ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 16/08/2023

השפעת הקפאת תקציבי חומש על צעירים ערבים

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
16/08/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 33
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום רביעי, כ"ט באב התשפ"ג (16 באוגוסט 2023), שעה 09:00
סדר היום
השפעת הקפאת תקציבי חומש על צעירים ערבים
נכחו
חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר
אחמד טיבי
אימאן ח'טיב יאסין
יוסף עטאונה
מוזמנים
מוסא סלמאן - מנהל תחום פיתוח כלכלי, המשרד לשוויון חברתי

יונתן פז - ראש אגף בכיר חברה וחינוך, המשרד לשוויון חברתי

ידידיה גרינוולד - רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר

טל ישראלי - צוות פנים, משרד האוצר

שירין נטור חאפי - מנהלת אגף חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך

ורד פולק - רח''ט ערבי ישראל, המטה לביטחון לאומי

ראוי חילו - כלכלן בכיר, משרד ראש הממשלה

סמואל סלם - כלכלן, משרד ראש הממשלה

מסעדה גבר - מנהלת אסטרטגיה בצוות החומש, משרד ראש הממשלה

אושרת שמעון - מנהלת תחום בכיר תעסוקת חברה ערבית, משרד העבודה

יאיר שרעבי - תקציבן ראשי, שירות התעסוקה

רימונה חן - מנהלת תחום בכירה תקציבים 0506,2400, משרד הכלכלה והתעשייה

יעל מיזרוחין - מנהלת שותפויות ומערכות מידע, משרד הרווחה והביטחון החברתי

האני ואקד - הממונה על פעילות המשרד בחברה הערבית, משרד המשפטים

קרן דהרי בן נון - ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

שמעון וייס - מנהל תחום בכיר צעירים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

מרגריטה ברר - סגנית ממונה מחוז דרום, משרד הפנים

אורי זיו - הנגשות, המועצה להשכלה גבוהה

ליעוז כהן - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

סמיר מחאמיד - ראש עיריית אום אל פחם, מרכז השלטון המקומי

הדר אליהו - מנהלת מחלקת נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי

איימן שורבג'י - מנהל תכנית 360 בעיריית אום אל פחם, מרכז השלטון המקומי

אמיר בשאראת - מנכ"ל הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות, מרכז השלטון המקומי

מורן מימוני - מנהלת שותפה של המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם

מיכל סלע - מנכ"לית "גבעת חביבה"

גל ינובסקי - רכז פיתוח מדיניות בעיר עמים

אראל בובליל רינגלר - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית

ויסאל רעד - רכזת שינוי מדיניות בתחום המאבק בפשיעה בעמותת סיכוי-אופוק
מנהלת הוועדה
דפנה סידס-כהן
רישום פרלמנטרי
איה לינצ'בסקי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

השפעת הקפאת תקציבי חומש על צעירים ערבים
היו"ר נעמה לזימי
בוקר טוב לכל הנוכחים והנוכחות בדיון החשוב הזה. אנחנו אמנם בפגרה אבל נוכח מה שקורה היה חשוב לקיים דיון מיוחד וייעודי על האיוולת של הקפאת תקציבי החומש והתוכנית לקידום השכלה לצעירים במזרח ירושלים. השפעה על הרשויות הערביות וכמובן ההשלכות על הצעירים והצעירות מהחברה הערבית כשאנחנו לוקחים מהם את המט שיכול לייצר פה יותר אפשרויות, שוויון וחיים משותפים.

אני מודה שמסך הדברים שדמיינתי שיהיו בכנסת הזאת, לא חשבתי שנגיע אפילו לבסיס של הבסיס שהוא ההבנה הברורה שכדי לייצר בחברה הערבית, בקרב הצעירים, כניסה לכלכלה, לתעסוקה, לחיים בחברה הישראלית, להרחיקם מארגוני הפשיעה ולייצר מציאות אחרת מחוסר המעש שהפך להיות מגפה קשה בחברה הערבית. לדעתי ההיגיון הזה צריך לפגוש את כולם, זה גם ההיגיון הברור ביותר על ידי כל הגורמים, מהשב"כ, האוצר, המל"ג, השלטון המקומי, אבל הוא לא יכול על גזענות ושנאה.

סמוטריץ', שר האוצר שלנו, הוכיח לנו שגזענות משתלבת יפה עם תפיסות ימניות כלכליות. הוא טוען: המדינה כבר נותנת מענקי איזון של מיליארדים לרשויות הערביות והכסף הולך רק לארגוני פשיעה, רק לטרוריסטים. אבל הטיעונים הללו לא מחזיקים מים.

ההשקעה בין רשות ערבית לרשות יהודית עומדת על פער של 40%, אני לא רוצה לדבר על הצטברות הפער, על מצב התשתיות וההזנחה לאורך השנים ואיזה פער זה מייצר בכלל במרחב עצמו. מאז הקמת הממשלה הנוכחית נרצחו 145 אנשים בחברה הערבית. צעירים עבריים הם בשיעור חסרי המעש הגבוהים ביותר והפער בין יהודים חסרי מעש עומד על יותר מ-11%.

אני רוצה להגיד שעשינו דיון בוועדת צעירים על אבטלה וחסרות מעש בקרב צעירים, הנתונים שראינו בחברה הערבית פשוט מכאיבים. עשינו דיון גם על שחיקת השכר, גם על דור ראשון להשכלה גבוהה, גם על פרופיילינג ואלימות משטרתית, כשבחברה הערבית זה עומד על שיטור חסר, לא על שיטור יתר. אנחנו רואים פעם אחר פעם איך לרשויות ולממד התקציבי יש יכולת כל כך גדולה לחזק, להרים ולשפר את הכול.

אני רוצה לומר שכשהוא אומר שהכספים הללו זולגים לארגוני פשיעה, הוא סתם מייצר תבהלה - זו מילה שהוא אוהב לומר אותה - שכבר מזמן מטופלת ואפשר לעבוד אתה. גם רם בלניקוב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר השאיר תוכנית לטפל בדיוק בסוגיה הזו, אפילו עמיחי שקלי הציע פתרונות לנושא הזה. אנחנו מבינים שזה פשוט לייצר נרטיב כדי לקחת כסף. כי כשהם פוגעים בהשקעות ומייצרים אובדן הכנסות אז חושבים ממי לקצץ וממי הכי נוח לקצץ קודם? ממי שהכי לא אכפת ממנו.

לסיום דבריי ולהתחלת הדיון אני מבקשת לקרוא קטע מתוך הספר "נוכחים נפקדים" מאת דוד גרוסמן: "היום יש הבדל בינינו לבין הפלסטינים בשטחים. החוויה שלנו כבר שונה משלהם וגם הפתוס שונה. הם מסוגלים לעשות מאבק אלים נגדכם ואנחנו כבר לא. לא בגלל השב"כ, אלא בגלל שאנחנו בפני עצמנו כבר לא מסוגלים לראות בכך אפשרות. זה כבר נוגד את הטמפרמנט של האוכלוסייה שלנו שחיה אתכם עשות שנים והיא כבר חלק מהכלכלה ומהחוויה ומעוד מיליון דברים.

הערבים פה הם חלק אינטגרלי מכל הסיפור שלכם. אפילו אם עוד לא הבנתם את זה. אבל בדבר אחד אין הבדל, מבחינתכם, גם אנחנו וגם הם (הפלסטינים בשטחים), זרים. לא רצויים כאן, דחויים. מכן אני בא ואומר שדרך החשיבה הישנה של הערבים בישראל כלפי המדינה פשטה את הרגל. דווקא בגלל הזרות שאתם דוחקים אותי לתוכה. דווקא בגלל שאני מפחד, דווקא בגלל שלדעתכם שום דבר לא מובן מאליו ביחד שלכם אלינו. אז מותר גם לי שהיחס כלפיכם לא יהיה כל כך מובן מאליו". אני מציעה לבצלאל סמוטריץ', שהעגלה שלו לא כל כך מלאה, בטח לא בערכים, לקרוא קצת יותר, גם מהספרות שלנו.

באנו לדבר היום על הקפאת תקציבים, מה הוקפא? איפה? כמה? ואיך זה צפוי להשפיע עלינו כחברה? ואיך זה ישפיע ספציפית על החברה הערבית? יש לנו הרבה דוברים אז אני מבקשת לא להאריך כדי שנשמע את כולם. ברגע שתתחיל המליאה לא נוכל להמשיך את הדיון ואני רוצה שבדיון הזה יצאו אייטמים מעשיים ונוכל לעשות פעילות מטעם הוועדה, אולי לבקש מהמשרדים לעשות דיון המשך. מבחינתי הנושא הזה יקבל תעדוף כרגע נוכח המצב. אני רוצה לפתוח בד"ר סמיר מחאמיד, ראש עירית אום אל פחם, תודה שהגעת לכן, אני מאוד מעריכה את זה.
סמיר מחאמיד
גברתי היושבת-ראש, תודה לך על הדיון. אתחיל דווקא מאיפה שסיימה גברתי היושבת-ראש. אנחנו אמנם מדברים על השר סמוטריץ' ועל מה שהחליט, אבל יותר מכך אנחנו מדברים על 38 סעיפים שונים של התעמרות ושל הדרה שהממשלה הזאת, מאז שקמה, מתייחסת לחברה הערבית. שלחנו מכתבים לכל מי שצריך בכל מיני נושאים, אתן רק כמה דוגמאות:

משרד התחבורה - רק 3.5% מגיעים לחברה הערבית, כאשר להתנחלויות 25%. אפשר לבדוק את זה, אמרנו את זה גם בוועדת הכלכלה. דבר שני, יש גם הדרה במשרד לפריפריה הנגב והגליל. מדברים על הפיכה משפטית ורפורמה משפטית, אז התחילו שם ברפורמה ובהפיכה בחברה הערבית כאשר בחודש פברואר, סעיף 109 מתייחס לזה שאני, כעיריית אום אל פחם, מודר מהרשות לצעירים.
היו"ר נעמה לזימי
אני אשמח שתכף תהיה פה התייחסות מהרשות לצעירים.
סמיר מחאמיד
אני מודר ממנה.
היו"ר נעמה לזימי
אתה מתייחס גם להחלטה של יישום חוק הלאום של הנגב והגליל?
סמיר מחאמיד
כן, כן. שנה שעברה ב-2022 כעירייה קיבלתי מכל מיני פרויקטים מפריפריה נגב וגליל, קיבלתי כמעט 18 מיליון שקלים בפרויקטים וגם בתוכניות.
היו"ר נעמה לזימי
על בסיס שנתי?
סמיר מחאמיד
אלה קולות קוראים שהגשנו וזכינו בהם. אם אני בונה שני בניינים היום כפרויקטים מניבים, את הכספים קיבלתי מנגב וגליל, השנה אני לא יכול לקבל כלום משם.
היו"ר נעמה לזימי
תסביר לי את זה בבקשה?
סמיר מחאמיד
השנה יש 17 ישובים מהחברה הערבית שהוצאו מפריפריה נגב וגליל. בהחלטת ממשלה שהייתה בחודש פברואר הוציאו 17 ישובים מהפריפריה החברתית והכניסו במקומם התנחלויות.
היו"ר נעמה לזימי
ממשלת ההתנחלויות. כלומר, הוציאו דה פקטו את הישובים הללו ואתה לא יכול לגשת לקול הקורא.
סמיר מחאמיד
אני לא יכול לגשת ואמרו שהם מעבירים את הכספים לאגף במשרד הפנים שהאגף רק בבניה ולא רק שהוא בבניה, אם יהיו קולות קוראים אני מניח שלא יהיו באותה רמה של מתן כספים שהיה בפריפריה נגב וגליל. זה בהקשר לאיך הממשלה מתייחסת, שתי דוגמאות גם מהתחבורה וגם מפריפריה נגב וגליל.

לענייננו, אני מדבר על עיר של 60,000 תושבים, אני טוען שיש 70,000 תושבים ומקווה שהמפקד האחרון יאשר את מה שאני אומר. העיר מאוד צעירה, 43% מתחת לגיל 19.
היו"ר נעמה לזימי
אני מצטערת להפסיק אותך רגע, אני רוצה לשאול את משרד הנגב והגליל איך זה מתיישב? הוצאת ישובים ערבים מהנגב והגליל והכנסת ישובים שלא יושבים בנגב ובגליל לקבל תקציבים במקומם?
סמיר מחאמיד
העיר מאוד צעירה, 43% מתחת לגיל 19. הטווחים הם 34% עד גיל 18, בגילאי 40-18 יש עוד 38%, כלומר עיר צעירה. אזור התעשייה נמצא רק עכשיו בהתחלה. רק לפני 7-6 חודשים התחלנו לאכלס את אזור התעשייה, עיר של 60,000 תושבים, נידבו לנו 100 דונם, תודה, עכשיו אני צריך להתרוצץ ולהגיע לוועדה הארצית לערר שלי על עוד 420 דונם, כדי להרחיב את אזור התעשייה. אני מעלה את זה כי זה אחד המענים הכי חשובים לנושא של צעירים.

מרכז הצעירים הופעל עד עכשיו על ידי פריפריה נגב וגליל ואני צריך למצוא אלטרנטיבות להפעלת אותו מרכז צעירים, כשאנחנו מדברים על צעירים וחסרי מעש עם כל המשתמע מכך. תוכנית יתד פעילה, עובדת נושמת, היינו רוצים עוד יותר. אנחנו רוצים גם שזה יהיה דיפרנציאלי כי אם יש לי צורך, הייתי רוצה שהצורך שלי, שהוא פלוס עשרה יגיע אלי ואיפה שצריך להיות אחד-שניים, יהיה אחד-שניים. אבל התוכנית עובדת, היא ממש עושה טוב.

הייתה לנו ישיבה ביום ראשון של הוועדה למיגור האלימות בעירייה ואחד הדברים שעלו היה שאנחנו מנסים לייעל את זה דרך איגום משאבים עם חוסן קהילתי, חינוך, יחד עם כל מיני גורמים כדי שהמשאב הזה יגיע לכמה שיותר צעירים בתוך העיר. מרכז ריאן פועל אזורי ועושה גם טוב בתחום הזה.
מעט עובדות
57% מהצעירים שלנו הם חסרי מעש. זה נתון מדהים לגבי גילאי 25-18. אנחנו מנסים לעשות הכוונות אבל אחוז האבטלה הוא גבוה, גבוה גם בקרב נשים. אנחנו מצליחים לתת מענה לנתח מאוד קטן מהאוכלוסייה. לצערי הרב הרבה צעירים נשארים מאחור. אני אתן דוגמה, כמו שאמרתי, זו עיר מאוד צעירה, 43% מתחת לגיל 19, מתוכם 40% הם נוער בסיכון על פי קריטריונים של משרד הרווחה, לא אני קבעתי את זה. כלומר כמעט 7,000 ילדים מוגדרים נוער בסיכון, כאשר אני יכול לתת מענה, אחרי שעשיתי את כל האיגומים בעולם, אני יכול לתת מענה רק לכ-1,500 ילדים ו-5,500 ילדים נשארים מאחור.

