פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



4
ישיבה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
30/10/2023
30/10/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 218
מישיבת ועדת הכלכלה
פרוטוקול מס' 98
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט"ו בחשון התשפ"ד (30 באוקטובר 2023), שעה 12:07

חלוקת הכספים שתרמו יהדות התפוצות בתקופת המלחמה לעסקים ולנפגעים

חברי הוועדה: דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה
עודד פורר – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
בועז טופורובסקי
סימון מושיאשוילי
שלי טל מירון

אלמוג כהן
צגה מלקו
מיכל שיר סגמן
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן
פנינה תמנו שטה

דב ליפמן - חה"כ לשעבר

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית

דני ווזנר - מנהל יחסי ממשל, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

רועי כהן - עו"ד ונשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

שי חג'ג' - יו"ר מרכז השלטון האיזורי

אלי כהן - מנכ"ל ארגון פתחון לב

עידית חנוכה – מנהלת ועדת הכלכלה
שלומית אבינוח – מנהלת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

הדר אביב


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


חלוקת הכספים שתרמו יהדות התפוצות בתקופת המלחמה לעסקים ולנפגעים

אני פותח ישיבה משותפת לוועדת הכלכלה וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בנושא: הצגה ודיווח על חלוקת הכספים שתרמו יהדות התפוצות בתקופת המלחמה לעסקים, לעיריות ולנפגעים. אני רוצה, קודם כול, לומר שאנחנו רואים את העבודה הטובה שעושים הסוכנות היהודית והתרומות של הקהילות היהודיות בחוץ-לארץ, ובמיוחד הפדרציות בארה"ב, שהתגייסו כולם למטרה אחת, לסייע לנו בתחום האזרחי.

אני יודע שהסוכנות עושה עבודה טובה, ודיברתי עם יו"ר הסוכנות על העניין הזה. אנחנו צריכים להגיד לכם כל הכבוד, לכם, על העבודה, ולתפוצות על התרומות. בבקשה, עודד.

תודה, חה"כ ביטן. אני מברך על הדיון ועל היוזמה של הדיון, גם כדי לראות את החלוקה. כבר בשבוע שעבר עשינו דיון שהמטרה שלו הייתה הוקרה, ולשמוע גם מקהילות בתפוצות ולהכיר להם תודה על הפעילות שלהם. צריך להבין שיהדות התפוצות אספה למעלה מ-500 מיליון דולר בתקופה הזאת. זה חסר תקדים. זה יותר מתקציב הסוכנות היהודית השנתי ב-30% או 40%, והם אספו את זה בשלושה שבועות. אלה קהילות שספגו לא מעט ביקורת מכל מיני גורמים כאן בשנה האחרונה, וההתגייסות הזאת היא מרגשת, היא חשובה, היא מצביעה על הקשר העצום בין העם היהודי בכל מקום שבו הוא נמצא. אני רק אציין בתוך זה שיש את הקהילות היהודיות שיכולות לתרום ותורמות ועוזרות, ויש גם קהילות יהודיות במצוקה.

אתמול, נוכח האירועים של התגברות האנטישמיות – קהילה יהודית בדאגסטן עם אירועי אנטישמיות קשים וחמורים מאוד, ברמה שמחייבת, לדעתי, חשיבה והיערכות של ממשלת ישראל לחילוץ של חלק מקהילות, ואני עוד לא יודע מאיפה תיפתח הרעה - - -

רב הקהילה בדאגסטן אמר אתמול לפנות את כל 400 המשפחות.

בתוך התהליכים האלה, יהיו לנו כנראה, לצערי, קהילות נוספות בעולם שעלולות לסבול מהאירועים האלה, והליך הקליטה שלהם לתוך מדינת ישראל – ואני קורא לכולם לעלות לישראל – יחייב אותנו להיערכות נוספת, כי בתי-המלון מלאים כרגע עם מפונים, ועדיין, פה זה הבית של כולם, של כל יהודי העולם, ואנחנו נדע לקלוט אותם. זה עוד אחד מהאתגרים שיש לנו בתקופה הזאת של המלחמה, ולא היינו יכולים להתמודד עם זה בלי העזרה וההתגייסות של הקהילות בכל העולם.

אז קודם כול, להגיד תודה רבה, ובהמשך גם נראה לאן הכסף הולך, נוודא שהוא לא הולך למקומות שאנחנו לא חושבים שהוא צריך ללכת לשם.

תיכף נראה. אני מאמין שהם יודעים מה שהם עושים, אבל אני גם רוצה לדבר על מצ'ינג עם הממשלה.

אני רוצה להאמין שהממשלה לא מנצלת את התרומות האלה כדי שזה יחליף כסף ממשלתי.

לא, להיפך. אני רוצה מצ'ינג.

למצ'ינג אני מסכים. אני לא מוכן, ואם אני אשמע ממשרדי הממשלה שפרויקטים שהממשלה אמורה לממן ונמצאים בתוך התקציב, בתוך המשימות הממשלתיות, פתאום ממונים בתרומות – אנחנו לא במצב הזה.

לא, הסוכנות מחליטה.

אני חושב שהסוכנות בוחרת את אותן משימות שלא ברשות הממשלה.

מנין הנתון של החצי-מיליארד?

מהקהילות.

מהקהילות, ובעיקר מהפדרציות בארה"ב.

אבל זה אומר שיש עוד הרבה=הרבה יותר. כל אחד התרים פה המון מיהדות התפוצות.

זה לא קשור לסוכנות היהודית.

זה רק מה שנתרם דרך הפדרציות.

זה לא מתורמים עצמאיים שהחליטו לתרום עכשיו?

לא, לא.

זה אומר שהסכום הוא הרבה-הרבה-הרבה יותר גבוה.

הוא יסביר הכול.

ברור. צודקת מיכל.

תודה רבה לשני יושבי-ראש הוועדות ולשתי מנהלות הוועדות על הדיון החשוב הזה. אני חושב שזה הזמן המתאים לדון בזה. כמו בכל מערכות ישראל, גם בשוטף, הסוכנות היהודית יחד עם שותפיה, הפדרציות היהודיות של צפון-אמריקה, קרן היסוד וההסתדרות הציונית העולמית, התגייסו מיד עם פרוץ המלחמה והטבח בשבת הארורה, לגייס את העם היהודי, גם כספית וגם מוראלית, לסייע לתושבי הדרום ולמדינת ישראל.

התגייסנו בשני מישורים – האחד, לגייס כסף ולתת מענה מידי לתושבי הדרום, ותיכף אני אפרט. יושבי-ראש הוועדות צודקים בזה שהפדרציות היהודיות של צפון-אמריקה, הסוכנות היהודית וקרן היסוד יחד גייסו כבר למעלה מ-500 מיליון דולר , ותיכף אני אפרט על השימושים.

יחד עם זאת, היינו צריכים לטפל מידית באוכלוסיות של הסוכנות היהודית, מרכזי קליטה, עולים חדשים בעוטף, והיו 460 עולים במרכז קליטה איבים, כשלושה ק"מ מהגבול, צמוד לשדרות, ובנס אף מחבל לא נכנס לשם. הייתה כיתת כוננות - - - של הסוכנות, ובנס פינינו את כל 460 העולים למלון ניר עציון. אבל היינו צריכים בד בבד לטפל בכל האוכלוסיות המוחלשות, מרכזי קליטה, בתי מבוגרים של עמיגור שהיו תחת אש, וגם בזה אנחנו מטפלים.

אנחנו מקצים כסף כרגע בארבעה אפיקים מרכזיים. הראשון, סיוע לנפגעים באמצעות הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית הקימה את הקרן לנפגעי טרור לפני 20 שנה, באינתיפאדה השנייה, והקרן מעניקה מענק ראשוני של מזומן לכל מי שנפגע בפעולות איבה; 4,000 שקל מזומן ראשוני באותו יום, ואחר-כך מענק שיקום של 25,000 שקל וליווי.

אנחנו הענקנו לתושבי הדרום ולכל מי שנפגע – אנשים שהיו במסיבה, אנשים בקיבוצים, במושבים, שהבתים שלהם נשרפו, כל מי שחס וחלילה, לא עלינו, בן משפחה של נרצח או חטוף, כל אחד מקבל מענק ראשוני ובהמשך אחרי הכרה מהמדינה - - -

סליחה, רק צריך להבין את המספרים. ביום אחד יותר מכל מי שנפגעו באינתיפאדה השנייה, מספרים חסרי תקדים.

אז אני אפרט. רק לזה גייסנו 60 מיליון דולר, ואנחנו הולכים לגייס 100 מיליון דולר רק לקרן. עד כה, קיבלו 3,500 נפגעי הטבח ומה שקרה אחר-כך מענקים ראשונים של מזומן מהקרן לנפגעי טרור של הסוכנות. אנחנו מעריכים שזה יגיע ל-6,000. אנחנו בקשר עם כל מחלקות הרווחה בכל הרשויות בארץ, כי הנפגעים מהמסיבה מפוזרים בכל הארץ. אנחנו בקשר עם הצבא לגבי משפחות החטופים, וכל מי שנפגע יקבל מענק. ואחר-כך, כשהמדינה תכיר בהם, גם מענק שיקום של 25,000 שקל.

כל מי שנפגע ופּוֹנה, צריך להדגיש.

ג'וש, הכוונה לפגיעה פיזית?

הכוונה לפגיעה פיזית או אם אתה משפחה של חטוף או אם הבית שלך נהרס – כל אזרח זכאי לקבל, ואנחנו לא מחכים שהממשלה תכיר בהם כנפגעי פעולות איבה. זה מענק ראשוני שכל הרשויות בדרום מכירים. אני הייתי בסיור בדרום ביום חמישי, נפגשתי עם ראשי ערים, כולם מכירים את זה, ומי שלא מכיר – אנחנו כמובן ניתן לדוברות כאן את הלינק, שכל מי ששומע על זה ולא ידע יכול להגיש. כמו שאמרתי, אני מעריך שנגיע ל-6,000 משפחות שיקבלו את הסיוע הזה.

מעבר ליחידים, הסוכנות היהודית, דרך הקרן לנפגעי טרור, החליטה בשבוע הראשון של המלחמה להקצות 10 מיליון שקל בכסף חופשי לכל הרשויות בעוטף, פלוס נתיבות ואופקים. כל אחת מהן קיבלה כסף חופשי לשימוש ראשי הערים.

תסביר מה זה כסף חופשי.

כסף חופשי – שראש העיר מחליט, בלי תנאים, מזומן, מהסוכנות היהודית, מהעם היהודי.

קופה קטנה.

