פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



15
הוועדה לביטחון לאומי
06/09/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 74
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום רביעי, כ' באלול התשפ"ג (06 בספטמבר 2023), שעה 13:48

הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ג-2023 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית (מ/1641)

דיון והצבעה

חבר הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר

בועז ביסמוט
ירון לוי

שמרית גולדנברג - המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אביב ישראלי - עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

ענבל דואק - מנהלת תחום תכנון ותוכניות, המשרד לביטחון לאומי

תאיר ריין - קצינת פיקוח ובקרה, המזכירות הביטחונית, המשרד לביטחון לאומי

איה קמיניץ - ראש היחידה למאסרים קצרים וביד"מ, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי

ליאורה נהון - רת"ח חקיקה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי

אסף שרף - רת"ח כליאה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי

אלעזר כהנא - יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

יעל לוי - ראש חוליית אסירים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

אדי קובל - ראש תחום חלופות מאסר, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רונית פלץ - ראש פרויקט נפגעי עבירה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

שירה קרואני - קמ"ד טכנולוגיות ואח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

אוהד טופז - קצין ייעוץ וחקיקה, מדור נפגעי עבירה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

דנית אביטל - קצינת זכויות נפגעי עבירה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

מלי אורגד - מנהלת שירות טיפול והגנה במצבי טראומה ומשבר, משרד הרווחה והביטחון החברתי

הילה דולינסקי - עוזרת ייעוץ משפטי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ישי שרון - עו"ד, מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית

חנית אברהם בכר - עו"ד, הנהלת בתי המשפט

הילה בוסקילה - עו"ד, הנהלת בתי המשפט

אפרת פילזר ביזמן - עו"ד, יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד

מיה אוברבאום - יועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

מינדי בוקשפן - יו"ר, עמותת ארגון דרור למשפחה

עידו בן יצחק

לאה גופר

יונת מייזל

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ג-2023 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית (מ/1641)

דיון והצבעה

צוהריים טובים, אני מקווה שהדיון הקרוב יהיה דיון תכליתי אך קצר. הדיון שנדון בו בשעה הקרובה הוא הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר, כשבעצם אנחנו דנים בתוך הצעת החוק הזאת על תיקון מס' 17 שהוא הוראת שעה, וזה תיקון בפעם השלישית אם אני מבין וזוכר נכון.

ההארכה היא השנייה. היה את התיקון שהעביר את הסמכות לוועדה שלנו.

זה ככה מופיע, תיקון מס' 3.

כן.

רק תזכורת, כמה מילים לפתיחה לפני שניתן את האפשרות למשרד המשפטים, למשרד לביטחון לאומי להציג את הדברים שלהם, כמה דברים כדי ליישר קו. אני רוצה להזכיר שחוק השחרור על-תנאי ממאסר הוא משנת 2001 והוא קובע בעצם הסדרים לשחרור מוקדם של אסירים, לא לפני שהם ביצעו שני שליש ממאסרם. אחרי כמה שנים, ב-2018 נדמה לי חוקק תיקון מס' 17 שבעצם בא ואמר שלאסירים שנגזרו עליהם תקופות מאסר של שלושה עד שישה חודשים, ניתן יהיה לדון בעניינם. לא צריך בשביל זה שני שליש. גם לא צריך בשביל זה ועדת שחרורים. יוכל לעשות את זה נציבות בתי הסוהר.

ההסדר המקורי עוד קבע את הסיפור הזה של השלושה עד שישה חודשים שזה בסמכות הנציב וזה עדיין שליש. מה שהתיקון ב-2018 עשה, הוא הקים את היחידה למאסרים קצרים שהיא לקחה את הסמכויות של הנציב לגבי שלושה עד שישה חודשים כולל החריגים, ואת הסמכויות של ועדת השחרורים לגבי אסירים שבין שישה ל-12 חודשים או למעט חריגים מסוימים.

יפה, ואז בשנת 2018 כשנחקק התיקון הזה הוא ניתן כהוראת שעה לשלוש שנים. בשנת 2021 הוארך התוקף שלו לשנתיים נוספות שמסתיימות למרבה הפליאה ב-15 באוקטובר 2023. אני אומר למרבה הפליאה כי אם היו קובעים את זה ל-16, אולי היה יותר קל לי עם הדיונים האלה, אבל קבעו את זה ל-15 ואנחנו חוזרים מהפגרה ב-16, אז אנחנו לכן מקיימים את הדיון הזה פה היום, כשהדיון בעצם נועד היום להאריך את תוקפו של התיקון לעוד שנה וחודשיים עד ה-15 בדצמבר 2024, ולהמליץ פה בעקבות הדיון לגורמים הרלוונטיים לאיזה צעדים יש לנקוט כדי למצות את ההליך ביעילות ולהגיע למצב שאנחנו מפסיקים לעשות הוראת שעה אלא הופכים אותו לחוק קבוע. זה באשר לפתיח.

עידו, אתה רוצה להוסיף משהו?

אני אתייחס אחר כך.

בואו נפתח בדיון. משרד המשפטים, שמרית, בבקשה.

תודה רבה. רק לפרוטוקול, שמרית גולדנברג, המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה. קודם כל אני רוצה להגיד תודה על הדיון הזה במהלך הפגרה. אנחנו באמת בסד זמנים, אז תודה על הקדשת הזמן. אחרי ההקדמה של היושב-ראש נחסכו הרבה מדברי הפתיחה שלי, אז אני אקצר. אני כן אומר שהיחידה לשחרור ממאסרים קצרים היא יחידה מנהלית ייעודית שהוקמה בשירות בתי הסוהר. היא למעשה באמת מחליפה את הסמכויות של נציבת בתי הסוהר וועדת השחרורים ביחס לאסירים שנידונו לשלושה עד 12 חודשי מאסר, ולדון בבקשות שלהם להכריע לשחרור על-תנאי.