לא חיכיתי לאף אחד וכעירייה הכנתי תוכנית למיגור האלימות. אחרי שהכנתי את התוכנית הבאתי עוד פילנתרופיה כדי לעשות סקר עמדות, כדי שהתוכנית תהיה מבוססת נתונים. יש לי את הנתונים ביד, שלחתי אותם גם לממשלה הקודמת וגם לממשלה הזאת. אמרתי, אלה הנתונים, זה מה שאני צריך ואחרי שאני עושה את כל האיגומים אני מגיע ל-15 מיליון שקלים שאני יכול לתת כעירייה. אבל עם כל הכבוד, לתוכנית אני צריך 73 מיליון שקלים, אין לי את הכסף הזה וכמובן שאין מענה. קודם אולי התייחסו במענה, ישבו, שוחחו, עכשיו גם השיחות האלה לא קיימות.
היו"ר נעמה לזימי
רק לחדד את הנקודה שאותם צעירים, ברגע שאין להם את המענה, המסלול לארגוני הפשיעה כל כך קל. זה כאילו המדינה מעודדת את העצמת התופעה במקום למגר אותה. מי שחושב שממגרים ארגוני פשיעה רק עם משטרה ושיטור, שגם זה לא קורה אגב, מתבלבל לחלוטין כי בלי הרווחה והמערכות, אין שום צד משלים.
סמיר מחאמיד
צריך להקדים תרופה למכה. בכל שנה נפתחים כ-100 תיקים לנערים בישוב והם בדרך כלל מופנים לקצין מבחן. יש תוכנית שהתחילה לעבוד ולצערי הרב עובדת בקצב יותר נמוך, "לעצור את הדימום". זו תוכנית שכל בר דעת היה רוצה לאמץ אותה. לצערי הרב השר שנמצא היום בבט"ל לא רק שלא רוצה לאמץ, בינתיים הג'וינט הפך להיות גוף שמאלני, אני לא אתערב בבעיות של יהודים - - -
היו"ר נעמה לזימי
תראה, הרמטכ"ל הפך להיות שמאלני וגם ראש השב"כ, אז נראה לי שהג'וינט זה כבר בקטנה.
סמיר מחאמיד
רק שתביני, זה לעצור תוכנית אחרי שישבו סביב אותו שולחן בעיריית אום אל פחם הפרקליטות, משטרה, מנהלי מחלקות, משרדי ממשלה, אקדמיה, כל מי שאפשר והייתם רוצים, ישב סביב אותו שולחן. בסוף יצאו עם תוכנית בעלת שלושה רבדים: אחד בא ואומר אני רוצה להתייחס לאותם נערים שהולכים להיות העבריינים הבאים - אז התבייתנו על 70 צעירים כאלה. דבר שני, סימנו ארבע, חמש זירות בעיר שהם זירות חמות ודבר שלישי, אמרו, אנחנו רוצים גם לחזק את הקהילה דרך ועדי שכונות. אז אומרים, גם כאן אנחנו רוצים לעשות בחינה. כשאת מדברת עם אנשי מקצוע במשרד אומרים לך, תשמע, זה בבחינה מחדש. הג'וינט אומר, בסוף השנה אנחנו מסיימים. זו תוכנית שגם טפלה בצעירים האלה והיום היא בסימן שאלה.

איזה דרכים יש כהתערבות במשך היום ועד שעות הערב, לצערי הרב, אנחנו נותנים מענים של כיבוי שרפות, של זבנג וגמרנו וזה לא הולך. צריך להיות איגום משאבים בין כל הפתרונות של כל התוכניות ואחרי שעושים מיפוי של כל התוכניות צריך לייצר את שיתוף הפעולה, זה מה שאני מנסה לייצר. המשאבים מאוד דלים, אני יכול להגיע רק לאוכלוסייה מעטה.

ההתערבות צריכה להיות הוליסטית, אופק תעסוקתי, לימודי, חברתי, כל הדברים האלה. צריך להיות ליווי ומעקב לאותם צעירים עד גיל 25 לפחות. צריך לתת להם את האופק, את התקווה. קידמתי הסכם גג, אני מנסה לייצר את התקווה הזאת שהנה, אתה יכול לבנות את הבית, קח משכנתא, אתה לא צריך ללכת לשוק האפור כדי לקבל את אותה משכנתא, אתה תקבל אותה על פי חוק. כי כל הזמן אומרים שהערבים בונים באופן בלתי חוקי, הערבים לא בונים באופן בלתי חוקי, הערבים רוצים לבנות, רוצים לתכנן ובוועדות התכנון, מאז שנכנסתי, יש תוכניות שכבר 4.5 שנים לא התקדמו מ"מ אחד. בסוף הצעיר רוצה לבנות בקרקע שלו, באדמה שלו.

אמרתי שאני רוצה לייצר פתרון, הלכנו וחתמנו על הסכם גג, אנחנו הרשות הערבית היחידה שחתמה על הסכם גג, זה נותן אופק. את צריכה להבין איזו תקווה זה נותן לאותם צעירים שיש להם אופק כזה. לכן הפתרון צריך להיות יותר הוליסטי.

יש לנו המון מודלים של הפחתה של פורענות של אותם צעירים, של ונדליזם. יש מודל שעבד באחד הפארקים, את המודל הזה אנחנו מנסים להעביר עכשיו לפארקים אחרים. גם כאן הנושא של שכבות גיל, שאלה הצעירים, מבחינתנו זו אותה שכבה כי אני רוצה לטפל בתופעה עצמה ולא משנה מה הגילאים, לכן אנחנו עושים את הסנכרון של כל הגורמים.

לסיכום, כיום במשאבים המצומצמים אנחנו מצליחים בהתערבות לצערי רק עם 8% עם הנוער בסיכון, אבל אנחנו מפחיתים וזה הדבר הטוב, עד 60%, 70% מאותו סיכון. אז תארי לך אם היו לי יותר משאבים מה הייתי יכול לעשות בתחום הזה. תודה.
היו"ר נעמה לזימי
אני רק אסיים בשאלה אליך, האם שר האוצר ישב עם ראשי הרשויות?
סמיר מחאמיד
לא ישב. אנחנו לא מחרימים את שר האוצר אגב.
היו"ר נעמה לזימי
ברור, אי אפשר להחרים שר אוצר, אני מבינה אותכם. זאת אומרת יש מעמד חד צדדי בו בוטלו התקציבים אבל לא הייתה פגישה כלשהי לשמוע אותכם?
סמיר מחאמיד
לא שמע אותנו.
היו"ר נעמה לזימי
זה אומר הכול, עצוב. תודה לך, אני רוצה לעבור לידידיה גרינוולד, רפרנט פנים באגף תקציבים במשרד האוצר, תודה שהגעת ושלום לחבר הכנסת טיבי שמצטרף אלינו.
ידידיה גרינוולד
בוקר טוב, אומר באופן כללי שהחלטת ממשלה 550 עדיין בתוקף ואנחנו בוחנים איך אפשר להקצות את אותם כספים שיועדו לרשויות המקומיות לשנת 2023 במסגרת ההחלטה באופן שיכלול לבקשת שר האוצר גם מנגנוני בקרה ומעקב כי לוודא שהכספים ילכו לטובת שיפור השירות לתושבים. בין היתר גם במסגרת המלצות הדוחות שהוזכרו הקמנו צוות יחד עם משרד הפנים כדי שנוכל לפעול שהכספים יוקצו יחד עם אותם מנגנוני בקרה ומעקב.
היו"ר נעמה לזימי
ידידיה, היום בכותרת ראשית בכלכליסט, כמיליארד שקלים בלי קריטריונים ותבחינים ברורים יעברו להתנחלויות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
כולל הכשרת שטחי מרעה.
היו"ר נעמה לזימי
כן, כולל ליווי רועי צאן וכל זה. איך זה קורה?
ידידיה גרינוולד
אני לא מכיר את ההקצאה שדוברה, אני יכול לבדוק ולהחזיר תשובה לוועדה. אתייחס למה שנאמר פה בדיון לגבי אותם כספים שיועדו לרשויות המקומיות, אנחנו פועלים לראות איך אפשר להקצות אותם ביחד עם מנגנוני בקרה ומעקב.
סמיר מחאמיד
אני יכול להגיד משפט אחד לגבי הבקרה, אני בטוח שאתה יודע שיש בקרות לערבים, גם ברשויות הערביות וגם ברשויות היהודיות. אין דבר שלא מבוקר על ידי בקרים של משרד הפנים, משרד האוצר, משרד התחבורה, משרד השיכון. יש ניטור, יש בקרה, אנחנו בעד, אבל בעד שזה יהיה רוחבי. אם יש ישוב שאתה חושד בו, תתביית עליו, אין לנו בעיה עם זה. אבל להחתים אוכלוסייה רחבה, זה לא מקובל.
היו"ר נעמה לזימי
שאלה נוספת, מה בדיוק הסכומים שהוקפאו כרגע ולאלה מטרות הם היו צבועים?
ידידיה גרינוולד
במסגרת החלטה 550, מה שאני מכיר, זה אותם 200 מיליון שקלים שהיו מיועדים - - -
היו"ר נעמה לזימי
מזרח ירושלים, השכלה?
ידידיה גרינוולד
אני מדבר עכשיו על החלטה 550, שזה אותם 200 מיליון שקלים שהוקצו לתגבור התקציב השוטף של הרשויות המקומיות, שאותם אנחנו בוחנים כיצד ניתן להקצות.
היו"ר נעמה לזימי
זה לא כמו שדווח, 314 מיליון?
ידידיה גרינוולד
אני לא מכיר את זה.
היו"ר נעמה לזימי
חבר הכנסת טיבי בבקשה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
תודה רבה גברתי היושבת-ראש, אפרופו הרצון לבקר העברת כספים ולדאוג שהכסף יגיע לייעודו, אני מעריך מאוד את דאגתו של השר סמוטריץ' לאזרחים הערבים, יותר מסמיר מחאמיד וממני. אני לא מכיר תקציב שעובר דרך משרד הפנים שהוא לא מבוקר על ידי מי שצריך במשרד הפנים.

יש פשיעה ושחיתות בכל מדינת ישראל. לפני שבועיים פורסם כי המשטרה עצרה חשודים בארגון פשיעה שהשתלטו על מכרים של משרד הביטחון. חיכיתי וחיכיתי שהשר סמוטריץ' יעצור את התקציבים למשרד הביטחון - לא עצר. יש אי סדרים בחריש, חיכיתי וחיכיתי שיבקש בדיקה - לא ביקש. אני מניח יש כמה וכמה ישובים יהודים שיש בהם אי סדרים, אף אחד לא תייג את כל הישובים היהודים ואת כל הרשויות כחשודות בשחיתות או שהשתלטו על המכרזים שלהם.

200 מיליון שקל של הרשויות זה תיקון עוול של מענקי איזון שהנוסחה המקורית פוגעת ברשויות מוחלשות, לרבות בחברה הערבית. אגב, מתי התחילו? בניגוד לדברי השר שאמר שזה כסף פוליטי בממשלת השינוי לרע"מ, זה קשקוש. זה התחיל ב-2016 אצל נתניהו.
היו"ר נעמה לזימי
נכון.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
אחרי תוכנית 922 שהובילה הממשלה אז יחד עם הרשימה המשותפת. שנה אחר שנה היו 200 מיליון שקל. בפעם הבאה שסמוטריץ' רוצה לפגוע בשתי תוכנית, אז כדי לא לבלבל את כולם, שאחת תהיה 200 ואחת תהיה 199, שאנשים ידעו להבדיל בין זאת לזאת.
היו"ר נעמה לזימי
עדיין אני מקבלת פה הודעות על סדר במספרים, כי המספרים לא כל כך ברורים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
נכון. האמת מי שהתחיל בהקפאות בגלל הטענה של ארגוני פשיעה זו השרה אילת שקד, שרת הפנים לשעבר. היא עצרה 670 מיליון שקל תקציבי פיתוח במשרד הפנים שעד לרגע זה לא עברו, גם הוא ממשיך להקפיא אותם.
סמיר מחאמיד
נוסף על תוכנית ההמראה, שהדירה אותנו כחברה ערבית ועדיין מדירים אותנו.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
עדיין זה לא מגיע לישובים הערבים. לכן יש חשד שזה לא הסיפור, שארגוני הפשיעה זאת לא הסיבה. יש מישהו יותר מד"ר סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל פחם שרוצה למגר את הפשיעה בעירו? הישוב קורע תחת נטל הפשיעה, אבל אי אפשר גם שהמדינה לא תטפל בפשיעה ובסוף תעניש את הקורבן, שאלה הרשויות הערביות.

מה הטענה שלנו ולא רק שלנו, שמדינת ישראל, ממשלת ישראל, משטרת ישראל, לא מטפלת בפשיעה. אנחנו קוראים לממשלת ישראל לטפל באופן אסטרטגי, לקבל הכרעות ואז אולי לא יצטרכו את הספינים והטריקים האלה. אנחנו משוועים למיגור הפשיעה כי זה הדם שלנו. אנחנו לא רוצים שהבנים שלנו ירצחו. אז מישהו בא, מספסר בדם הזה, לא רק הוא, יש אפילו חברת כנסת מיש עתיד שהייתה שרה, שגם מספסרת בדם ומטיפה מוסר בכמה חברי כנסת ערבים. אני מציע לאף אחד לא לספסר בדם שלנו, זה כואב לנו מספיק בלי התוספת הזו של ספסור בדם וניצול לרעה של הנושא החשוב והכואב הזה.

