פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



72
ועדת העבודה והרווחה
18/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 94
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"ט בתמוז התשפ"ג (18 ביולי 2023), שעה 13:00

הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
חילי טרופר
אלמוג כהן
צגה מלקו
חוה אתי עטייה
אפרת רייטן מרום

דן אילוז
רם בן ברק
אברהם בצלאל
משה סולומון
יצחק פינדרוס

לימור לוריא - ראש אגף שיקום, משרד הביטחון

ערן יוסף - סגן בכיר ליועמ"ש משפט מנהלי, משרד הביטחון

הדר קרמר - ר' היחידה לתגמולים והטבות, משרד הביטחון

יואב סטשבסקי - המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, ייעוץ וחקיקה, משרד הביטחון

דן נימני - רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

שלומי מור - משנה ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

שפרה שחר - מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל

רות פרמינגר - נציגת ארגון נפגעי פעולות איבה בכנסת וחברת ועד

עידן קלימן - יו"ר ארגון נכי צה"ל

אייל בן שושן - יועמ"ש הארגון, ארגון נכי צה"ל

איתי אלימלך - יו"ר מחוז חיפה והצפון, ארגון נכי צה"ל

עובדיה עובי בן חיים - חבר ועד ארצי, ארגון נכי צה"ל

מיכאל מיקי בנימין - נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

רז חג'ג' - חבר, ארגון נכי צה"ל

גל רויטשטיין - נכה צה"ל

רויטל רוט - עו"ד, אשת הלום קרב

נדב וירש - פעיל חברתי הלומי קרב

אברהם אבוטבול - הורה לשני נכי צה"ל

יעקב סער סעדה - נכה צה"ל

יעל סלנט

ענת כהן שמואל
אורית ארז – סגנית מנהלת ועדה

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב-2022, מ/1574

שלום וברוכים הבאים לוועדת העבודה והרווחה, הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מספר 33).

אני ארצה בעזרת ה' להשלים את כל השאריות שנשארו פה ושם ואני גם ארצה ואבקש ממשרד הביטחון, כל הנדרים והשבועות וההבטחות והבדיקות שאתם הייתם אמורים לעשות, להביא לנו תשובה. אני רוצה לפני ההצבעה. גם דברים שאינם בתוך החוק, כמו למשל המלווה ל-PTSD והמחלקה המיוחדת שאתם תקימו באגף ל-PTSD. כל הדברים האלה, אני רוצה שזה ייכנס שוב לפרוטוקול באופן מסוכם וסופי, גם על פי המכתבים והדברים של שר הביטחון וגם על פי הדברים שאתם אמרתם פה.

כדי שנוכל להתקדם לקראת הסיום אז אחרי עבודה קשה מאוד מאוד של שבועות ולילות וימים, עם כולם ביחד כמובן, עם כל המשפטנים והעוסקים בדבר, אז בבקשה, תני את השינויים שאנחנו מקווים שהם הסופיים.

נעבור לאט ובזהירות. התיקון הראשון בעמוד 4, זה תיקון שהוא יותר נוסחי וגם ככל שנתקדם בניסוח ונצטרך לעשות תיקונים כאלה שהם רק התאמות אנחנו כמובן נעשה אותם.



(ג) קצין התגמולים יודיע בכתב לנכה לפני ניכוי מהתגמול או הפסקת זכאותו זכותו לתגמול כאמור בסעיף קטן (ב), על כוונתו לנכות מהתגמול ועל גובה הניכוי או על כוונתו להפסיק את הזכאות לתגמול;



זה רק לגמרי הבהרה.

עמוד 5.

סעיף 7 עוסק בתגמול של מי שאיבד את כושרו להשתכר, מה שהיה מכונה נצרך, ולא נגיד את השם הזה עוד פעם, וסעיף קטן (ה) עוסק בכל מיני תנאים ואמרנו שהוראות סעיף זה של תגמול מחוסר פרנסה לא יחולו על נכה שביום שהגיש בקשה לתגמול לפי סעיף זה הגיע לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, כי אמרנו שזה תגמול בגילאי עבודה, למעט אדם שהגיש בקשה להכרה לפני גיל פרישה, זאת התוספת, הוא צריך להגיש את הבקשה להכרה כנכה, לא את הבקשה לתגמול, את הבקשה להכרה כנכה לפני גיל פרישה, אבל ההכרה שלו הייתה לאחר גיל פרישה ולכן הוא לא יכול לבקש את התגמול הזה כי הוא עדיין לא היה מוכר והוא לא עבד בחמש השנים שקדמו להגשת בקשתו להכרה לפי חוק זה, כלומר בגילאי עבודה.

בעמוד 7 למטה. היה את סעיף קטן (ג) שאמר שנכה זכאי לקבל זכאויות נוספות המפורטות בפרק זה, בכפוף להוראות לפי סימן זה וסימנים ב' ו-ג' ובלבד שהסיוע כאמור יהיה בסכום שלא יעלה על הסכום שהנכה נדרש בפועל, ככל שהדבר נדרש בחוק או לפיו. מכיוון שעשינו עבודה ובכל מקום שבו לא מקבלים תשלום יותר ממה שהנכה משלם בפועל ציינו באופן מפורש ומכיוון שיש הסמכה לתקנות והסכומים בחוק הם מרביים אז הסעיף מיותר ולכן הורדנו אותו. הוא לא מוסיף לנו שום דבר.

התיקון הבא בעמוד 16 והוא תיקון רוחבי. אתמול בוועדה הוסבר לנו שהמימון של שיעורי הנהיגה, יש לו תקרה שקבועה בנהלים ואחר כך תהיה קבועה בתקנון.

תעריף למורים.

כן, ולכן בעצם זה לא בהכרח מימון מלא, הוסבר פה אתמול שברוב המקרים זה יספיק, אבל זה לא בהכרח מימון שהוא מלא של שיעורי נהיגה, יכול להיות שהוא יהיה מימון חלקי ולכן זה סיוע במימון ולא מימון, ואותו דבר על מבחני הכשירות, למרות שמבחני כשירות זה לא תעריף?

לא, הטסטים, יכול להיות 30 טסטים ו-22 טסטים. כמה טסטים אתם נותנים?

- - -

שלושה טסטים? יש אנשים שעוברים עשרה טסטים.

ונראה מה תקבעו בתקנות.

תגידי בדיוק כמה טסטים.

היום זה שניים ואופציה לחריגה של אגף השיקום לעוד שלושה טסטים. סך הכול חמישה.

אז הוא יעבור, זה בסדר.

התיקון הזה היה בסעיף 9כט, אבל אנחנו נראה בהמשך שיש לו עוד מופעים. למשל בעמוד 17 בסעיף 9ל, בסעיף קטן (ב), גם סיוע במימון שיעורי נהיגה וסיוע במימון מבחן כשירות, זה מי שהוא נכה ולא מימש את הזכאות שלו לרכב.

בעמוד 18 למעלה, בסעיף 9לט, ההוראות סעיף 9א חולשות על כל הפרק ובפסקה (א) הורדנו את התוספת הזאת ולכן אנחנו פשוט מורידים אותה גם פה. זה ברור שכל ההוראות שייקבעו בתקנות יחולו ולא צריך להגיד את זה.

בעמוד 18 למטה בפסקה (ג) העירו לנו, בצדק, שכשמקבלים רכב בבעלות המדינה מקבלים את הרכב ואז זה לא סיוע בהחלפת הרכב, זה ממש החלפת הרכב, מפה נובע התיקון הזה.

התיקון הבא בעמוד 21, זה אותו דבר, סיוע במימון של שיעורי נהיגה וסיוע במימון של מבחני כשירות, ואותו דבר גם בסעיף 9לג, זה אותו תיקון שהסברנו.

יש לי הערה לגבי עמוד 25, אני מחכה להעיר אותה מאתמול. אפשר?

איזה סעיף?

סעיף (2) לגבי רכישת רכב מהמאגר. יש גם נכים שהם לא 100 פלוס שמשתמשים במאגר ומשתמשים ברכב עם מנגנון יד מלא והייתי רוצה שיבדקו, יש מעט כאלה, מעט בודדים, שתהיה אפשרות שגם לנו תתאפשר לרכוש את הרכב מהמאגר עם הפטור. שתהיה גם לנו אפשרות לרכוש, יש בודדים, ממש בודדים.

לא רק אני לא מבין על מה אתה מדבר. אתה מבין?

כן. דיברנו על זה שיש מאגר רכב של משרד הביטחון שמשמש את הנכים שיש להם רכב בבעלות המדינה. אם יש תקלות או דברים כאלה שיוכלו לקבל משם רכב חלופי. יש אפשרות במצבים מסוימים לנכה 100 פלוס לרכוש רכב שהוא קיבל מאותו המאגר, זו זכאות מאוד חריגה.

רכב משומש?

מה שהוא מבקש זה לאפשר את הרכישה הזו גם לנכים שהם לא 100 פלוס. כיוון שיש מלאי רכבים מאוד מוגבל הרחבה של זה גם לנכים שהם לא 100 פלוס תצמצם ממילא את סל הרכבים שיש במאגר לכל מי שצריך אותם ולכן אנחנו לא רוצים להרחיב.

ממילא מוציאים אותם למכירה.

עובי מדבר כשזה יוצא למכרז.

אני מדבר על הרכבים שאתם מוציאים למכרז, אני לא מדבר על הרכבים שאתם מחזיקים במאגר.

אז אתם רוצים זכאות להשתתף במכרז?

כן.

אם זה זכאות להשתתף במכרז אתם זכאים לגשת למכרז.

אני מדבר על הפטור.

הפטור הוא לא פה, הפטור הוא בתקנות חובת המכרזים.

לא, יש פטור.

זה לא פה, זה לא רלוונטי.

עכשיו הבנתי למה הוא התכוון, הוא מדבר על הפטור בתקנות חובת המכרזים, הוא לא בחוק הזה והוא גם לא בוועדה הזאת, לכן זה לא רלוונטי לדיון שלנו.

זה בחוק חובת המכרזים בוועדת הכספים?

כן, בתקנות חובת המכרזים.

נמשיך בתיקונים שלנו.

עמוד 28. זה משהו שדנו בו אתמול, זה הסעיף שהפריע לארגון נכי צה"ל, נקריא אותו .



(ה) על אף האמור בסעיף זה, חבר הוועדה שהוא נציג הארגון היציג לא ייחשב כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא חבר בארגון היציג או נושא תפקיד בארגון.

זה מוסכם?

כן. עמוד 33. תיקון לסעיף 36א שמשרד הביטחון ביקש להוסיף. ביקשתם להוסיף גם את סעיף 5א. תסבירו רק מה זה אומר כדי שיהיה ברור.

מדובר על בחירה בזכויות בין חוק הביטוח הלאומי ובין חוק הנכים במקרה שאדם מאותה סיבה, במאורע אחד, זכאי לפי שני החוקים והוא צריך לבחור. הבחירה מתייחסת היום לסוגים של תגמולים וכיוון שהוספנו את תגמול נכה 100 פלוס לסעיף נפרד צריך להכניס אותו גם לפה. זה טכני לגמרי.

כי קודם סעיף 7 לא היה שם.

הוא צריך להיות, זה תגמול לכל דבר.

התיקון לסעיף 40, זה נכה שנמצא במאסר. עלתה פה הסוגיה ובסוף אמרנו שאתם תחזירו תשובה, שתבחנו את המצב. אני מבינה שנשארתם עם אותה עמדה.

אני רוצה להגיד, כל החקיקה הסוציאלית שאנחנו מכירים, מחוק הביטוח הלאומי וחוקים אחרים שנותנים זכויות סוציאליות, לא חלה כשנכה נמצא במאסר. זו תפיסה כללית, אני לא חושב שדרך חוק הנכים אנחנו צריכים לשנות אותה. אדם שנמצא במאסר מקבל את כל צרכיו משלטונות השב"ס ולכן לא מקבל זכויות מאגף השיקום. אני אגיד שיש מצבים חריגים של טיפולים רפואיים שהשב"ס לא יודע לתת אז אנחנו נותנים אותם, אבל ככלל התגמולים וההטבות וכן הלאה לא משולמים. זה סעיף בתוקף.

למה תגמול בסיסי לא?

כמו שתגמול קצבת נכות או כל דבר אחר ממוסדות אחרים לא משולמים. אדם לא מקבל זכויות בזמן שהוא בכלא, זה התנאי.

אבל אם יש לו משפחה שתלויה בו?

זו השאלה שאני רוצה לשמוע עליה תשובה, מה עם המשפחה?

הסעיף כבר היום מאפשר לאישה וילדים של נכה שנמצא במאסר לפנות לאגף השיקום ולבקש לקבל חלק מתגמולו כמזונות. זה קיים בסעיף וזה נשאר.

רק מזונות?

אני אומר כמזונות.

לא, לאדם שהנכה חייב במזונותיו.

נכון, אבל לא כתוב כמה. הכמה זה בקביעה של קצין התגמולים.

זאת אומרת בסעיף של מזונות אתם יכולים לתת למשפחה את הזכויות שהם צריכים.

קצין תגמולים רשאי להורות שהתגמול או הזכאות הנוספת - - -

כי העיקרון ברור לכולם, שהמשפחה לא אשמה בזה שהוא יושב במאסר.

מה הקשר לתגמול הבסיסי? זאת השאלה.

אני לא שמעתי את השאלה שלך כי אתה לא שמעת את השאלה שלי. אני אמרתי שהשאלה היא הזכויות של המשפחה, אסור להם להיפגע כי הם לא אשמים בזה שהוא יושב במאסר. והם הסכימו עם זה, נכון? אתם תעשו את זה בסעיף מזונות בוועדה?

הסעיף קיים, כל השינוי שעשינו בסעיף הוא שינוי טכני. בסעיף הקיים יש התייחסות לבני משפחה שהנכה חייב במזונותיהם וקצין התגמולים הוסמך לתת להם חלק מהתגמול בחוק הקיים, לא צריך לשנות כלום.

יותר מזה, אמרתם שהתגמול, לא הזכאות הנוספת, יינתנו.

כבוד הרב, התגמול הבסיסי הוא ממש קטן.

משרד הביטחון מגדיר את המשפחה שהוא חייב במזונותיו של אותו בן משפחה.

אבל זה גם ככה סכום מאוד קטן, אדוני יושב ראש הוועדה.

אני לא יודע מה הסכום, זה הרי תלוי בוועדה.

זה רק התגמול הבסיסי.

התגמול הבסיסי הוא פיצוי, הוא לא במקום משכורת, הוא לא על אובדן כושר עבודה, זה לא כמו נכות כללית.

אבל לא מדובר בניידות ולא בשום דבר אחר, ואם התא המשפחתי שלו בנה על זה ולא רק בצורה של מזונות.

נכון. אני מסתמסת עם שלומי כי גם בנפגעי עבודה שזה חלק ממנו, זה מרכיב ביטוחי שלכאורה זה אותו רעיון, גם בחוק הביטוח הלאומי לא משלמים לאדם שנמצא במאסר, אשתו וילדיו זכאים לתוספת כפי שמתאפשר פה.

אבל נתנו פה דוגמה בפעם שעברה, מישהו שאין לו יד, אז עכשיו זה לא יעזור - - -

לימור, אני רוצה לשאול, אנחנו כרגע לא נפתור את כל הדבר הזה, אבל רציתי לשאול כי ברגע שבן אדם נכנס, לפעמים זה גם מאסר על חובות וכדומה, לא רק אירועים פליליים - - -

אין מאסר על חובות.

יש. אני רוצה לשאול משהו. מכיוון שזה אירוע טקטוני שברגע אחד נכנס האבא או האמא למאסר והמשפחה נשארת ככה ומכיוון שאני בטוח שאם יגיעו אליכם מקרים שאנשים מגיעים לפת לחם אתם תעזרו להם כי זו הסמכות – רציתי לשאול האם אפשר לשקול שתיתנו אפשרות, הודעה של 30 ימים לאנשים האלה כדי שיפנו אליכם כדי לתת להם את פרק הזמן הזה להתארגן.

רעיון מצוין.

יש פה עניין קטגורי, החוק שולל זכויות, זה לא החלטה של קצין תגמולים אם לתת או לא לתת. הנושא של הפנייה של המשפחה, פונים אליהם ומודיעים להם והם ממשיכים לקבל, אבל אני לא רואה איך אפשר לייצר - - -

קודם כל בן אדם לא נכנס ישר למאסר, בדרך כלל יש את התקופה – אז קודם כל אנחנו נאריך.

שלומי, אתה יכול להגיד בכמה מילים איך זה עובד בפועל בביטוח הלאומי? מה קורה? הם מדברים פה על איזה שהיא תקופת מעבר, האם קורה ביום אחד שנכה נכנס למאסר, שיש תקופת התארגנות ממילא?

הביטוח הלאומי מקבל נתונים לגבי מי שנכנס למאסר ולפי סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי השלילה נעשית רק כאשר המאסר או המעצר הם לתקופה של שלושה חודשים או יותר. זאת אומרת מישהו שנכנס לשבוע, חודש או חודש וחצי, לא שוללים את גמלאותיו. מעבר לזה, מה שלימור אמרה הוא נכון מאוד, גם נכה שנכנס למאסר, עדיין החוק רואה בתוספת בגין בן זוג וילדיו כאילו הם שלהם והם ממשיכים להשתלם לבני הזוג ולילדים הגם שהנכה את קצבתו שלו לא מקבל, כי אכן המדינה מכלכלת אותו כשהוא במאסר.

זה תקף גם לעבודות שירות שיכולות להגיע עד תשעה חודשים?

לא, לעבודות שירות לא.

הביטוח הלאומי מקבל אינפורמציה על כל מי שנכנס לבית הסוהר, אבל אתם לא מקבלים.

אבל יש פה פרק זמן, יש פה שינוי משמעותי. הם מדברים פה בביטוח הלאומי על זה שההפחתה או הביטוח רק אחרי שהמאסר מגיע לפרק זמן של שלושה חודשים.

לא, זה לא מה שנאמר. נאמר שבפועל המידע מגיע - - -

זה מה שנאמר.

המידע מגיע כשמדובר במאסר של יותר משלושה חודשים. אותו מידע שמתקבל אצלם מתקבל גם אצלנו, לכן מה שהם עושים גם אנחנו נעשה.

אתם אומרים את אותו דבר, אני לא מבין מה ההבדל.

אני שואל, בן אדם קיבל תקופת מאסר לחצי שנה, מהחודש הראשון, ביום הראשון - - -

אנחנו לא נכי הביטוח הלאומי.

אני מיד אשיב לך.

שלומי, כשתדע את התשובה – השאלה ברורה, אייל, האם על שלושה חודשים הוא לא מקבל או עד שלושה חודשים.

ואז זה נותן עוד פרק זמן למשפחה להתארגן.

אני אחדד, ואם זה חודשיים אז בכלל לא ינכו לו.

שלומי יברר לנו ואנחנו נמשיך. ביררת?

על פניו כאשר המאסר הוא ליותר משלושה חודשים זה מהיום הראשון, אבל אני מוודא את זה שוב למען הסר ספק.

בכל אופן מה שיש בביטוח הלאומי יהיה אצלכם.

אבל זו לא אותה נכות, אדוני, למה להשוות אותנו לביטוח לאומי?

למה אתה רוצה להשוות?

חבר'ה, נכות כללית זה עבור אובדן כושר עבודה.

אנחנו מדברים על נפגעי עבודה, לא על נכות כללית.

פה לא מדובר על נפגעי עבודה, זה פיצוי על נכות.

זה נכות ביטוחית. זה מקרין לנפגעי עבודה.

הבנצ'מארק של הביטוח הלאומי זה לאו דווקא הסיפור כאן.

