פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



44
ועדת העבודה והרווחה
31/10/2023

מושב שני


פרוטוקול מס' 103
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023), שעה 10:06

פינוי של אנשים עם מוגבלות מבתיהם וממסגרות

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

קארין אלהרר
מיכל וולדיגר

אילן ברוש - ראש אגף חירום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ענת גרייפנר - מנהלת שירות לילדים ומתבגרים, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אבי אורן - יושב ראש המועצה הארצית לשיקום פסיכיאטרי, משרד הבריאות

אלי מועלם - ראש אגף פס"ח, משרד הפנים

נצ"מ הוד לוי - רמ"ח קהילה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

איציק לוי - רע"ן מתנדבים, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

מעיין דליקטר - מנהלת תחום שותפויות ואזרחיות, המשרד לביטחון לאומי

הדס אגמון - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

יונית אפרתי - מנהלת תחום בכיר, שילוב בקהילה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

חלי גיא אלדר - עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

טל זימנבודה - ממונת נגישות ארצית, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

ברהן מלדה - מפקח ארצי קהילתי לקליטת עלייה, משרד העלייה והקליטה

גדעון זעירא - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ד"ר אלון פרידמן - האיגוד לרפואה פיזיקלית ושיקום, ההסתדרות הרפואית בישראל

רון אייזן - רכז נגישות ארצי, קופת חולים מאוחדת

מיכל רימון - מנכ"לית עמותת נגישות ישראל

לימור קרוכמל - עו"ד, עמותת אלי"ן

עידית סרגוסטי - אחראית יישום מדיניות, בזכות

איילת צ'ייט הצופה - ראש תחום סיוע פרטני, עמותת גדולים מהחיים

נעמה אלבז - מנהלת קשרי ממשל, עמותת גדולים מהחיים

הדס ארנון שרעבי - מנהלת קשרי ממשל, עמותת אותי

ולרי זילכה - קידום מדיניות, בית איזי שפירא

סמדר אונה - התנועה לעצמאות

אבי חיימוב - כלכלן, משרד התיירות

רפי גולני - מנהל אגף שעת חירום, משרד הבריאות

דלית רגב - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עדי אבירם - מנהלת תחום נגישות, מרכז השלטון המקומי

אסתר קרמר - קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

שי באסטיקר

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



פינוי של אנשים עם מוגבלות מבתיהם וממסגרות

בוקר טוב לכל הנוכחים. בוקר טוב לחברת הכנסת קארין אלהרר שהגישה את הבקשה לעסוק בנושא של פינוי אנשים עם מוגבלות מבתיהם וממסגרותיהם. כל השנים חשבנו שאלה דברים שהם תיאורטיים, נושאים שאנחנו דנים בהם ושוב דנים ותמיד קיווינו שזה לא יהיה אבל היום אנחנו באמצע אירוע. אני רוצה לכבד את חברת הכנסת קארין אלהרר שתציג את הנושא.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני אומר ממש בקצרה. מאז אותה שבת שחורה קיבלנו עשרות, מאות, פניות של אנשים עם צרכים מיוחדים, אנשים עם מוגבלויות שמתגוררים במרחבים בהם טווח הטילים מאוד גדול, גם באזור העוטף. אנשים שהרבה פעמים אין להם חדרי מיגון, אין להם היכן להסתתר והם סוג של מופקרים לנפשם.

הדבר הזה לא יכול להתקיים. מדינת ישראל חוקקה חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות והדבר הזה מחייב בימים של שגרה ובטח בימים של לחימה. אני רוצה להזכיר לכולם שמצב החירום קשה שבעתיים לאנשים עם מוגבלויות. יש כאן אלפי אנשים שמטווחים מדי יום ובזמן האזעקה אין להם מספיק זמן. הם לא מצליחים להגיע בזמן למרחב המוגן, אם יש להם. כל מה שנותר להם אדוני זה להתפלל לנס. תפילה זה דבר טוב ונכון אבל הוא לא יכול להיות הדבר הבלעדי. המדינה חייבת להתערב.

אני חייב לשתף אתכם ברגשותיי. ראיתי אתמול סרטונים של משפחת מגידיש והתפילות שלהם לפני חזרתה. זה היה נראה כל כך טראגי, התפילות, ובמציאות, בפועל, אין סיכוי – כך זה היה נראה – ופתאום אתמול השתנה העולם ואורי חזרה הביתה.

מדהים.

זה היה מאוד מאוד מרגש. רואים הרבה סרטונים. צריך לראות את הסרטונים של משפחת מגידיש לפני ואחרי וזה ממש נוגע ללב.

זה בהחלט היה קצת אוויר לריאות.

אני רוצה לומר ולציין שכאשר נעשו פניות פרטניות למשרד הרווחה, כן הייתה היענות במה שנקרא הכלים שלהם אבל זה לא אמור להתנהל בצורה כזאת. מדינת ישראל היא מדינה למודת מבצעים ומלחמות וכבר אמורה להיות לה שיטה איך מפנים בצורה נגישה ומכבדת. עד היום לא פתחו את הכספת, אותה כספת שבה נמצאים נתונים.

לוועדה דווח שכן נפתחו הכספות.

ראש אגף החירום של משרד הרווחה. הכספת נפתחה. 204 רשויות כבר השתמשו בפועל בכספת. 50 רשויות עדיין לא השתמשו. חמש רשויות לא חתמו על הסכם הסודיות. הכספת פתוחה מה-8 באוקטובר.

זה שהיא פתוחה, זה לא אומר שמשתמשים בה.

זה כבר משהו אחר. משתמשים.

אילן, אני מאוד שמחה על התיקון.

אתה דיווחת על זה בוועדה.

בוודאי. אני האפוטרופוס של הכספת הנצורה. אני חתום עליה במדינת ישראל.

מצוין. אני שמחה לגלות את זה.

הדבר השני. גם כאשר יש את הנתונים, גם כאשר אפשר להגיע לאנשים עם מוגבלויות, עדיין לאן מפנים? הפינויים ברובם נעשים לבתי מלון. המציאות העצובה היא שרוב חדרי האירוח בבתי מלון אינם נגישים לאנשים עם מוגבלות, בטח לא למוגבלות פיזית ולפעמים גם לא לסוגים אחרים של מוגבלויות.

אני רוצה לציין כאן את עמותת נגישות ישראל שבאמת פתחה את כיסה – אגב, התרוקנה ממשאבים - וסייעה בהנגשה ובפינוי.

אני גאה בחברה האזרחית, אני גאה בעשייה הזאת אבל צריך להבין שמדינה לא יכולה להסתמך על חברה אזרחית. זה לא עובד כך.

הוועדה קיימה סיור בבתי המלון למפונים. אחד המלונות היה למפונים עם מוגבלות. זה היה ביד שרה. יש להם מלון נגיש מהמעלית.

זה של יד שרה.

יש שם 74 חדרים.

כולם נגישים. מעבירים ל-30 חדרים אליהם.

אחד הדברים הטובים שנעשו הוא שהיה פינוי של קהילות. ההפרדה הזאת לשים אנשים עם מוגבלויות במקום אחר, היא לא טובה והיא לא נכונה. מעבר למסר שהיא משדרת של מוגבלויות בצד, היא גם לא טובה לאדם עצמו.

את עורכת דין?

כן.

עורך דין תמיד מוצא. דווקא יד שרה הוא מלון שמשלב גם קהילות וגם אנשים עם מוגבלות. עורך דין תמיד ימצא משהו.

בסדר, אבל אי אפשר לפנות רק אנשים עם מוגבלות. צריך לפנות את כולם בצורה טובה.

תסתכל עלי ותבין שאני לא רק מפונה אלא אני גם מגורשת ממלון. מה שאומרת חברת הכנסת אלהרר זה כאין וכאפס אל מול המציאות של אנשים עם מוגבלות.

הדבר האחרון שאני אומר. באמת הייתי רוצה שתהיה אחריות כלל משרדית, גם משרד הרווחה, גם משרד הבריאות, לגבי הסיעודיים הקשים. בסוף משרד הרווחה עושה את עבודתו וכל המשרדים צריכים לתת יד כי זו משימה לאומית של כולם. אני מאוד אשמח לשמוע בדיון הזה מה נעשה, במיוחד כשאנחנו מסתכלים עם הפנים צפונה, כאשר עוד יכול להיות פינוי נרחב יותר. תודה רבה.

אני רוצה לציין שבמשך שנים אני הייתי חבר בוועדה להגנת העורף, ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון, בתקופה של חבר הכנסת עמיר פרץ. כל מה שאתם מדברים על מלון אורחים וכל הדברים האלה, לפי התוכנית על הנייר זה היה צריך להיות בצורה מאוד מאוד מאורגנת ומסודרת. עמיר פרץ לא עזב ולא עזב אף אחד מהפקידים עד שהיה בטוח מה רח"ל עושה ומה עושים משרדי הממשלה. עכשיו המבחן של כל התוכניות. נדמה לי שישבנו עליהן בשנת 2012.

נמצא כאן נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גדעון זעירא. הוא עשה על זה עבודה וכדי שנדע היכן אנחנו עומדים אני רוצה שתאמר לנו מה מציאות בשטח אל מול מה שמוכן.

תודה כבוד היושב ראש. אני רק אגיד שאנחנו הכנו איזשהו חומר רקע שהוא יותר מתייחס למה שאמור להיות ושאלות לדיון.

ציינת את החלטת הממשלה לגבי מלון אורחים משנת 2012. ההחלטה מבחינה בין שתי קבוצות עיקריות שאני גם אציע לוועדה להבחין בדיון הזה. קבוצה אחת היא אנשים עם מוגבלות שמתגוררים בקהילה, כאשר אחד האתגרים העיקריים הוא המיפוי שלה. הקבוצה השנייה היא אנשים עם מוגבלות שמתגוררים במוסדות.

היינו בסיור במוסד בשלומי.

מוסד של משרד הבריאות. זה מרכז שיקומי של קשישים.

הם כבר פונו, נכון?

חלקם. לא כולם.

איך היה הפינוי?

זה מוסד של משרד הבריאות.

אז הכנו תוכניות למסגרות והמוסדות של אנשים עם מוגבלות איך לפנות אותם. שוב, לא האמנתי שזה יהיה אקטואלי. שלומי הייתה כל כך יפה.

אתה יודע איך מפנים אותם? אני יכולה לספר לכם. מפנים אותם למסגרות לא מתאימות.

נשמע איך זה צריך להיות ואחר כך נשמע איך זה קורה.

זאת אותה החלטת ממשלה שמבחינה בין שתי הקבוצות והיא מטילה אחריות בעיקר על משרד הרווחה, משרד הבריאות ורשות פס"ח במשרד הפנים. אני אציין שבמאי 2022 הותקנו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום). גם תקנות אלה מסדירות היבטים מסוימים בנוגע לאוכלוסיות האלה והסעיפים שלה הוחלו בהדרגה. אני מניח שזה יעלה בדיון. אחד החלקים בתקנות האלה הוא נושא של מיפוי מידע על אנשים עם מוגבלות. לא כל האנשים עם מוגבלות מוכרים למשרד הרווחה. יש שם גופים נוספים שאמורים לאסוף מידע ולפי התקנות להעביר אותו למשרד הרווחה כמו האפוטרופוס הכללי, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות. מוצע לבקש סטטוס גם על זה.

המידע הועבר או לא הועבר?

במסגרת הזמן המצומצם לא פנינו בפניות רשמיות.

זה מה שאנחנו צריכים לברר כאן בדיון, האם כל התוכניות היפות שעשינו ושעשו ואתה מספר עליהן, האם הן בוצעו או לא בוצעו. עכשיו אנחנו במבחן המציאות ולא במבחן התיאוריה.

אפשר לחלק את זה לשלושה שלבים. קודם כל היקף האנשים שנדרשו לפינוי באזורים שהוחלט לפנות, כמה מהם פונו בפועל, איך מתבצע הפינוי והיכן נקלטו המפונים האם אותם מתקני קליטה הם נגישים, כן או לא.

ומה התשובות?

אלה השאלות. קיבלתי איזשהן תשובות מאוד חלקיות ולא התייחסנו אליהן.

עכשיו, היכן התשובות? מי צריך להשיב לנו? משרד הרווחה והביטחון החברתי.

אני חותם על כל מילה שאמרה חברת הכנסת קארין אלהרר ואנחנו בקשר יום יומי. כל מה שהיא אמרה זה נכון.

אני רוצה לעשות סדר בכל האמירות שנאמרו כאן. האוכלוסייה של אנשים עם צרכים מיוחדים בקהילה ובמסגרות החוץ ביתיות, זה אירוע שאף אחד לא התכונן אליו בסדר גודל הזה. רק לסבר את האוזן, יש בישראל 854 מסגרות חוץ ביתיות, נכון להיום בבוקר פינינו 16 מסגרות, 780 אנשים עם צרכים מיוחדים. שלוש מסגרות שפינינו – עדן, כרמיה, בקיבוץ, שתיים בשדרות – חטפו פגיעה ישירה של רקטות. בתוך המסגרות. רק לחשוב שאותם אנשים היו נשארים במסגרות האלה. יש תמונות. הם פונו והמסגרות עצמן חטפו בתוכן.

לאן הם פונו?

עדן וכרמיה פונתה למרכז שלווה בירושלים. שתי המסגרות האחרות לדימונה, לטללים. אלה מסגרות שאני תכף אתן רקע ואסביר לגביהם. המסגרות האלה כבר מראש מתוכננות לפינוי. דרך אגב, אותו דבר עשינו בקריית שמונה. בקריית שמונה יש שתי מסגרות של אנשים עם מוגבלויות וכבר לפני שבוע ימים פינינו אותם, אחת לפוריה והשנייה לאזור כפר בן שמן.

