פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



52
ועדת הכלכלה
31/10/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 219
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023), שעה 10:25

ניהול מערך הפינוי למלונות

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
שלי טל מירון
אלון שוסטר

ולדימיר בליאק
מירב כהן
יוראי להב הרצנו
עודד פורר
יצחק פינדרוס
מטי צרפתי הרכבי
אפרת רייטן מרום
קטי קטרין שטרית

שמוליק קלמי - ס' ראש רח"ל למל"ח, פקע"ר, משרד הביטחון

מיכל - משרד ראש הממשלה

נעם דן - רכזת תקשורת, מו"פ והשכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר

צח בסול - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורית חמד - מ"מ מנהל אגף כלכלה, משרד התיירות

סיגל גבאי - מנהלת תחום תכנון וקידום יזמות ברחבי הארץ, משרד התיירות

רננה גוטרייך - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מיכל לרר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

איציק אשכנזי - מנכ"ל מרכז השלטון האזורי

ארנון בירן - ראש תחום תיירות, מרכז שלטון אזורי

מארק דכטיאר - יועץ כלכלי, מרכז השלטון האזורי

דנה דקו מדנס - מנהלת המחלקה המוניציפאלית, מרכז השלטון המקומי

גדי ירקוני - ראש מועצת אשכול

עמית סופר - ראש מועצת מרום גליל

צחי לוי - מנהל פינוי ישובים, שער הנגב

הדר שריד - מזכירת קיבוץ רוחמה, מועצה אזורית רמת נגב

מוריה כלפה הורוביץ - עו"ד, מנהלת איגוד בתי המלון והתיירנות, איגוד לשכות המסחר

יוסף פתאל - לשכת מארגני התיירות הנכנסות לישראל

יעל דניאלי - מנכ"לית בתי המלון בירושלים

דוד טוקר - מנכ"ל מלונות רמדה ורויאל, ירושלים

צחי בן עיון - יו"ר פורום החקלאות והמרחב הכפרי

עינב קרנר - גלי צה"ל

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



ניהול מערך הפינוי למלונות

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום ניהול מערך הפינוי למלונות. נתבקשתי על ידי חברי כנסת לקיים את הישיבה הזאת בלי קשר לבקשות שלי.

לפני שאנחנו מתחילים, יש חברי כנסת שרוצים לדבר?

כן. בפתח הדיון. אני חושב שאנחנו מבקשים קודם לדעת נתונים, מי התפנה, לכמה זמן, לאיזה מלונות וכולי.

אם חברי הכנסת רוצים לומר משהו, שיאמרו.

אני אומר שזה מה שהייתי רוצה לדעת.

בוקר טוב, תודה רבה אדוני היושב ראש. זה דיון ממש, ממש, ממש חשוב. אני חושבת שבלב ליבה של מה שקורה במדינת ישראל עכשיו, הלב של כולנו עם משפחות המפונים, חלקם ממש פליטים. כמות הבירוקרטיה והדברים שצריך לטפל בהם, אנחנו עדיין לא תופסים אותם עד הסוף. כל יום אני מקבלת פנייה אחרת, בין אם זה הדרכון שאין, או תעודת זהות שאיננה, או משהו שקשור בטיפול בילדים או צרכים מיוחדים או נגישות. באמת, יש אין סוף צרכים של האוכלוסייה שאנחנו חייבים לתכלל אותה ולסדר אותה. במקביל חשוב לי כן לומר, אני לא יודעת מה בדיוק הייתה הפרוצדורה אבל הבנתי שהייתה איזושהי פרוצדורה של משרד הפנים עם חברה חיצונית שהייתה אמורה לתווך בין המשפחות המפונות לבתי המלון וכי מדובר בסכום מאוד מאוד גבוה של עמלה בסך של 20 מיליון שקלים, משהו בסדר הגודל הזה.

אני הבנתי שהם כבר לא מטפלים בזה.

נכון. חשוב לי לומר את זה כי בסוף כרגע אנחנו אמונים ומפקחים על מה שמשרדי הממשלה עושים. אנחנו צריכים לנתב את הכספים הציבוריים ואת הקופה הציבורית ישירות לטובת המשפחות. כל שקל כאן הוא משמעותי לשיקום של המשפחות ולטיפול בהן ואסור לנו שדברים כאלה יקרו.

את יודעת, לפעמים אנשי מקצוע מטפלים בזה בצורה יותר רצינית ויש פחות בעיות. בסופו של דבר כל דבר עולה כסף אבל כרגע הם לא מטפלים ולכן זה לא רלוונטי.

המנגנונים של מדינת ישראל ומשרדי הממשלה יכולים לטפל בזה. אם אנחנו כחברי כנסת מצאנו את עצמנו מטפלים בכל, פותרים חסמים, פינדרוס ואני יכולים להעיד ויש כאן עוד חברי כנסת רבים, קטי כאן, כולנו כאן עשינו שמיניות באוויר בלי להיות בתוך המשרדים.

אני רוצה לומר דבר אחד שאנשים לא שמים לב אליו. קודם כל, הרבה מאוד עובדי מדינה גם התגייסו בצו 8. חלק מהעובדים.

חד משמעית.

חלק מהעובדים לא נמצאים במשרדים אלא כרגע נמצאים בצבא והם לא מעטים. מתוך ה-330,000 שהתגייסו, לדעתי הרבה מאוד עובדי מדינה.

דבר שני. גם הנשים שהן עובדות מדינה, הבעלים שלהן במילואים והן עם הילדים.

גם נשים במילואים.

מה שקורה במדינה, קורה גם במשרדי הממשלה. זה חלק מהעניין ולכן לא התעשתו כולם מהר וכמו שצריך. צריך גם את זה לשים על השולחן ולהפסיק לתקוף כל הזמן.

לא. קודם כל, זאת לא תקיפה.

אני לא מדבר עליך. אני אומר את זה באופן כללי. להפסיק לתקוף את עובדי המדינה. יש הרבה מאוד עובדים שעושים עבודת קודש ועושים את העבודה. ברור שתמיד לוקח זמן למערכת גדולה להתקדם.

עכשיו הגענו לשלב שהם צריכים להתקדם.

כן. מתקדמים. עובדים.

חבר הכנסת ביטן, קודם כל תודה רבה על קיום הדיון שבעיניי הוא מאוד חשוב. מצופה מכולנו להתגייס ולפני שאנחנו צוללים לכל השאלות שיש לנו, אני מוכרח לומר מילה טובה למלונות. כולנו מסתובבים במלונות, פוגשים את המפונים ורואים שהמלונות הפכו להיות מעסק מסוג מסוים למפעל מסוג אחר לגמרי. אתה רואה אותם פותחים את השערים שלהם, מתאימים את עצמם, מכניסים בעלי חיים, מכניסים את נציגי המדינה ועושים את זה מכל הלב ומכל הנשמה. כמובן שהם מקבלים שיפוי על הדבר הזה אבל זה מחמם את הלב ומרחיב אותו לראות את ההתגייסות של המלונות. לכן אני רוצה לשלוח מכאן מילה טובה לכל מנהלי ומנהלות בתי המלון ולציין את ההתגייסות שהיא באמת יוצאת הדופן שלהם לאירוע.

אני חושב שבדיון הזה אנחנו רוצים אולי לדון בשני סוגים של שאלות כאשר הסוג הראשון של השאלות עובר להיבט הטכני. של איך הדבר הזה מתנהל, כמה חדרים יש, מה התפוסה, האם יש בתי מלון שלא נכנסו להסדר של המדינה, עלו שאלות של האם מלון כשר או לא כשר, האם הוא נכנס לאירוע, האם המלונות מקבלים כספים ממשרד האוצר, מתי אמורים הכספים האלה להגיע ועבור מה.

השאלה השנייה, ואולי היא יותר חשובה, היא שאלת המדיניות. השהייה שאמורה להיות הפוגה קצרה הופכת להיות מרכז החיים של עשרות אלפי אנשים, אלפי משפחות שכבר לא נמצאות בשבוע-שבועיים אלא אנחנו נכנסים כבר לחודש שהייה במלונות האלה שהופכים להיות מרכז החיים שלהם. השאלה אם המדינה מגדירה איזושהי מדיניות לגבי ההמשך, האם בית המלון הזה שהפך להיות מרכז החיים, סוג של מתנ"ס שאמור לספק את כל צורכי החיים של אותן משפחות, מה קרה עוד שבועיים, מה קורה עוד חודש, איך המדינה מתווה מדיניות שהופכת את החיים, את שגרת החיים של אותן משפחות שחיות באותם מלונות לחיים של קהילה ושל שגרה. מה הצפי להיערכות של השהייה באותם מלונות, איך הדבר הזה מנוהל אל מול משרד התיירות ואל מול התאחדות המלונות. סדרה של שאלות שהן לא טכניות במהות אלא מהותיות שאני חושב שהגיע הזמן לדבר עליהן ברמת המהות והמדיניות.

אנחנו מדווחים עכשיו שיש קרבות קשים בעזה. אני מתפללת מכאן שכל החיילים שלנו יחזרו בשלום.

כולנו.

דאגה גדולה יש בלב של עם שלם שהם יחזרו אלינו בשלום.

אני מצטרפת לתודה לבלעי המלונות. אתם יודעים, אפשר לעשות משהו כי חייבים ואפשר לעשות משהו מכל הלב ואתם באמת עושים את זה מכל הלב וזה לא מובן מאליו. כשאני מסתכלת על התפוצה, אני רואה שנשארו בערך 5,000 חדרים פנויים לאכלוס.

יש לכם את הדוח של מרכז המחקר והמידע?

זה על פי דוח של מרכז המחקר והמידע. מצטרפים עוד ועוד אנשים שמפונים מביתם. אני חושבת שזה צריך להוביל אותנו למסקנה שצריך לפתוח לא רק את בתי המלונות אלא גם אכסניות, צימרים, בתי הארחה. יש עוד הרבה מאוד מקומות שטרם ניצלנו אותם.

אני באמת לא יודע למה הצימרים לא בפנים.

כרגע הם לא בשימוש ובאמת כדאי לברר למה כי אנחנו רואים שאין לנו עוד הרבה עתודות.

לדעתי בגלל האוכל.

אין לנו כרגע הרבה עתודות ולכן צריך לחשוב על זה.

אמר לי שר התיירות ש-3,000 תושבי קריית שמונה החליטו לעזוב והם מטפלים בזה עכשיו אחד-אחד.

כמובן שמצטרפים עוד ועוד מפונים וצריך להגדיל את ההיצע.

אני רוצה להציג בפניכם את התובנות שלי מסיורים במלונות רבים ובחמ"לים רבים. קודם כל, בעיניי הדבר הכי דחוף הוא למנות מנהל לכל מלון. חובה. אם יש לי 1,600 אנשים במלון, זו עיר. זו עיר עם צרכים. חלק מהתושבים שמפונים הם ממעמד סוציו אקונומי מאוד נמוך עם בעיות מלכתחילה. כשבאה קהילה מאורגנת ומסודרת זה סיפור אחר, אבל כאשר מפונים זקנים, חלקם לא דוברי עברית, ילדים וכן הלאה, חייבים מנהל מלון שמסנכרן בין כל משרדי הממשלה, שמסנכרן בין כל המתנדבים. אם לא נעשה את זה, הבלגן יישאר שם. יש שם לכאורה את פיקוד העורף. אני אומרת לכאורה כי הם שם והם מקסימים ויש נוכחות אבל כאשר ניגשים לאותם אנשים של פיקוד העורף עם הווסטים ושואלים אותם שאלות – אין להם את הכלים לספק מענה. זה לא באמת ניהול המלון. לכן, אם אני צריכה לבחור את הדבר הכי דחוף, זה הדבר.

הדבר השני הוא המיפוי. אנשים נכנסו בבהלה לבתי מלון. כל אחד נכנס לחדר בלי שום קשר לכמה נפשות. יכול להיות חדר אחד עם בן אדם אחד ויכול להיות חדר יותר קטן עם חמישה ילדים. אין שום סדר. צריך לעשות מיפוי ולראות מי נמצא באיזה חדר. יש למשל זקנים שנמצאים בחדרים ואף אחד לא יודע שהם שם. אולי הם לא יכולים לצאת? אולי אין להם את התרופות? אנחנו לא יודעים את השמות של מי נמצא באיזה חדר ולכן אנחנו גם לא יודעים מה הצרכים שלהם.

המלון לא עושה רישום?

לא. למלון אין רישום. אתה יכול לשאול איפה נמצא אברהם כהן, אף אחד לא ידע להגיד לך באיזה חדר הוא נמצא. ולכן, בוודאי אם מדובר במבוגרים שלפעמים חייבים תרופות, שלפעמים מתקשים לצאת מהחדר, אז לא יודעים להגיע אליהם. בעניין הזה פניתי גם למשרד הרווחה והם אמרו שהם יביאו את חברת מטב שתשים דגש על הצרכים של הזקנים. זה עוד בתהליך אבל חייבים מיפוי. צריך להבין שאין מיפוי ואם אין מיפוי, אז גם לא יודעים איפה נמצא מי שצריך איזה סוג של עזרה.

הדבר הבא הוא החדרים הנגישים. בבתי המלון אין מספיק חדרים נגישים והרבה אנשים בכיסאות גלגלים נתקעים.

את זה אי אפשר לשנות כרגע.

בסדר, אבל אולי אם תלך לצימרים, לבתי הארחה, תגדיל את ההיצע. אולי דירות Airbnb יעזרו כאן?

אנחנו נתייחס לנושא הצימרים. אני מבקש שיתייחסו ויאמרו לנו למה לא שולחים לצימרים. אולי בגלל האוכל.

בצימרים אין ממ"דים.

גם לא בכל המלונות יש ממ"דים.

בבתי המלון יש מרחבים מוגנים.

אני רוצה להעלות עוד נקודה. יש מקומות למשל באשקלון שמי שיש לו ממ"ד לא זכאי לפינוי למלון, אבל לפעמים הבן אדם הוא על כיסא גלגלים ואז מחלקת הרווחה של אשקלון לצורך העניין עוזרת לו בכל זאת למרות שיש לו ממ"ד אבל ייקח לו זמן להגיע אליו. יש המון אנשים באזורים האלה המסוכנים שיש להם ממ"ד והם לא זכאים לפינוי לבית מלון והם עדיין צריכים את זה כי הם חלשים פיזית. להם אנחנו צריכים כל פעם לייצר פתרונות בדרך לא דרך.

סוגיית החינוך. אין בבתי המלון חללים לכיתות. צריך לחשוב על משהו אחר כשאנחנו מסתכלים על ראייה של כמה חודשים. אני יכולה להגיד לכם שבמלון בירושלים, מלון רמדה, מצאו פתרון מדהים. פתחו כיתות בגבעת רם, באוניברסיטה העברית. זה במרחק הליכה מהמלון. פתחו כיתות לימוד, מכיתה א' עד התיכון, באוניברסיטה. מקסים. גם חוויה, אולי הם יחזרו יום אחד כסטודנטים. הכיתות הן ברמה ולא באיזה חדרון. אני חושבת שצריך להתחיל לחשוב על הפתרונות האלה.