חברים, אנחנו מדברים על סעיף שנמצא בתוקף מאז שהחוק - - -

עידן, אנחנו מעולם לא היינו שווים לביטוח לאומי, למה שנתחיל להיות שווים לביטוח לאומי?

לא, מדובר על פרוצדורה.

זה הסדר קיים, ככה אנחנו כבר שנים.

אנחנו מבוטחים ואנחנו מעולם לא היינו צריכים להיות שווים לביטוח לאומי, עם כל הכבוד.

עובי, אתה לא מדבר בלהט כזה כשאתה מגן על אדם שעשה עבירה פלילית.

בגלל זה גם הארנונה שלנו לא שווה, בגלל זה הכול לא שווה.

אם תניח את המיקרופון בצד, יש לך ברוך ה' קול מספיק גדול, אז היועצת המשפטית תסביר לך את הנקודה.

אני רק רוצה להתחבר לדברים שאמר ערן. הוא אמר אותם, אבל להתחבר אליהם. כבר היום סעיף 40 בחוק, עוד לפני שנגענו בו, קובע שנכה שמרצה עונש מאסר לא ישולם לו תגמול בעד תקופת המאסר אך קצין תגמולים רשאי להורות שהתגמול יינתן לאדם שהנכה חייב במזונותיו. בעצם מה שמשרד הביטחון ביקש לעשות פה זה להוסיף את הזכאויות הנוספות גם לאירוע הזה, אבל עצם ההוראה על התגמול, בטח על התגמול הבסיסי ועל כל תגמול הייתה שם קודם. זה לא מה שהתיקון הזה עושה, התיקון הזה מוסיף את הזכאויות הנוספות.

אבל הרבה הסדרים היו קודם ושינינו אותם.

נמשיך.

בן אדם שחרב עליו עולמו, לקחת לו גם את ה-2,000 שקל האלה. מה ההיגיון פה?

התגמולים של האישה והילדים כן ממשיכים?

כן, הם אמרו מפורשות. לא רק שהם אמרו את זה עכשיו אלא שהיועצת המשפטית הקריאה את זה מהחוק הקיים.

זה קצין התגמולים רשאי להורות.

נכון. זה לא אוטומטי, אבל יוכלו לבקש וזה יינתן.

בעמוד 34. אתמול הורדנו את פסקה (א1) שהתקנות לפי פרק שני1 יותקנו לאחר התייעצות עם הארגון ובאישור ועדת העבודה כי בעצם זה באמת אחרי בדיקה נוספת מוחל בסעיף קטן (א). המשמעות של סעיף קטן (א) זה שבעצם כל התקנות מכוח החוק הזה כולן יבואו עכשיו לאישור ועדת העבודה והרווחה ובהתייעצות עם הארגון היציג. צריך להבין שזה שינוי משמעותי לעומת המצב הקיים שיש הרבה תקנות שבכלל לא מובאות לאישור הוועדה.

אני רוצה להגיד על זה מילה. בעניין הזה אנחנו קיבלנו את המלצת הוועדה מהסיבוב הקודם, מהכנסת ה-20 כשדנו בזה בעבר, הכנסנו את כל התקנות לאישור הוועדה. יש בזה קושי. אנחנו מוסיפים פה תקנות, למשל קביעת דרגת נכות ודברים שהם מקצועיים לגמרי שיכול להיות שיש בהם עומס מאוד גדול על הוועדה. אני חושב שאפשר לשקול את זה מחדש ולהגדיר שרק התקנות שאנחנו עוסקים בהן כאן, התקנות מכוח הפרק השני1 והנושאים הנוספים שהתעוררו במסגרת החקיקה הזו הם יהיו במסגרת תקנות באישור הוועדה ולא ניגע בכל התקנות שהחוק עוסק.

אתה צריך להבין שוועדת העבודה והרווחה היא לא חלק מהממסד והשלטון ששולט באנשים, אנחנו מייצגים את האזרחים ואת הנכים כוועדה לפקח עליכם ולכן אתם צריכים לקבל בברכה את העובד שיש להם מי שיפקח שכולם יידעו שיש ביקורת ציבורית על כל החלטה שלכם.

השאלה אם זה נכון לגבי תקנות של קביעת דרגת נכות, שהן תקנות מפורטות של סעיפים, ממש כל דרגה.

כל מעשה שלטוני נתון לביקורת הציבור.

אתמול אמרנו שאת התיקון של התוספת רצינו להוסיף ב-18א, שהתיקון של התוספת תיעשה על ידי שר הביטחון ובעצם ראינו שיש את ההוראה הזאת כבר בסעיף 48 ואנחנו רק מתקנים ואומרים ששר הביטחון רשאי לשנות בצו את התוספת. אנחנו מורידים פה את ההתייעצות עם הארגון ואת האישור של הוועדה כי משרד הביטחון ביקש שיהיה מנגנון קל וזמין.

אז אמרנו את הכלל אתמול, כל מה ששר הביטחון רוצה להוסיף זכויות לאדם הוא לא צריך אותנו, אבל אם הוא רוצה לפגוע בזכויותיו הוא צריך את האישור של ועדת העבודה והרווחה.

כאן הוא אומר מה יינתן באופן אוטומטי ומה לא. יש את האמירה, זה לא כתוב פה ככה, אבל יש את האמירה של לימור לפרוטוקול שלא יהפכו בקשות היום שהן אוטומטיות לבקשות שהן לא אוטומטיות. אולי תגידי את זה את.

אולי נגיד שבתפיסת השירות שלנו מאז הרפורמה אנחנו פועלים לקבל מידע מגופים אחרים כדי שכשנקבל את המידע נוכל לתת את הזכויות בלי שבן אדם בכלל מבקש אותן. לצורך העניין אנחנו החודש אמורים להתממשק לרשות האוכלוסין ואם אני רואה שלאחד מנכי צה"ל יש ילד בגיל בר מצווה אנחנו משלמים את המענק אוטומטית בלי שהם מבקשים, מה שעד היום היה עם להגיש בקשה. זו המגמה שלנו. ככל שיהיה לנו מידע אנחנו נדחף את הזכויות. יש מספיק אתגרים בחיים ומה שאנחנו נוכל להקל נקל.

אבל אם אני מבין נכון, היושב ראש, האם נכון לכתוב פה 'ובלבד שאין בכך כדי לגרוע', מה שהיושב ראש אומר.

זה קצת קשה כי זו רשימה שאומרת מה אוטומטי.

אין בעיה, אבל הוא יכול להוריד גם משהו.

תיאורטית כן, אבל - - -

אז תכתוב לשנות לטובה.

ערן, הוא שואל אם הוא יכול לגרוע זכות, זכות הוא לא יכול לגרוע, זה עניין של פרוצדורה, הסעיף הזה דן רק בפרוצדורה.

ההחמרה היא לכאורה להפוך משהו שהיה אוטומטי ללא אוטומטי, לימור אומרת שכנראה שזה לא יקרה.

הוא יכול לגעת בפרוצדורה.

אם אתם רוצים, זה קצת מורכב.

שר הביטחון רשאי לשנות לטובה את התוספת.

לא, אז לא לטובה, אפשר להגיד ששר הביטחון רשאי להוסיף לתוספת, אבל אז צריך להגיד מה קורה אם הוא רוצה לגרוע, ואז צריך להגיד שגריעה תהיה באישור הוועדה.

בסדר, אין בעיה. אנחנו גם ככה לא נגיע לשם.

אז אנחנו אומרים הוספה לתוספת רק שר, גריעה מהתוספת באישור הוועדה.

בסדר. נמשיך הלאה.

בעמוד 36, אנחנו אומרים שזכאויות נוספות, אנחנו אומרים איך הן יעודכנו, אבל יש סכומים שהם לא זכאויות נוספות, למשל הסכום האמור בסעיף 9ב(ב). אנחנו אומרים שבעלות חלקית בדירה תהיה שליש מהדירה או איזה שהוא סכום שכתוב שם, משהו כמו 500,000, אל תתפסו אותי בדיוק במילה. אז אנחנו אומרים הסכום האמור בסעיף 9ב(ב).

יש פה גם את 9יג(ב).

שזה ההשתתפות העצמית בדירת משרד? אז גם הסכום שב-9יג(ב), שזה ההשתתפות העצמית בדירות משרד. והסברנו באריכות, והתיקון כאן הוא רק תיקון של נוסח, שהמנגנון של מדד מחירים יהיה אלא אם נקבע במפורש אחרת לגבי זכאות נוספת מסוימת. העלינו את זה מפסקה (2), ששם זה פחות מתאים, לפסקה (1) ששם זה יותר מתאים.

במבחן החיים האמיתיים מדובר פה בזכות חלקית בדירה, מדובר ב-33%, שזה פחות משליש. זאת אומרת שאם אדם יורש ביחד עם שני אחיו דירה כלשהי אז אחת משתיים, או שהוא נכנס למהלך שבו הוא צריך להביא שמאים ולהתווכח עם משרד הביטחון אם זה שווה שקל יותר או שקל פחות. שליש זה 33.3, או שפשוט נשללת ממנו הזכאות לסיוע בדיור בגלל הדבר הזה. בתיקון קטן, במקום שיופיע 33 יכול להופיע 34 ואז אתה פותר מראש את כל הבעיה הזאת וחוסך גם עבודה מיותרת של משרד הביטחון להעמיס על המערכת שמאים וסיפורים אחרים. זה פשוט מיותר.

לא, זה פותר בירושה של שלושה אנשים, אבל בסוגי ירושה אחרים זה לא יפתור.

זה במבחן החיים, זה היה 25%, ל-33% אין שום הבדל, המשמעות היא אותו דבר. אם זה יהיה 34% זה כבר משהו אחר.

ההוראה דיברה על רבע, על 25%, בכנסת הקודמת, כשדנו בזה בפעם הקודמת התבקשנו במצבים שאמנם יש יותר מרבע, נניח שליש, אבל העלות היא מאוד נמוכה, לתת גם את האפשרות ולכן הרחבנו, במקום לכתוב רבע כתבנו 33 כדי שלא יהיה את אותו מצב ביניים שמדובר עליו כאן. אבל בהחלט הכוונה שכשמדובר בשליש מדירה ובערך יותר גבוה יראו את זה כבעלות. אנחנו הרחבנו ואנחנו לא רוצים להרחיב מעבר.

אבל זה לא שליש, זה פחות משליש.

נכון, כתבנו 33.

אבל זה לא שליש, אמרת שהכוונה היא שליש. שליש זה 33.333 וככה לנצח, אז מה הבעיה לעשות את זה 34?

אמרנו ששליש בדירה ייחשב כבעלות בדירה, 33 לא, ולכן הפער הוא בדיוק כמו שכתוב ככה הוא נכון.

אז למה לשנות את זה ל-33?

אדם יורש דירה אתם שולחים אותו לריב עם היורשים?

למה לשנות ל-33? ולמה להכניס עבודה מיותרת למשרד הביטחון לשלוח לשמאים הלוך חזור, ההתנגדות האוטומטית נראית לי קצת –

דיברנו על זה בחוץ. הקשבתי, בדקתי וחזרתי עם התשובה.

זה לא דברי אלוהים חיים, אמרת את דעתך.

אבל זה גם אומר, מי שירש דירה לעומת מי שירש כסף, מי שירש כסף מהוריו - - -

לא, בסעיף, רז, מוגדר שגם אם הוא ירש, אבל אין לו יכולת לממש את זה לא חל עליו, הוא לא מוגדר כבעלות.

לא, בסדר, אם אין לו יכולת לממש אני מבין.

אייל, איך אתה קובע לא ניתן לממש?

מישהו גר בבית.

זאת אומרת בן אדם שירש שליש דירה לא זכאי לשום סיוע ממשרד הביטחון.

אם הערך שלו בדירה הוא גדול מ - - -

עם ערך של 528,000 שקלים, זאת אומרת שהדירה שווה בערך מיליון וחצי. מיליון וחצי זו דירת שיכון בפתח תקוה.

לי זה נראה קטנוני ומכניס עבודה מיותרת לעובדי הרווחה.

למעשה אתם מוציאים אוכלוסייה ענקית החוצה.

פשוט מיותר. קובעים 34%, בן אדם ירש שליש או פחות, ובזה נגמר הסיפור.

מה ההצעה שלך, איתי? שיהיה כתוב 34%.

במקום 33 יהיה 34. זה הכול.

לא מקובל.

למה?

ערן ממשרד הביטחון הגיע כדי להגיד לא על כל דבר.

לימור, יש סיבה מהותית למה לא? חבר'ה, השאלה היא לא משפטית, ערן, השאלה מול לימור, תודה.

אתה צודק, אתה בא מהחיים עצמם. הבן אדם לפעמים יורש, אבל עד שהוא רואה כסף עובר עשר שנים.

אני מציעה שנתקדם כי אנחנו גם ככה לא בסעיף הזה.

בדיוק. אתה נכנסת לנושא שלא שייך לסעיף הזה.

יעל, הם לא נותנים לנו תשובות, הם לא נענים לשאלות שאנחנו מבקשים. אנחנו כבר שלושה שבועות פה, ביקשנו דברים להלומי הקרב ולא קיבלנו כלום. הדבר הבסיסי שהוא מבקש, עוד אחוז אחד, נו באמת, על מה אתם מתעסקים?

יושב ראש מחוז צפון, אנחנו השארנו את השאלה שלך על שולחנם של אנשי משרד הביטחון, אבל אנחנו לא בסעיף הזה בכלל ואנחנו ממשיכים הלאה. לפני ההצבעות אנחנו נקבל מהם תשובה, מה שהם יגידו כך יהיה. מדובר פה באחוז אחד, על זה אני אעכב את הדיון על כל החוק.

אבל גם לגבי אסירים, צריכים לזכור שהתגמול זה פיצוי. נניח אדם שקיבל פיצוי והולך לכלא - - -

את היית פה כשדובר על הנושא הזה?

כן.

והגבת?

כן.

אז זהו, אז התגובה נשמעה. נמשיך הלאה.

אנחנו בעמוד 37. אנחנו אומרים שהמדד הבסיסי הוא ממוצע שנתי של המדד שחושב לפני המועד שבו בוצע לאחרונה עדכון סכומים לפי סעיף זה לגבי השנה שקדמה לאותו מועד. זה תיקון שמבהיר.

גם בסעיף קטן (ג) בעמוד 37, זה לא מסומן אצלכם, אבל נגיד שזה יעודכן ב-1 בינואר וב-1 ביולי בכל שנה, בסעיף זה יום העדכון. זה טכני.

עכשיו אנחנו מגיעים לתוספת שבה בכלל לא דנו. התוספת היא כל אותן הזכאויות שישולמו באופן אוטומטי, זכאויות הניתנות בלא צורך בהגשת בקשה.


1.
סיוע שנתי במענק לתשלום דמי ביטוח בעד המעלון שהותקן, לרבות עלות בדיקת מהנדס לפי סעיף 9יא(ד) – מהשנה השנייה.



למה זה מהשנה השנייה? כי אתם צריכים שהוא יגיד לכם שיש לו מעלון?

בשנה הראשונה הוא מוכיח שהוא קנה מעלון, הוא מקבל את הזכאויות הנלוות ואז מהשנה השנייה זה אוטומטי.

2.
מענק שנתי לאחזקת דירה לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת לפי סעיף 9טו(1).



עוד פעם, כי כל הנכים בעלי דרגת נכות מיוחדת אתם יודעים עליהם ואתם פשוט משלמים להם את זה בפרק הזמן שצריך?

נכון.

3.
דמי ניידות חודשיים לפי סעיף 9לב(ד), למעט דמי ניידות לפי סעיף 9לב(ד)(2)(ב).



כי מה קורה ב-(2)(ב)? (2)(ב) מדבר על זה שיש צורך לנסוע ללימודים למרכז שיקום או להכשרה תוך מפעלית, לעבודה, לפעילות ספורטיבית או למקום התנדבות. אתם לא יכולים לשלם את זה אוטומטית כי הוא צריך להראות לכם שהוא עושה את הפעולות האלה, אני מניחה.

נכון.

4.
דמי ניידות חודשיים לפי סעיף 9כו לנכה שרכש רכב רפואי – מהשנה השנייה לרכישת הרכב הרפואי הראשון או להחלפת הרכב הרפואי ברכב חדש, לפי העניין.

זה סיפור דומה, בשנה הראשונה עם קבלת הרכב הוא ממציא לאגף השיקום את האישור שהוא קיבל את הרכב ואת הרישיון על שמו ומרגע זה בעצם הוא יכול להיות זכאי לרמת הניידות המוגדלת. לכן זה לא אוטומטי, מהשנה השנייה זה אוטומטי.

אז אמרנו, מהשנה השנייה לרכישת הרכב הרפואי הראשון או להחלפת הרכב הרפואי ברכב רפואי חדש, לפי העניין.

כנ"ל. הוא מקבל את הזכאות הרגילה, ברגע שהוא מעדכן על הרכב החדש אז הוא יקבל את הזכאות, אם היא משתנה.

וגם אם היא לא משתנה.

אם היא לא משתנה אז זה פשוט ממשיך כמו שהיה קודם, אז אין בעיה.

5.
דמי ניידות חודשיים לפי סעיף 9ל לנכה שלא מימש את זכאותו לרכב רפואי, למעט נכה שמכר את הרכב הרפואי ולא החליפו ברכב רפואי חדש.



כאן זה כאילו סיטואציה של אדם שהיה לו רכב והוא לא מימש את הזכאות שלו לרכב.

אני אסביר. קודם כל יש דמי ניידות אוטומטיים שמשתלמים ברגע שלבן אדם יש דרגת נכות מסוימת, גם אם אין לו רכב. זה אוטומטי, אין שאלה. יקנה את הרכב, יביא את המסמכים, זה מה שאמרנו קודם, ברגע שהוא יודיע הוא יקבל את הסכום המוגדל. ה'למעט' מתייחס לסיטואציה שבן אדם מכר את הרכב, אנחנו לא נדע שהוא מכר את הרכב ולכן נדרשת ההודעה.

כדי שתדעו שהוא חזר להיות חסר רכב וצריך לקבל דמי ניידות כחסר רכב.

כן.

6.
סיוע במימון דמי הביטוח השנתיים לפי סעיפים 9כח(1) – מהשנה השנייה לרכישת הרכב הרפואי הראשון או להחלפת הרכב הרפואי ברכב חדש, לפי העניין, או 9לה(א)(1)."

זה אותו סיפור, עם רכישת הרכב נשלם לו גם את הביטוח.

עכשיו אנחנו מגיעים לתיקון של חוק נפגעי פעולות איבה. נסגור את סעיף 34 ונעבור עליו שנייה בנפרד, אבל לפני שאנחנו מגיעים לסעיף 34 אני מפנה אתכם לסעיף 35. אתם לא רואים תיקון בנוסח, אבל כמו שהסביר ערן בדיון שעסקנו בתשלום תגמולים באיחור, בעצם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), בהצעת החוק נקבע מנגנון לאיך משלמים תגמולים באיחור. לכן ביטלו את חוק הנכים (תגמולים ושיקום) מחוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום), אבל בחוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) בפרט 10 ובפרט 11 כן נשארו חוק המשטרה (נכים ונספים) וחוק שירות בתי הסוהר וככל שזה נוגע לנכים שהם שוטרים ולנכים שהם שירתו בשב"ס הדין שלהם הוא הדין שחל על נכי צה"ל.

לכן ככל שזה נוגע לנכים המנגנון שנקבע לגבי נכי צה"ל יחול עליהם ולכן אנחנו צריכים לתקן גם את פרט 10 וגם את פרט 11 ולהבהיר שחוק המשטרה (נכים ונספים) יחול רק לעניין שוטר שנפטר ולעניין סוהר שנפטר. ככל שמדובר בנכה יחול המנגנון של חוק הנכים (תגמולים ושיקום). זו השלמה שעלתה לנו כשעברנו על הדברים.