הסבר לגבי המסגרות החוץ ביתיות. האירוע הזה הוא אירוע מורכב. אם תהיה התפתחות בצפון בין קריית שמונה ל-20 קילומטרים בואך חיפה, יש עוד 240 מסגרות. כרגע שתיים מהן ללא מיגון. בעתידות, בעכו - - -

כמה אנשים יש לך בתוך ה-240?

240 מסגרות. סדר גודל של 12,000 אנשים, פחות או יותר, אבל יש להם מיגון. אני מנסה לומר למי אין מוגן ושם אנחנו צריכים להתמקד. שתי מסגרות ללא מיגון.

היכן אין מיגון?

בעכו, בעתידות. המסגרת השנייה במסגרת בני דוד ברמת הגולן. שתי המסגרות האלה כרגע מחוץ למקום. מצאנו להן חלופות. הנקודה היא כמה אוויר לנשימה יש לנוף.

הוצאתם אותם.

כן. הוצאנו אותם.

המסגרות החוץ ביתיות פחות מטרידות אותי. פחות או יותר אנחנו על האירוע במגבלות שיש עכשיו. אלה שצריכים לצאת ואין להם מיגון, יצאו. אלה שיש להם מיגון, נשארים אבל מאוד קשה שם. מאוד קשה. אני לא צריך להסביר.

אני עכשיו רוצה לגעת באוכלוסייה של אזרחים עם צרכים מיוחדים בקהילה, בדגש על מוגבלויות. כל מה שחברת הכנסת אלהרר אמרה אמת. במדינת ישראל יש היום בקהילה מעל 125,000 אנשים עם מוגבלויות. חלקם – בערך סדר גודל של 40,000 אלף - או שאין להם מיגון בבתים או שאין להם מה שנקרא עורף משפחתי יציב והם צריכים סיוע. בזכות העמותות ובזכות ידידתי מיכל מנגישות ישראל ועוד גופים טובים מסייעים למשרד. אני מדבר כרגע על משרד הרווחה ואני חושב שמשרד הבריאות יצטרך להציג את תמונת המצב שלו, אותו הדבר משרד הביטחון ואותו דבר משרד החינוך. כל משרד ייקח את האחריות על האוכלוסייה שהוא חתום עליה.

בהקשר של משרד הרווחה אני רק אומר שפתחנו שבעה בתי מלון ייעודיים אך ורק לאנשים עם צרכים מיוחדים. הראשון הוא אנ"א עין גדי, השני הוא אנ"א רבין, השלישי הוא מרכז שלווה בירושלים, הרביעי הוא הדסה עין כרם בירושלים, החמישי הוא כפר הנוער בן שמן, שתי דירות של מרכז שלווה בירושלים וכרגע אנחנו מאתרים עוד מרכז גדול בבאר שבע.

אני מפונה שמגורשת מהמלונית בעין כרם. אני מטופלת של בית החולים ומגורשת על ידי משרד הרווחה. אתמול רצו להביא משטרה כדי לגרש אותי מהמלון כשאני שוכבת והגפיים לא זזות, הפה לא דיבר כמעט עד עכשיו ולא אמר מילה. הנציגים שלך, של משרד הרווחה, לידי במיטה עם אחות של קופת חולים שלא יודעת עלי שום דבר. אני כבר מעל שבוע שם. איך אף אחד לא יודע עלי שום דבר? להזמין משטרה במצב הזה כדי לגרש אותי מהמלון שאתה אומר שהוא של הרווחה? כי מנהל המלון לא רוצה אותי כי זה מצבי? יש שם עוד אנשים במצב של נכים ולא רוצים אותם שם. המלונות לא רוצים אותנו. אנחנו יודעים מה המצב שלנו. כל מה שיש לי לעשות עכשיו זה להיות ברחוב. זאת סקירה יפה. אולי תעברו ותבינו מה קרה שם? דיברה קארין אלהרר לגבי הנושא של הקהילות. כן, אותי שלפו מהבית בלי קהילה. אני מקיבוץ איילת השחר. משרד הבריאות לא אפשר לתת לי בתוך המסגרת, בתוך הקיבוץ יש לנו בית סיעודי מוגן ומונגש אבל לא נתנו לי להיות שם. ביום שישי לפני 10 ימים מצלצלים אלי שיש לי את הדסה עין כרם. אחר כך מצלצלים אלי, שאם אתם לא מגיעים לפני שבת - אל תגיעו או שתגיעו במוצאי שבת. ביום ראשון העבירו אותי. אפילו לחדר המונגש לא הכניסו אותי. נשכבתי על המיטה, נרדמתי מסבל הנסיעה. אני בלי כיסא גלגלים מאז הקורונה בגלל משרד הבריאות. זה כיסא שלא מתאים לי והוא פוגע בי.

תודה לכל מי שידבר כאן יפה אבל המציאות בשטח היא הפוכה.

אני רוצה לשאול את משרדי הממשלה מי מהמשרדים יכול לענות ספציפית לפנייה שקיבלנו כאן עכשיו בשידור חי ולבדוק מה קורה שם.

אדוני, אני מציעה, בגלל צנעת הפרט, שהמשרדים יטפלו בה לא בדיון. אני חושבת שאילן, אתה תיקח אחריות.

זה אירוע של משרד הבריאות. אני אקח עליו אחריות. אני לוקח אחריות.

בדיוק. אתה תבדוק ספציפית את המקרה.

מה זה אירוע של משרד הבריאות? זה בן אדם.

אני אטפל באירוע. אמרתי. מרגע זה אני אקח את האירוע על עצמי ואטפל בו. פעם ראשונה אני נחשף לזה.

אני לא אמשיך בסקירה.

אני רוצה לסגור את העניין הזה.

אני עכשיו מטפל בזה.

יש לנו מקרה ספציפי שאולי מלמד על עוד מקרים. כמו שאומרת חברת הכנסת אלהרר, אנחנו לא נדבר על שמות אבל אתם תיקחו את העניין ותראו שהוא יוסדר היכן שהיא נמצאת.

אני רק אסכם ואומר שיש עשרות מקרים כאלה.

אנחנו ניתן לך את השם.

אני עכשיו אגש אליה ואטפל בזה ברגע זה. אני הולך לוועדת חוץ וביטחון ולפני כן אני רוצה לסכם. יש עשרות מקרים כאלה ומקרים יותר קשים והבעיה המרכזית היא שאין במדינת ישראל חדרים נגישים יותר. אני לא רוצה עכשיו לפתח את מה שהיה צריך להיות ומה שקרה אבל כל מה שקרה זה שבהרבה מהמלונות נכנסו אנשים רגילים לחדרים מונגשים והיום אי אפשר להוציא אותם משם. זה עניין שצריך היה לחשוב עליו מבעוד מועד בפינוי הראשוני. נכון להיום מה שאנחנו כמשרד הרווחה עושים זה מחפשים בכפרי נוער, לקחנו כרגע את בן שמן, אזורים שאפשר להנגיש בהם את המקומות. בחדרים רגילים אין הגבלה.

אבל הם חוזרים לכפרי הנוער.

בכל מקרה ביקשתי משני כפרי נוער לא להחזיר תלמידים אלא להעביר אותם למקומות אחרים ולהשאיר לי את המלונות שלקחנו לאנשים עם מוגבלויות. בן שמן נענתה לבקשתי, כרגע ל-14 ימים.

לסיכום. יש כאן הרבה גופים שצריכים לשבת ולחשוב על היום קדימה ולא על מה שהיה. מה שהיה, כרגע לא יעזור חוץ ממקרים נקודתיים בהם אנחנו מטפלים. צריך לקחת את כל הבעיות המרכזיות, גם משרד הבריאות - - -

אני רוצה לשאול אותך.

לפני שאת שואלת, אני רוצה לעדכן אותך. אנחנו עשינו סיור בעיריית אשדוד.

אני יודע. מנהלת המחוז שלנו אורלי אוסטרמן הייתה שם.

היו תלונות של החמ"ל בעיריית אשדוד. אתה מספר את הדברים כמו שהם.

מאשדוד לא פונו. הם לא נמצאים במעגל הפינוי.

אבל יש להם אנשים בלי ממ"ד.

הם רוצים עכשיו להגיע לכל אחד מהאנשים שנמצאים בבית בעיר שלהם, הם רוצים לאתר אותם ועדיין הם לא מצליחים. תטפלו גם בעניין הזה.

שאלה. שמענו לגבי האירוע של האישה המדהימה הזאת ונראה שהנקודה הזאת נופלת בין בריאות לרווחה. הרווחה אומרת בריאות והבריאות אומר רווחה.

לא. אילן לקח את זה על עצמו.

זאת אחריות שלי.

הוא לקח על עצמו את המקרה הקונקרטי.

לא. זה יהיה גם בגדול.

צריך כאן מישהו – ואני מקווה שאתה תיקח את זה – שיתכלל את האירוע כי היא לא היחידה. יש עוד אירועים כאלה. הזריקה בין המשרדים קורית גם בימים שבשגרה אבל בימי חירום אנחנו לא יכולים לאפשר שזה יקרה. גם בשגרה לא, אבל בוודאי לא בזמן חירום.

חברת הכנסת וולדיגר יודעת מה שהיא אומרת. לפני שאתה הולך, יש לי שלוש שאלות קצרות, אם תוכל לעזור לנו. כמה אנשים עם מוגבלויות פונו מבתיהם עד היום?

אני אגיד לך בדיוק. בסך הכול מהמלונות ב-אפס עד ארבע דרום, ובאפס עד שתיים צפון, כולל אשקלון וכולל שדרות – 2,600.

פינוי פקע"ר.

כן, מה שנקרא פינוי פקע"ר-מדינה. ה-2,600 נמצאים כרגע ב-315 מלונות ועוד 3,600. סך הכול 6,000 אנשים עם מוגבלויות שנמצאים במלונות שמדינת ישראל דרך משרד התיירות הקצתה.

בשבעת המלונות של משרד הרווחה יש 916 משפחות עם אנשים עם מוגבלויות. במוסדות הרווחה יש 1,200 אנשים שפונו.

אלה המספרים נכון להבוקר.

עוד כמה שצריכים להתפנות? המקרים שידועים לכם.

אלפים רבים מאוד מאוד. מה זה צריכים? צריכה להיות הבחנה בין אנשים עם מוגבלויות שהם עם מוגבלות והם צריכים את המשפחה שלהם ולא יכולים להתפנות לבד. אלה שהם לבד והסכימו להתפנות או לבתי אבות או לדיור מוגן או למוסדות רווחה, אין לי הגבלה. יש לנו כמעט 1,200 מיטות פנויות. הבעיה היא שהם רוצים להתפנות כמשפחה עם כל הקהילה שסביבם וכאן צריך מספר חדרים. אני לא יודע להגיד לך במספרים כמה יש בכל מדינת ישראל אבל אלפים רבים מאוד.

השאלה האחרונה שלי היא איך האנשים האלה פונו.

בעזרת הרבה אנשים טובים בדרך, בעזרת נגישות ישראל שהפעילה מערך אדיר ואני מקווה מאוד שמדינת ישראל תשלם להם על כל מה שבוצע עד היום.

תשלם. תשלם.

יש כרגע החלטה לגבי החדרים אליהם הם פונו מה-7 בחודש - משרד התיירות ישפה אותם. אנחנו ביחד עם נגישות ישראל עושים שיתוף פעולה כלכלי כדי לסדר את הדברים.

מעבר לפינוי פקע"ר יש את פינוי משב רוח.

נכון.

שזה אשקלון, אשדוד וכולי.

לא. אשדוד לא הייתה במשב רוח. רק אשקלון ו-14 ישובים.

אשקלון ושדרות.

אני מבקשת לדעת האם יש לכם איזשהו מסד נתונים לגבי מי רוצה וצריך להתפנות ומי מטפל בזה מטעם המשרד.

תשובה קצרה. מזל לוי, מנהלת מחלקת הרווחה באשקלון. אנחנו בשיח קבוע איתה. היא מתכללת את האירוע עם פרויקטור שהמשרד לקח, אלוף משנה שי בלאיש. הוא צמוד אליה יחד עם מנהלת מחוז ירושלים. אני בקשר איתה כל שעה ועם העמותות שתומכות את העיר אשקלון. כנ"ל עם מנהל מחלקת הרווחה בשדרות ועם מנהל מחוז דרום שלנו ישראל בודיק.

אני יכול לומר שהקושי הוא בקריית שמונה. הוא יותר בקריית שמונה מאשר בשדרות ובאשקלון.

למה?

קושי.

מה מקורו של הקושי?

הוא פרסונלי?

קושי.

יכול להיות שיש דברים שהם צנעת הפרט.

יש כאן מישהו שחייב ללכת לוועדת חוץ וביטחון ואני חייב לתת לו לדבר.

אני ממשרד הבריאות. שאלה לאילן. בתפקידי הצבאי אני ראש תחום מוגבלות וזקנה בפקע"ר אבל אני לא בתפקיד הזה כאן.

אתה עובד משרד הבריאות?

אני עובד משרד הבריאות. יושב ראש המועצה הארצית לשיקום פסיכיאטרי. עשיתי סיורים באשקלון וגם דיברתי עם מזל.

אני רוצה לדבר על נוהל כספת ומידת היישום שלו. אין לי ספק שמבחינת אילן ואגף החירום במשרד הרווחה, הכספת הונגשה לכל הרשויות. אם אתה יורד ועושה דרין-דאון, ואני שוחחתי עם מזל ביום חמישי, הם לא משכו אותה במסר והם לא עובדים עם - - -

מי לא עובד, העיריות?

העיריות. כל האנשים שלא מוכרים ברווחה, אנחנו לא מגיעים אליהם. זה לא בריאות הנפש ואלה לא קשישים. אנחנו לא מגיעים אליהם. גם בבאר שבע היה אותו סיפור.

לשם כך יש את הכספת.

אבל הם לא משתמשים בה.

