פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
01/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 99
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"ז בחשון התשפ"ד (01 בנובמבר 2023), שעה 09:30

מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים
ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב-30.10.2023

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
ולדימיר בליאק
צגה מלקו

פיני יצחקי - מנהל תחום בכיר הסברה אזרחית, משרד ראש הממשלה

איציק דסה - ראש הדסק לדוברי אמהרית, מטה הסברה לאומי, משרד ראש הממשלה

קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום במטה היישום, משרד ראש הממשלה

רותם כהן - מנהל אגף בכיר שירות לציבור, משרד העלייה והקליטה

יעקב שנרב - משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

טירה גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

נועה רוס קמלי - לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

יפה שי - מנהלת תחום שיווק, פרסום והסברה, משרד הפנים

מאיה דבורי יעקובסון - מנהלת אגף שיפור שירות, רשות האוכלוסין וההגירה

אלכס מילר - חכ"ל, יו"ר אגף העובד העולה בהסתדרות החדשה

אלכסנדר גולדשטיין - מנהל המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

עליזה גרייבין - מחלקת קליטה וקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

בקי קשת - עו"ד, הפורום למאבק בעוני

טלי דהן - מנהלת תחום בכיר ערוצי שירות, משרד הבריאות

אמיר דור - מנהל הרשות לקליטת עלייה, עיריית תל אביב-יפו

ביאן מג'אדלה - מנהלת פעילות "כל זכות" בערבית ורוסית

ד"ר גליה הירש - ראש המחלקה לתרגום וחקר התרגום, אוניברסיטת בר אילן

אבי מספין - מנכ"ל עמותת "טנא בריאות"

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות


מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-1 בנובמבר 2023, י"ז בחשוון תשפ"ד. הנושא הוא מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים. אני, ברשותכם, בפתח הישיבה רוצה להביע צער על היהרגם של החיילים והלוחמים שלנו במערכה שמתנהלת בדרום. הם נהרגו באמת בהגנה על מדינת ישראל, במאבק ובמלחמה שהיא מהמוצדקות שניהלנו כאן. ועדיין, המחיר הוא תמיד מחיר כבד. ולמלחמה יש מחירים. אבל זאת מלחמת אין ברירה. ואני חושב שהציבור הישראלי מבין היום עד כמה אנחנו נמצאים פה במערכה שהמשמעות שלה זה הגנה על אזרחים, הגנה על מדינת ישראל, על היכולת שלנו לחיות כאן, ועד כמה מדינת ישראל מחויבת גם למי שהתמונות שלהם נמצאות כאן תלויות מאחורי – אותם 240 חטופות וחטופים. ילדים, נשים, זקנים.

זו חטיפה שהיא פשוט מזעזעת בכל קנה מידה, לא עומדת בשום סטנדרט של המשפט הבינלאומי, של התנהגות אנושית בסיסית. ולצערי, בעולם לא רבים מבינים את זה. בתוך כך מדינת ישראל נמצאת גם במאבק, והייתי אומר שהעם היהודי נמצא במאבק של אנטישמיות הולכת וגואה ברחבי העולם. צריך להבין שכבר ראינו שמסמנים יהודים בחלק מהמקומות. ראינו ציורים של מגני דוד על דלתות של מגורים של יהודים בצרפת. ראינו את השלט "אין כניסה ליהודים" באיזושהי חנות ברוסיה. ראינו את מה שקרה בדאגסטן עם אותה טיסה ואותה התנפלות של ההמון, שחס וחלילה אם היו מצליחים לעשות לינץ' במי שהיה נופל לידיהם שם. וברור לחלוטין שזה עוד אתגר שמדינת ישראל מחויבת לו.

אני אומר את זה כאן בוועדת התפוצות – מדינת ישראל מחויבת לשלומו של העם היהודי בכל מקום בעולם. בכל מקום בעולם. וכמו שאנחנו חייבים להגיד תודה ליהדות התפוצות שהתגייסה לטובת מדינת ישראל בצורה חסרת תקדים בשבועות האחרונים, ואספה למעלה מ-500 מיליון דולר, ועדיין אוספת כספים כדי לסייע לנו בהתמודדות הזו. כך אנחנו כולנו מחויבים גם לקהילות השונות ברחבי העולם, וזה גם נושא שהוועדה תעסוק בו. ובתוך כך, אני מנצל את ההזדמנות ואומר לכל הקהילות היהודיות בעולם – תעלו לישראל. כאן זה המקום שלכם, כאן זה הבית שלכם, כאן אנחנו נשמור עליכם. על זה אנחנו נלחמים כרגע. עד כאן דברי הפתיחה.

מכאן אני רוצה להמשיך לדיון שהוא דיון מעקב. נמצא איתנו פיני יצחקי. אנחנו ביקשנו ממשרד ראש הממשלה להציג את הנתונים כפי שראינו שאנחנו רוצים שהם יוצגו כאן, כדי שנבין מה הבעיות. ולכן, אני אתן לך לפתוח.

תודה רבה, בוקר טוב. קודם כל, חשוב להדגיש שבאמת פעילות הסברה ענפה מתקיימת בכל השפות באופן שוטף, גם בשגרה ובוודאי בשעת חירום, על ידי דוברי המשרדים. אני, בפורום דוברי הממשלה, שאני מנהל אותו באופן קבוע גם בשגרה וגם בחירום כמובן, מנחה באופן קבוע את ההנחיה המובנת מאליו, אגב – לדאוג להנגשה בכל השפות, כולל רוסית וכולל אמהרית. כמובן שאנגלית וערבית זה ברור. והדבר הזה מתקיים. מתקיים על ידי כל גופי ההסברה, לא רק דוברי הממשלה, אלא גם למשל פיקוד העורף שנותן את ההנחיות שלו לציבור בשעת חירום, אז יש לו גם את ההסברים שלו באולפנים, שזה גם בערוץ 140 וגם בערוץ 9. ברוסית ובאמהרית. כל הסרטונים שהוצאנו למשל מתורגמים. יש פעילות נוספת. לא צריך לפרט פה את הכל. יש לי פה את הפירוט אם נרצה לאחר מכן.

בנושא מוקדי השירות, באמת יש פה בעיה גדולה. רוב המשרדים, דיברנו, לאחר הדיון שהיה כאן ביום שני היה לי דיון שנקבע מראש של כל דוברי הממשלה, ושם העליתי את הסוגייה שעלתה כאן. רוב דוברי המשרדים אומרים שהמשרדים שלהם לא מסוגלים כרגע לתת מענה טלפונים גם באמהרית וגם ברוסית באופן שוטף כמענה טלפוני מיידי במוקדי החירום שלהם. ובעקבות כך עשינו צוות עבודה-חשיבה והגענו לאיזשהו רעיון שהוא בשיתוף של כמה גורמים שיושבים כאן סביב השולחן, ואם אתם רוצים אני אציג אותו כבר עכשיו. הרעיון הוא לקחת את המוקד של משרד העלייה והקליטה שכבר קיים ופעיל בשפות הללו, ויש להם את כל הפלטפורמה ואת כל המעקב אחרי פנייה, כמו שעושים בכל מוקדי שירות לקוחות – לקחת אותו והוא ישמש בעצם איזשהו מתווך שאותו נפרסם לציבור הרחב. זה המוקד הלאומי, המוקד המדינתי, בשפות, למי שלא דובר עברית. יש להם, נדמה לי, שש שפות.

שבע.

שבע שפות.

איזה שפות?

עברית, אנגלית, רוסית, אמהרית, פורטוגזית, ספרדית וצרפתית.

כן. בקיצור, הוא בעצם ישמש כמתווך. כלומר, אליו יתקשרו. אנחנו נפרסם אותו, כמובן, לציבור. וגם הציבור הישראלי, אם יש לך שכנה שהיא לא יודעת עברית כי היא עולה חדשה לא משנה מאיפה, אז אפשר להגיד "הנה, זה מספר הטלפון שאת מוזמנת להתקשר אליו". יתקשרו לשם, שם המענה הטלפוני יקבל את הפנייה וישמש כמתווך מול המשרדים. משרד שיש לו את האפשרות לענות בשפה הזאת, מה טוב, יענה מיד. כמו למשל, יש כאן את נציגת משרד החינוך, שהיא אמרה שהיא יכולה להעמיד אנשים לצורך זה והם יענו. ואם לא, אז צריכים לבדוק את האופרציה ואיך מתנהל המענה כשחוזרים לאותו מוקדן והמוקדן הזה חוזר כשיש את התשובה מהמשרד. האופרציה הזאת קיימת. צריכים כמובן, יש קצת פערים בתקציב, כוח אדם. כלומר, ברגע שנפרסם הזה מן הסתם נצטרך יותר אנשים.

