פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
30/10/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 97
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט"ו בחשון התשפ"ד (30 באוקטובר 2023), שעה 10:30

מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
זאב אלקין
ולדימיר בליאק
טטיאנה מזרסקי
צגה מלקו

פנינה תמנו

רותם כהן - מנהל אגף בכיר שירות לציבור, משרד העלייה והקליטה

יעקב שנרב - משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

דב ליפמן - חכ"ל, יו"ר עמותת יד לעולים

יבגני ברחמן - משנה לראש העיר ראשון לציון

מיכאלה לוין שמיר - עו"ד, חברת הנהלה, לובי המיליון

עליזה גרייבין - מחלקת קליטה וקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

יצחק וינר - יועץ לקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

טטיאנה ברלין - מנהלת תרגום לרוסית, "כל זכות"

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

ג'ולי קייט - יו"ר תנועת באר שבע ביתנו

אנדרי קליימן - חבר רשימה באר שבע ביתנו

רויטל כצנלסון - מנהלת מטה באר שבע ביתנו

גל לביא - חבר באר שבע ביתנו

גלית כהן - מנהלת קליטה מיטיבה - ארגון פעמונים

יורי לויטן - מנכ"ל רשת אולפנים "יו טיים"

אלכס מילר - יו"ר אגף העובד העולה, ההסתדרות הכללית החדשה

בקי קשת - עו"ד, הפורום למאבק בעוני

פיני יצחקי - מנהל תחום בכיר הסברה אזרחית, משרד ראש הממשלה

טירה גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

דניאל בראשי - מנהלת תחום (פרויקטים ומטה), אסדרת עיסוקים, משרד העבודה

ירמיהו גור - סמנכ"ל לתכנון, שירות ומדיניות, משרד העבודה

יפה שי - מנהלת תחום פרסום, שיווק והסברה, משרד הפנים

עופר זילברטל - מנהל אגף שירות לציבור, משרד הבריאות

אלקס ריף - מנכ"לית לובי המיליון

איציק דסה - יועץ מרכז הגירה אתיופית

אבי מספין - מנכ"ל "טנא בריאות"

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות


מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת עלייה, קליטה ותפוצות. היום ט"ו בחשוון, תשפ"ד, ה-30 באוקטובר 2023. נושא הדיון הוא מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות עבור העולים החדשים. צריך להבין שבמדינת ישראל, שהיא מדינה קולטת עלייה, אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה יש אוכלוסיות שונות שלא דוברות את השפה. בין אם זה השפה הרוסית, בין אם זה אמהרית, בין אם זה צרפתית, אנגלית. יש כאן עולים שעלו בשנה האחרונה, צריך להבין, רק בשנה האחרונה הגיעו למדינת ישראל למעלה מ-70,000 עולים חדשים מרוסיה ואוקראינה. תוסיפו לזה כ-15,000 משאר מדינות העולם. וגם מי שנמצא פה שנה ושנתיים, ולפעמים יש כאלה שנמצאים פה יותר זמן. שהם מתקשים בשפה, בטח באירועים האלה.

גם בתקופה הזאת, במהלך הימים האחרונים ממשיכים להגיע עולים. ב-26 באוקטובר שר העלייה עדכן שבשבועות האחרונים הגיעו 460 עולים, שבשבוע הקרוב צפויים להגיע עוד 160 עולים. אנחנו נמצאים במדינה שזה חלק מה-די.אן.איי שלה, וחייבים בתוך האירוע הזה להבין שהשירותים המונגשים חייבים להיות מונגשים גם לציבור הזה. הציבור שצריך גם את הקישור השפתי וגם את ההבנה שקורים פה דברים שהם לא, זה משהו שהוא לא, לא שמישהו יכול להתכונן לזה, אבל אנחנו, אזעקות, טילים, אנחנו יודעים בערך את רמות ההתגוננות. אני מבין שאולי לא כולם נותנים מענה בכל השפות, אבל צריכים להיות נושאים שמאוד-מאוד ברור, גם מבחינת הכוונה ממשלתית, שיש מענה בשפות הנדרשות ושאנשים מקבלים את זה.

אני כן אציין את משרד העלייה והקליטה שמהר מאוד הקים את המוקד שלו בכל השפות, שזה הדבר הכי בסיסי. אני מבין שבמשרד הרווחה יש מענה אוטומטי בשפה הרוסית, אחרי שהמתינו, עשינו על זה בדיקה, אחרי שהמתינו עשר דקות ענתה נציגה בעברית ואמרה שבדיוק הרגע מי שברוסית לא יצאה ואין מענה ברוסית. עשו אחר כך בדיקה נוספת יום אחרי, שוב פעם לא היה מענה, וכך גם בבדיקות נוספות שנעשו. צריך להבין, זה עולים שהרבה פעמים לא מבינים אפילו עברית בסיסית, והם נשארים בעצם חשופים לחלוטין בלי שום מענה.

אני ביקשתי לכנס את הדיון הזה גם כדי להבין א' מה המדיניות הממשלתית. יש הרבה מאוד משרדי ממשלה, יש הרבה מאוד דברים שצריכים לתת שירותים עליהם. האם קבעו פה איזשהם סדרי עדיפויות? האם קבעו איזה משרד חייב לתת? איזה לא נותן? אולי כולם צריכים לתת, אני לא יודע. תלוי גם איזה מענה. יש משרדים שבכלל המענה שלהם הוא ב"פייסבוק". אני ראיתי את משרד העבודה והרווחה, יש פה נציג של העבודה והרווחה?

עבודה, כן. בזום.

בזום? משרד העבודה, אני אבקש מכם תשובות. אין משמעות לדיון אם משרדי הממשלה לא נמצאים פה. זה חד משמעית.

הנה, התחילו להיכנס עכשיו לזום.

הפתרון הוא שאני לא מאשר יותר בזום למשרדי הממשלה. אני לא מאשר בזום, שיבקשו אישור ספציפי בזום. אי אפשר להתחיל ישיבה בלי נציגי ממשלה. הגיעו לפה אנשים מבאר שבע, הגיעו אנשים מראשון לציון, אז גם מי שעובד בירושלים יכול להגיע לפה. איזה משרדי ממשלה נמצאים פה?

עלייה וקליטה.

השיכון.

רק עלייה וקליטה ושיכון? טוב, בואו נתחיל עם משרד העלייה והקליטה, שיספרו לנו ברמה הממשלתית מה, אני רואה שלמשרד החינוך אמורה להיות נוכחות בדיון.

כן.

טוב. רותם כהן, אני סמנכ"ל השירות במשרד העלייה והקליטה. עם התחלת הלחימה אז באמת המשרד מיהר להקים או להרחיב את שעות הפעילות של המוקד שלו ולהרחיב את נושא הפעילות. זאת אומרת, כדי להנגיש מידע על שירותי חירום, בין אם זה בהקשרים של פיקוד העורף, בין אם זה בהקשרים של סיוע רווחתי-כלכלי, הרחבנו את נושאי הפעילות שלנו תוך ממשק עם משרדים אחרים. גם הקמנו אתר בצורה יחסית זריזה שמתעדכן ממידע של משרדים אחרים ומתורגם. אנחנו גם מסייעים גם לרשות המיסים וגם למשרדים אחרים בתרגום מידע מאוד-מאוד אקוטי. ואנחנו מנסים להנגיש את זה - - -

מה זאת אומרת בתרגום? בתרגום האתרים?

כן. למשל, לצורך העניין של מענקי סיוע למפונים מהדרום וכיוצא בזאת, אז עסקנו מאוד בתרגום שלהם והדבר הזה אמור לעלות לאתרים. גם בהקשרים של משרד החינוך הנגשנו מידע לגבי מערכת החינוך. בנוסף לפעילויות שאנחנו מקיימים בעצמנו אנחנו מנסים כמה שיותר להנגיש לעולים בעצם את הסיטואציה, גם ברמת מידע וגם ברמת תהליכים, כאשר אנחנו כל הזמן מתפתחים ומתקדמים בזה. אנחנו השבוע - - -

המידע שאתם מנגישים, עכשיו, יש לכם מוקד מידע.

נכון.

המידע שאתם מנגישים הוא מידע של משרד העלייה והקליטה או של משרדי הממשלה כולם?

גם של משרד העלייה והקליטה אבל גם תהליכים, עכשיו אנחנו מנסים יותר להנגיש, לא ברמה הפרסונלית אבל ברמת המידע. אם לצורך העניין אתה זכאי, לא יודע מה, למענק של נפגעי פעולות איבה, שזה בכלל ביטוח לאומי, אנחנו מנגישים את המידע ואנחנו מנסים כמה שיותר ללוות בדרך לביטוח לאומי כדי שהדברים האלה בעצם ייעשו בצורה חלקה. אנחנו לא נוכל להחליף בסופו של דבר את ביטוח לאומי, אבל אנחנו כן נוכל לוודא שבעצם הנושא הזה מקבל טיפול. גם אתמול עברו כל יועצי הקליטה, משרד העלייה והקליטה, הדרכות גם עם נציגי ביטוח לאומי וגם עם נציגי רשות המיסים כדי שהם יהיו מעודכנים ומספיק יכולים להנגיש את המידע הזה לעולים.

אם עכשיו עולה, למשל, שעובד במפעל באשקלון, דובר השפה הרוסית, רוצה להבין מה הזכויות שלו. ממשיך לעבוד? הוציאו אותו לחל"ת? לא הוציאו אותו? פונה אליכם – מה קורה?

אז נאמר, א' אנחנו לא מחכים שהוא יפנה אלינו. אנחנו יצאנו במהלך בשבועות האחרונים שבו אנחנו פונים באופן יזום לכלל העולים כדי לראות את הצרכים שלהם, ואנחנו בעצם מנגישים לו את המידע. אנחנו יודעים גם לאן לכוון אותו אם יש יכולת דיגיטלית, ואם לא אז אנחנו ממש מייצרים - - -

אם הוא מעל עשר שנים בארץ והוא לא שולט בשפה העברית?

אנחנו, המטרה שלנו היא, אנחנו התחלנו עם הטווח היותר קצר אבל אנחנו נתרחב עד לעשרים שנה. זו הייתה הנחיית שר העלייה והקליטה.

מה המענה של משרד העבודה בעניין?

הם לא בזום כרגע.

אני לא יודע מה לעשות, שלומית. אני לא יודע. אני לא יכול לקיים ישיבה בלי משרדי ממשלה. אני יכול לתת לחברי הכנסת להתבטא, אבל גם הם, אני מניח - - -

רוצים לשמוע.

כן. אנחנו לא באנו לפה ל - - -

רצינו להבין מה התמונה הכללית.

אני רואה שאנשים מבאר שבע, שחוטפת קצת יותר טילים מירושלים, הצליחו להגיע לכאן. אני רואה שהגיעו אנשים מראשון לציון שחטפו טילים. בינתיים נשמע את משרד הבינוי והשיכון.

טוב, משרד הבינוי והשיכון בשגרה מהווה זרוע ביצוע של משרד הקליטה בנושא דיור ציבורי וסיוע בדיור. נמצא פה גם השר הקודם אצלנו שהעצים את הנושא הזה גם בתקופתו. מה שאנחנו עושים כרגע, כיוון שלא הוטלה עלינו משימה ספציפית לטווח הקצר, העוטף ושיקום העוטף זה לא בטווח הקצר וזה פחות נוגע לעולים. כל מה שנוגע לשוטף, עשינו את הפעולות הבאות: דבר ראשון הארכנו אוטומטית את התאריכים לאנשים, שלא יצטרכו לחפש אותנו. חלק מהתאריכים לפחות הרלוונטיים שהיה צריך לחדש. דבר שני, יש מוקד קבוע לעולים אצלנו. כל הפרסומים שהמשרד מוציא הם יוצאים גם בערבית וגם ברוסית. כרגע אנחנו בסוף תהליך של מכרז שאמור, שוב, זה לשוטף מכאן ואילך, זה לא אמור, זה לא בגלל המצב הנוכחי, מכיוון שחלק גדול מהאוכלוסייה שנזקקת לשירותי סיוע בדיור הוא מקרב העולים. ולכן, למעלה מ-50 אחוז, ולכן אנחנו בשגרה נותנים את המענה לעולים בעיקר בשפה הרוסית, כי זו האוכלוסייה הגדולה יותר, אבל גם בשפות אחרות.