בתחום הבריאות, בחלק מבתי המלון יש קופות חולים ויש נציגות של כל הקופות אבל בחלק מבתי המלון אין וזו בעיה שצריך לפתור אותה. גם בתחום בריאות הנפש, ברוב המקומות זה עדיין מתבסס על מתנדבים ולא על אנשים שהם ממשרד הבריאות וזה חייב להיות אחרת.

שירותי כביסה. יש מלונות שהמנהל באמת הכניס מכונת כביסה ופתר את הבעיה. יש מלונות שאין. בים המלח הם בחדר שלהם עם אבקה עושים כך (משפשפים את הבגד). זה לא יכול להמשיך כך אם אנחנו הולכים להשאיר אותם שם מספר חודשים. זה נשמע לנו בקטנה אבל בבן אדם זה פוגע באיכות החיים שלו.

אני מקווה שלא יישארו שם מספר חודשים.

הם יישארו שם מספר חודשים. זה נתון. אין תרחיש כרגע שהם לא יישארו.

כרגע מדברים עד סוף השנה.

אוקיי, זה חודשים.

חודשיים אבל לא מספר חודשים.

חודשיים, אבל צריך כביסה.

נכון, ומי שאין לו, זו פגיעה מאוד קשה באיכות החיים שלו.

על זה באמת צריך לדבר. כביסה חייבים לעשות.

במלון רמדה יש מנהל שבא ומצא שקעים ופתר את זה אבל יש מקומות שאין.

פניתי למשרד המשפטים שישימו עמדות של מיצוי זכויות, של סיוע משפטי. הם התחילו לעשות את זה. הם שמים במלונות עמדות כאלה אבל יש מבחן הכנסה. לא כולם מקבלים את זה בחינם. אם אין לך בן משפחה שנרצח, אתה לא מקבל את זה בחינם. זו בעיה. אנשים פונו מביתם.

את מה לא מקבלים?

ייעוץ משפטי. זכויות וסיוע משפטי. גם את זה צריך לקבל מי שבמלונות ללא מבחן הכנסה. אין סיכוי שהוא ילך להביא לך עכשיו מסמכים שיעידו על רמת הכנסתו.

עוד מילה אחרונה על החברה האזרחית. במלונות אתם רואים את לב אחד, החמ"ל האזרחי והמון ארגוני חברה אזרחית ותנועות הנוער. הם נמצאים שם מהיום הראשון, עוד הרבה לפני שהממשלה הייתה שם. גם אתם אנחנו צריכים לשפות. הם נותנים ונותנים ונותנים אבל בסוף גם הם יקרסו. הביאו עכשיו מתווה לפיצוי לעסקים וצריך באותה נשימה לשפות גם את הארגונים האלה שהצילו את מדינת ישראל, את העורף של מדינת ישראל בשבועות הראשונים למשבר האדיר הזה. תודה.

מירב אמרה כמעט את הכול.

אם אמרה, לא צריך לחזור.

ברור שלא צריך לחזור אבל אני רוצה לבדוק אם הנתונים שיש לי הם הנתונים הנכונים. אנחנו מדברים על 250,000 מפונים נכון ל-30 באוקטובר.

125,000.

בערך 88,000 נמצאים במלונות, כ-87,000 נמצאים בקיבוצים וביישובים קולטים ו-73,000 נמצאים אצל משפחות וחברים.

מי מחזיק את הנתונים?

רגע.

כאן בדיון, מי מחזיק את הנתונים?

חברי הכנסת התייחסו באופן כללי. נמצאים כאן אנשי המקצוע והם יכולים לתת לנו את הנתונים.

ברור. אני שואלת כי לפי מה שאני מבינה מהנתונים של התאחדות המלונות – וזה המקום לבדוק אם זה נכון או לא – אנחנו מדברים על 90 אחוזים מהחדרים שלא נמצאים באזור הסיכון, שהם כבר תפוסים. זאת אומרת שאם אנחנו נמצאים במצב של 90 אחוזים, אנחנו מתחילים להגיע לבעיה.

בבתי המלון אבל יש מקומות אחרים.

כן, בבתי המלון. לכן צריך לחשוב על אפשרויות אחרות. גם פינדרוס דיבר איתי על אפשרויות של אכסניות וכל מיני מקומות כאלה שאף אחד לא נותן את הדעת עליהם ואולי כדאי לתת את הדעת עליהם. בימים הראשונים זה היה סוג של אני רוצה אילת, אני רוצה אילת, אני רוצה אילת, אבל אני חושבת שגם אלה שנמצאים באילת רוצים משהו יותר מסודר. יש כבר רצון לאיזשהו סוג של נורמליזציה ולא לסוג של כאילו חופשה שנכפתה על אותם אנשים.

אני יודעת שיש הרבה נציגים של משרדים ממשלתיים שנמצאים במלון, אבל חסר לי – ואמרה את זה מירב – מישהו שמתכלל בכל בית מלון. אני יודעת שמשרד הרווחה שולח נציגים, אני יודע שמשרד הבריאות שולח נציגות, אני יודעת שמשרד החינוך שולח נציגים אבל משרד החינוך שולח נציג אבל לנציג אין כלים. אתמול קיבלתי טלפון מאחד המארגנים – אגב, מתחילות מנהיגויות בכל בית מלון, צצות כל מיני פטריות של מנהיגים שמישהו אומר שהוא ייקח את העסק לידיים והוא יפנה – שאמר לי שיש להם המון צעצועים אבל אין להם גננת שתבוא לרכז את זה. זאת אומרת, יש דברים שהם נורא פשוטים, שהם נמצאים ממש בהישג יד. לא צריך לחכות למשהו גרנדיוזי. הפתרונות יכולים להיות הרבה יותר פשוטים.

אפרופו בריאות. יש קופות חולים, אז שהנציגים שלהן ישבו בבתי המלון. זה לא משהו שהוא בשמים. לוקחים, שמים נציגים של הקופות. אנחנו כל הזמן חושבים שהפתרון הוא עוד תקציב ועוד תקציב ועוד תקציב אבל אפשר להשתמש בדברים מאוד פשוטים. חד וחלק, מאוד פשוטים.

לכן פיקוד העורף שהוא היום זה שמפנה ומרכז וכולי, הוא יותר הולך בקונספציה של הקורונה. בקונספציה של הקורונה אנשים דאגו לבריאות שלהם שחס וחלילה לא יחמיר מצבם וכולי. זה לגמרי שינוי תפיסה. דין המפונים של עוטף עזה או לא דין המפונים של מי שנניח נמצא רחוק יותר. זה שונה לגמרי. התפיסה חייבת להשתנות. תודה.

אני עם פרספקטיבה של 15 שנים בנושא פינויים במדינה והיא עברה אבולוציה מרשימה ביותר, מהתנגדות אקטיבית למהלך פינוי שקרה בשלהי 2009-2008 לפני עופרת יצוקה למהלך שהתחיל להשתנות בצוק איתן והתבסס ממש בשנה-שנתיים האחרונות. בסוף כשמסבירים לנו לאט, אנחנו מבינים מהר ואנחנו שינינו. צריך להשתבח בנקודה הזו.

אני רוצה להצטרף להתפעמות מהסנטימנט הציבורי של הרשויות הקולטות ואכן המלונות והחברה האזרחית כולה וכמובן גם הרשויות המפנות שצריכות להיות עם רגל אחת בשטח ורגל שנייה מפוזר לחלוטין בארץ. אירוע שאנחנו יכולים לצאת ממנו מחוזקים.

אני רוצה לחדד. אפשר לחפש עוד לא כשר, איזה צימר אבל אנחנו סוף התפיסה שלנו ואני מניח שאנחנו מלאים. שני דברים אנחנו לא צריכים עכשיו – לא צריכים רעידת אדמה, ואנחנו לקראת רעידת אדמה, ואנחנו לא צריכים חזית צפונית שנפתחת באמת ולא איזה מין גישושים. אם זה קורה, אני מציע – זה יהיה מסובך – לא כדאי להיבהל יותר מזה או להלחיץ יותר מזה כי יהיו פתרונות אחרים שהם לא מלון אלא אוהלים או בתי ספר ואנחנו מאוד מאוד קרובים שלם. כדאי להכין מנטלית את העניין.

עניין קונקרטי אחד. אני מכיר מקרוב גם את אשכול וגם את שער הנגב. יש ישובים בודדים כמו אורים, כמו צאלים, כמו רוחמה שבסיס חייהם הושבת, אין פעילות, בכלל אין אנשים במועצות הללו, אפילו בעוטף, וצריך לראות איך מסייעים בצורה כזאת או אחרת לתושבי אותם ישובים. תודה.

אנחנו לא מדברים על הצפון, אבל.

כשיהיה צפון, זה סיפור אחר.

לא צריך לחכות.

אבל גם משם כבר התפנו.

בצפון גם מפונים אנשים.

אני מצטרפת לדברים שנאמרו כאן קודם לכן. כשאני יוצאת לחופשה בבית מלון, אני הכי שמחה לחזור הביתה, למקלחת שלי ולמיטה שלי. אנחנו צריכים להתייחס למפונים בעיניים האלה, בטלטלה שהם עוברים. אני מסכימה עם זה שצריכה להיות כתובת אחת במלון שמתכללת ויכול להיות שצריך לבנות נוהל מדויק איזה אנשי מקצוע צריכים להיות בכל מלון, אשת חינוך, איש רווחה, איש קופת חולים, איש בנק, מישהו שמנהל. מנהל קהילה. חייב להיות מישהו כזה שמתכלל בין כולם.

אחד הדברים שהכי קשה למפונים זאת העמימות. אנשים לא יודעים מה תמונת העתיד. אז גם כאן צריך לנסות ולדייק להם את תמונת העתיד, מה סל השירותים, איזה שירותי רווחה, איזה שירותי כביסה, כל הדברים שנאמרו כאן אבל צריך לפרוט את זה כך שיהיה פרוטוקול ברור לכל עולמות התוכן שנוגעים להם עכשיו. אפילו תעסוקה, אפילו התשלומים לרשות הקולטת, התשלומים לרשות המפנה. צריך לכתוב איזשהו משהו שכולל את כל הסוגיות האלה ושיהיה מישהו מטעם רח"ל או גוף אחר. אני לא כל כך יודעת מי מטפל כי עם כל ההערכה למשרד התיירות שדאג לפינוי הטכני ולפיזור הרציונלי והנכון, אבל כרגע זה הולך להיות חיים. זאת כבר לא תיירות אלא זה מוניציפאלי. לכן סוגיות התוכן הן מוניציפאליות קהילתיות, חברתיות, רווחה, חינוך, כביסה, פינוי אשפה. לכל הדברים האלה צריך להיות פרוטוקול, שיהיה ברור לכולם כי כל אחד מושך או מגיב על פי הכישורים שלו.

באותו פרוטוקול או באותו נוהל צריך לתת את הדעת על האנשים שנמצאים במלונות ולא גרים במלון, אם אלה הגננות, אם אלה העובדות הסוציאליות וכולי. גם הם שם. מה סל השירותים שהם צריכים? צריך פשוט לשבת ולהכין נייר עבודה מסודר לכל מה שנדרש ושלא כל אחד שולף לפי הכישורים שלו.

תודה אדוני היושב ראש, תודה על הדיון. אני חושב שיש משהו אחד שאם שמת לב הוא עבר כחוט השני בין כל הדוברים ואנחנו מנסים להבין. אין בעל בית לאירוע. מה זאת אומרת בעל בית לאירוע הזה? נגיד שנביא מנהל למלון, איך הוא פותר את בעיות החינוך, הרווחה, הכביסה? מחויבים לו או לא? אמרו שלי וקטי, ראינו בחמ"ל של הכנסת, בשבוע הראשון החברה האזרחית עשתה את הכול. בשבוע השני החברה האזרחית עשתה את הכול אבל בשבוע השלישי מישהו צריך לקבל אחריות. אני מסכים עם מה שמטי הרכבי אמרה והיא אמרה משפט מאוד נכון. משרד התיירות, ובטח התאחדות בלי המלון שלקח עכשיו חסות על העניין הזה, בטח אין להם כלים להחליט מה עושים עם חינוך, מה עושים עם רווחה, אלי נגישות עוד איכשהו. אין מישהו שמנהל את האירוע הזה ויש פרוטוקול מסודר. האוצר מעביר חלק לפנים, חלק לרח"ל, חלק לבתי המלון וחלק למשרד התיירות, אתה נכנס למלון ופלוני יודע שמחר מפנים אותו. יושבים כאן בעלי מלונות שהם לא יודעים לכמה זמן ההסכם שלהם. אתה יודע שזה עד סוף השנה כי קראת בעיתון.

לא. משרד הביטחון ביקש.

אבל בעל המלון שפתח את המלון שלו, אין לו שום מושג. אתה מתחיל לנהל איתו משא ומתן, שייתן לך עוד חדר לחינוך, אני הולך למשרד החינוך ומשרד החינוך אומר ללכת לרשות המקומית. לפני שמדברים על מנהל במלון, מישהו צריך לנהל את האירוע הזה ולהגיד פרוטוקול, מה אנחנו מספקים, מה אנחנו לא מספקים, מה יש, מה אין בתוך הסל ואז אני אנהל מקסימום ויכוח על גודל בית הספר כפי שצריך להיות. מירב כהן תגיד שצריך בית ספר כזה ואני אגיד שלא צריך בית ספר כזה. אני אפילו אולי אריב עם יוראי ואתווכח איתו על כן כשרות או לא כשרות, שאני לא חושב שיש בעיה כזאת.

בבתי המלון יש כשרות.

אנחנו אפילו לא שם. אין פרוטוקול.

בתוך אותו מלון יש כמה קהילות והם לא כולן מאותו ישוב.

מי הכתובת של המפונים האלה? אני הייתי במלון שחפ"ק של העירייה המפנה לא היה בטוח שיש לו איפה לשבת כי חפ"ק הוא לא חלק מההזמנה של מדינת ישראל, האם יש לו חדר לחפ"ק או אין לו חדר לחפ"ק. יש חלק מבעלי המלונות שבכלל התאבדו ונתנו הכול ויש חלק מבעלי המלונות שאומרים שאף אחד לא הזמין אצלם והם לא יודעים על מה מדובר.

הדבר הזה, אני אומר לך אדוני יושב ראש הוועדה, עם כל הכבוד למשרד התיירות, עם כל הכבוד למשרד הפנים, עם כל הכבוד לפיקוד העורף, מישהו צריך לקחת אחריות על האירוע הזה מתחילתו ועד סופו ואז משרד התיירות יעזור לו, רח"ל תעזור לו , האוצר ייתן לו כסף, הכול בסדר אבל מישהו צריך לקבל אחריות ולנהל את האירוע הזה.

