פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת המדע והטכנולוגיה
17/03/2024


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 30
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום ראשון, ז' באדר ב' תשפ"ד (17 במרס 2024), שעה 10:00

סיור הוועדה ל"חאסוב", העמותה לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הערבית

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר

אהרון שחר - מנהל אגף מגמות מדעיות הנדסיות, משרד החינוך

נעמי פגיר - מנהלת תוכנית הייטק, משרד החינוך

אלמאס גנאיים שרקייה - מנהלת החברה הערבית בתוכנית ההייטק, משרד החינוך

לואי ג'בר - מנהל אגף החברה הערבית, משרד העבודה

תמר ערבה - עו"ד, מנהלת חדשנות ב"מעוף" בצפון, משרד הכלכלה

מוסטפא מחאג'נה - רו"ח, מנהל סניף "מעוף" באום אל-פחם, משרד הכלכלה

סמי להיאני - מנהל האגף לפיתוח כלכלי, המשרד לשוויון חברתי

ח'יר עבד אלראזק - מנהלת תכניות דמוגרפיות, רשות החדשנות

אדהם דראושה - מנהל חברת ייעוץ

רביע זביד - שותף, מייסד ומנכ"ל "חאסוב"

חסן אבו שעלי - יזם ומייסד "חאסוב"

ח'אלד - קבוצת עפיפי

ואליד עפיפי - דירקטור ""חאסוב" לאבז"

אמאני בריק - מנהלת פרויקטים, גוגל

מייסם ג'לג'ולי - מנכ"לית "צופן"

מירב בועז - משנה למנכ"ל "צופן"

אסלאם חאג' יחיא - מנהל קהילה, "צופן"

יסמין באבאטונדי - מנהלת פרט, "צופן"

נדין חכרוש - סמנכ"לית כספים, "צופן"

ד"ר עומר חמיד - מייסד SoutInova

ד"ר עלי חמאד - מייסד שותף של SoutInova

מוחמד יונס - מייסד ומנכ"ל Testflura

אוס מנסור - יזם, מנכ"ל ומייסד חברת גומייק

דניאל סאעת - סמנכ"ל אסטרטגיה, עמותת "תפוח"

עאבד - מנכ"ל ומייסד Wing Warden

מאג'ד ג'ובעה - מייסד אימג'רי

סמיר סובחי מחאמיד - ראש עיריית אום אל-פחם

גי'אד אבו אלהיג'א - ראש צוות ויועץ לחה"כ איימן עודה

עדן לומרמן - יועצת לחה"כ איימן עודה

איילת חאקימיאן

דניאל ג' – איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סיור הוועדה ל"חאסוב", העמותה לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הערבית

אהלן וסהלן. ברוכים הבאים ל"חאסוב". אנחנו שמחים מאוד לארח את הוועדה היום, לאחר כמה וכמה ניסיונות שצלחו בסוף. אנחנו נמצאים ב""חאסוב" גראג'", מרכז החדשנות בוואדי עארה של עמותת "חאסוב", אחד ממרכזי החדשנות הראשונים בחברה הערבית ובעיקר באזור המשולש, במטרה לבנות תשתית מקדמת יזמות באזור ולתת מקום ליזמים, למשקיעים ולקהילה כדי שיהיה לה בית שתצמח ממנו ותצא לכל העולם. אני אשמח מאוד שנתחיל בסיור קטן, נספר קצת על המקום, מה אנחנו עושים פה, ואחר כך נתכנס ונשב שם לוועדה.

מעט היסטוריה של המקום – המקום נבנה אם אני לא טועה ב-1944-1945 כחטיבת ביניים אזורית באזור ערערה, ושימש כבית ספר עד תחילת שנות ה-2000. אחרי כך הבניין עבר. חסן שנמצא פה למד במקום, תכף הוא גם יספר על תחילת הדרך. בית הספר עבד והמקום ננטש, החצר האחורית של הכפר. הוא נשרף מבפנים ונעשה מוזנח.

בסוף 2017, שני חברים צעירים ותמימים, אני וחסן, אמרנו שניקח את המקום ואולי נשפץ אותו ונהפוך אותו למרכז חדשנות. הבאנו קבלן, המקום שופץ והפכנו אותו ממאורת אלכוהול וסמים, למרכז שמביא אליו כמו מגנט את כל המשקיעים, היזמים והסטודנטים. יש לנו כמה נציגים מהתוכניות השונות ב"חאסוב", אשר יספרו על חוויותיהם.

המקום עצמו משמש גם כמשרדים של העמותה ושל חברות הבת שלה וגם כחלל עבודה משותף. בואו ניכנס ואני אסביר לכם בפנים. בבקשה.

המרכז עצמו היה רק הקומה הראשונה. הקומה השנייה היא תוספת שנוספה עכשיו בזמן השיפוץ. ניסינו לחבר בין ההיסטוריה והאותנטיות שלנו לבין החדשנות – צומחים מהשורשים וגדלים קדימה. המקום הזה משמש כחלל עבודה או חלל אירועים.

החלל הזה הוא משתנה, אדפטיבי, וביומיום אנחנו יכולים לעבוד כאן עם השולחנות לרוחב. כשיש אירוע – ויש הרבה אירועים – אנחנו מחברים את החלל לשולחנות או מזיזים את כולם ויוצרים עם האודיטוריום חלל אירועים גדול מאוד. זה חלל מאוד דינמי ומשתנה כל הזמן.

בחלל השני יושב הצוות של "חאסוב". אנחנו עושים כל מיני התאמות, ועכשיו אנחנו מתחילים למעשה את העבודות על הקומה השנייה. זהו מעין MVP –Minimum Viable Product –כדי שנוכל להפיק את המקסימום מהמקום.

בצד השני יש כיתת לימוד, וקומה מתחתיה אנחנו מקיימים בחצי השנה האחרונה תוכנית בשיתוף פעולה עם "תום תיקון עולם Makers", ובנינו את ה-Maker's Place לאנשים עם מוגבלות.

אני אתן לכם דוגמה. למשל, כיסא גלגלים לילדים מגיל 0 עד 3 שיצרנו כאן. לב ליבו של המקום הוא איך אנחנו עוברים מחברה ערבית צרכנית לחברה ערבית יוצרת. כולנו תקווה באמת שמפה המקום הזה יתמלא וגם יהיו עוד ועוד כאלה.

אנחנו רוצים ישיבה יעילה. כשנצא מפה, אנחנו רוצים שאנשי "חאסוב" ירגישו שהקשר עם משרדי הממשלה התחזק, שקירבנו בין החזון, איך שאנחנו רואים את הדברים לבין איך שמקדמים אותו. בבקשה.

אני אתן לחסן להציג את עצמו ולהגיד כמה מילים על ההתחלה של "חאסוב".

שלום לכולם, אני חסן - - - מאחורי בית הספר. גדלתי פה ולמדתי בבית הספר, בחטיבת הביניים. סיכום זריז. התחלתי - - - כל מיני אפליקציות, משם התקדמתי לטכניון. כמה סמסטרים ופרשתי - - - ומשם בעצם התחלתי סוג של רכבת הרים במסע שלי בתוך הקריירה, ומה שטוב ברכבת ההרים שלפעמים רואים דברים מפרספקטיבה קצת שונה. אני רוצה לשתף אתכם בקצרה בפרספקטיבה הזאת מהמקום, התהייה או שאלה שיש לי – איזו מורכבות מהזהות שלי אני מוכן לוותר כדי להיות שייך.

זו התהייה שאני חושב שהרבה מהצעירים בחברה הערבית מתמודדים איתה, בעיקר בזמנים כאלו. לא ויתרתי אחרי שסיימתי טכניון, רציתי לסלול את דרכי לתוך ההייטק בצורה שונה. הייתי מאוד פעיל בקהילת ההייטק, בעיקר במרכז הארץ, בכנסים, בתחרויות וכדומה, וגם אחרי כן בקהילת האונליין, כפי שקוראים לה Open Source, הקוד הפתוח בעולם, ומשם נכנסתי לתפקיד ראשון בחברת הייטק, סטארט-אפ קטן בתל אביב, וגם התחלתי ללמוד בוועדה לחדשנות במרכז הבינתחומי בהרצליה.

הרעיון של חשיבה, יצירה וחברה יוצרת מול חברה שהיא צרכנית, התחיל משם. בהיותי במקומות האלה גברה בתוכי השאלה האם אני שייך. כל הזמן הייתי ערבי שמחפש חדר מדרגות להתפלל או צם ברמדאן או מרגיש לבד באירועי צוות. כך גדלה בי התהייה האם אני כחסן שייך לכאן.

התהייה הזו גדלה כשעשיתי Out Zoom והסתכלתי על התמונה שמראה את האקוסיסטם, את המפה, התכנון של חברת הטכנולוגיות בתל אביב. כל ארגון מציג מראה כמה סטארט-אפים, קרנות הון סיכון וכדומה יש. ברוטשילד יש עוד 300 מקומות כאלה. בראשון עד חמישי חייתי שם, ובסוף השבוע חזרתי לכפר ערערה וחייתי באקוסיסטם הזה.

תהיתי האם אנחנו כאוכלוסייה, ולא רק אני כאינדיבידואל, שייכים בכלל. וזה אצלי עורר שאלה מאוד חזקה של זהות. גדלתי על סיפורים של מדענים ערבים מוסלמים ששינו את פני ההיסטוריה והחדשנות, וזה לא פגש אותי בעולם האמיתי.

ואז התחלתי עם עוד חבר, עמאר, לעבוד על אפליקציה משלנו במרתף מתחת לבית של ההורים שלי פה, ויצרנו משהו גדול. שיתפנו את החברים שלנו שאנחנו עובדים על משהו והם הצטרפו. מהר מאוד החדר נהיה צפוף, והתחלנו לקיים מפגשים.

יצרנו לאט לאט מקום שמחבר גם את התשוקה שלנו לטכנולוגיה וחדשנות, עם הזהות שלנו –
אפשר לדבר בערבית ולהשתמש בערכים שיש לנו. למרחב הזה, שחיבר את ההייטק הערבי, קראנו "חאסוב". היינו כמו משפחה שהתאספה ולכולנו היה אכפת מהתחום, וכל אחד התקדם בעצמו.

יצאנו מהמרתף לרחובות. של החברה. התחלנו לקיים אירועים קהילתיים בתוך החברה, בכל פעם עברנו מעיר לעיר וממקום למקום, בתוך הקמפוסים.

