פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
23
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
15/11/2023
מושב שני
פרוטוקול מס' 105
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ב' בכסלו התשפ"ד (15 בנובמבר 2023), שעה 10:10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 15/11/2023
מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים
פרוטוקול
מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים - ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושא ב-30.10.2023 וב-1.11.2023 וב-8.11.2023
רותם כהן - מנהל אגף בכיר שירות לציבור, משרד העלייה והקליטה
פיני יצחקי - מנהל תחום בכיר הסברה אזרחית, משרד ראש הממשלה
תמר מירסקי - מנהלת תחום בכירה חקיקה ורגולציה, משרד הכלכלה והתעשייה
ירמיהו גור - מנהל אגף בכיר שירות לציבור, משרד העבודה
מירב עמיר בן אבי - ר' היחידה לניהול השירות והאיכות, משרד הביטחון - צה"ל
גיל חורב - דובר משרד הרווחה והביטחון החברתי
שרית שלומי - מנהלת תחום ערוצי שירות בחטיבת השירות, משרד התחבורה
איתי לניר - מנהל אגף פרויקטים - רשות לתח"צ, משרד התחבורה
אפרת ברבר - ראש תחום, משרד המשפטים
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים
בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, קליטה ותפוצות. היום ה-15 בנובמבר 2023, ב' בכסלו תשפ"ד. הנושא הוא מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים. זאת ישיבת מעקב שלישית.
אני די איבדתי את הסבלנות, אני חייב לומר. מה שקורה פה זו בושה וחרפה. פשוט בושה וחרפה. לא יכול להיות שיש פה אוכלוסייה, בין אם דוברת אמהרית, בין אם דוברת רוסית, בין אם דוברת שפות אחרות, שלא יודעת מה מגיע לה. לא יכול להיות שמציגים פה בתחילת המלחמה את עובד באמהרית במשרד ראש הממשלה ומסתבר שהוא עובד בהתנדבות ואין תקציב. אז גם הנושא הזה נעלם.
עכשיו, הם בכלל לא יודעים מה הזכויות שלהם, בכלל לא יודעים. אני שומע היום פרסומת ברדיו, אגב, של משרד התיירות. כמה אתה יכול קבל כל אחד, אם הוא ישכור דירה, לא ישכור דירה. אני חושב לעצמי, לא שמעתי כאלה, לא יודע, זה רלוונטי כנראה רק למי שהוא לא עולה במדינת ישראל. אם אתה עולה, כל האפשרויות האלה חסומות בפניך. אין גורם ממשלתי אחד שמתכלל את העבודה והמענים של משרדי הממשלה ויחידות הסמך בשפות. כן אני ביקשתי, וביקשתי באופן ספציפי לבדוק מה קורה עם משרד הביטחון וצה"ל, חמ"ל נפגעים, משרד התחבורה. כן, משרד הביטחון, נתחיל מכם. מה עשיתם מאז הישיבה האחרונה?
אז ככה, מה עשינו מאז הישיבה האחרונה. קודם כל, באמת אני עדכנתי כבר בפגישה הקודמת, בישיבה הקודמת, שיש לנו איזה שהיא עבודת מטה. אנחנו עשינו מיפוי של כל עובדי משרד הביטחון, כפי שציינתי. ואיתרנו את העובדים שיש להם שפת אם ויכולת לסייע. כמובן במסגרת עבודת המטה הזאת גם בחנו את הדברים עם היועץ המשפטי. ובנינו מאגר של עובדים שדוברי שפות ויכולים לסייע למוקדי השירות במידה ויש פונה שהוא לא דובר השפה. ובאמת, יש לנו במאגר הזה עובדים מכל השפות. עברית כמובן, אנגלית, צרפתית, ספרדית, ערבית. אפילו אידיש. באמת, יש לנו את כל השפות. כך שמבחינת מענה אנושי אנחנו ערוכים.
יש לנו גם נציגים במוקדים דוברי חלק מהשפות. אבל לא כולן. כאשר יש באמת שפה שאין נציג באותו רגע, אז מעלים לשיחת ועידה לתרגום את אחד מהעובדים. מקבלים את האישור של הפונה לתרגום סימולטני ופותרים את הבעיה.
זהו, אז לגבי הנתב, גם בהיבט הזה אנחנו עשינו פה דיון עם כל האגפים הרלוונטיים שיש להם מוקדים. ואנחנו נכנסים פה לאיזה שהיא עבודת מטה רחבה. אנחנו נעשה גם מיפוי של הכמויות. כי להבנתו, יש באמת מעט של שיחות. זה לא אומר שאנחנו לא ניתן מענה, כן? כי גם הבן אדם הבודד - - -
את לא יכולה לדעת מה הכמויות, מירב, סליחה. אין לכם דרך לדעת מה הכמויות של השיחות. מי שפונה והוא לא בשפה הוא פשוט מנתק, לא?
לא, אז אני אשלים, בסדר? תראו, קודם כל המדיניות של משרד הביטחון בעת הזו היא, אנחנו לא במצב שאנחנו מגיבים. ברגע שחלילה מוכרת משפחה שכולה או נכה צה"ל יש פנייה יזומה אל אותה משפחה. מצמידים להם POC שמגיעה אל המשפחה. וכל האינטראקציה מול אותה משפחה היא דרך אותו POC. כך שהם פחות פונים למוקדים. ואם מלכתחילה אנחנו יודעים שאותו נכה או אותה משפחה שכולה הם עולים חדשים, ה-POC הרלוונטי שמוצמד להם הוא דובר אותה שפה. יש לנו באגפים האלה משרות ייעודיות לאנשים שהם דוברי - - -
לא, אנחנו מדברים כרגע רק על חיילים וכוחות הביטחון. זה מה שאנחנו מטפלים על פי חוק. אז לצורך העניין, אם יש משפחה שכולה דוברת השפה הרוסית, העובדת הסוציאלית שהיא תוגדר כמטפלת באותה משפחה, אז היא כזו שדוברת את השפה. יש, כמו שאני אומרת, זה reaching out, אנחנו לא מחכים שהמשפחה תפנה למוקד. מגיעים, נכנסים, לא עלינו, אבל בשבעה, אל המשפחה ומגדירים את אותו בן אדם שדרכו מתבצעת האינטראקציה.