לא קופה קטנה. ראשי הערים מנהלים את האירוע, ואנחנו חשבנו שנכון שהעם היהודי יקצה כסף ישירות לראשי הערים, וזה בשבוע הראשון למועצות האיזוריות בעוטף, פלוס אופקים, נתיבות ושדרות – קיבלו תקציב של עשרה מיליון שקל.

כל הכבוד.

אשקלון גם?

כן.

אפקט שני, מעבר לסיוע לנפגעים זה הסיוע לעסקים. הייתי שם ביום חמישי בסיור, רוב המקומות סגורים, אנשים צריכים אינפוזיה של כסף כדי להחזיק את העסקים חיים. מאתמול פתחנו קרן של מענקים בעוטף, אפס עד שבע, של עד 20,000 שקל מענק, לא הלוואה. אני כמובן אמסור את הלינק לדוברות של הוועדות אחר-כך, כדי שזה יתפרסם. כל מי שיש לו עסק באפס עד שבע שניזוק, יכול להגיש באופן מקוון - - -

מה הכוונה ניזוק?

יש קריטריונים. אני לא חושב שאני צריך להיכנס לזה עכשיו.

ניזוק כלכלית או ניזוק מבחינת נפל עליו? - - -

לא, לא. סגירה של עסק, שהוא לא עובד.

אני יודע מה אני שואל. תאמין לי שאני יודע מה אני שואל.

ואני מנסה לעזור לך.

מי שנמצא במצוקה. הסוכנות הם גמישים. אם הוא במצוקה, אם התזרימים לא נכנסים, אם העסק לא יכול לפעול, הרבה מאוד דברים. הוא אומר לך, יש קריטריונים רחבים. לא רק פגיעה של טיל.

חה"כ ביטן, זו בקשה אליך. הרי יגיע לפה או לוועדת הכספים נושא המענקים של המדינה לעסקים, וצריך לראות שבתוך החוק הסכומים שנתנה הסוכנות היהודית צריכים להיות מוחרגים מהספירה של האוצר. מחר יבוא עסק שקיבל מענק מהסוכנות היהודית, ויגידו לו: המחזור שלך לא ירד.

זה לא צריך להיות חלק מהמחזור.

זה לא צריך להיספר.

זה מאוד-מאוד חשוב.

זו הערה נכונה.

אם אפשר להוסיף - - -

רגע, רגע, ח"כים. תנו, קודם כול, שהוא ייתן דיווח ואחר-כך. מה קרה? מה, אתם לא יכולים לחכות קצת? ואני מבקש גם מהאורחים לתת לו לסיים.

בנוסף למענק לתושבי העוטף, אנחנו מאפשרים שני מסלולים של הלוואות לעסקים שניזוקו מהמצב בכל הדרום, בהלוואות של עד 100,000 שקל. יש מסלול אחד באמצעות חברת בת של הסוכנות – SparkIL, ללא ריבית. ויש מסלול שני באמצעות הבנק הבינלאומי עם עָרֵב אחד לקבל עם ריבית פריים. ואלה שני מסלולים שפתוחים לכל תושבי הדרום, של הלוואות לעסקים עד 100,000 שקל – מסלול אחד ללא ריבית ומסלול שני עם ריבית פריים.

איך הם יודעים?

אנחנו פרסמנו את זה. אתמול יצאנו לדרך עם ההלוואות והמענקים. פרסמנו את זה. הייתה סקירה נרחבת בכל העיתונות. יצאו המון כתבות על זה, ואני אשאיר פה את הלינקים. הכול מקוון.

זה רק לדרום? מה עם הצפון?

אם דברים יחמירו, אנחנו נגייס כסף ונרחיב את זה. אבל כרגע אנחנו מתמקדים במקום שסבל הכי הרבה, וזה העוטף והדרום.

אבל אנחנו צריכים לשים לב לנקודה שגם מהצפון כבר פינו לא מעט יישובים.

90,000 אזרחים.

ומעבר לזה, תושבי נהריה היו כאן בשבוע שעבר בוועדת הכספים וציינו שכ-30% מהעיר התפנו בעצמם, עקב המתח.

העסקים שם סגורים.

אנחנו מפנים עכשיו עולים ממרכזי קליטה בצפת ונהריה. אנחנו מכירים את המצב. כרגע, הסוכנות היהודיות והמגביות, הפדרציות וקרן היסוד, מתרכזות בדרום. כמו תמיד, כשיש איזורי קו עימות בארץ, העם היהודי מתגייס. אם זה יתרחב, אני מניח שגם ההתגייסות שלנו תהיה לאיזורים האחרים.

אני חייב לציין שהקרן לנפגעי טרור היא לכל אזרחי מדינת ישראל בכל הארץ. גם בצפון, כל מי שנפגע מפעולות איבה בכל מקום במדינת ישראל, יכול להגיש ולקבל מענק ראשוני, ואחר-כך מענק שיקום של 25,000 שקל שהמדינה מכירה בהם כנפגעי פעולות איבה.

למה לא לעשות סל כמו שהמדינה עושה? נניח, אפס עד 20 בדרום, אפס עד שבע או עד תשע בצפון.

- - - שהמדינה עושה, עזוב - - -

לא, לא.

חבר'ה, גם חייב להוציא את השיח הזה, אפס עד שבע, אפס עד ארבע.

חבר'ה, יהודי התפוצות רוצים כרגע לעזור במידי למי שנפגע בדרום.

על זה אנחנו מדברים. אנחנו לא מדברים על משהו אחר.

ולכן אולי ניתן לו לסיים, כי יש דברים וצרכים של כאן ועכשיו.

זו בסך-הכול הערה שבאה לעזור לתושבי הצפון.

רק שנייה. ויש גם צרכים שהוא עוד לא פירט על העתיד לבוא בשיקום הדרום, ויש גם את המינהלת שהוקמה. אולי נשמע עד הסוף.

ויש את נתיבות ואופקים, ולמשל, יש מועצה איזורית מרחבים שהיא לא בתמונה. צריך לדעת אם היא גם קיבלה שם ואם אפשר לעזור להם.

תזכרו, הסוכנות היהודית לא מחליפה את הממשלה.

ברור. בהחלט.

הסוכנות היהודית יודעת לתת את המענה הראשוני.

מגיע להם יישר כוח גדול.

רבותיי, זה תרומות. אם אתם רוצים לשכנע בנושאים מסוימים, לשפר את המצב, אז זה הזמן. אבל, תנו לו רגע לסיים.

אני חייב להגיד שאנחנו נגייס הרבה מאוד כסף יחד עם השותפים שלנו, קרן היסוד והפדרציות היהודית של צפון-אמריקה, ויהיו עוד הרבה צרכים. אני מסביר מה הצלחנו לגייס ולעשות בשלושת השבועות הראשונים.

איפה פרסמתם את כל הדברים?

הכול פרסמנו בהודעות לעיתונות. אתמול היו סקירות נרחבות בעיתונות. אני אשאיר כאן את הלינקים לכל הקרנות והמענקים שלנו, וזה יתפרסם יחד בהודעה לעיתונות של דוברות הכנסת.

ג'וש עבר גם ברשויות, והוא השאיר שם השבוע - - -

זה ה-10 מיליון שהוא מדבר עליהם.

לא. כולל נושא של עסקים, הסיוע, איך לעשות, והרשויות גם מתחילות להניע את זה בתוך הרשות.

גם יו"ר הסוכנות, אלוף במילואים דורון אלמוג, וגם אני ואחרים בסוכנות, מסיירים כל הזמן בדרום, נפגשים עם הקהילות, נפגשים עם המפונים, ואנחנו מסבירים לכל מי שאנחנו פוגשים את הסיוע שאנחנו נותנים.

ובאמת ממתינים לראות את זה באתרים.

בנוסף לשני המסלולים של הלוואות עד 100,000 שקל, אנחנו מאפשרים - - - את הסוכנות בשוטף, לא במלחמה, גם הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בגליל ובנגב. כל מי שקיבל הלוואה עד כה מהסוכנות, ללא קשר למלחמה, יכול להקפיא תשלומים לשלושה חודשים. זו עוד הטבה.

דיברתי על שלושה תחומים. סיוע לפרט וליישובים באמצעות הקרן לנפגעי טרור, סיוע לעסקים באמצעות מענקים והלוואות, והתחום השלישי זה גיוס העם היהודי למאמץ בכמה מישורים. מישור אחד זה המאמץ של גיוס הכספים באמצעות המגביות של קרן היסוד, הפדרציות והסוכנות. הדבר השני זה גיוס העם היהודי לתמיכה במפונים ונפגעים.

לסוכנות היהודית כבר למעלה מ-25 שנה יש רשת של 46 שותפויות, שותפויות של קהילה יהודית בחו"ל בשותפות עם איזור בארץ. אלה שותפויות שכבר קיימות, בדרום: מונטריאול-באר שבע, פילדלפיה- נתיבות, הקהילה היהודית של ניו-ג'רזי יחד עם אופקים. אז כמובן, אנחנו מגייסים את השותפויות האלה כדי לעטוף ולסייע גם בסיוע מורלי וגם בסולידריות וגם בכסף, על-פי איזורים שהם מאמצים.

בנוסף, אנחנו הולכים לגייס לכל אחת מהקהילות המפונות קהילה חזקה ללוות את שיקום הקהילות. למשל, אחד הקיבוצים קיבלו החלטה לפני כמה ימים להתפנות כקהילה לכרמי גת, וזה בתוך השותפות בין שיקגו לקרית גת. כבר פנינו בהסכמת הקיבוץ לשיקגו, ששיקגו תהיה הקהילה בחו"ל שתלווה את כל הרילוקיישן - - -

כמו מה שהיה בשיקום שכונות?

כן, כך שלכל קהילה שמפונה ומתחילה מחדש תהיה קהילה חזקה ועשירה מחו"ל שתלווה אותה גם בסולידריות וגם במשאבים.

התחום הרביעי הוא הנושא של הדיור, ואנחנו מעמידים כאן את חברת עמיגור, חברת הבת שלנו, שמחזיקה כ-5,000 תושבים באיזור הדרום והעוטף. עמיגור בנתה את כל הממ"דים באיזור העוטף. אם הייתם בשדרות וראיתם את כל הממ"דים שנבנו, זה עמיגור עשתה, ואנחנו מעמידים שוב את עמיגור לטובת המדינה. היום עמיגור עושה את המקלוט גם בגבול הצפון. אנחנו מעמידים את כל הצרכים של המדינה לטובת עניין השיקום.

איך אתם מעמידים? מה הכוונה?