מתקיימים מגעים קדחתניים בין הוועד הארצי שמוביל את המאבק, כמו דריוני, סמיר וחבריו, לבין משה גפני, יושב-ראש ועדת כספים, אריה דרעי, השר ארבל, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. היום תתקיים ישיבה עם הוועד הארצי - - -
היו"ר נעמה לזימי
אבל שר האוצר עדיין לא ישב אתם, זה מדהים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
אנחנו לא בקשנו לשבת עם שר האוצר.
היו"ר נעמה לזימי
לא אמרתי אתם, אמרתי שהדבר הנכון, לפני שלוקחים תקציב לרשויות, לדבר אתכם, לשאול שאלה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
אני שמעתי בקדנציה הקודמת את שר האוצר כאשר היה חבר כנסת מעל הדוכן אומר, אתם פה באופן זמני כי בן גוריון לא גמר את העבודה. יכול להיות שהוא רוצה לתקן את מה שבן גוריון לא עשה. תודה רבה.
היו"ר נעמה לזימי
תודה. אני רוצה לעבור לראוי חילו, כלכלן בכיר במועצה הארצית לכלכלה, תודה שאתה פה, הייתי רוצה לשאול מה השפעות של הקפאת תקציבים כאלה על החברה הערבית והאם משרד ראש הממשלה תומך בהקפאה?
ראוי חילו
בוקר טוב, משרד ראש הממשלה עובד בשיתוף פעולה עם משרד החינוך בתוכניות שונות לעידוד השפה העברית ותוכניות למשכנתאות, לתעסוקה, למיגור האלימות והפשע.
היו"ר נעמה לזימי
עידוד השפה העברית מתחבר לתוכנית שהוקפאה לסטודנטים ערבים במזרח ירושלים.
ראוי חילו
בין היתר, אבל האמת שבאתי היום לשמוע, אני כלכלן במועצה הלאומית לכלכלה, אני מסתכל על הדברים - - -
היו"ר נעמה לזימי
אני רוצה להבין, כל מי שעוסק בכלכלה בהיבט הזה, לא יכולים להגיד אפילו משפט. אתה לא יכול להגיד האם משרד ראש הממשלה תומך בהקפאה או לא? מה ההשפעות של ההקפאה. סליחה, זה לא אליך, אבל פעם אחר פעם המועצה הלאומית כלכלה נטולת עמדה, אז למה היא קיימת? גוף שפשוט סתם נמצא שם, לא אומר אף עמדה, שום דבר ואם כבר יש עמדה היא תמיד לא מבוססת ואין לה שום משמעות. האם אין לכם כל יכולת לתת חוות דעת על ההשפעות ברמה הלאומית, מבחינה כלכלית, על סוגיות כאלה? אם אין לכם, אני באמת תוהה למה אתם קיימים?
ראוי חילו
תפקיד המועצה הוא לייעץ לממשלה ולראש הממשלה.
היו"ר נעמה לזימי
אם אתה מייעץ, אז יש לך עמדה. אז מה הייעוץ שלך?
ראוי חילו
אני לא חקרתי את כל הנושאים האלה, זה נושא שמתעכב לאחרונה.
היו"ר נעמה לזימי
אנחנו נבקש חוות דעת רשמית של המועצה הלאומית לכלכלה על הנושא הזה בסיכום הוועדה. זו לא זילות, זה חבל, אנחנו ככנסת גוף מפקח, פעם אחר פעם האינטראקציה אתכם היא שאין לכם משמעות.
ראוי חילו
כיבדנו את ההזמנה - - -
היו"ר נעמה לזימי
אני שמחה, אתה גם לא אשם, אני חושבת שהגוף שאתה נמצא בו הוא חסר תועלת אם אין לו אף פעם שום משהו לומר קונסטרוקטיבי לסוגיות על סדר היום. אם זה בגלל פוליטיקה ובגלל חשש לומר את הדברים פוליטית, זה בדיוק הדברים שלנו כגוף מפקח, להגיד שיש פה בעיה שהיא שיטתית. פעם אחר פעם שאנחנו מזמינים אותם לדיונים או שהם לא מגיעים או שאין להם שום עמדה, שום יכולת לומר משהו. זה לא אתה אשם ואני לא אומרת את זה כלפיך, אני אומרת את זה כלפי הגוף שאתה נמצא בו. יש פה משהו שאנחנו צריכים לפקח עליו. מבחינתי אשמח שתשמע ותעביר את זה הלאה, אבל יעוץ, כשמו כן הוא, צריך להיות יעוץ עם עמדה. אם אין כזה, אז צריך להתאים - - -
ראוי חילו
יש אבל לא לנושאים האלה.
היו"ר נעמה לזימי
אז אני רוצה לשמוע על לימודי עברית של צעירים ערבים, מה העמדה של הקפאת התקציבים?
ראוי חילו
שיש הפסד למשק שמוערך בכמה מיליוני שקלים, כ-500 מיליון שקלים, לא זוכר את המספר המדויק, בזה שערבים לא משתלבים בשוק העבודה הישראלי.
היו"ר נעמה לזימי
העמדה הזאת ניתנה לראש הממשלה?
ראוי חילו
היא פורסמה בוועדות לענייני ערבים. יש ועדת שרים לענייני ערבים.
היו"ר נעמה לזימי
מתי היא כונסה לאחרונה?
ראוי חילו
ביולי.
היו"ר נעמה לזימי
אבל ההחלטה הזאת היא מעכשיו.
ראוי חילו
ב-11 ליולי, שם היא הייתה אמורה להעביר את הכספים והשר הודיע שלא יעביר. יש עמדה על משכנתאות, יש תוכנית לגבי זה, יש תוכנית על התעסוקה, זה לא מדויק מה שאמרת.
היו"ר נעמה לזימי
איך לא מדויק אם לא דיברתי על משכנתאות? דברתי אתך על לימוד עברית.
ראוי חילו
יש עמדות כלכליות של המועצה הלאומית לכלכלה.
היו"ר נעמה לזימי
נבקש אותם ונשמח לקבל את זה. אבל אם אני מבינה נכון ד"ר מחמיד, העמדה שלהם עברה בוועדת שרים לענייני ערבים ביולי, הובטח חודש, במקום לאמץ את העמדה של המועצה הלאומית לכלכלה - - -
ראוי חילו
זו לא עמדה של המועצה הלאומית, זו ועדת שרים החליטה.
היו"ר נעמה לזימי
אבל העמדה של המועצה הלאומית הייתה שיש חשיבות, לא מתנגדת או שיש חשיבות?
ראוי חילו
בטח שיש חשיבות.
היו"ר נעמה לזימי
לא מתנגדת זו עמדה פאסיבית. אתה אומר הייתה עמדה אקטיבית שזה נכון למשק. ועדת שרים, בעקבות עמדתכם וגם בכלל, החליטה להעביר תוך חודש. בא שר האוצר והחליט שלא.
ראוי חילו
דברתי על העמדה לגבי חשיבות השפה העברית. ועדת השרים דנה בכל מיני נושאים, גם תעסוקה.
היו"ר נעמה לזימי
אנחנו תכף עם המל"ג ועם עוד ארגונים בהקשר לתוכנית לסטודנטים ממזרח ירושלים. השפה העברית היא פקטור מאוד מרכזי בתוכנית הזאת. אני רוצה לעבור לורד פולק, ראש חטיבת ערבי ישראל במטה לביטחון לאומי, שלום ותודה שאת כאן.
ורד פולק
ורד פולק, ראש חטיבת מיעוטים באגף למדיניות פנים. המטה לביטחון לאומי פוגש סוגיה של צעירים חסרי מעש בהקשר של הטיפול שלו בסוגיית הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אין ספק שהאחוז הגבוה של צעירים חסרי מעש - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
29%.
ורד פולק
- - שלא נמצאים לא במסגרת של לימודים ולא במסגרת של תעסוקה, יש לו זיקה ישירה להתדרדרות לטרור וגרוע מכך, לאותו תווך בין טרור לפלילי.
היו"ר נעמה לזימי
את אומרת אפילו יותר מפשיעה, אפילו התדרדרות לטרור.
ורד פולק
זה עדיין לא באחוזים גבוהים, אבל זה בהחלט קיים והתווך הזה בין פשיעה לטרור הולך וגדל. אנחנו רואים את זה בסוגיית האמל"ח הבלתי חוקי, שאנחנו גם מטפלים בה בחברה הערבית. לכן המדיניות שאנחנו ממליצים עליה ומקדמים אותה לאורך שנים נשענת על היעד האסטרטגי של מדינת ישראל והיא לשלב בצורה מקסימאלית את החברה הערבית במדינה. אנחנו תומכים במדיניות מערכתית שנשענת על שני וקטורים שבאים לידי ביטוי גם בהחלטה 550 וגם בהחלטה הייעודית שהתקבלה בנושא של הטיפול בשפיעה ובאלימות, החלטה 549.

למעשה בהחלטה 550 יש כספים שמוקצים כדי לטפל טיפול שורש באותם גורמי יסוד שמובילים להתפתחות של ציבור רחב בקרב החברה הערבית של אותו נוער בגילאי 25-18 שמועד לפורענות ועלול להתדרדר לאותו מעגל של פשיעה. בהחלטה 549 יש כספים שמיועדים ספציפית לטפל באותם בני נוער שכבר התדרדרו ונמצאים במעגל הפשיעה, בין אם זה באמצעים רכים ובין אם זה באכיפה.

שורה תחתונה של כל מה שאמרתי, שמי שחפץ בכך שהחברה הערבית תהיה חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית ולא רוצה לתרום לכך שהאתגר של הפשיעה והאלימות, שיש לו הקשרים צרופים להיבטים של ביטחון לאומי, חייב לתמוך בהעברת הכספים לחברה הערבית בכל התחומים ובדגש על אותו מרכיב של צעירים חסרי מעש, שזה בהחלט מרכיב ליבתי שכל הגורמים האזרחיים שמטפלים במדינה בחברה הערבית ולרבות הגורמים הביטחוניים, שותפים לעמדה הזאת.
היו"ר נעמה לזימי
חבר הכנסת טיבי משתף אותי שפורסם שגם צחי הנגבי פנה לשר סמוטריץ'.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
פורסם שצחי הנגבי' פנה לשר סמוטריץ' והוא נענה בשלילה.
ורד פולק
פורסם נכון.
היו"ר נעמה לזימי
זה מעלה סימן שאלה עד כמה חשוב ביטחון ישראל לשר האוצר שלנו ועד כמה הממשלה הזו יכולה על שר האוצר בסוגיות של ביטחון לאומי. כנראה שלא כל כך. תודה לך, אני רוצה לעבור למורן מימוני מיוזמות אברהם, בבקשה.
מורן מימוני
בוקר טוב, שמי מורן מימוני מיוזמות אברהם, אני רוצה להתחבר לדברים שאמר ד"ר סמיר בתחילת הישיבה כי יש פה נקודה שאנחנו חייבים להתייחס אליה. הכספים האלה זה לא רק 200 מיליון פה ו-200 מיליון שם, זו לא רק כותרת, יש פה תוכנית ממשלתית, כמו שיש הפיכה וכולנו יודעים שהפרויקט של הממשלה הוא פרויקט מאוד רחב שהממשלה עוסקת בו, הפיכה/רפורמה כל אחד לפי נקודת מבטו, אבל בסוף יש פרויקט מאוד רחב. באותה מידה, בצורה קצת יותר שקטה וקצת יותר עלומה, כי היא מתרחשת הרבה פעמים במסדרונות הממשלה שהפקידים לא יכולים מן הסתם לפרסם את הדברים האלה, יש פה רפורמה בציבור הערבי בישראל, במעמד האזרחים הערבים וזה מאוד מסוכן.

זה לא רק מסוכן כי יש פה חברה שמשוועת לסיוע, שהייתה יכולה רק לחלום על קרוב למיליארד שקלים שמועברים אליה ככה - - -
היו"ר נעמה לזימי
שאלה, האם יש כאן אולי כוונה לשומר חומות נוסף כדי לקעקע את החברה הערבית עוד יותר ציבורית, האם אפילו ברמות הללו?
מורן מימוני
אנחנו חושבים שמתוך כל הדברים שמתנהלים ומהאופן בו הממשלה הזאת מתנהלת, נראה שיש כאן רצון להוביל להסלמה כי כל הפעולות שלהם פשוט מגבירות פשיעה ואלימות ושנאה וניכור. ברור שזאת הדרך לכן נראה שלשם הם רוצים ללכת כדי בסופו של דבר ככל הנראה להצדיק מעשים קשים ואיומים נגד אזרחים במדינה.
היו"ר נעמה לזימי
מה שנקרא התססה מכוונת.
מורן מימוני
נראה שאין דרך אחרת לקרוא את המפה, התחלנו מעקב לפני כמה חודשים אחרי כל הפעולות של הממשלה נגד הציבור הערבי ויש לנו כבר עשרות סעיפים שאנחנו רואים, בין אם זה בדיונים שמתקיימים נגד ועדת המעקב, שיש ניסיון להוציא אותה מהחוק, בין אם בהצעות חוק, בין אם בעצירת תקציבים, אפילו בהתבטאויות של גורמים מאוד בכירים בממשלה. יש פה מתקפה וצריך להבין שהדבר הזה מייצר אווירה, זה לא רק עיבוי של תקציבים ובאמת פגיעה ממשית בחברה שהיא ממילא מוזנחת וסובלת מתת פיתוח אלא גם בסוף הנערים הצעירים האלה רואים שומעים ומרגישים איך המדינה שלהם, שהם חיים בה, מתייחסת אליהם.

זו בכייה לדורות. כשאנחנו מדברים על תקציבי החומש חייבים לשים את הדבר הזה בתוך הקשר הרחב, שזה פרויקט מאוד משמעותי, רפורמה של הממשלה במעמד הציבור הערבי. אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו פה על ידי ד"ר סמיר.
היו"ר נעמה לזימי
תודה לך. אני רוצה לעבור ליעל מיזרוחין, מנהלת שותפויות במשרד הרווחה, יתד, תודה לך שאת כאן.
יעל מיזרוחין
תודה רבה ותודה על ההזדמנות לדבר על הנושא החשוב הזה. הוועדה וגברתי מכירים את תוכנית יתד אבל ברשותך אגיד כמה מילים על התוכנית. תוכנית יתד היא התוכנית הלאומית לצעירים וצעירות במצבי סיכון במשרד הרווחה. מתוקף זה, תפקידנו לפתח מענים ושירותים עבור אוכלוסיות במצבי סיכון. מתוך 22,000 מקבלי שירות במחלקות לשירותים חברתיים, 35% הם צעירים ערבים. יותר מהייצוג שלהם באוכלוסייה.

בגלל החשיבות שאנחנו רואים בתוכנית שלנו, כפי שציין גם ד"ר סמיר על תוכנית יתד והחשיבות שלה בתוך הרשויות המקומיות, התוכנית פועלת היום בכל הרשויות המקומיות ומתוקצבת באופן זהה. רשות ערבית ורשות יהודית מתוקצבות אותו דבר. אבל בגלל שהרשויות הערביות - אני עוד לא מדברת על ההקפאה והמצב הנוכחי, אני מדברת על היום יום - מתמודדות עם קשיים ואתגרים תפעוליים ועם אתגרי תשתיות מאוד מורכבים, היכולת שלהם לממש את התוכניות האלה היא מאוד מורכבת וקשה.

לפני זה חשוב לי להגיד, דברנו על התיוג של הצעירים ועל התיוג של החברה הערבית, התפקיד שלנו הוא להסתכל על הצעירים האלה מתוך תפיסה שמקדמת את החוזקות שלהם. מתוך תפיסה שמתייחסת אליהם לא רק תחת הכותרת של סיכון אלא רואה אותם כבעלי יכולות חוזקות ואחריות על החיים שלהם ועל הסביבה שלהם, על הרות שלהם, תוך כדי שהם מתמודדים עם סוגיות מורכבות של שייכות, של זהות ועם מצוקות החיים שלהם כאשר הם צעירים במצבי סיכון.

אנחנו מדברים גם על אותם צעירים חסרי מעש, הנתונים מראים על בין 30% ל-40% ברשויות השונות. גם על צעירים שהם חסרי השכלה וחסרי 12 שנות לימוד, אבל גם ולא פחות חשוב מזה, צעירים שכן נמצאים במסגרות, הצליחו להגיע בכוחותיהם להשכלה ולתעסוקה אבל הם בסכנת נשירה מאוד גדולה מתוך המסגרות האלה, אם זה בגלל העסקה פוגענית, אם זה בגלל קשיים כלכליים, היכולת לשרוד והעול הכלכלי שנמצא על כתפיהם ומקשה עליהם והם נמצאים במצב שאנחנו קוראים לו סיכון לסיכון. הם הצליחו להגיע לאותו מסלול אבל בצורה מאוד ישירה הם עלולים לנשור מהמסלול הזה ולצאת ממנו ואז הנפילה מהירה יותר ועמוקה יותר.

אנחנו רואים את הקושי ברשויות המקומיות בכמה אופנים: קודם כל במסחור בכוח אדם. במחלקות לשירותים חברתיים אנחנו יודעים שהתקנים לא מאוישים, אנחנו מדברים על כלל המחלקות לשירותים חברתיים, לא רק בתחום הצעירים. האוכלוסייה מאוד מורכבת, זקוקה למענה מאוד אינטנסיבי ואין מספיק כוח אדם שיטפל בה. המשמעות היא שאם יש עובדת או עובד סוציאלי במחלקה, במקום לטפל בצעירים שכל כך זקוקים למענה, בצדק, הרשויות יכולות להפנות את אותו כוח אדם לטפל במשפחות או בגיל הרך כי זאת המציאות שלהם ועם זה הם מתמודדים.

כמו כן, מחסור במבנים פיזיים. הצעירים צריכים מקום להיפגש בו, מקום לתרבות, לשעות פנאי, לקיים מפגשים אישיים וקבוצתיים. מבנים פיזיים מאוד חסרים ברשויות המקומיות, בוודאי ברשויות הערביות.

