פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
05/09/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 203
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ט באלול התשפ"ג (05 בספטמבר 2023), שעה 10:30

1. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג-2023 (פ/2948/25), של חה"כ חוה אתי עטייה.
2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג-2022 (פ/135/25), של חה"כ יעקב אשר וחה"כ משה גפני.

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו – מ"מ היו"ר
אלי דלל
שלי טל מירון

יעקב אשר
חוה אתי עטיה

אבנר פלור - ראש מינהל תשתיות תחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דורון קוגמן - מנהל אגף תקינה והנדסה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

איציק סרור - מנהל אגף שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דור פישר - עו"ד, לשכה משפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

ודיע עואד - צוות ביטוחי חבויות, רשות שוק ההון, משרד האוצר

יונתן גל - רשות שוק ההון, משרד האוצר

דניאל שוורץ - רפרנט תחבורה, אג"ת, משרד האוצר

הילה דוידוביץ- בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

אילת פלדמן - ייעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים

יאיר מתוק - עו"ד, עוזר משפטי ליועץ המשפטי לביטחון לאומי, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ לימור שזו - רמ"ד תעבורה מ"י, משטרת ישראל

רפ"ק אמיר ליפשיץ - ר' חו' ייעוץ וחקיקה את"ן מ"י, משטרת ישראל

רפ"ק טליה ניסנביץ - ק' תו"ל ובקרה מדור תעבורה את"ן מ"י, משטרת ישראל

אשר הלפרין - יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

רן יוריסט - מנהל קשרי ממשל ליים, איגוד לשכות המסחר

מיטל להבי - סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, מרכז השלטון המקומי

יאיר אמר - מנהל אגף הפיקוח העירוני, עיריית תל אביב-יפו, מרכז השלטון המקומי

אופיר כהן
- מנהל הרשות העירונית לתחבורה תנועה וחנייה, עיריית תל אביב-יפו, מרכז השלטון המקומי

יערה פיים - עוזרת מנכ"ל ומנהלת פרויקטים, פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי

ענת רזניק גויכמן - מנהלת מח' תחבורה עירונית, עיריית ראשון לציון, מרכז השלטון המקומי

אורנה ברביבאי - מועמדת לראשות עיריית תל אביב-יפו

עינת שגיא אלפסה - מנהלת אגף קשרי חוץ וממשל, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

אפרת פילזר ביזמן - עו"ד, היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

יובל גינסברג - מנכ"ל שי מוצרי איכות - שיקו אופניים, יבואני ומשווקי אופניים חשמליים

זיו גולדשמידט - מנכ"ל, יבואני ומשווקי אופניים חשמליים

אופק גולדשמידט - יבואני אופניים, יבואני ומשווקי אופניים חשמליים

בועז סטמבלר - סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח

דור בלך - סמנכ״ל תקשורת יאנדקס.גו ישראל בע''מ

איגור שטרמן - מנכ"ל פרוטוטייפ ישראל

עודד מזרחי - מנכ"ל סקוטאייר, יצרן קורקינט חשמלי

אבירם חרפי - בעל העסק ביסיפיקס

מאיה עזריה - מנהלת רגולציה וקשרי ממשל Bird Rides

עוז דרור - סמנכ"ל, עמותת אור ירוק

ד"ר משה בקר - מנהל אקדמי תחבורה, נציג ITS ישראל

איתי ראבד - מנכ"ל ליים ישראל, איגוד התחבורה החשמלית הקלה

בן גלי - מנהל הפעילות בארץ, איגוד הקורקינטים השיתופיים

מירב סלע - מנהלת קשרי ממשל ורגולציה דוט, מפעילת שירותי קורקינטים שיתופיים, איגוד הקורקינטים השיתופיים

אורי דואק - חבר מנהלת, חברה לסחר בהשקעות טיל בע"מ, איגוד התחבורה החשמלית הקלה

רמי בכר - מנכ"ל אורבן רייד, יבואני ויצרני חומרי גלם לתערובות מזון

גיא הוכמן - קומיקאי

שי דיין - ארגון ועד נהגי המוניות

אביגל כספי

ד"ר עידית חנוכה

טלי רם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



1. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג-2023 (פ/2948/25),של חה"כ חוה אתי עטייה

2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג-2022 (פ/135/25), של חה"כ יעקב אשר וחה"כ משה גפני

אני פותח את הישיבה. על סדר-היום שתי הצעות חוק: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג-2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, והצעת חוק שנייה היא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג-2022, של חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת משה גפני. בבקשה, חבר הכנסת אשר.

ניתן לחוה להתחיל.

תודה רבה לך, אדוני יושב-ראש הוועדה, שקיימת את הדיון בפגרת הקיץ. שותף להצעה, כפי שאמרת, חבר הכנסת יעקב אשר, שסייע רבות בקידום הצעת החוק.

אני רוצה להגיד לפרוטוקול שזה היה קשה מאוד. מ-2018 מנסים להעביר את ההצעה הזאת, ולא צלח, ופתאום הגשנו את אותה הצעת חוק ואז משרד התחבורה יצא בתקנות וחיכה למכון התקנים.

קיבלנו את התקנות היום.

לקח הרבה זמן, מ-2018. הצעת החוק היא טובה, היא התחלה טובה. אנחנו מברכים על כך אם הצעת החוק שלנו תתמזג בתוך התקנות, אבל זה לא מספיק. קראתי הרבה פניות שהגיעו אליי.

אבל מה אתם מבקשים בהצעה?

רשות הרישוי תקים מאגר מידע ותנהל אותו.

אל תקראי את זה. באופן כללי.

מה אנחנו מבקשים? להתקין לוחית זיהוי. מדובר באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע.

עלו כל מיני טיעונים על ידי כל מיני גורמים, שטענו שאנחנו צריכים להתמקד בנתיבים ובשבילים, אבל אתם לא לוקחים בחשבון שיש לרשויות מקומיות בסוציואקונומי נמוך מ-1 עד 3 או 4, בעיה עם המצ'ינג. הם לא לוקחים את מה שמשרד התחבורה מקציב למטרה הזאת, ואז יש בעיה שאי אפשר רק בשבילים.

מי אומר את זה?

טוענים שהכלים האלה הם ירוקים, יש להם יתרון רב. הם מפחיתים את זיהום האוויר, הם מקלים את עומסי התנועה, הם מקצרים את זמני הנסיעה.

אסור להם לנסוע על המדרכה. או על הכביש או על שבילי אופניים.

על המדרכה הולכי רגל צריכים ללכת.

נכון. קראנו גם כתבה בשבוע שעבר בגלובס ובדה-מרקר ואני גם חזרתי מקולומביה ומברזיל, והם טוענים כולם – גם בישראל, גם במדינות באירופה ובכל מקום בעולם – שהקורקינטים הם כלים מסוכנים מאוד והם כבר מאסו. במדינות בעולם כבר זהו, עשו לזה הסדרה.

בשנת 2014 הותקנו תקנות בטיחות, וקשה לאכוף אותן. מי שקרא, פורסם גם דוח מבקר המדינה והנתונים שם הם כואבים מאוד. היה גם מחקר – כל המחקרים, כל התקנות, מבקר המדינה, טענו שיש להתקין נשיאת לוחית זיהוי באופניים הממונעים.

זו התחלה טובה. זה חלק, אבל צריך להתחיל עם משהו, ואני אומרת, אני מברכת על התקנות אבל זה ייקח הרבה הרבה מאוד זמן. בינתיים קורות תאונות. אני חושבת שההצעה הזאת על לוחית זיהוי, היא תצמצם את מספר התאונות, היא תציל חיים, היא תפחית ככל האפשר את הפגיעה, ולא עלינו, יש גם הרבה שהפכו להיות מוגבלים וגם הפכו להיות צמח.

אני חושבת שצריך לתת את הדעת לנושא הזה ולהתחיל במרתון של דיונים. זה טוב להגדיל אותו, להרחיב אותו, אני בעד, אני מברכת ואני מקווה שזה יוסדר בהקדם האפשרי, הן בנשיאת לוחית זיהוי, הן בעוד דברים. תודה.

חבר הכנסת אשר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני צריך לציין, הפעם הראשונה שהוגשה הצעת החוק הזאת הייתה בכנסת העשרים-ואחת, שהוגשה על ידי וקבוצת חברי כנסת, היא אפילו עברה קריאה טרומית וניתנה לזה תקופת זמן כדי לראות. התחלנו גם ישיבות בזמנו עם משרד התחבורה. לקח הרבה זמן עד שאישרו את זה בטרומית ואחר כך לא כל כך קידמו את זה לצערי הרב בקדנציה הקודמת כשמרב מיכאלי הייתה שרה בזמנו, ואנחנו הגענו עד הלום.

אני אסביר את הרציונל של העניין, ובקטע הזה אנחנו גם בהבנה ובשותפות יחד עם חברת הכנסת עטייה הגשנו את הצעת החוק.

הצעת החוק באה קודם כול לבוא ולהסדיר את אחד הדברים הלא מוסדרים ביותר שקיימים במדינת ישראל. כאחד שגם היה יושב-ראש ועדה לבטיחות דרכים, נחשפנו להמון המון נתונים מזעזעים, אנחנו רואים את זה כל יום בכותרות קטנות בעיתון אבל אם נצרף אותן ביחד, זה אסון גדול.

אחד הדברים שגורמים לכל הדבר הזה זה היעדר הסדרה מינימלית. היום, בשביל לנסוע על קורקינט אתה צריך לרכוש אותו, עוברים איזשהו מבחן, משהו כזה נחמד קטנצ'יק, וזהו.

מה זה המבחן הקטנצ'יק?

מבחן תיאוריה.

יש מבחן תיאוריה לייט, סופר לייט.

של משרד התחבורה?

כן. שזה מבורך. הכוונה שלנו היא לא להגביר פה בירוקרטיה.

יש רישיון שאתה מחלק אותו?

יש היתר שאתה מקבל. אבנר פלור, מנהל מינהל תשתיות וסמנכ"ל תנועה. אני תיכף אציג את כל הפעילות שנעשתה אבל לגבי המבחן, זה איזשהו מבחן תיאוריה לייט.

שוטר עוצר מישהו, אומר לו תראה לי את הרישיון?

לא. מבחינת השוטר, הוא יכול לראות לפי מספר תעודת הזהות.

אני אסביר, אדוני היושב-ראש.

אכן כן. זה מופיע לנו גם ברישומים אל מול משרד התחבורה.

תנו לי לסיים, אחר כך תבינו.

אנחנו מפריעים לך קצת.

אני הכנתי שיעור קצר ויש פה את כל הנקודות בפנים. אין ספק שהרכיבה תהיה בטוחה יותר גם לרוכבים וגם להולכי הרגל, מסיבה אחת. אדם שנוהג עם לוחית זיהוי, קודם כול הוא יודע, העולם לא הפקר. יש לוחית זיהוי, היא על שמו, אין פה משחקים שהוא יגיד לא שלי, כן שלי, הוא גם יחשוב עשר פעמים לפני שהוא ייתן למישהו אחר את האפשרות בכלל לנסוע בכלי – אני לא יודע גם אם יהיה אפשר לתת את זה למישהו אחר, אבל גם אם כן, אתה תמיד תוכל לדעת לזהות את הדבר הזה, ואז ממילא אתה נותן פוטנציאל לאכיפה. בסוף זה תלוי בכמות האכיפה שתיעשה, ויש הצעת חוק שעברה בקדנציה שעברה, נדמה שלי של חבר הכנסת גינזבורג, שנתן סמכויות בנושא הזה. נכון?

למפקחים ברשויות.

למפקחים. נתנו להם סמכויות אבל פחות כלים – אין לו תעודות זהות, יש לו תעודת זהות, זה של אבא שלו, זה של אחותו, של סבתא שלו – קודם כול, נתחיל לעשות סדר בעניין. זה דבר אחד.

והמאגרים העירוניים?

אני אגיע. נהיגה בטוחה ואחראית גם תפחית כמובן את האסונות שאנחנו עדים להם בעניין הזה. היה חשש, אולי זה לא יעודד רכיבה ויחזרו אנשים לרכב פרטי. התשובה היא לא. זה יעודד רכיבה. הפוך. יש אנשים מסודרים בחיים שלהם שהם אומרים: אני לא אנהג על קורקינט, אין לו לוחית, אני לא מוסדר, אין גם ביטוח. אני לא ממליץ לבוא ולהכריח ביטוח כי אני לא רוצה בחקיקה להכריח ביטוח אבל ברגע שאנחנו עושים את לוחיות הזיהוי זה מאפשר לחברות הביטוח להתחיל להציע הצעות בעניין הזה, לפחות ביטוח צד שלישי כי הרבה פעמים מישהו שפגע במישהו אחר צריך למכור את הדירה של ההורים שלו, נער, כדי לשלם פיצויים לאדם שהוא אמלל לכל החיים.

אני רוצה לומר ואני קורא מדברי ההסבר של הצעת החוק, בשתיים-שלוש שורות: כמו שאמרתי, להתקין על כלי הרכב, צריך לראות איך להתקין, איך זה יורד. יש דברים טכניים, אני כמובן אשמח לשייף אותם לקראת הסיום.

עוד נושא שזה יכול לעזור, זה יסייע גם בנושא גניבה של אופניים חשמליים, זה עוד מה שנקרא בונוס על הצד. הרישום יהיה על הבעלים, כמו שאמרנו, והשיטה הזאת של הזיהוי לא מצריכה רישום של כלי הרכב, חריטה על שלדה וכל הדברים האלה. אני לא רוצה להתחיל להגביר רגולציה בעניין הזה כי אני לא רוצה לעצור את הדברים הללו. זו צריכה להיות שיטת רישום מאוד פשוטה, מאוד ברורה, שבסופה יש את הלוחית בצורה כזו או בצורה אחרת – מקדימה, מאחורה – וכמו כן, הצענו בהצעת החוק להסמיך את שר התחבורה והבטיחות בדרכים להתקין תקנות ליישום ההסדר המוצע.

אני רוצה לסיים בנתון אחד. יש ערים בארץ, במיוחד עיריית תל אביב מובילה בעניין הזה של ההסדרים של אותן חברות שמשכירות את הקורקינטים. שם יש רישום. אין לוחית זיהוי חיצונית אבל יש רישום. כל נהג שלוקח, יודע שיגיעו אליו אם יקרה משהו בעניין הזה.

זה נקרא קורקינטים שיתופיים.

שיתופיים. נתוני ההיפגעות, כפי שאני יודע – תתקנו אותי אם אני טועה – 95% בפרטיים, 5% בשיתופיים. אז הנה תבינו מה יקרה אם נתחיל להסדיר את העניין הזה, שאדם יודע – אני טועה או לא? רק שמישהו יגיד לי אם הנתון הזה נכון.

צודק.

זה מה שקראנו בדה-מרקר.

דה-מרקר, אני לא מאמין להם בכל דבר שהם כותבים. גם אחרי שאני אומר את מה שאמרתי, הם יגידו שזה לא טוב, זה רק אופניים לחרדים. אז זה לא אופניים רק לחרדים, לא צריך כיפה, צריך לוחית זיהוי על האופניים.

