פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ישיבה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה והוועדה המיוחדת לעובדים זרים
09/11/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 136
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
ופרוטוקול מס' 33
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום חמישי, כ"ה בחשון התשפ"ד (09 בנובמבר 2023), שעה 11:00

מחסור בעובדים זרים בענף התשתיות והבנייה וההשלכות על משבר הדיור

חברי הוועדה: יעקב אשר – יו"ר ועדת הפנים
חנוך דב מלביצקי
ארז מלול
סימון דוידסון

לירון בנית ששון - עו"ד, ייעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים

לינה סאלם - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מאיר דוד - ראש מנהל האכיפה והסדרת חוקי העבודה, משרד העבודה

מיכל ארן - מנהלת אגף אסטרטגיה, משרד הפנים

אפרת פרוקציה - עו"ד, יועצת משפטית, משרד הבינוי והשיכון

ענבל משש - ראש מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

מאיר שמש - חבר נשיאות, לשכת הקבלנים בישראל

נטלי ויינשטיין - עו"ד, מנכ"לית, התאחדות קבלני השיפוצים

דורון אולניק - קבלן, מנכ"ל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

דוד אולניק - קבלן, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה איגוד הבניין, ההסתדרות החדשה

אופיר אתגר - אדריכל, מנכ"ל נוה בנין, פורום להתחדשות עירונית

אלדד ניצן - יו"ר התאחדות תאגידי כ"א לבניין, חברות כוח אדם לבניין

נועה שוקרון
–

רכזת תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

תומר רוזנר
לירון אדלר
ברק קיבוביץ

לאה קריכלי

דניאל גלין - איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
מחסור בעובדים זרים בענף התשתיות והבנייה וההשלכות על משבר הדיור

אני פותח את ישיבת הוועדה.

סדר היום - מחסור בעובדים זרים בענף התשתיות והבנייה וההשלכות על משבר הדיור – ישיבת מעקב – ישיבה משותפת עם הוועדה המיוחדת לעובדים זרים – בהשתתפות שר הפנים. יושב-ראש הוועדה נמצא כרגע באוצר. הוא מחלק את זמנו בין ועדת כספים לבין - - דברים טובים. אנחנו מאחלים לו בהצלחה. אני מקווה שהוא יצליח להגיע בהמשך, אבל אלה דברים שדיברנו עליהם בפעם הקודמת, ולכן אנחנו נמשיך אותם גם עכשיו. שר הפנים - שהיה אמור להגיע לוועדה - לא יכול להגיע. לא אני מאשר או לא מאשר לו לבוא, אבל קיבלתי את הדברים.

בפתיחת הדברים - אנחנו כבר בישיבת מעקב שלישית או רביעית בעניין הזה, אבל אתמול התחילה התקדמות בטיוטת המחליטים, שהכין משרד השיכון. במסגרת הדיונים כאן בוועדה עלה הדבר הזה. היו כל מיני דיונים בעניין. אני רוצה לנצל את ההזדמנות.

הוועדה אמרה את שלה בעניין בצורה ברורה, אנחנו נמצאים בעת חירום כשאין ידיים עובדות, ואנחנו רואים את זה - מסתובבים בארץ - רואים שאין בניה. זה לא יפגע אם - בעזרת השם - נוכל להגיע למצב שיחזרו לעבוד אנשים שעבדו פה בתקופות אחרות.

מדינת ישראל צריכה הרבה ידיים עובדות, בגלל משבר הדיור שהיה לנו עוד לפני המלחמה - שרק עלול להחריף אם לא יהיו לנו ידיים עובדות עכשיו - וגם בגלל פעולות השיקום שצריך לעשות, גם בגלל עבודות תשתית שצריך לעשות - לא רק לשיקום אלא גם למקומות חלופיים, וכבר בתהליך משהו שאמור להגיע אלינו לוועדה - וגם על מנת לזרז הקמה של שכונות למפונים.

כל מה שדיברנו עליו – מדובר בפועלים. מי שנסע בכבישי הארץ וראה עבודות של נתיבי ישראל, המון מקומות עם הרבה נצנצים והרבה שלטים של "לא לנסוע" מפה, משם , אין פועל אחד, ולכן אני שמח לבשר את הבשורה ולהודות לשר הפנים ולרשות האוכלוסין - יושב-ראש מנכ"ל הרשות ונציגתו שנמצאת כאן, נציגת הראשות, ענבל משש - על ההבנה. העסק מתקדם.

אני מבין שיש נושאים נוספים שצריך לבדוק עם משרדי הממשלה, ותכף נשמע מה עוד חסר ונעלה את זה. גם אם השר לא יצליח להגיע לישיבה, אני משבח אותו ואת הצוות שלו על העניין, על הבשורה הזאת ועל ההסכמה שהגענו אליה, ואם נחשוב ונפעל מחוץ לקופסה, נוכל להתמודד עם המצב. לכן אני מקווה שהישיבה היום תהיה קצרה.

אני רוצה להעלות במהלך הישיבה - תכף אנחנו נבחן איפה היא עומדת - את טיוטת ההחלטה. לאחר כן אני רוצה להעלות עוד נושא - ונמצאת אתנו נציגה מהאוצר בזום - לגבי הנושא של האגרות, והתשלומים שקשורים בעניין זה. אני לא מדבר כרגע על משהו שאנחנו הולכים לשנות לעד. מדובר על דברים שיש לראות איך מתמודדים איתם בתקופה זו, ואנחנו נשמע בנושא גם את נציגות הבונים והתאגידים.

איפה אנחנו עומדים? ענבל, את רוצה לדבר? משרד השיכון? משרד השיכון, בבקשה.

אפרת פרוקציה, היועצת המשפטית, משרד הבינוי והשיכון.

אתמול הפצנו הצעת החלטה מעודכנת לכל המשרדים. קיבלנו הערות. ברמה העקרונית עם רוב המשרדים, יש לנו הסכמות. נותרו עוד מעט מחלוקות, שנקווה שהיום - בשעות הקרובות - הן יפתרו, ונוכל להתקדם עם ההחלטה.

וההחלטה - ברגע שהתקדמתם - תוכל לבוא לדיון?

ברגע שהיא תהיה מוכנה, נפעל להביא ולהעלות אותה למזכירות הממשלה.

או-קיי. מישהו ממשרדי הממשלה רוצה להעיר משהו בעניין? האם יש הסכמה, או אי-הסכמה?

עוד לא ראיתי את ההצעה המעודכנת. יש לנו מחלוקות - נדון בהן היום.

אל תסתכלי עליי ככה. לפני דקה כתבו "90 יום" כאשר לפני שניה וחצי זה נהיה "חצי שנה".

זה היה "חצי שנה" אתמול בלילה, וזה "90 יום" מהיום בבוקר - ב-8:00.

רגע. סליחה. תודה. מאיר? זה השם?

כן.

מה תפקידך בכוח?

בוקר טוב. אני מאיר דוד, ראש מנהל האכיפה והסדרת חוקי העבודה, במשרד העבודה.