האופן בו מחולקים התקציבים לרשויות המקומיות, הבחירה של התוכניות בכל רשות ורשות מתבצעת על ידי החלטה משותפת של מחלקת הרווחה ביחד עם המשרד, אבל רוב הרשויות מתקשות בחלק של המצ'ינג. זה משהו שברשויות הערביות רואים אותו, לכן גם הועמדה קרן הלוואות ייחודית בתוכנית 550 וגם עם זה, עדיין את היכולת להעמיד את המצ'ינג כמו שצריך וזה כשאנחנו לא מדברים על חסמים נוספים, על בירוקרטיה, על יכולת פחותה להוציא מכרזים, קולות קוראים, לגשת למכרזים ולהעמיד את המענים כגון סל גמיש, שיכולים לתת מענה מקיף לאותם צעירים.

לסיכום אני רוצה להגיד כמה תוכניות שפיתחנו השנה ועתידות להיפתח השנה, חלק מתקציבי 550, חלק מתקציבי 549 – התוכנית למניעת אלימות וחלק מתקציבים נוספים של משרד הרווחה שאנחנו פועלים ולכן אנחנו פועלים בשלוש רמות: גם תוכניות שמקדמות את רמת הפרט, את הצעיר עצמו ותופרים חליפה אישית לכל צעיר. גם תוכניות שמחזקות את הרשויות המקומיות ומחזקות את התשתית שבתוכה אותם צעירים יכולים לקבל מענים וגם ברמה המערכתית, יצירת מדיניות והטמעה לטווח ארוך, כולל חיזוק חברה אזרחית, פיתוח פרופסיה וכלים לעבודה עם צעירים.

בין המענים, מענים לקידום השלמת השכלה. מענים ייחודיים לצמצום אלימות כגון תוכניות איתור וטיפול, אחת מהן באום אל פחם. מענה הוליסטי למענים הבנים, מסגרות אינטנסיביות שמכינות לחיים, תוכניות של יתד שכבר קיימות בסל הרשותי ותקצבנו אותם עוד. מיזמים כמו מיזם נור, שהוא מיזם הוליסטי לצעירות ערביות, מיזם מידאד שגם פועל באום אל פחם, מיזמים שמקדמים גם את המעורבות האזרחית של אותם צעירים, דווקא אותם צעירים בהדרה, דווקא אותם צעירים בסיכון שמתמודדים עם מצוקות ואנחנו רוצים לחזק את המעורבות האזרחית שלהם.

אנחנו רואים שכאשר הרשויות נמצאות בכאלה קשיים, הרבה מהמענים האלה עלולים לא להיפתח או להתעכב. המחלקות בעומס גדול, לא יתקיימו תהליכי איתור, לא יתקיימו תהליכים אחרים, לכן אנחנו פה כדי לחזק את הרשויות.
היו"ר נעמה לזימי
תודה רבה. אני אוסיף נקודה שבדיון על הדור ראשון להשכלה גבוהה, אחת הבעיות הגדולות של דור ראשון להשכלה גבוהה היא לא רק להגיע לאקדמיה, היא שלב התעסוקה אחר כך ובחברה הערבית זה אפילו יותר משמעותי בגלל חסמים נוספים בתוך החברה הכללית. זו באמת סוגיה מובחנת, איך מישהו בכוחותיו משלים תואר, יוצא לאקדמיה ואז נתקל בחומה בצורה תעסוקתית.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
נמצא פה ראש עיר ששלושה מטובי הרופאים בארץ, מרשימה שפורסמה השבוע, הם מהעיר שלו.
היו"ר נעמה לזימי
בהחלט כבוד וזה לא מובן מאליו.
סמיר מחאמיד
- - -
היו"ר נעמה לזימי
אבל אני מקווה שהם לא שוקלים רה-לוקיישן.
סמיר מחאמיד
לא, הם אנשים עסוקים בעבודה שלהם, כל אחד בבית החולים שלו.
היו"ר נעמה לזימי
חסרה לנו רפואת מומחים טובה ואנחנו לא רוצים לאבד אותם. אתן לשמעון וייס מרשות הצעירים להתייחס ל-17 ישובים שהוצאו מנגב גליל ופריפריה בעקבות דבריו של ד"ר מחאמיד, בבקשה.
שמעון וייס
שלום, רשות הצעירים הוקמה לפני שבע שנים במשרד לשוויון חברתי, יש לרשות הסכם עם מעל ל-200 רשויות להפעלת תוכניות במרכזי צעירים. אין הבדל בין יהודים לערבים, זה שווה בכל הארץ. אם ניקח את החלוקה התקציבית אז מעל שליש זה לחברה הערבית, יש תוכנית גם באום אל פחם ובשנה האחרונה יצאנו עם עוד תוכנית לצעירים עם מוגבלות ב-15 ישובים לפיילוט וגם שם נמצאת אום אל פחם.

בממשלה החדשה עברנו מהמשרד לשוויון חברתי למשרד הנגב והגליל, שהיה בעבר המשרד לנגב גליל והפריפריה החברתית, עבר למשרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי. גם שם היה אגף צעירים שתמך במרכזי צעירים בנגב ובגליל וגם בפריפריה חברתית. ברגע שעברנו לשם, הפריפריה החברתית יצאה מהם ועברה למשרד הפנים. זה אומר שכל הישובים של פריפריה חברתית עברו לשם וכנראה גם אום אל פחם שם. כחרדי אגיד שמתוך שמונה ישובים חרדים, שבעה ישובים גם יצאו מהתוכנית הזאת, לא רק מהחברה הערבית, מעוד ישובים.
היו"ר נעמה לזימי
אבל לישובים החרדים יש היום משרד, להגיד שזה עבר למשרד הפנים זו לא התשובה למה. זה לא שעכשיו התנחלויות לא במשרד הפנים.
שמעון וייס
אני לא מדבר ברמה פוליטית אלא ברמה המקצועית. אנחנו אמונים כיום על הצעירים בכלל בכל הארץ. כל התקציבים מחולקים שווה בשווה ואפשר להגיד אפילו יותר, כי אנחנו נותנים לפי עיר ולא לפי כמות אנשים שיש בעיר ויש 84 ישובים ערבים ואום אל פחם מקבלת כמו ירושלים, אין הבדל. מבחינה תקציבית אנחנו נותנים שליש לחברה הערבית. בתקציב הנוסף שהיה בפריפריה החברתית, כל הישובים הערבים שהיו ושהם לא בנגב ובגליל נפלו, כמו גם הישובים החרדים וכמו עוד ישובים שנפלו. אין לנו מנדט לפעול שם מעבר לזה. זה מה שקורה היום מבחינה תקציבית. במקביל, כחלק מהמעבר אנחנו עושים שינוי בכל הגישה לתחום הצעירים שלא יהיו מחולקים לישובים כאלה וישובים כאלה, אנחנו עוברים לתהליך של יחידות צעירים וזה ימשיך להיות בכל הישובים.
היו"ר נעמה לזימי
אני לא כל כך אוהבת את הסקטוריאלית לצעירים במובן הזה, צריך להסתכל על תופעות כתופעות רוחביות ולנסות לעסוק בהם, בגלל זה אנחנו מקיימים דיונים באופן רוחבי, שנוגע גם לצעירים. למשל חוסר מעש, זו תופעה שהיא כן מובחנת לצעירים, היא ממש ספציפית.
שמעון וייס
המנדט שלנו בממשלה הוא צעירים בכלל, המנדט של יעל מיתד היא צעירים בסיכון, אנחנו יושבים בוועדות, הנושא הזה מעסיק אותנו וחלק גדול מהתוכניות של יתד נמצא ויושב במרכזי צעירים, הוא חלק מהתוכניות.
היו"ר נעמה לזימי
במושב הבא אני כבר מבקשת שנעשה דיון על חוסר מעש בקרב החברה הערבית ספציפית.
שמעון וייס
אני יכול להגיד שאם מסתכלים בכללי, אין הבדל בחלק הזה בקשר לחברה הערבית, הפוך, אם כן אז זה לטובה.
היו"ר נעמה לזימי
תודה שמעון. אני אשמח לשמוע את נציגת משרד הפנים, מרגריטה ברר, תודה שהגעת, אני אשמח שתגיבי על הדברים ותעשי לנו סדר.
מרגריטה ברר
מה שאני יכולה להגיד זה מה סטטוס הפעילות במחוז דרום. אנחנו מובילים את התוכנית 1279. יש במחוז תשע רשויות בדואיות, שתי מועצות אזוריות ושבע מועצות מקומיות. כרגע הסטטוס הוא שבדצמבר 2022 הוצאו לכל הרשויות לבניית תוכנית רב שנתית. מדובר על כ-2.65 מיליון שקלים. כמו כן אושרו הרשאות עבור הנגשה 3.3 מיליון ₪, 3.3 מיליון ₪ עבור יוזמות אזוריות ו-3 מיליון ₪ עבור רשויות קולטות ישובים.
היו"ר נעמה לזימי
היום הולכת לעבור בקריאה ראשונה הצעת חוק שתחמיר עם הכפרים הבדואים ותגביר את ניתוקי החשמל ואת היעדר הנגישות לזכויות בסיסיות כמו חשמל. מה עמדתכם?
מרגריטה ברר
אין לי מידע על זה, יש לנו פה נציגה של המטה, אנחנו לא אחראים.
היו"ר נעמה לזימי
אין ספק שבקרב צעירים, בטח צעירים בחברה הערבית או צעירים בדואים החיים בחוסר מעש, הצרת צעדיהם עד לכדי חיים ללא חשמל בגלל אי הסדרת ישובים מערכתית זה לא דבר שיתרום לחיים ולביטחון וגם לא למשילות.
מרגריטה ברר
אין לנו השפעה על הנושא הזה. אנחנו כמחוז מקבלים את המדיניות של משרד האוצר ומשרד הפנים כמטה. אני יכולה להגיד שכבר בנושא כחלק מהחלטת ממשלה 550 הועברו כבר 39 מיליון ₪ עבור הגברת שירותים לכלל הרשויות. כלומר זה כבר בקופה של הרשות עבור שנת 2022. הממונה על המחוז אישרה את התוכניות לכל הרשויות, לחמש מהרשויות אושרו התוכניות בוועדת השקעות בין משרדית ואנחנו נמשיך עם יתר הרשויות, זה הסטטוס נכון להיום.
היו"ר נעמה לזימי
תודה. עורך-דין האני ואקד הממונה על פעילות משרד המשפטים בחברה הערבית
האני ואקד
שלום, תודה שאפשרתם לי לעלות בזום, אנחנו בחופש עכשיו ויש לי שני חסרי מעש בבית. ביחס לדיון אני יכול לספר לכם על תוכניות של משרד המשפטים, אני הממונה על פעילות המשרד בחברה הערבית ואני אחראי על התוכניות מכוח החלטת ממשלה 550 וגם החלטה 1279. בסך הכול אנחנו מפעילים 13 פרויקטים בחברה הערבית, 1279 זה בדואים בדרום, כל הצפון גם. מתוך אותם 13 פרויקטים אפשר לצבוע ששניים מתוכם הם ממש פרויקטים שמיועדים לצעירים, עוד 7 פרויקטים הם חצי צעירים מכיוון שהם פתוחים לכל האוכלוסייה ומגיעים גם חבר'ה צעירים.

לנושא הדיון, אין לנו בעיה תקציבית, אנחנו פועלים, שלבי ההתארגנות שלנו ממשיכים לעבוד איפה שצריך והיעדים והמדדים שלנו עובדים ומתפקדים כמו שצריך. בהקשר הזה, צריך להיות פיקוח ובקרה מסודרים. יש אחוזי ביצוע מאוד יפים גם בשנת 2022 ואנחנו ממשיכים לעבוד גם ב-2023. לא התבקשנו ולא אמרו לנו שיש איזושהי בעיה תקציבית כזו או אחרת. לא נשכח שאנחנו עובדים בשיטה של מצ'ינג, כך שיש את הכסף המשרדי ואת התוספי שמגיע, השנה זה לקח קצת יותר זמן עד שעברו תקציבים, לא קשור להקפאות כאלה ואחרות שאני אומר שוב שאני לא מכיר את הנושא. התקציבים הגיעו באיחור בגלל הזמן עד שקמה ממשלה ועד שעבר התקציב.

בהקשר שלנו הכסף המשרדי שלנו מוקצה לאן שצריך והיחידות עובדות על הפרויקטים. אם תרצו, אני יכול לדבר אתכם על אחוזי הביצוע ועל הפרויקטים עצמם, אבל כדאי אולי שאנשים אחרים ידברו על בעיות יותר רציניות בנושא הזה.
היו"ר נעמה לזימי
בסדר גמור. תודה שאתה אתנו, נשמח שתישאר בסביבה אם נצטרך לשאול עוד שאלות. נעבור עדיין בזום לאמיר בשאראת מנכ"ל הוועד הארצי לראשי רשויות הערביות שנבצר ממנו להגיע, אני מניחה שמסיבות דומות.
אמיר בשאראת
גם אני מודה גם על קיום הוועדה ועל זה שנתתם לי להצטרף מהזום.
היו"ר נעמה לזימי
זאת ועדה שהיא פרו הורים צעירים.
אמיר בשאראת
אני רוצה לעשות קצת סדר, לגבי ה-200 המיליון שקל, ידידה דיבר על כל מיני מנגנונים שרוצים להקים במשרד הפנים ומשרד האוצר אלה כספים שנמצאים כבר בתוכנית העבודה של המשרדים. דברה גם הנציגה של משרד הרווחה, זה מצ'ינג רווחה, זה מצ'ינג חינוך, אלה קייטנות קיץ, ניפוי פסולת ומרחבים ציבוריים שיש ברשויות המקומיות. שלחתי לידידיה הודעה, נבצר מבינתי להבין על איזה מנגנון אתם מדברים? יש כבר מנגנונים קיימים של משרד הפנים לבדוק איך רשויות מקומיות מתנהלות. יש בפחות ממחצית הרשויות הערביות חשבים מלווים של משרד הפנים.
היו"ר נעמה לזימי
יש גם הצעה למכרזים עם קבלנים מאושרים מראש והרבה דברים, פתרונות יש בכל צורה שהיא.
אמיר בשאראת
אבל הסיפור של המכרזים הוא הסיפור העיקרי, גם ד"ר אחמד טיבי דיבר על זה. ה-670 מיליון שקל שקיימים היום לתגבור תקציבי הפיתוח לרשויות המקומיות הם באמת הבעיה האמיתית של משרד האוצר. שר האוצר חושב וגם השרה שקד חשבה שארגוני פשיעה משתלטים על הכספים האלה, טענה שהופרכה, טענה לא נכונה, גם הפתרון שנמצא רק מעתיק את הבעיה למקום אחר כי אנחנו יודעים שגם בנתיבי איילון, גם במשרד השיכון, גם במשרד הביטחון יש ניסיונות השתלטות של גורמי פשיעה ויש הוכחות של השתלטות של גורמי פשיעה אבל שם לא מטפלים בבעיה והבעיה האמיתית מוכרת לשר האוצר. שיגיד לבן גביר שהמשטרה תטפל באותם ארגוני פשיעה, אבל באים ומחלישים את הרשויות המקומיות.

יש גם רצף, מאז שהממשלה הזאת באה היא מנסה לפגוע בוועדת המעקב העליונה, היא מנסה לפגוע במפלגות הערביות. עכשיו מנסים לפגוע בראשי הרשויות, יש פה ניסיון להחלשה של כל המנהיגות הערבית הקיימת ואנחנו דוחים כל ניסיון כזה על הסף. הוועד הארצי של ראשי הרשויות לא יסכים לשום הגבלה על ה-200 מיליון שקל מענקי איזון ונגיד את זה היום גם בישיבה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. לא תהיה איפה ואיפה. לא ייתכן שלמודיעין לא יעשו שום בקרה על התקציבים אבל לרהט ולאום אל פחם כן. אין דבר כזה.