אבל אני אומר עוד פעם, שנבין. 95% מהנפגעים והפוגעים זה מהפרטי, לא מהמוסדר.

הם 90% מהשוק. זה עושה היגיון, הם 90% מהשוק.

אני אמרתי שאם אני טועה, שיתקנו אותי בהמשך ואני מוכן לשמוע.

אני אומר, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת היא חשובה, היא מצילת חיים, היא גם מסדירה, מתחילה להסדיר, עליה אפשר לבוא עם עוד רעיונות ועוד דברים שבחוכמת השולחן אצלך גם אנחנו נביא אותם, ולכן אני מציע שנתחיל להיכנס לעניין ונביא את הדבר הזה, שלקראת כנס החורף נוכל להעלות את זה מייד לפחות לאישור לקריאה ראשונה.

גברתי היועצת המשפטית, רצית להתייחס.

הבוקר הגיעו לשולחן הוועדה תקנות.

היום קיבלנו אותן, כן.

חלק גדול מהעניינים שמופיעים פה בהצעת החוק מוסדרים כבר היום בפקודה.

כמו למשל? הנושא של מאגר המידע?

דבר ראשון, אם מסתכלים על סעיף קטן (ג), הסמכות להסדיר את הדברים בתקנות.

זה מופיע בחוק אחר.

כן, מופיע בפקודת התעבורה.

הנושא של מאגר מידע גם?

כן. כלומר, כל הדברים שמוסדרים פה - - -

אבל המאגר לא יהיה פתוח לעיון הציבור. אנחנו הוספנו את זה, אנחנו רוצים את זה. את טענת לפרטיות.

זה בסדר, את זה אפשר לתקן, זה לא בעיה.

כן. אלה דקויות.

אני רוצה באופן כללי להגיד, לפני שמתחילים. למשל, הנושא של אישור תקנות – ואם מאגר המידע קיים, אין צורך לשים את זה בחוק – אבל יחד עם זאת, הנושא של מספר הלוחית אני כן רוצה בחוק, לא די מבחינתי רק בתקנות. אני רוצה שזה יהיה דבר מוסדר, שאם רוצים לתקן את זה יצטרכו לעשות תיקון חקיקה.

בנוסף, אני רוצה לנצל את הצעת החוק הזאת על מנת להוסיף דברים, להשלים דברים שהיו חסרים – באכיפה וכל הטיפול בעניין הזה – ולכן אני כן רוצה להמשיך בהצעת החוק הזאת למרות התקנות.

מאה אחוז.

אבל ודאי שאם יש חוק שאומר שאפשר להתקין תקנות, לא צריכים לעשות את זה בחוק הזה. על זה אין ויכוח.

לפני שאני שומע את המועמדים לראשות עיריית תל אביב - - -

מעדיפה לשמוע קודם.

אני דווקא רוצה לשמוע את אלה שמייצגים את הילדים. נתחיל עם אפרת פילזר, המועצה לשלום הילד, בבקשה.

בוקר טוב. עורכת הדין אפרת פילזר ביזמן, היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד, תודה על רשות הדיבור.

אני אציין שבאמת אחוז מאוד גבוה מהמשתמשים, וכתוצאה מזה גם מהנפגעים שמשתמשים כאמור באופניים חשמליים ובקורקינטים חשמליים, הם קטינים. מהסיבה הזאת אנחנו כאן ואנחנו רואים באמת חשיבות מאוד מאוד גדולה בקידום של הצעת החוק ובעצם בהסדרת הזיהוי של אופניים חשמליים ושל קורקינטים.

אנחנו חושבים שההסדרה הזאת תביא להגברה של אכיפה, ובהמשך לכך גם פוטנציאל לזה שתהיה יותר הגנה על קטינים ושאנחנו נראה פחות נפגעים, הן כרוכבים והן כהולכי רגל.

אבל, הדבר הזה חייב גם להיות מלווה כמובן בהסברה ובהעלאת מודעות לדרך שבה יש לנהוג בבטחה, ובכלל באופן שבו יוחלט על ידי הוועדה הזאת לעניין הזיהוי של המכשירים האלה. את ההסברה הזאת צריך לעשות לכלל הציבור, אבל כמובן במיוחד לדבר להורים ולקטינים ולהסביר את ההגבלות שהחוק יביא ואת הסכנות שיש בנהיגה בקורקינטים ובאופניים חשמליים ואת החשיבות לנהוג בהתאם לחוקי התנועה.

אנחנו חושבים שאת הצעת החוק צריך לממש באופן רחב. אנחנו גם ראינו את הצעת החוק וגם ראינו את טיוטת התקנות, אני ראיתי איזושהי גרסה שפורסמה לציבור בעבר, יכול להיות שיש איזשהם שינויים, אבל ראינו גם את טיוטת התקנות, יש שם גם הרבה דברים מאוד חשובים.

אנחנו לא ניכנס כרגע לתקנות.

בסדר גמור. אני רק אגיד שיש שם באמת דרך לרישום שהיא מאוד נגישה, נראית מאוד נגישה ומאוד נוחה.

נכון.

והדבר הזה הוא מאוד חשוב.

זו הייתה כוונת החוק גם כן.

נכון. שהרישום יהיה נוח ונגיש, שיאפשר גם לקטינים לבצע את הרישום הזה.

אבל רישום זה עדיף בתקנות ולא בחוק.

לכן אמרתי. אנחנו הכנסנו בהצעת החוק ששר התחבורה יתקין תקנות, שרת התחבורה במקרה הזה.

חוץ מהרישום הזה שצריך להיות נוח ונגיש, אני מאוד מודה לחבר הכנסת שגם העלה את נושא הביטוח, שזאת המדרגה הבאה שצריך להסדיר ולטפל בה כי יש חשיבות מאוד גבוהה לביטוח, לזה שתהיה הגנה גם במקרה שנפגעים וגם שיהיה טיפול רפואי ומימון לדברים האלה.

אנחנו מכירים גם את פסיקת בית המשפט בעניין הזה. זו סוגיה שהיא לא פשוטה אבל צריך לתת עליה את הדעת.

רציתי להיכנס לזה אבל אשר אמר לי, עדיף לעשות את זה בשני שלבים.

אני לא רוצה כרגע לחייב. אני רוצה קודם כול לפתוח את האפשרויות ואז החיים יעשו את שלהם לדעתי בתוך העניין הזה. יכול להיות שנצטרך להגיע בסוף גם לחייב באיזשהו שלב אבל אני לא רוצה לעשות עודף רגולציה, שזה יהיה חסם בסוף לעניין הזה.

אני רק אומרת שהנושא הזה הוא באמת קריטי, כל העניין של הביטוח, וגם בית המשפט העליון נתן את דעתו בעניין הזה, שבעצם צריך להסדיר גם את הדבר הזה וזה לפתחו של המחוקק. שאלה איך לעשות את זה. יש שיקולים, זאת סוגיה מאוד מורכבת.

שאלה של עלויות, שלא יקפיצו את העלויות. צריך לראות את הדברים האלה.

נכון. ועדיין, בסופו של דבר אנחנו נמצאים במצב שבו כל הזמן אנחנו בעלייה בשימוש באופניים חשמליים, עלייה בשימוש בקורקינטים, וכתוצאה מזה גם עלייה בפגיעות, והדבר הזה מחייב שאנחנו ניתן את הדעת גם לעניין של הביטוח.

המשטרה והעירייה – יש פה נציג מעיריית תל אביב?

כן.

שם זה הרוב. הרי צריך להיות בגיל 16 כדי לנסוע בקורקינט או באופניים חשמליים, אבל מי שקונה באופן פרטי קורקינט, בגיל 12 נוסע, לפקחים אין סמכות לעצור ולבדוק אותו, רק למשטרה.

לא, היום יש.

לא נכון.

אמרו לי שלא, החברות.

יש סמכות. לא אוכפים אבל יש סמכות.

שלום. עורך דין אמיר ליפשיץ, ראש חוליית ייעוץ וחקיקה באגף התנועה. כן, יש רשימת עבירות שפקחים של רשות מקומית מוסמכים לגביהן. היא לא מוסמכת לכל העבירות אבל יש רשימה סדורה של עבירות שבהן פקח יכול לעצור את הרוכב ולאכוף, אני לא זוכר כרגע בעל פה.

מה שאני מבקש ממך, תביאו לנו לוועדה איזה תיקונים אני צריך לעשות בחוק על מנת שהפיקוח העירוני יוכל לסייע לכם בעניין הזה.

כבר עכשיו אני יכול להודיע באופן מלא.

לא, אל תגיד לי עכשיו. בדיון הבא.

כן, אבל ספציפית להצעה אין למשטרה התנגדות, אני יכול להצהיר לפרוטוקול שעבירה של נסיעה ללא לוחית רישוי – שזה הדיון – תיאכף על ידי פקחים.

לא רק זה. כל מה שצריך להוסיף לפקחים העירוניים כדי שיעזרו לכם בעבודה, אני רוצה להכניס לחוק הזה.

אנחנו נעשה שיח ממשלתי מסודר עם משרד התחבורה.

אז תעשו לנו את זה.

תודה רבה.

אני לא אומר עכשיו. לישיבה הבאה תכין לי את זה ואז אני מכניס את זה לחוק.

ואם אפשר, אדוני היושב-ראש, הצעה. תכניסו גם לשיקול שמישהו נוסע בלי לוחית זיהוי, תהיה אפשרות אפילו להחרים ל-30 יום, זו תהיה הרתעה מעולה לעניין הזה.

ואם אפשר גם להטיל קנס.

הצעה. אני זורק את זה כרגע.

אני לא מקבל את זה שילד בן 12 יכול לנסוע בזה.

נכון. וזה מה שקורה.

הבנתי שיש גם בעיה של מהירות.

שמגדילים את המהירות.

אנשים מגדילים את המהירות. אני חושב שצריך להגביל את המהירות בחוק, ומי שמגדיל את המהירות שלא כדין, יקבל קנס מוגדל.

היא מוגבלת.

היא מוגבלת.

ואם אלה ילדים צעירים, ההורים יקבלו את הקנס. אני בעניין הזה לא אוותר. בגדול, אני רוצה לנצל את הפלטפורמה של הצעת חוק כדי לעשות את השינויים האלה.

גם מי שהגדיל את המהירות, אם זה יצרן.

גם, אבל אם יש לך הוכחה, בשביל זה אתה צריך לעשות חקירה, אבל אם עכשיו ילד בן 12 נוסע בקורקינט על 50 קמ"ש ומותר 25, ההורים יקבלו קנס. זה הכול, אין פה משחק.

אתה לא יכול לדעת אם הוא עבר. יותר קל לך לראות אם הוא טיפל במנוע.

למה? אתה לא יכול לראות אם הוא נוסע מהר או לא? לא יודע. אני מבקש מהמשטרה וממשרד התחבורה, תביאו לנו את התיקונים האלה, שנכניס אותם. בתל אביב למשל יש כל כך הרבה פקחים, למה שלא יעשו את העבודה הזאת? אני לא מבין למה לא. זה מסייע למשטרה. זה לא נשמע לי הגיוני שרק שוטר יוכל, כמה שוטרים כבר מסתובבים? יש להם היום מספיק עבודה אחרת לעשות. עינת שגיא, בבקשה.

עינת שגיא אלפסה, ארגון בטרם לבטיחות ילדים. קודם כול, אני מצטרפת כמובן לחברתי מהמועצה לשלום הילד, ואני אביא נתונים כואבים בדיוק בהמשך למה שאמרת. 16 ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18 נהרגו בשנים האחרונות.

כמה שנים?

משנת 2016. 13 מתוכם הם מתחת לגיל 16. מתוך ה-16 ילדים, 13 מתחת לגיל 16, כלומר מתחת לגיל המותר בחוק לרכיבה על כלים חשמליים.

דילגת על נתון לא פחות חשוב. כמה ילדים בגילאים האלה שדיברת עליהם נפצעו או שהגיעו למצב של מוגבלות כזו או אחרת כי אלה פגיעות ראש ודברים מהסוג הזה.

נכון.

30% מסך התאונות.

את הנתון הזה לצערי אין לי, בעיקר בגלל שהנתונים שאנחנו מקבלים הם ממיון ילדים, והרבה מאוד מהילדים האלה מגיעים למחלקות טראומה.

כמה מהם מכלים שיתופיים וכמה מהם מכלים פרטיים?

גם את הנתון הזה אין לי.

בכלים שיתופיים אתה לא יכול לנסוע מתחת לגיל 18.

לא על המדרכה. אני רוצה שגם בכביש תהיה להם סמכות, לא רק על המדרכה. על המדרכה יש להם, זה ברור לי.

זה מצריך שיח יותר מעמיק כי בעצם אכיפה בכביש הפתוח היא יותר בעייתית, היא מצריכה הכשרה, היא מצריכה ידע. זה דיון נפרד.

הרי זה אסור.

אז תעשו להם קורס, מה אני אגיד לכם. עיריית תל אביב, אני מאמין שתעשה להם את הקורס כי היא תקבל גם הכנסות מזה, אין שום בעיה.

על פי החוק אסור לנסוע על כביש, נדמה לי.

על כביש מותר. על מדרכה אסור.

על מדרכה אסור, סליחה.

אסור על המדרכה, ולכן המשטרה תמכה במתן כלים לפקחים שאוכפים פגיעות של הולכי רגל במדרכות העירוניות ולא בכביש הפתוח.

אפשר לדבר על מדרכות בבקשה?

לא עכשיו. כשנגיע, אז תדברו. יש לנו סדר בדיון.

באמת, הנושא הזה של לוחיות הרישוי, החלק העיקרי שלו זה האכיפה. היום הורים, מאוד מאוד קל להם בגלל לחץ של הילדים לתת כלים חשמליים לילדים שלהם גם אם הם לא עומדים בתנאי הסף של החוק. יש פה גם בעיה של מודעות ואני מסכימה שהסברה חייבת להיות חלק מזה, אבל הסברה שבאה בלי אכיפה, אין לה שיניים, היא לא עוזרת בשום דבר.

אני יכולה לספר שבשכבה של הילדים שלי, ילד בן 10, כשבא שוטר לכיתה בשיעורי זה"ב ודיבר על הנושא של גיל 16 כגיל מינימלי, הוא והחברים שלו צחקקו, והתברר שהוא מגיל 10 רוכב על קורקינט חשמלי. בחופש הגדול אני ראיתי אותו רוכב במרכז העיר על המדרכה על קורקינט חשמלי, מרכיב חבר שלו, אף אחד משניהם לא עם קסדה.

ההורים שלו צריכים - - -

ההורים שלו כנראה יודעים כי דובר על זה.

הם רוצחים, הם פושעים.

אני מסכימה איתך.

הורה שנותן לילד בגיל 13 - - -

מי מדבר שם? איזה מין דבר זה?

סליחה.

