו"ד ורוניקה רוזנברג - מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל

אילת וולברג

ענת כהן שמואל

איה צימרמן, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת הסכם בדבר מתן עידוד והמשך תעסוקה מלחמת חרבות ברזל

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום אנחנו עוסקים בהצעת ההסכם בדבר מתן עידוד והמשך תעסוקה "מלחמת חרבות ברזל".

מדובר ברצון להחזיר אנשים לעבודה לתפקידים נצרכים. ההסכם הוא בין המוסד לביטוח לאומי לבין הממשלה, ומתייחס לשני היבטים. העניין הראשון עוסק בדבר מתן מענק לעידוד תעסוקה בענפי הבניין והחקלאות, והעניין השני מדבר על מענק לעידוד המשך תעסוקה וחזרתם של תושבים שהתפנו מבתיהם, או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת "מלחמת חרבות ברזל".

ניכנס לדון בפרטי ההסכם, בתקווה שנצליח לעבור על כל הנוסח בהסכמות של כל הצדדים.

נועה שוקרון? רכזת העסקה באגף התקציבים. בבקשה.

בוקר טוב. אנחנו מציגים היום שני סוגים של מענקים לפי הסכם סעיף 9. מענקים יחסית מיטיבים, גם בהיקפי הכסף וגם במהלכים שעשינו, מתוך הבנה של נקודות הקיצון שיש בעת הזאת.

המענק הראשון הוא מענק תימרוץ לעובדים בענפים החווים מחסור משמעותי – ובתקווה זמני – של ידיים עובדות כתוצאה מיציאה של הרבה עובדים מהענפים האלה, גם פלסטינים. במענק הזה אנחנו בעצם נותנים כסף תוספתי על השכר לעובד עצמו, לכל עובד שעובד בענפים האלה. בנוסף אנחנו נותנים מענק כפול לעובד שבוחר לעבוד בענפים האלה בתוך האזור המפונה.

איזה ענפים - - - ?

חקלאות ובניין.

ענף השיפוצים בתוך זה?

כן, זה שייך - - -

אני שאלתי שאלה.

בוקר טוב לוועדה. בעצם מה שניסינו - -

בוקר אור.

רגע, מה השם שלך?

יוסף פולסקי מהלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי. רצינו לייצר מנגנון לא מסובך ומסורבל, אחד שהביטוח הלאומי יוכל לעבוד איתו בפשטות. לכן נצמדנו להגדרות המקובלות בלוח ח' בעבודה המועדפת.

תגיד לנו מה זה, אנחנו לא מדברים בסיסמאות.

אז ההגדרה שמופיעה בלוח ח' היא ההגדרה הכללית "אתר בנייה". אין שם הגדרה - -

כלומר ענף השיפוצים לא שייך.

רגע. גם לאחר הדיונים שהתנהלו בעת הכנת ההסכם הזה וגם בעקבות דיון עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, בכוונת מכוון אין שם הגדרה של אתר בנייה. היינו יכולים להיכנס להגדרה יותר מצמצמת של אתר בנייה כהגדרתו מתוך איזשהו חוק, ובחרנו שלא. אפשר להסתכל באתר הביטוח הלאומי, שם יש הגדרה מפורטת של כל מה שנכנס ב"אתר בנייה". כל מה שנכלל שם נכלל גם במענק הזה.

מר פולסקי, אני חושב - -

כלומר אתרי שיפוצים לא נכנס.

רגע. מר פולסקי, אני רוצה שתדע שהדיון משודר בערוץ הכנסת. אתה לא יכול להפנות את כל הצופים לסעיף ח' בטבלה ב' באתר הביטוח הלאומי. אתה צריך להגיד על מה אנחנו מדברים.

אז אני אגיד בגדול. כל מה שיש בו הקמה של משהו חדש, אני לא רוצה להכניס מצב שמישהו עושה שיפוץ של עבודת גבס בתוך הבית, לא זאת תכלית המענק. לא של עבודה מועדפת ולא של המענק הזה. אם אני עוסק בעבודות שקשורות להקמה של בניין חדש, כל מה שנכלל בעבודות האלה כלול במענק.

- - - אפשר - -

אז למה - - - אתר בנייה? בניין אחד נקרא אתר בנייה?

כי אלה ההגדרות, גם מבחינה חוקית-משפטית וגם מבחינת תפעול, כי בסוף זה קשור - -

גם בנקאות. גם ברמה בנקאית, תכף אתייחס.

גם - -

גם בניין אחד שאדם בונה?

גם בניין אחד שאדם בונה. אם הוא --

כן.

מקים אותו, כמובן - -

אבל אתה אומר שלא נכנס מישהו שעושה איזה שיפוץ או - -

נכון. כל - -

- - -

איזה מבנה יביל שם, אז זה עבודה - - -

כבוד היושב ראש. המדינה שלחה אותנו - -

אתה עדיין לא ברשות דיבור.

סליחה.

אנחנו עדיין בשלב שמשרד האוצר מציג ומסביר את ההסכם.

לא, הוא אמר מי נכלל בהסכם.

הוא אמר. זה ברור.

אגף השיפוצים לא נכלל בהסכם לפי - - -

כן. שיפוצים לא נכלל בהסכם, כך הבנתי. עכשיו הלאה.

באמת יש הרבה ענפים שלא נכללים בהסכם מעצם העובדה שהוא הסכם ייעודי, והוא לא תקף על כלל הענפים במשק. אני מניחה שהסוגיות האלה יעלו במהלך הדיון, וחשוב לנו להבהיר שהבחירה של הכנסת או הוצאת ענפים היא תמיד אירוע מורכב.

ראינו לנכון לתת כאן מענה מיידי שמיטיב מאוד לענפי החקלאות והבניין, שבשלב הראשון ראינו שיוצאים מהם עובדים זרים במסות, והמחסור שקיים הוא באמת בעשרות אלפים. זה לגבי מענק התמרוץ. לגבי מענק ההתמדה - -

אז למה זה עוד לא? יצאו העובדים.

להתייחס?

לא להתייחס עכשיו, אבל כן לרשום לאחר כך. בשאלות ותשובות אנחנו ניתן לכולם לדבר.

מצוין.

אתם מכירים את סדר הדיון אצלנו, זה לא הולך כמו דו שיח וויכוחים. אנחנו אנשי הממשלה מציגים, אנשים מביעים את דעתם ואנחנו מגיעים לעמק השווה, או לא לעמק השווה.

אמרת חקלאות, הכוונה היא רק בשדה ובסגנון הזה, או גם מישהו שמגדל עציצים וגרנולה על המרפסת? זה חקלאות?

אני מקווה שמי שמגדל עציצים במרפסת זה לא נחשב חקלאות, אבל ביטוח לאומי יתייחסו.

אבל משתלות - -

אני רוצה הגדרה ברורה.

נועה, אבל משתלות כן. נועה.

אני - - -

אני רוצה הגדרה ברורה, כן.

עוד פעם - -

יש הגדרה ענפית ברורה, אנחנו גם לא המצאנו שום דבר. בסדר? ולכן אני חושבת שהניואנסים של להכניס או להוציא רק מסבכים ומעכבים את המהירות - - -

אז בואו תגידו לנו מה זה חקלאות.

עוד פעם. התשובה שלי היא בגדול אותה תשובה. ההגדרה בלוח ח' היא הגדרה כללית של בתי אריזה וכולי, ובאתר הביטוח הלאומי יש פירוט. עלה פה עניין המשתלות, למיטב הבנתי הן כן נכללות כי זה קבוע כיום באתר שלנו. כל מה שהיום אנחנו מכירים נמשיך להכיר בו גם לצורך המענק הזה.

זאת אומרת, אם אני אגדיר את זה חקלאות עסקית, זה יותר ברור?

אנחנו יכלנו להתייחס, אדוני היו"ר - -

כדי להבין, אני לא קובע.

בסוף כן, זאת חקלאות עסקית. אם אני מגדל פטוניה - - - שלי - -

חקלאות כולה היא עסקית.

לא זאת הכוונה.

אה, לא הכוונה לחקלאות עסקית?

לא, הכוונה היא לחקלאות עסקית - -

לא לחקלאות - - -

לא לפטוניה בחצר הבית שלי.

זה בדיוק מה שהגדרתי, אז זה עסקי. כשאדם מגדל גינה בבית זה לא עסקי. אז אנחנו ברורים בעניין, מה - -

אדוני אפשר רגע, סליחה, אפשר - -

רק רגע.

להקריא את לוח ח'?

הממשלה סיימה את דבריה?

לא, יש מענק שלם שלא התייחסנו אליו.

מה?

היא לא התייחסה למענק - - -

כן.

אז בבקשה.

אז אני גם אתייחס למענק - -

אז זה מענק העידוד.

זה היה מענק תמרוץ.

עד עכשיו היה מענק תמרוץ?

נכון.

עכשיו למענק עידוד?

עכשיו מענק התמדה.

אז - -

מילה אחרונה על מענק התמרוץ. אנחנו משתמשים בהגדרות קיימות והביטוח הלאומי יודע לעבוד לפיהן. אם אנחנו נלך לאיזשהו עולם שבו נצטרך להגדיר מחדש ענפים במשק, ונתדיין על כל מקצוע האם הוא בפנים או בחוץ, נגיע להבאת המענקים בנובמבר 2024. צריך גם להבין את הטרייד-אוף בין מענה מהיר לבין מענה שמכליל שוליים.

עכשיו אני אתייחס למענק ההתמדה, ברשותכם.

רגע.

בהסכם הוא נקרא מענק עידוד.

עידוד.

כן.

אז אני לא דייקתי בדבריי, סליחה. מענק עידוד.

מענק העידוד מתייחס לאוכלוסיית המפונים, הן בדרום והן בצפון. אוכלוסיית המפונים מוגדרת לפי החלטות הממשלה הרלוונטיות, לא אנחנו נגדיר בפלטפורמה הזו מי מפונה ומי לא, כמובן.

קיימת הבנה ברורה ברמה התעסוקתית, שלאותם אנשים שפונו מבתיהם נוסף קושי מאוד משמעותי בהגעה למקום העבודה. כל זאת כמובן ככל שהם מעוניינים בכך, אין כאן שום הכרח, אלא רק תמריצים. לאנשים האלה התווסף גם קושי לוגיסטי, שמייצר גם הוצאות נלוות. והעניין הזה הוא בנוסף לכך שבאופן כללי עלה הצורך לתמרץ אותם לחזור למקום עבודתם. לכן אנחנו מציעים 3,000 שקלים עבור כלל העובדים המפונים שחוזרים פיזית למקום עבודתם.

עוד אוכלוסייה שנכנסת בתוך המענק הזה היא אוכלוסייה שהיא עצמה אולי לא מפונה, אבל מקום העובדה שלה נמצא באזור המפונה - -

מפעל.

נכון. אז - -

המפעל, כן.

מקום עבודה, זה לא חייב להיות מפעל. אנחנו לאורך כל - -

המפעל או השדה או הבניין.

נכון מאוד. נכון. חשוב לנו פה דווקא - -

זאת אומרת שהתמרוץ שדיברנו עליו קודם הוא בכל הארץ.

בהחלט.

ומענק העידוד שאת מדברת עליו הוא באזורים של מפונים או אנשים מפונים.

נכון.

- - -

אני יוצאת מהצורך, ברשותכם, בסוף אני מסתכלת על שוק העבודה ומה קרה בו בעקבות המלחמה.

ראינו מצד אחד יציאה משמעותית של עובדים זרים בכלל הארץ ולכן מענק התמרוץ, וראינו במקביל תופעה של מפונים שנמצאים מאוד רחוק ממקום עבודתם, ולהלן המענק הנוכחי, מענק העידוד. מענק העידוד כולל גם את אוכלוסיית המפונים וגם את האוכלוסייה שמקום עבודתה נמצא באזור המפונה. ההטבות הנלוות שמתייחסות ל-3,000 שקלים לשכר העובד עצמו מגיעות לשתי האוכלוסיות האלה.

שני המענקים האלה ניתנים לעובד ולא למעסיק, מתוך רצון שלנו שלא תהיה איזושהי תחליפיות מול השכר, אלא שהמעסיק עדיין ימשיך להעסיק את העובד בשכר הישן, והעובד הוא זה שבאמת יהנה מההטבה והכל יגולגל אליו.

ציינת לגבי כפל המענק? מענק תמרוץ במקרה שהענף נמצא ביישוב מפונה?

למיטב זכרוני ציינתי, אבל אם צריך אני ארחיב.

אוקיי.

שמה?

זה מצטבר, לא - - -

זה מצטבר.

לא - -

יש תוספת למי - - -

יש כפל תוספת של מענק תמרוץ עם - -

שזה 6,000 במקום 3,000?

כן.

כן. כן. אז - -

אוקיי. - - -

בהחלט. במענק התמרוץ, שזה המענק הכלל ארצי למקצועות החקלאות והבניין, ככל שהעבודה מתבצעת באזור המפונה אז היא מתוגמלת ביתר, ממש פי שתיים - -

עד מתי המענק הזה?

תדייק אותי אם אני טועה, כרגע מענק העידוד תקף עד 31 בדצמבר, ומענק התמרוץ תקף עד 31 במרס. אני רק אחדד פה, זה לא שאפשר להגיש בקשות חדשות ב-31 במרס, נכון? בגלל שאנחנו רוצים לבדוק תקופה של שלושה חודשים - -

דווקא את הבקשות אפשר להגיש עד תקופה יותר מאוחרת. אבל תקופת העבודה שיכולה לזכות במענק, היא עד 31 במרס - - -

ממי אתם עושים צחוק? מה זה 31 בדצמבר?

אנחנו - -

הוועדה כבר התכנסה, הולכים לאשר הסכם בין הממשלה לבין הביטוח הלאומי עד סוף דצמבר?

אז אנחנו לא עושים צחוק - -

הזמן שלנו הוא סתם צחוק?

הזמן שלנו יקר וגם של הוועדה הוא יקר. כרגע כלל המדיניות הממשלתית היא עד סוף נובמבר, לרבות קרן מס רכוש, לרבות חוק החל"ת וחוק המענקים הכללי. הלכנו צעד קדימה והגדרנו גם את סוף דצמבר מתוך הבנה שהחלטה על מקום עבודה של אנשים הוא משהו מעט יותר מורכב מזה. אבל אני חושבת שבחוסר הוודאות הנוכחי במשק לא יהיה נכון, וגם – אני אומר בכנות – לא אפשרי ברמה הכלכלית מבחינתנו בעת הזאת להגדיר מה יהיה עוד שלושה או ארבעה חודשים.

אני סופר לפי התאריך העברי. מישהו מכם יודע מה התאריך הלועזי היום?

23 - - -

23 לנובמבר.

לנובמבר.

אפשר רק להוסיף?

אם זה עד סוף דצמבר, העובד עוד לא יכול להגיע לעבודה והוא כבר באמצע דצמבר - -

לא, אפשר להוסיף? סליחה.

רגע. מי זה?

עו"ד אורי כץ מהלשכה המשפטית באוצר. הזכאות היא רטרואקטיבית, עבור העסקה מתחילת נובמבר.

אף אחד עוד לא עבד שם בתחילת נובמבר. לא נרשם, לא - -

אלו לא האינדיקציות שיש לנו.

כן.

אלו לא האינדיקציות שיש לנו.

מה זאת אומרת? ההסכם נכנס לתוקף היום, נכון? אחרי שהוא - -

והזכאות שהוא יתן למענק תהיה עבור העסקה החל מ-1 - -

ההסכם יכנס לתוקף - -

החל מחודש נובמבר.

אחרי שהם יחתמו על ההסכם.

אחרי שיחתמו.

כן, אבל הזכאות תהיה רטרואקטיבית - -

והזכאות - -

עבור העסקה בכל חודש נובמבר וגם - -

תקופת המענק - -

בחודש דצמבר.

