פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת הכלכלה
10/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 172
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"א בתמוז התשפ"ג (10 ביולי 2023), שעה 10:46

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, של ח"כ ינון אזולאי, ח"כ רם בן ברק
בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש של חה"כ דוד ביטן

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
דן אילוז
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
שלום דנינו
אלון שוסטר

רם בן ברק
מטי צרפתי הרכבי

שר התיירות חיים כץ
חגית איגרמן
-
עו"ד, מחלקה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הילה דוידוביץ-בלומנטל
-
עו"ד, משרד המשפטים

תום נקש
-
עו"ד, עוזרת ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

אילנה הויכמן
-
מהנדסת, מנהלת שירות מזון מחוז מרכז, משרד הבריאות

אמנון מרחב
-
מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

יאיר אלבין
-
סמנכ"ל מסחר ושירותים, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי הימיין רייש
-
סגנית בכירה, משרד הכלכלה והתעשייה

אילנה מזרחי
-
הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

נופר טל
-
היועצת המשפטית, ויקטורי רשת סופרמרקטים

לילך דחוח
-
קצינת ציות ורגולציה, רשת שופרסל

אילנה דרור
-
כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

אלי שריר
-
מנכ"ל ארגון מגדלי דגים

גילי עוז
-
עו"ד, ארגון מגדלי דגים

משה דומוביץ
-
מנכ"ל ארגון מגדלי דגים

בת אור הופמן
-
רשות ההסתדרות לצרכנות

דובי אמיתי
-
יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

עו"ד איתי עצמון
עו"ד אביגיל כספי

ד"ר עידית חנוכה

חבר המתרגמים; מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות




הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, פ/519/24 כ/922

פותח את הישיבה בנושא בקשת דיון מחדש ודיון מחדש של חבר הכנסת דוד ביטן, בהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב-2022, של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי כנסת. הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

טוב, אני רוצה להצביע על הרוויזיה. אנחנו לא מתחילים דיון חדש, אמרתי לך. מכבד אותך, אבל לא פותח דיון חדש לעניין. אז קודם כל אני מבקש לקבל את הרוויזיה, על מנת שנוכל לעשות מספר תיקונים אחרי שקיבלתי מספר הערות ואני אתייחס אליהן וגם ישבתי עם מנכ"ל משרד הכלכלה, שהוא נגד החוק באופן כללי, אבל מה אני יכול לעשות? ועדת הכלכלה היא לא משרד הכלכלה, אתה יודע. אנחנו מוסמכים לקבל החלטות גם באופן עצמאי.

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? את נמנעת, הרכבי?

אני לא בטוחה שאני משתתפת.

אוקיי, לא משתתפת.

הצבעה

הרוויזיה התקבלה

אז אני פותח את הדיון מחדש.

כפי שאמרתי, בדיון הקודם אפשרתי, הגשתי רוויזיה על מנת לאפשר גם למשרד הכלכלה וגם למשרד הבריאות, היו להם עוד כמה הערות כדי שיישבו עם היועץ המשפטי. לא קיבלנו ממשרד הבריאות איזה שהן הערות שהיה צריך להכניס אותן חזרה. משרד הכלכלה, ישבתי עם המנכ"ל. הוא בעיקרון נגד החוק. אבל הסכמתי, עוד מעט אני אגיד מה הסכמתי לשנות. ביחס, קיבלתי כן הערה דווקא מוויקטורי דווקא, שנראתה לי סבירה וקיבלתי אותה.

בהתחלה עוד שקלתי אם להכניס את העניין הזה למקוון או לא מקוון. להחריג מקוון. בסוף החלטנו לא להחריג, אבל מה שכן לאור ההערה של ויקטורי, שיש להם בעיה במקוון, כל מה שקשור לבשר, עוף, דגים ודברים כאלה, וזה יכול לגרום לתובענות ייצוגיות. אז קיבלתי את הטענה הזאת והחרגתי את מוצרי הבשר. צריך להבין שבשר בהגדרה בחוק זה כולל גם עוף, גם דגים. תכף הוא יקריא את זה, היועץ המשפטי. ולכן החרגנו רק את הבשר בעניין הזה.