אין ספק שההורים פה מודעים לנושא כי הילד למד את זה בבית הספר ומן הסתם חזר הביתה ואמר להורים, אבל ברגע שזה יכאב להם בכיס הם גם יממשו את זה והם באמת יחשבו פעמיים אם לתת לילד שלהם לעשות את הדבר הנורא הזה.

חד-משמעית.

יש פה מישהו מהאוצר? אני מקבל את העניין הזה שצריך הסברה, אנחנו רוצים להכניס בחוק סעיף על תקציב מיוחד לעניין הזה. בסדר? שאז כל שנה תצטרכו לדאוג לזה בתקציב המדינה.

יש תקציב הסברה לרלב"ד. כבר היום הרלב"ד משתמשת בתקציב ההסברה שלה גם עבור הנושא הזה ספציפית.

בסדר. אם יש – יש. אני מבקש שזה יהיה חלק מהחוק.

תקציב הרלב"ד לא עוזר לבטיחות בדרכים, הוא קטן מדי, צריך להגדיל אותו.

מאה אחוז. תשקלו את זה לישיבה הבאה יחד עם משרד התחבורה – להכניס סעיף בחוק שמתייחס להסברה, כולל תקציב ייעודי לעניין. לא 100 מיליון שקלים אבל משהו הגיוני.

יש דברים הגיוניים מאוד לטובת העניין.

אשר הלפרין, יועמ"ש הרלב"ד. אני אומר שיש הבדל בין זה שיש תקציב ייעודי להסברה באופן כללי, הסברה על בטיחות בדרכים, לבין תקציב ספציפי.

אז אנחנו מדברים על תקציב ספציפי.

תודה רבה.

תשקלו את זה עד לישיבה הבאה. הנה אבנר פלור פה ואתם פה.

תמיד אנחנו שואלים שאלות ספציפיות, והאוצר עונה תשובות כלליות, זה תמיד ככה.

לא, אל תתקוף את האוצר.

לא תוקף. חברים הכי טובים.

הוא אמר שיש תקציב הסברתי. אנחנו רוצים תקציב ייעודי.

יושב-ראש הוועדה, שמי רמי בכר, אני הבעלים של חברת אורבן רייד.

לא, אתה לא יכול לדבר, אדוני.

עוז דרור, סמנכ"ל עמותת אור ירוק. אדוני ביקש נתונים על ילדים שנפגעו ב-2022.

אני התחלתי בנושא של שלום הילד, זה גם חשוב, אז בוא תגיד לי.

על פי נתוני מכון גרטנר, 302 ילדים אושפזו בבתי החולים ב-2022, זה אומר שאושפזו לפחות ל-24 שעות.

בגלל הנושא הזה. לא בגלל נושאים אחרים.

אופניים חשמליים וקורקינטים. 302 ילדים אושפזו במרכזי הטראומה. אלה פגיעות קשות, זה לפחות 24 שעות, אלה ילדים שיישארו עם נכות, עם פגיעות ראש קשות. אנחנו מדברים על 23% מכלל הנפגעים, אחד מכל ארבעה מאושפזים במרכזי הטראומה הוא ילד מתחת לגיל 16 שאסור לו לרכוב.

נכון. הבנתי. הבנו את זה. תודה רבה.

שכחנו קשישים.

אורנה.

אני רוצה לשמוע את כל המומחים ואז אני אתייחס.

את יכולה אחר כך גם כן לדבר. ניתן לך מכיוון שאת ח"כית לשעבר.

תודה על הכבוד אבל אני רוצה לשמוע את כולם.

ציפי ברנד.

נרשמה מרחוק, לא פה. אבל אני פה, זה גם בסדר.

נתחיל עם הפוליטיקאים. מיטל, בבקשה.

תודה רבה, דוד, על ההזדמנות לדבר וליעקב אשר על הצעת החוק ולכל מי שיזם.

גם לחברת הכנסת חווה עטייה מהליכוד.

גם לחברת הכנסת עטייה, בהחלט. אני רוצה לדבר על הצורך ועל לוחית רישוי, לא רק על קורקינטים ואופניים, על כלל סוגי המיקרו-מוביליטי. אני רוצה שתציצו ברחובות הערים ותראו אימא מסיעה שני ילדים בדרך לגן בתלת-אופן חשמלי, מישהו עושה הובלה של סחורה בקרגו חשמלי, יש רכבי תפעול ארבע גלגלים קטנים בלי לוחית רישוי שנוסעים, וגם הממסד משתמש בהם לפעמים.

אני חושבת שלא צריך עכשיו לחוקק חוק לקורקינט וחוק לאופניים, אלא לכולם, כל הכלים מיקרו-גלגלי. יש אצל עינת סגל, אצל אבנר במשרד התחבורה מטריצה שמגדירה רוחב כלי, משקל כלי, מהירות כלי, ולפי זה היא גם קובעת איפה הם צריכים לרכוב. ואני מבקשת, אם עושים לוחית רישוי, לא להתחיל על זה כן ועל זה לא, על כולם כן כדי שעל כולם נוכל לאכוף כי יש כלים רבים ומגוונים. כבר ממציאים לנו כלים.

אני רוצה גם לבקש שיהיה מאגר רישום של אופניים, שמתחיל מהחנות שמוכרת את זה, כמו כלי רכב. אנחנו היום צריכים לחייב את זה ברישום, שני מאגרי רישום צריכים להיות – אחד של מכירת האופניים בחנות, וגם שחנות כזאת תצטרך רישיון עסק כדי שלא תוכל למכור, לא כלים גנובים ולא מה שאני קוראת להם כלים מתוגברים. אני נכנסת היום לחנות, היא יכולה לשים לי מנוע.

נגיד יהיה לה רישיון עסק, אז מה? מה הקשר? למה רישיון עסק יכול פה לעזור במלחמה הזאת?

אני אגיד לך למה. כי מסעדה ששוטף הכלים שלה או פינוי השומן שלה לא מתנהג כראוי, אני יכולה לשלול לה את רישיון העסק.

אני רוצה – כמו לרופא שיניים וכמו לחנות תכשיטים שמשתמשת בציאניד כדי לעשות תכשיט – אני רוצה שגם זה יצטרך רישוי. זה לא כמו חנות בגדים.

יש עסק שאין לו רישוי?

כן, כן.

כן, ודאי. לא כל דבר מחייב.

לא כל עסק. חנות בגדים לא צריכה רישיון. אני חושבת שחנות מכירת אופניים צריכה רישיון, ואם היא מוכרת כלים מתוגברים או גנובים, שנוכל לשלול לה את הרישיון.

מיטל, אני חושב שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אם אנחנו נתחיל עכשיו להיכנס לרישיונות עסק ולעוד דברים ולעוד דברים, אנחנו נעלה פה רגולציה, הכבדה, גם העלאה של המחיר בסופו של דבר. אני חושב, בואו נתחיל.

אין בעיה.

בואו נתחיל ונראה. אני מסכים איתך, מה שדיברת על כל הרכבים החדשים שיש היום – זה להובלה וזה למשהו אחר – לוחית רישוי יכול להיות מאוד קל אפילו.

אסור להם לנסוע.

צריך להגדיר אותם.

אדוני היושב-ראש, אבל אם אנחנו נתחיל להיכנס - - -

לגבי הדרישה הזאת אבנר רוצה להתייחס.

כמו שנאמר, היה צוות בין-משרדי, עשינו הגדרה של הכלים בהתאם לנתונים.

יכול להיות שתוכלו להחיל את זה גם עליהם.

זה תהליך שכרגע אנחנו עובדים כי צריך להביא את זה גם לחקיקה.

אפשר יהיה לצרף את זה תוך כדי.

זה טיפה מורכב. צריך לצאת לשימוע.

יש לך יושב-ראש ועדה שיודע לטפל בדברים מורכבים.

יעקב, שבע שנים, שמונה שנים.

אני רק מציע – יש המון הצעות טובות – לא לעלות יותר מדי.

ההצעה הזאת היא מ-2018.

אין בעיה. אלי דלל לא נמצא כאן. עשר שנים שאלי דלל, כמחזיק תיק התחבורה בנתניה, ביחד איתי, מתחננים אנחנו לעשות את הרגולציה, לא על גלגלנוע לחוד ועם הקורקינט לחוד ודו-גלגלי לחוד. יש פה עשרות כלים. אני רואה אימהות מסיעות ילדים לבית הספר בכלים שאין עליהם תקינה, הם מוגדרים לא חוקיים. אם אני רוצה להגיד לאימהות אל תבואו ברכב, תבואו בתלת-אופן, אני לא יכולה להגיד להן כי זה כלי לא חוקי. כל העיר שלי נוסעת בכלים לא חוקיים.

אבל לא סיימו את העבודה בעניין הזה. זה יעכב לנו את החוק.

שבע שנים עובדים.

תקשיבי. זה יעכב את החוק הזה שלא לצורך.

אין בעיה. אז נתחיל בדו-גלגלי כמו שאתם מציעים. אני חושבת שזה יעזור לנו.

אם זה יהיה מוכן, זה ישתלב ביחד.

רק בקשה נוספת. אנחנו עשינו ניסוי בעיריית תל אביב ביחד עם נתיבי איילון ומצאנו שאנחנו יודעים לזהות את לוחית הרישוי של הקורקינטים הקטנים השיתופיים, זאת אומרת שנדע לזהות לוחית רישוי גם של אופניים. אני מבקשת שתתאפשר גם אכיפה אלקטרונית.

אכיפה אלקטרונית, במצלמות?

מצלמות.

עוד פעם אתם עם המצלמות האלה?

זה הכי יעיל. אתה יודע מה אומרים לי? הפקח איננו, אז אני אומרת – קודם כול, אף אחד לא רוצה להיות פקח היום, כמו שאף אחד לא רוצה להיות גננת, סייעת, שוטר; שנית, פקח לא יכול להיות בכל מקום כל הזמן. תנו לנו מצלמות ונדע לתפוס את האופנוע שעולה על המדרכה, הרשיתם לנו כבר, זה בחקיקה, ואם כבר הרשיתם לנו את זה, תנו לנו לעשות אכיפה אלקטרונית גם על דו-גלגלי הקל שעולה על המדרכה, ותסלחו לי, גם בכביש במעבר חצייה, עוברים באור אדום, שנתפוס אותם.

אני לא רוצה לאכוף על ה"חנונים" שנוסעים 25 קמ"ש והפקח שלי מצליח לתפוס אותם. אני רוצה לתפוס את הבריונים שנוסעים 70 קמ"ש ואני לא יכולה לתפוס אותם.

זה בריוני כביש.

בריוני כביש גם כן, בוודאי. יש לנו בעיה עם כלים מתוגברים, אתה רואה את זה בצילומי וידיאו של 120 קמ"ש על כביש איילון, יש כל מיני נהגים ברכב שמצלמים את הקורקינט נוסע על 120 קמ"ש. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לזה.

בכביש הראשי.

בכביש הראשי באיילון.

גם כלי שנוסע מעל 25 קמ"ש הוא כלי מתוגבר.

המשטרה רוצה לומר משהו?

אני רוצה להגיד שהרכבים הם כל כך מהירים, כל כך מסוכנים, שנוסעים בכביש הפתוח זו משימה למשטרה. בריונות כביש, המשטרה תאכוף את זה, אוכפת את זה ותמשיך לאכוף את זה.

אבל אין משטרה בכל מקום, זו הבעיה שלנו.

אני הייתי רוצה לדעת כמה דוחות נתנה המשטרה בתל אביב.

יש לנו נתונים.

בכביש ראשי בין-עירוני אין גם פיקוח עירוני, אין כלום. אם אתם לא נמצאים?

בוודאי שיש, משטרת התנועה.

המשטרה, אבל לא הפיקוח. אתם מעט אנשים, אין לכם מספיק אנשים.

לכן אני אומר, זו משימה.

אתם עושים את ההבחנה מבחינתך. המשטרה אחראית על כבישים, הפיקוח העירוני על מדרכות.

נכון. זו ההבחנה שקיימת היום בחוק.

מבחינתך, הפיקוח העירוני צריך להיות מדרכות?

גם המשטרה וגם הפיקוח במדרכות.

על הכביש, אך ורק משטרה.

נכון.

כן, זה המצב.

לא, הוא מגדיר שהוא לא רוצה שהפיקוח יהיה גם בכביש.

נכון. לזה צריך מקצועיות ספציפית שהיא מיוחדת לשוטרים.

נכון.

בסדר, אני לא אשנה את זה, ודאי שלא.

לימור שזו, רמ"ט תעבורה, אגף התנועה. אני רוצה להוסיף, דיברת על אכיפה.

תסבירי מערכתית איך אתם רואים את זה.

קודם כול, אני רוצה להגיד שאנחנו מאוד מאוד מברכים ומקבלים את התקנות – מברכים, מקבלים – היינו שותפים, כבוד היושב-ראש, יחד עם חוה ממשרד התחבורה.

לא על התקנות האלה.

לא על התקנות האלה אבל אני מדברת על התקנות שמשרד התחבורה מנסה להסדיר, אנחנו חלק מהעבודה הזאת ואנחנו מאוד מאוד שותפים. אנחנו מאוד מאוד בעד אכיפה כנגד המיקרו-מוביליטי ואני מאוד מסכימה איתך שהמיקרו-מוביליטי לא מסתכם רק באופניים חשמליים ובקורקינט.

כן, אבל זה תהליך. אנחנו לא נעצור את הכול בשביל זה.

אני רוצה לתת נתונים. בשנת 2023 משטרת ישראל אכפה כנגד 22,000 כלים מיקרו-מוביליים במדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, אכפנו 22,000, סך הכול בשלוש שנים האחרונות 102,000. זה לא מספיק, אנחנו רוצים הרבה מעבר לזה, הרבה מעבר לזה כי בסופו של דבר, חברים, מדובר באנשים שמסכנים ילדים, בני נוער, גם אנשים מבוגרים, שמסכנים את הגוף שלהם בתאונות דרכים לא פשוטות.

אמרו פה ידידים מאור ירוק על הפגיעות הקשות. אנחנו ערים לזה, אנחנו נלחמים בזה יום-יום, והתקנות האלה הן מאוד מאוד חשובות. אנחנו מאוד מאוד בעד.

קודם כול, אני מקבל את העניין הזה של המצלמות. אני מבקש מעיריית תל אביב שתנסח לנו את הנוסח המתאים לתיקון החקיקה בעניין. בסדר?

תודה רבה.

תעשו ניסוח לוועדה.

ואם אפשר לבקש עוד בקשה, שזה יחול גם לפחות על צמתים ואור אדום.

תכינו לנו הצעה עם תיקון חקיקה, והיועצת המשפטית ואנחנו נבדוק את זה על מנת שנעשה את זה מזורז יותר. חבר הכנסת דלל, בבקשה.

הנושא של לוחות הרישוי, אני מאוד מאוד שמח שזה ייכנס, ישנה גם הצעה. אני חייב לומר לכם שמיטל להבי שנמצאת פה ואני מטפלים בנושא כבר כמעט עשר שנים. הישיבה הראשונה שהייתה באחת הוועדות פה, זה היה ב-2013, כששנינו בעצם מכהנים כסגני ראשי ערים, ואני חושב שהנושא הזה היה צריך כבר מזמן מזמן מזמן להיכנס, ואם זה הולך להיכנס אז אני מברך על זה. תודה.