תקופת המענק היא באמת רטרואקטיבית לגבי מענק תמרוץ - - -

אני לא מבין, אדם שעבד - -

לגבי שניהם.

אדם שעבד בבנייה ובחקלאות - -

אדם שהחל - - -

יקבל תוספת של 3,000 שקלים מ-1 בנובמבר?

אדם שהחל לעבוד לאחר יום פרוץ המלחמה, בענף מזכה, בבניין או בחקלאות.

אה, לא אדם שעובד שם, אלא אדם שהתחיל לעבוד.

שהתחיל - -

אפשר לדבר גם על המענק השני, הוא עד סוף פברואר כרגע. מי שהחל לעבוד בענף המזכה, שזה בניין או חקלאות, לאחר תחילת המלחמה, יקבל מענק גם עבור חודש נובמבר וגם עבור חודש דצמבר.

לא מ-7 - -

מתוך - - -

אבל לא לגבי 7 באוקטובר.

אתה הבנת מה - -

רק - - -

לא, מה ההיגיון? מה ההיגיון?

- - -

- - -

- - - אוקטובר. רק נובמבר ודצמבר.

אתם רוצים לעודד, אז תסבירו לי את הרציונל שעומד מאחורי זה.

- - -

אבל זה לא קדימה.

נכון.

כי זה אחורה. מה אתם רוצים לעשות? מה המטרה שלכם?

הרציונל היה לגייס, לעודד תעסוקה לאחר פרוץ המלחמה.

אז אני שואל, וזה גם מה ששאל יושב ראש הוועדה. אנחנו נמצאים עכשיו למניינם ב-23 בנובמבר, ככה קוראים לזה אצל הגויים. שם אנחנו נמצאים. ואתם אומרים שאתם רוצים לעודד את מי שהלך בתחילת נובמבר לעבוד בבנייה. וככה אתם מעודדים על העתיד? שמסתיים בעוד חודש ושבוע?

לא לא - -

לא כל - -

לא, סליחה, אני אסביר.

מנסה להבין, אני לא - - - באמת מנסה.

לא לא. קודם כל הכי חשוב זה להבין.

במענק התמרוץ – זאת אומרת, ענפי החקלאות והבניין – אפשר לעבוד עד מרס 2024. אוקיי?

אני - -

- - - בענף.

אולי נועה מהאוצר תתקן אותי, אבל להבנתי זה רלוונטי גם לגבי מענק העידוד, שהוא מענק החזרה לעבודה. יש תכלית שדווקא עכשיו הם יחזרו לעבודה, ובהקדם האפשרי. לכן חשבנו שיהיה נכון יותר שתקופת המענק תהיה לתקופה קצרה, ואחר כך כמובן נוכל לבחון את ההשלכות.

אני חוזרת לרציונל. הרציונל מדבר על מחסור שנוצר כתוצאה מיציאה של עובדים זרים. אם העובדים הזרים הפלסטינים יחזרו עוד חודשיים, אין אינטרס ברמה המישקית לתמרץ אנשים לעבוד בענפים האלה, בטח לא ב-3,000 שקלים. ולכן, כן, אנחנו נצטרך ללכת כאן עקב בצד אגודל וחודש בחודשו, גם כדי לראות את מצב המשק וגם כדי לראות את התפתחות המלחמה. אנחנו כולנו נמצאים באי-ודאות.

- - -

לא, אנחנו דיברנו עכשיו על מענק התמרוץ.

- - - זה היה מקום העבודה הקודם שלי - - -

אני רוצה לשמוע מה את אומרת, אבל את צריכה להגיד את השם ואת התפקיד. אני עובר עכשיו אליכם.

עורכת דין מיכל וקסמן-חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. קודם הערה למה שנאמר כאן, ואחר כך אני אומר את מה - -

תגידי עכשיו.

אז קודם כל בעניין הזה. העובדים הפלסטינים לא מחליפים את העובדים המפונים. מענק העידוד, בהבדל ממענק התמרוץ, הוא מענק לאותם עובדים מפונים שימשיכו לעבוד באותו מקום עבודה שבו הם עבדו ערב המלחמה. כלומר חזרתם של עובדים פלסטינים ועובדים זרים שמקווים שיהיו פה בתוך זמן - - - לא רלוונטי לסוג המענק הזה שניתן – כמו שאדוני אומר ובצדק – לתקופה קצרה מידי של עד דצמבר.

עוד לא נחתם הסכם, כן? זה טיוטה של הסכם שהציבור עוד לא יודע עליו. זאת אומרת, אנחנו רוצים לעודד באמצעות ההסכם, לא באמצעות זה שיצאו כל מיני דברים לעיתונים שאף אחד לא יידע לענות לאנשים, גם לא הביטוח לאומי ובצדק - -

כן.

כי עוד לא הוקמה פלטפורמה בשביל זה. ככה שזה גם לא נותן מענה ברמה הפרקטית.

נכון.

אני רוצה להוסיף לנושא מענק התמרוץ, לעניין הענפים המזכים. החזרת המשק באופן מהיר בהיקפי ההעסקה הכי גדולים שניתן זאת כמובן המטרה של כולנו. מטרתה של טיוטה זו היא בעצם להחזיר את המשק להיקפי פעילות והעסקה גבוהים ככל שניתן.

לפי סקר שערכה התאחדות התעשיינים ונותח על ידי המחלקה הכלכלית שלה, בתעשייה חסרים מעל 90,000 עובדים. מעל 90,000 עובדים, כאשר 10,000 מתוכם אלו עובדים פלסטינים ועוד עשרות אלפי עובדים שמגויסים בצווי 8 למלחמה. המספרים גם כוללים הורים עובדים שנאלצים להשגיח על הילדים שלהם, ועוד אלפי עובדים מפונים.

זאת אומרת, התעשייה כרגע חווה מחסור מאוד גדול, כשהפלטפורמה של פתרון באמצעות עובדים זרים אינה קיימת. יש עכשיו 3,000 עובדים זרים שהושהו, כאשר הראשונים שבהם יכנסו לכל המוקדם בפברואר. רבים מהם נכנסים למשק בשכר מאוד גבוה של 110% ו-130%, בנוסף לדיור ושירותי קרקע ועוד הרבה דברים אחרים שאין לעובד הישראלי, מה שמוביל לכך שחלק גדול מהמכסה הזאת בכלל לא תמומש במספרים האלה. עכשיו - -

אז מה הדרישה שלכם?

ולכן ההתכווצות - -

להוסיף מעבר לחקלאות ובנייה?

ההתכווצות של התעשייה כבר קוראת בשטח. אנחנו רואים שלא מצליחים לעמוד בהזמנות, ולא מצליחים לייצר כמו שרוצים, בטח לא בהיקפים שלפני המלחמה. יש גם התמודדויות מול הבנקים. הקשיים האלה כרגע לא מקבלים מענה, ולכן, כמו שאדוני אומר, אם יכנס ענף התעשייה לתוך הטיוטה זה יכול מאוד לסייע.

דבר נוסף, מבלי חלילה לפגוע באף אחד מהענפים המזכים שצריכים להימצא בטיוטה ואכן מופיעים בו, הסיכוי שעובד ישראלי יעבוד בענף התעשייה – בסביבת העבודה שיש בתעשייה – ולא בענפים האחרים שמוזכרים בטיוטה, הוא הרבה יותר גדול. אני תוהה האם המענק הזה בכלל ימומש. אם באמת אנחנו נשאיר את זה רק בענפים האלה לעובדים ישראלים. זה המצב. אני חושבת חייבים להכניס את התעשייה, ואנחנו חייבים - -

אבל כשאת אומרת תעשייה - -

- - - נוספים - -

זה עולם ומלואו, זה כל ענפי התעשייה. את לא מגדירה איזשהם תחומים כדי שנוכל להתמקד בהם.

אז אני יכולה לומר. יש את המתכת, יש את מוצרי הצריכה, יש את הטקסטיל - -

אז תגידי על מה מדובר, איפה שיש - -

העץ.

העץ, נכון. יש את מוצרי הצריכה, את העץ, את הטקסטיל, את - -

- - -

את התרופות, בוודאי, והפרמצבטי - -

אני מתכוון למקומות שאת אומרת שיש בהם מחסור עצום בעובדים.

בכל התעשייה יש מחסור - -

המתכת, העץ, הטקסטיל, מה עוד?

טקסטיל, פלסטיק, מזון, הנעלה - -

ברגע שאמרת "מזון" אמרת הכל, זה כל המשק בעצם.

אני מדברת על ענפי התעשייה שבדרך כלל קשה יותר בייצור שלהם. הרבה יותר קשה למצוא עובדים, התעשייה חווה- -

את מדברת על הייצור.

על הייצור, כן. התעשייה חווה - -

כן. אחרת את - -

עוד לפני המלחמה התעשייה חווה מחסור של קרוב ל-14,000 עובדים בעקבות הקורונה.

לפני שאתם יוצאים אני ארצה לברך את הילדים שהגיעו ממקומות שפונו ונמצאים פה בירושלים.

תודה רבה.

אז ברוכים הבאים.

תודה רבה.

תודה רבה

- - -

שתשובו במהרה לבתיכם בשלום.

אמן.

אמן.

- - - בהצלחה.

תודה.

תודה רבה לך. אתה - -

כן, אני עוד שנייה - -

תגיד את התפקיד ואת השם.

קוראים לי ערן סיב, אני יושב ראש התאחדות קבלני שיפוצים בישראל.

כבוד היושב ראש, המדינה שלחה אותנו להעסיק עובדים פלסטינים. המדינה אמרה לנו אם אתם תעסיקו עובדים פלסטינים זה יחזק את הרשות הפלסטינית, זה אינטרס לאומי. המדינה נתנה לנו רישיון עבודה לעובד פלסטיני. המדינה אמרה לנו שהעובדים הפלסטינים הם עובדים חיוניים למשק, ובמשך הרבה שנים העסקנו עובדים פלסטינים.

על פי נתון של רשות האוכלוסין העסקנו 11,000 עובדים פלסטינים בכל יום, ועוד 4,000 עובדים פלסטינים עם רישיון סוחר. ביום אחד נגדעה העבודה שלנו. ביום אחד אמרו לנו שאנחנו לא יכולים לעבוד כי הם סגורים.

כבוד היושב ראש אנחנו מרגישים שאנחנו מוקצים במדינה. זה לא יתכן שאתר בנייה יקבל עובדים זרים במקום הפלסטינים, אתר שיפוצים לא יקבל עובדים זרים במקום הפלסטינים - -

לא זרים, ישראלים אנחנו רוצים.

סליחה. גם זרים.

העידוד זה לישראלים.

גם זרים, את זה שינינו. גם זרים לא היינו - -

העידוד זה לישראלים הבנתי?

- - -

רק שנייה. אולי אני - -

כבוד היושב ראש, אני רוצה להבהיר.

- - -

הוא אומר שגם בהסכם של העובדים זרים הוא לא נמצא.

גם עובדים זרים - -

- - -

גם וגם.

ההסכם לא נכלל. קבלני השיפוצים לא היו בנוהל העובדים הזרים. אנחנו לפני בדיוק ארבעה ימים שינינו את זה, כך שגם בנוהל של העובדים הזרים קבלני השיפוצים יוכלו להעסיק עובדים זרים במקום הפלסטינים.

לקחו לנו את הטנדרים בצו 8. האנשים שלי עושים צבא. האנשים שלי משלמים מיסים. למה שלא נוכל להמשיך לעבוד? למה מענק לאתר בנייה כן, לאתר שיפוצים לא? הטייח זה אותו טייח, הצבע זה אותו צבע, הריצוף זה אותו ריצוף, האינסטלציה זאת אותה אינסטלציה.

אני אגיב.

כבוד היושב ראש- -

תן לי הגדרה לשיפוצים. כי - -

יש הגדרה בחוק - -

כי כל אדם - -

יש - -

שעושה את המטבח שלו - - - 3,000 שקלים בגלל שהוא עשה את המטבח.

כבוד היושב ראש - -

זה לא יכול להיות.

יש הגדרה בחוק, ברשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון. אנחנו הקמנו סיווג שנקרא 131 קבלן שיפוצים. כל מי שעובד בעבודה של מעל 46,000 שקלים - -

מה הסעיף? 300 ומה?

סיווג 131 ברשם הקבלנים. אנחנו אנשים שרשומים ברשם הקבלנים ועובדים בצורה חוקית. אנחנו לא חאפרים - -

אני לא מדבר על חוקית או לא חוקית, אלא מה היקף העבודה - -

היקף העבודה זה מ-46,000 שקלים לעבודה ומעלה. זה יכול להגיע גם למיליון שקלים וגם לעשרה מיליון שקלים עבור השיפוצים. אנחנו לא מייצגים תיקונצ'יקים. אנחנו - -

זה מה שאני שואל, כן.

אנחנו מייצגים קבלנים שעבדו עם פלסטינים, והפלסטינים בסגר עכשיו ואנחנו משתוקקים לעבודה ישראלית. אנחנו משתוקקים לישראלים שיבואו לעזור לנו.

כבוד היושב ראש, אני אסביר לך למה אנחנו מרגישים שהענף שלנו נפגע הכי הרבה מכל הענפים האחרים. מ-7 באוקטובר אנחנו פשוט לא מצליחים לסיים את העבודות. אני לא מדבר על עבודות קדימה, אין היום אף אחד שישפץ את הדירה שלו. אנחנו תקועים בעיצומן של עבודות ולא מצליחים בכלל לסיים אותן, כי אין לנו עובדים. אז מה אמרו לי חכמים?

נכון.

לוקחים לנו את הפלסטינים, אומרים לנו שעובדים זרים נקבל עוד חודשיים-שלושה-ארבעה, וכשכבר נותנים מענקים לישראלים – ואנחנו מתים לקבל את הישראלים – אומרים לנו לא. אתם לא בלופ של הישראלים, אתם מוקצים. אתם לא שייכים לענף. אז מה אתם רוצים שנעשה? שנרד מהארץ? האנשים שלי קורסים, כבוד היושב ראש.

כן.

כלכלית, נפשית, וחס וחלילה יכולים לקחת את הנפש שלהם לידיים ולהתאבד בגלל המצב.

מר סיב - -

המדינה צריכה לעזור לנו.

מר סיב, אני רק ביקשתי מהיועצת המשפטית שתבדוק את ההגדרה הזאת, כי אם אתה מתייחס למשהו יותר מוגדר אז יהיה לנו קל יותר לדבר על זה.

אולי - -

יש סיווג ברשם הקבלנים - -

אדוני היו"ר - -

אני - - - 131 קבלן שיפוצים.

אנחנו נבדוק את עניין דינם של - -

אדוני היו"ר. אני רוצה להבהיר, כי אולי הדברים לא היו מספיק מחודדים קודם. נכנסתי עכשיו תוך כדי להגדרות שלפיהם אנחנו פועלים בפועל.בנייה ושיפוצים, "כל עבודות שיפוץ נרחבות במבנים קיימים", כן? או "כל עבודות שהן חיזוק של מבנים", הם נכללים. הם רלוונטיים. לכן אבל, רגע - -

אנחנו לא עובדים בחיזוק, אסור לנו לחזק מבנה. מותר לנו לשפץ מבנה, אסור לנו לחזק.

הוא אמר גם - - -

מאיפה אתה קורא?

את - - - של הדברים שלו שמעת?

רגע, מאיפה אתה קורא?

אני לא קורא מההגדרה המשפטית היבשה של לוח ח' של חוק הביטוח הלאומי, אלא מאתר הביטוח הלאומי. רגע. בסוף את החוק צריך ליישם בפועל, להוריד אותו לשטח. ככה עובדי הביטוח הלאומי פועלים בשוטף. לכן כבר היום מכירים בעבודות השיפוצים. כמו שאמרת לא תיקונצ'יקים, אלא עבודות שיפוצים. ולכן אני חושב - -

באיזה היקף?

