פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת העבודה והרווחה
11/07/2023



מושב ראשון



פרוטוקול מס' 86
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"ב בתמוז התשפ"ג (11 ביולי 2023), שעה 10:00

אי יישום החוק למניעת אלימות במשפחה תיקון מס' 18 הוראת שעה), התשפ"ב- - 2021 לטיפול בגברים אלימים

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – מ"מ היו"ר
דבי ביטון
חוה אתי עטייה

סאיד תלי - מנהל תחום פ"א אלימות במשפחה ועדות ותכניות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מלי אורגד - מנהלת שירות טיפול והגנה במצבי טראומה ומשבר, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אוהד טופז - קצין ייעוץ וחקיקה, מדור נפגעי עבירה, המשרד לביטחון לאומי

דניאל פדון - רכז רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אפרת רותם - מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

תמי ברששת - יו"ר ארגון מנהלי שירותי הרווחה, מרכז השלטון מקומי

אסא בן יוסף - מנהלת מחלקת רווחה וקהילה, מרכז השלטון המקומי

ענת מימון

ענת כהן שמואל

סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


אי יישום החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 הוראת שעה), התשפ"ב- - 2021 לטיפול בגברים אלימים

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את הישיבה של ועדת העבודה והרווחה, היום 11 ביולי 2023. הדיון הוא על אי יישום החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מספר 18 הוראת שעה), התשפ"ב-2021 לטיפול בגברים אלימים.

תרשו לי, קודם כל אני רוצה להגיד כמה מילים. אני חושבת שזה קצת נראה, אנחנו מתקשים בימים האלה לטפל בנושאים שבאמת בעיניי הם הכי חשובים, בעניינים שנוגעים בחיי בני אדם ונשים ביום יום שלהן וילדים כאשר אנחנו יודעים שאנחנו פועלים ופועלות בקונטקסט שהוא מאוד כאוטי בימים האלה וכאשר אנחנו יודעים שמחוץ לבניין הזה מתקיימות הפגנות והפגנות סוערות ולצערי הרב היו מראות מאוד קשים גם בבניין אתמול וגם מחוץ לבניין היום. ובכל זאת אני חושבת שחלק מהמאבק שצריך לנהל זה שאנחנו נתעקש על לקיים דיונים על הדברים החשובים שאנחנו הולכים לקיים עליהם דיון.

חלק מהמאבק הוא גם להתעקש על לבדוק איך זרועות המדינה, הממשלה, פועלות. גם בימים רגילים, אבל גם בימים כאלה, כאשר במיוחד זה קשור לחיי נשים, הצלת חיים ומתן אופציות לחברה שלנו לטפל בנושא האלימות, האלימות המגדרית, ולכן למרות המצב הקיים ולמרות היום הקשה ראיתי שסביר ביותר שאנחנו נמשיך לקיים את הדיון הזה, למרות שכנראה הסבירות מעולמנו נעלמת לאט לאט או מעלימים אותה.

אני חושבת שזה לא סביר בכלל שחוק חוקק במדינת ישראל בדצמבר 2021 ועד היום הזה לא התחילו ליישם אותו. אם החוק היה נוגע באכיפה של איזה שהוא, לא מתן שירות – בעיניי זה חוק שנותן שירות לאזרח, בעיניי זה חוק שכאשר יזמתי אותו וכאשר עבדתי מאוד קשה כדי לחוקק אותו רציתי שייתן את השירות המתאים, לא רק לנשים המאוימות הנמצאות בסיטואציות אלימות, אלא גם לגברים האלימים או האנשים האלימים כדי להוציא אותם מהמקום שהם נמצאים בו וכדי להגיד אמירה מאוד פשוטה, אלימות היא דרך התנהגות, היא לא גזרה משמים, וזה לא גורל ואפשר לשנות את הסיטואציה ואפשר לשנות את ההתנהגות של בני האדם.

לצערי הרב, כפי שאמרתי, זה לא סביר בכלל וזה לא נתפס בעיניי שמ-2021, אנחנו היום ב-2023 ואוטוטו זה כבר שנתיים והחוק עדיין לא יושם. אני זוכרת את הבקשה של השר כשכיהנתי כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, תחילת החוק הייתה שישה חודשים אחרי החקיקה כדי שהמשרד יתכונן, כדי שהמשרדים הרלוונטיים יתכוננו, כדי שבתי המשפט יתכוננו. שישה חודשים. בסיום שישה החודשים באו אליי בבקשה לדחות את היישום בחודשיים, כדי שיוכלו להספיק להתכונן במה שלא התכוננו. והנה, אנחנו מכירים את ההיסטוריה הזאת.

לא אהבתי כל כך את הבקשה, אבל נתתי את האופציה והארכנו את תחילת החוק לאוגוסט 2021. עוד כמה ימים אנחנו באוגוסט 23', אז בעצם כמעט שנתיים. אנחנו תיכף נשמע איפה אנחנו עומדים מיישום החוק הזה.

אני רק רוצה להוסיף ולהגיד שאחת הבעיות העיקריות, התקיימו דיונים בוועדה לקידום מעמד האישה, ואני מודה לחברת הכנסת יושבת ראש הוועדה פנינה תמנו שטה שקיימה שני דיונים על יישום החוק, וגילינו שהכיוון של משרד הרווחה זה ללכת למיקור חוץ. אני זוכרת אז בדיונים, לפני החקיקה, הקצאת משאבים, כלומר אנחנו נלחמנו על תקציב והוקצה תקציב של שבעה או שמונה מיליון שקל כדי ליישם את החוק הזה ודובר על כ-30 מתקנים אז שיתווספו ל-12 מרכזים שיעבדו ליד בתי המשפט בנושא הזה.

אני גיליתי בדיונים שהמשרד לשירותים חברתיים מתכוון לעשות את זה במיקור חוץ, כלומר להוציא מכרז ושאיזה עמותה או חברה תגיש את השירות הזה, השירות שהוא חלק מתהליך משפטי ושיש פסיקות בעניין הזה בעבר, שירות שהוא חלק מתהליך משפטי. הרי בסופו של דבר השירות הוא שצריך לקיים בדיקה, התקנים הם לעובדים סוציאליים אשר יקיימו בדיקה אם האדם, לא מסוכנות במקרה הזה, אלא אם הוא בר טיפול ולהגיש חוות דעת שיסתמך עליה השופט או השופטת כאשר יפסקו אם להכריח או להורות על קבלת טיפול.

