פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ישיבה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה והוועדה המיוחדת לעובדים זרים
24/10/2023


מושב שני

פרוטוקול מס' 129
מהישיבה המשותפת לוועדת הפנים והגנת הסביבה
פרוטוקול מס' 25
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"ד (24 באוקטובר 2023), שעה 11:00

מחסור בעובדים זרים בענף התשתיות והבנייה וההשלכות על משבר הדיור

חברי הוועדה: יעקב אשר – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
אליהו רביבו – יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
אוהד טל
נאור שירי

עאידה תומא סלימאן
גלעד קריב

יהודה מורגנשטרן - מנכ"ל המשרד, משרד הבינוי והשיכון

עינבל משש - מנהלת מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

לינא סאלם - עו"ד, משרד המשפטים

תובל בן אורי - נציג מחלקת אמנות, משרד החוץ

מיכל ארן - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה, משרד הבינוי והשיכון

דניאל סרגי - רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר

ישי בן אלי - סגן בכיר לחשב הכללי מקרקעין ופנים, משרד האוצר

דורון עזרא - ראש תחום בכיר במינהל הבטיחות, משרד העבודה

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

יגאל סלוביק - מנכ"ל התאחדות הקבלנים, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

יצחק גורביץ - סמנכל ומנהל אגף כא כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

מאיר שמש - יור העמותה לקידום הבטיחות והאיכות בענף הפיגומים, לשכת הקבלנים בישראל

יצחק מויאל - יור הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה

גדעון מור - מנהל פרויקטים בבניה, פורום להתחדשות עירונית

אופיר אתגר - פורום להתחדשות עירונית

אלדד ניצן - יו"ר, תאגידי כח אדם זר לבניין

לירון אדלר מינקה

לאה קריכלי – מנהלת ועדת הפנים והגנת הסביבה
דיקלה טקו – מנהלת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

שרון רפאלי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

מחסור בעובדים זרים בענף התשתיות והבנייה וההשלכות על משבר הדיור

אני פותח את הישיבה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה עם הוועדה המיוחדת לעובדים זרים ברשות ידידי חבר הכנסת אליהו רביבו. אני מודה למנכ"ל משרד השיכון שבהתראה קצרה הגיעה לכאן והצטרף לישיבה. יהיו כמה דברי פתיחה ולאחר מכן יושב-ראש הוועדה המיוחדת ולאחר מכן נתחיל את הדיון. אנחנו קצת מוגבלים בזמן כי יש ישיבה בנושא העובדים הזרים בחקלאות, אבל נשתדל למצות את זה.

אני רוצה לומר מה המטרה של הדיון הזה: המטרה של הדיון הזה היא קריטית. היעד הוא דבר אחד וצריכים להגיע אליו לפני שאני נכנס לדון באמצעים. לפני חודשיים-שלושה היינו עסוקים בכמה ישיבות בדבר שמבחינתנו הוא בעיה גדולה במדינת ישראל – משבר הדיור. משבר הדיור מכה בכל בית, בכל זוג צעיר, זה משליך על המשכנתאות ועל הכול. בחוק ההסדרים טיפלנו בהרבה מאוד דברים. יש דברים שעוד לא טיפלנו בהם – כל מיני תכניות ועבודות וכל מיני תקציבים מיוחדים, ולצערי, אולי אומרים היום שזה לא ענייני מלחמה ונשים את זה בצד. אז, לא, זאת טעות. כי אם אנחנו, נצא בעזרת השם – ונצא – בניצחון, בראש מורם, באווירה שתחזיר לנו את הכבוד – היא לא תרפא לנו את הכבוד, אבל היא תחזיר לנו את הכבוד ואת החוסן שלנו – ונצלול ישר למשבר דיור שיהיה פי חמישה או שישה מהנתונים שהכרנו לפני חודשיים אנחנו נהיה בבעיה גדולה. כי אנחנו נחיה אבל איכות החיים של אנשים תיפגע באופן קשה ביותר. אמרתי את זה גם בישיבה הקודמת שעסקה יותר בנושאי תכנון שאני רוצה לקדם תכניות עד כמה שאפשר, שיתחילו פרויקטים. אנחנו נעשה תיקון בחוק הבחירות שוועדות מקומיות יוכלו להמשיך לעבוד על דברים שמביאים יחידות דיור. אם אנחנו נגיע לחוסר גדול יותר ממה שהיה לנו קודם – אנחנו נגיע לזה. לכן אחד המרכיבים החשובים ביותר כרגע זה ידיים עובדות.

נמצא כאן גם סגן החשב הכללי, ואני אומר שאנחנו צריכים בעניין הזה להתפרע. אני אסביר מה אני אומר. אני בדרך כלל אדם שעובד עם תחזיות. אני יכול לשלוף תחזית בלי שלמדתי סטטיסטיקה ולא שום דבר. כל ידיים עובדות שיהיו במדינת ישראל, גם אם נחזור למצב שפועלים יחזרו מאזור יהודה ושומרון עדיין יהיו חסרות הרבה מאוד ידיים. עכשיו חסרות מאוד. אם ניקח בחשבון רק פרויקטים שנדחו ולא מתחילים לעבוד עכשיו, והם מצטברים ומצטברים; רק אם ניקח דברים שאנחנו רוצים לקדם קדימה ורק אם ניקח פעולות השיקום האדירות שאנחנו נכנסים אליהן – אנחנו צריכים לגרום לכך שבתוך תקופה קצרה תגיע לכאן רכבת אווירית לא של אפודי מגן – גם זה יגיע במקביל, יש מספיק מסלולים בנתב"ג – אלא של עובדים שיבואו לפה לארץ. בשביל זה אם צריך לעשות הסכם עם הודו או עם כוש זה לא משנה. לא דיבורים – יש פה 500, יש פה 400, ואנחנו נגדיל ונבדוק, הסכמים בילטרליים כאלה ואחרים. בסוף לא אנחנו עושים את זה, אנחנו רק מפקחים על זה. אני אומר לכם שאנחנו נפקח על ביצוע ההחלטות שיהיו כאן ועל ההחלטות הממשלתיות שנשמע עליהן תכף. בעניין הזה אנחנו חייבים, כמו שאמרתי למנהל מינהל התכנון – לקחת את הרגולציה ולגמד אותה למינימום הנדרש כדי שלא תהיה אנרכיה – אם זה בנושא של מכרזים למתכננים או לאדריכלים שלא צריך עכשיו מכרז על כל דבר ודבר. כמובן, רכישת טובין צריך אבל גם פה צריך לעשות את זה בצורה יותר מידתית ונכונה, ואם זה בכל הנושא של הסכמים.

אני פונה מכאן למשרד השיכון, למשרד האוצר, למשרד החוץ שהוא גם שחקן חשוב בעניין הזה – נמצא כאן מישהו ממשרד החוץ? יש בזום, אוקיי.

משרד הפנים פה?

כן, כן. אני שאלתי על משרד החוץ.

אנחנו חייבים לקחת את המקום שאנחנו נמצאים בו, להרים את הראש ולהביא לפה ידיים עובדות ולקדם כל תכנית ולהקל כל דבר, ולבדוק איך התאחדות בוני הארץ, הקבלנים יכולים להמשיך ולבנות כאילו לא קרה כלום; ולא רק שלא קרה כלום, אלא גם איזה הטבות ותמריצים אפשר לתת כדי להוציא לפועל גם מכרזים של המדינה, גם התחדשות עירונית. יש הרבה מאוד תכניות שנמצאות בקנה בעניין הזה – להוציא אותן לפועל.

עמיתי היושב-ראש, הנושא הזה של העובדים הוא קריטי. אני לא רוצה פתרונות קטנים, אני לא רוצה תכניות גדולות – פשוט להביא רכבת אווירית. אם בשביל זה יצטרכו להוסיף או לשנות דברים חייבים לעשות את זה. אני מודיע לכם: אנחנו נעשה ישיבות מעקב, ובכל ישיבת מעקב אני אפתח בעניין הזה לראות מתי נוחתת פה הקבוצה הענקית הראשונה. אני יודע שזה קשה, אני יודע שהיום בעולם מפחדים לבוא לארץ – יכולים להיות הרבה קשיים. לכל קושי יש פתרון. לפעמים זה עולה יותר, לפעמים צריך לעשות רגולציה יותר קלה. יש דבר שגם בימי שגרה הוא נכון ובטח בימי חירום – האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. תמיד אנחנו רוצים לעשות את הדברים הכי טוב בעולם – זה האויב הכי גדול. לכן זאת מטרת הדיון היום. נשמע את כולם, נשים את הדברים על השולחן. יכול להיות שלא נצא עם החלטות או עם דברים ברורים – נמשיך אותם הלאה. אבל זאת מטרת הדיון היום.

אדוני יושב-ראש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, בבקשה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תודה רבה, מכובדי, חברי ומורי הרב יעקב אשר, יושב-ראש הוועדה. אני מתכבד גם לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת לעובדים זרים ולוועדת הפנים בנושא מצב שוק הבנייה בעת מלחמה ובעקבות המלחמה – מהיום אנחנו צריכים להיערך לכך. אני מודה לחברי יעקב אשר שמבין את גודל השעה ואת חשיבות הנושא. בשבוע שעבר קיימתי דיון בנושא ובו העלו נציגי הקבלנים טענות בדבר אתרי בנייה סגורים ללא שום סיבה בארץ. לכן החשיבות של הוועדה המשותפת הזאת.

ראשית ראיתי כי השר ארבל הנחה את הרשויות המקומיות לפתוח את אתרי הבנייה שעומדים בהוראות פיקוד העורף. אני מבקש לדעת, ואני בטוח שמורי ורבי יצטרף לבקשתי – אלו רשויות עדיין לא פתחו את אתרי הבנייה.

כמה גדולות בודדות.


אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אין בעיה, אני רוצה לדעת מיהן.

גדולות ובודדות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

יש הוראה רשותית לא לפתוח אתרי בנייה בניגוד לאישור שניתן מפיקוד העורף. זה הסטטוס. אני מבקש לדעת איזה רשויות.

שקודם כול יפתחו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

קודם כול לפתוח.

יש חברות שיש להן עובדים שכן מאושרים. מי שלא מאושר - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בדיוק. זה כבר לא משנה.

ראשי הרשויות לא יכולים לקחת את ההחלטה ממשרד הפנים או מפיקוד העורף.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בדיוק.

רמת גן וגבעתיים לא פותחים באופן גורף.

בת-ים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אז אני מבקש שתכינו לי רשימה ותציינו אותה ברשות הדיבור שלכם. אנחנו לא נוותר על זה.

מה לא פותחים?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אתרי בנייה.

זה לא בהוראות פיקוד העורף?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

על זה בדיוק אני מדבר. פיקוד העורף מאשר קיום או לא מאשר קיום עבודה באזור מסוים. מרגע שהוא אישר פתיחת האתר נתונה ברשות הרשות המקומית שבו נמצא האתר. יש רשויות שאינן פותחות את האתרים חרף האישור שניתן מפיקוד העורף לגבי האזור שבו הם נמצאים. אני מבקש לדעת איזה רשויות ולבדוק מה הסיבה.

בוא נגיד לך את הסיבות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני רוצה לשמוע. אני רוצה לקבל סקירה.

התושבים בלחץ.

מרכז השלטון המקומי פה? את יכולה לבדוק אם מרכז השלטון המקומי כאן? ואם לא שמירה תעלה.
מירה כאן בזום?

למה מירה בזום? היא נציגת קבע בוועדה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מצטער, אבל אני עדיין בדברי הפתיחה שלי. אני קודם כול נותן סקירה ואחר כך נצלול עם זה לעומק.

אוקיי. מירה, חכי בסבלנות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

באותו עניין הגיעו אליי פניות רבות על ערבים ישראלים החוששים להגיע לעבודה ועל קבלנים החוששים ממהומות. כאן אני אבקש לשתף אתכם בחוויה מאוד מטלטלת שחוויתי אתמול משעות הערב עמוק לשעות הלילה.

אתמול בשעות הערב בהפרש של שלוש שעות מצאתי את עצמי בשלושה אתרים: במקום אחד הגעתי לנחם את משפחת זוהר שבן אחד נשאר שריד מבני המשפחה – חמישה נטבחו.

אלוהים ישמור.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

משם נסעתי כמעט כבכל יום וערב לבסיס הזיהוי בשורה, ותוך כדי שאני נכנס אני מדווח שנעדר אחד שטיפלתי בחיפוש אחר גופתו, בחור מהפזורה הבדואית – זוהתה גופתו. נסעתי משם ללוויה, ואני רוצה לספר לכם על הבחור: הבחור עמאר אבו סבילה נרצח רק בשל רצונו לנסות להציל חיי תושבים שהוא נקרה בדרכם – זוג עם שני ילדים שניסו לברוח משדרות עם האזעקה הראשונה. הם נתקלו במארב ופירקו את הרכב. אימא ברחה עם ילדה אחת, אבא ברח עם הילדה השנייה. אותו רכב טנדר עשה פרסה, ירה באבא ללא רחם כשהאב נשכב על בתו, וכמובן, נרצח באותו רגע. אחרי כמה רגעים הרכב נסע, הילדה התעשתה, ניערה את האבא מעליה – עד כמה שזה מזעזע – ורצה לכיוון האימא שהייתה בהיסטריה. אותו בחור שעובד בקידוחים היה ברכב עבודה, ובאותו יום, למזלו הרע, הגיע לבקר את אחיו שאחראי על שמירה באיזשהו אתר בנייה. הוא עזב את הרכב שלו "סלברדו" שהוא הרבה יותר ממוגן מאשר ניסן קשקאי קטנה, ונשמע לקול אותה אישה. הוא נכנס לרכב שלה. היא ביקשה ממנו למלט אותה לתחנת המשטרה. כשהוא הגיע לתחנת המשטרה הוא פגש עוד מארב שריסס את הרכב. תוך כדי זה שהוא מגן על שתי הבנות הוא והאישה נרצחו. זה הסיפור.

איך קוראים לו?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

עמאר אבו סבילה.

בדיוק אני רואה את זה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הוא איש נשוי, אבא לשני ילדים, אשתו בהיריון. אבא שלו שאל אותו בטלפון אם הוא כבר יצא משדרות, ואז הוא מספר לו לאיזו מציאות הוא נקלע. האבא מתחנן אליו שימלט את נפשו. הוא אומר לו, אבא, אני הולך עם זה עד הסוף – יש לי הזדמנות להציל אנשים.

אי אפשר להכליל את כולם בכולם. אם אנחנו לא נבודד את הטוב מהרע אנחנו נגרום גם לטוב – ולא משנה מה חלקו – להיות חלק מהרע. מי שסוטה ומתנהג כמו מחבל אנחנו נקיא אותו מקרבנו ונדיר אותו; אבל מי שלא צריך לאפשר לו להתבטא וצריך לאפשר לו להתפרנס ולהרגיש ישראלי אם אנחנו רוצים לצפות ממנו שיקשור את גורלו בגורלנו גם בתחושה ובהתנהגות.

אנחנו לא נקבל הוצאת ערבים ישראלים ממקומות העבודה רק בגלל שהם ערבים ולא נקבל הפרות סדר מצד ערביי ישראל – זה לצד זה. שלישית, חלק גדול מהעובדים בבנייה הם פלסטינים מאיו"ש. לכן אני מבקש לדעת כמה מהם יכולים לחזור לעבודה בישראל, אם בכלל, ומה לוח הזמנים. אני מבקש לדעת מה ההיערכות של המתפ"ש ליום שאחרי המלחמה. אם אנחנו יודעים מראש שאין כוונה לשלב אותם, וזאת המדיניות של ממשלת ישראל, אנחנו צריכים להיערך לכך בכמות עוד יותר מוגברת ממה שמכובדי אמר קודם. חובה להניע את כוח העבודה ממקומות שלא ניתן לחדש פעילות, למשל משדרות ועוד מקומות אחרים. אני מבקש לדעת כיצד המדינה נערכת להבאת עובדים זרים נוספים לבניין באופן מידי. אני מעדכן שקיימים הסכמים עם מדינות שונות כמו מולדובה וסין. שר החוץ דיווח לי אתמול בפגישתנו שמצד משרד החוץ התהליכים הושלמו גם לעניין הודו. אני יודע שעורכת דין ענבל משש עובדת על כך ימים ולילות עוד הרבה לפני שפרצה המלחמה, ואני מבקש לדעת איפה זה עומד ביחס להודו. צריך פשוט להביא עוד ועוד עובדים. כאן אני מחזק את גישתך כי ברור גם מהסקירה שקיבלתי ממשרד השיכון שגם אם היום נמלא את כמות עשרות אלפי העובדים מהרשות הפלסטינית בעובדים זרים, ולאחר המלחמה יוחלט שהעובדים מאיו"ש כן משתלבים יהיה צורך ומקום לשלב אותם בעבודה. גם אם לא היינו נדרשים להרוס ולבנות מחדש חבל ארץ שלם, כל עוטף ישראל, ובוודאי לאור המציאות הזאת.

דבר אחרון, כבר מעכשיו עלינו להקל את הבירוקרטיה בהבאת עובדים זרים לשיקום העוטף. יש להתייחס לכך כפרויקט תשתית לאומית חיוני כדי להאיץ תהליכים באפס בירוקרטיה. ככל שיהיו חסרים יותר פועלי בניין הדבר יוביל להאטת הבנייה, למחסור ביחידות דיור, להעלאת מחירים מטורפים, למתח וסיר לחץ במשפחות שהמצב משפיע עליהן לרעה. אנחנו צריכים לקחת הכול בחשבון כי אנחנו לא רוצים להתעורר יום אחרי כן ולשאול מה יכולנו לעשות קודם.

לצד זאת אני מבקש לקבל התייחסות האם ואיך משרד השיכון מתכוון להיערך לקליטת עובדים זרים, שכן עובדים שהגיעו מאיו"ש עד היום היו חוזרים לבתיהם. לא היינו צריכים לדאוג להם למקומות לינה. כשיגיעו עובדים זרים אנחנו צריכים לקחת את זה בתוך המשוואה, אדוני היושב-ראש, ולהיערך לכך בהתאם. אני סיימתי. את שאר השאלות אנחנו נשאל תוך כדי הדיון. אני מעדכן שהיום דיקלה, מנהלת הוועדה המסורה שלנו, פרסמה בשמנו דיון שיתקיים בשבוע הבא בעניין הבאת עובדים זרים נוספים ממדינות שונות כדי להתגבר על החוסר

אז נשאיר את זה לדיון הבא.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא, את הנקודה הזאת - -

לא, זאת הנקודה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

קודם כול, יש עוד ענפים, זה לא הענף היחיד.