בוא נבהיר לציבור מה זה כספת. כספת היא רשימה סודית. בימים כתיקונם לא מפרסמים את הרשימה מפני צנעת הפרט ובימי חירום העיריות יכולות לדעת על כל אחד מהם היכן הוא חי והיכן הוא גר כדי להגיע אליו ולעזור לו . בעיריית אשדוד התלוננו שהם לא מסתדרים עם הכספת הזאת.

אני אסביר רק משהו אחד לגבי הכספת. הכספת מתעדכנת פעם בחודש ולכן יש חשיבות עצומה בשימוש בה. מה שקורה עכשיו זה שכדי להפעיל אותה, הרשות המקומית, מנהלת הרווחה של הרשות המקומית, צריכה להקליד כמה שורות במסר ואז משרד הרווחה מקבל את זה. מזל אומרת שהיא לא משתמשת בדברים האלה כי אין להם כרגע את היכולות והמשאבים להשתמש בזה ולתת מענה. כשהם מתקשרים לאנשים שהם לא מכירים, הם מבקשים פינוי. אין להם איך לפנות את מי שעכשיו מוכר להם. לכן נוצר מצב אבסורדי.

רגע. לא הבנתי. אין להם כוח אדם? לא הבנתי מה הבעיה.

לא. אין להם משאבים.

אין להם לאן לפנות.

הם בכלל לא פותחים את הכספת כי הם אומרים שדי להם באנשים שלהם שאין להם פתרון?

עדיין לאנשים שלהם אין פתרון, אז איך עכשיו הם יפנו לעוד אנשים?

גם אין להם כוח אדם בשביל להתקשר.

יש שתי סוגיות. אני יכולה לחדד אותן לאור הבדיקות שעשינו.

אני אשמח אם אילן יענה לי.

תחזור על המשפט האחרון. היושב ראש לא שמע אותו.

אני אגיד לכם גם למה לא שמעתי את המשפט האחרון. יש לנו על השולחן תקנות מאגר מידע לאנשים עם מוגבלויות בשעת חירום ואנחנו עומדים לאשר את התקנות ברגע שהיועצת המשפטית תגיד שהן מוכנות מבחינת הניסוח.

אדוני, עבדנו על התקנות. אפשר להביא אותן. אני מניחה שהדיון הוא לא על רגל אחת אלא הוא לעתיד לבוא.

עכשיו אנחנו בשעת חירום.

אנחנו בשעת חירום. אני מניחה שהמהלך ידרוש עוד הטמעה. כל מה שאומרות התקנות האלה זה איך לוקחים את אותם נתונים ומטייבים אותם ודואגים בשגרה ויודעים למי להתקשר ויודעים שהטלפונים מעודכנים והכתובות מעודכנות.

מה שאמר אבי אורן, אם מותר לי להגיד את זה במשפט. הוא אומר שהאנשים בלשכות הרווחה לא מושכים מהכספת את הנתונים לא כי הם לא יכולים אלא כי הם לא מצליחים לטפל באנשים שכבר מכירים לפני המשיכה, ולכן מה יקרה אם הם ימשכו עוד אנשים? זה אם הבנתי נכון.

זה מה שאמרה לי מזל ביום חמישי, אז הייתי בסיור באשקלון.

אני רוצה להתייחס בקצרה. ראשית, הכספת היא מאגר פשוט וכל מי שנכנס למערכת יכול לראות את הנתונים. אם צריך להגיד עוד פעם לכל המחלקות לפתוח ולהגיד איך פותחים, נעשה את זה.

רוב הבעיות שנמצאות באוכלוסייה שנמצאת בכספת, אלה שלושה סוגי אוכלוסיות. אלה אנשים נפגעי נפש שתחתם יש את צנעת הפרט.

מה זה קשור צנעת הפרט? הם הסכימו להיות בתוך הכספת והסכימו שיפנו אליהם.

אמרתי. אמרתי מי האנשים. אני לא בא בתלונה אלא רק משקף את תמונת המצב. הקבוצה השנייה אלה אנשים עם מוגבלויות תחת משרד הבריאות, אנשים שיש להם בעיות בריאותיות שנקראים חצר"מים ומשרד הבריאות צריך לטפל בהם. הקבוצה השלישית אלה אנשים שלא מוכרים למחלקת הרווחה והם מהווים את הקבוצה הקטנה. כ-747,000 אנשים רשומים בכספת הנצורה.

מי כלול בקבוצה השלישית? קשישים?

אוכלוסיות רווחה שלא רשומות במחלקות לשירותים חברתיים, שמקבלים קצבת סיעוד או קצבה אחרת מביטוח לאומי. הבעיה המרכזית היא עם אותם חצר"מים שלא מקבלים טיפול ולא מקבלים פינוי ועליהם צריך לשים את הדגש ולזה מזל התכוונה. תודה ולהתראות.

אני מבקשת להתייחס. הדברים לא מדויקים.

אני מבקש לסיים את דבריי. חבל שאילן הולך כי הדבר הזה נופל לנו בין הכיסאות. קודם כל, כל מי שמקבל איזושהי קצבה מביטוח לאומי נמצא בכספת. מה שמייחד את הכספת זה שאלה אנשים שלא מוכרים למשרד הרווחה. זאת אומרת, הם לא פתחו תיק. לכן הרבה פעמים אלה האנשים הנצרכים יותר.

יש לך מושג מה מספרם?

אנחנו מדברים על כ-300,000 אנשים בביטוח לאומי. אנחנו נוריד את אלה שמוכרים ברווחה. צריך לקרוא למשרד הביטחון או ליהודה מירון, זה שמתכלל את כל העסק הזה, והוא ייתן לך את התשובות המדויקות.

השאלה אם מדובר באלפי אנשים או מדובר באנשים בודדים.

אלה מאות אלפי אנשים.

לא. מדובר בעשרות אלפי אנשים שאנחנו לא מכירים אותם. כאשר אנחנו מגיעים לבית ויש שם קשיש שכבר לא נמצא בחיים, הוא מגיע מהמאגר הזה ואת זה חשוב לדעת. אם אנחנו לא עושים ריצ'ינג-אאוט לאנשים האלה, אנחנו נראה עלייה בתמותה של החולים הכרוניים באותה עיר. חשוב להבין את זה. לכן הדבר הזה מאוד מאוד חשוב.

שוב אני אומר שהחלוקה הזאת בין משרד הבריאות למשרד הרווחה, זה האסון הגדול ביותר בעיקר בזמן חירום. המחיצות חייבות ליפול. כל אחד מעביר לשני.

חברת הכנסת וולדיגר תעיד כמה אתה צודק.

כל היושבים כאן יכולים להעיד.

נציג פס"ח.

מנהל אגף פס"ח במשרד הפנים, אגף שאחראי על תחום קליטת האוכלוסייה המפונה.

תדע לך שבוועדה להגנת העורף פס"ח היה מרכיב מרכזי בשעת חירום.

אני יודע.

אני רוצה לשמוע מה קורה איתכם.

אני אומר מה בדיוק היה ומה תוכנן. החלטת הממשלה מלון אורחים שהתקבלה ב-2012 כפי שכבודו יודע, עשתה הפרדה בין שני סוגים אוכלוסיות - אוכלוסייה שנמצאת בתוך המוסדות ואוכלוסייה שנמצאת בתוך הקהילה.

האוכלוסייה שנמצאת בתוך המוסדות, משרדי הרווחה והבריאות אמורים לתת את המענה ולנייד את אותה אוכלוסייה למוסדות אחרים בעת אירוע חירום. אוכלוסייה שנמצאת בתוך הקהילה, נערכנו לתת לה פתרונות אחרים. הגדרנו מלונות, גם עבור אוכלוסיית הרווחה וגם עבור אוכלוסיית הבריאות. עבדנו בשיתוף פעולה מלא גם עם משרד הבריאות וגם עם משרד הרווחה כדי לתת מענה. זה התכנון.

המלחמה הזאת שפרצה ב-7 באוקטובר, היום השחור הזה, הוא יום שונה לגמרי כי ביום הזה לא התאפשר כל תהליך התארגנות. בסופו של דבר התהליך היה להוציא את האנשים כמה שיותר מהר באירוע דחוף ולתת להם פתרונות במקום הפנוי הקיים. זה קרה בדרום. ב-16 באוקטובר, שבוע לאחר מכן, אותו אירוע קרה בצפון, החלטה לפנות מעכשיו לעכשיו את תושבי אפס עד שני קילומטרים. בתוך התהליך עצמו היו 24,000 תושבים באזור הדרום ועוד כ-18,000 תושבים באזור הצפון שהיה צריך לתת להם מענה מיידי. התהליך הזה גרם לכך שבאותם מלונות שתוכננו, הרבה אנשים הלכו ותפסו מלונות ללא יכולת שלנו להשתמש באותם מלונות שייעדו כמפעלים חיוניים עבור אותה אוכלוסייה.

לכן כל פער שהיה, פער נקודתי, נתנו פתרון מלא. אנחנו פתחנו את יד שרה בירושלים עבור אוכלוסיית החצר"מים בהתאם לצרכים של משרד הבריאות. נתנו מענה החל מהאירוע עצמו, מה-7 באוקטובר, עד ה-25 באוקטובר. חשוב לציין שבנקודת הזמן הזאת שמשרד הפנים, רשות פס"ח, כבר לא מתעסקת עם המלונות אלא זה עבר לאחריות משרד התיירות. זאת אומרת, החל מיום רביעי שעבר, ה-25 בחודש, משרד התיירות אחראי על כלל התוכנית. אנחנו תכף נדבר על מספר תוכניות שחשוב שכולנו נכיר.

הדבר השני. לאוכלוסיית הרווחה פתחנו את אנ"א עין גדי עבור משרד הרווחה. הם קיבלו שם מענה מלא לכל אוכלוסיית הרווחה. אגב, זה מתקן שמיועד – אחד משמונת המתקנים במשרד הרווחה – לקלוט את אוכלוסיית הרווחה שנמצאת גם באפס-ארבע וגם באפס-שתיים.

פתחנו עוד מקומות. הצרכים עלו ונתנו את אנ"א רבין בירושלים, גם הוא עבור אוכלוסיית הרווחה. בכל מלון שהיו חדרים נגישים, שיבצנו בהתאם לצרכים. עבדנו מול נציגי המועצות וכל צורך שהיה קיבל מענה נקודתי לכל בן אדם ולכל משפחה בצורה שוטפת.

איך מעבירים למלונות אנשים עם צרכים מיוחדים?

אני אחראי על הקליטה.

מי נותן מענה לקליטה?

אני רק אומר את גבולות הגזרה ומי אחראי על הפינוי.

אני יכולה לספר לכם איך פינו אותי, אם אף אחד לא יודע איך מפנים.

השאלה היא אם אתה מפנה מסגרת, את כל המסגרת שעוברת למקום אחר או שמפצלים את האנשים ומעבירים לכל מיני מקומות.

התהליך עצמו, כשדיברנו על מענה לאוכלוסיית הרווחה ואוכלוסיית הבריאות, בסוף הם צריכים חדרים מיועדים ונגישים.

לא כולם נגישים.

אני מדבר על הקבוצה בקהילה שצריכה את הייחודיות, לפי תבחינים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות. הצרכים של משרד הרווחה והבריאות מגדירים ולטובת האוכלוסייה הזאת אני נותן את המענה בתוך התהליך. הפינוי מבוצע בהחלטה. שתי הקבוצות האלה של אפס-ארבע דרום ואפס-שתיים צפון, ההחלטה על הפינוי שלהן הייתה בהתאם לתוכנית לאומית שנקראת מרחק בטוח. הפינוי בוצע על ידי צה"ל ובאמצעות וביחד עם הרשויות המקומיות ואנחנו הגדרנו יעדי קליטה.

חשוב להבין מה קרה ברמת הקהילה בתוך התהליך עצמו. היו עוד אוכלוסיות שפונו. היה המענה של משב רוח, מי שמכיר את תוכנית הרענון גם לשדרות וגם לארבע-שבע דרום, את קריית שמונה שפונתה במרחק בטוח אבל האחריות הועברה למשרד התיירות, ואחר כך פונו שתיים-שלוש וחצי וגם כאן ניתן המענה על ידי משרד התיירות.

לכן אני יכול לבוא ולהעיד על מה היה צריך להיות ומה הפתרונות שאנחנו נתנו.

עדיין לא הבנתי לגבי המסגרות. לגבי הבודדים שאתה מעביר, אני מבינה.

מסגרות על ידי משרד הרווחה ומשרד הבריאות.

הוא מדבר על אנשים שבקהילה.

אני מדבר על מענה לאוכלוסייה בקהילה. אגב, לשאלתכם האם מתוכננים פינויים נוספים. רשות חירום לאומית במשרד הביטחון, יותר נכון צה"ל, ככל שאני יודע יש עדיין מספר יישובים שהם בעלי פוטנציאל אבל לאור זה שהיום אין מספיק בתי מלון, כל בתי המלון במדינת ישראל תפוסים - - -

לא נכון. למה אומרים את זה?

ברשותך, מילה. משרד התיירות הונחה על ידי רשות חירום לאומית לשריין נכון להיום 3,000 חדרי מלון, לאתר חדרי מלון נגישים לאוכלוסייה הבאה שאו תפונה או תהיה חסרת קורת גג אם תהיה מערכה מצפון. אלה ההנחיות שניתנו למשרד התיירות.

לפי איזה ידע הם עושים את זה?

שאלה מצוינת אבל בסופו של דבר האחריות ניטלה ממשרד הפנים ב-25 בחודש.

באיזה רכבים נגישים הם מפונים?

לכן אמרתי. הפינוי מבוצע על ידי המשרדים/הרשויות המקומיות ואם זה פינוי יזום, הוא מבוצע בסיוע של צה"ל. אני יודע לתת לכם תשובות לגבי נושא הקליטה. אני לא יודע לתת לכם תשובות לגבי הפינוי כי אני לא אמון ולא אחראי עליו. אני יודע להגיד לכם את המעגל.