אני חייבת להגיד שאתמול התקיים דיון בוועדת בט"ל על עניין האיזוק האלקטרוני ושם דובר על תקנים שיעבדו ליד בית המשפט, שיעשו את הערכת המסוכנות. אני העליתי את הרעיון ואני היום ארצה לקבל תשובה על זה למה לא שוקלים שאותם מרכזים שאמורים להתערב או לתת את השירות לבתי המשפט, כאשר יש צווי הגנה יהיו שני סוגים של בקשות של בית המשפט לפי החוק, אחת, לפי החוק הזה לעשות הערכה אם הבן אדם בר טיפול או לא ולפי חוק האיזוק האלקטרוני הערכת מסוכנות, השאלה המהותית, שם אני שמעתי שזה תקינה של המדינה, כלומר אלה יהיו תקנים של המדינה, פה זה מיקור חוץ. אני חושבת שהגיע הזמן לא לעשות איפה ואיפה בתוך המשרד עצמו. אני חושבת שהגיע הזמן להגיד בצורה הכי ברורה, כמו שאמרנו, אנחנו רוצים שזו תהיה תקינה של המדינה, שיהיו עובדי מדינה. זה תהליך משפטי שההתערבות שלו צריכה –

אני ארצה עכשיו לשמוע קודם כל איפה אנחנו עומדים מהעניין של יישום החוק, כלומר עד כמה משרד הרווחה ומערכת בתי המשפטים מוכנים להתחלת היישום. כבר שמענו בדיונים שהתקיימו בוועדה לקידום מעמד האישה שאז בזמנו, בינואר, אמרתם שאתם צריכים שמונה חודשים. אמנם זה בלתי מתקבל על הדעת לבוא אחרי שכבר חמישה חודשים החוק לא מיושם ולהגיד שצריכים עוד שמונה חודשים, אבל אנחנו כבר בשמונה חודשים, ארצה לדעת מה קורה עם זה.

ארצה לדעת אם יש תשובה, ואתמול העלינו את זה וביקשנו שתגיעו היום עם תשובה, מה בעניין התקנים, האם יש ניסיון לשקול מקצועית את האפשרות שהמרכזים שיוקמו ליד בתי המשפט והתקנים יעשו את שתי המשימות ביחד ויהיו תקנים של המדינה, ואיך אתם מתכוונים ליישם את זה. נרצה לשמוע גם מהמשרד לשירותים חברתיים וגם מאנשים שפנו אלינו וביקשו להשתתף בדיון הזה.

חברות הכנסת, אני מודה לכן על ההשתתפות שלכם. תרצו להתייחס לפני שאנחנו מתחילים? בבקשה, חברת הכנסת דבי ביטון.

כבוד היושבת ראש, ח"כים, משתתפים יקרים, בהחלט, כפי שחברת הכנסת ויושבת הראש אמרה, אנחנו אחרי לילה קשה עם רחובות במצב מטריד ומי ייתן ובאמת הסאגה הזו תהיה אחרינו.

בהתייחס לנושא. כפי שגברתי פתחה, זה באמת לא גזירת שמים. כשמדובר באנשים ובגברים אלימים, באמת כמי שליוותה לא אחת הרבה פעמים לדאבוני אלה התנהגויות שהן אפילו סוג של תרבות, כי ככה הסבא התנהג וחשבו שזו תרבות לחינוך, להתנהלות, ולכן מבורך לאפשר לאנשים האלה לעבור טיפול ולא אחת בעבר היו כאלה שאני הכרתי שאף עברו טיפולים אישיים ויכולנו לראות אותם חוזרים לתא המשפחתי ושומרים על הבית אחרי שהם מטופלים ומבינים איפה הייתה הבעיה.

בעניין החוק עצמו, גברתי, זה באמת חמור. מילא הגברים האלימים, אבל האלימות צפה היום מעבר. היום חוסר הסבלנות בחברה, אנחנו רק רואים החמרה ובסוף זה בא לידי ביטוי דווקא במקום ובבית שאתה הכי אוהב ואנחנו חייבים מיד להיכנס פה לפעולה וליישם אותו. אני בעד תקני עבודה שזה יהיה במסגרת משרד הרווחה, עובדים סוציאליים של המדינה. אני מבינה שיש רצון כרגע להפריט, אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים עם זה שחלילה זה לא יבוא לידי ביטוי שלא אחת ראינו, ראינו את זה בבני ציון, אנחנו מפריטים ובסוף יש שם איזה שהוא חישוב כלכלי ולא בטוח שרואים מה קורה באמת. בסוף יש לנו מטרה אחת ראשית, לאפשר לגברים האלה או לאנשים האלימים לצאת מהמעגל הזה ולחזור לקהילה ולחייהם האישיים.

אני רוצה להגיד לגברתי, כדוגמה, יש את זה היום בחדלות פירעון, זה נקרא שיקום כלכלי. אנשים שנכנסים להליך הזה בית המשפט מחליט בסוף שזה לא מספיק שאנחנו מגנים עליך, אז זה נקרא פשיטת רגל, היום זה נקרא שיקום כלכלי, ושולחים אותם ללמוד איך לנהל את החשבון, להוציא אותם מהמעגל של החובות, זה היינו הך, וכשבית משפט מורה זה חשוב. מה שכן, קצת קשה לי שבסוף רק במין סוג של הערכה תהיה לו את הזכות. אני באופן אישי חושבת שמי שצריך לתת בסופו של יום את חוות הדעת אם הוא באמת יכול לצאת מהמעגל או לא זה דווקא אותו מטפל שהוא יופנה אליו, כפי שעושים עם מגשרים, אחרי פגישה, שתיים, שלוש אפשר להתרשם.

בנוסף, גברתי, הייתי מנסה גם להחיל את זה בבתי הכלא. ברגע שגברים כבר נעצרים, נכלאים בגלל נושא של אלימות, ששם באופן אוטומט יתחילו, אגב מהיום הראשון שהם שם להתחיל את הטיפול ולא לחכות, כי מה שקורה לפעמים זה לוקח שנה ואין סיבה, הם בכלא כבר, הם גם ככה יהיו ממושמעים - - -

ועם השחרור המנהלי רבים מהם משתחררים לפני שהם מקבלים אפילו - - -

כן, בסוף אתה מכניס אותם והם חוזרים לאלימות ולא עשינו כלום. אם תתחיל את הטיפולים בכלא אנחנו נקבל אותם יוצאים כאזרחים וכשהם מבינים איפה הבעיה שלהם. תודה, גברתי.

תודה רבה. חברת הכנסת אתי עטייה, תרצי להתייחס?

