פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת הכלכלה
21/11/2023


מושב שני




פרוטוקול מס' 237
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"ד (21 בנובמבר 2023), שעה 14:04

פתרון בעיות של תושבים שפונו למלונות

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
בועז טופורובסקי
סימון מושיאשוילי
שלי טל מירון
אלון שוסטר

קארין אלהרר
מאיר כהן
יוראי להב הרצנו
מטי צרפתי

שמוליק קלמי - סגן ר' רח"ל, פקע"ר, משרד הביטחון

ידידיה גרינוולד - אגף התקציבים, משרד האוצר

יעל דניאלי - מנכ"לית התאחדות המלונות

איילת סלע - התנועה הקיבוצית

דנה דקו מדנס - מנהלת המחלקה המוניציפאלית, מרכז השלטון המקומי

שלמה איטח - ממונה מערך פס"ח, עיריית ירושלים



משתתפים באמצעים מקוונים



שר התיירות חיים כץ



גדעון אליאס - חשב משרד התיירות

ד"ר שרון אלראי פרייס - ראש חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות

אייל רייז - סגן ראש המועצה האזורית מטה אשר

יעל פרומן - סמנכ"לית ומנהלת התיירות, עיריית תל אביב-יפו

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.




פתרון בעיות של תושבים שפונו למלונות

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. זו הישיבה האחרונה בנושא שעל סדר היום. במידה ויהיו בעיות שנצטרך לפתור, נקיים עוד ישיבה.

איך אתה קובע מראש?

כי זו הישיבה הרביעית.

אולי יהיו עוד בעיות?

אז אמרתי, נקיים עוד דיון. אתם עכשיו בקואליציה או באופוזיציה?

היום באופוזיציה.

כפי שאמרתי, אם יהיו עוד בעיות שנעלה עליהן, שהן בעיות רוחביות, לא סתם בעיה של מישהו אחד, נקים ישיבה נוספת. גם אם למלונות יש בעיות, נשמע גם אותם.

הנושא שעל סדר היום הוא פתרון בעיות של תושבים שפונו למלונות. בישיבה או בשתי הישיבות האחרונות בדקנו כל מה שקורה במלונות במובן של התשלומים, בדיקת אנשים וכולי. נשמע עכשיו סקירה אחרונה ובזה נסיים את הנושא. אני חושב שמיצינו את הסוגייה. נכון?

בתנאי שנראה שהעסק עלה על פסים נכונים.

הוא עלה. עם כל הכבוד, הוא עלה.

אני כרגע שמעתי שלפחות חלק עדיין בפיילוט.

לא. הוא עלה על פסים נכונים. תמיד יש שיפורים שאולי צריך לעשות. אני רואה שאתם אף פעם לא מרוצים.

אנחנו מרוצים מההתקדמות ורוצים להתקדם עוד.

יש פתרונות יפים מאוד בנושאים השונים. אנחנו סיימנו את נושא התכלול ועכשיו אנחנו עוסקים בפתרונות. נראה אם יש בעיות רוחביות שאפשר ללמוד מהטענות שמועלות כמו למשל נושא של חניה כאשר בתל אביב ובירושלים יש בעיות חניה במלונות, נדמה לי שבים המלח אין בעיה כזאת, בטבריה יכול להיות שיש קצת, במועצות אזוריות כאלה ואחרות.

הסיפור של הצ'ק אין וצ'ק אאוט של מי שנמצא מעט זמן וכולי, עדיין בפיילוט. זה לא נפתר כמו שנאמר. זה רק בפיילוט. זה מה ששמענו כרגע. הסיפור של הצ'ק אין והצ'ק אאוט של בני זוג שלא כולם נמצאים.

כי זו מערכת של משרד התיירות שבנו אותה עם מערך הדיגיטל. היא נמצאת כרגע בפיילוט בכמה עשרות בתי מלון והיא אמורה להיכנס לכל בתי המלון.

דוד, הם רק בפיילוט. זה לא נפתח אלא זה בבדיקה.

על מה פיילוט?

יש מערכת של משרד התיירות שבנו אותה ביחד עם מערך הדיגיטל והתכלית שלה היא שתהיה עמדה כזו בכל בית מלון שאפשר יהיה להזין צ'ק אין וצ'ק אאוט על המערכת ואל מול זה אפשר יהיה לדעת – כמו ששר התיירות אמר כאן בדיון הקודם – שאם מישהו לצורך העניין עובד באזור שהוא מחוץ לבית המלון והוא לא משתמש בחדר במהלך השבוע, אפשר יהיה לשפות אותו אחר כך ב-100 ו-200. זו מערכת מורכבת שצריך היה עכשיו גם להטמיע אותה. המערכת מוכנה והיא נמצאת בשלב של הטמעה.

שלב הטמעה, זה פיילוט.

צריך להבין, רטרואקטיבית, חודשיים, זה לא יהיה בביצוע. אולי בחודשיים הבאים.

אני לא יודע. אני יודע שזה ייקח עד סוף השבוע.

מה קורה היום?

בסוף שבוע ובכלל.

משרד התיירות מנהל את הדבר הזה.

בואו נשאל את משרד התיירות.

בוא נתחיל עם משרד הבריאות.

אתה היית בישיבה ושמעת את שר התיירות?

הייתי. לכן אני מופתע. הוא אמר שזה עובד.

כל הנתונים נמצאים. הוא אמר ש-30 מלונות עוד לא העבירו נתונים ולא יקבלו תשלום אבל בסוף נראה לי שזה הסתדר. נכון? זה קיים. הם מדברים כאן על משהו חדש. יש כאלה שמגיעים לא לכל הימים. בחלק מהימים הם נמצאים ובחלק מהימים הם לא נמצאים. הם רוצים פתרון שבימים שהם לא נמצאים, ייתנו להם כסף דרך ביטוח לאומי. זה עדיין לא הסתיים כי זה מה שנקרא נושא חדש. עד היום כולם היו בבית מלון.

חיים אמר שמחייבים את בית המלון שנותן לו את הזיכויים.

זה דבר שייפתר.

האנשים לא מקבלים.

מה זה לא מקבלים? שמעת, 260 מיליון שקלים נתנו.

בן הזוג שלא נמצא במלון במשך מספר ימים, הוא עדיין לא מקבל. זה רק בפיילוט.

מה אתם רוצים? אני לא מבין.

כולם מקבלים 200 ו-100.

כאן יקבלו. כולם יקבלו. הסיפור הזה של אנשי הביניים, זה עדיין לא הוסדר.

מה מספר האנשים האלה?

לא יודע. יעל, את יודעת לומר בכמה בתי מלון כבר מוטמעת מערכת משרד התיירות?

אני מדברת רק על תשלומים לבתי המלון ולא על תשלומי הביטוח הלאומי.

לא תשלומים. אני מדבר על המערכת של משרד התיירות שאמורה להיות בכל בית מלון?

לא, את זה אני לא יודעת להגיד.

בהמשך נשמע את משרד התיירות.

את מכירה את הפרויקט הזה?

אני מכירה את הפרויקט.

זה לא אצלה. זה לא קשור אליה.

זה לא קיים.

העניין הזה אף פעם לא נטען. זה דבר חדש. נשמע מה אומר שר התיירות והם יתקדמו הלאה. לא צריך להתעכב על זה יותר מדי.

צריך לעקוב. בסך הכול אפשר לעקוב.

בסדר. לא אחרי כל דבר נעקוב בישיבות. בנושא הזה תכף נשמע את השר שרוצה לענות בעצמו על הדברים. הוא יגיד שזה דבר חדש ולא קשור.

החשב של משרד התיירות מבקש לענות על השאלה. הוא ב-זום. הוא אומר שיש לו את הפרטים.

בסדר. תעלו אותו.

שלום לכולם. אני אתייחס גם לתשלומים וגם לנושא של המערכת. מבחינת התשלומים, אנחנו כבר שילמנו למלונות חשבוניות בסכום של כמעט 150 מיליון שקלים מה-15 בחודש. זה סכום שהוא בניכוי המקדמות שאנחנו שילמנו. הסכום הכולל ששילמנו למלונות נכון להיום עומד על כמעט 300 מיליון שקלים, חלקו כמקדמות וחלקו כתשלומים בגין חשבוניות.

לגבי המערכת של מערך הדיגיטל. נכון להיום יש במערכת הזו נתונים על 82,000 מפונים בבתי מלון או במתחמי הארחה אחרים שהם לא בתי מלון כמו דירות, כמו צימרים, כמו אכסניות נוער ומתקנים דומים. החל מאתמול כבר עובדת המערכת של עדכון צ'ק אין וצ'ק אאוט. המלונות יכולים לדווח בצורה שוטפת על מפונים שעשו צ'ק אין וצ'ק אאוט. לכן גם בהקשר של ביטוח לאומי, הם אמורים עכשיו – היות והמערכת הזו נפתחה מאתמול – לדווח לנו החל מה-25 בחודש על הצ'ק אין והצ'ק אאוט שנעשו על ידי המפונים.

בכל בתי המלון?

