פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



35
ועדת העבודה והרווחה
01/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 106
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, י"ז בחשון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023), שעה 14:14

הצעת הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
אלי דלל

שרון ניר

שר התיירות חיים כץ
אורי שאשא - סגן בכיר לחשכ"ל, משרד האוצר

יונתן רזניק - מנהל יחידת ביטוח ממשלתי באגף החשב הכללי, משרד האוצר

גליה ימין - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

פלג לוי - יועץ מדיני לשר התיירות, משרד התיירות

דוד קובסניאנו - עו"ד, יועמ"ש, משרד התיירות

רועי קרת - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

שרית דמרי-דבוש - סגנית היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

יאיר חיים לייבל - קשרי ממשל, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל

דניאל ביטון - רע"ן תקציבי אג"ם והסדרים, משרד הביטחון

נעה בן שבת
יעל סלנט

אורית ארז

טליה חסון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

הצעת הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995

שלום לכל המתכנסים ולכל הצופים. אנחנו מקיימים היום את הישיבה של ועדת העבודה והרווחה בנושא הצעת הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

יש לנו אורח הכבוד היום, שר התיירות חיים כץ, היושב-ראש האגדי של ועדת העבודה והרווחה. זכות הדיבור, בבקשה.

איזה כיף לחזור, יא אללה. כעשר שנים יו"ר הוועדה, אני חושב שעשינו דברים גדולים.

מאות חוקים העברת, לא?

כן, מאות חוקים. מעל 230, 240, בשנייה ובשלישית.

מי ייכנס לנעליים האלה?

אתה. צריך לדאוג שהקדנציה תהיה ארוכה, אבל עכשיו יש לנו פה נושא חשוב. אני אתן סקירה על מה אנחנו עושים, אנחנו באים לחתום הסכם שיאפשר לאנשים לקבל מענקים במקום ללכת ולהתפנות. אז שתבינו את המצב.

היום במדינת ישראל התפנו, לפי דוח של אתמול, ואני אשווה לכם אותו להיום, כי אנחנו מתחילים לראות מגמות. אתמול היו 249,519 איש שהתפנו במדינת ישראל. מתוכם 89,439 במלונות; 87,722 בקהילה; ו-72,358 התפנו באופן עצמאי.

העבודה שלנו, אורי הוא סגן החשב הכללי, מלווה אותנו באוצר, מלווה אותנו בחמ"ל לאורך כל התקופה, שותף לאירועים. החשב הכללי היה שותף לכל האירועים. היה בחמ"ל, היה בשיבוצים, היה בהסכמים, עשה עבודה מדהימה. זה לפרוטוקול. עשה עבודה מדהימה. הוא לא מאפיין כל כך את האוצר, כי עד שהם עושים עבודה מדהימה. ראינו את זה אתמול.

כשהיינו בשיבוצים, היה רגע שלא היו מספיק חברים. ואז באנו ואמרנו, בואו נפצה את האנשים שלא ילכו למלון, וניתן להם אינסנטיב לעזוב את המלון וללכת להשתבץ בקהילה, וזה יהיה "ווין-ווין". כי מלון לזוג פלוס שניים עולה 45,200 לחודש. זו העלות של המלון, פנסיון מלא, שלוש ארוחות.

אנחנו באנו ואמרנו, ניתן 150 אגף התקציבים לחצי ילד. אני אמרתי: לא יהיה.

אתה מדבר בקודים, אנשים לא מבינים מה זה 150.

150 שקל ליום למבוגר, ו-75 לילד. העלינו את זה לאור בקשתי, הם נענו לבקשתי, העלינו את זה ל-200 שקל ליום למבוגר, ו-100 שקל לילד. זה נותן 18,000 שקל למשפחה לחודש, של זוג פלוס שניים. כל ילד נוסף, תוספת של 3,000 שקל לחודש. סכום מכובד שאפשר לחיות איתו.

"לחיות".

לחיות, לחיות, כן. אין הרבה אנשים שמרוויחים 18,000 שקל נטו לחודש. אין הרבה. לחיות.

ואם הם במלון, אז זה עולה לך 45,000 לחודש? במלון, המשפחה הזאת, כשהיא נמצאת, כמה עולה לך לחודש?

45,000.

זה כדי שהם ישכרו דירה מתאימה, וכדי שגם יכלכלו את עצמם במציאות, אז תדייקו.

מי זאת?

חברת הכנסת דבי ביטון, תושבת שדרות.

עכשיו, מה שאנחנו רואים, שמאתמול להיום עזבו את המלונות 4,744 איש. השאלה היא אם הם עזבו בגלל המענק שיתקבל, או שהם היו במלונות בסטטוס של פינוי עצמי. לא יודע.

הרבה אנשים גם יעזבו את המלונות, משום שאי אפשר להיות כל היום. אני מ-8 באוקטובר במלון, כבודו, ואי אפשר לחיות במלון. אתה רוצה קצת פרטיות. זה כמו "האח הגדול", אני לא יודעת אם אתם רואים.

רגע, את מסכימה איתו.

לא, אז אני אומרת לו שעכשיו תהיה עוד יותר נהירה ליציאה, משום שזה כבר מתחיל להיות קשה לאנשים.

אז את מרוצה מזה, אז את מסכימה לזה, נכון? אז היא מסכימה איתך.

אני יודע.

לא, הוא שאל למה עוזבים את המלונות.

לא שאלתי. את התוכנית הזאת של הפיצוי אני עשיתי. כי אנשים יצאו החוצה עם שלושה ילדים, 21,000 שקל נטו, וואללה, יוכלו להסתדר.

כן, אבל מה קורה עם אותם אנשים, סליחה, שאל תשכח שבמלונות יש להם טיפולים רגשיים, בתי ספר וכו', וכשאתה בדירה, אז צריך שתהיה להם האפשרות לחבור לשירותים.

התפקיד שלך לקחת דף ולרשום מה אני צריך לעשות, איך אנחנו יכולים לעזור לכם. לא לדבר, כי לדבר לא יזכרו.

אני רוצה לדבר כתושבת שדרות. תנתק עכשיו את זה שאני חברת כנסת.

תדברי עכשיו מה שאת רוצה, אבל אם את רוצה לעזור, אני לא כל כך זוכר. אבל מה שרשום, אני בא הביתה, מסתכל על הדף ונותן תשובות, ונותן פתרונות. את יכולה באופן אישי, לכתוב לי בוואטסאפ, בעיה כזאת וכזאת, פתאום תראי פתרונות.

סגור. אני אשמח מאוד.

עכשיו, חברת הכנסת ביטון, ניתן לשר להשלים את דבריו.

ומה שאנחנו עוד רואים, זה של אתמול, זה של היום. עכשיו כדי לדעת על המלונות, לקחנו חברת בקרה, עשינו תוכנה, לדעת כל מלון, כל מלון – כמה אנשים, כמה ילדים, מתנועה. והמהלך שעשינו כבר ליום חמישי, אנחנו רוצים לחבר, יש קהילות שרוצות להיות יחד. אז בקלאב הוטל טבריה, משדות נגב, יעברו 150 משפחות יחד. אני רוצה להגיד שהמלון הסכים להיות ריק יומיים, ושייכנסו ביום חמישי 150 חדרים משדות נגב.

היום מישהו, גם כן, משדות נגב, ביקש להחליף שלושה חדרים עם משפחות שרוצות להיות במלון כי הקהילה יחד, בין הרצלייה לנתניה, אתמול בלילה שלח לי וואטסאפ, אתמול בלילה קיבלו את זה בהתאחדות המלונות, עובדים בשיתוף מלא. היום ב-9:00 הם עשו החלפה. כי שם יש הרב, ושם יש השיעורים, ושם זו קהילה ביישובים דתיים, ואנחנו משתדלים. הגענו לפרטני.

השלב הראשון בשדרות היה קל. למה היה קל? כי המלונות היו ריקים. אז באו משדרות לאילת, אמרו, אנחנו צריכים 500 חדר. קח. באו לפה, היה קל. כשהתחלנו בקריית שמונה, זה היה מאוד קשה. לא היו חדרים, וגם היה: "למה הוא הלך לרויאל ביץ'?" "מה אתה שולח אותי לפה?" ו"ירושלים מחוץ לתחום". נצרת היה מחוץ לתחום, ואני מבין. מבין. כי לא רצו בגלל ערבים. "ירושלים רחוק לנו". ואנחנו השתדלנו, מאוד השתדלנו, אחרי שגמרנו במאקרו, לעבור למיקרו.

והיום אנחנו מטפלים חמ"ל בפרטני. זה, המשפחה שלו פה, זה פה, זה פה. חמ"ל עם עשרים איש עובד על זה. על לנסות ולעזור לאנשים. בגלל שכשהם באים למלון, הם לא אורחים, הם לא תיירים. זה לא שאתה בא להתארח במלון. פתאום אתה בא לחיות בחדר, והילדים שלך נלחצים. וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים לפתור.

אז זה היה שני שלבים. בשבילך, בשלב הראשון, החלטת ממשלה מ-2012 הייתה החלטה לפנות לבתי ספר. אמרתי ללרדו, ראש רח"ל, לא רוצה להגיד לך בדיוק איך אמרתי לו, אבל בבית ספר לא יהיה, זה לא מחנה פליטים. אין מקלחות, אין שירותים, אין אוכל לילדים, אין גלוטן. לא יעזור לך. לא יעזור לך.