דוד, אני אומר לך - כולנו היינו בבתי המלון - שהאירוע הזה ממש, ממש, ממש לא מנוהל ואנחנו לא בשבוע הראשון.

עובדים על הפינוי ואחר כך יעבדו על השאר. עכשיו הודיעו לי ש-21,000 מתושבי קריית שמונה מפונים.

אני אומר לך משהו אחד. אני כראש עיר, אם הייתי עונה תשובות כאלה בעת משבר, הייתי מחפש עבודה והייתי היום חותם אבטלה. מה זה הדבר הזה? מישהו צריך לנהל את זה. בסדר, יום, יומיים, שלושה, אבל די. מישהו צריך לנהל את זה.

שלום לכולם. אני רוצה לספר לכם שאני מפונה. המשפחה שלי נמצאת באילת. אני גר במושב גורן בצפון, בגליל המערבי ופינו אותנו. כמפונה אני רוצה לספר לכם מה חסר, ומירב העלה כאן את אחד הדברים היותר חשובים – מנהל קהילה. כמו שיש לנו במושבים, מנהל קהילה. מישהו, מנהל קהילה, שיבוא וירכז. אם יש לי מנהל קהילה, הוא ידע מה הצרכים והוא יסדר לסדר דברים אם זה מבחינת חינוך, אם זה אולי להביא מתנדבים שיעזרו עם הילדים הקטנים בהפעלות, הוא אולי ידע להביא לנו כל מיני דברים מבחוץ, יתקשר לחברי כנסת, יוכל לדאוג לכך שיגיעו לשם הופעות וכולי. בכל מלון חייב להיות מנהל קהילה. זה לא משהו שאפשר לוותר עליו. אני אומר לכם שהילדים שלי נמצאים שם, בהתחלה אנשים חושבים שהם בחופש אבל זה לא חופש. הם סובלים מאוד. אתמול הבן הגדול שלי רב איתי כי הוא רוצה לחזור למושב. אם לא הפעלתי את אבא שלי שייתן לו איזו מילה, הוא לא רצה להקשיב לי. הוא רוצה לחזור. לא כיף לו. אין להם את הפרטיות, אין להם כלום, אז מה אם הם נמצאים מלון?

בסוף הסבא שולט בענייניים.

הסבא ראש מועצה.

נראה לי שהוא זה שפינה אתכם.

הוא בא כראש מועצה. לא כסבא.

אחר כך יש תמיכה משפחתית פרטית.

רח"ל וכל החבר'ה כאן, אני חושב שזה דבר ראשון שאתם צריכים לעשות כי אם יהיה מנהל קהילה החיים של המפונים יהיו הרבה יותר קלים ונוחים. אני יכול לספר לכם שבתי המלונות באמת בסדר והם מנסים לצ'פר ואין לי מילה רעה להגיד עליהם אבל צריך מישהו שייקח את הכול וידע לנהל את זה. זה הדבר הראשון שאני חושב שאתם צריכים לעשות.

קטי העלתה ואמרה שיש מקומות שהם לא מלונות ולא רק צימרים אלא למשל כל האכסניות שהן לא תחת ההתאחדות וכרגע הן בחוץ.

יש כאן עוד חברי כנסת שלא דיברו ורוצים לדבר? אין.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת כאן, נכון?

כן.

הכנת דוח קצר. תציגי אותו.

אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו ביומיים האחרונים ניסינו לקבל נתונים מכמה גורמים. התמקדנו בשאלה מאוד ספציפית על מספר החדרים הפנוי במלונות באזורים שונים בארץ. כידוע לכם יש חמ"ל משותף של התאחדות המלונות, משרד התיירות ורשות החירום הלאומית כאשר בעצם התאחדות המלונות היא זו שמחזיקה בנתונים האלה. הוסבר לנו שבהתחלה הפינוי נעשה למלונות גדולים ולאחר מכן גם למלונות קטנים יותר. מטבע הדברים היה קצת קשה להשיג ולעקוב אחרי הנתונים האלה שהם דינמיים ומשתנים ממש מדי יום אבל אלה הנתונים שהועברו אלינו נכון לשלשום, כלומר, ל-29 באוקטובר.

מהנתונים עולה שיש סך הכול כ-56,000 חדרים פתוחים לאירוח, חלקם לא שמישים עקב היותם מצויים באזורי סיכון. סך הכול החדרים התפוסים הם כ-47,000. אני אציין שאנחנו לא יודעים כמה מתוכם מכילים מפונים, מתפנים, וכמה מתוכם מכילים גם צוותי רפואה או פיקוד העורף.

סך הכול חדרים פנויים לאכלוס – כ-5,000 חדרים. כלומר, כמו שנאמר כאן, סך הכול כ-90 אחוזים מהחדרים שניתנים לאכלוס הם כרגע בתפוסה. אני אדגיש שאנחנו התייחסנו רק לחדרים שנמצאים בהסכם של המדינה עם התאחדות המלונות.

אבל יש עוד חדרים.

נכון. ההסכם הזה כולל מלונות שהצטרפו להסכם. נכון, יש עוד חדרים. אלה רוב החדרים אבל יש עוד חדרים שלא התייחסנו אליהם.

הרוב בתל אביב.

יש כמות אדירה של Airbnb.

יש אכסניות, יש צימרים.

אפשר להגיע להסכם עם כל אחד שיש לו.

רוב הצימרים נמצאים בפריפריה באזורים מהם מפונים האנשים.

יש לך את מטה יהודה שמלא בצימרים. הרבה צימרים במטה יהודה.

הם אומרים שבצימרים אין חדר אוכל.

אני אציין שבמסמך שהעברנו אליכם עלו הרבה קשיים ושאלות. הקשיים האלה מתייחסים גם לתהליך הפינוי. רשמנו את השאלות שעלו. גם תהליך הפינוי, גם הצרכים של המפונים – הרבה מהדברים העליתם כאן – היכולת של המלונות לתת מענה לצרכים האלה, ההשלכות על המלונות כולל השלכות כלכליות ותפעוליות. אני כן אציין שחלק מהדברים שעלו כאן, הבנתי מחברתי מיכל שלמשל סוגיות של מי פנה ולאן, המענה להן נמצא בהחלטות ממשלה. חברתי מיכל יכולה לפרט עוד בנושא הזה, אם תרצו.

בבקשה.

אולי נתחייל עם רח"ל. אני עוד לא מצליח להבין כמה פונו.

תהיה רגוע. לאט לאט.

אני חייב לצאת לוועדת חוץ וביטחון.

מה לעשות, כל הוועדות חשובות.

אני אומר לטובת הדיון, למי שלא מכיר, שמאז ה-7 באוקטובר התקבלו חמש החלטות ממשלה שנוגעות לנושא של הפינוי. האחרונה שבהן התקבלה אתמול. ההחלטות מסדירות את כל הסיפור של מי מפונה, לאן מפונה, מי משלם וכולי. אני אגיד שחלק מההחלטות התקבלו בדיעבד לאחר שהפינוי כבר בוצע בפועל בשטח וההחלטה על הפינוי התקבלה על ידי צה"ל. זה מה שקרה לגבי תושבי היישובים שנמצאים במרחק של בין אפס עד ארבעה קילומטרים מגבול הרצועה וגם בצפון, במרחק של בין אפס עד שלושה קילומטרים מגבול הצפון.

התושבים בשני היישובים האלה היו בעדיפות ראשונה להתפנות עקב האיום המיידי. הם פונו במסגרת תוכנית שנקראת מרחק בטוח. חוץ מהם הוגדרו עוד כמה אוכלוסיות שזכאיות לפינוי בתנאים קצת אחרים ובסדר עדיפות נמוך יותר.

מה זה תנאים אחרים?

זה גם משב רוח.

משב רוח היא תוכנית ריענון. המטרה שלה לא הייתה בהכרח לספק הגנה מיידית אלא לתת אפשרות להתרענן בבתי מלון למשל לתושבי אשקלון אבל במידה ובתי המלון צריכים קודם להיות זמינים לתושבי קריית שמונה, הם מקבלים עדיפות.

אני חייב לתקן. סליחה שאני מתפרץ, אבל מרחק בטוח הוא תוכנית שאנחנו הפעלנו. אני משער הנגב. זו תוכנית שאנחנו הפעלנו ביעילות מאוד גדולה וזאת לא תוכנית ריענון.

לא אמרתי את זה. משב רוח.

סליחה, משב רוח. סליחה, אני נרגש. משב רוח זאת תוכנית שאנחנו הפעלנו במועצה שלנו בסבב הקודם, בלחימה הקודמת, והפעלנו ביעילות רבה. זאת לא תוכנית ריענונים אלא זאת תוכנית פרוטוקול שעבדנו עליה מול רח"ל ומול כולם. מישהו ב-7 באוקטובר בבוקר שינה אותה.

נתתי לך להתייחס. תן לה בבקשה לסיים את דבריה.

על ידי הצבא היא מוגדרת כתוכנית ריענון.

לא. הוא צודק. התוכנית שלו היא תוכנית מרחק בטוח.

הוא דיבר עכשיו על סבבים קודמים.

היא מדברת על החלטות הממשלה. היא מרכז המחקר והמידע של הכנסת והיא נותנת את הנתונים.

תנו לה אפשרות לסיים את דבריה.

היא אומרת מה קורה כרגע.

עוד משהו?

לא.

עם כל הכבוד, אנחנו רוצים להתעדכן בכל. תהיו רגועים. רח"ל בבקשה. שמעת את חברי הנכסת.

שמעתי ואני אתייחס לדברים. אני אתחיל בהחלטות הממשלה. ככלל, בהתאם להחלטות הממשלה, ארבע תוכניות שהן מרחק בטוח. מרחק בטוח היא תוכנית שמחייבת את התושבים מאותו אזור, על פי הגדרת ישוב, לצאת מהיישוב ולהתפנות והמדינה נדרשת לקלוט אותם באכסנייה כזו ואחרת. זה יכול להיות בית מלון. בדרום, אפרופו, התוכנית המקורית הייתה אפס עד ארבע קילומטרים קליטה בבתי מלון, בצפון אפס עד שתיים, זו הייתה התוכנית השנייה שהפעלנו במקביל לארבע-שבע דרום כאשר התכלית הייתה בפועל גם מרחק בטוח. חלק מהתוכניות הן תוכניות ריענון. שדרות לצורך העניין פינתה 31,000 תושבים, בהתחלה במסגרת משב רוח, קרי לריענון, לשבוע ימים יציאה וחזרה.

ריענון לכמה זמן?

זה תמיד לשבוע ימים.

מה שאמרה עכשיו קטי שמבקשים ממישהו להתפנות, זה במשב רוח הזה? הם באים לשבוע?

היום אין יותר פינויים.

אני רוצה להוסיף נתון לגבי שדרות. אתמול זה הוארך לתושבי שדרות עד ה-22 בנובמבר.

יש פינוי ממלון של חבר'ה מהצפון.

החלטת הממשלה אתמול מיישרת קו עם כל מי שהוגדר כמפונה. זה אפס-ארבע דרום, ארבע-שבע דרום, שדרות. זה כל מה שקורה בדרום. בצפון זה קריית שמונה, אפס-שתיים - - -

האריכו להם את התקופה שהם יכולים להישאר?

כולם, כרגע עד ה-22 בנובמבר נשארים בבתי המלון למעט אשקלון. אשקלון קיבלה הסדר מיוחד. 62,000 תושבים על פי הגדרה של המועצה, אלה אנשים ללא מרחב מוגן שנמצא בקרבת מקום, הם קיבלו שיפוי כספי מהמדינה, 160 מיליון שקלים, כדי שיוכלו למצוא מקום חליפי מחוץ לעיר.

זה מגיע דרך העירייה?

דרך העירייה. העירייה סימנה את האנשים. פיקוד העורף ורח"ל הגדירו את הקריטריונים לפינוי איזו אוכלוסייה בהקשר המיגוני ואיזה מרחבים.

הם מקבלים כסף ויכולים ללכת לאן שהם רוצים?

כן.

אתמול הייתי בטבריה ושמעתי שההחלטה הזאת אמנם נתקבלה אבל אי אפשר לממש אותה, את הפינוי העצמי למקומות שהם לא מלונות. אתה נותן את זה כאן כנתון. משפחה לא יכולה להיעזר בכספים אלה כדי להתפנות או שכן?

אני אתייחס.

זה כסף נדיב מאוד.

שאלתם שאלה. אני אתייחס.

מקבלים מהביטוח הלאומי.

לא מקבלים מהביטוח הלאומי.

אשקלון, התושבים מקבלים את הכסף ישירות לחשבון הבנק שלהם ללא צורך ברישום מראש.

לפי רשימה שקיבלתם מהעירייה.

לפי הרשימה שקיבלנו עם מספרי תעודות זהות. מקבלים ישירות לחשבון הבנק שלהם.

כמה זה?

סך הכול משפחה ממוצעת נגיד של שלושה ילדים וזוג הורים מגיעים למשהו כמו 700-600 שקלים ליום וזה נדיב.

הם מקבלים את זה לחשבון הבנק שלהם?

לחשבון.

ואתם מורידים את זה מה-160 מיליון?

אני אסביר.

אני הדר, אני חברת קיבוץ רוחמה בשער הנגב.

אני אתן לכם עוד מעט להתייחס.

אבל אני רוצה שתדע שההחלטה הזאת שאתם מדברים עליה עכשיו היא לא מבוצעת בפועל.

נכון. הוא אומר לך שזה מגיע ישירות לחשבון הבנק.

לא מדובר על קיבוץ רוחמה.

אני לא מכירה מישהו שזה הגיע אליו.

דיברתי רק על אשקלון.

טיפלתי באשקלונים.

הוא מדבר על עיר-עיר. באשקלון זה הנוהל. בשער הנגב, לא.

לגבי שאר היישובים. במסגרת הסדרה עם משרד האוצר נתנו אפשרות לשיפוי. מי שלא רוצה ללכת למלון – והחיים במלון הם באמת חיים שהם לא חיים אידיאלים – ומבקש לא ללכת לבית המלון והוא נמצא בתוך ישוב שהוגדר כיישוב מפונה, הוא יכול להגיש תביעה דרך מערך הדיגיטל, 200 שקלים למבוגר ו-100 שקלים לילד. הסוגייה הזאת היא סוגייה שעדיין לא ניתן לממש אותה במערכות כי יש את הסוגייה הטכנית של להבין קודם כל איך עושים את זה. החלטת המשלה בהקשר הזה עברה. היישום של זה יכול להיעשות רטרואקטיבית, ייעשה רטרואקטיבית מהרגע שהבן אדם פונה מביתו.

צריך לבנות פלטפורמה של תשלום.

למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? אין לנו בעיה שאנחנו חוטפים את האש - - -

זה ממתין לוועדת העבודה והרווחה.