כל המלונות שמכילים את אותם 82,000 מפונים. יכול להיות שבקצה - - -

יש הרבה יותר מ-82,000 מפונים.

אני אומר שוב שכרגע במערכת יש כ-82,000 מפונים שרשומים במערכת.

אתם יודעים על 82,000 מפונים עם נתונים. יש מספר הרבה יותר גדול שקיים.

אני לא יודע מה זה המספר היותר גדול שקיים.

הם פשוט לא במלונות.

לא. הם במימון עצמאי. הם לא במימון המדינה.

אני אשלים את המשפט ואולי זה יבהיר את הדברים. כמו שאמרתי, כרגע במערכת רשומים 82,000 מפונים, חלקם הגדול כמובן נמצא במלונות וחלקם הלא גדול נמצא במתקני אכלוס אחרים שאינם מלונות, כמו אכסניות ומה שקראתי קודם צימרים וכולי. בנוסף אני יודע כרגע שיש מספר מלונות שעדיין לא דיווחו לנו. למשל שפיים, למשל קיבוץ שלם שמארח קיבוץ אחר. אותם אנחנו נצטרך להשלים. ההערכה, נכון לרגע זה, שהמספר של האנשים שאנחנו אמורים לממן אותם כמפונים עומד על בין 85 ל-90 אלף מפונים, מתוכם, כמו שאמרתי, כרגע במערכת יש 82,000 מפונים.

יש לכם שאלות אליו? זה הזמן.

אני מנסה להבין אם הנתונים תואמים את הנתונים של רח"ל. על כמה מפונים אתם יודעים מאפס-שתיים ואפס-שבע?

אנחנו לא מסתכלים על זה. ראשית, אי אפשר לעשות כל חתך של מפונים.

כי אחרת יש אנשים שהלכו לאיבוד.

כרגע מה שיש זה את הנתונים של משל"ט ינאי שהוא מרכז את זה, לא שמית אלא מספרית. אנחנו יודעים להגיד כמה אנשים נמצאים בכל בית מלון וכמה מכל קהילה נמצאים בכל בית מלון. זה על פי הנתונים של החש"לים של פיקוד העורף שנמצאים במלונות. הנתונים המדויקים יותר אמורים להיות מהנתונים שבית המלון דיווח, שאלה הנתונים שגדעון דיבר עליהם כאן עכשיו. אני יודע שיש עוד בעיות כאלה ואחרות של טיוב של נתונים, משהו כמו שניים-שלושה אחוזים. הם דיברו על 2,000, על 3,000 אנשים שצריך עדיין לטייב את הנתונים בעקבות זה שיש מספרי תעודות זהות כפולים, שתעודת הזהות לא תואמת את השם וכדומה ונדרש עוד טיוב לנתונים האלה אל מול בתי המלון. אני יודע שגם משרד התיירות עושה את זה אל מול בתי המלון ואני מניח שבטווח הזמן הקרוב הנתונים יהיו ברמת סמך יותר גבוהה. אנחנו כרגע עובדים על שני הדש-בורדים במקביל כדי שכל הזמן נראה את ההתאמות ובאיזשהו שלב נוריד את הדש-בורד של אגמים ונעבוד רק על הדש-בורד של "יחד".

למי יש גישה לנתונים האלה? לקהילות, לראשי הקהילות, לראשי הרשויות המפנות יש גישה לנתונים האלה?

את מה שסגרנו ביחד עם "יחד" בהתאם ל-7(א), יש בזה הגדרות ברורות של חוק שמורת הסודיות, יש כאן בפועל מאגר מידע שצריך לנהל אותו. גם רשות קולטת וגם רשות מפנה יוכלו לקבל את הנתונים. כנ"ל משרדי ממשלה – בריאות, רווחה וחינוך – יקבלו את הנתונים, כל אחד בהתאם לצרכים שלו אל מול הנתונים שלו. הרשויות עצמן בסוגיית הרווחה, זה יגיע ישירות לגורמי הרווחה. יש כאן היבטים שקשורים בצנעת הפרט.

אתה אומר יקבלו. באיזה לוח זמנים יקבלו? הם כבר חשופים לזה עכשיו?

אני מציע שמערך הדיגיטל יבוא ויסביר. אני יודע מה קורה אבל בסוף יש כאן גוף שאחראי על זה. מערך הדיגיטל אחראי על זה. אני יודע לדברר את זה כי פעמיים בשבוע אני מנהל איתם דיון כדי לוודא שהדבר הזה מתקיים. לגבי היוזרים לרשויות, נמצא כאן נציג מעיריית ירושלים שיוכל להגיד מה מגיע אליו היום דה פקטו.

מכיוון שהמערכת הושקה ממש בימים האחרונים, רק היום, ממש עכשיו, קיבלתי גישה. אנחנו רשות קולטת וכרשות קולטת קיבלנו היום.

כשאתה מסתכל על החומר הגולמי הזה, איך אתה יודע לפצח אותו לכדי שורות או צרכים של חינוך, בריאות ורווחה?

עדיין לא הספקתי להיכנס למערכת. קיבלתי את ההרשאה ממש עכשיו.

בסופו של תהליך, הנתונים האלה נדרשים כדי שנדע איך אנחנו יכולים לטייב את הטיפול, את הקליטה ויצירת הקהילה של אותם אנשים ולא סתם כדי שנדע היכן הם.

זה מנגנון שאנחנו יצרנו מהנציגים שנמצאים בבתי המלון ומעבירים לנו את הצרכים.

מרכז שלטון מקומי. אנחנו קיימנו ישיבות עם מערך הדיגיטל, עם צוות ה-BI שלהם, והגדרנו להם עבור הרשויות איזה פילוחים אנחנו מבקשים ומה הצרכים. זה נעשה בשיתוף פעולה ואני מקווה שהכול יהיה במערכת.

יש כאן שני מסדי נתונים. מסד נתונים אחד הוא שכל תושב ממלא על עצמו בטופס "יחד" ושם הוא יכול לומר האם הוא נדרש למענה רווחתי, למענה בריאותי ועוד מענים כאלה ואחרים. יש לזה מה שנקרא נספחים במסגרת השאלון. בהינתן והוא נמצא בבית המלון, זה מגיע ישירות למשרד הבריאות לצורך העניין והם מחויבים גם ליצור איתו קשר ולייצר את המענה. מרבית הטפסים שמולאו ב"יחד" הם של אנשים שנמצאים בקהילה ורמת השירות של מי שנמצא בקהילה ולא נמצא בבית המלון היא רמת שירות אחרת. לכן גם משרד הבריאות אומר – אתמול הייתי בשיחה עם משרד הבריאות על הדבר הזה – שהוא לא ידע לתת מענה למי שעכשיו התפנה באופן עצמאי למשפחתו בירושלים.

תכף נשמע את משרד הבריאות.

זה נשמע טוב.

זה נשמע טוב עד שאתה מבין כמה ראשי הערים הקולטים מקבלים על כל אדם. חמישה שקלים.

מה זה שייך?

חמישה שקלים. הקולטים. רק תראו כמה דברים אנחנו מבקשים מהם – לקלוט, לתכלל, לבנות.

לא. הם מקבלים 12 מיליון שקלים רק על המוניציפאלי. אילת למשל קיבלה רק על הנושאים המוניציפאליים 12 מיליון שקלים. בנוסף הם מקבלים חינוך, רווחה וכולי.

חמישה שקלים.

בסדר, אבל זה יוצא הרבה כסף. אילת קיבלה 12 מיליון שקלים. את החשמל בכל מקרה הם מושכים.

אבל האשפה למשל גדלה.

הם מרוצים מהסכום הזה.

לא. אין סיכוי.

לא נכון. הם מרוצים מהסכום הה.

יש להם תושבים אבל המספר גדל.

אתם כל פעם פותחים נושא חדש. אני אסביר לכם. הסיכום בין ראשי הערים הקולטות לבין משרד הפנים, הם חמישה שקלים אבל זה סכום נוסף. אילת למשל מקבלת 12 מיליון שקלים והוא לא מתלונן על הדבר הזה. לא על זה התלונה שלו. התלונה היחידה של ראש עיריית אילת היא רק בנושא אחד – העסקים שלו. בנושא הפנים הוא מסודר, בחינוך הוא מסודר, ברווחה הוא מסודר, בכל. אי אפשר סתם לבוא בטענות בגלל הסכום. זה מקובל על ראשי הערים. ברור שראש עיר יכול לבקש גם 100 שקלים לבן אדם.

זה מקובל עליכם?

אני חייבת לומר שחמישה שקלים זה תחשיב שהוא מקובל עלינו ואכן הכסף הזה הועבר אבל זה רק תחילת הדרך. יש עוד המון הצעות ויש משרדי ממשלה שונים שהתחייבו.

ייתנו עוד כסף. אני מדבר על משרד הפנים.

מי התחייב ולא קיבלתם ממנו?

יש כל מיני סיכומים. אני לא רוצה להיכנס לזה ולפרט כרגע אבל יש הרבה מאוד סיכומים, בין היתר עם החינוך, עם הרווחה וכולי. בסוף חלק גדול מהשירותים שניתנים במלונות, ניתנים על ידי עובדי הרשויות המקומיות.

