פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



3
ועדת העבודה והרווחה
09/11/2023




הכנסת העשרים-וחמש



הכנסת


מושב שני



פרוטוקול מס' 111
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום ראשון, כ"ה בחשון התשפ"ד (9 בנובמבר 2023), שעה 11:00

הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים), התשפ"ד-2023

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
טלי גוטליב
מאיר כהן

שמחה רוטמן
משה סעדה
משה טור-פז
חנוך דב מלביצקי

עלי בינג - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

זאב ריינמן - רע"ן תקציבי אכ"א ושכר, משרד האוצר

רועי ישראל קרת - עו"ד, היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

אופיר טל - נציג העמותה למען משרתי המילואים

אבישג סבג - ר' עתכ"מ, אכ"א, משרד הביטחון

פזית תדהר - ממונה משפטית לרגולציה וחירום, יועמ"ש, משרד הביטחון

נעה בן שבת
יעל סלנט

ענת כהן-שמואל

ליאת שטיין-קוטלר – איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים), התשפ"ד-2023, מ/1676

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, ישיבה מיוחדת, יום חמישי, 9 בנובמבר 2023, כ"ה בחשון תשפ"ד. והנושא הוא הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים), התשפ"ד-2023. באופן כללי אני רוצה לומר שהמגמה היא להעלות לכל משרתי המילואים שהם בסביבות שכר המינימום מ-215 שקל ליום ל-300 שקל ליום.

זה לא לכולם, זה למי שלא מקבל שכר אם אני מבין נכון, למי שהוא סטודנט וכדומה.

אם שמעת טוב, אמרתי לאלה שהם בסביבות שכר המינימום. היועצת המשפטית תגדיר את זה יותר ברור ואנחנו נשמע.

אדוני, אם אפשר לבקש מהמשרדים להציג את הצעת החוק שלהם. זו הצעת חוק ממשלתית. שיסבירו את הצעתם.

אדוני יושב-הראש, אפשר רגע את הנקודה הספציפית - - -

לפני שאני אתן, מי מציג את זה, משרד האוצר?

המוסד לביטוח לאומי אדוני.

לפני שהמוסד לביטוח לאומי יציג את החוק, אני רוצה לאפשר לח"כ מלביצקי שיש לו הצעה לסדר, זה עדיין לפני החוק עצמו.

תודה רבה אדוני. שאלה. אנחנו קיבלנו פניות ממנכ"לים בעיקר של חברות אבטחה שיש להם היום קרוב ל-40% מכוח העבודה שלהם מגויס במילואים. לגבי הנושא של הפרשות סוציאליות.

זה נכון לכולם, סליחה.

הפנייה הגיעה משם.

זה נכון לכל העובדים במשק, אחרת אף עובד - - -

מי אדוני?

אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים.

תמתין שאני אסיים ואחר כך.

יש פה סדר. אנחנו ניתן לך לדבר.

הנושא של הפרשות סוציאליות לא מכוסה. הם אומרים שבשוטף זה עובר, אבל לנוכח מצב שבו יש כזו כמות מצד אחד של משרתי מילואים, ומצד שני באופן רגיל בגלל הגיוס גם ההכנסות שלהם נפגעות משמעותית. אין להם שיפוי. קודם כל רציתי לדעת אם זה באמת נכון, כי נראה לנו תמוה שהביטוח הלאומי לא מכסה את זה, ואם הוא באמת לא מכסה את זה, אז מי כן? מי אמור לדאוג לאירוע הזה?

עורך דין רועי קרת, היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי. ביטוח לאומי עובד לפי חוק. לפי חוק, המעסיק חייב להמשיך את ההפרשה הזאת והוא לא מקבל על זה שיפוי. זה המצב בשוטף.

כל המעסיקים? בכל המשק?

כל המעסיקים בכל המקצועות. אין פה הבחנה בין סוגי מקצועות שונים. נכון שבתקופות כמו עכשיו, שכל העובדים בבת אחת יוצאים למילואים, זו בעיה, אבל יש לבעיה הזאת פתרון שהוא רלוונטי לתקופה הזאת במסגרת החלטת הממשלה, לא במסגרת חוק הביטוח הלאומי.

ומה החלטת הממשלה?

אני אגיד.

ומי אתה?

עלי. סגן הממונה על התקציבים. ביליתי פה בוועדה הרבה בתפקידי הקודם.

אבל הפרוטוקול לא זוכר אותך.

אתה צודק.

אחד האנשים הבודדים שנותנים תשובות ענייניות מאגף תקציבים.

אז אולי תסביר לנו באמת מה קורה ב - - - שלנו.

אז אני אסביר. קודם כל, כמו שציינתם, זה באמת המצב המשפטי הקיים. עולות על זה תהיות לאורך השנים.

כשאדם מקבל שכר ברוטו, והוא חושב שזה כולל את הכל.

לא, קודם כל חשוב להבהיר. הבן-אדם עצמו לא נפגע בכלל.

לא שאלתי על הפגיעה. כשהוא קורא את התלוש והוא חושב שהברוטו שלו זה איקס כסף, מעל זה יש הפרשות של המעסיק שלא כלולות בברוטו?

התשובה היא כן. מעבר לברוטו, המעסיק מפריש לו גם קרן השתלמות, קרן פנסיה וכו'. יש הפרשות סוציאליות. כשבן-אדם נמצא בשירות מילואים, הוא בעצם ממשיך לקבל את המשכורת שלו מהמעסיק, וכמו שציין רועי, המעסיק גם צריך להמשיך להפריש לו את ההפרשות הסוציאליות.

גם את ההפרשות שהוא עצמו מפריש?

כן, הפרט עצמו גם לא השתנה, לא בין הנטו לברוטו אם זו השאלה, אבל הוא גם לא נפגע ביחס - - -

לא, אבל בקרן השתלמות ובפנסיה גם המעביד וגם ה-2.5%, מי מפריש לו אותם?

נשאר זהה כמו בשגרה.

מי מפריש לו אותם אבל?

ה-2.5% מנוכה לך במקור. אני מניח שאתה תראה את זה בתלוש שלך גם כחבר כנסת. יש לך את הברוטו ובנטו אתה פחות - - -

מה שהשכיר משלם, הוא משלם תמיד, גם כשהוא נמצא במילואים.

בנטו שלו הוא יקבל בול אותו דבר. בברוטו שלו הוא יקבל בול אותו דבר. מה שהוא לא מקבל - - -

אני אחדד. המילואימניק מקבל הכל. אני מדבר על מילואימניק שכיר, כי זו הקבוצה הגדולה. הוא מקבל את המשכורת שלו באופן רגיל, כמו שאמר חבר הכנסת רוטמן, כמו בשגרה, ומקוזז לו מה שמקוזז. מעבר לזה, המעסיק, כמו שציין רועי, מחויב לפי חוק להמשיך להפריש לו גם את ההפרשות הסוציאליות, לכן, מבחינת המילואימניק אין פגיעה. הוא לא נפגע כהוא זה משירות המילואים בהיבט של ההפרשות הסוציאליות. מה שכן, המעסיק משלם את המשכורת. בגין המשכורת ברוטו הוא מקבל את המשכורת מהביטוח הלאומי, ולכן הוא גם לא נפגע. מה שהוא לא מקבל מהביטוח הלאומי זה את ההפרשות הסוציאליות. זאת אומרת, אם הוא הפריש מעבר למשכורת עוד 20 שקלים או 2,000 שקלים, לא משנה, את הסכום הזה הוא לא מקבל מהביטוח הלאומי. וכמו שציין חבר הכנסת, זה המצב גם בשגרה וגם בחירום.

בשגרה בדרך כלל המעסיקים מסתדרים עם זה, מכל מיני טעמים. בתקופה הזו של המלחמה גם אנחנו קיבלנו פניות ואנחנו נמצאים כרגע בבחינה. חשוב להגיד, וזה מה שרועי התחיל להגיד קודם, שיש מענה מסוים שהוא דרך המענה שניתן לעסקים. במובן הזה, הרי עסק שהמחזור שלו לא נפגע, אז כביכול דין חירום כדין שגרה. אתה יכול להגיד, הוא יכול להסתדר גם ההפרשות הסוציאליות, כי המחזור שלו לא נפגע, הוא יכול להמשיך להפריש כמו בשגרה. אבל מה קורה עם עסק שההכנסות שלו גם נפגעו בתקופה הזו? עסק שההכנסות שלו נפגעו, זה החוק שעבר אתמול, בין היתר מקבל שיפוי מהמדינה גם בגין הוצאות השכר שלו וגם בגין ההוצאות הקבועות שלו. האם השיפוי הזה הוא מספיק או לא מספיק בהמשך לשאלתך? אפשר לדון גם על זה. אנחנו כרגע לא נעסוק בחוק כי לא סיימנו את עבודת החקיקה - - -

אני מבין. מתי נוכל לדון?

אני צריך ללמוד ביחד גם עם הצוות הרלוונטי את השיפוי לעסקים, ואנחנו נחזור לוועדה אם תרצו וניתן לכם תשובות.

דיברתי עם חבר הכנסת מלביצקי, זאת בדיוק מטרתו. זאת אומרת, אם חברות האבטחה במקרה זה - - -

זו פשוט דוגמה לחברה.

אם ההכנסות שלהן לא ירדו, אבל בגלל הדבר הזה ההכנסות שלהן ירדו? בשביל זה צריך שיפוי.

לא, אבל תיקון החוק הזה לא יוריד להן. זה נושא מאוד חשוב, הוא רק לא קשור לחוק הזה.

נכון.

שמחה השלים מה שרציתי לומר. החוק הזה לא נוגע אליהם, אבל בחוקים שעסקתם בהם אתמול בוועדת הכספים וכל החוקים לעזור לעסקים במשק שנפגעו, קחו בחשבון גם את הפגיעה בחברות האלה.

כשאני פניתי לעמיתיך מאגף התקציבים בוועדת הכספים, אמרו לי, "אתה אומר דברים לא נכונים. אין דבר כזה". זאת התשובה שקיבלתי.

הדברים נכונים ומדויקים תמיד.

לכן אני אומר.

צר לי ויכול להיות. גם אצלנו יש לפעמים טעויות באגף התקציבים. אם זה נאמר אז נפלה טעות. מה שאמרתי הוא מדויק.

לא משנה מה שנאמר, השאלה איך אנחנו מתקדמים. אם זה לא רלוונטי להיום, מתי כן? אני רוצה לצאת מפה ולפנות לכם את הדרך כמה שיותר מהר. תגיד לי מתי כן.

נכון. אנחנו צריכים להתחיל בחוק הזה.

אנחנו רוצים לבחון את זה, אבל אפשר לנהל דיון האם זה מענה שהוא מספיק וטוב או לא. את זה לפני שאני מחזיר לך תשובה סופית, אני רוצה לעשות בדיקה.

אז אנחנו קובעים שאני מרים אליך טלפון בתחילת השבוע הבא ואתה מעדכן אותי ולפי זה נתקדם?

