פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
08/11/2023
מושב שני
פרוטוקול מס' 101
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ד בחשון התשפ"ד (08 בנובמבר 2023), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 08/11/2023
מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים
פרוטוקול
מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים
פיני יצחקי - מנהל תחום בכיר הסברה אזרחית, משרד ראש הממשלה
דמיטרי גנדלמן - ראש זירה רוסית, משרד ראש הממשלה
איציק דסה - ראש הדסק לדוברי אמהרית, מטה ההסברה הלאומי, משרד ראש הממשלה
יעקב שנרב - משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון
גיל חורב - דובר משרד הרווחה והביטחון החברתי
אפרת איריס בן עוז - ממונה על מוקד 118, משרד הרווחה והביטחון החברתי
ירמיהו גור - ראש אגף בכיר שירות לציבור, משרד העבודה
מאיה דבורי יעקובסון - מנהלת אגף שיפור השירות, רשות האוכלוסין וההגירה
ענת שחור אהרונסון - דוברת משרד התיירות
מירב עמיר בן אבי - ראש היחידה לניהול השירות והאיכות, משרד הביטחון – צה"ל
מיכל שוסטר - מוקד להנגשה לשונית, אוניברסיטת בר אילן
עידית לב זרחיה - דוברת רשות המיסים, משרד האוצר
עליזה גרייבין - מחלקת קליטה וקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"
לאה אהרוני - מנכ"לית our people
רותם כהן - מנהל אגף בכיר שירות לציבור, משרד העלייה והקליטה
טלי דהן - מנהלת תחום בכיר ערוצי שירות, משרד הבריאות
אפרת ברבר - ראש תחום, משרד המשפטים
איתן פסח - מנהל היחידה לשיפור השירות, מערך הדיגיטל הלאומי
יעל ירמיהו - מנהלת אגף תהליכי שירות, משרד התחבורה
זוהר ינון - מנכ"ל אוניברסיטת בר אילן
רונית בארט - רכזת גרעין צבר, קיבוץ סעד
ריקי קמחי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-8 בנובמבר 2023, כ"ד בחשון תשפ"ד. הנושא הוא מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים. זאת ישיבת מעקב לישיבות שכבר התקיימו בנושא. לפני שנפתח ונעבור לתוכן הישיבה, אני רוצה לומר כמה דברים לזכרה של החיילת רוז איידה לובין. אני חייב לומר, שבמלחמה הזאת שנפתחה בטבח של כ-1,400 הרוגים, בתוכם לוחמים ולוחמות, חיילים וחיילות, אנשי כיתות כוננות ואזרחים. אנחנו חווים פה שכול ואבל בהיקפים שלא הכרנו, במספרים שאי-אפשר אפילו להתמודד איתם, ולא עם תמונות החטופות והחטופים שנמצאות מאחוריי. בסוף לכל איש יש שם, ולכל אישה יש שם, וחשוב לנסות ולתת את המקום לכל אחד ואחד מהסיפורים האלה, שכל סיפור הוא סיפור בפני עצמו. מדינת ישראל עוד תמצא את הדרך ואת המקום להנצחה.
דווקא כאן, בפתח הישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אני רוצה לייחד כמה מילים לזכרה של רוז, לוחמת משמר הגבול, בת 20 במותה. נרצחה בירושלים סמוך לשער הפרחים בעיר העתיקה, ביום שני השבוע, 6 בנובמבר 2023, על ידי מחבל בן 16 מעיסאוויה. היא נפצעה באורח אנוש, פונתה לבית החולים הדסה עין כרם, ולאחר מאמצים רבים הרופאים נאלצו לקבוע את מותה. רוז הייתה תושבת קיבוץ סעד שבעוטף עזה. לוחמת בודדה, עלתה לארץ לבדה באוגוסט 2021 מארצות הברית, על מנת להתגייס לשירות קרבי במשמר הגבול. היא התגייסה לשירות חובה במג"ב במרץ 2022, ועם סיום הטירונות וההכשרה שובצה בגדוד העיר העתיקה במג"ב ירושלים. חבריה מספרים עליה שהייתה לוחמת אמיצה, מקצועית, ערכית, חברותית, חייכנית וטובת לב החפצה לעזור לכל אדם. היא הייתה הראשונה להירתם לכל משימה, בוודאי בהגנה על המולדת. רוז היא הקורבן ה-59 של משטרת ישראל מאז החלה מלחמת חרבות ברזל. היא תובא למנוחות מחר, יום חמישי, בהר הרצל. יהי זכרה וזכרם של כל הנופלים ברוך.
אני רוצה במעמד זה לציין את הרצח של פול קסלר, זכרונו לברכה. יהודי בן 69 שהוכה במהלך הפגנה בלוס אנג'לס בראשו, על ידי מפגין פרו-פלסטיני. לפי הדיווחים, האירוע התרחש בזמן מחאה פרו-פלסטינית, שבמהלכה התפתחה קטטה בין מספר בני אדם. אחד המוחים היכה את קסלר בראשו באמצעות מגפון שהחזיק, כשקסלר נושא את דגל ישראל. הקהילה היהודית בלוס אנג'לס בפרט, ובכל רחבי ארצות הברית חיה בחשש ובפחד נוכח האנטישמיות המתגברת, והעלייה במקרים של אלימות, מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. אני משתתפת בצער המשפחה ובצער הקהילה.
אציין שוב, שהמלחמה הזאת פותחת איזושהי הבנה אצל הרבה מאוד אנשים, ששכחו את המונח כל ישראל אחים, כל ישראל חברים, את הקשר שיש בין יהודי התפוצות לבין מדינת ישראל. לצערי, בשני המקרים האלה, אנחנו רואים אותו בא לידי ביטוי. גם היהודי שנרצח בהפגנה בלוס אנג'לס, וגם החיילת שעלתה לכאן מארצות הברית, כדי לשרת ולהגן על מדינת ישראל, ומצאה כאן את מותה על הגנת העם והארץ.
אני רוצה בפתח הדברים לתת את רשות הדיבור לרונית מקיבוץ סעד, שהייתה החונכת שלה בגרעין צבר. היא ביקשה לומר כמה דברים.
שלום לכולם, אני רכזת גרעין צבר בקיבוץ סעד, אני הרכזת של רוז. שמעתם קצת על קורות החיים שלה. קודם כול, היא אומנם בודדה על פי הגדרתה, אבל בודדה היא לא הייתה. לרוז יש בקיבוץ סעד משפחה מארחת חמה ותומכת מאוד מאוד, משפחת ג'יימס המופלאה. יש לה חברות וחברים מהגרעין שהם ממש כמו אחים וכולם מגויסים כאן. כל מי שלא בלחימה עכשיו או לא בצבא, מגויס לעזור במה שאפשר.