לא סתם שאלתי את השאלה הזאת. אני רוצה לשמוע אותך, אבל אני רוצה גם להשמיע לך, שגם אם נאמר או לא - - אתם רוצים להציג את המתווה?

לא. רק אפשר להתייחס ולהגיד שהיה - - -

אז תציגי את המתווה ואחר כך נדבר.

אבל זה נמצא בעבודה בין-משרדית, וכדאי רגע - - אנחנו צריכים גם לקבל - - לא, בסדר. יש - - -

אני מסכימה פה עם ענבל.

בגדול - - חבר'ה, אתם רוצים ישיבה חסויה? אני יכול לבוא - - -

לא. אדוני, אותך אפשר לעדכן בהכל. הניחו טיוטת הצעת מחליטים. כל המשרדים הגיבו. יש נושאים שצריך ללבן. אתמול במשך כל הלילה עשינו את זה, וממשיכים היום בבוקר. כולם נרתמו לנושא ומבינים את הדחיפות.

האם, בגדול, אפשר לקבל את המתווה?

ככל והמתווה אינו סופי, לא כדאי להציג אותו, כדי שחלילה לא תקרה טעות, שמישהו יחשוב משהו אחד ובסוף השרים יאשרו משהו אחר. בסוף זו החלטה שמחליטים בממשלה, והיא זו שמחייבת.

אנחנו רושמים את input שלנו. יש את חוות-הדעת המשפטית. זה לא צריך לקחת עוד הרבה זמן. אני מקווה שהבשורות יהיו – אולי, לכל המאוחר – בסוף השבוע או ביום ראשון. כדאי שנגיע עם משהו מוגמר ולא עם חצאי-עבודות.

אבל רצינו שזה יעלה בממשלה ביום ראשון - - -

בסדר. אנחנו יודעים לעבוד גם בלילה.

אני מקווה שזה יעלה עוד קודם.

בעזרת השם.

קיבלנו התייחסויות של משרד העבודה. יש לנו התייחסויות ויש שיח מקצועי שמתקיים על זה. הטיוטה שנשלחה הבוקר היא קצת יותר לכיוון הרוח שלהם.

אבל אני רוצה לדבר על העקרונות שלה. זאת-אומרת, אנחנו מדברים בעצם על אפשרות די דומה למה שנעשה בחקלאות, שמאפשר כרגע להביא עובדים גם לא באמצעות הסכמים בילטרליים לתקופה מסוימת, שכרגע היא 90 יום. הנה, אני מבשר לך את זה - - -

לא, אדוני. זה לא העניין. יש כמה דברים שאנחנו - - -

אני יודע. אני אגיע אליך.

אנחנו נדון היום עם השר. יש לנו פגישה.

זה בסדר, ברור שהשר צריך להיות בעניין. אני רק רוצה לשאול שאלה - ענבל, מבחינת הביצוע של זה, האם יש היום דברים שצריך להתחיל? כי אני מבין שזה בעצם נפתח לתאגידים שלא המדינה מביאה, אלא החברות.

כן. הייתה הצעת מחליטים אחת שעברה ב-27 בחודש, שדיברה על הגדלת המכסה, וכדומה, באמצעות ההסכמים - לפי בקשת משרד הבינוי והשיכון - והייתה הצעה נוספת שמדברת על גיוס באמצעים אחרים, אנחנו בסוף רוצים לראות כמה שיותר עובדים בהתאם לצורך שאפיין משרד הבינוי והשיכון לצד ההסכמים וההתקדמות בגיוס עובדים.

ברור. יהיו לנו הסכמי מדף אחר כך. זה מצוין.

זה אחד לצד השני ואנחנו מקווים שנצליח כולנו ביחד לתת את המענה הנדרש.

אבל אנחנו פותחים את זה בצורה שהחברות יכולות - - לא בשיטה הישנה.

אני לא יודעת מה זו השיטה הישנה. זה כבר הרבה שנים באמצעות המדינה, באמצעות G2G. עכשיו הייתה בקשה לאפשר לתאגידים - - -

זהו, אז אפשר, אז התשובה היא כן.

לא, התשובה היא עדיין "לא". אנחנו בוחנים את זה, אדוני. התשובה היא שאנחנו עדיין בוחנים את הנושא הזה.

דיברתי עקרונית על מה שנמצא כרגע על השולחן, כי זה משתלב עם החלטה שכבר הייתה בממשלה - גם משרד העבודה היה חלק מהעניין - והם משתלבים שניהם ביחד.

אני לא יודע אם היית פה בישיבות הקודמות, אבל אני מבקש מאוד – לא אומר שלא לדון בדברים והכל, הפוך, כן לדון, אבל – לעשות את זה עכשיו בדרך הכי מהירה שאפשר ולהגיע להבנות.

היו הרבה סיבות למה לא לאשר את הדבר הזה, הרבה מאוד סיבות. לא בתקופה הזאת. הסיבות הללו, שאנחנו בדרך כלל אוהבים את הטוב ביותר - שהוא בדרך כלל לא הדבר הנכון – זה לא תקף לתקופה הזאת.

בתקופה הזאת אנחנו צריכים להבין שאנחנו מדברים על מצב שבו המשק נפגע בצורה קשה מאוד, העלייה בשוק הדיור שתהיה בעקבות הדברים האלה, התשתיות וכו'. לכן אני לא רוצה לקיים עכשיו דיון על ההערות שלכם - כי אני חושב שאתם יכולים לעשות את זה ביחד ואתם יודעים לעשות את זה טוב - אני רק מבקש לעשות את זה מהר ולא לעכב את זה. יתקנו את הדברים שיצטרכו לתקן, אבל לעשות את זה מהר.

אני לא חושב שמשרד העבודה צריך להיות החסם לתהליך כזה, אנחנו כבר שבוע עובדים עליו, ועכשיו אנחנו מבינים שיש בעיה.

אז אני רק אתייחס.

אבל בנחת, כי באת קצת עצבני בבוקר.

לגמרי בנחת - דברי חכמים בנחת נשמעים.

כפי שאמר יושב-הראש, אנחנו יודעים לעבוד מהר ובשיתוף פעולה מלא עם כל המשרדים, והיינו שותפים לכל החלטות הממשלה הקודמות - גם בחקלאות, גם בבניין - ואנחנו מבינים את גודל השעה ואת הצרה שאנחנו נמצאים בה כולנו, ואנחנו פועלים ונגיע להסכמות.

משרד העבודה הוא לא החסם. יש עוד חסמים. משרד העבודה הוא לא זה שמרים דגל אדום וכולם עוצרים. יש עוד כמה דברים שצריך לפתור. אנחנו נשב ונפתור אותם.

יש לך מידע איזה משרד חוסם? ספר לי.

אני לא אומר. אני מדבר רק בשם משרד העבודה ולא בשם אף משרד אחר.

