פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



54
ועדת הפנים והגנת הסביבה
16/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 107
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ג (16 ביולי 2023), שעה 11:55

הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
יוליה מלינובסקי

ולדימיר בליאק
אחמד טיבי

אסתר אברג - ראש תחום בחירות, משרד הפנים

קורל יוסף - עו"ד, עוזרת משפטית בלשכה המשפטית, משרד הפנים

ורד בכר - מנהלת תחום בכירה שומה, משרד האוצר

איציק אורבך - מנהל תחום מפקח ארצי ניכויים, רשות המיסים, משרד האוצר

אפרת ריץ' - עוזרת ראשית ליועץ המשפטי ברשות המיסים, משרד האוצר

גדליה הבר - עו"ד, לשכה משפטית, משרד העבודה

ליהי קושנר גינוסר - עו"ד, משרד המשפטים

שרית דמרי דבוש - עו"ד ראש תחום, ביטוח לאומי

דין ליבנה - יועמ"ש ועדת הבחירות המרכזית

איתיאל ניימן - מנכ"ל, מפלגת "עוצמה יהודית"

משה שיפמן - רו"ח, מפלגת "יהדות התורה"

תומר רוזנר
גלעד קרן
ברק קיבוביץ'

לאה קריכלי

רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023

שלום ובוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הועדה. על סדר היום הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג, פ/3671/25, של חברי הכנסת יעקב אשר, דוד ביטן, ארז מלול, עודד פורר, אוהד טל, ולדימיר בליאק וזאב אלקין. אוקיי.

המציע יציג.

המציע יציג. הדברים הם מאוד פשוטים. אנחנו היום בסדרה של דיונים שבעקבותיהם גם עבר החוק, תיקונים בחוק הבחירות לרשויות המקומיות. חלק גדול מההסתכלות שלנו הייתה גם כן על השוואה של הדברים מבחירות לכנסת, מפעילות וועדת הבחירות לבין פעילות ברשויות המקומיות, ששם זה מנוהל על ידי משרד הפנים, על ידי הפיקוח על הבחירות במשרד הפנים. כמובן בהתאמה. יש דברים שהם תואמים, יש דברים שהם אינם תואמים ויש דברים שהיה צריך להתייחס אליהם בצורה אחרת. וזה היה חלק מהחקיקה שעשינו. זו גם הזדמנות להודות לדין ולכל הצוות, גם תמסור את זה כמובן למנהלת ועדת הבחירות, אורלי, שעבדנו ביחד והסתכלנו על הדברים ביחד.

בתוך הדברים אנחנו או שכחנו או שלא שמנו לב, או תבחרו את מה שאתם רוצים, ולא טיפלנו בנושא – נושא נוסף – שכיום לפי החוק בבחירות לכנסת תיקנו את מועד הזמן שבו ההגדרה של עבודה של הבחירות, שיש בה כל מיני אלמנטים מיסויים כאלה ואחרים, הוארכה מ-30 יום. זאת אומרת, היו כמה שלבים, נדמה לי, נכון? פעם זה היה 15 יום. יכול להיות שהיה פעם 15 יום? או שאני טועה?

זה התחיל ביום הבחירות.

זה התחיל עם יום הבחירות. היה פעם באיזושהי וריאציה 15 יום.

כן, כן, היה 15.

ואחר כך זה עלה ל-30. ובסופו של דבר הוחלט לעשות את זה 60 יום, שבהם בעצם זה מתפרס על מנעד יותר גדול של עובדים. זאת אומרת, אולי פחות עובדים כי רוב העובדים ביום הבחירות וממש הימים שקרובים אליו, על חלק גדול מהעובדים, דווקא באותם חלקים שהם גם קשורים לבחירות עצמן אבל גם קשורים בתקינות הבחירות – בהעברת המסמכים, בהכנה של כל הדברים הללו לדו"חות המבקר, ולהעביר למשרד הפנים וכולי-וכולי. ששם צריך להעסיק אנשים יותר זמן. גם לפני הבחירות וגם אחרי הבחירות. כי המפלגות אמורות להגיש את הדברים. ולכן אנחנו הגשנו את ההצעה הזאת, של הארכה של הסעיף הזה ל-60 יום. רגע, אני אתן לך עכשיו בתור מגיש.

לא, שאלה.

לא, לא. תמשיך להציג, כמגיש. והשאלה.

מציע.

ומציע.

זה חל על כל סוגי העבודה? על כל סוגי העובדים?

עבודה בקשר לבחירות.

עבודה בקשר לבחירות, כמובן, כן.

אותן הגדרות, אני חושב, אני אומר לפחות רציונל. באותן הגדרות שמוגדרות היום, זה יחול עליהן גם כן, כן, וודאי. תראה, אם יש הבדל בין דברים, אני לא יודע מה קיים בכל המנעד, אם יש דברים על אלה שעובדים יום אחד רק בקלפי, בקלפיות, או זה, אם יש הגדרות אחרות. זה נשאר, ההגדרות האלה לא משתנות.

לא, כלומר, אני מתכוון, נניח השנה יש בחירות לרשויות המקומיות ב-30 באוקטובר, נכון? כמדומני.

31.

31, סליחה. ואם מועמד מסוים מעסיק, לא יודע, מנהלת מטה שמתחילה לעבוד ב-31 ביולי, כן? כלומר, עד מועד מסוים משלם מס רגיל, ואז מאותו מועד לפי החוק, כן? 45 יום לפני הבחירות היא תיכנס למסגרת אחרת, נכון? שהיא בעצם תשלם מס מיוחד שהוא לא מס הכנסה.

לא. כי ההגדרה מדברת על מי שמועסק - - -

לא?

תשובה.

ההגדרה מדברת על מי שמועסק בתקופת הבחירות בלבד.

בתקופת הבחירות בלבד. אוקיי, הבנתי. כלומר, מי שהתחיל לעבוד יום לפני תקופת הבחירות משלם מס הכנסה רגיל, כלומר, ולא מס מיוחד.

על כל התקופה.

על כל התקופה. אוקיי. כן.

זה בעצם גם מבנה את שיקול הדעת של מתי לקחת זה. ברור שיש מפלגות שצריכים, לא יודע - - -

כי יש פה סוג של תכנון מס, כלומר.

סוג של. כן, כן.

אם לא היה משהו כזה לא הייתה לך פרנסה לפני שהיית חבר כנסת.

אני לא מתלונן.

אוקיי. אדוני היועץ המשפטי אתה רוצה להתחיל?

כן, אני רק אציג את הצעת החוק בצורה יותר –

תציג אותה יותר.

הצעת החוק, החוק הקיים בעצם קובע שיעור מס אחיד על כל מי שעובד - - -

לאיפה את הולכת?

לחוקה, יש לי שם גיהינום.

לכולנו.

כשאני ארצה מנוחה קצת ולהירגע - - -

לא, אבל את צריכה לחזור.

אני אחזור, אני אחזור. טוב שאתם קרובים.

אין, שם את סתם מדברת. פה לפחות יצא משהו ממה שאת אומרת (בהלצה). כן.

ובכן, החוק הזה בעצם קובע שיעור מס אחיד של 25% על כל מי שמועסק בתקופת הבחירות, שזה הנושא שאנחנו דנים בו, בעבודות שקשורות לבחירות, וכן קובע שבאותה תקופה גם ישולם שיעור מאוד-מאוד מופחת של ביטוח לאומי על ידי העובד, ולא ישולם מס בריאות על ידי העובד. וכרגע, לגבי הכנסת הייתה הוראת שעה שהעריכה את התקופה ל-60 שמסתיימים 14 יום לאחר הבחירות. כלומר, 45 ימים לפני - - -

כרגע בכנסת בהוראת שעה?

לא.

לא.

זה התחיל כהוראת שעה.

זה התחיל כהוראת שעה.

במספר בחירות, ולכן מכן זה הפך להוראה קבועה. לגבי שאר סוגי הבחירות - - -

כן, היו כל-כך הרבה בחירות.

לגבי שאר סוגי הבחירות, אני רוצה להפנות את תשומת הלב לשני דברים. אחד, שמדובר פה בסוגים שונים של בחירות. אנחנו מדברים על החבירות המוניציפליות. מדובר פה בסוגים שונים של בחירות. בין אם זה בחירות כלליות ובין אם זה בחירות מיוחדות שנעשות ברשות מקומית אחת, כלומר בחירות לראש הרשות או למועצת הרשות או לשניהם במועד מיוחד שלאו דווקא במועד הכללי. ונושא נוסף, וזה חשוב לי להפנות את תשומת הלב, זה לנושא של בחירות מקדימות – "פריימריז". לגבי פריימריז אנחנו חושבים שצריך לשקול היטב אם בכלל להרחיב את זה לנושא של 60 ימים, כי שם מערכות הבחירות הן בדרך כלל קצרות מאוד ולא מתפרסות על תקופה יחסית ארוכה. והשאלה היא אם יש מקום גם בבחירות מקדימות – פריימריז – לתת את האפשרות להארכת התקופה ל-60 ימים, לשיקול דעת הוועדה. אני לא בטוח שזה נכון. ולגבי בחירות מוניציפליות - - -

היום כמה ימים זה בפריימריז?

30.

30.

כן. לגבי בחירות מוניציפליות, גם כאן אולי יש מקום להבחין בין בחירות כלליות, שבהן באמת יש עבודה - - -

רגע, פריימריז זה יותר הולך בבחירות לכנסת, לא כל-כך - - -

כן, כן, כן. בחירות לכנסת. אם כי החוק לא מבדיל, בדרך כלל זה בבחירות לכנסת. מהניסיון של השנים האחרונות, התקופה שבה מתקיימים פריימריז היא תקופה יחסית קצרה.

נכון.

היא לא מתפרסת על פני 60 ימים, ובטח לא, לכן אנחנו חושבים שצריך לשקול אם לגבי בחירות מקדימות צריך להחריב את התקופה בכלל. לגבי בחירות מוניציפליות, גם כאן יש מקום לשאלה האם אנחנו מדברים על תקופה כזאת גם כשמדובר בבחירות מיוחדת, למשל בחירות לראש הרשות.