כמה מילים. אני מברכת על הדיון, הוא חשוב מאוד. אני מצטרפת לדבריה של חברת הכנסת דבי. אני הגשתי שאילתה ישירה למזכירות הכנסת ואני נדחיתי. אני רוצה לשמוע פה מאגף - - -

זו הייתה שאילתה דחופה ונדחית.

שאילתה דחופה ונדחיתי. רציתי לדעת למה מפריטים את השירות, למה העובדים הסוציאליים של משרד הרווחה לא מיישמים את התכנית, למה צריך לעשות מיקור חוץ. ולתת עוד דיונים מרתוניים ולא בעוד שנה ייושם החוק, הכול על מי מנוחות פועל ונמשך, וזה חיי אדם. חוץ מזה מדובר בהצלת נשים.

תודה לכן. האמת, אני חייבת להגיד שהייתה לי פנייה שפנו בשמי עורכות הדין סאוסן זאהר, שתיכף אני מקווה שהיא תצליח לעלות לזום ותדבר, וגם עורכת הדין מיכל תגר מהקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל אביב. הם פנו בשמי לשר יעקב מרגי וליועמ"שית של הממשלה, שאני בטוחה שהיא עסוקה מאוד בימים האלה, או מעסיקים אותה מאוד, פניתי בבקשה לעצור את תהליך ההפרטה ובבקשה לקבל תשובות שלצערי הרב עד היום הזה לא קיבלתי תשובה. למרות הדחיפות שבנושא ולמרות הצעדים שנגדם אני מוחה המשרד ממשיך לטפל בהם, כלומר להוציא למכרז.

אני יודעת גם שלאיגוד העובדים והעובדות הסוציאליים הייתה עמדה מאוד מכבדת ומכובדת בעיניי, גם מאוד מוסרית, בזה שהם התנגדו לעניין של ההפרטה של השירות הזה וגם, עד כמה שידוע לי, הכרזתם על סכסוך עבודה שההסתדרות הצטרפה אליו. אני נותנת את זכות הדיבור לאפרת מהאיגוד. בבקשה, גברתי, תציגי את העמדה שלכם ואיפה המגעים שלכם עם המשרד בנושא עומדים.

אנחנו נמצאים במצב אבסורדי, מצד אחד יש כאן חוק שלא מיושם כבר קרוב לשנה, שזה דבר שכל מי שיושב פה בחדר יכול להבין שזה לא סביר בלשון המעטה, זה לא משהו שמתקבל על הדעת, ומצד שני בזמן הזה משרד האוצר ומשרד הרווחה, במקום לפתור את זה באמצעות מתן של שירות ראוי לאותם גברים, מתחילים איזה שהוא פתח חדש של הפרטה.

הפרטה של שירותי רווחה זה משהו שאנחנו מכירים, מרבית השירותים מופרטים, יש עם זה הרבה מאוד בעיות. חברת הכנסת ביטון הזכירה למשל מה שקורה במוסדות לאנשים עם מוגבלות, זו דוגמה אחת, יש עוד הרבה מאוד בעיות אחרות, אבל הרכבת הזאת כבר יצאה, זה לא חדש, זה כבר מאחורינו, אבל אנחנו נמצאים כאן בתפקיד שהוא מסוג שונה מהשאר. אם עד עכשיו המדינה הפריטה את הביצוע, זאת אומרת מישהו החליט שצריך לקבל טיפול והביצוע הופרט, כאן אנחנו נמצאים במצב שבו תפקיד של עובד באמצעות הסמכה של שר הרווחה מול בתי המשפט ומפעיל שיקול דעת הוא זה שיופרט.

מה זה אומר יופרט? זה אומר שגורמים פרטיים, יכול להיות שגם חברות עסקיות למטרות רווח, 50% מהשירותים היום מופרטים לחברות עסקיות למטרות רווח שצריכות לתת בסופו של דבר דין וחשבון לבעלי המניות מה הם גזרו עבורם, הם אלה שיכריעו האם אפשר להפנות את הגבר הזה לטיפול או אי אפשר להפנות אותו לטיפול, ימליצו המלצה כזו בבית משפט. אגב, הם יפגשו אותו מראש לפי צו של בית משפט, הגבר לא מגיע מבחירה, וזה בסדר גמור, זו המטרה, ובהמשך הם גם יצטרכו לדווח לבית המשפט על ההתקדמות של הטיפול.

אמנם אנחנו איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, האחרונה שאני דואגת לה זה השכר של העובדת הסוציאלית בקצה, יש צו הרחבה, היא מוגנת, אני אומרת את זה גם לטובת עובדות שאולי צופות, זה לא מה שמדאיג אותנו. מה שמדאיג אותנו כאן זה שבסופו של דבר לוקחים שירות ומכניסים לתוכו אינטרסים זרים. זה יכול להשפיע בזה שבסופו של דבר למפעיל, ששוב הוא ב-50% מהמקרים חברה למטרות רווח שיש לה אינטרסים עסקיים, צריך עכשיו להכניס את השיקולים האלה ולהציב את העובדת בקצה גם בניגוד עניינים.

אני אתן לכם סתם דוגמה, מה קורה אם אותו גבר, כשאנחנו יודעים שגברים שנוהגים באלימות יש להם גם מאפייני התנהגות שיכולים להיות מניפולטיביים, יכולים להיות עברייניים, הם יכולים להיות אלימים גם בהקשר הזה, מה קורה אם הוא מגיע לבעל החברה ואומר: אם העובדת שלך לא נותנת את ההמלצה שאני רוצה אני תובע אותך, איך זה ישפיע על ההחלטות שלו ואיך זה ישפיע על מה הוא עושה בקצה? איך הוא שם את זה? איך זה משפיע על המערך המקצועי שמצוי כאן?

בסוף יש כאן איזה שהיא החלטה שלא כל כך ברור כרגע איפה היא עומדת, האם זו החלטה שהיא פנימית של משרד הרווחה, שמחליטים שעקרונית נכון להוציא את זה למכרז, או שיש כאן סירוב של משרד האוצר להמיר כסף שכבר קיים לתקנים בשירות המדינה.

אני חייבת להגיד שבשאילתה שהפניתי לשר בעניין השימוש בתקציב שהוקצה לשנה שעבר עברה בהצעת החוק התשובה של השר הייתה שאין כסף כזה שהוקצה. אני חושבת שזה לא נכון. סליחה, אני יודעת איך אתם מתוקצבים, נותנים לכם את התקציב ואתם מחליטים על העדיפויות והעדיפות שלכם הייתה לא ליישם את החוק שהוקצו לו בדיונים על החקיקה שלו שבעה מיליון שקל. אז זה היה בחישובים ותיכף אני אפנה לאוצר וארצה תשובות. מבחינתי זה כסף שהוכנס לתוך התקציב שלכם ואתם הפניתם אותו למקום אחר בתוך המשרד. על זה אני אבקש לקבל תשובה.