באופן כללי, בדיוק דיברת, חבר הכנסת פורר, על הערבות ההדדית, אנחנו מרגישים ורואים את זה מכל עבר. אנשים שולחים הכול, החל מעוגות ועוגיות ומקום לישון וכל מה שצריך. וכמובן שיש מאחורינו גם הרבה מאוד ארגונים, גרעין צבר והקיבוץ הדתי, והתנועה הקיבוצית, מג"ב כמובן וכולי – באמת המון המון עזרה. כמו שאמרתם, רוז היא נשמה חופשית, היא נערה, אישה צעירה, שמחה, טבעונית, אוהבת בעלי חיים, אוהבת צמחים וצבעונית באופן שלא ייאמן. קראנו לכולם להגיע להלוויה בבגדים צבעוניים כדי לכבד את זכרה. היא ממש חברה טובה לכולם.
היא נלחמה בסעד בשבת השחורה. היא הגיעה לסעד בשבת. זה הבית שלה, ובגלל שהיה לה נשק ארוך, חיברתי אותה עם כיתת הכוננות והיא ישר נענתה לאתגר ונלחמה בשער. היא תחסר לנו מאוד מאוד. היא תחסר לנו.
תודה, רונית. תודה על הדברים האלה. חשוב לזכור ולא לשכוח, עוד ידובר רבות ובכלל על סיפורי הגבורה שנוכחנו לדעת עליהם. אפשר נוכחנו לדעת עליהם בחודש האחרון. אני רוצה לומר מילה על גרעין צבר, ואני אומר את זה גם מההיכרות שלי כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה וגם כחבר כנסת. אני חושב שזה אחד הפרויקטים המדהימים והמרגשים שאפשר להיתקל בהם, גם תנועת הצופים, וגם התנועה הקיבוצית עושים פה יחד עבודה מדהימה. להיפגש עם הלוחמות והלוחמים האלה פעם אחר פעם, והם תמיד בחזית – הם תמיד בחזית. והלוחמים של גרעין צבר, גם באירועים הקודמים שהיו בעזה, אם זה בצוק איתן, הם אלה שהלכו לפני המחנה ושילמו מחיר יקר, ועדיין אנחנו רואים את העלייה הזאת ממשיכה ומגיעה. אני מקווה שיהיו לנו ימים שקטים ושנראה עוד ועוד עלייה, בוודאי של החבר'ה הצעירים והמדהימים האלה.
מכאן במעבר חד לנושא הדיון, ביקשתי את מנהל יחידת השיפור הממשלתית, מערך הדיגיטל הלאומי לדיון הזה. הוא בזום? אני אעבור בקצרה על סיכום הישיבה הקודמת. אחד, ההנחה הבסיסית שלנו היא שכל משרד יודע לתת שירות בשפות השונות בהסתמך על כוחותיו. אני כן הגדרתי, לפחות לשיטתנו, איזה משרדים הם קריטיים מבחינת מענה בשפות: בריאות, עבודה, רווחה, שירותים חברתיים וכמובן משרד העלייה והקליטה. הוצגה לנו כאן ההסתייעות במוקד משרד העלייה והקליטה כמוקד אחוד, אגב, מי ממשרד הקליטה פה?
ביקשנו מפיני יצחק ממשרד ראש הממשלה, מנהל תחום בכיר הסברה אזרחית, למפות לנו מה יש בכל משרד.
ביקשתי גם ממשרד הפנים לקבל מיפוי של הרשויות המקומיות הרלוונטיות, האם קיים מענה בשפות זרות. אני חייב לומר כמה דברים: אחד, לפי המענה שהתקבל במשרד הפנים, נראה שבמרבית הערים המרכזיות קיים מענה בשפות זרות. ביקשתי ממשרד ראש הממשלה, ממשרדי הממשלה השונים וגם מול הסתדרות העובדים – שכאן הצהירה כאן לפרוטוקול שאין שום בעיה לנייד עובדים לצורך מענה ותגבור מענה בשפות זרות, ולהשתמש בזה כדי שבאופן מיטבי זה יהיה קודם כול במשרד וכשאין ברירה הולכים למוקד אחוד. כמובן, שאפשר להסתייע בתרגום הסימולטני של אוניברסיטת בר אילן.
אני חייב לומר, שישנם מוקדים ששמנו לב שאין בהם מענה בשפות, אני ארצה התייחסות לזה. אני מבקש התייחסות ממנהל יחידת השירות הממשלתי במערך הדיגיטל הלאומי. יש מוקד יחד שמפורסם בערוץ 12, אין בו מענה בשפות. אני מסתכל על כמה וכמה משרדים שבהם חשוב שיהיה מענה בשפות, ואין מענה בשפות. אני חושב שבמשרד הביטחון, על כל הנושאים השונים: שיקום, מוקד שירות וכולי – אין שפות, רק עברית. אנחנו יודעים שהנפגעים מגיעים מכל העדות, דוברי כל השפות ובוודאי כשאנחנו מדברים על משפחות עם הרוג, חס וחלילה, או נפגע לוחם או לוחמת צעירים, המשפחה שלהם צריכה וחייבת את המענה הזה בשפות.
משרד הבינוי והשיכון, שמתי לב שאין מענה באמהרית. לפי הדיווח יש רק בעברית, אנגלית, רוסית וערבית. זה טוב, אבל צריך מענה גם בשפה האמהרית. כנ"ל לגבי השפה האמהרית במשרד הבריאות, אלה האוכלוסיות שהכי זקוקות למענה בשפות. משרד החינוך, ביקשנו שיהיה מענה בשפות, כרגע אין, ויש מענה רק בעברית ובערבית. משרד הכלכלה, בכל מה שנוגע לרציפות המשק, ובכל מה שנוגע לעסקים ולעסקים קטנים, יש מענה רק בשפה העברית. גם במשרד המשפטים, אין מענה בשפה האמהרית. משרד העבודה, דיברנו עליו בדיון הקודם. משרד התחבורה, גם הוא חייב להפעיל מוקד בשפות מעבר לשפה האנגלית. משרד התיירות, שלכאורה לא היה הכי קריטי, אבל הפך להיות קריטי מרגע שהוא פתח והפך להיות אחראי על כל נושא המפונים. זה בלתי מתקבל על הדעת שיש לו מענה רק בעברית ובאנגלית. בנוסף, רשות המיסים וחמ"ל נפגעים בצה"ל, אלה דברים שאני לא מוכן לקבל שיש מענה רק בשפה העברית, הם המוקדים הרלוונטיים. צריך לזכור שרשות המיסים היא זאת שתהיה אחראית על כל מתן הפיצויים והמענה. ובתוך כך, אחרון חביב, שירות התעסוקה, גם שם אין מענה. יש מענה רק בעברית ובערבית. כן, נתחיל מאיתן.