אבל, גם בחירות מיוחדות זה בדרך כלל רק שלושה חודשים, נכון? מיום ההכרזה.

לא, יש מקרים, אפשר לשאול את משרד הפנים, אבל יש הרבה מקרים שזה הרבה פחות.

הרבה פחות?

אם ראש עיר נפטר או כל מיני דברים כאלה.

אז זה פחות מ-90 יום?

בדרך כלל זה יוצא פחות. אפשר לשאול את משרד הפנים, הם נמצאים פה, אני חושב שאפשר לשאול. ויש מצבים שבהם באמת הבחירות הן יחסית בחירות, מה שנקרא, בזק, שצריך לחשוב אם בכלל יש מקום לעשות את זה, להאריך את התקופה בצורה כזאת גם לגבי אותם - - -

איפה בחירות בזק?

אם יש בחירות רק נגיד לראש רשות מקומית שהתפטר או ראש רשות מקומית שנפטר, אז עושים בחירות מיוחדות לראש הרשות, ובדרך כלל זה נעשה יחסית מהר. וצריך לשקול אם - - -

בבחירות כאלה חלים כל החוקים האחרים שקיימים בבחירות? זאת אומרת, תקצוב.

לא. התקצוב הוא שונה. אם זה בחירות מיוחדות התקצוב הוא שונה.

זאת אומרת, יש תנאים שונים למימון כאלה.

במימון הבחירות זה שונה. כן, המימון הוא שונה.

שונה בפחות מרגיל או?

אני לא זוכר לומר, אבל אני זוכר שזה שונה. אפשר לבדוק את זה עם הזה, אבל בבחירות כאלה יש פחות - - -

התקרה היא שונה, כן.

התקרות הן שונות, כן. וזו שאלה שאתם צריכים להחליט בה. שאלה נוספת שאנחנו רוצים להעלות כאן היא לגבי הנושא של ביטוח לאומי. בעצם לפי החוק הקיים, זאת אומרת זה לא משהו שהוא חדש, כיוון שזה מגיע לכאן בפעם הראשונה אנחנו רוצים לבדוק את הנקודה. העובדה שאנשים שמועסקים - - -

לכאן, אתה מתכוון לוועדה הזאת.

לוועדה הזאת, כן. העובדה שאנשים, לפי החוק הקיים, משלמים, העובדים משלמים רק על ענף ביטוח נפגעי עבודה, שזה אחוז ומשהו מהשכר, ולא משלמים על כל ענפי הביטוח האחרים. והשאלה שנשאלת כאן היא האם זה עשוי לפגוע בעובדים במובן הזה, למשל לגבי זקנה – האם זה פוגע בוותק שלהם מבחינת צבירת ותק בעבודה או צבירת ותק לביטוח, ביטוח זקנה ובענפי הביטוח האחרים.

השאלה היא גם על ה-30 יום, האם 30 הימים האלה גם פוגעים.

כן, אבל יש הבדל. 30 יום - - -

לא, אתה אומר שאנחנו צריכים בבואנו להגדיל את - - -

לא, לבחון את כל הקצבאות – דמי לידה, דמי אבטלה - אם זה משפיע.

אם זה משפיע. או שיש אפשרות, או שבמצבים האלה העובד נדרש להפרשה כמו מי שאינו עובד. בקיצור השאלה היא מה קורה, מה הדין בביטוח לאומי.

מי יודע לתת לנו את התשובה?

עורכת דין שרית דמרי, מהשלכה המשפטית בביטוח לאומי.

שלום.

אז אני אסביר בקצרה, ויש שאלות שצריך עוד לחדד. הוראת החוק קובעת שהשכר שמשולם אינו שכר עבודה. ולכן זה משפיע בשני הכיוונים. מהכיוון האחד לא גובים דמי ביטוח, אלא רק על ענף נפגעי עבודה, כמו שאמר לך היועץ המשפטי, ומהצד השני זה לא נחשב לצורך גמלאות מחליפות שכר. כלומר, אם דמי לידה, זה לא ייחשב לצורך דמי הלידה וחישוב הזכאות לדמי הלידה.

אתה מבין?

אבטלה, שזה גמלה מחליפת שכר, זה לא נחשב. אני יכולה לתת אפילו דוגמא מעולם אבטחת הכנסה. יכול להיות שמי שיהיה, שמקבל אבטחת הכנסה ועובד בתקופת הבחירות הסכום הזה לא נחשב לו כהכנסה והוא יכול לקבל גם וגם. אבל זה, זו החשיבות. מבחינת תקופת ביטוח - - -

לא, אבל מה ששואל היועץ המשפטי, איפה אנחנו גורמים להרעה במצבו של אותו עובד?

האם יש שינוי בתקופת ההכשרה מבחינת הקצבאות? האם זה משפיע איכשהו?

האם זה נחשב לו לתקופת הכשרה?

כן, כן.

למיטב ידיעתי לא, אבל תנו לי כמה דקות.

זו נקודה חשובה.

לא רק לתקופת הכשרה, גם לגבי ותק זקנה למשל.

כן.

ותק זקנה, שוב, צריך לזכור שוותק זקנה זה מתפרס לכל שנות העבודה.

אכן, אכן, אבל החודשיים האלה ייחשבו לו לוותק זקנה או לא?

למיטב ידיעתי לא, אבל אני רוצה לוודא את זה לפני שאני נותנת את התשובה הסופית לוועדה.

ואם - - -

כשעשו את זה בכנסת לא בדקו את כל העניין הזה?

זה היה טרום תקופתי, זה תיקון חקיקה, זה הוראת חוק משנת 1996. אני לא - - -

לא, לא. ההגדלה הייתה - - -

ההגדלה הייתה ב-2022.

נכון, אבל - - -

יכול שלא שאלו אז את השאלות האלה.

אז יכול להיות שלא, אני עכשיו אבדוק את זה, אני רוצה לוודא.

היועץ המשפטי.

אז בואי, אנחנו צריכים תמונה מלאה על העניין הזה, ויכול להיות שצריכים לשקול מחדש את העניין במובן הזה שבאותם מקרים שהעובד עלול להיפגע מזה שלא מפרישים לו, אלא אם כן אתם תאמרו שהוא יכול להפריש בעצמו כמו אדם שאינו עובד. למשל. אוקיי?

אבל התשובה היא צריכה להיות רוחבית לגבי כל סוגי הקצבאות.

כן, כן.

ושוב, השאלה האם יש אלטרנטיבה במובן הזה שאם עובד שרוצה לא לפגוע בעצמו יכול להפריש המסכום שהוא מקבל או, לא משנה, מכל סכום אחר, את.

כן, אבל בסוף גם יש את העובד עצמו שמחליט מה הוא רוצה או לא רוצה.

לא, אז אתה לא - - -

הוא צריך לדעת.

לא, אבל הוא צריך להיות מודע לזה. כן, כן, כן.

הוא צריך להיות מודע איזה זכויות - - -

למשל אישה בהיריון, כן?

נכון.

היא אמורה לדעת האם 60 הימים האלה ייכנסו לתקופת ההכשרה או לא.

לא ייחשבו, לא.

כי זה יכול להיות קריטי.

זה אפילו יותר גרוע מתקופת הכשרה.

זה לא ייחשב.

זה לא ייחשב לה אפילו לחישוב השכר.

נכון.

זה לא ייחשב לצורך דמי הלידה.

לא ייחשב, אוקיי.

זה חד משמעית. חד משמעית. ואני כן חייבת להגיד. בביטוח לאומי אין מנגנון של רשות.

נכון, זהו, אין דבר כזה.

אתה לא יכול להחליט אם אתה מעוניין לבטח את עצמך או לא מעוניין.

לא, השאלה שאני שואל שוב. אדם שאינו עובד, אוקיי?

הוא משלם - - -

הוא יכול לשלם, הוא משלם את המינימום.

הוא משלם את הסכום המינימלי.

יפה.

זה נקרא הסכום המינימלי. זה בעיקר תשלום, עיקרו תשלום בעד ביטוח בריאות. ובערך בין 60 ל-70 שקלים זה ביטוח לאומי.

וזה מכסה לו את כל הקצבאות?

זה מכסה קצבאות שאינן קצבאות מחליפות שכר. כלומר, זה רלוונטי לנכות כללית, לזקנה, לשארים. זה לא רלוונטי לקצבאות מחליפות שכר כמו אבטלה, דמי לידה, חדלות פירעון – כל הגמלאות שהן מחליפות שכר, זה לא, התשלום המינימלי לא מכסה כי ההבנה היא שאתה לא עובד, אז אתה לא צריך להיות מבוטח בגמלאות מחליפות שכר באותה תקופה.

אוקיי. אז מה - - -

אני בודקת.

לא, מעבר לשאלה, אנחנו צריכים תשובות לשלוש שאלות. א' לגבי הגמלאות שאינן מחליפות שכר. כלומר, מה אנחנו יכולים לעשות כדי, האם אנחנו צריכים לקבוע את ההוראה שבעצם הוא ישלם את התשלום המינימלי כאילו שהוא אינו עובד. אוקיי? לצורך העניין הזה, את הסכום המינימלי. שתיים, לגבי גמלאות מחליפות שכר, האם אנחנו חייבים שתהיה הפרשה כדי שהוא יזכה בזכויות או לא, או שיש אלטרנטיבה אחרת.

אני רוצה רק להעיר.

כן.

דין ליבנה, היועץ המשפטי של ועדת הבחירות. צריך לזכור, עיר המועסקים במסגרת חוק מיסוי תשלומים בתקופת הבחירות זה עובדי יום בחירות. כשאני אומר עיקר זה בבחירות האחרונות 70,000 עובדי יום בחירות, כמה מאות בודדים, לדעתי אפילו ברמה הנמוכה, של עובדים שעובדים תקופה יותר ארוכה.

זה אצלך, זה לא אומר.

כן.

לא אומר שמדברים על המפלגות.

יכול להיות יותר.

לא, הוא מדבר רק על מה שאצלו.