מבחינת החלת החוק אדוני?

לא, החלנו את הבשר באופן, רק בצורה מקוונת.

במקוון לא יצטרך להיות ארץ המוצא?

כן, במקוון.

מדוע אדוני? לא הבנתי.

כיוון שהטענה של ויקטורי שהם לא יכולים במקוון, בגלל שיש להם הרבה סניפים וכל סניף מוצרי בשר זה לא ממדינה אחת. ואם למשל עשו שינוי באותו רגע, אז בסניף אין בעיה. הם מחליפים את השלט שמים צ'ילה או אורוגוואי. אבל לעומת זאת במקוון הם לא יכולים לדעת שבסניף מסוים שמשם הגיע הבשר.

כל מה שנדרש זה לעשות מק"טים שונים על פי ארץ המוצא.

לא, לא, הם לא יכולים לעקוב.

אני יכולה להסביר.

הרי בסוף במקום המילה "עוף" יהיה "עוף טורקיה", "עוף יוון".

אז מה עשינו בזה?

אז ידעו, צריך לשנות.

אבל זה לא עובד. רק שנייה, אני אשמח להסביר.

דוד, יש לי הערה.

אני לא רוצה תביעות ייצוגיות סתם.

דוד, יש לי הערה. אם העניין שלנו בנושא הזה בעצם זה לסמן מה לא ישראל ומה ישראל, אפשר במקרים האלה - - -

לא נכון, זו בדיוק הטענה.

עם זה אין בעיה. אם אתה רוצה שנציין יבוא או ישראל, אין בעיה.

אז אפשר לעשות חו"ל.

רבותיי, זה לא רק לסמן מה ישראל, מה לא. אז אחרת מה אני צריך את החוק? אז זה גם שקיפות לצרכן מאיפה העוף. שיכול להיות שהוא לא ירצה לקנות בשר מאורוגוואי, כן ירצה לקנות.

אבל בשיטה של השגה של ויקטורי אתה בעצם מאבד גם את המעט הזה שנשאר. כי מה אנחנו אומרים בתוצרת חקלאית?

רגע דנינו, פירות וירקות שזה החשוב ביותר, זה נמצא. בשר, תכף היא תסביר, היועצת המשפטית שלהם ואז אני, את הטענה הזאת קיבלתי.

אבל לא כתוב פה בשר בלבד.

לא, בשר, בתיקון.

לא, לא, מה?

פשוט נסביר את זה. תסבירי להם בבקשה את העניין הזה. טענה שנראית לי הגיונית, ללא ספק.

נעים מאוד. עו"ד נופר טל, ומי שמכיר אותי יודע שאני עוסקת ברגולציה ותובענות ייצוגיות ואני גם מגישה תובענות ייצוגיות וגם מייצגת נתבעים ולכן אני חושבת שאני די אובייקטיבית בנושא הזה.

צריך להבין, אנשים פה מכירים, נמצא פה מנכ"ל - - -

את מייצגת עצמאית או שאת עובדת עם מישהו?

אני מייצגת את ויקטורי.

אז את לא יכולה להיות אובייקטיבית.

אני לא אמרתי. לא, אני אומרת, בעמדה. אמרתי בעמדה. אז אני אומרת, אני גם אזרחית במדינה. ושוב, יש פה חברי כנסת שיודעים שכשלא צריך להילחם.

תסבירי.