אנחנו נחזור לסעיף 34, אני רק רוצה לראות שאין לנו עוד תיקונים שהם לא חוק נפגעי פעולות איבה. יש לנו בעמוד 45, זו רק הפניה, זה תיקון עקיף לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה. אומרים שסכומים שנקבעו בתקנות יעודכנו בהתאם להוראות לפי סעיף 1ב אבל זה צריך להיות 1ג, כי בעצם הסמכות הכללית של 1ב, הוחלט כן להשאיר אותה בחוק, אנחנו צריכים להפנות ל-1ג ולמנגנון שהוא קובע.

את הוראות המעבר נעשה יחד עם חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מכיוון שהתיקונים קצת שלובים אחד בשני.

אנחנו בעמוד 39, סעיף 34. שלומי, אולי תקדים כמה מילים, תיתן רקע לאיך מתנהג החוק של נפגעי פעולות איבה, מה חל עליהם, מה הכלל באופן כללי ואיזה התאמות עשיתם.

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה למעשה מחרה מחזיק אחר חוק הנכים ואחר חוק המשפחות. הכלל באופן עקרוני אומר שכל זכאות והטבה שזכאי לה נכה או בן משפחה מכוח חוק הנכים או חוק המשפחות זכאי לה נפגע או בן משפחה של נפגע איבה. זה הכלל הבסיסי ובעצם חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, מה שהוא עושה זה שואב את כל הוראות הדין הרלוונטיות ומחיל אותם בשינויים המחויבים על משפחת השכול, על משפחת נפגעי איבה.

מה שניסינו לעשות פה, אדוני, באמת מלאכת מחשבת, זה לקחת את כל התיקונים החדשים הללו ולהחיל אותם בשינויים שנדרשים מעצם השוני בין האוכלוסיות, להחיל אותם גם כדי שיחולו באופן מלא על נפגעי פעולות איבה. לכן הכלל הוא, אדוני, שאלמלא אמרנו אחרת כל הזכאויות שנידונו פה אמורות לחול גם על נפגעי פעולות איבה. זו ההקדמה, זה הכלל.

אני אשמח שנעבור סעיף סעיף וננסה ככה לבאר כי זה באמת תיקון טיפה מורכב, כי הוא עושה שינויים על חוק הנכים (תגמולים ושיקום) ועושה לו התאמות לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, כשנגיד שאולי ההתאמה שהייתה הכי נדרשת היא בנוגע לנכים שהם בעלי דרגת נכות מיוחדת ולמעשה המוסד לביטוח לאומי לא מחזיק במאגר של רכבים, הוא לא יכול לתת רכב בבעלות המדינה, אבל מה שהוא יכול כן לתת זה לתת את הרכב לא בתמהיל של 85/15 אלא בתמהיל של 100% ולממן את כל מה שקשור לרכב. תיכף נרד לפרטים ואני רוצה, שלומי, שתסביר בדיוק.

בסדר גמור.

תיקון חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
34.
בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"-1970 (להלן חוק התגמולים) –



(1) בסעיף 1, בהגדרה "בן משפחה של נפגע", בפסקה (1) שבה, במקום "ועומד ברשות עצמו" יבוא "עומד ברשות עצמו", "הכנסה חודשית", "הכנסה מעבודה או ממשלח יד", "זכאות נוספת", "סיוע", "סיוע כספי", "שכר מינימום", "הפרעה בתר-חבלתית" ו-"השכר הממוצע";

זה בעצם החלה של כל המונחים החדשים שנוספו עכשיו בחוק על מנת שנוכל להחיל אותם גם על ההגדרות של הנכים שלנו. יש היום ביטויים אחרים, היינו צריכים להוסיף את הדברים שנוספו.

(2) בסעיף 4 -



(1) במקום כותרת השוליים יבוא "תגמול וזכאות נוספת לנכה";



(2) האמור בו יסומן "(א)", ובו המילה "4ב" תימחק, אחרי "5" יבוא "5א", ובמקום "7ב, 7ה1 – בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף האמור יבוא "7ב עד 7ו" - - -



שלומי, אתה אומר שפה יש סעיפים נוספים שאתם מחילים שחלים היום מכוח?

7ג, 7ד ו-7ה חלים מכוח תקנות הביטוח הלאומי, לשר עד היום הייתה אפשרות להחיל תקנות וסעיפים מסוימים וכך הוא עשה, ולכן על אף שזה לא יופיע בנוסח החוק זה אכן חל, פשוט עכשיו עשינו סדר והבאנו את זה גם עלי חוק, והוספנו גם את 7ו שעוסק בהכנסה שאינה מעבודה או משלח יד, שאיננה מובאת בחשבון, כיוון שזה רלוונטי וגם את זה הוספנו.

אחרי 18(ד) ו-(ה)" יבוא "18ב ו-18ג", במקום "44" יבוא "44, 49, 50 ו-51 והתוספת" ובסופו יבוא "ובשינויים אלה:

49, 50 ו-51 עוסק בעדכון הסכומים כדי שהזכאות תהיה זהה והעדכונים יהיו זהים, זה נדרש. התוספת מדברת על הזכאויות הנוספות שניתנות בלא צורך בהגשת בקשה. כמובן שהשירות הזה גם יחול אצלנו.

סעיף 18ב מדבר על אופן תשלום גמלה באיחור. אנחנו נראה בהמשך, תיקנו את סעיף 15. היום ההסדר הזה חל מכוח חוק הביטוח הלאומי סעיף 297א, חשבנו, כיוון שמערכת התשלום שלנו מבוססת גם על המחשוב של משרד הביטחון, ותודה בהקשר הזה, הם נותנים לנו את השירות הזה, חשבנו שיהיה יותר נכון להתבסס גם, כאשר תשלום משולם באופן מאוחר על המערכת שלהם ולכן התאמנו גם את אופן העדכון ואת אופן התשלום, כשגמלה משולמת באופן מאוחר היא תשולם לפי שיעורה המעודכן. זה יותר פשוט לכולם.

(1) בסעיף 16(א), במקום "באישור החשב הכללי במשרד האוצר" יקראו "באישור חשב המוסד כמשמעותו בסעיף 23א לחוק הביטוח הלאומי";

נכון. כיוון שאנחנו תאגיד סטטוטורי, אנחנו לא משרד ממשלתי, החוק מינה לצורך הניהול שלנו בין היתר חשב מטעם החשב הכללי ולכן בהקשר הזה מקום שכתוב החשב הכללי רלוונטי שיהיה כתוב חשב המוסד לביטוח הלאומי שהוא חשב אוצרי כמובן שמונה על ידי אוצר המדינה.

ב-16(א), איפה יש שם אזכור של החשב? פתאום אני לא רואה.

לא, החשב שלנו הוא סעיף 23א לחוק הביטוח הלאומי.

(2) בסעיף 18ב(ב), במקום "לפי סעיף 43(ב)" יקראו "לפי סעיף 9 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה";

נכון. פה זה פרוצדורלי. 43(ב) לא חל עלינו, אבל חלף זה מכוח סעיף 9 שמצוין פה מוחלות עלינו תקנות שעוסקות בתט"ר, ולכן, כיוון ש-18ב(ב) עוסק בהקשרים הללו אנחנו החלנו את המקור בדין שמכוחו חלות עלינו כל ההוראות של התט"ר ועשינו את ההשוואה הזאת.

(3) בסעיף 51, במקום "שר הביטחון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של האגף" יקראו "המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו";



בעצם הכוונה לכל אותם סכומים שעודכנו.

נכון.

הפרסום ברשומות יהיה של שר הביטחון ואתם תפרסמו באתר האינטרנט שלכם. ואתם אומרים שלא צריך לפרסם ברשומות פעמיים.

נכון, אין טעם לפרסם ברשומות פעמיים, אבל אנחנו נדאג שהחומר יהיה נגיש לא רק ברשומות למתקשים להגיע לשם, אלא באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי בחלק הרלוונטי לנפגעי פעולות איבה.

(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:



"(ב) נפגע כאמור בסעיף קטן (א) זכאי לזכאות נוספת לפי פרק שני1 לחוק הנכים, ויחולו ההוראות לפי הפרק האמור הסעיפים 18א ו-52 לאותו חוק וכן כללים, תנאים, סכומים והוראות שקבע שר הביטחון לפי אותן ההוראות והסעיפים ובשינויים שקבע שר העבודה, אם קבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

זה הכלל הבסיסי. פרק שני1 זה מה שאנחנו מדברים עליו פה, שזה הדיור והניידות, הכלל הבסיסי שנאמר פה הוא שככלל כל הזכויות וכל ההטבות יחולו על נפגעי פעולות איבה. לא רק זה, אלא גם הכללים, התנאים והצווים והתקנות שיקבע שר הביטחון, ואתם יודעים שבמקומות רבים ניתנה לשר סמכות להתקין. כל מה שיותקן יוחל מניה וביה גם עלינו אלא אם כן שר העבודה, השר האחראי על המוסד לביטוח לאומי, ימצא שיש מקום לשנות או לתקן לעניין נפגעי פעולות איבה.

סעיף 18א ו-52 מוזכרים פה כי גם מכוחם יש לשר סמכות להתקין תקנות, רצינו לוודא ולהבהיר שגם אלה יחולו על נפגעי פעולות איבה.

רק שאלה קטנה, שלומי, ולוועדה. כמו שאמרנו, השר יכול רק להיטיב ולא להמעיט, אז רק אני רוצה לדעת שזה חל גם על שר הרווחה כמו שזה חל על שר הביטחון.

הכוונה היחידה פה זה לא להפחית חלילה, כי הכלל הבסיסי זה לתת מה שניתן לחיילי צה"ל. הכוונה זה שמקום שעקב האופי המיוחד של נפגעי פעולות איבה יהיה צורך לשנות במשהו מהתקנה כך ייעשה.

אז תעשה את זה באותו נוסח שיעל כתבה לגבי משרד הביטחון.

לא, שם זה היה על התיקון של התוספת איזה זכאויות יינתנו באופן אוטומטי ואיזה לא. פה זה, שלומי אומר, ככלל הכלל שלנו זה שמה שקורה עם נכי צה"ל יקרה גם עם נפגעי פעולות איבה. והפנה אותי שלומי גם להגדרה של תגמול בחוק נפגעי פעולות איבה.

שכולל את 'כל הטבה או זכות הניתנים לנכי צה"ל או בן משפחה'.

אבל אנחנו אומרים, ההוראות של הפרק יחולו, אבל לפעמים יש - - -

אבל שלומי אמר שאצל השר הוא משאיר את המילה 'לשנות', מה שלא רצית אצל שר הביטחון את רוצה אצל שר העבודה?

לא, פה הכוונה לכל אותן התאמות שהן בגדר ההתאמות.

נכון מאוד. אין להבנתי, על פי הדין, אפשרות להפחית לנפגעי פעולות איבה מההטבות שלהם לעומת חיילי צה"ל. כל הכוונה פה, וזה גם לפרוטוקול, זה לעשות התאמות אם יידרשו.

אבל התאמות, עוד הפעם, שלא פוגעות בסכום, לא פוגעות בזכות, זו התאמה שנדרשת מעצם זה שהוא נפגע איבה והוא לא נכה צה"ל, נכון?

אמת.

אתה מדבר רק על ההתאמות האלה, לא שמחר יבוא איזה שר או משרד האוצר וירצה להוריד משהו.

בדיוק, אדוני.

הדברים גם נאמרו לפרוטוקול.

איך אני מבטיח את זה בחוק?

ההתאמות הן באישור הוועדה?

אני אשיב. דברים שנקבעו בחוק אין סמכות לשר להוריד בתקנות, מדובר רק על דברים שהיה בתקנות ששר הביטחון יתקין, אז אותה סמכות שיש לשר הביטחון יהיה לשר העבודה להתאים את זה כלפי נפגעי פעולות איבה. זה הכול.

אך ורק.

אז אני רוצה, כמו ששר הביטחון צריך לבוא לפה לקבל אישור אם הוא מפחית, אז גם שר העבודה יבוא לפה לקבל אישור.

אין לי בעיה. היה בתיקון כדי להפחית מזכאותו של נפגע איבה זה יהיה באישור ועדת העבודה והרווחה.

לא, אבל זה לא בדיוק להפחית, שלומי. אם אתם רוצים בשינויים שקבע שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה. אם הוא יקבע תבואו לוועדה ותציגו את השינויים.

על כל השינויים? זה מיותר.

אני חושבת שהמנגנון שקבענו לגבי משרד הביטחון - - -

אבל אז את מכירה בחוק שהמוסד לביטוח לאומי יכול לגרוע וזאת לא הכרה שאתם רוצים שתהיה. אני לא מצליחה אפילו להבין ברמת הטרמינולוגיה. הרי אתם אומרים הזכאויות שניתנות לנכי צה"ל צריכות להינתן לנפגעי פעולות איבה, והכלל הוא שאי אפשר לגרוע, או ככלל.

איפה כתוב בחוק שאי אפשר לגרוע?

כי זה גם נובע מהגדרת התגמול.

אבל בסעיף הזה של לשנות.

אבל זה חל על אותו חוק.

השינויים רק התחייבו באמת מכורח הנסיבות והשינויים האלמנטריים בין האוכלוסיות. אין שום כוונה לשנות או להפחית במובן הזה, רק לעשות שינויים – יהיה כתוב באתר האינטרנט של משרד הביטחון או קצין התגמולים, אז השר יוכל לשנות לפקיד התביעות ובאתר האינטרנט של הביטוח הלאומי. שום הטבה לא תופחת, אין כוונה וזה לא מה שהסעיף אומר.

היועצת המשפטית מסבירה שמא אם אנחנו נכתוב שהוא יכול לגרוע באישור ועדת העבודה והרווחה אנחנו עלולים לפגוע בנכים. מכלל הן אתה שומע לאו ומכלל לאו אתה שומע הן.

בדיוק. אז אני אומרת ככה, אם חלילה, חלילה, מה שאני לא מתארת לעצמי שיקרה, משרד הביטחון יבוא וירצה לגרוע משהו אז הוא יהיה המוביל ואנחנו - - - הגריעה הזאת ממנו ולא במצב אחר. אני מקבלת את מה שאתם אומרים.

מקבלת?

מקבלת, כן, תודה רבה על ההבהרה.

באופן כללי לגבי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) צריך להגיד שרוב הסכומים שקבועים בחוק הם סכומים מרביים ושר הביטחון יכול לקבוע בתקנות כל מיני דיפרנציאציות ובלבד שהוא לא גורע מדרגות הנכות שזכאיות, אבל הסכומים בכללי הם מרביים.

אם זה מקובל עלייך זה מקובל עלינו, כי זו שאלה של נוסח.

זו מהות.

זה גם שאלה של מהות. אתם מסכימים למהות?

לגמרי.

עכשיו אנחנו נכנסים לרזולוציות ורואים איזה שינויים צריך.



(1) בכל מקום, במקום "רופא מוסמך ראשי" יקראו "המנהל הרפואי של המוסד" ובמקום "רופא מוסמך מרחבי" ו"רופא מוסמך מחוזי" יקראו "רופא שהמנהל הכללי של המוסד מינה לרופא מוסמך"; מינוי כאמור יכול שיהיה לעניין מסוים או לכל העניינים והכול לפי אמור בכתב המינוי;";



אנחנו כותבים כאן 'בכל מקום', יכול להיות שיהיה צריך לשנות באופן פרטני את הסעיפים, אבל בעצם הכוונה ברורה ואם צריך לתקן את הסעיפים זה רק עניין של איך זה יהיה כתוב, אבל במהות זאת המהות. אצלכם אין סגן, נכון, שלומי?

נכון להיום אין סגן ולכן הותרנו את זה ככה. אני מזכיר, הכמויות של נפגעי פעולות איבה ושל הנכים הרבה יותר קטנות לעומת נכי צה"ל ולכן גם ההגדרות של רופא מרחבי ומחוזי הם דברים שאין לנו, לכן רופא מוסמך שיהיה מוסמך לפי חלוקה פנימית כפי שהמנכ"ל יקבע זה המודל שיותר מתאים להיקפים שלנו.

ערן, הסגן הוא לגבי רופא מוסמך ראשי, נכון?

כן.

אז אולי נגיד 'רופא מוסמך ראשי, סגן רופא מוסמך ראשי' יקראו 'המנהל הרפואי של המוסד או סגן המנהל הרפואי של המוסד'.

או סגנו.

או סגנו, בסדר גמור.

כי אם כולם יצטרכו לחכות על אדם אחד, אנחנו יודעים מה קורה בבירוקרטיה, שיהיה לו עוד מישהו.

אם אנחנו רוצים להוסיף את הנושא של הרופא או מי מטעמו, שהרופא יאציל לו את הסמכות, או ימנה אותו או יקבע אותו?

אין המון מקומות בחוק שהרופא מוזכר, הוא מוזכר, אם אני לא טועה, בנוגע לדרגת נכות זמנית.

ניסינו לבדוק מתי לרופא המוסמך הראשי יש סמכות ייחודית וכמעט לא מצאנו.

אז למה כתבתם את זה?

זה קיים, אבל זה באמת מאוד נדיר ואני חושב שאלה מצבים שצריך את הרופא עצמו.

למשל יש את זה בניידות, נדמה לי, עם הזמניות. לא זוכרת עוד, לדעתי יש עוד מופע אחד או שניים.

יש לי שאלה, לגבי נפגעי איבה, אם יש שם פוסט טראומטיים, לא רק בנפש, וגם פה יש פוסט טראומטיים, הם לא אמורים לקבל בדיוק מה ששם אמורים לקבל?

ודאי, למה לא?

ספר הליקויים של נפגעי פעולות האיבה הוא ספר הליקויים של נכי צה"ל לכל דבר ועניין, כולל הכרה בפוסט טראומטיים, כולל עכשיו ההגדרה של בתר-חבלתיים שהוספנו. לכל דבר ועניין הם זהים. אופי האירועים שונה כמובן, אין הלם קרב, כי אין קרב, אבל לפעמים אירוע איבה יכול להידמות כקרב, אבל הכול זהה מבחינה רפואית.

חלקנו היינו מוכרים בביטוח לאומי לפני שקיבלנו את ההכרה במשרד הביטחון. על זה בדיוק יש לי שאלה כי יש לנו קבוצה של נכי צה"ל שנוצר להם חוב על תקופת המעבר בין ביטוח לאומי למשרד הביטחון בגלל הפרשים של קצבאות. האם יש אפשרות לייצר איזה שהיא ועדת חריגים למחיקת חובות לאותם נכי צה"ל כי הם לא אנשים שיכולים להחזיר? זה נכים שיש להם פתאום חוב של 20,000 שקל בביטוח לאומי על כספים שהם קיבלו לפני שנתיים.

בביטוח לאומי יש ועדה כבר היום שנקראת ועדה לבחינת חובות שבוחנת כל חוב לפי המצב הסוציואקונומי, עומק הפיגור וסיבת יצירת החוב. אבל נראה לי שאתה מדבר על המעבר בין נכות כללית לבין נכות של משרד הביטחון.

כן, ספציפית על זה. זה אנשים שהוכרו אצלכם ואז אחרי אירוע איציק סעידיאן קיבלו הכרה במסלול ירוק ונוצר להם פער של חוב לביטוח לאומי בגלל הפרשי קצבאות.

אז התשובה היא שקיימת ועדה.

יש איזה שהיא דרך לייצר לנו, אולי דרך אגף השיקום, גישה שנוכל להגיש את הבקשה? רובנו לא יודעים איך לטפל בזה.

זה לא שלא יודעים, לא מסוגלים להתמודד עם בירוקרטיה.