טוב. אז תכף אני אוציא את זה למכרז - - -

משרד העבודה הוא לא החסם. אנחנו נוודא שכל מה שיקרה עכשיו, עם כל הצרה, לא יגרום לנו לנזקים בעתיד, וזה הדבר החשוב. בסוף, ביום שאחרי, משרד העבודה מוצא את עצמו די לבד, ביחד עם רשות האוכלוסין, מול כל העובדים הזרים ומול כל התאגידים, וצריך למצוא פתרון. בנוסף כל ההחלטות האלה לא מגובות - לא בתוספת תקציבים ולא בתוספת תקינה לאכיפה ולפיקוח. הדברים האלה לא קורים.

כי אין עובדים אחרים.

לכן צריך לשים לב לכל הדברים האלה. אנחנו נבקש להתייחס להיבטים האלה. אנחנו מקווים שהיום נפתור אותם. אנחנו יכולים לעבוד 24 שעות ביממה אם צריך.

תודה לך.

אתם עובדים בפועל 24 שעות. למה "יודעים"? עובדים. אני יודע בדיוק מה אתם עושים.

דברי החכמים נשמעים. אני יודע כמה השר עסוק מבוקר עד ערב ועושה דברים נפלאים. אני מודה לך. האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. לפעמים אנחנו רוצים להיות מקסימליסטים ובסוף אנחנו מאבדים את ה - - אני לא אחזור על הסיפור של ה - - כבר אמרתי את זה מאה פעמים. אני כבר ביקשתי מכבוד השר ואני מבקש מכם - סגרו את העניינים האלה כמה שיותר מהר כדי שנוכל להתקדם. משרדי ממשלה שנמצאים פה בדיון, יש עוד בעיות שאנחנו לא יודעים עליהן?

הייתי רוצה לשמוע את ההצעה שלך. כמה? מה המספר?

יש מכסה שהמדינה קבעה - אני לא אכנס כרגע לריב על המכסה הזאת - להגיע עד 50,000. נכון? תקנו אותי.

זו ההחלטה ש - - -

עד 50, שזה אומר כרגע בפועל. הדיליי הוא 20 ו - - -

תוספת של 20 פלוס, כי הבאנו עוד הסדרים אחרים.

כ-20 פלוס. אנחנו מקווים שבהחלטה הזאת – שתגיע מהר מאוד לאישור הממשלה – היא תתקדם מהר, ולא נתקל בבירוקרטיה ובקשיים הקודמים ולא נצטרך לחכות לדברים אחרים. אבל אני שואל שוב - האם יש משרדי ממשלה, שנמצאים כאן או בזום, שיש להם עדיין התנגדות או הערות? או-קיי, קוראים לזה שתיקה כהודעה.

אבקש מהפרוטוקול להודיע, שלמעט הדברים שדיבר עליהם נציג משרד העבודה – שאני בטוח שנברך על המוגמר גם בצהריים - - האם מישהו רוצה להעיר מצדכם משהו בעניין הזה כרגע? נתחיל מהסוף להתחלה, אבל שיהיה קצר.

כבוד יושב-הראש, אני רוצה להגיד משהו ברוח הדברים.

קודם כל תגיד מי אתה ומה תפקידך.

ברור. אלדד ניצן, יו"ר מעסיקי כוח אדם זר בענף הבניה.

יושבים פה אנשים מקצוענים – גם מאיר, גם ענבל, גם מיכל ארן – אנשים שיודעים לעבוד ולהריץ עניינים. כבודו, אני נכון לייצר את הדרך 24 שעות כדי להביא כמה שיותר מהר את העובדים. אני רוצה לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם ענבל כדי לעשות את הדבר הזה. אשמח להיות מעורב בתוך העניין בצורה אינטנסיבית ולייצר את הצורה הכי טובה שתשקיט את החששות מהמתווה, כזה או אחר, כדי שהדברים יהיו בצורה המהירה, הנקייה והמסודרת ביותר.

אני מעמיד את עצמי 24 שעות - לכל דבר ולכל עניין שהם רוצים לעשות כדי שהדברים יהיו מהירים.

אני תמיד חושב ששולחן עגול זה דבר נכון - בטח בתקופה הזאת - ואני בטוח שגם ענבל מרימה את הכפפה. נכון?

אנחנו מדברים כל הזמן.

ברור.

ענבל, לכן אמרתי שאני בטוח. אני רוצה לשחרר אותה, אני לא יודע כמה שעות היא ישנה בלילה.

כן?

עו"ד עבאדי ואאיל, הסתדרות העובדים החדשה, אחראי על עובדים זרים בהסתדרות העובדים.

אנחנו מברכים על כל המתווה ותומכים פה, אבל במהירות ובלחץ הדברים חייבים להיזהר לא לפגוע בזכויות העובדים אלא לשמור עליהן - להסביר לעובד לאן הוא מגיע ולכמה זמן ואיך.

בעניין הזה הוטמעו עקרונות – ואני לא רוצה להיכנס לזה כי דיברנו על כך בישיבה הקודמת – נעשו הדברים, זה עבר גם דרך משרד המשפטים, כך שתנוח דעתך, אנחנו בכיוון הנכון.

אני סומך על אדוני.

תודה רבה. האם רצית להוסיף משהו, אדוני מהתחדשות העירונית? מה השם והתפקיד?

אופיר אתגר, אדריכל מטעם ההתחדשות העירונית - הפורום. יש לי שתי שאלות. השאלה הראשונה - איך המדינה תתייחס לנושא תקופת האכשרה וניהול איכות הבניה?

השאלה השנייה, איך המדינה תתייחס לעובדה שהמחסור בעובדים כרגע מייצר דה-פקטו איבוד זמן וחשש מאיחורים במסירת הפרויקטים?

שים לב, השאלה הראשונה טובה. מצוינת. השנייה – לא רק שהיא לא קשורה ליועץ המשפטי היא גם סותרת את זה.

אלה שני פרמטרים.

בסוף היא סותרת, אבל זה נושא אחר. לשאלה הראשונה - מישהו רוצה לענות לגבי אכשרות?

אנחנו מדברים כמובן על מיונים, שיש לראות איך אנחנו עושים אותם מהירים יותר. יש מדינות שבהן אנחנו כבר יודעים לומר - מה אופי הבניה, תקן הבניה, ואיזה ניסיון יש לבניה. ההתאחדות הם גם שחקן. כל הרעיון בלהביא את הידע המקצועי שיש לנו לגבי הענף חייב להיות חלק מהתהליך הזה, והוא חלק מהתהליך. אתה ברשות להתחדשות? לא הבנתי את ה - - -

אני מהפורום להתחדשות עירונית.

הוא פורום. הוא גם יזם. הוא בחור מצוין. יש לו רעיונות טובים.

אה, פורום. רק רציתי לחדד את זה לעצמי.

אז התשובה שלנו לדבר הזה היא שיש פה הסתכלות מסודרת לגבי הענף – מהיכן מביאים? מאילו מדינות? יש שיקולים רבים, ובין השאר גם השיקול המקצועי.

תודה. עוד מישהו?