אנחנו בקשר עם המינהלת. אנחנו יושבים באופן שוטף עם מינהלת תקומה ועם הממשלה, ואנחנו נצטרך לראות איפה עמיגור יכולה לסייע. יש לה ניסיון, בדרום, בעוטף, בממ"דים בעוטף, במקלוט בצפון - - -

ג'וש, אחת הבעיות עכשיו כשסיירנו בדרום, שבאיזורים החקלאיים אין מספיק ממ"דים בשטח.

מיגוניות.

כן. לדעתי, תיכנסו לזה כי אני לא רואה את הממשלה פועלת - - -

אני לא בטוח שאיזורים חקלאיים הם בכלל בתוך הפוליגון.

יש איזורים חקלאיים שדורשים גם בשביל העובדים הזרים שמגיעים או לא רוצים להגיע – הם צריכים איזשהו מיגון. שם תיכנסו, כי אני לא רואה שהמדינה - - -

אבל שוב, עירי האהובה והפצועה גם בנושא הזה שוב נופלת בין הכיסאות, מפני שאופקים לא עומדת באפס עד שבע. אנחנו התמודדנו מול 17 או 18 מחבלים ו-51 הרוגים. יש לידנו – אם כבר מדברים על שטחים חקלאיים, ושם, אדוני, אין באמת פיתרון מיגון.

פשוט העלו את הטענה הזו, אז אני אומר להם שייכנסו גם לזה.

הממשלה נתנה עד שבע, ומעבר לשבע אין.

זו הבעיה, אדוני היו"ר.

עוד מעט. כל הח"כים ידברו. אין לכם מה לדאוג.

מעבר לכך, אנחנו בונים רשימה של מתקני הסוכנות שיש בהם מיטות פנויות, ואני מקווה שנגיע ל-800 עד 1,000 יחידות דיור במרכזי קליטה של הסוכנות ועמיגור, ואנחנו נהיה בדין ודברים עם המינהלת להעמיד אותן לטובת מגורים.

סליחה, זה אומר שהדירות ריקות או מה?

אני אתן לך דוגמה. יש לנו מרכז קליטה נורית בבאר-שבע, וזה מבנה שמאוד דומה לקיבוץ, הוא לא בנוי לגובה, אלא בתים במבנה כפרי.

אני מכירה.

אנחנו בוחנים לפנות את העולים ממרכז קליטה נורית למקומות אחרים בגלל שאין שם מספיק מיגון, וזה יכול להיות מקום למפוני אחד הקיבוצים או אחד היישובים, כי זה איזור כפרי, אבל אנחנו נצטרך למגן את זה קודם.

יש לנו בניינים של עמיגור שבנינו, ודיברנו עם משרד השיכון שנסב אותם זמנית למפונים – בניינים חדשים שעוד לא אוכלסו, שקיבלו עכשיו טופס 4.

ג'וש, אם אתם ממגנים, אין סיבה להוציא את העולים.

יש לנו מקומות אחרים.

אם אתם ממגנים בסוף את מרכז קליטה נורית, אין סיבה להוציא ואז להכניס מפונים. פשוט להשאיר את האנשים בבית שלהם כי זה הבית שלהם.

נכון, אבל אם יש לנו עוד מקומות בבאר-שבע, לא רחוק – יש לנו שישה מרכזי קליטה רק בבאר-שבע.

כן, אבל קח בחשבון שאנחנו נמצאים באירוע בין-לאומי. ראינו את התמונות מרוסיה אתמול. אולי לא נפרט ולא נכניס אף אחד לפאניקה, אבל אנחנו מבינים שאנחנו לפני גל עלייה. גם היו"ר ביטן היה יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ונמצא פה יו"ר ועדת העלייה והקליטה הנוכחי. כולנו פה מבינים בעלייה וקליטה. בעיניי, חלק מהמאמץ שלכם יהיה סביב זה.

היא אומרת, אל תפנו עד שלא תדעו שאולי תצטרכו את זה.

בסדר גמור.

רבותיי, אני יודע שהח"כים לא מתאפקים, אבל לאט-לאט. תתאפקו טיפה.

לסיכום, אני רוצה להודות לשותפים שלנו במאמץ הזה – להסתדרות הציונית העולמית, קרן היסוד והפדרציות היהודיות של צפון-אמריקה.

אני רוצה לקחת את ההזדמנות לברך את חה"כ ביטן על הקריאה שלו להרחיב את העוטף. סיירתי בשבוע שעבר ונפגשתי עם ראשי ערים בנתיבות ואופקים, ואני חושב שזה הזמן להרחיב את העוטף באופן רשמי, שיכלול את אופקים, נתיבות ואשקלון.

בנוסף, אני רוצה לברך על הקריאה של חה"כ פורר, שהממשלה תביא מצ'ינג. יש פה התגייסות ומאמץ של העם היהודי. מעבר לכל שהממשלה עושה או לא עושה, אנחנו כאן בשם העם היהודי להביא סולידריות וסיוע, ואנחנו נשמח אם הממשלה תביא מצ'ינג עם הדולרים שאנחנו מגייסים. תודה רבה.

דני ווזנר, מהפדרציות היהודיות של צפון-אמריקה, בבקשה.

שלום, אני מהפדרציות היהודיות של צפון-אמריקה, ואנחנו ארגון הגג של 146 הפדרציות בכל ארה"ב וקנדה, ובנוסף עוד 300 קהילות קטנות. כמובן, אנחנו עומדים תמיד לצד מדינת ישראל בכל הזמנים ובמיוחד במקרי חירום, ובמיוחד במקרה חירום כזה.

מיד אחרי השבעה באוקטובר התחלנו לפעול. דברים בסיסיים כמו יותר מ-130 מפגשי סולידריות ועצרות בכל רחבי היבשת, עם עשרות אלפי יהודים ואחרים שעמדו עם דגלי ישראל למרות הפגנות נגדם. כמובן, אלפי מכתבים ושיחות עם חברי קונגרס ואנשים בממשל כדי לשכנע אותם ולהסביר להם מה קרה, וזה ממשיך.

חילקנו גם 15,000 סרטים כחולים לאות הזדהות עם החטופים, והיום בארה"ב חברי קונגרס ואחרים מסתובבים עם האות הזה, עם הסרט הזה. ובמיוחד, כמו שאמרנו בהתחלה, גייסנו יותר מחצי מיליארד דולר. זה סכום חסר תקדים בכל הזמנים. היום זה עומד על 554 מיליון דולר, ומזה 111 מיליון דולר כבר חולק. כל הכסף הולך בינתיים לצרכים מידיים, אבל התחלנו כבר לחשוב על הטווח הארוך, על שיקום ודברים כאלה בעתיד.

לאן הולך הכסף? כמו שג'וש אמר, הכסף הולך לקרן לנפגעי טרור, והרבה מאוד כסף לפינוי. זה תחבורה, לינה, מלונות, פעילות, תמיכה.

סליחה, אפשר שאלה?

כן.

כשאתה אומר כסף לפינוי, האם זה פינוי וולונטרי או פינוי שהממשלה החליטה עליו?

גם וגם.

זאת אומרת, יש פינוי שהממשלה החליטה עליו ואתם מממנים?

את הפינוי לא, אבל לפעמים את הלינה ואת כל התמיכה.

אני בטוח שבתחילת המלחמה עזרתם מאוד בנושא.

כן, לדוגמה דרך הסוכנות.

יכול להיות בגישור. משרד התיירות פה?

יש לנו ישיבה איתם מחר. תבוא.

אם הממשלה החליטה לפנות יישוב מסוים, היא אמורה לדאוג לכל הנושא של התשלום על הלינה ועל הפינוי. אני מדבר עכשיו על עלויות הפינוי.

והיא דואגת לזה, עודד. זה לא על חשבון. רק צרכים אחרים ונוספים באים מהסוכנות.

תאמין לי, אני יודע למה אני שואל. אני לא מדבר על קהילה שהתפנתה וולונטרית. אבל אם יש פינוי שהממשלה החליטה עליו, הממשלה צריכה לשלם אותו, והכסף שנאסף על-ידי יהדות התפוצות צריך ללכת לאקסטרות לנושאים אחרים.

זה מה שקורה, עודד.

אין לי בעיה עם זה, דרך אגב. אבל אם הסוכנות רוצה לעזור בעניין הזה, אז לא נגיד להם לא.

אני לא רוצה שהם יחליפו כסף של המדינה.

אבל אלה תרומות שהם צריכים להחליט לגביהן. הם רוצים לעזור כרגע. אני לא יודע מה הם נותנים למפונים. באמת שאני לא יודע לאיזה כיוון אתם הולכים שם.

הכסף הולך לצרכים בסיסיים, כמו: אוכל ותמיכה כספית לתושבי הדרום וגם לתושבי הצפון. יש הרבה מאוד כסף שהולך לקבוצות אוכלוסייה מיוחדות, כמו: נוער בסיכון, קשישים, גם הקהילה החרדית והקהילה הערבית. הרבה מאוד כסף הולך לטיפולי טראומה וגם למערכת הבריאות בזמן חירום.

אנחנו לא מבצעים. אנחנו לא ארגון ביצוע. הכסף שלנו הולך לכל מיני ארגונים. הראשון זה הסוכנות היהודית וגם לארגונים כמו: הג'וינט, ארגון המתנ"סים, וכמובן לבתי-חולים.

החברה למתנ"סים?

כן. למד"א, לזק"א, לנט"ל, לקואליציה הישראלית לטראומה, לאורט, לארגונים כמו: לקט ולתת של חב"ד.

כשאתה אומר ש-111 מיליון דולר חולקו, כבר חילקתם לעמותות האלו כספים?

כן, בדיוק. פעם בשבוע ולפעמים פעמיים בשבוע יש לנו ועדה בארה"ב שמחליטה לאן הולך הכסף. יש לנו פה משרד שמקבל את כל הבקשות ובודק אותן, ויש ועדה בארה"ב שמחליטה לאן הולך הכסף.

111 מיליון דולר מתוך כמה?

מתוך 550 מיליון.

כן, כבר חולקו 111 מיליון דולר.

יש לי שאלה לדני. אתם בודקים - - -

רגע. בואו נתחיל אחד-אחד, בקיצור, אם אפשר.

רק שנבין כמה נדיבות הלב הזו גדולה וחשובה – לכל משפחה לחינוך בבית-ספר יהודי שם בפדרציות שראינו עולה 100,000 דולר. משפחה של שלושה ילדים זה 300,000 דולר רק לחינוך. נוספו להם בעיות של ביטחון של הקהילות, והצרכים שלהם ממש גדולים, ומתוך ההבנה כמה הם צריכים את הכסף הזה וגייסו עכשיו 550 מיליון ובטח זה עוד יגדל, זו תופעה מדהימה וצריך להחזיר להם בתודה גדולה, כי יותר מהכסף זו הסולידריות שהם מגלים, וכל פעם אנחנו רואים שהם מושיטים את היד. זה יפה מאוד, ותודה, ג'וש ודני, על כל מה שאתם עושים.