אוקיי. אז לא אמרת שזה כולל ענפים נוספים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא. יש ענפים מגוונים.

בסדר.
אנחנו צריכים לעבור לכל הגורמים הממשלתיים ונעשה גם דיון של שאלות ותשובות. אני רק רוצה לומר דבר אחד: אני לא חושב שאנחנו צריכים כרגע כאן בוועדה בשלב הזה לקבל תשובות על הצפי של כניסה וחזרה של עובדים פלסטינים, ואני גם לא יודע אם יש תשובות לעניין הזה. אנחנו לוקחים בחשבון שהמדיניות עוד לא השתנתה, אף אחד לא הודיע שהיא משתנה. אם יש מישהו שיודע לענות על זה אני אשמח. אבל לדעתי זה יהיה מיותר, זה ייקח לנו כל הזמן ופרקטיקה לא תצא מזה. זה משתלב גם עם מה שאתה אמרת ומה שאני אמרתי בהתחלה. קודם כול נבין איך זה עובד. מה שנביא ונצליח להביא בשבועות האלה עד השבוע הבא או בעוד שבועיים-שלושה עד שיקבלו החלטה מדינתית בעניין הזה זה לא יבוא אחד על חשבון השני. יש כל כך הרבה מה לעשות. נשמע את זה בנתונים ואז נוכל לדעת גם אם אני צודק או לא. גם הנתונים כמה עובדים פלסטינים היו עד היום יעזור לנו כי אין צפי שיהיו יותר ממה שהיה קודם. יכול להיות שהמדינה תקבל החלטה אז יהיה מקסימום ואולי אפילו פחות כי יכול להיות שתהיה זהירות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מכובדי, אנחנו מניחים בזהירות המתבקשת שמעזה לא נראה כניסת עובדים. אז מראש להם אנחנו לא מצפים.

לא דיברתי על עזה. הרשות הפלסטינית היא לא עזה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

גם מעזה היו נכנסים.

אני לא רוצה להפוך את הדיון הזה עכשיו לוועדת חוץ וביטחון. אין לי אספירציות בעניין הזה.

נאור, בבקשה, שאלה.

א', קודם כול אנחנו לא מכירים את הנושא הזה. אז מישהו שיוכל להסביר לנו מה זה הליך של הקצאה, העברה, הסכמים ומה החלק של הכנסת.

ענבל תציג גם את זה.

אני רוצה להבין לפני שאנחנו פונים החוצה על מיצוי הידיים העובדות במדינת ישראל. כי בעיניי, אם אני חושב על הליך קצר ויעיל הרבה יותר זה קודם כול להשתמש בנו. יש לי הנחה שיש מספיק ידיים עובדות שלא עובדות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בוא נלך לפגוש אותם.

סתם שאני אבין.

מאחר שאני לא יותר מוכשר ממך - -

- - כי מוציאים הרבה אנשים לחל"ת.

אני עונה לך, דקה. אתה רוצה להמשיך לשאול, תשאל. אני אומר, שגם הנושא הזה נמצא. לא אמרנו אותו בפתיחה, וזה רשום אצלי וברור לי שצריך לעשות הכשרות וכדומה. אבל מניסיון עם כל העידודים והתמריצים שהיו הייתה עלייה בהרבה תחומים של עבודה, אבל לא בעבודות הרטובות והדברים האלה, גם לא כאלה שיוצאים לחל"ת, לצערנו. אנחנו נעודד את זה, נרצה לשמוע מה המדינה עושה. אבל בנושא של ניהול ופיקוח והנדסאים יש הרבה דברים שנעשים שצריך להמשיך אותם, להגדיל אותם – עוד קורסים, יועצי בטיחות, מנהלי בטיחות – כל מיני דברים כאלה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בדיוק בשביל השאלות האלה נמצאים פה יושב-ראש התאחדות עובדי הבניין ומנהל חטיבת הבנייה הארצית. הם ממש מכווננים לענות גם על השאלות האלה.

הם יענו גם על השאלה הזאת. בואו נתחיל. אני גם רוצה לקבל תמונת מצב ומה קיים כולל מספרים. נתחיל עם ענבל ואחר כך נעבור לחברי הכנסת.

מה התהליך? רקע, בסיס.

כן, לאלה שפחות יודעים איך הנושא הזה עובד.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה מתחיל מהצרכנים, עובר למשרד והיא הזרוע המבצעת.

מקבל. מנכ"ל משרד השיכון, בבקשה.

ברשות יושבי הראש, אני רוצה לתת תקציר של שתי דקות מה המשרד עושה ואז להתכנס לנושא של עובדים זרים. עם פרוץ המלחמה שתפסה את כולנו בהפתעה ב-7 באוקטובר הקמנו שישה צוותים במשרד: צוות אחד שעוסק בנושא של שיקום העוטף. אנחנו עובדים עוד לפני שאדרי מונה, ומהרגע שהוא מונה אנחנו עובדים איתו יחד בצורה צפופה על כל הנושא של שיקום העוטף בכל המשתמע מכך. לצד זה צוות שעוסק בשיקום עירוני שמסתכל כרגע על הערים בדרום אבל העין פתוחה כל הזמן על הערים בצפון, מתוך תפיסה גם מעולמות הפיתוח, שיווק ושיקום עירוני עם תכניות בניין עיר ותכניות התחדשות עירונית יחד עם הרשות להתחדשות עירונית. הצוות השלישי בנושא של בתי גיל זהב ודיור ציבורי – עשינו פינוי מהדרום וכרגע עושים פינוי מהצפון ואלפי סלי מזון. בסופו של דבר גם מס רכוש – דירה של דיור ציבורי שנפגעת מרסיס, מס רכוש לא משלם למדינה, אלא אנחנו צריכים להביא את זה מהכסף שלנו. כבר הוקצו כמה מיליונים ואנחנו משפצים תוך כדי לחימה.

זה אבסורד, הרי יש קרן.

אנחנו עושים את זה מתקציב המשרד. בסוף נבוא חשבון בסוף המלחמה עם המדינה, כולל מוקד ייעודי מתוגבר לאותם 70 אלף איש מהדיור הציבורי ודיירי גיל זהב; הצוות הנוסף זה דיור חלופי בשעת חירום. המדינה נערכה למלונות, ומשרד התיירות מרכז את זה. במשרד ראש הממשלה ומול רח"ל אין מישהו שעוסק כרגע באיגום פתרונות דיור קיימים מעבר למלונות. אנחנו מרכזים את העבודה מול כלל משרדי הממשלה בנושא הזה. המספרים נמצאים אצלנו וקורים תוך כדי.

שמעת, יעקב?

נושא הטיפול בעורף – זה הצוות החמישי. בעיקר עשינו עבודה מול מקלטים בצפון. 50 מיליון שקל ל-20 אלף מקלטים, 7,500 מקלטים שהושמשו – עבודה מדהימה שקרתה מהיום למחר. גם פה נכנסנו בריק. כשהרמתי טלפון למנכ"ל משרד הפנים הוא אמר לי, יהודה, מקלטים בבתים משותפים פרטיים של אנשים זה לא אחריות של אף אחד במדינה. נכנסנו והשמשנו אותם במים ובחשמל וניקוי פסולת.

היה שיתוף פעולה עם החברה האזרחית בעניין הזה. היה שיתוף פעולה מדהים עם החברה הישראלית, אכן כן. אומר את זה גם מנכ"ל המשרד הקודם אביעד שהוא חבר ועבדנו איתו יחד.

למה אתה לא מקשיב, גלעד? זה פרויקט יפה מאוד של שיתוף פעולה. טוב, הוא לא מקשיב. הלאה.

לא, לא. פשוט השאלה של המיגוניות ביישובים הערביים.

כן, דיברנו על זה בישיבה הקודמת.

התבקשנו על-ידי משרד ראש הממשלה לבחון להיכנס לנושא המיגוניות כמו שנכנסנו לנושא המיקלוט. אנחנו בוחנים את זה עכשיו. ייתכן שניכנס לשם ונוכל לתת פתרונות ולקחת אחריות. אנחנו עוד לא קיבלנו את זה לידינו.

נציג החשב הכללי הפנה את האנשים לרשות לרציפות תפקודית. זה בחשכ"ל. ביקשתי טלפונים שייתנו למנהלת הוועדה ואני מקווה שזה קיים.

שזה קיים?

זה אתה תבדוק. אני אבדוק את הטלפון. אני לא יודע. אולי זה קיים או לא קיים.

- - -

לא, אתה מדבר תוך כדי ישיבה ואתה כל הזמן לוקח אותנו אחורה לפיקנטריות האלה. אני לא אוהב את הפיקנטריות האלה.

אני הזכרתי את זה עכשיו? מה אתה רוצה ממני?

אז אני הזכרתי את זה.

אני עונה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן כי ראיתי שזה מטריד אותה, ובצדק. צריך לבדוק את הדבר הזה כי בכלל הייתה פה שאלה שאין לי עליה תשובה. נציג החשכ"ל לא ידע להגיד לי והוא הבטיח שהוא יעביר את זה לקולגה שלו ואני אדבר איתו היום – האם בכלל קיים מלאי? האם כבר הזמינו כאלה? כמה זמן זה לוקח? מתי יהיה מלאי? ואז, כמובן, גם המבחן אחרי שיהיו הבקשות הוא הפיזור של הדברים האלה למקומות שאין להם מקלוט בכלל, כולל ביישובים הערביים.

תודה.

אולי כבר אסור להגיד את הביטוי "רציפות תפקודית" אחרי שאמרתם אותו, אבל הצוות האחרון הוא צוות של רציפות תפקודית. עסקנו הרבה בנושא פתיחת אתרי הבנייה, הנחיות של רשם הקבלנים לעבודה לפי הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף איך עובדים באתרי בנייה, ועבודה מול היועצת המשפטית. אנחנו עדיין לא צלחנו, והזכרתם את זה קודם, אבל יש לא מעט אתרים שנפתחו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מבקש את ההתייחסות שלכם על מה שלא הצלחתם, לא על מה שהצלחתם.

בדיוק.

אנחנו בעבודה מול הנחיות. אנחנו חושבים שהרשויות לא פועלות בסמכות - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מבקש לדעת מי הן הרשויות, מה עשיתם לטובת העניין, מה ההתייחסות שלהם והתירוצים שלהם לעניין, ומה אתם מתכוונים לעשות את זה.

אתה פונה למשרד הלא נכון.

לי אין סמכות לפעול - -

חברים, שנייה.

רשות האוכלוסין.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה לא קשור לרשות האוכלוסין, אני מצטער.

אני מבקש שיעלה בזום יהודה זמרת, היועץ המשפטי.

היה מקרה של ראש העיר בראש העין והוא חזר בו.

אבל יש עוד, לפי מה שאמרו קודם.

מירה, מה עמדת השלטון המקומי או מה את יודעת להגיד לנו בנושא הזה?

שלום לוועדה, צהריים טובים, אנחנו בשלטון המקומי סבורים שיש לראשי הרשויות המקומיות הסמכות לפעול בתקופת החירום לביטחון ולבטיחות התושבים במרחב הציבורי ובממשקים שבין אתרי העבודה למרחב הציבורי. אנחנו הוצאנו המלצות למתווה של פתיחת אתרי בנייה בשים לב לעובדה שיש הנחיות של פיקוד העורף למרחב מוגן בשים לב להנחיות על סגר בשטחי יהודה ושומרון. המתווה המומלץ פורסם על-ידנו גם בריכוז חדר מצב. אנחנו העברנו את זה לרשויות המקומיות, ואנחנו סבורים שהוא סייע רבות בפתיחה.

אבל אני שואל שאלה: האם אותן רשויות שאינן פותחות – האם זה על דעת השלטון המקומי? האם אתם מגבים אותם או שזה מה שנקרא – החלטות של יחידים.

אנחנו סבורים שזה במסגרת - - - לפעול לטובת התושבים שלהם בתקופת החירום. אנחנו סבורים שזה קיים במסגרת מרחב הסמכויות שיש להם. כמו כל החלטה מנהלית גם ההחלטה הזאת צריכה להיות עם סבירות ועם הבנה של השיקולים השונים.

אבל לא יכול להיות שבתל-אביב כן וברמת גן לא כשהן באותו אזור.

וחוץ מזה אם פיקוד העורף נתן הוראה שאפשר לעבודה- -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אין קשר. פיקוד העורף מאשר פעילות כלשהי במרחב מסוים.

לשיטתנו, רשות מקומית רשאית להחמיר מהנחיות פיקוד העורף, היא לא רשאית להקל. אם פיקוד העורף אומר שצריך לסגור - - - רשות מקומית לא יכולה לפתוח.

סליחה שאני אומר לך, מירה, אבל לפעמים אני חולק על דעתך. אני לא חושב שזה נכון, אלא בנסיבות שיש להם הערכה של גורמים של פיקוד העורף או אנשים שאחראים לביטחון המדינה – משטרה או פיקוד העורף – שיגידו שבעיר מסוימת יש בעיה. אז, אוקיי, על מצע כזה אני יכול להבין. עכשיו תתחיל להיות תחרות בין כל ראשי הרשויות מי מחמיר יותר, מי יותר נחמד ודואג, so called, לתושבים שלו, וזה לא נכון. אנחנו מדינה, ואתם גוף שמייצג את כלל הרשויות. חייבת להיות אחידות – או שמסכימים למתווה או שלא מסכימים למתווה. במתווה חייבת להיות שורה נוספת שאם בעיר מסוימת יש הנחיה של גוף ביטחוני כזה או אחר שממליץ להחריג אותם – זה משהו אחר. פה אני עוצר ולא מדבר. אבל אם לא – כולנו בסירה אחת. אני מבקש שתעבירי את דעתי ליושב-ראש ולמנכ"ל שלכם.

אני אעביר את המסר אבל אם אפשר לומר עוד משפט אחד בעניין: השונות בין הרשויות המקומיות היא לא רק המרחק הגיאוגרפי, אלא גם פריסת כוח האדם שלהן והיכולת לספק מענה לצרכים השונים.

אף אחת מהרשויות ששמותיהן עלו כאן לא סובלת מבעיה סוציו-אקונומית.

ומה יש לרשות ולכוח האדם באתר בנייה? נו, באמת.

יש לכם תמונה איזה רשויות לא מאפשרות?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כן, יש.

הם הקריאו קודם.

אבל השאלה אם ריכזו את זה. זה שראש עיר שם כותרת ליממה – השאלה אם מישהו - - -

אתה רוצה לתת לנו מידע בנושא? לא נאום, מידע.

אני מנכ"ל התאחדות הקבלנים. אנחנו מוציאים מידי בוקר דוח באיזה רשויות ניתן לעבוד או לא לעבוד. יש לי פה הדוח עם כלל הרשויות: בנימינה, גדרה, בת-ים, גבעת שמואל, ראשון לציון שפתחו חלק כרגע.

כמה רשויות? כדי שנבין את גודל הבעיה.

הבעיה היא לא רק במספר, היא גם כמה בונים בכל אזור. אבל אני אקריא לכם עכשיו את המספרים: בבנימינה סגור, בבת-ים סגור, בגבעתיים סגור, בגדרה סגור, ברמת-גן סגור, ביהוד יש הנחיה לסגור את האתרים. אני לא מדבר על אתרים שסגורים בגין הנחיות פיקוד העורף, כן?

בראשון לציון חלקי.

נכון. ובגבעת שמואל סגרו אתמול.

אבל אנחנו מתעלמים מזה שיש אתגר שמה שקרה במדינה משפיע על זה.

אני מבין ששר הפנים הוציא לרשויות.

הוא הוציא מכתב, נכון, הוא חייב אותם לפתוח. אבל אם אתה מחייב לפתוח תן להם גם מענה. מי בודק את האנשים שנכנסים לאתר בנייה? מי בודק אם הם שב"חים או לא?

מה זה קשור?

- - -

אני אסביר איך זה קשור. עאידה, עם כל הכבוד, בסדר?

עובדה ש-90% מהרשויות עושות את זה. עכשיו בוא נראה מה הבעיה הספציפית של הרשויות האלה.

הרשויות הציפו את הבעיה. הבעיה היא ביטחונית.

איזו בעיה ביטחונית?

עם שוהים בלתי חוקיים, עם פחד של תושבים. אם המדינה תגדיר עכשיו אישור ומגדירה שעות פעילות של אתר - -

יש. אומרים לך שיש.

אין על זה שום סנקציה אפקטיבית על חריגה משעות פעילות של אתר. כי הרשות צריכה לממן ולהגביר סיורים. אין מה לעשות – זאת היום המציאות באתרי הבנייה.

לרשות יש פיקוח. אם יגיע מרשות מקומית שהיא אולי חסרת אמצעים ויותר כאלה שחיים ממענקי סיוע ויגידו שהם צריכים עוד סיוע – בסדר; אבל אם אתה שומע מרמת גן או מבת-ים שהם רשויות גדולות עם מערכת פיקוח גדולה צריך לערב את המשטרה. אני בטוח שהיא גם מעורבת. אבל אני אומר שוב, אני יודע שזה יותר קל ובסופו של דבר ראש העיר עומד מול התושבים. גם אתה מכיר את זה מתפקידך הקודם. אבל בסוף לא יכול להיות גם מצב שתהיה פה תחרות כי בסוף יש פה שני דברים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון: א', שניכנס למשבר דיור מטורף עם העיכובים האלה כי זה לא ייגמר לנצח. חששות, לצערי, עוד יהיו פה הרבה זמן, כנראה; ודבר שני – אם יש מדיניות של המדינה והיא לוקחת אחריות על הדבר הזה לגבי אוכלוסייה מסוימת שיכולה לעבוד אז זה חלק מהמדינה, אין מה לעשות.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר רק עוד משפט אחד על האירוע הזה.

אני רוצה לעצור את זה כי אני רוצה לתת למנכ"ל לסיים ולהגיע לחלק של העובדים הנוספים ונחזור לזה.