אה, על העובדים שלך.

כן, כן. אני יכול לדבר רק על - - -

לא, עובדי המפלגות אני שואל.

כן, לא - - -

זה לא כמה מאות.

רק על עובדי תקופת, רק על עובדי וועדת הבחירות.

אוקיי.

עכשיו, להגיד שאדם יקבל, על עבודה של יום שבו הוא מקבל שכר מאוד-מאוד גבוה. מזכיר וועדת קלפי, למשל, שמקבל כ-3,000 שקל על יום עבודה אחד. אם נגיד שזה יכול להיכנס לקצבת מחליפת הכנסה, מה, נחשב לו דמי אבטלה לפי 90,000 שקל לחודש? על יום עבודה אחד, חד-פעמי.

לא, מחשבים בממוצע לשלושה חודשים לפני.

לא, אבל יש כל מיני הוראות - - -

יש יקפיץ את הממוצע באופן קיצוני.

לא, לא, לא. נכנסים פה ל- - -

לא משנה, אז על יום הבחירות לא צריך לתת, אבל מי שעובד תקופה זה משהו אחר.

וגם יש פה שאלה מאוד-מאוד חשובה לגבי, לפחות אצלנו, עיקר העובדים שמועסקים במסגרת הזו - - -

הנושאים הללו עלו אצלכם בזמנו?

לא, כי מדובר בסוף בעובדים שזה בשבילם עבודה נוספת, עבודה שנייה לאחר צוהריים. מראיינים.

לא, לא רק העובדים שלך. אני מתכוון, כשאתה שינית את החוק, שינו את החוק ואתם הייתם חלק משינוי החוק.

אנחנו היינו היוזמים אפילו.

אפילו היוזמים, אוקיי. והסתכלתם כמובן גם על העובדים של המפלגות, לא רק על העובדים שלכם.

השאלה הזאת לא עלתה ואף אחד לא פנה, לא בדיעבד ולא מראש, שהוא נפגע מכך או שהוא רואה שמשהו לא בסדר. עכשיו, כמובן שכפי שאמר היועץ המשפטי, יכול להיות שהוא יגלה את זה בקצבת זקנה בגיל 67.

כן, אבל קשה לי להאמין - - -

רק קשה לי להאמין שבגלל חודשיים פעם בכמה שנים - - -

זה ישתנה בצורה דרסטית כזו. בטח כשמדברים על רשויות מקומיות ששם לפחות זה פעם בחמש שנים באמת ולא כמו ברשויות אחרות.

וגם צריך לזכור שבסוף החוק הזה חוקק בשביל הפשטות. פשטות גם לגורמים שמנהלים את הבחירות, גם למפלגות, גם לעובדים וגם לרשויות.

מה שכן, יכול להיות שצריכה להיות יותר הסברה בעניין הזה. זאת אומרת, יותר הבהרה של הנקודות האלה, שעובדים צריכים להיות מודעים לכך. תראה, אני לא חושב שנוכל היום, בבואנו להאריך מ-30 ל-60. הרי, גם 30 יום זה נזק לאותם אנשים, אם נלך מהכיוון הזה כן? אז אנחנו נשמח, באמת, נשמח אם את בודקת בינתיים.

כן, כן, אני בודקת.

על מה זה חל ועל מה לא. אבל אני חושב שאם נתחיל להיכנס לתוך ההבחנות האלה ונתחיל לתקן אותן אחת-אחת, יש לכל דבר השלכה מהותית על זה.

לא, התשובה היא - - -

דקה, דקה. זה גם יכול לגרום לעיוות של דברים, ואולי פה יבוא תכנון המסה הלא טוב.

אגב, עוד שאלה באותו נושא. אם אותו עובד בתקופת הבחירות מעוניין להיות מועסק כעובד רגיל ולא כעובד בתקופת הבחירות, הוא יכול לעשות את זה? המעסיק יכול לעשות את זה או לא?

זהו, אז לא. זה מה שהם אומרים.

לא, נכון?

כל מי שעומד בקריטריונים של החוק זאת אומרת שהוא עובד בתקופה המזכה, מרוויח בכל התקופה מתחת לסכום המזכה.

כן.

והוא עובד בשביל משלם. זאת אומרת וועדת הבחירות, מפלגות.

כלומר, הוא יהיה מועסק כי הוא עובד בתקופת הבחירות.

אז הוא נחשב כך.

אוקיי.

ולא במקצוע הקבוע שלו.

כן.

ואין לו זכות בחירה. זאת אומרת, גם אם - - -

מה התקרה, אגב?

18,000 שקל.

18,000 שקל.

לחודש או לכל התקופה?

לא, לכל התקופה. לכל תקופת הבחירות.

כלומר, אנחנו לא - - -

למשל עובדים, רק להבין, עובדים שמרוויחים שכר מינימום או נגיד עד 8,000 שקל לצורך העניין, הם ייפגעו מהדבר הזה. הם משלמים יותר מס.

ובאופן תיאורטי, אם אנחנו מגדילים - - -

אבל זה - - -

אם אנחנו מכפילים את התקופה, לא נכון גם להגדיל את התקרה?

לא, הגדילו אותה כשהגדילו את התקרה בכנסת ל-60 ימים.

אוקיי.

כבר הגדילו את התקרה.

אוקיי, בסדר.

שאלה באוויר. מרחפת באוויר. מישהו רוצה לומר משהו ממשרדי הממשלה השונים? משרד הפנים. אוקיי, בוא, אז אלה השאלות שנשאלו. אני אומר כך בגדול, זאת אומרת, נחכה אולי כמה דקות, אולי אפילו נעשה איזו הפסקה.

אני מתנצלת, זה לא שאלות שהועברו אלינו מראש.

כן, כן.

אז אני מתנצלת.

לא, לא, בסדר, בסדר. בלי לחץ. יכול להיות שנעשה כמה דקות הפסקה אולי בדיון כדי גם לחשוב. בואו רגע נשים את זה. זאת אומרת, אני אגיד לך בגדול על מה אני מסתכל. אני לא בטוח שאנחנו במצב עכשיו של לבוא ולהיכנס לכל פרמטר בנפרד. אלא אם כן יש לנו איזשהו משהו שהוא - - -

לא, אפשר לעשות פתרון מאוד פשוט.

כן?

לגבי המס, אפשר לקבוע סכום אחיד שהוא יכסה את כל הדברים.

כן, אבל השלכה של סכום כזה אחיד שיכסה את כל הדברים של פנסיות, חופשות לידה - - -

לא פנסיות.

אז מה?

שוב פעם, אפשר לעשות, כמו שעשו שיעור אחיד של מס, של 25%.

שגם זה צריך לדבר עליו.

בסדר, אבל זה כרגע הרשימה שנקבעה, שזה גם אפשר לדבר עליו. זה כמובן עניין של הכנסות והוצאות. יכול הביטוח הלאומי, לאו דווקא לעכשיו, יכול לבוא לתחשיב לדיון הבא שיהיה ולהגיד, אנחנו חושבים שצריך להטיל, נגיד, לצורך העניין, 3% "פלט", מה שנקרא, על הסכום, וזה יכסה את הכל. לצרוך העניין. ואז אנחנו לא פוגעים בעובד.

טוב.

אתה מעלה אותו שיעור מס.

מה?

הוא משלם 28% ולא 25%.

הוא יקבל ביטוח - - -

אגב, מה היה הרציונל - - -

הוא יקבל ביטוח פשוט.

מה היה רציונל מלכתחילה לגבות רק על ענף נפגעי עבודה?

מוזר מאוד.

אל תשאל אותי.

כדי שהוא יהיה מבוטח.

לא יודע, אני לא הייתי פה. אתה היית פה תמיד אבל אני לא.

כשאמרו לך המחוקק, לא התכוונו רק אליי.

הרי מה אמרת לי, כן? ולא פעם. "אתה תהיה פה מספיק זמן כמוני אז אתה תלמד". אז אני שואל אותך.

אבל לא הבטחתי שאני המורה. אתה תלמד, אני בטוח, כי אתה חרוץ. אתה תלמד.

נפגעי עבודה יש לנו כל הזמן. יש מזכיר וועדת קלפי שנדרש בדרך לקלפי.

חס וחלילה.

חס וחלילה, זה קורה פשוט.

צריך לבטח אותו.

זה לא, רק עכשיו טילפנו בתביעה - - -

לא, ברור שזה.

לא, זה ברור לי. אני שואל משהו אחר – מה היה הרציונל להוריד את המרכיבים האחרים?

אישה בהיריון לדוגמא.

הרציונל היה שהאנשים האלה הם לא עובדים רגילים, אלא הם באים בסוף, וצריך לזכרו שהחוק הזה חוקק ב-1996 על יום הבחירות בלבד. זה הרצים, האנשים שעושים תעמולה בשביל המפלגות.

אתה לפחות ב-1996 היית בארץ, אני לא.

אצלו זה עובדי מדינה, ברוב המקרים.

לא, אבל גם ברשויות זה יכול להיות. וגם במפלגות. סתם ככה, אם אתה נתח את כמות העובדים, כמה עובדים הם עובדים מלאים? יש הרבה שעובדים חצי משרה, נשארים בעבודה שלהם. רוב העובדים שלו זה וודאי. אבל גם במפלגות. אף אחד לא בא ליום עבודה, חוץ מכמה בודדים, מנהל הקמפיין או מנהל הזה, ששם תאמין לי זה לא הסכומים האלה ולא כאן ולא זה הסיפור.

עדיין העובדת שבהיריון - - -

אני קיבלתי את התשובה.

כן.

כפי שאמרתי, זה לא נחשב לתקופת הכשרה בכלל. זה לא נחשב הכנסה.

זה לא נכלל בתקופת הכשרה.