א. תמיד בשמחה, אני שמח לדבר בטלפון. בתחילת השבוע הבא זה קצת יומרני כשהיה יום חמישי, אבל נעשה מאמץ.

בסדר גמור. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת מלביצקי, את העניין שלך כבר מיצית. אם אתה רוצה לשבת בחוק עצמו, אתה יכול.

אבל בוועדת הפנים צריך.

אין בעיה.

אם אפשר להשלים בבקשה.

כן. בעניין הזה?

כן.

כן, בבקשה.

אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים. אנחנו עוסקים בנושא שיפוי המעסיקים הרבה שנים. נפגשנו עם חברי כנסת בעניין הזה וגם התקיימה בשנה שעברה הוועדה של - - - עם מסקנות, עם נייר עבודה מסודר. כל הדברים האלה ידועים למדינה הרבה שנים. זה לא נושא חדש, זה נושא שהוא מוכר ואין סיבה שהוא יישאר פתוח. אם אתם רוצים, אתם יכולים לראות את הניירות האלה שהוכנו בסוף 2022.

כדאי שתרענן את זה, תביא את זה ל - - -

אגב, זה היה אמור לעלות ביום ההוקרה למערך המילואים, ומסיבות תקציביות החליטו - - -

נכון.

ברשותכם נעבור לחוק עצמו. יציג את זה היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי, עורך דין רועי ישראל קרת, כן?

כן. בוקר טוב. אז כמו שציינת אדוני, תגמולי המילואים משולמים היום תמיד על בסיס שכרו של המשרת, אבל מי שהשכר ששלו הוא היה נמוך מאוד או שלא היה לו שכר בכלל כמו סטודנטים, יש תגמול מזערי. התגמול המזערי עומד היום על 216 שקלים. החוק הזה מבקש לתקופת המלחמה להעלות אותו ל-300 שקלים ליום.

לכל תקופת המלחמה.

איך התחשיב יוצא? למה?

לא. לפני התחשיב אני רוצה לדעת. עד תום המלחמה לפחות.

נדייק. כרגע בחוק הוראת שעה עד 30 לנובמבר, עם אפשרות להארכה ככל שהמלחמה תתארך, ואם המלחמה תתארך, תהיה הארכה.

אני מציע כבר עכשיו שזה יהיה עד 30 בפברואר, ואם המלחמה תיפסק, יפסיקו את זה.

ברשותך, כבוד יושב-הראש, מכיוון שגם המקורות שאצלנו בממשלה הם לתקופה הזו, אני מציע להשאיר את זה. אנחנו נחזור לוועדה. גם הכוונה של משרד האוצר, משרד הביטחון, ככל שהמלחמה תתארך, היא להאריך את זה, אבל כמו שאתם יכולים להניח, גם כל היערכות שלנו בהיבט של המקורות היא מוגבלת, ולכן אני מבקש בכל זאת להשאיר את זה בנוסח המקורי. אנחנו גם חושבים שזה נכון. אני מניח שבתום המלחמה זה היה חלק מהמטרה שיש סיכוי טוב שנרצה ביחד במשותף, שני המשרדים, שלושת המשרדים למעשה, כולל ביטוח לאומי. שני המשרדים הם אוצר וביטחון, וכמובן שהביטוח הלאומי הוא שחקן חשוב כדי להסדיר את זה, אבל אני מבקש להשאיר את זה בנוסח המקורי שמאפשר את ההארכה. אנחנו רשמנו בהתייעצות, ראיתי שאתם אמרתם באישור הוועדה. כמובן שהתיקון מקובל עלינו גם שזה יהיה באישור הוועדה.

כן אבל אני חושב שאם הבעיה שלכם זה מקורות תקציביים, התקציב מסתיים ב-31 בדצמבר. אז לפחות עד סוף דצמבר.

לא, אבל אני צריך להקצות לפי העלות החודשית הצפויה של זה, וכרגע - - -

את חודש דצמבר אדוני משלמים בינואר. אנחנו משלמים אחרי.

או-קיי אבל עד 31 בדצמבר זה המינימום. אם אתה מעסיק את הכנסת, מכנסים את המליאה במיוחד ביום חמישי, מגיעים לכנסת מדימונה, נכון?

כן.

חבר הכנסת אייכלר הוא גם יושב ראש הוועדה. אתה לא יודע כמה כוחות מילואים יוחזקו במהלך חודש דצמבר. אתה לא יודע אם תהיה הפחתה - - -

זה לא משנה. העיקרון צריך להיקבע, המחיר צריך להיקבע באופן שכל חייל, שכל מילואימניק יידע שכל עוד שהוא נמצא שם הוא מקבל 300 שקל ולא 215 שקל.

בהמשך למה שחבר הכנסת רוטמן אומר, אני מניח שהתמונה תתבהר, אני מקווה. אני לא יודע.

התמונה כפי שהיא לא תתבהר בחודש הקרוב.

אני לא יודע.

אני אומר לך בוודאות. אנחנו רוצים שזה יהיה, זה הסכום שיושב-ראש הוועדה - - -

לא, אבל זה לחודש הקרוב. הצעת החוק הזאת כמעט לחודשיים. היא לחודש הקרוב, עד 30 בנובמבר. השאלה אם בחודש דצמבר - - -

היא עד דצמבר. היא צריכה להיות עד 31 בדצמבר.

איך חודשיים עד סוף נובמבר?

כי 7 בנובמבר עד 30 זה כולל רטרו. זה חודשיים פחות שבוע, מ-7 באוקטובר עד 30. אני רציתי שיהיה עד סוף פברואר. אבל אם אני מבין שיש איזה היגיון, אז לפחות עד סוף שנת התקציב.

אבל כמו שציינתי, וגם ציין את זה רועי, 1. אלה המקורות שידענו להעמיד כרגע לטובת העניין. לא רק בגלל שנת התקציב, זה פשוט סך המקורות. זה 1. 2. תגמולי המילואים,

בינג, אני מצטער. לעצור. תפסיקו עם הסיפורים. כל המדינה בחירום, זה מה שידעתם לגייס? זה מה שהוועדה רוצ, אנחנו הכנסת. יש אנשי מילואים. אנחנו לא מתווכחים איתכם.

חבר הכנסת כהן - - -

לך, תשבור את הראש - - -

המילואימניק רוצה ודאות. גם ככה הוא חי באי-ודאות בתוככי הרצועה, אז לפחות תהיה לו ודאות.

אני מסכים. אתה כולנו סובבים משפחה וחברים במילואים, וכולנו מבינים את הצורך בוודאות הזאת, ולכן אנחנו רוצים לתת אותה. אנחנו אומרים פה לפרוטוקול של הוועדה, בכוונת שני המשרדים ככל שהמלחמה תתארך, להאריך את זה, ואני גם אמרתי יותר מזה - - -

לא, אנחנו לא מוכנים. אדוני, אני לא אצביע על זה, אני מודיע.

אנחנו חושבים שצריך ללכת לפחות עד סוף דצמבר, אם לא עד סוף פברואר אדוני. זה נראה לנו לחלוטין נכון.

השאלה אם זה לא יעכב אבל, תפסת מרובה לא תפסת. אני שואל טכנית.

לא יעכב שום דבר. ביררנו עם הביטוח הלאומי אתמול לפני שהוחלט על פתיחת המליאה והוועדה ליום חמישי, האם המחשבים שלהם מאפשרים ששלושה ימים אחרי האישור, החיילים יקבלו בחשבון הבנק שלהם את הכסף.

זה תלוי אדוני בעוד תיקון שאנחנו נבקש להכניס עכשיו.

הם אמרו שעד יום שני זה יקרה. אם אנחנו נעשה את זה היום, נסיים קריאה שנייה ושלישית במליאה, ביום שני זה יהיה בחשבון.

כבוד יושב-הראש, אם אנחנו נצטרך להעמיד את המקור, יכול להיות שנצטרך בחינה מחודשת וכו'.

לא, אתה לא צריך לעשות בחינה. בינג, אני מצטער. המדינה הזאת במלחמה. אי אפשר כל פעם לשבת מולכם ולשמוע. תפסיקו עם זה. אתמול יושב איש האוצר ועומד למלונות אתם תקבלו רק 25%. תפסיקו עם זה. זה קודש הקודשים בעינינו. אתה לא תגיד לי שאין לך. שמצדי הביטוח הלאומי יעבוד 24 שעות רצוף, והם יודעים לעשות את זה. חבל שיש ויכוח. אל תנסה לשכנע אותנו.

הם אמורים להיות ראשונים.

מביאים את חברי הכנסת ביום חמישי, פותחים את המליאה כי אנחנו אמרנו שזה מה שאנחנו רוצים, יושב ראש הוועדה, נאבק על זה, ואני כל כך שמח שהוא נאבק על חיילי צה"ל, ואנא מכם, אל תנסו לקחת אותנו אחורה. עד 31 בדצמבר. אנחנו לא נתווכח על זה.

אני רוצה שתדע שיושב-ראש הכנסת, היועצת המשפטית של הכנסת והיועצות המשפטיות שלנו עבדו קשה מאוד כל השבוע על החוק של תגמולים לחטופים. ימים ולילות. הם עזבו את הכל בערב שבת, יום חמישי בשביל לבוא לפה. זה לא כדאי בשביל חודש. אנחנו צריכים מינימום חודשיים בסך הכל. תעביר את זה לממונים עליך.

אם זו בעיה של תקציב - - -

- - - אנחנו הולכים להתייעצות.

אם מאיר ידבר איתם, זה יהיה עד הסוף שנה הבאה.

זה לא אמור להיות תקציב משמעותי. זה פלח מסוים מכל משרתי המילואים, הסטודנטים בלבד ומקבלי שכר מינימום.

העלות החודשית למיטב זיכרוני היא כ-180,000,000שקל.

אישרו פה תקציבים על ימין ועל שמאל והחיילים שהם הראשונים, חלוצים לפני המחנה, יקבלו אחרונים?

הם לא מקבלים אחרונים. הם לא נפגעים - - -

הוודאות היא חשובה.

אני חושב שהעניין הזה מוצה. אני רוצה לאפשר לביטוח לאומי להמשיך להקריא לנו דוחות קודם כל, אבל אתה צריך לדעת שאנחנו מדברים על 31 בדצמבר מינימום, על דעת כל חברי הכנסת.

העיקרון הוא להגדיל את התגמול המזערי. בנוסח כמו שהוא כתוב בפניכם, מבקשים להגדיל את התגמול המזערי רק למי שגויס בצו 8. כיוון שאנחנו רוצים לעשות את זה מהר, אנחנו, ביטוח לאומי, מבקשים לטובת הביצוע, מכיוון שאנחנו יודעים שממילא הרוב המוחלט של המגויסים הם בצו 8, להוריד את התנאי הזה של הצו 8. המערכת שלנו היום לא מבדילה בין סוגים שונים של גיוס. אנחנו רוצים לשלם לכולם. זה ממילא הרוב המוחלט, לכן כדי שנוכל לפעול על פי חוק, אנחנו מבקשים שהאפשרות לשלם תגמול מזערי תהיה לכל חיילי המילואים בלי הבחנה אם זה אם צו 8 או בלי צו 8.