אני כן אציין באופן קצת יותר ספציפי שמהסמכות של היחידה הוחרגו שתי קטגוריות של אסירים שעונשם שישה חודשים ומעלה. זה אסירים שנושאים עונש כאמור, שנדרשת לצורך ההחלטה בשחרור על-תנאי שלהם חוות דעת מיוחדת. בקצרה, מדובר באסירים שהם עברייני מין, נושאים מאסר בגין עבירות של אלימות במשפחה או שחולי נפש. אלה חוות דעת שהן מיועדות להידרש לשאלת המסוכנות שנשקפת מהם, וקטינים שהם במאסר של שישה חודשים ומעלה. קטינים כאלה כשהם תושבי ישראל, יש פיילוט בכלא אופק שבמסגרת ועדות השחרורים עניינם נידון. אם יהיה צורך אנחנו נרחיב.

הסיבה למהלך של הקמת היחידה הוא שהמנגנונים שהיו קיימים קודם לכן התגלו כלא יעילים ולא מותאמים לאסירים שנושאים עונשי מאסר קצרים, ולמה? משתי סיבות: המנגנון בפני נציב בתי הסוהר – למעשה מדובר במשימה נוספת שהוטלה על הנציב לצד יתר המשימות שלו כראש הארגון. זה הסיבה העיקרית. מבחינת ועדות השחרורים, ההליך בוועדת השחרורים הוא הליך מורכב. הוא מבוסס על איסוף חומרים וחוות דעת מגורמים מקצועיים. זה לוקח זמן, הדיון, ההכנה שלו. כל הדברים האלה הם לא כל כך מתאימים לאסירים שתקופות המאסר שלהם קצרות, ופעמים רבות למעשה אסירים כאלה הגיעו כבר לתקופת השליש, לתקופה שבה הם זכאים שבקשתם תיבחן, כשלא ניתן עוד לקיים את הדיון ולמעשה הם לא יכלו לממש את זכותם.

למעשה היחידה הוקמה כדי באמת להביא לייעול של המהלכים האלה, של המנגנונים האלה ולמצות את הפוטנציאל שבשחרור על-תנאי. אני כן אגיד במשפט שאנחנו רואים חשיבות גדולה למיצוי הפוטנציאל של שחרור על-תנאי בשחרור של אסיר ממאסר, וחזרה מלווה לקהילה ותחת פיקוח ולכן יש חשיבות לעניין הזה.

מודל ההפעלה של היחידה למעשה מותאם למאסרים קצרים בעיקר בכך שהיחידה לא מקיימת דיון שהוא אדוורסרי. היא למעשה מקבלת את כל הנתונים, לרבות את הבקשה של האסיר, את הטיעונים שלו, והיא מכריעה בהם על יסוד הכתב. יש ליחידה סמכות גם לשמוע אסיר במקרים חריגים, אבל מודל ההפעלה השוטף הוא בדיון על דרך הכתב. אין בדיון הזה סניגור-אסיר ובא כוח יועץ משפטי לממשלה. כמובן שהאסיר כן יכול להגיש את הטיעונים שלו על ידי עורך דין.

הבנתי רק ששיעור הפניות הוא לא גדול.

אני לא הייתי מגדירה את זה ככה. יש עדיין אסירים שלא מגישים. יש לדבר הזה, אני מניחה, כל מיני סיבות. אני יכולה להתייחס גם קצת לנתונים בהקשר הזה.

מצוין.

התייחסת לנושא של הארכות הוראת שעה. בראיה שלנו מהנתונים שנאספו ומהניסיון המצטבר ביחס לעבודה של היחידה, נראה שההקמה של היחידה מוכיחה את עצמה והיא באמת משיגה את המטרה של מיצוי הפוטנציאל בצורה טובה יותר, של קיום הדיונים בצורה יעילה יותר כך שאנשים, הדיון בעניינם יתקיים בזמן והחלטות תינתנה, לכן בראיה שלנו בעיקרון ההסדר הזה היה מתאים כבר להסדר קבע, אבל לאחרונה כן עלתה יוזמה שצריכה בחינה בקשר לסמכויות של היחידה. אי אפשר היה לעשות אותה בלוח הזמנים הקיים ולכן ההחלטה הייתה בסופו של דבר לבקש הארכה נוספת של הוראת השעה, ולמצות את הדיון עם כלל גורמי המקצוע בהצעה הזאת, בתקופה הזו.

אני קצת אתייחס באמת לנתונים. בין השנים 2016 עד 2018 שחרור של אסירים שנידונו לשלושה עד שישה חודשים, אז מהנתונים שהועברו אלינו על ידי שב"ס, למשל ב-2016 מדובר על 9% ששוחררו. 2017, 14%, 2018 שוב 9%. ב-2021 למשל 29% מהמשוחררים על ידי היחידה הם שפוטים לשלושה עד שישה חודשים. אני משווה ממש את אותה קבוצה. אנחנו רואים כאן כן את העלייה. 2022, 26% מהמשוחררים על ידי היחידה שפוטים לתקופה הזאת של שלושה עד שישה חודשים.

מבחינת הקבוצה כמכלול של השלושה חודשים עד 12 חודשים, גם שם אנחנו רואים עלייה. כשאנחנו מסתכלים על מכלול השנים שהיחידה פועלת בהן, היו באמצע משהו כמו שנתיים של קורונה שיש להן השפעה, ובכל זאת ב-2019 זה השנה הראשונה שבה היחידה פועלת, היו 35% שחרור, 2020, 25%. זה בדיוק שנת השיא של הקורונה. אני לא אומרת שבהכרח זה ההסבר היחיד אבל בוודאי שיש השפעה. 2021, 35% והשנה האחרונה, 2022, 39%, אז אנחנו כן רואים את המשמעויות של הפעולה של היחידה.

אני כן אציין שבסופו של דבר ההחלטה של היחידה בכל תיק היא לגופו ולכן אי אפשר לבחון את הדברים רק לפי אחוזי השחרור, אבל בוודאי שאנחנו רואים את הפער הניכר ביחס לאוכלוסיות האלה בתקופה שלפני היחידה ולאחר מכן, ויש לזה משמעות.

אני כן אומר שמבחינת היקף האסירים שפונים ליחידה בבקשות, ב-2021 71% מהאסירים שיכולם להגיש בקשה ליחידה הגישו בקשה. 35% מהם שוחררו. ב-2022 50% הגישו בקשה ו-39% מהם שוחררו, אז בוודאי שאפשר יותר. יש גם סיבות שאפשר להעלות על הדעת לגבי חלק מהמקרים שלא מגישים, אני אגיד מאוד בקצרה, לפחות חלקם.