עקרונית באופן מאוד פשוט באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי יש אפשרות להגיש בקשה, אפילו לא צריך להגיע לסניף, אבל אם אתה חושב שיש איזה שהוא מאפיין מיוחד אפשר גם אולי דרך הארגון, אני יכול גם לדבר עם ערן ממשרד הביטחון.

חברים, זה לא רלוונטי לפעולות איבה, למה אנחנו עוסקים בזה עכשיו? אלה מקרים פרטניים שיידונו אחר כך.

בואו ננסה לשמור על הרצף כי זה באמת טיפה מורכב כל האירוע הזה.



(2) הוראות אלה בחוק הנכים לא יחולו: סעיף 9יג – לעניין סיוע בדרך של שיכון בדירה ציבורית, סעיפים 9יד(ד) ו-9טו(1)(א) רישה – לעניין נכה בעל דרגת נכות מיוחדת המתגורר בדירה בבעלות משרד הביטחון וסעיף 9טז(ב);

אני אסביר. אנחנו מבינים שלמשרד הביטחון יש כ-115 דירות בהן הוא משכן לפי קריטריונים כאלה ואחרים חלק מהנכים. למוסד לביטוח לאומי אין ומעולם לא היו כאלה דירות ולכן בהקשר הזה מה שאומר הסעיף, שחלף הדירות הללו, הרי רוב רובם של הנכים אינם מתגוררים בדירות הללו אלא מקבלים הטבות מקבילות, זהות, כאלה ואחרות, מה שאנחנו אומרים שבהקשר הזה נפגעי פעולות איבה יקבלו את כל סל ההטבות שמקבל כל נכה צה"ל שלא קיבל דירה בבעלות המדינה, כי זה אין לנו, אבל בהשוואת הזכויות יוצא שהוא לא נפסד.

צריך להגיד, אני חושבת שלימור אמרה שיש משהו כמו 100 דירות כאלה. כלומר גם לגבי נכי צה"ל זה החריג.

ולהם יש אפס דירות אז חבל על הדיבורים. רק צריך להתאים לנוסח שיתאים לכל הזכויות שלהם.

אני חושבת שסעיף 9יג מדבר על שיכונו בדירה בבעלות משרד הביטחון, או מתן המלצה לחברת דיור לשכנו בדירה ציבורית, כלומר יש שני חלקים לסעיף ואתם דיברתם לא רק על החלק של הדירה בבעלות משרד הביטחון אלא דירה ציבורית.

לא, אנחנו דיברנו על דירה בבעלות משרד הביטחון.

אבל ב-9יג אתם אומרים לעניין - - -

סיוע בדרך של שיכון בדירה ציבורית.

לא, אז צריך לתקן את זה, מדובר בדירה בבעלות משרד הביטחון.

והסיפה, המלצה לחברה?

לגבי המלצה, אני לא מספיק בקי, אני לא מבין שהיא כל כך משמעותית, אבל לא אכפת לי שהיא תישאר גם לעניין נפגעי פעולות איבה.

אז בעניין שיכונו בדירה בבעלות משרד הביטחון.

מה זאת אומרת?

שאם יש אפשרות דיור ציבורי אז שזה יהיה.

כתוב לא יחולו, אז זה לא רלוונטי.

רק במקום לעניין סיוע בשיכון בדירה ציבורית נגיד לעניין שיכונו בדירה בבעלות משרד הביטחון וזה יהיה מדויק יותר.

עכשיו אנחנו בפסקה (3). אנחנו נכנסים לכל הסיפור של הניידות ואמרנו שפה יש לנו הבדל בין מי שהוא נכה עם דרגת מיוחדת לבין מי שהוא לא עם דרגת נכות מיוחדת ושזכאי לרכב רפואי.



(3) לעניין נכים שאינם בעלי דרגת נכות מיוחדת יחולו הוראות סימן ג' לפרק שני2 בשינויים המחויבים;



כלומר מי שהוא לא 100 פלוס.

הגענו לניידות. בניידות יש שני חלקים, יש את הנכים שהם בעלי דרגת נכות מיוחדת, שכבר נדבר עליהם, ויש את הנכים שהם אינם בעלי דרגת נכות מיוחדת. לגבי הנכים שהם אינם בעלי דרגת נכות מיוחדת רכב רפואי, כל הכללים חלים באופן זהה, פה אין שוני לחלוטין, הכול חל. השוני היחידי שלנו נובע מהעובדה שלגבי נכים בעלי דרגת נכות מיוחדת היום יש צי של כ-600-500 רכבים בבעלות משרד הביטחון, באיזה שהיא קונסטלציה הרכבים נרכשים, לא משנה, הם בבעלות משרד הביטחון, בעוד שלנו, לאור הכמויות שלנו, אין ומעולם לא היו רכבים כאלה.

על מנת לפתור את הפער הזה ועל מנת שגם נכי 100 פלוס שלנו יהיו זכאים להטבה שמשיקה להטבה הזו, דרך אגב לנו יש כ-80 נכים שכאלה, קבענו הסדר שאומר את הדבר הבא: ראשית, במקום סיוע בשווי של 85% מערך הרכב, הסיוע יהיה בשיעור של 100% משווי הרכב. זה הבסיס, זו ההתחלה. גם לגבי העיוורים אפשרנו, מי שירצה רכב מדינה ורכב רפואי, ואז יש כללים טיפה שונים לגבי קצבת הניידות והמענק, כל אחד יעשה את החישוב שמתאים לו, אבל לגבי עיוור אפשרנו את החלופה כפי שנמצאת פה בחוק הנכים. לגבי כל המעטפת, שזה טיפולים ושיעורי נהיגה ואביזרי עזר ומערכת תיקון ומועדי החלפה ודמי הניידות ואפילו רכב חלופי, כל ההסדרים האלה יחולו ואין איתם קושי.

השאלה היחידה שנותרה לפיצוח זה מה עושים עם פטירתו של אדם. במשרד הביטחון, כיוון שהרכב איננו שייך לאדם בתום 60 ימים מבקשים מאלמנתו להחזיר את הרכב למשרד הביטחון. אצלנו, כיוון שהרכב איננו שלנו נשאל מה אנחנו עושים, לכן הפתרון שמצאנו בעצה אחת עם כל הגורמים אומר את הדבר הבא, כיוון שהשיפוי היה בגובה 100 וכיוון שהנכה איננו נכה מיוחד לא נדרש היום להחזיר, הרי הכנסנו את הסעיף שהוא לא נדרש להחזיר והוא מקבל שיפוי של 85%, אז אנחנו נשווה את הנכה המיוחד במובן מסוים לנכה הרגיל, כיצד? זאת אומרת 85% יישארו אצלו, 15% שהוא קיבל אקסטרה, זה אלמנתו תצטרך להחזיר, 15% משווי הרכב במועד בו היא הייתה צריכה להחזיר אותו, קרי במועד שבו חלפו 60 ימים מיום הפטירה.

למה לא כשהיא מכרה את האוטו? כל הרעיון עם האוטו היה שכשהם מוכרים את האוטו הם צריכים להחזיר את הכסף.

אבל גם במשרד הביטחון אלמנה צריכה להחזיר 60 ימים לאחר הפטירה, אז השווינו את המועד.

כמו ששלומי אומר זה מורכב, כי השאלה למה משווים. אם משווים את הנכים האלה, אמרנו שאין רכבים בבעלות המדינה לנפגעי איבה, בביטוח לאומי אין צי כזה של רכבים, אז השאלה איך עושים את ההשוואה כשהנכה נפטר. אפשר להשוות אותו לנכה עם רכב רפואי ואז זה מה ששלומי אמר, בעצם הוא ישלם את הדלתא, אבל אפשר גם להשוות - - -

אפשר גם להשוות אותו, את אומרת, לנכה 100 פלוס של משרד הביטחון ושהוא יחזיר את כל הסכום.

נכה 100 פלוס של משרד הביטחון יחזיר את כל האוטו, אבל - - -

אבל אנחנו חושבים שזה לא נכון, כיוון שהשירות שהוא מקבל הוא לא אותו שירות. כלומר כשהרכב בבעלות נכה משרד הביטחון ה-100 פלוס הוא מקבל את כל החבילה, זאת אומרת הוא מקבל את כל השירות ואת כל הטיפולים, אצלנו, כיוון שזה לא המצב, זה יותר דומה לרכבים הרפואיים הרגילים, אז יש איזה שהוא פער. אנחנו מנסים לאזן אותו ב-15% האלה.

15% ממה, משווי רכב שכבר שלוש שנים על הכביש?

כן, משווי הרכב בחודשיים לאחר פטירת המנוח, גם אם היא לא מכרה אותו, דרך אגב, היא רוצה להמשיך לעשות בו שימוש. אנחנו אז משתלבים בהוראות של מה זכאית אלמנה. הרי אלמנה זכאית לרכב, אבל הסכומים הללו, להבנתנו, הם הרבה יותר גבוהים ממה שהיא הייתה מקבלת כאלמנה אם היא הייתה מקבלת רכב, 120,000 ₪ בערך, ופה אנחנו מדברים על רכב שהיה שווה בעת רכישתו 370,000 ₪. אז יוצא שגם אחרי שהיא מחזירה לנו 15% עדיין היא נותרת עם סכום משמעותי, פלוס אני מבין שבהחלפת רכב יש מענק.

מאיפה היא תיקח את ה-15% האלה?

אחת משתיים, היא יכולה למכור ולקנות רכב.

ואם היא הצליחה להשיג קונה שלא רצה רכב כזה וזה רכב שונה והיא השיגה מחיר נמוך מאוד?

היא תשלם רק 15%.

ממה שהיא קיבלה?

לא, משווי הרכב במועד המכירה.

היא יכולה להשאיר גם אצלה.

בסדר, אם יש לה יכולת והיא רוצה להשאיר את הרכב אני מבין, אבל אם אין לה והיא מכרה את הרכב וכשאתם רוצים לקחת ממנה 15% אני רוצה שזה יהיה מהמחיר שהיא הצליחה למכור, לא ממחיר מחירון, כי אם היא הצליחה למכור במחיר הרבה יותר זול, מאיפה היא תיקח עוד כסף? אז צריך שזה יהיה 15% מהמחיר שהיא קיבלה.

אני לא רוצה להיכנס לשיקולים הכלכליים וליכולת המשא ומתן שלה, בוא נאמר שהבנצ'מארק הוא אותם 15% משווי המחירון, אבל אנחנו נהיה רשאים בנסיבות שהעניין מצריכם להפחית את הסכום.

אבל זה לא כתוב.

אני אומר, לאור ההערה של היו"ר.

אז אולי נתקן את זה.

אלא אם קבע פקיד התביעות אחרת?

אלא אם קבע פקיד התביעות שבנסיבות העניין יש מקום לקחת – דרך אגב, מציעים לי פה אולי גם אפשר להכניס את זה לוועדת חריגים שלנו, להוסיף לה את הסמכות הזאת. אבל כדי לא לסבך בוא נשאיר את זה ככה, אלא אם כן קבע פקיד התביעות כי בנסיבות העניין יש להפחית את הסכום. ואז זה מתכתב עם מה שכבוד היו"ר אמר.

תודה רבה.

זה איזה שהוא ביניים כזה כי נכה צה"ל רגיל שנפטר ויש לו רכב רפואי בכלל לא צריך להחזיר כלום, אז פה אנחנו אומרים שאנחנו לוקחים את הדלתא.

אני רק אגיד עוד משהו, שאם הביטוח הלאומי יתארגן ואנחנו נוכל לקיים את ההליך כמו של נכי צה"ל ואולי אנחנו נתכוונן לשם, אז לא תהיה הבעיה הזאת, יהיה רכב של נכה 100 פלוס, שזה יהיה רכב של המדינה, ואולי אנחנו נוכל לחבור, אנחנו מנסים למצוא דרך לחבור לנכי צה"ל ולמאגר שלהם ולהתכוונן לשם. אז יכול להיות שזה יהיה תהליך שייקח שנה-שנתיים ואולי נפתור את זה בעוד שנה.

ואז תצטרכו לבוא אלינו.

בסדר.

במושב החורף נהיה יותר חכמים. נתחיל את זה ונראה איך זה מתקדם.

בדיוק, אנחנו הולכים לשם. אני מקווה שמשרד הביטחון יפנה בנפש חפצה לחבר אותנו למאגר שלהם כי גם אנחנו נתרום את המכוניות שלנו.

סיימנו את פסקה (ב).



(1) רכש הנכה רכב יהיה זכאי למימון הוצאות אחזקת הרכב, ובכלל זה תיקון הרכב, ביטוח הרכב ואגרת הרישוי;

זו המעטפת שדיברתי עליה, כדי שתקביל למי שקיבל רכב מהמאגר של משרד הביטחון.

(2) פקיד התביעות רשאי לאשר לנכה שטרם מימש את זכאותו לרכב או שטרם קיבל את הרכב הרפואי שנרכש או שנקבע כי הרכב שבבעלותו בלתי כשיר לנסיעה בשל תקלה המחייבת את השבתתו באופן זמני או קבוע, מימון בעד שכירת רכב מתאים או החזר נסיעות בעד נסיעה במונית, והכול לתקופה שלא תעלה על 60 ימים;



בעצם לכם אין מאגר לתת רכב.

נכון, זה חלף ההסדר שקבוע ב-9לו בעניין רכב חלופי. נתנו את המענה המקביל כדי שייתן את אותה זכאות.

ולמה 60 יום בעצם?

זה צריך להיות סיוע במימון, אני לא יודע אם זה סכום מלא.

שלומי, זה יהיה פה כמו בנכי צה"ל?

נכון.

יואב מעיר שאולי שם זה סיוע במימון.

לא, זה לא סיוע.

זה מימון.



(3) הוראות שיקבע שר הביטחון לפי סעיף 9כ(ב) לעניין החלפת רכב רפואי, יחולו על החלפת רכב לפי סעיף זה;

בדיוק. אמנם אנחנו משלמים ואין לנו את הצי, אבל את ההחלפה ואת המועדים שלה נעשה באופן זהה.

בסדר גמור.



(4) על אף האמור בסעיפים 9טז(ב), 9לז(א) ו-9לח(א) לחוק הנכים, המנהל הכללי של המוסד יקים את הוועדה המייעצת לדיור, ועדת החריגים לניידות, ועדת המומחים וועדת החריגים לזכאות נוספת לפי אותם סעיפים, כפי שהוחלו בסעיף קטן זה, וימנה את חבריהן בהתאם להרכב, לתנאי הכשירות ולדרכי המינוי שנקבעו לפי אותם סעיפים, ובלבד שאחד החברים בוועדה המייעצת לדיור, בוועדת החריגים לניידות ובוועדת החריגים לזכאות נוספת יהיה נציג הארגון היציג - - -



לא צריך התאמה? אתם יכולים לעשות את אותו הרכב שיש במשרד הביטחון? אם משרד הביטחון אומר שחבר בוועדה יהיה - - -

רופא, ונציג אגף תקציבים. אנחנו הסתכלנו על כל מיני הרכבים, אז כן. זאת אומרת אם זה רופא זה יהיה רופא ואם זה נציג אגף תקציבים אגף תקציבים, ואם זה אחראי על רכבים, ראינו באיזה שהיא ועדה.

אין לכם פה שינויים?

אפשר להכניס את המילים בשינויים המחויבים, זה תמיד מסייע.

זה מספיק?

כן, לחלוטין, כי במהות זה אותם אנשים, אותם בעלי מקצוע. אני אומר בהקשר הזה כשאנחנו מדברים על הוועדות הללו, אני אקשר אותנו לסוף, יעל, ברשותך, כיוון שאלה ועדות שלא קיימות אצלנו היום ולדברים שנבחנו בסמכות מנהלות האגפים שיקום או איבה אז בהוראות התחילה והתחולה הוספנו הוראה מיוחדת, אדוני, כיוון שלנו, בניגוד למשרד הביטחון ששם הוועדות האלה קיימות, לנו ייקח פרק זמן להקים את הוועדות האלה. אז למען הסר ספק, על אף שהוועדות האלה רשאיות לשלם זכאות רטרואקטיבית כתבנו ברחל בתך הקטנה שלגבי הוועדות הללו תהיה אפשרות לשלם רטרואקטיבית כדי שחלילה לא תיפגע זכותו של איש מעצם העובדה שלקח שלושה, ארבעה או חמישה חודשים להקים את הוועדות הללו.

יש להם הגבלת זמן תוך כמה זמן הם צריכים לקבל את ה - - -

נראה לי שגם במשרד הביטחון אין כזו הגבלה, גם אצלנו אין.

זה דיון שקיימנו אותו. אז אנחנו אומרים שההרכב, תנאי הכשירות ודרכי המינוי, גם הם יהיו לפי אותם סעיפים אבל בשינויים המחויבים.

נכון, כמובן שיהיה נציג הארגון היציג שלנו, ארגון נפגעי פעולות איבה, ולנו אין שני ארגונים, משפחות ונכים.

הוראות לעניין העברה מכהונה, אמות מידה לאישור זכאויות נוספות וסדרי עבודה שנקבעו לפי אותם סעיפים יחולו בשינויים המחויבים;



(5) על החלטות הוועדה המייעצת לדיור, ועדת החריגים לניידות וועדת החריגים לזכאות נוספת לפי פרק שני1; לחוק הנכים, כפי שהוחל בסעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף 13.";

אני רק אוודא. ערן, אנחנו קבענו בסעיף הזה שעל החלטות הוועדה המייעצת לדיור, ועדת החריגים לניידות וועדת חריגים לזכאות נוספת תהיה סמכות ערעור לבית הדין לעבודה. רצינו לוודא שגם אצלכם זו הפרוצדורה.

לא בית הדין לעבודה.

לא, הכוונה שאין אינסטנציה נוספת, זה ישר הולך לערכאה משפטית אם רוצים לערער על הוועדות הללו.

כרגע אצלנו מדובר על בית המשפט לעניינים מנהליים.

בסדר, ערכאה משפטית.

יש לי שאלה, שלומי. למה שאנחנו לא נעשה עתירה מנהלית? למה שאנחנו נהיה בבית הדין לעבודה בעצם? בגלל שזה ביטוח לאומי, אבל אנחנו לא ביטוח לאומי.

כפי שבכל דבר ועניין, אדוני, בכל חוק הביטוח הלאומי ובחוק התגמולים נפגעי פעולות איבה, החל בזכויות וכלה בהכרה הולכים לבית הדין לעבודה, שלו זה סמכות ייחודית, גם בעניין הזה אנחנו לא נפנה פתאום לערכאות אחרות. אין פה בכלל סיבה להחריג את הדבר הזה.

אבל מה ההבדל בין התהליך של העתירה המנהלית לעתירה לבית משפט השלום?

שבבית הדין לעבודה יש לך הרבה יותר סיכוי והרבה יותר פשוט להגיש תביעה מאשר בעתירה מנהלית, תאמיני לי.

גם יש איזה שהוא היגיון שבאותו מקום יידונו כל העניינים.

ברור, גם יש את המומחיות ואת ההכרה. זה רק ייטיב.

הגב' פרמינגר, את חושדת שהשופטים בבית הדין לעבודה עדיין מקושרים לביטוח הלאומי?

לא. אני אגיד לך מה, אני יודעת שבהליך של אחרי הדיון הזה יעלה הנושא של איפה יהיו הערעורים בנושא ולכן חשבתי שאני לא רוצה - - -

אז בואי נדון בזה בסיבוב הבא כשאנחנו נוכל לראות גם אצלנו.

אני מסכימה ואני גם מקבלת את מה ששלומי אומר.

בסיבוב הבא אתם מתכוונים לשנות את כל מנגנון הערעור ולכן ההערה תקבל –

מה זה הסיבוב הבא?

כמו שאוהבים לקרוא לו התזכיר המשלים, הפרקים שאנחנו לא רואים פה, כמו הסיוע סוציאלי, רווחה, שיקום.