גם אני רוצה להגיד, קודם כול, תודה על כל מה שאתם עושים ותורמים. הארגונים האלה אחלה, רק צריך לראות שמגיעים עם זה לפריפריה ולקו העימות בצפון ובדרום.

נושא שני – ג'וש, קודם הזכרת ערים כמו: נתיבות, אופקים ואשקלון, שהכי מגיע להן בעולם כי הם באמת חטפו, אבל במלחמה האחרונה ראינו שלא היה אפס-שבע, כולם חטפו. יש מועצות אזוריות שלא כולן בתוך אפס-שבע, ועשינו סיור השבוע עם ועדת הכלכלה וחטפנו בראש. יש מועצה אזורית שדות נגב שחלק ממנה לא נמצא באפס-שבע.

היא קיבלה מיליון ו-150.

מועצה אזורית מרחבים?

קיבלה 550.

בעשרה מיליון שקל שהקצינו למועצות לא ספרנו את אפס-שבע. קיבלו מרחבים, קיבלו אופקים, קיבלו נתיבות.

דבר שני, אני רוצה שתרחיבו במה שפתחתם להלוואות לעסקים ולמענקים.

זה לכל הדרום.

אשכול קיבלו מיליון וחצי.

יפה. אז לפתוח את זה לכל הדרום, לא באפס עד שבע. יש שם מועצות אזוריות שאנשים נמחקו. היינו שם יחד.

כסף חופשי כזה.

לא להתייחס לקילומטרז'.

רגע, ככה אתה לא מתחקר את האוצר.

אני לא מתחקר את האוצר? הם לא רוצים להיות חברים שלי, האוצר.

הוא כמעט הולך איתם מכות.

עוד רגע מכות אני איתם. אני רק אומר שלא להתייחס לאפס עד שבע ומה שהאוצר. בואו נתייחס לכל הדרום, כל הדרום אכל אותה, לכל הדרום קשה. היינו שם בסיור, וביום ראשון אנחנו הולכים להתנדב שם, ועדת הכלכלה, בקטיף, או לא יודע, איפה שהיושב-יבחר.

אני מנהל העבודה.

אבל ששי, איך אתה מבקש מהם להיות יותר מהמדינה? הבעיה שלנו זה המדינה. אם האוצר אומר אפס עד שבע, אנחנו הולכים ומבקשים מתורמים נדירים להיות יותר לארג'ים?

בועז, אתה צודק, אבל אנחנו כן רוצים - - -

אבל בועז צודק, ששון. אתה בא לגוף וולונטרי שתורם – הם לא המדינה. הם לא המדינה.

בוא, בוא, בוא. פוליטיקה לא עליי.

לא, לא פוליטיקה.

אנחנו בשעת מלחמה. בלי פוליטיקה.

חבר'ה, זה לא מהווה תחליף למדינה.

אין פה פוליטיקה. אין. הבנו שהממשלה על הפנים. אין פה פוליטיקה.

אם תמשיכו לדבר ככה, האחים והאחיות שלנו מארה"ב יראו ויגידו: אלה - - -

בדיוק. תעצרו. אני גם לאוצר – והינה, יש פה את היו"ר שיכול להגיד – לא מוותר. אני רב איתם ואני אומר להם בדיוק. פה אני מבקש מהחבר'ה, כי הם באמת עושים לנו טובה ואיך שהם נרתמים לעזור לנו.

הוא לא דורש.

עם האוצר אני דורש, אני רב – ואיך אתה מרגיע אותי?

עזבו את האוצר.

אתה יודע מה, תבואו מחר. מחר ב-12:00 בצוהריים יש לנו ישיבה.

ששי, אתה חבר קואליציה. להגיד לתורמים להיות יותר נדיבים מהמדינה זה לא - - -

אבל בועז, אתה יו"ר ועדה. אתה יודע מצוין את הסרבול ואת היכולת שלהם להיות הרבה יותר גמישים.

אני לא מבקש מתורמים להיות - - -

המדינה הולכת לתת פה לפחות 100 מיליארד שקל, אז לאט-לאט.

מחר ב-12:00 יש לנו ישיבה עם האוצר. אתם מוזמנים לבוא, ותעזרו מול האוצר. אז תודה רבה.

בועז, בבקשה.

קודם כול, תודה רבה. אני רוצה להעריך מאוד את ההתגייסות של העם היהודי ברחבי העולם בשביל לעזור לנו. יש לי כמה שאלות בשבילך, ג'וש, רק בשביל לעשות לי סדר.

קודם כול, בכאלה סכומים אדירה, וכל הכבוד על זה שגייסתם, יש סיכון שהכסף לא יחולק בצורה יעילה. נתת קצת על זה שיש קשר מינהלת תקומה, אבל לדעתי, צריך להיות שולחן עגול. בהנחה שמינהלת תקומה תעשה סדר בעניין – זו הנחה לא ברורה לחלוטין – אבל מן הראוי שיסתכלו על כל הכסף בצורה הוליסטית, וככה התורמים וגם בסוכנות היהודית יוכלו לוודא שזה יגיע לאן שצריך, כי אנחנו יודעים איך זה, עם סכומים כאלה לפעמים כספים לא מנותבים בצורה יעילה, וגם יש מאכערים ועוד כל מיני דברים כאלה. זה דבר אחד, ואז אני רוצה לדעת עד כמה יש שולחן עגול ועד כמה התיאום עם המדינה הוא עמוק ומסודר.

דבר שני, זה אומנם לא הנושא, אבל חסר לי לדעת מה הסוכנות היהודית עושה למען הסברה. דני קצת סיפר על זה, אבל מה הסוכנות היהודית עושה למען ההסברה למדינת ישראל, כי אנחנו מיעוט מול שני מיליארד מוסלמים, כמו שאתה יודע לפחות טוב מאיתנו.

והדבר השלישי, וגם עליו דיברו קצת, מה אנחנו רואים מבחינת עלייה? יש כאן איזושהי הזדמנות להרבה מאוד יהודים להבין שהמקום שלהם הוא במדינת ישראל, ומה הסוכנות היהודית, שזה חלק מהמטרות שלה, עושה למען עליית יהודים למדינת ישראל.

מהימים הראשונים של ההתערבות של המינהלת, אנחנו שם בשיחות רצופות, יושבים עם כל ה-pillars, יש להם כמה עמודי תווך שם, ועם ראשי ה-pillars, כולל ישיבה שהייתה איתם היום.

אנחנו ביקשנו והממשלה מיד הסכימה שבהחלטת הממשלה על הקמת המינהלת יהיה כתוב שהמינהלת תעבוד עם המוסדות הלאומיים. זאת אומרת, זה חלק מהתפיסה. אנחנו רוצים לעשות הכול בתיאום ואנחנו רוצים להשלים, אבל אנחנו עושים גם דברים בעצמנו.

זו זכותכם.

כל הסיוע שדיברתי עליו, המענקים, מענקים לנפגעי טרור, אלה דברים שאנחנו עושים כבר המון שנים וזה התפקיד של העם היהודי, בעינינו – קודם כול, סיוע ראשוני ומיד.

מעולה. ג'וש, רק שתבין, אני רק בהודיה. אין כאן שום הערה, אלא רק להגיד תודה ולקבל יותר פירוט.

לגבי הסברה, יש לנו מאות שליחים בעולם, כולל 100 שליחים בקמפוסים.

זה בשוטף.

זה בשוטף. הם עובדים עם הקהילות היהודיות, עם סטודנטים.

אבל עכשיו אנחנו במלחמה. יש לך עיבוי של זה? הרי זו מלחמה גם בעולם.

בנושא העיבוי, זה דבר שצריך לעשות ללא קשר למלחמה, ועכשיו יותר מזה. הסוכנות הגישה מכתב בקשה למשרד האוצר עוד לפני המלחמה, שיהיה מצ'ינג במובן זה שאם יש לך היום 300 בערך, אז רוצים שגם המדינה תיתן קרוב ל-300, וזה עלות של כ-60 מיליון שקל. זה לא הרבה כסף. הגיע הזמן שהמדינה תיכנס לאוניברסיטאות, ואתם רואים מה קורה באוניברסיטאות, בארה"ב ובכל מקום.

בהחלט. הסוכנות עושה עבודת קודש במובן הזה. אנחנו חייבים לתת לה את כל הכלים.

ובלי קשר למלחמה, זה דבר שצריך לעשות אותו. אבל את זה אנחנו עושים במסגרת השדולה של העם היהודי.

אז זה הסברה ועלייה.

אז אנחנו כמובן רואים את העלייה כהזדמנות גדולה עכשיו. אנחנו מאפשרים ופועלים שכל יהודי באשר הוא שרוצה לעלות, יבוא, ואנחנו כמובן מתעסקים בעידוד עלייה גם בזמן המלחמה.

פנינה צודקת. בגלל עליית האנטישמיות תהיה עלייה.

נכון.

יש כאן הזדמנות עסקית.

יש פה הזדמנות ענקית, כמו בכל משבר, ואנחנו מאמינים שאחרי המלחמה יהיה גל משמעותי של עלייה לישראל.

מירון, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היו"ר. קודם כול, תודה רבה לג'וש ולסוכנות היהודית, וליהדות התפוצות - - -

סליחה. אני מקבל עדכון. חלק מהאנשים שמגייסים כסף בפדרציות אומרים שאין שום מנגנון. הם אומרים שהמנגנון עם מינהלת תקומה וגם כאן עם הכנסת – ותיכף שלי תדבר – לא כל-כך קיים. אני אומר את זה למדינה, כי אני רוצה שהכסף של תורם מחו"ל שנותן מעצמו, כשהוא לא חייב, יבוא בדיוק למקום שצריך אותו.

אבל אתה רואה שהם נותנים את זה בעצמם.

אבל השאלה מי בודק את זה, דוד.

בדיוק. אנחנו רוצים לעזור להם.

למה? מה צריך לבדוק?

אני אתן לך דוגמה מצוינת.

יש 100 מיליארד של שיקום שצריך לעשות. הסוכנות יכולה להביא מיליארד, לדוגמה. רוצים לוודא שזה הכול הולך - - -

חבר'ה, החבר'ה האלה מעורים בחברה הישראלית לעומק של העומקים של העומקים, ויש להם את הוועדות ואת הפרוטוקולים. יש להם קבוצה שעובדת פה בארץ, קבוצה שעובדת בחו"ל, ואנחנו הגאונים באים להגיד להם, חבר'ה, תגידו לנו ואנחנו נגיד לכם אם זה בסדר.