העליתי את הנושא הזה גם מול מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אמרתי לו "תשמע, הדבר הזה מן הסתם יחייב איזושהי רתימה של מנכ"לי המשרדים אולי". הרעיון הוא רק בראשיתו אבל אני מציג פה איזשהו רעיון שאפשר אולי איתו לפתור את הבעיה. והבעיה היא קיימת, אני לא מכחיש אותה. עכשיו, אני עובד מול הדוברים, ואני חייב לציין שרוב הדוברים אומרים שיש את יחידות השירות. כלומר, זה לא בדיוק חונה במגרש הדוברותי.

אמרתי לך את זה בדיון.

כן, כן, בסדר.

סמנכ"לי השירות של המשרדים.

אוקיי, אז אני לא עובד מול מרכזי השירות. יש את יחידת השירות הממשלתית. כלומר, צריך בדיוק לבדוק באיזה תפר זה עומד. כי כשאני אחראי להנחות את הדוברים, לא כל הדוברים באמת נמצאים על המגרש הזה. אבל סך הכל מה שאני בא להגיד כאן, מה שאני בא להציג, זה שיש איזשהו רעיון או אפשרות לפתור את הבעיה. אני חושב שבכוחות משותפים אפשר יהיה לעשות את זה. יש פה עוד כמה גורמים שכבר הציעו את עזרתם. גם גופים אזרחיים שמוכנים להירתם, ובטח יציגו את זה בהמשך. אני חושב שבסך הכל הדבר הזה יכול להתקדם. יש גם כבר איזשהו רעיון מאיפה נוציא את התקציב לדבר הזה. לפחות את התקציב לפרסום, כי אני אחראי על הפרסומים. אז לפחות לדבר הזה.

טוב. אני, יש לי כמה הערות ספציפית לעניין הזה. אני לא אכנס לאיזה פתרון, או אגיד לכם איזה פתרון הוא הפתרון הכי טוב. יכול להיות שזה, אגב, הפתרון הכי טוב. ובלבד שהוא ייעשה כמו שצריך. זה לא אירוע, ופה אני מבקש להעביר את זה גם למנכ"ל משרד ראש הממשלה, ואני גם אוציא לו מכתב בסוף הדיון הזה. זה לא אירוע שצריך להישאר אם הם כן רוצים או לא רוצים. צריכה להיות פה הנחיה ממשלתית ברורה למשרדים. כל משרד צריך אחת מהשתיים – או שיש לו מענה אצלו או שהוא מפנה למוקד משרד העלייה והקליטה, שחייב להיות מתוגבר בהיקפים גדולים של כוח אדם. אני מקבל את העובדה שזה כבר מוקד פניות שעובד עם CRM, עם יכולת לעשות מעקב. אבל אנחנו צריכים לראות שאין לנו נטישת שיחות.

אם במוקד של משרד העבודה, כפי שהוצג כאן, עונים על חמישים אחוז מהשיחות בסך הכל, והוא מוקד קיים, זאת אומרת זה מוקד שעובד ונפתח. אם מתוך 600 פניות עונים רק על 300, אז אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה זה עוד דבר שצריך לקחת אותו בחשבון. אני גם מבקש פה במובן הזה מהממשלה – צריך להיות אחד, גורם ממשלתי אחד, שהוא האחראי על זה אל מול כל משרדי הממשלה. זה יהיה אתה, אתה, ימנו ממשרד ראש הממשלה מישהו אחר – לא משנה. אבל משרדי הממשלה צריכים לדעת שהם חייבים לתת דין וחשבון למישהו במובן הזה של המענה בשפות, גם, ופה צריכים להיות שני דברים – אחד זה לפרסם מוקד בשפות זה בסדר. כל אחד מהמוקדים המשרדיים שפורסם.

הרי, כשאתה מגיע למוקד תמיד אתה מתחיל בנתב. בנתב השיחות אומרים "לרוסית הקש X, לאמהרית הקש Y, צרפתית הקש Z". אתה מנותב למוקד של משרד העלייה והקליטה. אבל אם אתם חושבים שתשאירו את המוקד של משרד העלייה והקליטה עם, כמה עובדים יש לכם היום שם?

אנחנו במשמרת עם 11 עובדים.

אם אתם חשובים שתשאירו 11 עובדים בשביל לענות על כל הפניות של משרדי הממשלה בשפות, אתם טועים.

לא, לא, לא.

זה לא יעבוד. חייבים פה גם - - -

אמרתי, יש פערים כרגע בכוח אדם ובתקציב. אני אמרתי את זה וזה נכון, זו עבודה, אתה יודע שאי אפשר לעשות דבר כזה מהיום למחר, בטח לא במסדרונות הממשלה.

אני לא, אני חושב, תראו, אתם חייבים להבין, משרדי הממשלה, אנחנו במלחמה. ובמלחמה גם מבחינת הגיוסים, ופה מנכ"ל משרד ראש הממשלה צריך להבין, וגם מבחינת הבירוקרטיה, האירוע הזה צריך להיות פתור עד אמצע שבוע הבא. זה לא כזה מסובך. זה לא כזה מסובך. הנה, יש פה מישהו מההסתדרות – כמה עובדי מדינה יש סך הכל?

שלום, קודם כל, עובדי מדינה, כל אחד נמצא במקום שלו.

לא, לא משנה. כמה עובדי מדינה? כמה עובדי מדינה יש?

יש אלפים.

יש מאות. לדעתי 170,000 אני חושב שזה המספר. או משהו כזה. אני בטוח שתמצאו בתוך עובדי המדינה דוברי שפות שיכול להיות שאפשר לנייד אותם נקודתית ולהגיד "אנחנו עכשיו, זו התגייסות, זה מילואים, אין מה לעשות". פה, משרדי הממשלה יסלחו לי, גם במעברים בין משרדים יכול להיות שמישהו ממשרד החקלאות שהוא דובר שפות ואין לו היום 100 אחוז קיבולת בעבודה שלו, כי אנחנו במלחמה, בתחום אחד שהוא מטפל בו, אז יכול להיות שהוא יכול לסייע שם.

יש פה מישהו מיחידת שיפור השירות הממשלתי? הם הוזמנו לדיון?

בואו נשמע את משרד העלייה והקליטה.

אדוני יושב הראש מכיר ככה את משרד העלייה והקליטה, הוא גם מכיר אותו במצבים האלו ויודע את ההתגייסות ובעצם את מבנה מערך הכוחות. הפתרון שהוצג עכשיו הועלה בפניי רק לפני שעה, אז אני עוד לא, מה שנקרא, יודע להעריך איך אנחנו נכנסים לזה. אנחנו כבר עכשיו נערכים, כמו שציינתי לפני יומיים, אנחנו כבר עכשיו נערכים מבחינת מידע כללי. להעניק את המידע לא רק על שירותי משרד העלייה והקליטה אלא על כלל שירותי הממשלה. ברמת המידע אנחנו כבר נערכים להנגיש את עצמנו בהקשר הזה. שוב, ברגע שהולכים למהלך כזה אנחנו נצטרך ללכת ולעשות את ההערכות ואת החשיבה על משמעויות כוח האדם. כאמור, שוב, רק לפני שעה הרעיון הזה הובא לפתחי אז אני עוד לא יודע לתת את ההערכה על המשמעויות של זה. אבל אנחנו נהיה שם איפה שצריך.

זאת אומרת, כמו שציינת, בזמן מלחמה אנחנו נירתם כמה שאפשר. זה עדיין, וחשוב לי לשים את זה על השולחן, כפי שציין אדוני יושב הראש, זה לא פותר את המשרדים מהצורך בלתרגם. כי ברגע שנגיע לטיפול בפרט - - -

חד משמעית. חד משמעית.

ולא בטיפול במידע הכללי, נצטרך לתת תשובות נוספות.

חבר'ה, הצורך בלתרגם זאת חובה שקיימת עוד לפני המלחמה, בלי קשר. ויש משרדים שפשוט לא עשו אותה. את זה אני שם רגע בצד, אבל אני מסכים לגמרי עם הנציג של משרד הקליטה. רק עוד שאלה. אני ביקשתי לדעת איפה יש לנו. באיזה משרדים יש מוקדים שעונים בשפות ובאיזה שפות?