שלום לכולם, אני באמת מודה על ההזמנה לוועדה. אני מהיחידה לשיפור השירות במערך הדיגיטל הלאומי. קודם כול, אני רוצה לברך את הוועדה על העיסוק בנושא הזה, זה בהחלט נושא חשוב מאוד. הוא לא נושא שעלה לכותרות רק בתקופת המלחמה, אלא זה אתגר שמלווה את משרדי הממשלה מאז ומעולם, ונעשים מאמצים גדולים מאוד כדי לתת לו מענה. ישנם מספר עקרונות פעולה שחשוב שחברי הוועדה והמשתתפים יכירו, שמסוכמים מבחינת המשרדים ואין עליהם חולק. אחד, משרדי הממשלה אחראים על מתן שירות ובכלל זה שירות בשפות, בהתאם לקהל היעד אותו הם משרתים. ברור שאין הדבר דומה בין משרד הקליטה והעלייה לבין משרד הביטחון. כל משרד מטפל בלקוחות ולא תמיד באותם הלקוחות, והוא אמור להתאים את עצמו לצרכים שלהם כפי שמקובל במערכות שירות, לא רק במגזר הציבורי אלא גם במגזר הפרטי. זה תהליך העבודה, למעשה יש פררוגטיבה למשרד ממשלתי לנהל את מערכי השירות שלו בהתאמה, כולל בנושא השפות, זה הכלל הראשון.
כלל שני, שגם אין עליו חולק, הוא שהשירות הכי טוב בשפות יכול להינתן ללקוח או לאזרח או לפונה על ידי עובד משרד שמצד אחד בקיא בנהלי ותהליכי המשרד, ומצד שני נמצא על מערכות המשרד ויודע לבצע את הפעולות בתוך מערכות המשרד. כמובן, שנדרשים לזה הכשרה וידע מיוחד, וגם, כמובן, מדבר בשפה המתאימה לאותו אזרח. זה המצב האידאלי שכולם מנסים לשאוף אליו. כפי שאתם יכולים לראות מהמיפוי הקצר שעשינו לבקשתכם, הפנייה הגיעה אלינו דרך הדוברות. חלק גדול מהמשרדים – בוודאי המשרדים שנותנים שירות לציבור רחב – נותנים שירות בשפות. כמובן שלא כולם נותנים שירות בכל השפות ויש פה אתגרים שצריך למלא. היות ואנחנו עשינו עבודה שלמה עם נציבות שירות המדינה, כבר בשנת 2021, יצא תהליך שלם שנתנה לנו נציבות שירות המדינה להקמת אגפי שירות, לפחות בנותני השירות הגדולים. מונו אגפי שירות - - -
איתן, אנחנו לא בדיון, אנחנו במלחמה. אנחנו ביקשנו להבין מדוע במשרדי ממשלה משמעותיים אין מוקד בשפות, ומה עושים כדי שיהיה מוקד בשפות.
יש לנו פורום של סמנכ"לי שירות בממשלה, שמורכב מסמנכ"לי שירות במשרדים הגדולים. מחלקם ביקשנו שיגיעו לפה, ואני מניח שהם יציגו את הפעילויות שהם עושים בעצמם. הם ציינו שזה נמצא במרכז העשייה שלהם, והם עושים הכול על מנת לגייס במעגל הראשון כמה שיותר עובדים, נותני שירות בשפות, כמובן שבשפות שחסרות להם. יש להם מנגנונים פנימיים, שבמסגרתם, גם אם אין מענה אונליין, הם דואגים למצוא מקרב עובדי המשרד - - -
חבר'ה, סליחה, אני בדיון שלישי. אנחנו פנינו לממשלה בעניין הזה לפני שבועיים – אז לדעתי היה הדיון הראשון – עד לרגע זה אני לא מבין מי אחראי. האם אתה אחראי בממשלה לזה שיהיה מענה בשפות? מי אחראי במשרד ראש הממשלה? מי מתכלל את זה? מי הכתובת שלי?
אנחנו בהגדרתנו יועץ מקצועי לממשלה. מי שאחראי על מתן השירות בשפה הם משרדי הממשלה. לנו אין את האפשרות להחליף את משרדי הממשלה בעניין הזה.
אוקיי. אתם לא רלוונטיים בכלל לעניין, פשוט לא רלוונטיים. אני מבין, שכל נושא שיפור השירות הממשלתי לא רלוונטי למערך הדיגיטל הלאומי, הוא בסך הכול יועץ. חשבתי שהוא מנהל את נושא השירות הממשלתי. מי מנהל במשרד ראש הממשלה? מתכלל את משרדי הממשלה? אין, אוקיי. משרד ראש הממשלה לא מתכלל את משרדי הממשלה.
חבר'ה, אני לא מצליח להבין, אנחנו נמצאים במלחמה. כולם מדברים פה בשוויון נפש, אנחנו באירוע שבו מישהו צריך לנהל את האירוע הזה, ולדרוש ממשרדי הממשלה. זה ברור שלא נוח להם וזה לא הדבר שהכי מעניין אותם כרגע. אז מה אם לא ענו למישהו שהוא דובר רוסית ולא היה לו מענה? הרי אף אחד לא יודע מזה כי הוא גם דובר רוסית, ואף אחד לא יודע שלא ענו לו. או מישהו שדובר אמהרית ופונה לאגף נפגעים ולא יכול לדבר עם אף אחד. אז מה אם לא ענו לו? כי הוא דובר אמהרית. זאת ההתייחסות של הממשלה. דיון שלישי ברצף, פעם אחר פעם, כאילו זה וולונטרי. חבר'ה, אתם לא מתנדבים, יש מספיק מתנדבים שעושים את זה. יש ממשלה שצריכה לעשות את העבודה שלה, היא לא עושה את זה ואף אחד לא מנהל את זה, לאף אחד לא אכפת מזה – אני לא מצליח להבין את זה.