הדבר שאני רוצה להסביר זה דבר כזה: צריך להסביר, בשר, דגים ועוף מגיעים ממדינות שונות. סלמון למשל אין במדינת ישראל בכלל. הוא מגיע מנורבגיה, הוא מגיע לדעתי יש גם מדרום אמריקה. זאת אומרת, מגיע מכל מיני מדינות. ובשר יכול להגיע בשר, צלעות בקר מצ'ילה, מאורוגוואי, מצרפת. מה שקורה בסניפים אין שום בעיה, רואים את זה כשזה נכנס, מסמנים את זה בקוץ ואין בעיה. מה שקורה באונליין שאם אני נופר שגרה בראשון מבצעת הזמנה באונליין, יכול להיות שההזמנה שלי תסופק מסניף, כל פעם מסניף שונה. ביום מסוים שאני אבצע הזמנה היא תסופק מסניף לוד וביום אחר מסניף ראשון לציון מזרח וביום אחר בכלל מסניף בתל אביב. עומס, תנועה, מלאים וכיוצא בזה. מעבר לזה, אני יכולה להזמין ביום ראשון סחורה שתגיע ביום רביעי. לבקש מועד אספקה יום רביעי. אין שום סיכוי שיש מישהו שיכול לעקוב אחרי זה.

הדבר הנוסף, גברתי אמרה פה שייתנו ברקוד לכל עוף. בשביל זה צריך לשנות את המשק. כי צריך להבין שגם הברקודים של היצרנים, של הספקים, הם לא הברקודים של הרשתות. למה? הרשת יכולה לקנות עוף. זאת אומרת שעוף הברקוד שלו הוא סתם, 188. אבל את העוף הזה ברשת מפרקים לברקוד אחר לגמרי, לכרעיים. אין שום סיכוי שיש מי שיכול לעמוד בזה. ואז הדבר היחיד שיקרה, היחיד שיקרה, הצרכן הרי בתכל'ס לא באמת יידע. כי את העוף אורזים לו בסניף ומביאים לו עם מדבקה של הסניף, לא רשום מאיפה זה. אבל יישבו חבר'ה, שמחפשים לתבוע ייצוגית. יעשו בדיקות, ירימו טלפון לסניף, ילכו לצלם, לקבל תביעה ייצוגית. תעלה המון כסף. מה יקרה אז? יוקר המחיה, כל הדיונים שאנחנו מנהלים פה בוועדת הכלכלה בחצי שנה האחרונה. זאת אומרת, אין פה שום ערך.

עכשיו, אני רוצה לומר משהו. אם היה פה אורי צוק בר ממשרד הכלכלה הוא היה עד לכך. ממשרד החקלאות, סליחה. הוא היה עד לכך וגם כבוד השר דיכטר. ביטחון תזונתי בישראל, בתור אזרחית מדינת ישראל, הוא הדבר הכי חשוב בעיניי. אני חושבת שצריך להגן על החקלאות הישראלית שהייתה אור לגולה במשך הרבה שנים. ואני קצת מתרגשת, כי אני מדברת מדם ליבי. ואני מרגישה שהחקלאות הישראלית קצת חוטפת גם בשם יוקר המחיה או לא יוקר המחיה. אבל אני לא מכירה את הבעיות שיש במשק החקלאות.

אני רק רוצה לומר משהו. אין בעיה, ההצעה שהציעה כבוד החוק, ישראל או יבוא, מקובלת.

לא, לא, לא, עם כל הכבוד.

ולגבי החשבונית, זה יהיה כתוב בחשבונית?

זה לא יכול להיות כתוב בחשבונית.

ומה יהיה כתוב בחשבונית? לא הבנתי.

מאיזה ארץ. למה, מה הבעיה? הרי זה א'-ב'.

דוד, איזה ערך צרכני יש אם זה מצ'ילה או מקולומביה. בחייאת.

אני רוצה שקיפות לאזרח. החוק הזה, עם כל הכבוד, זה לא רק הגנה על חקלאות, זה גם שקיפות. ואני רוצה שהאזרח יידע מאיפה הוא קונה. מכיוון שיש בעיה, ובאמת, קיבלתי את הטענה של ויקטורי בעניין הזה. אז לגבי פירות ויקרות זה לא חל. לגבי בשר, מוצרי בשר, זה חל. כיוון שזה מקוון ויש המון טעויות בדבר הזה, אני לא רוצה לתת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. שיצבור כל מיני תביעות שבאמת ייקרו את המחיה.