זה היה הגראז' הראשון, הגרסה המצומצמת של המקום, במרתף של ההורים שלי כמה מטרים מאחורי הגדר. שם בעצם נוצרה קהילה שרוצה לעבוד ולקדם את הדברים. כמו כל יוזמת גראסרוטס, בהתחלה הכל היה מאוד מפוזר. עבדנו עם ילדים, יזמים ומשקיעים, ולאט לאט התחלנו להתכוונן.

היה חשוב לנו להגיד שיש כאן הצהרה – זו לא רק העשייה עצמה ורק טכנולוגיה והייטק ככותרת, אלא גם המהות. יש זהות ותשוקה שצריך ללכד ולחבר, לא משנה התוכן. של רצינו ליצור דוגמה בתוך החברה הערבית של מיזם שקם בצורה קהילתית בתוך החברה עצמה וצמח, ואיך ערכים של מצוינות, חדשנות וזהות יכולים להשתלב ולחיות ביחד.

אני רוצה לסכם ולחזור לאותה תמונה של בית הספר, שהיה מקום של סמים ואלכוהול, כמו שרביע אמר. אני גם גר בקרבת מקום, והיינו רואים את מה שהתרחש כאן. זה שינוי שאנחנו רוצים לעשות בקהילה ובחברה שלנו, תוך חיבור האותנטיות והשורשים העמוקים שלנו לתוך האדמה, לשכבה הצפה וליופי של הטכנולוגיה והחדשנות שיש מסביב, וכך נשים את עצמנו על המפה. תודה רבה.

תודה, חסן. אני אעבור איתכם על השלבים שבוצעו. חסן דיבר בעיקר על השלב הראשון. אנחנו נתבונן בשינויים שבפנים, איך מתוך החברה צומח שינוי בעבר, בהווה ובעתיד. סטיב ג'ובס אמר משהו יפה – "אתה יכול לחבר בין נקודות כשאתה מסתכל לאחור". כשאתה בתוך זה, אתה לא רואה את כל הנקודות. היום אני יכול להגיד שאנחנו ב"חאסוב" עברנו שלושה שלבים.

חסן בדיוק החל לספר על השלב הראשון, הגרסה הראשונה של "חאסוב", שנמשכה מ-2014 עד 2018. בארבע השנים הראשונות הללו היינו ארגון התנדבותי של גראסרוטס - - -

באילו שנים?

ב-2014 עד 2018. התחלנו ב-2014 אצל חסן בבית, כארגון גראסרוט, הרבה חברים באו, וכך שבוע אחרי שבוע, ועוד אנשים הגיעו. הבנו שזה נהיה גדול מדי, והתחלנו לצאת החוצה. אנשים שלא הכירו אחד את השני הביאו את המחשבים הניידים שלהם והגיעו. כל אחד יכול לעשות את זה בבית, לשבת עם המחשב הנייד שלו, אבל אנשים רצו תחושת קהילתיות, להיות ביחד. התחלנו לגדול ולקיים אירועים, וחסן הציג את התמונה הזאת, כדי לתת עוד ועוד דגש על יצירה.

ב-2015 יצאנו החוצה, זה היה המפגש הראשון באום אל-פחם, ואחר כך הגענו לנצרת ולרהט ולכל מקום. מההתחלה ראינו שיש לנו גם חובה ארצית ולא רק אזורית. פסטיבל הטכנולוגיה הראשון שקיימנו בערערה, ממש כאן, באולם הפיס למטה, היה פתוח לקהל הרחב – מילד בן 5 ועד אנשים מבוגרים – כדי להרגיש את הטכנולוגיה.

באיזו שנה זה היה?

2015. המשכנו לפתח - - - התארחנו ב"גוגל פור סטארט-אפ" בתל אביב. בכל השנים האלה, הנכס הכי חשוב של "חאסוב" הוא הקהילה שלנו. "חאסוב" מהיום הראשון הייתה גוף שמבוסס קהילה, ועד היום כל מה שאנחנו עושים מבוסס על הקהילה הזאת. אנשים באים ומתנדבים. זה היה הפסטיבל האחרון בטירה - - - הראשון שעשינו בשיתוף פעולה עם MIT, והבאנו את צוות MIT לכאן לעשות - - -

בסוף 2017 הבנתי שאנחנו בצומת דרכים. אי אפשר לבנות ארגון גדול רק עם מתנדבים. רוחב הפס שלנו כבר לא הספיק לכל העבודה, והצריך התנדבות של 8-7 שעות ביום. חשבנו אם להישאר ארגון קטן שמקיים אירוע אחת לרבעון או אחת לחודשיים, או להפוך לארגון שמזיז את המחט, שעושה שינוי משמעותי.

קיבלנו החלטה, אני באותו הזמן הובלתי את הארגון, ואמרנו שאנחנו מתחילים לבנות פה ארגון, ופה בעצם התחילה - - - בעיקר מהשנים 2018 עד 2022 התחלנו לבנות את הצוות הגרעיני של "חאסוב". גייסנו אנשים בכירים מאוד בתעשייה לוועד המנהל – איימן סייף, ואליד עפיפי, עבד נאשף – שלושה אנשים יקרים שגרים - - - בארצות הברית ועוד אנשים, וככה התחלנו לבנות את הבסיס.

התחלנו להכין תוכנית אסטרטגית לשנים הבאות, בשיתוף עם דלויט. התחלנו להיכנס למספרים, לראות את הפערים ולראות מהם החסמים, בחברה הערבית, אם אלה חסמים גאוגרפיים ואם אלה חסמים בתוך הקהילה - - -

חסמים לשילוב בהייטק?

בעיקר. זה יכול לחול גם על דברים אחרים, אבל הפוקוס שלנו הוא על הייטק ויזמות.

לא רק על תעסוקה בסוף.

כן.

- - - יזמות ויצירה הן - - - המרכזי שלנו - - - תעשיית ההייטק גם בתוך היישובים הערביים.

בדיוק. פה גיבשנו את החזון שלנו, שאנחנו לא גוף צר אלא רחב, שרואה בעצמו כבונה אקוסיסטם, ושמנו דגש על שלושה דברים עיקריים – תשתית, הון אנושי – איך אנחנו מובילים למיצוי פוטנציאלי ההון האנושי בחברה הערבית ובתחומי הייטק ויזמות – וגם השקעות – איך אנחנו מגייסים השקעות.

המקום שאנחנו נמצאים בו הוא הדוגמה הראשונה לתשתית שמשפיעה על כל הדברים האחרים. כך החל השלב השני, הכנס הראשון של "חאסוב" באום אל-פאחם, הכנס השני גם - - - אום אל-פאחם ופה התחלנו לקיים תוכניות הרבה יותר - - - הארגון היה מאוד צר, רק מנהל פרויקטים, אין הרבה רוחב פס, אבל עובדים - - -

באותה תקופה גם הבאנו אנשים מחו"ל. היה לנו אינטרנט מסינגפור. התחלנו לקיים שיתופי פעולה עם גופים בחו"ל ולבנות את קבוצת הליבה באותה תקופה. חסן הציג את התמונות האלה ואת השינוי שהמקום עבר.

בסוף 2022 "חאסוב" עברה עוד משוכה למקום מאוד גבוה. בסוף ספטמבר 2022 פתחנו את מרכז החדשנות, וחודשיים לאחר מכן זכינו בשני מכרזים של רשות החדשנות. שני האירועים האלה, כשיש לך בית, שיש לך מקום משלך בלי להשכיר חדר ולקבל אישורים בכל פעם. העובדה שזכינו בשני המכרזים של רשות החדשנות – ""חאסוב" לאב" ו""חאסוב" אנג'ל", עם תקציב כולל של 5 מיליון דולר לחמש השנים הבאות של כ-18 מיליון שקל – נתנה לנו יכולת כלכלית וכספית להמשיך לצמוח.

היום הצוות גדל, וכולל 16 עובדים. הכותרת של השלב הזה היא איך אנחנו משאירים שורשים חזקים באדמה וצומחים וגדלים קדימה, בתקווה שנתחיל לבנות אקוסיסטם בתוך האזור הזה, שהיה ריק במפה. אנחנו רוצים לראות פה הרבה סטארט-אפים שיעשו את השינוי. כמו ש-Haat מעסיקה כיום באום אל-פאחם 250 עובדים, ועשתה שינוי דרסטי באזור, ואנחנו רוצים לראות עוד כאלה, כי אם פותחים חברת הייטק או סטארט-אפ בתוך חברה ערבית, נוצרות הרבה הזדמנויות ומפה ייווצר השינוי. תודה רבה.

אתה יכול לפרט על מה שקיבלתם מרשות החדשנות? זה מעניין.

כן. רשות החדשנות יצאה בקול קורא להקמת מרכזי חדשנות, אקסלרטורים ומועדון אנג'לים. אצלנו ב"חאסוב" המרכז כבר היה בנוי, והיה רק טבעי שניגש ונתפעל אותו. המכרז הוא מתפעול מרכז חדשנות, והיה לנו תקציב, וזו גם החשיבות של התשתית. ברגע שיש מקום, המוכנות למכרזים מהסוג הזה גבוהה מאוד, וטבעי שנזכה. בסוף זכינו מפני שכמובן הייתה עשייה, והיינו מוכנים כגוף לזכות במכרז של רשות החדשנות.

בנינו קואליציה עם קרן וינטג', קבוצת עפיפי ועמותת "תפוח", והקואליציה הזו זכתה במנהל מרכז חדשנות שיש לו שתי זרועות עיקריות – זרוע יזמות וחדשנות וזרוע קריירה. במכרז השני גם היינו מוכנים, כי כמה שנים קודם התחלנו לבנות מועדון אנג'לים, כדי למשוך אנשי עסקים מהחברה הערבית שיש להם כסף, אבל הם לא משקיעים באופן טבעי בהייטק כי הם לא עשו את ההון שלהם שם, וזה לא טבעי עבורם ונחשב סיכון מאוד גבוה.