לגבי הקליטה, הבשורה שיש לך היא שכל המלונות תפוסים. מה אתה מציע לעשות מהיום והלאה?

משרד התיירות ציין שיש לו כ-1,000 חדרים נוספים שפנויים. הוא הונחה על ידי רשות חירום לאומית לעשות איתור נוסף של מלונות שאולי הם לא בהתאחדות ולאתר עוד חדרים נגישים עבור אותה אוכלוסייה אם וכאשר תידרש להתפנות.

נושא הדיון שלנו הוא אנשים עם מוגבלויות. אני לא יכול לשמוע מה שאמרת, שמקומות נתפסו על ידי אנשים אחרים ואין מקום לבעלי המוגבלויות היו אמורים להיות שם. זו אמירה נוראה.

ככה זה בתוך המלונות. אני במלון של הדסה. אולי היה כדאי שנשים אחרי לידה, עם כל הפינוק הנחמד שהמלונות נותנים היום אצלם, אפשר לתת את המקומות האלה לאנשים עם מוגבלויות. מספרים כאן ספורים אבל בפועל אני נמצאת שם. אולי כדאי שידעו מה קורה מהשטח ולא מהסיפורים. איפה הקליטה? ספר לי איפה הקליטה. מי קיבל אותי לקליטה? כל המדינה יודעת את המצב שלי. גם במשרד הרווחה וגם במשרד הבריאות. איך קלטו אותי לחדר לא נגיש? איך אני נמצאת בחדר נגיש שאני לא יכולה להתקלח בו? איזו נגישות? אולי כדאי שנגישות ישראל יעברו ויבדקו את כל החדרים שמכריזים עליהם שהם נגישים. אני נמצאת במלון שהכריז שיש לו שני חדרים נגישים. איך אני לא יכולה להתקלח בחדר שאני נמצאת בו?

אלי, אני רוצה לשמוע תשובה לשאלתי. איך אתם מבטיחים שאנשים בעלי מוגבלויות שאמורים להתפנות בהמשך, יהיו להם מקומות ולא יגידו לי שהם נתפסו על ידי אנשים אחרים שהם לא בעלי מוגבלויות?

אני חוזר על מה שאמרתי בהתחלה. האירוע של ה-7 באוקטובר הוא לא אירוע רגיל. בסוף אנשים ברחו מהבתים שלהם. זה לא אירוע רגיל.

אני מדבר על עכשיו והלאה.

אני שוב מעדכן את מה שהונחה במסגרת ההפעלה, אם נצטרך להפעיל את תוכנית מלון אורחים עליה דיברת קודם לכן, לאור זה שרוב המלונות במדינת ישראל כרגע תפוסים על ידי מפונים ומתפנים. משרד התיירות שקיבל את האחריות הונחה לתכלל את כלל המלונות. כל תוכניות משב רוח, כל תוכניות מרחק בטוח, כל התהליך של שליטה על כל בתי המלון הועבר לאחריות משרד התיירות ששולט בבתי המלון. הוא הונחה לאתר וכבר עכשיו למצוא פתרון ל-3,000 חדרים נגישים עבור האוכלוסייה אם וכאשר תידרש להתפנות או להיות מפונה כתוצאה מזה שביתה ייפגע.

אתה אומר שעדיין יש 3,000 חדרים נגישים?

אני לא אומר שיש. אני אומר שזו ההנחיה שניתנה למשרד התיירות. צריך לבדוק עם נציג משרד התיירות.

נמצא כאן מישהו ממשרד התיירות?

ב-זום.

אם יש עוד שאלה אלי, בשמחה. אני צריך להגיע לוועדת חוץ וביטחון.

אני אשמח לשמוע את נציג משרד התיירות.

אם אפשר להוסיף ידיות בהרבה חדרים של קשישים, כל מיני אביזרים שלאנשים יש בבית. הוא לא חייב חדר נגיש אבל שבמקלחת יהיו להם עוד אביזרים.

אבי חיימוב נמצא ב-זום. נציג משרד התיירות. אמר לנו אלי מועלם מפס"ח שבשבוע האחרון הועברה אליכם כל האחריות. אני רוצה לשאול אותך כמה חדרים עדיין יש לכם שמתאימים לבעלי מוגבלויות.

אנחנו כל הזמן מנסים לאתר חדרים לבעלי מוגבלויות. אין לנו 3,000 חדרים נגישים ואני לא חושב שבכל ישראל אפשר למצוא 3,000 חדרים נגישים גם בזמן שגרה. בכל פעם שמגיעה פנייה, אנחנו מנסים לאתר או למצוא או לבצע שינויים ו-ויסות מאוכלוסייה שתפסה חדרים מיועדים להיות נגישים.

נציג פס"ח אמר שמשרד התיירות הונחה להכין 3,000 מקומות.

לא. 3,000 מקומות כמלאי חירום. לא כמלאי חירום של חדרים נגישים.

לא. 3,000 חדרים לבעלי מוגבלויות. לאוכלוסיות האחרות זה הרבה יותר חדרים.

לא.

כך הוא אמר בוועדה כאן לפני חמש דקות, אם אני זוכר טוב.

הנתון שאני מכיר, בניגוד למה שאמר נציג משרד הפנים, הוא 3,000 מקומות באופן כללי כפוטנציאל פינוי עתידי.

לא דיברתם על אנשים עם מוגבלויות?

לא.

אתה יודע איך הועברו עד עכשיו האנשים עם מוגבלות או שאין לך קשר עם זה?

הועברו באמצעות הרשות המקומית. עשינו פינוי - בעיקר בקריית שמונה - גם באמצעות מתנדבים וגם באמצעות הרשות. אני יודע שעזר מציון ועמותות אחרות סייעו מאוד בנושא הזה. אנחנו כמשרד נרתמנו והיכן שיכולנו ביצענו את הפינוי. היה פינוי משמעותי שעשינו ליד שרה, אוכלוסייה של בעלי מוגבלויות מאשקלון פינינו למלונות קדמה ובראשית בדרום, ומאז העובדים שנמצאים בחמ"ל קיבלו הנחיה ברורה - אני בעצמי יושב גם בחמ"ל ואני מכיר את זה – שבכל פעם שפונה אלינו לחמ"ל בעל מוגבלות וטוען שהחדר לא מתאים בצורה מסוימת, אנחנו עושים מאמצים כדי להפנות אותו לחדר שהוא מתאים יותר.

איך אתם מפנים?

כמו שאמרתי, הפינוי הוא באחריות הרשות המקומית. חלק מפונים באמצעות מתנדבים וחלק באמצעות אמבולנסים.

יש פרייבטים שלא מונגשים.

התשובה היא שהחברה האזרחית עוסקת בפינוי.

אני רוצה לומר שבקריית שמונה, אני מבינה שהיה קושי מאוד גדול ואנשים לא יכלו להתפנות כי לא היה להם איך.

לתשומת ליבנו.

אני מבקש מנציג משרד התיירות שתחזור למשרד ותגיד שבוועדה ביקשו שתשלחו בכתב כמה חדרים אתם יכולים עוד לאכלס באנשים בעלי מוגבלויות. תעשו עבודה. לא אכפת לי שזה יהיה מחר ולא היום אבל עד מחר אני רוצה שהנתונים יגיעו בכתב למנהלת הוועדה כך שיהיה בפנינו את המספר לגבי כמה חדרים אתם ערוכים לתת לאנשים בעלי מוגבלויות בעתיד.

אם אפשר לקבל עוד נתון. אני לא יודעת אם זה מנציג משרד התיירות. אומרת כאן חברתי קארין אלהרר שיש אנשים שכן רצו לפנות אותם והם רצו להתפנות אלא אי אפשר היה כי הפינוי לא היה נגיש.

על זה משרד התיירות לא יכול לענות לך.

מי המשרד שיכול לענות לי במספרים בכמה אנשים מדובר?

זה לא משרד התיירות. אני רוצה שהוא יכין לי משהו ספציפי.

אם אפשר, שאלה לנציג משרד התיירות. יש איזו אי בהירות בגלל כל מיני שמועות שאנחנו שומעים. אני מארגון בזכות.

בבקשה, תשאלי.

יש איזו שמועה שאומרת שהקריטריון להתקשרות עם מלונות הוא שיש למלון תעודת כשרות. ברור שיש אנשים שצריכים ורוצים את זה וצריך לאפשר להם את זה.

אתה לא חייב להשיב על האלה הזאת. אני יכול להשיב.

אשמח לקבל תשובה.

תודה רבה לנציג משרד התיירות. אני יכול להשיב לך שכל מקום במדינת ישראל, מאז ימי בן גוריון, הוא קבע שבכל מקום ציבורי תהיה כשרות – בצבא, בבתי חולים, בכל מקום כך שאנשים שרוצים יוכלו להיות שם. זאת התשובה.

אייכלר, אני כן רוצה לומר שלמיטב ידיעתי יש איזשהו הסדר – אגב, משרד התיירות יכול להעיד – שגם במקומות שאין להם תעודה, ובלבד שניתנת ארוחה כשרה לאנשים שמבקשים זאת.

זאת אומרת, דואגים שאנשים שתהיה כשרות לאנשים שצריכים זאת.

אני הייתי בביקור מפונים בתל אביב, בכמה מלונות שלא אנקוב בשמם, והם בהחלט בהגדרה אינם עם תעודת כשרות – לא אמרתי שהם טרף – ובהחלט יש שם מפונים שפונו על ידי משרדי הממשלה.

כל אדם שמבקש אוכל כשר, צריך לאפשר לו את זה.

אייכלר, אני מבינה מה אתה אומר.

אני אומר שהנושא שלנו הוא רווחה.

רגע. אדוני היושב ראש, ברור שזה הנושא שלנו.

לשם כך נתכנסנו.

יחד עם זאת מפאת העובדה שמדובר במצוקה אמיתית של מקומות, ראוי שנשמע תשובה ממשרד התיירות שאנחנו לא נגד הכשרות אבל משתמשים בכל מקום פנוי.

קארין, אני אומרת לך שכך זה בפועל. אני הייתי וראיתי.

נעבור לנושא החשוב שלנו שלמענו ביקשת את הדיון, על אנשים בעלי מוגבלויות.

אנשי משרד הבריאות נמצאים כאן?

הם ב-זום.

תעלו את אנשי משרד הבריאות. שמענו כאן הרבה טענות על היערכות משרד הבריאות.

מנהל אגף שעת חירום, משרד הבריאות. שלום לכולם. קודם כל, חבל לי מאוד שמר אילן ברוש ידידי ורעי ממשרד הרווחה אומר דברים ונעלם.

הוא היה צריך ללכת לוועדת חוץ וביטחון.

בסדר, רק חבל שהוא מטיל אחריות על משרד הבריאות בדברים שהוא לא כל כך מבין בהם. אני, בניגוד אליו, אדבר על האחריות שלנו ורק על שלנו ואני לא מדבר על האחריות של משרדים אחרים.

האחריות המוגדרת, החוקית - וכך אנחנו רואים את זה ועוסקים בזה ביום יום בשגרה ובוודאי במלחמה - היא לפינוי מוסדות רפואה ולפינוי אנשים המוגדרים כמאושפזי בית ומטופלי על ידי יחידות חוץ של קופות החולים, בין אם הם מטופלים בהנשמה ממושכת ובין אם נתמכים במערכות נשימה ובין אם הם במצב של סיעודי מורכב ומטופלים מאושפזי בית שמוכרים על ידי הקופות כמאושפזי בית – כולם כאחד הם באחריותנו. כשאני אומר שהם באחריות משרד הבריאות, אני מתכוון מקצה לקצה. דהיינו, אנחנו אחראים לדעת מי הם האנשים, אנחנו אחראים לדעת איפה הם נמצאים, אנחנו אחראים להקצות את כלי הפינוי בשגרה, אנחנו אחראים לכתוב את הנהלים, לתרגל אותם ולפנות אותם באופן פיזי לאחר שקיבלנו את יעדי הפינוי. זאת אומרת, אנחנו אחראים מקצה לקצה. אין כאן משהו בתהליך שאני אומר שאני לא אחראי על זה אלא מישהו אחר. אני אחראי מקצה לקצה. אני כמובן נשען במסגרת האחריות שלי על גופים אחרים. למשל, על פי הנוהל אני משען על גוף כמו פס"ח לקבל יעדי פינוי וזה עבד מצוין כל עוד פס"ח היה אחראי לנושא הזה. לצערי זה השתבש מהר מאוד ותכף אני אומר למה.

תגיד עכשיו למה זה השתבש.

זה השתבש. בימים הראשונים זה היה באחריות פס"ח ומר אלי מועלם שיושב כאן אכן הקצה לי יעדי פינוי והתחלנו בפינוי מוסדר – שאני אסביר את הבעייתיות שלו – לאותם יעדים, כל עוד מדובר במלונות, כי כאשר מדובר במוסדות זה אני זה שנותן את יעדי הפינוי לעצמי. זה עבד מצוין. באיזשהו שלב הוחלט להעביר את זה למשרד התיירות והתחילו הקשיים.

ברשותכם, אני רוצה להשלים ואני מיד אגע גם בנושא הזה.

איזה קשיים התחילו?

אני אומר. תנו לי קודם לסגור את המסגרת. אם כן, ראשית, אמרתי שאנחנו אחראים גם על פינוי מוסדות רפואה שהוגדר שהם צריכים להתפנות וגם על כאלה שמוגדרים כמאושפזי בית ושבאחריות הקופות בשגרה כמטופלי בית.