ככל שהוא רוצה להמשיך, הוא לא רוצה הוא חייב, אם בתקופה הזאת אם אין לו עבודה אחרת הוא ישלם מה שמכונה אצלנו 'לעלע' – לא עובד לא עצמאי. כלומר, הוא ישלם את הסכום המינימלי. אם הוא עובד בעבודה אחרת אז הוא כמובן מבטוח בעבודה האחרת לצורכי ביטוח לאומי. אם הוא לא עובד בשום עבודה אחרת וזה העיסוק היחיד שלו באותו חודש, אז לשם המשך הביטוח בביטוח לאומי הוא חייב על פי חוק, זה לא בחירתו, הוא יצטרך לשלם את הסכום המינימלי.

וזה מה שעשו כולם עד היום.

לא, מי אומר?

ואז הוא ממשיך להיות מבוטח בכל יתר הגמלאות.

כן, כן, כן, אומרים לי כן. יש פה נציגי מפלגות? ששילמו זה, וברור.

אם הוא שילם את הסכום המינימלי לצורך העניין, היא שילמה את הסכום המינימלי לצורך העניין, אוקיי? והיא בהיריון בחודש השביעי, אוקיי? ועכשיו כשהיא תצא לחופשת הלידה, יחשבו לה את הסכום הזה?

לא. זה לא הכנסת עבודה.

כי זה לא הכנסת עבודה, כן?

זה לא הכנסת עבודה.

זה כן הכנסת עבודה.

לא, זה לא הכנסת עבודה.

בתוך החוק, כן? אז צריך לחשוב.

לכן, גם אם היו משלמים מס הכנסה זה מס מיוחד.

כן, אבל האפשרות לזה זה רק בחודשים מסוימים?

השאלה אם יש אפשרות - - -, מה?

אני כבר לא זוכר.

מה? דמי לידה?

כן.

שלושה חודשים אחרונים.

אני כבר לא טיפלתי בזה כבר הרבה שנים.

שלושה חודשים אחרונים לפני - - -

לא יש תקופת הכשרה. לדעתי זה עשר מתוך 14, או 15 מתוך 22, נכון? משהו כזה.

בדיוק. בדיוק.

כן.

יש ממוצע.

כן.

כן.

יש ממוצע.

לא, זה לא ממוצע, זה חלק.

לא ממוצע. זאת אומרת, אתה יכול - - -

זה 15 מתוך 22 או 10 מתוך 14.

יש, גם בעקבות הקורונה - - -

רגע, אני רוצה לשמוע אותך.

גם בעקבות הקורונה יצרנו כללים שהם יותר מיטיבים עם דמי לידה. היא יכולה לבחור שלושה, זה תלוי איזה קופה - - -

הבנתי, זאת אומרת, זה לאו דווקא שלושת החודשים האחרונים.

נכון.

אוקיי, זאת אומרת שבן אדם יודע ועושה את החשבון הזה. השאלה, בעצם מה שאתה שואל היא שאלה אחת - - -

מה זה, אין לו ברירה.

לא, השאלה מה הגובה - - -

מה זה "אין לו ברירה".

לא, לא, לא. השאלה זה לא הגובה, השאלה זה תקופת ההכשרה. כלומר - - -

לייצר מצב - - -

היא לא חייבת לעבוד.

נו. האמירה הזאת היא מאוד בעייתית, מה שאתה אומר עכשיו.

שמה?

אתה גורם לאנשים, שרוצים להיות מבוטחים ורוצים זה, היא לא תוכל לעבוד בגלל שאין לה אפשרות לבטח את עצמה. זה בעייתי מאוד.

לא, לא, רגע, רגע, רגע. זה בעייתי בצורה שאתה מציג אותה.

אבל זה המצב.

רגע. לפי איך שאתה מסתכל על זה, זה המצב. אני מסתכל על משהו אחר. אני אומר, בן אדם שעובד בעבודה מסוימת, כן? לפעמים הציעו לו עכשיו איזו עבודה זמנית באיזה מקום לחודש-חודשיים להרוויח יותר כסף. נגיד מקבל אישור ממקום העבודה לרדת לחצי משרה לחודשיים וכולי.

אין שום בעיה.

הוא עושה את הקלקולציה שלו.

לא, אבל אז מורידים לו מהמשכורת.

רגע, רגע, אבל רק להקשיב.

לא שואלים אותו.

כן שואלים אותו.

לא. אם הוא עובד בעבודה, כל עבודה שאתה עובד בה - - -

תקשיב, שנייה, תומר. אתה סובל אותי כל-כך הרבה זמן אז עוד דקה רק תקשיב. אני בא ואומר, אני מסתכל כרגע על ההחלטה של מישהו שאומר "אני אלך לעבוד בבחירות". לא כולם חייבים לעבוד בבחירות, וגם לא מדובר על חברי וועדות קלפי או מזכירים, שזה יום אחד, שזה לא הדבר.

זה לא הבעיה.

שזה לא הבעיה, אוקיי? אז בוא נוריד את כל זה. עכשיו מדובר על בן אדם שרואה מודעה ממפלגה מסוימת "מחפשים עכשיו רכזים" או לא יודע מה. לא כל אדם רגיל מהשורה שעובד עבודה מלאה הולך ואומר "אני עוזב הכל", אלה הם מי שזה טוב לו להשלמה נוספת.

או שיש לו את האפשרות הזאת.

או שיש לו את האפשרות הזאת, או שהוא, החיידק הפוליטי שלו כל-כך שהוא מוכן להיות חלק מהמשימה וגם להפסיד בעבורה, הוא היה מכון גם להתנדב אבל הוא הולך לזה. לכן, שם יש את הבחינה. אני מסכים איתך, שביום שנכנסת לעניין אז אתה אומר שהם יכולים להפסיד זכויות שיש להם וכולי. אני בא ואומר דבר אחד, שני דברים במצטבר. אחד, אם כל מה שאתה אומר אתה צודק אז יש לי בעיה גם על ה-30 יום. ודבר שני, בנושא הזה של ליידע את העניין, זאת אומרת שצריך להיות ברור מה זה נקרא עבודת בחירות. מה אתה מרוויח ומה אתה עלול להפסיד. הנקודה הזאת שלקחת כדוגמא, למשל מדמי לידה והכל, שוב, אנשים לא באים ונכנסים לעבוד בבחירות, לא רצים לזה - בודקים את עצמם איך זה משפיע, צריך לבקש אישור ממקום העבודה, בודקים מה זה משפיע עליהם ומה זה. אם זה כזאת השפעה שמבחינה משפטית אנחנו בעצם גורמים פה להרעה של אנשים. הרעה של 30 יום היא מבחינתי אותו דבר כמו הרעה של 60 יום, היא רק כפולה, זה הכל. אבל היא אותו דבר. היא אותו דבר.

לא, זו תקופה יותר משמעותית.

היא יותר משמעותית, זה נכון. אבל אני חושב, עוד פעם, אני אומר עוד פעם, אם יש אפשרות, אם, בואו נאמר, ניתן לכם חשיבה אם אתם יכולים לבוא ולתת פתרונות לדברים הללו.

פתרון פשוט. אפשר למצוא פתרון פשוט.

פתרונות פשוטים מבלי שאנחנו משליכים עכשיו על כל מערך הפנסיה במדינת ישראל, שכולם ירוצו לעבוד בבחירות בתקופה מסוימת כי זה יכול להגדיל להם את הממוצע בפנסיה, או לא יודע מה שלא יהיה.

אגב, השאלה הזאת היא שאלה שאנחנו באמת צריכים לשאול את וועדת הבחירות. מעניין אותי. האם עושים להם הפרשה לפנסיה לתקופה הזאת? אני לא חושב שכתוב בחוק שזה לא סוג העבודה לעניין פנסיה.

לעובדי תקופת הבחירות שחל עם החוק הזה אנחנו לא מפרישים לפנסיה.

על סמך מה?

על סמך זה שזה לא שכר.

לא, כתוב לעניין, לעניין זה.

על אף הוראות כל דין.

כן.

כל דין, לרבות צו הרחבה לפנסיה חובה.

אוקיי.

זה לא כתוב לעניין חוק זה, כתוב - - -

כלומר, זה לא הכנסת עבודה לכל דבר ועניין.

נכון.

אוקיי.

לא רואים את זה כשכר.

בסדר. אז פה, פה יש איזשהו היגיון שאומרים שזו תקופה קצרה, זה חודשיים, אתה זה. כיוון שזה פחות משלושה חודשים, לא פוגע בזכויות הפנסיוניות, אוקיי? אי הפרשה של שלושה חודשים. אבל אנחנו שומעים מביטוח לאומי שזה כן פוגע, אז בואו, צריך. אולי ביטוח לאומי ייתן לנו מענה, פתרון פשוט וענייני לדבר הזה.

אוקיי, כן.

לא, אדוני, זה משהו שצריך להביא למנהלת המוסד. אני מניחה שהפתרון הוא יהיה אולי לגבות דמי ביטוח לאומי כמו שכר עבודה, ואז, אבל צריך שיהיה כתוב שלעניין חוק ביטוח לאומי יראו בזה כשכר עבודה.

לא, גם במס הכנסה עשו הסדר מיוחד, אז גם פה אפשר לחשוב. זה לא צריך להיות עם הראש בקיר, מה שנקרא.

תראו, אני - - -

אנחנו מכירים בביטוח לאומי מודל שאומר או שזה שכר עבודה, ואז אתה מבוטח לגמלאות מחליפות שכר, או שזה לא שכר עבודה ואז זה מבוטח אחרת. לייצר מודל חדש - - -

מהצד שלו בסוף - - -

ב-'לעלע'.

הרי, בסוף לפחות בהגדרה מדובר בביטוח.

'לעלע'.

ואם אתה רוצה להנות מהביטוח אז תפריש את הפרמיה, כן?

ברור.

מי שלא מפריש את הפרמיה לא יכול להנות.

נכון.

כן.

אז לייצר מודל חדש שהוא לא זה ולא זה מחייב מאיתנו כמובן להביא את זה למנהלת ביטוח לאומי, לבחון את המודלים, אני לא יודעת איזה מודל, לחשוב על איזשהו מודל חדש, אני לא מכירה. אם לוועדה יש רעיון למודל אנחנו נשמח לשבת ונבחן אותו.