אופיר כהן.

בוקר טוב לכולם ותודה על הדיון החשוב הזה. אופיר כהן, מנהל הרשות לתחבורה תנועה וחנייה בעיריית תל אביב-יפו. אנחנו באמת שנים רבות מחכים להסדרה באמצעות לוחיות רישוי לכלים חשמליים. כבר לפני חמש שנים התרענו על הצורך לייצר פתרון בלוחית רישוי, וכמהלך מקדים הסדרנו את הכלים השיתופיים שעוברים בעיר, את החברות השיתופיות שעובדות בעיר עם לוחית רישוי זמנית עירונית.

צריך להבין, אופניים זה לא אויב, אופניים זה פתרון תחבורתי נהדר במרחבים האורבניים, וכמו שאתם רואים, בעיריית תל אביב-יפו אנחנו עובדים באופן אינטנסיבי לא רק לייצר אכיפה אלא גם לייצר תשתית, אבל הסיפור של תל אביב הוא לא הסיפור שמעניין אותנו פה בשולחן אלא הסיפור של המדינה ובשנים הקרובות אנחנו נראה תופעה של גידול משמעותי של רכיבה, של אופניים בערים אחרות, כשאין עדיין תשתית. שוב, בתל אביב יש לנו 180 קילומטרים של שבילי אופניים, אני חושב שבכל הערים במדינה ביחד אין 180 קילומטרים.

טוב, אתם הכי עשירים.

נכון, אבל המשמעות היא, כבוד היושב-ראש, שבעיות כאלה כמו שאנחנו חווים היום בתל אביב של רכיבה פרועה ורכיבה בריונית ועבירות ותאונות, אנחנו נראה אותן בפתח תקווה ובבת ים ובראשון לציון בעצימות גבוהה, ולכן טוב עושה הממשלה שמקדמת לוחיות רישוי כי התשתית של שבילי אופניים מופרדים תגיע רק עוד כמה שנים.

לגבי ההצעה של מיטל להחיל את התקנה הזאת על כל הכלים, אנחנו סבורים - - -

אבל כרגע זה בלתי אפשרי. עזוב.

נכון. יש לנו הצעת ביניים. בהחלט, תפסת מרובה לא תפסת. צריך להחיל את זה על מה שתקין כרגע, זאת אומרת הכלים התקניים כרגע – אופניים וכלים שיתופיים – להחיל עליהם את חובת לוחית רישום, והפועל היוצא של זה, שכל הכלים האחרים שמשוטטים לנו בעיר – רייזרים למיניהם, ריקשות למיניהן – באופן אוטומטי בזה שאין להם לוחית רישום, יהפכו להיות לא תקניים ובזה ברי אכיפה.

אנחנו כן נשמח כמובן כמו שציינת, שסמכויות הפיקוח של הפקחים העירוניים יוכלו לשמש לטובת העניין, קציני המשטרה על עשרים ומשהו אלף - - -

אמרתי, תכינו לנו בדיוק מה אנחנו צריכים לשנות על מנת להרחיב את הסמכויות של הפיקוח.

דבר אחרון, כבוד-היושב-ראש, ציר הזמן פה.

מי מכין את זה? מי יכין את זה לוועדה? הרחבת סמכויות הפיקוח.

זה משהו שהוא בידי משרד התחבורה.

שיעלו הצעה.

כעיקרון, תקנות התעבורה, זה מוסדר במשרד התחבורה.

לא יודע, תגידו לי מי מכין. אני רוצה לזרז את הדיונים פה.

דבר אחרון, כבוד היושב-ראש, אני חושב שיש פה תמימות דעים לגבי חשיבות לקידום המהלך וחשוב שתנקבו בלוחות זמנים מאוד מאוד שאפתניים ליישומו כי השטח בוער וצריך לתת מענה מיידי.

טוב. אני רואה שאני אצטרך להיעזר בעיריית תל אביב בכל זאת. תקשיבו, תכינו לנו איזה תיקונים אני צריך לעשות על מנת שנשלים את סמכויות הפקחים לעניין הזה. שגם זה יהיה על עיריית תל אביב, בהתייעצות עם המשטרה ועם משרד התחבורה. בסדר?

אני רוצה להבהיר. שלא יקרה מחר בבוקר, שקורקינט שנוסע בציבורי, אצלכם בעירייה יקבלו צילום ויקבל קנס 500 שקלים. שזה לא יובן כך.

על פי חוק, מותר לרכוב בצמוד לשפת המדרכה מימין, זה כולל נת"צים. ואנחנו לא אוכפים, גם לא על אופנועים.

אני לא רוצה שבגלל שאנחנו עושים את הרישוי - -

צודק.

- - מחר בבוקר מישהו ייסע שם, יקבל 500 שקלים קנס בצילום. שיהיה ברור העניין, גם את זה אני רוצה. כשאתם מכינים לנו את ההצעה, שזה יהיה ברור לגמרי, אחרת כולם יקבלו שם קנסות מפה עד השמיים. זאת לא הכוונה שלנו. נכון?

נכון.

מכונית שנוסעת, אין בעיה, מקובל, אבל לא קורקינט שנוסע. בבקשה.

יאיר אמר, מנהל אגף הפיקוח של עיריית תל אביב. קודם כול, דיברנו קצת על נתונים. אגב, אנחנו מלווים את החקיקה הזאת מתחילתה, הרבה שנים אחורה, והיינו שותפים פה בחדר הזה להרבה הרבה תהליכים, כולל התיקונים של חבר הכנסת גינזבורג.

אני רוצה להגיד שיש לנו היום את מרבית הסמכויות בתחום של המדרכה כמובן.

אני מדבר על הכביש, לא רק על המדרכה. לגבי המדרכה הבנתי כבר.

כן. ובסמכויות אכיפה של הפקחים היום אנחנו – אגב, בשונה משוטר, ששוטר, אין לו את הסמכות – אנחנו גם מחרימים כלים על העבירה עצמה. ופה, אדוני, הזכרתם את זה בישיבה, חשוב מאוד, ברגע שהתהליך הזה יסתיים תהיה גם אפשרות להחרים כלים.

מה שאמרתי.

בדיוק. לא במתכונת הקיימת היום. היום אנחנו מחרימים כלים, אגב החרמנו אלפי כלים, אין לזה אח ורע.

מה עשיתם? החזרתם את זה לאנשים?

מה שאנחנו עושים, בהתאם להוראות החוק, אנחנו תופסים את הכלי. מי שהכלי נתפס ממנו, מקבל הודעה על כך. הוא יכול לחזור ולקבל את הכלי רק אחרי 24 שעות והוא משלם אגרה. בשונה מזה, מי שנוסע על כלי שהוא ללא לוחית זיהוי, פה התהליך צריך להיות מורכב יותר, הוא יצטרך לחזור ולהוכיח לנו.

אבל קחו בחשבון שיהיו לוחיות זיהוי.

אני מדבר על העבריינים.

יהיו. מי שעבריין.

שתהיה חובה.

אם יש חובה והוא לא שם, אז בכלל המצב טוב.

יהיה לכם יותר קל.

בדיוק. והאחריות המשפטית תהיה בדיוק כמו נהג רכב. הוא יצטרך להוכיח – אגב, גם אם מישהו נהג ולא ברשותו לכאורה, הוא יצטרך להוכיח לנו. זה בהקשר הזה.

אני רוצה לציין שאנחנו כעיריית תל אביב הקמנו יחידה מיוחדת שעוסקת רק בזה. יש לנו מדי יום כ-40 פקחים שנמצאים בשטח.

קראתי בעיתון שגביתם מזה 120 מיליון.

לא. תוריד את ה-100.

20 מיליון? אז למה שלא תעשו צוות?

אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, זאת עבודה קשה, עבודה סיזיפית.

אני יודע.

הכסף זה לא הסיפור פה.

לא, בלי קשר. זה שעשיתם צוות, אתם צריכים להוביל את העניין כי רוב הקורקינטים האלה הם אצלכם בעיקר.

אז אני יכול להגיד שהגשנו בשנת 22' מעל 40,000 דוחות רק בתל אביב.

זה על המדרכה. אם תעבור לכביש, כמה דוחות?

על הכביש זה מורכב. לכן, חבריי פה למשטרה ציינו את המורכבות. יש פה מורכבות, דיברנו עליה בעבר. אנחנו כמובן לא מסירים אחריות וכמובן אם נקבל סמכויות, אנחנו נעשה את הכי טוב שאנחנו יודעים, ואנחנו יודעים. על הכביש כרגע אין לנו סמכות.

המשטרה לא תיתן סמכויות על הכביש, ובצדק לדעתי.

על המדרכה יש לנו את מרבית הסמכויות.

בתוך המתחם העירוני, למה לא? הם ייתנו. זה טוב להם. קודם כול, אנחנו לא חייבים לשאול אותם בעניין זה, אנחנו נשים את זה בחוק.

אבל צריך לבחון את זה מאוד.

נבחן את זה מצוין. רק נשים את זה ואחר כך נבחן את זה.

צריך לעשות עבודה משמעותית.

ההכשרה שיש לשוטר תנועה היא אחרת לגמרי.

אז הם יעברו קורס.

גם היום אנחנו עוברים, אפשר להרחיב את זה אבל הסיפור הוא מורכב יותר, אני מסכים.

הינה, אנחנו שואלים את המשטרה ואנחנו מכניסים את זה לחוק.

אתה לא נותן לו לענות.

אדוני, דבר אחרון שקשור ללוחיות זיהוי. אנחנו כבר מזהים היום שהציבור, שברובו הוא נורמטיבי, כבר היום מבין שללא לוחית הזיהוי עדיף לו לברוח. הוא רואה את הפקח, את השוטר גם לצורך העניין, הוא יעשה אחורה פנה. כבר הרבה מתחילים להבין את זה.

אנחנו נתקלים בתופעות רחבות וקשות של אי ציות לפקחים. אגב, ביקשנו גם להכניס והיו הרבה דיונים, שיראו את הפקח בדיוק כמו שוטר.

איך אתה רודף אחריו, תגיד לי.

כרגע אנחנו לא יכולים.

אי אפשר לרדוף אחריו, זה כמו מכונית.

ברגע שתהיה לוחית זיהוי.

כמו בסרטים, אתם תסתובבו עם הקורקינטים. המשרד לביטחון לאומי.

עורך דין יאיר מתוק, מהייעוץ המשפטי למשרד לביטחון לאומי. הנושא הזה, כמובן שאנחנו תומכים בזה, גם המשטרה ציינה שזה משהו שאנחנו עובדים עליו תקופה ארוכה, תודות גם לקולגות במשרד התחבורה שהעבירו היום לוועדה את התקנות שמתייחסות לנושא הזה של ההסדרה. לדבר הזה יש משמעות רבה בהיבטי אכיפה.

לגבי דברים שנאמרו פה, בנוסף, כמו למשל הנושא של אכיפה בכביש על ידי פקחים. לפני כשנה וחצי, בוועדה הזו עשינו תיקון מאוד מאוד רחב, רוב האנשים פה גם מכירים את זה, לגבי סמכויות פקחים לאחר שהיו דיונים עם משרד התחבורה, עם משרד המשפטים, פורום ה-15, באופן כללי עם השלטון המקומי, ובחנו איזה סמכויות באמת נדרשות לפקחים, איזה עבירות הם רואים לנכון, ויש את החוק – שאגב, הוא חוק בסמכות השר לביטחון לאומי – חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), מ-2016, שם בתוספות מצוינות בצורה מאוד מאוד מפורטת הסמכויות של הפקחים לגבי איזה עבירות ולגבי אילו מקרים הם יכולים לבצע הכרעה.

תגישו לנו הצעה, אמרתי.

לגבי הנושא של הכביש, כמו שציינו פה משטרת ישראל - - -

תקשיב טוב. זה לא שעכשיו אנחנו לוקחים סמכויות מהמשטרה לכל מיני דברים לאומיים. אנחנו פה מדברים על מצב שהפיקוח יעזור למשטרה בעניין הזה. אין שוטר בכל מקום.

הוא עוזר רבות.

אז תפסיקו עם העניין הזה שאי אפשר לקחת סמכויות מהמשטרה. לא לוקחים שום סמכות. זאת סמכות משלימה, זה הכול. תפסיקו עם העניין הזה.

אני אגיד, אדוני, לפי החוק וסמכויות המשטרה, הגורם שאחראי על גורם הפנים הוא כמובן משטרת ישראל והפקחים, עוזרים לנו רבות, אבל אני אגיד את זה. לא סתם, החוק הזה מאוד מאוד מפורט ומתדרך בדיוק איזה סמכויות יש לפקחים ומתי כי יש היגיון להפרדה בין פקח לבין שוטר לגבי כלל הסמכויות של שוטר, ההתמקצעות שלו והיכולות שלו, להבדיל מפקח, מבלי חלילה לזלזל כמובן.

אתה אומר את זה אבל אני לא מקבל את זה. בארצות הברית המשטרה היא עירונית, אבל לא ניכנס לזה. אני לא רוצה לעשות את זה, זה לא בדיון, אבל לגבי סמכות פקח לעצור קורקינט בכביש, מה הבעיה עם זה, אני לא מבין. פה לוקחים לכם סמכויות מיוחדות? זאת סמכות משלימה. מספיק כבר עם העניין הזה.

אני יכול להוסיף, ברשותכם. יש היום ברוב הערים, בטח בתל אביב, משטרה עירונית, זאת אומרת שיש פקח ושוטר, שיטור עירוני, הם עובדים ביחד ואז הם יכולים להשלים אחד את השני.

זה הפתרון שהם מצאו אבל אני לא מקבל את הפתרון הזה.

לא פקחים. זה שוטרים.

לגבי קורקינט ואופניים אני רוצה לתת את הסמכויות, זה הכול, ואנחנו נעשה את זה בחוק הזה. אם אתם מתנגדים, תתנגדו, זה הכול. אני לא שואל אתכם. אתה יודע מה, גם לא שואל אתכם. מספיק כבר עם העניין הזה.

אני אגיד, אדוני, שיש היגיון - - -

בסדר. יש גם היגיון למה שאנחנו אומרים.

ודאי, אדוני, בגלל זה אנחנו מנסים גם לקדם את זה כמה שיותר. גם היבטים נוספים שציין אדוני לגבי סמכות פקחים לגבי אכיפה כלפי אי נשיאת לוחית או קנס מוגדל וכדומה, הדברים כמובן ייבחנו, אבל יש היגיון בדברים שנאמרו.

יש גם היגיון במה שאנחנו אומרים. ההיגיון הוא דו-צדדי פה, לא רק שלכם.

היגיון לאומי.

בבקשה.

אני חושבת שהדיון הוא חשוב, הוא משמעותי ומחזקת את חברי הכנסת שהגישו את הצעת החוק. אני חושבת שתל אביב-יפו מובילה בהיקף הפגיעות בכבישים האדומים בכל דוח, בכל ניתוח שאתה מסתכל עליו, לא רק בגלל שהיא עיר גדולה, השנייה בגודלה בארץ, אלא בגלל השימוש הדרמטי בהיקפים מאוד משמעותיים.