ברור. מגדילים את היקף העבודה שלהן. מישהו צריך לממן את זה.

כל משרד בפני עצמו.

זה לא שממילא הם מפנים זבל אלא הם צריכים לפנות כפול.

כשהמלונות מלאים, הם מפנים את הזבל בכל מקרה. אילת לא מתלונן על התשלום של משרד הפנים. היום דיברתי איתו. אין לו תלונה. הייתה בעיה שהעבירו לו בהתחלה ארבעה מיליון שקלים ונשארו עוד שמונה מיליון שנדמה לי שהעבירו לו אותם בסוף שבוע שעבר. זה רק לחודש הראשון. בחודש השני עוד פעם יעבירו לו. אלה לא סכומים קטנים.

יש לקוות שהפעם הכסף יועבר בזמן.

זה בזמן. זאת לא הבעיה. אנחנו נפנה לנשיא ארצות הברית שיעביר לנו קצת כסף ונעביר אותו ישר לרשויות המקומיות.

אתה יודע כמה כסף קיבלת ממנו?

אל תגזימו. לביקורת יש משמעות אם היא נכונה.

כרגע בירכתי. איזו ביקורת?

לגבי הכסף. הדרישה שהכול יהיה מהר ושהכול יתקבל מהר, זאת לא דרישה הגיונית.

אדוני היושב ראש, אני אשמח לדבר. אני מהתנועה הקיבוצית. רציתי לשאול מה בנוגע לכל המפונים שלא נמצאים במלונות. אם אפשר לעשות אפיו זום אין. אני מדברת על קיבוץ כפר עזה שמכיל כ-1,000 תושבים כאשר 400 נמצאים במלון בשפיים וכל השאר רדיקליים חופשיים שנמצאים בכל הארץ. מי נותן לזה מענה? מי באמת אחראי על זה? איך זה עובד?

אמרת שלגבי אלה שבעוטף, יש להם מינהלת אחרת. לא?

קודם כל, מי שלא פונה לבית מלון זכאי ל-100 ו-200 בהינתן והוא מצהיר שהוא נמצא בקהילה. זה עד ה-2 בנובמבר.

אותו הדבר. הוא הוא צריך להגיש בקשה לביטוח לאומי.

זה הרבה הרבה יותר מורכב ומסובך מאשר קהילה שנמצאת בתוך מלון. אני רק רוצה להאיר את זה.

מה זה הרבה יותר מורכב? רגע, תעצרי. אנחנו לא ועדה לפניות הציבור שכל אחד יבוא ויעלה איזושהי בעיה ספציפית. אני מדבר באופן כללי. באופן כללי יש פתרון לאנשים האלה במסגרת הביטוח הלאומי, כמו לכולם. הם מגישים בקשה. כבר קיבלו 80,000 בקשות. ידוע לך על בקשה שהוגשה ולא טופלה? לא הבנתי את הטיעון הזה.

אני לא מדברת על יישוב אחד. בנגב המערבי יש 23 קיבוצים, הרבה מהם מפוצלים. צריך איזשהו מענה.

שיגישו בקשה.

את מדברת על מענה כלכלי?

ידוע לך שהגישו ולא טיפלו בהם? זה מה שאת אומרת?

היא מדברת על מענה לקהילה.

בסדר. נדבר באופן ישיר.

דברו באופן ישיר.

את מדברת על יישובים שפונו או יישובים שלא פונו?

אני אפילו לא מדברת על כל שאר היישובים שהם מכילים. אני מדברת על מי שפונו. היישובים שמכילים מפונים מכל הארץ, זאת סוגייה אחרת שגם היא מורכבת.

הרשויות מאוד משתדלות לתת מענה. זה מכביד מאוד על הרשות כיוון שאנחנו בעצם לא יודעים איפה הם. זאת אומרת, אנחנו מקבלים טלפונים וכולי. אנחנו עושים כל מה שאפשר. זו בהחלט סוגייה שיש לי להתייחס אליה בנפרד.

עדיין לא הבנתי את הסוגייה.

המתפנים העצמאים.

יש בעיה עם זה.

את מדברת על קהילות.

אי אפשר לפתור את זה. זה לא דבר שניתן לפתרון כרגע. לגבי אלה שנמצאים במלון באופן מרוכז, פתרו את הבעיה. התשלומים, פתרו את הבעיה. לגבי אלה שכל אחד נמצא באיזשהו מקום, אני לא יודע אם אפשר לפתור את הבעיה הזאת.

אני לא יכולה לחזור עכשיו לקיבוצים ולהגיד להם שאי אפשר לפתור את זה.

לא, זאת לא התשובה.

אבל אי אפשר.

אלה שהתפנו בצורה עצמאית, חלקם עשו את זה מרצונם? אני מנסה להבין.

כן. רק מרצונם.

לא, לא בטוח. אולי לא היה מקום במלונות.

רק מרצונם.

אני רוצה לעשות סדר בהמשגה.

איילת, אולי תסבירי את המטריה. לא הצלחתי להבין במה אנחנו מדברים.

כפר עזה התארח במלון של קיבוץ שפיים. יש שם למעלה מ-200 חדרים אבל כדי לשמור על איחוד הקהילה, רבים מתושבי כפר עזה שאין להם מקום במלון של קיבוץ שפיים מתאכסנים בקיבוץ עצמו. כלומר, המשפחות מארחות אותם. יש למעלה מ-100 משפחות שמארחות אותם. חוץ מאשר בקיבוץ עצמו, הם בכל הארץ.

לחברי כפר עזה יש שלושה-ארבעה ריכוזים ויש עוד רבים מאוד שנמצאים בקהילות, במשפחות שלהם. עכשיו על מה אנחנו מדברים? מה צריך לפתור? לא ברור לי. האם מדובר בשילוב בחינוך, האם מדובר בבעיות בריאות, בצרכים חברתיים וכולי?

אני לא גדלתי בקיבוץ אבל בני משפחתי נמצאים בסיטואציה כזאת. הם הגיעו לשפיים ולא היה מקום. אז שלחו אותם למלון דן בתל אביב. עד כאן זה בסדר. את אותו התשלום שישלמו לזה, ישלמו לזה. אלא שבשלב מסוים הם החליטו לעבור לרשפון ושכרו שם איזו דירה קטנה. מה שאת שואלת זה מה קורה איתם ואני אומר לך מה התשובה. התשובה היא שעל כל ילד מקבלים 100 שקלים ליום.

היא שואלת מה קורה איתם בנושאים אחרים כמו בתי ספר.

אני מבינה את המקום הזה. אני מבינה מה עושה ביטוח לאומי ואני יודעת שהוא עושה הרבה מאוד.

מענה קהילתי.

מענה קהילתי, כרגע אין לזה פתרון.

לא, לא נכון שאין פתרון.

אין פתרון.

אנחנו לא יכולים לייצר ראשי ערים שכולם אותו הדבר, שכולם הכי מצוינים, אבל מקומות שאליהם הם עוברים, למועצות אזוריות, קולטים אותם בלימודים. קולטים את כולם. גם ברוב הערים קולטים אותם בלימודים. בנוסף לחמישה שקלים, הייתי למשל בהרצליה, משרד החינוך הבטיח לו שישפו אותו על זה. כל ראשי הערים קולטים אותם.

כן, אבל אין פתרון קהילתי.

היא רוצה פתרון קהילתי.

אין פתרון קהילתי.

זה מה שביטן אמר.

לגבי הפתרון הקהילתי, עכשיו יושבות כל הקהילות ומנסות לחשוב מה יהיה בעוד חודש-חודשיים. אתמול שמענו את בארי.

לנושא שהיא מעלה כרגע אין פתרון מלא. צריך להגיד את האמת.

אפשר לעשות פרטנית, אם יש עניינים פרטניים.

אנחנו נחזור אליך. אני העליתי את שר התיירות ל-זום. אם יש לכם שאלות לשר התיירות, זה הזמן לשאול.

צוהריים טובים. אני רואה שיש לי נציג בדיון, את גדעון החשב של המשרד.

אין לך נציג. הוא ב-זום. הוא עלה ל-זום לפני רבע שעה.

מה אתה רוצה לדעת? יש לך הזדמנות.

יש לכם שאלות נוספות לשר? רציתם לשאול.

לי לא היו שאלות לשר.

אין שאלות? הכול בסדר? יש לך משהו לעדכן אותנו מאז העדכון הקודם?

מה שקורה זה שמחר ישלמו 261 מיליון שקלים, כמו שאמר שמוליק קלמי. את הכסף יקבלו כ-70,000 אנשים.

מתוך 80,000 אנשים.