עם כל הצניעות, אני באמת רוצה לברך את כל העבודה הנפלאה של עובדי המדינה, במיוחד העובדים ברשות האוכלוסין שישבו שעות וימים כדי לעזור לענף הבניה. גם כך ענף הבניה נמצא במצב לא טוב, ועכשיו בגלל התקופה הזו הוא נמצא בהרבה - -

רק להמחיש – יש את החלטת הממשלה מיולי 2022 שכולכם מכירים שהגדילה ל-30,000, ויש היום רק 15,000. היום הכמות גדלה ל-50,000, גם ללא המלחמה היה צריך לעשות את החשיבה הזאת, אך לצערנו המלחמה הביאה אותנו לזה.

העניין חייב להיפתר בלי קשר לתקופת החירום. תקופת החירום החמירה את המצב. חייבים לשחרר את הרסן לכל התאגידים - כמובן עם פיקוח ועם כל מיני הגבלות - חייבים להוריד את החסם.

בסוף לא מעניינים אותי התאגידים או הקבלנים, אלא הציבור ומחירי הדיור - עם כמה שקשה לו, ויהיה לו יותר קשה בפרט בגלל התקופה הזאת. אני סמוך ובטוח שגם ידידי, מאיר דוד, יתכנס ויעלה את הנקודות שצריכות הבהרה, ונסיים ונברך על המוגמר ונביא בשורה גם בדבר הזה. זה דבר שהוא לא פחות חשוב מהמתווה הכלכלי שעבר אתמול בכנסת - חוק התגמולים למילואים - שקשור אליכם, מאיר – חוק התגמולים למילואים, אני שמח שזה בא. ברוך השם.

אני רוצה לשבח את חבר הוועדה ארז – שממלא את מקומי דה-פקטו, לפחות בחלק שלי ולא בחלק של ועדת הפנים. הוא תרם הרבה מאוד לגיבוש ההסכמה הזאת לאורך כל הדרך. ההסתכלות שלו ושלנו בעניין הזה - היא לקדם את הדברים עכשיו. אם לא נעשה כך, נצטער אחר כך צער גדול מאוד.

כיום אנחנו כולנו מחכים לניצחון הגדול בשדה המערכה. אבל ההפסד הגדול שלנו יכול להיות במערכה הכלכלית ובמערכות אחרות – וזה התפקיד שלנו. אנחנו מקדישים שעות – תכף תהיה פה ישיבה של כמה שעות לפחות – על רגולציה בנושא של תכנון ובניה, לדאוג שרשויות מקומיות - גם עכשיו בתקופת הבחירות - יקדמו תכניות. אנחנו מהבוקר עד הערב על הדברים האלה.

ארז, יישר כוח על העבודה - בקלעים ומאחורי הקלעים - ולשאר חברי הוועדה, וכמובן ליושב-ראש העמית.

לא, זה ברור. כשיש יושב-ראש חזק - - אז זה כיף לעבוד.

בוקר טוב. תודה, אדוני יושב-הראש.

אני רוצה לפרגן לך. לקחת נושא ולא עזבת אותו. הייתי ברוב הדיונים פה, וכמובן בוועדה לעובדים זרים – שבה אני חבר ופעיל מאוד. גיליתי עולם ולא האמנתי שכך מתנהלים הדברים במדינת ישראל. הנקודה הסופית היא האזרחים ויוקר המחיה, ואנחנו עושים הכל במדינת ישראל כדי שיוקר המחייה רק יעלה. ככל שאני נכנס יותר לנושא של העובדים הזרים – וזה לא רק בבניה ותשתיות, זה בתחומים רבים, כמו סיעוד וכדומה – אני מגלה שאנחנו רק מייצרים יותר ויותר מכשולים וקשיים, והעלויות רק עולות.

אתמול שאלתי את השר במליאה האם אנחנו בכלל לומדים ממה שקורה בעולם. אנחנו לא הכי חכמים ואנחנו יכולים ללמוד ממה שקורה בעולם. אני למדתי, אדוני יושב-הראש, שהמדינה מספר אחת בנושא הזה - מבחינת כמה מהר צריך להביא עובד, אילו עובדים מביאים, השקיפות שיש, והיתרון, גם לממשלה וגם למעסיקים עצמם - היא מדינה שנקראת פולין. פולין הכי טובים בנושא הזה, בכל הפרמטרים שאני הצגתי. אנחנו הולכים להעלות את זה בוועדה שלנו.

אבל אין שם דמוקרטיה.

זה ייקח זמן וזה לא ביום אחד. אני אומר פה, בשולחן העגול הזה, שהדברים צריכים להשתנות. מה שאמר ארז זה נכון. אנחנו היום ב-SOS בזמן לחימה ואנחנו צריכים לעשות דברים מהר. אנחנו מתעסקים הרבה מאוד בפלסטרים בעניין הזה, שמים עוד פלסטר ועוד פלסטר.

צריך לעשות רפורמה אמתית בנושא העובדים זרים כדי שבסוף המעסיקים עצמם יוכלו להעסיק יותר עובדים איכותיים בפחות כסף, ולדאוג גם לעובדים שמגיעים לפה – ואפשר לעשות את זה. הדרך הזאת - של הסכמים בילטרליים ותאגידים - בסוף רק מעלים את היוקר של העובד עצמו. צריכים לעשות שינוי.

תכף נעלה עוד סוגיה.

ומה שמאוד אהבתי במה שאמרת זה לשמוע מה קורה בשטח. בסוף מי שיודע ומי שנפגע זה המעסיקים הגדולים, הקטנים והבינוניים. הם אלה שצריכים להתמודד – כמו שאמר אדוני – צריכים לעמוד בזמן האספקה של הדירות ולעמוד בתקנים כאלה ואחרים. בסוף אתם צריכים להתמודד עם זה. אנחנו צריכים לתת לכם, ככנסת, את הכלים שיהיה לכם יותר קל ולא יותר קשה. בסוף צריך – אני כמובן מסכים – לשמור על העובדים מבחינה בטיחותית וביטחונית, אבל יש דרכים לעשות את הדברים אחרת.

תודה, סימון. חנוך, בבקשה.

תודה, אדוני יושב-הראש.

חשוב שאתם, שעוסקים במלאכה, תבינו - אני חושב שאתם מבינים, אבל במידה ולא - שמעבר לעובדה שהפועלים מעזה לא יחזרו, בעיניי יש סבירות לא מבוטלת שגם עשרות אלפי הפועלים מיהודה ושומרון - מספרם יקטן משמעותית.

אני לא הייתי רוצה להיכנס לזה. יקטן – כן, אבל - - -

יקטן משמעותית. יש בישראל - - -

עדיף לא להיכנס לזה עכשיו בדיון.

בסדר. זו עמדה פוליטית. אני כן רוצה להיכנס לזה - וחשוב שהדברים יאמרו - שאחר כך לא יגידו "כי כולם עובדים תחת פרדיגמות שלא נתעורר מהן אחר כך". זו עובדה. גם אם הם ירצו לבוא וגם יאפשרו, אני בספק רב. איך יקבלו אותם? כמה מעסיקים ייקחו אותם? זו המציאות. אפשר להגיד שהיא נחמדה? היא לא נחמדה.