אבל אנחנו לא עוסקים בערכאות ומעמדות של בתי המשפט.

במסגרת הדיון המשלים אנחנו מציעים איזה שהיא הצעה, אנחנו נסביר אותה שם, חבל כרגע להעלות את הנושא.

מסכימה.

אז תרשום לך שאתה צריך לזכור את הביטוח הלאומי בעניין.

(3) בסעיף 7, אחרי "סעיפים" יבוא "1ג";

זה תיקון שעוסק בחוק משפחות, אבל כיוון שאנחנו מחילים על עצמנו גם סעיפים מכוח חוק משפחות חיילים והסעיפים האלה שאובים לתוך חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה הוספנו גם את סעיף 1ג, כיוון פה בתיקון שאנחנו דנים בו תוקן בתיקון עקיף גם חוק משפחות. 1ג עוסק בהצמדה, כדי שתהיה הצמדה מלאה החלנו אותו גם עלינו וגם תגמולים שאנחנו משלמים למשפחות.

זאת אומרת שאותה הצמדה שיש לגבי משפחות תהיה גם עליכם.

נכון.

(4) בסעיף 15, אחרי "למעט סעיף" יבוא "297א, לעניין תגמולים וזכאויות נוספות לפי חוק הנכים, ולמעט סעיף";

נכון. אמרתי קודם, עד היום פעלנו על פי סעיף 297 לחוק הביטוח הלאומי שמדבר על זה שחוק ריבית והצמדה לא חל ואיך משלמים ואיך מצמידים גמלאות שמשולמות באיחור. פה כדי לעשות השוואה מלאה למה שנעשה במשרד הביטחון ביטלנו את ההפניה לסעיף 297א, החלנו עלינו את 18א, כמדומני, בהקשר הזה, ועשינו את ההשוואה הזאת. כיוון שזה לא סעיף שהיום נמצא בחוק משפחות, אולי בעתיד הוא ייכנס, החלנו אותו רק כרגע לעניין תגמולים שמשולמים מכוח חוק הנכים.

רק שאלה, יעל, את קראת 297 ופה כתוב 297א.

זה כתוב בסדר, אני הקראתי לא בסדר.



(5) בסעיף 17ג(א), במקום הסיפה החל במילים "תגמול כנצרך או כמחוסר פרנסה" יבוא "תגמול לפי סעיפים 6 או 7 לחוק הנכים בשל זכאותו לפי אחד החוקים האמורים";



(6) בסעיף 17ה(ב)(2) ו-(3) בכל מקום במקום "תגמול כנצרך או כמחוסר פרנסה" יבוא "תגמול לפי סעיפים 6 או 7 לחוק הנכים".

אתמול כששנתנו נדדה עלינו וקראנו עוד פעם את חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, גילינו שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה עדיין מופיע המונח נצרך וכיוון שהוא תוקן בהקשרים שלנו בחוק הנכים מצאנו שמן הראוי גם לתקן אותו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ולכן בכל מקום שמצאנו בו את המילה נצרך פשוט שינינו לתגמול לפי סעיף 6 או 7 לחוק הנכים, שזה נצרך ומחוסר פרנסה. כך גם מילולית שינינו את הדבר.

כמו שעשינו אצל נכי צה"ל.

נכון.

אולי רק תפרש לנו מה זה בשל זכאותו לפי אחד החוקים האמורים, כלומר הוא יכול להיות זכאי לתגמול כנצרך או מחוסר פרנסה או כנפגע איבה שמחילים עליו את הוראות חוק הנכים, או כנכה שחלות עליו הוראות חוק הנכים.

כן. לצערנו הרב יכולות להיות סיטואציות איומות ונוראות שאתה נכה מכוח חוק הנכים ובן משפחה מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה, או שאתה בן משפחה מכוח חוק המשפחות ואתה נכה מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. זאת אומרת איוב, גם זה וגם זה. ואז הסעיף אומר שאם זה גם וגם זה אתה תקבל גם וגם, אלא אם כן אתה נצרך באחד החוקים האלה. זה ההסדר ופה אמרנו שנפסיק להשתמש במילה נצרך ונעבור מילולית לביטוי השגור היום המתוקן החדש.

התחילה והתחולה זה אירוע קצת יותר מורכב כי יש גם תיקונים שקשורים לנכי צה"ל אז ננסה לעבור אחד אחד. אתמול אמרנו שהוראות אגף שיקום נכים, בעמוד - - -

אני רציתי לשאול שאלה. רציתי לדעת, היום אמורים בעזרת ה' להצביע על החוק ולפי מה ששמעתי, עדכנה אותי לימור לוריא, שבמושב החורף יהיו עוד ארבעה פרקים, שם יהיה אפשר להכניס כל מיני לאקונות, כל מיני דברים שנשלים אותם?

שקשורים לניידות ודיור? סתם הטבות וזכויות ודאי אפשר, אבל החוק שעובר היום, הדיור והניידות, זה מה שנשאר.

מה אמור להיכנס במושב החורף? לא, אבל ארבעה הפרקים במושב החורף, מה יש שם?

זה ארבעת הפרקים שצפויים להידון במושב החורף הבא זה הפרק הפסיכוסוציאלי, זה כל הטיפולים לבני המשפחה ולאנשים עצמם, תעסוקה, רפואה, רווחה כלכלית ופרק כללי.

אבל לא מענקי דיור?

הדיור והניידות זה עכשיו.

זה נכון שאם יתעוררו במהלך החודשים הקרובים הערות לפרק הדיור והרכב נוכל לשתול אותם בחקיקה הבאה, אפשר. זו לא הכוונה, אבל אפשר.

אם היועץ המשפטי של משרד הביטחון אומר שאפשר אז אפשר.

חשוב להדגיש את הנקודה הזאת, כי הרבה כאן ביקשו לדעת.

אתמול הוועדה אמרה שחלק מנושא הרכב יושלם בפרק ההשלמות.

אמר לך היועץ המשפטי של משרד הביטחון שהוא יוכל כל דבר, כולל דיור, כולל ניידות, להכניס גם שם אם יצטרכו.

גם כאן אנחנו מתקנים הרבה דברים שלא התכוונו.

כשמשפטן אומר על משהו כן זה אירוע. הוא תמיד אומר לא לא לא, אז הפעם הוא אומר כן. זה לא אתה אישית.

לא המשפטנים שלנו, המשפטנים שלנו הם אחרים.

מתי יהיה אפשר להגיש הערות לגבי נושא של ועדות חריגים, כרגע או אחר כך?

אחר כך.

הוראות התחילה, תחולה והוראות מעבר. בעמוד 45 למטה.



"הוראות אגף שיקום נכים" – הוראות ונהלים של משרד הביטחון כנוסחם ערב יום התחילה שלפיהם ניתנו הטבות ערב יום התחילה;



זאת אומרת שכל מקום שנפנה להוראות הן יהיו אותן הוראות שהיו בתוקף ערב יום התחילה. ככל שיהיו שינויים ודברים שיהיה צריך לעשות בעצם משרד הביטחון יצטרך להתקין תקנות. החוק מסמיך להתקין תקנות, הכנסת מאוד רוצה שיתקינו את התקנות, שלא יהיה מצב שהזכאויות הנוספות והוראות האגף ממשיכות לחול לצד החוק, זאת לא הייתה הכוונה, הכוונה הייתה שיהיו תקנות.

אני רוצה רק הבהרה. הוראות האגף היום כוללות שני סוגים של הוראות. יש הוראות שהן הוראות אופרטיביות שחד משמעית יצטרכו להיות בתקנות ואותן אנחנו לא נוכל לתקן עד שיהיו תקנות, זה ברור, יש בהוראות גם דברים מנהליים טכניים, מי בדיוק האדם שמטפל וכן הלאה, זה מן הסתם יהיה אפשר לתקן כי זה באמת משהו שמראש היה בהוראות ויישאר גם בהמשך בהוראות ולכן זה לא הבעיה. למה שאת מכוונת אליו, למגבלות, לתנאים, לדברים נוספים שהחוק מפנה לתקנות אז מה שאמרת מדויק, לא נוכל לעשות את זה בהוראות אלא רק בתקנות.

וזה לא בעייתי להכניס את זה פה להגדרה אם ככה?

לא, כמו שכתוב זה בסדר גמור.

לפיהם ניתנו הטבות, זה רק ההוראות האלה.

החזרנו את ההגדרות של הטבה חודשית והטבה שנתית.

החזרתם?

כן, כי ראינו שככה זה היה גם ב - - -

יש לי שאלה, מה קורה בהקשר לסעיפים 6 ו-7 מה קורה מעבר לפלוס ילד אחד? אתם נותנים מענק רק לילד אחד, אבל מה קורה לנכה שיש לו עשרה ילדים, שישה ילדים?

אני מקווה שלפני ההצבעות תהיה לנו אמירה ממשרד הביטחון לגבי הילדים.

אני רוצה לשמוע את האמירה הזאת עכשיו.

אנחנו רוצים להתקדם בהקראה עכשיו.

אתה רוצה להתקדם, אני רוצה לדעת את זה.

אנחנו רוצים להתקדם בהקראה, תודה, סיימנו את סעיף 6 ו-7.

כבוד היושב ראש, אני מבקשת לקבל תשובה לגבי הסעיף הזה.

אני שמעתי את הבקשה ואני רוצה לדעת את התשובה לא פחות ממך, אבל בעיתו ובזמנו בעזרת ה'.

"נכה" – לרבות נפגע איבה;



ותיכף נראה איפה זה משמש אותנו.

יעל, לפני כן, בהטבה צריך לציין שהורדנו את מכוח הוראות אגף שיקום.

זה לא פה.

אם זה לא יקבל מענה, אייל, תגיד לי.



"נכה – לרבות נפגע איבה;



"נפגע איבה" – נפגע פעולות איבה כפי שהוחלו לגביו הוראות לפי חוק הנכים בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, או לפיו.

רק תסבירי למה התכוונת, גם אני לא מבין.

על מנת שהוראות התחילה והתחולה יחולו גם על נפגעי פעולות איבה נדרשנו איפה שכתוב נכה להבהיר שמדובר גם על נכי איבה.

שזה רק לגבי הוראות התחילה.

כן.

כן, אנחנו ברישה שכתוב 'בפרק זה', חילקנו את החוק לפרקים. דיברנו על התחילה, רק נגיד שההוראות שנוגעות לתגמולים והביטול של הוראת השעה, הוראת הקבע וביטול הוראת השעה, הם יחולו גם לרבות לעניין נפגע פעולת איבה החל מה-2 באוגוסט. זה התיקון שאתם רואים לסעיף 37(ב) מסומן בצהוב. זה העיקרון, אם אחרי זה יהיה צריך לנסח אחרת ננסח אחרת, ברשות יושב ראש הוועדה, אבל העיקרון זה שמבחני ההכנסה של נכי צה"ל יחולו ב-2 באוגוסט גם על נפגעי פעולות איבה באותה צורה.

לעניין נכה שניתנה לגביו החלטה בדבר זכאות לתגמול חודשי, לרבות החלטה, זה לא על הגדלת תגמולים, זה על שינוי בדרגת הנכות שבשלה הוא הפך זכאי לתגמול חודשי. דרגת הנכות היא זו שקובעת, לא הגדלת התגמול.

בעמוד 47, בפסקה (ב) למעלה. לעניין הדיון וההחלטה בבקשה של נכה, כתבנו נכה כדי שזה יהיה ברור שזה גם נפגע איבה.

תקנות ראשונות, אנחנו אומרים שהתקנות לפי פרק שני 1 יובאו לאישור ועדת העבודה והרווחה בתוך שנתיים.

יעל, סליחה, דילגת על משהו בעייתי שנבקש הבהרה לפרוטוקול, ברשותך. בסעיף קטן (ג), באותו עמוד, לאור אירוע מצער שקרה לנו בשבועות האחרונים שבהם עשרות רבות של נכי צה"ל בעוגמת נפש נאלצים להמתין אני מבקש לאור התיקון הזה לקבל תשובה לפרוטוקול לגבי הוראות מעבר. הבהרה לפרוטוקול, אדם שקיבל שכר דירה שלוש שנים והסתיים שכר הדירה שלו במאי ועכשיו מאריכים לו, לפי הוראת השעה זה נכנס ב-1 בספטמבר, זאת אומרת שיש פה דלתא של שלושה חודשים חסרים, אני מבקש לדעת, בהתאם להבטחה שניתנה, האם הכסף יינתן רטרואקטיבית. זה אחת.

לגבי הרכבים הרפואיים שעלו לכביש ב-1.6, תאריך תחולת ההחלטה. כי אם זה, עוד פעם, נכנס ב-1.9 אני מבקש לדעת שבניגוד לתרגיל שנעשה לנו, ובו נפגעו עשרות רבות של נכי צה"ל, אני מבקש לקבל פה הבהרה לפרוטוקול שהוראות המעבר האלה נותנות פתרון חד משמעי ושהוויכוח נגמר לעניין הזה.

אני לא יודעת, אני לא הבנתי בדיוק על מה מדובר.

אגף השיקום מסכים, זה מה שאני רואה.

התשובה היא כן. לגבי הסיפור של שכר דירה, אמרתי את זה גם אתמול, אני מחדד את זה שוב היום. אדם שסיים את שלוש השנים שהוא זכאי להן לפי ההוראה הקיימת והיום החוק מאפשר שש שנים, אני לא אוכל לעשות שום דבר עד ה-1 בספטמבר, כי רק אז החוק נכנס לתוקף, אבל מהרגע שהחוק נכנס לתוקף הוא יוכל לקבל שכר דירה גם על החודשים הנוספים על שלוש השנים הנוספים והם יחולו מהמועד שבו זה הסתיים.

סליחה שאני מבקש את זה לפרוטוקול, ערן, אני רוצה לדעת גם על רכישת דירה. אדם שנמצא במהלך רכישת דירה, שהתחיל את זה מצדי גם לפני שנה, עדיין לא השלים את התהליך, אני רוצה לדעת שבניגוד למה שנאמר לי, כי נאמר לי שנדרשת הבהרה, אני לא סתם מבקש את זה, נאמר לי על ידי החשב הכללי שכדי שאנשים יקבלו את התעריפים החדשים, על אף ש-11 שנים יש פער, אז כדי שיקבלו את זה ולא יעשו לנו כל מיני תרגילי עברית, אז לקבל פה הבהרה ברורה לפרוטוקול, שכל מי שנמצא בתהליך יקבל לפי התעריפים החדשים. אנשים כרגע, אגב, לא מקבלים כלום כי כולנו מחכים לתשובה הזאת.

אני התחלתי לענות ואני אשלים. לגבי הקבוצה השנייה, זה בדיוק מה שכתוב כאן (ג)(2), ואני אבהיר עוד פעם למה הכוונה שלו. מי שנמצא היום בתהליך בכלל אין לגביו שאלה, השאלה הייתה לגבי מי שהיה בשלב יותר מוקדם של התהליך, עד ה-1.6. בכל מקרה כל האנשים שב-1.6 טרם השלימו תהליך, דהיינו קרו שני דברים, אחת, קיבלו את הדירה או הרכב או היו זכאים להיכנס אליה, שתיים, השלימו את התשלום. רק אלה מבחינתנו החוק לא יחול עליהם, כל השאר, כל מי שהבקשה שלו בתהליך יוכל לקבל את הסכום הגדול.

אפשר לדעת מה זה בתהליך?

אני אתן דוגמאות ספציפיות כדי שזה יהיה ברור. אדוני היושב ראש, החלטת הממשלה הייתה ביוני, הגיע מצב שבן אדם בחודש מאי סיים את שלוש השנים, בספטמבר לכאורה מתחיל החוק, רוצים לוודא פה החברים שאנחנו לא נגיד לו על השלושה חודשים מיוני עד ספטמבר אתה לא מקבל, אלא בספטמבר נאשר רטרואקטיבית את התקופה.

ולפי התעריף החדש.

יופי. זה אחת. הדוגמה השנייה, בהחלטת הממשלה הגדילו את הסכומים מחודש יוני, נוצר מצב שבן אדם נניח ב-1.6 קיבל את הרכב, לכאורה החלטת הממשלה כבר חלה ואנחנו רוצים שהסכום המוגדל יהיה מהמועד של חודש יוני, אנחנו נוכל, אם אני מבינה מערן, בספטמבר לשלם את ההפרש מיוני ואנחנו רוצים להבהיר את זה לפרוטוקול כדי שזה לא ישתמע לשתי פנים.

והדוגמה השלישית והלא פחות חשובה, אנשים שנמצאים במהלך רכישת דירה או בניית בית, קיבלו תשובה שבגלל שהם התחילו את התהליך השינוי לא חל עליהם והם יסחבו איתם פיגור של 11 שנים, אלא אם פה יובהר בוועדה חד משמעית לפרוטוקול שמרגע זה ואילך, או מרגע ההחלטה, ב-1 בספטמבר הם יקבלו.

רטרואקטיבית לכל מי שהגיש, כמו שערן אמר, בחצי השנה האחרונה.

לא רק בחצי השנה האחרונה, לכל מי שעומד בשני התנאים שכתובים פה בצורה מפורשת, והקראתי אותם אתמול והקראתי אותם גם היום שוב.

אם אנחנו כבר בענייני שוויון, כבוד הרב, אני שלחתי מכתב - - -

אנחנו לא בענייני שוויון, אנחנו בענייני סיום הפרק.

סיום הפרק, אבל מדברים על תחולה על נכים על מנת לא לייצר מצב של איפה ואיפה. אני שלחתי מכתב הבוקר לכבוד היושב ראש, אני מקווה שהוא הגיע.

אני קיבלתי את זה פה על השולחן, לא היה לי זמן לקרוא את זה. תגיד מה זה.

אני מבקש שיצוין בפרוטוקול שבמכתב הזה אני מדבר וכותב על נכים ותיקים ועל העוול שנעשה להם בעקבות החקיקה החדשה, מצב של איפה ואיפה. זאת אומרת יש מצב שנכים עם אותם אחוזי נכות לא מקבלים את אותו סיוע ואנחנו מבקשים להתייחס לזה. וגם הנתונים שיבקשנו מהגב' לימור לוריא, לגבי נכים בעלי 40% נכות עם PTSD וגם לגבי 35% נכות, דרגת נכות שלא קיימת בחוק לגבי PTSD. אנחנו מבקשים לקבל את הנתונים, כמה נכים שסובלים מ-PTSD יש בדרגת נכות של 40% וכמה עם 35%. כי אם אנחנו הזזנו את הטבת הדיור ל-35% ונכי PTSD עם 30% לא ייהנו ממנה מה עשינו בזה?

אנחנו בדקנו ויש לנו תשובה.

ערן, אתה יכול לחזור על שני התנאים שאמרת?

חברים, זה כתוב בחוק, תקראו, (ג)(2)(א) ו-(ב), אלה התנאים.

אבל נתת הסתייגות, אם לא יתקיימו שני התנאים. אז אפשר לומר מה שני התנאים פה? כי לא לכולם יש את הדף מול העיניים. אני לא נגדך.

ידידי, הקראנו את זה.

אני לא נגדך, התפקיד של הוועדה הזאת פה זה להתנהל ולהבין.

ערן, לאור העובדה שדיור זה החיים של אנשים אנחנו נעשה את המאמץ ונקריא עוד פעם את שני התנאים כדי שאנשים יידעו בדיוק.

אני אקריא שוב.



(2) סכומי הזכאות לסיוע הקבועים בפרק שני2 לדין החדש יחולו גם על בקשה לסיוע שהוגשה לפני יום התחילה, אלא אם כן ביום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) התקיימו שני אלה:



(1) הנכה קיבל לידיו את החזקה ברכב הרפואי או בדירה, לפי העניין, או שזכאי היה לקבלה;



(2) הנכה השלים את התשלום עבורו ניתן הסיוע.