בכל דיון מספרים לי על מישהו אחד שהוא אחראי. משרד ראש הממשלה לא מתפקד – ברור כבר, לא רק בעניין הזה. שתי קומות מעלינו – דיון בוועדת הכלכלה. אותו דבר על המפונים. 17 מינהלות, מינהלת כזאת, מינהלת כזאת ומינהלת של רח"ל ומינהלת של ההוא. כולם עושים ואף אחד לא עושה. חמישה שבועות בתוך האירוע – חמישה שבועות. לא יכול להיות שבכל משרדי הממשלה, בין מאות אלפי העובדים, אין מספיק אנשים דוברי שפות שאפשר למשוך אותם ולהגיד להם: בואו, תשבו פה ותעשו משמרות. מה קרה לכם? תתחילו להבין שאתם נמצאים במלחמה ואתם צריכים לתת מענה. מי נמצא פה ממשרד הביטחון?
כן. מי הדובר ממשרד הביטחון? מירב, בוקר טוב. אני מסתכל, בחמ"ל נפגעים צה"ל שם יש מענה רק בשפה העברית. איך פונים הורים דוברי השפה האמהרית או השפה הרוסית לחמ"ל נפגעים בצה"ל שעונה רק בעברית? אני מסתכל על המענה של משרד הביטחון עצמו – משרד הביטחון אחראי על צה"ל – שיקום, קו תמיכה רגשי לנכי צה"ל, אך ורק לנכי צה"ל דוברי עברית. אם הוא דובר רוסית או אמהרית – אין. אותו דבר במוקד השירות והמידע של אגף השיקום, אם אתה נפצעת ואתה דובר רוסית, אמהרית או אנגלית – אין.
אני חייבת לציין שיש לנו מוקדים גם באגף משפחות הנצחה ומורשת., זה אגף שמטפל במשפחות שכולות, ונותן מענה בעברית וברוסית.
אני יודע מה יש. קיבלתי מיפוי של כל משרדי הממשלה. אני לא שואל מה יש, אני שואל מדוע אין. איפה אין? למה אין? ומה עושים כדי שיהיה?
אוקיי. מה עושים כדי שיהיה? רק להשלים את מה שיש, ברשותך, יש לנו עובדים בכל האגפים האלה. גם באגף חיימ"ש של חיילים משוחררים, גם באגף משפחות וגם באגף שיקום, יש עובדים בשפות האלה. מעבר למוקד, רוסית, עברית, אמהרית, במידה ויש פונה למוקד נעזרים באותם עובדים ועובדות דוברי השפה. אין מצב שמישהו מתקשר לאגף משפחות – משפחה שכולה לא עלינו, למשל בשפה האמהרית – ולא יהיה מישהו שידבר איתו וייתן לו מענה. אין דבר כזה, אין חיה כזו. חשוב לי מאוד להבהיר את זה, כי אני ראיתי במסמך שהופץ לנו שרשום, שבמשרד הביטחון אין מענה. חשוב לי שתדעו שיש רוסית ועברית וכמובן שנותנים מענה גם באמהרית.
מעבר לזה – אני משלימה את המענה לגבי מה שאנחנו עושים – אנחנו עושים פרויקט, לא רק באגף של העובדים באגף, ונפנה לכל המשרד בכללותו כדי לגייס עובדים. יש לנו משרד מאוד גדול עם כמה אלפי עובדים. אנחנו נגייס מתנדבים נוספים מתוך המשרד, שיוכלו לתת את התרגום במידה ויהיה צורך בשפות נוספות.
בואי נעשה משהו, אני מתקשר כרגע למוקד. כוכבית 8150 משרד הביטחון, מידע של אגף השיקום. אני דובר רק רוסית, אני לא מבין עברית. מתי יפנו אותי לשפה הרוסית?
(מתקשר למוקד משרד הביטחון ומשתתפי הדיון מקשיבים למענה הקולי)
מה אני אמור לעשות?
אני שומע בעברית. מפנים אותי, אתה יכול ללכת לפה, אתה יכול ללכת לפה, אתה יכול ללכת לפה. אף אחד לא אומר לי: אם אתה צריך עזרה בשפה הרוסית, בשפה האמהרית או בשפה האנגלית תקיש על - - - זה לא עוזר שיש עובד במשרד הביטחון.
חבר'ה, כל מי שדובר שפות ומתקשר למוקד – תתחילו להבין מה זה שירות, תחשבו על מישהו שדובר אמהרית, רוסית, אנגלית, צרפתית שמתקשר למוקד. פרסמתם, הוצאתם הודעות ושילמתם על זה: מוקדי השירות של משרדי הממשלה – תכתבו: מוקדי השירות אך ורק למי שדובר עברית. אך ורק לדוברי עברית – זאת הכותרת שאתם צריכים לשים.
זה נכון גם לגבי צה"ל, לפי מה שמופיע לי פה. לא יכול להיות שחמ"ל של צה"ל, שלא רצה להשתתף בדיון, עונה רק בעברית.
את משרד הביטחון, ומבחינתי משרד הביטחון אחראי על צה"ל, זה התפקיד שלו. אנחנו בישיבת המעקב, בשבוע הבא אנחנו נבקש עוד פעם.
לי הייתה טבילת אש. אני רוצה לתת הצעת ייעול, אני אומנם נכנסתי לעבודה על תקן הדסק של דוברי אמהרית. יש פה מתח מובנה בין עבודת הדוברות וההסברה לבין השירותים שניתנים על ידי החמ"ל. מצד אחד, ההסברה צריכה לעסוק בשירותים שניתנים, מצד שני אין שירותים שניתנים.
איציק, אני לא ניכנס לאיך מנהלים את הממשלה. כל משרד שינהל איך שהוא רוצה, אני כבר לא יודע. בסוף יש דובר למשרד, הדובר אחראי על כמה דברים, הוא גם אחראי בדרך כלל על המוקד, ואם לא הוא אז שיבוא מישהו אחר שיהיה אחראי על זה. אבל זה לא משנה ולא אכפת לי.
אם הייתי מזמן את כולם לשבת יחד, את כל משרדי הממשלה שנותנים שירות, כדי שיחשבו יחד איך נותנים כרגע פתרון לכל המשרדים שנותנים שירות, היינו מוצאים פתרון. אם אני הייתי מתכלל את כל הנושא של דוברי האמהרית, היה נורא פשוט לתת לכל המשרדים את הפתרון, של איך אני מצליח לגייס להם את כל דוברי האמהרית שיכולים לשבת אצלם, אבל אין.