אנחנו בבדיקת נתונים. אנחנו יוצרים מאגר נתונים מסודר כך שמערך הדיגיטל הלאומי יוכל ליהנות ממנו בעתיד. יש בו 82,000 רשומות. אנחנו באמצע העבודה ואני מקווה שיהיה מהלך נוסף עם בתי המלון לשיפור תנאים. שיפרנו קצת מצבים של חיילים שמגיעים. באופן כללי אני חושב שבעוד שבוע, אם תרצו סקירה ממצה, תהיה סקירה ממצה כי אנחנו עוברים מהשלב של ה-22 בחודש לשלב שני. דרך אגב, כל אלה שמילאו הצהרות, הם מילאו עד ה-2 בנובמבר. הם לא יקבלו תשלום מעבר ל-2 בנובמבר. יצטרכו למלא הצהרה נוספת לתשלום של ה-100 וה-200 והיא תהיה עד ה-22 בנובמבר כי יהיו בדיקות של תקופות.

אבל למה הם צריכים עוד פעם לעבור את זה?

כל מי שלא הצהיר ב-2 בנובמבר יוכל לכל אורך הזמן להצהיר רטרו כי הוא היה במילואים, כי הוא לא ידע וכולי. הוא יוכל להצהיר רטרו ל-2 בנובמבר אבל ההצהרות יהיו תקופתיות. התשלומים יהיו תקופתיים. תהיה הצהרה מה-2 בנובמבר עד ה-22 בנובמבר, 20 ימים. ב-22 בנובמבר ישולמו כל 20 הימים שלא יצרו חוב גדול ואז תהיה הצהרה שלישית. מי שהוא באפס-ארבע יכול לחזור לביתו, אם הוא רוצה, או יכול למלא הצהרה.

מה עשיתם עם הבעיה של החניה? אמרתם אתם בודקים את הנושא הזה.

אנחנו פנינו לכמה גופים, בעיקר בתל אביב. דיברנו על החניון בכיכר אתרים. יש שם שני שותפים פרטיים. בלי להיכנס לפרטים, אחד היה מוכן לתת בחינם והשני הגיש תביעה. הוא רוצה 1,200 שקלים לחודש כשהחניון ריק. זה לא סביר. לא סביר שישלמו 1,200 שקלים וזה יהיה קרוב רק להרודס. אנחנו ננסה לבדוק עם העירייה שנתנה חניון אחד בכלום כסף ונראה אם היא מוכנה להאריך את התקופה.

ושאטלים. עיריית תל אביב מוכנה גם לקחת חלק בשאטלים.

עזוב. זה לא פרקטי. שייתנו חניות, שייתנו את החניון מול רויאל. יש שם סדרה של מלונות מול דן פנורמה. שייתנו את החניות ב-50 אחוזים.

אם כן, זה נושא שהוא עדיין בטיפול. כרגע אין לו פתרון.

אין פתרון.

שאלה. מה לגבי הצ'ק אין והצ'ק אאוט, הפטנט הזה שהוא טוב אבל הוא עדיין לא בוצע?

כל אחד שיוצא ממלון, כמו שהוא מתנהג בחיים רגילים.

זה לא עובד. זה עדיין לא עובד.

כל אחד שיוצא עושה צ'ק אאוט. אני אתן לך דוגמה מהחיים. לצורך העניין, אני גר בשדרות – ואני לא - ופוניתי לאילת ואני עובד בבאר שבע. אני נוסע למשפחה, לחדר של האישה. נתנו אפשרות של יחיד, ואני עוזב ביום ראשון. אני ממלא תצהיר על ה-200 שקלים. יום ראשון, שני, שלישי, רביעי וחמישי. ביום ששי אני חוזר למלון, עושה צ'ק אין וביום ראשון עושה צ'ק אאוט. אני נכנס למלון, המלון מקבל בגין ששי-שבת מחיר מלא וכל אמצע השבוע הוא מקבל 70 אחוזים עבור הגבר או עבור האישה בחדר יחיד.

זה בדיוק מה שאמרת אלא שזה עדיין לא מתבצע. חשוב שתדע. זה עדיין בפיילוט.

זה מתבצע. אנחנו צרכים לחדד. זה ההסכם. צריך לחדד הנחיות למלונות.

אם כן, בבקשה, תחדדו.

בסדר. איך אני יכול לחדד אם אני כל יום איתכם בוועדה?

תאמין לי, רק טוב יצא לך מזה.

זה התפקיד שלנו.

זה התפקיד שלכם אבל אני לא יודע להיות זמנית פה ופה.

אתה לבד אמרת שנזמין אותך בעוד שבוע ואתה תיתן לנו סקירה.

מה קורה עם בתי המלון, הם קיבלו את כל התשלומים ועד מתי?

בתי המלון קיבלו כ-300 מיליון שקלים.

מה זה אומר?

שכל מי שדיווח נכון, עד אתמול קיבל מחיר מלא. לא שוטף 60 ולא שוטף 90. כל מלון שדיווח נכון, קיבל.

עד ה-14 בחודש.

עד ה-14 בחודש. לא עד אתמול.

הם הגישו חשבונית ב-15 בחודש, נכון ללילה של ה-14 בחודש.

אם כן, עכשיו יש לכם כסף להזמין אוכל למפונים או לא?

הם יגישו חשבונית ויקבלו עד סוף החודש תשלום מלא. עם הזמן אנחנו מעדכנים את הנתונים. משפצים את הנתונים.

תודה רבה.

תודה לכם. נהניתי מכם.

אני רואה שעכשיו יש לכם כסף להזמין אוכל למפונים.

לא היה עניין של כסף. לא דיברנו על כסף.

אני מבין שלבעיית החניה בתל אביב אין כרגע פתרון.

עיריית תל אביב אפשרה לחנות בכחול-לבן בחינם.

כן, אבל אין כחול-לבן במלונות.

זה הפתרון היחיד שנתנו.

זה דבר שצריך לפתור מול החניונים שם. חייבים לפתור את זה.

מי שגר בתל אביב יודע שאין כחול-לבן.

במיוחד באזור הזה.

בתי המלון, אני שומע שאתם סגורים מבחינה כספית עד ה-14 בחודש.

כן.

תגישו ב-15 ותקבלו.

הם הגישו.

לפני שבועיים היו חייבים לכם הרבה מאוד כסף.

אני חושבת שברגע שזה נכנס לניהול של משרד התיירות, גם המקדמות וגם החשבוניות, הכול עובר. אנחנו מקבלים את הכסף מרגע הגשת החשבונית.

על מה התלוננת? על כך שאתם לא יודעים מה יהיה בהמשך?

לא.

אתם לא מאמינים לממשלה? לא האמנתם לממשלה שהיא תכסה לכם גם מעבר לזה? מה הייתה הבעיה? מה הייתה התלונה?

התלונה הייתה שיש כאן היערכות לוגיסטית מבחינת עובדים, מזון ולוגיסטיקה. המלונות צריכים לדעת קצת יותר מ-12 שעות לפני אם הם נסגרים.

אלה לא 12 שעות מכיוון שנתנו לכם הודעה, אמנם בעל פה - חיכו להחלטת ממשלה - שיהיה המשך. כולם מדברים על זה. אז מה בדיוק הבעיה? התיירים מחכים להיכנס למלונות?

הדיון הזה מיותר.

אני אגיד לך למה. אנחנו הולכים יד ביד עם המלונות מתחילת הישיבות שלנו. כשדיברתם על חובות, טיפלנו בהן. כשדיבתם על בעיות, טיפלנו. אתם באים עם טענה נגד הממשלה שהיא מודיעה לכם ברגע האחרון ושאתם צריכים להתארגן לקנות אוכל? יש קצת גבול לכל דבר.

זה לא מה שהיא אמרה.

זה בדיוק מה שהיא אמרה. אם את רוצה, אני אשמיע את הקלטת.

בואו נתקדם.

אם את רוצה, אני אשמיע לך את הקלטת. יש גבול גם לטענות. אתם צריכים לסמוך כאנשי עסקים וכארגון.

אנחנו לא באנו בטענות.

היא לא באה בטענות.

אני שמעתי אותה.

עד היום לא באנו בטענות. פתחנו את ליבנו ואת המלונות ואנחנו בשמחה מארחים את המפונים. הבעיה היחידה הייתה שמבחינת לוחות זמנים זה בלתי אפשרי. אתם לא יודעים מה נעשה כרגע גם מבחינת המפונים. עד שזה לא גמור, זה לא גמרו. עד שאין החלטת ממשלה, זה לא גמור. המפונים צובאים על הדלפקים במלונות ומבקשים לדעת מה קורה איתם מחר. המלונות לא יודעים להתחייב כרגע מה יהיה מחר ואנחנו כולנו מחכים להחלטת ממשלה.

זה לא מדויק. ידעתם שיהיה המשך.

למה אתה מצפה מהמלונות שיתחייבו בשם הממשלה?

הם לא צריכים להתחייב. הם צריכים לסמוך על הממשלה. הארגון שלהם עובד באופן רציף מול משרד התיירות.

משרד התיירות לא יודע להגיד להם.

לא נכון. אמרו להם שיהיה המשך. לקח זמן שלקבל החלטת ממשלה. אתם צרכים להבין שזה גם עניין תקציבי. זה לא שהממשלה בורחת. לכן לא צריך סתם לטעון טענות. גם כשטוענים טענות, צריך לטעון את הטענות הנכונות.

די.

מיצינו את הדיון הזה.

יש גבול. מספיק עם זה. לחברי הכנסת אני לא יכול להגיד כלום.

אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.

לעיריית תל אביב יש פתרון לחניה.

אני מנהלת התיירות בעיריית תל אביב. המפונים שנמצאים בבתי מלון בעיר קיבלו תו תושב שמאפשר להם גם לחנות בכחול-לבן וגם לחנות בחניוני אחוזת החוף במחיר של שישה שקלים ליום. נכון שגם היה שאטל אבל לא היה בו שימוש ולכן כרגע הוא הופסק. יש פתרון לחניונים, אם יש מקום בחניונים.

השר אמר שאין פתרון.

אני תושב תל אביב. איפה חניון אחוזת החוף הכי קרוב לרצועת המלונות המדוברת, בה יש את ריכוז המלונות?

יש גם בארלוזורוב 17.

שזה מרחק של כמה קילומטרים מהמלונות?

כמה דקות הליכה.

מה זה כמה דקות? כמה קילומטרים?

זה לא כמה דקות.

המלונות ממוקמים ברחוב הירקון. רחוב ארלוזורוב קצת מרוחק משם.

יש בעיר 100 מלונות שיש בהם מפונים. אני צריכה להתייחס לכולם. זה נכון שכפי שהשר ציין לגבי כיכר אתרים היה ניסיון לתת אותו בחינם. זה עבד לתקופה ואז הם ביקשו לחזור בהם. פיזור של חניוני אחוזת חוף יש בכל המקומות.

אין חניה בחניון. הם נתנו תעודת תושב.

לצד האירוע של החניה, אני כן רוצה לומר מילה טובה על עיריית תל אביב.

יותר ממילה.

מהרגע הראשון התייצבה במלונות.

אין טענות לעירייה. יש טענות לבעלים של החניונים.

נכון. הבעלים של החניון לא בסדר. החניון ריק.

נכון. העירייה עושה עבודה יוצאת מגדר הרגיל בהקשר של פעילויות למפונים.

אין לי טענות לעירייה. אין לנו תלונות לעיריית תל אביב. להיפך. כרגע אין פתרון לבעיה של החניה. זאת עובדה.

רח"ל, אתם יכולים יחד עם משרד התיירות לטפל בעניין מול הבעלים של החניון?

שר התיירות יהיה אצלנו מחר בבוקר.

כמו שאתה לוקח משאית בצו 8, תלאים את החניון הזה לחודש. אני לא צוחק. אני מדבר ברצינות. מה הבעיה? תוציאו צו ונגמר הסיפור. אחר כך שיתבע אתכם בבית המשפט.

משרד הביטחון משקיע לא מעט משאבים באוכלוסייה. אנחנו ננסה לראות איך אפשר לפעול מול עיריית תל אביב.

תמצאו פתרון לחניה.

אין לכם סמכות? למה אין לכם?

זה פרטי.

גם משאית היא פרטית ואתם לוקחים אותה לצבא. עם כל הכבוד, אף אחד מהבעלים לא יכול לשים לנו תנאים כאלה. אנחנו במצב מלחמה. עם כל הכבוד, אם יש לו תביעה כספית – שיתבע אותנו אחר כך בבית המשפט. כמו שאתם לוקחים בצו 8 משאיות, וגם את הנהגים אתם לוקחים בצו 8, אני מבקש שתעשו משהו שקשור לעניין החניה.

אבל זה לא חוקי.

זה חוקי למהדרין. תאמיני לי, אני אחתום על הצו. תביאו לי את הצו ואני חותם עליו. כמו גילה גמליאל שכתבה שר הביטחון, אני אכתוב שר הביטחון.

מכיוון שהשר תרם את עצמו לעוד שבוע, עד אז אני מבקש שתמצאו פתרון לנושא הזה.

אני מבקש להעלות ב-זום את ד"ר שרון אלראי פרייס.

מזמן לא ראינו אותך, מאז הקורונה.

היה איזה דיון באמצע לגבי שירות המזון.

נכון. היה. בזמנו פתרת לנו את הבעיה.

יש מצגת ששלחתי. אם אתם רוצים, אני אסכם בכמה מילים את המענה של משרד הבריאות. אחר כך אני אשמח לענות לכל שאלה.

סכמי לנו. אנחנו רוצים לדעת מה קורה עם המפונים. אני לא מדבר על אלה שנמצאים בערים לבד. לאלה דווקא יש פתרון. הם הולכים לקופת חולים ובכל מרפאה יכולים לקבל שירות. מה עם אלה שנמצאים במלונות, למשל בים המלח, והם חולים?

כמה קופות חולים פתחו עמדות במלונות?

אם אני יכולה להעלות את המצגת, זה פשוט יהיה קצת יותר קל.

לא צריך מצגת.

לא. תגידי לנו. דברי איתנו.

אני מבטיחה שזה לא יהיה ארוך. ההבנה של משרד הבריאות היה, מהרגע הראשון, ממש מהיום השני למלחמה, שהנושא של מפונים ומתפנים הולך להיות סוגייה מרכזית. בכל מלון כזה שנפתח יש נציג של משרד הבריאות.

אנחנו לא רואים את המצגת. היא רחוקה. תאמרי לנו כמה קופות חולים פתחו עמדות במלונות והאם יש קופות שלא פתחו עמדות, ואיזה שירות ניתן.

לדעתי נמצא איתנו כאן גם הדר אלעד שיכול לתת נתונים יותר מדויקים. אני אומר שאחת הסוגיות שדיברתם עליהן עד עתה זה הסיפור של מפונים ומתפנים. אנחנו במשרד הבריאות החלטנו כעקרון שאנחנו מתייחסים למפונים ולמתפנים באותה דרך. בסוף בעינינו כמערכת בריאות פחות משנה האם המדינה פינתה אלא העובדה שמישהו לא נמצא ליד הבית שלו ואנחנו מחויבים לוודא שיש לו את כל הצרכים הבריאותיים שלו ושיש מענה לכל הצרכים הבריאותיים שלו. הדבר הזה הוא יצר לאורך הדרך פער מאוד גדול כי הרבה גורמים – בין אם פיקוד העורף, בין אם רח"ל, בין אם פס"ח – הסתכלו על הכמויות של האנשים שהמדינה פינתה ואנחנו הסתכלנו על כולם.

השלב הראשון היה להחליט על מי אנחנו מסתכלים. בכל מלון היה נציג כדי להבין מה הם הפערים גם מבחינת צרכים של בריאות, גם מבחינת בריאות הסביבה, האם יש תנאים במלון הזה כדי לשכן אנשים במספרים כאלה, וגם מבחינת תזונה. נציג של בריאות הנפש שהגיע כדי לתכלל.

רגע. בנקודה של בריאות הנפש. זו סוגייה קריטית.

אולי אני אציג את הכול ואז תשאלו מה שאתם רוצים. הנושא של בריאות הנפש הוא נושא מאוד מאוד גדול שעולה פעם אחר פעם בדיונים בוועדת הבריאות, כולל דיון שהתקיים ביום שני בראשותו של המנכ"ל. אני מציעה שלא נצלול לתוך בריאות הנפש.

לא, לא ניכנס לזה.

תבינו שגם מבחינת בריאות הנפש, יש נציג של לשכות הבריאות מתוך הבקרים של הפסיכיאטרים בלשכות והוא נמצא בכל מלון. שוב, יש מעט אנשים כאלה ולכן לכל נציג כזה יש כמה מלונות, אבל הוא מתכלל גם את האנשים שקשורים במרכזי החוסן וגם את המתנדבים שהגיעו כאשר המשך ייכנסו בתי חולים פסיכיאטריים.

למשל אדם במלון חולה. אם הוא באילת, הוא ילך לקופת חולים שקשורה לאילת. אולי אפשר לעשות מרפאה ניידת, מרפאה שתסתובב.

היו לנו כאן כמה סוגיות. סוגייה אחת הייתה סוגייה של אנשים שבעצם לא נמצאים בבית שלהם אבל הם מגיעים למקום שיש בו מערכת בריאות מפותחת. למשל תל אביב. אני לא צריכה לייצר מרפאות מיוחדות למרות שגם שם נוצרו מרפאות מיוחדות בתוך מלונות, אבל באופן עקרוני יש מערכת בריאות ורק צריך לוודא שהמשאבים האלה זמינים לתושבי המלון. יש מקומות, כמו אילת, בהם מערכת הבריאות קיימת אבל בדרך כלל היא מותאמת לאוכלוסייה של אילת ולתיירים שמגיעים. לא לאוכלוסייה שמפונה בהיקף כל כך גדול, אנשים מבוגרים עם מחלות כרוניות, וכאן היה צריך לעבות שירותים. יש מקומות שבכלל לא הייתה מערכת בריאות. בים המלח לא היו מרפאות, לא היה בית מרקחת, לא הייתה טיפת חלב. היה צריך להקים מערכת בריאות והדבר הזה הוקם.