שנייה.

שנייה. ירושלים ואחר כך תל אביב. בהיקף המאוד מאוד משמעותי של השימוש בכלי רכב כאלה ממונעים.

אני חושבת שכולנו צריכים לשאוף לזה שתהיה תחבורה ציבורית טובה, מספקת, בכל ימות השנה, גם בסופי שבוע, ואז אנשים יוכלו להרגיש שיש להם נגישות מקסימלית בתנועה בטוחה. בהיעדרה, הולכי הרגל הופקרו, צריך להגיד את זה. אני מסתובבת בכל העיר ואני שומעת שפה מרוצים מהסמכויות שניתנו לפקחים, בעיניי זה לא מספיק. אני לא יודעת איך פקח בעירייה יודע באיזו מהירות נוסע קורקינט, איזה כלי יש לו לבדוק את זה. אם אני שואלת אותך האם יש לך את מלוא הסמכויות, אתה אומר לי כן.

לא. מהירות, עדיין היא בסמכות.

אבל זה הדבר.

לא. מהירות זה בכביש.

אם בסוף, נוסע קורקינט או אופניים על המדרכה במהירות שיא ופוגע בהולך, הולכת רגל - - -

אבל אסור לו לנסוע על המדרכה.

אבל אנחנו מבינים שהוא נוסע במהירות. נאמר פה בין המילים, אם הוא ייסע בפחות מהמהירות – עזבו. עובדתית, הולכי רגל - - -

אם אסור לו לנסוע על המדרכה אז הפקח עוצר אותו כי אסור לו לנסוע על המדרכה, ולא משנה באיזו מהירות הוא נוסע.

בסדר, מהירות זו בעיה שבאמת צריך לפתור אותה.

היא בעיה שצריך לטפל בה באופן משמעותי. אני חושבת שהדבר הגדול זה שברמה הלאומית יהיה חוק ויהיו תקנות שנותנות מענה מלא ורחב, ובזה אתה מצמצם את הפער בקיום הוועדה הזאת, היא חשובה.

חוץ מזה, צריך לוודא שתהיינה תשתיות מלאות בעיר.

אבל אני לא יכול לפתור את הבעיה הזאת של התשתיות כרגע.

אבל אני אומרת, אתה רוצה להבין למה יש היקף נפגעים בסדרי גודל כאלה שמכון גרטנר ואור ירוק מצביעים עליהם, אני מבודדת את המשתנים, אני רואה שיש פה פערים – גם בהיבטים של תשתיות, גם בהיבטים של הסברה, גם בהיבטים של אכיפה.

אבל אורנה, אני לא יכול.

אבל אם אתה עושה, הבאת ברכה, תביא את זה בחוק.

אני לא יכול במסגרת הצעת החוק הזאת לטפל בתשתיות, זה אני לא יכול.

אז אתם תייצרו תקנות חלקיות, שבסוף לא פותרות את בעיית הנפגעים במדרכות.

יכול להיות שלא, אבל הן פותרות בעיות אחרות שמורידות את אחוז הנפגעים.

היוזמה חשובה, אבל המענה צריך להיות הוליסטי ולחייב במקומות שנדרש גם את הרשויות להשלים את התהליכים.

אני רק רוצה שיידעו שתל אביב עושה הרבה תשתיות בארץ.

אף אחד לא דיבר אם יש מספיק - - -

נקווה שערים אחרות ידביקו את הקצב שלנו.

רבותיי, עזבו רגע את הבעיות הפוליטיות עכשיו.

מיטל, אנחנו רוצות אותו דבר.

אנחנו רוצות אותו דבר אבל אנחנו לא רוצות עכשיו שתתקפי אותי בסרטון.

מי תוקף אותך? מי בכלל דיבר אלייך? אני מדברת על זה שעובדתית אתה צריך לתת פתרון שלם, זה מה שאני אומרת.

עיריית תל אביב, מה שאנחנו יכולים - -

איך זה נתפס כתקיפה כשאני מדברת על טובת הולכי הרגל?

- - במסגרת הצעת החוק הזאת, אנחנו נעשה. מה שלא קשור להצעה אני לא יכול לעשות. אין מה לעשות.

אנשים לא יודעים לנהוג על קורקינטים, לא יודעים חוקי תנועה, כלום, נוסעים נגד הכיוון, כל הזמן פורצים לכבישים - - -

מי מדבר?

הצלם.

אם כל אחד מתפרץ, אפשר גם? אהלן, חבר'ה, מה קורה? גיא הוכמן, קומיקאי נחמד. ביטן, איזה חתיך אתה. תקשיבו, לפני חודשיים וחצי אימא שלי נדרסה.

תגיד עוד פעם. מה אמרת? חתיך?

חתיך. מה, על זה נדלקת? רק על זה? שעה וחצי אתם פה יושבים. לפני חודשיים וחצי אימא שלי נדרסה בתל אביב על ידי רוכב קורקינט שנסע על המדרכה במהירות שאין לדעת. ראיתי את הסרטון במשטרה, לא היה שם שביל, היא פשוט נפלה על המדרכה – אישה בת 71, הייתה סבתא נפלאה, נמרצת, אישה מדהימה. היום היא עדיין בשיקום. קוגניטיבית היא לא תחזור לאישה שהייתה.

הבן אדם הזה, אסיר משוחרר, הלך לחנות קורקינטים. אין לו, הוא שלול, הוא לא יכול לנסוע על אופנוע אבל הוא הלך לחנות, קנה קורקינט והתפרע. אני רוצה להראות לך תמונה, רק שתבין את המצב.

הבוקר, בדרך לכנסת, אוטו לפניי דרס הולך רגל. הבת שלי, תל אביבית, נדרסה על ידי קורקינט.

אני גר באלנבי. כל יום, כל יום – אני לא יודע אם יש פה נציג של וולט, שהם הדבר הכי גרוע שיש בעניין הזה. אתם עושים עבודה נפלאה אבל - - -

אם שואלים אותי, צריך להוציא את זה, כמו בפריז, אבל לא רוצה לקלקל לכם את החוק.

הבעיה פה זה לא הקורקינטים, הם פה להישאר. אני מבין שזה פתרון תחבורתי אבל יש פה וולטרים, עובדים זרים בני מיעוטים שאי אפשר להגיע אליהם, אי אפשר לתת להם דוח. האכיפה – אני גר באלנבי עם שני ילדים קטנים – אי אפשר ללכת ברחובות, סכנת נפשות. סגרו את אלנבי. אתה הולך לשם, זה הפך להיות כביש, כל אחד שליח וולט. אם וולט לא פה – אומרים שהם שמים פס על עיריית תל אביב, הם שמים פס על הממשלה, ואת זה צריך לעצור כי זה סכנת נפשות.

ולגבי הפיקוח, עיריית תל אביב, אני בעדכם. אין פיקוח.

אין.

אין פיקוח ואין סמכויות. אפשר להגיד שחילקתם גם 100,000 דוחות. לא רואים פקחים ברחובות. אני נסעתי על נת"צ, אני מקבל 500. לא יכול להיות.

ושלום הילד זה דבר חשוב מאוד, הילדים שלי, אבל לכל אחד פה יש אימא שמשתמשת בתחבורה ציבורית, ותחשבו שאימא שלכם בשיא של החיים שלה, נגמרו החיים שלה, לא כי היא עברה על החוק, היא הלכה על המדרכה כמו אזרחית טובה. הגיע הזמן להחזיר את המדרכות להולכי הרגל, אתם תעשו היסטוריה.

(מחיאות כפיים).

כל הכבוד.

בריאות לאימא.

תודה, אורנה.

אני ב-11:50 חייב ללכת, יש לי ישיבה עם שר החקלאות והאוצר לנושא של הפיצול החקלאי. דנינו יחליף אותי, אבל שיהיה ברור. אנחנו את החוק הזה נסיים מייד עם פתיחת המושב.

יישר כוח, דוד.

לוחות זמנים, דוד.

אני מבקש מכל מי שביקשנו שיביא לנו הצעה, שיביא לנו הצעה כמה שיותר מהר. אנחנו נצביע על החוק הזה בקריאה ראשונה בשבוע הראשון של החזרה, ושבועיים אחרי כן קריאה שנייה ושלישית.

כבוד היושב-ראש, אפשר להגיד מילה מארגון המוניות?

אפשר במקביל גם לקדם את התקנות?

עוד לא סיימתי. את התקנות אנחנו נסיים עוד בפגרה אם אנחנו יכולים לסיים.

זה יהיה אפשרי, אבנר? יהיה זמן?

- - -

חכה. תקנות, קודם כול נראה מה אתם עושים בעניין של הקשישים ואחר כך נדבר.

יש עוד עניין באופן הביצוע של הפרקטיקה, כבוד היושב-ראש.

אני עוזב. ימשיך חבר הכנסת דנינו.

לפני שתעזוב אולי תשמע. כבוד היושב-ראש, מילה מטעם ארגון המוניות.

ראיתי. אנשים רשומים. אני לא יודע מה המוניות קשורות לעניין זה.

אז אני אסביר, אשמח להסביר.

אשמח לדבר. רמי בכר, בעלים של אורבן רייד.

לפני שנותנים לחברות, יש עוד מישהו מהממשלה שרוצה לדבר? בבקשה, היועצת המשפטית של משרד התחבורה.

צוהרים טובים. חוה ראובני, לשכה משפטית, תחבורה. עמדת הממשלה לגבי הצעות החוק הפרטיות הייתה לתמוך בשלב טרומית בלבד, וזה מתוך ראייה של העיקרון כעיקרון נכון שצריך לרשום, זה תאם את המדיניות של הממשלה.

יחד עם זאת, אנחנו חשבנו שלא נכון לעגן את זה בחקיקה ראשית, גם כי החוק הזה חוזר על דברים שממילא קיימים בחקיקה ואין צורך בהם.

אבל אמרנו שאנחנו מוסיפים דברים. קודם כול, הנושא של לוחיות הרישוי.

היא מדברת על רישום.

הרישום, אמרתי, זה יהיה בתקנות.

שלא תהיה כפילות.

אבל יש דברים שיהיו בחוק הזה.

התקנות יהיו חלק מהחקיקה.

שרת התחבורה חתמה אתמול על הנחת התקנות, לוועדה הן הגיעו הבוקר.

בסדר גמור, אז מה.

נשמח שהן יידונו במהירות האפשרית.

לא, הן לא יבואו במהירות, אני כבר אומר לך. אני שכחתי את ההנחיה שלי, את ההנחיה של עצמי. עד שמשרד התחבורה לא יעמוד בהתחייבות שלו שהקשישים במדינת ישראל מגיל 67 – הם לא כל כך קשישים – מ-67 ומ-62, לא יעבור שום דבר של משרד התחבורה פה בוועדה. זה המצב.

זה בדיון הבא.

זה הדיון הבא, אבל אני אומר לכם, שתדעו. שום דבר לא יעבור, כולל התקנות וכולל מה שאתם רוצים. אתם תעמדו במחויבויות שלכם שהבטחתם, זה הכול. לא אתה, השרה תעמוד. יש גם לכנסת מה להגיד. אתם לא תגידו לנו בסיכום איתנו, ותעשו משהו אחר, אין מצב כזה.

בעצם, מה שיש בחוק הזה הוא לא נחוץ. עלתה השאלה רק לגבי המרשם.

בסדר, אנחנו מכירים את העמדה שלכם. זאת לא העמדה שלנו.

אני מדברת בשם עמדת הממשלה.

בסדר, מצוין.

לגבי הדברים שעלו, אני הייתי רוצה לראות הצעות קונקרטיות וכשיהיה זמן לשקול את המשמעויות שלהן.

בסדר, יש לכם זמן.

הנושא של הסמכת פקחים, הזכיר חברי עורך דין מתוק, זה לא פשוט. אני יודעת גם שנושא הביטוח נמצא בדיונים במשרד המשפטים, יש בזה מורכבות גדולה מאוד, זה השתקף גם בפסיקת בית המשפט.

עד סוף הפגרה יש לכם הזדמנות לבחון את כל מה שדיברנו, כולל משרד המשפטים, כולל התחבורה, כולל כולם. אנחנו נקבל מה שביקשנו מעיריית תל אביב שהם בטוח יעשו את זה מהר, אנחנו נשלח לכם את זה. בשבוע הראשון כשחוזרים מהפגרה אנחנו נצביע על קריאה ראשונה, ושבועיים אחרי כן קריאה שנייה ושלישית. זה המצב. אתם תעמדו בלוחות זמנים – עלא כיפאק; לא תעמדו, נצביע בכל מקרה.

אדוני, אני רק מבקשת לציין פה – כמובן זה לא אחריות הוועדה אלא אחריות הממשלה – שהממשלה החליטה שהיא רוצה שזה יחזור אליה לפני קריאה ראשונה.

מאה אחוז, אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים. אני רק אומר לכם, שתדעו, אני לא מחויב להסכמות של חברי הכנסת.

אני לא זוכר שבהחלטה היה כתוב שזה יחזור.

אני גם לא מחויב.

הם אישרו לטרומית.

כיוון שזה אושר רק לטרומית, אז אנחנו - - -

כן, אבל זה אושר לטרומית לפני שנתיים.

תגידו לי, מה נראה לכם? שהכנסת, כל שלב שהיא רוצה לעשות, אתם תגידו לנו החלטת ועדת שרים? אז יש לי הפתעה בשבילכם. כשזה הגיע לפה, אני לא מחויב לשום הסכמה של חבר כנסת. אני מעביר את החוק הזה עם השינויים שאני רוצה, בין אם הממשלה רוצה ובין אם הממשלה לא רוצה. יותר טוב תגיעו איתי להסכמות, ולא תחת לחץ, זה הכול.

לגבי ההצעות, אדוני בעצם קוצב, מהיום עד חזרה מהפגרה יש משהו כמו שבועיים בימי עבודה, ואני עוד לא יודעת מתי אני אקבל את ההצעות.

כמה זמן ייקח לעיריית תל אביב להביא לי את זה?

זה חוק של כמה שנים כבר.

שבועיים.

שבועיים. יפה.

זה בערך כל ימי העבודה עד החזרה.

אין בעיה. נאריך את זה בעוד שבוע. שבועיים, וחודש, הכול בסדר. אני לא מקבל את העניין הזה שכל דבר שמים לי את זה, מחזירים לוועדת שרים. תגידו לי, איפה אנחנו נמצאים? מה נראה לכם, שאין כנסת? אתם יושבים בוועדה, אנחנו שומעים את העמדות שלכם, אנחנו מתייחסים אליהן, אנחנו גם מקבלים הרבה פעמים את העמדות האלה, אבל כל הזמן שמים לנו חרב על הצוואר עם ועדת שרים, עליי זה לא מקובל.

זה נוהל חדש?

זו החלטה של השרים, של ממשלת ישראל.

אז היא לא מקובלת עליי.

בואי, הממשלה לא התכנסה בנושא הזה וקיבלה החלטה. זו עמדת המשרד.