צריך להבין שהפינוי ממוסדות הוא יחסית קל. יש לי גוף שאני צריך לפנות ממנו, שזה מוסד, מדברים עם המנהל, אנחנו מהר יודעים כמה אנשים יש ומה מצבם, האם הם בשכיבה או בישיבה וכולי וכולי. אנחנו נותנים לו יעדי פינוי. לשאלתך, אכן אנחנו משתדלים באופן כללי לפנות את המוסד בשלמותו למוסד אחר אבל אנחנו כמובן מוגבלים במקומות הפנויים ולכן קורה שאנחנו מחלקים. לדוגמה, אם ניקח את ארבעת המוסדות הרפואיים שפינינו מצפון – פינינו אותם לשישה מוסדות כי לא היו מקומות בארבע מוסדות. השאיפה היא בצורה אורגנית עד כמה שניתן לפנות את כולם יחדיו.

הפינוי מבתים הוא הרבה יותר מורכב. הוא מורכב כי, ראשית, המטופלים האלה בשגרה מטופלים על ידי קופות החולים. אין לי את השם ואת הכתובת ומה מצבו של כל חולה וחולה במדינת ישראל.

אבל אתה בקשר עם העיריות שיש להן את הכתובות?

גם להן אין בגלל סודיות רפואית. מי שאחראי על החולים האלה, אלה הן קופות החולים.

דיברו על הכספת. כל זה חל רק לגבי פגועי נפגש?

עמותת איל"ן. היושב ראש, תן דעתך לכך שחלק מהמפונים הם לא במסגרת פינוי פקע"ר או משב רוח אלא מישהי בתל אביב שנפלה רקטה מול הבית שלה בשכונת כפר שלם, כל הבית התפוצץ, אין שם ממ"ד ואנחנו צריכים להזיז אותה דחוף. היא מטופלת בקהילה כפי שאמר חברי ממשרד הבריאות והיא לא תהיה בכספת הזאת או אם היא תהיה בכספת, היא לא חלק ממוסד. יש צורך להביא רכב מונגש מיוחד על מנת לפנות את הגברת כי אי אפשר לפנות אותה ברכב רגיל ואין למצוא, לא חדר במלון בו יש מקל למקלחת ואסלה נמוכה, אלא ממש דירה מונגשת כמו שנגישות ישראל מציעה עם מערכת הנגשה שמתאימה לאדם עם בעיות פיזיות ומוטוריות, לאדם על כיסא גלגלים. לא דין הנגשה קלה של אסלה נמוכה וידית - - -

את מדברת על באמצע דבריו של נציג משרד הבריאות. תציעי למשרד הבריאות מה את חושבת שהוא יכול לעשות.

לעניין משרד הבריאות. כיצד נעשית מערכת הפינוי לפי דין של בעלי המוגבלויות, לא אלה שמגיעים ממוסדות אלא אלה שמגיעים מבתים שמפוזרים, שנעזרים באמת בשירותים רפואיים בקהילה. לא רק אלה מהערים ששייכות לפקע"ר ולמשב רוח אלא בכל רחבי הארץ שהרי גם העורף היום סובל מרקטות.

משרד הבריאות, מה התשובה?

אני בדיוק התחלתי לגעת בזה. בשגרה יש לנו לטובת אותם אנשים שמפוזרים בבתים למיניהם ומוגדרים על ידינו כמאושפזי בית שאנחנו אחראים לפינויים - ורק על אלה אנחנו אחראים לפינוי שלהם – לנו בשגרה, לכל לשכת בריאות יש חוזים נצורים של רכבים עם מעלונים, אוטובוסים עם מעלונים, וברגע שיש מצב חירום, אז אנחנו מקבלים בדיוק את השמות של הפוטנציאל ברמה שמית של בן אדם, היכן הוא גר, באיזו קומה, האם יש לו מטפל או אין לו מטפל - - -

ממי אתם מקבלים את המידע הזה?

אני מקבל את זה מהקופה.

מקופת החולים.

מקופת החולים.

בקופות החולים יש אנשים שעומדים איתכם בקשר במצב החירום?

בוודאי. יש לנו חמ"ל שלם אצלנו ויש בקופות החולים. ברגע שיש מצב חירום, אז אני מקבל רשימה עדכנית מכל ארבעת קופות החולים, רשימה של מאושפזי הבית החולים עם הצרכים המיוחדים, מה שאנחנו קוראים בקיצור חצר"מים, עם הפרטים והכתובות ומספרי הטלפון. אז מתחילה סאגה מאוד מאוד מורכבת בה אנחנו צריכים להתקשר לאנשים האלה כי אנחנו לא מפנים אנשים בניגוד לרצונם. אגב, אני רוצה לציין שבמלחמה כאשר הוגדר פינוי של אפס עד שתיים, אנחנו התחלנו לפנות אפס עד חמש מתוך ראייה שאם חלילה יהיה פינוי תחת אש, יהיה לנו סיפור מההפטרה ולא נוכל לבצע את זה בצורה יעילה, טובה ומהירה כמו שזה לא תחת אש.

אני רוצה להפנות אותך ואת הציבור לתקנות של החוק שנכנס לתוקף מחר, ב-1 בנובמבר 2023 לפיו קופת החולים חייבת להעביר אחת לשלושה חודשים לפחות למשרד הבריאות מידע, את כל רשימת ה חצר"מים ואת המידע לפי תקנות משנה שמפורטות כאן ומידע על ציוד רפואי חיוני לגבי האנשים האלה. התקנה הזאת ידועה לך?

לא רק שידוע לי אלא הייתי שותף בכתיבתה.

עכשיו זה הזמן. כי בא המועד.

כבוד היושב ראש, הזמן התחיל מזמן. אנחנו אכן מקבלים אבל היות וזה דינמי, למרות זאת בשעת חירום אנחנו מבקשים מהקופות לטייב את הרשימות. אחר כך אנחנו מתקשרים לכל אחד ואחד.

אם אתה ניסחת את זה, אני מבקש ממך טובה אישית. היום בערב תבקש מכל הפקידות של משרד הבריאות שיפנו לכל קופות החולים עם הציטוט של הסעיף הזה כך שממחר בבוקר יעבירו מיד את כל רשימת ה חצר"מים בכל רחבי הארץ, בכל הסניפים. זה מאוד יעזור לכם בפינויים הבאים.

בהחלט. ברשות היושב ראש, שאלת המשך. אבקש התייחסות אנשים עם מוגבלויות שנמצאים תחת האפוטרופסות פרטית. זאת אומרת, לא האפוטרופוס הכללי.

לא קשור.

אנשים שחוסים תחת אפוטרופסות כי אנחנו נתקלנו אצלנו בעמותה באנשים שפונו.

הסיפור לא חשוב.

השאלה חשובה.

הוא הבין את השאלה. תשיב בבקשה.

הבנתי ומהר. מי שאינו מוגדר אפוטרופוס ואחרים שאינם מוגדרים כמאושפזי בית ואינם מטופלים על ידי יחידות החוץ של קופות החולים, הם אינם באחריות משרד הבריאות. אנחנו מטפלים אך ורק באנשים שמאושפזים במוסדות רפואה ו חצר"מים – חולים עם צרכים מיוחדים מאושפזי בית שמוכרים על ידי קופות החולים. זאת האחריות שלנו שמוגדרת.

אם אתם לא, מי כן?

לא יודע. תבדקי מול משרד הרווחה שאמר את דבריו ונעלם. תבדקו מולו. זה לא באחריותנו.

אתה רוצה להשלים את מה שרצית לומר?

כן. לפני נאמר חודשיים קיבלנו את הרשימות, כך יצא, מטייבים את הרשימות און-ליין כל הזמן. אחרי שקיבלנו את הרשימות וקיבלנו לדוגמה בצפון 500 או 600 אנשים בעלי פוטנציאל, מתחילים לטלפן אליהם. עד שתופסים אותם, זה לוקח זמן. חלקם כבר פינו את עצמם, את חלקם פינה הבן שלהם, חלקם אינם מוכנים להתפנות מכל מיני סיבות כמו אם אני אומר לו שיש לי יעד פינוי בירושלים, הוא לא מוכן כי הוא רוצה קרוב לקריית שמונה או אם אני אומר לו שהוא מתפנה עם המטפלת ועם אשתו, הוא אומר שהוא לא מוכן כי הוא רוצה להתפנות עם הכלב שלו אבל המלון לא מוכן לקבל את הכלב שלו. בקיצור, אנחנו נתקלים בהמון המון סוגיות וזה לוקח המון זמן. זה הנוהל. לאחר שאני מקבל סוף סוף את הסכמת המטופל – וזה לא היה כך מול פס"ח, כי מול פס"ח אני קיבלתי מראש הקצאה של למשל 100 מקומות ואמרו לי שאלה 100 המקומות שלך, תתחיל לפנות את מי שצריך ויכול – אני צריך לפנות למשרד התיירות, לקבל הקצאה בהתאם ל-20 אנשים שהסכימו מתוך הפוטנציאל של ה-100 ואז הם נותנים לי הקצאה, נותנים לי איזשהו מלון בירושלים, אני צריך לחזור בחזרה למאושפז בית ולהגיד לו שהוא מתפנה לירושלים ואז הוא אומר שלירושלים הוא לא מוכן להתפנות.

מי לא מוכן? ראיתי בירושלים אנשים מאושרים מקריית שמונה.

לירושלים הגיעו עד היום קרוב ל-100 חצר"מים שתופסים לדעתי קרוב ל-98 חדרים. כבר תפסנו קרוב ל-100 חדרים עם 200 אנשים, חלקם הם חצר"מים וחלקם הם המלווים שלהם כי אני לא מפריד את החצר"ם מאשתו או מהבן שלו או מהמטפל שלו אלא חייב לשכן את כולם. קורה מצב שחצר"ם אחד תופס שני חדרים. גם זה קורה. תפסנו רוב ל-100 חדרים עם קרוב ל-200 מפונים. כרגע, נכון להיום, אני אומר לכם שלמשל כשביקשתי מקומות נגישים באזור חיפה, יותר קרוב כי לא כל האנשים באופן טבעי רוצים לבוא לירושלים, אנשים גרים בקריית שמונה, כל המשפחה שלהם בצפון והם רוצים להישאר לידם.

מה קורה בחיפה?

אז משרד התיירות נותן לי 10 חדרים בחיפה ואף אחד מהם לא מונגש והוא אומר שאין לו משהו אחר אלא יש לו רק בירושלים. אז מפנים אותי לרח"ל, ורח"ל מפנה אותי למשרד התיירות. לי אין יעדי פינוי היום.

אני חושב שלפי החוק פס"ח צריך לעסוק בזה ולא משרד התיירות.

אבל העבירו את זה למשרד התיירות. כשאני פונה לפס"ח, הוא אומר לי, ובצדק, זו החלטת הממשלה, שהכול עובר לתיירות. כשזה היה בפס"ח, זה עבד מצוין. עכשיו זה צולע.

אי אפשר לצפות ממשרד התיירות שידע מלכתחילה, שייתן את הדעת, אפילו לעמוד ברמת הנגישות והצרכים המיוחדים של האנשים האלה. מן הסתם זה חייב להיות בידיים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות. זה אבסורד. אי אפשר לבוא אליו בטענות. הוא אחראי על התיירות בישראל ולא על טיפול באנשים עם מוגבלויות.

מצוין. אז חבל שהפילו את זה עליו. היו משאירים את זה בפס"ח כי עם פס"ח זה עבד מצוין.

אנחנו עוד נדבר על זה אבל יש לי שתי שאלות. כמה אנשים שבאחריות משרד הבריאות כבר פונו? האם יש לך את הנתונים?

יש לי את המספרים. אנחנו פינינו בצפון מארבעה מוסדות קרוב ל-240 אנשים. בדרום פינינו מחמישה מוסדות קרוב ל-180 אנשים שחלקם לא הסכימו. לגבי אנשים מהבית. מהצפון פינינו קרוב ל-60 אנשים למלון יד שרה בירושלים, עוד קרוב ל-100 אנשים פינו את עצמם לקרובי משפחה ועדיין יש לנו ברשימות קרוב ל-100 אנשים שלא פונו ושהם מסרבים להתפנות. הם מסרבים מכל הסיבות שהזכרתי של רחוק לנו, אנחנו רוצים עם הכלב, עם החתול. לצערי המלון בירושלים לא מוכן לקבל בעלי חיים.

אמרת 54 אנשים שלא רוצים להתפנות?

קרוב ל-100 אנשים.

אבל מי שרוצה, כבר התפנה?

ברשימה שלנו 99 אנשים מסרבים להתפנות.

חוץ מהם כולם סודרו?

איך כולם סודרו?

זה גם דינמי. הרי כל הזמן יהיו עוד ועוד.

אני שואל שאלה ברורה מאוד.

כל השאר, נכון לרשימות שבידינו, פונו - או על ידי בני משפחה או על ידינו - למלון נגיש, יד שרה בירושלים.

מה החוק אומר לגבי אלה שמסרבים להתפנות? אני חושב שאי אפשר לכפות עליהם.

אסור לכפות עליהם.

אני מתכתבת עם מה שאמרה קודם כבוד חברת הכנסת. הרבה מהסירובים נובעים מהעובדה שאנחנו לא מצליחים לפנות את האדם עם המוגבלות עם מערכת התמיכה שלו, עם המשפחה שלו. זה נובע מהמצוקה הזאת של חדרים מונגשים.

רפאל, תודה רבה לך על הסקירה.

אני אשמח לשמוע את נציג משרד התיירות.

כבר שמענו אותו. נשמע את נציג משרד התחבורה שצריך להוביל את האנשים. שמענו כאן מתנדבים עשו את זה.

נכון. לדעתי השלטון המקומי. לא משרד התחבורה. השלטון המקומי אחראי על הנסיעות. הרשויות.

מי מייצג כאן את השלטון המקומי? הנציגה ב-זום.

יונית אפרתי, בבקשה.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. תודה רבה על הדיון המאוד חשוב על זה. עולות כאן הרבה סוגיות שצריך לפתור אותן עד הנקודה האחרונה.