רק בוא נסגור את זה, ברשותך: אנחנו הגענו למתווה עם הרוב המוחלט של הרשויות המקומיות שמדבר על המתווה הבא: א', אין עובדים פלסטינים באתרים. קודם כול תזכרו שהם בסגר כבר עוד מעט שלושה שבועות; שנית, מי שעובד זה רק עובדים ישראלים ועובדים זרים מורשים; שלישית, הקפדה ושמירה על צירים פתוחים לצורכי ביטחון, רכבי חירום וכל מה שקשור בזה. אין מצב שמשאיות עומדות על הכבישים, חוסמות אותם או כל דבר אחר; רביעית, עובד חמוש באתר; חמישית, בחלק מהרשויות יש - - -

מי מממן את העובד החמוש?

הקבלנים.

לא סתם שאלתי, אני רציתי שתענה.

בחלק מהרשויות הקבלנים חותמים על התחייבות שהם עומדים בתנאים האלה; חלק מהרשויות מחייבות את הקבלנים לשים ערבות בגין ההתחייבויות האלה, וגם שם זה עובד; ובחלק מהרשויות הארגון המקומי מדווח לרשות איזה אתרים נפתחים בכל יום נתון, ואז הביטחון העירוני מקבל איזה אתרים עובדים. אלה המתווים שאנחנו מסוכמים איתם עם רוב הרשויות על האופן שבו עובדים אתרי הבנייה ברשויות.

דרישות מיגון לעובדים?

דרישות מיגון לעובדים מפיקוד העורף. עובדים על פי הנחיות פיקוד העורף מלא, כולל המנופאים.

המתווה הזה נכון גם לצמודי קרקע וגם לבנייה רוויה?

אנחנו לא עושים הבדל. אין הבדל. יש הנחיות פיקוד העורף, ואנחנו עובדים על פיהן.

אני ראש המעסיקים של העובדים הזרים בארץ. כל מה שאמר מנכ"ל התאחדות הקבלנים זה דברי אלוהים חיים, כל מה שאמרת נכון. העובדים המעטים שנשארו בארץ יושבים בבית ולא עובדים בגלל הדבר הזה, ועוד מעט הם הולכים הביתה כי אין להם עבודה. תראו את האבסורד, מה קורה פה עם כל הדבר הזה.

אתה יודע מה יקרה? יתחילו לבוא תושבים ויגידו, למה בעיר הזאת ראש העיר דואג לתושבים שלו, ואתה לא?

לא רק. אני רותחת וכנראה זאת הדרך לדבר, להתפרץ.

לא, לא.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

למה את אומרת ככה? נכון שהיא רשומה? נכון היא הייתה הבאה בתור?

אני רוצה לעשות את זה באופן מסודר. יש לי הרשימה ויש לי המתווים שהגיעו לראשי הרשויות, וחבל לי שזאת התשובה של הייעוץ המשפטי של מרכז השלטון המקומי. כולנו רוצים את הביטחון לכלל האזרחים, וכולנו יודעים איזה משבר אמון קיים ונצטרך לעבוד עליו הרבה כדי לתקן את המציאות הקיימת.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בדיוק כמו שכולנו מתעבים את המעשים הנפשעים.

כולנו מתעבים את המעשים הנפשעים - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מודה לך.

כולנו לא היינו רוצים לחזות ולעבור את מה שאנחנו עוברים מאז 7 באוקטובר. אבל בלתי מתקבל על הדעת שבמצב כזה שכולם צועקים ומבקשים הבאת עובדים זרים, עובדים בעלי אזרחות ישראלית מנועים מלהגיע למקומות העבודה שלהם. בואו לא נשלה את עצמנו – אני דיברתי עם מנהלי עבודה, מאתמול עד היום, מאז ששמעתי על הבעיה הזאת, והם אומרים שאפילו כפוף להנחיית פיקוד העורף וכפוף לתנאים המפורטים כשהרשות נותנת את האישור, בצורה עקיפה או ישירה אתם מקבלים את האישור אם העובדים שלכם הם עובדים זרים. היו מקרים כאלה - -

לא ערבים ישראלים. בקריצת עין לא - - -

כלומר לא ערבים אזרחי המדינה. אנחנו מדברים על פועלי בניין שממילא מפחדים לצאת לרחובות עם כל האווירה הקיימת במדינה. ועכשיו גם, בעיניי, לצאת בהחלטות כאלה, עם כל הכבוד – יש לך בעיה ואתה מרגיש חוסר ביטחון אז בוא נדאג גם לבטיחות של העובדים וגם להמשך העבודה. כי גם הפועלים עצמם מרגישים את האווירה העוינת. הם מרגישים את זה ורבים מהם לא מצליחים לצאת מהבית. אני רוצה להבין מה ההבדל בין פועל בניין שהוא אזרח ערבי לבין רופא ערבי?

נכון.

למה רופאים מסתובבים? זה בסדר? זה לא אומר שאני דורשת שהרופאים - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

את מבקשת שיושב-ראש הסתדרות עובדי הבניין יתייחס למה שאת אומרת כרגע.

אני רוצה להוסיף עוד משהו: חשוב לי שלכל הפועלים הזרים ופועלים שהם אזרחי המדינה יהיה המיגון המתאים. התנאי של עובד עם נשק – מקפידים עליו הרבה יותר מאשר האם יש מיגון מתאים למקרה חירום.

עאידה, דקה, אני רוצה לסכם את הדברים האלה. אנחנו לא מחפשים נאומים, אנחנו רוצים להיות פרקטיים.

לא, נקודה נוספת. אתה רואה שזה לא העניין. תאמין לי שנאומים אני יודעת לנאום.

אוקיי. נקודה נוספת.

השאלה השלישית היא בעניין הבטיחות שדיברנו עליה בעניין תאונות עבודה: להביא עכשיו עובדים ולהכניס אותם מיד לעבודה כאשר תנאי הבטיחות הם בהידרדרות בשנה האחרונה – וכולנו יודעים על תאונות עבודה שנמצאים בנסיקה למעלה – איך המשרדים השונים יטפלו בעניין הזה? אתה תביא עובדים שלא מכירים את השפה, שלא יכולים לתקשר עם שאר האחראים באתר – ואיך בדיוק תבטיח את הבטיחות שלהם בעבודה?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

גם את הנושא הזה אני מבקש שיושב-ראש הסתדרות העובדים ידבר עליו.

אבל הוא נמצא באמצע הדברים שלו.

הנושא הזה עלה. העמדה שלנו צריכה להיות ברורה בעניין הזה. יש החלטות רוחב שמחייבות את כל הרשויות. אם יש רשויות שבהן יש בעיה מובנית מסוימת - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ועדת חריגים.

שיבואו ויגידו למה לא. כל עוד הם לא באים עם דרישה או להראות שיש סיבה מסוימת, לדעתי, משרד הפנים חייב לאכוף את זה. אני לא חושב שזה נכון. אין הבדל בין דם לדם או בין עיר לעיר. פה גרים אנשים וכאן גרים אנשים ואין ראשי עיר טובים יותר וטובים פחות. יש הבנות שהגיעו אליהם; רוצים לשפר את ההבנות האלה – אני מוכן לעזור כוועדה ולטפל בזה מול משרד הפנים או מול המשרד לביטחון לאומי או מי שצריך. אבל אם יש החלטת רוחב היא צריכה להיות לכולם. גם אני, עוד לפני שאמרת את זה, אמרתי בלחש מה ההבדל בין בתי-חולים לבתי מרקחת וכולי. איפה יש יותר יכולת? במקום שיש יותר יכולת אפשרית להסתננויות. פה צריך לסגור את העניין של אנשים שהם לא מורשים.

אנשים מורשים סגורים. היום פורסם על 4,000 עובדים עזתים שהיה להם אישור ועכשיו הם במעצר. זה מה שאני אומרת - -

עאידה, דיברתי כרגע על אזרחים.

אין לא מורשים, אין לא מורשים.

עאידה, אנחנו דיברנו עכשיו על אזרחי מדינת ישראל. אני הולך איתך בעניין הזה. עזה זה לא אזרחי ישראל.

מה שאני אומרת זה שאפילו לא מורשים אין. המורשים כבר במעצר ופוחדים.

אוקיי, רק תשלים את החלק הזה. בכל מקרה גם אם כולם יחזרו ויעבדו עדיין נצטרך. לכן אני רוצה למקד את הישיבה הזאת על הרכבת האווירית שתגיע. כל הדברים מסביב כרגע לא חשובים.

למה היום - - -

עאידה, אני מבקש.

רגע לפני פרוץ המלחמה עמדנו לעשות קבינט דיור ב-12 באוקטובר שבו היינו אמורים להביא עוד כסף לסבסוד פיתוח ולהעמיק פיתוח בצפון ובדרום ועוד כסף להצעת נדל"ן. ראינו את הווקטור של מחירי הדיור עוצר או אפילו מתמתן ומשנה כיוון מגמה גם ממה שקרה בריבית וגם עם כמויות השיווקים. כששמנו מאות מיליונים להצעת נדל"ן ראינו מכרזים בבאר-שבע, דימונה, מגדל העמק שנכשלו בעבר, מכרזים שנתפסים, שחיקת ערך הקרקע באזור המרכז וקבלנים שזוכים ב-50% פחות על הקרקע, וזה משתרשר לאזרחים באמצעות דירה בהנחה. הסכנה הגדולה, כמו שאמר פה כבוד היושב-ראש, היא שנסיים את המלחמה עם פערים בין ביקוש להיצע. אנחנו לא בטוחים שלמדינה אחרי המלחמה, שאנחנו לא יודעים מה יהיה האורך שלה ומה יהיה העומק שלו ובכמה חזיתות אנחנו נפעל, יהיה כסף תקציבי לעולמות של סבסוד, פיתוח והצעת נדל"ן. אבל אם אנחנו והתרומה המרכזית שלנו היא להגדיל את ההיצע זה על-ידי מה שהיה בדיון בבוקר – בעולמות התכנון: היתרים וטפסי אכלוס; והדבר השני הוא במשך זמן הביצוע. יש עולם המימון והבטחת רוכשים שנעסוק בה, ואנחנו עוסקים בזה כבר בתוך הבית. אין לי משהו להגיד כרגע בוועדה. אבל כדי לקצר את לוח הזמנים ולהביא ידיים עובדות זה חובת השעה. לעצור עכשיו את ענף הבנייה ולדומם אותו ואחר כך לעבור מחיכוך סטטי לחיכוך דינמי – נצטרך להשקיע הרבה מאוד אנרגיה.

מה הבקשה שלכם?

יש הצעת מחליטים, וכרגע יש לנו סיכום גם עם משרד הפנים ועם רשות האוכלוסין אחרי דיוקים שהיו במהלך השבוע ועם משרד העבודה, כולל דיוקים מהיום בבוקר עם משרד הכלכלה וגם עם משרד האוצר יש עדיין פיין טיונינג מול צוות תעסוקה. אבל מול צוות שיכון ומול מנכ"ל המשרד אנחנו מסוכמים. אנחנו נביא את הצעת ההחלטה גם להגדיל את מספר העובדים הזרים מ-30 אלף ל-50 אלף; גם מצד הביצוע לאפשר לחברות הביצוע לאפשר להגיע לכל חברה ליותר מ-1,000 עובדים. אם הם יעברו 12,000 עובדים הם יוכלו להרחיב גם ל-15,000. אנחנו מתואמים מול ההתאחדות - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אתה מדבר על מקסימום. יש גם תקרה?

הוא מדבר על 20,000 - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

גם אם ימלאו את המכסה והמכסה תוגדל מעבר לכך יש תקרת מכסה לחברות הביצוע.

כן, לחברות הביצוע יש תקרה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מבקש שתבטא את זה.

אני אומר: התקרה כרגע היא 12, ולכל חברה יש עד 1,600 בהצעה שמונחת. כשנגיע ל-12 נוכל להגיע ל-15. גם אם בימים כתיקונם התאחדות הקבלנים רואה את חברות הביצוע - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

- - - יותר מ-3,000.

התוספת לא תהיה יותר מ-3,000.

אותי מטריד משהו אחר. קודם כול אני שמח שיש החלטה כזאת. אני מקווה שזה יישאר במספרים האלה של 20. אני הייתי מנסה ללכת קדימה יותר – אני לא יודע אם 20 זה ריאלי ואם זה נותן פתרון או לא. אני אשמח לשמוע את זה בהמשך.

אחרי שהצעת מחליטים כזאת עוברת השאלה האם מבחינת ההסכמים שיש לנו יש עוד דברים שאנחנו צריכים לעבור של רגולציות כאלה ואחרות מול מדינות? האם יש לנו הסכמים פתוחים שברגע שאתם אומרים "go" מגייסים אותם או שמפה עכשיו גמרנו?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

על זה תענה עורכת הדין משש.

אני יודע שהיא תענה. לכן אני מכוון את זה לכאן. אני רוצה לדעת איפה הבעיות בדרך. האם יש הסכם בילטרלי כזה או אחר. אני לא יודע את כל הפרטים האלה. הוא אלוף בכל הפרטים האלה. אני רוצה לדעת תהליך של הדבר הזה כדי שלא ניתקע בהמשך בביצוע. תהיה החלטה, אולי האוצר יסמן כסף בצד – אבל הביצוע.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מבקש שתתייחס לעוד נקודה קטנה: אנחנו מדברים כרגע על הגדלת מכסה כשידוע שהמכסה הנוכחית לא מגיעה למיצוי. איך יש לנו ערובה לביטחון שכשאנחנו מגדילים מכסה היא באמת תגיע לידי מיצוי ותמומש?

יהודה, תשובה שלך ואחר כך נעבור לענבל, כמובן.

האתגר הוא גדול. אחרי מלחמה יש תנופה. מעבר לשיקום העוטף, ערי הדרום ועין פקוחה לצפון וביקושים שעולים וגדלים – אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להקים את מדינת ישראל ואסור שמחירי הדיור ימשיכו לעלות. זה אחד הכלים. הייתה הגדלת מכסות לפני שנתיים. שנה וחצי היו שמים סגורים, בעיקר סין. ההסכם עם הודו – לפחות בפגישה שהייתה לנו השבוע עם ענבל ועם אייל – הבנו שלפני שבועיים נחתם הסכם מסגרת, הסכם יישום, ונפתחו פתחים חדשים. ענבל תדייק אותי איפה זה עומד בדיוק. יש לא מעט חששות האם נצליח לעמוד בזה ולהביא את אותו קצב; יש לא מעט חששות מה זה יעשה לשוק העבודה הישראלי – והישראלים לא באים לעבוד בענף הבנייה. אבל אנחנו באנו כדי להוריד את כל אותם חששות ולהגיד, אנחנו מדברים על החלטה לשנתיים. תוך שנה מהיום אנחנו נבחן את עצמנו. אם פתאום יהיה פה שלום אזורי וכל העובדים מסביב ייכנסו – לו יהי – אנחנו נחשוב מחדש מה אנחנו צריכים לעשות. לבחון החלטה כזאת בטווחים של חודש זה להכשיל אותה מראש. לכן זה שאנחנו אומרים שתהיה בחינה בעוד שנה ובעוד שנתיים – זה נותן לנו אוויר לעבוד. חברים, יש לנו משימה לבנות את המדינה עכשיו.

מאחר שהוא אדם עדין כנראה יש ויכוח, ואני רוצה רק לדעת עם מי. אני יכול לנחש עם מי – כנראה, עם האוצר. הוויכוח הוא איך להסתכל על זה – נתונים של חודש או נתונים של שנה. והיושב-ראש אמר, ואני אשמח שתגיד את זה בקולך, שהוא ילך על שלוש שנים של החלטה כזאת שתהיה.

יש לנו הצעת מחליטים שיכולה לעבור ואנחנו רוצים להעביר אותה עכשיו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אז אני אומר שאין צל של ספק שכשאין אופק שירות ארוך זה מוריד את האינסנטיב להביא את העובדים - - - להתגייס לטובת הפרויקט. צריך לשקף את זה.

נכון, הוא צודק במאה אחוז. אתה סיימת, אדוני?

אני סיימתי. נשארת פה סמנכ"לית אסטרטגיה. אגב, חשוב להגיד שהכול כפוף לאיוש בפועל. יש פה מנות בתוך ההחלטה, ואנחנו מבינים שחובת ההוכחה מוטלת עלינו. אנחנו כולנו נשנס מותניים. אנחנו יודעים לעבוד עם התאגידים, עם ההתאחדות ועם רשות האוכלוסין.

אני שואל כרגע מה שלא תלוי בכם. האם אפשר להוציא לפועל לא את ההחלטה – ההחלטה תצא לפועל.

אם אפשר להוציא לפועל בפרק הזמן שהגדרנו את אותם מספרים – התשובה היא כן.

ענבל, בבקשה, תני לנו סקירה עד כמה שאת חושבת להגיד, אבל אני רוצה תשובה על זה. אני קושר את עצמי לכיסא עד שאני מקבל תשובה האם הוסרו כל החסמים וכל הבעיות התקציביות, הרגולטוריות והחוקיות – מה שאתה מכיר ואני פחות מכיר – שאני אדע דבר אחד: כמה זמן, להערכתנו - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מתי אנחנו נוסעים לנתב"ג להביא את העובדים.

אם אף אחד לא רוצה להגיע לארץ – את זה אני לא יודע. כמה זמן לוקח עד שתתחיל פה רכבת אווירית שבימים הראשונים תתחיל במאות ותהפוך לאלפים? אני בהחלט מחזק את מה שאמר עמיתי היושב-ראש לגבי זה שאם אתה מדבר על יותר משנתיים, ואתה מדבר על שלוש - -

זה תמיד היה חמש שנים.

מישהו אחר יגיד שש. בוא נתחיל עם שלוש בשעת החירום הזאת כי זה נותן - -

הפחד שלנו שנגדיל עכשיו אחרי שהגענו להסכמות עם המשרדים, ולא נצא ראש. אין לנו מה שיש לנו, ותפסת מרובה לא תפסת.

אפשר לעשות באמצע. ענבל, הכי חשוב, תני לנו תמונת מצב. את עובדת מקצועית, ואם יש בעיות במשרדים אחרים אני צריך לדעת איפה. אנחנו נצטרך לעקוב אחרי זה עד שנגיע למשרדים מסוימים.

תודה רבה. קודם כול הבעיה הקריטית היא שיש פה מלחמה. אני אדבר על תמונת המצב בקצרה: דיברנו על החלטת הממשלה מ-2021 שהגדילה את מכסת העובדים הזרים בענף הבניין - -

סליחה שאני קוטע אותך. ביקשתי להבין את התהליך.