הקמנו תוכניות הכשרה עוד לפי הזכייה במכרז, והשתתפו בהן 60 אנשי עסקים מהחברה הערבית. ברגע שיצא המכרז של רשות החדשנות, היינו מוכנים לבנות את מועדון האנג'לים ולקחת את מה שעשינו עד היום לשלב הבא, כתוכנית לימודית. אחת ההשקעות שלנו הייתה באוס שנמצא כאן, וההשקעה שלו במועדון, הוא יספר על הסטארט-אפ שלו - - -

- - - למרות שההתחלה הייתה כאוטית - - - מהיום הראשון הייתה המדרגה הזאת, של אנשי הייטק שעובדים איתנו - - - ההתאגדות - - - ברמה העסקית - - - של "חאסוב" - - - יש חשיבה תהליכית על האופן שבו נוכל לצלוח אתגרים עסקיים. השילוב של שתי הזרועות האלה יכול לנסות להביא למשהו שניתן לדרג אותו מצד אחד, שיהיה אפשר לקיים פעילות עם משאבים מצומצמים, וגם נשען הרבה - - -

ראשית יש לי הערכה רבה, לחסן, לרביע ל"חאסוב" כולו ולכל האנשים שנמצאים כאן. גולת הכותרת היא להפוך את החברה הערבית לצרכנית, ליוצרת. מה ששמענו ממך רביע יישאר מהדהד, ואני חושב שזהו הכיוון שיש בו את הערך המוסף הנחשב ביותר במה שאתם עושים או בתחום המתקדם ביותר בעולם, תחום ההייטק, ההנגשה שלו ועידוד סטארט-אפים בקרב האוכלוסייה הערבית.

אבל אני רוצה להוסיף עוד שני ממדים שקשורים גם למצב הפוליטי. אנחנו גם בוועדה שלנו עדים להתפתחויות לכיוונים שונים מאז ההפיכה המשטרית ורואים שגם כל מיני חברות בעולם או שמחרימות או שמקטינות את הסיוע, את התרומה, וגם עכשיו בצל מצב המלחמה והמצב הביטחוני אני חושב שזה מאוד חשוב מבחינה אסטרטגית שיש השקעה פנימית פה בתוך המדינה שיש בה ערבים ויהודים ביחד, אזרחי המדינה, שהם מהמקום הזה תורמים את חלקם, זה הדבר האיתן ביותר.

כל דבר יכול להשתנות, אבל זה נשאר איתן ביותר ואנחנו רוצים לחזק אותו. לכן אנחנו כוועדה רואים בחיזוק "חאסוב" נושא אסטרטגי שאין יותר חשוב ממנו. חשוב לי שנציגי משרדי הממשלה ואנחנו נצא מפה עם אוריינטציה משותפת איך לחזק את המקום הכל כך חשוב לכולנו.

תודה רבה. אני פותח את הדיון. איילת היא יושבת-הראש בפועל.

רביע צריך קודם לאפשר לגופים שהבאת לסקר לנו, ונציגי משרדי הממשלה יגידו מה החלק שלהם או אם יש להם שאלות.

תודה רבה איילת, תודה רבה איימן. אין לי סדר, אבל אני אתן קודם כל למייסם, מנכ"לית "צופן", להציג את העבודה שלהם. בבקשה, מייסם.

בוקר טוב. אנחנו שמחים שהוועדה הגיעה לכאן ל"חאסוב" ולכן גם הגענו מ"צופן" בנציגות די מכובדת. "חאסוב" הוא ארגון שותף. המטרה העיקרית שלנו היא קידום הייטק תעסוקה ויזמות בתוך החברה הערבית.

אני אספר קצת על "צופן", הארגון הוותיק מבין כולם. "הוא" הוקם לפני 16 שנה על ידי משוגעים לדבר, ערבים ויהודים, המייסדים שהחליטו שהגיע הזמן שהחברה הערבית לא תישאר מאחור בכל נושא ההתפתחות בתחום ההייטק בישראל, והיא עבדה כשהתחילו לעבוד.

המייסדים החליטו שהעובדים בשני מישורים –הראשון הוא עידוד תעסוקה בהייטק ואיגוד מקצועות שקשורים להייטק, אבל גם קידום ההייטק בתוך החברה הערבית, הבאתו ההייטק לתוכה, עידוד חברות לבוא ולהקים - - - וגם עידוד יזמות.

כש"צופן" החלה את המסע, היה אפשר ממש לספור על אצבע את מספר ההייטקיסטים הערבים. היו 100 ומשהו מהנדסים ערבים בהייטק. היום אנחנו מדברים על מספרים גדולים מאוד של כמעט 15,000 מועסקות ומועסקים מהחברה.

ברמה האזרחית, מהו אחוז האוכלוסייה הערבית מהעוסקים בהייטק בחברה כולה, אם מוציאים את הביטחון מהמשוואה?

אין לנו נתונים, אבל כשסופרים נתוני הייטק לוקחים את הכל - - -

כי רצית לדעת גם וגם.

ברור מאליו שבתעשיות הביטחוניות כמעט אין ערבים. אפשר למצוא מעט דרוזים בתעשיות הביטחוניות, אבל רוב העובדים הערבים הם בהייטק אזרחי. זה יכול להיות גם סייבר ויכול להיות - - -

לכן שאלתי מהם אחוזי האוכלוסייה הערבית בהייטק האזרחי.

תלוי בנתונים. הנתונים העדכניים אומרים בין 4%-4.5%. אין לנו פילוח של אזרחי ולא אזרחי.

2% מהכללי, כולל הביטחון.

2% של ערבים בהייטק, זה נכון.

אי אפשר להוציא את הביטחון מסיבות ביטחוניות. כלומר, זה מידע שלא רוצים שייצא.

אפשר לעשות את הפילוח הזה.

רציתי להבין מה בדיוק מצב האוכלוסייה הערבית.

יש בלבול גדול בעניין הנתונים, וטוב שח'יר דיברה על זה. משרדי הממשלה אחראים למסור לנו את הנתונים, אבל כל אחד מוסר נתונים אחרים לגמרי. נכון, במחקר האחרון היו 2.5%, ומשרד העבודה מדבר על 4% עד 4.5%. כלומר, יש בין המשרדים - - -

מייסם, לא להתבלבל. משרד העבודה כן מתואם איתנו. שנינו מדברים על 2%, מעולם לא הגענו ל-4%. את יכולה לדבר עם - - - זה 2%.

יש התייחסות להייטק או ולואו-טק, וזה יכול להיות השינוי במספרים?

לא, אבל יכול להיות שההבדל הוא שאנחנו סופרים רק תעשיית הייטק, זאת אומרת חברות הייטק, ויש שסופרים גם עובדים שהם טכנולוגיים, זאת אומרת במקצוע טכנולוגי, אבל במקום שהוא בנק או חברת ביטוח למשל. תעשיית ההייטק במשך שנים עומדת על 2%.

תודה, ח'יר. מייסם?

יש להגיד בהקשר הזה שדוח פרלמוטר, שהובא לידיעת הוועדה ואפילו פרלמוטר בעצמו נכח בוועדה, ממליץ להגדיל את מה שנקרא תחום ההייטק, שגם יכלול מקצועות טכנולוגיים, מה שנקרא לואו-טק, וכך תהיה גם הגדרה חדשה, והתחום לא ייחשב כמקצוע שרק עובדים בו בחברת הייטק, אלא גם כל מקצוע טכנולוגי בשוק התעשייה הרגיל ייחשב גם כהייטק.

דבר שני שאני רוצה להתייחס אליו, אנחנו מדברים המון על נושא ה סטודנטים להייטק ומקצועות ההנדסה, וזה גם חלק מהאסטרטגיה החדשה של "צופן". אנחנו צריכים להתרחב לנושא מקצועות המדעים שעד עכשיו לא כל כך דיברנו עליהם, מקצועות מדעיים של סטודנטים שמסיימים לימודים בכימיה, בביולוגיה ובכל מיני מקצועות שאם מקבלים את ההכשרה הנכונה בהם, אפשר להתחיל לעבוד בהייטק ובייצור, במיוחד בחברות שמדברים בהן היום על מדיטק, פוד-טק וכדומה.

יש עוד נושא חשוב מאוד שאנחנו לפעמים מזניחים– הנשים ערביות. אנחנו גאים בנתונים שאומרים שמספר הנשים הערביות תמיד בגדילה, במיוחד במקצועות המדעים ובמקצועות ה-STEM, אבל לצערנו הרב אנחנו רואים שאחרי שנים מעטות, שנתיים ולפעמים שלוש, הנשים נושרות וכבר כמעט לא קיימות, והמספרים של הנשים דווקא מהמחקר האחרון שרשות החדשנות פרסמה ביום האישה מראים עד כמה לא מגיעים ליעדים שנקבעו לשילוב נשים ערביות בהייטק, ואפילו לא למחציתם.

מהו החסם?

אנחנו ב"צופן" נצא עוד מעט במחקר מקיף וגדול שיבדוק את הנקודה הזאת אחת ולתמיד, ונפסיק לדבר על ספקולציות ועל השערות - - -

זה יעזור לכולנו.

נושא נוסף שאנחנו חושבות שכדי לקדם הייטק צריך לקדם גם אותו, יש פה נציג של משרד החינוך, אבל זה לא המנדט של "צופן" וגם אולי לא המנדט של "חאסוב" – החינוך לטכנולוגיה. כל הזמן יש תוכניות, אבל יש תחושה שכולן אד הוק, לא מתמשכות וחלקן מתחילות בשלבים מאוחרים, כי לא מספיק להתחיל בתיכונים, זה לא יעשה את השינוי. צריך להתחיל בהן בגיל צעיר, ביסודי ובחטיבת הביניים.

זה לא רק רצף חינוכי, אלא גם צריך לבנות סביבה מקדמת בתוך בתי הספר ובתוך המרחב העירוני, שצריך לכלול חינוך פורמלי, חינוך בלתי פורמלי וגם תנועות נוער וכו', ולא נתייחס לתחום הזה כי אנחנו לא ארגון חינוכי, אבל יש ארגונים שכן עוסקים בכך ומשרד החינוך מעוניין לקדם. בינתיים, בשטח הדברים הולכים לאט-לאט, ועובדה שרוב התלמידים הערבים בתיכונים לא הולכים למגמות טכנולוגיות.

רובנו עדיין לומדים את המקצועות המסורתיים המדעיים, כמו כימיה וביולוגיה – שזה דבר טוב, ומעט מאוד תלמידים בוחרים ללכת לבגרות טכנולוגית. בבתי ספר רבים אין מגמה כזו, ואפילו אם התלמיד רוצה ללמוד במגמה טכנולוגית, הוא לא מוצא אחת. אני אעצור פה, ושוב תודה ל"חאסוב". אנחנו גאים מאוד גם במקום הזה וגם בעשייה שלכם, ומאחלים לכם שנים רבות של עבודה.

אני רוצה להתייחס למקום הפיזי וכמה שהוא חשוב. מייסם דיברה על נושא החינוך, וגם דיברו על בניית אקוסיסטם ביישובים ערביים. הנושא של בניין פיזי שהוקם בבניית אקוסיסטם יוצר תרבות שונה, גם לבני נוער וגם לקהילה, איך ממקום מוזנח למקום שמביא איתו שפה של תרבות, של טכנולוגיה ושל קדמה שבונים את תמונת העתיד, אם ליישוב ואם לקהילה. צריך להשקיע מאוד בתחום הזה, גם כדי שיהיה בניין פיזי טכנולוגי שיכול לתת דוגמה שזה אפשרי.