קודם כל אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאנחנו במאסרים קצרים, וכשיש ברקע שחרור מנהלי מורחב בגלל המציאות הקיימת שהיא מוכרת לכולם כאן, וכן בתקופות קצרות אי אפשר לשלול שאדם אולי עושה איזושהי שקילה האם נכון ללכת למסלול של שחרור על-תנאי או להמתין תקופה קצרה ולהשתחרר ללא תנאים. אני יכולה להניח שזה קשור. יש אנשים שעונשם נגזר ממש כשהם על סף השליש או בתוך השליש, ובשים לב לתקופות הקצרות לפעמים לא מספיקים לדון במועד וגם האדם עצמו עושה כבר את החישוב. אני מניחה שיכולות להיות סיבות נוספות. אני כן חושבת שאנחנו רואים כאן עלייה משמעותית מבחינת היכולת לעשות שימוש באמצעי הזה.

אם יש כמובן שאלות נוספות, אני אשמח.

יופי, ההתייחסות שלך הייתה מאוד חשובה. גם נסכת בי סוג מסוים של ביטחון על פעילות היחידה, שזה היה איזשהו סימן שאלה מבחינתי, ושמח לשמוע מה שאת חושבת עליה.

עכשיו נשמע גם מה חושבים חבריי.

נמצא איתנו חבר כנסת טרי, חדש, ירון לוי. הוא נכנס במקום חברת הכנסת אורנה ברביבאי. אנחנו מאחלים לשניכם בהצלחה.

תודה רבה.

פעם ראשונה שאתה אצלי בדיון. אם אתה רוצה לשאול שאלות או אתה רוצה להעיר הערה, הבמה שלך.

תודה. בהמשך. אני אקשיב לכל האנשים שנמצאים.

בשמחה. המשרד לביטחון לאומי ואחרי זה עו"ד ישי שרון.

בבקשה, אביב.

אני אתן לאיה קמיניץ, ראש היחידה למאסרים קצרים קצת לפרט על עבודת היחידה.

בבקשה.

קודם כל אני שמחה להיות פה מאחר וזה שאמרת שהיה לך סימן שאלה על פעילות היחידה, הרמתי גבה. היחידה הזו זה אחת היחידות שאני יכולה להעיד עליהן שהן היותר יעילות.

סימן השאלה הוא לאו דווקא מביע חוסר ביטחון. הוא סימן שאלה כי לא הבנתי מה זה הדבר הזה.

היחידה הזו זה אחת היחידות היותר יעילות שהכרתי בשנותיי. זו יחידה שבעצם מטפלת באסירים כמו במיקרוסקופ. כל אסיר שמגיע אלינו, אנחנו מכירים את כל הדברים שנוגעים אליו מעצם העובדה שזה אסירים קצרים, שאני לא צריכה חוות דעת חיצוניות, אז כל חוות הדעת פרוסות לפנינו וכל בקשה נבחנת על פי כלל הנתונים שקיימים, לפיכך אסירים מקבלים את יומם.

כפי שאמרה שמרית, מדד הביצוע ומדד התפוקה של היחידה הזו זה לא השחרורים. היא אמרה את זה ואני חוזרת על זה. אני לא נמדדת בכמה אני משחררת, אני נמדדת בכמה אסירים הגישו בקשה וקיבלו את יומם בפניי, ואני יכולה להגיד שהיקף האסירים האלה הוא כמעט מוחלט. מתי מעט אסירים לא זוכים לקיים דיון, וגם אז לעולם לא בגלל שהיחידה לא הספיקה לדון בהם. הסיבות הן סיבות באמת של מערכת של גזר דין מאוחר מידי ואז נשאר לו פרק זמן כל כך קצר שהרבה פעמים הוא אומר תודה, אני מעדיף ללכת הביתה עוד שבוע, עוד שבועיים ואל תיתני לי תנאים ותחזיקי אותי עכשיו חודש בתנאים ובפיקוח. אנחנו הרבה פעמים מגיעים לדיון שהכנו את הדיון ומקבלים סירוב שנדון בו, ואז אנחנו לא דנים באסירים.

מה שניסיתי להגיד קודם זה שבאמת כל אסיר שמבקש יקבל את יומו ככל שזה תלוי בנו. הגמישות של היחידה הזו שזו יחידה בתוך שב"ס, היתרון שלה שאנחנו מיינדד לזה בלבד וגם אם יש לי דיונים בבוקר ולא הספקתי לדון באסיר כי לא הייתה בפניי חוות דעת כזו או אחרת והיא הגיעה אחרי שעתיים, אני אכנס את חברי היחידה ואנחנו נדון אד הוק באותו אדם והוא לא יעוכב, לכן היחידה הזו היא באמת מאוד יעילה. אני חשבתי שאנחנו הולכים לעגן את הוראת השעה הזו כי אני חושבת שעמדנו במדדי הביצוע מעל ומעבר, ובאמת הסוגיה הזו שביקשו לבחון את הסמכויות והאם אפשר להרחיב את תקופת הטיפול שלנו לפרק זמן ארוך, ערבלה קצת את הקלפים ולא אפשרה לנו לקיים את הדיון המעמיק פה כבר בפניכם ולכן זה הארכת הוראת השעה.

כל שאלה נוספת כמובן שאני אשמח.

תודה רבה, הבהרה מאוד חשובה. יש קרבה לחוק קמיניץ אצלך?

הקרבה היחידה זה למצא.

תודה רבה לאיה. עוד מישהו משירות בתי הסוהר? ליאורה? אסף?

המשרד לביטחון לאומי, אביב.

כמו שאיה אמרה, כרגע הבקשה זה להאריך בשנה נוספת. יש איזשהו רצון לבחון את פעילות היחידה בהיבט של האם נכון להרחיב את הפעילות שלה. כרגע זה עניין של בחינה ראשונית ומתקיים על זה שיח. אני חושבת שאנחנו רואים את יעילות היחידה ואת החשיבות שלה, וכן להתקדם לכיוון בחינת הוראת קבע.

אוקיי. עו"ד אפרת פילזר, בבקשה.