שלום, זה אינטרס של המדינה - - -

סמוך על שיקול הדעת שלהם.

אני סומך על הסוכנות. אני לא סומך על המדינה.

אתה לא צריך לסמוך על המדינה. היא לא קשורה לזה.

שלום, אז זה מה שאתה לא מבין.

חבל שהיא לא קשורה לזה. היא צריכה להיות מאוד קשורה לזה.

אם הם מביאים עכשיו מיליארד דולר לשיקום של יישובים שנהרסו, אז מן הראוי לראות איפה המדינה מממנת ואיפה המדינה לא מממנת, ואז הם יכולים לעזור.

מה אתה חושב, שהם לא יודעים לנהל את זה? זו חבורה של מקצוענים.

אבל הבעיה היא לא בהם. זה מה שאני מסביר לך.

אז איפה הבעיה?

חברים, אפשר להתקדם? הסוגיה הובנה. שתי הדעות שלכם שונות, וזה בסדר.

מה זה, שתי הדעות שונות? השאלה היא לאן הכסף הולך. עוד פעם, רק מתודה לסוכנות. אני רוצה לעזור.

בסופו של דבר, המדינה תיתן מעל 100 מיליארד שקל, בדיוק כשנתנו 160 מיליארד בקורונה - - -

בדיוק כמו שנתנו עם העלייה מאוקראינה וקליטת הפליטים מאוקראינה? הינה, ג'וש יספר לך.

לא נתנו.

רגע, רגע. המדינה תיתן. אין לה ברירה. זה חלק מהעניין והיא תיתן את זה. בשביל זה נמצאים פה כולנו כדי לדאוג שייתנו את הכסף, גם אם הפקידים יעשו בעיות. אני מציע, כמו שבועז אמר, שוועדת העלייה והקליטה תפקח, מבחינת השתתפות הממשלה וכל מה שקשור לשימוש בכספי התרומות – תעשו את זה אתם. זה תפקיד של הוועדה, לדעתי.

זה אינטרס של המדינה, להגיד, סוכנות, בואו ותעזרו לנו.

אני מוכן לקחת את זה עצמי - -

קח את זה על עצמך.

- - אבל אני רוצה שזה יהיה בשיתוף איתכם, לפחות בחלק מהפעמים.

אין בעיה. מתי שתרצה, אנחנו פה.

כי בסוף השוט של ועדת הכלכלה מול הממשלה הוא קצת יותר חזק.

מירון, סיימת?

עוד לא התחלתי אפילו.

אז בועז, בחייך, למה אתה מפריע למירון? שניכם מאותה סיעה, מיש עתיד.

כן, לכל אחד יש אישיות משלו.

זה בגלל שהפסקת לבוא לוועדות פה.

לא, לא. היא באה תמיד כשהיא צריכה. היא הולכת לוועדת הכספים עכשיו.

- - -

היית איתה בקורס קצינים? מה אתה אומר?

לא רק זה. הוא היה בהענקת דרגה שלי. כשקיבלתי סרן בחיל האוויר ממפקד חיל האוויר, הוא בא להענקת דרגה שלי. זהו, עשיתי גילוי נאות.

מודה, מודה.

יש עוד דברים שאתם רוצים לשתף אותנו?

הוא תרם את הדרגות.

כן, יש היסטוריה.

אז קודם כול, אני חוזרת שוב על התודות לג'וש ולסוכנות היהודית ולדני - - -

אז למה התנגדת שהיא תיסע איתנו למקסיקו?

בואו נדבר על זה אחר-כך, ביטן.

אם אפשר להדליק אש, למה לוותר על ההזדמנות?

אל תאמינו לכל מה שאתם שומעים פה, אני רק רוצה להגיד, ונתחשבן על זה אחר-כך, ביטן.

קודם כול, תודה רבה ליהדות התפוצות. יצא לי במסגרת שלושת השבועות האחרונים, ופנינה היא עדתי, להתעסק בכל-כך הרבה דברים, ויצא לי לעשות הרבה מאוד זומים עם ראשי פדרציות של קהילות שונות בעולם, בעיקר בגלל השפה האנגלית שלי, וזה מחמם את הלב ומדהים לראות את ההתגייסות שלהם. הם תורמים בלי סוף, והתודה שלנו היא על כך.

אני רוצה להקדיש את הדברים שלי לנקודה אחת. שאלת אותי, ביטן, למה לא רואים אותי.

לא. אני יודע שאת פה בכנסת - - -

בגלל שעובדים.

אז בשלושת השבועות האחרונים הקמנו במאמץ לא קטן גם את חמ"ל חברי הכנסת ואנחנו משתפים בו פעולה, ואם מישהו פה זרק על 'עזבו פוליטיקה', אז אני חושבת שמגיע ציון לשבח לחמ"ל הזה שהוא שיתוף פעולה אחד גדול בין חברי הכנסת מכל הקשת. שמנו בצד את הכול ועבדנו לטובתה של מדינת ישראל, חד-משמעית, והבאנו להישגים לא מבוטלים.

על זה אני רוצה להגיד לכם, כל הכבוד.

כל הכבוד.

ממש כל הכבוד.

קודם כול, אני לא חושבת שאתה צריך להודות לנו. זה מחובתנו כנבחרי ציבור לעשות למען המדינה.

לא, לא. אני רוצה להביע עמדה, שלא מישהו יטעה פה.

הכי הרבה הודעות – מפנינה הרבה הודעות, את הרבה הודעות, וקטי שטרית הרבה הודעות, בקבוצה.

נכון, הרבה הודעות זה אומר שעובדים. אני רוצה להודות לפנינה שהייתה שותפה לדרך בעניין הזה, ואני חושבת שנעשתה עבודה משמעותית מאוד.

אני רוצה לספר לכם במילה. יושב פה בן-אדם, שמו מר אלי כהן, והוא מנכ"ל עמותת פתחון לב. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל ביום השני ללחימה פתחנו מנגנון בעזרת היועצת המשפטית של הכנסת, של תרומות גם בישראל וגם בחו"ל, דרך העמותה המופלאה הזאת. יעיד המנכ"ל, שהוא בחיוג המהיר שלי והוא מדבר איתי כנראה הרבה יותר פעמים ביום מאשר עם בני ביתו. ומה שהעמותה הזאת עשתה למען מדינת ישראל בשלושת השבועות האחרונים, אי אפשר לכמת את זה בשום צורה. משאיות על משאיות על משאיות של מזון, של ציוד לאזרחים, לחיילים, למילואימניקים, לכל צורך שהוא.

אפשר למחוא להם כפיים. תודה רבה.

הבן-אדם הזה עשה – אין לי מילים להודות לו על מה שהוא עשה למען מדינת ישראל. לא הייתה בקשה אחת שפניתי אליו, ושמעתי לא. קודם כול, כן. כולנו צריכים ללמוד מהם ומהצורה שהם עובדים. אני אומרת את זה כי זו דוגמה מובהקת לעבודה של החברה האזרחית בשלושת השבועות האחרונים, להירתמות המופלאה שלהם, ולשיתוף פעולה בין הכנסת למשרדי הממשלה ועם עמותות כמו פתחון לב.

הגיע הזמן לקחת את הדבר המופלא הזה ולהסדיר אותו עכשיו מולנו באיך אפשר לשתף פעולה, כי למשל המנגנון שבנינו, של התרומות, עובד גם בישראל וגם בחו"ל. נכנסים כספים, משתמשים בהם, הכול מפוקח, הכול חוקי, ומאוד יכול להיות שצריך לעשות פה חיבור לסוכנות היהודית ובכלל, ולחשוב איך אנחנו משתפים פעולה יחד. סיפקנו צרכים מקצה לקצה, כולל מזון יבש לעיריית אשקלון, כי יש לה אנשים שנצורים בבית שלהם ולא יכולים להתפנות.

אני רוצה שוב להודות לעמותת פתחון פה, ולאלי על העבודה המופלאה שלו. ואולי כדאי לנו לעשות דיון ייעודי ממש על זה, על איך אנחנו מסדירים את זה, כי אפשר לעשות שימוש בפלטפורמות האלה. הם פה עבורנו. תודה.

חה"כ לשעבר ליפמן, אתה רוצה להגיד משהו?

כן, רציתי להוסיף לזה. יש המון עמותות שמעורבות בזה. כל יום מגיעות מזוודות על מזוודות על מזוודות בשדה התעופה. אנחנו צריכים את העזרה של הכנסת לסדר את נושא המכס. יש בלגן עצום ויש המון מזוודות שיושבות בצד באיזשהו מקום.

אנחנו במריבות עם המכס, של כל חברי הכנסת מכל המפלגות, ברמות פסיכיות.

כן, גם אני טיפלתי בכמה בעיות של מכס.

יש מזוודות מלאות שיושבות בצד.

הצלחנו להפיל חסמים.

הם לא עושים הרבה בעיות במכס. דווקא משרד הביטחון בודק כל דבר.

אנחנו צריכים מנגנון מסודר, איזה הנחיות לתת לכל העמותות ואז אנחנו נעשה את זה. אנחנו צריכים משהו רשמי כזה. תודה.

תודה, אדוני היו"ר. אני רוצה לציין שני דברים.

אנחנו לפני דבר דרמטי בעולם, ואני בטוח שעודד יעשה דיון אצלו בוועדה בנושא הקהילות היהודיות בחו"ל. אתמול ראינו את ההתחלה שלה בלינץ' מטורף על מטוס שהגיע לרוסיה, ואנחנו לא מדברים על מטוס שהגיע לאיראן. המטוס הגיע לרוסיה. חברים, מה שקורה היום בעולם הוא דבר דרמטי. יהודים לא יכולים להסתובב ברחובות עם כיפה, אני לא מדבר על כובע בכלל. אנשים מתחבאים בבתים שלהם ולא יכולים להתנהל. הם גם לא יכולים להגיע לארץ, כי הם מפחדים. הנושא הזה חייב להיות על שולחן הוועדה - -

הוא שם כבר.

- - ואני בטוח שיגיעו חברי כנסת. זה הנושא הראשון.

הנושא השני – דני, אמרת שאתם עובדים מול עמותות וחברות, ואז זרקת: החברה למתנ"סים, למשל, סתם לדוגמה. דנינו, אתה מכיר את האג'נדה שלי וכמה אני חושב שהספורט יכול לעזור לילדים, במיוחד במצב הזה, והתחלתי לעשות תוכנית וגיליתי שבחברה למתנ"סים חסר כסף, אין להם כסף. לא יכולים לעשות תוכנית קטנה אפילו. פתאום אני שומע שהם מקבלים תרומות.