מצוין. נכון.

עלינו זה מקובל.

יש לי שאלה ברשות יושב-הראש.

גם עלינו זה מקובל.

למה 95%? הרי יש את שכר הבסיס שהבנתי מהדיון בוועדת הכנסת אתמול שמלכתחילה הוא היה השכר הממוצע במשק, שזה גם הגיוני. אתה שולח חייל לעבוד.

זה פחות. זה 25% פחות מהשכר.

מלכתחילה זה היה השכר הממוצע במשק, ומה היה ההיגיון המסדר? זה לא כמו עובד רגיל. אתה לוקח סטודנט, הוא עובד 24/7 כפשוטו. ככלל במילואים, במלחמה על אחת וכמה וכמה יש לו הוצאות נלוות של המשפחה, של הבית. ולכן אמרו השכר הממוצע במשק. החליט הביטוח לאומי, לא יודע על דעת מי לשחוק את השכר הזה - - - בחוק אולי.

לא החליט הביטוח הלאומי, החליט המחוקק בחוק ההסדרים של שנת 2002.

המחוקק העדיף לתת לקבוצות לחץ אחרות. למילואימניקים אין קבוצת לחץ, והחליט לקזז ב-25%.

זה לא רק המילואימניקים, זה כל מקבלי הגמלאות של ביטוח לאומי.

אני אומר, המילואימניקים הם קבוצה אחרת. אין מה לעשות, הם השכפ"ץ של המדינה שלנו., והחליט להוריד ב-.25% עכשיו אני שואל את עצמי, אם אנחנו דנים בזה, בוא נחזיר את ה-25% האלה. בעיניי זה נגזל שלא כדין. ושאלה שנייה, אחרי שלקחו את 25% שלא כדין, כי לא היה להם לובי שיזעק את הזעקה שלהם, כי כל הקצבאות האחרות עלו עם השנים חוץ מהמילואים.

כל הקצבאות עוכבו כי כל שיטת ההצמדה שונתה.

נכון, אבל היטיבו את שכרם. למילואימניקים אין קבוצת לחץ גדולה ומדובר בפלח מסוים. המילואימניקים הם הישורת האחרונה, והם בדרך כלל סטודנטים צעירים בתחילת דרכם. גילוי נאות, אני לא מצביע פה, אני לא חבר ועדה, אבל יש לי שני ילדים, שניהם סטודנטים ואחד עם שלושה ילדים, ועוד סטודנט - - -

אבסורד שעד עכשיו הם לא קיבלו שכר מינימום. ממש לא ייאמן.

אלה אנשים שבאמת מוסרים את נפשם כפשוטו, נמצאים שם 24/7 תחת סכנת חיים ומקבלים - - -

תודה רבה, חבר הכנסת סעדה. אני רוצה להגיד לך עוד משהו. אתה כן יכול להצביע, כי אתה מהליכוד, ולליכוד יש כמה חברים, אתה יכול להצביע במקום אחד מחברי הכנסת.

בסדר, אז עשיתי את הגילוי נאות שיש לי עניין בעניין הזה. אני אומר קודם כל, קיזזתם 25%, אולי זה הזמן לתקן את המעוות. דבר שני, למה אתם מצמידים ב-95% לשכר הבסיס שאתם קבעתם, למה 95% ולא 100%?

אני אסביר. שכר הבסיס קודם כל, נקרא לזה הכלי המשפטי שדרכו אנחנו עובדים, מבחינתנו הוא לא מייצג משהו. בעבר זה באמת היה אמור לייצג את שכר המינימום, כמו שאמר חבר הכנסת טור-פז, היה אמור ייצג באזור של שכר המינימום.
טור

לא המינימום. שכר ממוצע.

התגמול המזערי צמוד לשכר המינימום.

אני שם את זה רגע בצד. כל חוק הביטוח הלאומי בנוי ככה, כקרדום על הסכום הבסיסי, ונגזרים ממנו אחוזים, אם זה לקצבת נכות וכו'. אם אתה שואל אותי, זה ארכאי, מיושן, אבל זה לא הנושא. לכן אל תתייחס לסכום הבסיסי כאל מספר, אלא תתייחס לאיזה אחוז המחוקק שם. וגם הממשלה הציעה, התגמול המזערי היה באזור שכר המינימום. שאלתי על זה עכשיו שאלה, אמרתם איך הגיוני שחייל המילואים גם אם הוא מרוויח פחות משכר המינימום או איננו עובד, מרוויח פחות משכר המינימום במובן הזה שהוא עובד במשרה חלקית. כמובן שכל אחד לפי חוק צריך לקבל שכר מינימום, ולכן באנו ואמרתי גם קודם שהנושא הזה היה ממילא בעבודת מטה לקראת הסכמה, כחלק מההתרה שדיברנו עליה בהמשך כתיקון קבוע. כיוון שאנחנו עכשיו במלחמה ואנחנו לא עושים תיקונים קבועים, כי אנחנו מנסים אד הוק לפתור בעיות - - -

לא, אבל סליחה, מה שאני הבנתי אתמול בוועדת הכנסת הפוך. זה היה השכר הממוצע במשק ואתם הורדתם את זה.

עלי, אני יכול מילה? עד 2002 גמלאות הביטוח הלאומי היו צמודות לשכר הממוצע במשק. ב-2002 החליט המחוקק להפסיק להצמיד אותן לשכר הממוצע ב-2002, תחילת 2003, בחוק הסדרים של 2002 לשנים 2003 ואילך, ולהצמיד במקום זאת לשכר הממוצע, למדד.

שזה פחות כסף.

מאותה נקודה, התחילה שחיקה של הגמלאות בגלל שמנגנון ההצמדה הוא פחות מיטיב, והגענו למצב שבו במקור התגמול המזערי היה שכר המינימום. השחיקה הובילה אותנו לזה שהיום הוא כמה עשרות שקלים פחות משכר המינימום.

זאת אומרת, זה מה קרה.

שזה לא ייאמן שבכלל אנחנו דנים על זה ולא על השכר הממוצע במשק, שזה מה שהיה צריך להיות מלכתחילה.

נכון. מה שאני רוצה לשאול, עכשיו כשאנחנו בהוראת שעה, סעיף גיוס בשעת חירום שזה הצו 8 למה בהוראת שעה, במקום להעלות את זה ל-95%, בואו נחזיר את זה בהוראת שעה לשכר הממוצע במשק, כי באמת מדובר גם באירוע חריג, במשרתי מילואים שישרתו כנראה חודשיים ושלושה ברצף. העול על הבית הוא קשה מנשוא. למה לא ניטיב איתם וניתן להם את השכר הממוצע במשק, מה שהיה עד 2002, אך ורק למצב חירום בצווי 8? אתם אחר כך תחוקקו בצורה מסודרת, אני חושב שזה נכון ושזה תיקון של המעוות, והגיע הזמן שנראה את השכפ"ץ של המדינה שלנו.

בסופו של דבר, בהסכמות שלנו עם משרד הביטחון דיברנו על הסכום הזה של 300 שקלים, שמייצג בערך את השכר החציוני במשק. אני מזכיר שמי שמקבל את זה ממשרתי המילואים, זה לא כלל משרתי המילואים, אלא משרת מילואים שהכנסתו באזרחות היא יותר נמוכה. זאת אומרת, רק כדי לחדד, אלה אנשים שגם לפני כן סיימו את החודש עם הכנסה יותר נמוכה.

אבל הם עובדים. דווקא באי-שוויון - - -

חבר הכנסת סעדה, אני לא יודע אם אתה היית פה הרבה פעמים.

לא, זו פעם ראשונה.

אנחנו לא עושים פה דסקוסים. אתה אמרת את דבריך, הוא אמר את דברו, אנחנו ממשיכים הלאה.

אבל לפעמים מדייקים את הדברים ויש - - -

דייקת היטב היטב.

הטענה שלך חשובה. הדיוקים שלך טובים והם הובהרו והם ברורים, אבל אין טעם לעשות את הוויכוח עם האוצר פה. אני רוצה לעבור למשרד הביטחון.

זה טיעון מכובד.

נמצאת בזום פזית תדהר, הממונה המשפטית לרגולציה וחירום, יועצת משפטית. כן.

אתה צודק לגמרי.

שלום לכולם. קודם כל, אני רוצה בפתח דבריי להודות לחברים במוסד לביטוח לאומי שנרתמו בזמן שיא לעזור לנו לקדם את התיקון החשוב הזה, שהוא רכיב בתוך החלטת הממשלה שהתקבלה בשבוע שעבר, שהמטרה שלה היא לתת איזשהו מענה וסיוע לאנשי המילואים שגויסו בצו 8 בשם המלחמה. ההחלטה כפי שאמרתי כוללת מספר רכיבים, אחד מהן לדוגמה היא קרן לסיוע לאנשי המילואים ובני משפחותיהם שנגרמו להם נזקים, החזרים של כרטיסי טיסה, מענק לכל אנשי המילואים בסך של 1,100 שקלים, ומי שיש לו ילדים, אז תוספת של עוד 2,000 שקלים, וכאמור הרכיב האחרון הוא התיקון הזה שהמטרה שלו היא להעלות את התגמול המזערי. הנושא של התגמול המזערי הוא הנושא שנמצא על שולחנו של משרד הביטחון והצבא לא מעט זמן, ויש בהחלט רצון להסדיר את זה, וגם כמובן הנושא של הצמדה לשכר הממוצע זה משהו שנמצא מבחינתנו על השולחן ונדון, ואנחנו מאוד מקווים שנצליח לקדם את זה אחרי המלחמה.

למה לא ביקשתם להחריג לתקופת המילואים? אתם משרד הביטחון. למה לא ביקשתם להעלות את הסכום המזערי?

מה זאת אומרת? זה בתיאום איתם. הצעת החוק הזאת היא בתיאום עם משרד הביטחון.

כמו שאמרתי - - -

לא, בגלל שזה מתואם. האינטרס שלהם היה לבקש סכומים יותר גדולים. זה האינטרס.

אני אתייחס כמובן גם לעניין הזה.

אתם משרד הביטחון, אתם צריכים להבין מה קורה. שלשום נסעתי לכרם שלום לחתונה, להיות חלק משמחה גדולה. אנשים שנלחמים ואומרים לי שהם דואגים לבית כי אין להם כסף לשלם משכנתא, ואתם, משרד הביטחון, מתפשרים עם האוצר על סכום שהוא מביש. זו בושה וחרפה, שתדעי לך. משרד הביטחון בשעות כאלה צריך להיות זה שמוביל את מקסימום ההטבות לחיילי המילואים. מה אתם מגיעים להישגים עם - - -

תודה רבה חבר הכנסת כהן, בוא ניתן לה להשיב. כן.