וצריך לזכור גם את הסיבוך שזה יכול לגרום על כך שנחשב על שכר של יום אחד שהוא גובה גמלה של כמה חודשים.

נכון, נכון. לא, יש פה הרבה השלכות רוחב בנושא הזה. אבל שוב - - -

תראו. אוקיי.

זה נועד להיות חוק - - -

וזה גם מעלה את המיסוי לכאורה.

זה, כמובן מעלה - - -

אם אתה מפריש. אם אתה מפריש.

פרמיה.

לא, בסדר, זה ברור, אבל לזה כבר נכנסים לביטוח אחר אם זה מס או ביטוח.

רגע, אבל דיברת בכלל על הסיפור הזה למה יש מיסוי על עבודה ביום הבחירות? מצטערת.

עוד לא.

עוד לא. אז תרשו לי, כי אני צריכה לחזור.

בבקשה. רשות הדיבור לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.

אני מצטערת. מה שטוב, ששתי הוועדות שלי הן ממש דלת מול דלת.

כן.

חבל שיש פה קיר.

יש את הסיפור הזה, מי עונה לי? מי מקשיב?

כולם.

יש את הסיפור הזה שמישהו עובד ביום הבחירות, או תאריך שנקוב כיום הבחירות, כמדומני זה 30 יום, יש שם מיסוי של 25%.

תקופת הבחירות.

תקופת הבחירות, כן. מיסוי אוטומטי 25%. ואני, כי עברתי המון מערכות בחירות, ומאוד קשה לגייס אנשים לעבוד בבחירות. ואתה צריך כוח אדם איכותי. וכשאתה מחפש אותם זה מאוד בעייתי. ואני לא מצליחה להבין למה המדינה צריכה לגבות את 25% האלו. מה? זה כסף שכבר מגיע לאנשים. למה בכלל 25%? מי קבע את ה-25%? מאיפה זה בא? למה 25 ולא 15? ולמה לא 0? מה ההיגיון מאחורי הדבר הזה?

תשובה. שם ותפקיד.

עורכת דין אפרת ריץ', רשות המיסים. שיעור המס של 25% משקף, זה כמובן נקבע על ידי המחוקק, וזה משקף איזשהו שקלול של שיעור נורמטיבי שהוחלט שהוא זה שנכון, כי יש אנשים בעלי הכנסה גבוהה יותר, יש אנשים בעלי הכנסה נמוכה יותר. זה משקף גם את ההתייחסות גם לביטוח לאומי. וזה השיעור הנורמטיבי שנקבע שהוא נכון.

מה ההיגיון?

רגע, רגע, רגע. זה חשוב מה שאמרת עכשיו. זה משקף גם את ההתייחסות לביטוח לאומי? באיזה מובן?

יש, עשו איזה שיעור שמשקף גם את ההתייחסות, למיטב ידיעתי, כמו שגם אמר היועץ המפשטי שלוועדת הבחירות, שלו היו רוצים להוסיף איזשהו רכיב לביטוח לאומי היה צריך להעלות את השיעור. כי כל השקלול הזה משקף גם משהו של ביטוח לאומי.

זה לא קשור לביטוח לאומי. לא משלמים שם ביטוח לאומי. לא, זה לא קשור.

אני אומרת, השיעור הזה שנקבע, למיטב ידיעתי, משקף גם התייחסות לביטוח לאומי.

אני רוצה לומר משהו בהקשר הזה.

לא הבנתי. עוד פעם, סליחה.

דקה, רגע, אבל לא קיבלנו תשובה.

לא, לא, לא. איך זה משקף התייחסות לביטוח לאומי?

לא ביטוח לאומי, אני מדבר בכלל, על מיסוי.

אז שוב, המיסוי, שיעור המיסוי, שיעור המס המיוחד שנקבע, אמרתי בהתחלה, משקף איזשהו שיעור נורמטיבי שהיה צריך לקבוע אותו באופן רחב ככה שיתאים לכלל האוכלוסייה שעובדת ביום הזה. זה מס אחר, זה משהו שלא רוצים להיכנס לסיבוכים ולכל מיני חישובים. זה אמור להיות חישוב פשוט.

לא, השאלה אם עשו פרופיל של האנשים שעובדים בבחירות בדרך כלל. האם זה אלה בעלי ההכנסות הגבוהות מאוד או שלא? או שבדיוק הפוך, כי זה היה משנה את כל התמהיל.

אני חושב, קודם כל אני חושב שאם בן אדם עובד אז ראוי שהוא ישלם מס, באופן כללי.

זה על השאלה ההיא.

אבל מה שכן - - -

עכשיו השאלה כמה.

אני לא בטוח, וגם עברתי - - -

השאלה כמה.

כמה מערכות בחירות גם מהצד של המפלגה וגם מהקריירה המקצועית שלי. אני לא בטוח שאלה שעובדים בתקופת הבחירות, המס השולי שלהם מגיע ל-25%. אני מדבר על הרוב, כן?

נכון.

לדעתי, אם אנחנו ניקח את הממוצע, אם פעם נעשה בדיקה, אז המס השולי הממוצע שהעובדים האלה משלמים הוא הרבה יותר נמוך מ-25%.

יש פה כמה פרמטרים. בדרך כלל אנשים עובדים בבחירות, בתקופת הבחירות משני טעמים. טעם ראשון זה שהם מזדהים עם המפלגה והם רוצים דווקא לעבוד במפלגה הזאת, כי יש בחירה. זאת אומרת הם באים כפעילי המפלגה. ושיקול נוסף, שהוא לא פחות חשוב, זה הפרנסה. זה גם נותן איזושהי השלמת פרנסה וזה גם כן עוזר מאוד. אתה גם עושה משהו במה שאתה מאמין ואתה גם כן, בנוסף, בשביל זה המדינה משקיעה כסף. אחרת היו אומרים שהבחירה ביום הבחירות או בתקופת הבחירות תהיה, אתה יודע, בהתנדבות מלאה. אני, אדוני יושב הראש, חושבת, אני חושבת שבנסיבות העניין, ואני בעלת ניסיון של שנים רבות במערכות הבחירות גם המוניציפליות וגם של הכנסת, לא הבנתי את התשובה של רשות המיסים לאיך זה קשור לביטוח לאומי. כמדומני, מההכנסה מתקופת הבחירות אין בכלל תשלום ביטוח לאומי, יש רק 25% מס הכנסה.

יש ביטוח תאונות עבודה.

תאונות עבודה.

ביטוח תאונות עבודה. שזה כמה מתוך כל הזה?

אחוז נקודה משהו.

אוקיי.

אוקיי. אני חושבת, אדוני יושב הראש, אנחנו צריכים לפעול, ואני יודעת שיהיה על זה עכשיו צעקות וזעקות, לפעול כדי להוריד בכלל את המס הזה. אני הייתי הולכת על מס 0, כי אני רוצה לעודד את הציבור הרחב, אל תעשי לי ככה, יכול להיות שאת לא מסכימה. יכול להיות, דעתי. כשאת תעבדי מטעם המדינה בבחירות את תקבלי משכורת כי המדינה תשלח אותך. את לא תעבדי את זה בעבודה נוספת. מי שבא לעבוד בתקופת הבחירות זה פעילי נפלגות או אותם אנשים שרצים לכל מיני רשימות. ודווקא האנשים האלו, בדרך כלל לאלו שיש להם כסף אומרים "אל תשלמו לי, אני אעשה את זה בהתנדבות".

אפרופו עידוד הדמוקרטיה.

כן. אנשים, לאלו שהם עשירים או הכנסה גבוהה, הם אומרים "אני בא לעזור, אל תשלמו לי שום דבר", ודווקא באים אנשים שצריכים את ההכנסה הזאת. לא יקרה כלום. אני הייתי שואפת להגיע ל-0, לפטור את זה בכלל ממס, לעודד אנשים, במיוחד צעירים. אנחנו רואים את זה. באים הרבה חבר'ה צעירים, סטודנטים, חיילים משוחררים, שהם עדיין עוד לא מצאו את עצמם או בתקופת החופשות והם עובדים. אגב, אתה יודע שילדים מגיל 16 עד 18 פטורים, אגב. יש את הדבר הזה, הם לא משלמים מס הכנסה.

מתחת לגיל 18, כן.

הם משלמים מס רגיל.

לא, הם לא משלמים כלום.

משלמים, מה שהם לא משלמים רגיל.

משלמים מס שולי, כן.

מה זה רגיל?

מס הכנסה.

מס הכנסה.

הם לא משלמים כלום בתקופת הבחירות מ-16 עד 18.

נכון, כי הם לא מגיעים לתקרה.

הם לא מגיעים לסף המס. זו הסיבה שהם לא משלמים, זה לא בגלל שהם פטורים.

זאת אומרת, תיאורטית, שתבינו מה אני יכולה לעשות. שטיקים וטריקים, אני לוקחת ילד בן 16 או 18 ורושמת עליו הכל, לא משלמת כלום.

אבל זו עבירה פלילית.

אנחנו לא בשטיקים וטריקים.

בסדר, זה מה שקורה. אתם מעודדים את העבירות. כי בסוף 25% זה הרבה מאוד כסף. ומי החליט שזה 25? מתשובתך, זו הייתה תשובה אמורפית מאוד, אני אשמח לראות תחשיב.

תחשיב.

תחשיב. מי חישב? איך חישבו? מאיפה זה בא? מה התחשב לביטוח לאומי? איזה אוכלוסיות? אנחנו יכולים לראות, הכל הרי, הכל מדווח, נכון? מי עובד, איפה עובד, שמות, תעודת זהות, מה הפרופיל. בואי.

אוקיי.

אני שואפת להוריד את זה ל-0, ואם יגיע לעשרה אחוז אני אהיה מרוצה. אבל אני רוצה פטור מלא.

טוב, אני רוצה לומר דבר בעניין.

והמדינה תספוג את זה.

אני אשמח גם לשמוע את ולדימיר אחר כך.

וסגרו לנו חדר ראשון.

אני אומר דבר אחד. אני מבין מה הרציונל שלכם שבעצם ה-25% זה משהו שהוא - - -

סתם. מצאו מהאצבע.