ועדיין, ולמרות כל מה שאמרתי, הקמנו את המאגר למענה אנושי. ולמרות זאת, אנחנו נכנסים פה לעבודת מטה רחבה בנושא של הנתבים. ולראות את הצרכים, כמה יש לנו, איזה שפות. אם אנחנו עושים בנתב, אז לאיזה שפות. אני גם אציין שאנחנו מדדנו את הנושא הזה כבר וראינו כמה שניות זה גם לוקח כביכול מעכב, במירכאות כפולות, הוא מגדיל את משך ההמתנה. אבל גם על זה אנחנו ניתן את הדעת ואנחנו נטפל.
מתי יהיה לכם מענים בנתבים? וזה גם בהקשר של הנפגעים וגם בהקשר, הרי יש אצלכם כמה יחידות שאני ביקשתי לבדוק. ביקשתי גם את אגף נפגעים בצה"ל.
כן. אז תראה, לגבי אגף נפגעים בצה"ל, קודם כל אני אציין, אני לא חושבת שהם כאן. אבל לפחות כשאני פניתי הם כן אמרו שהם מעדיפים להיות בעצמם ולתת את המענה.
יש כאן מאגף נפגעים בצה"ל בדיון? תראי, מוקד השירות של אגף משפחות והנצחה, אין בשפה האמהרית.
לא, זה יש. זה מה שעדכנתי עכשיו. אני אומרת שבמוקדים במשרד הביטחון כרגע אנחנו נותנים מענה לכל השפות. בין אם זה נציג שיושב שם ואם לא, כפי שציינתי, אנחנו מעלים לשיחת ועידה מתרגם סימולטנית שהוא עובד משרד הביטחון. זה יכול להיות מבחינתי עובד בתחום אחר בכלל, כן? אבל הוא ידע לעשות את התרגום, כי יש לו שפת אם רלוונטית. אנחנו ממש פנינו לקרוב ל-200 עובדים שאנחנו יודעים שיש להם שפת אם.
עכשיו תראה, ככל שצה"ל, אני שוב אומרת, אם רצו, מה שאני דיברתי איתם מיד אחרי הדיון שסיימנו פה שבוע שעבר, אני פניתי למוקדים הרלוונטיים בצה"ל. הם אמרו שהם היו מעדיפים להיות בעצמם. אם אני מבינה אז הם לא נמצאים כרגע.
לא, אבל אתם צריכים להיות אנשי הצבא. משרד הביטחון הוא הגורם, המשרד האחראי לקשר עם הצבא. זה לא הגיוני שתביאו תשובות 'צה"ל אמר'. לא. אז תתקשרי עכשיו לצה"ל, תגידי לו סליחה אדוני, אם אתם רוצים להגיד מה אתם עושים, תעלו עכשיו. שיעלו עכשיו.
מה זה הדבר הזה? צה"ל זה לא איזה מדינה בפני עצמה. אנחנו כולנו אוהבים את צה"ל, אבל שיתנו תשובות.
אנחנו נעבור לדובר הבא. תתקשרי אליהם בבקשה ושיעלו בזום. תעבירי להם את הלינק, שיעלו בזום. בסדר? בינתיים נעבור למשרד התחבורה. שרית או איתי.
כן, אתם, אצלכם אין אף, דיברנו על זה בדיון הקודם. אין לכם מענה בכלל בשפות בתחבורה ציבורית.
תחבורה ציבורית איתי יוכל להתייחס. אני אוכל להתייחס בכלליות לגבי כל שירותי משרד התחבורה. אנחנו בעצם עובדים גם מבחינת המוקד הטלפוני שלנו, מוקד הרישוי, המוקד האחוד שהוקם, יש לנו מענה בכל השפות: אנגלית, רוסית, אמהרית. וכמובן ערבית.
במוקד האחוד של כוכבית 4515, בעצם מוקד שמתכלל את כל שירותי משרד התחבורה. וכמובן למוקד הרישוי שהוא חלק מהמוקד הזה. שם יש לנו נציגים שבעצם עונים לשפות.
כמו כן, אנחנו מפרסמים, הקמנו אולפן ואנחנו מפרסמים לציבור את כל המידע. עשינו לייבים בנושא כל נושא הרישוי והארכות תוקף בשפה הרוסית. עדכנו את האתר שלנו, האתר של משרד התחבורה, את כל דף המידע של חרבות ברזל, בשפות. אנחנו בשוטף יש לנו בכל השפות בערבית ואנגלית. עכשיו אנחנו גם תרגמנו לרוסית ואמהרית. ככה הבנו שיש צורך סביב הנושא הזה. אזרחים צריכים בעצם לקבל מידע גם בשפות האלה.
אבל אני לא מבין עברית. אתם צריכים להבין מה זה מענה בשפות. מתקשר אלייך מישהו שלא מבין עברית. מה הוא עושה?
המוקד עונה רק בעברית ומנתב שיחות למוקדים רלוונטיים רק בעברית. נתב שיחות לא נותן לך אפשרות.
אתם לא מבינים מה המשמעות של לתת שירות בשפות. לא יכול להיות. אם אני דובר אנגלית או אמהרית או רוסית, אני מתקשר אליכם למוקד. אני לא יודע מה רוצים ממני בכלל.
את ניסית פעם להתקשר למוקד שעונה לך בשפה שאת לא מבינה? ניסית להתקשר פעם למוקד שעונה לך בשפה שאת לא מבינה?
פעם התקשרתי סתם לקופת חולים כללית, בטעות לחצתי על שפה רוסית ולא הבנתי מה מדובר. אני מדברת כאילו בהקשר של סתם לחצתי על שפה שאני לא מבינה אותה. אוקיי, אבל אני רגע רוצה שאיתי יתייחס.