אתה אומר זה לבשר ולא לשאר הירקות, פירות ירקות.

זה לא רשום.

לא, לא, זה לא דיון. אולי יש לכם טעות, אני לא מנהל דיון פה.

זה לא רשום.

תכף הוא יעבור על זה, איתי. לא, לא, זה לא רשום, אבל תכף איתי יעבור.

הכנסנו תיקון לתוצרת חקלאית במקוון, למעט בשר טרי. זאת אומרת, בשר, אמרתי מוגדר, אתה לא היית, מוגדר גם דגים. תכף הוא יגיד את זה.

דוד, אני רוצה רגע בקטע הזה.

אני אגיד את התיקונים קודם כל, אחר כך תגיד.

בנוסף לזה, הכנסנו שהשר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להחריג מחובת סימון כאמור סוגי תוצרת חקלאית המשווקים באופן מקוון. זה עדיין יעבור את ועדת הכלכלה. אם נראה, אם השר יראה שיש איזה שהיא בעיה כזו או אחרת, אז כמובן שאנחנו פה כדי לעשות תיקון. הבעיה היא יותר במקוון.

עכשיו, עלתה טענה, קיבלתי גם מכתב מהשווקים, שוק הכרמל, שוק התקווה וזה, שהם לא צריכים להיות. אז אני לא מקבל את זה. כמו שחנות ירקות אני דורש ממנה לכתוב, אני דורש גם מהם לעשות את זה. וזה לא יתוקן. כי מה שמנסים לעשות, מנסים ליצור חוק רק לסופרים. זה לא המגמה של החוק. זה לא רק לסופרים, עם כל הכבוד. זה לכל החנויות, כל המעדניות, כל חניות ירקות, כל השווקים – כולם יצטרכו לסמן איזה תוצרת הם מוכרים. עם כל הכבוד, זו לא הכוונה.

ולעבוד לפי הסיסמה, מה שטוב לאירופה טוב לנו. גם בזה.

הטענה שהייתה של שר הכלכלה, וגם של המנכ"ל, שאין את זה באירופה, זה לא נכון. יש את זה במספר מקומות. אם אתם רוצים שדובי יתייחס לזה, הוא יתייחס לזה.

יש דוח של ה-OECD שהסימון לא מתאים לאונליין.

לא נתתי לך רשות דיבור. לא נתתי. קיבלתי טענה אחת שלכם, תסתפקי בזה, בסדר? זה אני יודע שהסופרים לא רוצים את החוק הזה. זה הבנתי. כל מה שצריכים לעשות משהו הם לא רוצים. כל מה שצריך לגבות הם גובים יפה מאוד ומהר מאוד. עזבו אותי כבר מהעניין הזה.

עכשיו, מה שכן, הטענה של המנכ"ל בישיבה איתי הייתה שהוא מעדיף שזה יהיה אונליין עם השחרור של הייבוא. הוא אומר אין מספיק יבוא כדי שכבר ניתן רגולציה על העניין הזה. זה לא נראה לי הגיוני לעשות עכשיו את זה באונליין. כי עד שהייבוא בישראל ישתחרר לגמרי, גם לפי ההסכמים עם החקלאים וכו', זה לוקח זמן. ואני לא אשים את החוק הזה לעוד שנתיים. אבל כן הסכמתי לשנות את מועד התחולה, משלושה חודשים לחמישה חודשים. ולעניין טובין המשווקים באופן מקוון שבעה חודשים. זה איזה שהיא פשרה שהייתי מוכן ללכת עליה.

עכשיו, יש מישהו מהח"כים שרוצה להגיד משהו? ואז אנחנו נעביר את החוק ונגמר הסיפור. ואני רוצה להעביר אותו היום, כי מבלבלים לי את המוח יותר מידי ואני רוצה לסיים את זה.

אני בעד.

ולהבהיר שזו ההחלטה של הוועדה והיא לא ניתנת לשינוי. זה הכול.