חד משמעית. היושבת ראש מעלה כאן עניין נוסף שצריך לקבל עליו תשובה. בסופו של דבר אין מחלוקת מקצועית שזה שירות שצריך להיעשות בשירות המדינה, בדיוק כמו שכמובן שמעריכי המסוכנות בחוק האיזוק האלקטרוני לכשיהיו יהיה בשירות המדינה, אין כאן שום מחלוקת, יש כאן שאלה של בסוף האם יש תקנים לזה או אין תקנים לזה.

כמו שאמרת, יושבת הראש, אכן אנחנו באיגוד הוצאנו סכסוך עבודה, אנחנו גם במגעים מול משרד הרווחה, אנחנו גם שוקלים פנייה לבג"צ בעניין. מבחינתנו כל הכלים על השולחן כי יש כאן סוגיה עקרונית.

כנראה יהיו שתי פניות לבג"צ.

בהחלט. יש כאן סוגיה שהיא עקרונית מבחינתנו ולכן אנחנו על הרגליים האחוריות על הסוגיה הזו. תודה.

תודה לך. אני רוצה להתייחס לעובדה שאני מבינה עכשיו שנציגי בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט, לא נמצאים בדיון. הם אמרו שהם לא משתתפים, מעניין מאוד. כלומר כאשר פונים מהכנסת ומזמינים זה לא עניין אופציונלי, משתתפים או לא משתתפים, אנחנו לא מזמינים לאיזה שהיא מסיבה, אנחנו מזמינים לדיון שאמור לדון בדיני נפשות.

אנחנו הפנינו גם בדיונים הקודמים שהיו בוועדה לקידום מעמד האישה שאלות לבתי המשפט לדעת מה המצב הקיים מאחר שקיים חוק במדינת ישראל, לא מיושם, איך מתנהלים השופטים בתקופה הזו כאשר מגיעים אליהם תיקים שהם צריכים לפסוק בהם בעניינים האלה, איך הם מתנהלים, מה קורה במקרה – הרי גם החוק שתיקנו בזמנו אמר שהשופטים רשאים לבקש חוות דעת והערכה ולהפנות לטיפול. אני רוצה לדעת מה קורה, במיוחד כשעכשיו אמרנו שהם חייבים. לא שחידשנו הרבה דברים, המערכת הייתה אמורה להבין ולקלוט ולעבוד לפי הרשאות של השופטים, עכשיו אנחנו אומרים שהם חייבים ואנחנו לא מקבלים את התשובות.

אז אני מבקשת, אנחנו נפנה בשם הוועדה להנהלת בתי המשפט ונדרוש תשובות לשאלות האלה והסבר וגם סטטיסטיקה, כמה בקשות כאלה הופנו כדי לקבל חוות דעת, כמה גברים הופנו. גם השופטים התייחסו לעובדה שמבחינתנו החוק נמצא וקיים בספר החוקים והתחולה שלו התחילה ובתי המשפט, אני רוצה לדעת איך הם מתייחסים לעובדה הזו.

למתי החוק נדחה?

הם ביקשו והם כבר שנה עוד מעט אחרי התחילה שלו שהייתה אמורה להיות באוגוסט.

זה חוק שהוא הוראת שעה לחמש שנים.

כבר בזבזו לנו שנה מהוראת השעה. אני ארצה לשמוע את המשתתפים ואחר כך לקבל את התשובות. ממרכז השלטון המקומי, תמי ברששת בזום. קודם כל אני רק מזכירה לכולם, מי שלא ידע, חלק מהחסמים שדיברו עליהם במשרד, למה הם עושים את זה במיקור חוץ, כי הם ביקשו שהרשויות המקומיות בעצם ייקחו על עצמם את העניין של העובדים והעובדות הסוציאליות, כלומר גם דרשתם השתתפות של הרשויות המקומיות, המצ'ינג מה שנקרא, וכאשר השירות הוא מחוזי ולא היה ברור איך רשויות מקומיות יישאו באחריות על שירות שהוא מחוזי ואז אני מבינה שבשלטון המקומי התנגדתם לזה. מה העמדה שלכם היום?

חברת הכנסת עאידה תומא, אני הייתי בדיונים מהתחלה בנושא הזה.

אני לא שומעת. נעבור לנציגת ויצ"ו או למישהו מהנוכחים עד שנתקן את הבעיה בזום. נתחיל עם משרד הרווחה והביטחון החברתי. אני גיליתי עכשיו שעד היום הזה אני לא זוכרת איך אתם נקראים. פעם אני קוראת לכם משרד רווחה, פעם שירותים חברתיים, הם עברו הרבה גלגולים. בבקשה.

תודה. לא הצלחנו באמת ליישם את החוק שכל כך תמכנו ורואים את החשיבות שלו ואנחנו לא גאים בכך. אני אתייחס בקצרה למה. אמנם ההסברים ניתנו בדיונים קודמים ובוועדות שונות, אבל אני אגיד את זה בקצרה וכמובן אתמקד יותר לאן אנחנו הולכים מכאן בנסיבות שנוצרו.

אנחנו ניסינו, ואולי תתייחס לכך אחר כך נציגת השלטון המקומי, כן להפעיל את זה בתקציב שניתן, במסגרת התקציבית שהוקצתה, שככל הזכור לי - - -

אז היה תקציב.

אף אחד לא אמר שלא היה תקציב. כן, שישה מיליון.

תראו על מה אנחנו מתווכחים, שישה מיליון, כאשר מיליארדים עפים בבניין הזה.

אני כמובן לא מתווכח על זה.

אני מודה לך שאימתת את מה שאמרתי.

אני אשלים, ברשותך, ואז אני אשמח לעוד שאלות. כן, המסגרת התקציבית שניתנה אז לפני שנה הייתה שישה מיליון, רצינו להפעיל באמצעות הרשויות המקומיות ונציגי השלטון המקומי, בצדק מבחינתם, לא הסכימו, מכיוון שהתקציב לא כלל מעטפת של ניהול, הדרכה, מבנים ועוד, כמו שגם את כיוונת. בנסיבות האלה שנוצרו, וכמובן בגלל המצב המאוד בעייתי מבחינתנו, שלא הצלחנו ליישם את החוק כפי שבעצם גם רצינו - - -

מה הסיבה שלא הצלחתם ליישם את החוק?