לכן – כמו שאמר בועז טופורובסקי – אנחנו לא מדברים פוליטיקה עכשיו, אבל צריך לבדוק שהכסף שמגיע מהאנשים היקרים האלו יגיע למקומות שנוכל להפעיל לא רק היום. אנחנו מסתכלים קדימה. הילדים האלה יושבים בבתי-מלון, אני בטוח שאתם מסתובבים ורואים את זה, והם מתחילים להשתגע שם. ילד שנמצא בחדר או במלון סגור, אם אנחנו לא נדע להתחיל לתת לו חינוך ולהפעיל אותו, ולהחזיר אותו לחיים כמה שיותר נורמטיביים, ההשפעות בעתיד יהיו כל-כך חמורות, שלא נוכל להציל אותם כבר.

העברתי לדני כמה יוזמות של פרויקטים שיוכלו אולי להיכנס, והוא מטפל בזה. חס וחלילה, אני לא במקום של הפוליטיקה בשום פנים ואופן ובשום יום. אני מנסה להגיד שהחבר'ה האלה מקצוענים ועובדים בשיקול דעת, ועדיין הם פתוחים לשמוע על רעיונות ופרויקטים. אני יודע שיש לך יוזמות, וחברת המתנ"סים, למשל, זו בדיוק אחד המקומות שצריך להעביר להם כסף כי הם עושים הפעלות חבל על הזמן.

לא רק הם. אפשר לחבר הרבה גופים, אבל אני רוצה לסיים במשפט.

לפני שנתיים וחצי, כשהגעתי לכנסת, רציתי לעשות פרויקטים. בא אליי מישהו ממשרד האוצר ואמר לי דבר כזה – סימון, תתחיל לעשות תוכניות מצ'ינג עם עמותות ועם המשרדים, זה הדבר היחיד שעובד, אל תתחיל לשנות את העולם, תעשה את זה. התחלנו לעשות את זה, ובימים האלו אני מגלה שבאמת העמותות שבשטח הן אלה שיודעות להפעיל הרבה יותר טוב מהמדינה. אם אנחנו מסתכלים קדימה, תוכניות מצ'ינג זה הדבר הטוב ביותר.

אבל המדינה לא מפעילה, את הרוב היא עושה דרך רשויות מקומיות ודברים מהסוג הזה.

אבל תוכניות מצ'ינג זה הדבר שיכול להצליח, לא משנה מאיזו עמותה.

דרך אגב, תחשבו במענקים לתת לעיריית אילת שמחזיקה היום את כל המפונים כמעט.

50,000 או 60,000 מפונים.

ולכן הם צריכים לקבל איזשהו מענק - - -

60,000 רק בבתי-מלון.

הם מפעילים את החינוך, משמרת שנייה בבתי-ספר.

את זה המדינה צריכה לתת, אבל אם תתנו לעיריית אילת מענק לצורך שימושים מסוימים, אני חושב שזה יכול להיות טוב.

אבל את זה המדינה צריכה לתת.

לא. שמעת מה הוא אמר, שהכסף הזה שהולך לעיריות הוא כסף פתוח במובן זה שהם יכולים לעשות את העבודה לא עם המסגרות הרגילות.

תסלחו לי שאני אחפור על הנקודה הזאת כי אני אמשיך לחפור עליה. הכסף של החינוך הוא כסף שחייב להגיע מהמדינה.

זה כן. אין ויכוח.

למדינה לוקח לפעמים זמן. נצטרך לעקוב אחרי זה – אם ישתמשו בכסף שנתנה הסוכנות היהודית, כי הרשות המקומית פועלת מהר יותר מהמדינה - - -

אז נתנו לך היום את העניין הזה לפקח.

אם הרשות המקומית נתנה את הכסף לטובת חינוך, אז כשהמדינה תיכנס לעניין היא תצטרך לתת לה את הכסף הזה ואז הוא יתפנה לרשות המקומית לפעילויות אחרות.

מאה אחוז. אני מציע שבעוד חודש נעשה עוד ישיבה עם הסוכנות כדי לראות מה התקדם גם מול הממשלה בעניין הזה.

אבל ישיבה שצריכים להיות בה נציגי האוצר ונציגי משרד הממשלה הרלוונטיים.

גם. בסדר גמור. אין בעיה.

וגם מינהלת תקומה.

פנינה, בבקשה.

קודם כול, יושבי-הראש המשותפים לדיון הזה, אני רוצה להודות לכם ולך, ג'וש, מזכ"ל הסוכנות היהודית. בעיקר אני כאן בדיון כי אני רוצה לומר תודה רבה. הרבה פעמים אנחנו מדברים על האחדות של הישראלים בימים האלה, אבל אנחנו צריכים לשנות טרמינולוגיה.

יש פה אחדות של עם ישראל בכל רחבי העולם, ותמיד, תמיד יהודי העולם היו שם, בין אם במבצעים נועזים של עלייה, בין אם במבצעי חירום וחילוץ של יהודים, בין אם זו אבטחה של מוסדות חינוך של יהודים ברחבי העולם, ובין אם זה רגעי המצוקה והרגעים הטובים יותר של יהודי ישראל וגם יהודי התפוצות.

אני אומנם לא אדבר באנגלית, ואם צריך, אני אקליט את זה באנגלית, וראוי שכולנו נקליט להם תודה ענקית וגדולה לאחים שלנו שגם הם מאותגרים. חה"כ סימון דיבר על התמונות המזוויעות שראינו אתמול. אנחנו לא מדברים על כך שיש תנועות שבאופן הומניטרי עוטפות את עזה ובעד האזרחים שם. כולנו מבינים היום, יש שנאת ישראל שמתפרצת. כל התנועות של פרו-פלסטין הם אנשים שרוצים להשמיד את היהודים, הם אנשים שיש להם אנטישמיות והיא רק הולכת וגדלה. דיברנו על קרוב לשני מיליארד מוסלמים, ואנחנו בקושי 16 מיליון יהודים בעולם, וכוחנו הוא באמת באחדותנו. וזה לא מובן מאליו.

אנחנו יושבים פה, ונכון, אנחנו שואלים לאן הולך הכסף, אבל האמת היא שקטונּו. אני יודעת שהרבה פעמים עלתה השאלה אם המוסדות הלאומיים צריכים להמשיך להתקיים או לא להתקיים.

לא, אף פעם לא - - -

היה. עד לפני חמש שנים היה שיח כזה, אבל אנחנו רואים פעם אחר פעם, כולל המבצע של קליטת הפליטים מאוקראינה, כמה המוסדות הלאומיים, כמה הפדרציות, כמה הארגונים האלה הם הקשר הישיר עם גב ומערך שהלוואי למדינת ישראל ולממשלת ישראל יהיה מערך כזה של היכולת לבוא, לסייע ולתת.

אז אנחנו נצטרך לבוא בצניעות רבה ובעיקר לעזור להם לקבל את המצ'ינג, כי כאשר אנחנו היינו באירוע של אוקראינה – אתם יודעים את זה, דוד ועודד – עד היום הם לא קיבלו שום מצ'ינג. אז גויסו 100 מיליון דולר, הם ביצעו את כל החילוצים בחו"ל, הרימו שם מערך שלם של מלונות, חילוץ, סיוע, מה שלא תרצו, למען יהודי אוקראינה, ועד היום הם לא ראו שקל.

זה לא עניין של כסף. הם נותנים פה סיוע ראשוני, ואני כמובן מתעקשת שניתן את הדגש גם על השיקום כי הבנתי שהייתה עוד מינהלת בברכת הנשיא. צריך לדעת להתכנס למינהלת שהיא המינהלת הרשמית של אדרי ולשמור את התקציבים הנכונים גם לשיקום העוטף, שדרות ועוד ערים שנפגעו. אבל לצד זה, אנחנו צריכים לבוא לאוצר. הייתה לי שיחה איתך ביום שישי, למשל, על הסיוע לנשות המילואימניקים וגם לגברים של המילואימניקיות. אנחנו צריכים לדרוש שהכסף כבר יצא וישתחרר. תודה רבה.

אני אחזור אלייך אחר-כך, אם את רוצה. אלמוג, בבקשה.

חבריי יושבי-הראש, ראשית, אני אומר תודה לג'וש ותודה לפדרציות. כתושב אופקים, אי אפשר שלא לחוש בסולידריות, אי אפשר שלא לחוש ביכולת שלכם להיכנס מתחת לאלונקה תוך זמן מאוד קצר, כאשר, אני אומר בצער, חלק מגופי המדינה שאמונים על הטיפולים הללו עדיין בהלם קרב וצריכים לחטוף סטירה או שתיים. אז ראשית, אומר תודה בעברית, ועכשיו גם באנגלית.

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום)

אני מייצג את תושבי אופקים, עיר דרומית. אנחנו אסירי תודה על מה שאתם עושים מאז השבת השחורה שבה איבדנו 52 מתושבי העיר, ובהם חברינו ובני משפחותינו. אנו אסירי תודה ולא נשכח זאת, ונמשיך לשמור את הקשר איתכם גם בדורות הבאים. תודה רבה לכם.

ג'וש, ברשותך, חצי משפט בנוגע לאופקים והמועצה האיזורית - - -

ג'וש, אתה יכול לדבר איתו בספרדית, דרך אגב.

אני מדבר אל איפה שהכסף נמצא. אני מדבר אליך.

אתה לא יודע עברית?

אולי נתחיל לדבר במזרח-התיכון ערבית.

לגבי אופקים ומועצה איזורית מרחבים, יש את הקריטריונים של אפס עד ארבע ואפס עד שבע, ובשני המקומות הללו שמהם אני מגיע, אנחנו נופלים בין הכיסאות, הן במובן של פינויים מפני שאין החלטת ממשלה על פינוי, לא של אופקים, לא של מועצה איזורית מרחבים ולא של נתיבות.

ביום חמישי האחרון הייתי צריך להתמודד חצי לילה עם הפוסט-טראומה של הילדות שלי שחזרו כי לא היה להן לאן ללכת יותר, ואני בתור ח"כ לא יכול לעסוק, כמובן, כשיש פה אינטרס מאוד בוהק וברור. ומקרה חמור יותר זה ילדה שנמצאת בשכונת מישור הגפן, אותה שכונה שהגיעה אליה חוליית המחבלים, והיא הייתה צריכה ביום חמישי להגיע לבית שלה כשהגופה של סבא שלה הייתה מונחת עד 20:00 בערב.