מציאות נוספת היא שיש בעיה במדינת ישראל בידיים עובדות. גם אם היום נותנים תמריצים – ונותנים תמריצים, וזו לא בעיה של כסף והיום חברות קבלניות מוכנות לשלם לא מעט לעובדים מקצועיים – אין, אין במדינת ישראל הרבה אנשים שבאים לעבוד בעבודה הזו.

אז מעבר לאיזושהי הכוונה – שאני לא יודע אם אפשר לעשות אותה – צריך להיערך בצורה רצינית לנושא קליטת עובדים זרים, ואני לא רואה בעיה בכך שישלמו להם טוב. אני לא חושב שלשלם להם פחות זה בהכרח איזושהי נטייה, גם לא של החברות הקבלניות.

הנושא של המנגנון שעוטף את הדבר הזה הוא מטורף, עם כל מיני דרישות של כמה פעמים עבור השכר הממוצע במשק וכל הדברים האלה, צריך לשלם להם שכר טוב, הוגן. יש להסדיר את התנאים שלהם בצורה רצינית. יש לקצוב אותם בשנים מסוימות, הם יכולים לבוא ולמנוע רכבת, וצריך להבין שזה – לפחות כרגע – העתיד, או ההצלה של ענף הבניה. ענף הבניה כרגע עומד בפני משבר, שגם הם לא יודעים איך הם יוצאים ממנו מבחינת עבודה. חשוב להבין את זה.

תודה רבה. אני רוצה להעלות עכשיו נושא נוסף. אני אתן לכם לדבר על זה. אמרתי גם בישיבה הקודמת, וגם יושב-הראש רביבו דיבר על זה שהוא - - -

משרד המשפטים רוצים להוסיף על זה.

או-קיי.

שלום. לירון בנית ששון, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים.

מקודם אדוני אמר שהשתיקה של משרד המשפטים מלמדת על הודעה, אז קצת הלחצת. אני לא אגיד משהו מאוד - - -

אז תגידי שיש קצת קשיים משפטיים - זה הדבר הקבוע - וזה הכל.

כעיקרון, עוד לא הסתיים כאן התהליך בין המשרדים הממשלתיים, ולכן עוד לא קיבלנו נוסח שהוא סופי כדי להידרש ולומר מה הקשיים המשפטיים. כשנקבל, נתייחס, כמובן.

ברור. את לא מכירה את הטרמינולוגיה שלי. אני התכוונתי בדיוק לזה, לא לכך שכבר חתמתם. הכל בסדר. אני מבין לפי הדציבלים שלכם ותנועות הגוף במהלך הישיבה אם יש בעיה קשה או קשיים משפטיים. אתם כמו האישה הפולניה שקמה בבוקר ורואה שהיא מרגישה טוב ואז יושבת כמה דקות עד שיעבור לה. צריך קצת קשיים משפטיים כדי שזה - - -

בשם נציגי יהדות פולניה בישראל, אני רוצה להגיש - - -

גם אני חצי. רק שלא יפנו לוועדת האתיקה.

מר אולניק רוצה לדבר.

רציתי להעלות את נושא האגרות, אבל אם אתה רוצה עוד להתייחס אז בבקשה.

כן, אני רוצה להתייחס. דורון אולניק, אני קבלן. הייתי בדיון הקודם.

יש התקדמות, אבל היא איטית מאוד. אנחנו כבר מעל חודש אחרי השבת הנוראית הזו. עוד לא הגיע עובד אחד. דיברו פה על 50,000 עובדים ודיברנו בפעם האחרונה שחסר 20,000 עובדים. איך הגיעו למספר הזה? כמו שאמר חבר הכנסת, אנחנו לא יודעים כמה זמן עובדי השטחים יכנסו למדינת ישראל, אם בכלל. הפתרון הזה – למה רק 50,000 עובדים ולא יותר? מתי זה יקרה?

דבר נוסף, אני אבא לשני לוחמים ביחידות מובחרות – בעזה כרגע – ואני רואה את ההירתמות של הציבור ומהירות התגובה של הצבא ושל הציבור. מצד שני, עם כל הכבוד ובלי לפגוע באף אחד, אני רואה את הבירוקרטיה הנוראית בין משרדי הממשלה. עבר מעל חודש מהאירוע ועוד לא עברה החלטה. מתי זה יקרה? מתי אתם מתכוונים להזיז את זה?

כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, יש אתרים וכבישים שעומדים, ואני רואה כאן התקוטטויות. כולם אומרים שהם עובדים 24 שעות סביב השעון, אני גם רואה מה זה "24 שעות" ואני יודע לעבוד 24 שעות. אני חושב שאנשים צריכים להתעורר – המצב הוא בכי רע. הבירוקרטיה חייבת להשתנות, כמו שהצבא ידע לעשות את זה וכמו שחילקו נשקים בלי בירוקרטיה. שאנשים ירדו לשטח ויבינו מה קורה.

אני מסכים אתך בעניין הזה, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.

צריך לעבוד מהר יותר, זה הכל. כולם פה צריכים לעבוד 24 שעות, לא לדבר, ולא להגיד "למה לא".

הסתיימה רשות הדיבור. אתה צודק. יש דברים שאין מה לעשות.

גם הכמות של ה-50,000 עובדים – מאיפה בא המספר הזה?

מה המקצוע שלך?

אני קבלן.

יפה, ואני חבר כנסת. אם אני אתחיל לדבר עכשיו על המכסות, לא נגמור מפה ועד אפריקה.

אבל זה העניין. בשביל זה באנו.

רגע. אתה רוצה שאני אסביר לך או לא?

הוא רוצה ללמוד. למה לא?

שלום גם לך אדוני. לא להפריע באמצע.

אנחנו כרגע דנים על הדרך לעשות את זה. את המכסות העלו, לטעמי לא מספיק בכלל. אני עוד כאן, לא בורח. בואו נתחיל לראות שנמלא את מה שיש לנו ונדבר אחר כך. לא יהיה חכם לדבר על זה היום.

אני רוצה להעלות נושא נוסף, ואני מבקש שתציגו אותו אתם. יש מכתב, פניתם אלינו, ואני חושב שהוא חלק מהעניין. נמצאת אתנו גם נועה שוקרון מהאוצר. אני מציע שתדברו על זה, ואחר כך אם מישהו ירצה להוסיף, יוסיף.

אני רוצה להציג את סוגיית האגרות והעלויות בענף הבניה. אדוני בדיוק נקב בעניין ואני רוצה - - -

אני אבקש לומר דבר אחד – אתם רואים את המאמצים שאנחנו עושים כאן ביחד עם משרדי הממשלה, ותמיד קל לבקר. אני לא מבקר אף אחד, באמת עושים עבודת קודש. יש לנו בירוקרטיות מובנות שכנראה אנחנו עוד לא יודעים להסיר אותן תמיד. אי אפשר להאשים אף אחד בפני עצמו.