כתוב "עבודות שיפוץ נרחבות במבנים קיימים וחיזוק מבנים".

כבוד היושב ראש - -

אני לא יכול להיכנס - -

קבלן שיפוצים - -

רגע. אני לא יכול - -

שלא רשום ברשם הקבלנים לא זכאי להעסיק עובדים פלסטינים. רק מי שרשום ברשם הקבלנים - -

אבל הרי אתם קיבלתם עכשיו אישור לעובדים זרים.

נכון, קיבלנו. אבל זה יהיה עוד חודשיים-שלושה-ארבעה. בינתיים האנשים שלנו קורסים. אנחנו לא יכולים להמשיך לעבוד, אנחנו תקועים במהלך עבודה.

טוב.

אנחנו רוצים ישראלים - -

אבל זה לא קשור - - -

ורוצים את המענק.

אני מציע - -

- - - עידוד ישראלים.

אני מציע שהיות ואיש הביטוח הלאומי ענה, איך קוראים לך?

יוסף.

אמר יוסף פולסקי מהביטוח הלאומי שיש פתח לעבודות שיפוצים רציניות. אני מציע שאחרי הדיון תשבו ביחד ותמצאו איזשהו הסדר, כך שגם החלק שאתה מדבר עליו יכלל בעבודות בנייה. ואז אולי- -

עבודות שיפוצים, לא בנייה. אנחנו

עבודות שיפוצים, כן. אבל - -

יו"ר הוועדה - -

זה כבר נכלל - - -

רק רגע. מי - -

יו"ר הוועדה - -

- - -

עכשיו את מדברת.

יו"ר הוועדה, אם אפשר להתייחס בקצרה.

עורכת - -

עוד רגע, עוד רגע.

אנחנו - -

אני רוצה לשמוע אותה.

אבל רק לגבי מה שאמרת, אנחנו נשב עם הקבלנים בשמחה ונבחן את האפשרות הזו. אבל אני חוזרת ואומרת שוב, אם המענק הוא 3,000 שקלים לכלל אזרחי מדינת ישראל שעובדים בכל ענף באשר הוא, אז אין ערך למענק. לכן אנחנו נמצאים פה, צריך תמיד לזכור מאיזו נקודה יצאנו ומה הרציונל. הרציונל מדבר על היקף עובדים זרים ופלסטינים משמעותי, שנטשו את הענף.

הנה, הוא מדבר על זה.

לפי רשות האוכלוסין העסקנו 11,000 פלסטינים - -

אני - -

נתנו לנו להעסיק אותם.

אני לא אמרתי שלא העסקת. אמרתי שצריך לחכות - -

אז מה הבעיה, למה לא לתת לנו?

אם אני אוכל לסיים אז אולי תוכל להסכים איתי ואולי תוכל שלא. יש עוד ענפים שעזבו בהם עובדים פלסטינים, דיברנו על היקף משמעותי. אנחנו נבחן את זה. אבל כמו שאני אומרת, בסוף הרציונל מבחינתנו נשאר בעינו, ואם אנחנו נפתח אותו אז נמצא את עצמנו נותנים מענק לכלל המשק וזאת לא התוצאה הרצויה, ובוודאי לא המדיניות שאליה כיוונו ושאותה אנחנו גם מסוגלים לבצע.

תודה. חבר הכנסת - -

אבל החבר שלה, סליחה רגע - -

סליחה רגע - -

אבל החבר שלה אמר - -

אני רוצה להבין למי אני צריך להאמין - -

- - -

חבר הכנסת פינדרוס - - - רשות דיבור.

כחבר כנסת למי אני צריך להאמין, לנציג ביטוח לאומי שאמר שהם בפנים, או לאוצר שאומר שהוא לא יודע איך לבחון את זה?

לא - -

לא, היה פה משהו מאוד מוזר. נציג הביטוח הלאומי העלה טיעון, הוא אמר חבר'ה אתם בפנים.

נכון. בדיוק ככה.

עכשיו את אומרת אני לא יודעת - -

בדיוק ככה.

- - - לבדוק את זה, אני הולכת לבדוק אם צריך להכניס. - - -

אתה צודק. זה מה שרציתי להגיד.

לא, זכותה לבדוק.

אתה צודק במאה אחוז. או שאנחנו - -

צריך - - -

אזרחים של המדינה או שלא.

- - -

אנחנו לא שייכים לשום ענף אחר.

מה?

לשם שינוי - - -

אנחנו בענף הבניין, נקודה.

- - - משרד האוצר מתואמים לחלוטין.

אנחנו לא - -

אני לא הבנתי - - -

אנחנו לא מתווכחים - -

- - - אנחנו בענף הבניין.

אוקיי. אנחנו שמענו.

הם לא יכולים להגיד את זה כן ואת זה לא.

אתה מוכן לתת זכות דיבור גם ליועצת המשפטית של הוועדה?

רק - -

היא רוצה להגיד משהו, בבקשה.

רציתי רק - -

אילת וולברג.

רציתי רק להבהיר שכרגע מה שקבוע בהסכם זה רק אתר בנייה וגידולים חקלאיים, כמו שמופיע בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי, כאשר היום הביטוח הלאומי מפרש את לוח ח' באופן שמופיע באתר שלו, יש טבלה מפורטת, ובטבלה הזו מופיעים בנייה ושיפוצים - -

- - -

"עבודות שיפוץ נרחבות במבנים קיימים. כל עבודה הקשורה לשינוי מבנה - - - תוספת בנייה וכן חיזוק מבנים". בצד שמאל בעמודה השמאלית כתוב "עבודות שלא מזכות במענק, עבודות צביעה וגבס בבתים קיימים, זיפות גגות בבתים קיימים, בניית פרגולות ודקים, עבודות איטום במבנים קיימים". אז כרגע - -

הנה, קיבלת - -

לפני מה שמופיע - -

כל מה שרצית.

- - - זה - - -

כלומר במילים אחרות, אם אני מבין נכון, קבלנים רשומים שעושים שיפוצים נרחבים נמצאים בהסכם.

לפי מה שהקריאה היועצת המשפטית, כן.

ממה שאני מבינה כן, לפי הפרשנות של ביטוח לאומי כן.

אוקיי.

גם - - -

ולכן אין פה מחלוקת, לשאלתו של חבר הכנסת פינדרוס.

טוב. אז נעבור הלאה.

אין בחירה פה בין אבא לאמא - -

אז נעבור הלאה. היא ביקשה - -

אבא ואמא מתואמים פה.

- - - כלומר - -

את מי את מייצגת?

האמת ששנינו מייצגים את אותו גוף, את ההסתדרות החדשה. אני - -

רגע. מי - -

רציתי רק לומר משהו - -

מי זה "שנינו"?

אני ועורך דין - - -

אז מי מכם רוצה לדבר?

אני רוצה לומר שני משפטים וימשיך חברי, בסדר?

בסדר.

תיזהר, היום אסור להגיד אבא ואמא, אתה צריך להגיד אבא ואבא. תיזהר.

סליחה?

לא נו, אני רוצה לשמוע.

אני רציתי לומר לעניין הענפים שנכללים. גם לפי הרציונל שהאוצר הציג וגם לפי לוח ח' אני לא רואה שום הצדקה לכך שענף הסיעוד לא יקבל עזרה. לפי המידע שבידנו הענף חווה מחסור אדיר. וגם המחסור פה הוא מאוד משמעותי, משום שאנשים שזקוקים לטיפול לא יכולים לקבל טיפול. אני לא מבינה למה הענף הזה לא בפנים, מה גם שהוא מצוי בלוח ח'.

הייתה בריחה גדולה מהסיעוד?

הוא מצוי באותו לוח ח'.

הייתה בריחה גדולה מהסיעוד - -

כן, כן - -

בגלל המלחמה?

חסרים עובדים. בוודאי.

- - - זו לא השאלה. השאלה אם הייתה בריחה גדולה - - -

כן כן. לפי מה שאני יודעת, כן. הרי גם - -

אני לא שמעתי על זה פשוט, תעדכני אותי.

למיטב ידיעתי כן. אני לא יודעת לתת נתונים, לא בדקתי את זה, אני מודה. - - -

אז אני אגיד - - -

אז בואי ניתן לחבר שלך - -

- - - חברי ימשיך.

לא, פשוט הנתונים הם שאין.

רציתי לומר שגם בהסכם הקיבוצי של ענף הבנייה, בהגדרת מעסיק, נכללות עבודות שיפוצים.

- - -

ויש להסכם הזה גם צו הרחבה וגם הפנייה לסיווג האחיד, ששם גם יש סיווג של ענפי השיפוצים.

טוב. אז אני מקווה שפתרנו את הבעיה. עכשיו אתה.

אני רק עומדת על עניין הסיעוד.

אבל - -

אני מוכנה לבדוק את זה.

תבדקי אם יש בריחה המונית של אנשים מסיעוד בגלל המלחמה ואז אנחנו נדבר על זה. בבקשה.

אדוני, קודם כל - -

השם והתפקיד.

עורך דין עבאדי ואאל, הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות.

אנחנו מברכים על ההסכם, אבל המענק יביא להרבה עובדים אבל לא - - - את חזרתם של העובדים שהיו קיימים בפועל במשק. על פי ההסכם עובד שהיה עובד בניין ביולי, אוגוסט וספטמבר לא זכאי להסכם. אבל מה אם יבוא עובד שהפסיק לעבוד ב-7 באוקטובר או ב-8 באוקטובר, כלומר עד היום הוא לא עבד, ועכשיו הוא רוצה לעבוד. הבן-אדם הזה לא זכאי, בעוד שעובד שלא עבד בכלל בענף זכאי לתמריץ הזה.

לכן לדעתי אם אנחנו רוצים להחזיק את ענף הבניין והחקלאות ולהריץ אותם קדימה, צריך לא להגביל בעבודה שלא הייתה שלושה חודשים לפני, וכל עובד שעובד או ממשיך לעבוד יהיה זכאי לתמריץ הזה על מנת לעודד חזרה לעבודה. עובד שבאופן זמני הפסיק לעבוד בענף הזה יראה עובד שלא היה לו כל קשר לענף אבל כן מקבל מענק, לא יחזור לעבודתו, אדוני. לכן אנחנו מחטיאים את המטרה שמאחורי כל ההסכם, שהיא להחזיר את העובדים ולעלות שלב קדימה בענפי הבניין והחקלאות.

נקודה שנייה אדוני, לגבי הגבלה שלא הבנתי את קיומה. על פי ההסכם בכל מקרה לא ישולם מענק בעבור תעסוקה אצל יותר ממעסיק אחד. אולי נגביל בסכום הכנסה מסוים - -

- - -

כן. יכול להיות שיבוא אליי עובד ויגיד אני עובד אצל מעסיק אחד בחצי משרה ב-4,000 שקלים, וחצי משרה אצל מעסיק שני ב-4,000 שקלים. סך הכל יש לי רק 8,000 שקלים. עובד אחר עובד ב-10,000 שקלים אצל מעסיק אחד וכן יקבל את המענק, אני עובד פחות ממנו ולא זכאי למענק הזה. למה ההגבלה בין מעסיקים?

אני רוצה להבין את הטענה שלך, אתה לא רוצה שהוא יקבל יותר מ-3,000 שקלים - -

יקבל רק 3,000 שקלים.

אבל גם אם יש לו שני מעבידים.

גם אם יש לו שני מעסיקים - -

זה - -

שיקבל אותם.

זו לשון הטקסט להבנתנו. אם יש בעיית נוסח אז נחדד, אבל זו המהות.

מה המהות? אני לא הבנתי.

הוא יקבל 3,000 שקלים פעם אחת.

- - - פעם אחת.

פעם אחת שיקבל את המענק, רק פעם אחת. אבל - -

היא אומרת - - -

לא - -

אז - - -

- - -

בכל מקרה לא ישולם מענק בעבור העסקה אצל יותר ממעסיק אחד.

אז אתה - -

אני מבין את זה - - -

אנחנו נבהיר את זה בנוסח שלא יהיה - -

רק רגע - -

לא ישולם מענק כפול.

לא ישולם מענק - -

אני רוצה שעורך דין אורי כץ יתייחס.

מענק נוסף.

מענק נוסף. או כפול או - -

אז אני מבין שזאת הכוונה.

כן, אבל זה לא מובן.

זאת הכוונה, כן.

הניסוח לא מובן.

- - - יש פה חידוד.

הכוונה היא שיהיה מענק אחד. לא יותר ממענק אחד.

כן, אבל הוא יכול לעבוד אצל שני אנשים - -

הוא יצטרך לעמוד - -

אבל לא יקבל מענק נוסף.

זה שהוא יעבוד אצל - -

צריך לתקן את הניסוח.

זה שהוא יעבוד - -

כן כן, היועצת המשפטית תתקן את הניסוח.

זה שיעבוד אצל שני מעסיקים לכשעצמו לא - -

לא מפריע לך.

- - - את המענק.

- - -

אוקיי.

אבל הוא צריך לעמוד בתנאי - -

- - -

הוא צריך לעמוד בתנאי המענק ביחס למעסיק אחד לפחות.

עד - -

כן, אוקיי, זה בסדר. אז רק - -

רגע רגע, הוא צריך לעמוד בתנאי המענק ביחס למעסיק אחד? אז השאלה שלו - - -

למשל התנאי של שכר מינימלי - -

יפה. אם הוא עובד פה ב-4,000 שקלים ופה ב-4,000 שקלים אז הוא לא עומד בתנאים, הוא צודק.

למה?

למה?

הוא עובד.

מה זה למה? כי ב-4,000 שקלים זה לא מספיק.

לא, 2,700 - -

לא, זה חצי משכר המינימום.

מה זה 4 - -

חצי משכר המינימום. - - -

זה בסדר, זה מכוסה.

אדוני היו"ר - -

עכשיו רשות דיבור - -

- - -

יש לי עוד נקודה, אדוני. מענק העידוד הותנה בהגשת הבקשה על ידי המעסיק. אני לא מבין למה שאנחנו ניתן שהעובד יהיה נתון לחסדי המעסיק. הרי המענק של העובד יכנס לחשבון הבנק של העובד עצמו. למה שלא העובד יגיש את הבקשה שלו במקום שיהיה נתון לחסדיו של המעסיק?

אבל מישהו צריך להעיד שהוא עבד.

זה כמו מענק התמריץ.

מישהו צריך להעיד שהוא עבד.

שיוסיפו הצהרה של המעסיק. שיוסיפו לבקשה - -

שיוסיפו.

שיצטרף - - -

שהעובד יצרף לבקשה הצהרה של המעסיק ונתונים הנמצאים בביטוח לאומי, גם - -

מה אומר הנוסח - - - ?

במענק התמרוץ העובד מגיש לפי הנוסח, ובמענק העידוד רק המעסיק. זה - -

למה?

אני אתייחס, אני - -

זו שאלה לביטוח הלאומי, שיסבירו למה הם ביקשו - -

אני אתייחס.

שזה יקבע ככה.

זה צריך להיות או-או.

הביטוח הלאומי נא להשיב.

אני אתייחס, רק קודם אגיב לעניין הסיעוד. עשינו בירור בינתיים לגבי הנטישה בענף הסיעוד. אז לפי הנתונים שידועים לנו מאגף סיעוד אין נטישה מהותית בענף, ואנחנו לא מכירים תופעה - -

יש מחסור כרוני, אבל אין - -

יש מחסור. יש מחסור. אני מניח שגם יש נטישה קטנה. אבל אין נטישה נרחבת.

אוקיי. לגבי השאלה העכשווית.

לגבי השאלה הזאת. אנחנו מבינים את ההערות שעלו על כך שהמעסיק מגיש עבור העובד, ויש הבדל בין המענקים. מבחינה מסוימת היה לנו עדיף שכל המענקים האלו יוגשו על ידי המעסיק, באופן שיהיה הכי נגיש וזמין לעובד. יחד עם זאת, במענק התמרוץ שהוא בעצם עבור החקלאות והבניין, אצל המעסיק החדש אין מידע אודות ההיסטוריה התעסוקתית של העובד, ולכן הוא לא יכול להגיש את המענק.