אז מה עשית אחרי שלחצת על רוסית, מה עשית? סליחה, סליחה. בואי, תהיי איתי. מה עשית אחרי שלחצת על השפה הרוסית וענו לך ברוסית. ניתקת, נכון?
תודה. נעים מאוד, חה"כ פנינה תמנו שטה. גם אם את רוצה בסופו של דבר, גם אם הניתוב הוא על ידי המוקד המרכזי, את חייבת שתהיה, כדי נגיד ואת לא רוצה לעכב את דוברי העברית. מיד עם תום ההקלטה בעברית הם יודעים שאת אומרת להם על מה ללחוץ, אבל להמשיך בשפות. אחרת איך הם ידעו? הם צריכים לנחש? הם צריכים לנחש?
תראו, יש מוקדים בשפות. יש לזה תורה שלמה של איך עושים את זה. את מתחילה עם עברית "לעברית הקש 1". ברגע שאמרת "לעברית הקש 1" כל דוברי העברית יקישו 1. ייכנסו למוקד בעברית. אחר כך את ממשיכה בשפות.
זהו, במוקד רישוי שלנו זה קיים. אנחנו באמת עונים גם בשפות רוסית ואמהרית. אני אשמח שגם איתי יתייחס למוקד תחבורה ציבורית. וחשוב לי גם להגיד שאנחנו, איתי, בבקשה.
אוקיי. מוקד תחבורה ציבורית עונה כעת בארבע שפות: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית. בעקבות הפנייה והנושא שעלה בשבוע שעבר אנחנו נוסיף גם בנתב וגם מוקדנים.
סליחה כרגע, סליחה רגע איתי. איתי, סליחה רגע. גם במוקד 5678 עונים לי בעברית. לא, אין לי ניתוב שיחות.
לא, אני מדבר על מה שהיא אמרה, שהיא אמרה שבמוקד המידע של רישוי. גם במוקד המידע של רישוי עונים לי בעברית. כוכבית 5678.
עשינו את זה, התקשרתי למספרים האלה בפעם הקודמת. זו ישיבה שלישית. בישיבה הקודמת התקשרתי למוקדים שלכם. בישיבה. כן, תחבורה ציבורית.
שתדע, נושא התחבורה הציבורית שלכם מסת העולים החדשים, ואתם יודעים את זה, ואם לא אז כדאי שתיסעו בתחבורה ציבורית. אתם תגלו שם הרבה מאוד מהעולים שאת השפות שלהם לא הכללתם.
יש הרבה מאוד משתמשים בתחבורה ציבורית, כולל בשפות, שדוברים שפות שונות. השפות האלה הן השפות הפופולריות.
מה פופולרי? אמהרית לא פופולרית? מה זאת אומרת השפות הפופולריות? יש שירות לאזרח, אין פופולרי, לא פופולרי. אתה צריך לתת שירות לאזרחים באופן שוויוני.
אז לכן זה לא עניין של פופולרי, דווקא כשרת הקליטה לשעבר. אנחנו יודעים בדיוק מי אוכלוסיית העולים. לא להכליל בשפה הצרפתית. ואמהרית זה קצת אי הבנה של המטריה.
בעקבות הפנייה הקודמת, בדיון הקודם, זה הגיע אלינו. לא נכחתי בדיון הקודם. אנחנו עובדים להוסיף גם בנתב וגם דוברי השפה באמהרית. אם צריך צרפתית, נוסיף גם צרפתית. אין לנו שום בעיה.
אני חוזר ואומר, אתם יכולים להוסיף את זה גם באמצעות תרגום סימולטני. גם באמצעות תרגום של משרד הקליטה, גם באמצעות התרגום שהבאנו פה מאוניברסיטת בר אילן באפשרויות. עד שתתארגנו על דברים אחרים. אבל המענה הראשוני צריך להיות כזה שפונה שלא מבין עברית יודע מה לעשות. ברגע שהוא לוחץ אז הוא יודע שהוא מגיע למענה עם תרגום סימולטני. הוא יודע שהוא מגיע, אני מבין שההתארגנות היא לא ביום אחד.
אתה רוצה לשמוע משהו מהחיים? אני בת לעולים, שעד היום מאוד מתקשים בשפה. אתה יודע כמה פעמים הם ישבו בתחנה ציבורית שעה ושעתיים ויותר, רק כי הם התבלבלו ולא הבינו ולא היה מי שייתן להם מענה?
זה נורא. חוסר האונים, עכשיו זה בהקשר יותר של המלחמה. אבל זה נורא ואיום לאדם לשבת ואין מי שיכול להסביר לו בכלל מה מתרחש סביבו.
טוב, אז כמו שציינו בדיונים הקודמים, משרד העלייה והקליטה בעצם יצא, נתנו לזה שם, יצאנו עם זה עוד הרבה לפני כן. אבל מבצע שנקרא "מבצע עוטף עולה". א', יצאנו למבצע שכבר קיימנו כ-40,000 שיחות ל-40,000 משפחות של עולים כשיחות יזומות, כדי לראות אם הם בסדר, איפה יש בעיות ואיך אנחנו יכולים לעזור.
התחלנו גם מהמפונים, אבל גם סיימנו את כל העולים לשנת 2023-2022. אנחנו עכשיו מסיימים את 2021 וכבר התחלנו גם עולים משנת 2020. זאת אומרת, אנחנו ממש הלכנו כרונולוגית, כי אנחנו יודעים שקשיי השפה הם מטבע הדברים יותר בוהקים בשנים הראשונות. אבל אנחנו מתכוונים להגיע 10 ו-20 שנים אחורה. גייסנו לטובת הדבר הזה באמת את כלל היועצים. המנכ"ל עצמו ממש מעורב בתדרוכים.
הקמנו מערכת ניהול ידע שמרכזת את כל המידע, של כל משרדי הממשלה. אתמול בשעה טובה קיבלנו או סגרנו מה שנקרא על תקציב, שחלקו יהיה ממשרד העלייה והקליטה וחלקו יהיה מתקציב מערך ההסברה הלאומי, שבשבוע הבא נצא לקמפיין.