אני אשמח להתייחס.

משרד העבודה.

לא, את תדעי לתת לי על כל משרדי הממשלה?

לא. על המשרד שלנו.

אני שואל את משרד ראש הממשלה, זה מה שביקשתי. ביקשתי נתונים. תגיד לי איפה יש מוקד בשפות ובאיזה שפות.

לא עברתי את כל השישים שפורסמו אחד-אחד, אבל לקחנו את החשובים ביחד. נמצא איתי פה איציק דסה שהוא כרגע היועץ שלנו לענייני השפה האמהרית, לטובת הקהילה של יוצאי אתיופיה. אז סתם עשינו ככה אקראי, התקשרנו לשישה מוקדים עיקריים, ובשלושה מהם היה מענה ובשלושה מהם לא היה מענה. שוב, אמרתי, לא עברתי על כל - - -

לא, אבל זה לא מה שאני ביקשתי, סליחה, בדיון הקודם. אני ביקשתי בסך הכל טבלה. ואני מבקש להעביר אותה, אני מבין שהיא לא מוכנה, אני מבקש להעביר אותה עד מחר לוועדה. טבלה שאומרת "משרד העלייה והקליטה – מוקד בשפות: יש שבע שפות; משרד החינוך – מענה בשפות: יש שלוש שפות; משרד למשימות לאומיות: אין מוקד".

מיפוי של כל המשרדים.

זה הכל. מיפוי. מה יש. לא יכול להיות שמשרד ראש הממשלה לא יודע מה יש במשרדים. זה בסך הכל לשלוח מייל לכולם – והם כולם עונים לך במייל. ומי שלא עונה, מרימים טלפון.

יש רק שלושה משרדים כאלה כרגע – משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד הקליטה. כל היתר, אין.

כן? משרד החינוך, אין לכם מענה בשפות?

משרד החינוך יש רק ערבית ועברית.

אתה מדבר על אמהרית או על כל השפות?

שנייה, אבל אתה אומר שיש משרדים אחרים שאומרים שיש להם. אז בואו נשמע. יכול להיות שלא הגענו לכולם.

זה בדיוק מה שאני מבקש, פיני. עוד פעם, אני חוזר ומבקש, את הטבלה הזאת אפשר לשלוח לנו במייל מחר, מסודר. נבין איפה אנחנו חיים. נבין איפה יש לנו בעיה, איפה אין לנו בעיה. כי יש משרדים שבהם זה קריטי. למשל, כל הנושא של עזרה ראשונה נפשית, כל מה שעוסק במידע חירום, חייב להיות מענה בשפות. זה משהו שהממשלה חייבת להבין. אין מצב שאם עכשיו מישהו נמצא במצוקה אמיתית מהירה, הוא לא מקבל את המענה הזה. יכול להיות שבאמת במשרד המורשת, אם המוזיאונים פתוחים או לא פתוחים, נדע לחיות. גם שם, אבל לא משנה. אני אומר, בסוף אנחנו חייבים לקבוע לעצמנו סדרי עדיפויות.

אמרתי, שוב, אני כרגע בדקתי שישה משרדים כי באמת לא היה לי זמן לעשות את זה עם שישים.

אבל, אני רק אומר לך - - -

צריך להושיב כנראה 2-3 סטודנטיות שיעשו את זה, בסדר?

לא צריך סטודנטיות, באמת.

צריך שמישהו יעשה את זה פיזית, בסדר.

מייל אחד לכל משרדי הממשלה, לבקש ממשרד ראש הממשלה, מצידי שהמייל יצא מהלשכה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. מייל לכולם "אנא שלחו לנו מה הסטטוס". זה בדיוק לוקח עשר דקות. ומי שלא עונה, מתקשרים אליו. שישים טלפונים, שלוש דקות שיחה, אפשר לגמור את זה יחסית מהר.

משרד העבודה, רצית להתייחס, בבקשה.

לא, רציתי להתייחס רק למה שאמרת קודם כל לגבי נטישת שיחות. אז רק רציתי לעדכן שהרחבנו את המוקד. עכשיו נפתח היום גם סניף או שלוחה נוספת בחיפה. ככה שכמות העובדים שהצטרפו לחמ"ל גדלה באופן משמעותי. מבחינת דוברי שפות, גם יש לנו, גייסנו בעצם למוקד דוברי שפות ערבית, רוסית ואמהרית, שהם עובדי המשרד. יצרנו קשר עם ארגון "יד לעולים" ועמותת יהודי אתיופיה, כדי בעצם לנסות לחשוב, להפעיל ביחד "וובינר" בשפות לפי הצורך. ובנוסף אנחנו בוחנים, ככל שיידרש מענה בשפות נוספות, יש לנו היום יחידות שעובדות עם שירותי תרגום, ויכול להיות שמה שנעשה זה שניעזר בעצם באותם שירותים.

אז מבחינת החמ"ל, כרגע הוא נותן מענה ברוסית, ערבית, אנגלית ואמהרית. גם אם אין נציגים שמשובצים לאותה משמרת, אנחנו משתדלים שבכל משמרת יהיו דוברי השפות, ואנחנו מעבירים לאותו עובד והוא חוזר תוך כמה שעות בודדות לאותו פונה.

את זה יש כל הזמן?

אני רואה, שתדעו, אני רואה את זרוע העבודה כמקום מאוד קריטי בפניות האלה. כי בסוף מי שפונה אליהם זה עובדים, העובדים בדרגות הנמוכות הרבה פעמים, שיוצאים, מוציאים אותם, פתאום המעסיק אומר להם זה. אז נכון שיש מענה של ההסתדרות אבל לא כולם מאוגדים בהסתדרות.

אנחנו נותנים מענה לא רק למי - - -

לא, אבל מי שלא מאוגד לא בהכרח יודע, והוא לא בהכרח יודע לפנות אליהם.

לא, יש לך טלפון? כי הטלפון שפורסם בטבלה שפורסמה אתמול, יש רק מענה בעברית. יש לך טלפון שאנחנו יכולים לקבל?

נכון. הנתב, עדיין אין לנו נתב שבעצם - - - אין לנו נתב, יש לנו מרכזייה פשוטה. אנחנו עובדים על - - -

רגע, סליחה. שמעתי את השאלה, רק לא שמעתי את התשובה.

אז אני אמרתי שכרגע יש לנו מרכזייה פשוטה שהיא בעברית בלבד, אבל אנחנו עובדים על נתב שיהיה גם בשפות.

מתי נקבל את הטלפון?

אני אוכל לעדכן אותך, אני לא יודעת. אני יודעת שעובדים על זה, אני מקווה שזה יהיה כמה שיותר מהר.

כן, טוב. אני רוצה לעקוב. כן, בבקשה, אלכס מילר, ההסתדרות.

כן, אני רק, בהמשך לישיבה הקודמת שהייתה, אני יכול להגיד כך. מאז שהתחילה המלחמה ההסתדרות פרסמה את המוקד שלה ופתחה אותו לכלל אזרחי מדינת ישראל, לא רק לאלה שמאוגדים אצלנו. אנחנו עד עכשיו קיבלנו 18,000 פניות בסך הכל. שבעצם, כמובן שכל הפניות הקשורות למקום עבודה ומצב תעסוקתי וכולי, כולנו מחכים לאישור המתווה שצריך להגיע. וברגע שהמתווה יאושר ואנשים גם ירצו לקבל אינפורמציה על מה מגיע להם, איך מגיע להם ומה בעצם היכולות שלהם לפנות ללשכת התעסוקה במידה ויהיה צורך, וגמישות וכל זה. אני יכול להגיד לכם שהסיבה, כמובן שיהיה מהר יותר מבחינת המדינה, פרסום של המוקדים וכולי, כלומר אנחנו מקבלים פניות שחלק גדול מהן בכלל לא קשור לפעילות שלנו. מקבלים פניות מאנשים שאמורות להגיע אליהם חבילות אוכל. ואנחנו בעצם ברמה האישית, המוקדנים שלנו יוצרים קשר עם הגוף שאמור להביא את חבילות האוכל האלה, שזה בכלל לא קשור אלינו, ובודקים למה כי בן אדם לא קיבל תשובה. אני מדבר על הנושא של השפות.