זה מה שאני מנסה לומר. מסגרת התקציב שניתנה לא הספיקה, כשרצינו להפעיל את זה באמצעות הרשויות המקומיות הם דחו, סירבו, בגלל שלא ניתנה מספיק מעטפת, כמו שאמרתי, של ניהול, מבנים, הדרכה ורק לטובת התקינה עצמה של 30 תקנים. אם אני מדבר על התקציב שכן אנחנו צובעים לטובת העניין הזה, אמנם במכרז, ואני אגיד איך הגענו למכרז, אז אנחנו מייעדים לזה 9.5 מיליון שקלים. לא במקרה הגענו לתקציב הזה כי בעצם זה מראה שהתקציב שמלכתחילה יועד לעניין הזה לא הספיק וצדקו נציגי השלטון המקומי.

בכל מקרה אני כן אגיד שהמכרז הזה בהיעדר תקני מדינה תוספתיים ייעודיים, לא מתוך התקנים שכבר משרד האוצר מעביר אלינו, והם הולכים לצרכים מאוד מאוד חשובים אחרים, לא ארחיב פה במה אנחנו עוסקים, כמובן תחומים שאי אפשר לקחת - - -

אפשר לדעת כמה תקנים כאלה קיבלתם למשרד?

כל שנה אנחנו מקבלים איזה שהוא מספר של תקינה, אבל היא כבר מראש הולכת לתחום של ילדים בסיכון, פגיעות מיניות ותחומים אחרים חשובים שאנחנו לא יכולים מצד אחד לקחת מכאן ולשים במקום שהוא גם סופר חשוב, אבל כל הנושאים שהם כבר – וכמובן זה מספר תקינה מצומצם, אני לא יכול להגיד כרגע כמה קיבלנו השנה הזאת ולפני שנה. אני יכול לנסות לברר, אני לא יודע, אבל אני כן מבטיח שאלה דברים חשובים.

אנחנו יודעים שכל הנושאים שהמשרד שלכם מטפל בהם הם סופר חשובים, אבל אנחנו גם יודעים שהנושא הזה שאנחנו מטפלות בו בישיבה הזו, ואתם יודעים כמה אני מעורבת בנושאים אחרים אצלכם, גם סופר חשוב. אז אני שמחה שאתה מדבר על תוספת תקציבית כאילו, אבל אני חייבת להזכיר, יש תקציב שהוקצה לשנה שכבר עברה שלא השתמשתם בו והייתי רוצה לראות את כולו מיועד ליישום החוק הזה. כלומר הוקצה לכם תקציב שנה שעברה, לא השתמשתם בו, לא יישמתם את החוק, לפי מיטב הבנתי היו צריכים להעביר את הכסף הזה לשימוש בשנה הזו, ולא להעביר אותו לנושאים הסופר סופר חשובים במשרד.

כן, אבל יש הבדל בין תקציב לבין תקני מדינה.

אני יודעת שיש הבדל, אבל גם בעניין התקציב שאתם משתמשים בו לכסות את התקינה. הרי התקציב עכשיו, משתמשים בו כדי לכסות את התקינה. אתם לא קיבלתם תקינה, וב-9.5 מיליון משתמשים בהם לבניינים ולניהול ולפיקוח, אלא אתם משתמשים בהם כדי שיהיה תקינה ליישום החוק הזה. נכון או לא?

לא, ככל שידוע לי יש הבדל בין תקני מדינה לבין תקציב כזה או אחר שמיועד לתקינה שהיא מיועדת לשלטון המקומי. אז התקציב קיים, עוד פעם, אני לא אומר שיש פה בעיה של תקציב, אני רק אגיד שבסופו של דבר אם אנחנו מגיעים לרגע שבו אנחנו ממשיכים לעכב את יישום החוק אז אנחנו כן החלטנו ללכת על המכרז. דרך אגב, אחרי התייעצות - - -

היו איזה שיקולים מקצועיים בעניין מיקור חוץ?

מה הכוונה שיקולים מקצועיים?

שיקולים מקצועיים, כלומר השיקול הוא שדווקא מיקור חוץ ייטיב עם היישום המקצועי והשירות המקצועי הניתן, או שההחלטה הייתה בנויה כולה על שיקולים תקציביים?

לא, אנחנו הרי מלכתחילה רצינו להפעיל את זה בתקציב שיאפשר קליטת תקני עו"ס בשלטון המקומי, אז זו לא החלופה הראשונית שלנו, אבל כשראינו שאין לנו את האפשרות להפעיל דרך השלטון המקומי ומצד שני אין לנו את התקנים התוספתיים הייעודיים אז אנחנו אמרנו שאנחנו הולכים על המכרז. זה לא שיקול מקצועי תקציבי, אבל כן בדקנו מבחינה משפטית. אתם הרבה מרבים להשוות בין הערכת המסוכנות לבין בדיקת התאמה לטיפול, זה משהו שונה לגמרי מבחינת המומחיות הנדרשת, מבחינת העברת המידע שצריך מעריך מסוכנות, חיסיון על חומרים, להבדיל מבודק התאמה לטיפול.

הטיפול בסופו של דבר כן יתקיים במרכזים עצמם, מרכזי הטיפול למניעת אלימות במשפחה, השלטון המקומי, אבל בדיקת ההתאמה שזה תפקיד יחסית קצר, ראשוני, של מפגש עד שלושה מפגשים, שדרך אגב הוא גם לא כותב חוות דעת, אלא כותב מענה קצר של כן מתאים, לא מתאים, כן מגייס לטיפול, כן מפנה לטיפול, מבחינת גם העברת החומרים אז אנחנו כן חשבנו שזה משהו שכן יכול להיות, שאם נצמיד לו גם מנהל תחום ייעודי, גם פיקוח במחוזות וגם מעורבות של המשרד בהכשרות של כל העובדים הסוציאליים, אז חשבנו שזה כן אפשרי, להבדיל ממעריך מסוכנות.

אבל אתה שומע את עצמך, סאיד, אתה אומר חשבנו, להצמיד פיקוח, להכשיר, אני לא יודעת מה עוד, אבל הם לא יהיו עובדים משלנו. האם קיים גוף באמת היום שיכול לתת חוות דעת כחלק מתהליך משפטי? יש לכם דבר כזה במשרד? יש לכם עוד שירות שהוא חלק מחוות דעת בתהליך משפטי שניתן על ידי מיקור חוץ?

זה לא חוות דעת, זה בדיוק העניין. אנחנו יודעים מה זה, עו"ס מגן אמור בסופו של דבר, אחרי שהוא פגש למפגש עד שלושה את אותו גבר פוגע שמופנה, המטרה המרכזית היא באמת לגייס אותו לטיפול ולכתוב מענה קצר שמעדכן את בית המשפט, מצא אותו מתאים או לא מצא אותו מתאים.