אני חייבת להגיד שקופות החולים נכנסו בצורה מאוד מאוד מהירה עם עבודה מאוד מהירה שלהן. באמת שאפו. זו גם עבודה משותפת שלהן. אני חושבת שזה באמת אחד הרגעים הגדולים איך מערכת הבריאות כולה נרתמה והקופות עובדות ביחד. בסוף כשנפתחת מרפאה במלון, היא בעצם נותנת מענה אחוד לכל מי שנמצא שם. כמובן שקופת חולים כללית היא הגורם העיקרי בגלל שרוב המפונים והמתפנים, גם מהצפון וגם מהדרום, שייכים לקופת חולים כללית אבל היא נותנת שירותים לכולם. למעשה הכניסה המהירה של קופות החולים אפשרה לתת מענה לצרכים הרגילים.

בנוסף אנחנו הפעלנו טיפות חלב. במקומות מסוימים עיבינו, למשל באילת, שם יש שלוש טיפות חלב יחסית קטנות. אנחנו מורידים לשם צוותים ומעבים אותן. בים המלח הקמנו שתי טיפות חלב שלא היו וגם הקופות יצרו במקומות מסוימים טיפות חלב במקומות שהן לא היו וזה היה שירות שהן נתנו אותו.

כל הדברים האלה נעשו כולל פינוי חולים בעלי צרכים רפואיים מיוחדים - מה שאנחנו קוראים חצר"מים – מקו העימות. גם זה תהליך מאוד מורכב שנעשה ביחד עם הקופות שמעבירות לנו רשימות ולשכות הבריאות עם האחראים על שעת חירום שמפנים את האנשים האלה כדי לשמור על הבריאות שלהם.

זה היה המענה המיידי. הבנו בצורה מאוד מהירה שבסוף האנשים האלה שנמצאים בשטח רואים הרבה מאוד בעיות והקמנו במטה חמ"ל אחורי. כמו שאתם רואים הוא כולל את כל גורמים בתוך המשרד, מבריאות הציבור, קופות חולים, בריאות הנפש, גריאטריה וכולי וגם גורמים אחרים כמו משרד הרווחה כדי לוודא שפותרים את כל הבעיות שלא מצליחים לפתור אותן בשטח. בסוף הנציג בשטח אמור לפתור בעיות אבל מה שהוא לא מצליח לפתור, יש גב שיכול לעזור לפתור אותן. החמ"ל הזה נמצא בממשקים גם עם פיקוד העורף, גם עם פס"ח, גם עם רח"ל ועם כל הגורמים שמתעסקים עם זה. כשנכנס לתוך העניין משרד ראש הממשלה ומשרד התיירות, אנחנו בקשרים גם איתם.

מה עושה בשטח הנציג של לשכת הבריאות. קודם כל, הוא מתחבר לכל הגורמים בשטח. אם יש נציגי קהילה, יש מלונות שבהם זה יותר בולט ויותר פשוט מהבחינה הזאת שממש יש קהילה שפונתה לשם ואז מתחברים לנציג הקהילה. יש מלונות שאלה אנשים מהרבה מאוד יישובים וזה קצת יותר קשה. כמובן הוא מתחבר למנהל המלון. אם יש נציג של פיקוד העורף, הוא מתחבר אליו, אל הנציגים של הרשות המקומית ורווחה ועכשיו משנכנסנו נציגים של משרד ראש הממשלה, מתחברים גם אליהם. מוודאים שיש מענה רפואי לכל הצרכים של אדם ומשפחתו - קופת חולים, בריאות הנפש, טיפות חלב. מוודאים שיש מידע ציבורי מונגש לאן לפנות. בסוף הנציגים האלה לא יכולים להיות שם כל הזמן כי הם צריכים לעבור בין המלונות והם צריכים גם לעבוד במקומות אחרים כמו למשל טיפות חלב. חלק מאלה שהפעלנו היו אחיות שלנו של טיפות חלב שהיו צריכות גם לחזור לטיפות חלב כדי לקבל מטופלים בטיפות.

בוודאי שיש מידע ציבורי במקום בולט על כל מה צריך. אתם רואים שכמעט בכל מלון יש מידע איך אפשר להגיע לקופות החולים ומי הנציג של המשרד. בודקים פערים אחרים כמו מכשירי שיקום וניידות שאנשים נסו על נפשם ואין איתם. אגף השיקום מנפיק להם מכשירים חדשים.

אני חושב שהנושא ברור ואני רואה שהוא גם מטופל. הנושא של בריאות הנפש מטופל דרך ועדת הבריאות.

אדוני, שאלה לד"ר אלראי. אנחנו ביקרנו במוקד של שורדי שואה וזקנים בירושלים. אני רוצה להציף מספר סוגיות שעלו. את לא צריכה לענות אבל כן חשוב לי שתשמעי מה עלה.

עלה שהתפריט לא מותאם לזקנים. הם אמרו שהאוכל לא עושה להם טוב בקיבה. הם מבקשים מזון יותר מותאם לדיאטה שלהם. זה מצד אחד. מצד שני, מישהי סיפרה שבני הנוער עולים במשקל בגלל ריבוי פחמימות ובגלל שהם לא כל כך עסוקים. אלה שתי סוגיות של הזנה.

הרבה מאוד הביעו דאגה בגלל קושי בניידות והגעה למרפאות העירוניות וגם בגלל תחושת הניכור והזרות שהזקנים מרגישים. הם אמרו שהם לא יודעים היכן המרפאה. בשורה בתחתונה, הם לא יודעים לאן ללכת.

עלתה שם בעיה של שפה. הייתה קבוצה של דוברי רוסית.

אם כן, גם המקום זר, גם הם לא יודעים היכן המרפאה וגם אומרים להם לנסוע באוטובוס כשהם לא רגילים לנסוע באוטובוס מאחר והם באו ממקום שהמרפאה היא קרובה. זאת אומרת, למרות שהמענים קיימים, הם אבודים בתוך העולם החדש הזה שנכפה עליהם, הניכור, חוסר הוודאות וגם שפה.

ציינת שבים המלח כולם מקבלים את כולם אבל אולי צריך לשקול שגם בערים, לפחות לגבי המפונים, כל הקופות יקבלו את כולם כי כל 200 או 300 מטרים, בטח לאוכלוסייה המבוגרת, זה קושי.

אלה סוגיות שמיפיתי סביב משרד הבריאות.

תוך כדי הדבר שהתגלגל גם אנחנו הבנו שיש בעיות תזונה. אנשים שצריכים תזונה מיוחדת, תזונה מרוסקת ודברים אחרים, תזונאיות שלנו של לשכות הבריאות נכנסו למלונות ועשו את המיפויים. זה נעשה עם מנהלי מלונות כדי לתת להם כלים שידעו מה לעשות במצבים האלה.

אני אומר עוד משפט. יש מספר מלונות שיש גם מוקדים של ריבוי מבוגרים. זאת אומרת, לקחו אוכלוסיות גדולות. יש כמה מוקדים כאלה ואולי עליהם צריך לתת את הדעת.

תודה. אני חייב עוד מעט לסיים את הישיבה.

משרד האוצר, היום יש החלטת ממשלה על הארכה ואני מבקש שכבר היום תתנו הודעות לבתי המלון. היום כיוון שאין ברירה. צריכים לסיים את זה.

כמו שאמרתי, להבנתי זה נמצא בהצבעה בממשלה. אני כמובן לא שולט בזה.

לא משנה, אז מחר בבוקר תנו את ההודעות.

בסדר.

דרך מי? אתם רוצים דרך התאחדות המלונות? אתם תעבירו הלאה?

אנחנו עובדים עם ישירות עם משרד התיירות. ברגע שאנחנו מקבלים מהם עדכון, אנחנו מחכים.

ברגע שיש החלטה, תודיעו למשרד התיירות שיודיע להתאחדות המלונות. לא צריך להודיע לכל מלון. נכון?

כן. אנחנו מודיעים לכל מלון בנפרד.

אתם מודיעים. טפלו בזה כדי שלא תהיה טענה. זה נכון שראשי מועצות ונציגי עיריות כמו קריית שמונה וכולי פנו אלי ואמרתי להם שלא ידאגו, שיודיעו לאנשים שזה הולך להיות מטופל. צריך להודיע למלונות. על זה אין ויכוח. גם אם הם צריכים לקנות ואין להם כסף לקנות אוכל, אבל בגדול נודיע להם.

אמרנו הפוך. יש המון כסף.

עכשיו צחקתי. אל תיקחי כל דבר ללב.

לגבי מה שהם טענו. יש בעיה עם אלה שמתפזרים לבד. לזה אין כרגע פתרון. זה תלוי בכל ראש עיר או ראש מועצה, אם יש לו את המידע ואיך הוא מתכלל את זה. אתם צריכים לחשוב על איזה פתרון גם מול הרשויות. הרי אלה שנמצאים, לדעתי לא יכולים לפתור את הבעיה של החינוך.

תושב שפונה, בחר להתפנות לקהילה, לצורך העניין עכשיו מישהו מאזור הדרום פינה את עצמו למשפחה בירושלים, על פניו - בהקשר של שירותי בריאות - הוא יכול לפנות בעיר לקופת חולים.

בריאות, עזוב. אני לא מדבר על בריאות.

הסוגייה היא חינוך ורווחה.