אמנם יום החקלאות נדחה, אבל צריך להעביר את החוק הזה. בכל מקרה, אני לא מצליח להשתכנע שבארץ ההייטק, עם האינטליגנציה המלאכותית המרובה שיש לנו.

אתה רואה כמה הכנסות ירדו מהיי-טק.

אני אגיד לכם מה, קו נסיגה שברור שהוא אפשרי, זה שכשמקבל הצרכן את מה שהוא הזמין, יהיה מודבק שם מאיזה ארץ. זאת אומרת, מהארגז הרלוונטי יהיה כתוב מאיפה הוא הגיע. זה המינימום. כי אז בוודאי יודעים מאיפה זה בא. ומי שמשקר, אז משקר.

אבל הוא כבר קנה. מה הוא יעשה? יחזיר את הקופסה?

לא יודע. אני אומר, זה המינימום שבמינימום.

לא, נגיד, נגיד.

אני אגיד לך למה.

רגע, הוא קיבל, רגע. הוא קיבל מצ'ילה את הבשר.

אז הוא יטעם והוא יחליט, כן, הוא יחליט אחר כך אם הוא רוצה או לא.

זו דרישה בעייתית.

זה המינימום.

קודם כל שיבשל. אם זה לא טעים אז אין לו טענה.

המשימה, אנחנו לא צריכים מראש לוותר. המשימה צריכה להיות מסוגלים לשלוט במלאי. אנחנו יודעים היום איפה נמצא כל רכב וכל אדם. שב"כ יודע היטב, המשטרה יודעת. אשתי יודעת איפה אני נמצא. מה, לא יודעים איפה נמצא כל ארגז?

אבל מה זה ייתן לך? נגיד, רגע. מכיוון שהוא קונה בשר ולא כתוב מאיזה מדינה באינטרנט. עכשיו הוא קיבל בשר שהוא לא ישראלי, בסדר? שהוא מאורגוואי.

אני אמרתי את זה כקו נסיגה.

לא, לא, אבל מה זה ייתן? הוא יחזיר את הבשר? זה לא מתאים לו?

אני אומר ככה, בוא, דוד תראה מה שאני אומר.

אתה מבין את הבעיה פה?

הרי היכולת לדעת היא חייבת להיות.

אז בשלב הזה אני מחריג את זה לגמרי.

שנייה.

בוא נראה. תמיד אפשר לתקן. בוא נראה מה יהיה. מה הם יעשו, איך החוק יבוצע. ונראה מה יהיה.

אני אבל רוצה לחדד. כשהם יבואו הנה, נקרא לזה ככה, בסדר? כדי לא לעכב. כשהם יבואו הנה יצטרכו להסביר היטב היטב איך עם יכולות החישוב והשליטה, יושב הראש.

אני שומע.

איך עם יכולות החישוב והשליטה על כל ארגז שיש היום, היכולת התיאורית קיימת בוודאי. אי אפשר לומר שביום מסוים שהלקוח או הלקוחה ביקש שהסחורה תגיע אליו, אי אפשר להתחייב שזה יגיע ממקום מסוים, מארץ מסוימת שקיימת במלאי. זה בעיניי בלתי נתפס שאין יכולת לוגיסטית לנהל את המערך הזה.

אבל מכיוון שאני לא יכול כרגע להיכנס לזה, אז אני מעדיף להעביר את החוק ככה, עם ההחרגה של העניין הזה.

הוועדה מברכת את שר התיירות בכניסתו.

שלום כבוד השר.

בוקר טוב לכולם. אני אבקש לומר, ברשותכם, כמה דברים.

לא הרבה דברים.