יש לכם עוד שירות שנותן מענה לבתי המשפט כדי לסייע להם בפסיקות שלהם על פי חוק, כלומר חלק מתהליך משפטי, יש לכם עוד שירות כזה במשרד שהוא מיקור חוץ?

שירות שנותן מענה או חוות דעת לבית משפט לא.

לא. כלומר אנחנו התקדים במקרה זה.

זה בדרך כלל סוג של תסקיר.

אני מבינה שזה תקדימי, שמפריטים פעם ראשונה את השירות שהוא חלק ממתן חוות דעת לתהליך משפטי למיקור חוץ. זאת פעם ראשונה שמוציאים את זה למכרז.

המכרז נכתב כבר? יש את התנאים מי אמור לעשות את זה, מה ההכשרות?

יש כבר זוכים?

לא, עוד לא יצא המכרז. המטרה שלנו שלא ייצא.

אז מתי יתחילו לטפל באנשים?

בואו נשמע את הלו"ז.

המכרז, עובדים עליו בצורה אינטנסיבית, הוא מוכן לצאת לפרסום לשבוע-שבוע וחצי, כלומר לוועדת מכרזים הוא אמור להגיע בשבוע הבא. המכרז נכתב, אני מעורב בכתיבה שלו, כמובן לא רק אני, הרבה עורכי דין וייעוץ משפטי, ותנאי הסף של המכרז לכניסה בכלל, להגשת מועמדות, הם מאוד מאוד גבוהים. אני לא יודע אם זה נכון, אפרת, שמישהו – אנחנו דורשים שם שהספק יהיה עם ניסיון של שנים בטיפול באלימות במשפחה, הכשרות, יש פה הגדרות, לא בדיוק מישהו עסקי יכול להפעיל לא יודע מה והוא יכול לגשת. אפילו לגשת.

ב-50% מהשירותים זה המצב.

אני לא יודע, אני מדבר על המכרז הספציפי הזה. זה עניין אחד. לגבי העניין הזה שאמרת של איומים, לא איומים - - -

אני מאוד שמחה לשמוע את ההערכה שלך, סאיד, שתנאי הסף מאוד גבוהים ודורשים, האם מהיכרות שלך בשטח ומהספקים שנמצאים בפול שלכם שנותנים שירותים, אני יודעת שאתה יודע מי הנפשות הפועלות, אתה חושב שיהיה מישהו שייגש לשירות הזה, למכרז?

כן, למה? כי אנחנו מלכתחילה בדיוק את השאלות האלה שואלים את עצמנו, אנחנו לא שמנו את זה שמי שייגשו יש להם רק את החלק או את היכולת או את הניסיון או גוף ידע בנושא של טיפול בגברים, לא, אלא בתחום אלימות במשפחה. למשל ארגונים שכבר יש להם התקשרויות ומפעילים שירותים סופר רגישים מול המשרד בתחום הזה, מן הסתם הם כן יכולים להיות מאוד מתאימים לגשת.

שאלה שנייה, מה בקשר למרכזים פיזית? כלומר לספק את המבנה או את המקום שיישבו בו העובדים, זה חלק מהאחריות של בתי משפט? זה חלק מהאחריות של המכרז, של הזוכה במכרז?

זו אחריות של הספק. אנחנו מדברים על 13 יחידות בפריסה ארצית, היו 12 והגדלנו את זה ל-13, וכן, יש באמת - - -

שיושבים ליד בתי המשפט.

כן, שהם בעצם בהתאמה למיקומים ולפריסה של בתי המשפט לענייני משפחה. אם יש בראשון בית משפט לענייני משפחה אז בראשון תהיה גם יחידה כזאת, הספק אמור לספק את המבנה וכמובן הפירוט של מה המבנה אמור לכלול, זה מפורט.

ומה לוח הזמנים של המכרז? נניח שיש לנו זוכה, מתי אנחנו מתחילים לראות כבר פעולות?

מכיוון שכל המשרד, מהמנכ"ל והשר ומטה מעורבים בזה וזה מקבל תעדוף, אז ההערכה היא שאם יתפרסם בשבוע-שבועיים הקרובים ההפעלה יכולה להיות תוך ארבעה חודשים.

אם אנחנו מדברים על שלושת המרכזים, כלומר בכל מרכז יושבות שתי עובדות?

יש תחושה שגם השנה השנייה תלך לנו לאיבוד.

תעשי ישיבת מעקב.

לפני המעקב, אני לא בעד הוצאת המכרז, אני רוצה לעצור את המכרז הזה. אני רוצה תשובות ממשרד האוצר, מהנציג של משרד האוצר. השאלה המרכזית שלי היא מה הסיבה שאתם לא מוכנים לתת תקינה דווקא לחוק הזה כאשר רק אתמול אני שומעת שחוק שעוד לא חוקק כבר נכנסו בו שמונה תקנים ליישומו, שאני חושבת שהם מעט ואני חושבת שצריכים להיות יותר, חוק האיזוק. אפשר לדעת מה עמדת האוצר ולמה אתם לא הסכמתם שזה יהיה תקינה של המדינה?

בוקר טוב. אני אנסה לעשות סדר ב - - -

למה? אני לא רואה שום בלגן, מה הסדר?

לפחות לי בראש בהשתלשלות האירועים. כשחוקק החוק והיה סיכום יחד עם משרד הרווחה על אופן ההפעלה הוא בחר להפעיל את זה דרך הרשויות המקומיות, כמו שתיאר פה סאיד, במהלך הדרך עלו קשיים ומשרד הרווחה בחר להוציא את זה במכרז. לנו אין בעיה גם אם משרד הרווחה ירצה להפעיל את זה באופן אחר, בין אם זה חזרה דרך הרשויות, להקצות לשם כך תקנים משלו זה גם דבר לגיטימי. בסופו של דבר בתוך סדרי העדיפויות של המשרד ככה הוא בחר לפעול.

כלומר אתה אומר לי שאם משרד הרווחה יחליט עכשיו לעצור את התהליך של המכרז ולבוא לאוצר ולהגיד שהם החליטו שזה יהיה מהתקינה של המדינה, אין לכם בעיה עם זה?

כי השכר צריך להיות אותו שכר של העובדים.

השכר הוא אותו שכר, זו לא הנקודה. אני חושב שקודם כל הדבר הזה יעכב עוד יותר את התהליך, התהליך של המכרז אמור להיות יותר מהיר להפעלה.

אל תדאג לתהליך, אני רוצה תשובה מה העמדה של האוצר בעניין תקינה.