בואו נשמע בינתיים את האורחים שלנו שהגיעו מרחוק. הפתרון הוא שאין עובדי מדינה בזום. אין סיבה. אין שום סיבה שמישהו שהמשרד שלו בירושלים לא יגיע לכנסת. אני לא מצליח להבין את זה.

זו בעיה של הזום.

זה לא בעיה של הזום.

זה בעיה שהם לא רוצים לבוא לפה.

הם לא רוצים להגיע.

הם לא רוצים לבוא לפה.

אז יש משרדים בירושלים שלא מגיעים? זה נראה עניין שהם לא רוצים לבוא.

יכול להיות שיש להם מה להסתיר. בואו נשמע את האורחים שהגיעו מרחוק. בבקשה.

ג'ולי קייט, יו"ר באר שבע ביתנו. אנחנו, כי הדואר עוד לא נמצאים במועצת העיר כרגע, ואנחנו צועקים כבר הרבה מאוד זמן על זה שברמה העירונית השירותים של העירייה לא מונגשים למספר מאוד משמעותי של תושבי העיר שמשלמים ארנונה, שמשלמים מיסים, באותה צורה כמו כל שאר האנשים, והם לא זכאים לקבל נגישות לשירותי עירייה. האתר ברובו, כבר התראיינתי על זה, לא מתורגם לרוסית, וגם אחרי הריאיון אמרו שמשרד הקליטה, אגף הקליטה מחפה על זה. אז הטלפון הזה לא מספיק נגיש. הם בעצם עושים מאמצים אבל זה לא מספיק.

את מדברת בשירותים העירוניים?

אני מדברת על שירותים עירוניים, ואני חושבת שלפחות בחירום אני קיוויתי שזה ישתנה. ואני חושבת שצריכה לצאת איזושהי הוראה אולי, אולי איזשהו תקציב, אולי איזושהי דרך, כדי לאלץ עיריות, רשויות מקומיות, כן להנגיש שירותים. כרגע עיריית באר שבע, לצורך העניין, פתחה חמ"ל, שיש שם גם, אמור להיות שם סיוע נפשי, סיוע בתחום הרווחה וכך הלאה, לתושבים. כדי להגיע לאותו החמ"ל צריך לעבוד דרך מוקד 106, שאין שם אף דובר רוסית ולא דובר אמהרית. בן אדם שבאותה שבת שחורה, אנשים התקשרו כי לא הבינו למה המקלט שלהם לא פתוח. אנשים מבוגרים. ואנחנו מדברים על כ-10,000 תושבים דוברי רוסית שלא מדברים עברית. גם קשישים, גם עולים חדשים. הגיעו מעל 3,000 עולים חדשים לבאר שבע לאחרונה. אין להם שום נגישות לשירותים. הם התקשרו, היו דקות ארוכות על הקו, אף אחד לא ענה להם. המקלט לא היה פתוח.

פנו אלינו, אנחנו פתחנו סוג של מוקד 106 חלופי, הטלפון האישי שלי ושל מנהלת המטה שלי, מפורסם ברבים. אנחנו מקבלים עשרות פניות ביום כדי להנגיש להם בסופו של דבר שירותים. כדי שהבן-אדם, דובר הרוסית שגר בבאר שבע, יגיע לחמ"ל שפתחה העירייה, הוא צריך שמישהו שמכיר אותו, שדובר את שתי השפות, ידבר בשמו. ואנחנו מדברים על מאות תושבים כאלה שפונים לעזרה. שאין להם אוכל, שהם בבעיה, שהם בחששות. סיירת ביטחון שאמורה לתת כרגע איזשהו שירות של הגנה לאזרחים שחוששים, רואים משהו חשוד בחוץ, יש להם טלפון מקוצר. אין אף אחד שדובר שום שפה חוץ מעברית באותו הטלפון. זאת אומרת, בן אדם שמשלם גם היטל שמירה, גם ארנונה, בדיוק כמו דוברי העברית, אל זכרי לשום נגישות לשירותי עירייה.

יש לנו פה נציג ממשרד הפנים?

כן.

אוקיי, אני רואה שמשרדי הממשלה הצליחו סוף סוף להתחבר בזום. אנחנו נפתור את הבעיה הזאת החל מהדיון הבא: משרדי הממשלה לא יעלו בזום בדיונים, אלא הם יהיו פה, ואז זה יהיה הרבה יותר פשוט.

אני אפתח שוב את הדיון לגבי מענה והסברה של משרדי הממשלה בשפות שונות לעולים. מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה. אנחנו מדברים על למעלה ממיליון איש שהם דוברי שפות שונות כאן במדינת ישראל. רוסית, אמהרית, צרפתית, אנגלית. ועוד שורה ארוכה. ספרדית. יש כאן שורה ארוכה. כמובן במספרים שונים. צריך להבין שרק בשנה האחרונה מדינת ישראל קלטה למעלה מ-70,000 עולים שהם דוברי רוסית ועוד כ-15,000 דוברים שפות שונות.

האוכלוסייה הזאת היא האוכלוסייה שהכי נזקקת לשירותי המידע ממשרדי הממשלה ומהרשויות המקומיות, דווקא בגלל שהיא לא מכירה לא את התרבות, אין לה את ההקשרים התרבותיים, אין לה את ההקשרים החברתיים כאן כדי לקבל את המידע הזה ממקורות אחרים. ולכן המענה הזה בשפות הוא הרבה יותר משמעותי. מבדיקה שאנחנו ערכנו נראה שיש כאן בעיה. אנחנו רואים יותר ויותר משרדי ממשלה שאין בהם מענה בשפות שונות. יותר ויותר משרדי ממשלה שאנחנו לא מצליחים לקבל מהם מידע. וגם, כפי שעלה כאן כבר מאחת הדוברות, בנושא הזה מהרשויות המקומיות. המטרה שלי היא להבין 1. מה אתם עושים, משרדי הממשלה? 2. מה היא המדיניות הממשלתית? ומה ההנחיה למשרדי הממשלה? האם נקבעו סדרי עדיפויות? מי נותן שירות? מי לא נותן שירות? למה לא נותנים שירות בשפות השונות?

ומכאן, מאוד-מאוד חשוב לי לשמוע את משרדי הממשלה. שמענו בינתיים את משרד הקליטה ומשרד השיכון. אני רוצה להתחיל עם משרד ראש הממשלה. פיני יצחקי נמצא איתנו? כן, בוא, אני רואה שאתה מנהל תחום הסברה אזרחית. מה הן ההנחיות שניתנו למשרדי הממשלה ברמת ההסברה בשפות?

שלום וברכה, בוקר טוב לכולם. תודה רבה על הדיון החשוב. באמת אנחנו, אני עובד מול כל דוברי משרדי הממשלה. ביקשנו מכל הדוברים להנגיש את כל המידע שמוציאים גם בשפות. אני יודע שההודעות, לפחות שיוצאות, הן מתורגמות. אני לא יכול לדעת מה קורה בכל מוקד ממשלתי – האם הם מעמידים גם מוקדן בשפה האמהרית או ברוסית, לצורך העניין.

למה אתה לא יכול לדעת?

זה כבר יכולות פנימיות של כל משרד. אני סומך על כל משרד.

אין לך אפשרות – לך, כנציג משרד ראש הממשלה – לפנות לכל משרד ולשאול אותו?

את האמת, אני עובד בשוטף עם כל משרדי הממשלה - - -

אז אני אומר, אתה יכול לשאול את המשרדים שאתה עובד איתם בשוטף – האם המוקד שלכם נותן מענה בשפות, ואם כן, באיזה שפות.

אני יודע שרובם לא נותנים. אני יודע שמשרד - - -

אז אתה כן יודע?

רגע, סליחה.

לא, לא. רגע, רגע, רגע, לא. אמרת שאתה לא יודע מה הם נותנים במוקדים. תשובה שאני לא אוהב אותה. או שאתה יודע או שאתה לא יודע.

לא, אני אומר שוב. אני לא יודע על כל משרד ומשרד מה הוא נותן אצלו בתוך הבית, כי אני נותן את חופש הפעולה, מה שנקרא, לכל דובר. אני יודע שכל דובר עובד בצורה הטובה ביותר.

אבל, גם כשאתה נותן - - -

גם לא כל דובר, אני מניח, יודע מה קורה אצלו, את המענה המקצועי בכל משרד ומשרד.

מה? סליחה? סליחה?

בנוסף, לכן, אולי דווקא בגלל, רגע, דווקא בגלל הפער הזה - - -

לא, לא, רגע. פיני, פיני, סליחה. זאת אומרת, מבחינתכם אתם חיים בשלום עם זה שהדובר לא יודע מה קורה אצלו במשרד?

לא, לא, לא. א' אני לא חי עם זה בשלום, בדיוק לכן אני רוצה להמשיך הלאה.

אוקיי.

לכן אני יודע, אני עובד ביחד עם דובר משרד הקליטה, עם דני, אני לא יודע אם הוא נמצא פה כרגע, לא הספקתי לראות אותו, שהוא אוסף את כל המידע הממשלתי מכל משרדי הממשלה ודאג לתרגם אותו לשש שפות. לשש השפות העיקריות שאיתן אנחנו עובדים, שזה רוסית, אמהרית, ספרדית, צרפתית, לא זוכר, אולי עוד איזו שפה. כדי להנגיש את המידע הזה לכל שאר, לכל הדוברים. אני אומר שוב, ברמת המענה המקצועי שכל משרד ומשרד נותן, אני לא יודע לתת תשובה. יש את המודעה הזאת שבטח כולכם מכירים אותה, מודעת, אני לא יודע אם אפשר לראות אותה פה כרגע, אבל מודעת מוקדי משרדי הממשלה.

כן, היא מיועדת רק לדוברי העברית בלבד. המודעה הזו.

כן, נכון. לא, היא תורגמה. אבל היא תורגמה בשפות.

אבל, מה זה עוזר לי אם המודעה הזו מתורגמת ואני מתקשר אבל אין. אתה מתרגם לי את המודעה כדי שאני אדע שאני יכול להתקשר למשרד לביטחון לאומי אבל כשאני מתקשר לא יענו לי בשפה. אז למה תרגמת את המודעה?

אני יודע שבכל משרד צריך לתת את התשובה בעניין שלו. אני לא יכול להיות אחראי על דבר כזה. אני לא יודע מה המענה.

אז מה תפקידו של משרד ראש הממשלה? מה תפקידו של משרד ראש הממשלה בממשלה? יש משרד ראש ממשלה – מה התפקיד שלו?

אני, תפקידי לתאם ולתכנן את פעולות ההסברה של כל משרדי הממשלה.

נו, אז אם אתה מתאם ומתכנן אתה אמור לדעת מה כל משרד נותן או לא נותן, כדי לראות שנעשה.

שוב, אני אומר שאני לא יודע האם משרד יכול להעמיד כרגע מוקדם בכל השפות. זה, יכול להיות.

אתה, אני עוד לא מדבר איתך על האם הוא יכול או לא יכול. האם הוא מעמיד או לא מעמיד? אתה אמור לדעת מה הסטטוס בממשלה. זאת אומרת, מה הסטטוס? איזה משרד נותן שירותים ואיזה משרד לא נותן שירותים?

אתה אחראי על ההסברה הישראלית?

כן.

האזרחית.

האזרחית.

אתה יודע שיש עכשיו בישראל קרוב למיליון עולים? דילגת עליהם? הם לא אזרחים?

רגע, רגע. סליחה, חברת הכנסת פנינה, שנייה. אני יכול לתאר פה פעילויות רבות שנעשו, כן.

לא, לא. לא פעילויות. אתה מתנער מאחריות. תקשיב, אמרת משפט שמאוד ככה מטריד אותי. לומר "אני לא אחראי על מה שמשרדים עושים" - שזו שגיאה.

לא.

אתה אחראי על ההסברה האזרחית. בתוך כך, אני אומרת לך, אתה בעצם דילגת על מיליון אזרחים שרובם עם דוברי שפות שונות, לא יותר מידי שפות. וכדאי מאוד שתתחיל להבין שאתה גם אחראי על זה. אלא אם כן אתה אומר "אינני מעוניין להיות אחראי על אזרחים דוברי שפות, עולים חדשים".