תודה על רשות הדיבור. עו"ד אפרת פילזר, אני היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד. אני רוצה להתייחס לשני עניינים. אני אפתח בזה שאנחנו מבינים את הצורך בפעילות היחידה ובצורך לייעל את הדברים, אבל נראה שבכל זאת יש דברים שצריך לדייק אותם ואולי לשפר אותם קצת, וזו הזדמנות לומר את הדברים כי אני מבינה שאנחנו גם בעצם בהארכה של הוראת השעה, אז תמונת המצב ברורה וגם גבולות הגזרה הם ברורים.

דבר ראשון שאני אבקש להתייחס אליו מתייחס לאסירים בעבירות מין ואלימות שנגזר להם עונש מאסר שהוא בין שלושה לשישה חודשים ובעצם הם כן נידונים ביחידה למאסרים קצרים בניגוד לאסירים כאלה שנגזר עליהם מעל שישה חודשים, שאז עניינם עובר לוועדת השחרורים ובעצם זה לא רלוונטי כאן.

את רצינית? יש כאלה שנמצאו מורשעים בעבירות מין ונשפטו לבין שלושה לשישה חודשים?

ככה ההסדר קובע.

זה לא ההסדר קובע, זה מה שבית המשפט גזר עליו.

גם עבירות מין, צריך לזכור שיש מנעד מאוד רחב של עבירות בנסיבות של בן אדם.

אפרת, בבקשה.

ועדיין יש עבירות מין ואלימות שנגזרים עליהם העונשים האלה. זה סוגיה, האם ראוי שעל עבירות כאלה ייגזר עונש כל כך נמוך? זה משהו אחר.

זאת השאלה ששאלתי את עצמי.

אני מבינה, אבל נדמה לי שאולי זה פחות רלוונטי לדיון כאן ובעצם מה שאנחנו צריכים לדון זה לאותם אסירים שבכל זאת נידונים ביחידה למאסרים קצרים ואלה הן העבירות שהורשעו בהם. בהקשר הזה אני רוצה לומר שאני מבינה את הצורך לדון בעניינם מהר כיוון שתקופת המאסר שנגזרה עליהם היא לא ארוכה, ובהתייחס לכל מה שנאמר כבר כאן, עניין היעילות ושהם לא יפספסו את ועדת השליש וכו', אבל מן הצד השני לא יכול להיות שזה יבוא על חשבון ביטחון הציבור ולא על חשבון הזכות של נפגעי עבירה להביע עמדה ביחס לדבר הזה. בהקשר הזה אני מבקשת להתייחס.

בוועדת השחרורים כשהיא דנה בעניינם של אסירים כאלה, היא צריכה שיעמדו בפניה גם מסמכים רלוונטיים נוספים כמו דברים שקשורים לאלימות במשפחה, הערכת מסוכנות, כל מיני דברים מהסוג הזה ועל סמך זה היא מקבלת את ההחלטה. ביחידה למאסרים קצרים נדמה שהדבר הזה פחות עובד. פחות מגיעים המסמכים האלה, פחות יש שקילה של הדברים האלה וזה דבר שהוא מטריד אותנו, לכן אנחנו אומרים, זה לא יכול לבוא על חשבון זה. צריך לייעל את המנגנונים. הרי בסופו של דבר בדרך כלל בתיקים בבית משפט יש תסקירים. הרבה פעמים כשמדובר במאסרים קצרים כאלה יש גם הערכת מסוכנות וצריך לייעל את הדברים, כי מה שנאמר בהוראת השעה זה שהיחידה למאסרים קצרים תתייחס להערכת מסוכנות אם הועברה לה.

ביחס לעברייני מין בלבד.

כמובן. אין הערכת מסוכנות מינית לא בעניינם של לא עברייני מין. הדבר הזה שזה "אם הועברה לה" הוא מאוד מטריד כי בסופו של דבר אנחנו נמצאים כאן בעידן די מתקדם מבחינת היכולת להעביר מסמכים ולעיין בהם, וצריך לייעל את הדברים. אני יודעת שהדבר הזה הוא לא פשוט. אני ראיתי גם את התגובות כאן ועדיין אני סבורה שיש מקום להגיד את זה ושהכנסת תהיה מודעת לזה שהדבר הזה יכול להיות יותר טוב.

דבר נוסף שאני מבקשת להתייחס אליו זה העניין של עמדת נפגע עבירה. אני יודעת, יש את מערכת מנ"ע אבל מערכת מנ"ע היא מורכבת, היא מאוד תלויה ביכולת של נפגע העבירה להיות נגיש למערכת הזאת והרבה פעמים זה מאוד קשה. זה תלוי ביוזמה של נפגע העבירה. כשאני מדברת על אוכלוסיות מוחלשות, כשאני מדברת על אנשים שלא מדברים את השפה העברית אלא מדברים ערבית או מדברים כל שפה אחרת, אם אין להם מספיק נגישות לאינטרנט או לטלפונים חכמים, הדבר הזה מאוד קשה והם הרבה פעמים מפספסים.

אני יודעת שיש המון רצון טוב כדי לייעל את הדברים האלה ויש קצינת נפגעים בשב"ס שעושה הרבה מאוד, אבל בסופו של דבר היא אחת ונפגעי עבירה יש הרבה יותר. כן, לפעמים זה קשה במיוחד, דרך אגב, כשמדובר בקטינים שהפרטים שלהם לא מועברים מהצורך לשמור כמובן על הסודיות שלהם, ואז זה דורש איזושהי פניה מיוחדת למשטרה ולפנות אולי לפרקליטות או לתביעות ולנסות לאתר את מספרי הטלפונים הרלוונטיים כדי להגיע אליהם. בסופו של דבר התוצאה היא שהדברים נופלים בדרך, אז צריך לחשוב וגם ליישם איך הדבר הזה יהיה יותר יעיל. יכול להיות שצריך יותר תקנים לקצינת הנפגעים בשב"ס, יכול להיות שצריך לייעל את המנגנונים של העברת הפרטים הללו, אבל לא יכול להיות שנפגע העבירה לא יוכל לממש את הזכות שלו להביע עמדה ביחס לאפשרות הזאת, ורק על סמך העמדה של נפגע העבירה והפרטים הרלוונטיים שיש בחוות הדעת המקצועיות, אם זה שירות מבחן ואם זה אלימות במשפחה ואם זה הערכת מסוכנות מינית, יהיה אפשר לקבל החלטה שהיא גם נכונה יותר והיא גם באמת מוודאת שאין פגיעה לא בשלום הציבור ולא בזכות של נפגע העבירה לדעת מה קורה איתו. גם נפגע העבירה צריך לדעת מה ההחלטה שהתקבלה, וגם זה בדרך כלל לא קורה, וביתר שאת בקטינים.