קודם כל, לכן היה לי חשוב להציג שהרכיב הזה הוא אחד מתוך סל של סיוע שמשרד הביטחון מקדם, וההחלטה שאושרה בשבוע שעבר בממשלה היא בתקציב של כמעט מיליארד שקלים. תמיד אפשר עוד, אין ספק, אבל העניין ספציפית של התגמול המזערי זה משהו שעוד היה ויישאר על השולחן של משרד הביטחון גם אחרי המלחמה. המטרה כרגע הייתה להגיע מהר לאיזשהו פתרון שברור לנו שהוא פתרון זמני והוא לא מספק, אבל בצוק העתים אנחנו כן סברנו שעדיף כרגע לקדם את התיקון הזה גם אם לתקופה זמנית מאשר שלא יהיה שום תיקון, ולכן הסיכום עם האוצר הוא 300 שקלים.

אני רוצה לשאול שאלה, גברת תדהר. השאלה היא לא להיום. את רוצה מה שיש לקחת לטובת החיילים, זה ברור. אבל בעתיד כשיהיה דיון בהוראה קבועה, האם תעמדו על זה לשנות את הסכום ואת המנגנון של התשלומים שדיברנו פה שיתאים לשכר הממוצע במשק ולא יישחק?

בשני התקציבים הקודמים הם לא עשו את זה אדוני. כיו"ר שדולת המילואים, אני אומר לך, הם התנגדו. הם לא היו איתנו בעניין הזה.

אני רוצה לשמוע עכשיו התחייבות שהם יעשו את זה.

אני לא מוסמכת לתת את ההתחייבות, אני כן יכולה לומר שהנושא של ההצמדה לשכר הממוצע זה משהו שנדון ועדיין לא סוכם. מבחינת משרד הביטחון והצבא, אני לא חושבת שיש מחלוקת שהמטרה היא לתת כמה שיותר לחיילי המילואים.

למה לא לעשות את זה בהוראת שעה?

לא להפריע.

כרגע הבקשה של הממשלה היא לאשר את זה כהוראת שעה. נכון שזה לתקופה מאוד מוגבלת, ולכן ביקשנו שההסדר יכלול גם סעיף שיאפשר בצורה יותר פשוטה להאריך את הוראת השעה בצו של שר העבודה, בהסכמה עם שרי האוצר והביטחון וגם באישור הוועדה כמובן, אבל בכל מקרה זה הליך שהוא יותר מהיר ופשוט ביחס לחקיקה ראשית.

לגבי ההצמדה, שאלתי מי המוסמך לענות לנו בעניין ההצמדה בעתיד לשכר הממוצע במשק מטעם משרד הביטחון. שאלתי ברורה?

השאלה ברורה אדוני. זה משהו שאנחנו צריכים לבדוק. אני לפחות לא יודעת להגיד כרגע שאפשר להתחייב לכך.

טוב. בסדר.

אני רוצה להתייחס לנקודה הזו. אני אתייחס להסתייגות אחר כך. אני רוצה להתייחס לדברים שאמר חברי כאן מאיר כהן, ואני רוצה לומר שבעיניי זה ביזיון, כי אני יכול להעיד רק על שני תקציבים כשהייתי כאן בכנסת שהנושא הזה של הצמדה לשכר הממוצע במשק עלה והייתה התנגדות מצד משרד הביטחון, שלא ראה את זה בסדר העדיפויות שלו, וחיילי המילואים נשארו האחרונים בתעדוף של התגמול.

תמיד כשעמד השקל הזה מול שקל אחר, משרד הביטחון לא התייצב לצד אנשי המילואים, וזה שאנחנו בכלל דנים היום על להעלות מ-215 שקלים ליום, כ-6,000 אלפים שקל בחודש למשהו שהוא קצת יותר הגיוני, זו פשוט אוזלת יד של המדינה והשארת אנשי המילואים שעוזבים את הבית שלהם, מסכנים את החיים שלהם, מאחור במשך שנים. עכשיו אנחנו מתחילים לתקן את העיוות הזה, אבל אני מצפה ממשרד הביטחון שהוא יהיה הראשון שיעמוד לצד אנשי המילואים ויילחם על הזכויות שלהם, ולא שאנחנו נצטרך להילחם כאן בשבילן.

נמצא פה זאב ריינמן, ראש ענף תקציבי אכ"א ושכר בזום. אפשר להעלות אותו? זאב ריינמן, שומע אותנו?

כן. שלום לוועדה.

שמעת את דברי חברי הכנסת? שמעתי עכשיו את חבר הכנסת טור-פז?

כן. שמעתי. אני אתייחס. מיד עם פרוץ הלחימה, נדרשנו לתת מענה מיידי להרבה מאוד סוגיות במסגרת עולם המילואים. ישבנו אגף תקציבים יחד עם אגף כוח האדם והיועמ"ש אצלנו, וגם כמובן עם אגף תקציבים במשרד האוצר, ובשותפות עם ביטוח לאומי, כי הם הגורם שמוביל את זה מבחינת החוק. הסתכלנו על מעטפת רחבה. כמו שפזית ציינה בדיון שלה, לא הסתכלנו רק על רכיב התגמול המזערי, אלא על כל המעטפת שעוטפת משרת מילואים.

משרת מילואים היום, כבר במצב הקיים עוד לפני התיקון, שעושה שירות ממושך כמו במלחמה הזאת, 30 ימים או אפילו יותר, זכאי כבר היום לפי חוק לתגמולים נוספים ומיוחדים בהיקף של אלפי שקלים, כזכאות שמוקנית לו מעצם אורך השירות שהוא עשה. מעבר לכך, קידמנו החלטת ממשלה שאושרה ביום שישי בבוקר שכוללת גם מענה שלם.

אנחנו מבקשים ממך שתחזור זה על זה. מה הם מקבלים?

אני אפרט. במסגרת חוק המילואים יש תגמול נוסף, תגמול מיוחד שזכאים לו משרתי המילואים מעבר לתגמול שהם מקבלים מביטוח לאומי.

מהו? מה שהחוק בעצם אומר שמי שעשה שירות מילואים, תגמול נוסף מעל עשרה ימים ועד 37 ימים ומעלה, מקבל אלפי שקלים - - - וחלק גדול ממשרתי המילואים ב"חרבות הברזל" - - - בנוסף, יש גם - - -

שמעו מאוד גרוע- - - מה הפירוש?

יש גם תגמול מיוחד - - - במונחי נטו, 5,640 למשרת מילואים שמגיע ל-37 ימים ומעלה.

אבל זה מתפרש על כמה חודשים, כי אם זה 37 ימים ומעלה, זה צריך להיות חודש ומשהו. זאת אומרת, פר חודש זה יוצא 1,000 ומשהו שקל. אם תסתכל לא כמכלול אלא פר חודש, זה יוצא 1,000 שקל יותר. ככה צריך לראות את זה.

אני לא יודע על איזה תקופה אתה מחלק את ה-5,640 אבל זה היה - - -

כי בדרך כלל הוא יקבל את זה אם הוא יעשה את זה באזור חודשיים.

כן. הסתכלנו על כל המערך תגמולים שמשרת מקבל, ובנוסף הסתכלנו על התגמול המיוחד שהוא תגמול של תוספת 133.33 שקל ליום החל מהיום ה-32 או עד היום ה-60, ומי שמפקד, גם מעבר לכך.

אז זה 1,000 שקל מהחודש השני, במילים אחרות.

בחודש זה יכול להגיע ל-3,600, 3,700 שקלים. אם נעשה את המכפלות, 133.33, והגענו לנושא של התגמול המזערי. התגמול המזערי כפי שנאמר לא נוגע ברוב המשרתים, חייבים לשים את זה על השולחן. המשרתים, גם החציוני וגם בממוצע, מקבלים משמעותית יותר מהתגמול המזערי, גם במצב הקיים, 216 וגם במצב העתידי, 300. הוא מדבר על אותו נתח אוכלוסייה שרצינו להתמקד בו, וזו אוכלוסייה שמרוויחה פחות מהשכר הזה, פחות מהמינימום, או שהיא לא עובדת, או שהיא מרוויחה פחות.

אלה בעיקר סטודנטים.

ייתכן גם סטודנטים, בהחלט. זה חלק גדול מהאוכלוסייה.

זו האוכלוסייה, אם אלה חבר'ה שלומדים.

בלוחמים צעירים זה הרבה מאוד.

הגענו לתגמול המזערי בהיקף של 300 שקלים ליום, זה היה בדיונים גם בצה"ל, ראש אכ"א והרמטכ"ל, וגם בצד של משרד הביטחון יחד עם משרד האוצר, אחרי שקיבלנו נתונים מביטוח לאומי על הנושא ש-300 שקלים ליום הם נקודת איזון טובה, שבהסתכלות מערכתית על כל מערכת התגמולים שהמשרת מקבל, היא סבירה.

אנחנו מתייחסים בצורה יותר רחבה לסוגיות מורכבות גם אצלנו בבית שבהן לדוגמה חיילי חובה שהשתחררו ישר לשירות מילואים, ובגלל מעטפת התגמולים הרחבה, הם עוקפים את המפקדים שלהם שמפקדים עליהם מבחינת תגמולים כספיים, ובסופו של דבר, בהסתכלות מערכתית רחבה הגענו לנקודה שמובאת פה לאישור הוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית, שהיא הנקודה שלנקודת הזמן הזו היא נכונה, היא מאוזנת והיא מאפשרת מענה.

אדוני, המילה "מאוזנת" מקפיצה אותי, תסלח לי. מה זה "מאוזנת"? אנחנו לא בתקופה מאוזנת אנחנו בתקופה לא מאוזנת, ואנחנו מצפים מכם להיות לא מאוזנים. האנשים האלה, בוא נזכיר, הסטודנטים והצעירים, הם הלוחמים שבתוך עזה עכשיו.

הם חוד החנית של הלחימה. לא צריך להיות מאוזנים, צריך ללכת מעל ומעבר לקראתם. לא לאזן שום דבר.

משה, זה להשיב להם את מה שלקחו מהם, כי זה היה השכר הממוצע במשק עד 2002.

לגמרי.

אני רוצה לחזור לשאלה של השכר הממוצע במשק ששאלתי את פזית, והיא אמרה שהיא לא מוסמכת. אתה כן תוכל להעביר למשרד הביטחון את הדרישה של הוועדה, שהחישובים יהיו לפי השכר הממוצע במשק, אם לא להיום, לפחות לעתיד?

כן. אני יכול להגיד שבעיסוק שלנו, כשאנחנו בוחנים קדימה איך צריך להיות התגמול המזערי בראייה רב-שנתית, כמו שאמר עלי בינג מאגף תקציבים, זה בהחלט משהו שכבר היה בתוך הדיונים ב - - - אנחנו נבחן גם את נושא ההצמדה, זה בהחלט חלק מזה. גם את הסכום וגם את נושא ההצמדה.