זה לא נכון. סליחה רגע, זה לא נכון. נעשתה פעילות ענפה, ואני יכול לתאר לכם. יש לי פה גם למשל, שכל סרטון שאנחנו עושים וכל קמפיין שאנחנו עושים - - -

פיני, סליחה רגע. סליחה, פיני, סליחה. אני לא מחפש להתנצח.

לא, אני לא מתנער.

סליחה רגע, סליחה. זו פעם ראשונה שאתה מופיע אצלי בוועדה אז קודם כל ברוך הבא. שנית, אנחנו פה משתלים להיות קונקרטיים ויעילים. אני יודע מה אמורים לתת משרדי ממשלה ומה הם אמורים לתרגם ואת הפעילות הענפה. המטרה של הוועדה כרגע היא לא שכל משרד יעשה לי מצגת ויספר לי כמה הכל נפלא. המטרה שלנו היא בעצם לגעת בנקודות התורפה. עכשיו, עלתה נקודת תורפה שאומרת שהמוקדים במשרדי הממשלה לא נותנים מענה בשפות. אז אפשר להגיד "תשמע, יש לנו חמישים מוקדים ורק ארבעים נותנים מענה בשפות" או "רק שלושה נותנים מענה בשפות". אני חייב לומר לך, אני ציפיתי ממשרד ראש הממשלה שתהיה לו מפה כזאת. שידע כמה מוקדים יש, כמה מענה בשפות, ובאיזה שפות, ואיפה יש לו בעיות, ואז להגיד איך מתגברים על הבעיות, ולמה קיבלו את ההחלטה שדווקא במשרד X לא יהיה מענה בשפות ובמשרד Y כן יהיה מענה בשפות. זאת הציפייה שלי. חייב לומר, כרגע, לא נראה לי שיש לי - - -

אוקיי, אני לוקח על עצמי בתוך 24 שעות לתת לכם דבר כזה.

מצוין.

ומתנצל שזה לא נעשה עד היום.

מצוין, אתה תצטרך.

רגע, יש לי היום, היום אני עורך דיון עם כל דוברי משרדי הממשלה, דיון שנקבע מראש ממילא. אני בכל דיון כזה מזכיר לכל הדוברים את החשיבות של הנגשה בכל השפות.

ברור, ברור, ברור.

וגם לא רק בשפות. יש לנו בעלי מוגבלויות, יש לנו קשישים. גם את הדברים האלה. אני מודה ומכה על חטא אולי, שבאמת את נושא המוקדים הללו, שבאמת הרבה משרדים פתחו עכשיו מוקדים לשעת חירום, לא ירדתי לרמת איזה משרד נותן באיזו שפה.

אוקיי.

ועל כך אני אמרתי מראש, אני לא יודע לתת את הנקודות כרגע.

תודה.

ואני מקווה שעוד היום אני, בדיון שאני אעשה עם כל דוברי משרד הממשלה, הדבר הזה יעלה, אני אבקש מענה מכולם. ומחר בבוקר אני נותן לכם דו"ח.

אוקיי, תודה.

רגע.

הדיון עוד לא נגמר, הוא רק התחיל. אני רוצה לתת לחבר הכנסת אלקין וחבר הכנסת בליאק, הם שניהם צריכים לצאת לדיון אחר. אחר כך אני אתן לך לשאול את פיני שאלה, חברת הכנסת מלקו.

תודה. תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני קודם כל רוצה לברך אותך על היוזמה של הדיון הזה. אני חושב שבאמת כל אחד מאיתנו מקבל הרבה מאוד תלונות מאזרחי המדינה שפונים לכל מיני צמתים שכרגע הם צריכים ושהם לא רגילים לפנות אליהם, וכמעט בשום מקום אין מענה בשפות של העולים. לכן, מי שלא דובר עברית על בוריה מתקשה לקבל מענה וסיוע. ולכן אני חושב, ואני פונה אליך פיני, זה קודם כל מי שמכווין אל מדיניות ההסברה הלאומית, גם בהסברת פנים, זה אתם – מערך ההסברה הלאומי. ולכן אני חשוב שזה, אני אלך קצת רחוק ברשותך, אדוני יושב הראש, תפקידכם לא רק לדעת תמונת מצב אלא להנחות את הדוברים במשרדי הממשלה השונים ורשויות המדינה, שכרגע ערוכים בהנפקת סיוע כזה או אחר. כן, המדינה מפרסמת רשימה ארוכה מאוד של טלפונים לסיוע, שברוב מוחלט של המוקדים האלה יהיה מענה לפחות בשפות הכי נפוצות בקרב העולים. כן?

לצורך העניין, אני מניח שזה בראש ובראשונה אנגלית, רוסית ואמהרית. כן? אלה שלוש שפות שיכולות לתת איזשהו מענה לרוב המוחלט של העולים. כי אחרת, יש פה קבוצות אוכלוסייה גדולות שהם פשוט צריכים כרגע תקשורת מול הממשלה ואין להם. מול המדינה. ואני חושב שזה ברמת הנחייה. עכשיו, אחר כך מה עושים – אם צריך בשביל זה משרת סטודנט? האם צריך ככה? האם צריך לגייס עובד אחר במשרד שיעזור בעת הזאת גם בדוברות? משרדי הממשלה יודעים לעשות את זה. אני הייתי שר בכמה משרדי ממשלה, אני יודע כשהיה צורך ידענו לתגבר במשרדים גם את הדוברות או מענה של המשרד גם בעובדים אחרים שלא עושים את זה בשגרה. אם יש צורך. זה כבר שאלה איך פותרים את זה. יש כל מיני כלים לאיך לפתור את זה. אבל קודם ההנחיה והמדיניות, היא צריכה לצאת מכם, היא לא תצא מאף אחד אחר.

תודה רבה. חבר הכנסת בליאק.

תודה רבה אדוני יושב הראש. אני קודם כל גם מודה לך על הדיון. אני גם בשבועות האחרונים קיבלתי הרבה מאוד תלונות ונחשפתי כמובן לכתבה בעיתון "וסטי", ולפני הדיון חשבתי מי אמור לתכלל את האירוע. וצדקתי – משרד ראש הממשלה. אבל אני מבין שמשרד ראש הממשלה איכשהו לא משתלט על זה, אז יש לי לפחות שני פתרונות. קודם כל, אם יש יותר מידי משרדי ממשלה אז אפשר להקטין את מספר משרדי הממשלה, ואנחנו מדברים על זה.

זה פחות מוקדים לסיוע פשוט.

ולהקל.

לא, לא יצטרכו כל כך הרבה מוקדים.

להקטין את המפה. והפתרון השני, אני שמעתי שלא מכבר מונה אחראי על ההסברה האזרחית בשפה הרוסית. אז יכול להיות שלפחות בכל הקשור לשפה הרוסית הוא יכול להשתלט על האירוע הזה.

לא, לא. לא הבנת את מה ואת מי הוא צריך להסביר.

בוא נניח שאני חדש פה, כן? אז אני מעלה.

בוא נגיד ככה – בדיון המעקב שאנחנו נבצע אנחנו נבקש ממנו להופיע כדי להבין בדיוק. אני מבין שמשרד ראש הממשלה, סדר גודל של 100-200 אלף שקל ב-19 באוקטובר, אנחנו מדברים על שבועיים בתוך המלחמה, מינה יועץ תקשורת בשפה הרוסית.

נכון.

כנראה בשביל זה. אז אני רוצה להבין, לקוות - - -

אם יורשה לי חבר הכנסת פורר, אם אני אוכל להגיב שוב?

כן.

כמו שבאמת הוזכר כאן אז יש לנו מנהל זירה בשפה הרוסית.

מעולה.

אנחנו מגייסים ממש בשעות האלה באמהרית.

תמיד מגייסים. כשמדובר באמהרית, זה ממש בדרך. זה בדרך. כל השנים אנחנו שומעים את זה, שזה בדרך.

את רוצה שאני אקרא לו? הוא מחוץ לדלת, אני ראיתי אותו הרגע נכנס.

הוא ממש הגיע עכשיו.

א' אני אשמח אם הוא יצטרף לדיון. בבקשה.

ועוד נקודה אחת.

עוד שנייה הוא יהיה פה ואתם תראו גם כן. יש לנו גם מנהל זירה ערבית. כלומר, כבר בשלוש השפות העיקריות – ערבית, רוסית ואמהרית - יש לנו מנהלים שהם אצלנו.

יש לנו פחות עולים דוברי ערבית.

בשפה האמהרית, ישבתי גם עם זה שינהל את הזירה. הוא מסביר לי באמת איך הוא מתכוון לפעול. בפגישה עם קייסים, בפגישות במרכזי הקליטה. כלומר, גם בערוצים, לא בערוצים, מה שנקרא, המסורתיים, של תקשורת רק בפרסומת ברדיו או בטלוויזיה, אלא ממש לעשות פעילות ממוקדת. אני אקרא לו תכף, הוא יצטרף לכאן.

מאה אחוז, תודה. בבקשה.

משפט אחרון, אני רוצה להזכיר עוד זירה – אתר "כל זכות". אתר "כל זכות" שבאמת מעניק מענה מאוד מקיף בכל מה שקשור למידע שהוא מאוד נחוץ לאזרחים היום. ואני רוצה להזכיר שבקדנציה הקודמת הקצינו מיליון שקל לתרגום האתר לשפה הרוסית. תורגמו למיטב זכרוני כ-400 דפים.

מי זה הקציתם? בוא. משרד העלייה והקליטה התחיל תהליך מאוד רציני.

לא משנה, אנחנו לא.

כשאני הייתי שרה. לא כדי לקחת זה.

אנחנו לא נתווכח עכשיו על הקרדיט.

היה שם בחור, דוד. לא, לא, לא. בליאק, הם עשו עבודה.

לא, אבל תני לי לסיים. נו, מה זה משנה?

בסוף משרד הקליטה גם צריך לתת להם קרדיט.

בסדר, את רוצה?

עשו פה תהליך.

את רוצה את הקרדיט? קחי.

לא, זה לא קשור לקרדיט. תגיד שמשרד העלייה והקליטה, אני תכף אדבר על - - -

משרד העלייה והקליטה והמשרד לשוויון חברתי וחבר הכנסת בליאק, בסדר?

תרשו לי לגשר על הפערים. בקדנציה הקודמת, משרד העלייה והקליטה ברשות חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה פעל כדי שאתר "כל זכות" יתוקצב לטובת התרגום.

בהחלט.

יחד עם חבר הכנסת בליאק ויושב ראש וועדת כספים דאז, קושניר. הם דאגו שיהיה תקציב לטובת העניין. בסדר?

מקובל.

הלאה.

התקציב הזה אמור להיגמר בסוף השנה, וצריך להמשיך את זה. כי אני יודע שהיום עשרות אלפי אזרחים נכנסים לגרסה הרוסית של האתר, וצריך לתרגם אותו. להמשיך לתרגם אותו גם לרוסית, גם לאמהרית וגם לשפות נוספות. כי האתר הזה הוא מאוד-מאוד חיוני דווקא בעת המלחמה.

תודה.

תודה.

חברת הכנסת מלקו.

קודם כל תודה אדוני יושב הראש שאתה מקיים את הישיבה. אני אספר לכם לגבי הסברה לפחות בנושא של יוצאי אתיופיה דוברי אמהרית. אני, עד שבאתי לכנסת, במשך 34 שנים עבדתי ברדיו רקע ובטלוויזיה. ואת כל השפות אני מכירה. כשהתחילה המלחמה אני פניתי למטה ההסברה לגבי הצורך הזה לקהילת יוצאי אתיופיה. יוצאי אתיופיה, יש שני דברים. א' עולים חדשים שצריכים שפה. ב' יש אנשים שבהגדרה של משרד הקליטה הם לא עולים חדשים אבל הם לא שולטים בשפה העברית. בנוסף, יש אוכלוסייה שלא יודעת לקרוא ולכתוב. לכן, בשביל זה, כל השנים, אני אספר לכם, אני ממלחמת המפרץ ב-1991 ובמשך כל המלחמות אני זאת שהייתי מסבירה לקהילה ברדיו בשפה האמהרית. גם כולל בטלוויזיה.