אני יכול להגיד שניצולי שואה מתקשרים כי הם ראו את המוקד, את הטלפון שלנו, שפורסם בערוץ 9. אז הם רואים טלפון אחד, הם רואים שזה משהו שהוא כביכול רשמי אז הם מתקשרים. אז תראו, אנחנו כבר אחרי תקופה די ארוכה, ועדיין הדברים ככה בחצי הילוך. ואני חושב שדווקא בנושא הזה צריך מישהו שיהיה בקו השני. כי יש דברים שאנחנו יודעים לתת מענה עליהם. יש, היה לנו שיתוף פעולה לא רע בכלל גם עם גוף החירום שנוסד במשרד העבודה. יש לנו גם נציגים שלנו שם. אבל יש דברים שהם דברים הרבה יותר מהירים. זה לא רק עניין של תעסוקה. זה אלף ואחד דברים. יש קרוב למאה אלף עולים מברית המועצות שאין להם יכולת להבין דברים בסיסיים מבחינת השפה.

אז אני חושב שדווקא בנושא הזה צריכה להיות פה קצת יותר זריזות. אנחנו כבר אחרי שלושה שבועות, וכשאני נגיד מסתכל, אני רק יכול לקחת דוגמא של תקשורת רוסית, ואני רואה שיש ארגונים שהם ארגונים שבאמת עושים עבודת קודש בישראל, ארגונים חברתיים, ואני רואה גם את הפעילות שלנו, אבל חשוב מאוד שגם בסופו של דבר תהיה פה החלטה אסטרטגית. אני יודע שסוגיות התקציב הן תמיד סוגיות, אבל פה אני לא חושב שיש איזשהו - - -

ברור. אבל התקציב פה לא יהיה בעיה, זה בטל בשישים בתקציב של המלחמה. זה בכלל לא בעיה, אין שאלה. תודה.

אתה רוצה, חבר הכנסת בליאק?

ממש בקצרה. תודה, אדוני יושב הראש, ותודה על המשך הדיון החשוב הזה. אני קודם כל רוצה לברך את ההסתדרות ואת אלכס על כל העבודה שהם עושים. הם באמת פתחו את המוקד במהירות האפשרית, וגם נכנסו לוואקום הזה שהשאירו משרדי הממשלה.

רק בשנייה, אני רק אתן דוגמא.

כן.

אנחנו נותנים לאנשים שפונים סיוע, נגיד מפנים להסתדרות הפסיכולוגים, שבעצם בהתנדבות האנשים שם שהם מתנדבים ונותנים סיוע נפשי לאנשים שפונים. עכשיו, זה הדברים שאנחנו יכולים כמובן לתת בגלל שיש לנו את הגופים האלה והם מאוגדים אצלנו והם נותנים מענה מבחינת כל הזה. אבל יש כל כך הרבה אנשים שמוכנים לבוא ולתרום, וכמובן שזה בסופו של דבר זה עניין של ריכוז.

כן. אז קצת מוזר לי שאנחנו ב-25 או 26 ימים אחרי פרוץ המלחמה, ועדיין בשלב של ההתארגנות. אבל האירוע הזה הוא, לצערי, כנראה יימשך. בטח האירוע הכלכלי עם החל"ת והכל, והפניות רק יתגברו. כדי להצליח במשימה הזאת, והמשימה היא מאוד-מאוד חשובה, כמו שאתה אמרת, צריך לעשות את המיפוי של כל המשרדים. אבל מעבר למיפוי, אולי גם לקבל את הסטטיסטיקה של כמה פניות מתקבלות. אולי יצטרכו לחזק.

אבל הם לא יכולים לפנות אז גם אין פניות.

אז ברגע שנסדר את המערכת, כן? ובתקווה בימים הקרובים. צריך גם לבנות את הסטטיסטיקה כדי לראות את מוקדים לחזק. לאיזה משרדים אולי להוסיף עוד כוח אדם. בעיני זה דבר בסיסי. והדבר האחרון שאני שוב רוצה לציין זה לגבי אתר "כל זכות". אתר "כל זכות", לפחות בחלק הרוסי שלו, אני יודע שנכנסים היום עשרות אלפי אנשים. אז שוב, אני פונה למשרד ראש הממשלה, אתם חייבים למצוא את התקציב הדרוש כדי להמשיך.

מאיפה תוקצב?

זה תוקצב דרך הקואליציוני ובאמצעות - - -

אבל דרך משרד הקליטה.

לא, באמצעות המשרד לשוויון חברתי.

כמה משרדים ביחד.

כן.

כמה משרדים. המשפטים - - -

כן, משרד הקליטה. כן.

יכול להיות שכמה משרדים הביאו את התקציב, השאלה היא מי היה - - -

אבל תחת משרד ראש הממשלה בסופו של דבר זה היה.

מי היה?

תחת משרד ראש הממשלה. אני קיבלתי את זה במשרד ראש הממשלה, אני אישרתי להם את הקמפיין. את הקמפיינים שעולים. זה עלה, לפי דעתי, כבר ממש בשבוע הראשון של המלחמה.

נכון, כן.

ואחר כך הם עשו כבר - - -

אז צריך להמשיך את זה. גם להמשיך להתארגן וגם להמשיך - - -

אני מדבר על תקציב התרגום.

התרגום היה מהקואליציוני שלי.

ומי ביצע אותו? איזה משרד ביצע?

לדעתי, המשרד לשוויון חברתי.

יש לנו את "כל זכות".

תכף נעלה אותם. בבקשה, חברת הכנסת מלקו.

תודה, אדוני יושב הראש. תרשו לי קודם, אנחנו בתקופה מאוד קשה, תנחומיי למשפחות הנופלים. באמת הם נפלו על הגנת המולדת, לשמור עלינו, ובזכותם אנחנו גם יושבים פה. והחלמה מהירה לפצועים. העניין של ההסברה בשפות השונות, זו ישיבה שנייה, ואני פניתי בדיוק היום, זה בדיוק שלושה שבועות, אני פניתי ב-18 באוקטובר, והדבר הזה כל כך חשוב, כי אני מכירה את החומר לעומק מעבודתי כעיתונאית.

אז קודם כל, אני מברכת את יושב הראש, אתה מתמיד בזה, וגם משרדי הממשלה. פיני, לקחתם את זה ברצינות והנה אנחנו מתקדמים. אבל יחד עם זאת יש לי חשש. החשש שלי, ממה ששמענו לגבי משרד הקליטה, האם משרד הקליטה יכול לעמוד באתגר הזה. כי ממה ששמענו, יש להם 11 עובדים. אני לא חושבת שאתם תעמדו בזה. ולכן אתם צריכים לקחת את זה ברצינות. ואם אנחנו יכולים לסייע כדי שתצליחו, נעשה את זה. אבל מה שאתם אומרים היום, הרצון שלכם, אני מאוד מעריכה את הנכונות שלכם. אני חוששת שאתם לא תעמדו בזה.

אנחנו, במצב הנתון כרגע, זה לא. שוב, במצב הנתון כרגע אנחנו לא ערוכים לכמות כזו. כאמור, הדבר הזה הובא לפתחי בשעה האחרונה. אנחנו נעשה את ההערכות וננסה להבין מה הצרכים שלנו מבחינת כוח אדם, מבחינת תקציבים.

כן, אבל לכמה פניות אתם עונים היום?

אנחנו היום עונים ל-500 עד 600 פניות ביום.

ביום.

ביום, כן.

בשפות שונות?

בשפות שונות, בתשעים אחוז מענה.

אתם תצטרכו להכפיל את מצבת כוח האדם שלכם.

ככל הנראה. ככל הנראה. אני לא רוצה לזרוק מספרים באוויר מבלי שנכנסתי לעומק הדברים ולתהליכי העבודה של איך אנחנו יכולים לעשות את הדברים. לא נראה לי שזה יהיה רציני לזרוק פה מספרים.

כן. עוד דבר שאני רוצה להתייחס אליו, זה לגבי דוברי אמהרית. אפשר גם להיעזר. יש אנשים שרוצים להתנדב ופונים. אני יכולה לספר לכם שאני עד היום החזקתי את החמ"ל שלי בכל עיר בהתנדבות. אפילו את החומר הזה, אחרי שלקחתי מפה, אני תרגמתי אותו לאמהרית. לכן, יש חשיבות למתנדבים. יש לנו הרבה דוברי אמהרית. לא כולם שולטים כמובן. לא כל מי שיוצא אתיופיה שולט באמהרית.