זה כן רלוונטי. אני חייב לומר שכרגע, כל הסיפור של דוברי אמהרית הוא סיפור מופקר. ליוצאי אתיופיה כרגע, בתקופת המלחמה, אין פתרון לא רק במשרדי הממשלה אלא גם ברמת התכלול, אין תקציב לדוברי אמהרית. לפני כשבוע וחצי, פיני – אני לא בא אליו בטענות – כשצגה מלקו באה ואמרה אין תקציב לדוברי אמהרית, פיני בא ואמר שהצלחנו לגייס תקציב ויש לנו כרגע מישהו שמתכלל את דוברי האמהרית. נכנסתי לתפקיד - -
- - רגע, שנייה. גייסנו מישהו שמרכז את נושא דוברי האמהרית. נכנסתי לתפקיד, עבדתי לילות כימים וביום חמישי לפני שבוע וחצי הצגתי תוכנית עבודה מפורטת, אחרי שדיברתי עם כל מי שצריך כולל חברי מועצה, כולל ארגונים מהחברה האזרחית, כולל אנשים שעובדים עם פיקוד העורף. הצגתי תוכנית עבודה בפני פיני, גם בפני מנכ"ל מערך ההסברה, והצלחנו להיכנס את העבודה. נאמר לי בסוף היום, יום חמישי, שאין תקציב והתקנים מוקפאים. אחרי שכבר נאמר לי, גויסת, תתחיל לעבוד והתחלתי לעבוד. כרגע, אני על תקן מתנדב. השבוע דיברתי עם בני הקהילה שעובדים בפיקוד העורף, דיברתי עם אנשים שעובדים כחברי המועצה ודיברתי עם אנשים שמתנדבים ברמת השטח. אני עושה את זה על תקן מתנדב. אומנם אני מופיע כראש הדסק לדוברי אמהרית, אבל אין תקציב וכרגע הכול נופל על פוליטיקה קטנה.
בושה, תודה. דוגמה לאיך שזה מתנהל. אני רוצה לציין לחיוב את ההיענות של משרד החינוך. פנינו למשרד החינוך ונאמר לי שנפתח מוקד גם בשפות הרוסית, האמהרית והאנגלית בנוסף לעברית והערבית. זה מראה שכשרוצים אפשר. משרד הבריאות.
יש. עדכנתי שיש לנו בנתב גם אמהרית ויש לנו דוברי אמהרית במוקד. במוקד מפונים מתפנים ובשאר המוקדים יש את האופציה לעשות ועידה ביחד עם מוקד התרגום שלנו. בנושא השגרה יש ממש תור מיוחד לדוברי אמהרית.
בשבוע שעבר ייצגה אותנו נציגה אחרת באישורכם. אנחנו התקדמנו, יש לנו כמה מעגלים. אנחנו נותנים בערבית, רוסית ובאמהרית, ואנחנו ערוכים לתת את זה במוקד.
לא, האפיון של הנתב הסתיים רק היום, ועכשיו אנחנו יוצאים לרכש. נעזרנו במעגלי העבודה שלנו ובכוחות הפנימיים, בכל המסרונים ובכל הטקסטים בשפות האחרות, ויש לנו עוד מעגלים נוספים. כלומר, במידה שתוך כמה דקות לא מצליחים לעבוד במעגל הפנימי, אנחנו מתקשרים למוקד בר אילן – תודה לכם. דבר חדש שעולה ממש השבוע, קיבלנו מהמשרד אפשרות לנצל תקציב של אגפים אחרים, של חקירות ואיתם אנחנו נערכים לתרגום בכל שפה.
לא, לא. וניסינו את זה כמה פעמים וזה עובד. אנחנו נפעיל התקשרות נוספת – שאמרתי שיש למשרד – ובנוסף אנחנו נערכים לאיזון וובינרים בערבית, רוסית ואמהרית. בערבית כבר נעשה. ברוסית ובאמהרית יעשה.
אני מרגיש שאני צריך לעשות את העבודה במקום הממשלה, לא ראיתי דבר כזה. זוהר ינון, בבקשה.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על ההזדמנות להציג את השירות. אנחנו כבר כמה ימים ספורים אחרי אותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר. המחלקה לתרגום, שהיא המחלקה היחידה באוניברסיטאות בישראל שמכשירה אנשים לתרגם תרגום סימולטני, פתחה מוקד שבנוי על מתנדבים, על אנשי המחלקה ועל מתורגמנים בוגרי המחלקה. היא נותנת שירות חמישה ימים בשבוע ב-11 שפות. השירות הזה מיועד לסיוע לכל משרדי הממשלה, לכל הרשויות הסטטוטוריות ולכל המוקדים הציבוריים שנותנים שירות לציבור. אנשים מיומנים בפרט באנגלית, בערבית וברוסית, אבל גם באוקראינית, בצרפתית, בספרדית, בפורטוגזית, באמהרית, בתאית – אם יש עובדים תאילנדים, גם לזה אנחנו יודעים לתת מענה.
אחנו עובדים בהתנדבות מלאה, כוכבית 9392 שלוחה 4, מוזמנים כל יום בין 09:00 בבוקר ל-17:00 אחר הצוהריים, מראשון עד חמישי. כמובן שמרכזים פניות שמחייבות יותר מורכבות, ואפשר לתאם עם אנשי המוקד שיחה מורכבת או תרגום מסמכים וכולי. פנינו למשרד ראש הממשלה מתוך הנחה שנצטרך להפעיל את המוקד הזה שנה קדימה, בבקשה לתקצוב של 300 אלף שקל. כרגע הכול עובד בהתנדבות, האוניברסיטה מגבה באופן מלא את המחלקה ואת המוקד. מתוך הנחה שייקח לצרכים האזרחיים עוד הרבה זמן.
אנחנו בדרכנו לפנות למשרד העלייה והקליטה. ובהזדמנות זאת כשיש כאן דיון, מכיוון שיש פה נציגים של כל משרדי הממשלה אני קורא לכם, מפציר בכם, יש פה שירות סופר-דופר מקצועי ב-11 שפות, שאין לו אח ורע בכל המדינה, קיים ועובד זמין לשירותכם בהתנדבות מלאה. האוניברסיטה לא מצפה לשום תגמול או הליכי התקשרות מסובכים או ביורוקרטים עם איזשהו גורם ממשלתי או ציבורי. פשוט שתדעו שזה קיים, מתוך הנחה שגם כשתיגמר המלחמה פעילות המוקדים לא תסתיים. כולנו הרי מכירים וקרובים למשפחות ולחברים שנפגעו ואלה תהליכים ארוכים. גם מול משרד הביטחון על זרועותיו השונות, גם מול גופים כמו מס הכנסה ומס רכוש, ביטוח לאומי, משרד השיכון והרשויות המקומיות. יש לא מעט גורמים שעוד יצטרכו להמשיך לעבוד בשיקום נזקי המלחמה, שיקום המשפחות והפרטים, ואנחנו עומדים לשירותכם.