אנחנו משקיעים המון עבודה. כפי שנאמר, על הדרך שפושקין מת נעשה משהו שאנחנו מבקשים כבר שלוש שנים ולא נתנו לנו. אני מדבר רק על דברים שתחומים - בזמן, במלחמה, בשעת חירום. השינויים האחרים יבואו.

חד משמעית. מקבל את הערת כבוד יושב-הראש. אני רוצה למקד מה קורה במצב המלחמה. המטרה של כבוד יושב-הראש וכל החברים שיושבים פה היא לקלוט כמה שיותר עובדים וכמה שיותר מהר. אנחנו, כתאגידים, הולכים לקלוט את העובדים ולתת אותם לקבלנים בשיא המהירות, כמובן יחד עם מתווה שיבוא עם רשות האוכלוסין. אנחנו ניזונים מעבודה של עובדים. הם עובדים ומקבלים את המחיר השעתי, וכל העלויות שיש לנו – מגורים לעובדים - - במהלך כל חודש אוקטובר לא הייתה עבודה בכלל והאתרים בנובמבר חזרו לעבודה ב-80% עם הרבה פחות פועלים. שילמנו ביטוח רפואי, מגורים – כי לא יכולנו לזרוק את העובדים לרחוב, ועלות המגורים לעובדים לתאגיד ממוצע של 300-400 עובדים מגיע היום לסביבות החצי-מיליון שקלים. שכר עבודה – אנחנו צריכים לשלם גם לעובדים שלא עבדו ולהשלים להם שעות בסכומים אסטרונומיים – מנגנון שנשאר לעבוד 250 - - -

אתה רוצה להתמקד בבקשה - - -

אני מתמקד. הבקשה שלנו - - -

דבר על האגרות ועל תשלומי החובה.

רק האגרות. אז למה אדוני צריך לבטל את האגרות בחודשיים האלה? תהיה לנו בעצם קריסה כלכלית במידה ולא נקבל - - -

אילו עלויות של אגרות ותשלומי חובה? תפרט.

אל תיתן נאום.

אגרה לעובד היא 1,740 שקלים לחודש. קח 300 עובדים של תאגיד ממוצע, תכפיל ב-1,740 – וזה המספר. מגורים עולים חצי-מיליון שקלים בחודש. אני אומר למה אני לא יכול לשלם את האגרות, כי ברגע שאני צריך להוציא את התשלום הזה בלי שיש לי בכלל שעות עבודה והכנסה, אין לי ממה לשלם.

הוא מדבר רק על האגרות.

רק על האגרות. האגרות האלה חייבות להתבטל בחודשים אוקטובר ונובמבר. בשביל לקלוט עובדים הלאה, אני צריך להתחייב לעלויות מטורפות מראש, ואם אני נושא גם בעלות מלאה של האגרות האלה, לא נוכל להכיל את הקליטה.

במילים אחרות, אנחנו נקלענו כרגע למשבר כספי תזרימי.

לא נוכל להחזיר אותו גם בעתיד.

אתה אומר לנו, כוועדה - הבאתם דבר שרצינו אותו מאוד, אבל אנחנו מפחדים שכלכלית לא נוכל ליישם אותו בגלל שהעלויות רובצות עלינו, ואנחנו מבקשים איזשהו הסדר, כזה או אחר, לתקופה מוגבלת בעניין.

אדוני, ההסדר חייב להכיל שאת החודשים אוקטובר ונובמבר - שהם חודשים קריטיים, אנחנו לא יכולים מבחינת התזרים לעמוד על הרגליים עם ההוצאות - לבטל, ולחשוב על מתווה לחודשים הבאים כדי שנוכל לקלוט את העובדים.

אדוני, יש לי שאלה. אתה מייצג את התאגידים, נכון?

נכון.

מדברים על כך שאין עובדים. אתה אומר שיש עובדים? שהם נמצאים בארץ?

כל העובדים שיש - עובדים.

אז בפועל הם עובדים.

לא, הם לא עבדו.

לא. הם לא עבדו באוקטובר ונובמבר. ובאוקטובר בכלל לא.

התחלנו את נובמבר.

80% מהאתרים חזרו לעבוד במהלך נובמבר, ובאוקטובר לא עבדו בכלל.

אבל יש פה פרדוקס. אתה אומר ש-80% מהאתרים חזרו לעבוד. באיזו תקופה הם לא עבדו?

את כל אוקטובר.

יש לזה הסבר. הייתה סגירה של הרשויות המקומיות של הרבה מאוד אתרים, ואתרים לא חזרו לפעילות. יצאה רק בסוף איזושהי הנחיה שהתחילה להניע את פתיחת האתרים. זה באמת עניין אובייקטיבי.

האם יכול להיות שנשלם אגרות על משהו שלא עבדנו? אי אפשר.

תודה. משרדי הממשלה רוצים לומר משהו בעניין הזה? משרד השיכון?

לא, התייחסנו. עכשיו האתרים חוזרים לפעילות.

לא, האם החשש שלהם הוא הבעיה שיש להם כרגע?

קשה לי להתייחס לנושא אגרות וכספים מהסוג הזה בהיבט הזה.

כמה עובדים זרים יש בארץ? סליחה? את יודעת כמה?

סליחה? מה מעניין אותך?

לדעת כמה עובדים יש בארץ.

יופי. אבל מעניין אותך שאני מנהל את הדיון? בקשה של דיבור.

אם זה לא היה ברור, אנחנו צריכים את התאגידים חיים ומתפקדים והם משהו שהוא חשוב לנו, וכל פעולה שתסייע לכך תהיה חשובה.

ענבל, מה עמדתכם בעניין הזה?

אנחנו אמנם גובים את האגרות. יש אגרות בהיתר, הן הולכות לקופת המדינה.

כפי שאמרתי בדיון הקודם, אנחנו רוצים לשמור את המודל הזה של התאגידים בצורה איתנה שיוכל להמשיך ולתפקד, אבל מדיניות פיסקלית זה האוצר ולא אנחנו.

אם את יכולה, אני מבקש לומר לנו את העלויות. כמה יוצאת עלות לעובד בהתייחסות לנושאים הללו?

יש אגרה שנתית, אגרת בקשה, דמי היתר. הוא תיאר את המספרים.

1,740 ₪ זה חודשי.

יש אגרה אחת חד פעמית בבקשה – 1,000 שקלים – ואחר כך 1,740 - - -

אגרת רישיון. 1,700 זה כל חודש בחודשו שהשנתי זו אגרה שנתית שמחולקת לחודשים 1,740 כפול 12.

וזה חוץ מהמגורים.

חוץ מהמגורים, הפיקדונות, הפנסיות וכל הדברים האחרים - שהכל מושתת על הקבלן בסוף.

ענבל, בתור אחת שמכירה את השוק הזה יותר טוב מכל אחד אחר, האם את חושבת - שהכמות הגדולה שאנחנו רוצים שהם ייקחו על עצמם והם יצטרכו לשלם סכומים אדירים בהתחלה - זה עלול להוות בעיה כרגע? מה דעתכם בעניין הזה? לא בהיבט הפיסקלי ולא בהיבט הכספי.