לא, אתם מערבבים שני דברים. דיברנו על תקציב לקמפיין שיעלה, הצגתי פה שבוע שעבר איזה שהיא טיוטה של הקמפיין האחוד בשפות, שירכז, בעצם יהיה המוקד של משרד הקליטה כמעין גורם לאומי שאליו מתקשרים כל מי שאינו דובר עברית.
גם קמפיין פרונטלי בסרטוני וידיאו שאומר להם אתם יכולים להתקשר, להכיר. כולל הזכויות שלהם? כי אני אספר לכם. למשל, סתם מביאים דוגמה. הקרן של הסוכנות היהודית, קרן הנפגעים. אם אין מי שיגיד לעולים האלה, איך הם ייגשו, איך הם יידעו? אז זה ממש עולה.
אז לכן אנחנו מנסים לייצר את מיצוי הזכויות האלו גם כדי לא לחכות שיתקשרו אלינו ולא לחכות לקמפיין. וגם לעבות את עצמנו, כדי באמת לתת את המענה הזה ולתווך בין משרדי ממשלה ברמה של ללכת יד ביד ולחבר לאנשי הקשר. גם יצרנו קשרים עם משרדי הממשלה השונים, כדי שלא יהיה מצב של נפילה בין הכיסאות.
מה אתם יכולים לעשות עם זה? אם אתם תרצו לעשות קמפיין ברדיו רקע, תרצו לעשות קמפיין. זה מעט, לדעתי מעט מידי.
כולל גל"צ וגלגל"צ ונדמה לי אולי אפילו גם רשת ב', אני לא זוכר כרגע אם זה המעודכן או לא. כדי לדבר גם לקהל הישראלי, הוותיקים. יש לכם שכנה בקומה שלישית שלא יודעת עברית? תפנו אותה, או משהו כזה. כלומר, כדי לרתום, לעשות איזה שהוא מהלך שרותם גם את החברה הישראלית.
אני יכול להגיד שבשיחה שלי אתמול עם הדובר של המשרד עמדנו על זה, הוא עמד על זה שזה יהיה גם בערוץ האתיופי, גם בערוץ 9. אנחנו ניתן לזה גם קמפיין ממומן בכל הרשתות ובכל הקהילות שלנו עם הארגונים, במטרה כמה שיותר לשווק את זה וליידע.
אני גם אעדכן בהקשר הזה שאחד הדברים ששמנו לב זה שגם כשיודעים ומנסים לקבל שירות בדיגיטל, אז הרבה פעמים נופלים בכניסה, בעצם במערכת ההזדהות הלאומית. הפקנו היום אנחנו נשחרר סרטונים בשפות. אנחנו נדאג גם להגיע ב-S.M.S ובכל צורה אפשרית לעולים, כדי להדריך אותם איך מתמצאים בתוך אזור ההזדהות הלאומית. לקחנו על עצמנו גם לתרגם את אתר "ביחד ננצח", של הממשלה. גם אתרים של רשות המיסים, גם אתרים של בנק ישראל, כדי כמה שיותר להנגיש מידע בשפות. זה עדיין לא מלא. אנחנו מנסים לראות איך אנחנו מייצרים ברמה הממשלתית יותר רוחב של תרגומים של שפות. אנחנו מנסים מה שנקרא בדלת אמותינו ויושב הראש וחה"כ תמנו שטה מכירים את משאבי משרד העלייה והקליטה. אנחנו מנסים למתוח את היריעה כמה שיותר כדי להנגיש את השירות לעולים.
אני חייב לומר בעניין הזה. תגידו לנו מה הצורך התקציבי. יש פה מעלית לקומה 3, ועדת כספים.
אני רק חייב להגיד, יש תחנות רדיו מקומיות, בעיקר בנושא הזה שהן מושמעות יותר דווקא מרדיו רקע. תשתפו. אני נותן לכם מתוך הבנה והיכרות פשוט. תחנות רדיו מקומיות שמשדרות בשפות הרבה יותר מואזנות. אני לפחות יודע בשפה הרוסית, אני לא יודע בשפה האמהרית.
בשפה הרוסית בוודאי. כנ"ל, אני רואה שיש כאן לאתרי אינטרנט. זה הרבה יותר רלוונטי מאשר לגלי צה"ל למשל.
תזכרו שצריך לעשות הרבה סרטונים שירוצו בתוך הקהילות. מהסיבה הפשוטה שהרבה מאוד מהעולים הם אזרחים ותיקים, שדווקא הם עוד יותר מתקשים. ולא בהכרח הסיפור של קריאה וכתיבה. לכן צריך משהו פרונטלי שיהיה באתרים.
או בערוצים הרלוונטיים, סרטונים. ממש כמו פיקוד העורף, אבל שמדבר על משרדי הממשלה.
לכן יצאנו בכיוונים האלה של הפקת סרטונים שכבר יופקו היום. בנוסף, גם מאוד הרחבנו את הפעילות גם של מוקד ער"ן, התמיכה הנפשית בכל השפות. וגם של business-il כדי לתת יותר תמיכה גם בנושא של תמיכת עסקים וגם בנושא של מיסוי וזכויות מול רשות המיסים.
תמר מירסקי, מנהלת תחום חקיקה ורגולציה, בימים כתיקונם. במלחמה הזאת אני אחראית על המוקד לעסקים, שזה מוקד שהוקם בזמן המלחמה. אנחנו שיעור הפניות שאנחנו קיבלנו בשפות זרות הוא סדר גודל של 3 פניות מתוך 4,000.
נכון. אבל אנחנו מקבלים דיווח מאיזה מוקד חיצוני, יש לו מערכת תומכת. אנחנו מקבלים חיווי כשזו פנייה בשפה שהיא לא עברית. ואז אנחנו חוזרים אליהם. במקביל לזה אני גם בודקת את הנושא של נתב, שיהיה גם נתב שזה לא רק. כי מה שקורה, כמו שאתם מתארים באמת, אז האנשים מתקשרים, אותם כמה פניות בודדות. מתקשרים ואז הם מנתקים באמת. כי אין להם מענה בשפה.