המדינה בעצמה מקיימת בתוכה שתי מערכות שלטון שונות, שתי מערכות של בקרה והעברת תקציבים שונים. אני גם קורא לוועדה להוציא גינוי, כל אמירה והכפשה נגד ראשי רשויות שמעבירים כסף לארגוני טרור או לארגוני שפיעה היא מגונה וצריך לדחות אותה על הסף, דווקא כשהיא מגיעה למי שמעביר כסף באותו יום למאחזים בלתי חוקיים ולהשתלטות על אדמות של פלסטינים. זה בלתי נתפס. הוא קורא לכל ראשי הרשויות שהם תומכי טרור ומעבירים כסף לטרור כשהוא ביד השנייה מעביר כסף לשם, זה נרטיב שצריך להפריך על הסף ואני באמת חושב שהוועדה הזאת צריכה להוציא גינוי וקריאה לשר האוצר להפסיק עם השקר ולראש הממשלה לעשות סדר כי בינתיים נראה שראש הממשלה האמיתי זה סמוטריץ'. אפילו כשראש הממשלה קרא להעביר את הכסף ב-11 ביולי, סמוטריץ' עושה מה שבא לו עם הכספים האלה.

דבר נוסף חשוב, אני חושב שזה הזמן שלכם, חברי הכנסת שנמצאים בוועדה, לקרוא לוועדת חקירה ממלכתית על התערבות בוטה של סמוטריץ' בבחירות המקומיות. ייבוש הרשויות המקומיות עכשיו מהתקציבים השוטפים שלהם זו התערבות בוטה בהליך הבחירות הדמוקרטי ברשויות המקומיות שמתקיים בסוף אוקטובר. הרשויות האלה עכשיו לא ישלמו משכורות, לא יוכלו לפתוח את שנת הלימודים, לא יוכלו לנקות את הכבישים וברור שיש פה הטיה מאוד גדולה נגדם.
היו"ר נעמה לזימי
רק לומר שבמקביל יש גם הטיית משאבים אל רשויות ליכודיות ואנחנו רואים גם את זה בכותרות, אז גם זו התערבות מבחינתי בבחירות מקומיות. זו הקטנה בבעיות יש לומר כי בסופו של דבר יש פה מדיניות, כמו שמורן תיארה קודם לכן, שבאה לחלחל כאן נרטיב מובהק של אפליה ממוסדת וזו אחת הדרכים לעשות את זה.
אמיר בשאראת
משפט נוסף ברשותך, משרד הנגב והגליל לא רק שהוציא מתחומו את 17 הרשויות המקומיות הערביות מהפריפריה החברתית, בהחלטה 109 כתוב שאלה רשויות שבינתיים לא יודעים מה לעשות אתם. משרד הפנים כנראה לא רוצה לקבל אותם ומשרד נגב וגליל הוציא אותם.
היו"ר נעמה לזימי
בגלל זה לא קבלנו תשובה ממשרד הפנים, הם לא רוצים לקבל אותם.
אמיר בשאראת
חוץ מזה, אותו משרד היה צריך להקצות כל שנה 30% מהתקציב לרשויות המקומיות, ערביות. בתקציב הזה בשנה שעברה חילקו מלגות, הקימו אזורי תעסוקה ועשו פרויקטים כלכליים. 100 מיליון שקל כרגע, השר וסרלאוף מסרב להעביר, הוא אומר שמבחינתו הוא משקיע מספיק בחברה הערבית ולא צריך להקצות את ה-30% במיוחד עבור הערבים.
היו"ר נעמה לזימי
אתה מדבר על ה-30% ששמעון תיאר לפני כן, שהם כבר קיימים אצלו במשרד, שכרגע זה לא עובר ב-2023?
אמיר בשאראת
לא, יש 30% לרשויות - - -
היו"ר נעמה לזימי
כן, זה מה ששמעון תיאר פה.
אמיר בשאראת
שמעון תיאר את הרשות לצעירים, אני מתאר את התקציב של המשרד ולהקצות ממנו לרשויות המקומיות.
היו"ר נעמה לזימי
הוא תיאר שבלי קשר במשרד יש 30% - - -
שמעון וייס
לרשות הצעירים. אני לא מכיר - - -
אמיר בשאראת
לרשות הצעירים. לא מתקציב הרשויות. ששמשו לפרויקטים כלכליים, למלגות לסטודנטים.
היו"ר נעמה לזימי
אתה אומר תקציב הנגב והגליל בלי קשר מייעד 30%?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
עד כה.
היו"ר נעמה לזימי
עד כה, כרגע הכסף לא עובר.
אמיר בשאראת
לפי החלטה 550 היה צריך להקצות מתקציב הרשויות 30% לחברה הערבית. השר וסרלאוף דוחה את זה וזה הפסד מיידי של 100 מיליון שקל לרשויות הערביות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
הערה ברשותך, פורסם והוגשו כתבי אישום נגד גורמי פשיעה שהשתלטו על מכרזים במשרד התחבורה. ראש מועצת ביר אל-מכסור ציין זאת כמה וכמה פעמים ואני חוזר על זה. השאלה אם גם התקציב של משרד התחבורה יופסק?
היו"ר נעמה לזימי
זו שאלה שמצטרפת לשאר השאלות. חברת הכנסת אימאן חטיב יאסין, בבקשה, תודה שאת כאן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בוקר טוב לכולם, סליחה על האיחור, היה כתוב לי שהישיבה מתחילה בעשר. אין ספק גברתי היושבת-ראש הנושא הזה מאוד מאוד חשוב ולכן הדיון הזה מתקיים. בדברים שנאמרים נשמע כאילו יש כאן אפליה ממוסדת. אני חושבת שיש כאן אפליה גזענית שהיא כתובה ומנסים לחוקק אותה דרך חוקים בממשלה הזו. זו הגזענות הפשיסטית בעיני עצמה.

לא אחזור על הדברים שנאמרו כאן אבל אדגיש שהתקציבים האלה, הם קודם כל זכותם הבסיסית של האנשים בחברה הערבית. אם אלה תלמידים, סטודנטים, אם זה בתחום הדיור, בריאות, חינוך, בכל תחום. לא מן הסתם רע"מ בקדנציה הקודמת עמלה עמל רב ועשתה עבודה מקצועית נטו כדי להצביע על התכנים ועל הבעיות ועל הפתרונות ולהקצות להם גם תוכניות וגם משאבים. הטענה שהשר הגזעני הפשיסטי שמעביר כספים בכל רגע אפשרי להתנחלויות, שאלה כספים קואליציוניים, אלה כספים שעוגנו בתוך התקציב, יותר מזה, אלה כסים שעוגנו בתקציב של הממשלה הזאת. ראינו אותם עומדים על הדוכן, מראש הממשלה ועד לחבר הכנסת הכי קטן בקואליציה מדברים על זה שהם מתחייבים להעביר את התקציבים. זו לא טובה של אף אחד, אלה צרכים של אזרחים שווים שמשלמים מיסים במדינה הזאת.

אין ספק שהצעירים שלנו הם אלה שיספגו את המכה הכי קשה כי הם בנקודת הזמן בחיים שלהם שהם צריכים את התקציבים האלה כמשאבים שעוזרים להם להתקדם בחיים. אני רוצה להביא דוגמה נוספת לתקציבים שלא מועברים, יש את הקרן של הווקף שהיא ספציפית לסטודנטים הערבים, שזאת השנה השנייה שלא מפעילים ולא מוציאים את הקול הקורא. כל שנה אלה 2.5 מיליון שקל, יש כבר חמישה מיליון שקלים ויש עוד חמישה מיליון שקלים שאמורים לעבור כך שמדובר ב-10 מיליון שקל ששוכבים שם.

אז על מה לדבר? לדבר על הריסת בתים? על חינוך ואיום שלא תיפתח שנת הלימודים? על תקציבים לחינוך בלתי פורמלי שלא מועבר ואוטוטו השנה כבר נפתחת. אני לא יודעת מה אפשר להגיד עוד? מאסנו מלדבר את הדברים. צריך לעשות מעשים וצריך לחשוב איך מכריחים את הממשלה הזאת לעמוד לפחות בהתחייבויות שלה. אלה דברים שנמצאים בתוך התקציב, לא דברים שהם ירשו והם מתנערים מהם. זה פשוט בושה וחרפה איך הממשלה הזאת מתנהלת.

כל הזמן הייתה אפליה ממוסדת ומובנית, אבל לא ברמה כזאת. בכל התחומים הם לא חוסכים, לא בדיור, לא בחינוך, לא בבריאות, בכל התחומים והעוני הולך ומחמיר בתוך החברה הערבית. במקום להסיר חסמים, לתת משאבים שנמצאים כדי לעזור לאותם צעירים, להיות להם מקפצה לחיים, הם משאירים אותם מאחורה וכל הזמן מנסים למצוא איפה אפשר לתגבר ולתגמל מתנחלים וגזענים. חבל שזה כך.
היו"ר נעמה לזימי
תודה. אני רוצה לעבור לוסאל רעד, מרכזת המאבק לפשיעה בחברה הערבית, שלום, תודה שאת כאן.
וסאל רעד
תודה גברתי יושבת הראש. אני רוצה להתחיל במה נתונים, קודם כל מספר הנרצחים מתחילת השנה עומד על 146 נרצחים, ביניכם 41 צעירים בגילאי 25-18. זה לפי פילוח שאני עשיתי, כמעט שליש מהנרצחים השנה הם צעירים.

טיפול בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה ערבית חייבת להיות מאוד הוליסטית. זאת אומרת בנוסף להחלטת ממשלה 549 שמטפלת במאבק בפשיעה ואלימות בחברה הערבית, המדינה והממשלה חייבת לתת מענה לעוד גורמים אזרחיים ולעוד מענים בסיסיים בחברה הערבית שיכולים להביא לצמצום התופעה של פשיעה ואלימות.

תוכנית 550 מטפלת באותם תחומים בסיסיים ובאותם מענים לכל החברה הערבית אבל גם מענים בסיסיים לצעירים ערבים. פגיעה בתקציב היא בעצם פגיעה ישירה במענים האלה. דבר כזה רק יביא להתרחבות תופעת הצעירים חסרי המעש.

הממשלה צריכה להבין של צעיר חסר מעש שווה לחייל בארגוני פשיעה. הארגונים האלה יודעים טוב מאוד איך לזהות, איך לאתר צעירים כאלה. הם מהווים טרף קל בפני הארגונים האלה. הם יודעים טוב איך לפתות אותם, לגרות אותם ולגייס אותם לשירותיהם.

כמה נתונים על צעירים חסרי מעש, התופעה הזאת עלתה בשנים האחרונות בחברה הערבית. כיום, מעל לשליש, 36.5% מהצעירים הערבים וכמעט מחצית, 46.5% מהצעירות הערביות אינם עובדים ולא נמצאים בשום מסגרת, לא לימודים, לא אקדמיה ולא בשוק התעסוקה. דו"ח מבקר המדינה מצא קשר הדוק בין תופעת חוסר מעש לבין שיעור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית.

אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת חשובה בעיני, שגם ד"ר סמיר מחאמיד וגם גברת יעל התייחסו לה. במסגרת הפרויקט שלי בעמותת סיכוי-אופוק, אני עוקבת אחרי החלטת ממשלה 549 ובמיוחד אחרי תוכנית "עוצרים את הדימום" שמופעלת כפיילוט בשבעה ישובים ערבים. חלק מהתקציבים שמופנים לתוכנית "עוצרים את הדימום" תלויים מאוד במצב הכלכלי וביציבות הכלכלית של כל רשות מקומית. זאת אומרת שפגיעה בתקציבים כמו תוכניות חומש, שכל רשות מתבססת באופן עקבי, פגיעה בתוכניות כאלה תפגע בטיפול בשפיעה ואלימות בחברה הערבית.

אני יכולה לתאר שבתוך תוכנית "עוצרים את הדימום" שמטפלת גם בצעירים בסיכון וגם בצעירים חסרי מעש, על מנת להמשיך לטפל בסוגיה הזו, הרשות עצמה נדרשת להקצות משאבים ותקציבים. אם הרשות עצמה תמשיך להיות מוחלשת וחלשה, זה יפגע בהליכים האלה ובכל ההליכים שמופנים לטיפול בפשיעה ואלימות.
היו"ר נעמה לזימי
תודה ויסאל, אלה דברים חשובים. אני רוצה לעבור ליונתן פז מהרשות לפיתוח בחברה הערבית במשרד לשוויון חברתי, שלום יונתן, תודה שאתה כאן.
יונתן פז
בוקר טוב, תודה לכם. ראשית, בעניין ההקפאה, אני רוצה לציין את עמדת השר שלנו, שקרא להימנע מפגיעה קשה ברשויות המקומיות. מכאן אני רוצה לפרוש חלק מהפעולות שנעשות בהחלטה 550 ונמשכות ביתר שאת ונוגעות לצעירים בהרבה מאוד שדרות פעולה. בעניין ההחלטה, ההחלטה שמה יעד ספציפי לקדם השתלבות של צעירים ערבים בכלכלה, בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה. יש לסיפור הזה רציונל והרעיון הוא לתת אפשרות ושוויון הזדמנויות לצעירים ערבים, כלים לממש את היכולות שלהם ואת הפוטנציאל האישי שלהם ולעודד שילוב מיטבי בכלכלה ובחברה.