אז קדימה.

מה זאת אומרת זה ממתין?

אתמול ישבתי בוועדת העבודה הרווחה.

למי זה ממתין?

מה זה ממתין לוועדת העבודה?

אני אתייחס לכל.

צריך להעביר את הכסף. נשב כאן גם ב-12:00 בלילה.

קטי, אני לא חושב שעובדי המדינה אלה הם עצלנים. אני יודע שלבנות פלטפורמה - - -

לא, שלום, אני לא מסכימה איתך.

את יכולה לא להסכים.

צריך להזדרז. אנחנו בעת מלחמה.

יושבים נציגים של ביטוח לאומי.

חבר'ה, הם לא בשר תותחים של אף אחד. הם עובדים. לא הבנתי מה הסיפור הזה.

הם עובדים והם מוצאים פתרונות. מדברים על אנשים שהם במלון. הם לא בחוץ.

את אומרת שאף אחד לא עושה כלום.

לא. לעשות יותר מהר.

רק הטלוויזיה, יושבים ועושים הכול. מספיק עם זה. די.

צריך להגביר את הקצב. אין ברירה.

אז כל דבר לוקח קצת זמן.

לבנות פלטפורמה של לתת תשלום כזה, אני אומר לך שזה מסובך. אם הם יעשו את זה בתוך ימים, כל הכבוד.

יושבים נציגים של הביטוח הלאומי.

אני אסביר לך מאיפה הבעיה. שאלת ואני אסביר. אחת הבעיות היא אחיזה בנתונים. המספרים שציינו כאן הם מספרים אבל אנחנו לא יודעים להגיד מי יושב באיזה בית מלון, מה מספר תעודת הזהות שלו, מאיזה ישוב הוא יצא. משרד התיירות קיבל אחריות על כל נושא בתי המלון באופן מלא. כרגע הוא מרכז נתונים עם מערך הדיגיטל כדי שנבין בכלל מי נמצא איפה. בסך הכול אנחנו יודעים שבמלון איקס יש 341 אנשים. אנחנו מכירים את זה מהמלון אבל מי נמצא שם, מי הבן אדם, לא.

מתי אתם מתכוונים לעשות את מערך הנתונים הזה?

רכזת תיירות, אגף התקציבים במשרד האוצר. אני אתייחס ספציפית לנושא של מענק אכלוס עצמאי. אני רוצה לעשות סדר. יש שתי דרכים שמפונה יכול לבחור להתפנות בהן, או למלונות, כמו שנאמר כאן על ידי שמוליק, וזה מרוכז על ידי משרד התיירות, או להתפנות עצמאית ואז הוא באמת מקבל את מענק אכלוס עצמאי. כמו ששמוליק אמר, זה עבר בהחלטת ממשלה. עכשיו רק צריך ליישם את זה. בהתחלה רצו לעשות את זה על פי הרישום של המלונות, כלומר, לדעת כמה אנשים יש ברשויות. מי שלא נמצא במלון, לתת לו את המענק הזה. הבעיה היא שהרישום הזה – וזה נאמר כאן – קצת מתעכב. לדעתי את אמרת את זה, חברת הכנסת. קשה לדעת איפה נמצא כל בן אדם.

מתי אתם מתכוונים לעשות את הרישום הזה?

לכן החלטנו, יושב ראש הוועדה, להעביר את זה להצהרה. היום או מחר ועדת העבודה והרווחה תתכנס וזה יהיה פשוט על בסיס הצהרה באמצעות ממשק אפליקטיבי מאוד מאוד פשוט.

חייבים החלטה של הוועדה?

מי שיצהיר שהוא פונה עצמאית, הם יאשרו. זה הסכם עם ביטוח לאומי שנדרש לפי החוק להיות מאושר בוועדת העבודה והרווחה.

הרשות המקומית לא יכולה לסייע לכם בזה? הרשות עצמה לא יודעת?

אין לה את הנתונים של מי שבחר להיות מפונה לבית מלון ושל מי שבחר להיות מפונה עצמאית לבית של המשפחה שלו במקום כלשהו. לכן החלטנו להקל בצורה הכי משמעותית שיש ועל בסיס הצהרה של אותו אדם שפשוט יגיד, וזה יהיה ממשק אפליקטיבי מאוד פשוט. הוא יצהיר שהוא פונה עצמאית. ההסכם הזה עם ביטוח לאומי אמור להיות מאושר ממש עכשיו.

וזה פותר את הבעיה?

כן, בטח. מה ההערכה שלכם, תוך כמה ימים האפליקציה תופיע?

ברגע שזה יאושר על ידי הוועדה, תוך שבוע הכסף יכול להיכנס לחשבון הבנק.

יש תאריך לכינוס הוועדה?

לפי מה שהבנתי, הוועדה תתכנס היום או מחר.

לגבי ההחלטה הזאת, אני אומר לכם כל הכבוד.

אני משרד התיירות. לגבי מה שנעם אמרה, תושב שהתפנה לבית מלון ובשלב מסוים בחר ללכת לבן משפחה, אנחנו נשלם לבית המלון על הימים שהוא היה בבית המלון והימים שהוא הלך לבית בן משפחה, הוא יוכל להזדכות עליהם. גם אדם שהיה אצל בן משפחה ורוצה להיכנס למלון - - -

רגע. איך אנשים ידעו שזה המצב? פרסמתם את זה באיזה מקום?

זה פורסם. ברגע שיהיה ממשק, אפליקציה, זה כמובן ישווק יותר.

אל מי הם פונים? יש איזה מוקד?

יהיה מוקד של ביטוח לאומי.

אני לא מצליח להבין. יושבים אנשים מול נציגי ביטוח לאומי בטבריה, לא אפליקציות וממשקים, הכול חשוב ונכון, אומרים שהם לא רוצים להיות שם, הם רוצים להתפנות עצמאית, נציג הביטוח הלאומי – אני הייתי עד למקרה הזה –

הוא עדיין לא יודע.

זה חדש.

מה חדש?

זה יעבוד.

ההחלטה על הפינוי העצמי לא התקבלה אתמול.

לא. אבל הנוהל כן.

אין מספיק חדרים לאכלס את כל האוכלוסייה.

אבל זה לא קשור לזה.

לכן אני לא מצליח להבין למה. אנשים יוכלו לא להגיע לביטוח לאומי ולעשות את זה, אבל אם יש החלטת ממשלה שאמורה להיות מיושמת על ידי הביטוח הלאומי והאדם מגיע לביטוח הלאומי ויושב מול הנציגים שלו, למה לא ניתן לעשות את זה?

ההסכם של ביטוח לאומי עם המדינה עוד לא אושר.

הוא יאושר מחר בוועדת העבודה והרווחה.

מתי התקבלה החלטת הממשלה בנושא הזה.

זו החלטה שנתקבלה במוצאי שבת.

בדברים האלה, רק שתדעו, גם דרך הרשויות בדרום זה עובר מפה לאוזן.

אם במוצאי שבת הממשלה אישרה ועד סוף השבוע זה ייפתר, מה לא בסדר בזה?

זה סידור נהדר. צריך גם לעודד את המערכות.

תושבים שמתקשרים לרשויות קיבלו מאיתנו את המידע הזה, שהולך להיות מנגנון והוא יוחל רטרואקטיבית.

אתם צריכים לפרסם את זה.

אנחנו נעשה את זה. ברגע שהמנגנון יוסדר, יהיה פרסום על הדרך, על המנגנון, על האפשרויות.

באיזה דרך תפרסמו? איך האנשים יודעים? ישלחו אפילו מסרונים שאומרים להיכנס לאזור האישי?

אני נציגת משרד התיירות. אני לא יודעת איך ביטוח לאומי יעשה את זה אבל אני מניחה שהם מודעים לדחיפות של העניין.

שלי אומרת וזה חשוב לקחת את ההערה שלה, לפרסם. אם יש פרוצדורה או דרך התקשרות לכל המפונים, תשלחו. אני יודע מהשטח, אני הרי לא הייתי בישיבת הממשלה, אני מכיר את זה מתוך השטח ואני יודע על זה ואני יודע שזה גם חשוב לנו שכל העובדים של שדרות למשל שיושבים בים המלח ובמלונות מרוחקים, הם לא מגיעים למפעלים. מפעל שמעסיק 750 עובדים, היום עובד עם 150 והוא צריך לספק את 400,000 המנות החמות. מה שאתם עכשיו עושים זה נהדר כי הם יתקרבו למפעלים. הם רוצים להתפנות ואז יהיה לנו גם את המשק שייכנס יותר לפעולה.

הבעיה היא שזה לא התקבל במוצאי שבת האחרונה אלא לפני יותר משבוע. בהסכם בין משרד האוצר לבין ביטוח לאומי.

אבל צריכה להיות החלטה של הממשלה.

הם אומרים מוצאי שבת. מה זה לא התקבל?

זה הוארך עד ה-2 בנובמבר.

כנראה שהעיתונות מכירה מלפני כן. אני לא יודע. זה דבר שהוא כל כך הכרחי ונדרש ודחוף.

ההסכם כבר קיים.

רבותיי, רוצים שהדברים ייעשו מהיום למחר אבל זה לא הולך מהיום למחר. גם בעת מלחמה זה לא יכול להיות מהיום למחר. יש נהלים מסוימים. כאן כל דבר לוקח כמה ימים.

הם לא ברחוב.

הם עלו על הבעיות ופותרים אותן. אני חושב שזה בסדר גמור. לא צריך כל דבר ביקורת.

והם לא ברחוב.

הביקורת היא עלינו. אם הדבר הזה, הנוהל הזה, מחכה לאישור של ועדת כנסת, תקראו לנו בשעה 1:00 בלילה ונבוא.

יש זמן לעשות את זה ביום. לא צריך לעשות דרמה ולהגיד 1:00 בלילה.

לגבי יתר הבעיות שהעלו כאן חברי הכנסת, למשל הנושא של הכביסה. מי מטפל בדברים האלה?

אשמח להתייחס. באמת העליתם כאן שאלות מאוד טובות. אנחנו בזמן מיידי פינינו יחד עם משרד הפנים, משרד הביטחון ומשרד התיירות את האוכלוסיות הרלוונטיות לפי צורכי הביטחון שעלו ממשרד הביטחון ובאמת יש שונות לגבי הצרכים הביטחוניים. לעניין ההמשך, מה ששאל חבר הכנסת יוראי, לעניין הפתרונות בטווח הבינוני – יש עדיין חוסר ודאות איזה ישובים יוכלו לחזור ומתי. כל עוד הם במלונות, אנחנו באמת מנסים לעשות את המקסימום על מנת שהשהות שלהם תהיה טובה ככל האפשר למרות שזה לא בית, וזה נאמר כאן כמה פעמים. החשב הכללי חתם על הסכם מול המלונות ודאג שבהתקשרות יהיו תנאים מינימליים, שלוש ארוחות ביום, כביסה של המצעים.

חתמו.

זה כבר חתום.

מצעים של המלון. לא של האנשים הפרטיים.

של המלון. במקביל אנחנו כל הזמן עורכים סיורים, גם ברשות הממונה על התקציבים, גם הצוותים באוצר, עורכים כל הזמן סיורים במלונות.

את ההסכמים האלה אתם עושים עם המלונות.

עם המלונות.

אבל לא עם כל מלון באופן ספציפי.

לא.

אני שואל שאלת הבהרה. למה אני מקבל טלפון אתמול – לא אלי, אלא לאחד מחברי הכנסת – שבמצפה רמון יש שלושה מלונות, יש לו מפונים ואף אחד לא דיבר איתו.

אני אתייחס לזה. ההסכם שחתם החשב הכללי עם התאחדות המלונות פורסם וכל בית מלון שרצה לקלוט מפונים והציע את החדרים שלו לאירוח, חתם אצלנו שהוא מסכים לתנאים. זאת אומרת, שהוא מסכים לתנאים של שלוש ארוחות ביום, מצעים, מגבות, ניקיון חדר, לא ברמה של נופש אלא ברמה של שהות. כל בית מלון, גם בית מלון שהוא לא חבר בהתאחדות. פתחנו את זה.

כל מי שרוצה, יכול להצטרף.

בעל אכסניה, לאן הוא פונה?

לחמ"ל של משרד התיירות. הוא מקבל מענה. שולחים אליו את הטפסים.

מה שאתה אמרת, זה חשוב לעשות ברמה של אחריות.

החמ"ל במשרד התיירות עובד מצוין.

תגיד את זה בקול.

אמרתי.

זה באמת חשוב שאמרת את זה.

יש לכם עוד משהו לומר, רח"ל ומשרדי הממשלה?

אני מגלי צה"ל. ברשותך, אני רוצה לשאול שאלה.

לא. עם כל הכבוד, תעצרי.

לא הצטרפת לסיור, אין לך זכות דיבור.

לא, זה לא קשור. אני רוצה לדעת ממשרדי הממשלה.

אני אומר שבהסכם הזה חתומים גם האכסניות וגם האיגוד של דירות לטווח קצר. נשאלה כאן שאלה על Airbnb. כלומר, יש כאן עוד חדרים שהם לא רק מלונות. זה הרבה מעבר לרק חדרי מלון.

נשאלה שאלה על כביסה.

אני אתייחס. אנחנו באמת ראינו צרכים שעולים עכשיו. אחרי שלושה שבועות יש צרכים שעולים עכשיו כמו שירותי כביסה, כמו שירותי בריאות, כמו מקומות למעונות יום ולחינוך. בכל אנחנו מטפלים. שירותי כביסה, עכשיו אנחנו מוציאים איזושהי התקשרות עם מכבסות. יש מקומות שאין בהם מכבסות כמו ים המלח. חלק מהרשויות מעדיפות לקבל את הכסף ולרכוש מכונות כביסה. יש קול קורא למעונות יום. מרפאות ייעודיות - בחלק מהמקומות שאין גישה למרפאות יש ממש מרפאות ייעודיות בתוך בתי המלון. יש צרכים חדשים שכל פעם עולים ואנחנו באמת מנסים להגיב בהתאם.

משרד התיירות אחראי? מי אחראי?

מה לגבי הטענה של חברי הכנסת שיהיה גורם אחד בכל מלון שיתכלל שם את הבעיות?

אמר נציג רח"ל שיש מה שנקרא מפקד מלון.

רחמיי עליו. אין לו מושג.

אלה כמה קהילות מעורבבות. הם אפילו לא מאותו ישוב. אלה צרכים שונים לכל קהילה ויש כמה קהילות בתוך כל בית מלון.

יש מקומות שאותו קצין פיקוד העורף עושה יותר. זה באמת בנוהל שהעברנו בחוץ וביטחון, כאשר מינו קצין בכיר עם צוות. פיקוד העורף. זה שייך.

אני לא יודע אם זה פיקוד העורף. צריך מישהו שידע לעשות את העבודה.

אני אומר לך מה קיים.

לדעתי זה צריך להיות בתיאום עם העיריות.