אז תדעו שהוועדה מצפה מכם שהחישובים יהיו לגבי משרתי המילואים לפי השכר הממוצע במשק, ולא כפי שהיה במדד. אני מדבר על העתיד ולא על היום, כי היום אנו צריכים לגמור מהר את החוק כדי שנוכל עוד להספיק במליאה להעביר את ההטבה כבר ביום שני הקרוב. תודה רבה לך. אנחנו נתחיל לקרוא - - -

בנושא אחר, באתי בדברים קודם לכן עם הביטוח הלאומי, הבנתי שהם פותרים את זה לא במסגרת החקיקה הזאת, אבל נושא שמאוד קשור לחקיקה הזאת והחקיקה הזאת והיא משפיעה עליו ישירות, המשרתים שמגיעים מחו"ל.

כן. רצית להעלות את זה. סליחה, שכחתי.

יש שני סוגים של אנשים שצריכים לקבל מענה, בשניהם החוק נוגע באופן ישיר, לאחד יש מענה נוסף ולאחד לא, ואני מבקש לשמוע מהביטוח הלאומי כיצד הוא מתכנן לתת להם מענה. סוג אחד זה האנשים שהגיעו מחו"ל כמתנדבים, לא כצו 8, לא נקראו, באו והתגייסו גם כן ואין להם אין עבודה או שכר מחו"ל. הם אמורים לקבל את השכר המינימלי, אבל הביטוח הלאומי לא מכיר אותם בכלל. זאת אומרת, אין להם תיק מערכת תשלומים, חשבון בנק ישראלי שמזינים אליו תשלומים באופן שוטף כמו שיש לרוב אזרחי ותושבי מדינת ישראל, ולכן הביטוח הלאומי צריך לתת להם מענה איך הוא משלם להם. גם אם הם זכאים לכסף, השאלה איך ישלמו אותו.

הנושא השני הוא אנשים ששכרם בחוץ-לארץ גבוה מהמינימום, אבל הוא לא רשום בשום מקום בביטוח הלאומי. הביטוח לאומי לא יודע למי להעביר ואין מעסיק להעביר לו את הכסף. למעשה, כל המערך לא קיים בעניינם וגם הם צריכים לקבל פיצוי, כי לא ייתכן שבן-אדם, אפילו אם הוא לא הרוויח מאות אלפי דולרים, אלא משכורת שהיא בגובה השכר הממוצע הישראלי או בגובה פי שניים משהשכר הממוצע הישראלי ואמור להיות מפוצה, בעצם מקבל רק את שכר המינימום.

אני מבקש מהביטוח הלאומי לא לעכשיו, שאת התשובות לשאלות של ח"כ שמחה רוטמן תעבירו אלינו בוועדה, מה קורה עם כל האנשים ש - - -

אני הבנתי שהם כבר גיבשו משהו.

אני רוצה לקבל את המסמך.

אין בעיה, אני רק אגיד במשפט על החלק השני, וזאב אם תרצו יוכל להרחיב, שכחלק מאותה החלטת ממשלה שדיברנו עליה קודם, הוקמה קרן במשרד הביטחון שאמורה לתת מענה בדיוק למקרים האלה שחבר הכנסת רוטמן שאל. אם השכר בחו"ל היה יותר גבוה ואנחנו לא מכירים את הנתון, ביטוח לאומי לא יודע לעשות את זה לבד וזה לא נכון שהוא יעשה את זה, הוא גם לא מוסמך לפי חוק. הקרן אמורה לתת מענה לכל האוכלוסיות האלה.

כבר עכשיו?

כבר עכשיו זה הוקם, אם תרצו זאב יוכל להרחיב. כל חייל כזה יכול לפנות לקרן ולקבל ממנה מענה.

הקרן כבר פעילה? אפשר לפנות אליה? יש מנגנונים? טפסים?

החלטת הממשלה עברה ביום ראשון למיטב זיכרוני, אני לא יודע להגיד. צריך לשאול את זאב, אבל בגדול כן.

או-קיי, אז חבר הכנסת רוטמן, אתה תהיה איתם בקשר.

אני אהיה איתם בקשר, ואופן התשלום? איך אתם יודעים לשלם למישהו שבחו"ל?

סוגיית משרתי המילואים שאנחנו קוראים לה מרכז חיים לא בארץ, כדי שניישר קו, סוגיה שעלתה לנו גם בתחילת הלחימה. הכנסנו אותם כאוכלוסייה זכאית, זה עבר בהחלטת הממשלה בשישי בבוקר, לפנייה לקרן הסיוע וההוקרה והפיצויים של משרד הביטחון, שב-15.11 אמורה להתחיל לפעול בתבחינים שרשומים שם. הם יקבלו דרך ביטוח לאומי את התגמול המזערי כי זה הרישום שיש להם, ומי שאין לו רישום, אנחנו ביחד עם אכ"א, נדע לעשות לו רישום מהיר וזריז עם חשבון בנק תואם.

את זה אנחנו נצליח לסדר, מה שיאפשר להם, וזו השאלה השנייה של חבר הכנסת רוטמן, שמאוד חשובה גם לנו, הם יוכלו להגיש לנו תלושי שכר שלהם בחו"ל, ואנחנו נעשה חישוב מקביל לחישוב של ביטוח לאומי, כאילו הם היו מקבלים את השכר בארץ, וככל וישנם הפרשים עד התקרה שקבועה בחוק ביטוח לאומי, כי יש גם תקרה עליונה, קרן הפיצויים תדע לתת להם מענה. זו בהחלט סוגיה חשובה.

תודה רבה. מעריך מאוד את ההתגייסות לנושא הזה.

קודם כל, כל הכבוד שאתם נותנים גם תשובות לשאלות ששלפנו לכם בלי להודיע מראש.

אנחנו באים איתם במגע על זה כבר הרבה זמן.

טוב שקיבלת את התשובות. אבישג סבג גם ממשרד הביטחון רוצה לעלות בזום.

שלום, מדברת אבישג, ראש ענף מילואים של צה"ל באכ"א. אני רוצה להגיד שני דברים. קודם כל, תודה רבה על העיסוק המשמעותי במשרתי המילואים בטווחי זמן מאוד קצרים. המשרתים הגיעו בהמוניהם עוד לפני שקראנו להם והתייצבו, ויש פה רוח של התייצבות מאוד משמעותית של אזרחי ישראל, וגם בכלל של המענים שניתנו. אני רוצה להגיד מילה על הקרן. קרן הסיוע מאוד חשובה למשרתים, היא עתידה להיפתח ב-15 לחודש. יצרנו מנגנון מאוד קל ומקל על המשרתים בכדי לקבל מענה רחב, לא רק למי שמרכז חייו לא בארץ, אלא גם במקרים של חופשות וטיסות שבוטלו, בעיה כלכלית שנוצרה כתוצאה מכך. זה מענה רחב שאמור לתת פתרונות, בטח למקרים החריגים.

ככל שסוכם על העלאה של התגמול, אנחנו ממשיכים לפעול במקביל בכל נושא ההטבות הנוספות והמענקים, והקשת הרחבה שיש למשרתים עצמם כחלק ממה שניתן במלחמה וממה שמקבלים בשגרה, ונמשיך כל הזמן להיות ערים לכך ולעבוד, מה עוד צריך לדייק בשביל שהמשרתים יקבלו את מה שהם צריכים, גם בשביל להתקיים וגם בשביל העבודה המאומצת שלהם, ובטח על הרוח שאיתה הם הגיעו לשירות. אנחנו שם כל הזמן. זה מיקוד העשייה שלנו. חשוב להגיד את זה.

את יודעת לבנות מנגנון שהוא נוח, נגיש, מהיר? זה החשוב בעניין.

כן. הקמנו אותו כאתר אינטרנט שיהיה נגיש בתוך אתר המילואים, שלשם משרתי המילואים יכניסו את הבקשות, יעלו את הקובץ הנדרש במקומות שיידרשו, וגם הקמנו מוקד טלפוני גדול, בערך 60 נציגים שיוכלו לענות 24/7 על כל הדרישות והפניות שיגיעו. שמנו תת-אלוף במילואים שם, שהוא יהיה יושב ראש הוועדה והמשל"ט, שייתן מענה מהיר. אנחנו נהיה שם עבור המשרתים, זה חשוב לנו באותה מידה שזה חשוב להם יש חלק פה בפורום שמכיר אותנו, אנחנו עושים הכל בשביל שהמשרתים יקבלו מה את מה שהם צריכים לקבל.

תודה רבה, אנחנו עוברים עכשיו להקראת החוק. בבקשה, נעה או יעל.

תיקון סעיף 270 – הוראת שעה
1.
חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) התשפ"ד-2023



בתקופה שמיום כ"ב בתשרי 7 באוקטובר עד יום 31 בדצמבר, יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, כך שבסעיף 270 בהגדרה "התגמול המזערי," בסופה יבוא "ולעניין מי שנקרא לשירות מילואים במהלך התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), 95% מהסכום הבסיסי לחודש, מחולק ב-30.

הארכת הוראת השעה
2.

1. שר העבודה, בהסכמת שר הביטחון ושר האוצר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי בצו להאריך את תקופת הוראת השעה, אם מצא שהדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה.
1. לעניין זה – "ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);
"פעולות האיבה או פעולות המלחמה – "פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר.
"הפעולות הצבאיות המשמעותיות" – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד:
הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג
בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023).

אדוני, לפני הסעיף של התחילה והתכולה, יש לנו שאלה. התגמול המזערי הוא דבר שמופיע גם בסעיף 95 א(ד) לחוק הביטוח לאומי בעצם משפיע על התגמולים לעניין משרתים וכוחות הביטחון שנפגעים באירועים אזרחיים.

נכון. זה מגדיל את התגמול המזערי, למרות שלמיטב ידיעתנו הם קבוצה ריקה, חיילי קבע שנפגעו, השכר שלהם הוא מעל שכר המינימום.

תחילה ותחולה
3.
תחילתו של חוק זה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) (בסעיף זה –
יום התחילה), והוא יחול על תגמול המשולם למי שנקרא לשירות בעד ימי שירותו במילואים בתקופת הוראת השעה.

אם אנחנו מורידים את זה, יש לכם אפשרות לשלם את זה תוך כמה ימים מיום הפרסום ברשומות? שנשתדל שזה יהיה כמה שיותר מהר.

סיימת את ההקראה?

כן.

עכשיו ההסתייגות של חבר הכנסת טור-פז.

כן, אז אדוני יושב-הראש, שלום חבריי, חברי הכנסת. אני לא התחפשתי, הגעתי לפני שעתיים משירות מילואים באוגדת עזה, ואני רוצה להביא כאן את קולם האמיתי של חיילי המילואים. יש מאות אלפים כאלה. אנחנו כאן דנים בתגמול באופן ראוי אם כי מאוחר, ואמרתי מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. מוסיף לחיילים שמשתכרים שכר מינימלי בהחלט אחוז משמעותי, עדיין בעיניי צריך לגדול יותר, אבל יש פה סוגיה נוספת ועליה נסובה ההסתייגות שלי. הגדלת התגמול היום היא חשובה אבל חיילים שמשרתים עכשיו 30, 40, ואנחנו יודעים מוועדת חוץ וביטחון שזה יכול להגיע גם להרבה יותר, בעצם מצופה מהם שעם תום תקופת השירות הם למחרת יחזרו לעבודה, או מקסימום ניתן להם עוד יום.