זה לא נמצא רק בתל אביב או ביישובים בודדים, אלא ביישובים שלנו. עובדה שזה קיים פה. אנחנו יכולים ואפשר לחלום ולהתחיל לבנות, וכל אחד בכל שלב בקריירה יכול להתחיל לחשוב על סטארט-אפ ועל כך שיש מקום כזה. אפשר להתחיל לעבוד על זה.

עניין נוסף כאן ב"חאסוב" הוא המרחב הפיזי, שיש לו חשיבות רבה בכך שהוא משנה את כל הנוף ומשפיע מאוד תרבותית, גם במוטיבציה לאחרים.

תודה רבה, יסמין. אני אתן עכשיו גם לשותפים מ"מעוף" להציג, ואחר כך נמשיך עם החברים שמשתתפים בתוכניות של "חאסוב".

אני עו"ד תמר ערבה, מנהלת החדשנות ב"מעוף" בצפון. "מעוף" הוא מערך השטח של משרד הכלכלה. בנושא הסטארט-אפים, אני רוצה לשתף אתכם בפרויקט שלנו של אקסלרטורים. יש לנו אקסלרטורים ברחבי הצפון, סיימנו שלושה ממש לא מזמן ועכשיו יש לנו עוד שלושה פעילים, 5-2 צוותים של חברה ערבית בכל אקסלרטור, כשאנחנו באים לתקן כשל שוק.

כפי שראיתם, הציגו את תל אביב – כמה סטארט-אפים יש במרכז הארץ ובצפון אין, בחברה הערבית במיוחד, אבל גם הסביבה כולה. האוכלוסייה הכללית בצפון סובלת ממחסור בהזדמנויות. דיברת על המקום הפיזי, יסמין. הוא יוצר צפיפות, יזמים רוצים לפגוש עוד יזמים ולהרגיש שהם לא לבד, וזה מה שאנחנו עושים ב"האבי" ובתוכניות שלנו.

אני רוצה להדגיש שהרצף של מתעסוקה ליזמות – לחבר אנשים ולצופף אותם למקום פיזי של מפגש ושזה יקרה כאן, ליד הבית, ביצירת חברות ומשרות איכותיות– הוא קריטי, ולכן אנחנו מפעילים את התוכניות שלנו ברחבי הצפון.

לצד האקסלרטורים אנחנו מפעילים קורסים של יוזמים סטארט-אפ להטמעת השפה, המיינדסט של יזמות טכנולוגית, וזה שונה מהקמת עסק רגיל ודורש משאבים וצוותים שונים, אנשים מתוך עולמות התוכן והטכנולוגיה.

אנחנו מנסים לייצר רצף כזה שאדם שיש לו רעיון או עסק שהוא לא טכנולוגי ורוצה להגיע איתו למקום טכנולוגי, יש קורסים שאנחנו מפעילים, שותפויות עם ארגונים בשטח כדי לייצר שם את הלמידה הראשונית בהקמת עסק טכנולוגי ועד כניסה לאקסלרטורים שלנו, שבאקסלרטורים באזורי עדיפות לאומית, עדיפות חברתית וגיאוגרפית, היכן שאין הזדמנויות כאלה, ושם אנחנו גם מעבירים מפגשים שבועיים, יוצרים קבוצה, יוצרים מקום לעבוד בו ביחד עם עוד אנשים כמוהם שחיים את התחום.

כל האקסלרטורים שלנו הם באמת חברה מעורבת, יש אצלנו תמיד ערבים ויהודים יחד, דרוזים וצ'רקסים. אנחנו מאמינים מאוד בחיבורים האלה, כי חברה מגוונת יוצרת תוצרים הרבה יותר חזקים ומשמעותיים, ואנחנו עובדים הרבה מאוד בצפון בהרבה שותפויות שהן משמעותיות מאוד מבחינתנו.

זה בדיוק מה שמחבר. רביע סיפר שברגע שכבר היה לכם מקום, זה אפשר לכם לזכות במכרז של רשות החדשנות, וחשבתי לעצמי איך אפשר לייצר עוד מקומות כאלה, כדי לתת אפשרות.

נכון, כי הם יוצרים מסגרת, אנחנו מייצרים תכנים ולכולנו יש לנו קהילות שהן משיקות. אנחנו מכירים מהעבר ויש לנו הרבה חברים משותפים. כולם קשורים לכולם. הצמיחה היא באמת רק כשאנחנו עובדים יחד. כשהקירות בין הארגונים נופלים, אפשר לייצר שיתופי פעולה וכולנו יכולים לצמוח. כולם שותפים לחוויה הזאת, וככל שאנחנו עובדים יחד, התחום צומח ואנחנו מייצרים יותר הזדמנויות.

אנשים היו צריכים להכיר סיפורי הצלחה סביבם. פה בצפון ובחברה הערבית במיוחד לא פוגשים אחר הצהריים באופן טבעי חבר שגייס מיליון דולר וחבר שעושה פיילוט או - - - מטורף באיזו חברה גדולה. זה לא קורה. בתל אביב, במרכז, יש הרבה יותר הזדמנויות סביבם לשמוע סיפורי הצלחה, להבין שזה אפשרי, לשמוע שלושה צעדים קדימה.

אנחנו חייבים לייצר את הצפיפות הזו כדי שהם ישמעו ויחוו ותהיה תחושת מסוגלות. זה הנכס הגדול שלנו, שיתופי פעולה ה.

מוסטפא, בבקשה.

מוסטפא מחאג'נה, מנהל "מעוף" באזור ואדי עארה. אני רוצה להמשיך את הצעד השני שהתחילו אותו חסן ורביע. אני עובד מאוד קשה באזור הזה כדי לקיים קורס יוזמים לסטארט-אפ ולא מצליח. אם נוכל לקיים שיתוף פעולה של "חאסוב" יחד עם "מעוף" בקורס הזה, שהמחיר שלו סמלי ומסובסד על ידי משרד הכלכלה, זה יכול לקדם אנשים באזור. יש כאן חסמים. ראיתי את התמונות. התחלנו משניים והיום הם קבוצה. נשמח לעשות את הקורס גם כאן.

נשמח מאוד לקחת את זה בחשבון. אני אתן עכשיו לחברי היקר דניאל לדבר. הכרנו כשעבד ב"תפוח", וגם עבד איתנו קשה מאוד על הזכייה במכרז והיצירה של המכרז. דניאל, בבקשה. הבמה שלך.

בוקר טוב, שמי דניאל. מעניין אותנו בקרן גם החיבור בין קהילה ובין טכנולוגיה ומוביליות חברתית-כלכלית. הנושא של חסן התחיל בקשר בין זהות ושייכות. זה לא טריוויאלי בכלל וזו מהות העניין, זו לא טכנולוגיה בשביל, אלא זהות ושייכות דרך הטכנולוגיה בעיניי, ואני אשמח לאתגר את משרדי הממשלה לחשוב גם בפריזמה הזאת.

בניית המקום יחד עם המכרזים נותנת עתיד ומרחב נשימה לארגון החשוב הזה, ואני מברך על העשייה ומייחל שתצליחו להביא הרבה תעשיה לכאן, אני חושב שזה הכרחי. תודה.

תודה רבה, דניאל. אני אתן עכשיו את הבמה לאוס מנסור. אני ואוס מכירים עוד מימי התיכון, הוא חבר יקר שיזם כבר כמה סטארט-אפים, ואחר כך אני אתן למג'ד ולעבד לדבר על איך שהם מתכוונים לעזור לנו להרחיק את היונים. אוס, בבקשה, תספר על מה שאתה עושה, על הדרך.

תודה, רביע. אני אוס מנסור, מנכ"ל ומייסד חברת גומייק, סטארט-אפ בתחום התעשייה - - - עם דגש על תעשיית הדפוס. אנחנו מובילים מהפכה עולמית בתעשייה והופכים את כל בסיסי המידע, מבסיסי מידע בנויים, תבניות ומוצרים, לבסיסי מידע שהם יותר מבוססים על תהליכים באמצעות שילוב של בינה מלאכותית ו-AI וכל הטכנולוגיות החדשות שמדברים עליהן.

קיבלתי את ההשקעה הראשונה הקבוצתית מ"חאסוב" אנג'לס, ואני מעריך ומכבד את כל העשייה של כולכם ושמח שאתם נמצאים פה תחת "חאסוב". אני גם הייתי חלק מ"צופן" בתקופה - - -

גם מייסם במקור ממשפחת "חאסוב".

אני קרובת משפחה ועבדתי אצל אבא שלו בבית דפוס.

כן. מייסם מכירה אותי מאז שהייתי ילד. אני גם יועץ ב"מעוף" וגם מומחה טכנולוגיה מטעם רשות החדשנות לתעשייה מסורתית, אז אני מכיר כמעט את כל הגופים שנמצאים פה. "חאסוב" היא אחד הגופים החשובים בחברה הערבית שהיוותה דוגמה להצלחה, מסחררת אפילו, ברמה החברתית.

"חאסוב" היא היום העוגן של להתחיל מיזם ולהיות חלק מתעשיית ההייטק העולמית. כפי שאמר רביע, אנחנו הופכים תעשייה שהיא צרכנית לתעשייה יצרנית.

אנחנו חברה שהיא יצרנית בתחום ההייטק, ורוצים להיות יצרניים יותר, לייצר הזדמנויות בחברתנו ולהיות חלק מהאקוסיסטם, לא רק הישראלי, אלא העולמי. כשאנחנו מדברים על הייטק, אנחנו מתחילים להבין שהעולם הוא קטן ומחובר, וש"חאסוב" עשתה את החיבורים ובנתה את הקהילה ומנסה למנף את זה בקשרים עם גופים ממשלתיים ועם ראשים שנמצאים בגופים ממשלתיים כדי לקדם ולתת למדינה הזדמנות להביא אותנו למקומות אחרים בעולם, כמו שהיא עושה באקוסיסטם הארצי, ולהוכיח שאנחנו יכולים להיות חלק.

אותו הדבר גם בחברות עצמן, כמו שעושים האנשים פה דרך קשרים של אנשים שעובדים באותה תעשייה. כל זה בסוף מביא אותנו למקום שאנחנו נמצאים בו, וגם נתן הזדמנות ליזמים אחרים לראות איך בונים סטארט-אפ, מביאים השקעות ופוגשים משקיעים ואנשים שיכולים לעבור הכשרות ולדעת איך להשקיע בחברתנו כדי לבוא ולקדם את הערים והכפרים שלנו, ולהיות גם טכנולוגיים ומאוד מתקדמים.