אנחנו שמענו את הטענות שלהם שהם לא עבדו באוקטובר כי האתרים היו סגורים. עכשיו חזרו לפעילות וזה משמח מאוד. לפי מה שהתאגידים מתארים ואומרים, נוצר פער על חודש אוקטובר.

גם נובמבר.

אבל אנחנו בתחילת חודש נובמבר. זה משהו פה בדיסוננס. כרגע עובדים.

אתה אוהב לקרוא לכל דבר בשמות. בסוף זה כסף. אני חושב שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו מקלים על הדבר הזה - אם זה בדחיה של אגרות מסוימות ולתת לזה איזשהו גרייס כזה או אחר, או אם אנחנו מדברים על כמויות גדולות, שאנחנו רוצים שיביאו בבת אחת - אז גם גרייס וגם יכולה להיות קביעה של אגרה מופחתת יותר בתקופה מסוימת. נועה שוקרון ממשרד האוצר?

רכזת תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר.

מה עמדתך בעניין? דיברנו, אנחנו בקשר מול האוצר בעניין הזה. אני רק רוצה שתביעי את העמדה שלכם כרגע ונמשיך את זה. זה לא יגמר בישיבה הזאת. בבקשה, נועה.

קיבלנו המון פניות - גם בענף הבניין וגם מענפים נוספים - לבחון ביטול של חלק מהאגרות או דחיה שלהן. אנחנו עדיין נמצאים בתהליך של בחינה לגבי הסוגיה הזו. ככלל אנחנו מנסים לעשות אבחנה מאוד ברורה בין מצב שגרה לבין מצב החירום, לבחון מה הן העלויות התוספתיות שמושתתות על המעסיקים כתוצאה מאותו מצב חירום בו אנחנו נמצאים.

שמעת את ההקדמה שלי, אני אומר את זה בהרבה דיונים. אני לא מחפש את הדבר הזה שהיום מישהו בא לסדר לעצמו בעיות שלא הצליח לסדר קודם על חשבון המלחמה. כל דבר תחום בזמן, בהגדרות שלו עם כל המנגנונים - מתאים לשעת חירום.

תמשיכי. זה נאמר רק כדי להרגיע אותך בעניין הזה.

אני חושבת שאנחנו, בעזרתו של יו"ר הוועדה, אנחנו עושים כרגע את הבחינה ואת המיפוי של העלויות התוספתיות.

אבל חייבים לעצור - - -

רגע. אתה רוצה להאכיל אותי עם כפית? לא הבנת שאני מבין?

תן לה. היא בראש טוב. למה להרוס?

כן, היית באמצע משפט.

אני אבוא כל יום לוועדה. להגיד ש"פקיד אוצר הוא בראש טוב" הוא לא דבר שקורה לי הרבה.

ארז יודע לפרגן. גם ליושב-הראש הוא מפרגן כל הזמן.

אני מאמינה שבמהלך השבוע הבא נוכל להוציא איזושהי הודעה מקצועית ומסודרת שמבהירה מה העמדה - -

אני רוצה לחלק את שיעורי הבית הללו לשניים. במהלך תחילת שבוע הבא - - אני לא יודע מתי התשלום הבא אמור לרדת.

יום ראשון הם רוצים, הם עומדים אתנו כבר קרוב לשבועיים-שלושה עם פטיש – בצדק מבחינתם, כי הם הגובים – ואומרים לנו לשלם את הכסף על אוקטובר ונובמבר – שגם כבר הגיע. אין לנו כסף לשלם. אנחנו נקרוס.

הלכנו אתכם בכפפות של משי. למה להגיד "פטיש"? דחינו לך פעם אחת - - -

אבל אמרנו לך שבצדק. למה - - -

אתה צריך לשלם אגרות עד ה-5 בחודש. דחינו לך עד ה-25 בחודש. למה אתה אומר "פטיש"?

אבל לא באתי אליך בטענות.

ענבל, רגע.

להיפך. אני אומר שזה לא אשמתם.

אדוני יושב-הראש, אתה מפריע לעצמך. ענבל, נראה לי שמשרד האוצר ימליץ עלייך להדליק משואה. את נאבקת - - -

אני לא נאבקת. אני רוצה לעזור כשאפשר. זה לא אירוע שלנו, אבל אנחנו מנסים לעזור.

רגע. אני מבקש את הבדיקה שלך, נועה, ביחד עם ענבל, כי בסוף היא – לצערה הרב – הגובה, אבל זה חלק העניין.

דיברנו, גם אתמול בלילה עד השעות המאוחרות.

אני מבקש לנסות למצוא פתרון. אני לא רוצה לדון בזה עכשיו. אני מכבד את זה, אני יודע לנהל אתכם שיחות, גם מחוץ לוועדה. אני רק מבקש לחשוב על משהו שכרגע אפשרי. נגיד חודש אחד לא לוותר אלא לדחות את התשלום שלו לשבוע-שבועיים עד לגיבוש המדיניות ולצאת עם הנחיות ברורות.

אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי - אם אני מבין נכון - אם ירצו לשנות, לעשות גרייס, או הפחתה מסוימת לתקופה מסוימת, מה הדרך? זו חקיקה? או שלא צריך חקיקה, אני מקווה?

כמובן יש אפשרות בחקיקה.

לא, אני יודע שיש אפשרות בחקיקה.

התקנות זה מקורות שונים. בחלקן זה שר הפנים בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר העבודה ובאישור הוועדה הזאת. חלק מהתשלומים הם באישור ועדת העבודה והרווחה.

זאת אומרת לאחר שאנחנו נגבש עם האוצר איזשהו מתווה ונגיע להסכמות, אפשר לעשות את זה גם בלי חקיקה?

בלי חקיקה ראשית.

גם בוועדת - - יש עוד הרבה תקנות.

נועה, אני יודע שאת עוסקת כרגע בדברים נוספים, ואני רוצה שגם תתחילי את שיעורי הבית בעניין שלנו. מה שאני מבקש - - -

אבל בזה צריך לערב גם את משרד הפנים וגם את משרד העבודה.

ברור. משרד הפנים ומשרד העבודה צריכים להיות בעניין הזה.

אדוני יושב-הראש, האם במצב של מצוקה של התאגידים בסופו של דבר הם מעלים את המחירים לקבלנים עצמם?

לא. אין קשר, אדוני. אין קשר להעלאת מחירים.

אני לא רוצה שיקרה דבר אחד.

שזה לא ייפול על - - -

לא. אני לא מרחם עליהם. אני לא זוכר את עצמי באמצע החיים רץ ובודק אם הם מפסידים כסף או מרוויחים כסף. אני לא רוצה שיתמוטטו חברות כאלה כשאנחנו צריכים להביא עובדים.

זה חד משמעית.

אבל למה לא? זה ודאי יבוא לציבור וייקר את מחירי הדיור וחבל.