רגע, יוליה.

טוב, אני חוזרת לזה.

אבל את אמרת.

אני סומכת עליך, תעדכן אותי. לא, כי אני פשוט, מצטערת, אני בריצה.

בסדר גמור, ד"ש לרוטמן. אני אומר דבר כזה. אני מבין את הרציונל. זאת אומרת, עם הרציונל הזה שאתם אמרתם אני גם יכול להבין למה זה לא צריך להיות 0, אוקיי?

לא, לא, זה לא צריך להיות 0.

ברור שלא. ברור שלא.

הרציונל זה לא לשלוח עכשיו עשרות אלפי אנשים לעשות - - -

רגע, רגע, רגע.

תיאום מס ברשות המיסים.

יפה. לא, אבל השאלה מה הרציונל ב-25.

אוקיי.

אני עכשיו מדבר על מה שאמרה יוליה, אני מדבר על מה שאני אומר, אוקיי? ומה שאני אומר כחבר וועדה לפחות כרגע, אני שואל, האם, כי נתתם תשובה שבעצם בניתם את זה על סמך איזשהו תחשיב של ממוצע. אבל תחשיב כזה מאוד חשוב לדעת לברר אותו ולבדוק.

מה ההנחות שלו.

מה הנחות העבודה הראשוניות שלו. כי בסוף זה מתחבר לחיים. עכשיו, אני לא רוצה שהמדינה תפסיד. אני גם לא רוצה שהמדינה תרוויח על בחירות. למה? כי המושג הזה של בחירות, ולעודד אנשים להיות מעורבים בעבודה הזו, ושיהיו אנשים גם סבירים וזה, זה גם, כמו שהיא אמרה, יש כאלה צעירים שיכול להיות שהם נכנסים פעם ראשונה לעבודה בדיוק בתקופת שחרור או בתקופה כזו או אחרת.

אגב, יש לי פתרון.

רגע, דקה. אני רוצה לשמוע אותך, אני ביקשתי לשמוע אותך. תן לי, אני אציב את השאלות ואחר כך נשמע גם אותך, ואז הם יענו לנו. אני בא ואומר, אני כן הייתי רוצה שתבדקו אם התחשיב הזה לא מוטה קצת לכיוון מסוים. בגלל שבסוף, בסוף, מנהלים בכירים ואנשי, אנשים שמרוויחים סכומים גדולים שהפרשות המס שלהם הן גבוהות, שסחבו את זה לכיוון ה-25%, את הממוצע שלכם, לדעתי הם מעטים מאוד בזה. באופן יחסי. הערכה שלי. אין לי על זה שום מדע מדויק. אני חושב שהנתונים האלה קיימים אצלכם בצורה כזו או אחרת. רוב הציבור זה הציבור היותר שמוכן להתאמץ קצת יותר כי יש לו הזדמנות להרוויח קצת יותר. זה מתחבר לו גם לאג'נדות פוליטיות או מה. אלה אנשים שפחות, שיותר לוחץ עליהם הכסף מאשר מישהו שמרוויח שכר בכירים, שלא מתאים לו גם, לא סמנכ"לים ולא מנהלי אגפים וזה, לבוא ולהתחיל לעבוד עבודת בחירות ולקבל את הנדבה הזאת מכמה מפלגות. ולכן אני מבקש, אנחנו לא, אנחנו היום נצבע ונצביע כרגע על הנוסח של החוק עצמו בלי שום שינוי. אנחנו מעלים עוד דברים, ניתן לכם גם להעלות דברים נוספים. אבל אני כן הייתי רוצה חשיבה בעניין הזה. אבל, את התשובה ואת החשיבה מהרגע שהוא יסיים לדבר. כן, ולדימיר.

אני, ממש בקצרה בהקשר הזה. אני קודם כל חושב שההערה של תומר לגבי הבחירות המקדימות, צריך לחשוב עליה.

על הפריימריז. גם אני. גם אני.

אם לכלול או לא לכלול.

אני חושב ש-30 יום.

כי בדרך כלל זה פחות מ-60 יום.

נכון.

וצריך לתת על זה את הדעת. לגבי מס הכנסה או מס מיוחד. העובדים במדינת ישראל משלמים מס הכנסה לפי - - -

אני רק מפחד בקטע של הפריימריז, שגם אתה וגם אני מסכימים על זה, כי אנחנו במפלגות שאין בהן פריימריז. אז יכול להיות.

חכה.

אז זה לא כל-כך פייר, צריך ללמוד גם את האחרים. אבל לפחות אמרת את דעתך, זה בסדר.

העובדים במדינת ישראל משלמים מס הכנסה לפי מדרגות. זה מתחיל מעשרה אחוז ומסתיים ב-47, ובמקרה של מס עשירים זה מגיע גם לחמישים אחוז. כדי להגיע לממוצע של 25 אחוז אנחנו מדברים על סכומים יחסית גבוהים. אני, שוב, אין לי את התשובה כרגע, אבל אני מניח שזה לא 10,000 שקל בחודש אלא הרבה יותר. 20,000, אפילו לדעתי לכיוון 30,000. עכשיו, אנחנו מדברים על התקרה של 18,000 - - -

זה לא ריאלי.

אנחנו מדברים על תקרה של 18,000 ב-60 יום. כלומר, 9,000 בחודש. בואו ניקח 9,000 שקל, אנחנו נכפיל את זה ב-12, כן? אנחנו נגיע ל-108,000 שקל. בואו נבדוק מה רמת המס הממוצעת של עובד רגיל שמשלם על 100 או 110 אלף שקל בשנה. אני מניח שאנחנו נגיע לסביבות של 15 אחוז, ואפילו פחות. עכשיו, זה יכול להיות פתרון.

אני שומע. ברור שכיוונתי לדעת של רואי חשבונות מדופלמים. אוקיי, אנחנו נשמע אתכם, אבל לפני שנשמע אתכם על שלל הדברים גם על אלה וגם על מה שאתם רוצים להעלות, כן. מי ביקש? משה.

משה שיפמן, "יהדות התורה". דבר ראשון, הנושא של 25% זה, בזמנו הטבת המס הייתה הרבה יותר גבוה במדינה. המס היה יותר גבוה. ולכן 25% היה איכשהו אמצע. היום, הטבת המס גם ירדה וגם המדרגות עלו, אז היום 25% התרחק מהאמצע, התרחק מהממוצע. לכן אני חושב שיש לתמוך בהורדה של המיסוי.

הורדה מסוימת, לא מחיקה.

כן, כן, ברור. ברור.

עכשיו, לגבי ההגדרות של על איזה עובדים זה חל. רוב מערכות הבחירות, שכתוב פה זה בערך 45 יום לפני ו-15 יום אחרי, זה בסדר. לגבי פריימריז, בדרך כלל פריימריז היא תקופה יותר קצרה, לכן אפשר להחריג אותה, אבל מה שכן, יש פה חוסר הלימה או חוסר איזון עם ה-18,000 שקל. זה יוצא שבן אדם מרוויח על תקופה קצרה - - -

זאת אומרת, אתה אומר שיש היגיון בזה, אבל מצד שני זה מתחיל לעשות.

כן. כן.

כי גם זה בחירות.

גם היום יש חוסר איזון ב-18,000.

ולעשות שינויים בסכום - - -

היום זה 30 ו-60.

היום זה 30.

איפה?

היום, ה-18,000 נכון ל-30 יום.

נכון. בשביל זה, זה חלק מהמטרה של התיקון שלכן התכנסנו פה – לתקן.

לתקן את מה?

את הקטע שעשית 60 יום על 18,000 שקל.

נראה לי אפשר לעשות לגבי הפריימריז תקרה אחרת.

זה לא כדאי, אני חושב.

אם אתם רוצים.

אני חושב שזה לא כדאי, החילוקים הם יותר מידי.

לא הייתי נכנס לשם.

כן.

נכון.

בטח לא בשלב עכשיו. אולי זה שווה חשיבה לקראת הבחירות בכנסת שאני מקווה שלא ממשמשות ובאות.

עכשיו אני רוצה לדבר על בעיה שקיימת בבחירות לרשויות המקומיות דווקא. בבחירות לרשויות מקומיות יש הרבה רשימות שמתמודדות באופן עצמאי. ואז, כשמישהו מתמודד ממפלגה אז למפלגה יש את העוסק שלה, היא מדווחת, כמו כל מעסיק. מי שמתמודד, אם אפשר, לצורך העניין, אם אני מחליט להתמודד לרשות מסוימת או לחברות בזה, אני צריך לפתוח תיק ניכויים, צריך לפתוח כל מיני דברים, כל מיני תיקים כאלה, שאני בן אדם שהוא שכיר, אני צריך, כדי לשלם לפעילים, אני צריך, איך אני יכול לדווח להם. אז המון פעמים מה שהם עושים, לוקחים שוכרים עובדי קבלן, חברות כוח אדם, ומשלמים דרכן את התשלומים האלה.

כן, כן.

ואז הם משלמים את זה בשכר רגיל, לא בשכר משכורת. כי עובדי קבלן הם לא נמצאים בשכר המיוחד.

אוקיי, ולכן?

העובדים, לכן אני מציע שלכלול פה עוד בהגדרה של משלם, גם עובדי קבלן.

עובדי קבלן שעובדים עבור המפלגה.

שעובדים עבור, כן, או שחברת שומרים, חברת שמירה, כל מיני עובדים מיוחדים. או סדרנים שהעיריות הולכות לשכור עכשיו, זה דרך חברות כוח אדם. סדרנים של וועדת הבחירות. כל מיני עובדים כאלה שעובדים דרך, הם עובדי בחירות רק הם לא עובדים ישירות, הם עובדים דרך חברות כוח אדם.

אוקיי. מישהו עוד מצד המפלגות רוצה לומר משהו? לא. בבקשה, מי ראשון? רשות המיסים? משרד הפנים? משרד הפנים בכלל על החוק עצמו.

לא כל-כך - - -

לא, דעתכם עליו כממשלה.