ככל שהמשרד ירצה לעשות את זה מהתקינה הקיימת שיש לו אין לנו שום בעיה.

מהתקינה הקיימת, כלומר מוסיפים עוד חוק אבל לא מוסיפים תקנים. זאת העמדה של המשרד?

בסופו של דבר המשרד תוקצב במסגרת דיוני התקציב אחרי שהחוק עבר, עם כל דרישותיו והתעדוף, הוא קיבל את כל המשאבים ועכשיו הוא מתעדף בין הצרכים השונים שלו.

מה הסיבה לא להמיר את הכסף לתקנים? מה ההצדקה כרגע לא להמיר?

אני מבינה שהתקציב עצמו יכול להיות מומר לתקינה, חלק גדול ממנו לפחות.

לנו אין התנגדות עקרונית. ציינת קודם, יושבת הראש, שמדובר בתקדים, להבנתי במשרד הבריאות הערכות מסוכנות לעברייני מין מבוצעות גם כן במודל מכרזי ולא רואים עם זה בעיה עקרונית, ושוב, אני לא חושב שגורמי המקצוע במשרד - - -

אבל תראה את האבסורד, הערכת מסוכנות שם נעשית במיקור חוץ ואתה משתמש בזה בדוגמה, אבל הערכת מסוכנות לאיזוק האלקטרוני כבר נתתם להם תקנים.

לא.

מה זאת אומרת לא? כתוב בהחלטת הממשלה שיוקצו שמונה תקנים.

החוק עוד לא עבר והוא בדיונים בכנסת, לכשיעבור הוא יעבור באופן שיסוכם בין המשרדים.

זאת החלטת ממשלה שהשר שלך ישב בה.

יכול להיות שאופן ההפעלה יהיה כזה, יכול להיות שהוא יהיה אחר, זה לא - - -

האמת, אני אשמח אם תגיע לדיון מחר בתשע בבוקר בבט"ל ותגיד להם שהחוק הזה או יעבור ככה או נעשה בו שינויים. אני מאוד אשמח.

החוק לא עבר עדיין.

יש החלטת ממשלה שאומרת שיהיו בו שמונה תקנים.

לא חשוב, האוצר ישנה אותה, עובדי האוצר ישנו אותה.

לא, לא מקצים משאבים לפני שהחוק עובר, בכל מקרה.

אוקיי. אז מה שאני מבינה מזה זה שככל שעכשיו תיקון 18 מופרט הפתח פתוח גם להמשך, גם למעריכי המסוכנות של תיקון 19 באיזוק האלקטרוני.

בדיון שהתקיים ב-8 בפברואר השנה בוועדה לקידום מעמד האישה היושבת ראש, פנינה תמנו, אמרה שאנחנו רוצים תקני מדינה, זו הייתה כוונת המחוקק. את אומרת במאי, כלומר לתאיר, נציגת משרד האוצר: תמצאו פתרון שבמאי יהיו תקנים. תאיר, רשום בפרוטוקול, נציגת המשרד שלכם: אני אסכם במשפט על תקני המדינה, אם הוועדה מחליטה שניתן עוד זמן והדבר הזה יכול להיות בדיוני התקציב שמתחילים כרגע, בסוף החודש הממשלה תצביע על התקציב וזה יתכנס לאזור מאי כשיהיה תקציב מדינה.

כלומר הייתה החלטה, סוג של הבטחה, שתדונו על זה בתקציב ואם הוועדה תחליט שזה צריך להיות תקני מדינה תכניסו את זה לתקציב. האם זה התקיים?

שוב אני אומר, אנחנו לא מקצים משאבים לאף חוק לפני שהוא עובר. כשיעבור החוק - - -

זה חוק שכבר עבר.

החוק לא עבר. אם החוק יעבור - - -

אני מדברת עכשיו על החוק הזה, לא על האיזוק.

המשאבים לחוק הזה, כמו שאמר סאיד, כפי שסוכמו כשעבר החוק הועברו, יש אותם בתקציב משרד הרווחה. עכשיו את מדברת על האיזוק, אם הבנתי נכון.

אז אני מבינה שאתם לא מוכנים להקצות בנוסף תקנים ליישום החוק הזה.

למשרד הרווחה יש תקנים משלו, יש לו מעל ל-3,500 תקנים, ככל שהוא מעוניין להעביר את הדבר הזה ב - - -

בקיצור לא.

להבהיר, אמר את זה סאיד, אבל אני רוצה שזה ייכתב. כל תחום חדש לא יכול להתפתח ללא תקציב תוספתי ובמקרה הזה עמדת האוצר הייתה שנתקצב את התקנים, תקני המדינה, מהמקורות שלנו. וכפי שאת יודעת, גברתי, יש לנו המון המון נושאים אחרים שאנחנו מבקשים, פגיעות מיניות - - -

לא, לא, לא. אני לא אתחיל עכשיו להתעסק בנושאים האחרים ולתעדף את העבודה. מבחינתי זה עדיפות ראשונה. אני מבחינתי זאת עדיפות ראשונה, אז בואו לא נתווכח על התעדוף שלכם. אני לא רוצה להיכנס ולא מתיימרת להיכנס, אני רוצה תשובה. אתם פניתם בבקשה למשרד לקבל תקנים תוספתיים ליישום החוק הזה?

אכן, פנינו למשרד האוצר לקבל תוספת של תקנים לחוק הספציפי הזה. לא במסגרת מה שניתן בכל שנה, משהו חדש נקודתי לחוק הזה, וקיבלנו סירוב בעניין הזה. אמרו לנו, מהמקורות שלנו, וזה, דרך אגב מה שאנחנו עושים, בנוסף לשישה מיליון אנחנו מוסיפים, כפי שאתם מבינים, 9.5 מיליון. אנחנו חושבים שמיקור החוץ, אנחנו נעשה אותו הכי מקצועי כמו שאנחנו יודעים, עם הספקים המקצועיים, הם ייבחרו, אנחנו נראיין אותם וכו'. אני מבינה שאולי מבחינתכם זה לא הדבר האידיאלי, זה מה שיש כרגע.

תודה. נציגת השלטון המקומי, בבקשה שתי דקות על הזום, כי נצטרך לסיים את הדיון בעוד שמונה דקות.

שמי תמי, אני יושבת ראש ארגון מנהלי שירותי הרווחה, הייתי בכל הדיונים.

יש לכם עוד נציגה, יכול להיות שנבדוק אם אצלה זה פועל יותר טוב, אסא בן יוסף.

אני אנסה להתקרב ולדבר בקול רם.