"החלטת ממשלה". אמרתי, אני יודע כמה פעמים לא מילאנו החלטות ממשלה. הלך, בדק, היה בלגן, הלכנו למלונות. עכשיו אנחנו במצב שאנחנו רוצים שאנשים יצאו מהמלונות.

אתה אומר שרבע מיליון אנשים במלונות עכשיו.

לא, בקהילה 87. מפונים מהבית שלהם רבע מיליון אנשים.

רבע מיליון אנשים. איפה יש לך בתי מלון לרבע מיליון אנשים?

הם לא בבתי מלון. קודם כול, יש לך לרבע מיליון אנשים. יש 58,000 חדרים, 52,000 באזורים האלה. בכל חדר שלושה. 150, במשפחות יש פינוי עצמי של 72, אין לך גם רבע מיליון זכאים. ברגע שלא פינית את אשקלון, אין לך רבע מיליון זכאים. יש לך 130,000 בעלי פינוי שפינו מהצפון, 0–7 ק"מ כולל שדרות, ובצפון כולל קריית שמונה, הגענו ל-130,000. יש לך את החדרים, היום להערכתי יש 6,000 חדרים פנויים. יש חדרים במלונות טובים.

אתמול היה פה דיון בקשר למפונים.

עזוב אותך מה שהיה, אני לא יודע.

לא, אני רוצה לשאול אותך, כדי שתענה. הם אמרו שמשרד התיירות מתקשה למצוא - - -

זה היה ביום הראשון.

אתמול היה פה דיון ארוך.

עזוב אותך. דבר איתי.

זה היה לגבי אנשים עם מוגבלות, שיהיו במלונות מונגשים.

אני, אנשים עם מוגבלות, שלחתי ל"בראשית" ול"קדמא".

יש גם ביד שרה.

יד שרה זה ירושלים, אבל ל"קדמא", למלונות הכי טובים בארץ. "קדמא" ו"בראשית". שלחתי אותם מאשקלון. צלצלתי לינון, שהיה אצלי מנהל כוח אדם כשהייתי ברווחה, אמרתי לו: תביא 650 חדר. טאק. אנשים עם מוגבלות. אמרו לי: חיים, אבל לא. ניצולי שואה. למלונות הכי טובים.

עכשיו אנחנו הולכים לעשות, אני לא רוצה לדבר על מהלך נוסף, הרחבה. אגף התקציבים מוכן. אחרי האירוע של - - -

כבוד השר, יש לי שאלה. אם המדינה החליטה במקומות מסוימים שאנשים צריכים להתפנות, אבל בזה שאתה נותן מענק אם יישארו בבית, אז אין פה סכנה?

הם לא יישארו בבית. מי שיישאר בבית לא מקבל מענק. זו הבעיה. יש הרבה שנשארים בבית, אבל הם לא מקבלים מענק.

אצל אנשים פרטיים, אצל קרובי משפחה.

אנחנו בדיון. יש התחייבות, ויהיה כתוב פה בהסכם עכשיו, שלא יבדקו.

איך אתה יכול לעשות את זה? אתה צריך להציג חוזה.

הם לא רוצים חוזה. אתה חותם על תצהיר, תכף נראה את הנוסח שלו, בגדול הוא צריך להיות שאתה יודע שאתה צריך להתפנות. או אם אתה מתפנה - - -

התצהיר עלול להיות תצהיר שקרי, אז למה לא להגיד מראש: אם לא התפנית בגלל מציאות, אז אתה תהיה - - -

איך קוראים לך?

דבי. נעים מאוד.

היה ויכוח גדול עם האוצר. גדול. אמרתי, אני לא מוכן שמישהו יחתום על תצהיר שקרי. גם אם אתה אומר לי שאתה לא בודק, כי אני לא מאמין לך. לא מאמין. וזה ההסכם, ואחר כך נראה את ההצהרה, ההצהרה איננה פה. זה ההסכם שעברנו עליו.

כבוד השר, אז מה הבעיה להגיד שאלה שבחרו להישאר - - - בהם, הם לא יצאו, זה הרבה מבוגרים. אצלנו, בשדרות, אני יכולה להגיד לך שהיו שבוע, לא שרדו את זה, הלכו לבתים.

אבל המטרה היא שהם יתפנו מהמקום שהם נמצאים בו. זו המטרה, בשביל זה נכתבה החלטת הממשלה, לפנות אותם מאזורי קו העימות.

בקריית שמונה היו 22,000 איש. בשלב הראשון, בשלושת הימים הראשונים היו בסביבות 14,000 איש. בקטיושה של אתמול עוד 3,000. יש וטרנים שאומרים, אני לא רוצה לעזוב את הבית. לא ברחתי במלחמת העולם השנייה, אני אמות פה. גם אם אני אצטרך למות, אני לא הולך. אני לא הולך, לא יעזור לאף אחד כלום.

אני חושב שהאנשים האלה צריכים להיות לחוצים. זו דעתי. הם לא מפונים, היום יש לנו חדרים בשבילם, לא רוצה לפנות אותם. לא רוצה לפנות אף אחד בכוח. לעומת זה, אני לא רוצה להגיד דברים שעוד לא נעשו ושייעשו.

אתה רוצה להקריא את ההסכם, או שאני אקריא את ההסכם? אז היועצת המשפטית תקריא את ההסכם, שנדע במה מדובר.

לפני שאת מקריאה, יש לנו שתי בעיות בהסכם: 1. ימי הביצוע, לא לאחר 22 בנובמבר, כי עד פה יש החלטת ממשלה, לא רוצה ב-30 בחודש. ואתה יודע לעשות את זה. ימי התשלום.

אדוני השר, אני מקווה שבשבוע הבא כבר יראו אנשים, ברגע שההסכם יעבור. בשבוע הבא, אדוני השר, לא 22 בנובמבר. בשבוע הבא.

הביטוח הלאומי ישלם עד 10 בחודש. למי שיצהיר. מי שיגיש בקשה, עוד לא סגרנו את הפרסום של זה. אנחנו רוצים שזה יעבור לא ב-gov.il, אלא אצלכם, באתר של הביטוח הלאומי, לא ב-gov.il, כי שם זה בעיה. דרך האתר שלכם, ואתם שמים לפחות מאה במוקד, או שאתם עובדים דרך צפת?

אדוני, כמה יהיו במוקד אני לא יכול להגיד לך.

תעבור דרך צפת.

ההסכם לא מסדיר כמה אנשים יהיו במוקד של ביטוח לאומי. למרות שההסכם עוד לא חתום, אנחנו עובדים עכשיו, אנשים עובדים במשרד כדי שאפשר יהיה לשלם בשבוע הבא למי שימלא את - - -

את התצהיר שאיננו.

לא תצהיר, אדוני, אין תצהיר. יש טופס, זו הצהרה, יש הבדל בין תצהיר להצהרה. זה טופס, אנשים יסמנו "וי" ברובריקות שהם זכאים, שיש להם ילדים או אין להם ילדים, מספר תעודת זהות, כמה זמן הייתי מחוץ לבית, ויקבלו את הכסף.

לא, כמה זמן הייתי מחוץ לבית זה לא עובד. כי אם הלכתי ב-2 בחודש או ב-10 בחודש, פיניתי ואני עדיין בחוץ, אז זה לא הייתי. כמה זמן אני מחוץ לבית.

היום, כשאתה ממלא את הטופס, אתה אומר, נכון להיום, באיזה ימים הייתי מחוץ לבית, על זה אתה מקבל. בעוד שבוע תמלא עוד טופס, ותקבל את ההפרש.

אתם יכולים לשלם ב-10 בנובמבר את מה? בקשות שהוגשו עד מתי?

אני מאוד מקווה. אדוני השר, אני מעדיף שלא יהיה כתוב תאריך, כי אם לא נספיק עד ה-10 לכולם, ויהיו כאלה שיקבלו ב-11, אז כבר יתבעו.

לא יאוחר מ-22 בחודש.

אבל בקשות שהוגשו לפני המועד הזה, אבל יכולות להיות מוגשות ב-21 בחודש בלילה.

אני מרגיש שאני צריך לעשות סדר בדיון. יש לנו ברוך השם שר שופע.

לא מכיר את הנושא.

השר היחיד שיודע את כל הפרטים. לא משנה באיזה נושא הוא מתעסק, הוא מכיר טוב מאוד את הפרטים.

בדיוק, והוא יכול להעסיק אותנו שעתיים. אבל אני רוצה לעשות סדר בדיון הוועדה, סליחה. גברתי היועצת המשפטית תקריא את ההסכם, כל הצופים יבינו במה מדובר, אחרי זה חברי הכנסת יתייחסו, ואחרי כן אנשי המקצוע יגידו איך הם עושים את זה, וננעל את הדיון.