אני רוצה לחזור לסוגייה אותה התחלנו לפתוח אבל לא סגרנו אותה. לכן אני חוזרת אליה כי יש כמה נקודות שצריך לחדד בה וזו סוגיית הכספת. כלומר, מגיעות עלינו פניות מאנשים עם מוגבלות שלא יצרו אותם קשר, גם מאזורי המלחמה, שדרות, אשקלון, וגם מאזורים אחרים.

תעזבי שלא יצרו איתם קשר. כשהם יוצרים, אין להם מענים עבורם.

אני רוצה לפתור את הסוגייה הזו עד הסוף. שמות האנשים עם מוגבלות נמצאים בכספת, חלקם מוכרים לרווחה, והחלק המשמעותי של הכספת אלה הם אותם אנשים שלא מוכרים לרווחה, חלקם אנשים עם מוגבלות נפשית וחלקם שאר המוגבלויות וקשישים שלא מוכרים לרווחה. המטרה של הכספת, מעבר לקבלת הקובץ, היא ליצור קשר עם אותם אנשים, להבין מה הם הצרכים שלהם, הן צורכי פינוי, צורכי תרופות, חרדות נפשיות וכולי. לכן צריך לחדד שמעבר ליכולת לקבל את הקובץ, הרשות צריכה לפתוח את הקובץ וליצור קשר עם אותם אנשים. אם כן, דבר ראשון זה הנחיה ברורה לרשות שהיא צריכה לפתוח את הקובץ.

כל הרשויות כבר קיבלו את ההנחיה הזאת.

קיבלו את הכספת.

אני אשמח להתייחס.

הן קיבלו את הרשות לפתוח את הכספת. הן לא קיבלו את ההנחיה האומרת לפתוח.

יש אנשים שזו עבודתם. אני צריך לצלצל לראש העירייה שייגש לכספת ויפתח אותה?

כנראה שכן, כי אנחנו מקבלים פניות מאנשים עם מוגבלות שלא יצרו איתם קשר - גם אנשים שפינו את עצמם - לא ידעו מה מצבם ועדיין לא יודעים מה מצבם. זה אמור גם לגבי אנשים שהתפנו וגם לגבי אנשים בעורף. אז כן, הרשות צריכה לקבל הנחיה ליצור קשר עם אותם אנשים שנמצאים בכספת. זה דבר אחד ברמת ההנחיה.

הדבר השני הוא שהרשות צריכה את משאבי כוח האדם כדי לטפל.

כן. כמה רשויות התלוננו בפניי שאין להם אפשרות לבצע את ההוראה.

זו נקודה מאוד משמעותית, כדי שהם יפתחו את הכספת וייצרו קשר.

הם פתחו.

כדי שהם ישתמשו בצורה יעילה בכספת וייצרו קשר עם אותם אנשים, הם צריכים את משאבי כוח האדם, כדי ליצור קשר עם האנשים ולהבין את הצרכים שלהם ולהתאים עבורם את המענים הנדרשים.

מיד נפנה לרשויות המקומיות. נפנה לנציגת מרכז השלטון המקומי. היא ב-זום.

אני אשמח להתייחס לנקודה. אני ממשרד הרווחה.

אחרי הרשויות המקומיות.

מנהלת תחום הנגישות במרכז השלטון המקומי.

את שמעת את נציגת נגישות ישראל?

שמעתי הכול. אנחנו צריכים לעשות הבדל מאוד חשוב. בפינוי שהיה בדרום, לא הרשויות המקומיות פינו. אף אחד אפילו לא ידע מה המצב. צה"ל פינה את כל מי שהיה שם - זו הייתה הוראה של צה"ל – באמצעות הצבא. הרשויות המקומיות - יש לנו משפחות של עובדי רשויות שנפגעו שם, ראש מועצה נהרג - אף אחד בתוך הרשויות לא פינה את היישובים במכה הראשונה של היום השחור הזה.

אבל תדברי על ארבע עד שבע.

שאלה כן הרשויות המקומיות.

לא הרשות המקומית. הרשויות עבדו בתיאום עם משרדי הממשלה. בהנחיית צה"ל אף אחד לא נכנס לשם. ביום הראשון לאף אחד לא הייתה אפשרות להיכנס לקיבוצים.

אנחנו לא מדברים על היום הראשון.

אחר כך, קודם כל, עובדים באמת בתיאום הם משרדי הממשלה.

מה קורה עכשיו? מה קורה היום? מה קורה מחר?

היום כל מי שצריך להתפנות, מפונה בתיאום עם הרשות.

אנחנו שומעים תלונות על כך שהרשויות המקומיות לא מסתדרות.

לרשות מקומית אחת הלכו ועזרו לה ברמה האישית. זה לא כולן. אין ברשויות אנשים שלא רשומים לשום מקום. ראינו גם מצבים שאנשים החליטו ללכת לגור עם בני זוג כשהם כבר לא בני זוג כדי שיהיה מי שיעזור להם ואף אחד לא יודע עליהם. אנשים עברו מהבתים שלהם לפינויים עצמיים ואף אחד לא יודע עליהם ולא יודע להיכן הם עברו. אנחנו די מנסים לסנכרן אבל זה לא קשור לזה שכן פתחו את הכספת כי כולם פתחו אותה, כולם יודעים אבל אי אפשר למצוא את כל האנשים. אנשים פשוט לקחו את עצמם עצמאית.

יש הבדל בין פתחו לבין השתמשו. אני מבקשת להדגיש שבין פתחו וקיבלו את הרשימה לבין יצרו קשר עם אותם אנשים עם מוגבלות שנמצאים בכספת, בדקו מה הצרכים שלהם ונתנו מענים - זו הסוגייה הנדרשת.

לטייב את זה מי כן ומי לא, אני לא יכולה לומר כרגע אבל חד משמעית פתחו וכמו שאמרו לך משרד הבריאות ומשרד הרווחה, מטפלים בזה כל כך הרבה כאשר משרד הבריאות לקח את המקרים הקשים ויש לך א החלוקה הזאת של שלושת הסעיפים. בין אם פתחו ובין אם התושב אומר שלא יצרו איתו קשר - משרד הבריאות יצר איתם קשר עוד לפנינו. גם החלוקה הזאת שעשו שם, של שלושה סוגים, מי אמור לטפל בהם, עבור התושב הרשות מקומית היא הכתובת שלו.

השאלה הזאת מופנית אליך עכשיו.

אני אומרת. יש חלק שפנו למשרד הבריאות.

מרכז השלטון המקומי הוא מוסד שצריך לתכלל את כל הרשויות דווקא בעת חירום. האם יש לכם אנשים שתפקידם במרכז השלטון המקומי הוא להיות בקשר עם כל הרשויות, לדאוג לכך שכל רשות תוכל להגיע לכל אזרח ואני מניח שהלא רבים הם אנשים שלא מוצאים אותם. האם אתם עוזרים להם או מתארגנים לעזור להם מחר?

בוודאי. יש לנו את החמ"ל שלנו, יש לנו את העובדים הסוציאליים שאנחנו מתכללים ויש לנו את הביטחון שאנחנו מתכללים וכולם כולם כך. יש את הדברים הספציפיים, בוא נגיד כמו שאתם אומרים על קריית שמונה וכולם יודעים שמשהו לא עבד, אבל קמנו ועזרנו להם. לא השארנו אף אחד לעבוד עם עצמו אם הוא היה צריך עזרה. יש לנו חמ"ל לכולם.

זאת התשובה שרציתי לשמוע. אם תוכלו לדווח לנו, אפילו בכתב, על הפעולות האלה, אנחנו מאוד נשמח. כולם אומרים שהרשויות מטפלות בכל והרשויות אומרות שהן לא מסתדרות. אתם הציר שיכול לאחד את כל הרשויות ולתת הנחיות ברורות לכל הרשויות ולעשות מעקב האם ברשות באמת הגיעו לכל האנשים עם המוגבלות. תודה רבה.

מנהלת שירות לילדים ומתבגרים, משרד הרווחה. משרד הרווחה הקצה ל-46 רשויות תומך קהילתי שתפקידו הוא לעזור לרשות למפות את האנשים שלא מוכרים לרווחה, האנשים של הכספת הנצורה, להרים את הטלפונים, לבדוק מה הצרכים. כשמגיעים אלינו צרכים, אנחנו מטפלים בהמון צרכים גם של אנשים שלא מוכרים לרווחה. אנשים שמגיעים אלינו למוקד 118 עם צרכים של החינוך והבריאות, אנחנו מנתבים את הפניות למשרדים, אנחנו רואים שעונים להם ואנחנו מנסים לענות על כל פנייה שמגיעה ומגיעות הרבה בקשות.

היכן יושבים התומכים האלה?

ברשויות. כבר יש לנו כמה רשויות שחתמו את ההסכם.

צפון, דרום וקולטות. אין התייחסות לתומכים קהילתיים בעורף.

יש לנו כבר 46 רשויות שקיבלו את התומך הקהילתי.

איפה הוא? אני מחפשת אותו.

כשיהיה צורך. אנחנו בעיצומה של מלחמה ממושכת.

כשיהיה צורך? עכשיו זה הצורך.

לכן ניתנו התומכים הקהילתיים האלה לרשויות המקומיות שאמורים להתחיל להעסיק את אותו אדם. אותו אדם לא צריך להיות עובד סוציאלי אלא הוא צריך להיות דמות שתיצור את הקשר.

רגע. לא הבנתי. אתם נתתם את התקן.

בדיוק.

והרשויות צריכות להעסיק?

נכון.

מי דואג לכך שהם מעסיקות?

הן קיבלו תקן והן אמורות להפעיל אותו. אנחנו בקשר איתן. זה פרויקט שלנו ביחד עם הג'וינט. אנחנו בקשר עם הרשויות לראות שהן מצליחות להעסיק את האנשים האלה.

הן מצליחות להעסיק אותו עבור המפונים או לאלה שנשארו בקהילה?

המטרה של התומך הקהילתי היא ליצור קשר עם אנשי הכספת הנצורה ולבדוק את הצרכים.

האם נעשית עבודה מקדימה כבר כעת לגבי ערים שעשוי להיות שם צורך בעתיד?

רגע. אדוני היושב ראש, אני חושבת שהחוט המקשר בדיון הזה הוא – צריך לומר את האמת – שנעשית עבודה במשרדים אבל דבר שחסר הוא גורם מתכלל. בסוף עומד בקצה אזרח שרוצה לקבל שירות והוא צריך לקבל שירות. אם לא יהיה גורם אחד שהוא יהיה ה-POC, הפוינט אוף קונטקט שאיתו אפשר לדבר והוא זה שהולך ודופק על דלתות המשרדים, אני אומרת שזה לא יעבוד. התקן הזה הוא נקודה טובה שאפשר להתחיל ממנה ובתנאי שהתומך הזה ידע לעבוד עם כל המשרדים ויהיו לו את כל אנשי הקשר והוא יוכל באמת לסייע לרשויות לעשות את העבודה.

בכל רשות מקומית צריך להיות אדם כזה.

בכל רשות מקומית.

צריכים להיות כמה.

בן אדם אחד דלא יספיק. יש רשויות גדולות.

יש פקידים בעירייה שעובדים כל השנה אבל כמו שאת אומרת, אחד שיהיה אחראי לכל הפניות וידע בדיוק למי לפנות כי הפונה לא יודע למי לפנות.

אדוני, אנחנו יושבים כאן בדיון שעה ו-20 דקות ובשעה הזאת שמענו שיש את משרד התיירות, יש את משרד הרווחה, יש את משרד הבריאות, יש את משרד התחבורה שאמור לשנע. אני שואלת אותך לגבי אזרח שגם כך דעתו לא נוחה עם כל המצב המלחמתי הזה והוא צריך עכשיו גם לטפל בבירוקרטיה, דבר שהוא בלתי נסבל.

אני מבקשת שההנחיה של הוועדה תהיה, ראשית, לוודא שכל הרשויות הרלוונטיות מיישמות, לקחו את התקן ומשתמשות בו. שנית, שתהיה הנחיה לכל המשרדים הממשלתיים לשתף פעולה בצורה מלאה עם אותו גורם מקשר כי אחרת לא נצא מזה.

אני רוצה לעבור למשרד התחבורה. הם היו צריכים להעביר את האנשים. נאמר כאן שלא הוא אחראי אבל המשרד אומר שהוא כן אחראי.

תודה רבה. בוקר טוב לכולם. אני נציגת משרד התחבורה. אני מתנצלת שלא הייתי מתחילת הדיון. אנחנו פשוט בחפ"ק של ים המלח.

מספר עדכונים. למרות שמשרד התחבורה, כפי שנאמר כאן הנושא לא באחריותו אלא באחריות הרשויות, מנכ"ל משרד התחבורה הנחה אותנו חד משמעית להירתם למאמץ המלחמתי ולתת מענה לשינוע מפונים.

אני אסקור בקצרה בפניכם קצת מהפעילויות שלנו. קודם כל, אנחנו נוכחים בחפ"ק האחוד של כלל משרדי הממשלה ועונים לצרכים.

אם אפשר לא לדבר בכללי אלא יותר בפרטי.

אני אתן נתונים מספריים.

איך העברתם את האזרח ונעניתם למה שהוא צריך.

אני אומר. קודם כל, אנחנו מקבלים מהחפ"ק האחוד את כל הצרכים. אנחנו מפעילים מוקד לשינוע לצרכים רפואיים לאומיים בשיתוף עם פיקוד העורף. הפעלנו מוקד. יש לנו 140 בממוצע יומי בים המלח ו-40 באילת.

מה מספר המוקד?

אני תכף אתן אותו.

אם את לא יודעת, איך אני אדע? איך ידעו מיליוני אנשים?

אני יודעת אבל יש לי מספרים. זה 03-9545482. אני מיד אוודא אם זה המספר הנכון.