לא, זה ועדת שרים.

זה ועדת שרים לחקיקה.

זאת הייתה החלטה בוועדת שרים לחקיקה.

אז תתנגדו לזה. תעשו מה שאתם רוצים.

אבל מה שחשוב, אדוני היושב-ראש, חזרנו על זה כמה פעמים. מצד אחד, אנחנו רוצים את הרישום, רוצים לעודד את השימוש של הכלים, אבל מצד שני, מינימום רגולציה ובירוקרטיה מיותרות.

אין בעיה. מינימום.

לכן, חקיקה ראשית היא טיפה יותר מורכבת, לעשות שינויים וכולי. מה שאנחנו באים ואומרים, יש את ההצעה ואת התקנות שלנו שיש שם מינימום רגולציה ובירוקרטיה. אתה תראה בתהליך עצמו, הוא מופשט כמה שיותר, גם חבר הכנסת אשר מכיר את זה.

אביגל, מה אנחנו מרוויחים מחקיקה ראשית בניגוד לתקנות? נניח היינו מכניסים עכשיו את הרישוי וכמה סעיפים לתוך התקנות של המשרד. מה אנחנו מרוויחים מחקיקה ראשית?

של התיקון. ברגע שיש תקנות הם יכולים לעשות תיקונים הרבה יותר קל מאשר בחקיקה, ברור.

ומה נרוויח אם זה ייכנס לחקיקה?

א', אמרתי שאנחנו ננצל את החוק הזה לכל מיני שיפורים ושינויים שלא קשורים רק להצעת חוק.

ושלא יכולים להיכנס לתקנות?

לכן אני מדבר על זה, כי לפי הנחיית היועצת המשפטית אני צריך להתייחס לזה, אז אני מתייחס לזה כבר עכשיו, שלא יגידו שלא התייחסתי לגבי נושאים חדשים.

מעבר לזה, הנושא הזה של חובה לעשות את לוחיות הזיהוי, אני רוצה שזה יהיה בחקיקה כי אני רואה בזה חשיבות ממדרגה ראשונה.

נכון.

זה הכול, עם כל הכבוד לתקנות. כמה זמן לקח לכם להכין את התקנות? שנתיים. אז מה אתם מדברים, באמת. הבאתם לי את זה בשנייה האחרונה בגלל שיש דיון היום?

לא. הבאנו את זה כי רק בשבוע שעבר סוכם הנושא של התקן.

בסדר, אז מה לעשות. אנחנו לא מסכימים.

לגבי חקיקה ראשית וחקיקת משנה אני מבקשת להעיר. לוחיות זיהוי של רכב ארבע גלגלי, החל מאופנוע ועד לסמיטריילר, מוסדר בתקנות. זה קצת אבסורד שאלה יהיו בחקיקה ראשית. יש לנו אבסורדים נוספים כאלה, כאשר קסדות לאופנועים נמצאות בחקיקת משנה וקסדות לאופניים נמצאות בחקיקה ראשית.

קודם כול, זה לא מדויק מה שאת אומרת כיוון שהראתה לי היועצת המשפטית שזה מופיע בחוק. על מה את מדברת? מופיע בחוק חובה כזאת, אבל משום מה, בחוק הזה יש פטור לנושא הזה. אז אנחנו נבטל את הפטור הזה בחקיקה, אין בעיה.

ההסדרים הקונקרטיים נמצאים בתקנות.

אבל זה לא ויכוח בינינו, עם כל הכבוד. הבעת את עמדתך, לא מקבלים אותה. מה הבעיה, לא הבנתי.

בתור מגיש החוק אני יכול לענות? אני בא ואומר דבר אחד. גם בהצעת החוק שלנו אמרנו שיהיו תקנות בתוכו. ברור שהתקנות זה דבר שהוא חלק מהחקיקה. חקיקה היא מורכבת לפעמים והיא דואלית, זאת אומרת זה עובד ביחד, זה לא סותר. יש כן חשיבות גדולה בחקיקה הראשית, גם דברים שאולי יעלו פה על השולחן בהמשך, שיצטרכו חקיקה ראשית וגם לעצם העניין שיש את החובה הזאת, כמו שעשו בקסדות.
את אומרת, בקסדות זה לא נורמלי. זה לא נורמלי, אבל לפחות אנשים יודעים וזוכרים שהמחוקק הישראלי חייב קסדות באופניים. גם פה אותו דבר.

היושב-ראש רוצה להרחיב את החוק, להכניס עוד דברים.

רק את סעיף הפטור.

החובה לגבי רישום קבועה כבר היום, סעיף 2 לפקודה קובע את חובת הרישום.

אבל נתנו פטור, את אומרת.

ביחס לכל מיני כלים, נגיד סעיף 39 דן בתקנות.

מה שאני אומר לה, שזה מופיע בחוק, לא בתקנות. מופיע, אז מה הבעיה? היא אמרה שאין תקדים לזה, אז יש, זה מופיע.

הפטור מצוי בתקנות, ולכן כשרוצים לבטל את הפטור עושים את זה בתוך התקנות. התקנות האלה מבטלות את התקנה.

אנחנו לא מוכנים לתת את כל הסמכות לשרים בעניין הזה, זה פשוט מאוד. השרים לא יקבעו הכול. אנחנו רוצים להכניס בחקיקה, כדי לתקן את זה יצטרכו לבוא לכנסת.

אלה תקנות באישור ועדה בכל מקרה.

לא משנה. בינתיים לא היה לכם שום אישור ועדה לתקנות האלה. שכחתי, אז שיתאפסו על הנושא של הפטור בנסיעה הציבורית למבוגרים, ואנחנו נדבר אחרת אתכם.

אתם לא לבד. אני לא יודע, הממשלה טוענת שיש הפרדת רשויות. אין הפרדת רשויות. הכנסת, כאילו היא לא רלוונטית, כל דבר מביאים לוועדת שרים לחקיקה. תגידו, אתם נורמלים? העברתם חוק בטרומית, אז כל שטות עכשיו שאנחנו רוצים לעשות, אנחנו צריכים לבוא אליכם לאישור? אז בואו תחוקקו במקומנו. שימו פה את שרת התחבורה בחוק שלכם, שימו את שר המשפטים בחוק של משפטים, וזהו, לא צריך כנסת. בשביל מה צריך כנסת? חבל על הזמן.

אנחנו - - -

לא, לא. השיטה הזאת, כשאני הייתי יושב-ראש קואליציה הכנסנו את זה רק בחוקים מסוימים שבאמת רצינו שזה יחזור כי אלה נושאים עקרוניים, אבל אתם על כל דבר רוצים את זה היום. מה קורה אתכם, אני לא מבין. תגידו, אתם השתגעתם? מה, אין כנסת?

אל תמהר לבטל את הכנסת, מה נעשה?

אולי נבטל. לא, זה לא סביר לבטל את הכנסת. תודה רבה. אני חייב ללכת לישיבה עם השרים.

(היו"ר שלום דנינו, 11:56)

מי הבא בתור?

אולי בינתיים, אדוני, ניתן כמה נתונים על כמה נפגעים, מה היקף הנפגעים. עוז דרור, סמנכ"ל עמותת אור ירוק. מתחילת השנה, 22 בני אדם נהרגו בתאונות של אופניים חשמליים, כשבכל שנה שעברה נהרגו 13, אנחנו כבר עברנו את כל השנה. 10 נפגעים בכל יום, אנחנו מדברים על מספרים שהולכים משנה לשנה וגדלים. בסופו של דבר, הכאוס והבלגן הזה, מי שמשלם את המחיר זה האזרחים, זה הולכי הרגל, זה האנשים.

קודם כול, באמת צריך להודות לחבר הכנסת אשר ולחברת הכנסת עטייה – חבר הכנסת אשר מלווה את הנושא הזה כבר שנים ומנסה לדחוף את זה – ואנחנו מברכים על הנושא הזה ועל היוזמה הזאת, היא חשובה.

במשפט אחד, הרישום הזה ייתן יכולת למשטרה, לפקחים העירוניים ולרשויות המקומיות לאכוף, וזה ייצר הרתעה והבנה בקרב הרוכבים שמי שרוכב ומצפצף על החוקים ומסכן את החיים של כולנו, אפשר לבוא איתו חשבון ולקנוס אותו גם אם הוא לא נמצא באותו מקום וגם אם אין שם שוטר שתפס אותו.

לכן, ההסדרה הזאת חשובה מאוד ביצירת הרתעה והבנה, יצירת איזושהי הבנה ואווירה הרתעתית שקצת תמתן את הרוכבים ותיתן לכולנו להרגיש קצת יותר בטוחים ברחובות.

לכן באור ירוק אנחנו חושבים שהמהלך הזה הוא נכון והוא יצמצם באופן משמעותי את מספר הנפגעים הגבוה. תודה.

שלום. שמי רמי בכר, אני הבעלים של חברת אורבן רייד. אורבן רייד עוסקת היום בכל מה שקשור לדו-גלגלי חשמלי, יש לנו גם חנויות, גם מוסך מאוד מאוד גדול וגם אנחנו בעצם היום עושים הכשרה למכונאות רכב באופניים חשמליים.

איפה אתם יושבים?

בתל אביב. בעצם, מדברים פה היום על כל מה שקשור למספר הנפגעים שעלה, אבל אף אחד לא מדבר על כמות המשתמשים שעלתה. אומנם כמות הנפגעים עלתה אבל כמות המשתמשים עלתה פי כמה, זאת אומרת ביחס לכמות המשתמשים שעלתה, כמות הנפגעים ירדה, באחוזים.

דיברתם על כל הנושא של לוחות רישוי, שזה בעצם הדבר המרכזי. איפה לבוא ולשים את שבילי האופניים עד 25 קמ"ש? איפה לבוא ולשים את הכלים עד 45 קמ"ש? אנחנו מדברים על זה שיש כלים שרוכבים על 70, אבל איפה הכלים שרוכבים על 40? למה הם לא מוסדרים בתוך החוק? 90% מהכלים שרוכבים היום, הם רוכבים מעל 25 קמ"ש.

אז הם בניגוד לחוק.

זה לא תקני.

אנחנו נגד הכלים האלה. אנחנו נגד כלים שנוסעים במהירויות כאלה.

צריך לפקח על מה שכן חוקי.

זה לא הדיון כרגע, בואו נתקדם.

אתה תדאג במוסך שלך לא לתת להם את האפשרות להגיע מעל 25 קמ"ש.

אנחנו יושבים פה בתוך החדר אבל בחוץ המציאות היא שונה. זה שאתם אומרים עד 25 קמ"ש, הכול טוב ויפה, זה מהמם, אבל רוב הכלים שיוצאים בחוץ הם מעל 25 קמ"ש.

צריך להחרים אותם.

צריך להחרים אותם? אז למה אתה עושה לוחיות רישוי?

שלא ייסעו מהר, שלא ייסעו נגד התנועה, שלא יקפצו לכביש ולא ייכנסו במכוניות.

- - -

רגע לפני שאנחנו עושים לוחיות רישוי יש הסדרה שצריך לעשות, רגע לפני שאנחנו מכניסים את הדבר הזה. אין פה רגולציה על כלום. יש כלים שנוסעים עד 25 קמ"ש והכול מעולה איתם, אבל יש כלים שנוסעים מעבר.

שי דיין

אז אדוני כבוד היושב-ראש, הוא רוצה שתאשר לכלי רכב כאלה, שיותרו לנסוע מעל 60, מעל 70, מעל 80.

לא, איגוד המוניות, אני לא רוצה את זה.

נתיב ל-25 קמ"ש, נתיב ל-40 ונתיב ל-70.

חברים, זה לא נושא הדיון עכשיו.

זה מה שהוא רוצה.

אני מבין מה הוא רוצה.

אני רוצה בסופו של דבר שכל הנושא הזה של הסדרה בנושא של לוחיות רישוי, יהיה לו משהו לפני זה. הכלים צריכים לעבור תקינות, הם עוברים היום – כל היבואנים שמביאים אותם עוברים תקניות. איפה מוסכים בארץ לדבר הזה? דיברנו על השבילים בעיריית תל אביב.

יעקב אשר אני חושב הגדיר את זה מאוד נכון. הוא אומר, בואו ניקח רגע את הרישוי, שזו תהיה האבן הראשונה בדרך לקדם את שאר הנושאים.

נדבר אחר כך על שאר הדברים.

אני מניח באמת שהדברים יתפתחו ויגיעו, כמו הביטוח שאנחנו לא דנים בו עכשיו.

אני סוכן ביטוח, אני עברתי מתחום הביטוח.

בהמשך.

אנשים לא יקנו.

לכן, אני נגד לחייב ביטוח.

נגד לחייב ביטוח?

כרגע אני אומר, בהצעת החוק - - -

אז אני אפגע בכזה כלי רכב והוא יפגע בי? מי ישלם עליו?

אתה מוכן להקשיב לי? כי אתה מסתכל דרך הפריזמה שלך, וזה בסדר. אני מסתכל רחב, ואמרתי את זה גם כאן. הנושא של הביטוח יבוא, החיים יעשו את שלהם, אבל היום אין סוכני ביטוח - - -

צריך שיהיה אובדן חיים ואחר כך בוא נתחיל לעשות ביטוח?

אובדן החיים יעשה את שלו.

הבנתי. תודה רבה על המחמאה.

צריך לעשות לכולם.

בבקשה.

שמי יובל גינסברג, אנחנו מגיעים מפורום יבואני אופניים, מלשכת המסחר בתל אביב.

איזה אופניים? רגילים?

אופניים, גם רגילים וגם חשמליים. אנחנו כתבנו נייר עמדה לכבוד המפגש היום, וחלק מהדברים הם מאוד חשובים, גם לנסות להסדיר אותם היום. יש בעיה עם הרישום של זה. אנחנו דיברנו עם משרד התחבורה כמה פעמים.

למי העברתם את מכתב העמדה?

גם לוועדה העברנו את עמדתנו, גם דיברנו.

הגיע לכולם.

העניין של הרישום, אחרי שכבר נעשה חוק ותחליטו שזה חשוב, הרישום, בעצם ההסדרה והפיזיות של הדברים, זה לוקה בחסר.

אנחנו הצענו הצעה מסודרת וניסינו להעביר את זה למשרד התחבורה. הוא קשוב ופתוח אבל כרגע התוכנית העסקית שמשרד התחבורה העביר לאופן הביצוע של הרישום היא לדעתנו לא טובה. אנחנו הצענו שדווקא חנויות האופניים, שהן מלוות על ידי יבואני אופניים, שגם ככה הם אמונים במשרד התחבורה ברישיון סחר, יכול להיות להם איזשהו עוגן לביקורת ולרישום מסודר של הלוחיות דרך חנויות האופניים המוסדרות.

ומה עם נווה שאנן, של האריתריאים?

יפה. אז זה בדיוק יכול לבוא עם כל מה שדיברו כרגע. בסופו של דבר צריך להסתכל על זה מהמקור. המקור הוא בחנויות אופניים לא מוסדרות, יש להם הרבה פרטאץ', מה שנקרא, בדרום תל אביב ודברים אחרים.