עודה נקודה שצריך אולי לציין, שיש גם קטינים שלא נמצאים בבית, שהם נפגעו ונמצאים בפנימיות ובמקומות אחרים. גם להם מגיע לדעת, אז את הדברים האלה צריך לפתור. זה הדבר הראשון שרציתי להתייחס אליו וזה ביחס לאותם אסירים שעניינם נידון בפני היחידה למאסרים קצרים.

דבר שני שאני רוצה להתייחס אליו זה אותם קטינים עוברי חוק שגם עניינם נידון בפני היחידה למאסרים קצרים, וכאן מדובר שוב באותם אסירים שנגזר עליהם עונש מאסר בין שלושה לשישה חודשים. ברגע שזה מעל לשישה חודשים, זה בעצם עובר לוועדת השחרורים ולפיילוט המצוין שיש ומתנהל כבר בפועל ובאמת עושה עבודה מצוינת. ועדת השחרורים שדנה בעניינם של קטינים, כאמור מעל שישה חודשים, מגיעים לשם כל בעלי התפקידים הרלוונטיים. יש שם גם חשיבה קדימה לאיך קטין ייקלט בתוך החברה אחרי שהוא משתחרר מהמאסר. יש איזה ראיה הרבה יותר רחבה והרבה יותר הוליסטית והדבר הזה הוא מאוד נכון.

אני מבינה את הצורך שהיחידה למאסרים קצרים תפעל ביעילות ובזמן קצר. אני לא מזלזלת בדבר הזה בכלל, ועדיין אנחנו חושבים שצריך לתת את הדעת להתייחסות המיוחדת שהיחידה הזאת צריכה לתת לעניינם של קטינים שנידונים ביחידה למאסרים קצרים. צריך להיות איזשהו נוהל פנימי אולי של שב"ס, שלוקח את הדברים העיקריים מהפיילוט של ועדת השחרורים על העקרונות המיוחדים שצריך להסתכל עליהם כשאנחנו מסתכלים על קטינים שצריכים לחזור לחברה, ולייצר איזשהו נוהל מסודר שיעמוד בפני היחידה למאסרים קצרים. הדבר הזה יהיה לטובת החברה כולה וכמובן לטובת הקטין שמשתחרר, שהשחרור שלו ייעשה בצורה טובה יותר ומותאמת יותר, וגם בשאיפה, תמנע את החזרה שלו למאסרים נוספים. אנחנו כמובן במועצה לשלום הילד נוכל לעמוד לרשות השב"ס והיחידה למאסרים קצרים כדי לנסות לחבר את הנוהל הזה.

אני אציין בהקשר הזה שגם עשינו עבודה למשרד המשפטים בנושא הזה, שהיא הייתה גם סקירה משווה על מה קורה בעולם, ואנחנו מאוד נשמח לסייע בדבר הזה ויש לו מקום. פשוט שיהיה נוהל פנימי. אני מבינה שתיקון חקיקה שוב בשלב הזה כמו שאמרתי בתחילת הדברים שלי, זה לא על השולחן, בטח לא בסד הזמנים הזה, אבל נוהל פנימי בהחלט יכול להיות והוא יכול רק להביא לטוב.

תודה רבה, אפרת.

אני אשמח רק להוסיף לחלק הראשון שהיא אמרה לפני שמתייחסים, רק עוד שתי נקודות קצרות.

מי את?

אני מיה אוברבאום מאיגוד מרכזי הסיוע. רציתי פשוט על החלק הראשון שהיא אמרה להוסיף עוד שני דברים קטנים, שיש איזו תחושה ששלושה, שישה חודשים זה עבירות קלות. לכאורה, נכון. בפועל עדיין מדובר בעבירות שבהן בית המשפט החליט לשים את העבריין מאחורי סורג ובריח ולא שירצו את זה בעבודות שירות, ולכן עדיין מדובר בעבירות החמורות ביותר מבחינת האינטרס הציבורית. זה נקודה ראשונה.

הנקודה השנייה זה שהרבה מאוד פעמים יש מקרים שהם יחסית חמורים ועדיין נסגרו בהסדר טיעון ונגזר עליהם שלושה חודשים. זה לא הופך את העבירה שהייתה לעבירה קלה. יש איזו תחושה פה של שלושה עד שישה זה העבירות הקלות האלה שנשארו. זה הרבה פעמים עבירות מאוד קשות על נפשן של הנפגעות.

נתתם לי להבין מהר מאוד שזה לא ככה. זה בסדר.

תודה.

עזרתם לי מאוד. אפרת ומיה, תודה רבה. היה מאוד חשוב לי לשמוע אתכן.

עו"ד ישי שרון, בבקשה.

אנחנו מצטרפים להצעת החוק ובאמת מברכים על הארכת הוראת השעה. כמה נקודות להמשך הדרך. המנגנון הזה הוא מנגנון מאוד מאוד חשוב ותמכנו בו מלכתחילה. בעצם המטרה שלו היא לתקן את האבסורד שהיה לנו בשיטה הקודמת, שהנציב שלו היה את הסמכות לשחרר בתקופות הקצרות, וכאן אני פחות מסכים עם חברתי. יכולות להיות עבירות חמורות גם בתקופות הקצרות, אבל ככלל כשמסתכלים על המקרים האלה, בוודאי שכמשווים אותם לתקופות הארוכות יותר - - -

כשמשווים, כמובן.