אז אנחנו עוסקים בהסכם זה – מקריאה: הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל
לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1955

בתוקף הסמכות לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ועם המועצה, נחתם, ביום שייחתם ההסכם, בין המוסד לביטוח לאומי לבין ממשלת ישראל בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל, כפי שיובא בתוספת

וכעת התוספת מובאת, עם אותה כותרת, והצדדים הם בין ממשלת ישראל באמצעות הגורמים במשרד האוצר שמפורטים פה, לבין המוסד לביטוח לאומי.

וביום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023) התקבלה החלטת ממשלה מס' 950 שעניינה "תוכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה המצויה בסמוך לגבול רצועת עזה וקליטתה – חרבות ברזל" (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 950), שבמסגרתה בין השאר יוסדר פינוי אוכלוסייה הנמצאת בטווח של עד 4 ק"מ מהגבול עם רצועת עזה;

וביום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023) התקבלה החלטת ממשלה מס' 975 שעניינה "תוכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה בגזרת הצפון (0 עד 5 ק"מ מהגבול) וקליטתה – מלחמת חרבות ברזל" (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 975), שבמסגרתה הוסדרה האפשרות לפינוי אוכלוסייה הנמצאת בטווח של עד 5 ק"מ מהגבול הצפוני של מדינת ישראל;

וביום ד' בחשוון התשפ"ד (19 באוקטובר 2023) התקבלה החלטת ממשלה מס' 978 שעניינה "סיוע המדינה לתושבי העיר אשקלון לאור מלחמת חרבות ברזל" (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 978), שבמסגרתה הוחלט על מתן מענה של לינה ושירותי הארחה לחלק מתושבי העיר אשקלון, נוכח ההיקף האינטנסיבי של ירי הטילים על העיר;

וביום ח' בחשוון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023) התקבלה החלטת ממשלה מס' 988 שעניינה "סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה ותושבי העיר שדרות לאור מלחמת 'חרבות ברזל' ותיקון החלטת הממשלה" (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 988), שבמסגרתה הוחלט על מתן מענה של לינה ושירותי הארחה לתושבי העיר שדרות וכן לתושבי יישובים המנויים בנספח א' להחלטה 988, וכן הוחלט על תיקון החלטה 950, החלטה 975 והחלטה 978;

וביום י"ד בחשוון התשפ"ד (29 באוקטובר 2023) התקבלה החלטת ממשלה מס' 1006 שעניינה "הארכת סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה, תושבי העיר אשקלון ותושבי יישובי הצפון בטווח של 0 עד 5 ק"מ מגבול לבנון, לאור מלחמת 'חרבות ברזל' ותיקון החלטות ממשלה" (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 1006) - -

תגידי לי, תושבי העיר אשקלון, מדובר רק על אלה שאין להם ממ"ד. זה לא כתוב.

נכון, זה מפורט בתוך ההחלטות. אנחנו מדברים על החלטות, על יישובים שכל היישוב מפונה, ועל ערים שבהן מפונה חלק מהיישוב.

- - שבמסגרתה הוחלט על הארכת משך הפינוי והרענון עד ליום 22 בנובמבר 2023, וכן הוחלט להסמיך את שר הביטחון לקצר את משך הפינוי והרענון לגבי היישובים שפונו או הוצאו להתרעננות כולם או חלקם, בשים לב למצב הביטחוני, וכן תוקנו החלטה 950, החלטה 975, החלטה 978 והחלטה 988.

ונקבע בהחלטות המפורטות מעלה כי תינתן לאזרחים המתגוררים ביישובים שפונו או יצאו לרענון לפי החלטות אלה האפשרות להיקלט באופן עצמאי בכל מסגרת אחרת, וכי האזרחים שיבחרו באפשרות זו יהיו זכאים למענק אכלוס עצמאי בתנאים, לתקופת הזכאות ובהיקף שנקבעו באותן החלטות, בכפוף לאמור להלן;

והמוסד מוכן לבצע את תשלום מענק האכלוס העצמאי בהתאם להוראות הסכם זה לאחר שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי.

סיפרנו על ההחלטות שיש, ואדוני, ההסכם הזה מיוחד בזה שכיוון שההחלטות האלה מתעדכנות מזמן לזמן, ואנחנו לא רוצים שבכל פעם יצטרכו לבוא ולתקן פה את ההסכם, אנחנו משאירים פה איזושהי גמישות, ואנחנו אומרים - - -

שאנחנו מאשרים גם את השינויים שיבואו בהחלטת הממשלה בהחלטה הזו.

בדיוק. המונחים יקבלו תוקף מתוך מה שיהיה כתוב בהחלטות.

נעה, עוד שאלה. רועי, יש פה הפרדה בתשלום למשפחה לחשבון של אב המשפחה ולילדים, לאן המשפחה?

במצב הדברים הרגיל, כן. כי בדרך כלל קצבת הילדים משולמת לאם. יש מצבים מיוחדים שבהם קצבת הילדים משולמת לאב.

אבל פה, בהסכם זה מוגדר?

בהסכם מוגדר שהמענק ישולם לחשבון שאנחנו מכירים שאליו משולמת קצבת הילדים.

אוקיי, כפי שזה רשום בביטוח הלאומי.

1. המבוא
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

1. הגדרות
בהסכם זה –
"אכלוס עצמאי" – מקום לינה שאינו ביתו של הזכאי ואינו מקום לינה - - -

כאן אנחנו לא אומרים שניתן על ידי המדינה, אלא בהסדר עם הממשלה או מי מטעמה.

אצלי זה לא מופיע.

זה לא מופיע.

אז זהו, הוספתם את סעיף 2 בהגדרות: אכלוס עצמאי – מקום לינה שאינו ביתו של זכאי ואינו מקום לינה שניתן על ידי הממשלה - - -

אז ביקשו לא להגיד "ניתן על ידי הממשלה", אלא "בהסדר עם הממשלה". מקום לינה בהסדר.

כמובן, זה בתי המלון.

אז אכלוס עצמאי, וזה לא משנה אם זה תושב שהתפנה, גם אם הוא בחר ללכת, זה לא משנה.

"בני זוג" – כהגדרתם בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;
"החלטות הממשלה" – הן ההחלטות שמנינו, החלטה 950, 975, 978, 988, 1006, וכל החלטה אחרת שתתקבל על ידי הממשלה בנוגע לפינוי או רענון או הוצאה לרענון של תושבי יישוב בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" ולמתן מענק עבורם;

זאת אומרת, החלטה שתתייחס לשני הרכיבים, גם פינוי של אוכלוסייה וגם מתן אכלוס, היא תיכנס להחלטות שפועלים על פיהן.

את קוראת לזה אכלוס עצמאי.

קראנו לזה אכלוס עצמאי, כן. המענק הוא מענק אכלוס עצמאי.

"זכאי" – הוא תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים המתגורר ביישוב שפונה או שהוצא להתרעננות בהתאם להחלטת הממשלה, או שנכלל באוכלוסייה מסוימת של תושבי היישוב שהוחלט לפנותה או להוציאה לרענון בהחלטת הממשלה ואשר שהה באכלוס עצמאי.

לצורך העניין, אני לא יודע אם הגדרת, לתשלום הזה, ילד עד גיל 18 מוגדר ילד.

ילד, בהמשך יש לו הגדרה, אבל הוא עצמו לא זכאי.

הוא לא זכאי, אבל הוא ילד עד גיל 18.

ההורה שלו זכאי עד שהוא מגיע לגיל 18.

אני אומרת לך, סליחה, אבל אלה פשוט עובדות מהשטח, גם באופן אישי. עכשיו, כשיש לך חייל, נגיד, לי יש חיילת, היא מגיעה פעם בשבועיים. אז כשאני רוצה ללכת לקחת את הדירה, כי די, נמאס לי מהמלון, אני רוצה קצת בית, תחושה. אז הם לא מוכנים לתת לנו דירה - - - אין לה איפה לישון.

שתחיה עד 120. אבל עכשיו רגע לצורך העניין אין לך ילד. ברגע שהוא הגיע לגיל 18 - - -

יש לי חיילת, היא חוזרת הביתה.

נכון, אבל אין לך ילד לפי החוקים של מדינת ישראל.

לא, לא, חיים מדבר על ההסדרים שלו בתיירות.

לא, אני לא מדברת עליי. אני מדברת, מול התיירות, הם לא מאשרים לך עוד חדר.

בביטוח הלאומי עד 22 נדמה לי.

ההסדר של המלונות לא מאפשר לנו עוד חדר. כשהילדה באה, אין לה איפה לישון.

אני מדבר על המענק. עד גיל 18 הוא ילד, מקבל 100 שקל לחשבון ההורה. מעל גיל 18 הוא בגיר.

גם בתקופת הצבא?

חברת הכנסת בשדרות, היא תקבל את המענק של 200 שקל.

אני בשדרות, יש לי ילד בן 19, משרת בצבא, חייל.

- - - בשדרות, לא בצבא.

מקבל 200, במקום 100.

זה לא הקטע הכספי. אני רוצה שהשר יבין שההסדר שיש עם המלונות, הם פשוט לא מאפשרים לקבל עוד חדר.

הוא אמר לך שאם יש לך ילדה מעל גיל 18, את מקבלת 200 שקל תוספת ליום, או 6,000 לחודש.

לא, היא לא מדברת על המלון. היא מדברת על הכסף.