אנחנו יודעים, ואני אומר גם מניסיוני, גם מהניסיון של חבר הכנסת כהן ששירתנו במלחמות, שכשאדם חוזר משירות כזה, זמן ההתאוששות שלו הוא רב. וההסתייגות באה לכמת את הדבר הזה והיא עושה את זה גם באופן שחשבנו שהוא פשוט לביטוח הלאומי. בעצם על כל עשרה ימים שאדם משרת בפועל, הוא יקבל תגמול של היום ה-11, אז אם הוא שירת 30, הוא יקבל תגמול ל-33. הדבר הזה יאפשר לו לקחת עוד מספר ימי מנוחה לפני שהוא חוזר לעבודה, כי המציאות שאדם חוזר ממלחמה היישר אל העבודה היא בלתי אפשרית. מה שיקרה בפועל שהאנשים האלה גם נתנו את דמם, זמנם וכוחם, וגם יצטרכו אחרי יום או יומיים לחזור לעבודה, זה בלתי סביר. אני חושב שההסתייגות הזו היא סבירה, היא מידתית, כמו שנאמר כאן קודם, היא דואגת לכל חיילי המילואים, ואני קורא כאן לוועדה לקבל אותה.

אני יכול לחזק את הדברים אדוני?

אני אתן לך, אבל נשמע את משרד הביטחון ואת האוצר, מה הם אומרים על זה. משרד הביטחון קודם כל. זאב ריינמן עדיין נמצא בזום?

כן. אני נמצא.

מה אתה אומר על ההסתייגות של חבר הכנסת טור-פז?

אני מזכיר, כיום קיימים לנו שני מנגנונים שנועדו לפצות, לתת תגמול. זו לא הטבה, זה חלק מהזכויות של משרת המילואים שמתייחסות לאורך השירות. זה נקרא תגמול נוסף ותגמול מיוחד. אלה הטבות בהיקף אלפי שקלים שבדיוק נועדו בשביל לבטא את זה, אם למישהו יש שירות שהוא ארוך, יש לו צורך בתגמול שהוא מעבר לתגמול השוטף שלו, ולכן התגמול הנוסף, המיוחד, כבר נותן לזה מענה.

התגמול הנוסף הוא החל מהיום העשירי ועד 37 פלוס ימים. הוא נותן מענה הולך ועולה לפי מדרגות, ומגיע עד תוספת של 5,640 שקלים. הסוגיה השנייה נקראת תגמול מיוחד. זה תגמול שניתן מהיום ה-32 לפחות עד יום ה-60 ואף מעבר לקח לחלק מהאוכלוסייה, וזו תוספת של 133 שקלים ליום. אלה שני מנגנונים קיימים שמביאים לידי ביטוי את אורך השירות. הרבה מאוד מהמשרתים מגיעים לזכאויות משמעותיות כחלק במנגנונים האלה.

מה התשובה לגבי ההצעה של טור-פז לגבי היום הנוסף. אתה אומר שזה כלול בהטבה?

ההסתייגות של חברי הכנסת נובעת מהאמירה שלאורך לחימה או לאורך שירות יותר ארוך, צריך לתת תגמול נוסף, כי צריך לדוגמה יום להתארגן, יום לחזור חזרה לכשירות. המנגנונים האלה שמתייחסים לאורך השירות שלו כמו תגמול נוסף ומיוחד הם בדיוק עבור זה. כבר קיים מנגנון כזה, לפחות למול אורך הלחימה כפי שהוא היום. אם נראה שיש פה לחימה מתמשכת והמנגנונים האלה מאבדים מחוזקם היחסי, נדון בזה, אבל כרגע המנגנונים האלה נותנים מענה לאורך הלחימה.

כמו שציין זאב, מבחינת המספרים הוא אמר פר יום, אבל יוצא שמי שעשה עשרה ימים, מקבל 1,400 שקלים, 14-10 ימים. 15 ומעלה עד 19 ימים מקבל 2,820, 20-30 ימים 4,230, ומעל 37, זה רק התגמול הנוסף, 5,640, ומעבר לזה יש את התגמול המיוחד שהוא פר יום, 133 שקלים על כל יום עד היום ה-60. אלה הסכומים. מעבר לכל הסכומים שציינו התגמול הזה מגיע במאי בגין השנה הקודמת. יש שני דברים נוספים שניתנו בהחלטות ממשלה רק לאחרונה, אחד זה מענק כלכלת בית - - -

תסביר ליושב-הראש כשאתם אומרים "במאי בגין השנה הקודמת". תסבירו לו. זה לא שהוא משתחרר מהמילואים ומקבל את הכסף.

זה בימים כתיקונם, בשגרה.

זה בשגרה. אני מניח שננהל איזשהו שיח בהמשך, אבל מעבר לכך הוספנו גם מענק כלכלת בית של 1,250שקל לכל משרת מילואים פעיל בהחלטת הממשלה האחרונה, וזה תגמול שאמור להגיע בהקדם, במהלך חודש נובמבר, 1,100 שקלים לכל משרתי המילואים. זה שווה ערך בהיבט הזה לשלושת הימים המינימליים.

אתה יכול לעשות לנו סימולציה? גם אני וגם יושב-הראש לא קציני צבא.

אנחנו מחשבים במקביל. אני לא רוצה להטעות את הוועדה. אם שירתת חודש במלחמה, תקבל את מענק כלכלת הבית של 1,250. דבר שני, תקבל את ה-1,100, שזה גם חוץ מהימ"מים. מעבר לזה, אם יש לך ילדים מתחת לגיל 14, תקבל עוד 2,000. זה תלוי מצבך המשפטי. בסך הכל מענק של 2,000 שקלים.

זה מענק נוסף או מענק במקום ה-1,100?

בנוסף. שניהם זו החלטת ממשלה, גם ה-1,100 וגם ה-2,000. הם באחריות הממשלה. אבל זה בנוסף, זאת אומרת כולם מקבלים 1,100. מי שיש לו ילדים יקבל עוד 2,000, והתגמול הנוסף שאתה מקבל אם עשית 30 ימים עומד על 4,230, ובסך הכל הכל ביחד 8,580, בנוסף לשכר שלך כמובן.

מה עמדת האוצר לגבי ההצעה?

קודם כל, חשוב לציין שההסתייגות כמובן היא תקציבית, ומעבר לזה כמו שציין גם נציג משרד הביטחון, העמדה שלנו היא שכרגע יש לזה מענה. ככל שתתארך המלחמה, אני בטוח שנבוא בדין ודברים בתוך הממשלה לדון בנושא, ואם כן, אני מניח שנגיע גם לפתה של הוועדה. ח"כ סעדה, רצית להגיד משהו לפני הצבעה?

הסתייגות קצרה לגבי סעיף אחד.

אבל עוד לא מיצינו, אדוני. אני רוצה להתייחס. קודם כל, כמו שאמר חברי מאיר כהן, חלק מהתגמול הזה יגיע רק במאי. הוא לא רלוונטי עכשיו, בחודש נובמבר לאדם שיוצא. אני רוצה להציג מה זה לצאת למילואים, אני לא מדבר על - - -

רגע, לגבי מאי, הבנתי שאמרתם שעכשיו לא יחכו עד מאי.

היו"ר ישראל אייכלר: אני אחדד. התגמול הנוסף הוא בחודש מאי. גם על-כך מנהלים דיונים, אבל כרגע הוא בחודש מאי - - -

אבל המלחמה שינתה את השגרה, אז מה שהיה במאי חייב להיות בפברואר.

אמרתי שנדון בכך, אבל מה שיקרה בכל מקרה באופן מיידי במהלך חודש נובמבר זה שני המענקים של 1,100 לכולם ו-2,000 לבני המשפחה, בהנחה שיש לך משפחה ואתה מקבל 3,100. אם אתה במינימום, זה שווה ערך אקוויוולנטי לבערך עשרה ימים. בהקשר להצעתו של ח"כ טור-פז, בהנחה שאתה בסכום יותר גבוה, זה 6-7 ימים. זאת אומרת, כבר עכשיו ניתן מענה. גם באירוע הזה אנחנו מעלים את התגמול המינימלי לכ-9,000 שקל בחודש. 300 הרי זה בערך 9,000 שקל בחודש, ואני מזכיר מעבר לכל זה שיש קרן של 70 מיליון שחבר הכנסת רוטמן דיבר על שימוש אחד שלה. שימוש אחר שלה זה אם יש פגיעה נוספת בחייל המילואים עקב שירות המילואים שלו או בבת זוגו. זה גם חודד אתמול בדיון בוועדת הכספים. הוא יכול גם לגשת לקרן, ולקבל שם מענה נוסף בהתאם לרמת הפגיעה שלו בעקבות שירות המילואים.

אדוני יושב-הראש, אני רוצה להתייחס. נציג האוצר מר בינג הציג את המקסימום, אם יש משפחה, כולל מה שהוא יקבל במאי, אולי נקדים, אולי לא. אבל עכשיו נדבר על משרת המילואים הממוצע, זה שהתחלנו איתו. כשאני יצאתי לכאן, עשרה אנשים ביקשו לדבר איתי, קצינים וקצינות, חיילים וחיילות שהם סטודנטים או כאלה שהשתחררו בשנה האחרונה.

יש קצינים שמשתכרים פחות משכר מינימום?

בוודאי. דיברה איתי קצינה הלילה שאמרה לי, "אני עובדת במשמרת פעם בשבוע, בשאר הזמן אני לומדת. זה אומר שהשכר שלי הוא 2,000 שקל".

אתה מדבר על קצינה במילואים. קצינה בקבע בוודאי לא שמקבלת פחות משכר מינימום.

דיברתי על מילואים.

לא, הוא אמר "קצינים שמקבלים".

לכן חידדתי את זה ליושב-הראש. כמובן שכל הקצינים בשירות קבע מקבלים מעל שכר מינימום.

היא תקבל 95% משכר הבסיס, כמו שאמר כאן כבר חבר הכנסת סעדה. זה פחות או יותר שלושת רבעי מהשכר הממוצע במשק, ומכל ההטבות פה היא תקבל 1,100 שקלים.

ואת ה-4,230 - - -

בחודש מאי, עד אז יש חצי שנה, אני לא יודע איפה היא תהיה, במילואים או ב- - -

יכול להיות שנחליט בוועדה להקדים את התשלום הזה ממאי לפברואר בגלל המלחמה.

אני חושב אדוני יושב-הראש שהדבר החשוב ביותר לאנשי המילואים בסוף זה שנראה להם את הכסף עכשיו, וכדי לעשות זאת, אני חושב שהמנגנון הפשוט ביותר שהצעתי פה בהסתייגות הוא על כל עשרה ימים, יום מילואים. אנחנו כבר מתקרבים ליום ה-40 ללחימה. זה יהיה בתחילת השבוע הבא. 40 יום אדם היה בחוץ. מה יותר פשוט, בסיסי, אם אנחנו מתגמלים על 95% משכר הבסיס, שניתן לו ארבעה ימים להתארגן, לעשות קניות, להשלים נזקים. רבים מתוכם נוסעים ברכב האישי שלהם - - -

אתה מדבר על מי ששירת 30 יום? אתה מוסיף לו שלושה ימים.