סליחה, אני אגיד לך מה הבעיה עם מתנדבים בהיבט של מוקדי הפניות. פה צריך להינתן מענה מקצועי של משרדים, ופה צריך להיות מענה של מישהו שיודע איך לתקשר בין משרדי ממשלה. בטח אם זה מוקד מרכזי שצריך לדעת להרים טלפון למשרד הרווחה, עם מי לדבר שם, כדי לתת את התשובות בשפה הרלוונטית ואז לעשות את סגירת המעגל. דווקא פה למשרד הקליטה יש את היכולת, דרך יועצי הקליטה, דרך הסניפים, יש לו כבר את היכולת לטפל ולהמשיך טיפול. אני חושב שהמוקד האחוד, ברמה העקרונית הוא נכון, הוא כיוון טוב.

כן, אבל יחד עם זאת - - -

אבל מתנדבים, זה מענה, צריך לזכור שמתנדבים זה מענה ראשוני כזה בנוסף.

נכון, אבל - - -

חברת הכנסת צגה, דיברנו על זה שיש פער מובנה. אנחנו מבינים שברגע שאתה מגדיל משהו אתה חייב למלא אותו בכוח אדם.

בדיוק.

ותקציב. נכון.

כן, אז לכן למה אני מעלה את זה? שמעתי את הנכונות שלכם, ובסופו של דבר נבוא עוד שבוע-שבועיים בטענה שלא עשיתם כלום. אז לכן צריך לקחת את זה בחשבון מראש. אתם צריכים להיות ערוכים. זה מה שאני רוצה להגיד. לגבי דוברי אמהרית, לא כל מי שמדבר יודע אמהרית. בשביל להעביר את המסר. יש אנשים שבעבר עסקו וגם אפשר להיעזר בהם אם אתם רוצים. יש הרבה אנשי תקשורת לשעבר שעבדו איתי ברדיו, בטלוויזיה, והיום מתנדבים בחלקם. ואז אפשר לבנות את זה. לגבי המספרים שנותנים, תשמעו, כל פעם מתקנים. אני, תאמינו לי, הדבר הזה בדם שלי. אני מכירה. כשאני הייתי ברדיו רקע, כל הדברים שמתפרסמים, אני הייתי משיגה את זה מהנכונות שלהם או שהייתי צריכה להתאמץ. אף אחד לא נותן חומר מוכן.

כל מספר שאתה בודק, או שאין מענה או שאתה מתייבש שם עם הניגונים האלה. לכן, רגע, אני לא באה בטענה אליכם, אני אומרת לך בדרך כלל. עכשיו, אנחנו בתקופה של מלחמה. זה סדרי עדיפויות שלנו. הציבור צריך לקבל את המענה בשפה שהוא מבין אותה. אי אפשר לתת לו בשפה שהוא לא שולט בה. וגם התלונות האלה, ברגע שאתה נותן בשפה שהוא מבין אותה, בשביל זה התכנסנו, והבן-אדם יקבל תשובה. לכן, אדוני יושב הראש, אני ממש רוצה לציין פה שיש את הנכונות אבל אני עדיין חוששת אם זה יצא לפועל.

טוב. אני רוצה להתקדם. אנחנו צריכים להתקדם קצת במהירות כי גם יש לנו מגבלה על הדיון הזה מבחינת המשך שלו.

"כל זכות".

אני רוצה לשמוע את "כל זכות". ביאן מג'אדלה.

בוקר טוב. אני מנהלת את הפעילות של "כל זכות" בערבית וברוסית. בערבית מזה כתשע שנים וברוסית התחלנו לתרגם בחודש מרץ באמצעות מתרגמים חיצוניים וצוות פנימי של שתי עורכות תוכן. כאשר התוכנית היא באמת, קיבלנו מיליון שקל מכספים קואליציוניים של חבר הכנסת בליאק, עבודה מאומצת של לובי המיליון. אז זה תקציב שעבר דרך שריון חברתי. כל הפעילות של "כל זכות" ממומנת ממשרד המשפטים. וכל תקציב שנקבל הוא כפוף, כמובן, לאישורו של משרד המשפטים. אנחנו במרץ אמורים לסיים את הפרויקט הזה. זה 1,500 דפים, כאשר התיעדוף היה על דפים של מוגבלויות, בריאות, ניצולי שואה וכולי. לניצולי שואה סיימנו את התרגום. והיום אנחנו עומדים על 800 דפי מידע מתורגמים, והסטנו עם פרוץ מצב החירום - - -

800 מתוך כמה?

מתוך 1,500. זאת התוכנית. זאת תוכנית העבודה – מיליון שקל ל-1,500 דפים. כמובן שזו עבודת תרגום, בדיקה משפטית, וגם תחזוקה. לתחזק ולעדכן את הדפים האלה בתקופה הזו. אין לנו תקציב שיווק. אנחנו קיבלנו תקציב ממשרד ראש הממשלה, חד פעמי ולתקופה הזאת, של 27,000 שקל, שהצלחנו לקדם בשבוע האחרון באתרים של דוברי רוסית. עכשיו, התבקשנו לענות על כמה שאלות, כמו "איך אתם נערכים במצב הזה". הסטנו חלק מהתקציב מהתוכנית הקיימת לדפים שעוסקים במצב חירום. תרגמנו היום 56 דפים. הם לא בתוכנית העבודה, זה על חשבון דפים שהתחייבנו לתרגם, ויש לנו צפי לעוד עשרים דפים שהם ייחודיים לתקופה הזאת ועוד 300 דפים שהם על נפגעי פעולות איבה ונכי צה"ל. אם לא היה תקציב, לא נוכל לתרגם את זה.

סליחה, יש לי שאלה. אתם עמותה, נכון?

כן.

אתם קיבלתם איזושהי תרומה כרגע מהתרומות שמגיעות מהתפוצות לטובת התרגומים?

לא.

ביקשתם?

לא, לא. אנחנו עובדים עם התקציב שיש לנו.

אוקיי.

לא קיבלנו. חוץ מהקמפיין של משרד ראש הממשלה, לא.

לא, אז יש לי שאלה. תשובה קצרה. כמה תקציב אתם צריכים עכשיו כדי לתת מענה ראשוני, מיידי, מהיר, לתקופת המלחמה? בהנחה שיש לך עכשיו, את צריכה לרבעון לתת "בוסט" גם שיווקי, גם תרגומי, גם הפעלה. על איזה סכום מדובר?

בתוכן אנחנו צריכים משהו כמו 400,000 שקל.

כן.

ובשיווק, קמפיינים, זה תלוי איזה מדיות וכולי, אבל בין 200,000-300,000 או 400,000. ככל שיש יותר נוכל להגיע לאוכלוסייה יותר גדולה.

700,000 שקל תקציב.

בלי תקציב שיווק אנחנו, בגלל הצורך, כן? יש קפיצה של פי 2.5, פי 3 בגידול במשתמשים. אנחנו מדברים על סך הכל 800 דפים.

בסדר גמור. אנחנו נעביר פנייה לפדרציות היהודיות. אני שם את זה, זה לא מוריד ממשרדי הממשלה, כן? שלא תחשבו שזה במקומכם. אבל לעזרה ראשונה של סדר גודל של חצי מיליון שקל, שתוכלו להשתמש בחלקו לשיווק ובחלקו לתרגום, מהפדרציות.

נראה לי צפון אמריקה.

צפון אמריקה, כי זה רלוונטי להם מאוד. זה בדיוק במובנים האלה. תודה.

תודה.

אני רוצה לשמוע את משרד החינוך, שבפעם הקודמת שאלתי אותם.

בעניין המוקדים אנחנו עשינו שיתוף פעולה עם רותם. כרגע גם הנתב שלנו בעבודה בעקבות הוועדה, ואנחנו מנסים למצוא פתרונות. כמובן שחברנו גם לפיני ואנחנו כן נהיה חלק ממוקד אחוד.

אוקיי.

אנחנו נהיה לרשות.

אוקיי, תודה. משרד הפנים.

שלום לכם. קודם כל, אני מדגישה שוב שמשרד הפנים מטפל, באינטראקציה מול הרשויות המקומיות ולא מול התושבים. ההנחיות שהתבקשנו לגבי רשות האוכלוסין והרשויות המקומיות, מכיוון שהנושאים ברשות האוכלוסין ובמשרד הפנים שונים מאוד זה לא רלוונטי לאחד את המוקד. נמצאת פה הנציגה של רשות האוכלוסין כדי שתיתן את המידע בנושא המענה, על הפעולות שנעשות בתחומם. מבחינת הרשויות המקומיות, בדקתי מול הרשויות המקומיות ויש הרבה רשויות מקומיות שנותנות מענה, מוקדי חירום בשפות השונות. חלק מההודעות מתורגמות, אפילו מועברות בהודעות טקסט לתושבים הרלוונטיים. יש סיוע, יש תמיכה בשפות השונות. ואנחנו - - -

אני רוצה לדעת באיזה שפות.