דיברתם פה הרבה על אחוזים, ואני יודע שרק לפני שנתיים כמעט 30% מהסטודנטים בטכניון ערבים. זה הוכיח כמה יכולות יש לנו, ואני מקווה ששיתוף פעולה ביניכם יביא את חברתנו למיצוי שלנו ולקידום החברה. בסטארט-אפ שלי אנחנו בונים תשתיות מידע באותו תהליך.

בן אדם מכובד מאוד כיבד אותנו, ראש עיריית אום אל-פחם סמיר מחאמיד, הנבחר, המועמד היחיד כי אין מתחרים. התוצאות מדברות בעד עצמן. כל הכבוד והרבה הערכה ד"ר מחאמיד.

אוס הוא דוגמה מדהימה. הוא גדל בתוך משפחה שיש לה בית דפוס, ועכשיו הוא מביא חדשנות לבית הדפוס הזה ולוקח את החדשנות בדפוס לכל העולם. זו דוגמה לאיך הדור החדש לוקח את הידע המצטבר על גבי שנים רבות, מוסיף לו חדשנות ומתחיל לייצר חדשנות לכל העולם.

דיברנו על הבעיה שיש לנו כאן עם היונים, ואין כמו עאבד ומאג'ד שיספרו על כך. עאבד ומאג'ד משתתפים בתוכנית האקסלרטורים שלנו, שניהם מגיעים עם הרבה ניסיון והיו חלק מאחד הסטארט-אפים הכי מבטיחים בחברה הערבית - - - מאג'ד, אני אתן לכם את הבמה.

שלום לכולם. אני עאבד, המנכ"ל והמייסד של Wing Warden, סטארט-אפ שמנסה לפתור את בעיית היונים בסביבה אורבנית שיש לה כמובן השלכות על הבריאות. זה גם גורם נזק לבניינים ולא נעים.


הייתי גם במיזם המבטיח של מאג'ד, הוא הקים חברה שהשווי שלה היום כ-300 מיליון דולר, אימג'רי, היא ידועה מאוד. הוא אחד משני היזמים שהקימו אותה. נפגשתי איתו אחרי שקיימתי את המיזם שלי לאחר ה-lay off מגוגל. לצערי הייתי שם רק ארבעה חודשים וניצלתי את מענק הפרישה של גוגל כדי להתחיל מיזם חדש. אני לא רוצה להישען יותר על האקוסיסטם הישן כמישהו שמועסק בהייטק, אלא כמישהו שיוזם ומקים מקומות עבודה, כי זה יתרום גם במישור היזמות וגם בהעסקת יותר ויותר אנשים ואוכלוסיות מוזנחות.

אני מודע זכך שהאקוסיסטם מחייב אותי לשתף פעולה עם אספקטים רחבים מאוד בחברה ואני מתכנן להעסיק יהודים, ערבים ונשים, את כל האוכלוסיות המוחלשות, כולל גם האקוסיסטם הקיים, ולאחרונה יש חדשות טובות, סגרנו השקעה.

ספר בקצרה על המיזם שלכם, מה החדשנות שבו?

החדשנות שלנו באה מתוך המחשבה שכדי לקבל מאזן גיאוגרפי חדש, העתיד שייך ל-AI, ואנחנו מתכוונים לשלב ישויות חדשות שהן חכמות, AI Driven כדי לשמור על המאזן האקולוגי ולשמור אותנו חלילה מפנדמיות שעלולות להיווצר בעתיד.

החזון שלי הוא שהעתיד, החיכוך בין הטבע לסביבה האורבנית, הולך ליצור בעיות קשות לעולם כולו מבחינה בריאותית, מה שיכול להוביל לעוד פנדמיות וזה מאוד בעייתי. אנחנו מתכוונים לפתור את זה לא בעזרת זן פולש, אלא באמצעות יצורים חכמים שאנחנו יכולים לשלוט בהם וגם הם יכולים לשמור על הטריטוריה שלנו ולהרחיק מזיקים בצורה חכמה.

המיזם, שאני קורא לו Wing Warden, הוא רחפן חכם שמתנהג כמו טורף, יושב בתוך קן מלאכותי בטעינה אלחוטית, ומדי פעם עושה סיורים בבניינים ומחפש מזיקים מעופפים ומרחיק אותם.

טריטוריה היא דבר מובן בממלכת החיות. זהו טורף ששומר על הטריטוריה שלו ומרחיק את המזיקים. אנשים התלהבו מאוד מהרעיון ואנחנו מקבלים הרבה עידוד ואהדה גם מחוץ לחברה הערבית.

אנחנו חייבים לבנות אוריינטציה משותפת בין משרדי הממשלה לבין "חאסוב", כדי להבין איך לקדם את התפיסה הזו. בואו נתקדם.

אני מנסה להקים מיזם 11 שנים, וסוף סוף, כש"חאסוב" נמצא כאן, מהר מאוד מצאתי כתובת איך לקדם אותו.

יפה, כל הכבוד.

מאג'ד ג'ובעה, יזם פעם שנייה. ייסדנו את אימג'רי לפני עשר שנים בחיפה. הם בונים תוכנה לרכב אוטונומי. עכשיו החברה גייסה מעל ל-45 מיליון דולר ויש לה מעל 120 עובדים בארצות הברית, גם ברוואבי וגם בחיפה.

בהתחלה לא היה אקסלרטור באזור הערבי. עברנו לארצות הברית ל-4-3 חודשים כדי להקים שם חברה. אחר כך קיבלנו השקעה מ-Takwin, עימאד תלחמי, אבל "חאסוב" שמוקם כאן עוזר מאוד בכך שיש מקום, יש כתובת להשקעות. אנחנו נמצאים כעת בתהליך קבלת כסף, 150-100 אלף דולר כדי להקים את המשרד שלנו כאן, ב"חאסוב". תודה.

תודה רבה, מאג'ד. ד"ר עלי חמאד.

בוקר טוב. אני רופא במקצוע וגם יזם, מייסד SoutInova. רציתי לעשות בדיקת שמיעה ולא היו תורים. פניתי לחבר ילדות, שלמד איתי רפואה בטכניון, ד"ר עומר, הוא גם אודיולוג עם תואר שני, וראינו שאין תורים כי יש בעיה בתשתיות וגם מחסור בכוח אדם.

אמרנו לעצמנו, למה לא לעשות עם זה משהו? אנחנו ב-2024, התחלנו ב-2022 ואמרנו שזה לא יכול להיות. אז שילבנו, אמרנו שאנחנו צריכים לשלב טכנולוגיה כדי לאפשר בדיקות שמיעה שהן נגישות בכל זמן ובכל מקום, ועל גביהן גם לשלב בינה מלאכותית.

התחלנו לעבוד על זה ב-2022, גייסנו מענק תנופה של רשות החדשנות, ונעזרנו גם בשירות הייעוץ של "מעוף" ממשרד הכלכלה, שעזרו לנו מאוד, והתקדמנו תוך כדי כך. סיימנו את הפיתוח, הגענו ל-MTP, פגשנו את "חאסוב" וניגשנו למענק השני של רשות החדשנות של קרן אמות.

כרגע אנחנו מנסים לעשות Design Partner עם שירותי בריאות כללית. אני גם רופא עצמאי בכללית, ומנסה לקדם את העניין משם. אני מקווה שאנחנו בכיוון הנכון, ומקיימים שיתופי פעולה גלובליים ומנסים לדבר עם עוד מדינות ברחבי העולם שיש להן צורך עצום, במיוחד במדינות מתפתחות באפריקה, לא רק פה בארץ.

זה החזון שלנו, לאפשר את עניין בדיקות השמיעה. לגבי "חאסוב", זה מקום שמהווה Hub ומאחד את כל המקומות שהיזם צריך מבחינת סדנאות, תוכן, קשרים ונטוורק. היו לי קשרים גם עם אקסלרטורים מחוץ לארץ, ומה שקורה פה הוא ברמה עולמית וצריך לקדם אותו בפריסה ארצית לכלל האוכלוסייה הערבית בארץ.

אני רוצה שאמאני תדבר ואחר כך משרדי הממשלה. אמאני היא נציגת הוועד במנהל ב"חאסוב" וגם בגוגל. אני אשמח שתציגי את עצמך ותיתני גם רקע.

שלום. בדיוק כתבתי לחסן שאני כבר יותר מעשר שנים שומעת את אותם סיפורים.

- - -

התחלתי מ"צופן", עכשיו אני בגוגל וגם ב"חאסוב". ליוויתי את כולם מאז שחסן היה סטודנט ב"צופן". אני מנהלת פרויקטים בגוגל בתחום המחקר, כעת בתחום האקלים, וקודם עבדתי ב-Google Health, ואני מובילה תוכנית שנקראת Project Dove לגיוס מהנדסים ערבים מעזה ומהגדה.

זה פרויקט חשוב מאוד.

אנחנו משתדלים להמשיך, ובדיוק עכשיו אני בודקת איך אנחנו יכולים לעשות את זה בקרב מי שנפגעו בלימודים בעזה. ניתן להם שיעורים פרטיים בהנדסת תוכנה, כדי לעזור להם להיות Hands On עם קודים.

אמנם אני שומעת אותם סיפורים כבר יותר מעשר שנים, אבל אני חושבת שהנתונים מאוד שונים. כשהייתי ב"צופן", היינו שלושה או חמישה אנשים. עכשיו הצוות הרבה יותר גדול, וגם העשייה והאימפקט הרבה יותר גדולים. כשנכנסתי לגוגל היינו שלושה אנשים ועכשיו אנחנו כמה עשרות.

"חאסוב", "צופן", "קו משווה", "אימפקט" או "תפוח" – כל מי שעוסק בתחום מביא את ההשפעה שלו על מישור שונה כי צריך לטפל בכמה מישורים, לא רק ביזמות או בהנדסת תוכנה.. אני בעצמי לא מהנדסת כבר עשר שנים בגוגל, אז יש מקום גם לאנשים אחרים. זה גם מסר שצריך להעביר בתוך החברה הערבית ולעודד עוד אנשים להיכנס לתעשייה הזאת.