אנחנו – משרד התיירות - רוצים להקים דבר כזה אבל לא צריך מנהל קהילה אחד אלא צריך מנהל קהילה שיורכב מצוות, מנציג משרד החינוך, מהבריאות, מהרווחה.

שתהיה כתובת אחת.

למשל מלונות ים המלח, לא צריך בכל מלון בן אדם. אם יהיה צוות שמטפל בכל המלונות, בכל הבעיות, אז אין שום בעיה. מישהו ספציפי למלון.

הנקודה היא שלמי שגר במלון, לתושבים המפונים, תהיה כתובת אחת אליה הם פונים והוא נותן מענה לכל.

בהחלט.

שיהיה צוות. אנחנו מבקשים שבכל אזור מלונות – אילת זה מקום גדול ולכן אפשר לשים כמה צוותים כאלה – בים המלח, בטבריה וכולי, יהיה צוות שיהיה מטעם משרדי הממשלה והוא יטפל בבעיות. כל אחד ידע שהוא יכול לפנות אליהם. קחו את זה בחשבון כי ביום רביעי הבא יש לנו ישיבת המשך. כל הבעיות שעלו, אנחנו רוצים עד אז לקבל פתרונות.

אני רוצה גם שצוות של חברי כנסת, אם אפשר, יסכים להתנדב לעניין הזה, שישב עם משרד התיירות, עם רח"ל ועם כולם על מנת להכין את הישיבה הבאה בכל הבעיות בהן דובר. תכף נגיד מי מהחברים יהיה בצוות הזה. שעד יום רביעי כבר ישבו איתם ויבואו עם פתרונות.

אתה צריך חובה כי אתה מכיר הרי טוב את כל ההתיישבות שם בעוטף עזה.

ואתה, כי אני מכיר אותך היטב.

בסוף אנחנו נחליט.

דבר נוסף ואחרון שחשוב לי לומר. יש עוד הרבה חדרים בירושלים ובתל אביב ותושבי קריית שמונה מסרבים להתפנות.

לא. הנה, עכשיו הודיעו לי. מישהו כתב לי ב-ווטסאפ.

למה הם מסרבים?

חלקם עובדים חיוניים וירושלים רחוקה.

עכשיו כתבו לי שמתוך 23,000 תושבי קריית שמונה, 21,000 כבר מתפנים או מוכנים להתפנות.

נשארו לנו 2,000 אנשים שהם מאוד קשים ולא רוצים להגיע לירושלים או לתל אביב.

והם נשארים בקריית שמונה?

כן.

יש בעיה נוספת שאני מבקש מרח"ל להתייחס אליה. מפעלים חיוניים. הייתי בשדרות. מפעל של אסם למשל, חלק מהעובדים התפנו לאילת והם צריכים לעבוד בשדרות. כאשר אתם מפנים, קחו בחשבון שאם אנשים צריכים לעבוד במפעל חיוני, שהם לא יתפנו למקום רחוק מהמפעל.

בעניין הזה אדוני היושב ראש, זה לא רק מפעל שהוגדר כמפעל חיוני. מפעל שמוגדר על ידי זרוע העבודה כמפעל חיוני, הוא בעצם יכול להוציא צווי ריתוק לעובדים שלו ולהגיד להם שהם חייבים לעבוד. אבל מה שקורה זה שנניח שיש לי עסק בשדרות או בקריית שמונה, פינו את האנשים, לקחו לי את העובדים ואני לא יכול להפעיל את העסק. אם אני חברה שצריכה לספק את הסחורה לחוץ לארץ, אין לי עובדים, אני לא יכול לרתק אותם כי לא הגדירו אותי כמפעל חיוני והנה, סגרתם לי את העסק.

לפחות בוא נתייחס למפעל חיוני. אתה עכשיו מדבר איתי על משהו אחר.

מפעל חיוני מרתק את העובדים.

אני מבקש ממשרד התיירות שכאשר הם עושים את התכלול של הפינויים, שייקח בחשבון גם את העניין הזה. אלה תלונות שקיבלתי מבעלים של מפעלים.

מפעל חיוני מרתק את העובדים. אין לו בעיה.

לא, זה לא נכון.

זה לא נכון. הם לא מרתקים. אתה חושב שאין לו בעיה. הוא לא עושה את זה. הוא לא מכריח עובדים להגיע לעבודה.

יש משהו במה שעודד אומר. הוא צודק. יש משחטות שמכניסות כל מיני עובדים והיו עובדים שפחדו לבוא לעבודה באותו מקום. ברגע שזה מפעל חיוני, הוא מחייב אותם לבוא לעבוד. הוא יכול להפעיל עליהם סנקציות.

כל העניין הזה של ריתוק משקי, חוץ מבתי חולים שם יש משמעת, ואני בעל של בית חולים, כל המנגנון הזה התפרק במלחמה הזאת. אני כבר מספר לכם שבוועדת המשנה שלי בחוץ וביטחון אני הולך למסד את העניין הזה מחדש. זה לא יכול להיות שעובדים חיוניים – כמו שאמרתי קודם על אסם או על שטראוס או טרה עם החלב – יפנו אותם.

הם לא עושים את זה. באסם למשל, כשהיה המפעל בשדרות, פינו לאילת.

הבעיה היא לא רק באסם.

לעומת זאת, מפעל אחר בו הייתי, המפעל עצמו לקח מלונות מטעמו ושיכן את העובדים במקום קרוב למפעל.

אני עסק, באה המדינה ואומרת לי שאני יכול להמשיך לפעול, אין בעיה, אבל את כל העובדים שלך אני כמדינה שלחתי לאילת. הוא לא מוגדר כמפעל חיוני.

הוא מוגדר כחיוני. זה בדיוק העניין.

אני מנסה להגיד לכם שזאת לא הבעיה רק של מפעלים חיוניים.

אז אי אפשר לפנות אף אחד.

חייבים למצוא פתרון לעסק.

עודד, עם כל הכבוד, זה לא הפתרון. אנחנו צריכים להתייחס למפעלים חיוניים. שאר הדברים, אני לא יכול להתייחס אליהם. אני לא יכול להתייחס לכל העסקים.

יהיה פיצוי גם על זה.

יהיו פיצויים. אנחנו מתייחסים למפעל חיוני. מפעל שמוגדר כחיוני, צריך לתת לו פתרון כי אחרת אין לו עובדים.

במסגרת הפינוי אתה יכול להגיד שיהיה פינוי לאותם עובדים חיוניים עד 20 קילומטרים מהמפעל או מהעיר המפונה אבל מה שקורה היום זה לא בסדר.

כמעט כל עסק וכל עובד בצפון אמר שהוא חיוני והוא רוצה להמשיך.

אבל יש אישור של משרד העבודה.

אני אתייחס לזה. כמעט כולם רצו להישאר בטבריה. כולם רוצים להישאר קרוב למקום העבודה שלהם. אין לנו מקום בטבריה.

ברור. אם אין מקום, אז אין מקום אבל תתייחסו לזה. תתחשבו בעניין הזה.

לגבי המפעלים החיוניים, כן קיבלנו רשימות של מפעלים חיוניים ושל עובדים חיוניים וכן הסדרנו אותם בסביבת העבודה שלהם.

עם כל הכבוד, זה לא מה אני שמעתי. אני הייתי במפעל של אסם בשדרות והוא אמר לי שכל העובדים באילת. אני לא יודע על מה את מדברת.

אדוני היושב ראש, אני אדייק. בפינוי של הדרום משרד התיירות לא התעסק. בפינוי של הצפון, משרד התיירות התעסק. עכשיו כשמשרד התיירות נכנס לעניין הזה, אנחנו נקבל פניות גם בנושאים האלה ואנחנו ננסה להסדיר את זה במסגרת החדרים הקיימים.

בואו נלך צעד-צעד. יש כאן אנשים מעוטף עזה שרוצים לדבר.

שלום. תודה רבה. אני הדר, אני מקיבוץ רוחמה. אנחנו היישוב היחיד בשער הנגב שלא זכאי לפינוי. אנחנו ביום שבת, ישבנו אני והילדים שלי, בממ"ד לא תקני, באימה נוראית, ופינינו את עצמנו באופן עצמאי, אנחנו ועוד עשרות משפחות. אתם כבר מדברים כאן על שלב אחד קדימה, על מה קורה במלונות ועל כל מי שזכאי. אנחנו לא זכאים לכלום. סליחה שאני מתרגשת. אנחנו היינו ממש פליטים. ביקשנו מאנשים טובים במדינה הזאת שיכניסו אותנו לבתים שלהם בגלל קילומטר כזה או אחר. איך אפשר? באמת. אנחנו מועצה אחת. הילדים שלי מתחנכים באפס-שלוש, אני מקבלת שירותי בריאות באפס-שלוש, כל המועצה שלנו מפונה חוץ מאיתנו. איך יכול להיות שלא מתייחסים לדבר הזה?

מה זה משנה הקילומטר? בסוף אני חיה שם. אתם יושבים ומדברים כאן על קילומטר כזה או קילומטר אחר. אין לנו ממ"דים תקניים לכל המשפחות, אין לנו היכן להיות.

מה המרחק שלכם?

אני לא זוכרת.

הוא לא רחוק משדרות. הוא בגב של שדרות. מה שהיא טוענת, זה נכון. קיבוץ רוחמה הוא חלק ממרקם קהילתי חברתי עסקי. אם מפנים את המרחב שלה, את אותו מילייה, כמובן שצריך לתת פתרון גם לקיבוץ רוחמה.

כמה משפחות אתם בקיבוץ?

באזור 160 בתי אב, אם אני לא טועה.

אתם מפנים רק לפי החלטות ממשלה?

כן.

החלטת ממשלה לא מכניסה אותם?

היא לא מכניסה אותנו.

תבינו שבמועצה הזאת זה מתחיל מקיבוץ ארז שהוא על הגדר.

אותה טענה יש גם למרחבים וגם לשדות נגב. יש ישובים, למשל בשדות נגב, שלושה ישובים שהם לא במרחק.

זה באשכול.

גם באשכולן, גם במרחבים, גם תפרח, גילת.

אדוני היושב ראש, למה שלא יתייחסו לכלל המועצה כמועצה על כל היישובים שלה?

בוקר טוב לכולם. לי קוראים צחי, אני מנהל את הפינוי בשער הנגב. ב-7 בחודש נהרג לנו ראש המועצה והבן ועוד קרובים אחרים. 100 אנשים כבר לא איתנו. זו הסיטואציה. אנחנו יכולים לדבר במתכונת כזו או אחרת כאן כשאנחנו במזגן. המציאות מאוד שונה מאיך שמתארים אותה כאן. המציאות נפלה עלינו לא רק במובן הזה אלא במובן שאת כל אופן הלחימה שאנחנו מכירים כמועצה, שינו לנו ביום אחד ה-7 בבוקר, כשאני קיבלתי טלפון מרח"ל שאומר לי, אדוני, תזוז הצידה, אנחנו מנהלים את הפינוי. ממתי עובדים מאחורי גבן של המועצות? ממתי לוקחים לנו את היכולת לשלוט על האנשים שלנו? אתם שואלים עכשיו איפה אנשים? אני שואל את רח"ל היכן האנשים שלי והם לא יודעים לתת לי תשובה.

לא רק זה אלא פיצלו את המועצה שלנו לשלוש תוכניות בתוך מועצה של 11 ישובים. זה נשמע הגיוני? אפס-שתיים בהתחלה, אחר כך אני אומר לה שמפלסים וכפר עזה זה אותו כביש, טוב, תן לי לבדוק. נכון, אפס-ארבע, נוציא גם אותם. אם מישהו חשב שאנחנו חיכינו להם הוא טועה. את המלונות אנחנו מצאנו. את מקומות הפינוי אנחנו ארגנו. למה? סליחה, כי אנחנו כבר רגילים לעבוד בזה. זה מה שאני עושה בחירום ואני יודע לעשות את זה טוב. מה שעשו, לקחו לנו את היכולת לנהל את זה. מה זה גרם? זה גרם לכך שבמלון אחד יש לי 180 חדרים של קיבוץ אחד ועוד 20 חדרים שלא מרגישים חלק כי הם לא מהקיבוצים שלנו. זה במקום לחשוב אסטרטגית, לבוא ולהגיד בואו נסגור את כל הקיבוץ הזה במלון אחד, ואז נוכל להקים מערכת חינוך, נוכל להקים מערכת בריאות, נוכל לתת שירות לתושבים. אנחנו יודעים לעשות את זה. כשרח"ל לקחו את המושכות, הרסו לנו את זה.

אל תגידו שכל המלונות בסדר. אני לא אנקוב בשמות אבל יום יבוא ואני אנקוב בשמות כי כשאני מקבל חשבונית שאומרים לי חבר יקר אמנם תינוקות זה חינם, אבל אני צריך שתשלם לי על הביטוח שלהם. אז יש חשבונית של 200,000 שקלים ועוד למטה שורה, עוד 1,000 שקלים על תינוקות. אמרתי לו, תגיד לי, זה נשמע לך הגיוני? זה נשמע הגיוני למנכ"ל של מלון שמקבל מאות אלפי שקלים שהוא מתקטנן איתי על חדר? לאיפה הגענו ? בעלי המלונות.

לכם היה הסכם ישיר?

רגע, אני מבקש לסיים את הדברים, ברשותך. אני מדבר מדם ליבי. היום אנחנו מפעילים שלוש תוכניות בתוך מועצה אחת וגם הן משתנות עם הזמן. התחלנו עם מרחק בטוח שמנוהל על ידי משרד הפנים וב-25 בחודש עבר למשרד התיירות כי אנחנו תיירים. כן, אנחנו תיירים בארצנו. לא, אנחנו פליטים. זה לא המלונות אלא זה מרכזי כינוס של פליטים. תשנו את הכותרת. אף אחד לא הולך למלון. המשפחה שלי לא יושבת במלון כי כיף לה אלא כי בארז אי אפשר להיכנס. אני הייתי צריך ליווי צבאי כדי להוציא לה את התחתונים. זה המצב. בכפר עזה כבר אי אפשר להוציא את התחתונים כי אין להם ואף אחד לא חשב שנייה - פינינו בתוך קונטיינרים את האנשים ושמנו אותם באיזושהי נקודה - מה עוד הצרכים שלהם. אולי נשים להם 100 מכוניות שיתחילו לנוע קצת? שירגישו קצת אנושי. לא. המועצה הוציאה את התרומה לסיפור הזה. אף אחד לא שואל אותנו מה אנחנו צריכים. אתם לא מבינים מה זה קהילה. ועכשיו גם מפרקים קהילות במקום למצוא פתרון. הפרטה. איש איש לנפשו, קח 200 שקלים ותמצא לך פתרון.

חבר'ה, אנחנו נצטרך להתמודד עם היום שאחרי שהתחיל ביום שלפני. זו המציאות. אנחנו למודי קרבות, אנחנו יודעים לנהל את זה, תחזירו לנו את המושכות. לקחתם את זה לגמרי.