קודם כל, אני מודה גם ליו"ר שגם האזין לנו בקשב רב. ובכל זאת היה לי חשוב לבוא ולהגיד פה את הדברים, גם לחברי הכנסת וגם למען הציבור. אני רוצה להגיד דיסקליימר. אני קונה תוצרת חקלאית רק של ישראל, רק תוצרת ישראל, ישירות מהחקלאי. אנחנו לא קונים בסופר. משפחתי קונה רק מהחקלאי. אני גם משפטן ולימדו אותי בפקולטה שכשאתה מחוקק חוק אתה צריך להבין מה אתה רוצה לפתור, מה הבעיה שאתה רוצה לפתור והאם החוק פותר אותה. והאם הוא בר אכיפה, האם אתה לא מייצר אות מתה בספר החוקים.

לדעתי בחוק הזה, אדוני היו"ר וחברי הכנסת, אין לא היגיון ולא אפשרות אכיפה. כי מה אתם אומרים? הבעיה שהחוק מנסה לפתור או שאתם מנסים לפתור בחוק הזה הוא שהציבור יידע שהוא קונה תוצרת הארץ כי יש לציבור העדפה לתוצרת הארץ.

לא נכון.

רק שנייה.

לא נכון. לא, אבל זה לא נכון.

דקה, דקה.

אבל זה לא נכון. אנחנו רוצים שהציבור יידע מאיפה הוא קונה. יכול להיות שהוא אוהב רק תוצרת צרפתית, שייקנה רק תוצרת צרפתית. מה זה קשור?

רגע, שנייה. דקה רגע. דקה.

החוק יש לו שתי מטרות: שקיפות, זו מטרה. וגם שיידע שהוא קונה תוצרת הארץ.

אז תראו, קודם כל, אפשר לחוקק, להטביע אותנו בחוקים על כל דבר. כי הציבור רוצה לדעת.

אתה רוצה לדעת אם החליפה שלך נתפרה בסין או נתפרה באיטליה. נכון?

חבר הכנסת בן ברק.

נכון? אתה רוצה לדעת. פעם אתה מעדיף את זה, פעם אתה מעדיף את זה. אותו דבר בירקות.

אני מאוד מכבד אותך. אני לא יכול להתווכח איתך, אין לי כוונה להתווכח.

לא להתווכח, אני מעמיד אותך על טעותך.

בסדר, אתה עוד לא שמעת את הדברים שלי, אז אתה כבר מעמיד אותי על טעותי.

בן ברק, תן לו לסיים.

תן לי לסיים. אחר כך תעמיד אותי על כל הטעויות. תודה רבה. אפשר לטבוע פה בחוקים. אבל נדמה לי שהכנסת, שני הצדדים, מבינים שיש לכולנו אתגר מאוד מאוד גדול פה וזה להוריד את יוקר המחיה. ולהוריד את יוקר המחיה צריך לעשות בכמה דרכים, שאחת מהן זה לפתוח את מדינת ישראל לייבוא. הייבוא תוצרת חקלאית היום עומד במדינת ישראל, אני כבר מגיע לפואנטה. על 5%. בעוד שב-OECD הממוצע של הייבוא של תוצרת חקלאית הוא 45%. עכשיו, מה שאנחנו יוזמים זה חוק יבוא חופשי לישראל. שיאמץ את מה שטוב באירופה שיהיה טוב לישראל ויסיר את כל החסמים הרגולטוריים על יבוא. כי היום בלתי ניתן להכניס תוצרת חקלאית מחו"ל. ואז לשקיפות, אדוני היו"ר, וחברי הכנסת שמנסים להכניס, יהיה ערך אמיתי. כי אז באמת אם לציבור חשוב לדעת, כשיהיו פה 40% ו-50% יבוא של תוצרת חקלאית, אז יהיה אפקטיביות לחוק הזה.

דבר שני, אין מי שיאכוף את החוק הזה. אני מודיע כאן כמנכ"ל משרד הכלכלה. אין לי פקחים לשלוח לשווקים ולסופרים, לאכוף את החוק הזה. ונניח שאני אשלח פקחים, את המעט שיש לי, בודדים. ונניח ואני אשלח אותם. אני מודיע לכם שכשהוא ייכנס למחנה יהודה או לקמעונאי, לסופר גדול, ויראה שלט שכתוב שהתוצרת היא מצ'ילה או מטורקיה או מחבל לכיש, אין לו שום יכולת לבדוק אם זה נכון או לא נכון. אין לו שום יכולת.