כמו שנאמר, יש ניסיון אמיתי, במקביל להחלטה 549 להתמודד עם אתגרי השורש שנוגעים לצעירים בחברה הערבית. דוגמה אחת מרכזית היא פרק החינוך שמתוקצב ב-9.5 מיליארד שקל לתוך החומש וכולל הרבה מאוד פעולות שנוגעות לצעירים, דווקא מתחת לגיל 18, לתלמידים. מפעולות בחינוך הבלתי פורמלי, תקצוב דיפרנציאלי, טיפולך בנוער בסכנת נשירה, תשתיות, בינוי, כיתות.
סמיר מחאמיד
תקצוב דיפרנציאלי, השר אמר שצריך לבחון את זה.
שירין נטור חאפי
זה לא נכון, הוא לא אמר את זה.
סמיר מחאמיד
הוא אמר את זה.
שירין נטור חאפי
היינו בדיון, ד"ר סמיר, זה לא נכון, הוא לא אמר את זה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נראה בפועל מה קורה בשטח, שנת הלימודים לא רחוקה.
שירין נטור חאפי
סליחה שאני מתערבת, אני במקרה משרד החינוך - - -
סמיר מחאמיד
אבל הוא אמר. בוועדת החינוך הוא אמר שהוא רוצה לבחון את זה. את אומרת שלא, כנראה את צודקת.
שירין נטור חאפי
זה היה דיון על תשלומי הורים והוא אמר משהו אחר, לא קשור לתקצוב הדיפרנציאלי. התקצוב הדיפרנציאלי מעוגן בחומש 550 ואף אחד לא יגע בו כל עוד אני בתפקיד.
יונתן פז
אני אמשיך, למיטב הבנתנו אין פגיעה בנושא של התקצוב הדיפרנציאלי. יש דגש על הנושא של מעורבות חברתית דרך מרכזי הצעירים שהורחבו ב-33 ישובים. בעולמות התעסוקה הקולגות שלי ירחיבו על הנושאים שהם מטפלים בהם בצורה אינטנסיבית, גם מרכזי הכוון שגדלו משמעותית בשנה האחרונה, גם בנושא של איפול בצעירים בסיכון שהוזכר פה. יש עשייה מאוד אינטנסיבית ברוב המשרדים שמטפלים בנושא של צעירים ואנחנו מודעים למשרדים שמקדמים את החלטה 550.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השאלה מה יהיה בעקבות ההחלטה של האוצר? מה שהיה אנחנו יודעים.
יונתן פז
אני אומר כרגע שזה נמשך, ההחלטה של האוצר כפי שציין הנציג מאגף תקציבים, תחומה לנושא של מענקי איזון למיטב הכרותינו. אני רוצה לציין את הנושא של השפה העברית שעלה פה. השפה העברית היא קריטית להשתלבות בתעסוקה והשכלה ואנחנו יודעים ומבינים ששיעורים גדולים ובעיקר צעירים לא שולטים בשפה היום באופן שמאפשר את זה. ברשות לפיתוח כלכלי מקדמים יחד עם משרד החינוך ומשרד העבודה והמועצה להשכלה גבוהה טיוטה של הצעת מחליטים שתביא תוכנית לאומית לשיפור השפה העברית.
היו"ר נעמה לזימי
זה מתכתב בסתירה עם מה שקורה. אני שמחה על זה רק חבל שהממשלה הזאת סותרת את עצמה בכל פעם.
יונתן פז
הנושא של מזרח ירושלים הוא לא בטיפול ישיר של הרשות לפיתוח כלכלי, אבל תוכנית לאומית שתבוא לתת מענה לנושא הזה היא על השולחן ואני מאוד מקווה שנוכל להביא אותה לאישור הממשלה בחודשים הקרובים. אני רוצה לציין את נושא שנת המעבר, פיתוח של מסגרת המשך חברתית, חינוכית שהתכלית שלה היא הקניית כלים וכישורי חיים להשכלה אקדמית ולתעסוקה איכותית. אנחנו מפתחים אותה כרגע, זו תוכנית שתופעל בשותפות עם רשות הצעירים וג'וינט ישראל ותיתן מענה לכ-500 צעירים בשנות הפיילוט שלה.
סמיר מחאמיד
רק חשוב שהמודל ייבנה בשיתוף עם ראשי הרשויות, הנושא של שנת מעבר.
היו"ר נעמה לזימי
נעשה את זה כקריאה בוועדה, שהמודל הזה יבנה עם הרשויות הערביות.
סמיר מחאמיד
יש שיח על הנושא הזה.
היו"ר נעמה לזימי
נשים את זה בסיכום הדיון כי מסתבר שזה לא מובן מאיליו וצריך לציין את זה.
יונתן פז
חד-משמעית. אנחנו עובדים עם ועד ראשי הרשויות בכל צעד ופרק בהחלטה.
סמיר מחאמיד
זה נכון. אמת.
יונתן פז
רק אסיים באמירה אחת רוחבית, עבור הצעירים הערבים ובכלל עבור צעירים. אנחנו צריכים להגיע למצב שההיצע שקיים היום לצעירים והמענים הוא כזה שמתרחש, שנוצר אקו סיסטם גדול של תנועות נוער, ארגוני נוער, מכוני מנהיגות, שנת מעבר, מסגרות לצעירים בסיכון ומכינות קדם אקדמיות. מגוון מענים גם למי שלא פונה להשכלה גבוהה. תוכנית 550, בעשייה הרוחבית של המשרדים, שכפי שאמרתי, מאוד מאוד מסורים ליישום שלה, היא כזו שאני מקווה מאוד שתוך חמש שנים תייצר אקו סיסטם רחב משמעותי ועמוק כפי שקיים גם בחברה היהודית וכפי שמגיע גם לצעירים הערבים.
היו"ר נעמה לזימי
תודה רבה יונתן. אני מבקשת לעבור לסיפור של השכלה גבוהה ואפתח עם גל ינובסקי מעיר עמים, על ההשלכות של הקפאת התקציבים למוסדות אקדמיים בירושלים לפרויקט הזה.
גל ינובסקי
שלום, גל ינובסקי מעיר עמים. בנוגע להקפאת התקציבים, רוב הדיון פה היה על 550, דובר על ההחלטה ואיך אפשר להקצות באמצעות מנגנוני בקרה ומעקב את הכספים, אבל כרגע יש תוכנית חומש למזרח ירושלים בתקציב של מעל 2 מיליארד שקל שכבר שלושה חודשים מוחזקת כבת ערובה על ידי שר האוצר, שהחליט לא להעביר אותה כיוון שהוא לא מוכן להעביר כספים להשכלה גבוהה.

התוכנית הזאת הייתה אמורה לעבור בסוף תוכנית החומש הקודמת, זאת אומרת לחודש מאי האחרון ובסביבות יום ירושלים, מכיוון ששר האוצר לא היה מוכן להעביר אותה, התקבלה החלטה בישיבת ממשלה שתוך 30 יום תעבור ההחלטה לאחר משא ומתן בין משרד האוצר לבין משרד ירושלים ומורשת. עברו 30 יום, זה לא קרה, מאז עברו עוד חודשיים והחלטת הממשלה עדיין לא עברה.

משרדי הממשלה השונים שקשורים להחלטה, יש הרבה משרדים שקשורים להחלטה, תקועים ולא יכולים לעשות את העבודה שלהם בינתיים לקראת החומש הבא ולפחות בינתיים סמוטריץ' בשלו. כולנו שמענו בשבועות האחרונים את הדברים שלו.

לפחות אפשר לומר שלראשונה מזה הרבה זמן מזרח ירושלים נמצאת בדיון והכספים שהועברו בחומש הקודם לראשונה למזרח ירושלים, אחרי יותר מ-50 שנים של הזנחה ובעיות כלכליות וחברתיות בשנים של - - - תקציבים בכלל, מגיעים לדיון הציבורי.

ההשלכות ברורות. ישנו תהליך שהתחיל בחומש הקודם שהוא תהליך של העברת כספים. דברו על השפה העברית, תושבי מזרח ירושלים, בחלקם הגדול צעירים, מסיימים 12 שנות לימוד, אלה שזוכים לסיים 12 שנות לימוד, עם ידע לא רב בעברית. זה נכון גם לתוכנית הפלסטינית, זה נכון גם לתוכנית הישראלית וזה נכון גם בתום החומש האחרון שגם במהלכו הופחתו שעות מעטפת ללימוד עברית שהיו אמורות להתקבל גם בתוכנית הישראלית וגם בתוכנית הפלסטינית.

התוכנית הזאת למכינות הייתה אמורה לתת להם את האפשרות ללמוד באקדמיה הישראלית. זו תוכנית חשובה שמאפשרת להם, כמו שנאמר בהחלטת הממשלה, ליצור עתיד טוב יותר לתושבי מזרח ירושלים. אז ניתנה להם אפשרות כזו, עם מסלול להשכלה גבוהה בישראל ובהמשך עם תואר ותעסוקה מיטיבה, עם שכר ראוי, אלה דברים שלא כל כך קורים, או קורים מעט מידי במזרח ירושלים, אוכלוסייה שברובה הגדול חיה בעוני ובלי אופק תעסוקתי ובמעגלים שמתקשים לצאת מהם.

הסיפור של כניסה להשכלה גבוהה ישראלית הוא לא טריוויאלי, אבל נעשה כאן מהלך של חמש שנים ומשרד ירושלים והצוות שעובד מטעם פמי, עבורם עשה מחשבה על איך אפשר לטייב אותו לקראת החומש הבא. נעשתה מחשבה רבה והתקציב של פרק ההשכלה הגבוהה היה אמור לעלות ב-70% ובמקום זה התקציב הולך להיעלם. לא ברור אם המכינות יוכלו להיפתח וזו תהיה בכייה לדורות עבור הפלסטינים המזרח ירושלים, אלה שרוצים, כי יש כאלה שיכולים ללכת ללמוד באוניברסיטאות הפלסטיניות, אבל אלה שרוצים להשתלב, זו תהיה בכיה לדורות עבורם, גם עבור ירושלים והחברה הישראלית.
היו"ר נעמה לזימי
תודה רבה. אני רוצה לעבור לאורי זיו מהמל"ג, תודה שאתה פה, מה הפתרונות שתספקו לסוגיה הזאת ומה ההשלכות.
אורי זיו
קודם כול, אני אגיד שעמדתה של המל"ג שזו תוכנית מוצלחת ושהיא צריכה להימשך. אני חושב שיש על זה קונצנזוס ברור, להבנתי גם עם מה ששר האוצר אמר, הוא מבין את החשיבות והתועלות מהתוכנית הזאת והוא מתנה תנאים שעליהם מתקיימים דיונים וזה עדיין בעבודה ולא ניתן לפרט עליהם.
היו"ר נעמה לזימי
זאת אומרת שכרגע זה לא סוף פסוק מה שאנחנו מבינים?
אורי זיו
אני לא יודע להגיד אם זה סוף פסוק או לא. זה אותו מצב שידוע ופורסם בעיתונות בשבוע האחרון.
היו"ר נעמה לזימי
אני רוצה להגיד לך שהתשובה של פרופ' ברק מדינה להחלטה היא תשובה שסתרה את כל הטיעונים שהוא נתן בנושא הזה מהתאים האסלמיים ועד לאירועים שהיו בקמפוס ודברים שלא היו ולא נבראו, סעיף אחר סעיף. האם השר מודע? יש תהליך מול התפיסה השגויה שלו בנושא הזה?
אורי זיו
מכיוון שהדברים פורסמו בתקשורת אני יכול לשער שהשר מודע אליהם.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מהתקשורת.
אורי זיו
ולהבנתי עדיין יש שיח, החלטת הממשלה אמורה לעלות ביום ראשון. אותו שיח שהיה בחודשים האחרונים. במידה וההשכלה הגבוהה לא תיכנס להחלטה ולא יוקצו תקציבים תוספתיים, אני אגיד קודם כל שמל"ג מחויבת לקידום החברה הערבית בהשכלה גבוהה, אנחנו עושים הרבה פעולות. למזרח ירושלים יש תקציב נוסף, עקב החלטת הממשלה, ייעודית לנושא שהוא צפוי להיפסק.
היו"ר נעמה לזימי
השתתפתם פה בדיון של הדור ראשון להשכלה גבוהה ובאמת העמקנו בסוגיה הזאת, שפוגשת הרבה מהסטודנטים, גם של מזרח ירושלים. אין לי ספק שהמל"ג בהיבט הזה בתפיסתו בוודאי מבין בחשיבות, הדבר הזה קורה, השאלה איך זה מתכנס אל מול מה שקורה מבחינת מדיניות.
אורי זיו
מכיוון שמל"ג מקצה כספים לאוכלוסיות רק במידה והממשלה הגדירה אותם כאוכלוסיות שנדרשות להתייחסות מיוחדת, אם הממשלה לא תמשיך ותגדיר את מזרח ירושלים ככזאת, סביר להניח שמל"ג משפטית לא תוכל להמשיך לתת תוספות ייעודיות למזרח ירושלים והמענים שלנו יתנו במסגרת המענים שאנחנו נותנים לציבור הערבי. אנחנו לקראת תוכנית רב שנתית חדשה שיש בה הרבה התייחסויות להמשך הקידום של החברה הערבית.
היו"ר נעמה לזימי
אז רק לדייק אותך, כרגע אין החלטה להוציא את האוכלוסייה הזאת, כרגע ההחלטה להקפיא את התקציבים הללו. זאת אומרת אנחנו עדיין לא מצויים במצב הזה.
אורי זיו
החלטת הממשלה 3790 התייחסה מבחינתנו לשנים האקדמיות ע"ח עד פ"ג, מתשפ"ד שמתחילה באוקטובר, יותר לא מוגדרת בהחלטת ממשלה תקפה כאוכלוסייה ייעודית.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אפשר לשמוע בכותרות על איזה תוכניות מדובר, אם לא לחברה הערבית?
אורי זיו
אני מקווה לא לחזור על דברים שהיושבת-ראש שמעה בדיון הקודם. יש תוכנית רואד, אני מניח שאת מכירה את השם, היא במימון שלנו ומופעלת על ידי עמותת אלומה להכוון וייעוץ לקראת האקדמיה. מכינות קדם אקדמיות שאנחנו נרחיב אותם מאוד, אנחנו מתכננים להרחיב את המודל המזרח ירושלמי גם לאזורים נוספים בגלל שאנחנו רואים את הבעיה בלימודי העברית שהולכת וגדלה גם בצפון וגם במרכז.

יש מעטפת נוספת שאנחנו נותנים למוסדות, שמיועדת לשיעורי עזר, חונכויות, תגבורים בעברית, סיוע אישי למי שנדרש. זה תקציב שמנוהל באופן מאוד הדוק על ידי המוסדות, הוא לא עובר כמלגות לסטודנטים אלא אלה שירותים שהמוסדות מעניקים לסטודנטים והם גם משקפים לנו מה - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל הסטודנטים לא יודעים על זה.
אורי זיו
הסטודנטים יודעים על זה כתוכנית של המוסד עבורם.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הם לומדים שנה א' ולא מקבלים את הסיוע הזה. חשוב גם להנגיש את הדבר לסטודנטים, שידעו על מה מדובר.
אורי זיו
הסטודנט מכיר את התוכניות האלה כתוכנית של דיקן הסטודנטים במוסד, או שמנהלת המוסד מפעילה עבורו, לא כתקציבים של מל"ג לטובת הדבר הזה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אוקי. צריך לבדוק את זה לעומק.
אורי זיו
כמובן שגם במהלך התואר אנחנו מפעילים עוד תמיכה לסטודנטים.
היו"ר נעמה לזימי
תודה. אני רוצה לשמוע את מסעדה ג'בר מפיתוח מזרח ירושלים, על ההשלכות. לאחר מכן אני רוצה לשמוע את התאחדות הסטודנטים. מסעדה, תודה שאת כאן.
מסעדה ג'בר
תודה. שמי מסעדה ג'בר, מנהלת אסטרטגיה ופיתוח מדיניות תחת משרד ירושלים ומורשת. אנחנו אחראים על כתיבת תוכנית החומש במזרח ירושלים, שהיום עולה למעטפת וביום ראשון יש ישיבת ממשלה כדי לאשר את התוכנית.

אני אדבר בשני כובעים, אני גם תושבת מזרח ירושלים, בוגרת האוניברסיטה העברית וחשוב לי להגיד שני דברים: אחד, כל נושא המכינות, שהתחילו ב-3790, הפרק של השכלה הגבוהה, אני מסכימה עם אורי, ראינו הצלחה רבה בהשתלבות תושבי מזרח ירושלים באקדמיה הישראלית. הנושא של מזרח ירושלים מאתגר מעט, יש לנו מערכת חינוך שמחולקת לשתי תוכניות, מי שלומד תוכנית פלסטינית ומי שלומד תוכנית ישראלית. משם כל הנושא של המכינות, שבא לצמצם את הפער של הבוגרים האלה ממערכת החינוך ולתת להם מענה על חסם העברית. אנחנו יודעים ש-70% מהמכינות הם לימודי השפה העברית ואם נפסיק את המכינות האלה אנחנו יודעים שתושבי מזרח ירושלים לא יוכלו להיכנס לאקדמיה הישראלית ואז הפתרון השני שלהם זה ללכת לביר זית, ג'נין או ללמוד בחו"ל.