יבואן או חנות מוסדרת שתהיה מונחית על ידי משרד התחבורה, זו הדרך גם כן לייצר אופניים חוקיים שלא יפתחו מהירויות כאלה ואחרות.

יכול להיות.

אם אתם זוכרים, פעם רצו לעשות רישיון נהיגה מצולם, שלחו את האנשים לחנויות צילום והנפיקו שם דרך מאגר מידע רישיון, וכולנו, יש לנו היום רישיון מצולם.

זה אפשרי.

היום אפשר גם לעשות את זה דרך חנויות האופניים, מונחות על ידי היבואנים, כאשר יש לנו רישיון סחר ליבואנים. אפשר לעשות מאגר מידע מוסדר דרכם.

בסדר. אתם מדברים על זה בתקנות ואתם דנים.

עודד מזרחי, בבקשה.

עודד, אני יצרן ישראלי של קורקינט חשמלי, יחידי. קודם כול, אני חושב שלקחתם כלי תחבורה שהוא טוב למעמד החלש, לאנשים שאין להם כסף, סטודנטים, תפרנים, שלא רוצים לשלם ביטוח, רוצים לחסוך כסף, כלי מצוין, לקחתם אותו וציירתם את זה כמפלצת מסוכנת. אני 30 שנה על דו-גלגלי, אני עדיין יושב פה חי ושלם. קודם כול, בואו נרד מזה שהכלי הזה הוא מפלצת. הוא כלי שזה הדבר הבא בכל מקום בעולם, זה לא רק אנחנו.

למעט פריז שהוציאו.

אני לא חושב שהוועדה, בגלל שמציגה גם את הנפגעים, באה למקום שאומרת בואו נוציא אותם מהמרחב. ההיפך. למרות הפגיעות שיש להולכי רגל, מחפשים דרך להסדיר את זה.

אני בעד.

תספר לי איך הסטודנט התפרן משלם אחר כך את הפיצויים למי שהוא פגע בו אם אין בכלל ביטוח ואין שום דבר.

אני בעד להסדיר.

אז בוא תגיד. לגבי לוחית הרישוי.

דיברנו על לוחית רישוי. דיברנו על הילדים, מישהי פה משלום הילד דיברה. אני חושב שלהסדיר בחוק – אבא שנותן לילד מתחת לגיל 16 לרכוב על קורקינט, הוא חייב קנס גדול. אנחנו ישראלים, פוחדים, הדבר הכי כואב לכולנו זה הכיס. תפגע לאבא בכיס, אף ילד – אני חי את זה, אני חי מטר מרוטשילד, אני רואה מי נוסע. אני רוצה להדגיש, רוב התאונות זה כלים שיתופיים.

זה בניגוד לכל סטטיסטיקה.

אני מוכן לשבת עם כל אחד שעשה את הסטטיסטיקה מחוץ לאיכילוב ולראות מי מגיע. מגיעים ילדים, מגיעים כלים שיתופיים שהם לא מתוחזקים, אין להם ברקסים, אין להם שום דבר, וכל אחד יכול. כל אחד בגיל 25 יוצא מהבר מסטול, שם את הטלפון שלו על הכלי השיתופי, מפעיל אותו ויוצא לדרך.

סליחה. אבנר, במסגרת לוחית הרישוי והדברים הנוספים שאתם רוצים להכניס, יש שם באמת קנסות וזה חוקי, אביגל, להורים להכניס את זה?

ביחס להורים לא.

יש אפשרות לשלול את הרישיון של ילד צעיר שנוסע לעוד שנה, במידה ותופסים אותו, זאת אומרת לעכב לו רישיון נהיגה.

אבל זה עוד לא חוקק.

זה מונח כבר בכנסת.

עדיין מונח בכנסת. עשר שנים אני מחזיקה תיק התחבורה, אני כבר לא יודעת מה מונח ומה לא.

זה מונח כהצעת חוק.

הגשנו. הגשנו בכנסת הקודמת, הגשנו בכנסת הזאת.

אוקי.

רוצים לעכב את הרישיון בשנה, מ-16 ותשעה חודשים ל-17 ותשעה חודשים.

ואפשרי שאנחנו נכניס את זה במסגרת הזאת של החוק והתקנות?

לא. זו הצעת חוק ממשלתית.

חוה, אפשר להכניס את זה במסגרת הבקשה שלהם לחוק הזה?

אני לא יודעת את ההליכים התקנוניים בדיוק ואני לא בטוחה שזה עבר קריאה ראשונה.

זה עבר קריאה ראשונה.

עבר, אחרת לא היה נחרט לי בזיכרון.

וזה חוק שמדבר רק על זה, עידית?

אני לא זוכרת, חוה תזכור את זה.

לא, יש שם עוד דברים.

לדעתי, יש סעיפים נוספים.

יש בחוק עוד נושאים?

יש סעיפים בהקשרים אחרים של אכיפה, שלא קשורים לאופניים.

אם היא יכולה לבדוק.

אתי, אולי תיקחי על עצמך את החוק הזה, נראה איפה זה עומד.

עורכת דין ראובני צריכה לבדוק אם זה משהו שמקובל והם צריכים לתת הסכמה.

אבל אתם אומרים שזה עבר קריאה ראשונה.

זה עבר קריאה ראשונה. אי אפשר לשלב עם החוק שלי?

בכל מקרה הממשלה צריכה.

נקבל את האישור של משרד התחבורה, נביא את האישור.

אני גם לא יודע איזה חבר כנסת מוביל את זה.

זאת פרוצדורה משפטית.

זה ממשלתי.

זה חוק ממשלתי? אז מי מעכב?

יש עניין של מיזוג, מתי אפשר למזג הצעות חוק.

אני אומר, גם אם לא נמזג את החוק, רק לראות למה הצעת הממשלה - - -

פשוט צריך לקדם את זה בפני עצמו, זה לא חוק ארוך, ארבעה סעיפים.

אז בואו ננסה לקדם את זה.

יושב-ראש הוועדה התייחס לקידום נושאים של משרד התחבורה.

אדוני היושב-ראש, אני הייתי מציע, מניסיון שלנו – אנחנו כבר עם שערות לבנות כאן בבניין הזה – ככל שנתחיל להתפרס יותר מדי ויחד ננסה להביא משהו שהוא הכי טוב בעולם, אבל הכי טוב, אבל הוא לא יהיה, אנחנו צריכים להתקדם בשיטה של טור. יש הצעת חוק שיכולה להשתלב אחר כך, כשהיא תגיע נקדם אותה והיא תשתלב ביחד.

אנחנו מתחילים, כמו שאתה אמרת אדוני היושב-ראש, לבנה אחרי לבנה. אותם הורים שאתה מדבר עליהם, ברגע שהם יודעים שלוחית זיהוי רשומה באיזשהו מקום, היא רשומה על שם הילד או על שם ההורים, הם כבר יודעים שאין משחק כי היום הוא יגיד: הוא נסע בקורקינט של חבר שלו, הוא לקח מאח שלו, לא ידעתי, אני הורה. אין לא ידעתי. ברגע שהם יודעים שיש זהות לכלי עצמו והזהות הזאת קשורה עם שם ותעודת זהות, זה סיפור אחר. יהיו עדיין כאלה שישתוללו. אנחנו מנסים להמעיט, אנחנו לא באים לחסל.

מי שבריון הוא בריון על כל כלי.

מי שבריון, מטפלים בו כמו בריון, מה לעשות.

חברים. אנחנו עכשיו מתעסקים בחוק הזה. כפי שאמר היושב-ראש, אנחנו מתחילים עם לוחית הזיהוי, אני חושב שזאת התחלה חשובה, התחלה טובה להתחיל לטפל בכל העניין הזה. אתה העלית הערה על הדרך.

יש לי רק שאלה.

רצינו לדעת שיש חוק ממשלה בעניין, אז על הדרך שאנחנו שומעים את הדברים זו ההזדמנות.

נבדוק.

אחרי זה נבדוק גם את החוק הזה בנפרד. חברים, אנחנו נלך לפי הסדר. איתי.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. איתי ראבד, מנכ"ל ליים, מייצג פה את איגוד החברות השיתופיות. אנחנו משכירים קורקינטים לשימוש ברחבי ישראל, אנחנו חברות בין-לאומיות שפועלות במאות רבות של ערים ברחבי העולם עם הרבה מאוד ניסיון, מעל 40 מיליון רכיבות בישראל עד כה ומעל 10 מיליון בשנה.

קודם כול, אנחנו המיעוט של השימושים. 20% מהשימושים בתל אביב לפי נתוני עיריית תל אביב זה קורקינטים שיתופיים, זאת אומרת שאנחנו מאוד מאוד קטנים. לעומת זאת, בנתוני תאונות – אגב, אני לא יודע מאיפה הגיע הנתון קודם, אני אוהב את המחקרים האמפיריים האלה – אבל לפי הדאטה, הנתונים של התאונות שלנו הם 5% מסך התאונות.

נכון. זה גם הנתון שאני יודע.

מאיפה הנתון הזה?

הנתון הזה הוא לא נתון פורמלי.

חברים, זה לא משנה לנו את הבסיס של מה שאנחנו דנים פה, וזה לוחית הזיהוי. דסקסנו את זה, קיבלנו נתונים כאלה ואחרים, בוא תתרום משהו לדיון.

בשמחה. אנחנו באנו בעצם לתת לכם נקודת מבט מהעתיד. אנחנו כבר פה, אנחנו כבר עם סטנדרט בטיחות, אנחנו עם לוחיות רישוי כבר שלוש וחצי שנים, אנחנו עם מהירות מוגבלת ל-25 קמ"ש – אף אחד לא ב-40 ולא ב-60, מי שדיבר על זה – לעומת הרבה מאוד כלים פרטיים שכן פרוצים, ובהרבה מאוד חנויות וזה לא רק בדרום תל אביב.

אנחנו עם אזורים שבהם הקורקינט מאט בצורה אוטומטית. גיא הוכמן דיבר פה על אלנבי, שהוא יוצא עם הילד שלו. כלים שיתופיים לא יכולים לרכוב באלנבי. אנחנו חיים בעולם אחר, בעולם שבו אנחנו יכולים להיות עם מספיק אכיפה.

לוחיות הרישוי האלה הן צעד ראשון וצעד חשוב, אבל זה חייב לבוא עם אכיפה מתאימה, זה חייב לבוא עם הטמעה נכונה של הדבר הזה. בלי אכיפה נכונה זה לא יקרה.

חבר הכנסת אשר דיבר על האם זה יעודד רכיבה, לא יעודד רכיבה. זה יעודד רכיבה. כמות השימושים בכלים שלנו, למרות הרגולציה, תמשיך לעלות. תודה רבה.

תודה, חבר. דווקא מעניין אותי לשמוע את זיו גולדשמידט ממכון התקנים, בבקשה.

שלום. אני חבר ועדת תקינה במכון התקנים, ישבתי עם אבנר פלור. אני יושב פה מהיום הראשון של התקינה על אופניים חשמליים יחד עם אבנר, היינו אז רק ארבעה בחדר – אם אתה זוכר, אבנר – אני עובד בחברת "מצמן את מרוץ".

קודם כול, דיברתם פה על ילדים קטנים. יש תקן לקורקינט לילדים, זה חוקי. ילד בן 12, ההורים יכולים לקנות לו קורקינט חשמלי. אומנם זה 100 ואט אבל זה קורקינט חשמלי. אף אחד פה לא דיבר על זה, מדברים רק על הקורקינטים למבוגרים.

כשאתה מדבר על 100 ואט, לאיזו מהירות זה מגיע?

12 קמ"ש, זה צעצוע.

לפי החוק זה 12 קמ"ש, אבל הורים, מותר להם לקנות קורקינט חשמלי לילדים, אולי הגיע הזמן להפסיק עם זה. תשקלו את זה. זה לא חכם.

נושא שני שאנחנו מבקשים, יש נישה נוספת בעולם, ובארץ בפרט, לאופני הרים חשמליים. זה צובר תאוצה, מדובר פה היום כבר על עשרות ומאות אלפי אנשים שהם בקטגוריה הזאת. אנחנו מבקשים להחריג מהחוק, מהתקנות, מכל מקום, שמי שרוכב על אופני הרים חשמליים בשטח, לא יצטרך לוחית זיהוי. זה יביא לפציעות, זה לא חלק מהמוצר.

כשהוא מגיע להר הוא לא עובר בכביש?

בשטח. רוב הרוכבים מגיעים עם האופניים עם רכב, עם מתקן לשטח.

אבל אנחנו לא מדברים על הרוב, יכולים להיות גם כאלה וגם כאלה, אז תעזוב את זה. אין סיבה באמת להחריג אותם.

אדוני, יש סיבה – אני יודע שמשרד התחבורה מסכימים – שלרכיבה בשטח לא תהיה לוחית זיהוי בשטח. הוא עולה על הכביש, שישים לוחית זיהוי, אין שום בעיה. בשטח תמנעו את זה, זה ספורט שרוכבים בו כבר הרבה מאוד אנשים, זה צובר תאוצה בעולם. זה הספורט העיקרי היום בעולם.

אבל מי יאכוף עליו משהו בשטח? למה בשטח הוא צריך להוציא את הלוחית?

אני באופן אישי, עצרו אותי ברכיבה בשטח.

באמצע היער? בשטח?

כן, באמצע היער.

כרגע אין לך לוחית.

אף אחד לא מחייב אותו להסיר.

שים מדבקה מתחת, הכול בסדר.

הוא פטור. ירצה – יסיר; לא ירצה – לא יסיר.

לא, הוא רוצה להעביר את זה כחוק. אנחנו מבקשים שבחוק לא יהיה לגבי השטח לוחית זיהוי.

אני מבקשת לא להחריג אף כלי. אף כלי לא להחריג. להכניס את כולם לתוך הסיפור – שיתופיים, פרטיים, הרים, תלת-גלגלי

לא הכלי מוחרג. הרכיבה בשטח מוחרגת.

מי יגדיר מה זה שטח? פארק זה שטח?

מה שלא כביש זה שטח.

אני לא מוצא שום תרומה לעניין הזה, להחריג את נושא הרישוי או את הנסיעה של הרישוי, אבל שמענו, זה נכתב. משרד התחבורה שומע ובדיון שתעשו, תגיעו להחלטות. אני באופן אישי לא מוצא בזה שום תרומה, אבל אוקיי.

יש עניין שהיבואנים, יש להם מספרי שלדה לכל הקורקינטים, כל האופניים. היום לא מחויבים להעביר את זה. לאף גוף לא חייבים להעביר את מספרי השלדה. אני מציע שיעבירו את מספרי השלדה ושיהיה חד חד-ערכי בין מספר רישוי למספר שלדה, שזה יהיה ביחד.

בתוך האפליקציה?

באפליקציה יהיה קשר ביניהם.

כרגע זה רשום בלי שלדה.

אבל למה מעלים את זה עכשיו?

דיבר פה יובל על הפרקטיקה. כמו שיש באופנועים פקיד רישוי, יבואן, אחראי לעשות את מספר הרישוי, למה יבואנים לא יקבלו את האחריות הזאת על מספרי רישוי?