אני מדברת, אין בעיה, היא חיילת, והמענקים שעברו אליה, כמו שאת המענק שלה של ה-20,000 שקל העבירו אליה, אין לי בעיה. אני שואלת, מבחינת ההסדר שיצא עכשיו, הרי אתה פונה לבקש דירה, אז הוא אומר לך אין בעיה, אני אעשה את זה ישירות מול הביטוח הלאומי, את רק צריכה להביא לי שוב תעודת זהות וצ'ק אאוט מהמלון, אבל אני יכול לתת לך חדר אחד. אמרתי לו: אבל מה קורה כשהבת שלי באה? איפה היא תישן? אז הוא אומר: אין פתרון. מה קורה באמת?

אבל זה לא קשור להסכם הזה. זה משהו אחר לגמרי.

בדיוק, זה לא מדבר על מלונות. עורכת הדין ביטון, את צריכה להבין שמדובר פה על אכלוס עצמאי.

הבת שלך תקבל 6,000 שקל לחודש, גם אם היא חיילת, ועם ה-6,000 שקל האלה, או שהיא גרה אצלך, מקבלת 6,000 שקל, יכולה לשכור לה חדר, היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה.

היא לא יכולה לקבל 6,000, היא חיילת.

היא תקבל, זה מה שהוא אומר.

לא, אתה לא הבנת אותי. כן לילד, אבל היא חיילת.

שאלתי אותו, הוא אמר "תקבל".

הוא אמר שמי שמעל גיל 18 הוא בעצם מבוגר בפני עצמו. עכשיו את שואלת שאלה אחרת, איפה היא גרה.

אני מבקש מרגע זה מנעה היועצת המשפטית לא להפסיק את ההקראה, ואני אגן עלייך שלא יהיו הפרעות. מרגע זה אין הפרעות, השר חיים, חברת הכנסת ביטון, בבקשה מכם. היועצת המשפטית תמשיך.

"חוק" – חוק הביטוח הלאומי;
"יישוב" – לרבות עיר;
"ילד" – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי שזכאי ובלבד שטרם מלאו לו 18 שנים, ולרבות ילד כהגדרתו בחוק אומנה לילדים התשע"ו-2016, המושם באומנה אצל זכאי;

אז גם הילד באומנה, שיכול להיות מעל גיל 18.

אנחנו נוסיף מה שאמרו פה עכשיו, שאם הוא נהיה יותר מ-18, הוא כבר מקבל אוטומטית 200, ולא 100.

למרות שהוא בצבא.

הוא צריך להגיש בקשה נפרדת. הוא מבוגר לעצמו.

אז אנחנו בעצם לא משנים, אנחנו משאירים את הנוסח כמו שהוא.

"מענק" – מענק אכלוס עצמאי בהתאם להסכם זה;
"תקופת הזכאות" – התקופה שנקבעה בהחלטת הממשלה לגבי תושבי יישוב שבה הם זכאים למענק, ולמעט תקופה שנקבעה בהחלטת ממשלה או בהחלטה של שר הביטחון לקיצור תקופת הפינוי או ההוצאה להתרעננות לגבי תושבי היישוב.

אז אני אבקש ממשרד האוצר, שיוכל להסביר את ההוראה הזאת.

מה זה תקופת הזכאות?

זה מאז שהתחיל הפינוי, ועד שממשלת ישראל תגיד שהפינוי הסתיים.

אני אשמח לחדד.

השר כבר אמר, זה נכון או לא? אני שואל את הביטוח הלאומי מהי תקופת הזכאות בסעיף הזה.

אני ממשרד האוצר. אז בעצם, ההסכם הזה, אנחנו מיישמים החלטות ממשלה שהזכאות לקבלת המענק נקבעה בהן. החלטות הממשלה נקבעו לאט לאט, במסגרת כל החלטה נקבעה תקופת זכאות שונה לגבי אותם יישובים. כלומר, יש כאלה שמקבלים מ-7 בחודש, יש מ-10 או מ-14 בחודש.

עד מתי?

כרגע, ההחלטה האחרונה, שהייתה לפני יומיים, האריכה לכולם עם תקופת הזכאות עד 22 בנובמבר.

נכון לעכשיו זה עד 22, ונראה הלאה. הם רצו ליותר, אני אמרתי שלא.

אז כרגע, במצב הנוכחי, לפי החלטות הממשלה, ואני אגיד, התקופות ישתנו מעת לעת, בהתאם למה שייקבע בהחלטות הממשלה. כרגע תקופת ההתחלה משתנה לגבי תושבי היישובים, לפי התקופה שנקבעה לגביהם. תקופת הסיום היא אחידה.

22 בנובמבר.

ואני אחדד עוד דבר אחד, בהחלטת הממשלה האחרונה ניתנה סמכות לשר הביטחון לקצר את התקופה בהתאם למצב הביטחוני, ואז בעצם יגידו לתושבי יישוב מסוים, אתם יכולים לחזור לבתים. מייד אוטומטית, גם מענק האכלוס העצמאי יסתיים.

הלאה, הזכאות למענק.

הזכאות למענק. אז אנחנו קוראים: 1. הזכאות למענק
2. זכאי יקבל מענק בעד כל יום שבו הוא נמצא באכלוס עצמאי בתקופת הזכאות, ובלבד שלא משולם לו מענק על ידי גורם אחר.

מענק על ידי גורם אחר, את רוצה להסביר למה ביקשתם להוסיף מענק על ידי גורם אחר?

החלטות הממשלה בעצם אמרו שיינתן המענק, ושמשרד האוצר יקבע את המנגנון לתת את המענק. כרגע ההחלטה הייתה לתת דרך הביטוח הלאומי. רצינו לעגן לעצמנו את האפשרות שכלל שתהיה בהמשך איזושהי החלטה אחרת, שתגיד, לדוגמה, שהמענק ישולם על ידי רשות המיסים, אז רק שיהיה ברור שאנחנו לפי מה שנכלל בהחלטה הזאת.

פה כתוב: ובלבד שלא משולם לו מענק על ידי גורם אחר.

יש הגדרה של מענק אכלוס עצמאי, כלומר שברור שפתאום לא קבעו שרשות המיסים. אם יקבעו מחר שמפנים את תל אביב, ורשות המיסים היא זו שתשלם לתל אביב. נניח, יגידו, הביטוח הלאומי כבר קורס מעומס, אז שיהיה ברור שאם אתה זכאי דרך רשות המיסים, אתה לא תהיה זכאי לקבל דרך ביטוח לאומי. זה רק כדי לעשות סדר.

אתה יודע למה ההסכם הזה מתבצע פה? כי אם לא היינו עושים את ההסכם, והאזרח היה מקבל את זה, זה היה נחשב להכנסה, ואז היו מורידים לו את הקצבאות. זה מענק, ולכן יש פה הסכם. הושקעה פה מחשבה.

(2) פירוט אודות תקופת הזכאות ואודות תנאי הזכאות לגבי כל יישוב שפונה או הוצא להתרעננות בחלקו יפורסמו באתר האינטרנט של המוסד.

כלומר, אנחנו רוצים לשקף לציבור. בגלל שאנחנו אומרים שהזכאות היא רק בעד יום שבו האדם נמצא באכלוס עצמאי, ורק בתקופת הזכאות, צריך שהציבור יידע לגבי כל יישוב מהי תקופת הזכאות, ואם אנחנו מדברים על יישוב שרק חלקו פונה, למשל, אנשים שאין להם מרחב מוגן או אנשים שהם חסרי עורף משפחתי, אז גם הפירוט על אודות תנאי הזכאות יפורסם באתר האינטרנט של המוסד.

אני לא מסתפק באתר האינטרנט של המוסד. אני רוצה שאזרחים קשישים באשקלון, שגרים באיזו שכונה שהם לא זכאים, או שיש להם מעמד או שאין להם מעמד, שיידעו את הנתונים. מאיפה הם יידעו את הנתונים?

אנחנו הולכים למסע פרסומי ברדיו, לא ברשתות הדיגיטליות. התשובה שלך היא שבן אדם שירוץ לדיגיטלי, המבוגרים האלה לא ילכו. זה יהיה ברדיו ובטלוויזיה. אנחנו הולכים למסע פרסומי איך ממלאים, למה ממלאים. אנחנו עכשיו בקרב שזה יהיה בביטוח הלאומי, ולא ב-gov.il, כי ב-gov.il זה מסובך. הם ייתנו גם את המענה, הם ייתנו את המוקד, הכול יהיה בסדר.

צריך שיהיה גם בעיתונים.

אדוני היושב-ראש, אנחנו עובדים עכשיו על מערכת שתשלח לכל מי שאנחנו מכירים כתושב באזור מזכה, תשלח לו הודעת SMS לטלפון.

לא לכולם יש SMS. זה גם בטלפון?

מה שאמר כבוד חבר הכנסת ישראל אייכלר, ראש הוועדה, אני אמרתי, לא בעיתונים, כי לא צריך. בעיתונים החרדיים כן. כי לא לכולם יש טלוויזיה, והם קוראים את העיתונים החרדיים, אז בכמה עיתונים של החרדים, שים מודעות.