מה זה קשור?

במענק העידוד אנחנו מדברים על מעסיקים קיימים שיש להם את כל נתוני העובד. מטבע הדברים גם יש להם תמריץ לקשר הנמשך בין יחסי עובד מעביד, ולכן אין סיבה שהמעסיק לא יגיש את הבקשה עבור העובד. אנחנו גם אומרים לפרוטוקול, אם חלילה יהיה איזשהו מקרה שעובד לא יקבל את המענק בגלל שהמעסיק שלו שכח להגיש, כמובן שתהיה לו אפשרות אחרי חצי שנה - -

חצי שנה?

גם בעולמות האחרים של הביטוח הלאומי. בעולם המילואים או בדמי לידה, למשל, לפחות 50% מהתביעות בדמי לידה מוגשות אוטומטית על ידי המעסיק של היולדות והן מקבלות את הכסף. לכן אין לנו שום סיבה להניח שהמעסיקים שרוצים שהעובדים שלהם - -

אני לא משווה את זה, כי אצל יולדת המעסיק יודע שהוא האחראי והוא חייב לעשות את זה. פה, הרי מדובר במשהו זמני מאוד.

וגם היולדת - -

וקצר.

היולדת יכולה להגיש.

לכן אני אומר, גם פה - -

יש לה את האפשרות להגיש - -

לכן אני רוצה שגם העובד יוכל להגיש.

גם פה, אנחנו נאפשר את ההגשה כמובן, אבל לא בתקופה הראשונה. - - -

אז אל תגיד חצי שנה, תגיד חודש, תגיד חודש וחצי.

אגב, גם אנחנו, יש לנו את הנתונים ואנחנו גם נפעל על מנת להבטיח שהמעסיקים יגישו. גם באמצעות פירסום וגם באמצעים אחרים. וצריך להגיד עוד דבר - -

אני חושב שכן צריך לאפשר גם לעובד וגם למעסיק להגיש.

אבל - -

מקסימום המעסיק צריך לאשר שהוא עבד.

אני אגיד - -

כמובן.

אני אגיד עוד דבר אחד שצריך להבין, אולי הוא לא משפטי כל כך, סליחה. בסופו של דבר את כל החוקים שאנחנו כותבים כאן בכנסת מישהו צריך ליישם בפועל. כל אגף בביטוח הלאומי עוסק במענק חדש לחלוטין שהוא לא עסק בו עד היום, וגם מבחינת המשאבים והתשומות שלנו אין לנו אפשרות.

מאחוריי נמצאות הנציגות המקצועיות, שהן בכלל לא עוסקות בתחומים האלה בשוטף אבל אמרו להן שאין מישהו אחר שיעשה את זה. גם מאגף מעסיקים וגם מאגף משפחה, הן לא קשורות בכלל לעולם הזה, אבל פשוט אין מישהו אחר.

לא נמנע מאף עובד את הזכאות שלו. אבל בשביל שמישהו בסוף יוכל לתפעל את האופרציה הזאת, בתקווה שכמה שיותר עובדים יכנסו, אנחנו אומרים שנאפשר לעובד להגיש את זה גם בעצמו אם חלילה המעסיק לא עשה את זה, אבל לאחר תקופה מסוימת של חצי שנה.

אבל - - -

אני לא מסכים לחצי שנה.

הוא לא מאבד את הזכאות כמובן - -

חצי שנה זה הרבה.

אנחנו לא מסכימים.

בזמנים קשים כאלה אתה תדחה את המענק שלו בחצי שנה?

לא. אתה יכול להגיד 30 יום - -

כן.

45 יום מקסימום.

אנחנו נתייעץ בינינו - -

תתייעצו מה התקופה שאפשר - -

מה התקופה שאפשרית.

כן, תתייעצו, תבדקו את זה.

רק - -

לא לא. סיימת. סיימת.

- - -

אני כן אתן התייחסות מקצועית - -

יש זמן לכולם. אנחנו כבר עוד מעט מסיימים את הדיון ואני צריך ללכת - -

רק נקודה אחת, אדוני.

משפט?

משפט אחד.

בבקשה.

בטיוטת ההסכם נצמדים ללוח ח' בענף - -

ביטוח לאומי?

בביטוח לאומי. בלוח ח' יש הפרדה בין עבודה בלתי מקצועית ועבודה מקצועית. אני רק רוצה שיהיה ברור שההסכם יחול על כל העובדים בענף ללא אבחנה בין עובד מקצועי לעובד בלתי מקצועי.

אז אני יכולה להשיב לגבי הנוסח שמופיע עכשיו. באמת בלוח ח' לגבי בניין, מופיעה "כל עבודה באתר בנייה למעט עבודה פקידותית". כל עבודה זאת אומרת גם עבודה שהיא מקצועית - -

זה - - -

לגבי אתרי גידולים חקלאיים - -

צריך להוסיף גם אתר שיפוצים, גברת.

- - - רגע, אני רוצה לסיים.

הוא רוצה שיהיה כתוב גם בעבודה לא מקצועית.

בבניין זה כולל כל עבודה באתר בנייה, למעט עבודה פקידותית. באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה כתוב בלוח ח' "עבודה בלתי מקצועית לרבות עבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית". אז אם הכוונה להכניס גם עבודה שהיא מקצועית באתרי גדולים חקלאיים ובתי אריזה, כרגע זה לא מופיע בנוסח.

אבל צריך להוסיף את זה.

אבל - -

יש עובדים מקצועיים שמוגדרים כמקצועיים והם עובדים בשטח.

לא הבנתי, מה חסר?

זו לא שאלה משפטית, זו שאלה של - -

לא לא, מה חסר?

למה למה - -

שוב פעם, יש הבחנה בלוח ח' בין - -

- - -

אתרי בנייה, בניין, לבין אתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה. בבנייה זה כולל את כל העבודות, גם עבודה שהיא מקצועית.

מסכים.

בבנייה.

בחקלאות הדבר שונה?

בחקלאות זה שונה, ולפי לוח ח' זה כולל עבודה שהיא בלתי מקצועית לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית.

- - -

- - - זה הזמן לעבור למי שמייצג את החקלאים, כן?

כן. אורי דורמן - -

תגיד את השם ואת התפקיד.

אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

כפי שאתם יודעים החקלאות נמצאת במשבר עמוק, משבר קשה מאוד, שנובע ממחסור אדיר בידיים עובדות. חקלאים רבים, משפחות רבות, משקים רבים עומדים לפני התמוטטות כתוצאה מהמחסור הזה. מטרת ההסכם הזה היא לגרום לכך שיהיו בחקלאות ידיים עובדות, אחרי שגם הפלסטינים לא מגיעים וגם העובדים הזרים עזבו. לכן ההסכם הזה חשוב מעין כמותו, ואנחנו מקווים שהוא באמת ישיג את המטרות שלו.

צריך גם לזכור שהחקלאות היא עונתית. ולכן הצורך בעובדים, למשל בקטיף של הדרים, הוא במסות. או בקטיף של תות שדה, שעם ישראל מאוד אוהב. לכן יש חשיבות גדולה להסכם הזה ולעידוד.

אני רוצה לוודא שחברי קיבוצים ועובדי הקבלן בתוך ההסכם, יש בחקלאות הרבה עובדי קבלן. כדי שאחר כך לא נמצא את עצמנו עם כל מיני אי הבנות וויכוחים ומחלוקות. שהכל יהיה סגור, כי זה בעצם חלק גדול מההיצע של העובדים שעליו אנחנו מדברים. יש חשיבות לכך שהכל יהיה סגור מראש. אני גם חושב כמו כבוד היושב ראש, צריך שיהיה כתוב פה העובד או מעסיקו.

כן.

אוקיי? אוקיי. כל - -

בעניין הזה אני רוצה את ירון רייכמן מהתנועה הקיבוצית - -

- - -

הכלכלן של התנועה הקיבוצית, שיבהיר יותר את עניין הקיבוצים.

קודם כל תודה רבה, אני באמת מברך על ההסכם. ואני רוצה להתייחס לנושא של מענק התמרוץ. במענק התמרוץ יש תנאי שכדי לקבל את המענק אתה צריך שהשכר שלך יהיה מינימום 2,700 ומשהו שקלים בחודש, אלא שבקיבוץ אין יחסי עובד-מעביד בין החברים לבין הקיבוץ, ובעצם זאת בעיה טכנית כי אם חבר קיבוץ מתחיל לעבוד בחקלאות, והוא לא עבד קודם בחקלאות, אז הוא לא זכאי למענק כי הוא לא עומד בתנאי הזה של 2,750.

אנחנו רוצים להציע משהו שהביטוח הלאומי כבר מכיר. כל חבר קיבוץ מדווח אחת לחודש על ההכנסה שלו, ואנחנו מציעים ש"שכר" יהיה "לרבות הכנסה". כי אין יחסי עובד-מעביד בין הקיבוץ לבין חבריו.

כן - -

אני רוצה להבין, חבר קיבוץ עד היום לא עבד בחקלאות, ועכשיו הוא הולך לעבוד בחקלאות?

אני חושב שקודמיי ביטאו יותר טוב את הרעיון. הלוואי והתוכנית הזו תמשוך אלפי עובדים להיכנס לחקלאות ולבנייה, אבל אם להגיד את האמת, אני לא רואה את חברי הקיבוץ שלא עבדו בחקלאות עד היום מגיעים בכמות גדולה ומתחילים לעבוד בה עכשיו. זאת האמת. אני לא רואה את התנועה הגדולה. נגיד חבר שעד היום עבד בתעשייה - -

חל"ת.

עכשיו הוא רוצה - -

אנשים שהם בחל"ת.

לעבוד בחקלאות. אם הוא עכשיו מתחיל לעבוד בחקלאות, אם הוא היה שכיר של הקיבוץ הוא היה מקבל את המענק. היות והוא חבר קיבוץ הוא לא זכאי למענק.

אני גם מודה לעורכת הדין אילת, שכבר אתמול בערב בלבלתי לה את המוח ושוחחנו ועשינו קצת בדיקות. אני מבין שאין מחלוקת מהותית - -

אז מה סוכם?

אז הייתי שמח לשמוע את הנציגים של - -

הביטוח הלאומי.

משרד האוצר והביטוח הלאומי, כן.

כפי שירון - -

כבוד היושב ראש, אפשר מילה גם?

כפי שירון - -

לא עכשיו.

כפי שירון אמר, לפי ההלכה הפסוקה – לפחות לפי מה שאני מכיר עד היום – אצל חברי קיבוץ לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינם לבין הקיבוץ. אבל, חוק הביטוח הלאומי קובע במפורש שחבר קיבוץ נחשב עובד קיבוץ. כן? גם קיבוץ שיתופי מסורתי וגם קיבוץ מתחדש. ולכן אין שום בעיה מבחינתנו - -

זאת אומרת שהוא יקבל את המענק הזה.

לכן אין שום החרגה של חברי הקיבוץ בעניין הזה. אנחנו הצענו גם, בשיחה מקדימה מול הייעוץ המשפטי של הוועדה, להבהיר נוכח החשש של ירון ולהגדיר הגדרה אחרת של "הכנסה חודשית" ולא "השכר". ואז זה מתאים גם לזה וגם לזה.

מילה אחת אפשר?

רגע, עוד לא - -

- - -

עוד לא נתנו לאנשים שנמצאים פה. - - - בבקשה, מה השם ומה התפקיד?

עורכת דין ורוניקה רוזנברג, אני מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל.

הענף שלנו סבל לפני המלחמה וסובל גם אחריה במחסור כרוני בעובדים, כמו שנקב כבודו, עוד מתקופת הקורונה. פורסם שכר מינימום לאור המכרזים שהמדינה והשלטון המקומי מחויב להם, ואנחנו מתמודדים עם - -

- - -

היא נתנה פה תשובה.

אנחנו מתמודדים עם תופעה של משרדי ממשלה בהם על אותה עבודה משתכר העובד שכר שונה. יש משרדים שמשלמים מעל שכר מינימום ויש משרדים שמשלמים רק שכר מינימום. התמריצים חיוניים והכרחיים גם לענפים אחרים, כולל ענף הניקיון. אי אפשר להתעלם ממנו. אי אפשר לומר אנחנו מקצים תקציב לבנייה וחקלאות, שזה נשמע מאוד יפה, ואנחנו יודעים שישראלים לא יגיעו לשם, אבל גם לענף הניקיון לא מגיעים. אם לא מגיעים עובדי ניקיון למסעדנות ב-75 שקלים לשעה, למה שיגיעו בשביל 30 שקלים בשעה?

לכן יש מקום גם לחשוב על ענפים אחרים ולתמרץ אותם, בוודאי במצב שהשכר שמצוי בו כיום בענף הניקיון. צריך לתת על זה את הדעת, ובוודאי שיש לזה השלכה על בריאות הציבור. היום בתקופת המלחמה יש מוסדות בריאות שזועקים כי יש להם מחסור בעובדים. אפילו תמריצים במוסדות בריאות, אני חושבת שזה הכרחי. וכולנו יודעים, אין ישראלים שרוצים לעבוד בניקיון. השכר נמוך, התדמית נמוכה, חייבים בשלב הזה ובשלב הביניים לחשוב גם על תמריצים לענף הזה. תודה.

שאלה לאוצר לגבי הניקיון. ניקיון זה גם עניין בריאותי וגם ענף עם מחסור עצום באנשים, כי הפלסטינים לא באים לעבוד. האם הניקיון כן בא בחשבון?

כמו שאמרתי, ההסתכלות שלנו היא לא על מצב המשרות הפנויות, שזה האינדיקטור הכי טוב שיש לנו לגבי מחסור או צורך. יש הרבה מאוד ענפים שגם טרום הלחימה היו עם איזושהי רמה של משרות פנויות, גם תמיד צריך לזכור שלא נכון להסתכל על המספר הנומינלי, אלא אחוז מהענף. לכן זה נתון שאנחנו גם בזמני שיגרה לא מתחשבים בו בתמריצים שונים וגם לא כעת.

הפרמטר שאנחנו התייחסנו אליו בעת בניית המדיניות היה היקף העובדים הזרים והפלסטינים שיצאו. לענף הניקיון אין מכסה של עובדים זרים. וגם פלסטינים היו במאות בודדות. לכן מבחינתנו הוא בוודאי לא מגיע לקריטריונים שאנחנו קבענו על מנת להיות זכאי - -

יש לכם מושג מה אחוז הפלסטינים שעובדים בענף הניקיון?

בדקתי לגבי התעשייה, אני תכף אציג את הנתונים לוועדה ובמקביל אבדוק גם לגבי ניקיון.

כן. כי התחושה היא שבניקיון עובדים מעט מאוד ישראלים.

המכסה היא נמוכה בוודאות. בואו נסתכל. לא, המכסה - -

אתם תבדקו את זה, זה לא - -

סבבה, אבל אני כן רוצה להתייחס אל התעשייה כי גם יש לי את הנתונים.

עכשיו מה לגבי מתכות, לגבי העבודות הכבדות?

אלו רזולוציות שאנחנו לא יודעים להתייחס אליהן, אנחנו מסתכלים על ענף התעשייה בכללותו - -

בייצור.

ענף התעשייה בכללותו הכיל 1,500 עובדים זרים שרובם עדיין בארץ, ומתוך 10,000 עובדים פלסטינים נכנסים כיום 5,000. כלומר, הם סובלים ממחסור של 5,000 עובדים. זה לא מתחיל להתקרב להיקפים של עשרות אלפי העובדים בחקלאות ובבניין.

אבל התעשייה בישראל חווה מחסור הרבה יותר גדול שלא נובע מהעובדים הזרים. התעשייה בישראל חווה מחסור שנובע מגיוס לצווי 8, מעובדים שמשגיחים על ההורים שלהם וממפונים.