אין לנו התנגדות להצעת החוק. קורל יוסף ממשרד הפנים, הלשכה המשפטית.

כן.

אנחנו תומכים בהשוואה בין הבחירות לשלטון המרכזי לבחירות בשלטון המרכזי, לכן הצעת החוק בנוסחה הנוכחי, אין לנו התנגדות.

אוקיי.

גם לגבי בחירות מיוחדות?

כל השוואה לבחירות - - -

אבל זה לא אותו דבר.

למה? למה בחירות מיוחדות זה לא אותו דבר?

כי יש, בחירות מיוחדות לעיתים נערכות לתקופה הרבה יותר קצרה.

45 יום לפני הבחירות, אגב, רק, יש לך, אין לך 45 יום.

כן, זה נכון.

מערכת בחירות זה מערכת בחירות. יש לך את ה-45 יום.

לא, לא, לא. הוא צודק, הוא צודק.

ו-15 יום אחר כך.

צודק, צודק, צודק.

כרגיל הוא צודק, מה לעשות.

תמיד הוא צודק.

לא, לא. שימשיך כך. כן, אוקיי, משרד הפנים תודה רבה. רשות המיסים.

כן, אז רשות המיסים.

על הכל.

בדיוק. אז אענה לשלושה דברים שאני רשמתי לי. תקנו אותי אם צריך עוד.

את יכולה גם להגיד דברים שלא שאלו אותך, זה בסדר.

נקודה ראשונה לגבי שיעור המס. אנחנו מבינים שהוועדה רוצה שנבחן, זה לא היה במסגרת הצעת החוק אלא במסגרת הדיון שעלה כרגע, רוצים שנבחן את שיעור המס המיוחד שקבוע בחוק.

נכון.

אז אנחנו, כמובן שיש לזה משמעויות רחבות, משמעויות תקציביות כאלה ואחרות. אנחנו נעשה את הבחינה לפי הבקשה של הוועדה ואנחנו נחזור עם תשובות.

תשובות.

רק תגיד לה לוח זמנים.

כן, רק קחו בחשבון שזה צריך להיות בשבוע הקרוב, בימים הקרובים.

בסדר.

עד הדיון של השנייה והשלישית. אנחנו כרגע לא משנים את הנוסח, אוקיי.

כן, דבר נוסף - - -

אבל חשוב לי שיבוא לידי ביטוי הרציונל. זאת אומרת, אם הרציונל, אני מבין שיש גם בעיה תקציבית, את זה אני גם מבין. קודם כל, בואו ניגע באמת, אחר כך נראה במה אנחנו נוגעים בזה.

כן, זה כמובן לא יושב רק על העניין התקציבי. כמו שאמרתי בהתחלה, זה משקף איזשהו חישוב - - -

אז על זה, על השיקוף הזה אני רוצה את העבודה שלכם.

בסדר.

כולל הביטוח הלאומי, זה חשוב.

אז אנחנו ניתן תשובה.

אוקיי. יכול להיות שיש פה איזשהו רעיון שגם יכול לפתור את הבעיה הזאת בתוך זה. אבל בואי נראה, אוקיי, לגבי הביטוח הלאומי.

אפשר להמשיך?

כן, רק קחו בחשבון שיכול להיות שלוח הזמנים יתקצר בגלל אילוצי זמן של, לוח הזמנים לא של הישיבה עכשיו אלא של התשובות שתצטרכו לתת. אז תצטרכו להיכנס לעבודת חירום, מה שנקרא.

בסדר.

אוקיי, ממש ימים ספורים, אולי אפילו בודדים. הלאה.

דבר נוסף שרצינו להתייחס אליו שזה לגבי הנוסח המקורי של ההצעה, בלי קשר לשיעור המס שהתכוונתם שאנחנו נבחן. אנחנו מבקשים שההצעה הזאת תהיה, תיחקק, בגלל השינוי שנעשה, היא תיחקק דווקא כהוראת שעה. זאת אומרת, היא תתחיל כהוראת שעה ולא כהוראה קבועה. כמו שנעשה לגבי, השינוי שנעשה בבחירות הכלליות לכנסת, שהתחיל כהוראת שעה ורק לאחר מכן הוחלט כהוראת קבע. אנחנו רוצים לבדוק את ההשלכות של הדבר הזה, של ההגדלה של התקופה. אני מתייחסת רק לזה. יש איזשהו חשש מסוים מניצול לרעה, אפשרות של חשיפה בעניין הזה דווקא בהקשר - - -

כן, אבל החלטתם גם לבחון את זה במה שקורה בכנסת, בטח יש לכם מסקנות. כי בכנסת זה כבר - - -

אז זה חדש.

כמה זה חדש? רק בבחירות האחרונות?

למיטב ידיעתי זה התחיל - - -

כמה מערכות בחירות היו כאלה? דין. עם ה-60 יום.

אני חושב ששלוש. אני לא בטוח במאה אחוז, אני אבדוק את זה. זה עלה פעמיים.

אה, זה עלה ל-45.

כן, ואז עלה ל-60.

ואחר כך עלה ל-60.

ואז נחקק כקבע. וגם לא מדובר באותה, זאת אומרת כאן מדובר על משהו רחב הרבה יותר, כי אנחנו מדברים על כל סוגי הבחירות.

הכל מפוזר.

בדיוק, מפוזר ומבוזר, על כל המשמעות של זה. כי מדובר בבחירות לרשויות המקומיות, שזה משהו אחר מהבחירות לכנסת. ולכן יש לזה משמעות אחרת. ולכן אנחנו מבקשים שזה יגיע, ייחקק כהוראת שעה., שזה יחול כמובן על הבחירות הקרובות, ולא כהוראה קבועה מהסיבות שעכשיו אמרתי. ולהבין בעצם את הנחיצות של העניין הזה.

זו דרישה, בקשה של מי? של רשות המיסים.

של רשות המיסים, כן.

אוקיי.

והדבר הנוסף שרציתי להתייחס, לגבי מה שאמר משה.

כן.

לגבי הנקודה הזאת של הבקשה לגבי חברות כוח אדם והדבר הזה. אז צריך להבין שבעצם כשמי שמקבל את התשלום זה חברת כוח אדם או חברה קבלנית כזאת או אחרת, הסיבה שזה לא נמצא במס המיוחד היא שזו חברה שזה מהלך העסקים הרגיל שלה והיא נועדה להיות מחוץ להסדר המיוחד. זה הוראה קטגורית של החוק. זאת אומרת, מי שמקבל את התשלום במהלך העסקים הרגיל, משלח היד הרגיל שלו, הוא מחוץ לחוק. כי החוק מייעד את עצמו, את ההוראה המיוחדת הזאת, לטובת אלה הנקודתיים שעובדים "אד-הוק" במהלך הבחירות, ביום הבחירות או קצת לפני או קצת אחרי, ולא מי שזה מהלך העסקים הרגיל שלו.

נכון, אבל צריך לזכור, אחד שיש גם דברים חריגים שכבר נקבעו בחוק. למשל שירותי הובלה, שגם אם זה מהלך עבודתו הרגיל, המס המיוחד אמור לחול.

לא. ובלבד שלא ניתנה במהלך עסקו. זה חל על הכל.

אם מסתכלים על הפרוטוקולים הכוונה הייתה - - -

לא, אז אולי אפשר ללכת על כיוון של עובדי קבלן אבל בהגדרות של למשל, שירותי אבטחה. כמו שיש הובלה - - -

כן שירותי הובלה, מחשוב.

לקחת כמה דברים שהם.

אין החרגות.

אני לא מכירה החרגות של שירותי הובלה.

לא, שירותי הובלה לא.

לא מוחרג.

אם זה במהלך עסקו הרגיל בוודאי שזה לא נכלל.

בוודאי.

לא, אבל כרגע כן נכלל.

לא, לא. זה לא נכלל.

זה לא נכלל. הסיפא חלה על כל - - -

בטח שזה לא נכלל.

זו הייתה הכוונה. הכוונה הייתה - - -

הכוונה לא באה לידי ביטוי - - -

עזוב את הכוונה, אני שואל מה קורה בפועל.

בפועל זה לא נכלל. אמרתי שזו הייתה הכוונה, אני מצטער אם לא הייתי מספיק ברור. היום כל מי - - -

כוונה טובה לצרף למעשה זה רק הקדוש ברוך הוא יכול. כן.

בעיון בפרוטוקול מישיבת הכספים מ-1996, הכוונה הייתה שגם חברות הובלה, שהנהגים כמובן הם - - -

יש בזה היגיון גדול.

העובדים שלהם, ישלמו את המס המופחת, אפילו אם זה בזה. איכשהו בנוסח צריך לזכור שזה בא מהצעת חוק פרטית שנדונה מאוד-מאוד מהר.

הערת הזהרה מה שנקרא.

כן, בדיוק.

בסוף יש היום בשוק הרבה מאוד בעלי תפקידים שנשכרים באמצעות חברות. הדוגמא המרכזית שניתנה מקודם על ידי מר שיפמן היא שירותי אבטחה. זה לא העיסוק הקבוע שלך להיות שומר, אבל אתה בא להיות שומר בבחירות או סדרן בבחירות, לתקופה מאוד-מאוד קצרה. מעסיקים אותך בדרך כלל באמצעות חברה, לא ישירות, בגלל רישיון נשק וכו', וכתוצאה מכך אתה לא נהנה מהמס המופחת, למרות - - -

בדרך כלל זה גם תקופה מאוד קצרה.

נכון.

ובמקרה שלו זה לא מס מופחת, בדרך כלל זה מס מוגדל.

תלוי.

במקרים רבים.

אוקיי.

אני, אצלנו ראינו דברים אחרים. אותו דבר עובדי מחשוב זוטרים.

כן.

קלדנות, תמיכה. באים לזמן מאוד-מאוד קצר, שזה לא יסוכם הקבוע.

20,000 שקל בחודש.

מה?

הם לא מרוויחים 20,000 שקל בחודש.

מי? העובדים?

כן.

כן, השאלה אבל מה - - -

הם מרוויחים 18,000 שקל בחודשיים.

אוקיי.