אני לא מדברת על מי שבחר. אני מדברת על מי שהיה רוצה להיות ליד הקהילה שלו, לצורך העניין בשפיים, ואין לו מקום, ואז הוא נמצא במקום אחר ובמקום אחר זה לא אותו דבר כמו עם הקהילה.

דיברנו על כך שעם הזמן הם ינסו לחבר את הקהילות לקהילה אחת. בהתחלה פינו לאן שאפשר ועכשיו הם מנסים להסדיר את העניין. זה דבר שניתן לפתרון אבל לוקח זמן.

עוד סוגייה שעלתה בעניין הזה. אנשים שנניח נמצאים במרחק לא גדול אחד מהשני והם באים נניח לשפיים לקבל שירותים, כאשר כל השירותים ניתנים בשפיים, אז הם נעים מהיכן שהם מוקמו לשפיים אבל אז הם לא זכאים להזנות ואז המלון מחייב את מי שאין לו את הצמיד שהוא לא ישן שם בארוחות הנוספות. זו גם סוגייה שצריך לתת עליה את הדעת כי הם מגיעים לקבל את שירותי הקהילה במוקד המרכזי אבל הם לא נהנים למשל מארוחות מהן כולם נהנים.

או שהם מקבלים 100 ו-200 שקלים.

דברו איתו אחרי הישיבה. תן להם 10 דקות אחרי הישיבה ותראה אם אתה יכול לפתור את הבעיות האלה. תחשבו מה קורה עם האנשים האלה שנמצאים עכשיו בכל מקום ומקום. אני לא מדבר על הקיבוצים בעוטף עזה אלא באופן כללי. יש 80,000 כאלה שביקשו את הכסף, חלקם לדעתי נמצאים במקום המגורים שלהם ומקבלים את הכסף, חלקם הולכים למשפחות וחלקם שוכרים דירה או מקום כלשהו. לגבי אלה, אם יש לכם נתונים, תראו מה אתם עושים איתם כי אלה לא קהילות שנמצאות בבתי מלון שקל לטפל בהן.

אני מבין שראש המועצה מטה אשר רצה לומר משהו. הוא ב-זום.

התנועה הקיבוצית, אם לא יהיו לך פתרונות, תגידי לחברת הכנסת הרכבי והיא תגיד לנו.

תודה.

אדוני היושב ראש, אני משפטים. אני מברך על הדיון הקודם ועל הדיון הנוכחי.

זה דיון רביעי.

אני תכללתי אצלנו את כל הנושא של הפינוי והקליטה של כ-13,000 תושבים של מטה אשר שפזורים מהדרום, משדה בוקר, ועד כפר הוד בצפון כולל מוקד בטבריה.

אני ממליץ לך היושב ראש לקבוע קריטריון או אמירה ברורה שאומרת שבונים שותפות בין רשות מפנה לרשות קולטת כאשר לבנת היסוד במונחים צבאיים היא שבכל מוקד, בכל מלון, יהיה מנהל או מנהלת קהילה מקצועי בשכר שתמנה הרשות המפנה עם צוות צח"י. אנחנו מפעילים את זה, אנחנו עושים את זה, אנחנו בקשר עם החמ"ל בטבריה לדוגמה ועם ראש הרשות וזה עובד מצוין. אם תשכילו לתקצב את זה באמצעות משרד הפנים או כל משרד אחר, תראו ברכה לאורך זמן וכך תבנו את השותפות בעברית ולא באנגלית. שותפות באנגלית היא שאתה יורה ברגל אחת של השני.

אני לא מבין את הבקשה. הרשות הקולטת מחזיקה את האנשים והיא בקשר עם המלונות וכולי ולדעתי גם תקבל תקציב לעניין הזה. אתה אומר שבעניין הזה צריך לתת תקציב גם לרשות המפנה?

אני ממליץ לך אדוני היושב ראש לתת תקציב לרשות המפנה שממשיכה להיות אחראית על התושבים שלה עד היום שאחרי המלחמה ומעבר לזה. אנחנו לרגע לא התנתקנו מהתושבים שלנו. המילה אחריות אצלנו מתחילה ב-א' ונגמרת ב-ת' ומה שבאמצע. אני ממליץ לך, כי זה כבר קורה בשטח, לתקצב נכון את הרשות המפנה, להעמיד אנשי מקצוע מטעמה בכל מלון - זה נקרא מנהל קהילת מלון - ולתקצב את זה.

אי אפשר לעשות את זה פעמיים. בכל מלון יש אנשים מהרשות הקולטת. אתה אומר שנמנה גם אדם שלך ושנשפה אותך בתקציב.

מנהל הקהילה הוא מהרשות אותה פינו. הוא צודק.

ואתם נותנים לזה תקציבים?

הרשות עצמה ממנה את הבן אדם.

אני יכול להסביר מהשטח מה קורה.

רק להבהיר. לרשות הפולטת, נקרא לה כך, השולחת, המשלחת, יש לה עובדים שמקבלים שכר וחלקם הגדול מפונים והם נמצאים בשטח. הם יכולים להיות שם.

נכון.

הם מקבלים שכר.

כן.

צריך להוסיף?

לא.

אפשר להוסיף עוד משהו?

כן. תגיד מה שאתה רוצה.

אני ממש ממליץ לך בחום ובאהבה. אני אומר לך מהשטח כי אתה איש שטח. האנשים שלנו נמצאים במלונות, אנחנו הגדרנו בכל מלון מנהל קהילה בשכר, תקצבו את זה. הוא יודע לקלוט את האנשים המקצועיים מהרשות הקולטת שלפעמים באים לשעה ולפעמים לשעתיים כדי לייצר עשייה, אבל הם לא נמצאים שם ביום יום. לחבר את זה לחמ"לים בכל רשות ורשות. זה עובד במודל צח"י, במודל החוסן, כך אנחנו גם מאפשרים לנקלטים בתוך המלונות ליזום ולעשות דברים ולא רק לצפות שיבואו אליהם.

אני רוצה לשאול אותך. אתה מדבר על שכר לרשויות המשלחות?

כן.

לעובדים.

שהם לא עובדי רשות בשוטף.

אני אומר לכם עוד פעם. יש לנו ברשויות עובדים מסורים שהכשרנו אותם. הם יודעים לנהל צוותי צח"י וכמו שהם ניהלו צוות צח"י ביישוב, הם מנהלים את זה עכשיו במלון. הם צריכים להיות בשכר והם עובדים שלנו. הם מכירים את התושבים, הם יודעים לתת מענה לתושבים, התושבים מכירים אותם.

אני לא מצליח להבין מי לדעתך צריך לשלם עבור העובדים שהם עובדי הרשות שהם פליטים, שהם יצאו ממנה.

אני ממליץ להעביר את התקציב במקרה הזה למטה אשר כדי שאני אוכל להעסיק את העובדים במוקדים שלי.

איזה עובדים?

העובדים האלה של מטה אשר מקבלים היום משכורת.

לא, הם לא מקבלים. אם יש לי חמישה יישובים, עכשיו הכפלתי יש לי 60 יישובים כי אני פרוס על הרבה מאוד מוקדים. אני גייסתי אנשים שעברו הכשרה. הם יודעים לנהל צחי, הם יודעים לנהל יישובים, הם מכירים.

נושא הצח"י, לפחות לגבי קווי העימות, בוודאי הדרומי, הם יכולים להתגייס למילואים דרך פיקוד העורף. שניים, לא יותר משניים, ליישוב. אם זה פותר את העניין, זה פותר.

מטה אשר היא בתוך התשעה קילומטרים?

כן, אבל אתה מדבר על האנשים שלך שיוצאים.

אני אתן לכם דוגמה.

רגע. אתה מדבר על האנשים שלך. אם אלון מפונה, אתה רוצה שלאלון במקום שהוא נמצא יהיה איש צח"י בתשלום מהמדינה. נכון? שיעבור דרכך או לא משנה.

אני רוצה להוסיף עוד משפט. אני רוצה להגיד לכם שזה כבר קיים, רק המדינה לא מחוברת לזה וחבל.

אתה מכיר את זה?

זה מה שאמרתי בהתחלה. זה ניהול קהילתי. מה שאומר ראש המועצה, זה נכון. הם מנהלים את בתי המלון. בסוף אצלו אלה אנשי הצח"י, מהיישובים. בסוף למועצה יש איקס יישובים. היישוב התרכז במלון. אמרנו עכשיו שאלון יהיו במצפה הימים בצפת או הם כבר שם.

הם לא שם והם גם לא יהיו שם אבל לא משנה.

זו לפחות הייתה הדרישה של משרד התיירות, לפנות אותם לשם.

יש לך פתרון דרך פיקוד העורף לעניין הזה?

תן לי דקה לסיים את ההסבר.

בדרום זה עובד. בדרום שני אנשי צח"י מקבלים ויכולים להתגייס למילואים ולקבל משכורת מהמדינה.