הילדה הזו ברגרסיה חמורה, ואין לנו מלבדכם כרגע. אני אשמח, ג'וש, יקירי, אם אפשר להפנות יותר משאבים, לצאת מהפרדיגמה של אפס עד שבע, מפני שאם לא היינו שם הם כנראה היו מגיעים גם לבאר-שבע. אני אומר את זה בצער.

בסוף דבריי, אני מודה לכם. אנחנו מרגישים אתכם בגב שלנו, ואפילו באותו יום הרגשנו שאנחנו לא לבד. הרגשנו שהאחים שלנו בתפוצות נמצאים איתנו. תודה רבה לכם.

צריך להגיד לאלמוג – דוד, באותו יום הבחור האמיץ הזה יצא עם נשק להילחם ברחובות. ואם לא היו שם עוד אנשים אמיצים, הם לא היו עוצרים את המתקפה, כי הם התכוונו לחזור לרכב, לקחת רימונים, לקחת אר.פי.ג'י., ובזכות האנשים האמיצים האלו שהדהימו את העיר הזאת הם עצרו את המתקפה. זה לא היה נגמר ב-50 נרצחים באופקים, זה היה נגמר ב-500 בלי בעיה בכלל.

כן, עיר של אריות. חשוב להדגיש שהמחבלים באופקים לא ניצלו אפילו 40% מהאמל"ח שלהם. ותושבי העיר, האריות, באמת הצילו פה את מדינת ישראל. חשוב שהם לא ייפלו בין הכיסאות, וגם המועצה האיזורית מרחבים, כמובן.

אני רק אגיד לחה"כ כהן, אני סיימתי את דבריי בקריאה לממשלת ישראל להרחיב את העוטף, לכלול את אופקים, נתיבות ואשקלון.

אבל תכניסו גם את מרחבים לעניין הזה.

ואני חייב לציין שעשרה מיליון שקל שהענקנו לרשויות בתחילת המלחמה קיבלו גם מרחבים וגם אופקים, קיבלו גם נתיבות. ואני באופן אישי נסעתי ביום חמישי האחרון, ונפגשתי עם איציק דנינו ועם יחיאל זוהר. היה לי חשוב לשמוע אותם. ההלוואות שאנחנו מעניקים הם לכלל הדרום. אנחנו מנסים בכפוף למגבלות תקציביות. גם המענקים – אם נגייס יותר כסף, נוכל להרחיב אותם לכל הדרום. כרגע, זה מה שהצלחנו לגייס אנחנו חייבים לעצור איפה שהוא. אני איתך.

יקירי, פשוט אופקים, מועצה איזורית מרחבים ונתיבות נופלות בין הכיסאות מבחינת החלטות ממשלה, ולכן אתם ה-guardian angel שלנו.

צריך לבוא עם זה לממשלה.

ג'וש, רק משפט אחד קטן על העשרה-מיליון. עשרה מיליון, בעיניי, וקודם אמרתי בצניעות, נראה לי שזה מעט מדי. ג'וש, אתם צריכים להכפיל את זה.

חילקתם עד עכשיו 110 מיליון דולר. יש לכם תוכנית לגבי 440 המיליון האחרים?

זה יידון בוועדת העלייה והקליטה.

אין לי בעיה עם זה.

קודם כול, צריך להפריד בין מה שגויס על-ידי הפדרציות היהודיות של צפון-אמריקה וקרן היסוד לבין מה שהסוכנות מבצעת, כי לא כל הכסף הולך לסוכנות היהודית.

אני אשאל את דני על זה. דני, יש לכם איזושהי תוכנית ליתר? בוא נשמע.

בדרך-כלל פעם בשבוע, ולפעמים פעם בשבועיים ולפעמים פעם בשבועיים, יושב הוועד ומחליטים. לפני שבוע זה היה 50 מיליון.

מי זה הוועד? הוועד זה נציגי הפדרציות?

- - - יושב-ראש זה מישהו שיושב בניו-יורק, עורך דין, וכמעט כל יום מחליטים על עוד כסף.

אוקיי. צגה, בבקשה.

תודה. קודם כול, אני מצטרפת לתודות לסוכנות היהודית, לפדרציה, לאורך השנים, מאז שאני מכירה, בכל צרה ובכל דבר הם מתייצבים. תודה לכם.

אני רוצה לתת רעיון. אולי יישמע כאילו למה המדינה – אני אומרת, כן, המדינה עושה, אבל הסוכנות היהודית והפדרציות זה בתוספת, והרעיון שלהם ובכסף שלהם יש להם סדר עדיפות במה לתמוך. אבל במציאות הקיימת, מה שראיתי הפעם, יש בעיה של מקלטים ברוב המקומות. רוב המקלטים לא מתוחזקים כמו שצריך. ברוב הפניות שאני מקבלת, הבניינים הישנים, המקלט לא מתוחזק, יש רטיבות, ואנשים לא משתמשים במקלטים, אלא משתמשים בחדר מדרגות וראינו שבחדר מדרגות לא הכי בטוח.

אני חושבת שהסוכנות היהודית והפדרציות בעבר – אני זוכרת שב-2006, אחרי מלחמת לבנון השנייה, בצפון הארץ שיפצתם וסידרתם את המקלטים. אם אפשר לקחת גם את זה כפרויקט, זה יכול לסייע, כי מה שאני רואה בעניין של מקלטים זה נופל בין הכיסאות, אין כתובת, וזה יכול להציל חיים. זה מה שאני יכולה לבקש.

תודה. יסמין, את רוצה להגיד משהו?

שני משפטים. אני רואה פה את הסכומים שהצלחתם לגייס. זה מעבר למדהים. זה פשוט בלתי נתפס. אז המילה תודה היא באמת קטנה. אנחנו רוצים שתמשיכו להעביר את התודה הזאת הלאה לקהילות.

אני לא מרגישה שאני יכולה להעיר, אבל אני אנסה לעשות את זה. בעיניי, כמה שיותר שיתופי פעולה עם עמותות שהוכיחו בתקופה הזאת שהם עובדים מהר, זריז, יודעים לנפות צרכים יותר מהר ממה שמשרדי הממשלה יכולים בגלל כל מיני ענייני ביורוקרטיה. אז יותר שיתופי פעולה, ואם יש חלק מהתרומות שרוכשים בהם ציוד, אז אני בטוחה שחשבתם על זה, אבל בארץ, כדי שנעזור גם כלכלית פה, יש לזה משמעות גדולה מאוד לרכוש את הציוד פה.

לקנות את זה בארץ במפעלים שמייצרים בארץ. לא ייבוא. טייב, רצית להגיד משהו?

לא.

אושי ממועצת מרחבים בזום ורוצה להגיד משהו.

שלום לכם, שלום ליושבי-הראש, לחברי הכנסת, לג'וש, לארגונים והפדרציות. קודם כול, תודה על מה שאתם עושים – אני מתחיל בזה. הסכומים ששמעתי פה קודם הם באמת סכומים מדהימים וזה מראה על ערבות הדדית מדהימה שקורית גם בקהילות בעולם, אבל זה קורה, לשמחתנו גם בתוך הקהילות שלנו, ומדהים לראות איך הקהילות שלנו מחזיקות פה לא מעט גדודים, ומאכילים ומשקים אותם, ודואגים להם לכל מה שהם צריכים. אז זו נקודת אור שאנחנו חווים במלחמה הזו.

אני רוצה להגיד משפט אחד שהוא חשוב – מה שהעוטף מקבל, עינינו לא צרה בהם, נהפוך הוא, הם צריכים לקבל וזה חשוב. לצערי, במלחמה הזו, והתרענו על זה כבר מזמן, ששבעה ק"מ כבר לא רלוונטי. הקסאם לא מבין שבעה ק"מ, והמחבלים היו פה על הצירים שלנו והרגו את התושבים שלנו שהלכו בשבילי הליכה בבוקר בהליכת בוקר. היינו מהודעה מרה להודעה מרה, מבית-עלמין לבית-עלמין ומניחום לניחום. הקהילות שלנו שבורות.

ולצערי, אופקים, נתיבות ומרחבים נופלות בין הכיסאות, כי המועצה שלי, שתבינו, היא שבעה ק"מ ו-100 מטר עד 25 ק"מ, וכל הקהילה שבורה. אני מבקש, אם אפשר לתת התייחסות מיוחדת ספציפית לאותו גוש יישובים – אופקים, מרחבים ונתיבות, כדי שנפסיק ליפול בין הכיסאות. מה גם שמבחינת שר הביטחון, הוא כבר הודיע שבמלחמה הזו אופקים, מרחבים ונתיבות הם חלק מהעוטף, כי הוא ידע בדיוק מה חווינו פה ומה עברנו.

עוד נדבר על זה אחר-כך.

אז בכל מקרה, תודה לכולכם על מה שאתם עושים. נשמח לקבל תרומות. קיבלנו 550,000 מהסוכנות, אבל כמו שאתם יודעים, זו טיפה בים בימים האלה, אבל גם על זה אנחנו אומרים תודה. וככל שתוכלו לעזור, נשמח מאוד.

שי, אנחנו גם רוצים להביע את צערנו על האחיינית של שי, חיילת אמיצה מאוד שנהרגה כתצפיתנית, הבת של פיני אחיו.

נרצחה. לא נהרגה.

נרצחה.

תודה.

אנחנו משתתפים בצערך, ושולחים לך חיבוק גדול.

תהיה חזק, שי.

תודה, שי.

וואו, זה לא פשוט. ועוד הוא יושב ככה ודואג לתושבים.

כמי שמתעסק בעולמות האלה, היכולת להקים אופרציה כזאת בזמן הזה, זה באמת בלתי נתפס. אם דיברו על ביטולים, ואני יודע, פנינה, על מה את מדברת, זה יותר - - - ללא לדבר על הביטולים האלה כמה עשורים קדימה. בעיניי, זה אחד. שלי, 35 חברי הכנסת שעובדים יחד איתך בשיתוף פעולה ראשון מסוגו, אני מצטרף לכל מילה שלך שאומרת שצריך למסד את זה, כי אתם עשיתם פלאים בעבורנו ביכולת לשחרר מעצורים שהיו בתהליך הזה. אז תודה רבה לכם. זה לא טריוויאלי.

לגבי מה שאמרה יסמין – בתוך הפעילויות המבורכות האלה שנעשות, חלק מהפעילויות נעשות בשליחה של ציוד מחו"ל לפה. זה מקסים ויפה, אבל אגב, מהקורונה, אחד הדברים הקשים שפגשו אותנו בפתחון לב בקורונה זה בעלי עסקים שהעסקים שלהם נסגרו והגיעו על הדרך לפתחון לב. חלק חשוב מאוד בלשמן את גלגלי המשק, זה לעשות 100% כמעט מהרכש וכל דבר שקונים דרך העסקים, והיה פה קודם רועי מהעסקים הקטנים. כמה שיותר עסקים קטנים זה סופר-חשוב, כי הם לא עומדים בפרץ, ואחרי זה באים אלינו.