והיום מה שקרה, אנחנו בתקופה של מלחמה, ואני פניתי, פיני יכול לתת את התשובה, ועברו שבועיים מאז שאני פניתי. עשיתי טלפונים, עשינו שיחת ועידה, ועדיין אין שום מענה. חבר'ה, אין שום מענה. אני מדברת על תקופה של מלחמה. לא יכול להיות. אנשים א מבינים מה הולך, מה הזכויות שלהם, מה הם צריכים לעשות. אני מקבלת ביום עד 20 פניות בנושא של מקלטים. רוב העולים גרים בדירות ישנות. אין מקלט, ואם יש מקלט אחד הפך אותו למחסן או שיש רטיבות ואין חשמל. אנשים לא יכולים להגיע, לאנשים מבוגרים זה רחוק. אף אחד לא מסביר. אני לא מבינה את זה. איך זה יכול להיות. במדינת ישראל, אנחנו במלחמה ארורה, קשה, נמצאים, ועולים חדשים לא יודעים את הזכויות שלהם, או מי שלא שולט בשפה העברית. יכול להיות שיש בן אדם שהוא הרבה שנים בארץ, הוא לא עולה חדש, אבל הוא צריך לקבל מענה כי הוא לא יודע עברית על בוריה.

אני אומרת להם את זה, אני כל פעם דיברתי, ובסופו של דבר אתמול פניתי עוד פעם. וידענו שיש את הישיבה הזאת, וכשאני פניתי התשובה שאני קיבלתי "עכשיו מחפשים להביא איזשהו יוצא אתיופיה שיתכלל את זה". חבר'ה, עד שתגייסו נגיע לסוף השנה, או שבעזרת השם המלחמה תסתיים. אבל מה זאת אומרת? לא יכול להיות חבר'ה. אני גייסתי בכל עיר ועיר מתנדב דובר אמהרית. איך זה יכול להיות? לכן, אני רוצה להגיד לכם, נציגי משרדי הממשלה, או שאתם עובדים או שכמו שאנחנו רואים אתכם רק בזום, ובזה נסיים. אני דורשת, לא מבקשת – דורשת – כל מי שמתקשר בשפה חייב לקבל מענה. אסור לנו להשאיר את אוכלוסיית העולים.

הסרטונים לא רלוונטיים.

זה פשוט לא, גם סרטונים, מה עושים עם הסרטונים שמעבירים?

לא רלוונטי.

עושים דיבוב. תקשיבו לי, עושים דיבוב. לא רלוונטי, חבר'ה. בתקופה של מלחמה אדם צריך להבין בשפה שהוא מבין אותה על בוריה. אתה לא יכול לתת לו בעברית שאפילו ב-10 אחוזים הוא לא שולט בשפה.

תודה.

אני באמת מצטערת להגיד את זה, זה פשוט מרתיח אותי, כואב לי. הקהילה צריכה לקבל גם עולים מרוסיה, עולים מצרפת, לא משנה. אנחנו, אסור לנו להשאיר עולים בלי שיבינו, בשפה שברורה להם, בשפה שהם שולטים בה, על מצב המלחמה.

תודה.

זה מה שאני רוצה להגיד.

אני רוצה להגיד לכם מה סדר הדוברים שאני רוצה פה. אני רוצה את משרד העבודה, נמצא פה? דניאל בראשי? אני רוצה את משרד העבודה, ואחריו אני אבקש את משרד החינוך, ואחר כך אני רוצה שמשרד הפנים, נשמע עוד פעם. אני אתן פה עוד פעם לנציגי רשויות כדי שתשמעו קצת מרשויות מקומיות ואז גם את ההתייחסות שלכם. אחרי זה גם ביטוח לאומי. את רוצה לפני כן, חברת הכנסת תמנו-שטה? בבקשה.

תודה, אדוני יושב הראש. ברשותך, הרשה לי לפתוח בלשלוח תנחומים לכל משפחות הנרצחים, בין אם זה חיילים ובין אם זה אזרחים. אני מסתכלת על היוזמה של הוועדה ועל התמונות שיש על הקירות, של החטופים שלנו והנעדרים, שבכל יום מספר החטופים עולה ועדיין יש לנו מספר לא מבוטל של נעדרים ונעדרות שהמשפחות שלהם לא יודעות מה עלה בגורלם. ומפה לחבק אותם ולתת להם הרבה כוח ולומר להם שכל עם ישראל יחד איתם. כמו כן, אני רוצה להודות לך, מאז השבת הנוראה הכנסת הקימה – אופוזיציה-קואליציה – חמ"ל שנמצא כאן בחוץ ומתפקד 24/7. כמו כן, באופן חריג גם חמ"ל תרומות ברמת גן. ואתה, כמי שהובלת את כל נושא המוגנות בלי לפרט יותר מידי, ואמל"ח לכיתות כוננות ויישובים, במצב בו אנחנו מאותגרים, זה לא דבר שהוא מובן מאליו.

ואני חושבת שעם ישראל צריך לדעת שבעת הזאת נבחרי הציבור, אנחנו, אין ימין ואין שמאל, אין אופוזיציה ואין קואליציה, ואנחנו עובדים בבית הזה במשותף, במאמץ גדול, כדי גם להעביר מסר לעם ישראל, שהוא לדעתי הפך להיות אולי המודל והאורים והתומים לאיך אנחנו נראים כשאנחנו ביחד. ומעבר לכך, כדי לחזק באמת את החברה הישראלית, מהאזרח הפשוט ועד לחייל הבודד שנמצא בחזית, וכמובן האימהות, הנשים, ומי שנמצא בעורף.

לעניינו, בעניין ההנגשה, אני חייבת לומר שהרבה מאוד דברים, או נקרא לזה חולאים שלא טופלו, נושאים שלא טופלו בעת שגרה צפים ביתר שאת בשעת חירום. הנושא הזה שיושב על הפרק הוא נושא, קודם כל שאני מודה לך שהעלית אותו, אבל כולנו מכירים את הצורך בהנגשה. כולנו מבינים שהיו גם החלטות ממשלה שדיברו על כך שצריך להנגיש. אני קודם התפרצתי לדברים של בליאק לא כדי לומר שבמשמרת שלי כשרת העלייה והקליטה נעשו דברים, אלא כי היה חשוב לי לציין את עבודת משרד העלייה והקליטה בנושא הזה. בואו נודה על האמת, נציגי משרד ראש הממשלה, צריך לעשות שינוי בדיסקט גם במובן הזה של להבין שיש פה אוכלוסיית עולים וותיקה וחדשה שיכולה להבין את המידע הקונקרטי, החיוני, רק בשפת האם שלה, בשפות מגוונות שאנחנו מכירים אותן.

ועל כן, משרד ראש הממשלה, אי אפשר לזרוק את כל העבודה על משרד העלייה והקליטה, או לכל הפחות תהיו בממשק איתם. אנשים פה ממונים לתפקידים מאוד בכירים בהסברה האזרחית. חלק מהאזרחים הם העולים החדשים. ואני חושבת שאמנם אלו הנסיבות אבל גם ביתר שאת ככל הנראה מי שיהיו, זה האנשים שאנחנו נצטרך לקלוט אותם בקרוב, זה יהודים מכל רחבי העולם. נקווה שזה יהיה בנסיבות טובות ולא חלילה המראות שראינו את אתמול ברוסיה, איך האנטישמיות פורצת בעקבות כל תנועות ה"פרו-פלסטין", שזה בעצם תנועות שקורות להשמדת ישראל. ועל כן, אנחנו, אני מאוד שמחה שהוא הולך להיות ממונה. אני חושבת שראיתי שם את איציק דסה, אני טועה? עורך דין איציק דסה, היקר. אם הוא נמצא אני רגועה. חשוב שיהיה ממונה. זה צריך לעבוד כל הזמן, כל העת.

עכשיו, אני אומרת לך, ונגעה בזה חברת הכנסת צגה. אנחנו מבינים שהאוכלוסייה של העולים היא נפגעת כפל כפליים. הרבה פעמים אנחנו נלך לאזורים שאין בהם מיגון. בערים מטווחות אנחנו נראה שמדובר לא מעט באוכלוסיות של עולים. אז על אחת כמה וכמה אנחנו צריכים לעזור להם להבין את המתרחש, להגן על חייהם, ובטח-ובטח למצות את הזכויות שלהם. אין לנו זכות לוותר בשמם על הזכויות שלהם רק בגלל שאנחנו לא מנגישים להם את השפה. וזה החל מהזכויות שלהם בביטוח לאומי, קרנות, והמון-המון דברים שאנחנו רואים. הרשימה לא נגמרת במוקדים.

אני יכולה להגיד לך, ובזה אני אסיים, אני אספר לכם סיפור מהקורונה. נראה לי שאני סיפרתי לך אותו. אני בדיוק הייתי שרה חדשה, אני נכנסת, קורונה, יש טיפולים, שלושה טיפולים שנתנו לכל אזרח. נמצא פה גם אבי מספין מ"טנא בריאות". ואני אומרת לצוות שלי "תתיישבו על כל הקופות, וגם על ער"ן, ועוד-ועוד-ועוד, ותבדקו שיש גם טיפול נגד חרדות או כל דבר אחר גם בשפות השונות. והצוות שלי היה מאוד מגוון. ישבו שבוע שלם. תקשיב לי, בושה בחרפה. "לרוסית לחץ 9", ואתה יכול ללחוץ ככה יום שלם ואתה לא מגיע לשום מקום. חוץ מאיזו קופה אחת. לא היו, לא, לא. תקשיבי, הלוואי והיו אומרים שהיה עומס והמתנה והתייאשתם. אמרו שבתכל'ס אין אנשים בקצה. זה חמור. אמרתי "מה זאת אומרת אין אנשים בקצה? אז למה אתם בכלל שמים את האופציה הזאת שיש שפה?". אמרו "מה נעשה, אנחנו לא מצליחים לגייס". לא מצליחים לגייס זה התירוץ הכי עלוב שאני שמעתי. בסוף משרד העלייה והקליטה, הקמנו שם את השירות הזה, ואני חושבת שמשרד ראש הממשלה, אני קוראת לך פיני, תתחילו לתכלל את זה כמו שצריך. כמו שצריך מכאן והלאה.

תודה רבה. פיני, אני אתן לך להתייחס תכף, אני ראיתי שביקשת. אני רק רוצה לפני כן את משרד העבודה, דניאל בראשי, ראשית לברך. כי בפלייר שפורסם בשבוע הקודם הודיעו שהמענה הוא ב"פייסבוק", אז אני שמח שפתחתם מענה טלפוני. תסבירו לנו מה המצב שם מבחינת מענה בשפות. בבקשה, דניאל.

אז ברשותכם, אני נציגת אגף בכיר לאסדרת עיסוקים. ירמי גור, סמנכ"ל השירות של המשרד נמצא כאן, הוא מנהל את מוקד החירום של המשרד. אני אשמח שהוא ייקח את רשות הדיבור והוא יוכל להרחיב יותר. ואם תרצה, כמובן, אני אוכל להתייחס גם לאגף עצמו.

בבקשה, ירמי.

כן, שלום לוועדה ותודה על רשות הדיבור. מיד עם תחילת המלחמה הנחו המנכ"ל והשר להקים מוקד חירום לזכויות עובדים. המוקד מתבסס, כפי שגם הדגים חבר הכנסת אלקין על עובדי המשרד, עשינו הסטת משימות. אנחנו פועלים כרגע אפילו בלי נתב קולי או עם משהו מאוד בסיסי, כי כל ההיערכות היא ככה מאוד מהירה, אבל אנחנו בשלבי התקדמות. מהנושא של השפות היינו ערים ברגע הראשון, שאין נתב קולי. אנחנו גם נכניס את זה לשם אבל כרגע אנחנו ערוכים לטפל בעצם בפניות שמגיעות. אין פנייה שמגיעה ולא מטופל. נעזרים, או שנעזרים בנציגים במוקד שהם דוברי ערבית ורוסית. אנגלית עוד יודעים. או שלוקחים טלפון וחוזרים לפונה. זה בעצם המצב. אנחנו במקביל מרחיבים את הפעילות. זה בעצם, הפעילות מתרחבת כל יום כי אנחנו - - -

כמה פניות קיבלתם במוקד עד עכשיו?

כרגע יש בערך בין 600 ל-700 פניות ביום, כאשר אנחנו מגיעים לחצי מהן.