אני גאה ב"חאסוב" וב"צופן" ובארגונים האחרים, אבל יש עוד הרבה אחריות לצד הממשלתי. איך אומרים בגוגל? אם עשית אימפקט זה לא מספיק, צריך לעשות Scale לאימפקט הזה. ל"חאסוב", ל"צופן" ולארגונים האחרים יש יכולת לחולל שינוי חברתי, ובעזרת הממשלה אפשר לשכפל אותו ולהגיע לתוצאות טובות יותר, והעשייה הזאת גם משפיעה על תחומים אחרים בחברה.

במקום שאנשים יהיו עסוקים בנושאים פחות מעניינים, או ייאלצו ללכת לכיוונים של אלימות, אם יהיו להם מסגרות לעשייה ותעסוקה. צריך ליצור ליצור את התשוקה הזאת, וזה יביא אנרגיות טובות והשפעה טובה באופן כללי, ולא רק בהייטק.

תודה רבה, אמאני. יש הרבה עסקים בחברה הערבית, אבל לצערי לא לכולם יש אוריינטציה של חדשנות ויזמות. קבוצת עפיפי הייתה בין המיזמים הראשונים של "חאסוב", והיום הם גם שותפים במיזמים השונים שלנו. ח'אלד, בבקשה.

אנחנו כ - - - בחברה הערבית ורואים את העתיד שלנו בחדשנות כל עוד נמשיך. אם נמשיך בתחומי העבודה בלי להתבונן בהשקעה, ביזמות, אנחנו לא נתקדם. אנחנו רואים שזה חלק הישרדותי לנו כדי שנשקיע בתחומים האלה, ולא רק כעסק, אלא אנחנו צריכים כקהילה. השאלה שצריכים לענות עליה היא מה יבוא קודם – האם ההזדמנות תביא את האנשים או האנשים יביאו את ההזדמנות?

בחברה ערבית ש-50% ממנה מתחת לקו העוני, אין יכולת לחשוב על הזדמנויות כאלה. קרנות ומענקים – כמו שנתנה רשת החדשנות, וההזדמנויות שנותנים "מעוף", "צופן" והמקומות האלה – מאפשרים לאנשים לראות שיש אלטרנטיבה בחברה הערבית. לצערנו, כעת האלטרנטיבה העיקרית היא פשיעה. זה פתרון שחשוב לנו להשקיע בו.

בקבוצת עפיפי היינו המשקיעים הראשונים - - - בסטארט-אפ הראשון ב-2012, לפני שהיה בכלל אקוסיסטם. הם תמיד ניסו להוביל, להביא את האימפקט לחברה הערבית. אני שמח מאוד, כי זו דוגמה לאנשים שרוצים לתרום ולבנות את החברה, והם מצאו את ההזדמנות ב"חאסוב". "חאסוב" והגופים כאן הם הזדמנות ממשלתית להשקעה כדי להרים את החברה.

תודה רבה, ח'אלד. עוד מישהו לא דיבר? חימאד, בבקשה. חימאד הוא בן ערערה, והנוכחות שלנו בערערה משמעותית. הוא מהנדס בתעשייה ומשתתף איתנו באקסלרטור. תציג את עצמך.

אני מוחמד יונס מערערה, יוזם פרויקט בתחום ה-QA - - - ב-2025 - - - חברה שלא - - - אין לה עתיד. יש לי אתגרים ובעיות, לקח לי זמן רב עד שידעתי ש"חאסוב" מתעסקים בתחום היזמות, ולא ידעתי איך להתחיל ובמה להתחיל, ורק כשנכנסתי ל"חאסוב" ידעתי כמה לא ידעתי. הבנתי כמה אני צריך הרבה עזרה גם בסדנאות – איך לדבר, איך לעשות Pitching וכדומה. אני שמח מאוד - - - ומקווה שגם משרדי הממשלה יתרמו כמה שאפשר כדי - - -

תודה רבה, מוחמד. עכשיו משרדי הממשלה. כל אחד מהנציגים שיציג את עצמו. בבקשה.

אני אפתח. שמי נעמי פגיר ואני מנהלת את תוכנית ההייטק היום - - - התוכנית - - - חדשנות וטכנולוגיה. זו תוכנית שמבוססת על שתי החלטות ממשלה. החלטה ראשונה היא החלטה 550, על צמצום פערים בחברה הערבית, והיא מתייחסת בעיקר לדגש על פיתוח תעסוקה.

היום אנחנו יודעים שמנוע הצמיחה במדינת ישראל הוא ההייטק, ואם אנחנו רוצים לעשות חיבור, כמובן שמדברים על תעשיית ההייטק בישראל. ההחלטה השנייה שהתוכנית מתבססת עליה היא החלטה 172. אתם מכירים את ההמלצות של ועדת דדי פרלמוטר ,קידום ההון האנושי וכך הלאה.

זאת התוכנית שמיועדת. מה זה אומר בכלל "תוכנית ההייטק"? אנחנו רוצים לקדם את התלמידים, תכף אני אתן התייחסות מיוחדת לאוכלוסייה הערבית. הכוונה היא לקדם אוכלוסיות בפריפריה של מדדי טיפוח גבוהים – עד 10 בתוך מוסדות החינוך בקרב חרדים, פריפריה גיאוגרפית וחברתית וגם החברה הערבית לבגרות-טק.

בגרות-טק זה אומר חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות מדעי המחשב או פיזיקה. וכבר הוכח –
ומי שקרא את הדוח יכול להיזכר – שכל מי שעשה כך, ולא משנה אם הוא עובד בהייטק או גם בתחומים אחרים, השכר שלו יותר גבוה, ואם אנחנו מדברים על שכר גבוה יותר, אז אנחנו מבינים שיש כאן יכולת למוביליות חברתית כלכלית.

אנחנו עובדים בשיתוף עם משרד המדע, והיעד שלנו בחברה הערבית בתשפ"ח הוא ש-10% מתלמידי החברה הערבית במדינת ישראל, מכלל התלמידים שמסיימים י"ב – תהיה בידם בגרות-טק.

- - -

8-7%. תלוי איך מסתכלים על זה, כי אם מורידים את מרכזי החינוך והמח"טים - - -

אנחנו צריכים להגיע ל-10%.

תוך כמה זמן?

תוך ארבע שנים.

- - -

לא, 7% ואז רוצים להעלות ל-10%.

זה משתנה, כי אם אנחנו מכניסים את הבדואים, האחוזים פוחתים, והחברה הערבית היא במקום אחר. אני לא רוצה לתת נתונים. אם תרצו - - -

הבדואים לא נכללים בתוך - - - ?

תכף אלמאס תפרט. נמצאים איתנו כאן מהמשרד אהרון שחר, מנהל האגף למגמות טכנולוגיות, ואלמאס, שמתכללת את כל הפעולות שאנחנו עושים בחברה הערבית בתוך תוכנית ההייטק. אחר כך, אם יישאר זמן, יש לי מעט שאלות אליך, חסן, בכל הנוגע לעניין פיצוח הזהות. זה כל הזמן עולה, כי איך אתה מביא למוטיבציה, לרצון להשתלב וללמוד?

קודם אמרת שהפשע והאלימות הרבה יותר גבוהים מהרצון או המוטיבציה ללמוד, ויש כאן מגוון גדול של אנשים שרוצים לשפר ולקדם, וזה לא קורה. הפיצוח היה אצלך כשדיברת על נושא הזהות, ואיך קורה השינוי בחברה הערבית. זה מתחיל בקטן ויצמח, והיא תרצה שנתחיל את זה אחר כך. אהרון, אני אשמח שאתה או אלמאס תדברו.

תודה רבה, נעמי. בוקר טוב לכולם, אני אלמאס גנאיים שרקייה, מנהלת החברה הערבית בתוך תוכנית ההייטק. החברה הערבית מקבלת בתוכנית ההייטק נתח משמעותי מאוד, והארנק פתוח. יש הרבה משאבים שמוקדשים היום, במסגרת החלטות הממשלה 172 ו-550 למען פיתוח מיומנויות להייטק בקרב התלמידים בחברה הערבית והבדואית.

המודל התפיסתי שלנו מתחיל בפתיחת 300 כיתות מצוינות צומחות בתוך החברה הערבית בתהליך שש-שנתי, החל מכיתה ז' ועד כיתה י"ב. בהמשך לזה, יש לפתח את המיומנויות של התלמידים שדרושות בהייטק, בדגש על למידה עצמית, עבודה בצוות ופתרון בעיות מורכבות.

הציר השלישי, שהוא בעצם משלים ובלעדיו מבחינתי זה האקס פקטור, הוא נושא הציר מנטלי ותמונת העתיד להייטק. היום, בתוך האקוסיסטם או בתוך המערכת הפרטית המשפחתית של התלמיד, אין לנו הרבה אנשי הייטק בתוך המשפחה שיכולים להוות לו מודל.

בקרוב אנחנו יוצאים בתוכניות עבודה משמעותיות ובמיזמים משותפים כדי להנגיש לתלמידים תוכניות של ציר מנטלי ותמונת עתיד של מנטורינג, וגם וסיורים בחברות הייטק ותחרויות טכנולוגיות וחשיפה, כדי להגיד לתלמידים "א', זה אפשרי, ב', זה כיף, התעשייה הזאת פתוחה בפניכם ואתם יכולים להגיע ולכבוש שם פסגות".

אני יכולה לבשר שאנחנו עובדים על תהליך עבודה משותף עם "חאסוב". התחלנו בשנה שעברה, וכעת, אחרי שאופשרו לנו כל התקציבים, אנו שואפים להמשיך כדי לפתח תוכניות עבודה שקשורות לנושא של היזמות. מייסם, דיברת על זה בצורה מאוד ברורה – לא לחכות לשלב של החטיבה העליונה, אלא דווקא להתחיל בשלב חטיבת הביניים, שבו מתעצבת תמונת העתיד של התלמיד. לא צריך לחשוף את התלמידים רק לענף החדשנות הטכנולוגית, למרות שזה נושא חשוב מאוד, אלא גם לתחום היזמות.

זו שאיפה משמעותית, ואנחנו רוצים לשנות פרדיגמה בקרב מוסדות החינוך, המנהלים והמורים, שבמקום לפרגן לילד שקט בכיתה ולהגיד, "אנחנו מעדיפים ילד טוב, שישתוק ויאפשר למורה - - - " – להפך, אנחנו רוצים לפתח את שריר היזמות והיצירתיות אצל התלמידים ולאפשר להם לחשוב אחרת. אני מאחלת לנו בהצלחה בהמשך הדרך ותודה.

תודה רבה, אלמאס.