חשוב להגיש המימון בפרק השכלה גבוהה מיועד בגדול למכינות. חוץ מזה, התלמידים משלמים שכר לימוד כמו כל תלמיד במערב ירושלים וחשוב להגיד שמה שאמר השר סמוטריץ' על כך שמישהו ממזרח ירושלים שנכנס למוסדות אקדמיה ישראלית לוקח מקום של יהודים זה לא נכון. כל סטודנט ממזרח ירושלים שנכנס לאקדמיה הישראלית הוא נכנס למבחנים ועומד בתנאי הסף.
היו"ר נעמה לזימי
רק אם אפשר, פרופ' ברק מדינה אמר, מול השקר יש עובדות, באוניברסיטה העברית אין נהוגה כלל מדיניות של העדפה מתקנת על בסיס לאומי, הסטודנטים בוגרי המכינה אינם מקבלים שום העדפה על פני סטודנטים אחרים. זאת אומרת זה שקר בוטה של שר האוצר לתרץ לעצמו למה הוא מונע שירות, שאפילו ראש השב"כ מבקש להמשיך אותו, זה באמת מצב חריג.
מסעדה ג'בר
הכיוון שלנו, החשיבות היא להרחיב את התוכנית הזאת. התוכנית של המכינות נותנת הזדמנות לתושבי מזרח העיר. חשוב לי להגיד שאין ייצוג לתושבי מזרח העיר ולצערי אנחנו במקום הזה. אני מקנאה במשרד לשוויון חברתי שכל הזמן הם עובדים עם האוכלוסייה הערבית ויש להם ייצוג כל המן לאוכלוסייה הזאת ואצלנו פחות.

אני חושבת שבהחלטה הזאת אנחנו מונעים מתושבי מזרח ירושלים להתפתח, להתקדם בחיים. גם תושבי מזרח ירושלים היום, אחרי כמה שנים, רוצים להשתלב באוכלוסייה הישראלית, לעבוד והתפרנס כמו שצריך. היום במכינות יש 450 תלמידים שנכנסים כל שנה ועצוב שאנחנו נצמצם את זה למספר קטן ולא יהיו הרבה הזדמנויות לתושבי מזרח העיר.
היו"ר נעמה לזימי
תודה. דברים חשובים. הרבה אנשים צופים בדיון ושואלים תוך כדי. אני רוצה לעבור להתאחדות הסטודנטים שיתנו רקע ממי שבאמת פוגשים את הסטודנטים. אראל בבקשה.
אראל בובליל רינגלר
תודה רבה. לצערי הרב מה שקורה כאן זו מדיניות אנטי אקדמאית ברמה הכי ברורה שיש. מתחילת הממשלה הנוכחי אנחנו, כנציגי הסטודנטים חווינו התעלמות בוטה גם בתקציב המדינה, על אף הבטחות וסיכומים שנעשו ושיחות שהתקיימו. שר האוצר מתבטא כנגד מוסדות אקדמאיים כמו בצלאל ועכשיו הפייס דה-רזיסטנס שלנו, הפגיעה בסטודנטים ערבים תושבי מזרח ירושלים. מדובר, כמו שנאמר ב-200 מיליון שקלים שמיועדים למכינות קדם אקדמאיות - - -
היו"ר נעמה לזימי
רק לציין שעשיתם גם סקר בו ראיתם שיוקר המחיה והמציאות היום עבור סטודנטים היא הרבה יותר בלתי אפשרי, יותר אפילו מתקופתי בתואר הראשון שזה לא לפני פרק זמן כל כך ממושך. שלא לדבר מהן ההשלכות על החברה הערבית בהקשר הזה, שזה כמובן עצום וקשה עוד יותר. לא ישבו אתכם על זה ולא תקצבו בנוסף כל מיני מענים שדרשתם במהלך כל שנות התקציב, אני זוכרת את המאבק שלכם.
אראל בובליל רינגלר
לא תקצבו. לא רק אנחנו, סביב השולחן הזה דובר על הרבה תוכניות פילנטרופיות. דובר גם ברשויות המקומיות שאנשים מחפשים, שהחברה האזרחית תסגור את הפער הזה שהממשלה לא מספקת. גם אנחנו בהתאחדות מייצרים כל מיני תוכניות שהמטרה שלהם היא לשלב סטודנטים ערבים באקדמיה דרך ניירות מדיניות ודרך מלגות ולצערי הממשלה לא תומכת את הדבר הזה.

ידוע לכולם שאקדמיה היא מקפצה אדירה לאנשים לעתיד יותר טוב. בהחלטה הזאת שר האוצר גוזר על צעירים ערבים להיות חסרי השכלה, למנוע מהם עתיד בו הם יכולים לכלכל את עצמם ולהתקיים בכבוד, בוודאי כל מה שקשור להתדרדרות לפשיעה. בסופו של דבר הסטודנטים הצעירים האלה, שהרבה מהם דור ראשון להשכלה גבוהה, הרבה מהם נשים שמנסות לקחת את עצמן, לקדם את עצמן בחיים ולייצר מוביליות חברתית. בהחלטה הזאת פוגעים בהן בצורה ישירה.

לצערי הרב מה שקורה הוא שבממשלה הנוכחית אין את ההבנה שהסטודנטים והצעירים האלה הם העתיד של המדינה. הם אלה שיחזיקו את הכלכלה בעוד 10 ו-20 שנה וההתעלמות מהם משוועת ומכעיסה. אני מאוד מקווה שנצליח באיזושהי דרך לבטל את ההחלטה הזאת. בכל מקרה, למזלנו יש כמה ארגונים חברתיים שמנסים לסגור את הפער. תודה רבה.
היו"ר נעמה לזימי
תודה רבה אראל. דברים חשובים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שהממשלה לא תשמע את זה - - -
היו"ר נעמה לזימי
שירין נטור חאפי, מנהלת אגף חינוך בחברה הערבית במשרד החינוך. אני מודה לך מאוד שאת כאן, בבקשה.
שירין נטור חאפי
תודה. אני מרגישה שאני צריכה לסדר כמה דברים. קודם כל להגיד שמשרד החינוך אחראי על תלמידי החברה הערבית עד גיל 18. אנחנו אחראים במסגרת האגף על כמה החלטות ממשלה. הגדולה שביניהן זה 550 , השנייה זה 549. אנחנו שותפים מלאים לחומש במזרח ירושלים. חשוב להגיד שהחומש של מזרח ירושלים, התקציב שלו הוא 800 מיליון שקלים ללא קשר ל-200 מיליון שקלים של ההשכלה הגבוהה. בגיבוש החלטת הממשלה של מזרח ירושלים היו שותפים מנהלי מזרח העיר, מפקחים מהחברה הערבית במזרח העיר.

אנחנו מדברים על תקציב של 300 מיליון שקלים שהמשרד נותן, 300 מיליון שקלים שהאוצר נותן ועוד 200 מיליון שקלים שעיריית ירושלים אמורה לתת. התקציב של 200 מיליון שקלים להשכלה גבוהה הוא תוספת למה שמיניתי עכשיו. במסגרת ה-800 מיליון שקלים שאמרתי, יש השקעה בתלמידים ממזרח ירושלים בשפה העברית עד גיל 18. חשוב לומר שזו תוכנית חומש שיש בה השקעה בשפה העברית. מסעדה הייתה שותפה מלאה, יחד עם המשרד לירושלים, התוכניות האלה לא מופסקות, לא מתוכננות להיפסק. גם השקעה בצוות החינוכי, גם השקעה בשפה העברית. חשוב לעשות את ההבחנה הזאת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שירין, שאלה, את אומרת שלא מתוכננות להיפסק.
שירין נטור חאפי
ממש לא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש לך משהו קונקרטי לגבי זה?
שירין נטור חאפי
כן, ההחלטה. אני לא אומרת דברים שהם לא מוכחים. אלה לא ספקולציות. השר קיש ביקש לא לעכב את החומש שאמור להתחיל ב-1 בספטמבר בגלל ה-200 מיליון שקלים. לא לעכב תוכנית של 800 מיליון שקלים בגלל מחלוקת, מסעדה יכולה לאשר את זה, על 200 מיליון שקלים להשכלה הגבוהה. על ה-800 מיליון שקלים יש הסכמה גם של האוצר, על כל החלקים של התוכנית שגם תושבי מזרח ירושלים מסכימים לגבי התכנים שלה. גם הבלתי פורמלי, גם חיזוק החינוך הטכנולוגי.
מסעדה ג'בר
נכתבה תוכנית מאוד מפורטת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בסדר, אני מדברת על ה-200 מיליון.
שירין נטור חאפי
200 מיליון שקלים הם תוספת ל-800 מיליון שקלים שקשורים להשכלה הגבוהה. אבל 800 מיליון שקלים של תוכנית חומש למזרח ירושלים שיש בה חלקים של השפה העברית שיפור השפה העברית, שיפור שפת האם בשפה הערבית, חיזוק הצוותים, כל מה שקשור לבלתי פורמלי, חיזוק החינוך הטכנולוגי, אין מחלוקת. לכן חשוב לדייק את הדברים ואנחנו לא רוצים לעכב כי הזמן הולך ודוחק, תוכנית החומש הסתיימה ואנחנו רוצים ב-1 בספטמבר להתחיל את תוכנית החומש הבאה ושהמחלוקת עם המל"ג על ההשכלה הגבוהה לא תחסום תוכנית שלמה, חשוב לציין את זה.
היו"ר נעמה לזימי
כמובן שזה חשוב, אבל היום אנחנו עוסקים ברצף לכן עד גיל 18 אני שמחה שהדבר הזה שמור, חד משמעית. לצד זה, בסוף אותם נערים צריכים לשאוף לאן הם הולכים כשהם מסיימים תיכון. אם אין להם לאן לשאוף כשהם מסיימים תיכון, אני גם חושבת שזה ישליך.
שירין נטור חאפי
אין ספק. אני אישית נתבקשתי על ידי שר החינוך לבדוק יחד עם היועץ שלו, הלכנו עם מסעדה והמל"ג לראות את המכינות, לבדוק מה קורה שם. הוא יקים צוות, שלחתי לו הרבה חומרים כדי שהוא ימליץ בפני שר האוצר מה נכון לעשות. אבל חשוב לדייק ולומר שתוכנית החומש עד גיל 18 היא יחד עם התושבים במזרח ירושלים. היה מרגש לראות את זה, אנחנו לא רוצים לעשות שום דבר מעל הראש של תושבי מזרח ירושלים. ממש לא.

לגבי 550, היא יוצרת לדרך בתשפ"ד. יש בה שלושה עוגנים מרכזיים, אחד זה התקצוב הדיפרנציאלי, היו שני דיונים בוועדת החינוך. הדיון הראשון היה עם שר החינוך והוא סקר שם את כל התוכניות. הדיון השני היה על תשלומי הורים. נציג המשרד אמר שם מבחן, שהמשרד יבחן איך אפשר באופן דיפרנציאלי להבא, לעשות משהו עם מרכזי המצוינות. מישהו לקח את חצי המשפט הזה, על התקצוב הדיפרנציאלי, שהוא עודן משמעותי ב-550 לא יפגע. התקצוב הדיפרנציאלי בחטיבה העליונה שאומר חיזוק המגמות הטכנולוגיות, תוספת של כיתות אגף שח"ר, ליווי דוקאטי, לא נפגע, יצא לדרך לבתי הספר התיכוניים.

דבר שני, במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, בעיני זו אחריות כלפי הצעירים שלנו עד גיל 18, אושרו 25 מבנים של חינוך בלתי פורמלי במסגרת החומש, פעימה ראשונה יצאה לדרך והפעימה השנייה בדרך. מיזם ליווי רשויות – אנחנו מאמינים בשלטון המקומי של החברה הערבית, אנחנו לא חושבים שהוא מושחת, אנחנו מחזקים אותו, יש לנו מיזם ליווי. 21 רשויות שאנחנו שותפים שלהם. לא עוד לתת להם את המשאבים, הם שותפים מלאים. זו השקעה של כמעט 100 מיליון שקלים. אנחנו בונים יחד אתם את תוכניות העבודה ברמת מחוז, ברמת מנהל אגף חינוך. אנחנו מאמינים בזה והתוכנית הזאת יצאה לפועל.

אנחנו מתכללים את 549, המשרד מוביל תוכנית יחד עם שפ"י שקוראים לה "מאלימות למנהיגות", כדי לחזק את הדמויות החיוביות בחברה הערבית. כבר העברנו למחוזות שעות ייעוץ תוספתיות במסגרת התוכנית הזאת. כמובן שאנחנו שותפים גם לחומש של החברה הבדואית, זו זכות ענקית. זה הרבה עבודה אבל בעיני זה חשוב, שלא מנתקים את מזרח ירושלים מהחברה הבדואית, כולנו חברה ערבית אחת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שאלה לגבי כיתות לימוד, במיוחד בדרום.
שירין נטור חאפי
ב-550 אנחנו לא יכולים לגעת.
היו"ר נעמה לזימי
היא אמרה, זה מתוקצב.
שירין נטור חאפי
על המנגנון של 550, יחד עם האוצר והמשרד לשוויון חברתי לא יכולים פשוט להעלים תקציבים ולא להתייחס אליהם.
היו"ר נעמה לזימי
אמרת את זה, אין סיבה לחזור על משהו שכבר נאמר. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת יוסף עטאונה, תודה רבה שאתה כאן.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
תודה רבה, נעמה. אני מאוד מודה לך על קיום הדיון סביב הסוגיה וההחלטה השערורייתית והבזויה של שר האוצר. אני רוצה להתייחס בדיון הזה גם להחלטה עצמה ברמה העקרונית בהקשר הכללי כי אי אפשר להפריד את הדברים ואת המציאות. עצם הצורך בתוכניות מיוחדות ותוכנית חומש לחלקים מכל חברה שהיא, זה בא כתוצאה מהתפתחות רבת שנים, שהאוכלוסייה הערבית, כמיעוט לאומי במדינת ישראל, שמהווה 20%, בדברים החברתיים, דברי היום יום, בחינוך, רווחה והשכלה, במקרה הטוב היו אזרחים סוג ב', ג' ו-ד', זה ברמה האזרחית. הייתה אפליה, הייתה הזנחה, הייתה אי התייחסות שווה לאוכלוסייה הזאת בתוך מדינת ישראל.

לכן, אחרי 75 שנה, בנקודת הזמן הזו, שבאים לבחון את המעמד של האוכלוסייה הערבית, בכל התחומים רואים את הפערים. מי שמציג את הפערים אלה משרדי הממשלה, כל אחד בתחום שלו רואה את המספרים, רואה את הנתונים, יש פערים שאי אפשר להתעלם מהם והם כתוצאה מהתפתחות מובנית של המערכת, שלא ראו באוכלוסייה הזו אוכלוסייה שווה שמגיע לה.

לכן היה צורך בשנים האחרונות בתוכניות חומש, בתוכניות מיוחדות כדי לסגור את הפערים. כל ממשלה שבאה, לא רק הממשלה הזאת, בתחום הזה, במקום לחשוב איך לפגוע באוכלוסייה הזאת, צריך לחשוב פעם אחת בצורה משמעותית, פעם אחת לראות באזרחים האלה שווים בין שווים ופעם אחת לראות אותם בתוך ספר תקציב המדינה ומשרדי הממשלה כאזרחים שווים כמו כל האזרחים.

לצערי זה לא קיים ולכן, כשעושים את התוכניות המיוחדות האלה, שצריכים אותם בשלב הנקודתי היום כדי לסגור את הפערים, גם בזה רוצים לפגוע. ההחלטה היא החלטה שלא באה במקרה, לא מקרה שהשר סמוטריץ' הכריז עליה. אני ברמה האישית וגם פוליטית חושב שההחלטה שלו זה עוד שלב בתוכנית ההכרעה שהוא מדבר עליה בקשר לסכסוך הערבי פלסטיני, גם בשטחים הכבושים וגם לאזרחים הפלסטיניים במדינת ישראל. ההחלטה שלו זה עוד שלב בתוכנית ההכרעה שהוא מאמין בה.