לא, אבל באופן כללי הם לא מרוויחים 20,000 שקל בחודש ששיעור המס שלהם לשיעור הזה.

אוקיי.

זאת אומרת, הם בדרך כלל נפגעים.

אז אתה אומר שהם ייפגעו.

בדרך כלל, כן. ברור שיהיו מקרים שלא. אבל כשמעסיקים עובד מדינה בכיר כקצין בטחון של ועדת הבחירות המרכזית, אז יש מצב שהוא ייפגע.

אז זה לא חל על מי שעובד בתקופה הקבועה לכל - - -

לא, סתם. בתקופה הזאת. נתתי דוגמא.

זה חל רק - - -

השאלה, יש פה בעיה איך אתה מגדר את העניין, וזה בדיוק מה שאמרו ברשות המיסים. כי בדרך כלל, זה כאילו חברה שביום-יום עובדת לדברים אחרים, ואז לבוא ולהתאים את זה לכאן זו קצת הבעיה שלהם. שיכול להיות.

בואו נאמר כך. בדרך כלל עובדי קבלן מהסוג הזה שאנחנו מדברים עליהם כאן הם עובדים שלא משתכרים בסכומים גבוהים, זאת אומרת ששיעור המס של 25% דווקא פוגע בהם. ברוב המקרים.

הרעיון הוא שזה מחוץ לעיסוק הרגיל גם שלהם. זאת אומרת, מי שנשכר על ידי חברת כוח אדם הוא פשוט נשכר על ידי חברת כוח אדם ועושה את מה שהיא מבקשת. אבל חברת כוח אדם, זה העיסוק הרגיל שלה, אז אין כאן גם היגיון להכניס את השיעור המוטב.

אוקיי. מה עוד?

זהו.

זהו.

זה מבחינתנו.

עוד מישהו? אחרייך מי נמצא? משרדי ממשלה, יש פה עוד מישהו?

כן.

כן, בבקשה.

גדליה הבר, לשכה משפטית משרד העבודה.

כן.

רציתי רק להעיר שהשינויים המוצעים בנוסח הם לא נדונו בוועדת שרים לענייני חקיקה, שקיבל את אישורה של וועדת שרים, אז נבקש לבחון את זה ככל שיוכנסו שינויים כמו שמוצע לגבי עובדי קבלן.

לא, עכשיו, עכשיו ההודעה שלך היא מצוינת. היא הודעה שמתאימה למזכירות הממשלה, ובאמצעות גם מישהו מעובדי הזה. אני הייתי רוצה בתור עבודה ורווחה, או עבודה...

עבודה.

כלכלה.

עבודה, כלכלה, עבודה.

רק עבודה.

אם יש לך הערות שבגינן אחר כך אתה מסתתר מאחורי העניין הזה, אנחנו רגילים בוועדה לתת יד חופשית לדברים, אם זה בעיות או דברים שצריך לתקן אותם. אנחנו, לא תמיד כל חוק אצלנו בא ויוצא אותו דבר. ולכן, אנחנו מעלים את הנקודות הללו ואנחנו מבקשים את התייחסות הממשלה לשמוע. ההתייחסות הזאת שלך היא מטעם מזכירות הממשלה. עכשיו אני שואל אותך בתור אחד שאחראי על תחום מה? מה תפקידו בכוח?

אני בצוות דיני עבודה.

בצוות דיני עבודה. אם אתה, כמשרד העבודה, חושב שההצעות האלה הן נכונות, הן פוגעות בעובד, עזוב רגע הסתכלות של החלטת ממשלה, אנחנו יודעים איפה אנחנו יושבים. אלא אם כן גם אין לך מה לומר בעניין הזה.

לא, מבחינה מקצועית יש לנו, אנחנו מצטרפים להערה של אפרת שייתכן ותהיה בזה פגיעה בשכר עובדי קבלן.

שמה? אה, אתה מדבר על הקטע של - - -

אם כוללים את עובדי הקבלן תחת התיקון המוצע.

אם כוללים עובדי קבלן. עכשיו לגבי הדברים האחרים שעלו פה, על המיסוי, האם אתה חושב?

שיעור המס.

שיעור המס.

את זה אנחנו צריכים לבחון. אין לי תשובה.

יפה, אז עכשיו זה נשמע יותר טוב. עכשיו אתה יכול להגיד שזה וזה, אתה יודע, יש את, אני אוהב שאנשים באים לפה ונותנים יד לדמיונם הטוב, המטיב, לא הלא מטיב.

חשיבה חיובית.

ובחשיבה חיובית עסקינן, הנה זה אחמד טיבי כאן בבקשה. רשות הדיבור לאדוני.

לא, אני מסתפק במה שאמרת במשפט האחרון.

אז זהו? אחמד? מה ככה לקח לך לנהל את ועדת הכספים, שעה?

לקח לי שעתיים ועדת כספים לנהל.

תראה איך גפני עושה את זה 24/6.

זה גפני.

נו, מה לעשות. טוב, אני חושב שהעלינו את כל הנקודות. אני כן מבקש שנסכם.

שנסכם את הנקודות.

בבקשה, תסכם, ברוח - - -

אז עלה לנו, הנושאים שעלו מעבר להצעת החוק המונחת בפניכם, שתכף נקריא אותה, עלו הנקודות הבאות: צמצום התקופה לגבי בחירות מקדימות – פריימריז. השאלה אם אתם רוצים לעשות את זה כבר עכשיו?

לא צמצום, אי הרחבתם.

אי הרחבתה, אכן.

זה אחר לגמרי, היועץ המשפטי.

אכן, אכן, אכן. אכן, אתה צודק אדוני.

תודה.

אתם רוצים לעשות את זה כבר או לחכות עם זה לקריאה השנייה והשלישית?

לא, לא, לא.

נחכה.

אנחנו נחכה, כל השינויים אני רוצה.

טוב, סבבה. אז אנחנו נקריא, נדבר רק על השינויים שלא מופיעים בנוסח כרגע. אז אחד זה הנושא הזה. שתיים זה שיעור המס, תחשיב של שעור המס וההנחות שבבסיסו כדי לבדוק אם יש מקום לשנות אותו.

לא חווינו דעה עדיין בעניין הזה מבחינה מספרית, אבל זה תלוי מאוד - - -

בתחשיב.

בתחשיב, כדי שנשמע פחות או יותר לאן.

הנושא השלישי שעלה זה הנושא של הביטוח הלאומי שאנחנו צריכים לקבל תשובות לגביו. הנושא הרביעי זה הנושא של עובדי הקבלן שדובר פה. השאלה אם אתם - - -

תשובות לביטוח לאומי קיבלנו בחלקן, רק אולי גם אפשר לקבל איזשהו רעיון שמשתלב גם עם - - -

הפחתת שיעור המס.

עם הפחתת שיעור המס אולי. זאת אומרת, אולי הסטה של אחוז מסוים ממנו בצורה כזו או אחרת שגם תפתור את הבעיה הזאת.

כן, ונושא הוראת השעה, שרשות המיסים ביקשה שזאת תהיה הוראת שעה.

כן, בקשה של רשות המיסים שזה יהיה הוראת שעה. משהו שכחנו? לא. אם ככה.

נקריא.

אנחנו נקריא. בבקשה, גלעד.

הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023
תיקון סעיף 1
1.
בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו–1996‏, בסעיף 1 –



(1) לפני ההגדרה "תקופת הבחירות" יבוא:



""יום הבחירות" – כל אחד מאלה:




(1) היום שבו נערכות בחירות מקדימות כהגדרתן בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ"ב–1992 (להלן – חוק המפלגות);




(2) יום הבחירות לכנסת;




(3) היום שבו נערכות בחירות למועצה של רשות מקומית לפי סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965 (להלן – חוק הרשויות המקומיות (בחירות)), ולראש רשות מקומית לפי סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975 (להלן – חוק הבחירה הישירה);




(4) היום שבו נערכות בחירות למועצה של רשות מקומית או לראש רשות מקומית, שאינו היום האמור בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), ובסעיף 3 לחוק הבחירה הישירה;




(5) היום שבו נערכות בחירות למועצה של מועצה אזורית לפי סעיף 3 לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד–1994 (להלן – חוק מועד בחירות כלליות), ולראש מועצה אזורית לפי סעיף 3 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח–1988 (להלן – חוק בחירת ראש מועצה אזורית);




(6) היום שבו נערכות בחירות למועצה של מועצה אזורית, לראש מועצה אזורית או לוועד מקומי של יישוב, שאינו היום האמור בסעיף 3 לחוק מועד בחירות כלליות ובסעיף 3 לחוק בחירת ראש מועצה אזורית;"



(2) במקום ההגדרה "תקופת הבחירות" יבוא:



""תקופת הבחירות" – תקופה של 60 ימים המסתיימת ביום ה־14 שלאחר יום הבחירות;"

אוקיי. אז אם ככה.

רגע, עוד לא סיימנו. סיימת?

כן.

אוקיי.

אז שוב אני בא ואומר, הנקודות שהעלינו, אנחנו נדון בהן בישיבה הבאה שיכולה להיות קרובה בשלושה ימים, משהו כזה. מתוכנן לכיוון יום רביעי. אז אני מבקש באמת לעשות את שיעורי הבית. אם יש לכם איזשהו פתרון גם לעובדי קבלן בתחומים מסוימים אני אשמח לשמוע, אם יש. אני מבין את המורכבות ואת הבעייתיות, אבל אני אומר בכל זאת אולי אם יהיה איזשהו פתרון, ואולי נחשוב על זה בעתיד. בכל מקרה, אם ככה, אז אני אעלה להצבעה לקריאה ראשונה את הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת הבחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג, פ/3671/25, של חברי הכנסת יעקב אשר, דוד ביטן וקבוצת חברי כנסת נוספת. מי בעד? ירים את ידו. אין מתנגדים. מי נגד? אין מתנגדים.

הצבעה

בעד – 1
נגד – 0
נמנעים – 0
אושר.

אם ככה הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה וזה עולה למליאה להצבעה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:58.