לא, זה לא עובד.

רק להגיד, יושבת נציגת האיגוד והיא הציגה את עמדתה, אנחנו מאוד תומכים בעמדה הזאת, פעם אחת, ופעם שנייה - - -

את מוכנה להעביר לנו בכתב בבקשה את העמדה שלכם?

אנחנו נכתוב את זה בכתב ואנחנו נעביר את זה אלייך.

תודה.

אסא אמרה שהיא תומכת בעמדת נציגת האיגוד, שזה צריך להיות בתקני מדינה.

תודה. אני יודעת שנציגי המשטרה כיבדו אותנו בנוכחות שלהם ואני מודה לכם, יש לכם מה לתרום לדיון? כי אני מרגישה שהדיון הוא יותר בכיוון של עניינים - - -

גברתי יושבת הראש, בשלב הזה אין לנו משהו מיוחד שרצינו לומר, כי אנחנו עדיין לא נכנסנו לתמונה כי ההסדר עדיין לא יצא לדרך, אבל ברגע שהוא ייצא לדרך - - - במקרים הרלוונטיים לנו.

יש איזה דרך טיפולית שלא קשורה למה שנאמר כאן שמתבצעת היום ברגע שאתם עוצרים או אוסרים כבר אדם אלים, גבר אלים, אבא אלים? האם יש איזה שהם טיפולים שהם ניתנים שאתם יודעים עליהם שלא קשורים לטיפול?

לא, לא, לא. אנחנו לא נפתח את הדיון הזה.

תספרי לה שאנחנו מטפלים גם בגברים בתוך המרכזים שלנו.

אני מציעה שתדברו אחרי הדיון ותעדכנו.

לא במשך השנה, אחרי שנה יש - - -

שזה אבסורד, הם כבר כלואים.

קודם כל אני מודה לכולכם על ההשתתפות, אבל אני רוצה להגיד דבר אחד. לא מתקבל על הדעת ואנחנו לא מוכנות לקבל את העובדה שכבר עברה שנה מאז שחוקק החוק הזה ועדיין אין תכנית שהיא באמת עונה על הצרכים ולמה חוקקנו את החוק ורצון פוליטי לקדם את זה כמה שיותר מהר. כי מה ששמעתי עכשיו, למרות אני לא מסכימה לפתרון הזה ואני אומרת לכם, לצערי הרב לא קיבלתי תשובה על המכתב לפני בג"צ שהפניתי למשרד, אני הפניתי מכתב על ידי עורכי דין, לא קיבלתי תשובה ואני מבינה עכשיו שאתם יודעים למכרז בעוד שבוע, אז אני אומרת לכם, אנחנו נלך לבג"צ כדי לעצור את התהליך הזה.

שנייה, סאיד, אני מסכמת, מה שרציתם להגיד כבר אמרתם.

לגבי המכתב, אני לא יודע על פנייה כזאת ואני ארצה לקבל אותה.

הפנייה היא לשר, סאיד.

אני יודע שזה לשר, בדרך כלל הגורם המקצועי - - -

והייעוץ המשפטי של המשרד צריך לענות לי והם ייפנו אליכם.

כמה זמן עבר מאז שלא קיבלת תשובה?

עבר מה שעבר, הם היו צריכים לענות לי, במיוחד כשהם מוציאים את המכרז בשבוע הזה. אנחנו נפנה לבג"צ, גם איגוד העובדים הסוציאליים יפנה לבג"צ, זה מה שאני מבינה, וכדאי מאוד להעביר את זה הלאה במשרד אצלכם.

הדבר השני, אני מעבירה ביקורת חריפה ואני פונה למשרד האוצר, לא מתקבל על הדעת ההתעקשות הזו, כאשר מחוקקים חוקים במדינת ישראל זה תפקידו של האוצר למצוא דרך ולהקנות כלים כולל תקינה של המדינה כדי ליישם את החוק הזה. התהפכו היוצרות פה, אנחנו מחוקקים חוקים אבל האוצר מחליט שהוא לא מיישם. ככה זה נשמע. זה לא מקובל ואני מבקשת, אנחנו נפנה למשרד האוצר, אנחנו נפנה לשר האוצר ונבקש תוספת של תקנים של המדינה במיוחד ליישום החוק הזה. לא מתקבל על הדעת משהו אחר.

התבזבזה כבר שנה בלי ליישם את החוק הזה ומוטלת עליכם האחריות שהחוק הזה לא מיושם. זה דיני נפשות, החוק הזה. תתמהמהו בגביית מסים, תתמהמהו במתן מענקים כספיים, אבל בנושאים שקשורים בדיני נפשות אי אפשר לסלוח על זה. עכשיו אני שומעת שבעצם יישום החוק לא יתחיל לפני שישה חודשים מינימום, במקרה שאכן יהיה זוכה. עד שאתם מוציאים, עד שאתם סוגרים את המכרז, עד שאתם מחליטים, עד שהזוכה ימצא מקומות ויתחיל מרכזים ולהתחיל להפעיל, מינימום שישה חודשים. מבחינתי זאת תקופה שהחוק לא מיושם. כלומר התבזבזו שנה וחצי מהוראת השעה. אני אומרת לכם, הזמן הזה לא יהיה על חשבון יישום החוק ותהיה דרישה מאוד ברורה להאריך את הוראת השעה כדי ש – אני מקווה שזה לא הוראת שעה, אלא זה יהפוך לחקיקה ולא הוראת שעה, כולל תקנים, אבל אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות כן להאריך, זה חוק שחוקק בוועדה לקידום מעמד האישה ואנחנו נדרוש - - -

יש אפשרות בצו של שר המשפטים בהסכמת שר הרווחה ובאישור הוועדה להאריך בתקופות נוספות עד מקסימום של שלוש שנים.

אבל בעיניי שלוש השנים האלה לא צריכות להיות כוללות את השנה וחצי שהחוק לא יושם, כי שנה וחצי זה לא באשמתנו, איבדנו אותן ויש לנו את הזכות להאריך לעוד שלוש שנים, אז זה בעצם ארבע שנים. זה יהיה ארבע שנים וחצי ולא רק שלוש שנים, הם יצטרכו לפצות על התקופה הזו.

אנחנו נפנה גם למשרד האוצר וכנראה גם לבג"צ בעניין הזה. עכשיו אני מדברת לא כיושבת ראש, אלא כמי שחוקקה את החוק ואפעל ליישומו בדיוק לפי כוונת המחוקק. תאמינו לי, אני מכירה טוב מאוד מה הייתה כוונת המחוקק במקרה הזה.

תודה רבה לכולם, אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.