אז בוודאי שאנחנו מבינים שאנשים שנמצאים בכלא על התקופות הקצרות, זה המעשים הפחות חמורים. יש לא מעט מקרים שהם מעשים מן הרף התחתון. נדבך נוסף, כפי שבעצם נמצא בדוח ועדת דורנר, יש בעיה עם המאסרים הקצרים האלה, זה שיש להם בעצם אפקט קרימינוגני, אפקט שלילי בגלל שהם תקופות כל כך קצרות. בגלל שגם אין מספיק זמן לא לבצע עבודה שיקומית מאומצת או לא לשחרר בשחרור מוקדם, בעצם יש להם אפקט שלילי, רגרסיבי על שיעורי החזרתיות של האסיר.

אני מוסיף לזה שבישראל בדומה לכמה מדינות באירופה, הנתח הזה של המאסרים הקצרים הוא משמעותי במיוחד, משהו כמו 60% אם אני לא טועה מסך המעצרים. אני מחבר את זה למשבר הכליאה הקיצוני שאנחנו חווים בשנים האחרונות, ביתר שאת בימים אלה. זה ברור שהדרך לפתור את משבר הכליאה לא נמצאת אך ורק בבינוי אלא גם בטיפול אותן אוכלוסיות, ואין ספק שהמאסרים הקצרים וטיוב מנגנון שחרור מוקדם מאסר זה אחד מהפתרונות שאנחנו חושבים שצריכים לקדם.

לגבי יישום ההסדר, אני מסתכל על חצי הכוס המלאה ובאמת מברך את שב"ס על זה שהם הרימו את המפעל הזה, את היחידה הזאת בזמן יחסית קצר. זה באמת יחידה יעילה שבזמן יחסית קצר הצליחה להביא לשיפור משמעותי גם בכך שאסירים פונים לוועדה, אבל גם בשיעור השחרורים.

אם נסתכל על חצי הכוס הריקה, אני חושב שהדרך עדיין ארוכה. אנחנו עדיין נמצאים במצב שבו שיעורי השחרור הם דומים מאוד לשיעורי השחרור בוועדות השחרורים. אנחנו עדיין נמצאים באותו מצב לטעמנו שהוא אבסורדי, שדווקא במאסרים הקצרים אנחנו עדיין לא נמצאים במיצוי מלא, אנחנו חושבים ככה, של שיעורי השחרור המוקדם, וזה משהו שצריך לחשוב עליו לקראת המעבר לחקיקת הקבע בהמשך.

אנחנו כן מוטרדים מהנתח הלא מבוטל של האסירים שהחליטו לא להגיש או שפשוט לא הגישו בקשה ליחידה. אני מסכים שיכול להיות שחלק מהדבר הזה נובע מדברים שקשורים למנגנון השחרור המנהלי, אבל צריכים לבדוק את זה. צריכים לבדוק האם זה באמת נובע בגלל זה או אולי בגלל צורך בשיפור מנגנון היידוע שקבוע בחוק לגבי האפשרות להגיש את הבקשה ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים.

אני כן אסיים במשהו, לא תכננתי לדבר על זה אבל אני כן אדבר על העבירות החמורות יותר של עבירות מין ואלמ"ב. קודם כל אני מסכים שצריכים למלא אחר הוראות החוק וצריכים ליידע את נפגע העבירה כמו שנקבע בהוראת השעה. אני כן אגיד שלפחות לפי הנתונים שאני ראיתי, מספר השחרורים בעבירות האלה הוא די אפסי. צריכים לקחת גם את זה בחשבון. אני אגיד שאני כשלעצמי חושב שזה הדבר שמגביר את המסוכנות. השחרור המוקדם אחרי שלושה חודשים או שישה חודשים, האפקט על זה על מסוכנות הוא מצומצם יחסית. לעומת זאת המחקרים מראים ששחרור מלא מבית הסוהר בלי תוכנית שיקום, בלי תנאי שחרור, בלי פיקוח זה כשלעצמו מגביר מסוכנות לעומת מצב שבו אתה משחרר בשחרור מוקדם עם פיקוח ושיקום.

אוקיי, נקודה מעניינת. תודה, עו"ד ישי שרון.

בבקשה, שמרית.

אני אוסיף שתי נקודות. קודם כל אתחיל מזה שאין כמובן מחלוקת על זה שצריך להגיע לנפגעי העבירה שיידעו על ההחלטות, שיידעו שהם יכולים להגיש עמדה.

חשוב לי להבהיר ביחס לשתי הנקודות שעלו כאן. העובדה שהיחידה הוקמה כמנגנון יעיל, לא אומרת שזו חזות הכול. בסופו של דבר, וישי הזכיר את זה, היחידה מבצעת בחינה פרטנית וכשבוחנים את ההחלטות שלה גם ביחס לאוכלוסיות האלה, רואים כשהיחידה לא השתכנעה שהאסיר עומד בדרישות של חוק שחרור על-תנאי, הוא לא שוחרר. באמת הנתונים מדברים בעד עצמם. אני כן אגיד שביחס לאסירים ששפוטים לשלושה עד שישה חודשים אני מסכימה עם ישי. קודם כל המעשים, לפעמים הם מעשים חמורים. במדרג של המעשים הדברים ברורים. מדובר בעונשי המאסר הקלים יותר.

בסופו של דבר צריך לקחת בחשבון שההכנה של חוות הדעת הייתה אחת מאבני הנגף כדי שאנשים יוכלו לממש את זכותם, כי אלה חוות דעת שלוקח זמן להכין אותן, ולכן ביחס לאוכלוסייה הזאת שמעולם לא הוכנו לגביה חוות דעת בעבר, בסדר הקודם, לא נמצא שיש לחייב את זה כאן. יותר מזה, כן נמצא שהיכן שקיימת כבר הערכת מסוכנות מינית, היא תועבר. מי שיילך לפרוטוקולים של הדיון בשעתו בחקיקה של היחידה ב-2018, יראה שאמרנו, איפה שיהיה, אז בסדר, שיקבלו את זה. בפועל אני מבינה שבמרבית התיקים של עברייני המין, ותתקנו אותי אם אני לא מדייקת, מתקבלת הערכת מסוכנות מינית, כך שגם הנתון הזה מונח בפני היחידה.