המעבר הזה למשרד התיירות ב-25 בחודש גרם לקונה נוראית. נוראית. מלונות שלא שילמו להם עד ה-25, פתאום אני מקבל מסרון, אף אחד לא סגר איתם כלום. עכשיו הם עברו לתיירות, יש מלונות שהם לא חלק מהאיגוד.

אני מבין את הביקורת, אבל חלק מהבעיות נפתרו בדרך. הנושא הזה שהוא טוען שאין שיתוף עם הרשויות המקומיות בעוטף עזה, זה דבר שהוא לא יכול להיות.

אנחנו היום עובדים מול שלושה רפרנטים.

לגבי המלונות שאמרת, היום כל מלון יכול להיכנס פנימה, לא קשור לאיגוד.

מי זה גייד 21?

זאת הסוכנות של - - -

למה הסוכן לוקח כסף מהמלונות כשאני סגרתי ואני סידרתי? למה יש עוד מישהו שמרוויח כסף כאן על הראש שלנו המפונים? מישהו מוכן לתת לי את התשובה?

זה נגמר.

לא נגמר. הנה, זאת הודעה שקיבלתי עכשיו. אל תגיד לי נגמר. המלון במצפה רמון שולח לי עכשיו הודעה שגייד 21 לוקח לו חמשיה אחוזים. למה גייד 21 צריך לקבל את כל הכסף על מקום שאנחנו סידרנו? בשפיים הוא לוקח כסף. מי סידר את שפיים?

אתה מעלה טענה ספציפית. אני לא אפתור כרגע טענה ספציפית.

אנחנו יכולים לענות.

רק רגע. אתם צריכים לשתף את הרשויות המקומיות. על זה אין ויכוח.

בהחלט.

לא יכול להיות מצב שתגידו להם לזוז הצידה.

אנחנו יודעים.

הם עובדים לבד. גם רח"ל עובד לבד. אני כמנכ"ל השלטון האזורי הצעתי לרח"ל עזרה בכל מה שקשור במועצות האזוריות שלנו, בעיקר בשער הנגב, כמי שמכיר היטב את המועצה ומכיר את החוויה שהם חוו עם ראש המועצה והם החליטו לעבוד לבד. גם כשאנחנו הצענו את כל האוטובוסים הצהובים שלנו, לפנות אותם באותו יום, גם על זה הערימו עלינו קשיים. לא נתנו לי להיכנס עם האוטובוסים הצהובים שלנו. גייסנו אוטובוסים מכל הארץ להוציא את האנשים האלה כמה שיותר מהר ולעזור להם אבל לא נתנו לנו להיכנס. אמרו, אנחנו , רח"ל, מנהלים את האירוע. כך האירוע הזה נראה. זו בדיוק הבעיה כאן. יש כאן שני ארגונים בישראל, שלטון אזורי ושלטון מקומי, שיודעים לתכלל את העבודה של הרשויות כמו שצריך אבל מה לעשות, לצערי הרב במשרד התיירות החליטו שהם עובדים לבד, ברח"ל החליטו שעובדים לבד, וזה מחזיר אותי לשיחה עם חבר הכנסת אלון שוסטר כשדיברתי איתך לגבי המינהלת. אם לא יהיה שם נציג של השלטון האזורי, זו בדיוק תהיה התוצאה. אותם קצינים בכירים שאנחנו מאוד מעריכים, מאוד מעריכים אותם, לא גדלו בשדרה המוניציפאלית. זה לא אומר שאם הוא תת-אלוף או אלוף, הוא יבין את הצרכים יותר טוב ממנו או ממני. הדבר הזה אדוני היושב ראש צריך להשתנות בהנחיה. הם לא יכולים לעבוד לבד. נקודה.

קודם כל נבחין בין שני דברים. לגבי הפינוי, זה צריך להיעשות בתיאום ובצורה מסודרת עם הרשויות המקומיות. אין על זה ויכוח, במיוחד בעוטף עזה.

אנחנו גם היינו דואגים שהפינוי היה נעשה באחריות ולא הייתי מפצל את המועצה הזאת. הייתי דואג לשמור על הקיבוץ כפי שהוא ולא לפגוע במרקם החברתי שלו. הרסו את זה.

אנחנו 20 ימים אחרי כן ובאנו לפתור בעיות שנשארו.

אדוני היושב ראש, הם ממשיכים באותו קו.

שמענו. אנחנו לא ועדה לביקורת המדינה שמדברים על מה שנעשה לא בסדר בעבר. אנחנו צריכים לפתור את הבעיות של ההווה ושל העתיד. יש הבדל. הפינוי צריך להתבצע בתיאום עם הרשויות ועל זה לדעתי אין ויכוח. אם זה לא נעשה, הם צריכים לתקן את זה. אבל לגבי השהות של האנשים. כאן הרשויות המקומיות בסדר אבל הן פחות רלוונטיות. הן פחות רלוונטיות במובן הזה שכאן אמרנו שצריכים צוותים שיטפלו בכל בעיה ובעיה. משרדי הממשלה, ההשפעה שלהם בעניין הזה הרבה יותר רצינית, למשל באילת, בכל המלונות. אז מה העירייה יכולה לתכלל כאן משהו מיוחד? אני אומר שכאן הם צריכים להקים צוותים. לא צריך מנהל לכל מלון שם נמצאים אנשים מכל מיני ישובים. הם צריכים להקים צוותים שיפתרו בעיות בתיאום עם הרשות המקומית הספציפית כמו באילת, כמו בטבריה וכולי. את זה אתם צריכים לפתור לנו עד יום רביעי הבא. אנחנו לא נחכה. אני אומר שביום רביעי הבא תהיה ישיבה ואני אבקש שתפתרו את כל הבעיות האלה. תפתרו גם לעוטף עזה אם יש בעיות ספציפיות שלא טופלו וצריך לטפל בהן. עד יום רביעי הבא. אני רוצה תשובות ברורות.

מעבר לזה, כל הבעיות האחרות שהעלו, אנחנו צריכים פתרון. אין לנו זמן להמתין יותר מדי. יש בעיות כביסה, שייפתרו תוך כמה ימים. הכול צריך להיפתר. הבנתי שהנושא של הכספים נפתר, מצוין. אם צריכים החלטה של ועדה, מחר תהיה והנושא ייפתר.

דווקא יש לכם שר נמרץ.

אני רוצה שביום רביעי הבא אני לא אשמע בעיה של שער הנגב. לא רוצה לשמוע. אלה דברים שצריכים להיפתר.

אדוני, שני דברים. שאלה לכתחילה. כמו שאתה אומר, יכול להיות שאיחרנו את הרכבת אבל אני לא מצליח להבין את ההחלטה של הממשלה, יסלחו לי במשרד התיירות. ממה שאני מכיר, יתקנו אותי ראשי הרשויות שיושבים כאן, בהכנות הרי דיברו על פינוי ישובים. זה לא שלא דיברו על פינוי ישובים. לא המציאו את זה ב-7 באוקטובר. פיקוד העורף עשה הכנות מול ראשי הרשויות ומול משרד הפנים. תסלחו לי, אין לי שום דבר נגד משרד התיירות אבל מה עניין שמיטה להר סיני? הרי כבר עשו את כל ההכנות לאורך כל הדרך מול משרד הפנים.

משרד התיירות בגלל המלונות.

לא בגלל המלונות. זה בגלל הבירוקרטיה וזה בגלל הוויכוחים.

בעבר אנחנו שלטנו בזה.

זה בגלל הוויכוחים בין השרים ומכאן מתחילה הבעיה. אני אומר לך, שלא יהיה ספק.

אני לא מבין אתכם. מצד אחד אתם אומרים למה משרדי הממשלה לא עושים כלום וכשהם עושים אתם שואלי למה הם עושים.

למה הם עושים עקום. הממשלות, כולל הממשלה הנוכחית, תכננו.

עודד, אף ממשלה לא תכננה לפנות את שדרות או את קריית שמונה. אתה טועה. התכנון של הפינוי של הצפון, אני אגיד לך עוד משהו, היה מיועד לבתי ספר ומשער הנגב יכולים לאשר לך את זה. היום אף אזרח לא מוכן להתפנות. על מה אתה מדבר? איזה אזרח מוכן היום להתפנות מהצפון לפי התכנון לבתי ספר ולישון על מזרן? אתה מכיר אזרח כזה?

אני חוזר ואומר ברמת האחריות בעבודה מול הרשויות, עם כל הכבוד למשרד התיירות, משרד התיירות הוא לא משרד מבצע, הוא בעיקרו משרד רגולטורי, ומשרד הפנים הוא משרד שיודע לעבוד מול הרשויות. אם הוא היה צריך עזרה ממשרד התיירות, בסדר. אני אומר לך שהקימו כאן מערך, וזו בעיניי הטעות ומכאן זה מתחיל. אם רוצים לתקן קצת את הטעות, הכוח כן צריך לחזור לרשויות המקומיות ואני אסביר לך למה, וזה עוד יותר נוגע דווקא במועצות - - -

דיברת על הנושא של הפינוי. נכון, אבל לא בנושא של הטיפול.

כל רשות מקומית, ואתה יודע את זה טוב, היא גם משרד הרווחה והיא גם משרד החינוך.

של התושבים שלה.

בוודאי, אבל היא יודעת.

באילת נמצאים תושבים מכל המקומות. על מה אתה מדבר?

הרשות המקומית יודעת.

איזה יודעת? מה היא יודעת? מה היא יודעת באילת? תסביר לי .

בטח שהיא יודעת. דוד, אתם מנותקים. אתם מנותקים ממה שקורה בשטח. בוודאי במועצות אזוריות.

אני לא מסכים איתך.

לכל מועצה אזורית יש ועד מקומי שהוא רשות מקומית קטנה.

אתה לא צודק.

אתם לא סומכים על הרשויות המקומיות.

פורר, עם כל הכבוד, אתה לא צודק כאן. עזוב.

אני לא צודק, רק השטח מראה שזה לא מתנהל כמו שצריך.

אתה לא צודק. עיריית אילת לא יכולה לטפל ביישובים מכל הארץ.

עיריית אילת לא יכולה לטפל אבל עיריית שדרות יודעת לטפל במפונים שלה. עיריית שדרות יודעת לעבוד מול עיריית אילת יותר טוב מאשר הממשלה.

לא, היא לא יודעת יותר טוב. היתרון של רשות מקומית הוא שהיא מכירה את התושבים. כאן היא לא מכירה אף אחד.

עיריית שדרות מכירה את התושבים שלה. אתה סתם מתעצבן. הרשות מכירה את התושבים שלה.

לגבי רשויות מקומיות, הפינוי צריך להיעשות ביחד עם הרשויות המקומיות.

גם הניהול של השגרה חייב להיות.

גם הניהול של השגרה. הם מנהלים את השגרה לאזרחים.

רבותיי, אתם לא נורמלים. הנושא של הטיפול באוכלוסייה שנמצאת במלונות, זה חייב להיות בצוות שמתואם עם משרדי הממשלה.

בסדר. על זה אין מחלוקת. אתה לא מקשיב.

עיריית אילת לא יכולה לטפל.

על זה אין מחלוקת. לא אמרתי שעיריית אילת תטפל. אתה לא מקשיב. עיריית שדרות צריכה לטפל בתושבים שלה.

יש חפ"ק של עיריית שדרות באילת. תן לו מערכת שהוא עובד מולה.

זה כל העניין. אם יוקמו צוותים מטעם משרד החינוך וכולי, ברור שיהיה נציג של עיריית שדרות.

זה מה שאני אומר. הוא חייב להיות.

אבל הם רוצים שכל עיר תטפל. היא לא יכולה.

לא, לא הבנת.

אי אפשר רק ביקורת.

אתה לא מקשיב. הביקורת היא לא כביקורת. הביקורת היא כדי לפתור את הבעיה. אמרתי מה לא היה בסדר לכתחילה ונכון לעשות עכשיו. דוד, אם תמשיכו להתעלם מהרשות המקומית שפינו את התושבים שלה, תמשיכו פעם אחר פעם לדרוך על האנשים.

תקשיב, אתה אוהב לתת סיסמאות. עכשיו תשמע טוב. מה שאמרנו זה שהפינוי צריך להיות בתיאום מוחלט עם הרשות המקומית. אין ויכוח. ברור שהם יודעים. ברגע שהם מתאמים איתם, הם יודעים איפה נמצא כל תושב שלהם ואז הם יתכללו את זה מול הצוותים של שמרדי הממשלה. מה לא בסדר במה שאמרתי?

מה שאמרת, זה בסדר.

זה לא נגמר בפינוי. זה מה שאני מנסה לומר.

לא אמרתי שזה נגמר בפינוי. על זה אתה רב איתי, על זה שזה לא נגמר בפינוי?

ברור.

אמרתי את זה לפניך.

אמרתי שתהיה ישיבה כך שמי שלא דיבר היום, ידבר בישיבה הבאה.

אבל יש בעיות שעכשיו צריך להעלות אותן כדי לפתור אותן בישיבה הבאה. מילה אחת. באנו מהצפון. תודה. אני ממושב צוריאל.

אדוני, יש לנו בצפון שלושה ישובים ועכשיו מדברים על תיאוריות. מושב עבדון - שלושה קילומטרים, מושב אלקוש - כשלושה קילומטרים, מצפה אבירים גם סמוך לכך. כל היישובים הנותרים שנמצאים בתווך על פי התוכנית 975 במועצה אזורית מעלה יוסף פונו, ושלושת היישובים האלה לא מטופלים ולא מפונים. אנחנו רוצים כאן תשובות ממשרדי הממשלה.

יותר מזה אדוני. ברגע זה בטבריה, במלון פרימה גליל, 60 תושבים שרוצים לפנות אותם ואין פתרון. נמצאים שם זקנים וילדים ואנחנו כאן לא מקבלים תשובות.

אזור הצפון נמצא באזור לחימה. אפס עד חמש נמצא באזור לחימה. אני מבקש כאן פתרונות ולא לחכות לעוד שבוע. תודה אדוני.

אני אומר לכל היישובים למרות שאני אטפל במה שאמרתם. אנחנו ועדת הכלכלה. אנחנו לא קובעים מי מתפנה ומאיפה מתפנה. הישיבה הזאת מיועדת לזה שמי שצריך להתפנות, בודקים אם הוא התפנה כמו שצריך, האם מטפלים בו כמו שצריך וכולי. לכן כל הטענות שהיישוב הזה צריך להיכנס או לא להיכנס, זה לא לישיבה הזאת. אני מקבל את זה שצריך לטפל בהם.

זאת אותה מועצה.