מה זאת אומרת? 600 פניות סך הכל, מה זאת אומרת שמגיעים לחצי מהן?

זאת אומרת שיש שיחות ננטשות, כי כמות הנציגים וכמות המענים שאנחנו נותנים מבחינת טלפונים לא מספיקה לענות. זאת הסיבה שאנחנו מרחיבים את פעילות המוקדים שלנו גם על ידי גיוס מתנדבים וגם על ידי גיוס עובדים נוספים שאנחנו מפנים אותם מהעבודה במחוזות נוספים.

סליחה, יש לך פילוח כמה דוברי עברית פנו אליך? כמה ערבית? כמה שפות אחרות?

אין להם מענה בשפות אחרות.

אין לי פילוח במערכת.

אם לך בשפות אחרות, דוגמא – עולה יוצא אתיופיה פונה אליך, מי ייתן לו תשובה?

אין.

אז אני יכול להגיד שאין לנו כרגע פילוח במערכת אבל אנחנו עשינו, ניהלנו אסיפות אחמ"שים ואנחנו מנהלים כל יום הערכות מצב. מהדיווחים שאני מקבל מגיעות מעט מאוד פניות בשפות זרות. אם ביום מתועדות - - -

איך יגיעו? הם לא יודעים. איך יגיעו?

רגע, רגע. סליחה, סליחה. ירמי, מאוד פשוט. תן לנו סקירה. אתה אומר שמגיעות אליכם 600 פניות ביום, 300 ננטשות, אז אתם לא יודעים בכלל באיזה שפות הן. זאת אומרת, 300 בכלל לא ענו להם.

אמת.

אוקיי, חמישים אחוז מהפניות לא נענות. בפניות שנענו, כמה מהן בשפות?

בפניות שלנו, מתוך כ-350 פניות ביום שמנותבות, מגיעות פחות מעשר פניות בשפות זרות. שוב, אין לי נתון ממוחשב. צריך להבין שאנחנו מקימים את המערכת.

איך אין לך? מה, אנחנו בשנת תרפפ"ו?

מה זאת אומרת? איך אתם מנהלים?

הקמנו בסיס, מערכת "סיילספורס", הקמנו מהיום להיום מערכת לפניות האלה ועלינו איתה לאוויר כמה שיותר מהר כדי לענות על הכל, ואנחנו משכללים אותה תוך כדי.

הבנתי.

ברור שהפרמטר של השפות - - -

חבר'ה, תודה. בסדר גמור, תשמע, אנחנו, לדיון המעקב שאנחנו נקיים ביום רביעי, אני מבקש שתגיעו עם נתונים יותר הגיוניים. עכשיו, כמה אנשים עובדים במוקד הזה?

הפול של האנשים במוקד, נכון להיום, כולל המודרכים החדשים במחוז חיפה, הוא פול של 70, שמתוכם אנחנו, במהלך השבוע נגיע למשמרת של עשרים. זה עדיין כנראה לא יספיק, ואנחנו ממשיכים להכשיר אנשים. ויש כרגע גם יוזמה לאיזשהו מיזם משותף של עורכי דין מתנדבים. אנחנו, מהרגע שהתחלנו לעלות לאוויר אנחנו במאמץ להשיג את הפניות. אנחנו נעלה גם "וואטסאפ", עובדים על "צ'אט-בוט". אנחנו רודפים. רודפים אחרי העניין בכל המרץ.

השיחות הננטשות – אתם יודעים לחזור אליהן או שאתם לא יודעים בכלל מי הן השיחות הננטשות?

אנחנו יודעים, כן. אנחנו יודעים לחזור אליהן. אנחנו מושיבים כל יום אנשים שיוציאו את השיחות מהמענה הקולי ואנחנו חוזרים. אבל גם שם, לא נתקלנו כמעט בשפות.

אוקיי, תודה. משרד החינוך, טירה. אחרייך אני ארצה פה לשמוע קצת מהאנשים שנמצאים פה בחדר. בבקשה, טירה.

על המוקד אני פחות יודעת להגיד, אבל אני יכול להבטיח שמהיום הנורא, השבת של ה-7 בחודש, כבר באותו הערב אנחנו הוצאנו בחמש שפות להורים של התלמידים העולים, דרך המגשרים המופלאים שברשויות, דרך מנהלי בתי הספר והגננות, מידע על מה קורה ומה קורה מחר עם מסגרות החינוך. ואנחנו ממש מקפידים, ברמה של אדיקות, שכל הורה שלא יודע לקרוא עברית יקבל מידע, גם רגע מרגיע וגם מה קורה עם הילדים שלו מחר בבוקר ומוחרתיים בבוקר. ואני יכולה להגיד שאנחנו ממש עובדים בזה, כי אנחנו מאמינים שבית חזק - - -

טירה, דבר ראשון, אני יודע איזו עבודה חשובה את עושה בהיבט של אגף קליטת עולים ובקשר של איפה שיש מגשרים.

אבל לא רק. לא רק.

לפחות מהבדיקה שלנו - - -

אנחנו בקשר גם עם הרשויות, גם עם משרד העלייה והקליטה. רק עוד דבר.

כן, בבקשה.

אנחנו עושים בשש שפות גם להורים ערביים בזום, אנחנו נותנים להם כלים להתמודדות עם המצב. צריך להבין שלרוב העולים המציאות הזאת היא אחרת, היא חדשה. בטח למי שהגיע רק עכשיו. ואנחנו גם נותנים מענים בצורת סדנאות, גם בשפות להורים ולילדים עם צרכים מיוחדים. אנחנו מנסים בכל דרך.

תודה.

וכל הצעה וכל צורך, אנחנו נשמח ואנחנו פה. רק בשביל לעשות את הימים האלה קצת יותר רכים.

מאה אחוז. טירה, תודה. הבעיה היא שבמשרד החינוך, מהבדיקה שאנחנו עשינו בוועדה המוקד שלכם עונה רק בעברית או בערבית. זה לא מקובל. אני מבקש, שלומית, לישיבת מעקב, סמנכ"ל השירות של משרד החינוך, או מי שאחראי בעצם על מוקד המענה הטלפוני, אני מבקש שהוא יגיע. זה יהיה טוב אם הוא יספר לנו בדיון שכבר המענה ניתן בשפות נוספות לטובת עולים חדשים. לא יכול להיות שמענה משרד החינוך - - -

עודד, רק דבר אחד להוסיף ברשותך.

בקצרה.

בפורטל הורים אנחנו הוספנו דגלים לפי שפות, וגם שם החומר בעבור ההורים.

תודה.

אני יכול להגיד על הנושא הזה שכבר באותו יום שבת אנחנו יצרנו קשר עם נציגי משרד החינוך ועם סמנכ"לית השירות שם, שבכל הקשור לשיחות של תמיכה נפשית, לא יהיה מצב שדברים נופלים בין הכיסאות. זאת אומרת, אם יש מצב שהמוקד לא יכול לתת מענה בגלל נושא של צבא זה עובר למוקד לתמיכה נפשית שאנחנו הקמנו, כדי שלא יפלו בין הכיסאות. וגם הרבה מאוד הודעות בהקשר הזה של הורים, אנחנו לקחנו את זה על עצמנו לתרגם ולהנגיש את זה לעולים, כדי, שוב, שלא יפלו בין הכיסאות. אז יש שיתוף פעולה בין המשרדים.

תודה. נמצאים פה, אני אתן ליבגני ברחמן מעיריית ראשון לציון, ואחר כך לאלכס מילר מההסתדרות, ואז לדב ליפמן, ואז אני רוצה לחזור למשרד הפנים כדי לשמוע את התגובה שלו לגבי הרשויות המקומיות. בבקשה, יגבני.

תודה רבה, אדוני יושב הראש, עודד, שהקמת ועדה כזו. כששמעתי את זה, אז זה הנושא, אני מדריך קליטה ועלייה בעיריית ראשון לציון, וזה הנושא הכי חשוב וקשה היום אצלנו בעיר מהרגע שהתחילה המלחמה. אני הרגשתי שאין לנו שום מענה, לא ברוסית, לא באמהרית, לא באנגלית. אז אנחנו הקמנו חמ"ל בקליטה, גם ממתנדבים. אני לא מבין למה עד עכשיו אף אחד לא עשה את זה בצורה ממשלתית. לא מרגישים. בעירייה לא מרגישים - - -

קיבלתם איזושהי הנחיה ממשרד הפנים?

שום דבר, מאף אחד לא קיבלנו שום דבר. זה ביוזמה אישית.

קמה הקהילה ברשויות המקומיות?

לצערי, לצערי. עם הניסיון שלנו מהקורונה, עם המלחמה שהייתה לנו בעבר, עם כל המבצעים, יש לנו כבר ניסיון. הקמנו את זה ביום אחד. גם ברוסית, גם באמהרית. אנחנו עונים במוקד יוצאי אתיופיה. גם יש לנו מתנדבים באנגלית, גם בצרפתית. המטרה היא, אנשים בפאניקה. אנשים בפאניקה. כולם חשבו ששכחו אותם. אפילו כשהגעתי למקום שהיה בו פיגוע, על בניין, אני עזרתי אישית לחבר'ה בשפה הרוסית להגיש בקשה למס רכוש. כי אנשים לא מבינים אפילו איך עושים את זה. מישהו הסביר להם שאחד מהבניין יעשה את הפנייה וכולם יקבלו את המענה. אנשים שמחכים יומיים-שלושה. אני באתי, אנשים בצעקות. בצעקות, באו בטענות. פשוט, מה שאנחנו מבקשים בעיר, בצורה עירונית שאנחנו עשינו, תעשו משהו ארצי. שיהיה איזשהו טלפון שאפשר לפנות אליו. לדוגמא, פונים אלינו, אם זה משטרה אז אני צריך לפנות למשטרה ולעשות להם פנייה. אם זה מוקד עירוני, זה מישהו, מתנדבים שלנו עושים. כל אחד, עושים את זה ממש בהתנדבות.

אוקיי, תודה. אלכס מילר ואחריו דב ליפמן.

תודה אדוני יושב הראש. אלכס מילר, יו"ר אגף העובד העולה בהסתדרות הכללית החדשה. עכשיו, אנחנו מבחינתנו הרחבנו את הפעילות של המוקד של ההסתדרות שמספרו *2383 - אנחנו נותנים מענה לא רק לחברי הסתדרות אלא לכל מי שמעוניין לפנות ולקבל תשובות. גם בשפות אנחנו עושים את זה. יש לנו מוקדנים שהם קבועים, מבחינת הפעילות, גם בשפה הרוסית. יש לנו שם גם באנגלית ויש לנו גם ערבית. כל פניה שהיא בשפה אחרת, אנחנו נעבד אותה ואנחנו נחזור במידת הצורך.

אלכס, למה אתם לא משתפים פעולה עם משרד העבודה? הרי, בסוף, הפניות שמגיעות למשרד העבודה זה של עובדים, אני מניח. זה נוגע לזכויות עובדים או לזכויות מעסיקים.

אנחנו הגוף המייצג. אנחנו נותנים מענה לסוגיות שקשורות לתעסוקה. כמובן שבמידה ויש שאלות, את רוב השאלות אנחנו גם מקבלים כחלק מהמתווה שצריך להיות מאושר על ידי הכנסת, בכל מה שקשור לפיצויים וכולי. אנחנו לא, אני בדקתי עם הסתדרות העובדים של עובדי המדינה בקשר לפניות מהמשרדים השונים בעניין של הפעלה של העובדים למוקדים כאלה ואחרים. אז לא קיבלנו איזשהו משהו מיוחד. אז יכול להיות שהמשרדים יכולים להסתדר ללא התערבות של ההסתדרות, כי כל תזוזה של עובד כזה או אחר צריכה לעבור דרכינו. אבל באופן כללי, אני יכול להגיד שאת המענה שצריכים לקבל עובדים במדינת ישראל לתנאים שלהם, לסוגיות כאלה ואחרות, אנחנו יודעים לתת.