תסלחו לי, אנחנו לא ממציאים כאן כרגע את התורה של המלחמה. אנחנו במלחמה. אני פיניתי יישוב, פיניתי שמונה כאלה, השארתי ביישוב את מחלקת ההגנה מתוגברת עם עובדים חיוניים בפיקוד של רב"ש או רבש"צ והורדתי את מנהל הקהילה ואת יושב ראש צח"י עם הקהילה המתפנה. זה מה שקורה עכשיו. כאשר קהילה מתפצלת ליותר ממוקד אחד, כי זה מה שקרה, במקום מנהל קהלה אחד – לכל קהילה יש עכשיו שלושה מנהלים. כיתתי את רגליי וגייסתי חוץ מאחד שיש לי עוד שניים. אני בא למדינה ואני מסביר שיש לי היום בכל מוקד איש מקצוע שלי שמנהל את המוקד, תחתיו יש את מי שמרכז את החינוך, את הבריאות, את הרווחה, את הכול. תכירו, זה מודל הצח"י. כך עובדים במלחמה, כך עובד חירום.

כמה מפונים יש לך?

יש לי 13,000 מפונים.

מהיישוב שלך?

מהמועצה.

אייל, אני רוצה לשאול אותך. יש כאן משהו לא בהיר. אתה רוצה מאיתנו משהו או אתה מספר ואומר שנלמד מכם?

הוא רוצה תקציב. אתה לא מבין?

אני לא יודע. זה מעורפל מדי. אם אתה מדבר על תקציב, אני אומר לך שאני קודם כל רוצה שתנצל את האפשרות דרך פיקוד העורף לגייס אותם. זה תקציב. זה כסף. לא אכפת לי איך קוראים לזה. שניים על כל יישוב. אתה אומר שאתה צריך שלושה, ארבעה? צריך לדעת מה הפער. עכשיו בוא נראה מקורות ושימושים. אני מציע שנדבר על זה.

לפני התקציב, אני רוצה להסביר מה קורה. יש מנהל קהילה, יושב ראש צח"י במלון, הוא יושב עם מנהל או מנהלת המלון, הוא יושב עם קב"ט המלון, יש לו תחתיו בהיררכיה על פי ההנחיות אחראי על חינוך, בריאות ורווחה.

הבנו. שוסטר, אנחנו סתם מאריכים את זה.

אם זה לא יעבוד לאורך זמן, זה פשוט ייכשל.

אני מקבל את הדבר העקרוני. עסקתי בזה אתמול מול מפקד פיקוד העורף ובכירים אחרים במערכת. הנושא של צח"י, בכך בוודאי שאייל צודק. אנחנו נכנסים לסיטואציה שהיא יותר ארוכה, לאירוע שהוא יותר ארוך מצוק איתן, הוא פרוס על שני מוקדים לפחות בכל הארץ, והפרספקטיבה – בוודאי בצפון – בעייתית. לכן ההתארגנות לאורך זמן שלא מבוססת על התנדבות חייבת להיכנס לראש ולהתחיל לחפש מקורות.

יכול להיות. אני לא מכיר את זה. אני רואה שרח"ל כן מכירים את הסוגייה אבל זה לא מתוקצב.

האוצר, יש לך משהו להגיד?

כמו שאמרתי בהתחלה, לכל הרשויות המפונות הקצינו איזשהו תקציב. הרשויות בצפון קיבלו 35 מיליון שקלים מתוכם מטה אשר קיבלה כחמישה מיליון שקלים בגלל חלק מהצרכים האלה שעולים. בהמשך אנחנו נקצה גם פעימה נוספת של תקציב לרשויות המפונות בצפון.

אתה רואה שקיבלת תקציב.

הם חיכו השבוע למשהו מסוים.

שוסטר, אני מציע שתבדוק את מטה אשר מול רח"ל והאוצר. תגיד לנו מה קורה. אם יש פתרון, אז יש פתרון.

אני רק מחדד ואני קצת אסבך. מטה אשר היא הדוגמה המופלאה, הטובה, של אנשים שגם מתארגנים וגם מזהים את הפער. ברשויות אחרות עוד לא מזהים את הפער ולא מבינים.

יש להם את מעלה יוסף ומי עוד? מרום הגליל?

יש ארבע-חמש מועצות אזוריות ויש עיריות.

בדוק. אתה רואה שהם קיבלו תקציב. הם לא קיבלו ספציפית אלא נתנו להם באופן כללי. הם צריכים לתמרן עם התקציב הזה.

לא ביקשתי תקציב. אני ביקשתי תפיסה. ביקשתי להרחיב תפיסה.

עזוב. אנחנו לא רח"ל ואנחנו לא פיקוד העורף. אנחנו מדברים כרגע תכל'ס. תכל'ס אתה אומר שנאלצת לעשות שינויים מסוימים וזה עולה לך כסף ואתה רוצה את התקציב. זאת המשמעות של מה שאתה מבקש. האוצר אומר לך שהוא כן נתן לך תקציב באופן כללי וגם הצרכים האלה נלקחו בחשבון.

אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע. שוסטר יבדוק את העניין יחד איתם וגם ידבר איתך.

מקובל.

יש עוד נושא. אתה יודע כמוני שביתי הוא מבצרי. מי שמפונה ועוזב את הבית, זאת אופרציה אחרת. האנשים שלנו לא נמצאים בבית שלהם אבל הם רוצים במלון להרגיש בבית. אלה לא רק האנשים שלנו. תמצאו את הדרך עם משרד התיירות, עם מנהלי המלונות. בסוף לבית מגיעים לבקר סבא וסבתא, דוד ודודה או אורחים. כך מתנהל בית. עבור המפונה הוא לא קופסה. תמצאו מתווה עם סרטים כאלה וסרטים אחרים איך לאפשר גם בבית הזמני שאתה נמצא כרגע בחדר במלון לאפשר לקרובי משפחה לבוא ולבקר.

אני אדבר איתך. היה פה גם השר וגם הרמ"ט שלו. אני אחבר אותך אליהם. אני חושב שהם רוצים לסייע הם מצאו מסלולים. אני אדבר איתך גם על זה.

בדרך כלל נפגשים בלובי, אבל אם כולם יושבים בלובי – אז אין היכן להיפגש. אתה צודק בטענה. היא בעייתית אבל לא לכל דבר יש פתרון. צריך להבין שלא לכל דבר יש פתרון. משתדלים לעשות את המקסימום. לא נראה לי שיש לזה פתרון. זה או בחדר או בלובי אבל המלון מלא ואין מקום בלובי.

זו בעיה מורכבת. אלה משפחות שנמצאות בחדר אחד עם ילדים מתבגרים. אלה באמת לא תנאים רגילים.

לכן נתנו אופציה ואתם לא צריכים לזלזל בה. הם מקבלים הרבה מאוד כסף.

משרד התיירות עשה את ההסדר.

לכן נתנו את האופציה הזאת, בגלל הבעיות האלה שאין להן פתרון. אנשים לפעמים מעדיפים לא להיות במלון אלא ללכת למקום אחר שהוא הרבה יותר נוח או לא ללכת בכלל ולקבל את הכסף.

מנהל קהילה שלחצו אותו מהשטח האנשים שלו, אמר לי שהוא אומר להם שבחוף הים בעזה יותר קשה.

זה נכון. צריך להבין שלא לכל דבר יש פתרון. אני רואה שלחלק מהדברים מצאו פתרונות.

היה רצון טוב כולל אירוח מצומצם מאוד של בני משפחה קרובים.

אנקדוטה קטנה על קיבוץ סעד. היינו במלון שלהם. הם עם ניהול קהילתי שלהם, החצרנים שלהם עובדים בחצרנות של המלון ואנשי המטבח שלהם עובדים במטבח של המלון. אין דבר כזה שתושב קיבוץ לא מפנה את הצלחת מהשולחן. הם פשוט בנו שם סדר יום לתפארת של קהילה.

רשויות מקומיות, יש לכם משהו לומר? יש לכם איזו בעיה שאתם רוצים להעלות? לא. יש כאן מישהו שרצה להגיד משהו ולא אמר? לא.

תשב עם התנועה הקיבוצית על הסיפור של העוטף. הם צריכים לקבל רגישות מיוחדת.

אני רוצה מילה אחת אחרונה ליושב ראש. אני רוצה להודות לך ולעידית על ההחלטה שלכם, החלטה עקרונית, להתנפל על הנושא הזה ולהקדיש לו את כל הזמן שצריך.

קיבלתי ביקורת מהתאחדות המלונות.

אני רוצה להודות לאנשים המצוינים שאנחנו רואים כאן.

עזבו את הביקורת. תתעלמו ממנה. זה דבר חדש שלא היה, זה לוקח זמן אבל בסוף עשיתם את זה. טיפלתם בבעיות. מישיבה לישיבה ראינו איך הדברים נעשים. כל הכבוד לכם. זה שאנשים מתלוננים או שיש ביקורת בתקשורת, זה לא רלוונטי. תתעלמו. אתם עושים את העבודה, תמשיכו לעשות אותה לטובת מדינת ישראל.

אני מוותר לשר התיירות, במקום שיבוא לכאן ויגיד, אם יש לו נתונים, שיכתוב לנו ונשלח אותם לחברי הוועדה, לחברי הכנסת כדי שיראו את זה.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:15.