דודו קובסניאנו, יועמ"ש משרד התיירות. אני חושב שכדאי גם להוסיף אודות תנאי הזכאות לגבי כל יישוב, או אוכלוסייה מסוימת ביישוב, כמו שמופיע, כי זה לא רק יישובים, זה גם אוכלוסיות, כמו שדיברנו על כאלה שזכאים. פירוט אודות זכאות, זה גם לגבי אוכלוסייה.

אני רק רוצה להבהיר. תנאי הזכאות באופן כללי מתייחסים רק למצב של פינוי חלקי, נכון? אז מה אתה רוצה שיהיה כתוב?

שיהיה כתוב תנאי הזכאות לגבי כל יישוב, כמו אוכלוסייה מסוימת של היישוב. גם יישוב וגם אוכלוסייה ספציפית של יישוב שפונה בחלקו, כמו אשקלון.

יכול להיות שיש תנאי זכאות לגבי היישוב כולו?

באשקלון יש שתי זכאויות, יש זכאים ולא זכאים.

אני רוצה להבין. מי זכאי באשקלון ומי לא?

מי שלא זכאי זה אלה שיש להם ממ"ד.

וגם אוכלוסיות של רווחה.

זאת אומרת, אוכלוסיות רווחה, גם יש להן - - -

כן, ובלבד שהעירייה, זו רשימה, זה מוגבל בהחלטת ממשלה, 31,000 לגבי מי שאין לו ממ"ד, ועשרים ומשהו אלף לגבי אוכלוסיות רווחה, אל תתפוס אותי במילה.

אז עכשיו ברור לי. מי שיש לו ממ"ד, בעיקרון לא מקבל. אבל מי שהוא אוכלוסיית רווחה והוא זקוק, אז גם אם יש לו מעמד, העירייה יכולה לאשר לו.

ממשיכה להקריא: על אף האמור בסעיף קטן א', לא יינתן מענק אם האכלוס העצמאי נעשה ביישוב שהוחלט בהחלטות הממשלה לפנותו או להוציאו להתרעננות, אלא אם כן הוחל סייג בהחלטות הממשלה המאפשר אכלוס עצמאי ביישוב כאמור ובהתאם לקבוע בסייג האמור.

אני אגיד לך מה אני מבין מזה, וזה מאוד חשוב. אם יש מצב של סיכון אמיתי לחיים, אז המדינה לא רוצה שאדם יגיד אני נשאר בבית ולא אכפת לי. לכן יגידו לו: אם אתה לא יוצא, אתה לא מקבל.

מי שלא יצא בוודאי לא צריך לקבל, אבל מי שיצא מביתו, הוא כבר לא בביתו, אבל הוא הולך לבית של השכן שלידו והוא גר אצלו, באותו יישוב שפונה.

המטרה שלנו לא להגדיר את היישוב, נעה, כי ייווצר מצב של חמישים, שישים, שמונים אחוז שישקרו.

לא מדובר פה על השקרים, מדובר פה על השאלה מה התנאים לזכאות.

כל מי שביישוב המוגדר זכאי לזכאות. שדרות.

הקיבוצים לא יכולים לחזור גם ככה לבתים. הכי נכון זה שדרות.

שדרות פונתה. שדרות, מישהו בבית מלון יגיד, אני לא רוצה להיות בבית מלון כי החיים לא טובים לי, אני זוג פלוס שלושה ילדים. 21,000, הולך, שוכר לי דירה בדימונה.

יש פה סעיף שסותר את מה שאומר השר. הסעיף אומר בפירוש: על אף האמור בסעיף קטן א', לא יינתן מענק אם האכלוס העצמאי נעשה ביישוב שהוחלט בהחלטות הממשלה לפנותו.

יש פה שתי שאלות. אלה תנאי הזכאות, השאלה אם אתה בודק את זה היא שאלה אחרת.

זה בדיוק הריב על הזכאות. אני בא, קודם כול, אם הוא מפנה את היישוב שלו וישכור דירה בדימונה, הוא יקבל. יחד עם זה, מה אומרת המדינה? אני לא בודקת אותך. בשביל זה אני בונה - - -

זה לא מה שכתוב בהסכם, אדוני השר.

מאה אחוז, אז זה צריך להשתנות. על זה הייתה לנו מריבה גדולה עם האוצר. אני אמרתי, אתם, אל תעשו מכולם שקרנים. כי הרבה מאוד אנשים יחתמו ויצרתם אותם שקרנים. באשקלון הם עשו שני שלבים. שלב אחד 70%, זה הראשון ששולם. ברגע שתגיש את ההצהרה, תקבל עוד 30%. מה הם אמרו? מי שלא יגיש את ההצהרה, לא נבדוק אותו, אז הוא קיבל 70%. לא נבדוק אותו. כי אנחנו לא רוצים לעשות אותו שקרן. אמרו.

מה קורה בקריית שמונה? החליטו שצריך לפנות אותה?

כן. לגמרי.

אז לפי מה שכתוב פה, תושב קריית שמונה שלא התפנה, לא יקבל.

נכון, אלא אם הוא יצהיר: אני התפניתי.

אבל יש שאלה של הזכאות. הרי מה מטרת המענק הזה? מטרת המענק היא לממש את ההחלטה.

נעה, אני רוצה לשאול את קרת. תגיד לי, היישובים קריית שמונה, שלומי, שלא יגישו הצהרות, יקבלו 70% כמו אשקלון?

לא.

זה מה שאמרתי לך. אתה לא שם לב.

שם לב. כי הם לא מגישים, כי אשקלון, אין להם אפשרות להתפנות. לכן הם מקבלים. ופה זה כאילו אתה מממש אופציה. יחד עם זה, לא צריך להגדיר את היישוב, צריך לעשות את זה פתוח, צריך למחוק את ההגדרה הזאת.

לא, בהצהרה הם לא אומרים באיזה יישוב.

אז למה כתוב בהסכם?

כי מה שהמדינה רוצה להבטיח זה שיישוב שצריך לפנות אותו – יפונה. זאת המטרה.

אבל המדינה לא יודעת לפנות.

אז היא רוצה לעודד אנשים להתפנות.

אבל היא לא יודעת. אין לאן. מה את אומרת? וואללה, קח את הכסף, תשקר אותי, אבל אני לא אבדוק אותך. עכשיו, וואללה, למה בהסכם זה צריך להיות כתוב?

אחרת אנחנו לא משיגים את המטרה. אחרת, ההסכם, אפילו האנשים הנשארים לא מצליחים להגיע למטרה.

נעה, האנשים הנשארים לא יחתמו על הצהרה. דיברנו על זה. כתבנו את ההסכם, והיה לנו ויכוח גדול על ההגדרה הזאת. כי אני אמרתי, אני לא מוכן שהבן-אדם יחתום שהוא שקרן. לא מוכן.

אבל שאלת הנושא של מה תצהיר, מה אתה מצהיר, זו שאלה נפרדת מהשאלה מה התנאים לקבלת המענק. כי המדינה אומרת, אני רוצה וחשוב שתקבל מענק, שלא תגור בבית, שלא תישאר אצל השכן שלך. אלה התנאים.

זה כמו הרב שהלך לבקש סנדוויצ'ים בבלגיה. אז המוכר אמר לו: מה שאתה מבקש זה שינקן. השיב הרב: אני שאלתי אותך איך קוראים לדג?

אבל הוא לא היה רב.

נעה, רציתי להסביר רק לגבי התנאי הזה. אז מעבר לתכלית, שזה בעצם מה שדיברנו, אני אגיד שלתושבי אשקלון נקבע בהחלטת הממשלה סייג מפורש שאמר שאם הם מתפנים, אדם ללא ממ"ד שזכאי לקבלת המענק, ואז הוא מתפנה לבית באשקלון שיש לו ממ"ד, הוא יוכל לקבל את המענק, ולשם ההחרגה הזאת או חריגים אחרים שייקבעו בהחלטות הממשלה, נקבע הסייג הזה.

באשקלון יש הרי אנשים שמפנים אותם רק כי אין להם ממ"ד בבית, אז הם כן יכולים ללכת לבית של השכן, שיש בו ממ"ד, והם משיגים את התכלית של הגנה על האוכלוסייה.

זה הרבה יותר פשוט. למה? ההסכם הזה לא מצורף לתצהיר. ברגע שההסכם לא מצורף לתצהיר, 90% מהאנשים לא מכירים את ההסכם. והם חותמים על התצהיר, ושם לא כתוב גורנישט.

ההצהרה מפורשת כך שאדם יצהיר כנדרש. ההצהרה שאדם יידרש להצהיר תכלול את כל התנאים שנדרשים כדי לקבל את המענק, כי אנחנו לא רוצים להגיע - - -

לא יהיה כתוב העיר. לא יהיה כתוב. תקשיבי, את האוצר או ביטוח לאומי? זה הסיכום. לא יהיה כתוב העיר.

אנחנו לא מכירים את הסיכום.

את לא היית שם. את לא עשית שיעורי בית, את לא היית שם. אני הייתי שם.

אני לא שואלת לאן הוא התפנה, אני שואלת איפה הוא גר לפני שהוא התפנה. אני אומרת אותו דבר.

אה, איפה הוא גר לפני, בסדר. איפה הוא גר לפני הוא יכול להגיד לך.