אני פה לענות על כל שאלה.

אז בנקודה, שתיים תסבירי על התהליך.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אז, ברשותך, עורכת הדין משש, לטובת מי שלא בקי בזה ביום-יום שלו תני, בבקשה, סקירה מתומצתת איך מתחיל התהליך מנקודת הצרכן שמאתר צורך – איך הוא פונה למשרד הרלוונטי ואז זה עולה אליכם ואיך אתם מקדמים את זה.

בקצרה.

הכי מהר. אני מבין מהר.

אני גם יודעת להסביר היטב אז זה מתכתב ביחד. מכסות של עובדים זרים נקבעות בהחלטת ממשלה, למעט ענף הסיעוד והמומחים. בענף הבניין יש החלטת ממשלה שמדברת על הגדלת המכסה הקודמת מ-16,500 ל-17,300 - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מתנצל – את קפצת ישר להחלטת ממשלה. התהליך מתחיל באיתור צורך.

מתכלל המשרד המקצועי יחד עם רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד העבודה מתכללים את הצרכים במשק בנושא כוח אדם. אנחנו בהקשר של כוח אדם זר, והם מתכללים את הצרכים של ענף הבניין. הם מדברים מה המכסה שצריך, עושים עבודה מקצועית ומגיעים להחלטת ממשלה. הממשלה קובעת את המכסה לכל ענף. כמו שאמרתי, למעט הסייגים, כרגע המכסה היא 17,300, ואז ארבע פעימות של 2,500 ועוד פעימה של 2,700 – סך הכול 30,000 עובדים זרים לענף הבנייה. היום נמצאים בישראל כ-28,000 עובדים זרים; 20,600 הם לטובת התאגידים, ו-7,300 הם לחברות הביצוע. יש שתי מכסות נפרדות: מכסה של תאגידי הבניין ומכסה של חברות הביצוע. לא דיברתי על הפלסטינים – נשים את זה בצד.

בשנת 2022 רשות האוכלוסין וההגירה גייסה כ-5,500 עובדים זרים לענף הבניין למרות הקורונה; בשנת 2023 היינו במצב טוב. טרום המלחמה גויסו כ-10,000 עובדים זרים לענף הבניין – 3,000 ממולדובה, 7,000 מסין. הגענו למצב שיש יותר היצע מאשר ביקוש. ממש לפני המלחמה היה לנו מאגר של כמה מאות עובדים שלא ביקשו אותם. המלחמה, כמובן, טרפה את הקלפים והתחלנו לראות תנועת יציאה של עובדים זרים החוצה.

(היו"ר אליהו רביבו, 12:58)

את יכולה, בבקשה, להתייחס למספר העובדים מענף הבניין שעזבו.

מענף הבניין יצאו כ-2,500 עובדים, מרביתם ממולדובה.

כ-10%.

מרבית העובדים ממולדובה יצאו לחופשת מולדת והם מתכוונים לחזור. אפשר להשאיר את זה גם מול התאגידים. אנחנו, כמובן, עובדים יחד עם משרד הבינוי והשיכון. היינו בפגישה אצל שר הפנים לגבי החלטת ממשלה נוספת שמגדילה את מספר העובדים ומסייעת לענף הבנייה. כולנו מבינים את הצורך בעת הזאת. אנחנו גם עובדים, כמובן, עם התאחדות הקבלנים וגם של התאגידים ועם משרדי הממשלה האחרים כדי לתת מענה.

זה אחד האתגרים הכי מורכבים בעת הזאת שיש הרבה אי ודאות מצד אחד ומצד שני מצב לחימה וחוסר יציבות ביטחונית. יש חששות מצד המדינות לשלוח עובדים זרים, אבל אנחנו מרכזים מאמץ. קודם כול, בטווח המידי זה כדי לשמר את כוח האדם הקיים בארץ, שזה מצדנו משימת-על. לא היינו רוצים לראות תנועת יציאה החוצה.

בנוסף בטווח המידי – הנושא של הודו שהתחלנו אותו עוד לפני המלחמה. אתה ציינת ששר החוץ היה בהודו וחתם בראשי תיבות על ההסכם. אנחנו עכשיו מפעילים לחץ אדיר וביקשנו את עזרתם כדי להשלים את התהליך הזה.

מיהם הגורמים?

אצלנו או בהודו?

בישראל.

בגדול שר החוץ מדבר עם ההודים. אנחנו צריכים חתימה וביקשנו מעורבות קצת יותר מלמעלה כדי להאיץ את התהליך.

מה זה "יותר מלמעלה", ראש ממשלה?

מה רע?

אני שואל. "יותר למעלה" – יש אחד פשוט.

כן.

אוקיי. מתי שר החוץ מתחלף?

מה זה רלוונטי עכשיו?

זה רלוונטי להליך.

אין לזה שום רלוונטיות.

יש הקפאה?

לא, לא.

לא הקפאנו כלום. אנחנו על סטרואידים להאיץ את כל התהליכים - -

לא זה. גם עניתי לו שזה לא רלוונטי.

- - הנושא של הודו הוא קריטי ומהותי בעת הזאת. אנחנו חייבים לסיים את ההליכים תוך קיצור בירוקרטיות בכל התהליכים שבתהליך אשרור ההסכם כדי לראות עובדים זרים.

ברשותך, מי הגורם שנועץ את התהליך וחותם בפועל?

משרד החוץ.

יש פה נציגים של משרד החוץ?

אבל גם משרד ראש הממשלה מעורב.

לא. משרד החוץ?

מה, לא, אלי? היא אמרה.

לא. אתה הבנת לא נכון את מה שהיא אמרה.

אמרתי שמשרד החוץ מנהל כרגע את הממשק מול ההודים.

אמרת שפניתם - -

אנחנו מבקשים עזרה כדי להאיץ את ההסכם עם ההודים ולראות עובדים. זה תמיד עוזר שעובדים בצורת מלקחיים. אנחנו עובדים עם גורמי המקצוע, וככל שהממשלה תעביר את המסרים הנכונים - -

אני לא אומר שלא. אבל מכיוון שאת מסבירה טוב ואני מבין טוב, וסיכמנו על זה בהתחלה – את אמרת שפניתם אפילו לגורם - -

אני לא פניתי לאף אחד, אני לא יכולה לפנות לראש הממשלה.

לא אתם. מהגורמים.

אני אומרת שצריך מעורבות של גורמים נוספים כדי להאיץ את התהליך.

אה, צריך. לא פנו.

אני לא פניתי.

מישהו פנה?

אנחנו ממליצים לפנות.

איפה נציגי משרד החוץ?

אנחנו רוצים להעלות אותם בזום - -

הם עד כדי כך ממוקמים רחוק גאוגרפית מאתנו בשביל להגיע ועד כדי כך שקשה אפילו ליצור תקשורת בזום?

- - - אבל הוא מושתק.

הייתי שמח לראות אתכם כאן.

תובל, שלום. בבקשה, בקצרה תמונת מצב: איפה חונה אצלכם כל נושא סיום התהליך עם הודו. למען הגילוי הנאות אני אעדכן ששר החוץ עדכן אותי אתמול בבוקר, וכל התהליכים שקשורים למשרד החוץ וההסכם עם הודו הסתיימו. אני רוצה לדעת בכל זאת איפה זה עומד אצלכם.

אני אתחיל ואומר שחגי שלם מהאגף המדיני לא מצליח לדבר. אני בתור מי שאחראי להסכמים באגף המשפטי יכול להגיד שאנחנו ממתינים לסיום התרגום של ההסכמים וההסדרים כדי שנוכל לחתום ברגע שזה יהיה מוכן. זה לא משהו שאמור להתעכב.

לא אמור להתעכב אבל מתעכב. מי מתרגם?

המתרגמת הראשית של מדינת ישראל – משרד המשפטים.

הבנתי. יש פה נציגות ממשרד המשפטים?

אנחנו לוחצים עליה בלי סוף. מדובר ב-50 עמודים וזה לוקח זמן.

הבנתי. יש לנו פה נציגות של משרד המשפטים?

כן, אני.

אהלן, מה שלומך? את יכולה להתייחס, בבקשה, למה שאמר נציג משרד החוץ?

אני רפרנטית עובדים זרים במשרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה ציבורי-חוקתי. אני רוצה להבין: משרד החוץ אמר שההסכם נמצא ביחידת התרגום של משרד המשפטים?

נכון.

אני לא יודעת על זה. אני יכולה לבדוק את זה. זאת האמת.

אני מבקש לקבל התייחסות לכך תוך כדי הדיון הזה.

דקה.

אוקיי. אפשר להחזיר אותנו למשרד החוץ?

זה לא תחת שר המשפטים, אדוני היושב-ראש.

לא רלוונטי.

רק שתדע – זה תחת השר במשרד המשפטים – דודי אמסלם.

זה לא רלוונטי.

אין פה נציגות.

זה לא רלוונטי. היא נציגת משרד המשפטים; המתרגמת היא שלוחה של משרד המשפטים. אני מבקש התייחסות. אני רוצה לדעת איך הסכם שאמור להיחתם באותה שפה, באנגלית, שכן בהודו כותבים ומדברים אנגלית, מגיע למצב שאתם צריכים לבקש לסיים את התהליך ובגלל זה אין עדיין עובדים.

אדוני, היא מתרגמת מאנגלית לעברית. כל הסכם חייב להיחתם גם בעברית, לפי החוק במדינת ישראל.

אוקיי, אז אני מחכה.

הנוסח באנגלית - - -

(היו"ר יעקב אשר, 13:06)


אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מה השלב הבא אחרי שלב התרגום? ניקוד? אני רוצה להבין מה השלב הבא שאתם אומרים שהוצאתם את זה מכם. תגידו, זהו, חתמנו ועכשיו זה המטוס שינחת מהודו להביא את העובדים. אני רוצה לדעת מה עוד חונה אצלכם.

לאחר ששני הצדדים חותמים אנחנו מניחים את זה להנחה בכנסת ולאישור הממשלה.

מה חסר כדי להגיע לשלב החתימה, רק התרגום?

התרגום שלנו, התרגום של הצד השני, ואז נוכל לחתום.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

והצד השני תרגם?

אני צריך לבדוק את זה, אני לא יודע להגיד לך.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני אשמח, בבקשה, לקבל התייחסות עוד תוך כדי הדיון הזה. הגיעה תשובה ממשרד המשפטים, בבקשה.

בדקתי עם הממונה שלה והבנתי שהיא קיבלה הבוקר את ההסכם של העובדים הזרים - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

יפה. הבנת עכשיו למה ביקשתי?

זה 40 עמודים והיא מטפלת בזה בדחיפות מאז הבוקר. אבל זה 40 עמודים שהתקבלו רק הבוקר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

היא יודעת לאמוד את הזמן שייקח לה לסיים את התרגום?

המנהלת כתבה שהיא מטפלת בזה בעדיפות ראשונה, והיא תעשה כל מאמץ.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

את זה אני מבין – לאמוד את זה בזמן בנסיבות העניין.

נחזור רגע אליו - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בטח. נשמח לקבל ממנו אומדני זמן. איך הוא מעריך את הזמן. אדוני היושב-ראש, כשלא היית כאן - -

שמעתי את הדיון. רק הוא התחיל להגיד משהו שצריך לעשות במקביל.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

התרגום אצל ההודים.

לא, חוץ מההודים. דקה. אפשר להעלות אותו שוב?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה חייב אישור ממשלה.

התחלת להגיד שהבנו, את התרגום הבנו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני לא הבנתי, אני מתצל.

אבל, רגע, אני הבנתי. תגיד לי מה לא הבנת. שנייה, אליהו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לעניין מועד העברת החומר שבתרגום.

הבנתי. אבל היא בודקת את זה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני רוצה רק להבהיר.

תן לי לומר משפט ואחר כך. אני שומע אותך קשב רב אבל זה לא יכול להיות חצי משפט שלי, חצי משפט שלך. התחלת להגיד קודם שיש נושא התרגום ורוצים לדעת לוח זמנים משוער לפי הנסיבות. אבל אחרי שפירטטת את הסיפור של התרגום, התחלת להגיד: במקביל צריך – וזה נעצר על זמן התרגום. אז תגיד מה רצית להגיד כי אני רוצה לדעת איזה עוד תהליך קורה במקביל. כי בסוף אנחנו ניתקע.

מה התחלת להגיד קודם במקביל? זה תגיד לי. אנחנו אוספים מידע.

לאחר החתימה שני הצדדים - -

לאחר או במקביל? אמרת "במקביל" ולכן חזרתי אליך.

נכון. שני הצדדים במקביל צריכים לאשרר את ההסכם. זאת אומרת אצלנו – הנחה בכנסת ולאחר מכן בממשלה. אני לא יודע בדיוק מה התהליך בהודו – אני צריך לבדוק את זה.

להודו יש אינטרס בעניין? הם גם יודעים את החשיבות של הנושא הזה?

- - - יצחק הרצוג - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה כבר חוזר אליה.

אוקיי, מה עוד נשאר בידיים שלכם אחרי האישור?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה לא חונה אצלו יותר.

אם זה עבר במליאה ועבר בממשלה איפה עוד משרד החוץ שחקן בעניין?

ברגע שזה מאושר בממשלה אני מודיע, וזה יכול להיכנס לתוקף, מבחינתי.

עכשיו נעבור לענבל, בבקשה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אדוני היושב-ראש, לפני שזה חוזר לענבל אני אבהיר למה התעכבתי כי עוד לא קיבלתי התייחסות. בסקירה של נציג משרד החוץ נאמר שלפני מספיק זמן החומר הועבר לתרגום משרד המשפטים והם לא מפסיקים לבקש לזרז את התהליך. ואז אני מקבל עדכון ש"הרבה זמן" הוא היום בבוקר. אני מבקש לדעת איך קובעים אומדני זמן. כי אם אני לא בודק אותה אני מניח שחודשיים-שלושה זה יושב אצל המתרגמת במשרד המשפטים, ואני רוצה לדעת למה היא לא עובדת. אבל אז הסתבר לי מבדיקה קצרה שהיום בבוקר זה הונח אצלם. על כך התרעמתי.

לפני כמה זמן אמרו לך, הרבה זמן?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

עכשיו.

לא, כמה זמן הוא אמר לך - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אם אני לא ארד לפרטי פרטים אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שאם הוא היה אומר לך שאנחנו לא מפסיקים לבקש מהמתרגמת שתתקדם והיא עדיין לא משיבה לנו, אתה אומר שסבירות הדעת להניח שזה בין שבועות לחודשיים.

אתה רוצה את תגובתו לעניין הזה?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כן.

בבקשה. אני אוהב ללכת, מה שנקרא, לשים - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מוותר על התגובה. אני מעביר את זה לענבל בהמשך. שיבינו שהם לא יכולים ככה.

ברור שלא. לכן אמרתי שנעשה גם דיוני מעקב לא עוד שבועיים-שלושה – עוד יומיים-שלושה. אנחנו לא הולכים לישון עם העניין הזה. ענבל, בבקשה.

מבחינת יכולות גיוס כבר בשנת 2023 גייסנו כ-10,000 עובדים שנכנסו למדינת ישראל. זאת אומרת אנחנו יודעים לעשות את העבודה, יש לנו מנגנון שעובד והוא מאוד יעיל. לפני המלחמה ההיצע עלה על הביקוש, ולצערנו, המלחמה טרפה את הקלפים. אנחנו עובדים יחד עם ההתאחדות בשיתוף פעולה. גם הם התגייסו - -

אבל, ענבל, ברגע שמשרד החוץ אומר לך: GO, מבחינתנו אישרנו את ההסכם – וזה כנראה מה שיקרה, שייחתם ההסכם – מה קורה מפה והלאה?

אנחנו לא מחכים. אנחנו כבר עכשיו בפגישות עתיות עם הצוות ההודי שאנחנו עובדים איתו כדי ליישם את ההסכם הזה וכדי שיעמידו לרשותנו מאגר עובדים. הם יודעים מה הם צריכים לעשות.

מה ההערכות שלהם?

בבניין בשונה מענפים אחרים יש מבחנים שאנחנו עושים לעובדים בארבעת המקצועות הרטובים יחד עם ההתאחדות. אז אם ההתאחדות תגיד שהיא מוכנה לוותר על מבחנים אז זה משהו אחר; ואם נדרש לעשות מבחנים זה תהליך שיהיה ארוך יותר.

ההתאחדות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא, אנחנו לא נאשר.

ההתאחדות יגידו. הם הגורם המקצועי. אני לא אומרת.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

- - -

אבל בוא נשמע ואז ניתן את העצות שלנו.

אני שאלתי את ענבל – היא כרגע עובדת במקביל עד שיתקבל ה-GO של משרד החוץ שאני מקווה שלא ייקח יותר מ-24-12 שעות כדי, לפחות, קודם כול לגמור את התרגום. זה ייקח עוד יום, עוד יומיים אבל ההסכם הזה חייב להיות מאושר. נגיד שהוא מאושר – ענבל עובדת כבר היום במקביל על זה. אנחנו יורדים לרזולוציות האלה כי זאת שעת חירום. יש בתהליך דבר מבחן במקצוע הבניין שאתם דורשים אותו בצדק - -

רגע, אני רק אגיד שמשרד הבינוי והשיכון אחראי לנושא המבחנים.

אה, זה לא מה שהבנתי ממנה. השאלה אם אנחנו יודעים לקצר תהליך כזה, האם כדאי לקצר – אולי לא, יכול להיות שזה מסוכן, יכול להיות שזה לא זה. מה עמדתכם? אחר כך גם נשמע את עמדתו של היושב-ראש.

הנושא של המבחנים הוא נושא שהמשרד אחראי לו. זה באמת נושא שהרבה משרדים רוצים אותו בשגרה כי הוא מאפשר לנו תהליך לראות את העובדים, להכיר ולהבין. אנחנו רואים במבחנים דבר חשוב. עם זאת גם בזמן הקורונה ידענו להגמיש את התנאים האלה כי אי אפשר היה לעשות מבחנים בצורה שוטפת. וגם כאן אנחנו סבורים שצריך לפעול להגמשת התנאים האלה. עוד לא סגרנו בדיוק איך ומה אבל בוודאות.