אני לא חושבת שזה משהו - -

עכשיו אני באמת שואלת - -

שרק ענף התעשייה סובל ממנו.

אם הערכתם כמה באמת תשלמו מענקים. כי התחושה שלי היא שנבחרו ענפים מסוימים שדווקא הסיכוי שיעסקו בהם ישראלים הוא מאוד קטן. בתעשייה יש סיכוי מאוד גבוה שיועסקו ישראלים. זאת האמת והיא גם צריכה להיאמר.

אני רוצה לציין שזה באמת קצת מעליב ברמה המקצועית, כי ציינתי שוב ושוב מה הם הקריטריונים המספריים שגרמו לנו לבחור בענפים האלה. אין פה שום רצון שהמענק לא ימומש - -

אבל הקריטריונים המספריים לא קשורים - -

במלחמה - -

בעובדים זרים - -

תני לי לסיים, מיכל.

אנחנו מצביעים - -

מיכל, תני לי לסיים.

על מחסור מאוד גדול של עובדים בתעשייה, כזה שלא נובע בהכרח מהעובדים הזרים. חייבים לתת לזה מענה, כי המלחמה לא תהיה קצרה וההיעדרויות ימשיכו והתכווצות המשק גם תמשיך. לכן המענה הוא דווקא דרך עובדים ישראלים.

הסיבות - - -

עובדים זרים לא יתנו מענה כי אין כאלה. וגם הפלטפורמה הנוכחית כוללת מענק של 3,000 שקלים, כאשר הראשון שבהם יכנס רק בפברואר במקרה הטוב, ורובם בשכר של 130% ו-110% מהשכר הממוצע במשק, בנוסף לדיור ועוד הרבה תוספות אחרות ושירותי קרקע. זה פשוט לא קשור. אני מבינה שיש קריטריונים שיווניים - -

את רוצה לומר - -

אבל הקריטריונים - -

סליחה, יש לי שאלה.

לא רלוונטיים.

יש לי שאלה. את רוצה לומר שהלובים של החקלאים ושל קבלני הבניין חזקים יותר - -

לא, חלילה.

והייצור - -

זה לא מה שאני אומרת. וחלילה אני לא רוצה שאף - -

- - - אפשר להגיב?

ענף יפגע, ושזה ממש לא ישתמע מהדברים שלי. אני אומרת שבענפים האלה צריך - - -

אז איך את מסבירה שבייצור בתעשייה יש מחסור כזה ואף אחד לא חושב לרגע לתת איזשהו מענק, לעומת החקלאות והבנייה - -

אני תוהה כמה כסף רוצים לחלק וכמה המענק הזה באמת מתכוון לתת מענה. זאת השאלה מבחינתי, אני לא בטוחה - - -

אני חייבת לציין - -

3,000 שקלים.

- - - כן, אבל השאלה היא - -

שבאמת יש פה - -

בכמה מקרים הוא יינתן? אני מניחה שיש להם איזשהו סכום כסף מוגבל, ככל הנראה, ומאוד קטן, ולכן זה לא באמת מענק שנותן מענה לצורך הקיים. הוא נותן - -

אין מכסה.

יו"ר הוועדה, אני חייבת להתייחס - -

ממה שאני מבין אין מכסה, יש מכסה?

כי יש פה האשמות שבעיניי הן חריפות וגם לא מבוססות על שום דבר.

את אומרת "אני חושבת שלא יגיעו עובדים ישראלים" לשני ענפים אחרים שאינך קשורה אליהם, "אבל כן יגיעו עובדים אליי", ולכן זה הקריטריון שצריך להיות ברמת המדיניות הכלל משקית של מדינת ישראל, ואז גם ינוצל כסף.

לא ברמת המדיניות - -

ואם לא יתנו לענף שלי - -

ברמה של סיוע - - -

ואם לא יתנו לענף שלי - -

אם לא רוצים לתת סיוע באמצעות - -

אז כנראה שלא רוצים לתת כסף - -

המענקים האלה, אז - -

ואין אף אחד שינצל את המענק מלבדך.

זאת באמת הדרך. אבל אם רוצים - -

אז זאת טענה שהיא פשוט לא מקובלת ולא סבירה.

לתת מענה, אז הקריטריונים חייבים להיות רלוונטיים.

מצוין. אז הקריטריונים - -

השוויוניות לא רלוונטית.

הצגתי את הקריטריונים.

הרלוונטיות היא זו שצריכה - - -

הקריטריונים הוצגו. באופן הכי מקצועי שיש - -

- - - מקצועי ושוויוני - -

לגבי היקף הקריטריונים הרלוונטיים - -

אבל לא רלוונטי.

מצוין, אז הצגנו למה בעינינו הם רלוונטיים. אם הוועדה סבורה אחרת אפשר לחזור לשולחן הדיונים - -

בסדר, אז בואי נשאיר לוועדה לחשוב - - - תשובה - - -

יש דבר נוסף שאני רוצה לציין בפני יו"ר הוועדה, ברשותכם, לגבי הטענות.

קודם כל, בעיניי אלו האשמות חסרות בסיס לחלוטין לגבי היעדר קריטריונים, למרות שאני מספר פעמים - -

אף אחד לא אמר שאין קריטריונים - -

תני לי לסיים את המשפט שלי.

את אומרת דברים לא נכונים.

אני ממש מבקשת.

אף אחד לא אמר שאין קריטריונים. זה פשוט לסלף את הדברים.

אני יכולה להתייחס מקצועית לטענות שעלו?

אנחנו אמרנו שהקריטריונים לא רלוונטיים.

רגע, רגע.

רגע - - - אמרנו שאנחנו לא עושים פה ויכוחים.

אני רוצה להתייחס מקצועית לטענות שעלו על ידי התאחדות התעשיינים. בסדר?

כן.

נטען ראשית - -

אבל במשפט אחד, כי אני - -

אני אעשה - -

אם את רוצה שאנחנו נספיק לאשר את ההסכם, כי סוגרים עוד מעט את הישיבה.

אני רוצה שנספיק לאשר, ואני גם רוצה שנספיק לתת ולחלק מענקים שבעינינו הם הכרחיים.

ראשית, כל הטיעונים לגבי כוח אדם שחסר במשק משיקולים של מילואים או משיקולים של מערכות חינוך, מדובר בדבר רוחבי שלא מאפיין אך ורק את ענף התעשייה. שנית, אמרנו מה הם הקריטריונים. אפשר לטעון שצריך גם להסתכל על מחסור בעובדים טרום המלחמה, הדבר הזה בעינינו הוא גם לא נכון ברמה המקצועית וגם פותח את האירוע לכלל הענפים.

דבר נוסף הוא שביקשת ממני להתייחס בסוף להערות שעלו בדיון, וחשוב לי להתייחס.

כן.

לגבי סוגיית משך הזמן של המענקים, כאשר נפלה כאן טעות סופר שלנו שאני רוצה להבהיר.

הרציונל הממשלתי הכללי מדבר כרגע על מתן מענה עד 31 בדצמבר. גם לגבי המפונים, נכון להיום, ההחלטה היא עד 31 בדצמבר ולא מעבר לכך. לכן מבחינתנו גם המענה הממשלתי הזה, ככלל המענים הממשלתיים, צריך להיות תקף עד 31 בדצמבר לרבות מענק התמרוץ.

אני אבהיר את הניואנס שהתכוונו אליו במענק התמרוץ, הוא כרגע לא מנוסח היטב בטקסט. ככל שהתחלתי לעבוד בדצמבר אני בעצם זכאית לשלושה חודשים מדצמבר. אבל נכון להיום, נכון למצב המשק ולמצב המלחמה, אנחנו לא רואים סיבה לעודד אנשים להתחיל לעבוד במרס. אנחנו רוצים לעודד אותם להתחיל לעבוד עכשיו. לכן נשמח לעשות את תיקון הנוסח הזה, אנחנו חושבים שהוא מבהיר יותר - -

זאת אומרת - -

את המטרות והתכלית.

אם הוא יעבוד עד מרס הוא יקבל את אותם 3,000 שקלים עד מרס.

נכון. אבל הוא יתחיל לעבוד - -

גם - - -

אבל הוא יתחיל לעבוד בדצמבר.

אבל גם בתמרוץ וגם בעידוד.

לא.

לא.

לא.

תחילת העבודה שלו היא - -

לא, אחרת אני לא מאשר את זה.

אז אני אומרת מה הרציונל, אתם כמובן רשאים - -

אז אני לקחתי - -

לקבל כל החלטה שתירצו.

אני מבין את מה שאתם אומרים, הוא צריך להיכנס בנובמבר עד דצמבר. כי אתם לא רוצים שהוא יכנס במרס.

כן.

אבל התשלום שאת נותנת, עד 3,000 שקלים לעידוד עד מרס, תתני גם לתמרוץ.

אז אני מסבירה. אני רוצה לתת אותו לתמרוץ, אני לא רוצה לתת אותו לעידוד. העידוד זה למפונים - -

אז - -

רגע יו"ר הוועדה, אני אסביר. אני לא יודעת - -

גם למקומות שהיו מפונים, לא רק למפונים.

לא, אז רגע. כשאני אומרת שלא אתן עד מרס אני מתייחסת למפונים. ולמה? כי אני לא יודעת אם הם יהיו מפנים.

לא, אבל המפעל - -

הם כרגע מפונים עד 31 בדצמבר.

אני רוצה להסביר את עצמי.

אולי אני אציע - -

אולי כל הצופים לא יודעים. יש פה שני חלקים, יש חלק של מפונים ויש חלק של המפעלים, השדות ומקומות העבודה שבאזורים שפונו. מקומות שכל האנשים יחזרו אליהם, לאו דווקא מפונים. את זה צריך להאריך עד מרס.

אז אני חוזרת ואומרת, אם - -

כלומר בתנאי - -

אם - -

שהוא יתחיל לעבוד בנובמבר-דצמבר - - -

אבל שוב, יו"ר הוועדה, אין פה רציונל. אם האזורים האלה בפברואר או בינואר לא יהיו מפונים, אז אין סיבה לתת את המענק הזה. עד שהמדיניות הממשלתית הכללית לא תגדיר מה קורה אחרי 31 בדצמבר - -

אפשר להוסיף שאם הממשלה תחליט על החזרת המפונים - -

באופן כללי יש אפשרות להארכה של כל מערכת התמריצים הזו.

לא, אני עושה הפוך. אני עושה עד מרס, ואם הממשלה תחליט שמחזירים את המפונים, אז ההסכם פג תוקף.

אז אנחנו נעבוד על נוסחים באופן כזה - -

כן, תנסחו את זה יחד.

אבל אדוני, אני לא קיבלתי תשובה - - -

יו"ר הוועדה.

לגבי מה - - - ?

לגבי מי שעבד בספטמבר ואוגוסט. למה שלא יקבל - -

הם לא רוצים לתת.

יו"ר הוועדה, אני מבקש להתייחס לגבי ההצעה שזה יהיה - -

לא - - -

מועד ארוך שיהיה אפשר - -

רגע, אתה מוכן לתת למי שעבד באוגוסט וספטמבר?

שוב. נועה הסבירה את התמריצים ואת הרציונל - -

לא, הוא חושב שאתה עוד לא ענית. אז תענה - -

כתוב - - -

מה השאלה שוב?

מי שעבד מיולי עד ספטמבר, או בחלק מהתקופה, ובאוקטובר לא עבד כי כל אוקטובר לא הייתה אפשרות מכיוון שהענף נסגר ולא עבד. הוא חזר לעבוד בנובמבר, או עדיין לא חזר ויחזור מחר. למה שהוא לא יהיה זכאי?

אם הוא מפונה - -

לא מפונה, אני - -

או שמקום עבודתו היא בישוב מפונה, אז הוא יהיה זכאי למענק עידוד.

לא לא, על התמרוץ אני - -

אם הוא עבד בענף מזכה בבניין או בחקלאות, אז הוא פשוט לא בתכלית של המענק. התכלית של המענק היא לגייס עובדים חדשים, לא לתת מענק לעובדים קיימים. התכלית היא להביא עובדים חדשים שלא היו בענף לפני כן, ועכשיו נותנים להם תמריץ כספי בשביל שיבואו "למלא את השורות" ולעבוד בענף.

אם אני בענף אני לא חוזר לעבוד.

זו התכלית.

אם אני הייתי עובד ענף - - -

בסוף - -

לא הייתי חוזר לעבוד. הייתי הולך לעבוד בחקלאות, ומביא עובד חקלאות לעבוד בבניין.

לא.

אי אפשר להביא - - - ?

שוב, התכלית היא לגייס עובדים חדשים. פה בעצם הממשלה החליטה לשים - -

אבל גם לעודד עובדים לחזור לעבוד - -

המשכיות גם חשובה, כי אין יותר מידי.

אפילו לחזור - -

המשכיות גם חשובה.

יש הרבה עובדים שחושבים לא לחזור לענף בכלל.

כן.

או שנחליף אני והוא, נחליף בין עובדי בניין לעובדי חקלאות - - -

לא, לפי ההסכם אי אפשר לעבור בין - -

- - -

- - -

לא תהיה זכאות למענק למי שעבר מחקלאות לבניין.

תשמע, אני עבדתי בחקלאות - -

זו לא התכלית.

אני עבדתי בחקלאות, בסדר?

בסדר.

עכשיו אני רוצה לעבוד בבניין, אני לא זכאי?

לא.

שוב. בסוף - -

אני זכאי. לפי הנוסח שלך אני זכאי.

לא.

לא.

אני רוצה להתייחס לתהליך - - -

לא, אין זכאות לפי הנוסח במקרה הזה.

אז עדיף לי ללכת לסיעוד.

לתעריף - - -

שוב אני אומר, המטרה כאן היא הפוכה - -

אנחנו מעודדים אנשים לחזור לעבוד, אדוני. ככה אנחנו חוסמים את דרכם.

כבוד היושב ראש, מילה אחת לגבי נוהל המענקים. רשום "אתרי בנייה". זה חוסם לנו את האפשרות לקבל את המענקים האלה. אז אם אפשר - -

אז גם - - -

כמו שהם אמרו שיפוצים גדולים - -

- - -

שיפוצים גדולים הם אמרו, אז אתרי בנייה/שיפוצים גדולים.

כמו שאמרנו, הרציונל הוא לא לשנות הגדרות, אלא הגדרות קיימות - -

יש לי שאלה נוספת.

אבל הוא הסכים איתך, הוא אמר שיפוצים גדולים. הבחורצ'יק, היועץ המשפטי, אמר ששיפוצים גדולים גם נכנסים למענקים. שמענו את המילים שלו, הוא אמר את זה הרגע.

אני הבנתי שאתם מסכימים.

נכון, גם אני הבנתי.

- - -

אז למה שלא יהיה רשום בנוהל?

אנחנו לא - -

נכתוב שיפוצים נרחבים - -

אנחנו לא רוצים לייצר - -

שיפוצים נרחבים. מצוין.

חבר'ה - -

לא.

יו"ר הוועדה, אנחנו לא סוטים מההגדרות הקיימות, אנחנו חושבים - -

אז אנחנו – ענף השיפוצים – כבר לא נקבל בכלל.

לא, זה לא נכון.

ההשלכות התפעוליות והמהותיות של זה - -

לא, אני חושב שיש פה איזה תרגיל.

לא - -

כי היועצת המשפטית אומרת שאתם כלולים.

נכון.

פשוט אין - -

ואת אומרת שאת לא רוצה - -

לא, אנחנו אומרים שכן.

אדוני, כל מה שאני מבקשת זה שמכיוון שהם כבר כלולים אין שום סיבה לשנות נוסח.

אבל בנוהל רשום - -

- - -

אנחנו לא רוצים לשנות - -

- - -

- - - שהשיפוצים הנרחבים יהיו כלולים.