קוראים לי אהרון שחר, מנהל אגף למגמות הטכנולוגיות. מאוד התרגשתי מהסיפור של חסן, והוא מבליט את נושא החינוך הטכנולוגי במזרח ירושלים וגם בחברה הערבית. החינוך הטכנולוגי הוא ניטראלי. אין שם פוליטיקה או עניינים שאנחנו רוצים להכניס - - -

החינוך הטכנולוגי נותן כלים משמעותיים לתלמיד, כדי שתהיה ראיה לכך כשהוא בוגר ויוצא לשוק התעסוקה. ראינו את זה גם כאשר תלמיד עובד נכון על הפרויקטים שלו, הוא לא רוצה לצאת החוצה להעסקה, וצריך למשוך אותו החוצה. הם עובדים גם אחרי הצהריים, מממשים את הפוטנציאל של עצמם.

כפי שראיתם בשקף האחרון של בעיית נושא השורשים, התחלנו בכמה פרויקטים - - - בכיתות ז' דרך עמ"ט – עתודה מדעית טכנולוגית – בהתחלה היו לנו 30 בתי ספר בחברה הערבית. בשנה שעברה והשנה כבר הכנסנו 60 בתי ספר כולל שעות נוספות, כאשר הם מחזקים את הפיזיקה, את המתמטיקה ואת מדעי המחשב.

אלו כלים משמעותיים מאוד שנשארים איתנו עד כיתה י"ב. כך אנחנו פותחים להם הרבה מאוד דלתות. שמחתי לראות בסרטון שהם לא רק מתעסקים בתוכנה, אלא גם בחומרה, וראיתי גם את הפרויקט שעשיתם. זה לא אומר שאם הם לומדים בכיתה של הנדסת תוכנה, בסוף הם ילמדו הנדסת תוכנה. אפשר ללמוד רפואה ואחר כך להשתלב בכל מיני פרויקטים שתורמים. מערכת החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל - - -

מדהים, תודה רבה. השילוב של יזמות עם תכנים של יזמות עוד משלב בית הספר, זה פותח את הראש באמת לחלום, לדעת מה אני עושה עם הטכנולוגיה הזאת. המון תודה.

בוקר טוב. אני סמי להיאני, מנהל האגף לפיתוח כלכלי ברשות לפיתוח כלכלי למיעוטים. בראש מעייניי הנושא של פיתוח טכנולוגי. אנחנו ורשות החדשנות מנסים ליזום כמה שיותר ולפתח יזמות, כאשר בתוך החלטת הממשלה אנחנו לא מדברים אך ורק על נושאי יזמות וחינוך, יחד עם משרד החינוך, משרד המדע ומשרד הכלכלה.

אולי אני אגדיר את זה בצורה אחרת – אני רוצה להתמקד בתחום הטכנולוגיה, שכל ילד ידבר טכנולוגית, ואם אתם מדברים על נושא של חטיבת ביניים ומעלה, לדעתי אפילו לפני כן – גם בגיל שש וגם בגיל חמש כבר אפשר להתחיל לעשות את זה כחלק בלתי נפרד מתוך התהליך.

אם נרצה או לא נרצה, העתיד שלנו בכל תחום, איפה שלא נהיה, נוגע בטכנולוגיה. יחד עם רשות החדשנות בהחלטה 550, אחד הזוכים, "חאסוב", היה ב-3-2 תחומים – הנושא של האקוסיסטם לכשעצמו, הקמת מרכז החדשנות פה יחד עם המרכז השני בסח'נין והשלישי בכפר קאסם – שלושתם זכו.

עקרונית ההחלטה שלנו הייתה להקים מרכז אחד בסוף שנת 2022 לאחר התייעצות עם רשות החדשנות והנהלתה, וח'יר יושבת פה כחברת ועדה. החלטנו להקים שניים, אולם היו 11 בקשות מצוינות, ובסופו של דבר, בדיון בהחלטות החלטנו להקים שלושה מרכזים ולבחון את האפשרות, ככל שאנחנו מצליחים. כנראה שעד סוף 2026 יוקמו עוד מרכזים.

בדיוק לחשתי לחבריי, יושב-ראש הוועדה, שהבעיה שלנו היא חוסר ביקוש וטכנולוגיה ויזמות, ולא כסבפית, ויש מספיק כסף גם בהחלטה וגם מבחינת תעדוף. ועוד יותר, אם שמתם לב, בהחלטת הממשלה יש קיצוץ רוחבי של 15%, אולם התחום היחיד שקיבל תוספת תקציבית בשנת 2025-2024 הוא רשות החדשנות, כדי להמשיך להניע במלוא - - -

ומורשת יהודית גם.

אני מדבר על התחום הערבי. יתר הדברים הם הפוליטיקה שפחות מעניינת אותי. מעניינים אותי המקצוע והתחום, כי זה יותר חשוב לנו. מבחינה טכנולוגית, ככל שאנחנו יכולים לרוץ קדימה, אנחנו מקשיבים ויכולים לערוך שינויים יחד עם רשות החדשנות, וכמעט בכל שבועיים יש לנו דיון עם איתם בעניין הצורך שלנו מבחינת השטח. זה אומר להתחבר כמה שיותר לשטח ולקדם כמה שיותר את הטכנולוגיה. שיהיה בהצלחה.

סיימנו לבנות בטייבה מרכז טכנולוגי חדשני ביותר. הוא התעכב בפתיחה בגלל חילופי ראשי הערים. צריכה להיערך בקרוב פתיחה של המרכז, שם יש לנו חדשנות בביוטכנולוגיה והנדסת חשמל, וגם הנדסת עיצוב המוצר.

מעולה. ח'יר, תמשיכי את סמי. לח'יר יש תפקיד משמעותי, בתרומה שלה במכרזים ובעשייה שלה וגם בעבודה מול הסטארט-אפים. הבמה שלך.

תרשו לי להזכיר את אדהם - - -

אדהם, תכף.

הוא היה מנכ"ל לשעבר אצלנו במשרד - - - את הוועדה בתחום ההייטק.

אדהם כבר לא בממשלה אבל אני עדיין רואה אותו בצד הזה, ותכף אתן לו גם לדבר.

זה חלום שהתגשם שהצלחנו להקים תוכנית שהייתה על הנייר, ואף אחד לא האמין שנקבל תקציבים ממשרד השוויון החברתי לפיתוח - - - היזמי והטכנולוגי בחברה הערבית, ואני בכל פעם מתרגשת ושמחה מחדש להגיע לפה.

השנה, בגלל המצב ובגלל המשבר העולמי הגלובלי הכלכלי שפקד אותנו והמשיך עם מלחמה, מצב ההייטק הגיע לשפל, בחברה הערבית ובכלל. אנחנו ברשות החדשנות אמנם קיבלנו תקציבים נוספים כדי לנסות להציל את החברות הקטנות שלא נפתחו. השגשוג של התעשייה מתחיל בהקמת סטארט-אפים.

הקמת הסטארט-אפים פחתה עם השנים, ובכל שנה נפתחות פחות ופחות חברות וגם השנה המגמה ממשיכה ומדאיגה במיוחד, ולכן המשימה שלנו היא להמשיך לעבוד גם בקרב האוכלוסייה הכללית, אבל במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית יחד עם כולם, עם כל הארגונים שעושים עבודה מדהימה.

רשות החדשנות פועלת רק על ידי מתן מענקים, וכל מי שפועל בחברה האזרחית וארגונים שפועלים באקוסיסטם הם אלה שמתניעים את הפרויקטים שלנו. לכן חשוב שנמשיך את השותפות הזאת.

השנה אנחנו ממשיכים עם סמי את המאמצים שלנו ומתכוונים לשים דגש גדול מאוד על פיתוח האקוסיסטם הערבי, גם בהבאת שלוחות לחברה הערבית. אני מציינת לטובה דוגמה מוצלחת של מרכז נוסף שלנו שפועל בסח'נין, NorthMed, שהצליח להביא חברת פינטק למרכז שהתחיל עם חמישה עובדים והשנה אמור לגדול ל-22 חברות.

פאגאיה, חברת פינטק עולמית, פתחה סניף במרכז סח'נין, ואני רוצה לבקש מרביע ומכל מי שיכול שיושב בשולחן הזה לנסות להביא חברות לתוך החברה הערבית. זה עובד ומביא גם שינוי אזורי וגם שינוי משמעותי, וכמובן פרנסה.

זה לא חייב להיות מדע בדיוני שאנשים ימצאו חברות הייטק קרוב לבית ולא יצטרכו לנסוע במשך שעות. אני עושה את זה מתל אביב לפה ומתל אביב לירושלים וזה מתיש, ואנשים כן רוצים לעבוד בקרבת מקום המגורים שלהם ומגיעה לנו לפחות ההזדמנות הזאת, ויחד נוכל לנסות להביא חברות הייטק לאזור.

רשות החדשנות פתחה בשנה שעברה עוד תשעה מרכזים בפריפריה, וגם ערבים יכולים ללכת למרכזים האלה והם פתוחים בפני כל האוכלוסיות, אבל כמו שסמי ציין, אנחנו מתכוונים לפתוח עוד מרכזים עד 2026 ולקדם את האקוסיסטם כאן. אם תרצו לדבר איתנו אחר כך אופליין לגבי התוכניות שלנו לשנה הקרובה, נשמח.

תודה רבה, ח'יר. כשהקמנו את המרכז כאן, הייתה לנו חשיבה שזה יהיה עוגן, והיו לי הרבה שיחות עם מודר יונס על כך שנתחיל לפתח פה אזור שבסוף צריך תשתית. כדי שחברות הייטק יוכלו לבוא, צריך לספק להן תשתית טובה, במקום שהעובדים יוכלו לבוא בתחבורה, באלמנטים רבים.

אני אגיד שלושה דברים. קודם כל, מבחינתי ברמה האישית יש שלושה מקורות לגאווה – חסן, עלי ואלמאס. הם תלמידים שלי, ואני מרגיש גאווה כשאני עומד מולם. זו גאווה לא פשוטה מבחינתי. במישור הכללי, המפגש הזה הוא נקודה ליושב-ראש הוועדה, והכותרת היא מתן אופק ותקווה. דיברנו על אלימות, ולצערי הרב הדברים האלו לא היו קיימים.

כשמסבירים למה תוכנית 550 חשובה, למה 549 חשובה ולמה אנחנו נלחמים נגד הקיצוצים, מבינים שאנחנו מעוניינים שהאופק והתקווה לילדים שלנו ימשיכו להיות כפי שהם. הקישור שאתם עושים כאן, אדוני יושב-ראש הוועדה, בין "חאסוב" לבין משרדי הממשלה, הוא חשוב מאוד.