הטענות שהועלו ביחס למערכת מנ"ע וליידוע של נפגעי העבירה הן לא טענות שייחודיות רק לאסירים שנידנו לשלושה עד שישה חודשי מאסר. הן רחבות יותר, הן רלוונטיות גם לוועדות השחרורים. אני אציין שמכוח החלטת ממשלה 1889 מ-2 באוקטובר 2022, יש צוות בין-משרדי שבוחן את היישום של המלצות ועדת ברלינר. נמצאת כאן עו"ד חנית אברהם בכר מהנהלת בתי המשפט. אם צריך היא תוכל להרחיב, אבל אני כן אומר במשפט שיש בוועדה הזאת צוות שבוחן את האופן שבו אפשר לשפר ולייעל את הקבלה של עמדות נפגעי העבירה ביחידה ובוועדות השחרורים, ולמעשה גם לשפר את המודעות של נפגעי העבירה לזכות שלהם.

מצוין. תודה רבה. עוד מישהו רוצה להתייחס?

אני רוצה רגע להתייחס לנקודה הראשונה ממש בקצרה. תנוח דעתכם, גם דעתך בעניין הציבור. את תסתכלי על המספרים. עברייני מין – היו לנו 25 עברייני מין מ-2019 עד 2022, אפס שחרורים. אנחנו מקבלים את הערכת המסוכנות. היא נמצאת בחומר המשפטי. החומר המשפטי פתוח בפניי. זה נכון שמב"ן לא עושים לנו סקירת הערכת מסוכנות ספציפית, אבל לא צריך אותה. די והותר בשורה התחתונה שקובעת, ולכן ככה זה עובד.

בכל המקרים קיבלתם את הערכת המסוכנות מגזר הדין?

בתסקירים זה מופיע. זה קיים. תנוח דעתך, ישי, אם הייתה תוכנית שחרור, היינו מאוד מתאמצים לשחרר לקהילה עם תוכנית שחרור. אנחנו מאוד פרו שילוב חזרה בקהילה ככל שזה ניתן, לפיכך בשני המקרים אנחנו עם היד על הדופק וכשאפשר, עושים, וכשיש מסוכנות אנחנו לא נשחרר.

היושב-ראש, אני רק רוצה להוסיף משפט, ברשותך, בעניין שקצת חמק כאן אבל הוא כן חשוב שייאמר, שצריך לשים לב שמבין האסירים שמשוחררים על ידי היחידה, למעלה מ-50%, ורואים את זה ממש לאורך השנים, משתחררים תחת ליווי ופיקוח של הרשות לשיקום האסיר שהיא הכינה תוכניות מותאמות לאסירים במאסרים קצרים. זה דבר שלא היה קיים קודם לכן והתועלת שבו ברורה.

יפה מאוד, הבהרה חשובה. תודה. עוד מישהו?

חבר הכנסת ירון לוי, אתה רוצה להתייחס?

אני קיבלתי את התשובות. רציתי את שמרית לשאול אבל קיבלתי ממך את התשובות בקשר לאותם אנשים שמשוחררים לגבי עבירות מין. הבנתי שזה אפס, אבל מה הפרמטרים שיש לוועדה הזאת לגבי כל סוג של עבירה?

חוק שחרור על-תנאי קובע למעשה פרמטרים שהם לא ספציפית לעבירה מסוימת. ועדת שחרורים רשאית לשחרר אדם שנמצא שלא נשקפת ממנו מסוכנות ושהוא ראוי לשחרור.

בלי שום קשר לעבירה.

הוועדה נדרשת למסוכנות שלו לסכנה לשלום הציבור, למשפחה שלו, לנפגע העבירה. היא מתייחסת לפוטנציאל השיקומי שלו, להתנהגות שלו במהלך המאסר. במסגרת החומרים שמונחים בפני ועדת השחרורים או בפני היחידה יש מגוון שלם של מסמכים והערכות שרלוונטיות ומאירות ככל הנדרש גם על העבירה שלו. אסיר שביצע עבירות מין, אז למשל בוועדת השחרורים, כי אצלם זה בלי חוות דעת, מתקבלת הערכת מסוכנות מינית. אסיר שהוא אסיר אלימות במשפחה, מתקבלת חוות דעת בהקשר הזה של המסוכנות שלו מצוות משותף לשב"ס ומשרד הרווחה. בוודאי שיש התייחסות לעבירה, למעשים, לנסיבות.

תודה.

תודה רבה על השאלה ועל התשובה. ירון, עוד משהו?

לא, תודה.

אוקיי, אז אנחנו נסכם רגע את הדברים שעלו פה. ניתן לעו"ד עידו לומר את דברו. אני אסכם בכמה מילים ונערוך הצבעה כמו שצריך לעשות במקרים כאלה.

בבקשה, עידו.

קודם כל לגבי שיעור הפניות אני חושב שקיבלנו פה איזשהו מענה. זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת גם בהקשר של השחרור המנהלי המאוחר והשפעותיו.

לגבי זכויות נפגעי עבירה, נכון שחלק ניכר מההערות של אפרת מתייחסות לבעיות שהן במערכת בכללותה. בכל זאת הייתי רוצה להבין משב"ס האם נפגעי עבירה ממצים את זכויותיהם בהקשר של הוועדה הזאת ואיך זה עובד?

הערה שלישית היא ממש במישור הטכני. הוראת השעה קמה ופוקעת ב-15 באוקטובר. אנחנו נדון בזה במליאה רק ב-16 ולכן אנחנו נרצה להוסיף סעיף שתחילתו של החוק תהיה ב-16 באוקטובר כדי שלא יהיה לנו - - -

תחילת הוראת השעה.

תחילת החוק של מערכת הוראת השעה יהיה ב-16 באוקטובר כדי שלא יהיו לנו פערי זמנים ושאלות פרשניות.

שלא ניקלע לסיטואציה של אפשרויות חריגה מהחוקים.

אולי אם אפשר רק עוד להשלים את השאלה של היועץ המשפטי, ולבקש אם יש נתונים ביחס לנפגעי עבירה שהביעו עמדה בפני היחידה למאסרים קצרים? בכמה מקרים פשוט טכנית זה קרה?