אבל "בדיוק סגרנו" זה בדיוק הדבר שכשענבל עומדת איתם בקשר, השאלה אם היא אומרת לכם, שבמקום תהליך של ארבעה או חמישה ימים שזה לוקח אנחנו הולכים על תהליך מסוים אחר?

בנושא המבחנים אנחנו גם בקשר איתם, כי, כאמור, למשרד יש דבר בנושא הזה. כן, המטרה היא לבחון מודלים שבאמצעותם אפשר לצמצם את הצורך.

זאת המטרה. מתי אנחנו מגיעים למטרה? עליכם זה מקובל?

אני סמנכ"ל התאחדות הקבלנים. קודם כול זה מקובל כי אנחנו נותנים שירות למשרד הבינוי. כמו שמיכל ארן ציינה אנחנו ידענו לעשות בתקופת הקורונה תהליכים שזירזו את כל הסיפור הזה. עשינו את זה גם עם הסינים וגם עם האוקראינים, ונדע לעשות עם כל מדינה שזה נדרש.

אני מבקש דבר אחד: שתהיה הבנה ברורה. אם יש לכם כבר דגם מהקורונה שמקצר בעשרות אחוזים את הזמן תלכו על זה. אבל תאמצו אותו, אל תחשבו עליו.

הכוונה היא להתחיל מרגע שאפשר.

ענבל, ספרי לי מה עוד הולך לקרות עד שאני רואה את המטוסים באוויר.

ההודים יודעים להעמיד מאגר עובדים – הם רק 1.4 מיליארד איש; המבחנים, כפי ששמענו, יש כוונה לקצר אותם באיזשהו אופן כדי שנוכל לראות יותר מאגר של עובדים. מבחינתנו ברגע שיש מאגר עובדים מאושר אנחנו צ'יק-צ'ק רצים על זה – שולחים מטוסים ומגיעים.

בשיחות שלך איתם – האם הם אומרים לך שהצפי שלהם הוא שהם יודעים להביא את הכמויות האלה?

בוודאי. הם היו אצלנו פה, אני הייתי אצלם. זה עלה כל העת.

גם עכשיו בזמן מלחמה?

גם עכשיו יש יכולת לגייס עובדים מהודו, ויש מוכנות מצדם. אז אני מאמינה שנראה פה עובדים. זה תלוי במבחנים, אבל אם נקצר את התהליכים – וכולנו צריכים להבין שצריך להחליף את הדיסקט – אם כולנו נעשה את זה יחד נצליח ונביא לפה עובדים.

כשחותמים על ההסכם מה הדרישה הראשונית שלכם להם?

אין מגבלה. כמה עובדים שרוצים להזמין, ויש מאגר עובדים.

אין מגבלה של שום משרד ממשלתי אחר, רשות ממשלתית אחרת?

אין. המגבלה היחידה זה המכסה הענפית של 30 אלף. יש 10,000 להשלים כרגע.

אז נדבר כרגע על 20.

שוב, זה כפוף לביקוש. אנחנו נפתח מאגר של עובדים, התאגידים יצטרכו להזמין, וכפוף לבקשות שלהם אנחנו נספק את העובדים בפעימות ונגיע למצב האופטימלי שהיינו בו לפני המלחמה – 10,000 עובדים חדשים שגויסו ב-2023 ויותר היצע מביקוש. זה מה שהיה.

אני לא ציינתי – יש מבחנים במולדובה בתחילת נובמבר שהיו מתוכננים בתכנית העבודה שלנו. אגב, גם ביקשנו מהסינים. חוץ מהודו יש מבחנים במולדובה ונגייס משם כמה מאות. בעזרת השם, המבחנים מתקיימים כסדרם. לא דחינו אותם. אנחנו נשלח נציגות ונעשה. גם ההתאחדות - -

להקדים אותם, אם אפשר.

5 בנובמבר זה ממש עכשיו. מנכ"ל הרשות כבר קיבל החלטות לקצר את כל התהליכים כדי לגייס אותם ולהכניס אותם מהר למדינת ישראל.

מעולה.

במקביל ביקשנו מהסינים להעמיד לרשותנו מאגר עובדים. להבטיח שהם ייכנסו בזמן של חוסר יציבות אני לא יכולה, אבל שיעמוד מאגר של עובדים ברגע כשיהיה פה קצת יותר יציב ונוכל לדבר עם הסינים – שיהיה לנו פול של עובדים שיהיה מוכן, שהם יעשו כבר עכשיו מבחנים.

למה לסינים מפריע מצב המלחמה ולהודים לא?

כל מדינה נוהגת במדיניות שונה.

זאת מדיניות. הבנתי.

כמובן. זאת המדיניות של המדינה השולחת. אני מאמינה שכולם דואגים לשלומם של האזרחים שלהם. גם אנחנו במדינת ישראל נעשה מאמצים כבירים לשמור על חיי אדם וגם לעמוד במחויבות שלנו כלפי המדינות השולחות. בסופו של דבר, שולחים לכאן עובדים כדי להתפרנס, ואנחנו רוצים שהם יחזרו בריאים ושלמים למדינתם.

עוד שאלה אחת שהיא פומבית לכל משרדי הממשלה – אלה שבזום ואלה שנמצאים כאן: האם חוץ מהחלטה אחרי שיגמרו לתרגם ויחתמו על ההסכם – ואנחנו נצטרך לעקוב אחרי זה באופן אישי - -

וינקדו.

סליחה, בלי הערות ציניות. תרגום של הסכם עסקי זה לא תרגום שאתה עושה בגוגל. אתה לא נותן את זה למתרגם סתם, אתה נותן את זה למתרגם שמבין בדיני חוזים כי אחרת טעות הכי קטנה – החוזה נופל על אות אחת או מילה אחת לא נכונה. הדיון הזה מיותר.

אני שואל שאלה פרקטית אחרת שכל מי שנמצא פה, אם הוא לא עונה סימן שאין בעיה – האם מעבר לכך שזה ייחתם, יגיע לכנסת ויאושר בממשלה – אחרי ששמענו את הסקירה של ענבל על העבודה שהיא עושה במקביל כדי להגיע מוכנה לעניין הזה – האם יש גוף במדינה ממשרד המשפטים ועד משרד האוצר שיכול עוד לעצור את העניין הזה? אני רוצה שהם יענו. מי שלא ענה ומחר יתברר לי ויבואו לישיבת מעקב פה ויגידו צוות התעסוקה במשרד האוצר שהכול בסדר בעניין הזה – כן או לא? אם יש מוקשים בדרך תגידו לי הרגע לפני שאנחנו פותחים פה שמפניות.

אנחנו עוד לא פותחים שמפניות. יש לנו עוד מחלוקת קטנה שנותרה על הפרק. אבל אני מאמינה שהיא תיפתר היום.

את מאמינה? אני יהודי מאמין גם כן.

המחלוקת נוגעת למכסה, היא לא נוגעת ל-10,000 העובדים שאפשר כרגע להביא.

היא גם לא נוגעת למכסה. היא נוגעת למשהו שאנחנו חושבים שלא צריך להיות בנוסח כי הוא רגולטורי. אבל זה לא נוגע למכסה, לא היה עוררין על כך.

ומה הוויכוח על המכסה?

היה דיון שכבר נגמר לגבי הצורך בהגבלת עובדים – האם זאת העת או לא. הוסכם שזאת העת. הם רוצים את הגדלת המכסה ואני לא מכירה שיש אתגר בזירה הזאת.

מי רוצה את הגדלת המכסה?

אנחנו.

יפה. ומי לא רוצה? חבר'ה, אני חייב לראיין אתכם עד שאקבל את התשובות האלה.

אין מי שאמר לי היום שהוא לא מוכן.

היום זה סגור?

לא. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להזכיר לך תקופה אחרת - -

כי אנחנו מדברים על - - - זה לא - - - קטן, זה עוד 10,000 עובדים.

אני אשמח להסביר.

אז תסבירי לי ותנו לי את כל האמת ורק את האמת.

במאה אחוז אמת.

גם שלא קשור אלייך אלא למשרד הפנים.

אני אמת במאה אחוז. אני אגיד אמירה אחת: אנחנו לא חושבים שהיה פער בין ההיצע לביקוש. אנחנו יודעים שיש מחסור בכוח עבודה בידיים עובדות בענף הזה כבר תקופה ארוכה. עכשיו אנחנו נכנסים למשבר דיור ולמלחמה – כל הדברים מקבלים משנה תוקף עם כל מה שהמנכ"ל אמר קודם, והוא נכון, שכנראה נצטרך עכשיו לבנות מחדש דברים שכבר היו בנויים פה. עם כל הדבר הזה אני אומרת לך שהיינו שבוע שלם בשיחות מאוד אינטנסיביות. אני חושבת שעל הדברים הגדולים המהותיים יש הבנה והסכמה בין כלל המשרדים. תמיד בהחלטת ממשלה יש דיון על סעיף ספציפי כזה או אחר; הוא לא על הגדלת המכסה ולא על השאלה המהותית – הוא על פטור כזה או אחר שאנחנו מבקשים לקבל בענף מהחלטה קודמת שהתקבלה. זה הדיון שנותר על הפרק ככל שאני מבינה את זה, ולדעתי המנכ"לים בשיח.

משרד האוצר, מי נמצא פה מאגף תקציבים?

אני.

תספר לי מה אתה יודע ותאשר לי את זה, ונוכל לרוץ קדימה.

קודם כול אנחנו מבינים את האתגר העצום שמונח לפתחנו בנושא הגדלת ההיצע שגם המנכ"ל דיבר קודם עליו – אנחנו רואים את זה לגמרי עין בעין. לגבי החלטת הממשלה – אני אפילו לא מכיר את הסעיף הזה. אני אגיד אמירה עקרונית שאנחנו לגמרי תומכים בהחלטת הממשלה. ישבנו אתמול גם עם הממונה על התקציבים, ואנחנו תומכים בהחלטת הממשלה. נעשים דיוקים אחרונים והיא תובא בהקדם. ברור לנו שצריך להגדיל את המכסות, וברור לנו שצריך את זה בשום שכל. כי בסופו של דבר - -

או - -

אני רק אומר אמירה מקצועית.

גם אני אומר אמירות מקצועיות, עם כל הכבוד. אולי אני מקצוען פחות בהגדרה, אבל אני מכיר את זה. כי אז יתחילו לבוא המילים: הדרגתיות, מידתיות. אני שואל שאלה ותענה לי, לאחד שלא למד ליבה. בסדר? האם מבחינת משרד האוצר על כל אגפיו: תקציבים, חשב כללי וכולי, כשאתה אומר שהצעת המחליטים מקובלת עליכם – האם מקובל עליכם לחתום על חוזה ללא התניות ולהוציא לפועל מידית 20,000 עובדים? כן או לא? או שיש לכם הצעות אחרות שעליהן הפיין-טיונינג הזה ייקח עוד שבועיים?

אני אענה לא ב"כן" ו"לא", אלא קצת יותר מורכב. א', אני נציג של אגף תקציבים ואני לא יכול לדבר בשם החשב הכללי.

דבר קודם כול בשמך.

דבר שני, החלטת הממשלה מורכבת מהרבה סעיפים. העלייה במכסה הכוללת מ-30,000 ל-50,000 זה מוסכם ומקובל עלינו לחלוטין.

מידית. לא בהדרגתיות.

לא, זה לבקשת כלל המשרדים.

אם תסבירו לי למה הדרגתיות היא חשובה כאן – בסדר, אנחנו ועדה ונשמע את הדברים. למה את מתכוונת?

אתה יכול ללכת ולחזור?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני פותח דיון עוד מעט.

אני שואל שאלה ותגידו לי את הסדר. כשאת אומרת "הדרגתיות", גברת משש, למה את מתכוונת?

כתוב בכל החלטת הממשלה שעובדים יגיעו בפעימות כי זה צריך להיות כפוף להזמנות שמתקבלות מהתאגידים. גם אין מטוס שמביא לפה 3,000 עובדים או 20,000 עובדים. לכן זה כתוב שזה בהדרגתיות.

אני שואל, האם צריכה להיות עוד החלטה באמצע?

לא, לא, לא. אנחנו מביאים הבאה שוטפת ורציפה של עובדים זרים. לא צריך לעשות כלום, צריך רק לבקש כפוף למכסה המקסימלית. זהו.

איך אתם רואים את זה אצלכם בהתאחדות?

מה פתאום פעימות. אדוני היושב-ראש, בתורי אני אסביר לך למה לא פעימות, למה אני חושב שמתעסקים פה בטקטיקה ולא בתפיסה - -

אז תסביר, אז תסביר.

אדוני היושב-ראש, לפני שלוש או ארבע שנים בתקופת הקורונה אתה, אני, ענבל משש, לינא עסקנו בהבאת עובדים זרים לסיעוד ולגריאטריה ולבתי אבות. אני רוצה להזכיר לכולם כמה זמן זה לקח – חודשים. 4,000. לא 20,000, לא 30,000, לא 50,000. 4,000 עובדים זרים שיטפלו בסבא ובסבתא שלנו – זה לקח לנו חודשים.

אני לא יודעת מאיפה הנתון 4,000. אבל אני מזכירה שהייתה קורונה - -

מה לעשות. על זה עבדנו עד שהיה אישור ממשלה – 4,000, חברים.

אבל אני מזכירה שהייתה קורונה - - - ומדינות היו צריכות את כוח האדם.

לא להביא אותם – עד שעברה החלטת הממשלה.

אני שואל אותך כרגע מה ההצהרה שלכם.

מאה אחוז, אני אגיד.

ב-2023 נכנסו כ-10,000 עובדים רק בבניין.

אני מדבר על עובדים לגריאטריה, ענבל.

בוא נדבר עכשיו על נושא הדיון.

ב-7 באוקטובר אירע פה אירוע שלא השפיע רק על יישובי העוטף, אלא על כלל החברה הישראלית. קרה מקרה שקשור גם לתפיסת החברה הישראלית את העובדים שלה, גם לתפיסה שלנו את העובדים הפלסטינים ולהרבה מאוד דברים, ואנחנו צריכים לתת לזה מענה.

אנחנו סבורים שגם הציבור הישראלי וגם הקבלנים לא נוכל לחזור בעוד חודש ולא בעוד חודשיים וגם לא בעוד שנה למספר העובדים הפלסטינים שעבדו פה – זה לא יקרה. אנחנו מדברים על זה שב-6 באוקטובר כשהוטל סגר יצאו מענף הבנייה 80,000 עובדים פלסטינים; והפער בנוסף להם הוא כ-40-30 אלף עובדים נוספים, קרי היום אנחנו בפער של 120 אלף עובדים בענף – זה הפער כרגע. אנחנו מדברים פה על פעימות, על 5,000. ההחלטה צריכה להיות דרמטית. אנחנו צריכים לדבר על 50,000 עובדים בשתי פעימות של 25 ו-25. כמובן, כמו שענבל אומרת, זה בהתאם לביקוש ובהתאם למה שידרשו הקבלנים מהתאגידים כי זאת השרשרת: קבלנים, תאגידים, רשות האוכלוסין וההגירה – לפרק את כל החסמים ואת כל המעצורים.

אתם יכולים להעביר כבר היום את הבקשות שלכם כדי שהם יידעו שיש להם ביקוש?

יש כבר בקשות אצלו, בוודאי.

כדי שהתאגידים יבואו בדרישות ויבקשו עובדים וייפתחו תאגידים נוספים – כי אנחנו מדברים פה על מספרים גדולים – חייבת להיווצר ודאות. לכן אני שמח שדיברתם על מינימום שלוש שנים. בלי החלטה על מינימום של פרק העיסוק הזה לא יהיה מי שיביא אותם, כי בהיעדר ודאות התאגידים לא יביאו עובדים בדרישות האלה. אתה לא מביא עובד לשלושה חודשים, ומה יקרה מחר אם נכניס לפה את הפלסטינים? לדעתי, זה לא נכון.

ענף הבנייה חייב ידיים בנוסף למשבר שהיינו בו לפני כן – ידיים עובדות; לפתוח את האתרים ולתת לנו את העובדים כדי שנוכל לעבוד. זה לפני כל דבר אחר. אם אנחנו רוצים לשמר רציפות תפקודית של ענף הבנייה: להמשיך לבנות, לייצר דירות, לייצר תשתיות, למסור את הדירות האלה בזמן לאנשים שקנו אותן ומשלמים עליהן משכנתאות, להמשיך לייצר רציפות של היצע דיור גדול כדי שמחירי הדירות לא יעלו בכלל, צריך שני דברים בסיסיים: לפתוח את אתרי הבנייה בכל הארץ באופן רוחבי, ושנית, להביא ידיים עובדות שנדרשות כאן. לא בפעימות של 5,000 ולא "רגע, בוא נראה מה קורה". עובדים ישראלים לא ילכו לעבוד בענף הזה בדיוק כמו שהם לא הלכו לעבוד במלונאות, בגריאטריה, בסיעוד ובדברים אחרים. זה לא יקרה, לא משנה מה נספר כאן.

בזה אני מסכים איתך.

זה האירוע. אנחנו צריכים 50,000 עובדים זרים כדי לגבות על הפער של 80,000 שיצאו החוצה + 40-30 אלף שהיו חסרים עוד לפני כן. לשם אנחנו צריכים לכוון בהחלטה שלנו כממשלה.

אני יושב-ראש המעסיקים בענף הבנייה. אדוני היושב-ראש, יש פה משולש. בתחילת הישיבה אמרת דברים נכונים ונכוחים שמשקפים בדיוק מה צריך להיות. אני רק רוצה לציין שמהגברדיה שנמצאת פה ענבל משש מרשות האוכלוסין מריצה את הדברים בצורה הכי מהירה. היא עשתה עבודת קודש – הביאה 10,000 עובדים בתקופה מאוד קצרה. גם מיכל ארן ממשרד השיכון עושה עבודה מצוינת מאז שנכנסה. ענבל משש צריכה את הכלים לבצע. היא אשת ביצוע.

- - - תספרו לי מה שהיא לא יכולה להגיד כרגע.

אני אתן לך את כל התמונה. מנכ"ל התאחדות הקבלנים דיבר בדיוק על הדברים שבענף. אני רוצה לחדד מהשטח מה קורה.

תדבר רק על הדברים הטכניים עכשיו.

בוודאי. היום אנחנו מוצפים במאות אלפי בקשות של קבלנים קורסים שאין להם עובדים. אנחנו גם צריכים להבין שאי אפשר שהאוצר ייתן כל פעם החלטת ממשלה לשלוש שנים, לשנתיים – צריך פה אופק קבוע של 50-40 אלף עובדים – מכסה קבועה בלי התניות.