אבל ארז, שאלתי האם הקבלנים - - -

בוודאי שיגיע. הרי הם מפסידים עכשיו בחודשים האלה. מה הם, פראיירים? הם יטילו על הקבלנים, והקבלנים יעלו את המחיר. זו נוסחה פשוטה.

חברים.

ודאי שזה יבוא בסוף לציבור.

זה ברור. תקשיבו, אני מאריך בדיונים שאני יודע שאגמור אותם היום. אני אומר מראש ומעלה את הדבר הזה. אני יודע שגם יושב-ראש הוועדה של הזרים קבע דיון ליום שלישי הזה.


אני מבקש שני דברים. דבר ראשון, לעשות את שיעורי הבית האלה לתחילת השבוע, שתהיה לנו כבר הצעה שלכם שמבוססת גם על הדברים האלה – כמובן בתיאום ענבל ומשרד העבודה.

דבר שני, אני מבקש בהתייעצות שלכם – ענבל, מבחינתי תובילי את זה את, והאוצר נמצא כאן ובסוף יצטרך לאשר את זה – לבחון אולי כרגע אפשרות לדחייה של התשלום על אוקטובר – אם זה בסמכותכם – ולא ניכנס כרגע לנובמבר ונתווכח על אם זה 80% או 20%. אני רוצה שהם יהיו ראשם ורובם בלבדוק איך להביא לכאן עובדים, ולא איך לדבר למנהל הבנק שלהם. בסדר, נועה?

רגע, נועה. יש לי משהו להגיד לך.

את שומעת אותנו?

אני שומעת היטב. פשוט מקשיבה.

אז אני מבקש למצוא היום פתרון למה שאמור לרדת ביום ראשון. פתרון זמני. אני לא קובע מסמרות עד שלא נגמור את הכל. בסדר, גברתי?

אנחנו בהחלט ננסה למצוא פתרונות - -

נועה - - -

מה התחלת להגיד?

אמרתי שננסה למצוא פתרונות לדברים שהם אכן עלויות תוספתיות ולא עלויות שגרה.

לא. עוד פעם, יש עלויות שגרה שבמקרה של אוקטובר אין ספק שזו שגרה משוגעת כי הם לא נמצאים שם. אם את אומרת לי "תקשיב, הם אמורים לקבל את זה במתווה פיצויים אחר" זה סיפור אחר. אבל זה לא כך. גם המתווה שעבר אתמול בוועדת כספים מטפל בנושאים אחרים, ולאו דווקא בזה.

אני לא רוצה את התשובה הזאת, נועה. אני כן רוצה ומבקש, דורש - למצוא לפחות דרך לדחות את התשלום של אוקטובר בשבוע-שבועיים, או להחליט החלטה אחרת.

אני לא יכולה להבטיח דברים שאני לא מוסמכת עליהם או לא יודעת להבטיח אותם.

אני לא ביקשתי שתבטיחי ולא ביקשתי שתחתמי ערבות.

אני אומרת את מה שאני יודעת לעמוד בו. אנחנו לא מכירים את הסוגיה של התשלום של יום ראשון. נלמד אותה. במה שנוכל לסייע, נעשה את זה.

זה הכל. תאמיני לי שאנחנו כנראה עוד נדבר היום.

נועה - כדי לעזור לך - שר האוצר הקודם, ליברמן, ביטל את מס המעסיקים על עובדים זרים ולא קרה כלום. גם פה אפשר להתחשב - - בלי תקופת חירום, בלי הוראת שעה. גם פה אפשר להתחשב, אפשר לעזור. דחיה, או השתתפות חלקית או איזושהי נוסחה.

ארז, אני רוצה פתרון על הדבר הזה היום. זה צריך להיות היום. לא יעזור כלום. זה לא פתרון שנוגד את ה - - לכן אני אומר שתדחו את זה. אני רוצה שנגיע בסוף להחלטה וכל הנושא הזה יהיה משולב בתוכו. אני חושב שכרגע לאור המצוקה שהם הציגו הייתי בודק אפשרויות – כמובן עם המשרדים הרלוונטיים שנמצאים כאן – לדחות את זה בכמה ימים, או להחליט לבטל את זה – מה שתרצו, הגבוה מבניהם. אני רוצה לדעת תשובה היום בעניין הזה, ונהיה בקשר.

אני רוצה לשאול שאלה את ענבל וגם את התאגידים. בסופו של דבר, יגיעו – בעזרת השם – X עובדים. איך מחלקים אותם? איך יודעים אילו עובדים מגיעים לחברות הבניה הגדולות בלבד או שיגיעו גם לתשתיות, רתכים וכדומה? כי אנחנו רואים שגם הכבישים – כמו שציינת – הכל עומד, אין עובדים בכבישים בתשתיות עצמן. איך החלוקה מתבצעת?

אולי אתם תתייחסו, כי זו הצעת מחליטים.

כל קבלן רשום ואני מאמינה שיכול לפנות לתאגידים ולקבל. מבחינתנו התשתיות בפנים.

אבל לפי ארבעת המקצועות הרטובים, והרתכים לא כתובים.

בסדר. ברור. אנחנו מדברים על עבודות רטובות כרגע. אנחנו לא מדברים על רתכים.

ההיתר במהותו ניתן לעובדים בעבודות הרטובות בלבד.

יש מחסור במדינת ישראל - שהוא כבר ארוך טווח מאוד ולא נקודתי לעכשיו - שהוא העבודות הרטובות.

מאחר ואני כבר על הקצה של הישיבה ואני לא רוצה לפתוח עכשיו את כל המקצועות, ויש לנו עוד את עניין הפיגומים - -

סליחה, מה זה "עבודות רטובות"?

- - והמעליות וכל הדברים הללו. אני לא הולך לפתוח את הדיון הזה עכשיו. הדיון עכשיו עסק - -

אני רק אגיד שיש הגדרה כזאת אצלנו באתר שאפשר לפתוח אותה – היא די רחבה – הגדרה למה הן עבודות רטובות.

אני רק מזכיר לכם מהדיון הקודם – ואני לא פותח על זה דיון עכשיו – את הנושא הזה של אותם מקצועות שנופלים בין הכיסאות. אתמול דיברתי עם אדם בכיר מאוד ממשרד הכלכלה הוא אפילו לא ידע כל כך - - הפיגומים ואיך זה נפל אצלו ואיך נפלו לו הפיגומים. אני ביקשתי מכם אתמול, ולדעתי אתם צריכים להוביל את זה בשיח הבין-משרדי שלכם. לא יכול להיות שבינוי - - -

אנחנו נדאג לדבר עם עבודה וכלכלה לעשות סדר בזה.

אני מבקש – יפה שעה אחת קודם – לעדכן אותי בעניין. חברים, אני לא פותח דיון עכשיו.

לא פותח דיון. רק רוצה להגיד שאתמול זה היה בכלכלה והיום זה עבר למשרד העבודה.

או-קיי. אני ביקשתי שיטופל העניין הזה, והוא אכן יטופל.

אני מודה לכולם. ענבל וכל נציגי הממשלה, תודה רבה. ביחד נעשה ונצליח, מה שנקרא. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:53.