שלושה ימים, נכון.

לא מי ששירת עשרה ימים.

חד-משמעית ,10%. יום על כל עשרה. כל כך בסיסי.

אבל אתה נותן לו את זה אחר שירות של 30 יום.

נכון.

כי זה לא ברור מההסתייגות.

לא, אז אני אומר, על 30 יום שלושה ימים, על 40 יום ארבעה ימים. יום כנגד כל עשרה. זה מנגנון פשוט, זה מנגנון בסיסי, זה מנגנון צודק, כי ככל ששירתת יותר, אתה מקבל יותר פר הימים ש - - - ויותר מזה, אני לא חושב שאנשים כאן מבינים מה זו שחיקה של איש מילואים. ראיתי שחבר הכנסת כהן פגש את הבן שלו אחרי 30 ומשהו ימים שהוא לא בבית. מה זה בשביל בן-אדם עובד? בוודאי אם יש לו משפחה והוא לומד? אני לא מדבר על אלה שהפסידו את הפסיכומטרי שלהם, אלה שעמדו לטוס וביטלו. לשירות מילואים יש כל כך הרבה נזקים.

אני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל לגבי הטיסות ריינמן הזכיר שמי שהפסיד, יש קרן ש - - -

אותה קרן נותנת גם מענה לסיטואציות כאלה.

אדוני יושב-הראש, אני מביא כאן דוגמאות - - -

היא נותנת מענה, אבל לא בטוח שהיא תאשר. קרנות הן לא מה שאתה קובע בחוק.

אבל זו קרן של משרדי הביטחון.

אנחנו יודעים מה זה קרנות.

ציינתי את זה כהערת סוגריים, לא בניגוד לטענתו. הטענה שלו צודקת כשלעצמה.

אני חושב שאין דבר יותר פשוט ויותר נכון ברגעים האלה. שלשום נסעתי לפגוש פלוגה וחצי של מילואים בכרם שלום. כמעט כל מי שדיברתי איתו היה סטודנט, חלקם סטודנטים שבאו מחוץ לארץ.

על זה דיבר רוטמן.

רוח התנדבות יוצאת מן הכלל, אנשים שהגיעו לכאן. הבן שלי מספר שהגיעו 140% ו-150%. כל מה שנאמר הוא נכון והוא חיובי והוא מצוין, אבל יש כאן בקשה להחריג. הסטודנטים האלה לא מקבלים את כל מה שאנחנו שומעים, הם מקבלים את המינימום שבמינימום. לכן אם אפשר להוסיף לחבר'ה האלה עוד יום על כל עשרה ימים, שזה יהיה פיצוי מכובד.

אתה מדבר על שלושה ימים על כל 30 יום? זה מטעה את הציבור שחושב שעשרה ימים - - -

לא. על כל עשרה ימים יום אחד.

אני אומר לך אדוני, שגם אחרי שנעשה את זה ונוסיף, הפיצוי על הנזקים הרבה יותר גדול, כל התיקונים.

הבנתי. אני רוצה להגיע להצבעה כדי שנוכל להגיע למליאה. חבר הכנסת סעדה, יש לך הסתייגות?

כן, אני ממשיך את דברי חבריי ומה שאמרנו לפני כן. הסטודנטים הללו הם חוד החנית, כי מטבע הדברים הם החבר'ה הצעירים. הם לא מזמן היו בשירות פעיל, החלוצים לפני המחנה, השכפ"ץ של המדינה כפשוטו. עד 2002 המדינה דאגה להם לשכר הממוצע במשק. לאט-לאט, השכר הזה נשחק והגיע לפחות משכר המינימום. אני הייתי בוועדת הכספים ביום ראשון כחבר כנסת. לא היה לי מקום לשבת. הגיעו כל הגופים הגדולים, לוביסטים, כל חברי הכנסת היו שם כי רצו לדאוג לבעלי העסקים. אני מגיע לפה היום, יש המון מקום, ואין הרבה אנשים שבאים לייצג אותם חוץ מהחברי כנסת שנמצאים פה לצדי. אנחנו הקול שלהם.

כנראה שלאנשי העסקים יש יותר מה להפסיד מאשר להם.

יש להם יותר לוביסטים וזה בסדר. אני חושב שצריך לפצות את בעלי העסקים, מגיע להם. לפני כולם, מגיע לאותם חיילים שמגנים עלינו בגופם וכל אחד מסכן את נפשו כפשוטו.

מה ההסתייגות שלך? מה ההצעה שלך?

מר בינג, אני חושב שלטווח ארוך צריך לתקן את המעוות ולהחזיר את זה לשכר הממוצע במשק, אבל עד אז, לפחות אם לוקחים את שכר הבסיס שאתם קבעתם, אל תפחיתו ממנו 5%, כי היום על פי המוצע זה 95% משכר הבסיס שהוא כבר לא השכר הראוי. אז ניתן 100%. למה 95%?

אתה יכול להסביר את ההיגיון של ה-5% האלה? נשאלת על זה.

נשאלתי וגם ניסיתי להסביר.

תענה על זה במשפט אחד אם אפשר. אנחנו לא מבינים הרבה משפטים רצופים, כי אז אנחנו חושבים שמדברים איתנו בכלליות כדי להסתיר את האמת הפנימית. במשפט אחד אומרים את האמת.

אלה יהיו שני משפטים ברשותך. הסכום הבסיסי בחוק הביטוח לאומי הוא הסכום שסביבו מעוגנות כל הקצבאות. הוא לא משקף משהו מבחינתנו, ולכן האחוזים במקרה זה ייצאו קרוב ל-100%, אבל זה מקרי. היה יכול לקרות גם אחרת.

כמה יעלה לך אם תוסיף - - -

הם בעצם רצו להגיע ל-300 כאחוז מתוך הסכום הבסיסי.

בדיוק, כמו שמציינת היועצת המשפטית לוועדה, הסיכום שלנו היה 300 שקלים ליום. אחר כך, כשבדקנו כמה זה יוצא מהסכום הבסיסי, ראינו שזה 95%.

אה, לא בגלל שזה 95%. הבנתי.

אמת. הסיכום היה 300 שקלים על משכורת של כ-9,000 שקלים לחודש, שזה בערך השכר החציוני במשק.

אתה רואה, במשפט אחד הבנו יותר מהר מאשר בנאומים. ניגש להצבעה?

זאת ההסתייגות שלך, חבר הכנסת סעדה? אתה מבקש שיהיה כתוב במקום 95%, 100%?

כן. זה היה צריך להיות השכר הממוצע.

ואז השכר היה צריך לעלות מה-300, כן?

כן. זה יהיה 300 ומשהו.

כמובן שגם הסתייגות כזאת היא תקציבית. אם תרצו, נעשה את החישוב.

המשמעות של הסתייגות תקציבית שהיא דורשת 50 חברי כנסת במליאה.

מה זה אומר? תסביר.

שאם לא תגייס היום 50 חברי כנסת לבוא ולהצביע במליאה - - -

גם אם כולם יהיו בעד.

כמובן אם היא תתקבל פה בוועדה - - -

כל החוק יהפוך לתקציבי, ואז אי אפשר יהיה לאשר את החוק בלי 50 ח"כים.

נכון.

כמו שאמרתי בתחילת הדיון, פה יותר קשה לגייס חברי כנסת, זה יותר מורכב.

אמר את זה גם זאב, אנחנו ממשיכים עמם בשיח ואנחנו נטפל בחוק הזה במשותף עם הוועדה.

עכשיו, מה שנותר לנו זה להצביע רק על החוק כפי - - -

סליחה רגע, לפני שמצביעים. אין פה לוביסטים ואמרו שאין פה מי שמייצג את חיילי המילואים. אני פה בהתנדבות, וגם זומנתי לוועדה הזאת, אז אם אפשר כמה מילים.

ודיברת גם.

למעשה, אם הצעת החוק תתקבל, ההצעה לא הופכת לתקציבית, כי הצעה תקציבית זה רק כשזו הצעה פרטית. הממשלה תוכל להחליט, למשוך את ההצעה, אבל אם הוועדה תקבל את ההסתייגות, הצעת החוק לא הופכת להיות תקציבית.

אז אפשר לקבל את ההסתייגות.

בטח.

אפשר, אז אין בעיה.

מה שאומרת היועצת המשפטית, אם לא הייתה מספיק ברורה, שאנחנו יכולים להחליט מה שאנחנו רוצים, ולממשלה יש זכות למשוך את החוק חזרה.

אני לא חושב שזה נכון לאתגר. יש אנשים שמחכים לבשורה היום, יש עבודה ממשלתית שנעשית כל הזמן להוספת עוד ועוד - - -

ראיתי שאצל סמוטריץ' אתגרו הרבה, כל מיני בעלי עסקים - - - בצלאל עבד קשה וזה אותגר מפעם לפעם - - -

אדוני יושב-הראש, אני רוצה להגיד משהו. א. אני רוצה לחזק אותך, חבר הכנסת סעדה.

תודה.

אני רוצה לחזק אותך חבר הכנסת, חברי הטוב שהגיע מהמילואים אחרי לילה לכאן ואני רוצה גם להגיד מילה טובה. מה שאמר סעדה זה הוא בדיוק העניין, ואני שמח ששמעתי את הבחור שיושב בסוף, שאמר, "התנדבתי לבוא לכאן ואני מייצג את המילואים". אבל אני חושב שזה מאוד לא הוגן, ושכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו. ועדת הכספים מלאה באנשים, ואני מחזק את העסקים, אבל כשמדברים על אנשי מילואים ועל הטבות, לא עושים טובה לאף אחד, נותנים להם את המינימום שבמינימום. הרב אייכלר, אני מודה לך על זה שאתה מכנס את הוועדה ביום חמישי ואומר למליאה, "אני עושה הכל בכדי שאנשים האלה יטופלו". במסגרת הלקחים שלנו כחברי כנסת אנחנו צריכים להבין שבישיבה כזאת של הוועדה, החדר הזה היה צריך להיות מלא באנשים, ותודה רבה לאנשים שבאו.

אני רוצה לציין שחבר הכנסת אופיר כץ, שהוא יושב-ראש הקואליציה, הוא המציע והוא המוביל והוא רצה להיות פה, אבל ויתר על האגו הפוליטי שלו בשביל סיור שהוא עושה בדרום.

אנחנו לא נמצאים בגלל אגו פוליטי, אלא בגלל אנשי המילואים. מי שעבר את זה על בשרו, מבין את זה.