קודם כל אני אגיד שלפי חוק זכויות נפגעי עבירה, בסעיף 10, כשנפגע עבירת מין או אלימות ביקש זאת והוא מבקש את זה כשהוא ממלא את התלונה במשטרה, רק אם הוא מבקש הוא יכול לקבל את העדכון. העדכון הזה בא לידי ביטוי באמצעות מערכת מנ"ע. זה מוסדר בתקנות של נפגעי העבירה, כשבעצם לפי סעיף 19 האופן שבו הוא מיועד, בין אם ביחידה למאסרים קצרים ובין אם ועדות שחרורים זה אותו אופן. אם הוא בוחר להיות מיודע בעניין הדבר הזה, אז הוא מקבל עדכון בטלפון או באמצעות מסרון שמתקיים דיון ושהוא יכול להעביר את עמדתו והוא יכול ליצור קשר עם קצינת נפגעי עבירה בשב"ס על מנת להעביר את העמדה.

אנחנו חולקים חלקית על מה שאתה אומר עכשיו. האם אתה מתכוון שהם מקבלים את המידע באמצעות מערכת מנ"ע?

יש מערכת ממוחשבת של שב"ס שהיא מעבירה את כל המידעים, את מועדי הדיונים, והיא מעבירה את זה למערכת מנ"ע. קיים ממשק בין המשטרה לשב"ס.

אני רוצה לדייק אותך. אנחנו מכירים את הממשק ואנחנו כבר נדבר עליו, אבל אנחנו מעדכנים שבעצם הדבר היחיד שמערכת שב"ס מעדכנת את המערכת המשטרתית היא הודעה ביחס לכך שאדם, נקבע דיון בעניינו בוועדה למאסרים קצרים. אין הודעה לנפגע העבירה.

מועבר עדכון - - -

אני יכולה רגע להסביר ולחדד. אני דנית, אני קצינת זכויות נפגע עבירה במדור נפגע עבירה, אחראית על מערכת מנ"ע והמוקד עם רונית פה שאחראית מחשובית על המערכת. יש הבחנה בין הודעה לנפגע עבירה על ועדת שחרורים לבין הודעה לנפגע עבירה על ועדה של היחידה. בוועדת שחרורים רגילה יש לנו אבני דרך שמבחינות. אנחנו מקבלים את זה משב"ס. יש הבחנה בין נפגע עבירה בכלל העבירות, בעבירות רגילות מה שנקרא, לבין נפגע עבירה בעבירות מין ואלימות, כשההבדל הוא שנפגע עבירה בעבירות רגילות מקבל הודעה על זה שיש ועדת שחרורים, כי אין לו זכות מתוקף החוק להביע עמדה. נפגע עבירות מין ואלימות מקבל בנוסף גם עדכון על זה שיש לו זכות להביע עמדה ושהוא יכול לפנות לקצינת נפגעים בשב"ס. במקרה של היחידה אנחנו לא מקבלים משב"ס את ההבחנה הזאת בין אם מדובר בעבירה רגילה שאין זכות לנפגע להביע עמדה לבין העבירות שבהן כן יש לנפגע עבירה זכות, ולכן כאשר אנחנו מקבלים הודעה משב"ס על ועדה ביחידה, בעצם נפגע העבירה לא מקבל עדכון על זכות שלו להביע עמדה.

עובדה היא שמוגשות בעצם בקשות דרך קצינת נפגעי עבירה אחרי שהן מיודעות על זה.

יכול להיות שהוא מיוזמתו פונה - - -

לא מיוזמתו. אני עשיתי את הבדיקה מול הגורמים.

אסף, תעצרו פה. אנחנו מבינים שיש איזשהו קצר.

יש איזשהו פער.

בואו נבדוק אותו.

אין בעיה.

זה פער שאנחנו רוצים לכסות עליו, נכון? כי אנחנו כן רוצים לאפשר לנפגעי העבירה במקרים של דיוני היחידה לבוא ולהביע את דעתם או להגיש איזשהו מסמך שמביע התנגדות או תמיכה או כל דבר אחר. בואו נסגור את הפער הזה. נראה לי הרבה יותר פשוט מאשר לקיים עליו דיון פה שהוא לא יוביל לשום מקום.

הנושא הזה ייבדק עם שני הגופים.

עוד מישהו?

אולי שיהיה דיווח לוועדה בעניין הזה.

אפרת, אני גם אנחה את זה. בחודש נובמבר שנה הבאה נבדוק את זה. אנחנו אמורים לאשר את הוראת השעה, להפוך אותה להוראת קבע.

אבל אולי כדאי שלפני זה כבר נקבל את המידע איך הולכים לגשר על הפער הזה.

אם אנחנו נמשיך בדיון הזה, לא נסיים אותו עד נובמבר שנה הבאה, אז כדאי שנעצור פה.

זה אני מבינה, אבל אם יש לנו זמן עד המליאה, לפחות עד 15 באוקטובר או 16 באוקטובר - - -

אפרת, אני מבין.

עידו, בבקשה.

אני אקרא את הצעת החוק.

תיקון סעיף 1 1. בחוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח-2018, בסעיף 1, המילים "של חמש שנים" – יימחקו, ואחרי "(15 באוקטובר 2018)" יבוא "עד יום י"ד בכסלו התשפ"ה (15 בדצמבר 2024)".

סעיף 2 שאני מציע להוסיף, סעיף תחילה –

2. תחילתו של חוק זה ביום א' בחשון התשפ"ד (16 באוקטובר 2023).

הוגשו הסתייגויות על ידי יש עתיד ושרן השכל עם המחנה הממלכתי, ושניהם ביקשו לא לדון על זה פה אלא להעביר את זה למליאה.

כן, רק צריך להצביע עליהם כמקשה אחת.

אוקיי, אז בואו נעשה את זה בצורה מסודרת.

יש גם של עאידה.

עאידה זה בקשת רשות דיבור.

בנושא הצעת חוק לשחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3) הוגשו הסתייגויות. מי בעד קבלת ההסתייגויות? מי נגד ההסתייגויות?

הצבעה

לא אושר

ההסתייגויות לא התקבלו כאן, יוצגו במליאה כפי שסוכם.

מכאן להצעת החוק עצמה, הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), כולל ההערה של עידו שהתחולה שלה היא החל מה-16 באוקטובר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר

הצעת החוק עברה. תודה רבה לכם, להתראות בשמחות.


הישיבה ננעלה בשעה 14:33.