בוודאי, ואני אגיד יותר מזה. בהקשר של "הריבים בין אבא לאמא" - -

הוא אמר שכן.

אני אומרת שכן.

אתם מדברים בשני קולות.

לא.

לא לא, הוא אומר לך - -

אנחנו אומרים שאתה בפנים.

הנה, שמעת הבהרה ברורה לפרוטוקול שגם השיפוצים הנרחבים כלולים.

אוקיי.

במסגרת הנוסח הזה שמפנה לביטוח הלאומי לאותו סעיף - -

אוקיי.

שמר יוסף - -

אבל תבין שבנוהל רשום רק "אתרי בנייה".

יש לי שאלה לסיום לפני ההפסקה - -

אילת את שמת לב? בנוהל רשום רק "אתרי בנייה"?

יש לי שאלה לסיום לפני ההפסקה, לגבי מענק העידוד. אתם כן תסכימו לתת לייצור בתעשייה? או שגם זה לא?

מענק תמרוץ הכוונה? אין ספק שזה מבלבל.

מענק עידוד.

אז זה - - -

מענק עידוד ניתן לכלל הענפים לרבות תעשייה.

כולל תעשייה.

בוודאי.

כלומר לעובדים - -

אבל אדוני, זה עדות - - -

שחוזרים לעבודה יש מענה - -

בוודאי.

זה רק למפונים.

- - - בענף התעשייה.
נועה

הענפים.

רק לא לגבי עובדים חדשים המעוניינים לקבל מענק תמרוץ.

מענק עידוד איננו רלוונטי לעובדים חדשים, הוא רלוונטי אך ורק למפונים - -

כן, אבל זה כולל - -

בכלל הענפים.

את התעשייה.

בכלל הענפים, לרבות - -

לא רק חקלאות ובנייה.

ענף התעשייה, בהחלט.

טוב. אז אנחנו יוצאים - - -

ומה לגבי - - - ?

- - -

סליחה היושב הראש, אפשר - - -

- - -

- - - נתכנס פה - -

כבוד היושב ראש - -

ב12:50.

כבוד יושב ראש - -

כבוד היושב ראש, אני רק מבקש שתהיה הבהרה של האוצר ושל הביטוח הלאומי לגבי זכאות עובדי הקבלן בחקלאות.

דורמן אני פה.

סליחה כבוד היושב ראש, לפני ההפסקה. עורכת דין יעל אסיף, נציגת רשות המיסים.

אנחנו פשוט יכולות להישאר רק עד 13:00, והבנתי שיש שאלות שרצו לשאול אותנו. אולי כדאי לפני ההפסקה? כי אנחנו לא נוכל להישאר כאן לאחר - -

יש לך שאלות לרשות המיסים?

השאלה לרשות המיסים הייתה בנוגע לנושא הנסיעות. האם הציפייה שעובדים שחוזרים לעבודה יעשו נסיעות ארוכות מהמקום שהם שוהים בו כרגע, למקומות שעבדו בהם בעבר?

האם כיום, לדוגמא, החזרי נסיעות כלולים בהחזרים שהם אמורים לקבל דרך המעסיקים? האם יש התייחסות להיבט הזה?

אם מדובר בעסק שנמצא בישוב ספר, העסק יכול להגיש תביעה במסלול האדום ולתבוע את כל הנזקים שנגרמו לו, ללא הגבלה בצורת חישוב כזאת או אחרת.

אם מדובר בעסק שלא נמצא בישוב ספר, הוא יכול להגיש תביעה או בהתאם לתקנות הוראת השעה שפורסמו או בהתאם לחוק, ואז הוא מוגבל בנוסחת פיצוי. בצורה הזו הוא מקבל החזר על שעות העבודה של העובד לפי הסכום שנקבע בתקנות. ואין אפשרות להוצאות נוספות מעבר לזה.

אפרת אורן, גם עורכת דין ברשות המיסים. אם אפשר לחדד, אם העסק נמצא בישוב ספר והוא נוטל על עצמו את הסעת העובדים, אז הוא יכול לקבל את ההחזר. ההחזר לא יינתן בגין הוצאות הנסיעה של העובדים.

כלומר, רק אם המעסיק משלם בפועל לעובדים את ההוצאות האלה, הוא יכול לתבוע אותם לאחר מכן מרשות המיסים.

אם - -

כן.

כן.

המעסיק - -

ואם המעסיק - -

המעסיק נותן - -

לא נותן, אלא העובד צריך להגיע? למה שהעובד לא יוכל להוריד את ההוצאה הזאת מהמס?

זאת הוצאה של המעסיק. זאת לא הוצאה של העובד, ולכן גם המעסיק - -

לא, יש מעסיקים שלא נותנים את הוצאות הנסיעה.

לא. רגע, אני מדברת על הוצאות שהן מעבר למה - -

מדובר על הוצאות נסיעה.

גם הוצאות נסיעה גם שכר דירה. יש הרבה מעסיקים שהיום שוכרים לעובדים שלהם דירה - - -

אני מדבר על מעסיק שלא נותן. אני רוצה שגם לעובד המסכן שהולך לעבוד בשביל 3,000 שקלים תוספת ועוד שכר מינימום יוכרו אצלכם לפחות הוצאות הנסיעה.

אני חושב - -

גם לשכיר יש הרי - -

אני שוב מדגיש שהתכלית של המענק הוא בדיוק לתת תמריץ לעובדים, לעשות אקסטרה צעד בשביל לצאת לעבודה - -

נו, אז צריך לתת את האפשרות של הנסיעה.

וזה מה שאנחנו מביאים, אנחנו לא מתערבים בזכאות הקיימת לפי תקנות מס - -

טוב, אנחנו יוצאים להפסקה. תבררו גם את זה בהפסקה. תודה רבה.

מתי חוזרים?

נחזור ב12:50.



(הישיבה נפסקה בשעה 12:10 ונתחדשה בשעה 12:50.)

שלום וברכה, אנחנו מחדשים את הדיון בדבר ההסכם שבין הממשלה לבין הביטוח הלאומי, בנושא הענקת מענקי עידוד והמשך תעסוקה בענפי החקלאות והבניין.

מדובר במענק של 3,000 שקלים עבור כל חודש עבודה עד סוף מרס, למי שיתחיל את העבודה עד 31 בדצמבר. מדובר במענקי תמרוץ ומענקי עידוד, כל זמן שאנשים אלו יהיו מפונים או שהממשלה תכריז שהאזור של מקום העבודה הוא אזור מפונה.

הדיון כבר התקיים, עכשיו אני מבקש מהיועצת המשפטית להקריא את כל ההסכם ברצף לפני ההחלטה. עכשיו לא יתקיים דיון נוסף.

הסכם בדבר מתן עידוד והמשך תעסוקה מלחמת חרבות ברזל. לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ע-1995. בתוקף הסמכות לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת,

כמובן ככל שהוועדה תאשר את קיום ההתייעצות.

ועם מועצת המוסד לביטוח לאומי, נחתם ביום שיחתם, הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין ממשלת ישראל, בדבר מתן מענק לעידוד תעסוקה בענפי הבניין והחקלאות, וכן מענק לעידוד המשך תעסוקה לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל, כפי שיובא בתוספת.

הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה מלחמת חרבות ברזל.
בין: ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל.
לבין: המוסד לביטוח לאומי.

וביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפה משולבת על מדינת ישראל, אשר כללה ירי טילים ופשיטת גורמים עוינים ברחבי הארץ ובעיקר בדרומה, אשר הובילה להכרזת הממשלה על מלחמת "חרבות ברזל", אשר הובילה, בין היתר, לפינוי של יישובים הסמוכים לגבולות הדרום והצפון מתושביהם;

ובפרק הזמן שחלף מאז פרוץ המלחמה קיבלה ממשלת ישראל החלטות שעניינן הסדרת ומתן סיוע לפינוי יישובים באיזורי גבולות הדרום והצפון כמפורט (להלן – החלטות הממשלה):

(א)
החלטת ממשלה מס' 950 שעניינה "תכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה המצויה בסמוך לגבול רצועת עזה וקליטתה – חרבות ברזל" מיום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 950), שבמסגרתה, בין השאר, הוסדר פינוי האוכלוסייה הנמצאת בטווח של עד 4 ק"מ מהגבול עם רצועת עזה;

(ב)
החלטת ממשלה מס' 975 שעניינה "תוכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה בגזרת הצפון (0 עד 5 ק"מ מהגבול וקליטתה – מלחמת חרבות ברזל" מיום ג' בחשון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 975), שבמסגרתה הוסדרה האפשרות לפינוי האוכלוסייה הנמצאת בטווח של עד 5 ק"מ מהגבול הצפוני של מדינת ישראל;

(ג)
החלטת ממשלה מס' 978 שעניינה "סיוע המדינה לתושבי העיר אשקלון לאור מלחמת חרבות ברזל מיום ד' בחשון התשפ"ד (19 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 978), שבמסגרתה הוחלט על מתן מענה של לינה ושירותי הארחה לחלק מתושבי העיר אשקלון נוכח ההיקף האינטנסיבי של ירי הטילים על העיר;

(ד)
החלטת ממשלה מס' 988 שעניינה "סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה ותושבי העיר שדרות לאור מלחמת 'חרבות ברזל' ותיקון החלטות ממשלה" מיום ח' בחשון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 988), שבמסגרתה הוחליט על מתן מענה של לינה ושירותי הארחה לתושבי העיר שדרות וכן לתושבי יישובים המנויים בנספח א להחלטה 988 וכן על תיקון החלטה 950, החלטה 975 והחלטה 978;

(ה)
החלטת ממשלה מס' 1006 מיום י"ד בחשון התשפ"ד (29 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 1006), שקבעה שינויים ועדכונים בהחלטות הממשלה המובאות לעיל.

ובשל מצב הלוחמה נוצר חוסר בעובדים בענפי החקלאות והבניין אשר מאופיינים בעובדים זרים בכל הארץ, ובשים לב לקושי לגיוס עובדים לתעסוקה ביישובים מפונים, בסמוך לגבולות המדינה מדרום ומצפון;

ויציאה לעבודה והמשכיות תעסוקתית הינה חלק מהמאמץ המלחמתי ומחוסנו של המשק, נבנתה תוכנית סיוע לעובדים ומעסיקים שתתמוך בגיוס מהיר של עובדים בענפים שאיבדו מספר רב של עובדים בעת הנוכחית ותעודד חזרה של עובדים מפונים למקומות עבודתם הקבועים.

והממשלה מעוניינת לעודד עובדים לעסוק בענפי החקלאות והבניין, וזאת באמצעות מתן מענקים חודשיים לעובדים חדשים בענפים אלו, וכפי שבא לידי ביטוי בדיון ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מיום כ"ד בחשוון התשפ"ד (8 בנובמבר 2023).

והמוסד, כמובן הכוונה למוסד לביטוח לאומי, מוכן לבצע את תשלום המענקים בהתאם להוראות הסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

1. הגדרות
בהסכם זה –
"החלטות הממשלה" – החלטה 950, החלטה 975, החלטה 978 והחלטה 988, החלטה 1006 וכל החלטה אחרת שתתקבל על ידי הממשלה בנוגע לפינוי או רענון תושבי יישוב בעקבות מלחמת חרבות ברזל;

אלו החלטות שציינו קודם, כאשר גם החלטות עתידיות יהיו רלוונטיות להסכם הזה.

או על סיום הפינוי או על המשך הפינוי, כן.

נכון, אבל בהגדרה של "ישוב מפונה" - -

כן.

רק מכניסים ישובים חדשים ולא גורעים יישובים שכבר התקבלה לגביהם החלטה.

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;
"יישוב מפונה" – אחד היישובים המנויים בהחלטות הממשלה, לרבות יישובים שיתווספו להחלטות הממשלה מעת לעת, אך בכל מקרה לא יגרע יישוב מהוראות הסכם זה אף אם נגרע מהחלטות הממשלה לאחר חתימת הסכם זה;

כלומר, יכנסו ישובים חדשים ולא יגרעו יישובים שכבר נכנסו.

"המועד הקבוע" – כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023).

כאן מגדירים את שני המענקים שמוצע לתת על פי ההסכם הזה, הראשון הוא מענק עידוד.

"מענק עידוד" – מענק עידוד המשכיות תעסוקתית, בהתאם להוראת הסכם זה.

השמטנו את המילים "לאוכלוסיית המפונים מדרום הארץ ומצפונה" מכיוון שהסעיף עצמו מפרט במי מדובר, לא צריך לחזור על זה בהגדרות.

לא, וגם בגלל שהמפעל נכנס.

כן. נכון.

באזור מפונה.

ולא רק אוכלוסייה.

"מענק תמרוץ" – מענק תמרוץ יציאה לעבודה, בהתאם להוראות הסכם זה.
"עבודה בענף מזכה" – ביצוע כל עבודה באתר בנייה, באתרי גידול חקלאיים ובבתי אריזה, כמשמעותם בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי, בהתאם לנתונים שבידי המוסד, ולמעט עבודה פקידותית בענפים אלו;

חשוב לי לציין שמפנים גם לגבי המיקום וגם לגבי העבודה, זאת אומרת, "אתר בנייה" ו"אתר גידול חקלאי" כמשמעותו בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי, "אתר בנייה כולל כל עבודה באתר בנייה למעט עבודה פקידותית, ואתר גידול חקלאי ובתי אריזה כולל עבודה בלתי מקצועית לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית", והכוונה כאן היא לשאוב את המונחים שקיימים כיום לגבי עבודה מועדפת בחוק הביטוח הלאומי בלוח ח'.

כפי שמפורסם גם באתר הביטוח הלאומי - -

כפי שמפורסם באתר הביטוח הלאומי, וגם התקיים כאן דיון נרחב בנושא. כפי שנשמע בדיון וכפי שאני מבינה שמופיע בהסכם, הכוונה היא לשאוב את הפרשנות המקובלת היום של הביטוח הלאומי לגבי עבודה מועדפת, גם לגבי המענק שיתקבל מכוח ההסכם.

"עובד" – עובד תושב ישראל;
"תקופת מענק העידוד" – התקופה שמיום י"ז בחשון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) ועד ליום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).

אציין בהקשר הזה שבהמשך הנוסח כן קבענו הוראה לגבי הארכת התקופה של אוכלוסיית המפונים, שתמשיך להיות מפונה מעת לעת בהחלטות הממשלה, ונגיע לזה בנוסח עצמו כפי שביקש יו"ר הוועדה.

כן. שיהיה ברור שזה יחול עד 31 במרס.

נקריא את זה כשנגיע לסעיף הרלוונטי.

"תקופת מענק התמרוץ" – התקופה שמיום י"ז בחשון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) ועד ליום כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרץ 2024).

אז אלה ההגדרות, ועכשיו ניגש לתוכן ההסכם.

2. מענק תמרוץ.

א.
עובד זכאי למענק תמרוץ אם מתקיימים בו כל אלה (בסעיף זה – עובד זכאי):
1. העובד החל לעבוד בענף המזכה לאחר המועד הקובע, ולא יאוחר מיום י"ט בשבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), ולא עבד כלל באחד הענפים המזכים במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד הקובע;



כאן יש תוספת שהוספנו בעקבות הדיון שהתקיים קודם, תנאי לפיו העובד צריך להתחיל לעבוד עד סוף דצמבר בשביל להיות זכאי למענק.

מה הוא המועד הקובע?

המועד הקובע זה - -

7 באוקטובר.

7 באוקטובר.

7 באוקטובר, יום פרוץ המלחמה.

כן, 7 באוקטובר.

7 באוקטובר? זה כתוב בהסכם?

כן. "פרוץ המלחמה".

בהגדרות.

כן. מופיע בהגדרות.