(היו"ר מבצע שיחת טלפון ברוסית)
תראי, קודם כל, יפה שהיא מאפשרת להשאיר טלפון. אבל אתם צריכים להבין, עוד פעם אני חוזר ואומר.
קצת. אני אסביר לכם עוד פעם. תראו, אני, אגב, אם אני אגיד לה את המספר ברוסית כנראה שהיא לא תדע לרשום אותו.
לא, אבל המספר נרשם אוטומטית במערכת. אנחנו לא צריכים באמת את ההקראה הזאת. אנחנו מקבלים ישר חיווי מהשפה שזה היה בשפה זרה ונותק. ואנחנו חוזרים. אבל זה לא מספיק טוב, אני מבינה.
מאוד פשוט. תעשו נתב בשפות. נתב בשפות. עברית – 1, אנגלית – 2. תעשו את זה. תעשו נתב בשפות. אתם יכולים אפילו בנתב להשאיר מענה בשפה תשאיר טלפון.
כי זה שאת אומרת קיבלתי שלוש פניות, הן לא, אני מניח שיש כמה עסקים דוברי שפה רוסית שהיו רוצים לדבר עם מישהו או אמהרית או צרפתית.
אז לכן, מה שאני מבקש, מה שביקשתי כבר, לא הייתם בדיונים הקודמים. משרד התחבורה היה בדיון הקודם, ביקשתי את זה. נתב בשפות. קודם כל כמענה מהיר וראשוני. אנחנו כבר חמישה שבועות, כבר עברנו את השבוע החמישי. לדעתי אנחנו כבר בשישי עוד מעט של מלחמה. 41 יום. 41 יום במלחמה. חבר'ה, דווקא מי שהכי זקוק למוקדים האלה זה אלה שדוברי שפות. ולהם אין מענה. אז צריך להתחיל לשנות את החשיבה ולחשוב רגע מה קורה למי שלא מבין את השפה? מדינת ישראל, ברוך השם, התברכה בקליטת עלייה. אנחנו מדינה שיש בה הרבה מאוד אזרחים שמה לעשות? לא דוברים את השפה. בין אם הם עלו בשנה האחרונה ובין אם הם לא נקלטו כמו שצריך ולא למדו את השפה. זה נכון בתחבורה, זה נכון בכלכלה, זה נכון בביטחון. יש את המוקד של משרד הקליטה שיודע לתת סיוע למשרדים עצמם. יש את התרגום הסימולטני, בהתנדבות אני חייב לומר, ואני חושב שהממשלה צריכה לתקצב את זה, של אוניברסיטת בר אילן. טוב, צה"ל לא משרד ממשלתי, אז יכול להיות שצה"ל באמת הוא גם אוסף את התקציב שלו מתרומות אולי, הוא לא מקבל את התקציב שלו מהממשלה. מי נתן את התשובה הזאת?
אני היום אדבר על זה כבר עם משרד הביטחון. זה לשר הביטחון ויו"ר הכנסת. זה כבר חוצה כל גבול.
זה מאוד מוזר. אני רק אביא לך דוגמה, כשאנחנו דיברנו על ההגנה על הביטוי וזה, באו מהצבא. מה זאת אומרת?
צה"ל יושב פה בדיונים על חיילים בודדים באופן זה. אתמול היה דיון על נושא קבורה, צה"ל היה פה, שלשום. מי שענה את התשובה הזאת לא רלוונטי.
שישברו את הראש ביניהם. אני רוצה להוציא מכתב לשר הביטחון בעניין הזה. כאילו זה מה שהוא צריך להתעסק כרגע. ברמת הניהול בתוך המשרד, מה, אתם לא מצליחים לעשות מוקד בשפות? ההערה ברורה? קחי בחשבון, את פעם ראשונה אצלי בוועדה. יש לי נוהג מעצבן כזה, לחזור לנושא ולבדוק אותו. זהו. מאחר וזה מוקד חיצוני, לממשלה היה לוקח בערך חודש ימים לעשות את הנתב הזה. מאחר וזו מערכת חיצונית הם יעשו לך את זה היום.
יש איזה נוהג מגונה להיכנס בסערה. ובכל זאת, אני באתי גם כדי לברך אותך, את מנהלת הוועדה, על ההתמדה בנושא כל כך חשוב ומשמעותי. מדינת ישראל מושתתת על קליטת עלייה, נבנתה על ידי עולים. תמיד אנחנו מדברים על זה. אבל צריך גם להפנים את זה בכל מערך העבודה ושיטות העבודה בכל משרדי הממשלה. ואני חושבת שלא מובן מאליו שאתה עוקב אחר הדבר הזה. ואני יודעת, ככל שזה תלוי ביושב הראש. זה לא מובן אליו ההתמדה שלך כיושב ראש בנושא כל כך חשוב ומשמעותי. שאגב, לא רבים מבינים ומפנימים, לא רבים בתוך החברה הישראלית ובטח גם לא במשרדי הממשלה.
צריך לשנות את הדיסקט. אני אומרת לכם, בשנתיים האחרונות, שלוש שנים אחרונות, אני יודעת שמשרד העלייה והקליטה שינה כיוון ועושה. ויש מוקדים שנפתחים, בין אם זה בסיוע נפשי ובין אם זה באמת בהנגשה. היו החלטות ממשלה. אבל כל משרדי הממשלה אין לעשות וי. אין לעשות וי כדי לצאת יידי חובה. אנחנו מדברים על מאות אלפי ואם לא מיליון עולים חדשים, שמגיע להם בדין לקבל את כלל השירותים.
מה שמטריד אותי זה באמת מיצוי הזכויות של העולים החדשים. למשל, אפרופו אם אנחנו מדברים על משרד הכלכלה ומשרד העבודה, גם אני, גם עודד, היינו שבוע שעבר במאבקים אין סופיים בוועדת הכספים בשביל לתת הגנות מפני פיטורים. הגנות והרחבות של זכויות. עכשיו, זה דרמטי. אבל אם הם לא יודעים את זה, הם לא ישתמשו בזה. אם הם לא יודעים את זה, מעסיקים יפטרו אותם. אם הם לא יודעים שיש קרנות שהם יכולים לקבל סיוע, אז הם ימשיכו, רבים מהם, אגב, המצב הכלכלי שלהם לא טוב. הם ימשיכו לדדות כלכלית מאחור ואף יתרסקו כלכלית.