המספרים הם מספרים מאוד משמעותיים. בממוצע יומי 140 ים המלח ו-40 באילת. בכל מקרה, מלבד הדברים האלה, אנחנו מפעילים מוקד לשינוע מפונים למעל 10 מפונים לפי תיאום מראש בכוכבית 8787, לפי הצרכים של המפונים. הם צריכים להתארגן בקבוצות של מעל 10 אנשים.

לא הבנתי. קבוצה של 10 אנשים, אתם לא מפנים?

אנחנו מפנים. יש לנו מוקד פרטני לצרכים רפואיים שמספרו 03-9545423 ומלבד המוקד הפרטני לצרכים רפואיים ולאומיים, קבוצות של מעל 10 אנשים אנחנו מפנים באוטובוסים בתיאום לכוכבית 8787. מלבד אלה אנחנו מפעילים שאטלים בכל מוקדי המפונים באמצעות 20 אוטובוסים.

אפשר להציע שמספר הכוכבית שאמרת יענה גם לאנשים פרטיים? המספר הארוך, אנשים לא זוכרים אותו.

כן. זה לאנשים פרטיים. למפונים פרטיים.

אני מתכוון אפילו לבודדים.

מעל 10 אנשים. אני אבקש מהרשות לתחבורה ציבורית לבחון את הדבר הזה.

אם כבר יש כוכבית ומספר מוקד, שזה יהיה לכולם ולא רק לקבוצות מעל 10 אנשים.

סליחה שאני מתפרצת, אבל איפה זה מפורסם?

אנחנו מפרסמים את זה גם באתר של משרד התחבורה.

אם זה מפורסם באתר של משרד התחבורה, עכשיו אני רגועה.

אנשים חולי סרטן שצריכים להגיע לטיפולים מאילת למשל לא יודעים על המוקד הזה ולא יודעים איך להגיע לטיפולים במרכז.

יודעים.

עכשיו הם ידעו.

יודעים.

תגידי שוב מה מספר הטלפון. כוכבית 8787. אני רוצה שידעו כי זה חשוב מאוד להרבה אנשים. כוכבית 8787.

לטיפולים רפואיים מספר הטלפון הוא 03-9545423. אנחנו נותנים מענה גם לים המלח וגם לאילת. מלבד הפרסום שלנו מפורסם בגדול בכל המלונות של ים המלח ואילת ומפורסם בכל מוקדי המידע של פיקוד העורף. אנחנו מפרסמים את זה בכל מקום שאפשר ובכל משרדי הממשלה בחפ"ק האחוד.

למה לא מפורסם בטלוויזיה?

תנו לי לסיים כי יש לנו הרבה פעילויות שעושה משרד התחבורה. מלבד זה אנחנו בהחלט נותנים לצרכים הומניטריים כמו לוויות, ניחום אבלים, הבאת ציוד כזה או אחר ל-10 אנשים. אני אבחן אם אפשר פחות. כוכבית 8787.

מלבד זאת אנחנו מפעילים 20 אוטובוסים של שאטלים בכלל מוקדי המפונים שמסיעים כל יום למעלה מ-6,000 אנשים. מלבד זאת אנחנו מתואמים עם המועצות המקומיות – מועצה מקומית תמר ואחרות – ונותנים פעילויות באמצעות הסעות מיוחדות.

תוכלי להתייחס באופן ספציפי לפינוי אנשים עם מוגבלויות? זה הרי נושא הדיון.

כן. יש לי אוטובוס עם מעלון שאנחנו מפעילים אותו בקווים קבועים במלונות שקיבלנו הודעה שהם מלונות בעיתיים כמו מלון רויאל בים המלח ומלבד זה מפעילים אותו לפי דרישה. אנחנו מפעילים את הקווים לאנשים עם מוגבלויות.

שוב, אני אומרת שמשרד התחבורה עושה המון למרות שפורמלית זה לא בתחום שלנו. אנחנו פשוט עושים כמה שאנחנו יכולים ואנחנו נמשיך לעשות כמה שיצטרכו. תודה לכם.

תודה רבה. נעבור לנציגי העמותות.

אולי נגישות ישראל?

הם לא דיברו קודם? מי דיברה קודם?

נציבות שוויון זכויות.

סליחה שלא הבחנתי בין נגישות לנציבות. בבקשה, נגישות ישראל.

תודה רבה. אני מנכ"לית עמותת נגישות ישראל. אני קודם כל רוצה להגיד תודה לחברת הכנסת קארין אלהרר שיזמה את הדיון הזה ולא רק יזמה אלא מלווה אותנו ממש מהימים הראשונים.

לצורך הפרוטוקול, מנהלת הוועדה אומרת שהדיון הזה היה מתוכנן.

מעולה. אני מודה לכל מי שהגיע ולכל מי שראה את החשיבות. אני חושבת שזה משהו שהוא הכרחי.

שני משפטים של רקע ומיד תבינו למה אני אומרת את הרקע הזה. אתם רואים כאן מאחורי את האפוד הסגול. נגישות ישראל, אני חושבת שמכירים אותה כאן, בשגרה אנחנו אין ספור דברים שקשורים לנגישות לכל סוגי המוגבלות בכל תחומי החיים. לצערי במדינת ישראל תחום שעת החירום הוא תחום חשוב. את הניסיון שלנו נאלצנו לקחת ולממש כאשר המלחמה פרצה באוקראינה. קיבלנו פניות משם והקמנו את המיזם של האפוד הסגול. לקחנו את הסגול מהאורות הסגולים ב-3 בדצמבר בכל רחבי העולם שאומרים אל תשאירו אף אחד מאחור, והפכנו את זה למיזם שבשעת חירום לא משאירים מאחור אנשים עם מוגבלות וקשישים, גם אלה שצריכים פינויים וגם אלה, כמו שציינת קודם, שבוחרים או נאלצים להישאר מאחור. צריך גם לא להשאיר אותם מאחור אלא למצוא להם פתרונות.

התכלול שעשינו באוקראינה, שעה וחצי אחרי האזעקה הראשונה כאן בישראל התחיל לפעול כאן בישראל. מהיום הראשון של המלחמה נגישות ישראל לקחה את הניסיון והידע שהיה לה שם והבנו שמדובר כאן - כמו שדיברו והעלו כאן חכמים לפני - ברצף, החל מהמידע ושמחתי מאוד לשמוע את מה שנאמר כאן על ידי משרד התחבורה. חשוב שהמידע זה יהיה ידוע כי אני בינתיים משלמת מכיסי על הסעות נגישות ואני מאוד שמחה על כך. רשמתי את המספרים.

אם אתם לא ידעתם, איך תנגישו את המידע לישראל?

החל ממידע שצריך להיות נגיש, להבין את הצרכים של אנשים עם מוגבלות. אני יכולה להגיד לכם שאין לנו גישה לכספת אבל יש לנו גישה למאות רבות מאוד של פניות שקיבלנו מאותם אנשים שאני חושבת שעליהם דיברתם כאן. אנשים שהם אולי לא מוכרים רק ברווחה אבל הם לגמרי שם. גם אלה ללא ממ"ד ביישובים הרלוונטיים, גם אלה עם ממ"ד ביישובים הרלוונטיים כי כמו שחברת הכנסת אלהרר ציינה בן אדם בכיסא גלגלים לא יכול לשהות כל הזמן בממ"ד ולהגיע תוך 30 שניות זה בלתי אפשרי. גם אלה שלא נמצאים ביישובים הרלוונטיים, נמצאים יותר רחוק ועדיין זקוקים לעזרה ולסיוע.

יש הרבה אנשים שאני יכולה להגיד לכם שהם פוחדים לצאת. אתמול רציתי לפנות משפחה מאשקלון והוא אמר לי שהלוואי, שהם רוצים, ושאל אם אני מוכנה לבוא ולקחת אותו ולסדר לו יחד עם משרד הרווחה מקום לחודש קדימה כי הבנות לא מוכנות לצאת מהממ"ד.

הקשב, האוזן הקשבת, לדעת לדבר, לדעת להקשיב, לספק את הצרכים עד הרגע שהם אומרים כן, אנחנו רוצים להתפנות ואז כל המכלול מרכב, להבין למה צריך לדאוג להם במקום שהם מגיעים אליו וכולי. תבינו לאיזה מצב אנחנו מגיעים בטיפול בו. אני יכולה להזמין את חברתי שיושבת כאן אלי לגינה עם אוהל והיא תסתדר. תהיה אזעקה, היא תיכנס אלי הביתה. אדם עם מוגבלות לא יכול. אין לו את הפריבילגיה הזאת. צריך לראות את הצרכים שלו. היו לי מקרים של אנשים שאמרו יהיה בסדר, יש לי כאן דירה בשבילך, בוא, שני הורים בכיסאות גלגלים רצו לצאת ואז התברר שהכוונות נפלאות אבל המעלית צרה מדי. הם היו מגיעים לשם ולא יכולים להיכנס. זה לא משהו שאפשר לעשות בצורה המונית. הצוות של האפוד הסגול של נגישות ישראל עושה את זה ואני אשמח מאוד לחלוק ולתת את המידע לרפרנטים שציינתם כאן שנמצאים ברשויות המקומיות.

חייבים.

לעשות את ההדרכה הזאת. יש לי גם פתרונות לדברים שאמרתי.

לא. יש הרבה אנשים שרוצים להתייחס. דיברת יפה מאוד.

תאמין לי שמה שיש לי לומר, הוא יכול מאוד לסייע. ברשותך, אפילו כתבתי לי כאן תקציר כדי לא לשכוח.

אומרים שאין חדרים נגישים ואין חדרים בבתי מלון. נכון. זו בעיה מאוד מאוד קשה אבל אני אומרת לכם שלדוגמה אתמול היה פינוי של 15נשים בשיתוף עם משרד הרווחה. הם סיפקו לנו חדרים. באותו יום סידרנו רכב נגיש, אוטובוס נגיש, והבאנו בבת אחת את המספר הזה של האנשים לאילת. לצערי דווח לי שהיום הייתה שם אזעקה ואני לא יודעת עד כמה הרגעתי אותם אבל הם שם.

יש בתי מלון שסיימו את בנייתם, הם מוכנים, צריך להיות הליך מהיר לטופס 4 וזה יכול לספק לנו עוד חדרים.

הרבה מאוד מהחדרים בבתי המלון שאנחנו מפנים אליהם, החדרים בפועל לא נגישים או לא נגישים מספיק.

תודה רבה נציגת נגישות ישראל. אנחנו עוברים לקואליציית הורים עם צרכים מיוחדים.

אם אפשר לתת למיכל להשלים לדבר לגבי ההנגשה בתוך בתי המלון.

לא. אני מבקש לדבר עם גברת קרמר. אני מבקש שכל אחד מהדוברים יצמצם את דבריו לדקה-מקסימום שתי דקות. לא יכול להיות שכל אחד ידבר חמש דקות ורוב האנשים לא ידברו.

שלום. תודה רבה על רשות הדיבור. אני רוצה להעלות שני דברים מאוד חשובים. הדבר הזה של אנשים עם מוגבלות שנמצאים בבית שלהם והם לא בטווח של שבעת הקילומטרים, גם בירושלים, גם בעוד כל מיני מקומות ואלה הם אנשים שאין להם מרחב מוגן אליו הם יכלים להגיע אליו. גם לאנשים האלה אין פתרון וזה מאוד מאוד בעייתי. אין שום פתרון. גם לאנשים האלה צריכים לפנות מהרווחה כדי לראות מה הם עושים, לראות שגם אם אין להם פתרון, שלחות יש מישהו שמלווה אותם ומישהו שיודע על מצבם. אנחנו מדברים על אנשים שגרים בקהילה, אנשים עם מוגבלויות וגם על מגוון מוגבלויות.

כאשר מדברים על מוגבלות, כמו שיש אנשים עם מוגבלות פיזית, יש אנשים עם מוגבלויות נוספות. הכי קל לדבר על מוגבלות פיזית וגם הכי קל להנגיש מוגבלות פיזית אבל אם אנחנו מדברים על בן אדם שלמשל יש לו פוסט טראומה או אוטיזם או מוגבלויות נוספות שהן מוגבלויות בלתי נראות, יש לו גם צרכים של נגישות. אי אפשר להשאיר אדם עם פוסט טראומה מורכבת במקום שיש שלוש-ארבע אזעקות ביום בלי שיש לו מענה תמיכתי יותר גבוה. כיום המענה התמיכתי רק ירד ולא עלה ולכן צריך שיהיה מענה לאנשים האלה וזה מענה מאוד חשוב.

שמעתי שיש אנשים שאומרים להם שעכשיו זמן מלחמה ולא רוצים לדבר איתם. אלה אנשים שזקוקים הכי הרבה לדיבורים האלה.

תודה רבה לך. אנחנו נעבור לעמותת גדולים מהחיים. איילת צ'ייט הצופה, בבקשה.

שלום, צוהריים טובים. לנו חשוב להכניס בתוך הדיון בנושא פינוי של אנשים עם מוגבלויות את ההכרה שילדים חולי סרטן הם אנשים עם מוגבלות. עמותת גדולים מהחיים מטפלת בילדים ובמשפחות של ילדים חולי סרטן. יש לנו היום ילדים שהיו צריכים פינוי או שגרים בדירות רווחה ללא ממ"דים, ילדים שמוגבלים פיזית ובגלל הטיפולים הכימותרפיים לא יכולים לרדת מקומה שלישית למקלט. יש לנו בעיה איך לפנות אותם ולמי לפנות. אני אשמח שתהיה מודעות לעניין הזה. אני אשמח לקבל איש קשר במשרד הרווחה או במשרד הבריאות, לא מעניין אותי היכן, שיוכל לעזור לנו לטפל במקרים הפרטניים והקטנים האלה של הילדים חולי הסרטן שצריכים פינוי. יש לנו בעיה עם כמה ילדים כאלה, אחד מנתיבות, שני ילדים שנמצאים היום בבאר שבע בדירות רווחה לא מונגשות ושניהם מוגבלים ולא יכולים לרדת למקלט או לברוח. הם נמצאים בחדר המדרגות ברגע שיש אזעקה. יש לנו היום ילדים באילת שצריכים לעבור טיפולים כימותרפיים בתל אביב ואנחנו באופן פרטני דאגנו להם להגעה מאילת לתל אביב לצורך הטיפול.