ה'זכאי היה לקבלה' זה למקרים שמישהו יכול היה לקבל את החזקה בדירה אבל הוא בחר לא להיכנס לדירה. מה שאמר ערן, כל עוד שני התנאים האלה ביחד לא התקיימו - - -

סליחה שאני קוטע, למעשה מי שקיבל את הדירה, למרות שהוא זכאי, בגלל שהוא קיבל אותה הוא נענש על פער של 11 שנים, כמו שעידן אמר.

והשלים את התשלום.

אם הוא השלים את התשלומים מן הסתם הוא קיבל את הדירה. אם הוא לא היה משלים את התשלומים הוא לא היה מקבל את הדירה.

לא, אבל אם יש משכנתא על הדירה זה נקרא השלמה?

אני אתן לך סיטואציה שלך ולי הייתה ביחד לפני חודש וחצי שבה אמרתם לי לך תחתום על החוזה, אנחנו לא נדיר אותך על ההחלטה.

עוד שאלה, אם יש לו עדיין משכנתא שהוא משלם זה עדיין נמצא בתוך סעיף (ב).

משרד המשפטים ענה על זה.

השלים את התשלום הכוונה היא תשלום שהוא תמורת הדירה, משכנתא זה הלוואה שנותן גוף חיצוני למשך עשר או 15 או 25 שנה, זה לא כלול במה שכתוב בחוק.

זאת אומרת שאם יש לו משכנתא זה לא נחשב שהוא סיים?

זה נחשב שהוא סיים את התשלום, הוא השלים את התשלום תמורת הדירה למוכר הדירה. זה שהוא חייב כסף לגורם שהלווה לו זה לא קשור.

כן, אבל התשלום התעכב כי המענק לא הגיע או ההלוואה לא הגיעה ואני צריך לקחת הלוואה מההורים שלי בשביל לשלם אותה, למה אני אמור להידפק? כי שילמתי, בשביל לא להפר חוזה, בשביל להיות איש שומר חוק.

לא הבנו את זה גם.

קובי, תסביר עוד פעם.

אני שואל, יש חוזה, אני חתמתי על חוזה, אני צריך לעמוד בו, אם אני לא אעמוד בו אני לא אקבל את הדירה, במקרה הטוב, במקרה הרע אני גם אשלם פיצויים. אם אני לוויתי כסף מהמשפחה שלי או הלכתי להגדיל את המשכנתא שאני אמור לקבל מהבנק, כי המענקים שלהם לא הגיעו אליי כי זה תהליך ארוך ומייגע, למה אני אמור להיענש על זה שעמדתי בתנאי החוזים?

אם לא הגיע אליך המענק אז אתה זכאי.

לא, הוא אומר אם לא התקבלה מסירה בדירה.

קובי, הדוגמה שלך זה בן אדם כבר חי בבית עכשיו, הוא שילם כל מה שמגיע בגין הדירה.

הוא שילם בגלל שדברים לוקחים זמן והוא לא רצה להפר חוזה.

יש פה שני תנאים, שילמת את הכול וקיבלת חזקה, אתה חי בבית.

הבנתי את זה, אבל שילמתי את הכול כי הייתי אמור לקבל כסף מהוועדה שמתעכב.

מה קורה במקרה שהוא עושה עסקה מחברה קבלנית שאתה יכול לעשות את החוזה, להתחיל לשלם, הדירה יכולה להתקבל גם אחרי שנתיים.

בגלל זה הגדרנו שני תנאים, זה גם קבלת חזקה.

הוא לא השלים את התמורה עבור הדירה.

אם הוא לא בחזקה אז הוא מקבל את התעריף הגבוה.

זה שני תנאים, אם אחד לא מתקיים אז זה לא נכנס. כלומר צריך למלא את השניים. השלמת את מלוא התמורה על הרכישה ונכנסת לבית. אבל הוא אומר שההשלמה של הרכישה היא פייק, היא לא אמיתית, כי זה משהו כמו הלוואת מזנין עד שהוא יוכל למלא את התמורה הזאת.

השאלה מה קורה אם החזקה מתעכבת? כשזה דירות קבלן זה ידוע שתמיד יש איזה שהוא – השאלה מה קורה

השאלה של קובי כבר נכנסת כשאלה רוחבית כי אני פגשתי אותה במקרים אחרים של סיוע בדיור שבו גם אני טענתי שמשכנתא זה כסף חסר, כי משכנתא זה כסף שאתה עוד משלם. לא רק שזה כסף שאתה משלם, יש לו גם עלות. אבל אם את תיכנסי לזה בצורה שכאילו את מתעלמת מזה אז למעשה אנחנו מחילים דין רטרואקטיבי 25 שנה אחורה.

לא, עידן, אני לא מדבר על 25 שנה אחורה, אני מדבר על מצב נתון כרגע, על תקופת הביניים הזאת שדובר עליה, שהוא אמר יקבל אלא אם. אם אני הייתי צריך בשביל לקבל את ההלוואה והמענק מאגף השיקום ועד שזה הגיע הייתי צריך ללוות כסף מחברה חוץ בנקאית, מהמשפחה, לשבור חסכונות, וואט אבר, למה אני אמור להיענש על זה שאני מקיים חוזה ולא מפר אותו? אני מבין שבמדינת ישראל זה נהיה דבר נורמלי להפר חוזים, אני משתדל להיות אדם שומר חוק.

זה לא עניין נורמלי, גם אני טענתי את מה שאתה אומר לגבי סעיף (ב).

אתה רוצה להשיב, נציג משרד הביטחון? תבהיר דברים ברורים כדי שלא יהיו שאלות.

יש לנו החלטת ממשלה שכרגע אנחנו גם מעגנים אותה בחקיקה, בדרך כלל דברים מתקבלים מרגע קבלתם ואילך לגבי בקשות חדשות. אנחנו עשינו כאן את הפרשנות הכי רחבה שאפשר לעשות תחת החלטת הממשלה שהתקבלה. אמרנו שרק מי שכבר אי אפשר לטעון לגביו שהבקשה שלו עדיין תלויה ועומדת, רק הוא לגביו זה לא יחול. כל השאר, כל מי שלא נכנסו לדירה - - -

הוא קיבל את המענק כבר?

מי שקיבל את המענק ונמצא בדירה והשלים את התהליך, אני לא יכול להחיל את זה עליו אחורה. לגבי כל השאר, כל מי שהבקשה שלו תלויה ועומדת - - -

הטענה המשפטית שלך זה שאת המענק הוא כבר קיבל? זאת הטענה שלך?

זה לא משנה אם הוא קיבל את המענק או לא, זה משנה אם הוא השלים את העסקה.

בנוסף לזה שהוא קיבל את המענק. זאת אומרת אם הוא קיבל את הדירה ואתה עדיין לא נתת לו את המענק, זה כולל אותו או לא?

אם הוא לא קיבל את המענק למה הוא לא צריך לקבל?

אני מנסה לענות. חברים, אי אפשר להחיל הרחבה של סכום אחורה ללא הגבלה. הלכה הממשלה וקבעה מועד, תחת המועד הזה עשינו את ההרחבה הכי גדולה שאפשר, אי אפשר להרחיב מעבר לזה. אני חושב שחברי הכנסת מבינים אותי, יותר מזה אני לא יודע להגיד.

ערן, לא דיברתי על אחורה, דיברתי על מה קורה במצב שמהרגע שהוחלט פה עד שזה יחול, מרגע שדיברתם פה על העלאת המענקים עד שזה יחול. אם אני סיימתי לשלם בשביל לא להפר חוזה.

התאריך שרשום אחרי 1.6 אתה בפנים.

אחרי ה-1.6 אני בפנים?

כן, אחרי ה-1.6 אתה בפנים.

גם אם שילמתי את כל הכסף בגלל שאצלם זה מתעכב.

כן, כן.

אוקיי, זאת הייתה השאלה שלי.

1.6. זה דרך המלך, אני טענתי מה קורה - - - לא קשור אליך.

זה לא קשור אליי, אבל יש פתרון שיכול לעשות קצת סדר לכולם. אם אלה שלא קיבלנו את המענק החדש, במענק להחלפת דירה או לשיפוץ דירה יאזנו אותם, ייתנו להם מענק יותר גבוה, ואז אתה למעשה מיישר את כולם. אלה שלא קיבלו מענק אף פעם או שקיבלו מענק נמוך יותר, במענק להחלפת דירה או לשיפוץ דירה, מה שקורה הרבה במשפחות של אנשים צעירים, שהמשפחות גדלות, הם יקבלו מענק יותר גבוה. ואז אתה לא עושה איפה ואיפה.

הדיון הזה נגמר, אנחנו ממשיכים כי היועצת המשפטית אומרת שיש לה רק שלוש הערות ואנחנו חייבים לסיים את זה ואחרי זה אנחנו נבהיר את הדברים שעדיין לא הובהרו. מה שאמר היועץ המשפטי של משרד הביטחון, ארבע או חמש או שש פעמים, אנחנו לא נחזור על זה.

בסעיף 39 של התקנות הראשונות אנחנו אומרים: 39.
תקנות ראשונות לפי פרק שני1 לדין החדש יובאו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בתוך שנתיים מיום התחילה; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, יחולו הוראות אגף שיקום נכים ובלבד שאינן סותרות הוראה מהוראות הדין החדש, לרבות לעניין נפגעי איבה.



אנחנו אומרים שההוראות האלה יחולו גם לרבות לעניין נפגעי איבה, כי מה שאני מבינה זה שזה המצב הקיים. היום ההוראות של משרד הביטחון שחלות על נכי צה"ל חלות על נפגעי איבה.

נכון מאוד.

זה העיקרון ואם יהיה צריך לנסח אחרת אז אתם מסמיכים אותנו.

כל מה שאמרת פה, אם תמצאי דבר שיש טעות סופר מה שנקרא את מוסמכת לתקן.

כן, יכול להיות שאופן הניסוח יהיה אחר. בעמוד 48 למעלה הייתה הערה לארגון נכי צה"ל אתמול שתיקנו אותה בהגדרה של הטבה, הורדנו 'מכוח הוראות אגף שיקום נכים', אמרנו הטבה באופן כללי שניתנה ערב יום התחילה. זה סמכות של ועדת חריגים.

אפשר להסביר למה להוריד את זה?

החלטנו להוריד את זה. זה לא עכשיו, אתמול.

מדובר פה על סמכות של ועדת חריגים, ערן.

הורדנו את זה אתמול, פשוט שכחנו למחוק. זה דובר ונסגר אתמול.

שכחנו למחוק, אבל הרעיון היה שאם מישהו קיבל ועדת החריגים תוכל לאשר לו, תוכל לבחון את המקרה ותהיה לו סמכות. אם אנחנו אומרים שזו רק הטבה שניתנה לפי הוראות אגף שיקום, אבל במהלך השנים גורם מוסמך אישר למרות שזה לא מכוח ההוראה או משהו כזה, אז תהיה סמכות.

שאין הוראה כזאת.

אין הוראה כזאת, אושר לו על ידי בעל סמכות אחר, אפשר יהיה לדון בבקשה בוועדת חריגים.

כן, ברור. נימני, חלילה לא תשמע בטון שלי, תפקידך כנציג האוצר לעמוד על כל פיפס, אם לא הכניסו לך משהו, אבל תפקידי להגיד שכבר דנו, סוכם, הולכים הלאה.

אז אנחנו בעצם אומרים: על אף האמור בפסקה (2) ועדת החריגים מוסמכת לאשר לנכה המשך מתן הטבה שנתית או חודשית שניתנה לו ערב יום התחילה;

או הטבה, כי צריך גם את ההטבה.

אמרתי.

לא, הטבה שנתית, הטבה חודשית או הטבה, כי מוגדר לך למטה הטבה.

אבל זה גם קודם היה הטבה שנתית או הטבה חודשית. הטבה שנתית, הטבה חודשית –

או עיתית.

או הטבה לתקופה מוגבלת?

אם זה עיתית זה כבר כל עת.

לא, זה הגדרות שונות.

הטבה לתקופה מוגבלת גם?

כן.

אפשר להוריד את הכול ופשוט להשאיר הטבה.

לא, כי זה לא כולל את החד פעמית.

הייתי אומרת הטבה לרבות.

הטבה למעט הטבה חד פעמית.

זה נוסח, אנחנו מבינים למה התכוונו.

בעמוד האחרון יש לנו שתי הוראות מעבר חדש. אחת, אתם רואים אותה ואחת אני אשלים אותה.



על אף האמור בסעיף 37(א), ועדות לפי סעיפים 9טז, 9לז ו-9לח לדין החדש לעניין נפגעי איבה יוקמו תוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה; ואולם מבלי לגרוע מסמכויות הוועדות כאמור באותם סעיפים, הוועדה תהיה רשאית לקבוע זכאות בעד תקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך אם מלאו התנאים לקבלתה של ההטבה בתקופה האמורה, והכול בשל בקשות שהוגשו במהלך 12 החודשים הראשונים מיום הקמת הוועדה.



אבל אם מלאו התנאים לקבלת ההטבה? הרי יכול להיות שוועדת החריגים תתגבר על זה, לא? הרי יש לה סמכויות חריגה. זה לא שהתמלאו בו התנאים בהכרח.

כל מה שציינת במה שהקראת, אנחנו לא מבקשים לגרוע שום דבר, אנחנו רק מבקשים להבהיר לכולי עלמא שכיוון שייקח מספר חודשים עד חצי שנה להקים את הוועדות, שיהיה ברור לכולם שהוועדות תהיינה רשאיות לתת את הזכאות הרטרואקטיבית על מנת שלא יחסר חלקם של נפגעי איבה בשל כך שלקח לנו כמה חודשים להקים את הוועדה.

אבל אני חושבת שמיותר להגיד 'אם מלאו התנאים לקבלתה של ההטבה בתקופה האמורה', כי כאילו ועדת החריגים –

אני חושב שזה שאוב מסעיפים אחרים של זכאות רטרואקטיבית של הוועדות האחרות.

אבל ועדת החריגים יכולה גם לאשר משהו שהוא לא בהתאם להוראות.

אז אני יכולה פשוט להגיד 'הוועדה תהיה רשאית לקבוע זכאות בעד תקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך' ואני אוריד את אם מלאו התנאים לקבלתה בתקופה האמורה.

וצריך להוסיף והכול בשל בקשות או שלא צריך?

כן, כי אחרת זה ללא הגבלה. אני מבינה שזאת לא הבקשה. וצריך הוראה דומה ביחס למשרד הביטחון. אם אני מבינה נכון זה כבר ועדות שקיימות היום ופועלות, אבל יש לכם סמכות לקבוע את ההרכב שלהן ואחר כך תצטרכו גם למנות את הוועדות, אחרי שתקבעו את ההרכב בתקנות.

אז נגיד, 'עד להקמת ועדות לפי סעיפים 9טז, 9לז ו-9לח לעניין נכי צה"ל יוסיפו לפעול הוועדות שהוקמו לפי הוראות אגף שיקום כנוסחן ערב יום התחילה'. אותו רעיון. ברגע שאתם תתקינו תקנות ותמנו אז הוועדות החדשות יעבדו.

לא, הכוונה שהן הוקמו לפני ערב יום התחילה, לא שההוראות היו ערב התחילה. שהוקמו ערב יום התחילה לפי הוראות אגף השיקום.

בסדר. ואז ברגע שיהיו תקנות אתם תסמיכו את הוועדות. אוקיי, הסתייגויות?

לפני ההסתייגויות ולפני שניגשים להצבעות יש לנו הרבה חובות שהטלנו על משרד הביטחון, אני רוצה לבקש מגב' לימור לוריא לענות לנו על השאלות שהוצגו במשך השבועות האלה. אני לא פותח דיון, אני רק שומע מה שמשרד הביטחון אומר, אז רק להקשיב.

חלק מהדברים התחייבנו והם לא נכנסים בחוק כי מקומם לא בחוק, אבל חשוב שייאמרו. בתחום הדיור, אנחנו התחייבנו לאמץ את מלוא המלצות ועדת שרשבסקי שמדבר א', על ליווי כלכלי ומשפטי למי שבשלבי רכישת דירה או שכירות של דירה.

ליווי בירוקרטי אנחנו מדברים, כן?

כן.

זה היה אחד הכאבים הגדולים.

זה חוץ מהתחייבות של שר הביטחון להקים מחלקה ייעודית באגף השיקום לטיפול באנשים עם PTSD נפש וראש בלי שום קשר לדירה או לא דירה, אלא שיהיה עבורם כתובת אחת באגף. אנחנו צריכים עד ה-15 באוגוסט להציג ליושב ראש את המודל.

האם הכוונה שזה יהיה ועדה עם תקנים קבועים או אאוט סורסינג?

זו שאלה טובה, אנחנו כרגע בבחינה של הנושא.

מאחר שזה עלה בוועדה אנחנו דורשים שזה יהיה תקנים קבועים של משרד הביטחון ולא אאוט סורסינג כי אנחנו מכירים את הבעיות עם אאוט סורסינג.

מקצועית אני כמובן תומכת בזה.

כן, היא אפילו הגישה בקשה לוועדה, אולי, רם, תוכל לעזור להם, שהאוצר יקדיש במיוחד בשביל זה תקנים. תצטרף לדרישה הזאת?

כן, בוודאי.

שתיים, הייתה המלצה של ועדת שרשבסקי להקמת מסגרות שיקומיות, אם זה בתי הפוגה, אם זה בתים לטווח ארוך יותר ואנחנו ניערך לזה ונוציא מכרזים כפי שהתחייבנו.

אדוני היושב ראש, ביקשת מאיתנו לבדוק אפשרות לתת תוספת בגין ילדים לאנשים שאיבדו מכושרם להשתכר. זה 31 מיליון. אנחנו התחייבנו למושב הבא של הכנסת לבחון חלופות נוספות של תשלום בגין ילדים ואנחנו מגבשים מספר חלופות ואנחנו נבוא עם זה.

בתחילת המושב.

כן. נושא נוסף שהומלץ עליו בוועדת שרשבסקי והתחייבנו לנסות לנצל את הפגרה כדי לקדם אותו יחד עם האוצר, זה הידברות עם בנק ישראל לצורך הפחתה אולי של הריביות על המשכנתא והדבר השני זה המפקח על הביטוח, כדי לבדוק הפחתה או סבסוד של הביטוח על המשכנתא שגובים מנכי צה"ל.

כלומר מסלול מיוחד לנכי צה"ל שיהיו הקלות בתחום הריבית?

אני חושבת שזו הערה מגוחכת. בלי שבדקו עם בנק ישראל בכלל אם יש נכונות.

לא להפריע לי עכשיו. אנחנו באמצע הדברים.

זה לזרות חול.

ככל שמשרד הביטחון יחליט לסבסד את עלות הביטוח, זה משהו שיצטרך חקיקה כמובן.

בוודאי, ואז נכניס את זה בתזכיר המשלים.

אין שאלה בכלל.

לימור, התכוונת שבדקתם את הריביות של המשכנתאות או של המלווים?

אני לא רוצה עכשיו דיון.

לא דיון, שאלה.

השאלה שלך נשמעה.

ועדת שרשבסקי העלתה את החשיבות של בדיקת הסוגיה מול בנק ישראל ואנחנו ניעזר בעניין הזה מול האוצר.

של המלווים או של המשכנתאות?