לכן זה ממש דיני נפשות ואנחנו לא מתכוונים לוותר על זה. אני רואה את התוכנית של משרד ראש הממשלה ומשרד הקליטה. אני חושבת שאגב זה הדבר הנכון לעשות, את שיתוף הפעולה הספציפי הזה. זה לא צריך להיות או במשרד ראש הממשלה או במשרד הקליטה. לצד זה, אני מרגישה שהתקציב הזה הוא קטן, הוא מצומצם. אתה מכיר, אתה בקיא בתקציבים. צריך לראות, אם אתם צריכים יותר תקציבים, כמו שאמר יושב הראש, אנחנו יודעים לעשות את העבודה כאן בבית הזה. אם צריך להגדיל את זה, נעלה למעלה או נדבר עם השר הרלוונטי כדי שתהיה לכם הגדלה של התקציב.
מעבר לכך, אני חייבת פיני לומר לך שבפעם הקודמת הצגת לנו את עו"ד איציק דסה. זה לא הזמן לפוליטיקות. אני לא יודעת מה קרה לכם. לוקחים בן אדם מוכשר, דוקטור פורץ דרך, עוד מעט דוקטור, אני אדייק. עורך הדין בן הקהילה. התגייס למשימה. אתם מביאים אותו למשרד רוה"מ, הוא נמצא שם יומיים. אתם עושים פרסה? על מה?
איזה מן דבר זה? אני לא מבינה את זה. זה זלזול בסוף ביוצאי אתיופיה ולא רק. אני מבינה שגם התקציב של הקהילה מרוסיה לא קיבלה תקציב.
תראו, אתם צריכים להבין את המספרים. אני אקח רק את החמש שנים האחרונות. אני לא מדבר על אלו שעלו לפה לפני הרבה שנים ולא דוברים את השפה. רק בחמש שנים האחרונות עלו למדינת ישראל כ-200,000 דוברי רוסית. עוד בין 50,000 ל-100,000 דוברי שפות אחרות: אמהרית, צרפתית, אנגלית, ספרדית. האנשים האלה לא יכולים להיות שקופים. הם לא יכולים להיות שקופים. ותזכרו שמבחינת הצרכים שלהם, כנראה שלא פנינה ולא אני נדרשנו להתקשר למוקד כדי לקבל מידע, לא היינו צריכים. דווקא האוכלוסייה הזו צריכה את המוקדים הכי הרבה. זאת אומרת, מבחינתם המוקד הוא הכי דרמטי. מי שהגיע לכאן בחמש שנים האחרונות ופתח עסק, זה דרמה בשבילו.
המוקד וההסברה. אני לא אומרת את זה סתם, כי יש בתוך, גם בתוך העולים יש קבוצות שהן זקוקות ליותר הסברה, כי גם המוקדים לפעמים.
שלום לכולם, סליחה על האיחור. טוב, משרד הרווחה יש לנו כמובן את מוקד 118 שכולכם מכירים, הוא נותן מענה בחמש שפות: עברית, אנגלית, רוסית, אמהרית וערבית. אנחנו גם לקחנו חברה ממש בימים האחרונים שמתמחה בתקשורת החברה הרוסית, על מנת לתקשר טוב יותר עם אזרחים ותיקים דוברי רוסית. יש לנו די הרבה כאלה שצורכים שירותים מהמשרד. ואנחנו מעבירים להם מידע והסברה באופן קבוע מעכשיו.
בנוסף לכך, אנחנו גם עושים, עשינו קמפיין.
סליחה שאני קוטעת אותך, לפני הקמפיין, למה אין לכם בצרפתית? אתה יודע כמה עולים מצרפת יש? אני אתקיל אותך, כמה עולים מצרפת יש?
יותר, יותר. תבדוק בבקשה. יש לך איזה קרוב ל-200,000 או יותר אפילו. אז למה אין בצרפתית? זה שהצרפתים לא עושים פה רעש.
מטה ההסברה הלאומי העמיד לרשותנו מוקד לרשות כל המוקדים של משרדי הממשלה, מוקד תרגום לשפות שהן לא נמצאות אצלנו כרגע בתרגום. אז אנחנו יכולים במקרים כאלה שיש דובר צרפתית שאיננו דובר שפה אחרת לעלות מתורגמן מהמוקד הזה. ועושים את כל מה שאפשר כדי לתת את המענה בכל שפה שהיא.
כן, כן, בסדר גמור. יש לי שאלה אליך. יש לי שאלה אליך שקצת לא מן העניין. זה עלה לי קצת במה שדיברנו בהקשר של נפגעי פעולות איבה. אתם אלה שמלווים את נפגעי פעולות האיבה?
- - - המוסד לביטוח לאומי וליווי סוציאלי על ידי עו"סים של משרד הרווחה. השאלה היא גם חיילים או אזרחים.
יכול להיות שלא תדע לענות לי, אבל אנחנו נעשה את הבירור הזה. מי שחס וחלילה נפגע בפעולה צבאית, צה"ל עוטף אותו, מערכת הביטחון, קצינות נפגעים, על כל המשמעויות של זה. מי שנפגע בפעולות איבה, נרצחי המסיבה, נפצעי המסיבה. כן? נרצחי ונפגעי, יש להם כתובת אחת או שהם מה שנקרא מתחילים לתזז בין משרדי הממשלה השונים? יש להם מישהו שמלווה אותם?