אני אשמח לקבל מיושב ראש הוועדה שם של אדם שהוא זה שאחראי לילדים האלה.

דיברנו על זה. גם קארין אמרה את זה. נציגת משרד הרווחה אמרה שבכל עירייה יהיה תומך קהילתי והוא יצטרך להיות הכתובת לכל הדברים האלה.

לא. זה צריך להיות אדם אחד שדואג.

אדם אחד. על זה דיברנו. אני לא צריך את התמיכה הנפשית. אני צריך את התמיכה שהוא יארגן לי את הנסיעות ואת הדברים עליהם את דיברת.

אבל הילדים האלה לא נכנסים לכספת שנמצאת ברשויות. הילדים האלה הרבה פעמים לא מוכרים, גם לא ברשויות.

מה זאת אומרת? בקופות החולים הם בוודאי מוכרים.

רציתי קודם לשאול את נציג משרד הבריאות האם הוא מקבל את שמות הילדים האלה במסגרת כל שמות האנשים עם המוגבלות שצריכים פינוי.

אני מניח שכן כי אחרת על מה אנחנו מדברים? רוב האינפורמציה היא מקופות החולים.

הוא לא כאן ולצערי הרב אני לא יכולה לקבל ממנו תשובה.

בשבוע הראשון קופות החולים טילפנו. אני אומרת מניסיון אישי כי אני קיבלתי טלפון מהאחראית בקופה שמשרד הבריאות ביקש מהם לעשות רישום של כל החולים בקהילה ולכן הם פנו אלי. אני משערת שפנו גם לחולי סרטן וגם לילדים.

סליחה. אני יודעת על ילדה מקיבוץ רעים שפונתה לאילת, הייתה צריכה לקבל טיפול בתל השומר, קופת החולים ידעה על העניין כשאנחנו פנינו אליה שתעזור לנו בפתרון ההגעה שלה לטיפול.

זה פישול שקורה בתוך הקופה. אני יכולה להגיד לך עלי אתמול שלחו אלי מהקופה אחות שלמרות שקופת החולים שלי יודעת הכול עלי וכולי, היא לא ידעה.

הדברים צריכים להיות מוסדרים. הילדים האלה מטופלים במסגרת של בתי החולים ולא קופות החולים. הם נמצאים במסגרת טיפול בתוך בית החולים ולא בתוך קופות החולים.

זה לא משנה. הם עדיין מקבלים טופס 17.

הם לא מטופלים בקהילה. הילדה הספציפית הזאת מטופלת בתל השומר למרות שהיא גרה בקיבוץ רעים. צריך להימצא הפתרון לילדים האלה. בסך הכול אלה לא הרבה ילדים בארץ.

יש לכם את רשימת הילדים?

ברור.

תעבירו את הרשימה הזאת למשרד הרווחה. אנחנו נברר בדיוק מי במשרד הרווחה יכול לטפל בזה. הנושא הזה באמת צריך טיפול ספציפי.

נשמח לקבל שם של אדם שיכול לטפל בנושא זה.

אני באה לצעוק את הקול של אבא שלי. ההורים שלי גרים בקיבוץ ניר יצחק שהוא במרחק של 3.5 קילומטרים מהרצועה. ביום שבת נכנסו מחבלים לבית שלנו, ירו, בזזו, בנס המטפל של אבא שלי הצליח להכניס את אבא שלי לממ"ד הלא מונגש, מה שבדרך כלל לא קורה כי אין לנו ממ"ד מונגש. חיכינו קרוב ל-12 שעות עד שהצבא הגיע. אחר כך נותרנו עם העניין של הפינוי. פניתי למועצה אזורית אשכול, למוקד 100 שלא ענה לי, למוקד 101 שלא יכלו לעזור לי, לכל גורם אפשרי. הייתה לנו נציגה של הקיבוץ שהיא הייתה בקשר מול הצבא. באיזשהו שלב אמרו שמפנים וברגע שאמרו שמפנים, אמרו שמפנים אך ורק באוטובוסים. אני אומרת לה מה אנחנו עושים עם אבא שלי? והיא אומרת לי שאנחנו מפנים אך ורק באוטובוסים. הרכב המונגש של אבא שלי נורה ונהרס. לא היה לנו איך לפנות אותו. פניתי להרבה גופים פרטיים אבל הם לא יכלו להיכנס לאזור. בסופו של דבר דוד שלי והמטפל של אבא שלי, מזל שהיה לנו פרייבט והצלחנו לדחוק אותו לתוכו ולמצוא מקום שמוכן לקבל אותנו. כולם פונו לאילת ואנחנו בכלל לא ידענו אם יהיה שם מקום נגיש. אנשים מאוד טובים עזרו לנו למצוא מקום נגיש.

ההפקרות הזאת, זה לא משהו שלא ידוע. אנחנו שלושה וחצי קילומטרים מהגדר. עננת הפחד היא כל הזמן. אבא שלי נמצא בממ"ד לא ממוגן והוא צריך תוך חמש שניות להיכנס לממ"ד מוגן ואין לו את זה. גם אימא שלי נשארת איתו. אז מה אני צריכה לעשות? אני צריכה רק להתפלל שלא ייפול עליהם פצמ"ר ורק אחר להתקשר ולשאול אותם אם זה בסדר.

יש כאן הפקרות של אנשי העוטף הצמודים שנכנסו לנו מחבלים הביתה.

היום אתם במקום מוגן?

ההורים שלי במקום מוגן. שום דבר לא בצורה מוסדית. עשינו את זה עם אנשים טובים מאוד שהסכימו להנגיש לנו את אחד הבתים באחד הקיבוצים.

אנחנו מאחלים לכם שתדעו רק בריאות ובעזרת השם לא יקרה שום דבר. הדברים שלך נשמעו ונדבר עם משרדי הממשלה שייקחו את הדוגמה שאת הבאת כדי ללמוד ממנה מה צריך לתקן. אני אומר את זה לכל הנוכחים.

גם את נושא הממ"דים המונגשים שלא קיימים ולא מונגשים. פיקוד העורף אמר לנו שיש לכם ממ"ד לא מונגש, אז לא מגיע לכם ממ"ד מונגש, בעיה שלכם. כך זה כבר יותר מ-10 שנים. אני רוצה לצעוק את הזעקה של אבא שלי שאם הוא לא יכול לצעוק, אני אצעק. אין לנו תחושת ביטחון בתוך הבית שלנו. אנחנו רוצים לחזור לקיבוץ.

חברת הכנסת אלהרר תיקח את המקרה שלך לטפל בו באופן ספציפי.

כן. המדינה צריכה לקחת אחריות ולא להשאיר הכול לפילנתרופיה שבאמת עושה מעל ומעבר.

תודה רבה. אלמלא הפילנתרופיה והארגונים החברתיים, היינו בכאוס מוחלט.

לגמרי.

כולם מספרים שבסופו של דבר העמותות והארגונים פעלו.

גברת סרגוסטי, בבקשה.

תודה רבה. אני מצטרפת לתודות על קיום הדיון הזה. אני רוצה לגשת ישר לפתרונות. אני חושבת שאת הבעיות כולנו מבינים ויודעים עד כמה עומק הבעיה הוא גדול ורציני. משרד הרווחה הציג כאן מתווה שאני חושבת שהוא יכול להיות פתח לפתרון שצריך להרחיב אותו מאוד.

לגבי הסיפור של תומכי קהילה, אני חושבת שהיום ברור לנו שצריכה להיות לכל אדם עם מוגבלות, כולל כאלה שהמידע לגביהם קיים בכספת – בין אם הם ביישובים שקרובים לגבול ובין אם אלה ישובים שרחוקים מהגבול - כתובת אחת, מישהו אחד שדואג באופן אקטיבי ליצור איתו קשר על בסיס יומי או שבועי, תלוי בצרכים של האדם, לברר מה הצרכים שלו, בין אם הוא צריך להתפנות ובין אם לאו. גם אנשים עם מוגבלות פיזית אבל גם - אסתר הזכירה כאן - אנשים עם מגוון של מוגבלויות שיש להם צרכים מורכבים. יש אנשים שפוחדים לצאת מהבית גם אם הם גרים בראשון לציון והם צריכים תרופות ואוכל.

צריך להנחות את הרשויות המקומיות לפתוח את הכספות, להוציא מהן את המידע, לפנות באופן אקטיבי לכל אדם עם מוגבלות שיש מידע לגביו בכספת ולברר את הצרכים שלו. 43 תקנים שמשרד הרווחה מקצה לזה כרגע, הם טיפה בים. הם מקצים תקנים אך ורק לרשויות שהן קרובות לגבול. מדובר בתקן ועד כמה שאני יודעת זה תקן אחד ל-3,500 אנשים. אין שום סיכוי שבעולם, ואם הם שוב מתבססים על מתנדבים, אני חושבת שאנחנו בונים כאן על כרעי תרנגולת. סליחה עלה ביטוי. צריך להקצות כמות גדולה כדי שמשרד הרווחה יציף את הצורך ויגיד בכמה אנשים מדובר, רמה כוח אדם נדרש כדי באמת להצליח לפנות לכל אדם ושתהיה לכל אדם עם מוגבלות כתובת אחת, שהוא לא יצטרך לפנות לא לכוכבית של המשרד הזה ולא לכוכבית של המשרד ההוא. כתובת אחת בישראל.

נושא נוסף שאני רוצה להזכיר בקצרה. עדיין אין פתרון במדינת ישראל לאנשים חירשים במצב שיש אזעקה.

היה לנו פעם דיון על הנושא הזה. תודה רבה. יש כאן בעיה אמיתית. כבר דיברנו על זה.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון. מה שעלה כאן – אני לוקח רק את הנקודות שעלו בדיון – עלתה המילה מתכלל, למרות שזאת מילה קצת גדולה ואני לא כל כך אוהב אותה אבל אין לי מילה אחרת. צריך שבכל עירייה יהיה אדם - תקראו לו תומך קהילתי – שיודע על כל האנשים והכתובות, שיודע להסדיר את הבעיה הפרטנית של אותו בן אדם עד שהוא יגיע למקום מבטחים. זו משימה גדולה. בהחלט לא מספיקים 46 אנשים. צריך בכל רשות ורשות להיות אדם כזה. לא אכפת לי שזה יהיה מישהו מעובדי הרשות. אני שם לב שבמשרדי הממשלה – אני לא רוצה לעשות הכללה - לפעמים יש תחושה שפקידי הרווחה, גם במשרד הבריאות ובכל המקומות האלה, אומרים שאנחנו מתוחים עד הקצה ולא יכולים יותר. המצב הקיים מראה על כשל. המצב הקיים גם לא יכול יותר. לכן או שאנשים שבתוך המערכת יהיו ממונים על הנושא הזה של תומך קהילה או שתביאו אנשים חדשים, אם אתם צריכים לגייס אותם. אבל בכל רשות מקומית צריך להיות מישהו שיודע הכול על האנשים והוא יודע להגיע לאיש האחרון שכן רשום בקופת חולים לזה שלא רשום בקופת חולים. אני מניח שהאנשים עם המוגבלות שלא רשומים בקופת חולים, אלה מקרים בודדים. אם כן, העניין הזה של תומך קהילה, אנחנו קוראים לו גורם מתכלל והוא צריך להיות בכל רשות מקומית. אולי תוכלו גם לעשות את זה בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי, משרד הרווחה ומשרד הבריאות. לא אהבנו את מה ששמענו כאן, כאילו חילוקי דעות בין משרד הבריאות למשרד הרווחה. זאת אותה ממשלה, זה אותו ציבור ואלה אותם נצרכים. צריך להיות תיאום. אולי נמנה מתכלל בין משרד הרווחה והבריאות ובין משרד התחבורה והתיירות.

צריך לתת הנחיה. הוועדה כוועדת כנסת מוסמכת לתת הנחיה? לתת הנחיה לכל המשרדים לשתף פעולה בצורה מלאה עם תומכי קהילה כגורם מתכלל. אנחנו נעקוב אחרי זה. מי שלא יהיה בקשר או שלא ייתן את השירות לאותם תומכי קהילה, אנחנו נעלה את זה בוועדה בעתיד הלא רחוק.

אני מבקש מכל משרדי הממשלה, כי לפעמים משרדי הממשלה אומרים סליחה, מי אתה? אין לי זמן אליך. לא, הוא צריך לדעת שהאיש הזה מצלצל והוא הממונה על פניות אנשים עם מוגבלות. עד שהאיש לא מגיע למקומו, הוא חייב לענות לו ולעמוד לשירותו.

אנחנו נקיים ישיבה בעזרת השם כמה שיותר מוקדם בעניין מאגר המידע, תחנות מאגר המידע שצריך להפעיל. כבר אמרתי למשרד הבריאות שממחר ה-1 בנובמבר חייבות קופות החולים לדווח למשרד הבריאות. אנחנו נקיים ישיבה בנושא הזה.

נגישות ישראל ושאר העמותות שעובדות בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, אני לא יודע אם לפנות אל העמותות או לפנות אל המשרדים, אבל חייב להיות קשר.

למשרדים.

למשרדים, שיתייחסו בכבוד ולא סתם בכבוד אלא בצורה מחייבת לכל העמותות שעושות את העבודה שאתם הייתם צריכים לעשות. לעזור להן, לעמוד לרשותן ולהוריד מהן את כל המגבלות הבירוקרטיות האפשריות.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:49.