קודם כול, זוהר מנכ"ל האוניברסיטה פנה אליי וקיבלתי את המכתב. הפניתי אותו למשרד העלייה והקליטה, כי כמו שדובר כאן, הם ככל הנראה יהיו הגורם המבצע בסופו של דבר.
רגע, רגע, סליחה. כמו שנאמר, ואיציק הסביר את זה קודם, כן עשינו דיון של הגופים הרלוונטיים. אני רוצה להציג פה סקיצה ראשונית של המוקד שדיברתי עליו גם בפעם הקודמת. אני אציג לכם, בבקשה. זה אלמנט פרסומי שאמור להראות את מה שאנחנו מבקשים לעשות. אנחנו רוצים לעשות איזשהו קמפיין מתכלל, שיציג את מוקד משרד העלייה והקליטה כמוקד מידע לאומי, שמרכז את כל הפניות של העולים החדשים מכל השפות. כרגע בתוך הסקיצה שמנו חמש שפות. משרד העלייה והקליטה טוען שהוא יכול לעמוד בזה, אם לא אפשר להיעזר במוקד של אוניברסיטת בר אילן. שמעתי מפיקוד העורף שיש להם חברה פרטית נוספת, שהם עובדים מולה, כרגע גם זה בבחינת התקשרות מולם, חברת פרוטוקול שנותנת 24/7 תרגומים בשפות בתרגום סימולטני. אפשר שכל משרד ומשרד יעשה את זה באופן פרטי, כמו שאני שומע שעושים במשרד העבודה, או שמשרד העלייה והקליטה יעשה את זה באופן מתכלל. כמובן שהקמפיין הזה יפורסם בכל המגזרים, בשפות שלהם, בעיתונים, בערוצים ובמדיות הרלוונטיות. ואני חושב שזה הפתרון שהוא האידיאלי ביותר.
תודה. הנגשה לשונית היא תחום ההתמחות שלי כבר 20 ומשהו שנה – חבל שהגענו למצב של מלחמה כדי שחבר הכנסת פורר יעיר פה את כולנו. הדבר הכי טוב הוא מענה בשפות, אין ספק, אבל יש חסמים בתעסוקה שאי-אפשר להיכנס אליהם עכשיו. ועד שהדבר הזה יתחיל לפעול חייבים שיהיה איזשהו גורם שיתכלל את זה. מוקדי תרגום מרחוק זאת פרקטיקה שקיימת 40 שנה בעולם. זאת ההתמחות שלנו, אנחנו יודעים מה לעשות, אנחנו יודעים איך להפעיל את הדבר הזה, אל תמציאו את הגלגל. אני חייבת לומר שבמשרד הקליטה והעלייה, כבר כתבו תוכנית למערך לאומי להנגשה לשונית בממשלה הקודמת אצל השרה פנינה תמנו. יש תקציב לדבר הזה ומתווה מסודר, מטבעם של סיבות פוליטיות הדבר הזה לא ייושם. פשוט צריך להוציא את זה מהמגירה וליישם. 300 אלף שקל זאת העלות הראשונה, תסתמכו על גורם מקצועי, אל תמציאו את הגלגל. ואל תעשו דברים לא מקצועיים כמו להתקשר עם חברות שאין להן מושג בתרגום טלפוני. אל תעשו את השגיאה הזאת – אנשים ייפגעו.
אני מתנצל שאני עולה מהזום. אני נמצא בתל אביב, כי בימים האלה אנחנו עובדים על מערכת ניהול ידע, שתוכל להנגיש לנציגי משרד העלייה והקליטה, ולעונים במענה הטלפוני את המידע על השירותים שלאו דווקא נמצאים במשרד העלייה והקליטה. הנציגים שלנו יוכלו לענות ולתת מידע על שירותי המשרדים האחרים. כמו שאמרתי גם בישיבות האחרונות, אנחנו נתרמים לדבר הזה. דרך אגב, לגבי מוקד בר אילן, לא חיכינו ודיברתי גם עם טניה – שלמיטב הבנתי נמצאת גם בדיון – ולמדנו את השירות שלהם.
מהמקום הזה, כמו שהעליתי בדיון הקודם, אנחנו נוכל ואנחנו נירתם לתת את המידע ולקדם את הדברים. עדיין, כדי לייצר תהליכי שירות מלאים זה לא יוריד את האחריות בסופו של דבר, מהמשרדים שיצטרכו לתת מענה בשפות. כלומר, אני אוכל לתת את המידע, ואני אוכל לעזור לבן-אדם למלא את הטופס אם יש לו בעיה. אבל אני לא אוכל לעשות את הדברים במקום המשרדים האחרים ברמת הטיפול בטופס, וברמת החיווי לעולה לגבי מצב פנייתו וכיוצא בזה. לכן, לצד העובדה שאנחנו עושים ונעשה – וכפי שציינו ודיברנו על זה בישיבות הקודמות, רצנו על הדבר הזה באופן עצמאי עוד לפני הדיונים בוועדה – חשוב מאוד שהמשרדים כן יתנו מענה בשפות. ולכן, דחפנו לקישור המשרדים למוקד של בר אילן.
שלום, לנו אין מענה באמהרית. זה נדרש בעיקר במוקד של הסיוע המשפטי. אבל אני חייבת לומר שאם מגיעה שיחה, מחפשים, כמו שנאמר פה, נציג שיודע לתת מענה באמהרית., ואם לא, לוקחים שם וטלפון וחוזרים למי שפונה. כשדוברי אמהרית מגיעים למוקד הסיוע המשפטי, הם בדרך כלל מגיעים דרך הרווחה בעירייה. כלומר, הם יושבים מול מישהו שדובר את השפה והוא מתקשר אלינו בנוכחות דורש השירות. אם יש צורך, התוודענו למוקד של אוניברסיטת בר אילן, עשיתי ניסוי והם ענו מאוד מהר, תודה רבה. לפני שהתוודענו למוקד בר אילן, יש לנו מוקד שאנחנו עובדים איתו, מוקד תרגום חיצוני, ושמעתי התייחסות לגביי מוקדים חיצוניים. אנחנו קובעים שיחה עם מתורגמן, זה לא אונליין אבל כעבור כמה שעות או יום למוחרת, ומתאמים את זה מול מבקש השירות.