הבנתי. נדבר על זה.

כל פעם מתווה יורד, מתווה עולה, מתווה יורד, מתווה עולה. אי אפשר לעבוד ככה.

לגבי דברים שאני יכול לעזור ליושב-ראש כדי למנף ולהביא עובדים מהר יותר ברכבת אווירית, כמו שאמרת – יש הסכמים בילטרליים עם מדינות להביא עובדים בתהליך מסודר. וזה מבורך. אנחנו נמצאים היום בתהליך בעייתי שצריך להציף. דיברתי עם ענבל והיא קיבלה את זה – להביא עובדים זרי מיומנים שהיו בארץ קודם ועבדו ומכירים את שיטות הבנייה ומציפים אותנו בבקשות לחזור לעבוד פה. אני מדבר על עובדים מולדבים, עובדים סינים ועובדים מרומניה שמוכנים לחזור לפה ולעבוד.

היא התייחסה קודם למולדובה.

אבל אני אומר שיש עובדים שעבדו פה. מותר היה להם לעבוד חמש שנים, והם יצאו מהארץ. הם כבר עבדו פה ומכירים את שיטות הבנייה. אני יכול להעביר היום לענבל רשימות של עובדים כאלה שפנו לתאגידים עם התאחדות הקבלנים ביחד.

עוד מעט נשמע את ענבל כי אני מתאר לעצמי שזה מתנגש עם מדיניות אחרת.

זה כתוב גם בנוסח המחליטים העדכני.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ברשותכם, הדיון סוער ומעניין, ויש עוד הרבה שאלות שחיכיתי לתשובה עליהן. מכיוון שאני נאלץ לפתוח דיון נוסף עם משרד אחר בנושא אחר אני נאלץ לצאת ולעזוב אתכם. ימשיך מכאן גם בשמי יושב-ראש ועדת הפנים.

אני רוצה שתגיד דברי סיכום.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מבחינתי להשאיר ככה כי אני לא סוגר את הדיון. אנחנו רק יוצאים להפסקה ונמשיך את זה בשבוע הבא.

מאה אחוז.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מבחינתי לא מיציתי את הדיון.

לא סיימנו. אני אשתדל להיכנס לנעליו הגדולות של אליהו.

אני רק רוצה להשלים את הדברים. מיכל אמרה שזה נמצא בנוסח המחליטים. חשוב מאוד להביא עובדים מיומנים שמכירים את שיטות הבנייה ויודעים להגיע לפה.

הבנו. נשמע את התשובות.

צריך לחשוב על עוד מדינות להסכמים בילטרליים שיש להן פוטנציאל גדול עם התאחדות הקבלנים שיגידו איזה מדינות מקובלות עליהם מבחינת שיטות הבנייה בישראל ולפתוח עוד מדינות להסכמים בילטרליים, לא רק את הודו.

גיבשנו עם התאחדות הקבלנים מענק התמדה לעובדים שיישארו פה בארץ לעבוד ולא יחזרו. הם יקבלו במאי מענק בונוס על ההיענות שלהם להישאר.

דבר אחרון – יש פה אבסורד. יש פה עובדים שיושבים בבית ומחכים לחזור לאתרים כי הם קשורים לעובדים הסינים כדי להיכנס לעבודה ולהמשיך את הפרויקטים.

אני מבקש שתדווחו לי ברמה יומיומית מהשטח באיזה רשויות אתם נתקלים בזה עדיין. כל החבר'ה אצלכם יודעים את הטלפונים שלי, גם אלה שאני לא יודע על קיומם. אז אני מבקש שתעדכנו אותי ברמה היומיומית, ואני אפעיל את הלחץ מול משרד הפנים ונשרשר את זה למטה.

דבר אחרון אני אדגיש: להשלמת המכסה היו חסרים 10,000 כדי להגיע ל-30,000, ואנחנו מדברים על עוד גידול. זאת אומרת הענף צריך להביא לפה 50,000 והוא צריך עוד 30,000.

אמרת את זה בהתחלה. תאמין לי שאני - - -

סגור. זהו, אדוני.

בבקשה, אדוני.

אני יושב-ראש הסתדרות עובדי הבניין והתשתיות. ענף הבניין סובל ממצוקה קשה מאוד לפני האירוע הטראומטי שכולנו סובלים ממנו עכשיו. אני רוצה שתבין למה אני מזכיר את זה קודם: לפני האירוע היו חסרים למעלה מ-50,000 עובדים מקצועיים, חסרים למעלה מ-3,000 מנהלי עבודה. לפני שמתלהמים ומקבלים פה החלטות אני לא שומע פה לא את משרד השיכון ולא את משרד האוצר – לבחון אלטרנטיבות אחרות לישראלים שמוכנים לעבוד בענף הבניין.

אדוני, תאמין לי, עכשיו יקפצו כל מיני כאלה - - -

לא, לא, אף אחד לא יקפוץ. אצלי לא קופצים.

- - - למקצועות הרטובים צריכים פה למעלה מ-100,000 עובדים. ההסתדרות מסכימה להכניס למקצועות הרטובים כי עד שייכנסו לפה העובדים הפלסטינים הנזק הוא בלתי הפיך לענף הבניין, ואם לא נעשה מהלך דרמטי ורציני להביא כמה עובדים שרק אפשר לארץ יקרסו פה חברות, לא יהיו פה מספיק דירות למגורים, יקרסו אנשים שלקחו משכנתאות. כי הקטר הכלכלי, ברור שהוא ענף הבניין. לכן חייבים להכניס לכאן עוד הרבה מדינות כמו גיאורגיה. אני חבר הארגון העולמי של הבניין ופנו אליי אישית הרבה מאוד מדינות. בניגוד למה שנאמר שמפחדים לפה – כן מוכנים להגיע ממדינות אחרות ולעבוד פה. אבל במקביל כדי לא לתת "זבנג וגמרנו" חייבים גם לתת אלטרנטיבות לעובדים ישראלים שמוכנים היום להיכנס לענף הבניין.

אני אגיד למה הם לא נכנסים. ענף הבניין זה מקצוע מסוכן. חייבים להכשיר עובדים, חייבים לבנות תכנית רצינית מאוד כדי להכשיר ישראלים. כי ענף הבניין, אדוני היושב-ראש, יודע לשלם משכורת מצוינת. יש הסכם קיבוצי כללי ענפי שהוא מן הטובים בעולם שלא מפלה בין עובדים זרים לבין עובדים פלסטינים לישראלים, והשכר והתנאים הם שווים. לכן במקביל משרד האוצר, משרד השיכון ומשרד העבודה חייבים לבנות תכנית.

דבר אחרון – לא יעלה על הדעת שיש פה רשויות – אם זאת מלחמה יש תנאים אחרים. לא יכולים להיות ראשי רשויות שלמרות שהוכרז על מלחמה יחליטו לא לפתוח אתרים. אני מקבל טלפונים מעובדים שאומרים לי: מי ישלם לי משכורת?

כבר מיצינו את זה.

לכן אני אומר שאי אפשר שרשויות מקומיות ייקחו את החוק לידיים. בהסתדרות פנינו לכל הגורמים, גם לכל השרים. לא יעלה על הדעת שראשי רשויות ייקחו את החוק לידיים.

תודה, איציק. אני רק אענה לך בקצרה על החלק הראשון: קודם כול, החלק הזה הוא חשוב מאוד. אין לו הרבה סיכויי הצלחה של עשרות או מאות אלפים בשלב הזה, אבל אסור לנו להניח לרגע אחד, והאוצר צריך להציג תכנית של תמריצים לעובדים ישראלים להיכנס לענפים האלה. אבל אני לא הייתי בונה על זה.

אדוני היושב-ראש, יש עוד 37 מקצועות. אתם מדברים רק על הרטובים.

רגע, רגע, זה בדיוק מה שאני הולך להגיד ואמרתי את זה גם בהתחלה, וחבל שלא שמעת. אני עזרתי לאחרונה להעביר פה הצעת חוק שהייתה תקועה בנושא של מנהלי בטיחות. יש מפקחים, יש כל מיני עובדים מסביב שהם לא במקצועות הרטובים. להפך – אני רוצה לדון בזה אבל כרגע אני נמצא כמו בעזרה ראשונה, בשלב של מתן מנת דם ולהכניס עובדים למערכת. אנחנו נגיע גם לזה, צריך לעשות את זה הפוך. אני גם אשמח אם תציג לי מה נעשה עד היום בעניין הזה. ואני מבקש גם ממשרד האוצר התייחסות שלכם. אמנם גם אתם היום באטרף של עבודה אבל זה דבר שאסור להזניח אותו. כי יכול להיות שדווקא בתקופה עכשיו עובדים ירצו להיכנס לענפים האלה, אם זה במקצועות הרטובים ובין לא.

לכן אני אומר שאני קודם כול רוצה את הרכבת האווירית הזאת לא בגלל שאני אוהב לראות מטוסים באוויר, אלא מכיוון שזה החמצן הראשוני. לכן חשוב לי הדבר הזה.

עכשיו אני חוזר אלייך, ענבל, ואני שואל שאלה. אם צריך השאלה תהיה גם עם סימן קריאה אבל אנחנו צריכים גם לאשר את זה בכנסת: האם אפשרי, והאם צריך בשביל זה לשנות החלטת ממשלה או לא – לעשות את זה לשלוש שנים ולא לשנתיים; שנית, אני לא מבין מה רמת הסיכון, ואולי אני לא מבין חלק מהדברים ולא אכפת לי שתסבירו לי כי כשלמדתי משהו אני כבר מבין. אני לא רציתי להתעסק בזה בתחילת הדיון כי אני רוצה לראות, קודם כול, 20,000 שמגיעים. אבל אם כבר חותמים הסכם וכבר עושים, למה לא להגדיל את המגבלות של המכסה? תסבירו לי. אולי תשכנעו אותי שלא. כבר היום להגדיל. מה שלא יהיה ויחזרו הפלסטינים בשלב כזה או אחר, אבל הם גם יחזרו בטפטופים וגם בהדרגתיות, כמו שאוהבים לקרוא לזה, וגם אם יחזרו ולא כולם יחזרו, כי לדעתי מבחינה ביטחונית יהיו בדיקות יותר מעמיקות אחרי מה שאנחנו עוברים עכשיו – יצטרכו כל זוג ידיים לשיקום ההריסות, לבנייה עצמה וגם אני אגיד עוד דבר: בואו נאתגר פעם אחת את התאחדות הקבלנים. היום לוקח לבנות בניין וזאת גם שאלה כמה עובדים יש לך. היו שנים שהטכנולוגיות היו פחות טובות ופחות זריזות שלקח 24 חודשים.

18 חודשים.

נגיד 24. במקרה של 18 חודשים זה כששכחו דלתות וחלונות.

ענבל וכל הצד הממשלתי, כולל האוצר – למה לא ללכת על הגבוה יותר ואז יהיה גם אינסנטיב של כולנו.

משרד הבינוי שם טיוטת החלטה. אנחנו עברנו עליה במהירות שיא אצל שר הפנים. לא יצאנו מהחדר עד שסיימנו את העבודה, והיא הייתה מאוד מהירה. הם הציעו שנתיים – הסכמנו לשנתיים, ואני משאירה את זה למיכל.

אני אענה לעניין הנוסח.

אולי לפני עניין הנוסח, אפשר לתת תשובה האם חוק או תקנה לגבי עובד שהיה כאן ועבד חמש שנים – יש לו הגבלה של 60 חודשים?

זה נושא אחר.

זה נושא אחר. בהצעת מחליטים יש התייחסות לזה אבל זה נושא שגם רשות האוכלוסין מטפלת בו.

בדיוק.

אני רוצה לומר משהו על הרעיון – קודם כול, במסגרת טיוטת המחליטים אנחנו מבטלים את מנגנון ההחלטה שהיה צפוי לקרות ב-2025 – זאת אמירה ראשונה. אחר כך אנחנו אומרים שיש הרבה אי ודאות, ואנחנו מגדילים עכשיו את המכסה אבל היא לא מתבטלת מיד לאחר שנתיים. אחרי שנה הכנסנו שלב בחינה. אם נמצא בשלב הבחינה שחייבים להמשיך להריץ את הקצב או שנתנו מכסה נמוכה מידי אז פשוט לא צריך לגעת כי כרגע זה תחום לשנתיים אבל זה לא תחום לשנתיים ונגמר; הגדלה של 20,000 תחומה לשנתיים עם מנגנון לבחינה בעוד שנה. מבחינתנו זה כן נותן ודאות לענף ומבטל את מנגנון ההפחתה הקודם.

אבל אם בעוד חודש וחצי תתכנס ישיבה פה ובינתיים יצא הסכם לדרך והכול מצוין, גמרו את התרגום והכול פיקס; ופתאום אנחנו מתבשרים ומבינים שאנחנו הולכים למשהו יותר עמוק ויותר בעייתי וצריכים יותר – אז מתחילים את כל התהליך מחדש.

לא. אני אסביר. אני גם אסביר את עניין הפעימות כי נראה לי שחשוב להבין את זה. זה לא אומר מתי אנחנו מביאים עובדים במספר פעימות. כל פעם שנגיע למיצוי של 80% מהמכסה הקיימת נוכל להגדיל את המכסה לקאפ. כלומר הקאפ הוא 20 - -

אבל את יודעת מה הבעיה בדבר כזה? עד שאתם מקבלים את הנתונים.

לא, אנחנו על הנתונים - -

הייתי ראש עיר, עשיתי את הסכם הבראה האחרון שהיה בבני ברק, ברוך השם, כי השלמנו אותו והעיר הגיעה למקומות אחרים בעניין הזה. אבל הייתי אומר להם שיש דבר כזה שנקרא אבני דרך. הם היו בוחנים אותי באבני דרך. אם אני עשיתי כראש רשות קיצוץ מסוים במשהו או עשיתי סקר נכסים אז אני מקבל חלק מהמענק, מההלוואה. הם עשו אבני דרך כל חצי שנה. אמרתי להם, אבן דרך ועוד חצי שנה – אני מת בינתיים. חצי שנה לוקח להם לבדוק את אבן הדרך. אני רוצה חצץ, לא אבנים. אני רוצה חתיכות קטנות ותבדקו אותי כל שבועיים אם עשיתי את שלי או לא, ותעבירו כסף.

לבחון את זה אפשר כל יום.

אני חושש מכל ההליכים האלה. בואו ננסה לפתוח לתקופה מסוימת. מה יקרה? מה הסיכון שמדינת ישראל לוקחת? מה מסוכן פה?

אנחנו פתחנו, זה פתוח. הגדלנו ב-20. זה כתוב בנוסח. כל מה שאנחנו אומרים זה שאנחנו רוצים לראות שאנחנו מגיעים למיצוי של 80% מהמכסה ולהתחיל לעבוד על הקאפ הבא. אלה נתונים שיש אותם ברמת הדקה, זה לא נתונים שעכשיו קשה לאסוף.

אם לא נעבוד על כל הקאפ מלכתחילה, על כל ה-50 - -

עובדים על כל הקאפ מלכתחילה.

הקאפ שלה כרגע הוא לא 50.

הוא 20,000.

לא, הוא 50.

אה, 50 עם הקיים.

- - - הוא 30. יש לנו עכשיו 10,000, וברגע שזה יעבור עובדים על כל ה-50. אף אחד לא עובד למלא מטוס עם 120 או 200 מקומות. לא – עובדים על מספרים גדולים. אנחנו מבקשים מספרים גדולים.

ענבל, אני רוצה לשאול אותך בארבע עיניים: את לא חושבת שיש היגיון לרכך את התהליכים כרגע כדי שזה יזרום לכם יותר? פחות ניירת, פחות בדיקות. אנחנו יודעים לעשות תחזית מה צריך, רואים את זה בעיניים. את יודעת לעבור את זה חלק?

אנחנו יודעים לגייס עובדים ולהביא אותם למדינת ישראל. יש יכולת מוכחת ואפשר להסתכל על השנים האחרונות, לרבות על 2023 עם התוצאות היפות שלה. אין בעיה – ואני מסייגת כי המצב הביטחוני. אבל ככל שתלוי בנו – מבחינתי, אני מסתכלת על המכסה המקסימלית ושואפת למלא אותה בהקדם האפשרי ובמהירות. אנחנו מבינים שאנחנו בזמן מלחמה.

אני מדבר אל שניכם: אתם לא חושבים שצריך לעשות שינוי כרגע חוץ מהוויכוח אם ללכת על 30 או על 50.

אני אגיד למה לא, לדעתי – כי זה לא מונע שום פעולה ולא מפריע לשום דבר. אנחנו נביא - -

הם מספרים - -

הם מדברים על הגבלה מסוג אחר.

זה לא מה שאני אומר, או שיש בינינו אי הבנה. ברור לכולנו שאין מטוס שיודע להביא 50,000 וזאת גם לא הכוונה. קצב הגעת העובדים לכאן צריך להיות מול הביקוש של הקבלנים מול התאגידים, והתאגידים מול רשות האוכלוסין וההגירה. זה בסדר גמור.

צריך לדאוג להם גם למגורים.

שתי נקודות: אנחנו מראש צריכים ללכת על החלטות הממשלה שהולכות לקצה – על ה-worst case scenario. בוא נדבר בהחלטה על 50,000 – שתי פעימות שבוחנים אחרי 25,000. ברור לי שבמטוס שנוחת יש 200 אנשים, אין מטוס שמביא 50,000.

אלדד יגיד לך שגם הוא צריך לדאוג למגורים לעובדים האלה. הוא לא יכול לבלוע 5,000 עובדים שנוחתים מחר.

ענבל, אתם שוב מדברים איתי איך זה יתבצע בשטח, איפה הם יגורו, אם יהיו להם מגורים. תעזבו את זה רגע – לכו להחלטה של הקיבולת.

אמרנו קיבולת של 20,000.

חברים, אי אפשר ככה. אתם מדברים – אני שותק. תנו לי לסיים.

אתם הולכים על 20,000. כולנו יודעים שהמשק בחוסר של 130,000, 140,000 עובדים זרים –

אני לא יודעת מאיפה הבאת את הנתון הזה.

אלה המספרים.

אני לא יודעת מאיפה הבאת את המספר הזה. אני לא מכירה אותו.

בוא נתפשר על 50.