עכשיו לגבי נפגעי המסיבה, אנחנו עכשיו נמצאים בדיוק בימים אלה יחד עם משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי, הקואליציה לטראומה ועוד הרבה גופים אחרים בתוכנית מיוחדת לטיפול בנפגעי המסיבה. באנשים שנפגעו במסיבה ונמצאים בטראומה או פוסט טראומה. זה נמצא בשלבים מתקדמים של עשייה והם יקבלו את המעטפת. העובד הסוציאלי הוא יהיה ה- case manager. ומשם הם יקבלו את ההפניה לאיפה שהם צריכים, גם מיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי, גם טיפול נפשי על ידי משרד הבריאות.
העבודה היא, העובד הסוציאלי שיוצמד לקבוצה הוא זה שיתכלל את זה, אבל כמובן שאת כל שאר עבודת מיצוי הזכויות וקבלת הטיפול המתאים הוא עושה מול גופי הממשלה הנוספים: מול משרד הבריאות, מול המוסד לביטוח לאומי.
רגע, אז כל התיק הזה, לא, ברמת המקרו, אני מבינה ברמת המיקרו אתה אומר העו"ס שמלווה את המשפחה.
לא, אז אני אגיד לך את האמת, זה צריך לעשות את זה, זה לא בדרג שלו. זה הממשלה, סליחה על הביטוי, זה הכישלון הטוטאלי של התכלול של כל האירוע האזרחי, של אנשים שנפגעו. זו בושה וחרפה. אנחנו 41 יום אחרי המלחמה.
אני אגיד משהו פה, אני אומר את זה פה. חה"כ תמנו שטה, זה עלה גם בסיפור של הקבורה של הנרצחת שקברו אותה מחוץ לגדר. חייבים לייצר במדינת ישראל מנגנון מתכלל ומלווה בדומה לקצינות הנפגעים בצה"ל. או קציני הנפגעים בצה"ל, שמלווים את המשפחות של הפצועים, של הנופלים. גם לנפגעי פעולות איבה. גם לנפגעי פעולות איבה. כי הם ממש זרוקים. זה לא מן הדיון הזה. שאלתי אותך כדי להבין אם באמת אין כמו - - -
בשביל משפחה שמאבדת בן או בת, זה לא משנה באיזה דרך, בסוף צריך, בטח כשזה על רקע טרור.
זה לא הנוהל של הבשורה. זה מה קורה דקה אחרי. צה"ל, יאמר לזכותה של מערכת הביטחון וצה"ל, הם יודעים לעטוף את המשפחות השכולות ואת הנפגעות בצורה יוצאת דופן.
וצריך ללמוד מהם, לצד האזרחי, בדיוק כמו שאמרה חה"כ תמנו שטה. חטופים, נפגעי פעולות איבה. אין פה שאלה.
אבל כן יש ליווי של המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, את משפחות הנופלים האזרחיים.
אנחנו עושים איתך סיעור מוחות. אנחנו יודעים שאתה לא הכתובת. אמרנו את זה כבר. אנחנו גם מספיק הוגנים לדעת שאתה לא הכתובת. ועדיין, יש פה נציגים של כלל המשרדים. והאירוע לא מנוהל כמו שצריך.
טוב, אני רוצה עוד להפסיק לפני סיום הדיון, לשמוע את משרד המשפטים לגבי הסיוע המשפטי והתמיכה בשפות שם.
בהמשך לישיבה הקודמת אנחנו עובדים על הוספת השפות. אני מקווה ששבוע הבא כבר יהיו, יהיה מה שחסר. אני מקווה ששבוע הבא.
אפרת, שלום. אפרת תראי, כשהיינו בממשלה, באמת גם אני וגם עודד, היינו מאוד דואגים שבכל חוק, בכל חוק תקנת שעת חירום, היינו פותחים ובודקים כל סעיף וכל נקודה ששם אנחנו חושבים שצריך להכניס את העולים. בסוף זו השליחות שלכם, בתוך משרד המשפטים. לבדוק כל דבר שמונח על הממשלה שאינו מפקיר את העולים החדשים. אין להם מספיק פה וקול, למעט הוועדה הזאת, העולים החדשים שנמצאים בתוך הכנסת וכמובן אתם, שאתם ממונים על העבודה והם חלק מאזרחי ישראל.
כן, אני רוצה להתייחס. תודה רבה אדוני יושב הראש. אני רוצה להציג פה חמישה צעדים שעשינו, שנקטנו בהם לפתרון חלקו מיידי וחלקו לטווח הארוך, בסוגיה שאנחנו מדברים עליה פה.
תמיד הולכים מהקל אל הכבד, אני אתחיל דווקא מהכבד אל הקל. קודם כל, כמו שהציג פה נציג משרד הקליטה והעלייה, באמת אישרנו תקציב לקמפיין משותף. אותו קמפיין שהצגתי גם בפעמים הקודמות, של פרסום מוקד המענה הטלפוני של משרד הקליטה והעלייה כמוקד אחוד שירכז ויתכלל ויקלוט את הפניות מכל אינם דוברי עברית, כל העולים החדשים. גם לתת את המענה וגם, כמו שאמרתי, גם לחזק את קליטתם בישראל, על ידי זה שנפנה גם לציבור הכללי, הציבור הוותיק שיסייע להם בזה. התקציב אושר, עבר ללפ"מ, כרגע זה כבר בעבודת קריאייטיב וכו'. אנחנו מקווים, כמו שאמר כאן נציג המשרד, כבר בתחילת שבוע הבא לעלות עם זה לאוויר.
כן. אני לא נכנס רגע לזה, אבל צריכים לזכור שתקציבי הפרסום במגזרים הם יותר זולים מאשר תשדיר בערוץ 12 לצורך העניין.
במקרה שילוב של עיסוקים, גם הייתי עיתונאית. אבל שוב, זה נראה לי תקציב דל מידי. כי לפעמים אתה לא יכול להכניס בסרטון של דקה או 30 שניות גם רוסית, גם אמהרית, גם זה.
פיני, אתה יודע להגיד שהכסף מספיק לך? כי תראה, זה אחריות שלך. תגיד את זה כאן, שאתה אומר שהתקציב הזה מספיק לך כדי לכסות את ההסברה.
ברור שהתקציב לא מספיק. וברור שתקציב ההסברה, אתמול היה פה דיון מקביל בוועדת החוץ והביטחון על תקציבי ההסברה של ישראל מול העולם.