שיתופי פעולה, כמובן שקיימים. אני יכול להגיד גם שאנחנו עושים שיתופי פעולה בהרבה דברים נוספים של המדינה, מול משרדי הממשלה עם הפרויקטים וכולי. אבל בכל פניה שבעצם תגיע אלינו, אנחנו נשמח לשמוע ואם יש צורך. אבל בסוף, אנחנו נותנים את המענה לעובדים לפי התנאים שלהם. הסכמים קיבוציים, פעילויות במפעלים. יש כאלה שלא מאוגדים וצריכים לקבל תשובות של מה מגיע ומה לא. אני מקווה מאוד שהמתווה יאושר ואז העובדים גם יוכלו לקבל תשובות מלאות על מה מגיע להם, איזה פיצויים, ימי חופש, חל"ת וכל זה. זה בעצם אחרי שאנחנו ישבנו. אנחנו גם היינו באיזושהי אי ודאות במשך שלושה שבועות. זה מצב לא פשוט. צריך לתת תשובות.

ברור.

אנשים לא מקבלים אותן בזמן. ואני מקווה מאוד שעכשיו הדברים ישתפרו קצת.

תודה. דב ליפמן ואחריו מיכאלה לוין, לובי המיליון.

תודה רבה כבוד יושב הראש. אין ספק שהפניות שאנחנו מקבלים זה בתחום התעסוקה. אני רוצה להמליץ, כמו במשרד החינוך, טירה בקשר עם כל הארגונים ודרכינו יכולים להפיץ מידע לעולים ולענות על השאלות. משרד העבודה, אם אין להם מספיק כוח אדם ואין להם יכולת להוציא את המידע, הם יושבים איתנו, עם כל הארגונים בכל השפות ובכל העולים, ואנחנו יכולים להפיץ מידע לכל העולים בתעסוקה. זה הנושא שהם הכי בהלם ממנו, הם לא יודעים מה קורה עם העבודה שלהם. ואם הם משתפים פעולה איתנו, כולנו יכולים לעבוד איתם ולהפיץ את המידע לעולים. אני רוצה להמליץ על הרעיון הזה.

תודה רבה. מיכאלה לוין. אחרי זה אני אתן לצגה מלקו לשאול שאלה. בבקשה.

תודה רבה לכבוד יושב הראש על כינוס הוועדה הזאת, וגם תודה רבה על היוזמה לפרסם את תמונות החטופים, וגם תודה לך אישית על כך שאתה מבקר באוהל של המשפחות ותומך במשפחות. זה מאוד חשוב, ואני גם נמצאת שם הרבה. אני רוצה להגיד מבלי לחזור על הדברים שנאמרו, אני כאמור נציגת לובי המיליון, שזאת עמותה שמקדמת צרכים ואינטרסים של ישראלים דוברי רוסית, ואני גם נציגת "ישראל ביתנו" ברשימת "יש עתיד" למועצה המקומית בתל אביב ברשות אורנה ברביבאי. עכשיו, זה נכון שהגיעו מעל למשהו כמו 75,000 עולים רק בתקופה האחרונה. מתוכם מחציתם הגיעו לאזור המרכז וכ-15,000 הגיעו לעיר תל אביב. שזה המון. ואנחנו כבר יודעים, והעלנו כמה פעמים את הנושא הזה, שהיכולת שלהם להישאר בארץ תלויה במידה רבה בקליטה שלהם. והיו המון בעיות שהעלינו גם לפני בוועדה הקודמת שקיימת והרבה ועדות שהתקיימו בנושא בכל הנושא של הנגשת מידע ויצירת קהילה ובעיות שהיו שלא נפתרו בכל נושא האולפנים.

והבעיות האלה עדיין קיימות ועכשיו אנחנו בעצם נכנסו למצב של מלחמה כאשר הבעיות האלה מאוד-מאוד התגברו ויש בעיות נוספות. היות שצריך להבין שהאנשים האלה, אוקיי? הם הגיעו מאזורי מלחמה. גם אם הם הגיעו מרוסיה וגם אם הם הגיעו מאוקראינה, הם הגיעו מאזורי מלחמה ויש להם למעשה טראומה כפולה. והם נמצאים במצב שאין להם שום, בעצם, קהילה שתומכת כי הם לא הספיקו לייצר קהילה. הם לא מבינים את השפה והם לא מבינים מה קורה. עכשיו אני מדברת על דברים שעלו מהשטח, היות ואני בעצמי מנהלת המון-המון חמ"לים בהתנדבות עם עוד אנשים שהתנדבו, וזורמים מתנדבים, וקבוצות "וואטסאפ" שאנחנו מקימים.

לנקודה.

לנקודה. ככה, יש המון מפונים שעברו לאזור תל אביב ואין להם כאן קהילה, הם לא מכירים אף אחד, אין להם עם מי לדבר. הם צריכים דברים בסיסיים כמו להבין איפה המכולת והממ"ד בעיר.

לעיריית תל אביב יש מענה?

זאת הנקודה, ולעיריית תל אביב אין שום תשתית לדוברי רוסית. באמת הכל-הכל-הכל מבוסס על התנדבות.

תודה.

הם לא יודעים לאן לרשום את הילדים. עכשיו המבוגרים שהגיעו, הגיעו ללא מטפלים שלהם והם אפילו לא מסוגלים לצאת מהבית.

הנקודה ברורה. תודה רבה.

ודבר אחרון רק שאני רוצה להגיד בעניין המענה הנפשי, אוקיי? אני רק רוצה להגיד סיפור ממש קצר.

לא. לא סיפור – נקודה.

לא, אין לנו זמן עכשיו.

אני צריך לסיים את הישיבה בזמן פשוט.

הם נמצאים במצב נפשי מאוד-מאוד קשה. אין להם מענה למצב נפשי. הכל זה מה שגייסתי בהתנדבות. אין מענה באמת ממשלתי שניתן להם. והם לא יודעים גם לאן לפנות. זאת אומרת, כל הודעות ה"וואטסאפ" שעוברות, אני בעצמי מתרגמת אותן בעזרת בינה מלאכותית ושולחת את זה בקבוצות של דוברי רוסית, כי אחרת המידע לא מגיע אליהם.

תודה.

תודה רבה.

חברת הכנסת מלקו, ואחרי זה יפה שי ממשרד הפנים.

אני, השאלה שלי היא באמת על העניין הזה, מאז שהתחילה המלחמה אני נכנסתי לעומק, א' בגלל שאני באה לא רק מאוכלוסייה של יוצאי אתיופיה אלא אני מכירה את התקשורת ואיך שהיא עבדה, במיוחד רדיו רקע שמשדר בכמה שפות. אני מכירה את זה. ובכל המלחמות, מה שסיפרתי לכם, סיקרתי בעצמי. השאלה שלי האם יש לנו פה קודם כל נציג של משרד הבריאות פה.

יש. אני לא אתן לכולם. תכף אני אתן ל"טנא".

אוקיי. והשאלה שלי לגבי משרד הקליטה – יש אנשים שיודעים לקרוא ולכתוב ויש אוכלוסייה שלא יודעת לקרוא ולכתוב. אין מה לעשות. אז הצרכים שונים. הצרכים שונים. אז אתה יכול לתרגם למי שיודע אמהרית, אתה מתרגם לו כתובית, ואז למי שלא יודע לקרוא ולכתוב צריך להביא בעל-פה. לדברים האלה, אני מהניסיון שלי אפילו נתתי דוגמא שאפשר להיעזר בה. יש שני כלי תקשורת. אחד זה רדיו רקע והשני זה טלוויזיה, שמשדרים בשפה האמהרית. בעבר השתמשנו בזה. ולא קיבלתי שום מענה איך להושיט את זה. אני יכולה להגיד באמת מה שאני מרגישה, שזה חסרת אונים. כי אני, אם לא היו אנשים וארגונים וולונטריים, מה היה קורה?

ברור.

כן, אחרי לוויות, אחרי ניחומי אבלים. ואנחנו היום התפנינו, אני מסתובבת בבתי מלון לראות את המפונים. אפילו אתמול הייתי בלילה, הסתובבתי ואנשים שואלים אותי "מה עם תנאי הזכאות שלהם לגבי חל"ת? לגבי ימי חופשה?". אין שום מידה.

זאת המטרה.

לכן, גם המצב קשה, גם מלחיץ, גם דואגים. בסופו של דבר, בן אדם גם דואג לעצמו ולפרנסה שלו.

תודה.

את זה הייתי רוצה לשמוע ממשרד הבריאות. למה שאלתי את משרד הבריאות? בנושא של מה שקורה, אנשים בלחץ נפשי וכל זה, גם לזה אין מענה.

תכף נשמע אותם גם. תודה רבה. יפה שי, משרד הפנים. האם נתתם איזושהי הנחיה מסודרת לרשויות המקומיות להפעיל חמ"לים בשפות השונות? עבר איזשהו מסמך כזה?

שלום לכם. קודם כל אני רוצה להדגיש שמוקדי המידע שמפורסמים בפרסום של פיני הם מוקדי מידע על הרשויות המקומיות בלבד. משרד הפנים נמצא באינטראקציה אך ורק מול הרשויות המקומיות כאשר בסופו של דבר, מי שמקבל את השירות זה התושב בקצה.

סליחה, סליחה. רגע, רגע, רגע. משרד הפנים נותן שירות רק לרשויות המקומיות.

משרד הפנים עובד באינטראקציה ישירה מול הרשויות המקומיות.

לא, זאת אומרת שמוקד פניות הציבור שפרסמתם הוא מיועד אך ורק לראשי רשויות?

לא, מוקד פניות הציבור זה מוקד פניות ציבור שוטף שעובד מול האזרחים.

כי שם אין מענה. כשאנחנו בדקנו לא היה מענה בכלל. זאת אומרת לא היה מענה אנושי ולא תקליט. היה מענה אוטומטי.

יש מענה בשפה העברית, כאשר הפניות שהגיעו למענה הזה הן התייחסו אך ורק לאוכלוסייה - - - ומזון. לא מעבר לזה.

בהתחלה הם פרסמו, משרד הפנים - - -

בדקתי בשבועיים, בשלושת השבועות האחרונים מאז התחילה המלחמה – המענה לפניות שהגיעו התייחסו לרשות האוכלוסין. ונכון, יש מלא בעברית אבל לא בשפות השונות. אבל אני רוצה להדגיש שוב שמשרד הפנים עובד אך ורק מול הרשויות המקומיות. ומי שמקבל את השירות זה בסופו של דבר התושב בקצה, אבל מוקדי המידע שלנו לא מתייחסים לאזרחים עצמם.

לא הבנתי את התשובה.

לא, אני, תראי, האזרח לא מכיר את כל הרשויות ואת כל הזה. הוא יודע שיש משרד פנים.

הרשויות המקומיות זה הרשות שהתושב גר שם.

תודה על ההבהרה. עד עכשיו לא ידעתי את זה, הארת את פניי. אני מקווה שלא תתנו תשובות כאלה גם במוקדים שלכם. אני חוזר ואומר – אזרח ישראלי לא מכיר את רשות האוכלוסין, לא מכיר את כל הרשויות שיש לכם בתוך הזה. ההוא יש לו רשות כזאת, יש את הרשות הווטרינרית. הוא יודע שיש את משרד הפנים – תעודות זהות, דרכון, עניינים כאלה – מתקשר למשרד הפנים. פרסמתם מוקדי חירום. עכשיו, בהתחלה פרסמתם טלפון לא נכון – בסדר, תיקנו אותו – פרסמתם. מתקשר לשם אזרח שיש לו בעיה עם תעודת זהות, אז מה? אז אומרים לו "תתקשר למקום אחר"? הרי, אתם אותו משרד. למה לא לייצר את זה כמוקד אחוד? הרי, ברור שהפנייה שלו היא בענייני משרד הפנים.

אוקיי, אז נכון ששר הפנים אחראי על רשות האוכלוסין ואחראי על משרד הפנים, אבל רשות האוכלוסין זה רשות בפני עצמה. יש להם דוברת משלה. היא פרסמה המון מספרי טלפון. וגם במוקד עצמו, גם בפרסום עצמו יש מספרי טלפון של האזרחים עצמם. של רשות האוכלוסין לאזרחים עצמם. זה לא אותו משרד. אנחנו אמנם תחת שר הפנים, אבל כל משרד בפני עצמו.