של המשכנתאות. התבקשנו לבדוק, אדוני היושב ראש, מה המשמעות של לכלול אנשים שמתמודדים עם PTSD נפש או ראש בקבוצת הנכות המיוחדת, מה שנקרא בז'רגון 100 פלוס. אנחנו בדקנו בשלב הראשוני, היות שיש לזה משמעויות גבוהות, רק אנשים שנקבע להם 100% נכות נפשית PTSD או ראש, המשמעות היא 92 מיליון שקלים, זה א', ב', מה שאנחנו רוצים לבקש, אדוני היושב ראש, אנחנו ננצל, זה לא יחסית, זה 224 מקרים שאנחנו רוצים לבדוק את המקרים האלה באופן פרטני, לראות מה הצרכים האמיתיים שלהם ובהתאם אם נמצא שיש מענים שהם לא מקבלים היום ואנחנו חושבים שמקצועית זה נכון לתת להם אנחנו נבוא בהצעה לתיקון במושב הבא. אבל אני מדגישה, אנחנו בדקנו אנשים שנקבע להם 100% מוגבלות או PTSD או ראש.

חבר הכנסת ברק אמר לי אתמול – מה אני צריך להגיד מה שאמרת לי? תגיד אתה, אם תוקם ועדת חריגים כזאת, מה שהיא אמרה עכשיו מספק אותך?

קודם כל אני רוצה לברך מאוד על ההחלטה להקים את המחלקה הייעודית, אני חושב שזה היה דבר מתבקש. מחלקה ייעודית ב-ע', מחלקות יהודיות יש לנו, זה סיפור אחר. המחלקה הייעודית, אני חושב שזה דבר חשוב. אני יחד עם חברים אחרים הוספנו הסתייגות לחוק - - -

אבל אמרת לי שאם יסכימו לבדוק פרטנית אתם תסירו את ההסתייגות.

אבל קודם כל אני לא מקבל את ה-100% כי בדרך כלל אנשים שהם 100% פגיעות נפש הם נמצאים באשפוז, הם לא צריכים שום דבר, לכן הקריטריון צריך להיות תפקוד באופן עצמאי. אני חושב שאם מקימים את אותה מחלקה ייעודית היא זו שתצטרך להמליץ. לא לקבוע 100% אלא היא תצטרך להמליץ מהיכרותה את הנכים האם יש נכה שיוכל להיות מוגדר כ-100% פלוס. לא כל אחד שייגש עכשיו ויגיד שהוא 70% עם שמונה שעות אז הוא 100%, אלא מי שאותה מחלקה ייעודית תבקר בביתו, תכיר אותו ותראה שהוא באמת תפקוד כמו נכה 100% פלוס אחר שאינו פגוע ראש והיא תיתן לו את ה-100% פלוס. אני חושב שזה דבר אלמנטרי.

אני חושבת שאנחנו מבלבלים פה שני דברים. יש הגדרה היום שהוסמך שר הביטחון לקבוע מיהו אדם עם נכות מיוחדת. היא לא בגין בן אדם פרטני, אלא היא בגין קבוצות אוכלוסייה מסוימות. מה שאדוני מבקש זה בעצם שבמקרים שאנחנו מקצועית חושבים שהבן אדם הזה צריך מענים מסוימים שהם מתאימים היום ל-100 פלוס ומבחינה חוקית הוא לא יכול לקבל אותם, במקרים האלה אני מזכירה לכולם כבר היום יש סמכות לוועדת ל' להחליט, אם זה על סיוע בדיור, אם זה על שיפוצים, כל בקשה על סמך ההמלצות זה קיים גם היום.

אבל יש בינינו ויכוח. הקריטריון ל-100 פלוס הוא קריטריון מאוד נוקשה, פגוע כזה וכזה מגיע ל-100 פלוס. בתוך הקריטריונים האלה פגועי הנפש לא נכללים לחלוטין, זאת אומרת אין להם שום סיכוי להגיע לזה, הם לא נכללים בקריטריון הזה. הם לעולם לא יוכלו להגיע לזה. מצד שני אנחנו יודעים שיש פגועי נפש במצב מאוד מאוד קשה שהתוצאה הסופית של הפגיעה שלהם היא אותו דבר כמו הפגועים האלה. זאת דעתי, אתה לא חייב להסכים.

(מחיאות כפיים).

אל תמחאו לי כפיים, בבקשה, הסוגיה גדולה ואני לא זקוק למחיקות כפיים.

גם כאן אולי כדאי שנדגיש מה הסיפור. זה היה מזמן. העניין של הזכאויות שנקבעו לאנשים עם נכות מיוחדת נבעו בראש ובראשונה בגלל הקושי הפיזי. לצורך העניין דירת קרקע למי שהוא ישוב על כיסא גלגלים.

אבל, לימור, אנחנו חושבים שקושי נפשי יכול להיות שקול במקרים מסוימים לקושי פיזי. על זה הוויכוח.

אני מסכימה שיש מקרים, רק מה שאני מציעה או מבקשת שתיתנו לנו לעשות זה לראות את המענים הייחודיים עבורם, למה? כי יכול להיות שלאדם עם מוגבלות נפשית פחות חשוב אם זה יהיה דירת קרקע או דירה בקומה שנייה. אתה מסכים איתי?

מסכים לגמרי.

יופי. ולא משנה לו כל כך אם המפתח של הדלת יהיה שני מטר או חצי מטר, מוסכם, נכון? לכן מה שאנחנו אומרים, כל ההגדרות היום של נכות מיוחדת וכל המענים המוגדלים ניתנו בשים לב לאנשים עם מוגבלות פיזית. בואו נבדוק מה הצרכים הייחודיים של האנשים עם מוגבלות נפשית, שאני מסכימה איתך שמבחינה תפקודית חלקם במצב מאוד קשה, מקצועית אני מסכימה איתך במאה אחוז, רק בואו נתאים להם את החליפה שנדרשת להם כדי החליפה שנדרשה לאנשים עם המוגבלות הפיזית היא עבור אנשים עם - - -

אני לא פתחתי דיון, אני רק רוצה לומר שמתחילת הדיונים, חבר הכנסת בן ברק, בנושא של החוק הזה, כשנכנסתי לחוק הזה אמרתי לשר הביטחון שאנחנו לא יכולים להשלים את החוק הזה לפני שאנחנו נדע שתיתפר חליפה אישית לכל אדם של PTSD לפי מצבו. השאלה שיש לי אלייך, הגב' לימור, האם אני יכול להיות רגוע ובטוח שכל אחד מהם ייבדק באופן פרטני לפי החליפה שהוא צריך ואת החליפה הזאת הוא יקבל?

אז, אדוני היושב ראש, קודם כל אני אמרתי, אני מבינה שחבר הכנסת בן ברק מדבר על 70% ומעלה, אנחנו הסתכלנו על ה-100%, שזה 224 אנשים, 70% ומעלה זה יכול להיות הרבה - - -

אני מדבר על האדם הספציפי, שתהיה ועדה או מומחה שאדם ספציפי זה זקוק לתשובות אלה ואלה, לחליפה שלו, ואתם תיתנו לו את זה. זה מה שאני צריך כדי להיות רגוע.

כן, אבל זה בוועדת ל' ולדעתי זה לא - - -

זה לא משנה באיזה ועדה.

הסתכלות על רמת התפקוד שלו ולא על אחוזי הנכות שלו.

ועדת ל' זה שבעה מדורי גיהינום.

גם דיברנו על כך שוועדת ל' תצטרך שדרוג גדול מאוד, שהוא לא כפי שהיום.

הרב אייכלר, עכשיו יש לך ארבעה חודשים שאנחנו יוצאים לפגרה, מה עם כל ה-100% האלה? תגידו למה אתם לא יכולים לקחת אחריות, לימור? את יכולה לקחת אחריות על האנשים האלה ועם כל הכבוד, ויש לי הרבה כבוד אליכם, אתם צריכים לקחת אחריות על ה-100% נפש, שמבחינתי הם חלק מה-70, שנמצאים בבית חולים וחותמים ולא עובדים.

נדב, היא שומעת את הדברים שלך ואתה רואה שהיא מנענעת לך בראש, היא אומרת שאתה צודק.

בסדר, זה שאני צודק זה לא עוזר לי, אני רוצה משהו שיהיה טוב ל - - -

בסדר, אנחנו נמשיך הלאה ונשמע אותה.

הרב, ארבעה חודשים אתה לא תהיה פה.

אבל בפועל אין מענה. הרב אייכלר, אנחנו מנסים להבין איפה המענה לאנשים שמוגדרים היום נצרכים 50%.

אני רוצה לציין עוד משהו שגם היועץ המשפטי של משרד הביטחון אמר, שאם יצטרכו תיקונים בהמשך, גם כשנגמור את החוק הזה בפרקים הבאים הם יוכלו להכליל את הדברים שעדיין לא נכללו. זה הכלל עכשיו.

מה שהוא זמני הופך להיות קבוע.

אנחנו נצביע על ההסתייגות שלך, אני רואה שאתה לא רוצה להסיר אותה.

רק תוספת קטנה. אני חושבת שוועדת ל' היא ועדה עם הרבה מאוד בירוקרטיה. הנכה צריך לפנות - - -

אמרתי את זה, שהיא תצטרך להשתדרג.

ולכן אני חושב שלאותה מחלקה ייעודית תהיה היכולת להמליץ - - -

אין לה.

אני אומר צריך שתהיה לה יכולת להמליץ, בלי שום קשר לנכה, הנכה לא צריך להגיש שום תביעה. אם אותה ראש מחלקה מגיעה למסקנה שבמקרה מסוים אותו נכה צריך לקבל שדרוג מסוים במה שהוא מקבל היא בעצמה תפנה לוועדת ל' ולוועדת לא תהיה אפשרות לפסול את זה, כי היא הגורם המקצועי.

לא תוכל לפסול את זה, אני לא יכולה להבטיח. אני כן יכולה להגיד שאנחנו ננסה לבנות - - -

יש עוד סעיפים שרצית להגיד?

קודם כל אני יכולה לענות לשאלה שנשאלתי?

כבר ענית והוא קיבל את התשובה. עוד שאלה, אדוני היושב ראש, שביקשת שנבדוק. היה בחור שדיבר על התאמת הזכויות בין מחלות ריאה למחלות לב. התחייבנו לבדוק את זה, כי זה לא רק מחלות ריאה כי יש רשימה של מחלות נוספות שמופיעות במגוון של סעיפים והבטחנו לתת על זה תשובה.

לשאלתו של מר חג'ג' על מה המשמעות לסייע ברכישת רכב לאדם שיש לו 40% מוגבלות נפשית PTSD או ראש, מדובר ב-518 אנשים בעלות של 26 מיליון שקלים ולדאבוני אין באפשרותנו.

את התשובה האחרונה לא שמעתי.

מה לגבי תו נכה להלומי קרב?

בוועדת ל' פתאום יהיה את הכסף ואחרי שיעבירו אותם שבעה מדורי גיהינום יגלגלו אותם מכל המדרגות.

ביקשתי מהסדרנים, גב' שחר, לא לאפשר שום הפרעות.

אם תבקש שאני אצא אני אצא.

לא לצאת, אני מבקש להקשיב ולא להפריע.

אני מדברת על דברים שאני מכירה אותם מהשטח.

זה מדי חשוב לי, היית פה כל השבועות האלה שאני לא רוצה שתצאי עכשיו, אבל תשבי ותקשיבי ואל תפריעי.

אדוני היושב ראש, התבקשנו לענות מה המשמעות התקציבית של לסייע ברכישת רכב למי שנקבעו לו 40% נכות רפואית בגין PTSD נפש או ראש במקום 50% שקבוע היום והמשמעות התקציבית היא 26 מיליון עבור 518 אנשים ולדאבוני אין באפשרותנו לאפשר את זה עכשיו.

לגבי 33%.

אני רוצה להסביר. נעשה את זה פשוט, כשיש ארבעה ילדים במשפחה וההורה נפטר לצורך העניין, עד היום אם היה לנכה צה"ל עוד שלושה אחים הוא כבר היה נחשב כבעל דירה. עכשיו, בעקבות התיקון, רק אם יש לו שני אחים הוא נחשב כבעל דירה. אומר איתי תקבעו 34% מה שאומר שרק אם יש לו עוד אח נוסף. יש לזה משמעות תקציבית, אני לא יכולה להתחייב על זה כרגע, אנחנו נבדוק מה המשמעויות.

אם התשובות שלכם יהיו שונות אז במושב החורף בחוקים האחרים תתקנו את זה.

הרב אייכלר, אני ביקשתי רשות דיבור, רק משפט אחד.

לא. אני מאוד מכבד אותך, דיברת בכל דיון, אפשרתי לך ואני אאפשר לך גם בדיונים הבאים, אתה תהיה איתנו כל החורף בעזרת ה'.

רק הערה אחת לגבי ועדת שרשבסקי. ועדת שרשבסקי קובעת להצמיד את הנכים פגועי הנפש לנכים פגועי רגליים ובגלל זה היא העלתה את הסכום מ-159,000 שקל ל-240. אני רוצה להפנות את תשומת לב כולכם, כולל אגף השיקום, שיש הנחיה מפורשת שאם יש ועדה כלשהי היא צריכה לנמק למה היא החליטה את מה שהחליטה. הוועדה הזו לא החליטה אלא שרירותית בלי לנמק למה היא הצמידה אותם לנכים פגועי רגליים.

ההערה שלך נרשמה בפרוטוקול ועכשיו ניגשים להצבעה.

עברנו על התיקונים, בפרק של הדיור אין תיקונים לעומת אתמול לכן לא הצגתי נתונים. מבחינת הסתייגויות. יש לנו הסתייגות של חברי הכנסת רם בן ברק, יצחק פינדרוס ויצחק קרויזר הצטרף. הוא פה?

הוא חתם.

אין לי חתימה. צריך לדאוג לחתימה. אני אקריא ותסביר.

אני שיניתי אותה בהתאם לדו שיח שהיה לנו עכשיו. שיניתי אותה טיפה כדי שהיא תתקבל. ההסתייגות אומרת ככה, על אף האמור בתקנות מי שמוכר כפוסט טראומטי, לרבות פציעת ראש ונפש, אשר אינו מתפקד באופן עצמאי ובהתאם להמלצת הוועדה תיחשב נכותו כנכה 100% פלוס.

איזה המלצת הוועדה?

היא אמרה שיש ועדה שבודקת.

לא.

זה בכלל לא בחוק.

הנוסח שאמרת עכשיו לא משרד הביטחון.

אז את אומרת שהתשובה לא הייתה תשובה.

שום דבר לא מקובל אצלם. חברי הכנסת, אתם מצביעים פה על משהו שאתם פוגעים בהלומי הקרב. אתם פוגעים בהלומי הקרב ואתם לא הייתם בשום דיון, חוץ מרם בן ברק וחילי טרופר, תתביישו לכם. תתביישו לכם, אתם עכשיו מרימים אצבע על משהו שאתם לא יודעים עליו ואתם פוגעים בהלומי הקרב.

אני מבקש להצביע.

אפרת הייתה פה כמה דקות והלכה, היא יודעת טוב מאוד בדיוק מה קורה עם הלומי הקרב. אתם מצביעים עכשיו, אתם מרימים פה אצבע ואתם פוגעים בהלומי הקרב.

חברי הכנסת של הליכוד בכלל לא הראו את עצמם.

זה לא שר הביטחון.

אם היא אומרת שיש ועדה שבודקת ממה נפשך? זאת אומרת שהיא אמרה משהו לפרוטוקול.

היושב ראש, מעבר לאמירה של משרד הביטחון, אני אגיד שלהסתייגות הזאת יש משמעות תקציבית על כל המשמעות הזה בהקשר של חוק-יסוד משק המדינה.

אולי זאת המשמעות האמיתית.

אדוני שר התקציבים, אתה לא שלחת את הבן שלי לקרב. חוצפן. אתה שלחת את הבן שלי לקרב?

חוצפן, איך אתה לא מתבייש? אבא בן 70 בא לפה ונלחם על החיים שלו שהוא יקבל דירה ראויה. ואני לא ג'ובניק, חברים, אנחנו לוחמי ישראל, אני לא ג'ובניק בביטוח לאומי, תפסיקו כבר עם זה. אתם לא מבינים מה אתם עושים לנו.

חברי הכנסת של הליכוד יכולים פשוט להתבייש. לא הייתם פה, קיבלתם הנחיה.

התשובה היא תשובה לא טובה.

אתם לא עושים כלום. בושה וחרפה, ואז הוא, מתאם פעולות האיבה, איפה הלומי הקרב?

מביאים לנו מומחה - - -

למה אתם לא מכבדים את האנשים שחזרו חיים אבל מתים. למה?

מביאים לנו מומחה שבכלל קורא לסרבנות.

זה ביזיון, בני גנץ התאבד בשביל הפנסיות התקציביות, הוא לא התאבד בשבילי, בשביל הלומי הקרב.

איזה מין תשובה זו, אין תקציב? מה זאת אומרת אין תקציב? מה זה אין תקציב?

אנחנו צריכים לשרוף את עצמנו - - -

תגידו מהתחלה שאין כסף להלומי קרב אז בשביל מה לקיים בכלל דיון? למה לטחון את המים שבועיים, שלושה, ארבעה?

נא להקריא את ההסתייגות של חבר הכנסת רם בן ברק והחברים.

על אף האמור בהוראות לפי חוק הנכים מי שמוכר כפוסט טראומטי לרבות פציעת ראש ונפש אשר אינו מתפקד באופן עצמאי ייחשב כנכה בעל דרגת נכות מיוחדת אם עדה שהוקמה במשרד הביטחון קבעה כך.

בסדר גמור. לימור, זה בסדר?

אם הממשלה מסכימה - - -

חברים, אתם רוצים לתקן את החוק ולהוסיף דרך החוק קבוצות שלא קיימות בתקנות. זה לא יעלה על הדעת. מה שלימור אמרה זה שתהיה ועדה שתבדוק את הנושא ואנחנו נחזור עם תשובה.

אז לא מקובל עלינו. אז שייפול החוק.

אז תהיה הצבעה, אין מה לעשות.

זה לא מקובל.

אנחנו נצביע עכשיו על ההסתייגות של חבר הכנסת רם בן ברק.

אנחנו לא מצליחים לעקוב בגלל כל הרעש.

לפי מה שהקריאה היועצת המשפטית. מי בעד ההסתייגות של רם?

לצערי אין לי אצבע.

ההסתייגות של רם בן ברק אומרת שנכה שהוא פוסט טראומטי - - -

אגף השיקום שיסבירו, מה אתם מחכים, שעוד מישהו ישרוף את עצמו.

קואליציה, תצביעו בעד ואז אנחנו נעבור את המשוכה הזו. עכשיו הכול תלוי בכם.

אלמוג, אתה היית כל הימים והשבועות והחודשים היום, שמעת את התשובות של משרד הביטחון? אתה לא שמעת, אז תקרא את הפרוטוקול ואתה תראה.

אני שמעתי את התשובה עכשיו.

וחוץ מזה היא אמרה בפירוש שכל הדברים שיצטרכו תיקון במושב החורף אנחנו נוכל גם בנושא הדיור להוסיף, כרגע אנחנו עושים הצבעה, ומי שרוצה להצביע נגד זכותו להצביע נגד, ומי שרוצה להצביע בעד זכותו להצביע בעד.

אדוני היושב ראש, ברשותך, אני מתרעם על התשובה.

אבל אתה לא שמעת את כל מה שהיא אמרה שהיא הולכת לתת.

להגיד שיש השלכות תקציביות, ברור שיש לזה השלכות תקציביות.

אלמוג, חבר הכנסת כהן - - -

עם כל הכבוד, יש פה ארגון של הרבה נכים, אבל אתם מעכבים את כל מה שנעשה.

מה אתה אומר? זה לא לדאוג להלומי קרב?

אל תדאג, לא מעכבים אף אחד. הכול בסדר. תפסיקו להיבהל, לא מעכבים שום דבר, זה יהיה תוספת. יש ועדה שקמה, ייעודית, היא תבחן כל מקרה לגופו והיא תמליץ.