גם 100 מיליון לא מספיק. ואחרי זה אומרים שההסברה נכשלת, כי קטאר משקיעה בחמאס מיליארדים. נו, בסדר.
אז אחד, אושר תקציב. שניים, על הפער הזה במענה המוקדים הטלפונים של המשרדים. הפער הזה הועלה למנכ"ל משרד רוה"מ. ביקשתי ממנו באופן אישי ומלשכתו להעלות את זה בפורום מנכ"לי משרדי ממשלה, שתצא הנחיה לכל מנכ"ל ומשרדו לפעול לפתרון כמו שהוצג פה על ידי נציגי המשרדים. שכל משרד בתחומו יפעל לדבר הזה.
שלוש, כמו שהציג פה דובר משרד הרווחה מקודם, כל דוברי משרדי הממשלה קיבלו ממני את אותו פלאייר שהיה פה שבוע שעבר, של מוקד בר אילן. את הפרטים של המוקד של בר אילן. זה מוקד אמנם של מתנדבים, אבל הוא הוקם כרגע. יכול להיות כרגע בפתרון זמני לפחות לזמן המלחמה. אנחנו לא רוצים להסתמך על מוקד מתנדבים לאורך זמן. יש בעיה עם מתנדבים, הם כבר מבקשים גם כסף כמובן. ולכן הדבר הרביעי הוא רח"ל כרגע, רח"ל, רשות החירום הלאומית, עובדת עם היחידה לשיפור השירות הממשלתי של ישראל דיגיטלית, של מערך הדיגיטל. ניסיון לבצע התקשרות עם חברה מקצועית. לא להסתמך על מתנדבים. כי מתנדבים אחרי המלחמה כנראה שכבר לא יישארו.
חברת תרגום מקצועית. חברת תרגום, אנחנו מדברים שם על שירותי תרגום למענה של המוקדים. ואז שוב, כמתקשרים למוקד מסוים של משרד שאין לו כרגע באותו רגע אולי גם אין לו את המוקדן באמהרית או שאין להם בכלל, מעלים אותו על הקו בשיחה סימולטנית ועל ידי זה עושים את הקשר הזה.
הדבר החמישי, אצלנו בחמ"ל הסברה לאומית שהוקם בקריה כרגע, לרגל המלחמה, הקמנו גם אולפן. באולפן הזה מגיעים דוברים ומסבירים, שעובדים מול כל הגופים. והצעתי לכל דוברי משרדי הממשלה לבוא, לשלוח אנשים, מומחים מתחומם, גם בשפות כמובן, באמהרית, ברוסית וכו'. אפשר לצלם אותם ללא עלות, על חשבוננו מה שנקרא. כלומר, אני חוסך להם את שעות האולפן. יכולים לשלוח פסיכולוג, איש רווחה, וכאלה. ואז אפשר יהיה לשגר את הסרטון שצולם ברשתות חברתיות, לשגר את זה אולי לאולפנים ובכך אנחנו חוסכים להם את הכסף ונותנים מענה נוסף לאוכלוסייה בכלל ובפרט למגזר ספציפי כזה או אחר.
כן, כן. אני רוצה קודם כל לומר מילה טוב, פיני. בכל זאת, אני כן רוצה לומר מילה טובה מהישיבה הראשונה. לדעתי עשית אחרי זה עוד אחת ועכשיו. אני כן רוצה לומר מילה טובה. אני חושבת שמהישיבה הראשונה עד עכשיו כן אתה מפגין ביצועים ואכפתיות. בסוף, כשניגשים לעולים חדשים ולעניין הסברה, זה באמת צריך לזה הרבה לב. כי אם אין לב, אי אפשר בכלל להיכנס לתתי האתגרים שיש לעולים בשביל להבין כמה זה משמעותי ובשביל להאיץ את הקצב כדי לתת את המענה עכשיו בחירום. וגם בשגרה.
אבל אני שוב אומרת, בעיניי זה תקציב קטן. אני קוראת לך, אדוני יושב הראש, שיחד נפנה גם לשר הקליטה כדי להגדיל את התקציב הנוכחי. לא לשכוח, מעבר למוקדים יש גם את הנושא של ההסברה שאתם אמורים לתת לזה את הבולטות. ואני באמת מקווה שכל הזכויות, הנגשת הזכויות, בלי לבלבל אותם, בצורה פשוטה, ברורה, רצינית. כך שהם לא יקופחו ולא יופלו. תודה רבה לך אדוני יושב הראש.
תודה. ראשית, אני מצטרף לדברים של פנינה. פיני, תודה על באמת שיתוף הפעולה. אתה לאורך כל הישיבות, המאמץ ניכר. גם שלך, גם של משרד העלייה והקליטה, רותם. לא הגענו אליכם, למשרד העבודה.
אין לנו. הזמן נגמר. אנחנו נוציא, אנחנו נעבור על זה בנפרד מהישיבה. אני רק רוצה להגיד לסיכום, כי הסיכום צריך להיות קצר.
1. אני מבקש להכין פנייה לשר העלייה והקליטה להגדלת תקציב הפרסום לטובת הפרסום בשפות.
2. משרדי הממשלה הרלוונטיים שהערנו להם כאן בדיון, בדיוני המעקב אנחנו מבקשים לראות את ההתקדמות. אנחנו נקיים דיון מעקב ביום שלישי הבא, בשעה 14:00. זה דיון מעקב. עוד פעם, זה דיון מעקב. באים ואומרים עשינו, לא עשינו. ומשם מתקדמים.
3. אני רק אומר את זה עוד פעם, כל מי שנמצא פה, אני רוצה שצה"ל יגיע לדיון הבא. זה דרמה.
אני מבקש מכל נציגי המשרדים, תפנימו, תכניסו לכם לראש. תדמיינו רגע שאתם לא מבינים את השפה העברית ואז תחשבו איזה שירות אתם צריכים לתת. ואז אתם תדעו למה אנחנו מתכוונים כאן.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00.