רשות האוכלוסין פרסמה מוקד ייעודי לתושבי עוטף עזה ולא למי שמעבר לכך. צריך להבין שהפניות שנוגעות פה הן פניות רבות. אני חייב להגיד משהו למשרדי הממשלה גם ממה שאת עונה פה, מהתשובה שאת עונה פה. התפקיד שלכם הוא לתת שירות, וכך צריכה להיות התפיסה. אני אגיד את זה גם לשר הפנים. בסוף, הרי האזרחים מכירים ממשלה. אני חוזר ואומר, אני אחזור להמלצה הקודמת שלנו – לצמצם את משרדי הממשלה כדי לתת מענה שהוא מענה ברור. אי אפשר ללכת לאיבוד בין סבך הבירוקרטיה, אפילו של מוקדי החירום, זה בעיה. אבל הקמתם כל כך הרבה מוקדי חירום אז לפחות שיהיה שם מענה בשפות. עכשיו, לגבי הרשויות המקומיות, מן הראוי שמשרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות להקים מוקדים בשפות ברשות המקומית. הרי, אתם הגורם המבקר על הרשויות המקומיות. צריכה להיות פה איזושהי אמירה של משרד הפנים.

אוקיי, אני מקבלת את זה. אנחנו נבדוק את זה שאכן הוקמו מוקדי חירום בשפות השונות ברשויות המקומיות.

לא, הם יכולים, דווקא הרשויות המקומיות יכולות לעשות את זה מהר מאוד. גם עם המתנדבים המקומיים שלהן, ובוודאי גם כל רשות יודעת איזו אוכלוסייה יש לה. "טנא בריאות", רצה אבי. אבי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב הראש. הנושא הזה הוא מאוד-מאוד משמעותי ומאוד-מאוד חשוב. דיברת על למעלה ממיליון אנשים שהם אזרחים. אזרחים שהמדינה צריכה לתת להם שירות, לתת להם מענה. וכמו כל אחד אחר. והם לא יודעים לקבל אותו. אני רוצה ברשותכם להתייחס לשני דברים בקצרה. האחד, מעבר לזה שאני מעמותת "טנא בריאות", אני חבר גם בקואליציה להנגשה לשונית של קבוצה מאוד-מאוד גדולה. בקי קשת פה נמצא גם מבניהם. קבוצה של ארגונים מכלל השפות, שהמטרה שלנו היא לקדם את נושא ההנגשה הלשונית ברמה לאומית. אנחנו רואים פה, במילה פשוטה אני אגיד, ברדק גדול בקרב משרדי הממשלה, שהנושא הזה של ההנגשה הלשונית הוא דבר שהוא זניח ובצד ומפריע, ואיכשהו מנסים בזמני חירום להתארגן ולמצוא פתרון זמני.

ואנחנו כבר למעלה משלוש שנים, מאז הקורונה, הקואליציה מנסה לקדם. והזכירה פה חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, שכשהיא הייתה מנכ"לית משרד הקליטה, למעשה גם בהחלטת ממשלה בנושא שתקדם ועדת מנכ"לים, שהמטרה שלה בסופו של דבר היא שיהיה מוקד תרגום לאומי. סוג של רשות לאומית להנגשה לשונית, שלא לתת רק לכל משרד לקבל את השירות אלא שיהיה מוקד אחד שאליו יכולים משרדי הממשלה לפנות בשביל לקבל תרגום. לא משנה באיזו שפה פונים אליו.

כן, ברור.

כיום יש יוזמות. לדוגמא - - -

לסיכום, אבי. לסיכום.

כן, כן, קצר. אוניברסיטת בר-אילן נותנת תרגום יחד עם עמותות "טנא בריאות" בתשע שפות לכל גופי החירום. מוקד תרגום במצבי חירום. ויש עוד יוזמות פרטיות וגופים נוספים. הנושא הקצר השני זה כל הנושא שהזכרת של הסיוע הנפשי, או נושא של מיצוי זכויות לעולים. אנחנו צריכים להבין שלצד זה שהעולים צריכים תרגום, לא כולם גם יודעים להתמצות ואין להם את האוריינטציה בכלל להגיע ולקבל את העזרה. הם לא יודעים מה לקבל.

הבעיות ברורות.

יש לי שאלה לאבי.

יש מקום גם לעשות פנייה יזומה. פנייה יזומה של המקומות. וחברת הכנסת צגה מלקו הזכירה קודם שהיא עשתה את זה באופן פרטני. זה חייב להיות ברמה לאומית. ברמה לאומית, לא באופן פרטני. תודה.

שלום אבי, השאלה שלי, "טנא בריאות", למי שלא יודע בשפה האמהרית "טנא" זה בריאות. אז יש עמותה נהדרת שעוזרת לעולים חדשים ונותנת בתחום הבריאות תרגום. השאלה עכשיו, בתקופה של המלחמה, אתה רואה את הקהילה, הצרכים שלה קצת שונים, וצריך עבודה.

מה השאלה?

האם יש חומר מוכן? האם אתם מוכנים או שעדיין אין כלום ואתם מחכים למשרד הבריאות? לפי מה שאני זוכרת, לפני המלחמה הייתה גם אפשרות שדיברנו עליה, על התקציב שיעור אליכם.

לצערי לא. בזמן הקורונה משרד הבריאות בהחלט עבד ביחד איתנו ועם גורמים נוספים, ותרגמנו והפצנו חומרים בזמן אמת לכלל דוברי השפות, כולל אמהרית.

בפעם הזאת, לי לא ידוע שמשרד הבריאות עוסק בהסברה בנושא הזה.

אז מכאן נעבור למשרד הבריאות. תודה.

אני מקווה שפיני הזכיר, והנה עורך דין איציק דסה, אני מאוד שמח שאתה נמצא שם.

תודה אבי. אני מכאן רוצה לעבור למשרד הבריאות. עופר זילברטל.

שלום אדוני יושב הראש, שלום חברי הוועדה וצהרים טובים. תרצה, אדוני, שאני אתייחס קודם למענים הקיימים במשרד או לשאלות וההערות שהועלו?

אתה צריך לענות על שלושה דברים. 1. האם יש לכם מענה טלפוני בשפות ובאיזה שפות? 2. השאלות שעלו כאן גם מ"טנא בריאות" וגם על דברים אחרים, וכשאני מדבר על מענה טלפוני זה לא רק מענה אוטומטי אלא מענה אנושי. כי יש מענה אוטומטי על מידע בנגיף הקורונה.

כמובן. מוקד קול הבריאות, המוקדים שפועלים בשגרה וגם מוקד המידע הייעודי למפונים ומתפנים שיעלה היום, תכף אנחנו, אני מקווה עד היום, נוציא הודעה בנושא. הוא נותן מענה בעברית, ערבית, אנגלית ורוסית. בנוסף לכך קיים אצלנו מוקד התרגום בשפות שמשלים גם תרגום בצרפתית, אמהרית ותיגרינית. זה מוקד שנותן מענה הן לגורמי רפואה בשטח כאשר ישנו מטופל ויש צורך בתרגום, והן למוקדים שלנו לטובת השלמה, כאשר ישנו פונה שדובר את אחת השפות הנ"ל. בכל מה שקשור להנגשת מידע, המשרד העלה כבר בתחילת השבוע אתר מידע. אתר "חרבות הברזל". כרגע הוא קיים בשפה העברית. אנחנו שוקדים על התרגום. אני מאמין ומקווה שזה יהיה בימים הקרובים, ולכל המאוחר עד סוף השבוע.

בנוגע לשאלות שהועלו, אני מודה ומתוודה שמענה נפשי בשפות זרות זה אתגר. מענה נפשי בכלל בארץ זה כרגע אתגר. אני ברשותכם צריך לבדוק את הנושא מול אגף בריאות הנפש ואני אעדכן את הוועדה.

ביום רביעי יהיה דיון מעקב.

בסדר גמור. עלתה גם שאלה לגבי היבטי מיצוי זכויות. אז אני יוכל לומר כמובן רק לגבי מיצוי זכויות במערכת הבריאות. אבל שם מרכזי מיצוי הזכויות שלנו שפועלים יודעים לתת מענה גם בשפות זרות.

תודה. פיני יצחקי. ורק קח בחשבון, עופר, שאנחנו נבקש גם מענה על קופות החולים, אני מבקש לקבל אותו מכם. אני לא אתחיל לעבור קופה-קופה בזה. אתם, משרד הבריאות, צריכים לתת לנו את המענה הזה. פיני יצחקי, ואז אני אסכם. אני אתן לך, אסתר, ואז אני אסכם. בבקשה, פיני.

אוקיי, קודם כל אני מתנצל שאני לא נמצא בחדר הוועדה כרגע בכנסת. אנחנו בתל אביב, פתחנו פה חמ"ל הסברה לאומי שמרכז ומתכלל באמת את כל עבודת ההסברה. ולכן היה לי קשה להתנתק מפה. אבל זה חד-פעמי ואני מקווה שלדיונים הבאים אני כן אוכל להגיע פיזית. באמת כמו שאמרתי, חמ"ל ההסברה הלאומי שפתחנו כאן מתכלל את כל גופי משרדי הממשלה גם ברמה המדינית-הלאומית וגם ברמה הפנימית. ובאמת רוב הדברים, ושמעתי פה הרבה ביקורות שבחלקן מוצדקות אבל בחלקן אני נאלץ לכפור בדברים שנאמרו. כי יש לנו, סתם לצורך העניין, בערוץ 140 שמדבר לקהילה האתיופית, יוצאי אתיופיה, אז יש שם מסביר גם מטעם פיקוד העורף וגם פרסומות בטלוויזיה מקבלות תרגום לאמהרית. כלומר, יש לנו, לא זנחנו חלילה ולא שכחנו אף אחד.

זה לא נכון. זה לא נכון. אני בדקתי, אני עוקבת, אני דיברתי איתם. מה שפיקוד העורף נותן זה משהו אחר. אני מדברת בתור משרדי ממשלה. פיקוד העורף, מה שהוא מעביר, פנייה אנושית או מה שקורה. מה שאני רואה בשפה העברית בטלוויזיה שאנשי מקצוע באים ומסבירים מה זה טראומה, מה זה זה, אין בשפה האמהרית. פיני, אני עוקבת.

ברור.

תאמין לי, בלי זה אני לא באה בטענות. אני בדקתי, אני יודעת על מה אני מדברת.

בבקשה, פיני.

אוקיי. כמו שאמרנו, שוב, גייסנו גם רכז מיוחד לאוכלוסייה הדוברת הרוסית, והנה יושב לידי פה איציק, שהחל מהבוקר, כמובן לקח כמה זמן של התקשרות, נכון, אתם יודעים, בירוקרטיה ממשלתית, עד שאפשר לגייס בן אדם. אבל הנה, הוא נמצא פה כבר איתי, ואני מבין שחברות הכנסת שמגיעות מהקהילה האתיופית מכירות אותו. ואיציק, אם אתה רוצה להגיד כמה מילים. הוא באמת יופקד על הקשר עם הקהילה דוברי האמהרית, קהילת יוצאי אתיופיה.

איפה, אמרת שיועץ תקשורת בשפה הרוסית נמצא שם גם.

יש לי גם פה. הוא לא נמצא פה כרגע לידי אבל יש לנו גם כן כמובן מרכז גם לדוברי הרוסית. איציק, אם יורשה שאיציק יאמר ממש דקה.

בבקשה, בדקה.

אני רק אומר, קודם כל, הסיפור של התכלול של כל נושא יוצאי אתיופיה הוא סופר מאתגר. כי כל התמיכה הנפשית וכל התכלול של השירותים שניתנים על ידי משרדי הממשלה, ואני מאמין ששירותים מסוימים במשרדי ממשלה ניתנים, אבל הם ניתנים באופן ספורדי. ואני כן מוצא מקום להודות גם לפיני וגם למטה ההסברה, שהראו נכונות מיידית. הייתה פנייה אליי כבר ביום רביעי, שהם מחפשים מישהו שיכול בעצם להקים הכל מאפס, את כל נושא ההסברה ליוצאי אתיופיה.

אני פניתי אליהם לפי שבועיים. אני התכתבי איתם לפני שבועיים.

אז קודם כל ישר כוח לחברת הכנסת.

לא, לא. זה לא קרדיט. אני אומרת שאני פניתי לפני שבועיים לנציגים במשרד ראש הממשלה, לנציגים של פיני.