60,000, 50,000.

כל מספר זוכה. אני לא יודעת, אני מתנצלת. אני לא יכולה לעמוד מאחורי זה. משרד הבינוי ביקש 50. הוא מתכלל את הצרכים של הענף במדינת ישראל. הוא הגורם המקצועי מבחינתי, והוא בר סמכא ומקצועי לצרכים האלה. היא ביקשה 50 – קיבלה 50.

מיכל, אני אשאל אותך שאלות מקצועיות. משרד השיכון, זאת הייתה הבקשה הראשונית שלו – 50,000?

כן, מאז ומעולם.

לא מאז ומעולם, מאז פרצה המלחמה.

מאז 7 באוקטובר. זאת הייתה הבקשה.

אוקיי. אני אשאל עוד שאלה לפני שאתן לך לסיים, יגאל. אם אנחנו רוצים לשנות את הקיבולת מה צריך לעשות?

לתקן את החלטת הממשלה בעוד שנה כשנעשה תהליך בחינה.

בעוד שנה וגם בעוד חודש.

עכשיו ובעוד חודש. כן.

זה אפשרי?

תמיד זה אפשרי.

זה היה פותח תהליך מחדש?

שום תהליך, זה תיקון של סעיף בהצעת מחליטים של הגדלת מכסה.

אני שואל האם בהסכם עם הודו ועם כל האחרים יש סעיף שאפשר להגדיל מעבר לכך או שאנחנו מגבילים את עצמנו שם?

אנחנו מגדירים קאפ ואז רצים על כל המדינות. אגב, דיברו על הודו פה. יש גם תאילנד על הפרק.

אבל הגדרת קאפ כלפי המדינות - -

אנחנו לא מגבילים אותם.

אם מחר ראש הממשלה מודיע לך שיש לך ישיבה על הגדלת הקאפ. ההסכם שהמתרגמת עובדת עליו עכשיו צריך להתחלף להסכם אחר? כן או לא?

כן, כן.

עוד לא כתבנו את הסכם היישום עם ההודים. לא הגענו למספרים כמה - - -

- - -

תנו לי רגע אחד. אני אשמע אתכם, אבל תנו לי רגע. תאמינו לי, זה אחד החסרונות שלי, שאני צולל לדברים שאני לא צריך לצלול בהם אבל אני אעשה את זה. אני שואל שאלה: האם צריך שוב את כל הניירת? נגיד שבעוד שבוע יש החלטה. גם לפני שבוע ישבנו ודיברו פה על פינו של שני קילומטר. יום למחרת פתאום קפץ לשמונה קילומטר. ענבל, אני שואל, האם זה מעבר לשינוי בהחלטת הממשלה זה פותח את הסיפור?

לא הגדרנו מספר.

לדעתי, זה מוגבל.

מה שמעניין אותי זה המכסה הכללית בענף. אני צריכה להביא 50,000 עובדים למדינת ישראל – זאת המשימה שלי.

אבל הם אומרים שצריך יותר עכשיו. כי את אומרת, 50 - - - הקיים.

אדוני, אי אפשר שכל מספר זוכה. יש משרד ממשלתי וזה מה שהוא אומר.

אבל שאלתי שאלה. לפני שבוע היה פה דיון על פינויים. בא פיקוד העורף ואמר, יותר משני קילומטר על הגבול בצפון לא צריך. אוקיי, בסדר, תודה רבה. עברו יומיים והתברר שצריך. אני שואל שאלה אחת – אני מכין את עצמי ליום פקודה. אין לי בעיה ללכת על המכסה. אני מסכים איתך שלא צריך לקפוץ מעל הראש, בסדר? אני רק שואל שאלה אחת: האם אפשר להחיל את כל החוזים האלה בצורה אלסטית כזאת שאם מחר תתקבל החלטה כזאת, ולא אני אביא אותה אלא מישהו אחר יחליט אותה, שלא נקרא למתרגמת באמצע הלילה - -

לא, לא, לא.

האם יש סעיף שאפשר להגדיל אותו מול ההודים, מול המולדבים, מול האפריקאים?

הבאת העובדים נעשית במסגרת ההסכמים G2G – יש לנו מולדובה, הייתה אוקראינה, יש סין ובעזרתם השם יהיה לנו הודו. זה בלתי מוגבל, עבודה שוטפת.

לא צריך החלטות, רק החלטת ממשלה.

כל שנה אני שולחת איגרת עם בקשה לשלוח איקס עובדים. כמובן, זה אלסטי. אני יכולה להגיד יותר, אני יכולה לשנות. ככה זה עובד.

איציק, ממה אתם מוטרדים? אני רוצה להבין.

אני אסביר. אתה שואל שאלה טובה, ולדעתי, אני מקבל את התשובות הטובות. הבעיה שלי היא לא עם ענבל משש. רשות האוכלוסין וההגירה יודעת להביא לפה את העובדים מול מכסה נתונה. היא יודעת לעשות את זה היטב והיא עושה את זה מצוין, ואנחנו מתואמים איתה.

איפה הבעיה?

הבעיה, לתפיסתי, היא שכשנגיע למועד הבא שבו נדון על הגדלת המכסה הנוספת מעל 20,000, אם נידרש אותם, אנחנו נשב פה שוב ויהיו פה דיונים נוספים עם משרד האוצר על הצורך או לא, והאם נכון להגדיל את המכסה מחדש או לא. ואני אומר הפוך – בוא נלך על 50,000 ונתחיל למלא את זה לאט-לאט.

ידידי, אתה יודע שאני מעריך אותך מאוד ולא מעכשיו. גם בקורונה בילינו הרבה יחד. אם כל הבעיה שלי הם רק הוויכוחים בממשלה לפני החלטת ממשלה להגדיל מ-50 ל-70 – בסדר. עם זה אני יודע עוד להתמודד. ברור שיכול להיות שעדיף מה שאתה אומר כדי שלא יצטרכו עוד החלטה. אם הייתי שר השיכון בעניין הזה ואין מסביבי צ'צ'נים – במשרדים אחרים אומרים, איך אתה לוקח הערכות, תביא הערכה מבוססת. אני אומר לכם ככה: להערכתי, יצטרכו יותר ממכסות של 50. תקליטו אותי ואם יצאתי אידיוט אני אודה פה בפה מלא. אני מודיע לכם היום: מדינת ישראל בשנה, שנתיים, שלוש הקרובות ואפילו יותר צריכה יותר בלי שזה יפגע בעובד פלסטיני אחד. אבל אני לא איש מקצוע. אני מעריך את העבודה. אני רואה שגם ענבל וגם את, מיכל, אתן בתוך העניין – אין לי בעיה. הוא צודק אבל גם את צודקת. את אומרת, אני אנהל ויכוח על 70-60 – ייקח לי עוד שנה לעשות את זה, נכון? אני אומר שבזמן הקרוב זה ייקח כנראה יותר בקלות לעשות את זה. אם כרגע זאת ההחלטה שיש לכם על 50 – לכו על זה, אני רוצה לראות את הביצוע. אני מבטיח לכם דבר אחד: תהיה הפגזה אווירית שלי על הממשלה לקבל החלטה נוספת. בואו נראה שמתחילים להגיע ראשוני המטוסים. אני רק רציתי לדעת ממך דבר אחד, והבנתי שכנראה אין – האם אתה יודע להראות לי בעיה טכנית שיצטרכו יותר זמן חוץ מהחלטת ממשלה ששם זה לוקח 4-3 ימים שיריבו ביניהם?

כן. קודם כול תיווצר בעיה טכנית.

מהי?

הסוגיה של ציפיות. יקומו תאגידים נוספים או התאגידים הקיימים והם צריכים לתכנן את הפוטנציאל של שיווק העובדים לקבלנים. זה מה שהם יתכננו. אם ירדו 80,000 פלסטינים, ונניח שהם לא יעילים כמו העובדים הזרים אז נניח שצריך רק 60,000 זרים במקומם, אבל צריכים אותם. יש באתרי הבנייה 168 אלף דירות שנמצאות בבנייה פעילה. מי יעשה את זה? זה עניין של תיאום ציפיות. בן אדם יגיד, אני מקים עוד תאגיד או לא?

הבנתי, תעצור. אתה אומר שהבעיה הטכנית היא לא שלהם, אלא בעצם היא מתחילה אצלכם.

להגדיל מגרש. למי זה עולה? למה הקמצנות הזאת? למי זה עולה?

שאל את זה מישהו.

- - - אנחנו נוהגים באחריות ומתכללים את הצרכים. זה בדיוק ההבדל בין הכובעים השונים.

סליחה, ההתאחדות סיימה לדבר. יש פה יהודי שמרים יד כל הזמן, ואני לא יודע מה שמך ותפקידך.

מאיר שמש, אני יושב-ראש התאחדות קבלני הפיגומים. אני רוצה לשאול שאלה את ענבל ואת מיכל.

בקצרה כי אני רוצה להגיע לסיכום.

ענף הפיגומים לא מוכר כענף בענף הבנייה. אנחנו לא מופיעים אצל רשם הקבלנים.

משרד השיכון, זה לפתחכם.

אני אשמח להתייחס לזה.

כל פועל שבא, לנו אין זכות וזאת גם עבירה אם אנחנו ניקח פועל זר. היום אנחנו מסתמכים רק על פועלים פלסטינים שכמו שאני רואה ומבין הם לא יבואו בזמן הקרוב.

אתמול גם דיברתי עם ראש העיר בת-ים, והוא פוחד משב"חים. אז יש פתרון – בתקופה של האינתיפאדה הראשונה והשנייה, מעסיק שתפסו אצלו באתר שב"ח – הלך לכלא לשנה, לחצי שנה. מי שימצאו אצלו שב"ח – להכניס אותו לכלא ולסגור את האתר ל-30 יום.

אני מציע להתאחדות הקבלנים ולמרכז השלטון המקומי לנסות להגיע להחלטה אם צריך חקיקה או החלטה של כל הרשויות שזה יהיה - -

אני צריכה ללכת לדיון של החקלאות.

לינא, את צריכה להיות שם?

כן.

זה מה שרצית לומר או שרצית להגיד משהו אחר?

רציתי להגיד ספציפית בנוגע לטיוטת מחליטים שהיא עדיין בעיבוד בין-משרדי. אנחנו עדיין לא קיבלנו נוסח רשמי סופי.

אתם תקבלו היום, הכול בסדר.

אני לא קטעתי אותך, בבקשה אל תקטעי אותי. אני רק מבקשת להגיד שהמדינה מדברת בקול אחד, ועדיין אין נוסח סופי מותאם. זאת ההסתייגות שאני מבקשת. כמובן, כולנו רתומים וכולנו נסייע.

תודה רבה. מצוין. אני מסתמך על דברי גברת ארן.

בינינו מוסכם. אם נגלה שמישהו מתהפך - - -

אני מבקש שתדווחי את זה למנכ"ל שלך. ואני מבקש שהוא ידווח את זה גם לנו. תהיה ישיבה נוספת בעוד יומיים, שלושה, ארבעה.

גם שר הפנים מצטרף להגשה, אז אנחנו מתואמים.

אני רק אגיד שמה שהעליתי לגבי האוצר זאת הישורת האחרונה ככל שאני מכירה אותם.

מיכל, תישארי רגע לענות על הפיגומים. לדעתי, יהיה יותר חכם להגדיל את זה יותר כרגע אם זה לא מעכב את העניין. אם הוא יגיד לי "לא", אני יודע גם לקבל "לא". אבל אני רוצה שתבדקו את עצמכם בתהליך ובאמת לרוץ קדימה. עיני עם ישראל נשואות אליכם. זה יוקר המחיה, זה יוקר הדיור שיהיה אחר כך והרבה מאוד בטיחות. כי הרבה בניינים חדשים יצילו חיים בהמשך, והמדינה תהיה יותר משוחררת כשרוב אזרחי המדינה יהיו בממ"דים ופחות בצרות של היום.

אז אנחנו, קודם כול, אומרים לכם תודה על עבודה סביב השעון. אם יש עצירות, חסמים, משרדים כאלה ואחרים – אני מבקש ליידע אותי, לפחות בתור אחד מהצד שיודע לצעוק, שיש לו קול גבוה. התהליך הזה חייב לרוץ קדימה. אני אנסה לפעול שיחשבו תוך כדי תנועה להגדיל את זה אבל לא כרגע. רוצו קדימה ורק תבדקו דבר אחד בתהליכים, שאם יהיה שינוי, שלא נצטרך לעשות סטופ ולעצור ולהתכנס לדברים חדשים.

לגבי הסיפור של 60 חודשים – האם יש הגבלה בעניין הזה או אתם הולכים לעשות הקלה בעניין הזה?

אנחנו הולכים לעשות הקלה גם לעניין מי שנמצא פה מעל 63 חודשים; לגבי אלה שחזרו ביקשנו מהתאגידים לרכז רשימות, ואנחנו נבחן בחיוב כל פתרון. מנכ"ל הרשות הנחה אותנו בעת הזאת לגלות חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה ולעשות כל מאמץ.

אני מכיר אותו מ-crises אחר – מהקורונה. הוא מצוין.

אני מניחה. הוא מצוין גם אצלנו, ואנחנו נעשה כל שנדרש.

אני רק אגיד שני דברים: ברור לנו שכל יום שעובר, נגרם נזק למשק, ואנחנו בתוך האירוע הזה מתחת לאלונקה חזק ורצים מהר; שנית, אנחנו ניבחן לפי התוצאות בשטח. אז, תודה לאדוני. אני מסכימה לחלוטין עם כל מה שאמרת.

רוצי בזהירות לישיבה הבאה. נהיה בקשר.

תודה רבה, אדוני.

אדוני המנכ"ל, אני רוצה שנציגת משרד - -

אני באתי לשבת פה כדי שתראה שאנחנו עובדים בשיתוף, שהכול בסדר. אנחנו עובדים יחד מעולה.

כולנו בשביל מטרה אחת. ענבל, תודה רבה.

מיכל, תתייחסי, בבקשה, לפיגומים.

אני גם רוצה להגיד ללינא, אם אפשר, על האמירה: אני לא מנסה לצייר תמונה ורודה שהכול נהדר ונפלא.

אין עדיין הסכמה. האוצר הציג עמדה לא מדויקת בדיון. משרד העבודה - -

את רוצה שאני אדייק?

כן, תדייק רגע.

אני אדייק כדי שגם משרד המשפטים ישמע וכולם ישמעו.

אני דווקא אוהב את משרד המשפטים ככה. ככה אני רוצה אותו בעוד דיונים.

לכן אני מדייק, אין בעיה.

בסדר גמור. זאת אחריות, זה ראש גדול.

הממונה על אגף תקציבים הנחה לקדם את הצעת המחליטים לאור הצורך החיוני שיש בשוק. לצד זאת ובעקבות מה שאמרה נציגת משרד המשפטים, כמובן יש לנו עוד כל מיני עדכוני נוסח.

אני אתייחס לזה. ככה אני מתייחסת.

חבל שלא עשיתם את זה בהתחלה.

לא, להפך, אני מגלה משהו חדש.

יש לנו כמה גורמים - -

אתם רוצים לתת לי לנהל את העניין?

כבודו, המדינה לא מלבנת את הערותיה בדיון. יש שיח – נלבן אותו בדיון בין-משרדי.

זה מה שאני רוצה לומר.

אין סיבה להציג את הדיון.

אבל זאת האמירה.

תקשיב, אם זה הולך להימשך מעבר ל-5 שעות של דיון פנימי ולסגור את העניין אני אומר לך – ואני לא אומר לך את זה אישית, אני מכבד אותך - -

בוודאי.

אני גם לא מכיר אותך מספיק כדי לתת לך לא שבחים ולא ביקורת - -

אני נציג, הכול בסדר.

אתה נציג, לכן אל תיקח את זה אישית.

ברור.

יצטרכו להעמיד את המשרד האלה על עמוד הקלון אם יעכב את הדברים האלה בגלל כל מיני פרוצדורות. מה שצריך אפשר לגמור בחמש שעות. אני כבר ניהלתי מערכות, גם יחסית כבדות עם תקציבים גדולים. אני אומר ומזהיר כי אני לא אוהב לעשות שיימינג לא למשרדים ולא לפקידים. אתם לא ישנים לילות? לפחות שייצא מזה משהו. שבסוף נסתפק בארבעה ניירות ונסתבך עוד קצת בשביל להיות עם עוד 17 שלייקס? מה קרה? הלוואי שהיו עובדים ככה בדברים אחרים – לא היינו במצב הזה היום עם 800 שלייקס. אבל אדם עם 800 שלייקס לא יכול ללכת. תגמרו את הפרוצדורה הזאת. כל הכבוד לך, נציגת משרד המשפטים, כי בדרך כלל יש אחווה בין המשרדים, וזה טוב, אבל בסוף לבוא להסתיר מאתנו את המציאות אני לא רוצה. אני מאמין לך שיש אולי כמה דברים טכניים. אם זה משהו מהותי שאתם הולכים לתקוע את העניין הזה יהיה לכם עסק איתי. אוקיי? ואני נחמד.

מקובל.

אני לא מכירה שיש דבר מהותי. אבל אם יש דבר מהותי אני אשמח להכיר אותו לא בדיון הזה, אלא באופן כללי כי יש שיח רצוף כל הזמן בין המנכ"לים, ואנחנו עובדים. יש דיון על מנגנון קיזוז שחל כיום על כלל המשקים, ואנחנו רוצים שהוא לא יחול – זה הדיון שאני מכירה עם משרד האוצר, וזה דיון שנמצא עכשיו בין המנכ"לים. אני מאמינה שאפשר לפתור אותו בארבע שעות, אני אשמח לגלות אם אחרת.

בין 4 ל-5 שעות.

אני איתך. מבחינתי גם שעה.

היום בלילה אני ארים טלפון למנכ"ל כדי לשמוע אם העניין הזה נגמר.

אני מקווה מאוד שהיום זה ייכנס למעטפה, ואז תהיה תשובה ברורה וחלוטה לעניין הזה.

ביום שזה ייכנס למעטפה סגרנו את העניינים?

אף פעם לא בדיוק עד הסוף אבל ביום שזה במעטפה זאת הצהרת כוונות משמעותית.

את מי אני ממנה מכם לבשר לי את הבשורה שזה במעטפה?

מי שתבחר.

האוצר?

יאללה.

בוא, אני אתן לך את הכבוד.

לקחתי.