רגע, אתם יודעים להעביר לנו, כמו שביקשתי ממשרד ראש הממשלה, טבלה.

רשמית רשויות.

איזה שפות, איזה רשות נותנת ואיזה רשות לא נותנת.

בדיוק.

אין שום בעיה, אנחנו נכין את זה. ואני אשמח גם לעזרתכם, אם אתם מודעים לרשויות שיש בהן יותר עולים, פחות עולים, באיזה שפות הם מדברים. ונוכל לפנות גם לרשויות האלה.

אוקיי, תודה.

זה מאוד קל , איפה שיש עם ריכוז גבוה.

סליחה רגע, אמיר דור נמצא בזום?

כן. ממונה קליטה בעיריית תל אביב.

שלום, אמיר. עלו פעם קודמת ואמרו שיש בעיה בתל אביב, שאין מענה בשפות בתל אביב. זה מה שאמרו בפעם הקודמת.

א' יש לנו כמה דפי פייסבוק בשפות שונות שבהם אנחנו מנגישים את כל המידע הרלוונטי. ב' עשינו גם שיחות יזומות לעולים בשנה האחרונה כדי לראות מה המצב שלהם ולתת להם את כל המידע הרלוונטי. במוקד העירוני 106 יש דוברי שפות אבל אין בכל משמרת. זאת אומרת, יכולה להיות משמרת שיש ומשמרת שאין. יש בערבית, אנגלית ורוסית, אבל לא בהכרח בכל משמרת. עכשיו, כשדיברתי עם מנהל המוקד הוא לא אמר שנוספה לו בעיה בשפה מסוימת שלא ניתן מענה. אבל אין בכל משמרת דובר שפה, זה נכון.

אני חושב שאתם צריכים לתגבר במוקד העירוני לפחות, וגם אם זה אומר באמצעות מתנדבים. יש המון אנשים שרוצים להתנדב, המון דוברי שפות. תראו, תל אביב זאת עיר ענקית. יש לכם, אני בטוח, מכל וכל שם. בבקשה, צגה.

אני רוצה להתייחס פה. במוקד של תל אביב, אתמול היה לי מקרה של פנייה, והמוקד אמרו שעובד עד 19:00, ואני, כבר ב-17:30 לא הייתה תשובה.

באיזה מוקד?

106.

106 עובד 24 שעות ביממה.

את מתכוונת שבאמהרית לא הייתה תשובה, אולי.

לא, לא.

106 עובד 24 שעות.

אבל לא עונים. לא עונים. אני, אתמול הייתה לי פנייה על מקלט שהפכו אותו למחסן, ביפו, עולים חדשים. אז אמרנו לפנות, פנינו, ואומרים שעד 19:00 עובד אבל אין תשובה.

אולי על מוקד הקליטה לקהילה האתיופית, את מדברת, ולא מוקד 106.

יכול להיות, טעיתי. אני לא יודעת. יכול להיות, אבל אני אביא לך את זה.

בסדר.

17:30 ניסינו עם העוזר שלי.

תעבירי את זה אליו בבקשה.

אני אעביר לך.

ואני מבקש ממשרד הפנים שתעשו לנו מיפוי. תעשו לי מיפוי של רשויות מקומיות, כמו שביקשתי ממשרד ראש הממשלה. רשות האוכלוסין, אתם רוצים להתייחס? כן.

כן, בוקר טוב. רשות האוכלוסין וההגירה מפעילה בשגרה מוקד שנותן מענה בעברית, ערבית, רוסית ואנגלית. בתקופה הזו הקמנו עוד שני מוקדים נוספים – מוקד חירום למפונים, לאזרחים בעצם, שנותן מענה באותן שפות, ומוקד לעובדים זרים שנותן מענה באזור 10 שפות. בהתאם לשפות של העובדים הזרים. אני רוצה להוסיף עוד שליחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור, היא מפעילה מוקד מענה ממשלתי מרכזי, שזה מוקד שנותן מידע כללי על כלל שירותי הממשלה. זאת אומרת, מידע שהוא לא עם הזדהות, הוא לא ספציפי. וגם המוקד הזה נותן מענה בארבע שפות – עברית, ערבית, רוסית ואנגלית.

אוקיי. משרד הבריאות פה? טלי, בבקשה.

בוקר טוב. תודה על רשות הדיבור. אני טלי דהן ואני מנהלת מוקד "קול הבריאות" של משרד הבריאות. אצלנו במשרד הבריאות במוקד השגרה, שהוא פעיל רגיל, יש ארבע שפות – עברית, אנגלית, רוסית וערבית. יש לנו מוקד תרגום שיש בו עוד שלוש שפות, שהן אמהרית, צרפתית ותיגרית. נציגי השגרה יכולים לבצע שיחות ועידה ביחד איתם והם מתרגמים להם. אין לנו בנתב הפניה לאמהרית. הקמנו מוקד של מידע למפונים-מתפנים, והוא עובד בשפות ערבית, עברית ואנגלית. אני חושבת שמוקד אחוד לכלל משרדי הממשלה הוא, בעיני, אסון שירותי, כי בסוף אני מאמינה שהרבה פניות יפלו בין הכיסאות, ומי שיהיה מסכן זה האזרח. אני חושבת שאזרח שפונה אליי למוקד מקבל את המענה. אנחנו ב-98% מענה. תגברנו את הכוחות, אנחנו מתגברים, אנחנו כל הזמן על זה, אנחנו ערים לצרכים. ובעיני, מוקד אחוד, שמישהו ייקח את הפניות ויעביר לכל משרד, בעיני זה אסון שירותי ופחות שירות לאזרח. תודה.

כן, השאלה היא אם לך יש מוקד בשפות.

כן.

אז כשיש מוקד בשפות, בוודאי שזה עדיף. הבעיה היא שישנם משרדים שאין בהם מענה בשפות בכלל, ואין, זאת אומרת, יש פה שאלה של אלטרנטיבות. האידיאלי היה שבכל משרד היה מוקד בחמש או שש שפות שיודע לענות עם אנשי מקצוע. יש משרדים כמו משרד הבריאות שזה דרמטי. אני חושב שאם אני לוקח את סדרי העדיפויות - - - ואצלכם אין גם באמהרית. זאת אומרת, אם מישהו פונה - - -

לא, אין לה מענה. יש לה תרגום.

יש לי נציגים דוברי אמהרית.

אוקיי, העדיפות - - -

יש לי אפשרות לעשות - - -

אני אומר את זה למשרד ראש הממשלה. משרדים שיהיה חייב להיות בהם מוקד שלהם כמו בריאות, זה בריאות, זה רשות האוכלוסין שיש להם לפי מה ששמעתי, זה רווחה ומענה נפשי, שאלה דברים שהם ראשונים, ועבודה, שאני רואה שהוא כבר בעבודה כדי שיהיה מוקד כמו שצריך. אני יכול להבין שמשרד הנגב והגליל לא צריך מוקד, בהכרח מענה בשפות. עוד פעם, זה שאלה של יכולת ואיך מותחים את השמיכה הזאת.

כן, בקי כהן קשת נמצאת פה? בבקשה.

כן, תודה אדוני. ממש בקצרה, שלוש נקודות. אחת, כמובן אנחנו בוועדת עולים אבל אנחנו מדברים לא רק על עולים, וזה חשוב לנו לזכור את זה. גם אם מדבור בערבית, ושוחחתי עם עמיתתי ממשרד הפנים לגבי בקשה לתווי מזון שמופיעה רק בעברית. זה חייב להיות כמובן בעוד שפות, קודם כל בערבית אבל בעוד שפות.