לא, הם לא מוכנים.

אז נכריח אותם, מה הבעיה?

זה שהם מורידים את ההסתייגות זה לא אומר שהם לא מוכנים למה שברק אומר. יכול להיות שהם רוצים להקים את הוועדה והכול, את הנוסח שאתה עכשיו קבעת הם לא רוצים.

הרב אייכלר, אני רוצה לנמק דקה.

לא, אני לא רוצה שתנמק, אני רוצה לנמק. אלמוג, אני רוצה שתשמע אותי. לא היית פה כל השבועות, אני רוצה להסביר לך עכשיו משהו. הדיון הזה התחיל והסתיים בדבר אחד, שכל אחד ואחד מהלומי הקרב יקבל את החליפה שלו, הטיפול שלו ואת כל הדברים האלה.

היא אמרה לא ככה, הרב אייכלר.

אבל זה מה שהוא אמר וביקש תשובה.

אתה לא היית פה ואני כן.

הייתי ואני גם נמצא עכשיו ושמעתי אותה לפני חמש דקות. היא אמרה שמכיוון מי שלא מוגדר מעל 70% היא לא יכולה לשנות את זה.

אבל הדרישה של רם בן ברק לא הייתה עניין של אחוזים.

הוא שאל והיא אמרה - - -

באת להתווכח איתי? אז אני אתווכח. רם בן ברק רוצה שכל אחד מהלומי הקרב יקבל חליפה המתאימה לו, והיה אם יש מישהו שזקוק לחליפה מסוימת שהוועדה הזאת תהיה מוסמכת לעשות את זה. את זה היא אמרה שהיא כן מוכנה.

היא אמרה לא. שזה יהיה ל'.

מה משנה לך אם זה ל' או מ'?

לא, כי ל' זה בירוקרטי.

רם, אני הבנתי אותך נכון?

כן.

אז אני חושב שאתה יכול להסיר את ההסתייגות.

לא, ממש לא, אני רוצה שזה יהיה כתוב בחוק.

אני חושב שיש פה אי הבנתי, אני רוצה לעזור אם אפשר.

זה יהיה הבסיס החוקי שככה הם יקבלו את ה – אם זה לא יהיה - - -

חבר'ה, 30 שנה אני באירוע הזה, תן לי בבקשה להגיד בתור יושב ראש ארגון נכי צה"ל.

עידן, תסביר לחברים על מה מדובר פה בהסתייגות של רם בן ברק.

אני מתייחס לדברים של רם, הדברים שלו הם דברי טעם, אבל אני רוצה שנייה לעשות סדר. קודם כל בתור יושב ראש ארגון נכי צה"ל החוק הזה הוא חוק מצוין. אני מסתכל לכולכם בלבן של העיניים, אחרי 20 שנה בוועדות שרק דיברנו ודיברנו ולא מצביעים ולא מגיעים לשלב הזה שאנשים מקבלים את מה שהם צריכים לקבל, את הכלים שהם צריכים לקבל.

לגבי ההערה של רם, שאני מקבל את התוכן שלה, את המהות שלה במלואה. הטעות שלכם זה ללכת לכיוון של ה-100 פלוס בלי לעשות סדר לפני כן. על זה אני מבקש להאיר את עיניכם. ב-100% נכות לפי סעיף 34א בן אדם מאושפז במקום סגור, זאת אומרת שאם אתם תיתנו לו 100 פלוס הוא צריך להיות עוד יותר חמור, זה אומר שכל מה שלמעשה אנשים פה רוצים וצריכים, ואני מסכים על זה, לא יהיה רלוונטי מכיוון שאם הוא בנכה 100 פלוס והוא יותר גרוע מ-100 אז הוא במחלקה סגורה והוא לא צריך דירה והוא לא צריך מדינה והוא לא צריך את כל מה שמקבלים 100 פלוס.

מה שרם מתכוון, ותקן אותי אם אני טועה, זה לעשות סדר ב-34א, לעשות את המדרג הזה כמו שצריך ולהביא למצב שבו נכה כמו שהוזכר פה לא פעם ולא פעמיים שצריך עזרה בדיור, שאין לו יכולת השתכרות או יכולת שיקום יקבל עזרה מעטפת מלאה. אני אסיים ואגיד שזה אפשרי, זה לא רלוונטי ל-100 פלוס, זה רלוונטי לאותה תפירת חליפה אישית שדיברת עליה. ואני מעיר כיושב ראש ארגון נכי צה"ל שאני דורש שזה לא יהיה רק לפוסט טראומטיים, זה יהיה לכלל נכי צה"ל כי כולם היו בניי וכולם ראויים לזה. וגם לימור מבינה את זה.

רם, הרעיון הוא לייצר לבן אדם חליפה שמתאימה לצרכים שלו. אם תתעקש, אני אסיים בזה, לקחת את זה למשהו שהוא מדרג יותר גבוה מ-100 פספסת בענק.

אני אשאל אותך שאלה אחרת, האם נכה 100% פלוס, נכה גפיים, עמוד שדרה, מאושפז במקום סגור?

לא, כי הוא לא מוכר על נפש, הוא מוכר על גוף, אבל לפני כן הוא היה כמעט שנה במחלקה כדי להשתקם. רם, רק לידיעתך, גם כשהוא לא מאושפז בהגדרה היום לפי חוק נכה 100 פלוס הוא נכה סיעודי. כלומר ישנם X פעולות לפי מבחן מסוים שהוא לא יכול לעשות אותן עצמאית.

אני מדבר על נכה שהוא פוסט טראומטי שהוא לא מתפקד באופן עצמאי. לא, הוא לא מאושפז במחלקה סגורה, הוא רוצה לחיות בדירה, הוא יכול לחיות עם עזרה, בדיוק כמו אדם סיעודי ולכן במקרים אלה הוא זכאי ל-100 פלוס. כדי ליהנות מאותה עזרה לדירה כמו שמקבל 100% פלוס שלא מאושפז במוסד. מי שלא עצמאי הוא לא עצמאי, נקודה.

75 שנה לא הזכרתם את הלומי הקרב, אף אחד לא לקח אותם ברצינות. עידן, תקשיב מה אני אומר לך, הפעם אתה סירבת, זה לא שר הביטחון כי שר הביטחון לא נמצא פה בדיונים והוא לא יודע איך זה מתנהל. חבר הכנסת אייכלר יודע איך זה התנהל ואתה תיתן לנו את מה שמגיע לנו. אנחנו 7% ואתה תיתן לנו את מה שמגיע לנו.

אני מוכן ללכת לפשרה שאומרת שבאותה מחלקה ייעודית שתהיה במשרד השיכון, כאשר היא תטפל פרטנית בנכים - - -

- - -

תפסיקי להעיר לי. את לא מבינה כלום ואת צועקת עליי ואני מנסה לטובתך ואת לא מבינה את זה. אם את תיתני רף של 100 פלוס מתי מעט יקבלו את זה. אני רוצה להוריד את הרף.

טרופר מציע הצעה שאני מקבל אותה. הגב' לימור לוריא, טרופר מציע שאת ורם בן ברק תצאו החוצה לחמש דקות כדי שתראו האם במה שאני דיברתי ומה שהוא דיבר אפשר למצוא את הדרך מבלי הנוסח שהוא כתב. אנחנו בינתיים נצביע על ההסתייגויות האחרות ואחר כך, אם הגעתם למסקנה טוב, אם לא, נצביע על ההסתייגות.

פשוט לדבר, צריך לדבר על הדבר הזה.

רם ולימור מוזמנים לשבת במשרד של הוועדה כמה דקות ולראות מה אפשר לעשות, עם היועץ המשפטי של משרד הביטחון.

אז אני משאירה את ההסתייגות של רם בן ברק בצד, לא נצביע עליה.

את ההסתייגות שלי בהסכמה אנחנו מעבירים למליאה.

אז רק נצביע עליהן.

אנחנו ממשיכים בהצבעות האחרות. נא להקריא, בבקשה.

סיעת יש עתיד מציעה שבפסקה (3)(א) בהגדרה תגמול מחוסר פרנסה, במקום '3,320.30' יבוא '3,500'.

מי בעד ההסתייגות של יש עתיד? אחד. מי נגד? שבעה נגד. ההסתייגות הוסרה.

הצבעה
בעד – 1
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

נציג האוצר, ההסתייגות הזאת שהקראתי, להעלות 3,320 ל-3,500 היא הסתייגות תקציבית?

בוודאי.

אבל היא הוסרה.

מה שעצוב, הקואליציה, שאתם מסירים על עוד 200 שקלים. הוא כבר אומר לכם שזה בסדר, לא חבל?

הסתייגות מספר 13 שמעלה ל-5,100.

מי בעד? מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה
בעד – 1
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

הסתייגות 14 בחפ"ר, יבוא 11,000 בפסקה (4). גם היא הסתייגות תקציבית?

הסתייגות תקציבית.

הסתייגות 14 של יש עתיד, מי בעד? אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה.

הצבעה
בעד – 1
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

בפסקה (3) לתגמול חפ"ר, 12,000. הסתייגות מספר 15. היא גם תקציבית?

כן.

הסתייגות מספר 15 של יש עתיד. מי בעד? אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה.

הצבעה
בעד – 1
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

זה עולה למליאה ולרשות דיבור?

כן, זה עולה למליאה.

לא רשות דיבור. רשות דיבור לא יכול מי שמסתייג. זה הסתייגות, זה עולה כהסתייגות. אתם מעדיפים בקשות רשות דיבור ולהסיר את ההסתייגויות?

לא, ההסתייגות הוסרה.

המחנה הממלכתי, בסעיף 6 בפסקה (3)(ב) במקום הכנסה חודשית העולה על שכר מינימום יבוא הכנסה חודשית של יותר מ-1,000 שקלים חדשים.

הסתייגות 16 של המחנה הממלכתי, מי בעד? אף אחד. מי נגד? שבעה נגד.

ההסתייגות תקציבית.

ההסתייגות הוסרה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

הסתייגות מספר 17, במקום על השכר הממוצע יבוא על 1,000 שקלים חדשים.

הסתייגות תקציבית.

מי בעד? אין. מי נגד? שבעה. הסתייגות 17 של המחנה הממלכתי הוסרה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

היא הוסרה, לא משנה אם היא תקציבית או לא.

זה משנה למליאה אם היא תקציבית או לא. אם היא תקציבית ורוצים שהיא תעבור היא צריכה לעבור ברוב מסוים. לפי התקנון אני מחויבת לציין את זה.

אבל אם היא הוסרה היא הוסרה.

כן, אבל היא יכולה להתקבל במליאה. הסתייגות מספר 17.

מי בעד? מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה.

נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

הסתייגות 18, במקום להודיע בכתב יודיע בשיחת טלפון.

הסתייגות מספר 18, מי בעד? אף אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

הסתייגות מספר 19, בחודשיים שלאחר מסירת ההודעה.

הסתייגות מספר 19 של המחנה הממלכתי, מי בעד? אף אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

הסתייגות מספר 20, בפסקה (3) סעיף קטן (ה), במקום 'לא יחולו' יבוא 'יחולו על נכה'.

מי בעד? אף אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

הסתייגות מספר 21, לא עבד בחמש שנים, יבוא לא עבד בשנתיים.

הסתייגות מספר 21 של המחנה הממלכתי, מי בעד? אף אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

לסעיף 7, הסתייגות מספר 22 של יש עתיד והמחנה הממלכתי.

מי בעד?

מה ההסתייגות?

שבמקום סכום של 4,006.86 יבוא סכום של 5,000 שקלים חדשים.

אחד בעד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה.

הצבעה
בעד – 1
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

הסתייגות 23, בפסקה (1) במקום שדרגת נכותו היא 35% לפחות יבוא 60%. זה מצמצם.

מי בעד? אף אחד לא בעד. מי נגד? שבעה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

סעיף 10, במקום מענק 142,914 יבוא 150. הסתייגות 24.

מי בעד? מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

הסתייגות מספר 25, בסעיף 9כ.

הסתייגות 25 של המחנה הממלכתי. מי בעד? מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

הסתייגות 26, גם של המחנה הממלכתי.

מי בעד? אף אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושר.

כל ההסתייגויות הוסרו? חוץ מההסתייגות של רם בן ברק?

אני אציין רק שהסתייגות מספר 16, 17, 21, 22, 24, 25 ו-26 הן תקציביות. בדף הקודם זה היה 12, 13, 14 ו-15.

אנחנו נבדוק אם יש סיכום. אם יש סיכום אז טוב, אם אין סיכום נעשה הצבעה והדיון יהיה במליאה. אנחנו ממתינים כדי שיגיעו לאיזה הסכמה.

מי שהולך להתפלל תתפללו לרפואת רונן סער בן אסתר, הלום קרב שנמצא מורדם ומונשם בבית חולים מאיר.

האם אנחנו צריכים להצביע על ההסתייגות? נשמע מה אומר רם בן ברק.

אני אומר דבר כזה, לימור תגיד עכשיו את ההסכמה שהגענו אליה, כל הנציגים כאן יצטרכו להגיד בקולם לפרוטוקול שהם מסכימים לזה ונדון בזה מחדש ב-15 באוגוסט.

במושב הבא.

אבל זה מחייב. אם רוצים שאנחנו נצביע בעד החוק, שגם המשרד יעשה עם הראש כן, או לא יעשה, יגיד בפרוטוקול, גם היועץ המשפטי של משרד הביטחון, גם עידן, כולם יגידו שהם מסכימים לדבר הזה. אם לא, אנחנו מצביעים נגד. זה בגלל שאני רך לבב ולא רוצה לעכב את החוק.

אני רגע רוצה להגיד את העמדה המקצועית שאני חושבת שהיא מוסכמת פה מקיר לקיר. אנחנו, משרד הביטחון, אגף השיקום, מכיר בכך שיש אנשים עם מוגבלות נפשית שהקושי שלהם לא נופל מאנשים עם מוגבלות פיזית, אין שאלה פה, ולאנשים האלה צריכים להתאים את החליפה, לחלקם זה בדיור, לאחרים זה בכיסוי חובות.

מה שנתבקשנו, ותיכף אני אתייחס איך אנחנו מציעים לתת את הפתרון, שבמקרים האלה שהמחלקה הייעודית שתקום במשרד הביטחון באגף השיקום תחשוב שזה אדם שצריך מענים שהם מחוץ לחוק, לנוסח הקיים, היא תגיש עבורו ותסייע לו בוועדת ל' ייחודית, נפרדת, שהיא מסלול ירוק לאוכלוסייה המיוחדת. אני רוצה להדגיש, אנחנו צריכים לבדוק את זה.

על המשפט האחרון תחזרי שוב, אנשים לא שמעו. את דיברת על הגשה במסלול ירוק בלי תור, כן, לוועדת ל'?

נכון. מה שאנחנו מציעים, שתוקם ועדת ל' נפרדת, חדשה, ייעודית.

מותאמת.

תיכף אני אגיד במה היא מותאמת. ייעודית לאוכלוסייה הייחודית הזו שייתנו לה מסלול ירוק, יפשטו עבורה גם את אופן הבקשה, המחלקה הייעודית, היא גם תגבש את ההמלצה וזה יהיה במסלול ירוק. אנחנו צריכים לגבש את המתכונת ואת הנוסח. היות שוועדת ל', הסעיף של ועדת ל' הולך להיות מעוגן במושב הבא אנחנו מבקשים, אני מתחייבת שאנחנו נביא יחד עם הנוסח של ועדת ל' הרגילה נוסח של ועדת ל' ייחודית, כמו שהסברתי עכשיו, אנחנו מתחייבים על זה ואנחנו מקווים שבזה אנחנו ניתן את המענים. לא משנה כמה אחוזים רפואיים יש לו, אם יש צורך הוא יקבל לפי הצורך.

זאת אומרת שתהיה מחלקה ייעודית להלומי הקרב במשרד הביטחון שתוקם, היא תמליץ לוועדת ל' הייעודית להלומי הקרב, היא תמליץ להם במקרים מסוימים לעשות פתרונות כאלה ואחרים ובא לציון גואל. אני אסיר את ההסתייגות ובתנאי שכל השותפים יגידו שהם מסכימים לזה.

ארגון נכי צה"ל מסכים לזה?

אין את הכסף להכניס את זה לחוק, אבל יש את הכסף ל-ל'?

חברת הכנסת רייטן, רצית להגיד משהו?

כן, אני מבקשת להדגיש שאפרופו להתאים את החליפה במסגרת הוועדה הזו חייב להיות עם אדם עם מומחיות שמתאימה לאנשים האלה. חייב להיות אדם עם המומחיות.

אנחנו נשמח אם יהיה אפילו נציג הנכים בוועדה, נציג מוסכם שיהיה שם, שיוכל לדבר את הכאב ואת הקשיים שלהם.

רם בן ברק, אתה מסיר את ההסתייגות?

בתנאי שנשמע עכשיו את הנציגים אומרים שזה מקובל עליהם.

אני אגיד בקצרה לאדוני למה זה נורא מתסכל אותי מה שקורה פה. ב-11 ביוני, אדוני חבר כנסת בן ברק, מה שפה היו עסוקים בישיבה הראשונה לצעוק עליי, אתה זוכר, אתה היית ואת היית, ארגון נכי צה"ל הגיש לך מסמך שאמר לך לפי סעיף 3 - - -

עידן, אתה מסכים לזה או לא?

נוסח מתוקן של סעיף חריגים לדיור, פתרונות דיור גמישים לפגועי ראש ונפש ברמת מחוז והגדלת סכומים בוועדת חריגים לדיור.

ברוך שכיוונת.

כתבנו בדיוק את מה שרם אמר על מסמך רשמי של ארגון נכי צה"ל בישיבה הראשונה.

אתה מסכים לזה?

בוודאי.

היועץ המשפטי?

אני מסכים. אני לא צריך להסכים לכלום.

האוצר, זה מקובל עליך?

אני מסכים, אבל זה גם בכפוף ל - - -

מה? בכפוף למה?

לא בכפוף לכלום.

אני מסכים. ככל שיש לזה עלות תקציבית אז זה בכפוף למקורות תקציביים.

זה במסגרת ל', ל' זה מופרד מהתקציב. חברי הכנסת, אני אומר לכם שאנחנו לא ניתן להוביל חזרה של מה שהיה לפני כמה שנים של שיקולים לפי תקציב. תהיה פה ועדת חריגים לדיור, גם לפוסט טראומטיים וגם לנכים פיזיים והיא תהיה רק לפי שיקולים שיקומיים ושאף אחד ממשרד האוצר לא ינסה לתקצב אותי ולעצור אותי על כסף.

לכלל הנכים.

ועכשיו, היות שחבר הכנסת רם בן ברק הסיר את ההסתייגות אז אנחנו ניגשים להצביע על החוק עצמו.

את החוק הקראנו עם כל התיקונים.

מי בעד הצעת החוק כפי שהקריאה היועצת המשפטית יעל סלט בכל התקופה? רק חברי ועדה מצביעים. 11. מי בעד? אף אחד.

הצבעה
בעד –11
נגד – 0
נמנעים – אין
לא אושר.

פה אחד התקבלה הצעת חוק הנכים כפי שהוצגה בוועדה על ידי היועצת המשפטית. אני עושה רביזיה, במקרה שיהיה צורך אנחנו נעשה רביזיה.

ברוכים הבאים, תזכו למצוות, ותעשו רק טוב וחסד אחד עם השני בערב ראש חודש אב, זה הזמן היפה והטוב שעם ישראל מתגלה ביופיו, שהוא דואג לכל אחד ואחד ולא יהיה אפילו אחד שלא יקבל את החליפה המגיעה לו. תודה רבה, תזכו למצוות.



הישיבה ננעלה בשעה 15:50.