למה לא? הוא מחזיק חשבונית ותעודת משלוח.

הוא מחזיק חשבונית, אבל משוק סיטונאי. אין שום תעודת certificate of origin. אין דבר כזה. זה חוק שיהיה אות מתה, זה ברכה לבטלה. בצורה הזאת שבה הוא מחוקק.

מה הבעיה? אז אין לך בעיה עם החוק.

אתה אומר שמשרד ממשלתי לא יכבד חוק של ממשלת, שכנסת ישראל מחוקקת.

לא, זה לא מה שאמרתי. זה לא מה שאמרתי, גברתי.

כי אתה לא תוכל לעמוד בחוק. תציע הצעה.

זה לא מה שאמרתי. לא מה שאמרתי.

תציע הצעה איך אתם מכבדים את החוק.

לא מה שאמרתי. אמרתי, וזו גם חובתי להגיד לכם שהאות הזאת תהיה אות מתה, משום שאי אפשר להציף את השווקים ואת הסופרים בפקחים. אין לנו את האפשרות הזאת, פעם אחת. פעם שנייה, גם מי שיגיעו אליו הפקחים הוא לא, אין, אין certificate of origin במדינת ישראל בשוק. ולכן זה לא בר אכיפה. וכשאתם מחברים את שני הדברים האלה עם הסיכון או החשיפה הגבוהה לענישה שתוטל על העסקים הקטנים והבינוניים, על הירקן במחנה יהודה או על הירקן בפריפריה, של 25,000 שקלים, זאת העלות האמיתית.

לכן, תראו. כלכלה - - -

אמנון, אני פגשתי את הפקחים שלך בחנויות ירקות קטנות, מטילים קנסות על זה שאין מחיר.

גם את זה אנחנו בתמיכתו של יו"ר, אנחנו נבטל את זה. כי זה חסר תוחלת גם זה. אבל לכן, אדוני, מה שאנחנו מציעים.

מה, גם מחיר?

תנו לחוק של מה שטוב באירופה טוב בישראל לעבור. ואנחנו צריכים לזה שנה. בתום השנה הזאת, בתום השנה הזאת, כשיוסרו כל החסמים על יבוא, כולל של תוצרת חקלאית, אז כשיהיה פה ריבוי של תוצרת מיובאת מכל העולם יהיה טעם בחקיקה הזאת.

אבל גם אז אתה לא מסוגל להגיע לפקחים. גם אז אין לך פקחים.

רגע, חברי הכנסת.

לא, כי אז, אני אסביר לכם רק דבר אחד.

אתה חייב לסיים.

לא, כי חברת הכנסת שאלה אותי.

לא, לא, אני לא מתחיל ויכוח.

לגבי הפקחים.

לא מתחיל ויכוח.

רק לגבי החקלאים.

זה לא בעיה שלי, זו בעיה שלך כמנכ"ל.

לא, אני אסביר לכם איך זה עובד באירופה.

לא, לא, עד פה. המנכ"ל, עם כל הכבוד לכולם, הנושא של אירופה וישראל, כשנוריד את המע"מ כמו באירופה, בישראל, על מוצרי מזון, אז אני אקבל את הטענה.

הלוואי שתצליחו בזה.

אז אני אקבל את הטענה שלך.

אדוני היו"ר, אנחנו תומכים בך. משרד הכלכלה תומך.

כשנוח לכם זה אירופה, כשנוח לכם זה לא אירופה.

למה לא? חלילה. אנחנו תומכים בזה.

אז אתם תומכים.

פירות וירקות שמיוצאים מישראל יודעים בדיוק איזה חקלאי.

נכון. אבל תעשו את זה וולונטרי. אם לחקלאי יש ערך, שישים וולונטרית.

לא, לא, עם כל הכבוד, זו בעיה של משרד הכלכלה לדאוג לפקחים, ושל משרד האוצר. אני לא נכנס לזה. אנחנו בעד החוק הזה, בעד שקיפות. בעד העדפה של תוצרת חקלאית.