בכל מדינה בעולם, אם שר אוצר בצרפת, ארצות הברית או כל מקום אחר בעולם יקבל החלטה שהוא לא מעביר כסף, שהוא כסף ממשלתי, לאוכלוסייה או לישוב שברובו גרים יהודים, כל העולם היה קם וצועק אנטישמיות וגזענות. עצם ההחלטה היא החלטה שלפי דעתי מבססת שלטון של אפרטהייד שנמצא היום במרכז התפיסה הפוליטית ובבסיס של השלטון - - -
היו"ר נעמה לזימי
לא הייתי אומרת שסמוטריץ' הוא המרכז. הוא הקצה הסהרורי.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
אני אסביר את עצמי טוב, כששר אוצר בדעות שלו, כשהוא היום שר האוצר ויש שר לביטחון לאומי שגם מורשע בתמיכה בטרור, מה הוא אומר בהחלטה? הוא מדבר על מנהל תקין ואומר שחלק מהכסף יגיע להסתה לטרור. יושב פה ראש עיר אום אל פחם, ד"ר סמיר מחאמיד, אני מכיר אותו שנים מתחום החינוך, אני חושב שאין הרבה ראשי רשויות, גם בחברה היהודית, כמו ד"ר סמיר ויש אחרים טובים כמוהו. אם נבחן בקדנציה האחרונה כמה כתבי אישום הוגשו נגד ראשי רשויות בחברה היהודית והערית, האחוז של ראשי הרשויות הערביות בכתבי אישום על מנהל לא תקין הוא פחות מהאחוז שלנו באוכלוסייה. אם יש בעיה מסוימת שצריך לטפל בה, צריך לטפל.

נקודה שנייה לגבי כסף שהוא טוען שיכול להגיע לטרור, הטרור היחידי הממוסד בחסות הממשלה היום זה נוער הגבעות שמסתובב בשטחים הכבושים, פוגע בפלסטינים מידי יום בחסות שר האוצר. אז אם יש טרור ממוסד הוא הטרור שסמוטריץ' מעודד אותו ביום יום, לכן אין מקום להחלטה כזו. עצם הדיון על תוכנית פה ותוכנית שם, הדיון צריך להיות עקרוני במדינה דמוקרטית, סמוטריץ' לא צריך להיות שר האוצר. כולנו זוכרים אותו עם החליפה הכתומה החומה שלו, פתאום הוא בחליפה של שר אוצר. זו תעודת עניות למדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר נעמה לזימי
תודה רבה. מכיוון שעדין לא קיבלנו אישור להארכת הישיבה אנחנו צריכים לסכם דיון ואני חייבת שמיש לא דיבר ידבר לפחות דקה כל אחד. משרד העבודה בבקשה.
אושרת שמעון
אנחנו פועלים גם מכוח 550, גם מכוח 549, עם תוכנית מאוד הדוקה עם מזרח ירושלים. כל העשייה, מרכזי ריאן, מרכזי הכוון והרבה מאוד עשייה של צעירים הולכת להיות מורחבת בשנה הבאה. אנחנו מדברים על גידול של טיפול ביותר מ-3,000 צעירים. גם ככה המערכת שלנו, מרכזי ריאן שנתנו מענה בשנה החולפת למעל 20,000 משתתפים, כ-50% מהמערך הם צעירים. במזרח ירושלים היה גידול במספר המשתתפים מ-1,600 משתתפים בתחילת חומש קודם, השנה אנחנו כבר עומדים על 3,200 משתתפים בשנה במזרח ירושלים. 50% צעירים ובסופו של יום 50% מגיעים לתעסוקה מיטבית.

יש שיתוף פעולה עם המל"ג על הפניות לשם ובשיתוף פעולה עם הכשרות מקצועיות כדי לתת כלים אמיתיים שאותם צעירים יוכלו ללמוד עברית ולהשתלב בתעסוקה איכותית. לגבי העברית, גם לנו מאוד ברור ויש הרבה מאוד מחקרים על היתרון של לימוד העברית וההשפעה של זה על השכר של אותם צעירים בסופו של יום. אצלנו התקציבים לא נפגעים ולכן אנחנו ממשיכים לפעול בצורה מאוד יעילה וממשיכים להגדיל את הפעילות משנה לשנה.
היו"ר נעמה לזימי
תודה רבה. שירות התעסוקה בבקשה.
יאיר שרעבי
שלום, התקציב הוא 5.4 מיליון שקל בשנה שיש מצ'ינג - - - של המשרד. כרגע התקציב משמש לתוכנית מנהלת התעסוקה לדורשי עבודה ואבטחת הכנסה. התקציב, היעדים, הכול ממשיך כרגיל, אין שום שינוי, אנחנו עומדים בכל המדדים והיעדים שקבענו לעצמנו. לא ידוע לנו על שום עצירה כלשהי, אנחנו ממשיכים כרגיל.
היו"ר נעמה לזימי
תודה. מיכל סלע מנכ"לית גבעת חביבה, תודה שאת כאן.
מיכל סלע
תודה רבה. אנחנו ארגון שעובד עם אלפים רבים של בני נוער יהודים וערבים שמגיעים למפגשי נוער ולחינוך לדמוקרטיה בגבעת חביבה ועוד אלפים רבים שנמצאים בתוכניות חד לאומיות כמו למשל הפעלת תוכנית גדולה ללימוד עברית מדוברת בחברה הערבית.

אני רוצה להצביע על שתי סתירות מהותיות שאנחנו רואים גם סביב השולחן: הסתירה המהותית הראשונה היא בתוך הממשלה. אנחנו עובדים עם משרתי ציבור מדהימים במשרדים השונים שעושים הכול כדי לקדם את החברה הערבית ולקדם את תוכניות הממשלה לקידום החברה הערבית בהשכלה, בחינוך, בתעסוקה בכל מה שתרצו.

אל מול זה יש אדם על השלטר, שעושה את הדבר ההפוך. זו סתירה שאף ממשלה לא יכולה לעמוד בה. גם השרים יצטרכו להגיד משהו לגבי זה מכיוון שקיש בעצמו, בוועדת החינוך, כשהוא בא להציג את תוכנית משרד החינוך לשנה הבאה, הדבר הראשון שהוא אמר, בשקופית הראשונה, היה כמה חשובה לו התוכנית ללימוד עברית מדוברת בחברה הערבית, בדיוק כדי לקדם את החברה הערבית בתעסוקה ובהשכלה הגבוהה. זו הסתירה הראשונה.

הסתירה השנייה שיש בה משהו גם מאוד מעודד אבל גם מאוד מסוכן, שיש פה סתירה בין מה שקורה כאן בדיון הזה לבין מה שקורה בממשלה ובין מה שקורה אצל שר האוצר, למה שקורה בשטח. אנחנו רואים עליה של פי 4 בפניות של מנהלים, הורים, מורים, לתוכניות חברה משותפת, לתוכניות דמוקרטיה, לתוכניות שמראות שהשטח רוצה ומבין שצריך לעבוד ביחד וצריך לחנך את הילדים לזכויות השוות שמגיעות להם. לזה שצריך להיות להם כוח בהשפעה, לילדים, לנערים ונערות, יהודים וערבים, השפעה במדינה הזאת. אנחנו רואים עליה מטורפת ובתי ספר, בעיקר מהחברה הערבית, שעומדים בתור כדי להיכנס לתוכניות כאלה, כדי ללמד ולחנך את הנערים ואת הנעריות. ראשי רשויות שעובדים אתנו בצורה מדהימה רוצים להיכנס לתוכניות האלה כדי להגיד אנחנו חברה אחת, אנחנו חייבים לקדם אותה יחד, בטח שכלכלית ותעסוקתית.

מה שקורה כאן, זה ניסיון לפוצץ את הדבר הזה. אנחנו יודעים שמול ציפייה ורצון מאוד רציני של חברה, מחנכים והורים להליכה לעבר שוויון, דמוקרטיה ומעורבות במדינה, כשהמדינה עושה את הצעד הזה היא בעצם אומרת, אני מחכה שתתפוצצו. אני מחכה שלא תרצו לשתף פעולה ואני עושה צעדים רציניים ומעשיים כדי לגרום לכם להפסיק לרצות לשתף פעולה ולהפסיק להאמין שאתם יכולים להיות חלק מהחברה הזאת. זה הדבר המסוכן, זו הסתירה המסוכנת שהממשלה הזאת מובילה אותנו לשם.
היו"ר נעמה לזימי
תודה רבה. ראנא מוסא, מנהלת תחום ברשות הצעירים – לא פה. רימונה חן, מנהלת תחום בכירה, תקציבים במשרד הכלכלה והתעשייה, שלום רימונה, תודה שאת כאן.
רימונה חן
משרד הכלכלה מקדם תעשייה ואת הכלכלה במדינת ישראל. אנחנו שותפים למספר החלטות ממשלה ביניהם החלטת ממשלה 550, 1279, עכשיו החומש החדשה במזרח ירושלים. את הכספים אנחנו מקצים במסגרת כלי הסיוע של המשרד, במסגרת העבודה הרגילה של המשרד לעידוד השקעות הון, מסלולי תעסוקה, סיוע לעסקים קטנים ואזורי תעשייה. לא ידוע לנו על הקפאת כספים כרגע.
היו"ר נעמה לזימי
תודה. יעקוב גנאים, מנהל מחלקת צעירים בעירייה באקה אל גרביה – לא נמצא, אז נתחיל בסיכום. האוצר? מילים לסיכום?
טל ישראלי
קודם כול אני מודה מאוד על המדיניות המשלבת של נשים, על הורדת המזגן, זה משפר את מצבנו. מתגבשת החלטת חומש, שככל הנראה תעלה ביום ראשון בהיקף ממשלי של כ-2.5 מיליארד שקלים. תוכנית החומש צפויה להתעסק בהרבה מאוד נושאים של תשתיות, חינוך, רווחה, בריאות. מביאים בשורה מאוד גדולה לעיר ירושלים ולמזרח העיר ירושלים באופן ספציפי.

לגבי הדיון, אין לי הרבה מה להוסיף מעבר לזה שאנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה בחינוך ובתעסוקה ובשילוב האוכלוסייה של מזרח ירושלים במסגרות תעסוקה איכותית ובפריון גבוה ובכלל בתעסוקה.
היו"ר נעמה לזימי
תודה רבה. אני מסכמת את הדיון ובסיכום יהיה מה אנחנו מבקשים, דברים שהוחלטו בדיון. יש משפט ששמעתי לפני הרבה שנים והוא מלווה אותי. גזענות היא דבר לא מוסרי, לא ערכי וברור שהוא נורא. אבל גזענות היא בעיקר דבר לא כלכלי. לא נעים לדבר על זה במונחים כאלה, אבל גזענות היא עיוורון שכזה, שפוגע לא פעם באיכות חיינו, בכלכלה, איך אנחנו כחברה ובחיים עצמם, במונחים הכי בסיסיים גם של ביטחון אישי. לשר האוצר, שאמור להצעיד את הכלכלה קדימה, המדיניות שלך היא לא כלכלית, היא מסוכנת לכלכלה. גזענות היא סכנה לכלכלה וסכנה לרווחה, אז אנא ממך תשנה את הפאזה.

סיכום והחלטות מישיבה בנושא השפעת הקפאת תקציבי חומש על צעירים ערביים: הוועדה מבקשת מהממשלה לקדם טיפול הכשרה וקידום צעירים בחברה הערבית, הנדרשת בין היתר למניעת התדרדרות רבים מהם לפשיעה. הדבר דורש המשך השקעה ותקצוב של פרויקטים של רווחה, חינוך, השכלה גבוהה, הכשרה ותעסוקה כהתערבות הוליסטית.

כשם שלא עוצרים את כלל התקציבים, המכרזים והרכש של משרד הביטחון על רקע מציאת השתלטות עבריינית על אחד המכרזים, כך מצופה שלא יעצרו בצורה רוחבית את התקציבים לחברה הערבית, אלא יטפלו נקודתית היכן שנמצאו אי סדרים, אחרת נוצרת ענישה קולקטיבית של חברה שהיא קורבן לפשיעה בה. כלומר, בפועל מענישים עוד יותר את הקורבן ויש ומר, זה אפילו נוח להאשים את הקורבן כשרוצים לקחת תקציבים, זה לא חסם בנרטיב, זו כוונת מכון.

הוועדה מבקשת חוות דעת מקצועית מטעם המועצה הלאומית לכלכלה. הוועדה מצפה מגוף מייעץ כלכלי שיהיה בעל עמדה לעניין חשיבות יישום החלטות ממשלה 550 ו-1279 על ההיבטים השונים – חינוך, תעסוקה, רווחה, תכנון ובניית תשתיות ועוד. עמדת המטה לביטחון לאומי רואה ביישום החלטות ממשלה המטפלות בהיבטים אלו, בצעירים ערביים בגיל 25-18 כחשובות למניעת התדרדרות לפשיעה ולטרור.

הוועדה מבקשת חוות דעת מקצועית מטעם משרד הפנים לעניין קידום חיבורי חשמל ברשויות ובישובים בדואים ומה עמדתם על הצעת החוק שעולה היום בקריאה ראשונה, איך זה משתלב עם הצורך לצמצם פערים.

הוועדה פונה לממשלה לקיים מנגנוני בקרה שוויוניים בין הרשויות הערביות והיהודיות בעת הקצאת משאבים במכרזים.

הוועדה פונה לשר הנגב והגליל והחוסן הלאומי לפעול להחזרת 17 הישובים הערביים שבפריפריה כמי שזכאים לתמיכות במסגרת המסלול למיעוטים ובדואים.

הוועדה תומכת ורואה חשיבות בקידום ואישור הצעת מחליטים לקידום השפה העברית בחברה הערבית בכלל ובקרב צעירים בפרט. מדובר בסוגיה קריטית בהשתלבותם בחיים האזרחיים בישראל, לרבות של תושבי מזרח ירושלים מעל גיל 18.

הוועדה פונה למשרד העבודה, שירות התעסוקה והמשרד לשוויון חברתי לוודא גיבוש וקידום מודל תעסוקה לחברה הערבית בשיתוף ראשי רשויות ערביות ונציגיהם.

הוועדה פונה לשר האוצר, שר החינוך והמל"ג להמשיך לתקציב את תוכנית המלגות הייעודית לתושבי מזרח ירושלים לטובת תמיכה ביציאתם להשכלה גבוהה, לרבות המשך תוספות תקציביות מטעם המל"ג ואף הרחבת המודל לחברה הערבית בנגב ובגליל בהקשרי סיוע והכוונה לקראת לימודים אקדמיים. הוועדה מבקשת מגורמים אלו עדכון בדבר החלטותיהם בנושא, בהתאם לדיווח שניתן בוועדה שהנושא מובא לדיונים בימים אלו.
אורי זיו
אם אפשר רק לתקן בסיכום הישיבה שלא מדובר במלגות. אנחנו נותנים תקציבים למוסדות והם נותנים במלגה.
היו"ר נעמה לזימי
נכון, תודה. אני מבקשת לקיים במושב הבא דיון על צעירים חסרי מעש בחברה הערבית, נייחד לזה דיון ספציפי וזה בטח גם יתכתב עם חלק מהסוגיות כאן. אני מודה לכם מאוד, היה דיון חשוב ואנחנו נתעדכן בהתאם. תודה רבה ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:02.

קוד המקור של הנתונים