אנחנו לא בודקים אם הוא הלך לדודה או לשכנה.

הכול בסדר, אני רק מקשה. מה קורה עם קריית שמונה ושלומי, שזה לא אשקלון?

שם כולם מקבלים.

כל מי שיצא מהבית.

הוא יצטרך לכתוב, הוא לא אומר לאן הוא הלך, הוא יכול להמשיך לגור.

אבל הוא מצהיר שהוא יצא מהעיר.

לא. אתה לא הבנת מה הוא אמר? אין קשר בין ההסכם ובין ההצהרה.

השר, תוודא. כי גם אם רשום שהוא מצהיר שהוא יצא מהעיר, זה - - -

מתי אנחנו מקבלים את ההצהרה? יש פה את ההצהרה?

כן, בסעיף קטן ד', נגיע אליה עוד מעט.

היא מפורטת?

היא מקוונת והיא מפורטת, רק רגע, תכף נגיע אליה.

1. תשלום מענק אכלוס עצמאי
3. לצורך תשלום המענק, יועברו למוסד הנתונים, כמפורט להלן:
0. אם הורתה החלטת הממשלה על פינוי או הוצאה להתרעננות של חלק מיישוב או קבעה תנאים לעניין התושבים שיפונו או שיוצאו להתרעננות, תעביר הרשות המקומית באותו יישוב את המידע הנדרש לזיהוי התושבים שהתפנו או שיצאו להתרעננות בהתאם לקבוע בהחלטות הממשלה.

מכיוון שאנחנו מדברים רק על חלק מהיישוב, אז הם צריכים ממש למסור את הפרטים לגבי האנשים המפונים.

מי? הרשות צריכה למסור? אבל איזו רשות מקומית ערוכה לזה?

בגדול, מדובר רק על אשקלון ועל שדרות, על הפינוי הראשוני של ה-4,000 איש. אשקלון כבר עשו את זה.

יש לרשות המקומית את המידע הזה, כי היא זאת שאומרת להם להתפנות.

סעיף 2.

פסקה 2 אומרת:


(2) משרד התיירות יעביר למוסד נתונים אודות התושבים שהתפנו או שיצאו להתרעננות לפי החלטת הממשלה למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מטעמה.

העיקרון נכון, אבל אני חושב שעד שהרשות תיתן מידע, ועד שמשרד התיירות, המידע הוא הרי דינמי. קודם כול שישלמו, ואם אחר כך יתברר שזה לא תואם, אז שיקזזו.

מה שאתה אומר, שישלמו לפני תצהיר.

קודם כול שישלמו.

עזוב, עזוב. ישלמו אחרי תצהיר. לא ישלמו לפני תצהיר.

אני העליתי את הבעיה שאולי רשות לא תהיה מאורגנת למסור את כל המידע, ואולי היא תזיק לאנשים.

השר, בפועל לא תמיד לרשות יש כל הנתונים.

אני הסברתי קודם. עיריית אשקלון היא המקום היחיד שיש בו העניין הזה של פינוי חלקי.

תעזבו את העיריות. אבל למה את העירייה? מה יבקשו? ארנונה? מה יבקשו? יש תעודת זהות.

אלי, עיריית אשקלון, כשרצו כסף, העבירו רשימות. תראה, מאגר המידע הכי גדול בארץ שלנו הוא ביטוח הלאומי, יודעים הכול. באה עיריית אשקלון, הגישה רשימות של 61,000 איש. בא הביטוח הלאומי, אמר להם, יש לכם פה 6,000 מתים. מחקו אותם. בקלות הגישו רשימות. חוץ מעיריית אשקלון, אף אחד לא צריך להגיש רשימות. משרד הפנים בקלות מוציא לך את כל תושבי שדרות לפי תעודת זהות.

אתה גר בנתניה, גרת בשדרות, לא הודעת שעברת לנתניה, לא שינית במרשם התושבים, וואללה אתה מקבל זכאות. בקלות. אז העירייה עושה את זה. בקלות. בתוך יום אשקלון העבירה. חוץ מאשקלון, אף אחד לא צריך להעביר.

אז איך אתה מבקש מהרשות רשימה?

אבל משרד התיירות מעביר את מי שנמצא במלונות, כדי שאנשים לא יקבלו - - -

במועצות הם נותנים לי כל בן אדם באיזה מלון הוא, מי יש לו מה, קהילה, מסודרים חבל לך על הזמן. אתה תבוא אליי בעוד שלושה ימים, אתה תראה מי הלך למלון הזה, מי עבר לפה, מי עבר לזה. לוח גדול על כל הקיר, מידע מדויק, הכול מסודר. זה בקלות, אף עירייה גם לא צריכה להיכנס לזה.

הרשויות המקומיות לא כולן כל כך מאורגנות. צריך למצוא עוד משהו. אולי, למשל, משרד הפנים יעביר.

אבל הוא לא יודע מי עומד בתנאים. זה מקרים כמו באשקלון, שלאנשים אין מקלט בבית.

אם מתחיל בצפת, גם תל אביב, אם הצפון נכנס, כל ההסכם מתבטל, הכול. כי כל המדינה תהיה מטווחת. גם בני ברק. איפה אתה גר?

אני ירושלמי 160 שנה.

כל המדינה תהיה מטווחת.

לכן ההסכם הזה צריך להיות צופה פני עתיד מה עלול לקרות.

אז אנחנו חיים במלחמה, ואם קורה משהו, אנחנו עכשיו עושים סדק בקיר. עושים פעם ראשונה הסכם. צריך בתנועה לעשות שינוי – עושים שינוי.

קחו בחשבון שזה עלול להיות מכשול. נמשיך הלאה.

זה רק במקרה שהיישוב לא מפונה כולו. בעצם, ביישוב שמפונה כולו, המידע היחיד שמקבלים הוא ממשרד התיירות מי היה במלון. עכשיו אני רק שמה לב, אולי צריך להגיד גם מתי הוא היה במלון.

אנחנו מדברים על אכלוס עצמאי. קודם צריך ללכת למלון, אחר כך אכלוס עצמאי?

לא, אבל היו כאלה שהיו במלון, וראו את התנאים, ואמרו, כמו שהיא אומרת, לא רוצה חדר קטן.

אבל ההסכם צריך גם לכלול אדם שלא היה מעולם במלון. אז מי מדווח עליו?

נכון, אבל הם פשוט עושים על דרך השלילה, ואומרים, אנחנו לוקחים את כל תושבי היישוב, מורידים מהם את כל מי שהיה במלון בתקופה שהוא היה במלון, והשאר יכולים לקבל.

3. המוסד ישלם לזכאי שמתקיימים בו כל אלה, מענק בהתאם לימים שבהם שהה באכלוס עצמאי ובכפוף לתקופת הזכאות, לנתונים שנמסרו למוסד כאמור בסעיף קטן (א) ובהתאם להצהרתו:
1. הזכאי רשום במרשם האוכלוסין, ביישוב שפונה או שהוצא להתרעננות בהתאם להחלטות הממשלה;
1. הזכאי הגיש בקשה לקבלת המענק בהתאם להוראות סעיף קטן (ד);
1. הזכאי נקלט באכלוס עצמאי בימים שבהם הוא מבקש מענק ובהתאם לנתונים שהעביר משרד התיירות, כאמור בסעיף קטן (א), הוא לא קיבל בהם מקום לינה בהסדר עם הממשלה או מטעמה;
1. אם הזכאי התפנה או יצא להתרעננות מיישוב שפונה או רוענן בחלקו – הוא נכלל בנתונים שהעבירה הרשות המקומית לפי סעיף קטן (א);

זה אותו מקרה מיוחד של אשקלון.


3. על אף האמור בסעיף קטן (ב), המוסד רשאי לשלם מענק לתושב שלא הגיש בקשה לקבלת מענק בהתאם להוראות סעיף קטן ד', אם יש בידו את כל הנתונים לקבלת המענק, למעט הבקשה.

תכף נגיע לבקשה. הבקשה אומרת כך:

3. בקשה מקוונת לקבלת מענק תוגש באופן מקוון באתר המוסד. בקשה כאמור תכלול, בין השאר, את פרטי הזכאי, הצהרה בדבר היותו זכאי, ועמידתו בתנאי הזכאות בהתאם להוראות הסכם זה, וכן פירוט התאריכים בהם שהה באכלוס עצמאי וכי הוא מסכים להעברת מידע אודותיו לצורך ביצוע תשלום המענק; במסגרת בקשה כאמור בסעיף קטן זה, יובהר - - -

מה זה מידע על אודותיו מביטוח לאומי?

אז אולי נגיד 'המידע אודותיו לפי הסכם זה'.

הנדרש להסכם זה.

'המידע אודותיו הנדרש לצורך ביצוע הסכם זה'. אז הוא בעצם לא צריך להצהיר למשל כתובת, באיזו כתובת הוא היה באכלוס עצמאי וכן הלאה.

במסגרת בקשתו כאמור בסעיף קטן זה יובהר למבקש כי במקרה שבו יימצא כי הוא לא שהה באכלוס עצמאי במועדים שקיבל בעדם מענק או כי הוא לא היה זכאי מכל סיבה אחרת, יהיה המוסד רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו לפי כל דין לקיזוז הסכומים ששולמו ביתר.