תן לי לצטט אותו. הוא לא רצה לבטל את הסיור שלו בדרום אצל החיילים, הוא רצה להיות פה, אבל הוא אמר, "אני מוותר על ההופעה שלי רק בשביל החיילים, בשביל להיות איתם בדרום", כך שאלה שלא נמצאים פה, לא יושבים בבית. כולם נוסעים, כולם פועלים, כולם ברוכים.

למען הסדר הטוב, אני במקרה עורך דין, אבל אני לא על תקן משפטן כאן. להבנתי, הסתייגות תקציבית היא הסתייגות שיש בה את העלות והממשלה לא נתנה את הסכמתה גם אם הוועדה אישרה.

ההסתייגות היא במליאה וזה בהצבעתה במלאה. אם היא הופכת להיות חלק מהחוק - - -

אז כל החוק הופך להיות תקציבי.

להבנתי לא.

הממשלה יכולה להחליט אם היא מקדמת אותו או לא כי הוא חוק ממשלתי.

להבנתי כן. יושב-הראש, זו כמובן החלטה של חברי הכנסת. אני מציע לא לבחון את זה עכשיו כדי שלא נצטרך לעכב את זה ולערוך בחינות משפטיות, ובלי קשר לבחינה האם הממשלה רוצה למשוך, כולנו רוצים שזה יעבור היום, וגם נעשתה פשרה אחרת לבקשת הוועדה בנוגע לתוקף ולמשך, והלכנו ובדקנו ועשינו פה מאמץ מאוד גדול מבחינתנו. אני מבקש שזה כן יאושר.

השאלה הראשונה היא האם אתם מסכימים למה שמר כהן אמר בהתחלה, שזה חייב להיות עד סוף דצמבר?

זה הוקרא כבר, נכון?

לזה אנחנו נסכים, אבל - - -

זה כבר הוקרא וזו גם עלות תקציבית לא קטנה למיטב הבנתי.

מה אתם מציעים לגבי ההצעות - - -

בשני החלקים האחרים, אנחנו מציעים לא לקדם אותם במסגרת הצעת החוק הזאת כרגע.

אבל אתם מוכנים להתחייב על קידומם בהזדמנות הבאה?

אני לא יכול להתחייב על קידומם. לתפיסתנו, מה שהציע חבר הכנסת טור-פז מקבל מענה יחסי דרך התגמולים. אנחנו מבינים שככל שתתמשך הלחימה, העניין הזה כמו שציין זאב נהיה אולי פחות עולה, מידתי, סביר, ולכן נצטרך לבחון את זה.

זאת אומרת, בעוד חודש, אם יבוא חבר הכנסת טור-פז לוועדה ונרצה לקיים דיון על כך, תשקלו זאת בחיוב?

יכול להיות שזה לא יהיה דרך חקיקה, אלא דרך החלטת ממשלה. אני לא מתחייב על הפרוצדורה.

אנחנו אוהבים חקיקה, כי אנחנו המחוקקים.

יכול להיות שכן, ובקשר להסתייגות של חבר הכנסת סעדה, אני מציע להסיר גם אותה כעת כדי למנוע את העיכוב שיכול לקרות. אנחנו נמצאים בשיח גם על המהלך הפרמננטי.

אתה יכול לבדוק את זה?

לגבי מה שאמר סעדה בעניין ההצמדה לשכר הממוצע במשק, כבר הסכמתם איתנו שתדונו בכך בחיוב.

לכן אני מציע שהוועדה תדחה את זה כרגע ואנחנו נדון על זה בהמשך.

אדוני, אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שבעוד חודש או כשתסתיים המלחמה, המוקדם מבין השניים, הוועדה תשוב ותדון בהסתייגות הזו, אם אכן נהיה במצב הזה.

זה מקובל עליי.

היא תדון, זאת אומרת אולי תגיש את זה כהצעת חוק.

היא תועלה כהצעת חוק לוועדה.

כן, תגיש את זה כהצעת חוק.

כרגע נצביע על ההסתייגויות כפי שהן.

אני חוזר בי, אני לא אעכב את החוק.

אנחנו לא נעכב את החוק. נסיר את ההסתייגות כדי שזה יעבור - - - אתם יכולים להאיץ את התהליך של קביעת השכר? זה מאוד משמעותי לאנשים. אם זה השכר הממוצע במשק, אולי הוועדה יכולה לקרוא להם עד תאריך מסוים?

קראנו. אני חוזר ואומר, הוועדה קוראת לכם בכל העניין של תשלומים לחיילי המילואים להצמיד את זה לשכר הממוצע במשק בהקדם האפשרי.

האם אפשר לקבוע תאריך לדיון בנושא, אדוני?

אפשר לקבוע תאריכים.

צריך פלטפורמה, הצעת חוק פרטית או - - -

כן, אולי תציעו את זה כהצעות פרטיות.

הסרתם את ההסתייגויות שלכם?

כן.

אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת החוק.

אפשר בכל זאת לדבר במטותא?

כן, בבקשה.

אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים. אנחנו פעילים בכובעים כאל כאלה ואחרים משנות ה-90. מכירים היטב את הליכי החקיקה, את התגמולים לאנשי המילואים ואת ההיסטוריה שמלווה אותנו. כולנו עובדים בהתנדבות, אף אחד מאיתנו לא מקבל שכר. גם אני נמצא פה בהתנדבות. שמענו את הדברים של משרד האוצר. הקרן לפיצויים הזאת הפכה להיות חזות הכל פחות או יותר, ואני מאוד מוטרד מכך, כי בתוך הקרן לפיצויים הזו, קראנו אתמול שחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, יושבת ראש ועדת קידום מעמד האישה, הגיעה להסכם עם האוצר שהתגמולים למשפחות ייכנסו דרכה. הקרן הזו אמורה להחזיר את כרטיסי הטיסה, את הוצאות המשפחה, את כל הדברים האלה. היא תוקצבה ב-70 מיליון שקל. אנחנו מדברים על 2,000 שקל ל-100,000 משפחות, אלה הנתונים שקיבלנו בוועדה לקידום מעמד האישה ובוועדת הכלכלה. זה אומר שהגענו ל-200,000,000 שקל רק שם ושהקרן הזאת לא תספיק.

יתרה מכך, אחרי "צוק איתן" הוקמה קרן של 30 מיליון שקלים למיטב זיכרוני. חצי ממנה לא מומש בגלל התקנון הדרקוני שניתן לה שמנע את הפיצוי. אומרת המדינה לפי ההודעה שניתנה אתמול שהתקנון הזה ייקבע עד 15 בנובמבר. אנחנו מבקשים שהוועדה תורה למשרד הביטחון ולמשרד האוצר לאפשר לנו להיות חלק בתהליך הזה, כי אנחנו בעלי ניסיון בקביעת תקנונים שלא מאפשרים מיצוי. 70 מיליון שקלים, זה סכום גדול מאוד, אבל ברגע שהסכום הזה הפך להיות חזות הכל ודרכו משרד האוצר ומשרד הביטחון מנסים להכניס את כל התגמולים, לא נהיה שם, והוועדה צריכה לדעת שכשאומרים לי, "יש קרן והכל יבוא ממנה", הקרן הזאת לא תספיק. אנחנו נאבקים על נושא התגמול במשך שנים רבות. הנושא של התגמול המזערי שנשחק ברמה של 75% מהשכר הממוצע שעלה כאן, הוא נמצא בדיון שנים רבות. משרד האוצר ומשרד הביטחון דוחים אותנו בקש. אם הוועדה לא תעקוב אחרי הנושא הזה, אני אומר לכם בוודאות שהוא יתמסמס.

אנחנו נעקוב.

דבר נוסף נוגע למה שחבר הכנסת טור-פז הציע, שאני חושב שהוא הכרחי ושאנחנו חייבים לקדם גם אותו, כי בלעדיו לא יקרה כלום. גם במלחמת לבנון השנייה, והייתי שם, צה"ל התחייב לעשות את זה. חזרתי הביתה ולמחרת הגעתי לעבודה.

הייתי מעדיף להעביר את זה היום אדוני, אבל אני לא אקח סיכון לדחות את ההעלאה של אנשי המילואים. לצערי אני רק שלוש שנים ראש שדולת המילואים פה ואני אומר, המילואימניקים לא מקבלים מענה, ולא קיבלו מענה ממשרד הביטחון, שלא נתן שקל לתקצוב, אני מבקש אדוני שהוועדה הזו תשוב ותתכנס אחרי שנעביר את החוק הזה ותילחם את מלחמתם שם.

בעזרת השם.

עוד משפט אחד.

בבקשה.

משרד האוצר או מי מטעמו מפרסמים כל מיני תגמולים שיקבלו חיילי המילואים. דובר על 140% ו-125%. הביטוח הלאומי נאלץ להוציא אתמול הבהרה שהוא לא קיבל שום הוראה לגבי ה-125%.

אנחנו לא פרסמנו מעולם על העניין הזה.

צריכה להיות שקיפות ברורה בעניין הזה. לא יכול להיות שחייל מילואים קורא שהוא מקבל 125% ואז הביטוח הלאומי מפרסם שלא היה דבר כזה. אנחנו צריכים לדעת בדיוק מה ניתן.

היה פער בין הפרסום לבין המציאות. תודה רבה.

רק משפט אחד לפרוטוקול. כמי שנמצאת בוועדת חוץ וביטחון, ויסכים איתי גם מאיר, שיהיה ברור לשר האוצר שאם תהיה פה פגיעה בחיילי המילואים או בזכויות שלהם, אנחנו נקשה מאוד על הארכת צווי חירום. חיילי המילואים מחזיקים עכשיו את אחת המלחמות הקשות ביותר שידענו בתולדותינו, ולכן לא נסכים שהאוצר ישחק בהקשר הזה. בזכות הוועדה שלך אדוני היו"ר, החוקים שקודמו פה בחוקי מלחמה שדאגו גם לאזרחים ובהקשר הזה גם למילואימניקים, לא היו קורים בלעדיה.

הוועדה לקחה על עצמה את הנטל של החקיקה החשובה הזו בזמן של מלחמה. אנחנו, חברי ועדת חוץ וביטחון, כל הזמן עם האצבע על הדופק. כמו שאתם יודעים, חיילי המילואים נמצאים כבר למעלה מחודש וצפויים להיות עוד שבועיים-שלושה ברציפות בצו 8. אני מבקשת שיהיה ברור שהאוצר יפתח את הכיס שלו, כי ממילא נאלץ להצביע עוד השנה על הגדלת הגירעון. לא תהיה הסטת תקציבים, לא יהיה מנוס מהגדלת הגירעון, ולכן צריך להתעשת ולדאוג לחיילים.

תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, אנחנו ניתן לך זכות הצבעה. ניגש להצבעה ברשותכם. מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה על ידי היועצת המשפטית יעל סלנט, ירים את ידו. שישה בעד. מי נגד? אף אחד. ההצעה התקבלה והוכנה לקריאה שנייה ושלישית, והיא תעלה לכנסת למליאה עוד היום בעזרת השם.

תודה רבה אדוני יושב-הראש.

תודה רבה לך.

הצבעה

אושר.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.