אני מסכים ונטפל בזה כי אנחנו חברי כנסת ולא משנה באיזו ועדה אנחנו יושבים. תבינו שאם ישוב מסוים היה צריך להיות והוא לא נמצא, זה לא הפורום שצריך לקבוע את זה וגם לא בישיבה הזאת. מה שאנחנו רוצים לטפל בו זה מה קורה עם הפינויים עצמם שכבר קבעו שצריכים להתפנות וגם כאן יש בעיות. על זה אנחנו מדברים.

אדוני היושב ראש, לא קיבלתי תשובה לגבי גייד 21 וזה נושא כלכלי שקשור לוועדה הזאת. אני מנסה להבין מדוע יש חברה עסקית בע"מ שיושבת עכשיו על מיליונים בגלל שאנחנו נעקרנו מביתנו.

מי אמרה שהיא מוכנה לענות על זה?

אני. החברות של גייד 21 ובראשן חברה נוספת, אלה חברות שההתקשרות איתן נעשית דרך משרד הפנים. משרד התיירות למעשה נכנס בין היתר לכל האירוע הזה כדי לחסוך את העמלות. הסכמים שנחתמו באמצעות משרד הפנים לא הפסיקו אותם באמצע. מה-2 בנובמבר זה עובר למשרד התיירות ומשרד התיירות ישלם ישירות לבית המלון.

היכן שהיה הסכם, אתם עומדים בו.

כן. היכן שהיה הסכם והיכן שעדיין לא היו סוכנים.

זה לא מספק אותי. אני חייב להגיד. גייד 21 כרגע רוכב על אנשים שאני אישית סידרתי את המקום שלהם.

אני הבנתי את הבעיה. היכן שהם שלחו את האנשים מטעמם, מבקשים מהם את התשלומים האלה. את זה אתם צריכים לפתור. אם אתם לא יכולים להפר הסכמים, תנו למועצה המקומית את ההשלמה של הכסף.

זה לא הסכם שאנחנו חתמנו.

בסדר. תנו למועצה האזורית את ההשלמה של הכסף. זה הכול. הוא צודק בעניין הזה. זאת לא אחריות שלו.

אדוני היושב ראש, אני מודה על הדיון החשוב הזה. שמעתי את הדברים שלך בקשב רב ואני חושב שזה כן נוגע לישיבה הזאת. החלטה 975 בעצם דיברה על ישובים שמתפנים מאפס עד חמש, וחילקה את זה לשלוש פעימות של אפס-שתיים, קריית שמונה, ושתיים-חמש. כשזה הגיע לפעימה הראשונה של אפס-שתיים והייתה חריגה של 100 מטרים, נקבעו קריטריונים. כשהגיעו לפעימה השלישית החליטו לדבר על דיפרנציאליות בין ישובים. אתה יכול לראות ישובים ש-100 מטרים ליד והם כן מפונים ויישובים שבסמיכות שבמסגרת ההחלטה, לא מפונים. חוסר הבהירות הזה הגיע מהממשלה. נתנו הנחיות לתושבים להתפנות. כפר ריחניה, מרביתו התפנה לכפר כמא. הם למעלה מארבעה שבועות מחוץ לבתים. כל הציר שם מוגדר כציר מאוים. אין לנו יכולת להסיע תלמידים למסגרות ואי אפשר לקיים מסגרות כי צריכים מרחבים מוגנים. יש כאן אבסורד. אם החלטתם, אז בואו תממשו את זה. לא יכול להיות שדין צבעון – 3,7 – הם מפונים ומושב עלמה עם 3,4 לא מפונים. כאן כן החלטתם להחליט על דיפרנציאליות בין ישובים? איפה ההיגיון? אפשר לומר שלא תפנו אותם לבתי מלון, אבל תגדירו מתווה של שיפוי.

דיברו כאן על מתווה של שיפוי, של 200 שקלים. הם יודעים להתפנות, הם יודעים להסתדר. תנו להם רק את הבהירות ומשם הם ידעו להסתדר. זה מה שאני מבקש. חברים, זה חלק מהחוסן הקהילתי שלנו.

יותר מזה. כאשר הממשלה דיברה על פינו אפס-חמש, אנחנו במועצה ידענו לתעדף גם את המיגון ואת המקלוט. ידענו שהיישוב עלמה, כבד, ריחניה מתפנה, ידענו לתעדף את הפערים במקלוט ביישובים העורפיים יותר. עכשיו אומרים לנו: לא, עלמה תמתין, היא לא מתפנה. איך נייצר? יש פער מיגון אדיר. זה חלק מחוסר הבהירות שהממשלה לא דאגה לנו מהתחלה.

יש החלטת ממשלה שכבר עברה שבין שניים לחמישה קילומטרים, לפנות והאנשים שם קיבלו את ההודעה.

אני אגיד לך למה זה רלוונטי לדיון הזה ולמה כל כך נזעקתי שלא מממשים את ההחלטה של הממשלה ולאפשר לאנשים דמי קיום כדי שיוכל לפנות את עצמם ולא למלונות. להערכתי הסיבה לגבי רוחמה והיישובים בצפון שהם צריכים להתפנות, שהדעת לא יכולה לסבול את העובדה שהם לא מתפנים כי יש חשש שאין מספיק חדרים בבתי מלון. ההחלטה לאפשר דמי קיום התקבלה לפני מעל לשבוע, ב-22 באוקטובר.

פתרו את הבעיה.

לא פתרו את הבעיה.

מחר גומרים את זה.

לא. הסתכלתי על לוח הזמנים של ועדת העבודה והרווחה, לא מחר ולא היום ולא מוחרתיים. אין דיון שקבוע לנושא הזה. יכול להיות שאתם מחכים לדיון שעדיין לא קבעו אותו.

מי אמר לך? אמרו להם שמחר יהיה דיון.

אני חבר ועדת העבודה והרווחה.

עדיין לא הכניסו את היישובים האלה. יכול להיות שיחליטו שיהיה שיפוי אבל לא הכניסו את רוחמה.

לא הם מחליטים. אני מבין את הבעיה. הם מסתכלים לא לפי מועצות אלא לפי ישובים שמגיע להם או לא מגיע להם. יש בעיה שאם ישוב נמצא במועצה אזורית מסוימת וכמעט כל היישובים במועצה קיבלו ורק אחד לא קיבל כי הוא קצת רחוק מהגדר בעוד 200 מטרים לא מקבל – אז זה יוצר בעייתיות מבחינת המועצה האזורית. הממשלה או משרד הביטחון לא מסתכלים על זה באופן הזה.

תכניסו אותנו במסגרת החלטת הממשלה. אתמול דנו בזה ולא מכניסים אותנו.

צריך להוסיף את היישובים האלה לתוכנית הפינוי.

לתקן את החלטת הממשלה. מדובר על מכלול היישובים באותה מועצה אזורית.

אני מעריך שאם יאפשרו לאנשים לקבל את דמי הפינוי, זה יוכל להקל על בתי המלון ולאפשר לאנשים להתפנות.

אבל אתה מדבר על משהו אחד והם מדברים על משהו אחר. לא מגיע לאנשים האלה את דמי הפינוי אם הם לא כלולים בהחלטה.

בתחילה הם נכללו בהחלטת הפינוי.

לא, לא נכללנו בהחלטת הפינוי. לכן אנחנו לא זכאים וזה הניתוק הנוראי והאבסורד הגדול.

אפשר לשאול שאלה את השכן של רוחמה? תגיד לי בבקשה, בתוכנית פינוי המקורית שאתה טיפלת בה ותרגלתם, רוחמה הייתה במסגרת הפינוי?

לא.

היא לא הייתה בהחלטה. זה ברור.

אי אפשר לקבל את זה.

בסדר. הבנתי. אנחנו נבדוק את זה.

זאת הלקונה של הסיפור הזה.

אנחנו נעזור לפתור את הבעיה.

יש לנו ב-זום את נציג מועצת אשכול ואני רוצה לתת לו לדבר.

כל מי שלא דיבר, אני מתנצל. הוא ידבר בישיבה הבאה.

אני יכול לשאול למה רוחמה לא נכנסה בתוכנית המקור שלכם? למה הסכמתם שיהיה דבר כזה?

בוא נפצל את השאלה שלך לשני חלקים. אחד, לא הסכמנו. שנית, החלטות שלכם.

אתה יודע בדיוק איך החלטות נעשות. לקחו סרגל ומחוגה, שמו על גבול עזה ועשו סרגל. זהו. אתה צריך להבין שהם לבד.

החשב של משרד התיירות רוצה לומר משהו.

הוא ירד.

אפשר לדבר? התאחדות המלונות. מדברים כל הזמן על המלונות אבל לא קיבלנו זכות דיבור.

מה הבעיה עם התאחדות המלונות?

אין בעיה. אנחנו רוצים להתייחס לדברים שנאמרו.

אתם צריכים לקבל את האנשים וזה הכול. מה הבעיה? אתם לא עושים את זה בחינם. זאת לא תרומה.

הגיע ראש המועצה של אשכול. ניתן לו לדבר.

ועדת העבודה והרווחה קיבלה את הנייר הלילה.

זה לא היה בסדר היום.

שלחו להם באמצע הלילה.

אז יש ישיבה. הם לא סתם אומרים. צריך לדאוג לזה כמה שיותר מהר. התאחדות המלונות, מה רצית לומר?

ראשית, עלו כאן כל מיני בעיות. לשמחתי מרבית חברי הכנסת שנמצאים כאן ביקרו בימים האחרונים במלון וראו שכפי שאמר צחי המלון כבר לא משמש לאירוח אלא הוא משמש למגורים. הרבה מלונות נראים כמו מתנ"סים. דה פקטו אנחנו לאורך הדרך מטפלים בבעיות שצצות כל הזמן. אמרתי גם לצחי שאם יש בעיות של תושבים שמלון דורש מהם ביטוח, אני לא מכירה את זה. אנחנו נשמח להכיר את זה. תמיד יש בעיות והנושא הזה מאוד מאוד מורכב.

גם הנושא של איחוד קהילות. מבחינתנו הוא מאוד טבעי והוא נכון אבל צריך להבין שבצד השני יש תושבים משדרות שנקלעו לאותו מלון שיש שם קהילה אחת ואז באמת הנושא הזה מאוד מאוד רגיש. צריך לעשות את זה בהרבה רגישות והייתי שמחה שיהיה כאן שיתוף פעולה מלא.

לגבי הסיפור של היישובים שלא ברשימה. יש סיפור טרגי שלצערי בשעה 12:00 יקבל את הפתרון הלא נכון. אותו ישוב שנקרא עבדון פונה בטעות בסבב הראשון. הוא בצפון. להבנתי הוא משהו בין שלושה לארבעה קילומטרים. הוא פונה בטעות. לא היה ברשימת היישובים. ברגע שבוצעה העברת המקל למשרד התיירות ב-25 באוקטובר ולרח"ל הבינו שהיישוב הזה פונה בטעות ולכן הוא לא זכאי למימון. החל מה-25 באוקטובר מלון פרימה גליל מממן את תושבי המושב הזה על חשבונו ומנסה בכל כוחו יחד איתנו, יחד עם משרד התיירות, למצוא פתרון. הדד ליין שניתן הוא הוא היום ב-12:00 בצוהריים. אז יסתבר שתושבי המושב, אין להם לאן לחזור משום שהמושב הוכרז שטח צבאי סגור והצבא יושב בו. בינתיים שר הביטחון לא חתם על הסכם שמאפשר ליישוב הזה להיות ממומן.

במושב עבדון אי אפשר לעבוד ואי אפשר לעשות כלום.

מלון פרימה גליל החליט שהוא לא מבצע סלקציה ומפנה מפונים ולכן הוא החליט בלית ברירה ובצר לו, לאחר ששישה ימים הוא מממן את תושבי המושב הזה, לסגור את המלון ולפנות את כל 200 התושבים שנמצאים שם כי אין לו ברירה אחרת. הממשלה לא משאירה לו ברירה אחרת. השעה 12:00 בצוהריים, שעת הדד ליין ואנחנו על זה כבר מהשבוע שעבר. הייתי שמחה שאתה יושב ראש הוועדה תנסה לסייע על מנת ששר הביטחון יכיר בבעיה הזאת. לתושבי המקום הזה אין לאן לצאת. כמו שאמרתי, אנחנו, התאחדות המלונות, אנחנו לא רק גוף קולט אלא אנחנו גם גוף שפותר בעיות ועושה את זה יחד עם חמ"ל משרד התיירות שעובד יוצא מן הכלל 24/7. במקרה הזה אנחנו באמת מבקשים את העזרה.

עבדון לא פונה בטעות אדוני. עבדון פונה לפי החלטת ממשלה 975. המקום אזור צבאי סגור. לא יוצאים למטעים, לא יוצאים ללולים, לא עושים שום דבר. אין כאן שום טעות. צריך לעזור להם. עוד שתי דקות מפנים אותם.

נכון.

יש לכם תשובה בעניין הזה?

אנחנו משרד התיירות. מי שצריך לתת תשובה זאת רח"ל ולא אנחנו.

רח"ל הלכו לוועדת חוץ וביטחון.

לרח"ל אין תשובה. שר הביטחון צריך לחתום על הסכם. זה מה שהבנתי משר התיירות.

סליחה שאיחרתי. מישהו אחר היה צריך לעלות ב-זום והוא לא עלה. כבוד היושב ראש, אני רוצה דבר ראשון להתחיל ואני אדבר בקצרה. אי אפשר להתחיל פגישה כזאת בשום מקום בארץ היום בלי להזכיר את החטופים ואת הנעדרים. אני בטוח שמדינת ישראל עושה הכול בשביל להוציא אותם הביתה בריאים ושלמים. אני קורא לאנשים שם, לא אנשים. מה שהם עשו לנו, אין להם צלם אנוש אבל לפחות שידעו שגם החמאס וגם כל תושב עזה מחויבים לשלומם של האנשים שלנו ושל כל מדינת ישראל אותם הם מחזיקים שם עכשיו. אני חושב שאם יקרה משהו לאחד מהם ותרד שערה מראשם, מדינת ישראל צריכה שהם ישלמו, כל תושבי עזה, ואני לא אומר איזה, מחיר גבוה מאוד. הם קבעו מי השליטים שלהם, לא אנחנו קבענו מי ישלוט עליהם. מצדי שייכנסו היום בית-בית וישחררו את החטופים שלנו הביתה. תודה.

בלי גינונים אני אעבור לדברים האחרים. ראשית, אני רוצה להגיד לך כבוד היושב ראש שאני מתחיל בכללי. האנשים שיודעים הכי טוב איך לפנות, איך לטפל, איך לעשות משהו עם התושבים שנמצאים במלונות – ואני מדבר רק על אשכול - אלה אך ורק אנחנו. גם בפינוי זה הוכח כך. יש כאן חברי כנסת כמו ידידי אלון שיוכל לספר כמה נלחמנו כדי שאנחנו נעשה את זה. מהרגע שלפני שלושה מבצעים נתנו לנו לעשות את זה, אנחנו יודעים לעשות את זה הכי טוב.