זה אמרנו למחוק. זה בסמכויותיו לפי כל דין. תמחקי 'לקיזוז הסכומים'.

אבל אז הוא לא יודע מה החשש. כאן אני אומרת שהבן אדם אומר, אני מצהיר כשאני נותן את הבקשה הזאת, אני לא יודע מה יקרה אם הצהרתי משהו לא נכון. אז דווקא פה צריך למסור לו את המידע.

חייבים למסור לו את המידע.

3. מצא המוסד כי הצהרה שקיבל במסגרת בקשה לקבלת מענק לא הייתה נכונה או כי שולם מענק למי שאינו זכאי לו בהתאם להוראות הסכם זה, יעשה המוסד שימוש בסמכויותיו לפי כל דין לקיזוז הסכומים ששולמו לו ביתר.

אבל אם כתוב פה, אז למה אני צריך את הסעיף הזה? רועי, תמחק, תמחקי.

יש סעיף אחד שהוא בעצם קובע את ההוראה האופרטיבית, שהמוסד לביטוח לאומי יבצע, ויש סעיף שרצינו בסדר הדברים, לקבוע באופן מפורש שהמבקש בהצהרה - - -

בסמכויותיו לפי כל דין בקיזוז הסכומים, כתוב. את לא צריכה עם שלייקס. יש לך את זה.

למוסד לביטוח לאומי יש את הסמכויות האלה לפי כל דין?

אנחנו מבקשים שזה ייכלל בהסכם - - -

אנחנו לא רוצים. בוא, בוא, אנחנו נצביע, אתה יכול אחר כך להגיש הסתייגויות.

זה לא הסתייגויות, זה הסכם בין משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי.

אדוני השר, השאלה איך זה יבוצע בדיוק בהסכם פחות תשפיע על המציאות - - - חבל להתווכח על הסעיף הזה.

אם חבל להתווכח, למה הם מתווכחים? אם זה לא מפריע לי, למה זה מפריע לה?

אם אני רואה דירה שמתאימה לי ב-8,000 שקל, שזה התקציב שלי, 8,400, אני אקח את ה-400 עליי, כי זה מה שיגיע לי עד ה-22. איך אני מקבלת? הרי "בוקינג", אתה מזין את כרטיס האשראי, איך אני מקבלת את זה אליי?

את נותנת הצהרה, עד 10, הוא אמר תוך שבוע מהרגע שאת נותנת הצהרה שעזבת את היישוב, שאת לא בבית מלון.

זה עובר אליי?

כן, לחשבון הבנק של הביטוח הלאומי.

את שכרת עכשיו דירה לשלושה חודשים, אבל תקופת הזכאות שתקבלי, נניח, היא רק עשרים ימים.

זה מענק, זה לא תשלום. אפשר להמשיך ולהשאיר בסימן שאלה את הסעיף?

לא. תמחקי את זה. תמחקי את זה. אז שלא יהיה הסכם, תגיד שאין הסכם.

בואו נעבור לסעיפים הבאים.

סעיף 5, ואחרי זה נחזור ל-4 (ה).

1. סכום מענק אכלוס עצמאי
4. המוסד ישלם מענק לפי הוראות הסכם זה לזכאי, בעד כל יום של אכלוס עצמאי בתקופת הזכאות של כל זכאי בהתאם להחלטת הממשלה - -

כן, כי כל אחד זה אחרת.

- - סך של 200 שקלים חדשים למבוגר ליום, וסך של 100 שקלים חדשים ליום לילד של זכאי.

4. המענק ישולם לחשבון הבנק של הזכאי כפי שידוע למוסד. המענק בעבור ילד ישולם לחשבון הבנק שאליו משולמת קצבת הילדים.

למה אתה לא מחדד את העובדה שגם חייל זכאי? לא צריך?

המילה "חייל" לא מוזכרת, לא צריך. ילד זה עד גיל 18, מעל גיל 18 זה בגיר.

אבל ברגע שהחייל מגיש בקשה, אתה לא תשאל אותו: היית בבסיס או היית ביישוב?

הוא יצטרך להצהיר - - -, ומצד הדין הוא יצטרך לא להצהיר על הימים שהוא היה בבסיס.

הסכם בין האוצר לתיירות, אנחנו צריכים לאשר את זה. חברי הוועדה מוסמכים לאשר או לא לאשר את ההסכם.

אז רגע, לגבי החיילים, עוד פעם, אני רוצה להבין. מצד אחד הוא מבוגר, אז הוא זכאי, בפני עצמו הוא זכאי ל-200 שקלים.

הוא ימלא את הטופס, ובטופס יש רובריקה שאומרת: נדרשתי להתפנות מביתי, שהוא באזור מזכה.

ואני עברתי לאכלוס עצמאי?

לא עברתי. נדרשתי להתפנות מביתי כי הוא אזור מזכה. לא עברתי. לא יהיה כלום. הוא יקבל את הכסף כל החודש. צריך להצהיר ימים ממתי שהוא התפנה.

כבוד השר אתה היחיד שמבוגר ממני ואני צריך דרך ארץ ממך, בבקשה תן לנו להתקדם. סעיף 6.

1. תחולת הוראות חוק הביטוח הלאומי
על תשלום המענק הניתן לפי הסכם זה יחולו הוראות פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי בשינויים המחויבים.

זה, למשל, מה אתם רוצים לכלול פה?

למשל, מניעת עיקולים. שהסכומים האלה, אי אפשר יהיה לעקל אותם, כי זאת גמלה.

מצוין. חשוב מאוד.

הצעת החוק של הכספים נועדה באמת לחזק את זה, כי הקביעה מכוח ההסכם היא יותר חלשה מאשר קביעה בחקיקה, שהיא יותר חזקה.

1. תוקפו של ההסכם
הסכם זה יעמוד בתוקפו עד ליום כ"ד בסיוון התשפ"ד (30 ביוני 2024).

עכשיו, אתם דיברתם על מתי לשלם תשלום ראשון.

מיידית.

מה זאת אומרת? אם תסתיים המלחמה באמצע?

אז פשוט לא משלמים.

אז לא משלמים, התקופה נגמרת.

לכן חשוב שתקופת הזכאות תפורסם באתר הביטוח הלאומי.

נאמר לנו שזה יהיה דצמבר, אני לא חוזרת עד שהם לא מנקים את חמאס. מספיק לי. אני עוד לא ראיתי את הבית, איך הוא נראה. אני לא יודעת אם זה רלוונטי להסכם, אבל מה עושים, יש הרי הורים שירצו להתפנות לדירות, מה קורה עם הטיפול הרגשי שמקבלים במלונות? האם יש דרך?

בואי נגמור את ההסכם, תשאלי אותו.

1. מימון, החזר הוצאות וביצוע
7. המענק לפי הסכם זה ישולם על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד.

מה זה המוסד? המוסד לביטוח לאומי.

כן.

זה היה רק להבהיר, כי יש מוסד שעוסק בדברים אחרים.

7. המוסד יגיש לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה לפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל.
7. הממשלה תשפה את המוסד, באמצעות משרד האוצר, בסכום שהוא ישלם לפי הסכם זה, וזאת לפי נוהל השתתפות אוצר המדינה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנוהל).
7. הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי החלק היחסי מההוצאות המנהליות של המוסד הנובעות מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל ובהתאם לנוהל.

האם אנחנו צריכים לציין תשלום ראשון, או שנוותר על נושא התשלום?

קודם אנחנו נגמור את מה ש- - -

נשאר לנו את סעיף 4 (ה).

יש לי עוד שאלה לפני: מי החותמים פה? מי זה רזניק, סלין, ישראלי ושלום? ירונה שלום אנחנו מכירים. אבל את האחרים אני לא מכיר. ירון ישראלי זה אתה?

ירון ישראלי זה החשב שלנו בביטוח לאומי, ואני חותם על זה יחד עם - - - שלנו. ויקטוריה היא חשבת אצלנו ב - - -

אז אני רואה פה שניים מהביטוח הלאומי ושניים מהאוצר. ואיפה השר?

אדוני, אז השאלה מה הוועדה ממליצה. צריך להזכיר, הצדדים מתייעצים עם הוועדה. השאלה היא אם צריך לפתוח את המוסד - - -

לא צריך, תורידי את זה.

ההתייעצות עם הוועדה תלויה בהורדת הסעיף.

אתם צריכים להחליט ביניכם, כי חבל שההסכם לא יתקיים.

אמרתי, זה יפה שאתה נכנס, להבדיל ממשרדים שקצת מנותקים, אתה נכנס לראש של האזור שלנו.

אז עד שתחליטו מה אתם עושים עם הסעיף, ניתן רשות דיבור לחברים.

אני יודעת שאני אדבר, וזה לא יעזור, אז אני מוותרת.

דלל, אלי.

גם אני מוותר, אני סומך על השר.

חברת הכנסת ביטון.