רגע, אני חייבת לציין, האתר עצמו הוא כן - - -

האתר מתורגם אבל כשבאים, אבל זה לא עוזר בכלל שמפרסמים משהו בשפות ובאים למלא טופס ובעצם אפשר לעשות רק בעברית. זה צריך להיות בכלל, לשים לב שאם אי אפשר את כל התהליך זה לא עוזר. אז לא רק עולים, ואם אדוני פתח את הדיון שלנו על החטופים, בחטופים ובכלל יחד אנחנו גם יהודים, גם ערבים וגם עובדים זרים. וגם להם צריך לתת את הדעת. ולא רק בענייני משרד הפנים ואוכלוסין. מדובר על, אנחנו שומעים על הרבה מאוד אנשים שיש להם בעיות להשיג מזון ודברים מאוד בסיסיים, ואנחנו רוצים להביא עוד עובדים לארץ לעזור בחקלאות אבל אין לנו מענה בסיסי לתת להם, לחלקם, לדברים מאוד בסיסים שהם זקוקים להם בימים האלה. זה לא בעיות משרד הפנים של אוכלוסין, זה בעיות - - -

בסדר, אבל אנחנו, יש לנו פה את נושא הדיון של ועדת העלייה והקליטה - - -

יש לנו מוקד ייעודי - - -

לא, לא. אני מדברת רק על שפות.

יש לנו מוקד ייעודי לעובדים זרים, כמו שאמרתי, סביב עשר שפות. אנחנו מטפלים בעובדים הזרים טיפול צמוד מאוד.

מצוין. אז מצוין, כי צריך בכל השפות לטפל בזה.

אוקיי, תודה רבה.

רגע, רגע, אדוני. זו נקודה ראשונה. הנקודה השנייה היא, כפי שהציג אתמול נציג אחר מהקואליציה, על הנגשה לשונית. יש לנו שירות למשרדי ממשלה וגופיי חירום. לנו זה לא אישית, אבל זה אוניברסיטת בר אילן שהקימה עם המחלקה לתרגום.

כן, אני תכף נותן להם, הם ביקשו רשות דיבור. אני אתן להם לדבר.

אנחנו רוצים, אנחנו שמנו פה, שלחנו גם פרסום של משרדי ממשלה שאפשר, וגם שוחחתי עם פיני קודם, אם משרדי ממשלה וגופי חירום יכולים לפנות. וזה שירות מקצועי שיכול לתת - - -

אבל תני להם לדבר בעצמם.

גם אבי יוכל לדבר על זה וגם אנחנו פה העברנו לוועדה את הפרסום כדי שזה יגיע למשרדי ממשלה וגופי חירום לצורכי תרגום. זה שירות שלהם. ודבר שלישי, עלו שוב ושוב הסוגיות של רשות ממשלתית לתרגום, ואנחנו פונים לכבוד יושב הראש מיד אחרי המלחמה כדי שזה לא יהיה כל פעם בעת חירום, אלא רשות לאומית שתטפל בתרגום באופן שוטף, וזה יעמוד גם בעת חירום.

אוקיי, תודה רבה. גליה הירש בזום. ד"ר גליה הירש מאוניברסיטת בר אילן.

כן, שלום. אני רציתי לספר לכם, קודם כל נראה שלא כולכם מכירים את המוקד שלנו. אז הוא עלה לאוויר כבר בשבוע הראשון למלחמה, המחלקה שלנו התגייסה. עכשיו, חשוב לי לציין כי דיברתם קודם על מקצוענות/לא מקצוענות, זה מוקד של מתורגמנים ומתורגמניות, מתנדבים אולי, אבל כולם אנשי מקצוע. מי שבנה את מערך ההכשרה הזה הן ד"ר טניה ווינובה וד"ר מיכל שוסטר, שיש לה ניסיון בהנגשה לשונית. וגם זה נעשה בשיתוף עם "טנא בריאות". אבי גם יוכל להסביר על זה. זאת אומרת, זה בהתנדבות אבל זה סופר מקצועי. והמוקד עובד בצורה כזאת שנותני השירות נמצאים, או לא נמצאים אפילו פיזית, עם אותו אדם, ואז מתקשרים אלינו, ויש לי שיחה ב-15:00 עם המתורגמן. יש לנו כרגע 11 שפות: רוסית, אוקראינית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, אנגלית, אמהרית, תיגרית, יידיש, ערבית ותאילנדית.

איך זה עובד? סליחה רגע, לא הבנתי. איך זה עובד? מה, אתם נותנים בשיחת ועידה בעצם?

מתקשרים - - -

אם עכשיו יש פנייה ודורשים בשפות, עושים שיחת ועידה איתכם ואז יש תרגום?

כן.

אז זה תרגום סימולטני בעצם, מה שאתם נותנים.

כן, כן, כן. זה נקרא מתורגמנות סימולטנית, ובזמן אמת. חשוב לי לציין שזה - - -

זה גם משהו שמשרדי הממשלה יכולים לאמץ.

שעשינו את זה בהתנדבות בגלל שעת החירום. זאת אומרת, זה נועד לשירותי חירום

באיזה שעות המוקד שלכם עובד?

מ-09:00 עד 17:00. למרות שכן יש לנו אפשרות גם לתת מענה בשעות אחרות. שוב, הכל, הכל, הכל נעשה בהתנדבות. וזה כמובן בגלל המלחמה. היה אידיאלי אם היה גם איזשהו תקצוב לדבר הזה כדי שנוכל להמשיך. אני רואה שהמלחמה לא הולכת להסתיים בקרוב, והמתנדבים שלנו הם אנשים נפלאים מלאי רצון טוב, אבל זו בכל זאת עבודה וזו עבודה קשה.

יופי.

אז הדבר היחיד שאתם יכולים לנסות לעזור זה לחזק אותנו מבחינה כלכלית. ושהגופים ידעו. כי בשבועות האחרונים, מעבר להקמת המוקד, להכשרת המתורגמנים, לתת את המענה הזה, וכולנו נותנים בהתנדבות סביב השעון, האוניברסיטה התגייסה לזה בצורה מדהימה, המחלקה במיוחד, אבל מעבר לדבר הזה אנחנו גם כל היום בטלפונים למועצת הנגב והגליל ולמשרד הבריאות ולמשרד פה ולמשרד שם, כדי שאנשים יכירו את השירות שלנו. אנחנו מגיעים לרמת המוקדנים, לשלוח את הפליירים שלנו. והדבר שאנחנו היינו הכי רוצים זה שפשוט אנשים ידעו שאנחנו קיימים וידעו לבקש את השירות הזה. אז אני לא יודעת מי הגופים אצלכם, מבחינת מי שהצלחנו להגיע, שאפשר פשוט להעביר את האינפורמציה החשובה הזאת לאנשים.

אוקיי, תודה רבה.

פרטי הקשר נשלחו לוועדה.

תודה רבה. כן, בבקשה.

אני רוצה רק להוסיף ולציין, ממשרד העבודה, למרות שהרחבנו את המענה בשפות אנחנו גם שמנו את הפרוספקט הזה שעכשיו גם העברתי אליכם, בכל העמדות של המוקד.

אוקיי, יפה.

זאת אומרת שגם את זה יהיה כאיזשהו.

תודה רבה.

פיני יצחקי, לדעתי, יכול להיות איתם בקשר.

ברור. אני רוצה לתת - - -

רגע, אבי מספין מ"טנא בריאות".

רגע, תכף אני אתן לו. אלכס מילר, רצית להגיד משהו מטעם ההסתדרות.

כן, בהמשך לדבריך, אדוני, בסוגייה של הניוד.

ניוד עובדים, כן.

ניוד עובדים. אני בדקתי עם הסתדרות עובדי המדינה והיום, כנראה שהיום, תצא הנחיה של יו"ר ההסתדרות בעניין הזה. ההסתדרות תומכת בניוד העובדים בהסכמה - - -

תקשיב פיני.

כמו כן, יש עובדי מדינה דוברי שפות זרות. תהליך ניוד יכול שייעשה או דרך פרויקט נציבות, נציב ברזל, או באמצעות יציאה בתפקיד או על ידי העסקת סטודנטים דוברי שפות זרות לשירות המדינה. ההסתדרות גם הגדילה בהסכם קיבוצי את שעות העסקת הסטודנטים מ-120 שעות עד ל-182.

אז קחו את זה לתשומת ליבכם. אתם יכולים להשתמש פה בסטודנטים, אתם יכולים לעשות ניוד של עובדים. יש לכם שיתוף פעולה במובן הזה. תודה. אחרון הדוברים, "טנא בריאות".

אבי מספין.