אני מבקש מכל משרדי הממשלה וגם מכם, כשאתם מדברים כאן כל כך יפה, אתם נתתם מכתב – אחראים על המלונות – במהלך אחד הימים להוציא את כל התושבים שלי מהמלונות.

סליחה?

מה שאת שומעת. זאת הייתה הוראה שלכם.

לא נכון.

כך אמרו מנהלי המלונות.

אל תאשים. איתי לא דיברת על זה. אף אחד לא סגר חדרים ומעולם לא הוצאנו הנחיה כזאת. אגב, אנחנו לא פועלים בוואקום אלא אנחנו פועלים יחד עם משרד התיירות בחמ"ל.

זאת הבעיה. תני לי להמשיך בדברים.

שום הודעה לא יוצאת בוואקום. אתה מאשים אותי במשהו שאני שומעת פעם ראשונה. ממש לא. אין מצב.

כבוד היושב ראש, יש הוכחות כתובות.

איזה הוכחות כתובות?

להביא לך את המכתב? אני אביא לך.

זה קרה כשישבנו כאן בדיון בכנסת בוועדת הכספים.

כן, הייתי שם. עודד הוציא אותו באמצע.

אני חייבת לומר שמעולם לא הוצאנו מכתב.

גם משרד התיירות לא מכיר את הדבר הזה.

כבוד היושב ראש, אני אגיד כאן מילים קשות. אם לא ייתנו לי לדבר, אני אפסיק כי לא באתי להתנצח אלא באתי כדי להגיד איך לשפר. לא באתי להטיף מוסר למישהו. אני לא בן אדם שיש לו סמכות להטיף מוסר למישהו, בטח לא למשרדי הממשלה. אני בא להגיד מה אני רוצה.

כבוד היושב ראש, אני קיבלתי החלטה ב-8 בחודש להוציא את כל המועצה שלי מהבתים למלונות על אחריותי בלי שאף אחד במדינה נתן את ההוראה ואני מודה שיכולים להגיד שמועצה אזורית אשכול מחויבת לשלם את הכסף הזה. כשהתחילה המדינה להיכנס לאירוע, בהתחלה זה היה משרד הפנים ומשרד הביטחון, זה גם הלך קשה כי ניסו להיכנס לנו בתוך הרגליים. אחר כך משרד התיירות נכנס – עכשיו שוב פגשתי את מנכ"ל משרד התיירות כאן ולכן התעכבתי קצת – תעשו לנו טובה, אל תיכנסו ואל תתערבו. אתה יודע על מה הם מתווכחים איתי עכשיו? אם ייתנו להם סנדביץ' לארוחת צוהריים או ארוחת צוהריים שלמה. אנשים כאן הולכים לחיות חודשים במלונות. חודשים בלי עבודה והם עכשיו מתווכחים איתי. עזבו. אל תיכנסו לנו. הדבר היחיד שאני רוצה. יש לי אנשים שיודעים לטפל באנשים שלי. לקחנו חברה מיוחדת מלפני ארבע שנים שהתארגנו לא לאירוע כזה, התארגנו לאפס-ארבע, אבל היא יודעת. אז עכשיו רוצים לי שלא מגיע להם כסף כי רוצים לחסוך את חמשת האחוזים שלהם. חבר'ה, תראו במה אתם מתעסקים. אנשים איבדו את חיי יקיריהם במספרים עצומים.

היושב ראש, אני אומר דברים בשם תושבי אשכול ולא בשמי. אני לא חשוב כאן. אני רוצה שהדברים שלי יישמעו.

אני רוצה להבין. אם אתה יכול להתייחס כרגע לבעיות שלא פתורות.

כן. אני אגיד לך מה סגור.

אתה מדבר על הנושא של ארוחות. אני מבין שזה נפתר. נכון? הודעתם לנו כאן שפתרתם את זה.

הארוחות כלולות בהסכם של בתי המלון.

אני רוצה להגיב על זה. זה לא נכון מה שאת אומרת.

אני מנכ"ל רמדה ירושלים. אנחנו מארחים כ-1,600 אורחים משדרות, משלומי וכולי. הנושא של סנדביצ'ים נקבע על ידי משרד התיירות. משרד התיירות הוציא מכתב אלינו עם מחיר נמוך ובמכתב כתבו שאנחנו צריכים לספק שלושה סנדביצ'ים לארוחת צוהריים. זה המינימום. מלון כמו שלנו, ואני מניח שגם מלונות אחרים, החליטו שעם כל הכבוד למשרד התיירות, אנחנו נקבע מה התפריט ואנחנו נותנים ארוחה מלאה. יחד עם זאת, אם יש טענה, אז הטענה היא למשרד התיירות ולא למלונות.

הוא לא טוען כלפי המלונות.

הוא אמר משרד התיירות.

אין כאן עניין של האשמה. הוא אומר מה הוא עושה.

אני רוצה לדייק. מי שחתם את ההסכם מול התאחדות בלי המלון זה החשב הכללי.

לא נכון. זה אנחנו.

אני לא מדברת על זה. אתה מדבר על משהו אחר.

בואו לא נערבב. הם אפילו לא יודעים את הפרטים.

גדי, אתה עונה לי על משהו אחר. אני התייחסתי למה שאמר מנכ"ל מלון רמדה. הוא אמר שמשרד התיירות חתם.

אלה הסכמים שונים. היה שלב א' שהם חתמו והם עדיין שם .

את הכתובת. אל תפני לחשב הכללי.

מי שאחראי במדינה לחתום הסכמים מול גופים זה החשב הכללי. מי שחתם הסכם זה החשב הכללי. מי שחתם על ההסכמים ומי שאחראי על ההתקשרויות במדינה, זה החשב הכללי. החשב הכללי חתם מול המלונות וקבע מה דרישות המינימום של בתי המלון יצטרכו לתת. משרד התיירות נכנס לאירוע הזה כדי לוודא שיש את השיבוצים וזה קורה. מי שקבע את תנאי המינימום שמלון יצטרך לתת וקבע את הסכום שמלון יקבל, זה החשב הכללי.

אני מבקש תשובה עד יום רביעי הבא.

אדוני היושב ראש, יש כאן את נציג החשב הכללי. אולי אתה יכול לסגור את המעגל.

אין כאן נציג חשב כללי.

אולי זאת הבעיה. ברגע שאין כאן את החשב הכללי והוא אחראי על התקציב, הוא אחראי על הפינוי ועל המלונות, אז איך אפשר לקיים דיון בלעדיו?

אפרת, את הגעת עכשיו. יש המשך לישיבה הזאת ביום רביעי הבא.

אני אהיה כאן. אבל יום רביעי הבא זה בעוד שבוע.

עד אז אנחנו נמנה צוות של חברי כנסת שיטפל.

חד משמעי.

ראש המועצה, מה עוד? אני חייב לסיים את הדיון.

אני מבין. אני רוצה שמשרד התיירות וכל משרדי הממשלה יהיו עד הקו של העברת הכסף אלי או למלונות ואני אאשר את החשבונית. אנשים שבאים לטפל, אנשים שבאים לעשות שם דברים אחרים, פתאום לא מאשרים לי את ארוחת הצוהריים. אתם לא מאמינים במה אני מתעסק, ראש מועצה.

כבוד היושב ראש, אני אומר לך שאני עברתי את ה-80 מיליון שקלים התחייבויות למלונות. עד היום העבירה לי מדינת ישראל 24.5 מיליון שקלים בלבד.

החשב הכללי מעביר את הכסף?

כן. החשב הכללי. גם משרד הביטחון. אני לא יודע איך הם מתחלקים. דרך אגב, המלונות עושים לנו הכול. הרבה מעבר למה שהם יכולים. אני לא בא בטענות למלונות אבל הם מסחריים.

כמו שאמרתי אדוני היושב ראש, אני קיבלתי החלטה ניהולית שב-8 באוקטובר כל היישובים שלי – 32 – מתפנים. עד היום מדברים איתי על השבע ועל השבע. נגמר השבע ונגמר ה-12. באשכול יש 32 ישובים. כל ישיבה אני צריך לחזור על השטות הזאת. יש 32 ישובים וצריך לשלם להם.

הנושא הזה עלה.

דבר אחרון והכי חשוב. שהמשרדים לא ייכנסו לנו בניהול מול המלונות. יש לנו חברה שיודעת לעשות את זה הכי טוב בעולם. אל תיכנסו.

אני מבין שהרשויות המקומיות רוצות להתעסק בזה אבל מה שסיכמנו זה שהדברים צריכים להיעשות בתיאום עם הרשויות המקומיות, במיוחד בעוטף עזה. דיברנו על זה. הנושא הזה צריך להיפתר. במיוחד עוטף עזה, כי הם ממש צריכים את זה. גם התושבים רוצים לעשות את זה מול הרשות שלהם, מול ההנהגה שלהם. אתם צריכים להבין את הסיטואציה, זאת לא סיטואציה רגילה.

השרים נותנים הוראות והמבצעים חושבים שהם אחר כך עוד פעם צריכים לשמור על מדינת ישראל. זאת הבעיה.

אנחנו צריכים לסיים את הישיבה. ישיבת המשך תהיה ביום רביעי הבא. אני גם אבקש משר התיירות להגיע לאותה ישיבה. על מנת להכין את הישיבה הזאת בצורה מסודרת, שלא נסתובב סביב עצמנו, אני מבקש קודם כל ממספר חברי כנסת שישבו גם עם רח"ל, גם עם משרד התיירות, על מנת להכין את הבעיות שדיברנו עליהן לקראת הישיבה הזאת ולמצוא פתרונות.

אני מבקש שתהיה מירב כהן כיוון שהיא באמת העלתה המון בעיות בתחילת הישיבה, אלון שוסטר רצה להיות, פינדרוס, קטי שטרית ויוראי. תכינו את זה לקראת הדיון הבא שלנו. אני אדבר גם עם השר על זה. תשבו גם עם רח"ל.

לגבי היישובים. נציג רח"ל הלך לישיבת ועדת חוץ וביטחון אבל אנחנו קוראים כאן שתעזבו עכשיו את הקילומטרים. אם ישוב מסוים, הרי זה לא הגיוני שישוב שנמצא בתוך מועצה אזורית מסוימת, שהוא יצא כיוון שחסרים לו 200 מטרים. אין דבר כזה. כל היישובים של אותה מועצה אזורית צריכים להיכנס פנימה, במיוחד בעוטף עזה. זה כולל גם את כל היישובים וכל המועצות האזוריות.

זה פר מועצה ולא פר ישובים.

זה מה שאני אומר. זה כולל שדות נגב, כולל מרחבים.

שער הנגב. אשכול.

אשכול אמרתי. כל היישובים בעוטף עזה. עכשיו אני אתחיל להגיד את שמות היישובים? אנחנו נפנה דחוף לשר הביטחון.

לגבי היישוב הספציפי, עבדון, מי יכול לטפל בזה? יש מישהו שיכול לטפל בזה?

רק שר הביטחון.

באיזו מועצה אזורית נמצא עבדון?

מעלה יוסף. זה חייב לקרות עכשיו. אדוני היושב ראש, ברגע ששר הביטחון יחתום ויאשר שהיישוב הזה הוא ברשימת היישובים הזכאים, משרד התיירות ימצא הסדר בבתי המלון.

יש בית מלון.

התאחדות המלונות, אם יש לכם דבר להחכים אותנו בעניינים שצריכים למצוא פתרון, תפנו את זה לחברי הכנסת. תפנו את זה לוועדה והוועדה תפנה לחברי הכנסת על מנת שנטפל בזה במהלך השבוע הזה.

גם אתם, משרד התיירות. אם חושבים שיש בעיות שאנחנו יכולים לעזור, תפנו אלינו ואנחנו נעזור. אין בעיה. אנחנו כאן גם כדי לעזור לכם.

תקימו את הנושא הזה של הצוותים הממשלתיים בכל מקום שיש הרבה מלונות כדי שיטפלו בכל הבעיות הספציפיות.

דווקא התרשמתי לגבי ארוחות הצוהריים שכולם טוענים לגביהן. כביסה היא דבר שחייבים לפתור אותו באופן מיידי. ברור שאנשים שנמצאים במלון לא יכולים לכבד בעצמם והמלון לא יכבס להם.

אם אפשר להתלבש על הכביסה של המלון.

לא כדאי.

כרגע יש פתרון לעניין הזה. החשב הכללי הולך לתת כסף לאנשים כדי שיוכלו לעשות כביסה גם במכבסות שהן מחוץ למלון.

אני לא הוועדה לביקורת המדינה. אם יש בעיה שנפתרה, עוברים הלאה.

אדוני היושב ראש, יש סוגייה נוספת. אם אפשר להנחות את רח"ל להעביר לנו במיידי את שמות התושבים שלנו ואת המקומות שלהם. אני לא מקבל את זה.

הם אמרו שאין להם.

אני אומר לך שיש להם את זה. להתאחדות המלונות יש את זה.

הם אומרים שאין להם. הם התחילו עכשיו במיפוי.

הם לא התחילו. הם עשו את זה תוך יומיים. הם לקחו מכולם את כל מספרי תעודות הזהות וזה קיים. אני יודע את זה כי מי שלא נתן את מספר תעודת הזהות שלו, החדר שלו נחסם.

אנחנו נדבר עם רח"ל על העניין הזה של השמות. אתה מדבר בשם כל עוטף עזה?

אני מדבר בשם כל עוטף עזה. כל מי שהוא אפס-ארבע שעבר לשליטה של רח"ל דרך בהתחלה משרד הפנים ועכשיו משרד התיירות. אני מבקש, יש רשימה מסודרת של כל תעודות הזהות ויודעים מי נמצא בכל מלון. למה אנחנו לא מקבלים את זה?

אנחנו נפנה אליהם. שלום דנינו יטפל בזה.

תן הנחיה למשרד התיירות שיעבירו לנו את הרשימה.

אני לוקח את זה על עצמי.

אנחנו יכולים לקבל מהמועצות האזוריות בעוטף עזה, בסמוך לעוטף עזה, את שמות היישובים שהם לא נכללים בתוכניות כי הם רחוקים? מי יכול לתת לנו?

כן. אני אתן לך. אני רוצה להגיד לך עוד דבר אחד אדוני היושב ראש. לגבי הוועדה שאתה הקמת, חשוב מאוד שתהיה נציגות מהשלטון האזורי.

אני הקמתי ועדה של חברי כנסת. הם ישבו איתכם. הצוות ישב. זאת לא ועדה אלא צוות. הוא ישב איתכם.

כדי למפות את הצרכים מול משרדי הממשלה כדי שנגיע ביום רביעי הבא מוכנים עם תשובות.

כן. יש עוד משהו ששכחתי?

יש משהו שאמרת ולא אמרת בסיכום. שישלבו את השלטון המקומי ואת השלטון האזורי.

אמרתי. זה ברור. בפינוי חייבים וגם בתיאומים. ודאי. אין ויכוח.

תודה רבה. הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:20.