אפשר להקריא שוב את התוספת שלא הייתה - - -

כן. "העובד החל לעבוד בענף המזכה לאחר המועד קובע", זאת אומרת, לאחר פרוץ המלחמה, "ולא יאוחר מיום 31 בדצמבר". כלומר, עובד שיחל לעבוד בענף בינואר לא יהיה זכאי למענק. אבל עובד שהתחיל לעבוד לפני סוף דצמבר יהיה זכאי למענק גם עבור החודשים ינואר, פברואר ומרס, עד תום - -

הרעיון הוא שיש לו עוד חודש וחצי, חודש ו-10 ימים להצטרף לעבודה הזאת. ואז הוא מקבל עד 31 במרס.

תנאי נוסף שביקשו מביטוח לאומי ומשרד האוצר להוסיף, הוא שהעובד הגיע פיזית בחצרי המעסיק לפחות 11 ימים בכל חודש העסקה, בדומה לתנאי שקבוע גם לגבי מענק העידוד.

זה חדש.

זאת תוספת חדשה, כן.

אז את יכולה להקריא את זה?

כן.

- - -

"העובד הגיע פיזית לעבודה בחצרי המעסיק, לפחות 11 ימים" - -

אני לא רואה את זה פה.

"בכל חודש העסקה". כי זה חדש.

הוסיפו את זה - - -

עכשיו הכנסנו.

רגע, אם הוסיפו את זה אני רוצה לראות. "העובד הגיע פיזית לעבודה בחצרי המעסיק"? מה זה חצרי - -

הכוונה אצל המעסיק.

באתר.

באתר.

"לפחות 11 ימים בכל חודש העסקה", זאת אומרת, מישהו שבא יומיים-שלושה לא יקבל 3,000 שקלים.

בדיוק. בגלל שהתנאי היה שהוא קיבל שכר עבודה של לפחות חצי שכר מינימום, אבל לא נקבעה איזושהי מגבלה על מספר הימים - -

אז - -

אז רוצים שהוא יגיע לעבוד לפחות 11 ימים לעבוד - -

אוקיי. הלאה.

בדומה למענק העידוד. תוספת נוספת שלא מופיעה בפניכם והתווספה בעקבות הדיון הקודם בעניין הקיבוצים. עכשיו מעבירים בנוסח במקום "שכרו של העובד", "הכנסתו החודשית של העובד, כמשמעותה בסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי" - -

אבל ממילא הקיבוצים לא יהיו זכאים על פי ההתניות שלכם. הם היו - -

עכשיו זה לא דיון. בדיון סיכמנו שהקיבוצים כן יהיו זכאים. זאת אומרת, לא הקיבוצים, העובד בקיבוץ.

העובד, כן. העובד בקיבוץ - -

- - -

כן.

אז אנחנו מפנים - -

- - -

הוא עובר גם אם הוא חבר קיבוץ.

חבר קיבוץ.

אבל בתנאי שהוא עובד - -

- - -

בענף הזה.

אבל הוא היה עובד ביולי-אוגוסט - - -

לא, אם הוא עומד בשאר התנאים.

לא - -

כן, כמובן - -

כן, כמו כל עובד אחר. אם הוא לא עבד קודם. עכשיו הוא ניגש לעבוד בחקלאות או בבנייה עד סוף דצמבר - -

הוא לא עבד קודם.

לא עבד.

הוא לא עבד קודם, בטח. אם הוא עבד קודם הוא - -

גם חבר קיבוץ כמובן צריך לעמוד בכל שאר התנאים - -

בכל התנאים, כן.

לגבי קבלת מענק התמרוץ.

הוא לא יקופח ולא יועדף.

רק הבהרנו בנוסח שיהיה ברור שחל גם לגביהם, שינינו מ"שכרו של העובד" ל"הכנסתו החודשית של העובד כמשמעותה בסעיף 334 בחוק הביטוח הלאומי, בכל חודש קלנדרי שבו הועסק בענף המזכה בתקופת מענק התמרוץ, ולא יפחת מסך כל 2,789 שקלים חדשים".

שזה חצי מהשכר הממוצע.

חצי משכר המינימום.

משכר המינימום.

כן.

ב.

1. בעבור חודש ההעסקה הראשון – 3,000 ש"ח;
2. בעבוד חודש ההעסקה השני, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה הראשון – 3,000 ש"ח;
3. בעבור חודש ההעסקה השלישי, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה השני – 4,000 ש"ח.



עבור החודש הרביעי והלאה העובד אינו זכאי למענק. המענק הוא עבור שלושת החודשים הראשונים.

ג.
עובד הזכאי למענק לפי סעיף קטן (ב), ומקום עבודתו בענף מזכה הוא ביישוב מפונה, ישולם לו מענק כפול מהמענק לו זכאי לפי סעיף קטן (ב).



בסעיף ד' גם שינינו את הנוסח כדי להבהיר לגבי עובד שעובד אצל יותר ממעסיק אחד.

ברור מההסכם שזה מעבר לשכר שיש לו, שהמענק מגיע לו על העבודה עצמה.

כן - - -

כן. כי זה מענק שהוא תוספת - -

שלא יגידו שאם יש לך את התוספת - -

זה היה אחד הרציונלים שהנחו אותנו בכך שהמענק יגיע לעובד ולא למעסיק, כדי שזה לא יהיה תחליף לשכר.

אולי צריך להדגיש את זה, בנוסף לשכרו או משהו כזה.

אז רגע.

כבר יש תנאי של שכר. זאת אומרת - -

כן.

בהינתך ועומד בתנאי של השכר - -

יקבל מענק בנוסף לשכרו בעבור כל חודש. אני חושב שצריך לשים פה את המילים "בנוסף לשכרו".

"בנוסף לשכרו" זה יהיה כאילו אנחנו מתערבים ביחסים בין העובד למעסיק - - -

אין לך ברירה, כי אחרת עלול המעביד להגיד שה-3,000 שקלים האלה כלולים בשכר.

אני מנקה את זה - - -

אתה מבין? אז צריך להיות בנוסף - -

אבל ההסכם פה הוא בין הממשלה ובין ביטוח לאומי לגבי מענק - - -

לשלם לעובד.

אז תכתבי כתוספת. מענק כתוספת.

אבל אז לא יהיה ברור כתוספת - - -

כתוספת לשכרו, זה פשוט להוספה.

אוקיי.

זה מובן מאליו, לא? אבל בגין היה אומר "המובן מאליו צריך שיאמר".

אפשר, אבל גם נועה הציגה ואמרה כסף - - -

לא, ברור מבחינה מהותית - -

אין - - -

שזו הכוונה - -

אז נעשה את זה פשוט, נוסיף את המילה הזאת.

אוקיי.

יקבל מענק בנוסף לשכרו. תוספת לשכרו.

אוקיי. בסעיף ד' יש נוסח שונה.

את סעיף ג' כבר הקראת?

כן, את סעיף ג' הקראתי.

ד.
הזכאות היא למענק אחד עבור עובד, והוא ינתן בשל עמידה בתנאי המענק אצל מעסיק אחד.



אוקיי? אם לדוגמא הוא עובד אצל שני מעסיקים, ואצל אחד המעסיקים הוא עומד בתנאי המענק, הוא זכאי למענק. אבל הוא לא יקבל משני מעסיקים.

זאת אומרת אין כפל במענקים.

אין מניעה עם לעבוד אצל שני מעסיקים.

אין מניעה.

זה תיקון בעקבות ההערה מקודם.

כן, זה יינתן בעקבות ההערה שלך.

ואאל.

איך?

עורך דין ואאל.

מההסתדרות.

כן.

אז זהו. אז צריך הסתדרות, אה?

- - -

הלאה.

אוקיי.

3. מענק עידוד.

א.
עובד זכאי למענק עידוד אם מתקיימים בו כל אלה (בסעיף זה – עובד זכאי):
1. מקום מגוריו הקבוע ביישוב מפונה, או שהוא נכלל באוכלוסייה מסוימת של תושבי היישוב שהוחלט לפנותה בהחלטות הממשלה, או שמקום מגוריו הקבוע אינו ביישוב מפונה אך מקום עבודתו הוא ביישוב מפונה;



כפי שהוסבר קודם, או שהוא מאוכלוסיית המפונים או שמקום העבודה שלו הוא ביישוב מפונה.


2. עבד אצל מעסיק בחודש אחד לפחות מבין החודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 (להלן – חודש מזכה);

רגע, לא הבנתי. מה זה הסעיף הזה?

הסעיף הזה נועד להחזיר עובד שכבר עבד לאותו מקום עבודה - -

אבל קודם שאל - -

ולא עובד חדש.

נציג ההסתדרות, אמרתם שאם הוא עבד קודם הוא לא יקבל.

זה הסעיף של עידוד החזרה לעבודה. עברנו למענק השני - -

לא בתמרוץ, אנחנו - -

של חזרה לעבודה עבור מפונים.

אדוני, זה רק למפונים?

מענק - -

- - -

מענק התמרוץ נועד להביא כוח עבודה חדש, אנשים שלא עבדו בענף - -

הבקשה של ההסתדרות - -

רגע, אבל אנחנו הרי - -

היא לעשות מענק לכל הארץ עבור עובדים שחוזרים לעבודתם.

דיברנו על זה הרי.

לא הבנתי.

רגע, יש לי שאלה.

- - -

דיברנו הרי שלגבי המפונים זה לא רק המפונה, אלא כל אדם שיבוא לעבוד במפעל שנמצא במקום מפונה.

נכון, זה כתוב.

ואם כן, אז למה אתה מגביל את העובד על כך שהוא עבד לפני כן ביולי-אוגוסט?

זה על עובד קיים.

למה?

זה על עובד - -

לא דיברנו על זה.

אז אני אחדד.

לא. ככה זה - - -

הרציונל של המענק הזה הוא בעצם לאפשר לאותם אזורים שהיה בהם פעילות עסקית לחזור לפעילות שיגרה. כלומר, אנחנו רוצים לוודא שאנשים שבעבר עבדו במקומות מסוימים, ומפאת המלחמה יותר מורכב להגיע אליהם, עדיין יהיה להם תמריץ לעשות להגיע. אנחנו מדברים אך ורק על עובדים שכבר עבדו שם.

יש פה אפליה מובנית בין התמרוץ לבין העידוד.

נכון. זה מה - - -

זאת לא אפליה, אלו תכליות שונות.

יש פה גם תכלית - -

זו אותה התכלית, להחזיר אנשים לעבודה - -

לא לא לא - -

להביא אנשים לעבודה בענפים האלה.

מענק התמרוץ מתייחס - -

- - - שונות.

על פי הגדרה לאנשים שלא עבדו לפני כן במקצוע הזה, מתוך מטרה להכניס אותם עכשיו.

ולמה פה את מגבילה?

אז אני חוזרת ואומרת, הרציונל אומר שיש אנשים שפונו, יש כאן מפעלים שנמצאים באזור מלחמה, ואנחנו רוצים לוודא שמי שעבד בהם בעבר עדיין יהיה עם תמריץ להגיע פיזית. בסדר? אם כל מי שעבד בעבר יגיע פיזית, אין לי סיבה לתמרץ את העובד התוספתי. כמו שאני לא מתמרצת עובד תוספתי בשום מפעל בארץ.

רק תיקחו בחשבון שאם מישהו יגיש דרישה בבית הדין לעבודה על אפליה, תהיה לכם בעיה.

לטעמנו זאת לא אפליה מבחינה - -

מה?

לטעמנו זאת לא אפליה מבחינה משפטית.

- - - תכליות שונות.

אלו תכליות שונות, מטרות שונות - -

זה מענק שונה.

זאת השפעה שונה.

שני מענקים - - -

בסדר. זה ההסכם, בכל אופן. הלאה.


3. הוא אינו עובד מעסיק ציבורי כמשמעותו בתקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020;



אז בעצם זה לא יחול על מעסיק הנחשב עובד ציבורי. מה הרציונל מאחורי זה?

זאת הוראה שקיימת גם במענקים אחרים, למשל במענקים של הקורונה. בעיקרון, מקום עבודה זה לא עסק. זאת אומרת, משרדי ממשלה, גופים נתמכים או תאגידים סטטוטוריים הנסמכים במידה מסוימת על תקציב המדינה, יש להם ולעובדיהם איתנות שלא קיימת אצל עסקים אחרים במשק. ובעצם ככה הם קצת מחוסנים על - -

מעסיק ציבורי זה המגזר הציבורי שאנחנו - - - ?

מגזר ציבורי, כן.

הבנתי. הלאה.

אז אין טעם - -

לא הפסיקו להם משכורות אף פעם.

אז בגלל השונות הזאת אנחנו גם לא צריכים. בגלל שהם לא חשופים לכוחות השוק באותה מידה ולהשפעות שליליות, אז אנחנו גם לא חושבים שצריך לתת - - -

זה מופיע בשאר ההסכמים גם?

במענקים קודמים זה היה. זה היה גם במענקים בתקופת הקורונה.

כן.

בדרך כלל מחריגים גופים ציבוריים.

אוקיי, הלאה.

4. עובד זכאי יקבל מענק בסך של 3,000 ש"ח לכל חודש עבודה קלנדרי במהלך תקופת מענק העידוד שבו עבד אצל אותו מעסיק שאצלו הועסק בחודש המזכה, ובלבד שהגיע פיזית לעבודה בחצרי המעסיק לפחות 11 ימים בכל חודש קלנדרי כאמור.



ביקשו להוסיף במקום "שהוא עבד אצלו באותו היקף משרה", לפחות - - - "הועסק בחודש המזכה". רק כדי ליצור קשר.

כן. לא משנה היקף המשרה. הלאה.

כן.

ב.
בכל מקרה לא ישולם מענק בעבור העסקה אצל יותר ממעסיק אחד.



גם פה נכון לתקן את הנוסח?

צריך לתקן, ודאי.

כן.

כן.

גם כאן בנוסח - -

שהמענק - -

שהקראתי קודם, הזכאות היא למענק אחד עבור עובד - -

כן.

ותינתן בשל עמידה בתנאי המענק אצל מעסיק אחד.

כן.

- - - אולי - - -

לא, אנחנו מסיימים בעוד שלושה סעיפים.

סעיף ג' - -

- - - מענק העידוד - - -

כרגע במה שהקראתי לגבי תקופת מענק העידוד, ההגדרה נשארת כפי שהיא הייתה, זאת אומרת, עד סוף דצמבר.

עכשיו את מקדימה אותי, אני מקריאה סעיף שנוגע להארכת התחולה לגבי יישובים מפונים.

הארכנו את התחולה עד סוף מרס בשני המקרים.

זכאות למענק. עכשיו אני מקריאה סעיף חדש, בסדר? אז תקשיבו, ואם יש הערות אז אני אשמח לשמוע.

זכאות למענק.


הזכאות למענק לפי סעיף זה תחול עד ליום 31 במרץ 2024, עבור כל חודש שבו נקבע בהחלטות הממשלה כפי שיחולו מעת לעת, כי מקום מגוריו הקבוע של עובד הוא ביישוב מפונה או שהוא נכנס באוכלוסייה מסוימת של תושבי היישוב שהוחלט לפנותה בהחלטות הממשלה או שמקום מגוריו הקבוע אינו ביישוב מפונה, אך מקום עבודתו הוא ביישוב מפונה.



זאת אומרת, חודש בחודשו ייבדק אם החלטות הממשלה אכן ימשיכו לחול לגבי אותו עובד שהיישוב שבו נמצא מקום מגוריו הקבוע עדיין מפונה, או שמקום העבודה עצמו נמצא ביישוב מפונה. שם התחולה תוארך עד 31 במרס.

אני רק מבקש, כתבנו את הסעיף הזה עכשיו בהפסקה בעקבות ההערות שעלו בדיון, אז יכול להיות שנרצה לעשות תיקוני נוסח כדי שיהיה קצת יותר בהיר, וכמובן - -

אז מבחינת - - -

מבחינתי אין שינויים.

במהות - -

- - - ברורה שעד סוף מרס. אלא אם כן הממשלה החליטה להחזיר - -

שלא יהיה פינוי.