אז אני אומר שהייתה פנייה אליי ביום רביעי ואנחנו כבר נפגשנו ביום חמישי, ואתמול כבר הייתה טבילת אש, ובבוקר היום אני כבר פה. ומבינים את הצורך. אני גם הסברתי את הייחודיות של הקהילה ואת הצרכים המיידיים שלה. יש פה אתגר לתכלל את הכל מאפס.

ברור, תודה.

ואני מכיר את המערך גם ברמה היישובית וגם ברמה הארצית – יש פה אתגר. ובשביל לעמוד באתגר נדרשים פה גם שיתופי פעולה של משרדי הממשלה השונים.

ברור. תודה רבה.

יחס עם מטה ההסברה הלאומי. לא מדובר פה רק בריכוז אלא בלתכלל את הכל.

ברור. תודה רבה.

צריך לעשות הבחנה בין השירותים וההנגשה של השירות השפתי באופן המיידי במצב חירום, לבין הנגשה שפתית בשגרה.

בשגרה. ברור, ברור. תודה רבה.

א' אני אומר, כשאנחנו מדברים על יוצאי אתיופיה כרגע, כל התמיכה הנפשית כרגע, זה לא קיים. זה לא קיים כי זה לא ויזואלי. אני אומר שאנחנו כרגע לא יכולים לתת מידע באופן - - -

תודה רבה. תודה. אסתר בלום ואחרייך אלקס ריף.

תודה רבה, כבוד יושב ראש, תודה רבה לכולם. אסתר בלום, ארגון "קעליטה". העולים נמצאים בפאניקה, בחרדה עמוקה מאוד. הן מהקיום הפיזי שלהם, ובכלל אם הם יכולים גם כן לקיים משכורת בסוף החודש ולשלם את שכר הדירה. הם לא יודעים, הם לא מבינים את כל הדברים האלה. אנחנו, זה נאמר כאן אבל צריך להגיד את זה שוב ושוב.

ברור.

כי זה לא יכול להיות שמשרדי הממשלה לא נותנים מענה. אנחנו הקמנו גם את החמ"ל. יש לנו מוקד שנותן מענה גם לתמיכה נפשית, גם לקו חם, לכל השאלות. אנחנו נשמח לשתף פעולה עם כל משרדי הממשלה בנושא. אנחנו יצאנו עם שיחות יזומות ל-7,000 משפחות דוברות צרפתית. יש לנו רדיו אינטרנטי. תשתפו פעולה איתנו. אנחנו הקשר שלכם עם השטח.

תודה רבה. אלקס ריף, בזום.

שלום חבר הכנסת פורר, תודה רבה. ארבע סוגיות קצרות מאוד. אחת, אתר "כל זכות" – מצטרפת למה שנאמר ומוסיפה. כרגע זה המידע המשמעותי שיש שקשור למלחמה. תורגמו כ-60 עמודים שקשורים למלחמה, ומאז תחילת המלחמה יש קפיצה של פי 2.5 בכניסות לעמודים דוברי הרוסית. זאת אומרת, זה המידע, זה מה שיש אבל עוד שנייה נגמר התקציב. עכשיו, לא נכנסים רק לעמודים של מלחמה, נכנסים לעמודים של חל"ת, של פיטורים. כל מיני דברים שמאוד רלוונטיים עכשיו ואין שום מקור מידע אחר. אז חייבים להשיג תקציב להמשיך את התרגום. זה דבר אחד.

דבר שני, אין תקציב שיווק. עכשיו סביב המלחמה הם קיבלו קצת תקציב כדי לפרסם. רוב האנשים דוברי הרוסית לא יודעים בכלל שהאתר הזה קיים ושאפשר לפנות ולהסתכל. חייבים תקציב שיווק, שהציבור יידע שיש את האתר הזה. אתמול סיפרו לי שמערכת "וסטי" שמה בהתנדבות מודעה של "כל זכות" באתר שלה. למה עיתון פרטי צריך לשים מודעה בהתנדבות? למה אי אפשר לתת לו, כמו בכל הערוצים, תשלום כדי שישימו מודעה של "כל זכות"?

דבר שלישי, מערכת "יחד" – סיוע למפוני ומתפני מלחמת "חרבות ברזל", רק בעברית. זה האתר שבעצם אתה מזין את השם, את הפרטים ומבקש את כל הסיוע שלך. אין בשפות נוספות.

והדבר האחרון, זה לא מדבר על משרדי ממשלה, אבל חשוב מאוד בעיני שהוועדה תידון בזה – אין היום, במיוחד בגלל מה שקרה בדאגסטן, וזה ילך ויחמיר, האנטישמיות במדינות דוברות רוסית גואה, ואין היום הסברה ממשלתית ברוסית על המצב, על המלחמה. יש אנטישמיות גואה, יש אנטי-ישראליות מאוד קשה. חייבים שמשרד התפוצות יקים חמ"ל עם הסברה ברוסית. היום זה שתי חברות מתנדבות שעושות את זה בהתנדבות בלבד. אנחנו במקום נוראי במצב הזה. ועוד מעט יהיו עוד ועוד יהודים שצריך להציל ממדינות דוברות רוסית. חייבים להקים חמ"ל עם הסברה ברוסית. תודה.

תודה רבה על ההערות. אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, מטרת הדיון היא באמת לראות שישנו מענה שהוא מענה הולם לעולים חדשים במדינת ישראל לדוברי השפות השונות, כדי שבאמת יוכלו לרכוש את השירותים ולקבל את השירותים המונגשים שלהם. זה דבר בסיסי מבחינת הקשר בין המדינה לאזרחיה, ולכן אין שום מצב שאנחנו נוותר או נאפשר לאירוע הזה לא להתכנס לתוך מצב שבו כל משרדי הממשלה יודעים לתת מענה לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל בצורה מיטבית, גם אם זה אומר שאתם תאחדו מוקדים בין המשרדים השונים. כשאפשר לאחד מוקדים. למשל משרד הפנים ורשות האוכלוסין.

יש כאן כמה הערות. ההערה הראשונה, וזו הבקשה שלי למשרד ראש הממשלה. אנחנו נקיים דיון מעקב ביום רביעי בשעה תשע וחצי. עד אז, אני מבקש שתהיה שם נוכחות פיזית של משרדי הממשלה.

בנוסף, הערה שניה, שמשרד ראש הממשלה יציג בוועדה איזה מוקדים ממשלתיים פועלים, כמה מהם נותנים מענה אנושי בשפות ובאיזה שפות, ומדוע הוחלט בממשלה שרק המוקדים האלה ייתנו את המענה בשפות. או, ככל שישנה כוונה לפתוח מוקדים נוספים בשפות. זה א'-ב', להבין מהי מדיניות הממשלה בנושא הזה. ואז גם אפשר יהיה לנהל דיון שהוא דיון ענייני. בצורה הכי מסודרת ופשוטה, שהיא דיווחית. אני אומר את זה כהערה לפיני, אני חושב שהקשר במובן הזה צריך להיות מול סמנכ"לי השירות ולא בהכרח מול הדוברים. קח את זה לתשומת ליבך לקראת הדיון ביום רביעי.

הערה שלישית, אני מבקש ממשרדי הממשלה להיות בקשר עם ארגוני העולים. הם בשבילך, קל להם, הם יכולים לגייס מתנדבים, הם יכולים לסייע לכם בשפות. זה הזמן במדינת ישראל, כולה מתגייסת. יש אנשים שרק מחכים שיקראו להם, רק שיתנו להם איזושהי משימה. הנה, יש לכם את ההזדמנות להפעיל את ארגוני העולים שתמיד אנחנו אומרים שהם כל כך חשובים, בכל השפות, בכל תחום.

הערה למשרד הפנים, כמו שאמרתי, אני מצפה שיהיה איזשהו מענה אחוד של משרד הפנים, ששם גם מגיעים גם לרשות האוכלוסין, והוא חייב להיות בשפות. כמו כן, אני מבקש ממשרד הפנים לפעול אל מול הרשויות המקומיות ולוודא שבכל רשות ישנה הנגשה שפתית של השירותים של הרשות, ושישנו מענה ברשות בשפות השונות. בוודאי כשאנחנו מסתכלים על מספרי העולים מכל מדינה. קל להגיד באיזו רשות חייבים לייצר את המענה הזה ולא יכול להיות שאין אותו.

דבר נוסף, תרגום אתר "כל זכות". את זה, אני מפנה את זה שוב אליך כי אתה משרד ראש הממשלה. זה נוגע בעצם לכל המשרדים במובן הזה. ישנו תקציב שהיה אמור לעבור, ולמיטב הבנתי הוא לא הגיע בסוף לאתר. אבל, גם כאן, קחו את המשימה הזאת עכשיו. תשפכו כסף על תרגום האתגר הזה. זה יוריד עומס ממשרדי הממשלה. זה אתר שמשתמשים בו המון, גם דוברי השפה העברית, גם בשביל הנגשת מידע. אני מבקש שכן, שיהיו בדיון הבא. ואם אנחנו רואים קפיצה של פי 2.5 בכניסה לדפים שכן תורגמו בשפה הרוסית זה רק אומר ש-1. חייבים לתרגם את כל השאר, ו-2. חייבים תקציב פרסום, ואני מקבל את ההערה הזאת לגמרי מאלקס, תקציב פרסום בשפות השונות כדי שייכנסו לאתר הזה ויבינו שהוא קיים. עוד פעם, זה יוריד ממשרדי הממשלה עומס. האינטרס של האזרח הוא לקבל את המידע הכי מהר, ואם אתה עושה באינטרנט ונכנס לאתר הזה, אתה מקבל את המידע. לפחות ברמה הראשונית. לכן זו דרישה של הוועדה. תרגום האתר ושיווק שלו.

לגבי נושא של מערכת "יחד" לגבי המפונים. לא ייתכן שהמערכת הזאת לא נותנת שירותים בשפות, אלא רק בשפה העברית. אנחנו מדברים על עשרות אלפי אזרחים שפונו מבתיהם שחייבים את המענה הזה. הוא חייב להיות בכל השפות. גם כאן אני ארצה דיווח ביום רביעי על מה הכוונות ואיך פותרים את הבעיה הזאת. בתוך כך, ישנה כאן המלצה וגם הערה של המשנה למנכ"ל משרד הבינוי, על השימוש וכלי עזר מבוסס בינה מלאכותית, שעוזר לתרגם. ואני אומר את זה כאן למשרדי הממשלה השונים, הוא מעמיד את עצמו לסייע למי שיצטרך כאן סיוע בנושא הזה. כמובן שאנחנו עבדנו כל הזמן על הנושא של שגרה ומתן מענה בשגרה. עכשיו אנחנו בחירום וצריך לתת פה קפיצת מדרגה. להערכתי, זה יסגור פערים לקראת כל הדברים שהיינו צריכים שיהיו גם בשגרה. אפשר יהיה לסגור אותם תחת הסיפור הזה בחירום.

הערה אחרונה, ואת זה אני אומר כהערה לפיני. נושא של הסברת המצב בשפה הרוסית, גם נוכח מה שקרה אתמול, ובאופן כללי לדוברי הרוסית שחיים בתפוצות. קחו את זה לתשומת ליבכם. אני מבקש גם לקבל דיווח מה הם התפקידים של אותו יועץ תקשורת בשפה הרוסית שנזכר, במיוחד 12 יום אחרי פרוץ המלחמה. אני חושב שזה אולי אחד הדברים שהייתי מצפה ממנו לעשות. אבל אני אבקש דיווח ואני אבקש שהוא יהיה נוכח, או שפיני, אתה תיתן את הדיווח הזה כאן בוועדה. הערה של חברת הכנסת צגה מלקו לגבי נושא של קרוא וכתוב.

כן. אנשים שלא יודעים לקרוא ולכתוב והם צריכים לקבל.

מענה אנושי.

כן, בדיוק.

לכן ההתעקשות שלנו היא על מענה אנושי. אגב, בשפה האמהרית זה עוד יותר קריטי, המענה האנושי, דווקא בגלל הנושא הזה של קרוא וכתוב. קחו את זה לתשומת ליבכם. סרטונים זה נחמד, זה לא הפתרון. זה נותן איזושהי מעטפת, ועדיין חשוב המענה האנושי. בטח בימים האלה.

תודה, ניפגש ביום רביעי בתשע וחצי. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:55.