והדבר האחרון, צריך לייצר פה מנגנון שמשחרר את החסמים שמאפשרים לייצר את הסיוע הזה באופן שוטף. כולם מדברים על זה שאנחנו הולכים למלחמה ארוכה של חודשים או של שנים, אבל אנחנו לא מתנהלים בהיבט של האישורים והביורוקרטיה כאילו זה הולך לתהליך הזה. וצריך להיות תהליך כזה, מאוד חד וברור. תודה.

עוד מישהו רוצה לדבר? בבקשה, עודד.

קודם כול, תודה לך, דוד, על כינוס הישיבה המשותפת הזאת. היא חשובה מאין כמוה ותיכף אני אסיים בחשיבות מול יהדות התפוצות. אבל לפני זה, כמה דברים אופרטיביים. אז אני חוזר על מה שאמרתי. מבחינתי, זה צריך להיכנס בסיכום.

1. הכסף של התורמים לא מחליף כסף של הממשלה. זה צריך להיות משהו שאנחנו חייבים לעקוב אחריו. גם הסוכנות צריכה לקחת בזה חלק ושזה לא יחליף כסף של הממשלה, בין אם זה בתי-מלון, בין אם זה חינוך, ובין אם זה נושאים אחרים.

2. הסיוע שניתן לעסקים צריך להיות מוחרג מהסיוע שיינתן במסגרת תוכניות הסיוע של האוצר. זה לא שהאוצר כזה נדיב. אז מבחינתי, עסק שכבר מקבל סיוע והקהילה בתפוצות החליטה שהיא תורמת ועוזרת, ונותנת מענק לעסק, מוחרג מהסיוע ושלא יספרו אותו. צריך לעקוב אחרי זה בחקיקה שתגיע לכאן.

לא, אבל זה לא כולל הלוואות.

לא כולל הלוואות.

הלוואות זה הלוואות.

עודד, מבחינת ניהול הספרים, מה שהסוכנות נותנת זה קבלה של תרומה, זה לא נחשב הכנסה שזה חשבונית. אז זה לא בא על חשבון. ועכשיו אני מוכרח להגיד לך עוד משהו. בשביל לא לעצור את היוזמה הזאת, ומתוך היכרות עם אותם עסקים שהם הולכים לתמוך בהם, אני מברך אותם ואומר להם, תעשו את זה כמה שיותר מהר.

להיפך. אני לא עוצר. אני אומר הפוך. אני אומר, תנו את זה לעסקים, ולמדינה – תיזהרי לך מלקחת את הכסף חזרה כשאת אמורה לתת את מה שאת נותנת כי המדינה תיתן מאוחר יותר.

זה ברור. על זה אין ויכוח. אין בינינו ויכוח על העניין הזה.

אנחנו מכירים את משרדי הממשלה במובן הזה.

דבר שלישי, ואני אומר את זה גם לקהילות – תעבדו יותר מול הרשויות המקומיות. הן הרבה יותר זריזות, הן הרבה יותר יעילות, הן נמצאות בשטח, והראשונות שצריכות לקבל. אני מברך על המענק שניתן לרשויות המקומיות במובן הזה, כי הרבה פעמים ראשי הרשויות לקחו על עצמם מעל ומעבר כדי לתת שירות לתושבים, ופה צריך להגיד לכם תודה.

דבר אחרון, בהיבט של הערבות ההדדית ושל כל ישראל חברים – ציינּו לפני ארבעה ימים את יום פטירת רחל אימנו, ובנבואה של ירמיהו, כולם מכירים את המשפט: מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך, ושבו מארץ אויב – אז שואלים מהי אותה פעולה של רחל אימנו שיש לה שכר כזה, שהיא זאת שזוכה לראות את שיבת ציון "ושבו מארץ אויב". הפעולה היא שכשרחל ויעקב היו צריכים להתחתן, והם ידעו שלבן יעשה להם תרגיל עם לאה, הם עשו סימנים ביניהם כדי שהוא ידע שאם מחליפים אותה ושמים לו את לאה מתחת לחופה, הוא ידע שזאת לא היא והוא לא יתחתן איתה.

תגיד לי, איווט יודע שאתה נהיית דתי?

וכך אומר המדרש: ורחל בסוף גילתה את הסימנים האלה ללאה, כדי שלא להלבין את פניה ונהגה בה באחות, והכניסה את צרתה לביתה, ועל הדבר הזה השכר הוא: ושבו מארץ אויב. אנחנו אחים, יהדות התפוצות, היהדות כאן, וכך צריך לנהוג, וכשננהג ככה יהיה שכר לפעולתנו. תודה רבה.

זה מה שלומדים בישיבות סיעה בישראל ביתנו?

כן.

לא ידעתי שעודד עוד יגרום לי לדמוע.

אמרתי, איווט לא יודע שהוא נהיה דתי.

שכחת? גם במרוקו הוא נתן לנו דבר תורה.

אני רוצה כמה דברים לסיכום. קודם כול, עידית, שיצא מכתב שמודה לקהילות, לסוכנות, לפדרציות ולכולם על מה שהם עושים. זה מוכיח גם שכל מה שאמרו על הפדרציות ועל התמיכה של יהדות התפוצות בישראל שנחלשה, הוכחו כלא נכונים וכל הדיבורים בעניין הזה היו לא נכונים בכלל ולא מדויקים. גם כל היהודים בחו"ל יודעים שמדינת ישראל היא העוגן, וצריך שהמדינה תהיה, זה לטובתם, זה מחזק אותם, בכל מקום שהם נמצאים.

אנחנו מעבירים לוועדת העלייה והקליטה את הפיקוח על העניין הזה, שלא יהיה כפל מענקים. תפקחו על העניין הזה. אנחנו נקיים ישיבה בעוד חודש, לראות איך הדברים מתקדמים.

אני מבקש, אם אפשר, מהפדרציות – אלה החלטות שלכם, אנחנו לא נגיד לכם מה לעשות, זה כסף שלכם, אבל תהיו בקשר איתנו, תתייעצו איתנו, כי אנחנו בקשר עם הציבור והציבור פונה אלינו כל הזמן. אתה שומע גם את הקבוצה שהקימו 100 חברי כנסת שמסייעים ועוזרים. תשקלו לאיזה עמותות אתם הולכים לעזור, כי אתה אומר שאתה עושה את זה גם דרך עמותות, ואתה שומע על עמותות שעושות את זה יומיומי.

אני רוצה לבקש את הרחבת העוטף, לא רק שבעה ק"מ, אלא באופן כללי להכניס גם את אופקים, גם את נתיבות, גם את מרחבים, שהם לא מוכרים היום במסגרת הזאת. אשקלון הוכרה לצורך המלחמה, נדמה לי, למשך שנה. ועדת הכספים החליטה.

ואת היישובים בקו העימות בצפון.

אני רוצה לקרוא לממשלה לתת מצ'ינג. המצ'ינג הוא בעייתי כי הרי הממשלה צריכה לתת הרבה מאוד כסף, אז מה זה המצ'ינג? הם תמיד יכולים להגיד, הינה, נתנו פה עוד 100 מיליון ופה עוד 200 מיליון. המצ'ינג צריך להיות בתיאום עם הסוכנות במובן הזה שהם צריכים לשבת עם הממשלה על איזה מצ'ינג מולם, כמו שהם עושים את זה היום בתוכניות שיש מול הסוכנות, של נערים ונערות שמגיעים למדינת ישראל כל הזמן. אי אפשר מצ'ינג על הכול, אבל צריך להיות מצ'ינג.

כמו בשיקום שכונות, הרעיון שקהילות עשירות ילוו את הקהילות בישראל לאורך זמן בשיקום שלהן זה רעיון מצוין. זה כאילו לקחו את שיקום שכונות ונתנו אותו לנושא העוטף, וזה דבר חשוב וגדול מאוד. אני לא יודע מי הגה את הרעיון הזה, אבל זה רעיון מצוין ואנחנו צריכים לחזק את הרעיון הזה.

אני רוצה, אם אפשר, להקים צוות מטעמנו שיטפל בזה בחודש הזה מול הסוכנות ומול הפדרציות – פורר, ביטן, כיושבי-ראש הוועדות, דנינו, מירון, פנינה, טייב וקטי שטרית, כי אני רואה שאתם הכי פעילים בקבוצות. נכון? זה מקובל על כולם?

לא יודעת. קטי שומרת עכשיו על שתיקה. איפה היא?

קטי, לכי תדעי איפה היא צועקת. כמוך היא. אתן אותו קול, דרך אגב.

היא לא שומרת על שתיקה בכלל.

אני אחסל איתך חשבון, דוד. אני הבנתי שהיום התלבשת עליי. אני רק מבקשת, אדוני היו"ר, יש החלטה ספציפית לגבי עיר ספציפית שחייבת להיכנס להחלטה הסופית שלך, וזו אילת.

אמרתי שלדעתי אתם צריכים לסייע לאילת כאילו היא בעוטף.

חד-משמעית. ויותר. היא קלטה 60,000.

אילת היום נותנת שירות לעוד עיר.

פנינה, אני שומע שזה קורה גם ברמת-השרון שהם קלטו - - -

לא, לא. אילת הכפילה את התושבים שלה. זה סרט אחר.

פנינה, את צודקת. לא אמרתי את זה בסיכום.

שלום אומר שרמת-השרון - - -

לא, לא. אני אומר שהכול במידה. אני מבין שיש עוד מקומות.

שלום, אף אחד לא קלט והכפיל את מספר התושבים שלו. גם אילת מאותגרת ביטחונית, לא נרחיב, אבל היא חייבת עכשיו עזרה עם כל המשאבים.

אני מדבר איתם ואני מודע לזה, ואני מסכים. אני אומר באותו - - -

מיותר, מיותר להוסיף. לפעמים לא צריך להוסיף, אדוני היקר.

סליחה, פנינה, שהוספתי.

כי הם באמת 60,000.

שלום, אתה הולך להתווכח? לא תגמור את הוויכוח. פנינה, הכול בסדר? את רוצה לסכם? שתהיי בריאה, תאמיני לי.

כן, אני רוצה לסכם ולומר, עם ישראל חי, תרימו את הראש, ובעזרת השם אנחנו ננצח ביחד.

עידית, רשמת את הכול? תודה רבה. הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:26.