אני חוזר ואומר, זה לא שאין עובדים דוברי אמהרית בתוך משרדי הממשלה, זה לא שאין עובדים דוברי אנגלית בתוך משרדי הממשלה שיכולים לתת את המענה בשפה הזאת. בוודאי במשרד המשפטים, יש חשיבות שהמענה יהיה מתוך המשרד. הנושאים שם הם מאוד מאוד רגישים ברמות האלה. אתם חייבים לעשות עבודה בתוך המשרד כדי שיהיה מענה. לא בדקתי את המוקד שלכם, אם יש הכוונה בשפות האלה, ואני מרשה לעצמי להניח שאין.
צריך להבין, כשמדברים על הנגשה לשונית, מי שמתקשר אליכם לא דובר עברית, הוא לא יודע מה לעשות. זה שאת אמרת שאם מישהו ידבר באמהרית את תדעי מה לעשות, הוא לא יכול להגיע אלייך בכלל. הוא מתקשר והוא לא יודע מה להקיש או מה לעשות – צריכה להיות איזושהי הכוונה, בוודאי כשאנחנו מדברים – וכמו שאומרים פה, הוא פשוט לא יתקשר. לכן, אני מבקש שתרחיבו את המוקד שלכם לאנגלית ואמהרית, בדרך כזו שגם יהיה מענה, ואנחנו נעשה על זה מעקב. משרד התחבורה, יעל ירמיהו. רשות המיסים לא פה, והם קריטיים בעניין הזה.
בוקר טוב, עברנו על כל המוקדים שלכם, ממוקד יחד שנותן מענה רק בשפה העברית ועד למוקדים של מידע ורישוי שנותנים עברית, אנגלית וערבית. אין רוסית, אין אמהרית ואין צרפתית. מה עושים לגבי האזרחים האלה שדוברים את השפות האלה?
בהתאם לפניות שאנחנו מקבלים ובהתאם לצרכים, אנחנו מתאימים את עצמנו. קיבלנו ממערך הדיגיטל אפשרות לתרגום שפות אונליין, כך שבמידת הצורך אנחנו משתמשים בשירות הזה.
שנייה, רגע, בואו נבדוק משהו.
(מתקשר למוקד המידע והרישוי ומשתתפי הדיון מקשיבים למענה הקולי)
אגב, תלחץ על השלוחה כדי לבדוק שאתה באמת מגיע לנציג, כי מה שקורה בחלק מהמקרים כשלוחצים אין נציג, סתם לסבר את האוזן.
קודם כול, אין אמהרית. אם דובר אמהרית מתקשר הוא לא - - - הקשתי שלוש לרוסית, זה מה שקיבלתי.
(ומשתתפי הדיון ממשיכים להקשיב למענה הקולי).
את לא יכולה לבחון את הפניות אליכם בשפות אם אין לך מענה בשפות, את לא יכולה לדעת. את צריכה להבין שמי שמתקשר הוא דובר שפה אחרת, זה מה שהוא יודע. אם הוא לא שמע את השפה שלו בנתב או שהוא הקיש והגיע לשפה אחרת, את לא יודעת שהוא פנה בכלל.
אני מבינה מה שאתה אומר. מצד שני, יש לנו מוקדים שפועלים כבר הרבה זמן, כלומר לא בזמן חירום.
אני לא יכול להגיע אליו, את לא הבנת את מה שאני אומר לך. אני לא יכול להגיע לנציג דובר השפה הרוסית. איך אני אגיע אליו? עונים לי בעברית. יש לי נתב שיחות בעברית, במקרה של רוסית. אמהרית לא הייתה לי בכלל, אמהרית לא היה לי מה להקיש, אז ניתקתי. ונניח שהקשתי שלוש על רוסית, ענו רווח מיותר לי בעברית לנתב אחר בשפה העברית. אני לא יכול להגיע לנציג שלכם בכלל, זה יהיה נס אם אני אגיע. יכול להיות שאני אלחץ סתם ואז אני אגיע, אבל כמענה או כמתן שירות מי שפונה אלייך בשפה שהיא לא בתוך הנתב לא מגיע אלייך בכלל.
אני מבינה מה שאתה אומר, אדוני. מצד שני, המוקדים שפעלו לפני זמן החירום הם מוקד תחבורה ציבורית ומוקד הרישוי, כוכבית 5678 וכוכבית 8787, כשחלק מהם פועלים בשפות.
את לא הבנת את מה שאני אומר. אני עכשיו חייגתי כוכבית 8787, לא היה לי מענה בשפה. יכול להיות שציבור דוברי הרוסית לא משתמש בתחבורה הציבורית – לא נראה לי. יכול להיות שציבור דוברי אמהרית לא משתמש בתחבורה הציבורית – לא נראה לי. ולכן, לא סביר בעליל שאתם מדירים את האוכלוסייה הזו, והתשובות שלך פשוט לא תואמות את הרעיון של מתן שירות.
אתם חייבים לתת מענה בשפות האלה, גם אם אתם נותנים פתרונות שהם פתרונות אד-הוק הם חייבים להיות כאלה שהם מנותבים לשם. מי שמתקשר בשפה אחרת, הוא לא דובר עברית. אני מבקש לבצע על הסיפור הזה מעקב, כי מהתשובות שלך אתם בכלל לא באירוע של לתת מענה בשפות.
בואי נסכם ככה, המענה שלכם כרגע לא מקובל עליי. אנחנו נעשה ישיבת מעקב בשבוע הבא, ואני מצפה למענה אחר. מענה כזה שמישהו שדובר רוסית, אמהרית וצרפתית מתקשר אליכם, יודע לאן הוא מגיע ואיך עונים לו. בכל אחד מהפתרונות שכבר עלו כאן כחלק מהדיון. בוודאי בתחומים שרלוונטיים מאוד לאוכלוסייה הזאת, מידע על תחבורה ציבורית.
סליחה, את חייבת להפסיק לעזור לי. מידע לגבי תחבורה ציבורית הוא קריטי בשפות – קריטי, בטח בתקופה הזאת. תודה.