נפלת למלכודת.

חברים, אני אומר גם לפקידים – עובדים קשה, עובדים מסורים – תפתחו ראש גדול. האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. זה הכי גרוע שיש.

אני רק אגיד שהפיגומים הם תחת סמכות של רגולטור אחר. משרד הכלכלה הוא הרגולטור של נושא הפיגומים, לא משרד העבודה.

אוקיי. יש לנו נציג?

אני מטעם משרד העבודה.

אתה יכול לתת לנו תשובה על בעיית הפיגומים?

אני אשמח שתפרטו כי באתי בשביל נושא אחר.

הוא דיבר פה - -

אני מכבד את מה שהיא אומרת אבל זה בכלל לא קשור. כי רשם הקבלנים הוא תחת המשרד שלכם.

אבל רשם הקבלנים הוא לא גורם שרושם אתכם היום. אתם נמצאים תחת גורם רגולטורי אחר.

מה הקשר? משרד העבודה אחראי לבטיחות. אנחנו לא מדברים פה על בטיחות. ברגע שנהיה קבלנים רשומים - -

אני לא יודע מה זה להיות קבלנים רשומים. זה נושא אחר, אני צריך ללמוד אותו - -

לא, זה אותו נושא. כי בלי שאנחנו קבלנים רשומים אנחנו לא רשאים לקבל פועלים. ואם לא נקבל פועלים האתרים יישארו - -

האחראי לפועלים בענף הפיגומים הוא משרד הכלכלה. זה מוגדר כתעשייה.

לא, ממש לא. אז את לא מבינה, סליחה.

אתה רוצה לנהל את הדיון לבד ולהחליט? אין בעיה. אני אומר שוב: אני לא יודע להיכנס להחלטות גדולות אם אתם נכנסים לרשם הקבלנים. אני כן יודע לנסות לדלג ולראות – תגידו לי אצל מי הסמכות. אתה ממשרד העבודה?

אכן.

בסדר, לא הוכנת לנושא הזה. אני מבקש את בדיקתך האם זה בסמכותכם? או אם את יכולה לבדוק לי, מיכל?

הנושא מוכר היטב, והוא דיון ארוך.

השאלה האם הם יכולים לקבל עובדים. האם אפשר לעשות משהו?

מכיוון שהם אינם עובדי בניין, עבודות רטובות, הם אינם תחתנו כמשרד שעוסק בזה.

מי המשרד? כלכלה או עבודה?

לדעתי, ואני אשמח להבין אם אני טועה – זה נחשב תעשייה וזה משרד הכלכלה. אני טועה או צודקת?

ממש לא.

אז מי מביא לכם עובדים בהקצאה?

ענבל הייתה התשובה הכי טובה, אבל היא הלכה.

במספרים שלנו אנחנו עוסקים בעבודות ידיים, עבודות רטובות.

מאשימים אותנו בכל תאונות העבודה, בכל הבעיות שיש - - - מאשימים אותנו - -

עזוב את זה, אני לא נכנס לזה עכשיו.

- - אבל עכשיו כשאנחנו צריכים פועלים אתם לא שייכים אלינו. אז למה משרד העבודה בא אלינו ואומר, אתם לא עומדים בתקנות, אתם לא עושים את הוראות הבטיחות. אז הוראות הבטיחות גם לא חלות עלינו.

סליחה, אתה מבלבל. אין בכלל קשר בין בטיחות בעבודה לייבוא עובדים. זה נושא שונה לחלוטין.

אני מסכים איתך.

מאיר, אני מבקש שתוציא מכתב מסודר, לא ארוך.

יש מכתב. כל המשרדים קיבלו אותו. אליך זה לא הגיע. הוא הגיע למשרד האוצר - -

אז תפסיק לענות ותתחיל לשמוע, בבקשה.

אני וידאתי עכשיו מאיפה המכסה שלהם מגיעה – עולם התעשייה והשירות במשרד הכלכלה, לא אנחנו. יש מחסור בפלסטינים גם בתעשייה, והוא נמנה עם המחסור הזה. זה דיון חשוב.

אני יודע שזה דיון חשוב, וזה שאני רוצה לטפל בזה אני גם יודע. אבל אני לא רוצה להיכנס עכשיו לשאלה האם נכניס אותם לרשם הקבלנים או לא ועל מעמדם כקבלן או מעמדם כקבלן אחר. אני לא נכנס לזה עכשיו. אנחנו במלחמה ואין לנו זמן. אני רוצה לנסות לפתור את הדבר הזה. לכן חשוב לי לדעת מי המשרד – אולי אתם יודעים להגיד לי מההתאחדות?

תהיה הקצאה עכשיו לענף התעשייה של 22 אלף עובדים. הוא נכנס תחת הקטגוריה של תעשייה, והוא יקבל גם הודים כי יהיה הסכם בילטרלי איתם.

נכון, גם הודים.

יפה. ענף התעשייה במשרד הכלכלה, נכון?

נכון. ותהיה החלטת ממשלה עכשיו - - -

תן לי מכתב מתומצת אחרי ששלחת ותבדוק גם את המידע כי יכול להיות שהוא פותר את הבעיה כרגע. לגבי רשם הקבלנים נדון אחרי המלחמה.

15 שנה המלחמה.

אתה רוצה שאני אעשה את זה עכשיו? אתה לא מבין אותי?

- - -

אני רוצה לעזור כרגע לדברים החשובים. אני לא נכנס עכשיו לעניינים אחרים. יש המון עניינים במדינת ישראל. למשרד השיכון הייתי נותן ללכת ככה? יש לי המון דברים איתה. אבל עכשיו היא עוסקת בדבר הכי חשוב כרגע.

לכן תשלח לי מכתב קצר וברור ואני אפנה אותו לגורמים שאני צריך להפנות אותו כדי לראות שהעניין הזה יסונכרן באותן החלטות כדי שקודם כול יהיו לך פועלים. כדי שיהיה לך מעמד לדבר בשש אחרי המלחמה.

עוד מישהו רוצה לדבר? בבקשה.

אני מפורום התחדשות עירונית.

תודה על הסבלנות.

תודה. יש כמה נקודות שאני רוצה להעלות ואני רוצה שיירשמו בפרוטוקול.

בבקשה. רק מהיר וקצר כי אנחנו מבינים מהר.

קודם כול אני מבקש שנייצר תביעה של אזורים להצבת מבנים זמניים מידיים לכל הפועלים שיגיעו. יהיה לנו פה מחסור גדול מאוד בשיקום שלהם ברגע שהעובדים יתחילו להגיע לפה.

אתה מתכוון באתרי הבנייה?

באתרי הבנייה, בסמוך להם.

נדמה לי שלא נמצאים כאן ממנהל התכנון, נכון?

צריך לעשות תכנון. יגיעו לפה עשרות אלפי אנשים, אולי אפילו יותר. אנחנו מדברים על מחסור של למעלה מ-100.

אני רוצה שבאזורים מוגדרים ייתנו אפשרויות להקמה. אני מעדיף שזה יהיה באזור הבנייה כדי שזה לא יתחיל להיות שיכוני עובדים. עוד יהיה ועד ויעשו בחירות לרשות המקומית שם.

נכון.

לירון, רותי שוורץ הייתה פה והיא ביקשה ללכת כי יש לה דברים. אמרתי לה שתהיה איתנו בהאזנה. אז תשאלי אותה בעניין הזה. התאחדות הקבלנים, אתם בשיח מול לשכת התכנון בעניין הזה אם אתם צריכים לבנות מבנים להלנה או דברים מהסוג הזה או שאתם נותנים להם לאכול ולהסתדר עם זה?

אנחנו נצטרך לתכנן יחד עם התאגידים ויחד עם שאר השותפים שלנו איפה מלינים את העובדים האלה. אבל זה סוגיה פתירה, אנחנו נדע לעשות אותה.

היא פתירה במובן אחד שאתה יודע להקים תיק-תק מבנה ולעשות להם שירותים ואפילו מראה. אבל יש דבר אחר – השאלה אם בשטח התארגנות מבחינת תכנון ובנייה - -

עוד לא עשינו את זה.

אז אני מציע לעשות פרה-רולינג בעניין הזה כדי שלא ניתקע אחר כך. הערה מצוינת. בבקשה להמשיך.

דבר נוסף – חווינו עכשיו עצירה בבנייה. ראשי רשויות סגרו לנו את אתרי הבנייה. יש פה הפסדים משמעותיים של כסף של קבלנים.

הנושא הזה מוצה.

לא, רגע. אני הייתי רוצה - -

פיצוי?

לא פיצוי ברמה הכלכלית, אלא אולי ברמת המיסוי כדי שאנשים לא יקרסו בדבר הזה. כי גם לפני 7 בחודש אנחנו עמדנו - -

מי זה "אנחנו"? אתה פורום התחדשות עירונית.

כן, אבל אני גם קבלן במקצועי, אז אני חווה את זה על בשרי.

הבנתי. בעניין הזה אתה לא שונה מכל עסק אחר בארץ. משרד האוצר עובד על הכנה של תכנית פיצויים בוועדת כספים באופן רוחבי. אני לא יודע לעשות את זה אצלי בוועדה, וזה גם לא המקום לעשות את זה. זה עוד מגזר. כמו שלאחד יש חנות פלאפל, אחד הוא קבלן – זה אותו דבר.

הסיפור הנוסף זה העניין של החל"ת שאנחנו אמורים להתמודד איתו.

מה שיהיה עם כולם יהיה גם איתכם. זה בוועדת כספים, לא אצלי.

יש גם הסיפור שחלק מהרשויות פתחו וחלק סגרו, ויש זליגה של עובדים מנקודה אחת לאחרת.

הבנתי. אנחנו ננסה לעצור את הדימום וממילא גם את הזליגה.

זה מייצר אצלנו בעיה של הגשת הדירות בזמן לפי חוק המכר. ואז אנחנו חשופים פה לקטסטרופה.

הבנתי.

דבר נוסף – תכנית הכשרה מזורזת ואינטנסיבית בענף הבנייה ברמה של טכנולוגיות בנייה מתקדמות. יש הרבה מאוד טכנולוגיות שיכולות לקצר את הזמנים, וזה לא עבודת כפיים שהיא פר-אקסלנס קשירת ברזל, אלא יש גם טכנולוגיות של בנייה קלה והרבה יותר טכנולוגית.

בתוך נוסח המחליטים יש פרק על חדשנות בבנייה בדיוק בגלל מה שאתה אומר, שאנחנו יודעים שבעוד שנה אנחנו נצטרך להיות שם.

אבל בפרק הזה יש גם תמריצים לעניין הזה? לעזור ברכישה של מכשור וכדומה?

עשו גם פיילוט בנושא, רק לא יצא לפועל.

תנו לה לענות.

אני רוצה לסיים את הנקודה.

בסדר.

אני הייתי חלק מהאנשים שלקחו חיילים משוחררים ב-2013. בתכניות של הנדסאים הם גם היו בעבודות כפיים כאלה ואחרות. אז יש לנו כאן סקטור של החיילים המשוחררים: חרדים, שנת שירות, סטודנטים להנדסת בניין שיכולים לעבוד בשטח, צריכים לעשות את ההכשרה הזאת ויכולים להתפתח לדבר הזה. מדובר באלפי אנשים באופן פוטנציאלי. בגלל הזירוז שנעשה ניתקל בהרבה מאוד ליקויי בנייה שגם ככה קורים. לדעתי, המדינה צריכה להקים קרן שתעזור לנו הקבלנים להתמודד בעתיד עם ליקויי הבנייה.

אתה פרפקציוניסט. אתה כבר הגעת לתרחיש הזה.

אני מסתכל קדימה.

עכשיו אנחנו מסתכלים בערך על האורך של האף. קודם כול נעבור את זה ונתחיל להסתכל קדימה.

בגלל זה אמרתי שאני רוצה שזה יהיה בפרוטוקול.

קיבלת.

והקלות בתאריכי מסירת דירות לפי חוק המכר.

יהודה, המנכ"ל שלנו, ציין כשהוא היה פה מספר צוותי עבודה שהמשרד עושה. נושא המסירה זה בצוותים אחרים שאני לא יושבת בהם אז קשה לי להתייחס אליהם באופן פרטני.

ברור.

אנחנו הכנסנו להצעת מחליטים, למרות שזה היה נראה מוזר לחלק מהאנשים, פרק שעוסק בנושא של הטמעת חדשנות בענף הבנייה. לא סתם עשינו את הפעולה הזאת – כי אנחנו מבינים שיש מחסור בכוח של ידיים עובדות בבנייה בעבודות רטובות כאן בארץ. לעומת זאת מעבר למפעלי ייצור ולא לאתרי הבנייה עצמם יכולים להביא איתו כוח עבודה מקומי בצורה משמעותית כי הוא דורש דברים פחות פיזיים וקשים, וכן מצמצם את מספר הידיים העובדות. זה לא שאנחנו מחליטים את זה מחר וזה קורה – זה תהליך, וההחלטה הזאת אומרת שאנחנו מתחילים את התהליך הזה עכשיו. אז יש כסף שהולך להינתן לטובת הקמה של מפעלים שיודעים לייצר לנו - - -

אין היום מפעלים כאלה בארץ?

לא, אין מפעלים כאלה בארץ.

יש. למה לא?

יש מפעלים שיודעים לבצע לבנייה קלה פרטית - -

מתועשת.

מתועשת זה גם זירה אחרת. אני מדברת על בנייה רוויה. בנייה רוויה מודולרית אין היום מפעלים במדינת ישראל.

היה אחד שהתחיל לעבוד בשדרות. הוא יעבור משם.

אני לא מתווכחת איתך. ולכן הכנסנו את זה להצעת המחליטים.

במשך ארבעה חודשים אני יודע שאפשר לייצר תפוקה של כאלף יחידות דיור.

אתה משכנע את המשוכנעים. יש בעיות רגולטוריות להביא את הדבר הזה. צריך לפתור אותן ואנחנו נפתור אותן.

את אומרת שיש תמרוץ להקמת מפעלים.

נכון.

האם יש גם תמרוץ לקבלנים להשתמש בדברים האלה?

זה השלב הבא. קודם שתהיה לנו יכולת ייצור.

אוקיי. בבקשה, גידי מור, שתי דקות ואנחנו מסיימים.

אני מהפורום להתחדשות עירונית ומרצה בתחום הבניין. אני מפקח במקצועי. יש לי כבר 50 כיתות שיכולות ללמד ולהכשיר עובדי בניין נוספים. אני עצמי הכשרתי למעלה מ-300 קבלני שיפוצים במשך 15 השנה האחרונות שעברו הכשרה ומוסמכים. היום אפשרי ב-50 הכיתות הקיימות להכפיל את זה לערב ולילה, ויש לי עוד דרכים שהתחלנו לעבוד על זה. אפשר להביא את הנוער - -

אין שיתוף של משרדי ממשלה על זה?

בינתיים חגי רזניק העלה בקשה לתקציב מסוים. אנחנו עובדים אבל צריך לפתוח את זה. תפסיקו לחשוב שהישראלים לא ילכו ויהיו רק בניהול. ב-98' בבסיס שאני ניהלתי היה אתגר הבנייה – היום הם קבלנים ותיקים.

הבנתי, הבנתי, ידידי.

אני לא אומר 50,000. זה גם וגם.

ידידי, הבנתי וזה חשוב. הלאה.

אני חושב שאפשר להגיע בשילוב ידיים ולא לשים את זה בצד לעוד כ-20,000 מוכשרים בשנה - -

אני לא שם את זה בצד. אני כרגע בדיון.

- - אני פונה לאוצר, כבוד היושב-ראש – על-ידי מתן תגמולים למענק התמדה בבניין, מענק הכשרה לחברות שיעזרו בעשייה עצמה ולעשות את זה - - -

מיכל, נעשית עבודה בעניין הזה?

- - - להתחיל בו ולהישאר - - - מי שחטף כאפות בתיירות אולי יחשוש לחזור.

אני לא מסכימה עם המספרים שנאמרים פה - -

לא מעניין.

- - אבל אנחנו כן עושים עבודה בשגרה, ועם חגי רזניק יש שיתוף פעולה - -

- - - נכון.

אתה צודק. אנחנו לא בשגרה וצריך להתמקד בעובדים זרים.

בגלל שאנחנו לא בשגרה כל המשקל של הוועדה היה אחרת. אבל אני שואל אותך שאלה – נחליט מתי לעורר את זה, וצריך לעורר את זה כי זה חשוב.

כדי לייצר שוק מקומי אנחנו משקיעים אולי פי שלושה או ארבעה על הכשרה של כל עובד מול הבאה של עובד זר, זה ברור. אבל זה לא עניין כספי. יש לנו אינטרס להצליח לראות את העובדים הישראלים עובדים בענף הבנייה ונשקיע בזה משאבים ואנחנו עובדים.

יש לכם משאבים? משרד האוצר הקצה לכם?

המשרד התחיל לבחון מיזם משותף יחד עם חגי רזניק שעלה בהקשר הזה. זה יהיה מיד אחרי שנצליח לייצב את הענף עם כוח עבודה.

אוקיי - - -

בדיוק. יש עבודה לדבר הזה אבל זה לא מה שיפתור את משבר הדיור.

ברור.

15 שנה אנחנו בדיון הזה של כוח עבודה מקומי ומשלמים המון כסף.

את משוחררת.

דרך אגב, היום השכר של פועל פלסטיני הוא בערך 700-600 שקל נטו ליום. אני לא יודע למה ישראלים לא באים. עכשיו בזמן המלחמה ערבים ישראלים מבקשים גם 1,500 שקלים.

תודה רבה. אני מקווה שהספקתי לתת לכולם להתבטא. אני לא אעשה עכשיו סיכום. אני מבקש שתאספו נקודות, וגם העוזר שלי, לישיבת המעקב הבאה. אני מבקש מכם, גם ממשרדי הממשלה, לעדכן אם יש חסמים, כי בסוף זה ייפול על ראשכם. חשוב שיתוף פעולה של כל הגורמים. אני רואה את התאחדות הקבלנים כפקטור חשוב. אני לא מקבל את כל העמדות שלהם ולא עושה כל מה שהם מבקשים ממני אבל אני שומע אותם. אין חצי בלי החצי השני בסוף. אם אין קבלנים בשטח ואין יזמים ואין בונים אז לא יהיה כלום ונשחק עם ניירות הלוך ושוב. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:25.