רק להגיד תודה לכבוד השר על הרגישות, על האכפתיות ועל התשובות המהירות. הדבר היחיד שקצת מטריד אותי היום, ואולי, אדוני, זה דווקא נוגע אלינו כוועדה, אבל נבדוק עם השר, יכול להיות שיהיה אפשר להכניס את זה. האם אנשים, נניח, שמתפנים באזור תל אביב, האם הם יוכלו להמשיך להגיע למלונות לשירות טיפול רגשי, כי שם יש פסיכולוגים והופעות.

תעבירי לי את זה על דף.

תודה רבה.

עכשיו ביקש פורום ארגוני הפליטים.

יאיר לייבל, פורום ארגוני הפליטים. יש אוכלוסייה יחסית קטנה, אנחנו יודעים על כמה מאות, של מפונים מעוטף עזה, זרים שאינם בני הרחקה, לצורך העניין, הקהילה האריתראית. לא מקבלים אותם בבתי מלון, אין להם מספר תעודת זהות, אז הגישה שלהם לכל מוסדות המדינה תקועה. הם תושבים מבחינה מהותית, כי מרכז חייהם בישראל, אבל לרוב, המדינה מפרשת אותם לא כתושבים. זה לא המקום לפתוח את הדיון הגדול.

השאלה שלי, אני מבין שבתוך ההסכם הזה יש קושי לכלול אותם. אם זה מה שהמדינה אומרת, יכול להיות שהמדינה עכשיו גם תגיד מה הפתרון שלה לאותה אוכלוסייה. לצורך העניין, 15 משפחות משדרות משוכנות בקיבוץ חולית.

אתה רואה שם, יושב בחור, מסתכל בטלפון. הוא צריך להקשיב לך. תיגש אליו, תן לו את הטלפון. תסביר לו את זה לפרטי פרטים.

אז מבחינה עקרונית, אנחנו מבינים שהמדינה על זה, כן?

אתה תלך, נדבר. עקרונית אנחנו נראה במה אנחנו יכולים לעזור, אנחנו בעד לעזור.

אז רק משפט אחרון. חמאס לא הבדיל בקורבנות, הטילים לא מבדילים בקורבנות. בואו רק נוודא שגם המדינה לא מבדילה.

זה כמובן, כמו שאמרת, זה הפתרון בדרך אחרת. כי ההסכם, לפי סעיף 9, עוסק בתושבי המדינה.

תן לראות אם אנחנו נוציא לך חריג.

השאלה אם אפשר לפתור את זה כבר פה, באיזושהי תת-הגדרה, זרים שאינם בני הרחקה. אני לא אומר נפתח את זה לכל מי שהוא לא תושב בעולם.

אני רק רוצה קודם לשמוע את משרד הביטחון.

מה אומר הביטוח הלאומי? זו פרשנות שלכם.

הביטוח הלאומי יודע לעבוד עם הקהילה שלנו טוב מאוד.

קודם כול, נכון, אבל לא בהסכם לפי סעיף 9, הוועדה יודעת. סעיף 9 נותן לנו סמכות לחתום על הסכמים כאלה. זה משהו מיוחד רק לגבי תושבי ישראל ועובדים זרים.

לא עובדים זרים, אני לא אומר עובדים זרים. אנשים שמרכז חייהם בישראל. פליטים, מבקשי מקלט.

מי שאשרת הכניסה שלו היא אחת מאלה שעומדות בסעיף 2 א' לא יכול להיות מוכר כתושב, גם כשמרכז החיים שלו בישראל, זה החוק.

תודה רבה. אנחנו נפנה למשרד הביטחון, דניאל ביטון, ראש ענף תקציבי אג"ם והסדרים רוצה להגיב.

שלום, דניאל מענף התקציבים במשרד הביטחון. אנחנו כנראה במנגנון שמשלם גם לשדרות וגם ל-4–7. שדרות, רק 4,000 איש התפנו מ-10 באוקטובר, והאישור המלא לכל העיר ניתן רק מתאריך 14 באוקטובר, אז חשוב לעמוד על זה.

תודה רבה. חברת הכנסת, גברתי, רצית להגיד משהו לפרוטוקול.

כן. לפרוטוקול, אני מפנה את הסוגיה, בגלל שאתה יו"ר ועדת רווחה, והשר, היית שר העבודה והרווחה לשעבר, גם ביום-יום אתה עושה עבודה למען הרווחה, למען האוכלוסיות החלשות. אני ואלי במקרה מבקרים בהרבה בתי מלון אצל מפונים. אבל המפונים האלה לא עומדים בקטגוריות של הפינוי, והם לא התפנו על ידי צה"ל. ויש הרבה מקרים הומניים, שהתפנו, ובאמת, המצב שלהם, אתה בוכה יחד איתם.

אוכלוסיות על פשיטת רגל, הבטחת הכנסה, חד-הוריות, הגיעו ממקום לנשים מוכות, הם נטשו מבאר טוביה, מנהרייה, מעזריקם, מכל הארץ שלא עמדו בקטגוריות, הם על סף פשיטת רגל. אין להם ישראכרט, הם נודדים ממלון למלון וזורקים אותם. וצברתי הרבה מאוד קבלות.

אני חושבת שהרווחה, הביטוח הלאומי, נציג מהתיירות, צריך לעשות איזו ועדת חריגים למענם, ולבחון כל סוגיה לגופה. שלושה שבועות הם נודדים. אני גם סידרתי לחלק מהם דירות מלוח מודעות. הם ממש ברחוב. יש להם ילדים עם צרכים מיוחדים, משפחות ברוכות ילדים. אימא בהיריון עם תאומים בסיכון, יש לה 13 ילדים, והיא ננטשת לרחוב, ואין לה איך לממן את ההיריון. הילדים שלהם בחרדות, אין להם ממ"דים, יש להם דמיונות של חוליות מחבלים כבר מגיעים למקומות שלהם. אני חושבת, בשביל הפרוטוקול - - -

למה בשביל הפרוטוקול? צריך למצוא פתרון.

אז בגלל זה, אני שלחתי לך מכתב, שלחתי לסמוטריץ', אני לא שומעת. זה מנהרייה, מעזריקם, מאופקים.

קודם כול, יש בעיה. אבל קשה לטפל באוכלוסייה הזאת כי אין הכרזה עליהם.

זה לא באירוע הזה. זה צריך טיפול אחר.

אין ספק, זה צריך טיפול אחר לגמרי.

אני חושבת שאתה צריך לעשות דיון ולעשות ועדת חריגים, ביטוח לאומי, הרווחה, והם צריכים לבוא לקראתם. יש לי הרבה מאוד קבלות, הם מתחננים, אין להם ישראכרט, הם על סף פשיטת רגל, הם נודדים ברחוב, אין להם במה לשלם. ממלון למלון הם נזרקים.

זה מחזיר אותנו לשאלה מי אחראי. שר התיירות אחראי על זה?

לא.

שר הרווחה בוודאי צריך להיות אחראי. אז אנחנו, ועדת הרווחה, נצטרך לתת את הדעת.

אתה צריך לעשות דיון מיוחד למען האוכלוסייה הזאת.

צריך לראות גם מה היקף הבעיה. זה שהייתי זה נכון. אבל אני לא יודע מה היקף הבעיה, ולכן צריך לראות מה היקף הבעיה, ולפי זה לנהוג.

תודה רבה. מה נהיה עם הסעיף, נעה?

אני רק רוצה לציין, הוועדה כאן היא ועדה שמייעצת, מתייעצים עם הוועדה. זאת אומרת, בסופו של דבר, הוועדה צריכה להגיד מה היא מייעצת, היא מייעצת להוריד את הסעיף או שהיא מייעצת להשאיר את הסעיף.

רגע, הם לא הגיעו להסכמה ביניהם? מה ההסכמה?

יורד.

אני רוצה לדבר איתך על זה. יש לי איזה רעיון.

איזה רעיון? דבר.

לא, לא, אני לא יכול.

הזמן של הוועדה מאוד חשוב. לא יכול להיות שהתחלנו דיון בשעה 14:00, אז רק התחילו התייעצויות עשרים דקות, ועכשיו עוד פעם התייעצויות?

אנחנו נאשר את ההצעה של שר התיירות להוריד את הסעיף.

אני עושה הפסקה של שתי דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:32 ונתחדשה בשעה 15:34.)

דניאל מאגף התקציבים, ניצחת אותנו. תרשום לך, תלך ליוגב, תגיד לו: קרעתי את חיים, ניצחתי אותו. אני אכתוב לך על דף. ניצחת אותנו, קיבלת, הסעיף יישאר.

טוב, אז לאור הסכמת שר התיירות להיכנע ולוותר, הוא לקח את כל ספר המידות במסירות נפש, הוא הסכים לוותר על הדרישה שלו, והאוצר עמד בתוקף על הסעיף הזה.

לפרוטוקול: דניאל מאגף התקציבים ניצח את שר התיירות בנוקאאוט.

אני בהצבעה. אני מציע לחברי הוועדה להצביע בעד אישור ההתייעצות בין האוצר לבין הביטוח הלאומי.

הצבעה

אושר

פה אחד אושר ההסכם בין האומר לבין הביטוח הלאומי. תודה רבה לשר התיירות שכיבד אותנו בנוכחותו. הייתה לנו חוויה מאוד טובה. תודה לכולכם שהייתם איתנו.

הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:36.