כן. תודה רבה אדוני יושב הראש, חבר הכנסת פורר. גם לך וגם לחברת הכנסת צגה מלקו שבאמת לא ממתין הנושא הזה. הנושא הזה הוא באמת בנפשנו של המון-המון ארגונים. של הקואליציה להנגשה לשונית, שלמעלה ממיליון אנשים באמת זקוקים, ברמה שהיא לא רק זכויות אלא לפעמים הקיום שלהם. אז ראשית אני באמת רוצה לחזק את הדברים שד"ר גליה הירש אמרה. יש פלטפורמה של אוניברסיטת בר אילן, עשר שפות. זה כבר עובד עם אנשי מקצוע. זה לא מובן מאליו. פיני, אני ממליץ לך בחום לאמץ את זה. חבר הכנסת פורר, הזכרת את הנושא של הפדרציות. כל מי שיכול גם לתמוך במערך הזה לשעת חירום, לא צריך להמציא את הגלגל, זה קיים. בחום אני ממליץ להיעזר בזה היום כבר, לכל המשרדים.

דבר שני שפחות התייחסו אליו זה הנושא של העברת המידע בצורה מתורגמת של ההתרחשויות, של מה שקורה בשטח. חלקם, נכון, שולחים בכתב או אתרים וכולי, אבל יש מקום שלא כולם יודעים קרוא וכתוב. במיוחד יוצאי אתיופיה או אנשים מבוגרים. הם מעדיפים, הם יודעים לדבר, הם מכירים את השפה, לשמוע. אפשר דרך קבצי קול, אפשר דרך סרטונים של יוצאי אתיופיה שמדברים בשם. לא לדובב אותם וכולי וכולי. משהו שהם יכולים לקבל אותו. הם מאוד זמינים בקבוצות וואטסאפ ורשתות חברתיות. זה מידע שיכול להגיע ישירות לטלפון שלהם. וזה יכול להיות כלי טוב גם לעשות את האדפטציה הזאת של הנושא של הנגשת המידע לא רק כתוב.

אוקיי.

הזכרת את "כל זכות". זה אתר מצוין, כולם פונים אליו. יש כמה דפים מתורגמים באמהרית אבל גם שם צריך לעשות עוד הרבה דברים. וכמו שבקי הזכירה קודם, אנחנו נשמח שבאמת אחרי שישכחו, כרגע מצב מלחמה, יש פה מקום להקים מוקד תרגום לאומי או מרכז להנגשה לאומית שייתן פתרון לכלל המשרדים.

תודה.

במקום להסתמך על כל משרד, מוקד שיכול לתת תיווך בשיחות ועידה לכלל המשרדים. תודה רבה לך, אדוני יושב הראש.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, תודה על העבודה שנעשתה בינתיים, מאז הדיון הקודם, בהקשר של ההבנה של משרדי הממשלה שחייבים לייצר מענה בשפות. אז לפחות את הדבר הזה צלחנו. מכאן יש לפעול כדי שיהיה את המענה הזה, והפעולה צריכה להיות מאוד-מאוד מהירה.

אני מבקש, ראשית מבחינת קבלת מידע, אני מבקש ממשרד ראש הממשלה להעביר לוועדה טבלה מסודרת שמרכזת את מצב משרדי הממשלה – כל משרד, איזה מוקד יש ובאיזה שפות הוא נותן מענה. שנית, לגבי הרעיון של מוקד אחוד: מוקד אחוד יכול להיות כפתרון משלים, ולא הפתרון. זאת אומרת, זה פתרון שיהיה משלים למשרדי הממשלה שחייבים מוקד שהוא מוקד בשפות. מבחינתי לפחות, מבחינת העדיפות אז בוודאי שמשרד העבודה, משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד הרווחה וסיוע נפשי, חייב להיות להם מוקד. בסופו של דבר, כשאני אומר פנים אני מתכוון לרשות האוכלוסין.

שני דברים שונים. שני משרדים שונים, שני מוקדים שונים. אני אומרת שלא נכון לדבר עליהם ביחד, זה שני משרדים שונים, תחומי פעילות שונים לגמרי וגם מוקדים שונים.

אז אני, כשאני מדבר על פנים במקרה הזה אני מדבר על רשות האוכלוסין. ולגבי משרד הפנים עצמו כמשרד פנים, אני מדבר על מענה בשפות ברשויות המקומיות. ומפה אני גם אגיע לזה שאני מבקש מכם טבלה, בדומה למה שביקשתי ממשרד ראש הממשלה, לקבל ממשרד הפנים, לגבי הסטטוס ברשויות המקומיות – כל רשות, האם יש מוקד או אין מוקד, איזה שפות ולאן אנחנו הולכים. אני אציין בתוך זה - - -

לא כל הרשויות.

אני אומר לא כל הרשויות, לפחות נדע את הסטטוס. השלב הראשון הוא שאנחנו צריכים לוח תוצאות. אנחנו צריכים לדעת איפה אנחנו עומדים. איפה יש לנו בעיה ואיפה אין לנו בעיה, ואז אפשר להתמקד איפה שיש בעיה וצריך לטפל בה. אני אזכיר פה למשרדי הממשלה, שמעתם מה שאמרו מבחינת ההסתדרות על התהליך של ניוד העובדים. אפשר לבצע אותו. אני מבקש ממשרד המשפטים לדאוג לתקציב נוסף לטובת אתר "כל זכות", לטובת נושא התרגום. ונושא השיווק.

הם לא כאן כרגע.

בסדר, אפשר להוציא להם את זה בכתב. בינתיים, כצעד משלים אני אפנה לפדרציות לבקש מהם סיוע חירום, קודם כל בתקציב השיווק, כדי שמה שקיים ברוסית ואמהרית אפשר יהיה לקבל את המידע. שנית, לגבי התרגום הנוסף, סדר גודל של חצי מיליון שקל תקציב. בנוסף, נחשפנו כאן לשירותי התרגום שניתנים בהתנדבות, של אוניברסיטת בר אילן. משרדי הממשלה, תיעזרו בזה. בינתיים. עוד פעם, זה לא מיטבי, אבל זה נותן מענה. התפקיד שלנו הוא פה, יש את הטוב ואת הטוב ביותר. אנחנו צריכים שיהיה משהו. צריך שקודם כל יהיה מענה ברמה הראשונית. קצבי העבודה חייבים להיות אחרים. זה לא עכשיו איזה תהליך שאנחנו נכנסים אליו של שנת עבודה, עם שלושה חודשים-חצי שנה. קצבי העבודה צריכים להיות מהירים ולכן אנחנו נקיים דיון מעקב בשבוע הבא ביום רביעי בשעה 10:00. זה יהיה דיון מעקב, חצי שעה, כל אחד ייתן דיווח איפה אנחנו עומדים, במה התקדמנו מהשבוע שעבר, ונוכל להמשיך הלאה.

בהיבט התקציבי, אני אומר את זה פה למשרדי הממשלה, זה לא אירוע תקציבי ענקי, שעכשיו אנחנו לא יודעים להתמודד איתו. זה אירוע תקציבי שממשלה בשוטף יודעת להתמודד איתו. בוודאי ובוודאי עכשיו. אנחנו במלחמה, צריך לתת פה מענה, משרדים צריכים להתגייס. משרד האוצר, אם יצטרך, גם ייתן את התוספת, את ההשלמה. זה בטל בשישים. בתקציבי המלחמה ובתקציבי הפינויים ובתקציבים של כל מה שקורה מסביב. אז לפחות את המענה חייבים לייצר.

אדוני יושב הראש, אפשר להתייחס רק לסיכום?

בקצרה.

בקצרה. אני חושבת שיחידת השיפור הממשלתית צריכה להיות פה.

היא תהיה פה.

אני לא מכיר את היחידה הזאת, אני אומר את האמת. אני שומע, קיבלתי פשוט כל מיני הודעות תוך כדי שגם הם עובדים על איזשהו פתרון כנראה.

אבל למה אני צריכה לרדוף אחריהם? סליחה.

לא מכיר את היחידה הזאת, אני לא יודע.

אני אומרת שוב, הדיון פה, כל פעם אני - - -

בסדר, אני לא ביקשתי שירדפו. אוקיי, אני רק אומר, אני לא יודע אם - - -

אז למה הזמנו את משרד ראש הממשלה?

למי הם שייכים? למשרד ראש הממשלה?

למערך הדיגיטל הלאומי. משרד הכלכלה.

הצעד הראשון שצריך לעשות הוא לבטל חמישים אחוז ממשרדי הממשלה ולאחד את הדברים האלה. הברדק הזה שבממשלה לא יודעים מי עושה מה.

ואני חושב ש-א' יש להם יוזמה, לפי מה שאני מבין, ויש להם גם כנראה תקציב. ובטח זה מה שנוגע לתחומי שיפור השירות לאזרחים, אז אני חושב שכדאי שהם יהיו. בטח יש להם מענים גם כן.

בסדר גמור. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.