להחזיר את האנשים למקום. נניח דוגמא, שיחליטו שקרית שמונה כבר לא צריכה שקט, חיזבאללה חזר בתשובה, ואז אין בעיה, אפשר לחזור לקרית שמונה. ואז - -

ואז זה יחול - -

זה כבר לא חל, גם אם אנחנו עדיין בתוך התקופה. זאת אומרת, ההסכם חל בתקופה שבה הממשלה - -

בעבור כל חודש שבו יש הוראת פינוי.

עד 31 במרס בתנאי שהממשלה לא שינתה את ההחלטה שלה. - - -

מדובר בעצם בשתי פעימות. עד סוף דצמבר - -

עד סוף דצמבר - -

וחל לגבי - -

זה תחילת העבודה.

גם תחילת העבודה וגם המענק יחולו לגבי כל יישוב או עובד, לא משנה אם החלטת הממשלה השתנתה, עד 31 בדצמבר - -

מה זאת אומרת? אם מחזירים אותם הביתה?

זה גם יחול, עד 31 בדצמבר.

לגבי התמרוץ.

לגבי העידוד.

לגבי העידוד?

כן.

אז –

אוקיי? מסוף דצמבר- -

אז למה אמרתם שבתמרוץ צריך להגביל לפי החלטת ממשלה?

לא, אני אסביר שוב. לפי מה שקבוע היום מענק העידוד הוא עד סוף דצמבר, וגם אם נכנסים יישובים חדשים לרשימה או נגרעים, כולם כלולים. מסוף דצמבר ועד סוף מרס, תוארך התחולה רק לגבי ישובים שבאותו החודש היו מפונים. בסדר? זאת אומרת, רוצים לתת איזושהי ודאות. כשעובד קורא את ההסכם הוא יודע - -

אני רוצה לפרש את מה שאת אומרת. אם למשל הממשלה תחליט שבוע הבא, עד סוף דצמבר, שהם חוזרים הביתה, עדיין הוא יקבל עד סוף דצמבר.

בדיוק. זה לגבי דצמבר. לגבי ינואר - -

אבל אם הממשלה לא החליטה, הוא מקבל עד 31 במרס.

כן. אם הוא עדיין מפונה.

כל חודש מחדש זה - - -

כל חודש מחדש.

כן.

אוקיי. אבל אין צורך בהסכם חדש, זה ההסכם. אוקיי. הלאה.

- - -

מה זה?

- - -

לגבי מפונים או לגבי - -

מפונים או לעסקים - - -

- - -

גם לתמרוצים.

- - - מפונים.

או לגבי עסק בישוב מפונה. לא לגבי מענק התמרוץ, אנחנו מדברים עכשיו על מענק העידוד.

רגע, ולגבי אז מענק - - -

מענק התמרוץ מלכתחילה הוא עד - - - מרס.

מלכתחילה היה עד 31 במרס.

כן.

נכון.

כן.

אז תבינו - -

ועד שלושה חודשים.

כן.

כן.

ועד שלושה חודשים ההסכם - -

כן.

העידוד לא מוגבל לשלושה חודשים, אלא כל עוד קיימת הוראת פינוי.

נכון.

הלאה.

אוקיי.

4. הגשת הבקשה למענק.

העובד יגיש למוסד בקשה לתשלום מענק תמרוץ". במקור היה כתוב "החל מתום תקופת הזכאות", ואנחנו מוסיפים פה "החל מתום כל חודש המזכה אותו במענק". זאת אומרת אחרי כל חודש שהוא עומד בתנאי הזכאות הוא כבר יכול להגיש את הבקשה.

א.

1. עובד יגיש למוסד בקשה לתשלום מענק תמרוץ, החל מתום כל חודש המזכה אותו במענק בתקופת הזכאות למענק – ולא יאוחר מיום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025).
2. בקשה למענה תמרוץ תוגש למוסד באופן מקוון באתר האינטרנט של המוסד, בהתאם לטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המוסד, ותכלול את כל פרטי המידע להם זקוק המוסד על מנת לבדוק את הזכאות למענק ולשלמו.



בסדר? אנחנו מסתכלים שנה קדימה. "הגשת בקשה למענק עידוד", כאן בהתאם למה שיו"ר הוועדה ביקש בדיון, אנחנו משאירים את האפשרות של המעסיק להגיש, אבל מוסיפים גם אפשרות לעובד להגיש את הבקשה אם המעסיק לא הגיש עבורו. אני אקריא את הנוסח.

ב.

1. מעסיק יגיש למוסד בקשה לתשלום מענק עידוד עבור עובדיו הזכאים למענה עידוד, החל מתום כל חודש המזכה את העובד במענק התקופת הזכאות למענק, ולא יאוחר מיום ב' בשבט התשפ"ה (1 בינואר 2025).



"עובד שלא הוגשה בעדו בקשה למענק עידוד על ידי המעסיק עד ליום", כמה אמרנו? 60 יום?

60 יום, כן.

60 יום, לאחר מכן נכתוב את המועד המדויק.

זאת אומרת, אנחנו מאפשרים למעסיק להתעסק עם זה 60 יום. אם הוא התרשל ולא הגיש, העובד לא יקופח ויוכל להגיש בעצמו.

אז זה יהיה "העובד רשאי להגיש בקשה למוסד החל ממועד זה, ולא יאוחר משישה חודשים אחרי התאריך האחרון שהמעסיק יכול להגיש", שזה 1 בינואר 2025.

יש לי שאלת - - -

רק רגע, נסיים קודם.

2. בקשה למענק עידוד תוגש למוסד באופן מקוון באתר האינטרנט של המוסד, בהתאם לטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המוסד, ותכלול את כל פרטי המידע להם זקוק המוסד על מנת לבדוק את הזכאות למענק ולשלמו.

- - -

לא להפריע, יש אנשים שרוצים לשמוע. לא להפריע.

ג.
מענק תמרוץ או מענק עידוד לפי העניין ישולם לחשבון הבנק של העובד, כפי שידוע למוסד;

ד.
מענק תמרוץ או מענק עידוד לפי העניין ישולם לאחר קבלת דיווח המעסיק בהתאם לסעיף 355 לחוק הביטוח הלאומי, ולאחר שהושלמה תקופת ההעסקה המזכה בכל מענק, לפי העניין, ולא לפני היום ה-20 לחודש העוקב לחודש שבו הוגשה כל בקשה;



אני רק אדגיש לגבי סעיף ד', הכוונה היא לא לכל תקופת ההעסקה המזכה, אלא כל חודש בחודשו. הוא מגיש אחרי חודש, ורק אחרי שהשלים את החודש הזה ישולם לו המענק. זאת אומרת, אחרי ה-20 לחודש הוא מקבל כבר את הדיווח מהמעסיק, אז ישלמו לו עבור אותו חודש שהוא הגיש.

5. הוראות שונות.

א.
על תשלום המענקים הניתנים לפי הסכם זה, יחולו הוראות פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי בשינויים המחויבים.



אלה הוראות שנוגעות לתשלום גמלאות. אני חושבת שהרעיון הוא שהמענק הזה - -

- - - מוגן.

מה הוא?

בעצם יש כל מיני הוראות בחוק הביטוח הלאומי לרבות שהמענק מוגן מעיכול – משיעבוד – אי אפשר לקחת אותו וכולי.

חשוב לי לציין בהקשר הזה, לא הכנסנו להסכם את ההוראה שהמענק לא יחשב כהכנסה לעניין החוקים השונים, מכיוון שיש הוראה ב"חוק התוכנית לסיוע כלכלי הוראת שעה חרבות ברזל" שקובעת שהסכמים לפי סעיף 9, המענקים הניתנים מכוחם לא יראו אותם כהכנסה. בגלל שההוראה הזאת כבר קיימת - -

אז למה בכל החוקים הכנסנו ופה לא?

כי זאת הוראת שעה לחרבות ברזל. איפה הכנסתם?

בכל המענקים שנתנו לחטופים ולמשפחותיהם.

אני אסביר. בעצם - -

גם - -

בעצם במתווה הכללי שעבר בוועדת כספים עשו תיקון עקיף לחוק הביטוח הלאומי בסעיף 406, שאומר שכל הסכם שנחתם בתקופת הלוחמה, בשל המצב הביטחוני - -

כן, כן.

אלא אם כן ייכתב אחרת - -

מה שכתוב - - -

זה לא נחשב ההכנסה. היו הסכמים שנעשו אצל אדוני שקדמו לפני התיקון בסעיף 406 לחוק, ולכן היה צריך לכתוב במפורש.

מתי היה התיקון?

התיקון היה כמדומני בשבוע שעבר, אני לא זוכר.

אה, זה תיקון חדש.

הנה, יש לי אותו. הוא נכנס לתוקף ב-9 בנובמבר. וכתוב בו - -

אז זאת אומרת שיש - -

הנה, אני יכולה ממש להקריא לכם.

תקריאי את זה כדי - - -

"תשלומים לפי הסכמים שנערכו לפי הוראות סעיף 9 בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא יחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור. בעניין זה המצב הביטוחני המיוחד, המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית ביום 7 באוקטובר 2023".

מה שכן חשוב לציין, זה שהרי החוק הזה הוא הוראת שעה. גם אם הוראת השעה הזו תפוג, בכל אופן מבחינת המוסד לביטוח לאומי אני מבינה שלא מתכוונים להתייחס למענק הזה כהכנסה.

ברור. כי ההסכם הזה חל מכוח מה שהוא חל.

כי הוא נחתם - -

כל מענק שישולם מכוחו של ההסכם לא יחשב כהכנסה לצורך חוק הביטוח הלאומי.

אוקיי.

אז מה כל כך קשה לכתוב את זה?

לא, דווקא רצו - -

זה פשוט כבר קיים.

רצו לקבוע הוראה כללית בסעיף 406, והרציונל היה שלא שבכל הסכם יצטרכו לכתוב מחדש.

אבל אם רוצים אפשר, נכון? אז אנא להוסיף.

להוסיף מה? שלא יראו בזה כהכנסה - -

כן.

לעניין כל דין?

זאת שאלה - -

מבחינה משפטית - -

יש גם שאלה אם הסכם לפי סעיף 9, שהוא במעמד של חקיקת משנה או אפילו פחות, יכול לגבור על הוראות חוק. זאת אומרת עצם העובדה שזה הוסדר בחקיקה ראשית היא דווקא מחסנת ומגיעה מלמעלה.

אה, ובגלל זה קבעתם את זה בחקיקה - -

כן.

כן.

לא, אבל לעניין שאלת - -

זאת אומרת, לא בטוח שאם היינו כותבים אז - -

יושב הראש שאל אם אפשר גם להוסיף את זה בנוסח.

אפשר להפנות לסעיף 406 לחוק הביטוח הלאומי - -

אפשר להפנות לסעיף - - -

ולהגיד שהוראותיו יחולו גם בהסכם זה. מכוח היותו הסכם של סעיף 9. זה לא - -

אפשר לכתוב את שניהם.

זה לא מעלה ולא מוריד.

אפשר לכתוב את שניהם, שזה לא ייחשב כהכנסה לפי - -

- - - הוראות - - -

לפי הוראות סעיף 406 לחוק הביטוח הלאומי.

אוקיי. אז את הנוסח אני אכניס אחרי.

כן, את תנסחי את זה, כן.

אוקיי.

- - -

ב.
במידה ועובד עמד בתנאי הזכאות הן למענק עידוד והן למענק תמרוץ והוגשה בקשה לקבלת שניהם, ישולם לו המענק בסכום הגבוה יותר.



זאת אומרת, אין זכאות גם למענק תמרוץ וגם למענק עידוד, אלא לאחד מהם לפי הגבוה.

ג.
במקרה שבו יימצא כי שולם מענק לעובד ביתר, יהיה רשאי המוסד להפעיל כל סמכות לפי דין לצורך קיזוז וניכוי הסכום ששולם ביתר לעובד.

ד.
הסכם זה יעמוד בתוקפו עד ליום כ"ד בסיון התשפ"ד (30 ביוני 2024); הצדדים רשאים להסכים על הארכת ההסכם לתקופות נוספות, שלא יעלו במצטבר על 90 ימים נוספים,



הייתה גם בקשה ממשרד האוצר ומביטוח לאומי לאפשר להאריך את התקופות לא רק של ההסכם, אלא גם את התקופות שקבועות בו. אז - -

זה מה שכתוב בסעיף ד'.

כן, בסיפה.

אז למה צריך את הסיפה? זה כפילות הרישה.

ברישה זה לגבי ההסכם עצמו. ההסכם הוא עד 30 ביוני.

נו?

אז אפשר יהיה להאריך את התוקף של ההסכם. אבל אם רוצים היום להאריך את התקופות עצמן שקבועות בהסכם, לדוגמא להחליט שזה לא יהיה רק עד סוף מרס אלא מענק יינתן עד מאי. אז יהיה אפשר גם להאריך את התקופות עצמן.

אוקיי.

אז אני מקריאה את הסעיף.

להאריך אפשר ולקצר לא.

לא הכנסנו קיצור, רק הארכה.

בדיוק.

ד.
הסכם זה יעמוד בתוקפו עד ליום כ"ד בסיון התשפ"ד (30 ביוני 2024); הצדדים רשאים להסכים על הארכת ההסכם לתקופות נוספות, שלא יעלו במצטבר על 90 ימים נוספים, וכן רשאים הם להסכים על הארכת תקופת מענק העידוד ותקופת מענק התמרוץ עד לתום תקופת תוקפו של ההסכם; הסכימו הצדדים על הארכת ההסכם כאמור תתפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המוסד.



כדי שהציבור יידע על כך.

ה.

1. המענקים לפי הסכם זה ישולמו על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד.
2. המוסד יגיש לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה לפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל.
3. הממשלה תשפה את המוסד, באמצעות משרד האוצר, בסכום שהוא ישלם לפי הסכם זה, וזאת לפי נוהל השתתפות אוצר המדינה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנוהל).
4. הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי החלק היחסי מההוצאות המינהלתיות של המוסד הנובעות מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל ובהתאם לנוהל.

עד כאן ההסכם?

כן. עם הנוסח סיימתי.

סיימנו. אז אני רוצה לגשת להצבעה. אתה ביקשת לדבר קודם.

בקצרה, תודה רבה אדוני. ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

אומר משפט אחד לפני ההעברה, אני מבקש להודות למשרד האוצר ולביטוח הלאומי שהסכימו לקחת את הפרויקט הזה. חקלאות נמצאת במשבר קיומי של כוח אדם, ועל כך התודה. אני רק מבקש להבהיר משהו קטן שנאמר לי גם בדיונים לפני, וחשוב לי שזה יהיה לפרוטוקול.

החקלאות מאופיינת גם בעבודה שנקראת קבלני עיבוד. בתקופה הזאת בקטיף ההדרים, במסיק הזיתים ובעבודה בתותים יש עבודה באמצעות קבלני עיבוד, שלא מועסקים באופן ישיר על ידי החקלאות. אני קיבלתי תשובה שמוסד הביטוח הלאומי יבדוק את המהות של איפה העובד עבד ולא את זהות המעסיק, כך שאני מבקש לוודא שבאמת יבדקו את זה לעומק ושהעובדים החדשים דרך קבלני העיבוד לא ייפגעו. מדובר במגזר המיעוטים בעיקר, גם הבדואים וגם ערביי ישראל שבאים לעבוד עכשיו בחקלאות הזאת.

זאת אומרת, שההסכם עוסק בעבודה החקלאית ולא בדרך - -

ולא איך קוראים למעסיק.

כמו שעשינו בקיבוצים.

כן.

בסדר, אני מבקש לוודא את זה.

כן. נכון.

טוב מאוד. אז עכשיו אנחנו ניגשים להצבעה על ההסכם - -

אפשר אבל לשמוע את ההתייחסות של - - -