אבל מדובר כאן על רטרואקטיבי, גם אלה שבעבר.

בסדר, מדברים גם קדימה.

בקצרה. נשארה עוד נקודה?

הסיפור של האכיפה על המהירות. דיברתם פה איך לאכוף. עוצרים בן אדם, איך מודדים את המהירות? פתרון מאוד פשוט. ברגע שעוצרים, לוקחים לבן אדם את הכלי, מביאים את זה למכון התקנים. יש במכון התקנים איך למדוד את המהירות. מודדים את המהירות. אם זה מעל המהירות, מחרימים את הכלי; אם זה מתחת למהירות, משחררים את הכלי, נותנים קנס. מאוד פשוט.

מאוד פשוט. עושים את זה בכל העולם. בעולם יש כלים ניידים, נמצאים בתוך הניידות. הגיע הזמן לאכוף את המהירות – לאכוף את המהירות בחנויות, לאכוף את המהירות אצל יבואנים, לאכוף את המהירות. יבואן שעובד חוקי לא יכול לעבוד במדינת ישראל.

אוקיי. משרד התחבורה שמעו. שטרמן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, שלום לכולם, צוהריים טובים. תודה רבה על ההזדמנות. לעיתים רחוקות רואים ועדה שכולם תומכים וגם אומרים להחמיר, להחמיר, להחמיר. אני מתנצל, אני אהרוס את האידיליה. אני רוצה לדבר מעט על התכלית ועל הדברים שמסתתרים מאחורי האינטרס הזה בוועדה.

אדוני, התכלית של החוק לא מושגת באמצעות החוק עצמו, והמספרים שמוצגים לוועדה הם מגמתיים במקרה הטוב.

על איזה מספרים אתה מדבר?

אני יכול לפרוט אותם, כולם מספרים של הלמ"ס או של הרלב"ד.

איזה מספרים? של הנפגעים? מספרי האופניים? על מה אתה מדבר?

אם תרשה לי אני אפרט. דבר ראשון, חשוב להדגיש שהמשקל של האופניים החשמליים והקורקינטים החשמליים מסך התאונות הקטלניות אל מול רכב פרטי הוא פי 4 נמוך יותר. פי 4. הכלי הזה פי 4 יותר בטיחותי מרכב רגיל.

חברים, בואו נתמקד. זה לא הדיון, גם אם יש מעט נפגעים ורוצים רגע להסדיר את הדבר הזה עם לוחית זיהוי.

אדוני היושב-ראש, ההסדרה נובעת מהטענה שהכלי הזה מסוכן. אני טוען שהוא לא.

אתה נגד לשים לוחית זיהוי? שאני אבין את הסוף של הדברים שלך.

אני אסביר. דרך אגב, אני מייצג את הארגון לתחבורה חשמלית קלה, אני זה שמייצג את הרוכבים.

אני אומר דבר כזה. בשנת 2022 נהרגו – וזה המון וכל אדם זה עולם ומלואו – 12 אנשים על כלים חשמליים.

18 זה המספר הנכון. 13 על אופניים חשמליים ו-5 על קורקינטים.

אני דיברתי על אופניים חשמליים.

אז השנה יש כבר 22.

אני משווה לאופניים רגילים.

סליחה, אני יכול לעצור אותך?

ברשותך, אני רוצה להציג את הרעיון.

אני רוצה להיות תכליתי.

אני מנסה להיות תכליתי.

הוועדה הזאת קיבלה החלטה ללכת עם לוחית הזיהוי. אם המטרה של הדברים שאתה הולך להגיד לנו זה להימנע מלהתקין לוחית זיהוי, אז זה לא מתקבל. אם יש לך משהו נוסף.

מה שאני רוצה להגיד זה שהסיבה שהוועדה קיבלה את ההחלטה היא לדעתי כי הנתונים גם היו חסרים, בין השאר.

על אופניים חשמליים נהרגים בשנה 12 אנשים, על רגילים שמונה. בסך הכול, הכלי הזה פי 4 יותר בטיחותי מרכב רגיל. אנחנו מדברים על פחות מ-6% נפגעי ילדים מכלל כל הנפגעים, הרבה פחות ממשקלם כהולכי רגל או נוסעים ברכב פרטי.

העליהום סביב הכלי הזה הוא בלתי רגיל. לוחית הרישוי צריכה לשרת מטרה של לזהות את העבריין. אני בעוונותיי קצין משטרה. אין שום בעיה, אני לא שמעתי את משטרת ישראל שהם לא מצליחים להגיע לעבריינים בגלל שאין לוחית רישוי.

אתה חוזר על הדברים. הדעה שלך לגבי לוחית הזיהוי לא מקובלת. אוקיי?

אני לא נגד לוחית הזיהוי.

אני באמת לא הבן אדם הנכון לנהל את הדיון הזה כי אני באמת רואה בקורקינטים האלה, גם כנוהג בתל אביב, סכנה מאוד גדולה. לטעמי, צריך היה לבדוק איך מצמצמים את הנוכחות שלהם, אז אני לא שותף.

תוציא את השיתופי. כמו בצרפת.

אז לקחתי על עצמי להמשיך פה את הדיון ברוח של היושב-ראש. אנחנו נשים את לוחית הזיהוי.

ולדאוג שכל מי שרוכב על כלי כזה יודע את חוקי התנועה. כל עוד לא ידעו את חוקי התנועה, העבירות יהיו, תאונות יהיו. צריך לשבת ולתת את הדעת על הדבר הזה.

אורי, בבקשה.

אורי מוסר לי את רשות הדיבור במקומו.

לא, הוא לא יכול למסור לך.

אני רוצה לסיים עם נקודה חשובה.

סיימנו. אתה לא תורם להתקדמות של הדיון. אנחנו בעד לוחית זיהוי, כל מה שאתה הולך להגיד לי.

אבל - - -

זהו. הבנתי. הדברים שלך ברורים. זה לא מפלצת, הכול בסדר, המספרים לא מדויקים, וכל השאר.

זה לא רק זה. העניין הוא שלצורך העניין - - -

אני מבקש. סיימת.

תודה רבה.

אני מנסה לעשות את זה בכבוד גדול אליך.

זה לא מסתמן.

תעשה נקודה. אורי, אתה לא זה שוויתרת על זכות הדיבור?

אורי דואק, אני מחברה לסחר בהשקעות טיל בע"מ, אנחנו יבואנים ויש לנו רשת חנויות. היום דובר פה בעיקר על תל אביב. עניין הלוחית הוא דבר מבורך. השאלה אם בסוף, במדינה הכי יקרה בעולם המערבי, במדינה הכי פקוקה בעולם המערבי, שהיא מאבדת מהתוצר 35 מיליארד שקל בשנה, יש לה 6,000 מתים מזיהום אוויר ועשרות אלפי חולי סרטן וכאלה, השאלה האם הכלי הזה – שהיום יש בו 600,000 משתמשים מתוך כ-4.2 מיליון כלי תחבורה בישראל – הוא לא דבר חיובי מאוד.

הזיהוי הוא עניין מבורך. השאלה הגדולה – וכולם דיברו פה על אבני דרך – האם בהמשך הדרך אנחנו הולכים לקחת מסטודנט או אברך צעיר בבני ברק או בירושלים את הזכות להתניידות 24/7 ב-100 שקלים לחודש. מרבית הכלים עולים 3,000, 4,000 שקלים, משתמשים בהם כשלוש, ארבע שנים. כלי פרטי, אנשים דואגים לו כמו מכונית פרטית, לדוגמה, אם אני אשכור רכב אני כנראה אתייחס אליו פחות בכבוד.

אתה יכול לקצר ולכוון מה המטרה?

נקודה אחרונה. השאלה היא, בחקיקה או בתקנות שיעלו, האם אנחנו נוכל באמת, מעבר למספר הזיהוי, לדאוג בחקיקה שלא יטילו עוד רגולציה ועוד עלויות ועוד כספים על האנשים שהכי זקוקים להתניידות הזאת 24/7.

אני חושב שזה באמת הוצג כבר בתחילת הדיון, שזאת המטרה, לעשות את זה הכי פשוט, מינימום רגולציה אבל לתרום בתהליך הזה גם לביטחון של הולכי הרגל ונגד ההתפרעויות - -

אין ספק.

- - וכל הקורקינטים האלה שעוברים את המהירויות, ויש הרבה בלגן עם זה.

הגיע הזמן להסדיר את זה.

אז בואו נתחיל ברוח הזאת. יערה פיים, בבקשה.

יערה פיים, פורום ה-15.

אגב, מה זה פורום ה-15? אני שומע את זה פעם שנייה.

15 ערים בישראל, הרשויות הגדולות. אנחנו תומכים בהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה ובעקרונות הצעת החוק. יש חשיבות רבה בהסדרה של הנושא. אנחנו שמחים ומברכים שהדבר מגיע לקדמת הבמה, זאת תוך הגעה להסכמות עם משרד התחבורה, שזה חשוב מאוד, ואנחנו תומכים בביצוע שיח מולם.

משרד התחבורה ישב הרבה עם עיריית תל אביב והם עשו הרבה עבודה מקצועית חשובה מאוד בנושא הזה, אז כן חשוב שמשרד התחבורה יהיה מעורב בזה.

מה זה מעורב? הוא מוביל.

מעורב במסמך שעיריית תל אביב הולכת לרשום. מאחר שיש הרבה מאוד סוגים של כלי רכב חשמליים שעוברים במרחב הציבורי ואי אפשר להגיע וכל פעם לתקן את החקיקה מחדש, צריך לקבוע איסור על כל שימוש של כל כלי רכב חשמלי – זו נקודה חשובה – מכל סוג בדרך, במדרכות, בשבילי אופניים. אם אין לו לוחית רישוי, משרד התחבורה, רשות הרישוי, תחליט – יש לו או אין לו – אבל האיסור צריך להיות גורף לכולם, וככה גם כלי שאין לו לוחית ואין לו תקן, נוכל לאכוף אותו. זאת נקודה מאוד מאוד חשובה.

זה מתחבר אני חושב למה שהגברת מעיריית תל אביב דיברה עליו כבר בהתחלה.

כן, אבל אני זורמת אתכם כי אני פה עשר שנים, כמו שאלי דלל אמר, ואני אשמח שלפני תום הקדנציה שלי – שהיא הקדנציה השנייה, כבר נמשכת עשר שנים – אני אזכה לראות לוחיות רישוי או החלטה של הכנסת. תעשו את זה במהירות של עילת הסבירות.

אנחנו לא רוצים לעכב בשום צורה את החקיקה, אנחנו רוצים שהיא תתקדם כמה שיותר מהר.

עוד כמה נקודות. הגישה למאגר המידע שיש בהצעת החוק, אנחנו רוצים שהגישה למאגר תהיה ללא תשלום עבור הרשויות המקומיות ושזה יהיה מסונכרן עם המערכות שקיימות בתוך הרשויות.

חוץ מזה, יש לעדכן את החוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים בהתאם, בהתאם לעניין של האכיפה של לוחית הזיהוי לכולם.

אוקיי. משרד התחבורה שומע את הדברים. אנחנו עם שתיים וחצי דקות לסיום הדיון. אתה תסיים בדקה האחרונה. שי דיין.

שלום לכולם, אני שי דיין מארגון ועד נהגי המוניות. אנחנו נוסעים המון בכבישים, נתקלים בהמון רוכבי דו-גלגלי, תלת-גלגלי ורכבים תפעוליים אחרים שמעמיסים קורקינטים וכאלה, נוסעים בכל שעות היממה.

הבעיה הגדולה היא שחוקי התנועה לא מודעים לאותם רוכבים. נוסעים נגד כיוון התנועה, עוברים במעברי חצייה באדום, גורמים להמון מוניות להיתקל באותם כלים, לפגוע בהם או להיפגע מהם. אין לנו שום יכולת גם לתבוע ממנו נזק שנגרם לכלי רכב שלנו, אנחנו מפסידים המון.

אנחנו רוצים שאם כבר תהיה אכיפה והסברה – הסברה לא מספיק – צריך לגרום לכל רוכבי הכלים האלה לדעת את חוקי התנועה.

אני חושב שגם בעניין הזה לוחית הזיהוי תתרום לכם לדעת מי עשה איזה נזק.

היא תעזור, נכון. ואני חושב שבמידה ויהיו מצלמות אכיפה של הרשויות המקומיות, לא לעשות צילומים רק בכיוון התנועה, גם נגד כיוון התנועה כי אם הישבן של אותו כלי רכב הזה נוסע נגד כיוון התנועה, לא רואים את מספר הרישוי שלו.

אגב, הלוחית היא כפולה, קדימה אחורה?

רק אחורה לדעתי.

רק אחורה.

ואז צריך לצלם גם את החלק האחורי כי מי שעובר בעבריינות, הוא נוסע נגד כיוון התנועה ואלה הבעיות הכי גדולות של נהגי המוניות בכבישים.

דיין, תודה. אתה אחרון. ד"ר בקר, בניגוד לדיונים הקודמים, קצר, 30 שניות, תגיד את הדבר המרכזי.

אני תמיד מדבר לעניין ומשתדל להיות הכי קצר.

אתה מדבר לעניין, מעניין, מרתק, אבל אין לנו זמן, אז חצי דקה.

נותנים לי את החצי דקה. הכיוון של חקיקה בנושא הזה של לוחית זיהוי הוא כיוון נכון אבל לדעתי הוא שם דגש לנושא אחד, זה להקל על תהליך האכיפה, שאולי יאפשר יצירת הרתעה כאשר ייתנו דוחות או ייקחו את הרכב וכך הלאה, וידעו איזה רכב עבר את העבירה.

לדעתי, בהצעת החוק הזאת חייבים לשלב את משרד החינוך, שכל ילד שיש לו או שרוצה להשתמש – ילד בשבילי זה קבוצת הגיל מ-14 עד 18 - - -

ד"ר בקר, אנחנו מסיימים.

אני מסיים.

בוא תגיד עוד משפט אחרון וחשוב.

משה, יש חובת תיאוריה ולא מיישמים אותה. יש חקיקה.

יעבור מבחן בבית הספר ויקבל אישור שהוא עבר את המבחן.

יש את זה היום.

אם יש למישהו קורקינט עם מספר רישוי ונותן זאת לחבר שלו, אחר כך כל המערכת הבירוקרטית, צריך לחפש - - -

ד"ר בקר, הבנו. תודה רבה. אנחנו פשוט סוגרים את הדיון.

אני חושב שזה לא מכובד לתת לי בדקה האחרונה בגלל שמישהו יש לו סטיגמה, ואומרים, הוא מדבר הרבה. הוא מדבר לעניין כי יש לו מה לומר.

ד"ר בקר, אתה אפילו לא רשום לנו.

ביקשתי להירשם.

אבל עשינו את זה מתוך כבוד גדול אליך.

לא, לא, זה לא כבוד.

אני מצטער שאתה רואה את זה הפוך.

אני רואה את זה הפוך.

אנחנו סוגרים את הדיון ותודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35.