חשוב גם למנף את המקום, וכאן שמענו על דברים אחרים, על מה שקורה בטייבה, על מה שקורה ויקרה בחברה הערבית כולה ועל מה שקורה בסח'נין. הדברים האלה חשובים מאוד. ישר כוח.

אני לואי ג'בר, מנהל תחום בכיר בחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, מנהל אגף. אנחנו נזמין את רועי לבנון, שאחרי החדשנות אצלנו במשרד הוא יכול לתרום המון לדיון הזה. אנחנו עוסקים בתעסוקה, ורועי לבנון הוביל כמה פרויקטים, אחד מהם הוא פורסטק שעובד עם "צופן".

אנחנו מנסים להכניס לתוכנית "ריאן" השנה את נושא הפריטק ומעודדים יזמות, ואני אומר שזו הזדמנות. החיבור הוא מעניין. אם יש דרך שבה נוכל להתחבר דרך תוכנית "ריאן" – יש לנו בשנה כ-23,000 משתתפים שמגיעים לתוכנית ברחבי הארץ – ל "חאסוב", נשמח מאוד.

לדיון הבא נזמין את רועי, הוא יכול לעשות חיבורים יותר מעניינים. אנחנו מתמקדים השנה בצעירים חסרי מעש, תוכנית 550 בתחום האקדמיה, ונשמח גם להכניס דברים חדשים. תודה רבה לכם.

תודה רבה, לואי. אנחנו כמובן בקשר עם "ריאן" ובוחנים כל מיני שיתופי פעולה. נשמח מאוד שתהיו בתמונה.

אני רוצה לברך את יושב-הראש ואת "חאסוב" על הכינוס החשוב. בתפקידי הקודם ריכזתי את ועדת ההייטק בתחום החברה הערבית במסגרת גיבוש החלטה 550. קודם כל, אני שמח על צמצום הפערים שהצבענו עליהם במסגרת הדוח, וכמובן שזה לא מספיק ועל כולנו מוטלת האחריות לפעול בכיוון הזה.

נקודה שנייה היא עניין הצמצום, וכאן זו קריאה למשרדי הממשלה בצל הקיצוצים הרחבים בהחלטה 550, שהיא חשובה מאוד, במיוחד לחברה הערבית ובמיוחד בתקופה הזו. אני קורא לכם כאחד שהיה שם לפעול בעניין, ולקיים את הקשר השוטף עם יזמים ועם ארגונים בחברה הערבית.

אני מלווה את "צופן" שמקיימת פעילות חשובה יחד עם "חאסוב" ועם ארגונים נוספים לצמצום פערים בחברה הערבית. הארגונים שפועלים בתחום ההייטק בחברה הערבית משתוקקים לתקציבים האלה, ומובן שיש עוד מה לעשות כדי לשלב את החברה הערבית, במיוחד בתחום היזמות וההכשרות.

זה מפעיל את הקריאה של החברה הערבית שבצל הקיצוצים עדיין יש מקום להיות לטפל בכך ושזה יהיה בראש סדרי העדיפויות, כי אין אימפקט גדול יותר מאשר להשקיע בתחומים כמו ההייטק בחברה הערבית.

אני רוצה להזמין את יושב-הראש וגם את החברים מסביב לשולחן לשוב ולהתכנס כדי לשמוע את הצרכים, ולהגיע לחברה הערבית לשמוע אותנו מקרוב. תודה לכם.

תודה רבה, אדהם. לפני שאני מחזיר את המיקרופון ליושב-ראש הוועדה ולסיכום, נשמח שמי שרוצה לדבר ולא קיבל הזדמנות או אם מישהו רוצה להוסיף משהו לדיון, זו ההזדמנות.

- - - אנחנו משדרים הייטק, משדרים חדשנות. השאלה היא אם שוק העבודה נכון לקבל את האוכלוסייה הערבית. במזרח ירושלים למשל אנחנו עדים לפרויקט גרנדיוזי של ראש העיר, שרוצה להקים סיליקון ואלי באזור ואדי אל-ג'וז. לאחרונה הקימו מרכז שהטמיעו בתוכו, הביאו חברות הייטק גדולות, ובשורה התחתונה, שורת ההשמות, ההישגים נמוכים מאוד. צריך לקחת את זה בחשבון בדרך לשינוי - - -

אני אשמח מאוד להגיב על הנושא. אני חושב שלפעמים אין קיצורי דרך. אי אפשר להגיע ליזמות כך. יש תהליך. תעשיית ההייטק נבנתה בארץ לאורך 40 שנה. דיברנו על חינוך טכנולוגי ועל בגרות. צריך קודם כל להכין את ההון האנושי, ואז שיהיו חברות שירצו לקנות אותו, ואחר כך תבוא היזמות.

לפעמים לצערי רוצים להגיע לתוצאות מהר ולהגיד, "אנחנו בונים סיליקון ואלי". צריך קודם כל להכין את התשתית ולבנות את ההון האנושי כמו שצריך, ואלה תוכניות שלפעמים לוקחות 20-10 שנים, כדי שנוכל לראות תוצאות - - -

אנחנו נמצאים לצערי בתקופה הכי קשה בה זה שנים רבות, ובנושא ההשמות – לא רק בירושלים המזרחית אלא גם בכל מה שקשור להשמה בהייטק – כמעט ואין השמות היום בהייטק, במיוחד למשרות של ג'וניורים שרק סיימו את הלימודים. השנה הזו היא אחת השנים הכי גרועות בנושא ההשמות.

אנחנו ב"צופן" כבר שנה שישית פועלים במסגרת מכרז פורסטק, שאמור לייצר מקומות עבודה לבוגרים. אנחנו מוצאים קושי גדול מאוד השנה בגלל כל האתגרים מסביב, וגם בגלל שעדיין ולמרות כל הניסיונות שלנו, שוק ההייטק הישראלי הוא לא בברירת המחדל שלו המהנדסים או המהנדסות הערבים או החברה הערבית, וצריך לעשות מאמצים גדולים מאוד כדי לשכנע להתחיל להעסיק עובדים ערבים, ואם אנחנו בתקופת משבר כזו, על אחת כמה וכמה.

יש מה לעשות וזה תפקידה של הממשלה. היא יכולה בזרועותיה השונות לעשות יותר כדי לנסות לקדם כמה שיותר תעסוקה של ערבים בהייטק, ויש פתרונות.

ראש עיריית ירושלים הרים את הכפפה, וניסה להביא חדשנות. הוא אולי לא הביא תוצאות, אבל זו פנייה נכונה לממשלה, לחשוב יותר בגדול שוק העבודה יכול לקלוט אותם, איך הם יכולים להביא חברות לתוך הכפרים הערביים והערים ערביות, אולי כפתרון, כי השוק חוסם, והשנה כמו שאמרת, השוק חוסם במיוחד את האוכלוסייה הערבית ואת האוכלוסייה הכללית מלהשתלב.

- - - הזכרת את עניין ירושלים. שוב צף העניין הזהותי, כי יש משהו - - - בפן הזהותי שהוא קל מאד, ובמיוחד בירושלים אחד המקרים הוא בית האבות בוואדי אל-ג'וז. העניין של - - - הניהול העסקי, קיצור הדרך. הכסף הממשלתי בהרבה מקרים מגיע במטרה להתוות מלמעלה במקומות מסוימים.

העניין של הקהילה ושל גראסרוטס ושל הלמטה ולמעלה חשוב גם כן. חשוב להפגיש בין שניהם, בין כסף שבא מלמעלה למטה לבין הון אנושי שבא מלמטה.

בסופו של דבר, לא כל האנשים הם בהייטק. אני מנסה להחליף בין חינוך טכנולוגי וחינוך יזמי לבין ערכים של חדשנות ויזמות וחשיבה טכנולוגית כ-Scales לבין מהנדסים בהייטק. אלה עולמות קצת שונים.

גם בחברה יהודית יש 14% יהודים בהייטק, כולל התחום הטכני והלא טכני, מקודדים ואנשים שהם בתפקידי מעטפת. צריך לקחת בחשבון, גם בתוכניות ממשלתיות וגם בחינוך, שה-Scales שאנחנו מקנים ולאן שהעולם הולך מבחינת השתלבות הטכנולוגים מכל התחומים הוא הרבה מעבר לתפקידי מהנדסים ותפקידי טכנולוגיה, ולכן המשימה הרבה יותר גדולה מאשר רק מהנדסים בהייטק. מטרת כולנו היא להביא דור חדש שיוכל להתממשק עם התעשייה המתקדמת החדשה.

תודה רבה, חסן. יושב-ראש הוועדה, תסכם בבקשה.

אני רוצה לבקש מכם, מ"חאסוב", להפוך את החברה הערבית מצרכנית ליוצרת. אולי תוסיפו את זה בכותרת במכתבים שלכם, כי העיקר הוא להפוך מחברה צרכנית לחברה יוצרת. כשאנחנו מדברים על חברה בכלל, זה כמו איברי הגוף. אם נפגע איבר מסוים, זו פגיעה בגוף. האינטרס הוא משותף לאוכלוסייה הערבית, לחברה הישראלית בכלל וגם למדינה באותו כיוון ובכל מקום.

מה שנעשה כאן חשוב בכמה רמות. אחת, זיהיתי שכבר בתחילת הישיבה, הדבר הראשון שנולד הוא קורס יזמות להייטק, שיתוף פעולה בין "חאסוב" או "מעוף" של משרד הכלכלה, וזה נושא מרכזי.

אנחנו רוצים שתעזרו לנו עם הפגיעות ב-550 שהן קשות מאוד לחברה שלנו, ואנחנו צריכים להיאבק בכל התחומים, ולפחות בתחום המשותף של כולנו לא תהיה פגיעה, ונראה איך אפשר לשפר ביחד.

בשבוע הזה תיכנס שרה חדשה למשרד המדע, גילה גמליאל. יש בינינו היכרות רבת-שנים. אפשר לקבוע כבר מעכשיו ישיבה לעוד כמה ימים, שנשב עם השרה ונבדוק איך אפשר לעזור גם ל"חאסוב" וגם לכל מיני קבוצות במישור ההייטק.

הוועדה הזו לרשותכם בשביל לקדם. אנחנו מלאי אנרגיה. תראו בנו כתובת בשבועות ובחודשים הבאים, לא מעבר לכך. אנחנו רוצים ואנחנו יכולים. תודה רבה לכם על הישיבה החשובה. תודה לנציגי הממשלה. תודה לחברי הטוב ראש עיריית אום אל-פחם שאנחנו מעריכים כל כך. תודה רבה לכולכם.

תודה רבה. אני רוצה להודות לאיילת, לעדן וכל הצוות. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45.