לא, לא, לא. את כנראה לא מסכימה ואת לא מבינה, אם את אומרת לי שאת נותנת מענה בהתאם לצרכים. את לא נותנת מענה בהתאם לצרכים או שמבחינתך האוכלוסייה שדוברת את השפות האלה לא קיימת, כי היא לא קיימת, את לא נותנת להם מענה בהתאם לצרכים.
אתם תבואו לדווח בשבוע הבא. יכול להיות שתודיעו לי: אדוני היקר, באמהרית אין דרישה. אף אחד בשפה האמהרית לא רוצה לדבר עם משרד התחבורה. וגם ברוסית. אבל להגיד לי: יש מענה, שבדקנו אותו לפי המענה במוקד – אין מענה במוקד. משרד האוצר, סליחה.
סליחה, במוקד הטלפוני שלנו אני יודעת שיש מענה בשפות, הוא לא באחריותי, אבל מהעדכון - - -
רשות המיסים, מוקד קרן פיצויים מס רכוש, מאוד רלוונטי כרגע – מענה בעברית בלבד. אני אכניס אותך לתוך הישיבה, הממשלה פרסמה שורה של מוקדים לאזרחי ישראל, ביניהם המוקדים האלה, שהם מוקדים חשובים. צריך להבין שהמוקדים האלה חייבים לתת מענה בשפות ובטח בחירום. אני מדבר על מוקד פיצויים מס רכוש. במוקדים הנוספים נותנים מענה.
יש מוקד אחד שהוא כללי והוא נותן מענה בשפות. יש מוקד ייעודי שהוקם לצורך מס רכוש, שם המענה לא שלם והנושא בתהליך, ואנחנו מעבירים את הטיפול במוקד הזה למוקד המרכזי.
אני מבקש, מכיוון שזה דרך המוקד המרכזי והוא מנותב בשפות, קחו בחשבון שכשמישהו מקיש לקרן מס רכוש, והקיש את זה כחלק משפות, אפשר להשתמש במוקד של בר אילן שמסייע בתרגום.
תודה, אנחנו בכל מקרה מעבירים ועושים מהלך להעביר את השיחות למוקד המרכזי, שם יש מענה בשפות וכך נוכל לתת מענה בעניין הזה.
אוקיי, תודה. משרד התיירות, בעיקרון לא הייתם אמורים להיכלל בזה אבל לקחתם על עצמכם את כל נושא המפונים.
נכון, נכנסנו באיחור של שבוע למבצע הפינוי, לא התכוננו אליו ולא היינו אמורים להיות בו. אבל ראינו שצריך אותנו ונכנסנו מתחת לאלונקה, ופינינו עשרות אלפי אנשים למלונות. הקמנו חמ"ל אזרחי לצורך איסוף חדרים, הוספנו עשרות אלפים למאגר חדרי המלון.
מוקד השירות שלנו באופן עקרוני, וכך הוחלט, עובד מול הרשויות ולא עבור הציבור. אנחנו לא עובדים מול 120 אלף המפונים ברחבי הארץ, אנחנו אמורים לעבוד מול הרשויות עצמן.
הוא רק לרשויות, אבל בפועל מה שקרה הוא שהרשויות לא עמדו בהיקף הפעילויות מול התושבים שלהם, ונתנו את הטלפון שלנו, ומתקשרים אלינו. מתוך אחריות לאומית אנחנו עונים לכל אחד.
לדעתי זה פורסם גם במודעה שלכם. הוציאו מודעה של מוקדי שירות, פרסמתם אותו ומטבע הדברים אנשים פונים אליכם.
לא, תלוי לאיזה דברים. אנחנו מקבלים אלפי שיחות ביום. לאחר שסיימנו לשבץ את כל המפונים, אנחנו עוסקים בימים אלה במוקד בשיפור האכלוס, איחוד קהילות, מקרים הומניטריים.
לא נתקלנו בדבר הזה בצורה דרמטית, אבל אנחנו בהחלט לוקחים את זה בחשבון. יש לנו עובדים, דוברי אמהרית, ואנחנו מכניסים אותם לחמ"ל.
אני מבקש לשלב את העובדים האלה בתוך החמ"ל. תבינו, להגיד לא נתקלנו, אם אין מענה בשפות, מי שפונה בשפה אחרת לא פונה.
אם יש מענה בכל השפות אז זה לא רלוונטי. אני רוצה להתמקד ואנחנו צריכים לסיים את הדיון. אני רוצה לסכם את הדיון. אחד, העובדה שהנושא הזה לא מתוכלל ברמת הממשלה לא מתקבל על הדעת. אני מודה לכל מי שעשה מעבר וגם עזר לנו להשיג את המיפוי הזה – משרד ראש הממשלה, לפיני. גם ניסו לייצר פתרונות עם המוקד של משרד הקליטה וזה בהחלט מבורך.
עם זאת, יש כמה משרדי ממשלה שקריטי שהמענה שם יהיה בשפות באופן ישיר, בלי איזשהו מענה עקיף, דרך מוקד אחוד של משרד הקליטה, שאגב לא כל משרדי הממשלה מכירים אותו כרגע. לכן, אני מבקש לקבוע דיון מעקב בשבוע הבא. בשבוע הבא אני רוצה שיהיו פה נציגים ממשרד הביטחון ומצה"ל, בכל הנושא של אגף משפחות ושיקום, שיהיה שם מענה בשפות. כנ"ל חמ"ל נפגעים בצה"ל. רשות המיסים – צריך לעשות מעקב מה שופר. חינוך – מצוין. בריאות – יש אמהרית, אז לא צריך. בעצם נשארנו עם ביטחון ותחבורה מהבחינה הזאת, שצריכים לעבור איזשהו שדרוג.
במקביל, משרד הקליטה, אני רוצה שתיתנו לי סקירה בשבוע הבא, איך התקדמתם מבחינת המוקד האחוד. אני אומר שוב למשרדי הממשלה, לתשומת ליבכם, מה שאמר משרד הקליטה ובצדק, הטיפול בפנייה בסוף צריך להיות מול הפונה בשפתו. משרד הקליטה לא יכול לטפל בפנייה, הוא יכול מקסימום לקחת אותה. כמו כן, חשוב להפיץ – ואולי את זה אני כן אבקש דרכך, פיני – תפיצו למשרדי הממשלה את המוקד של בר אילן, בוודאי שאפשר להשתמש בו בינתיים.
נעביר אותו במכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה. אני לא מצליח להבין איך העסק הזה מתנהל. הישיבה נעולה, אנחנו נודיע לכם על מועד הישיבה בשבוע הבא.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00.