אתם פשוט מטילים חסם אחר חסם, פעם אחר פעם.

אין קשר בין חוק יבוא חופשי לבין החוק הזה, זה הכול. הרצון ליצור קשר ולדחות את זה בשנתיים שלוש הוא לא מקובל.

זה יאפשר פה על יבוא גדול של תוצרת חקלאית. על 5% תוצרת חקלאית שמיובאת מה אתה בחשיפה הזאת?

דחיתי את העניין כמעט בחצי שנה. לא, לא, אני לא מתחיל עם זה. אני חייב לסיים. תקרא את החוק.

דוד, אני יכול להתייחס?

לא, לא, עזוב את זה. בוא, אני חייב לסיים. לא נתחיל דיון חדש. דנו בזה בשתי ישיבות, מה? אני לא מבין את זה. כן?

אוקיי. אני קורא מתוך הנוסח המתוקן והמעודכן שהופץ אתמול:

תיקון סעיף 17
1.
בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בסעיף 17(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "לעניין טובין שהם תוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה לצרכן או תוצרת כאמור הנארזת במקום שבו היא נמכרת ומשווקת לצרכן, על עוסק לסמן באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית. השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי להחריג מחובת סימון כאמור סוגי תוצרת חקלאית המשווקים באופן מקוון. בפסקה זו "ארץ הייצור" לעניין בשר, בהמות או עופות מקום השחיטה - - - מקום הדייג או - - -

אל תסכימו. עזבו אותי, אני לא מוכן ללחצים האלה, עזוב אותי. נתנו חצי שנה, זה מספיק זמן. זה הכול. ואם אין לך פקחים, תדאג לפקחים. מה זה הטענה הזאת שאין לי פקחים?

לא, כי זה חסר טעם. אתה לא תציף את השווקים.

לא, זה לא חסר טעם. אז אנחנו נדאג שיהיו פקחים ואתה תעשה את העבודה, זה הכול.

ואיך הוא יידע את ה- origen של הפרי? איך הוא יידע את זה? מאיפה בא, מה הוא ישאל את הכוסברה מאיפה באת? בחייאת דינאק.

תן לו לקרוא, נו?

כוסברה ארוזה.

לא, אני קונה כוסברה שהיא לא ארוזה.

אבל הבנו שאתה הולך לחקלאי.

אני לא מתחיל את הדיון מההתחלה. היו שני דיונים פה, כל אחד שעתיים. מה קרה לכם? כן, הלאה.

"תוצרת חקלאית" – פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי, כהגדרתו בסעיף 9 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ב-2015. למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון.



אני מזכיר שבשר, לפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) זה חלקים ניתנים לאכילה של בהמות, עופות ובעלי חיים החיים במים, עם עצמות או בלעדיהן, ועם עור או בלעדיו. שהגדרה של בשר טרי, שהיא כמובן שואבת גם את הבשר, הקראתי בדיון הקודם.

תחילה
2.
תחילתו של חוק זה חמישה חודשים מיום פרסומו. ולעניין טובין המשווקים באופן מקוון שבעה חודשים מיום הפרסום.

בסדר, אני עוד פעם אומר, אין קשר בין חוק ייבוא חופשי שעוד לא הובא לכנסת, עוד לא הובא אלינו בכלל, לא עבר בממשלה, לבין הנושא הזה. זה דבר ראשון.

דבר שני, גם הסופרים שיידעו, יש הסכמה כללית לבטל את הקידוד של כל מוצר, גם משרד הכלכלה, גם אנחנו רוצים את זה. זה מעלה את המחיר לפחות ב-5% בסופרים. אני לא יודע, עד שאני לא אדע שהביטול גם יבוא לידי ביטוי בהפחתת המחיר הוא לא יהיה. אבל אנחנו, כשאנחנו נתקן. אם נראה לאור הזמן, לאור הביצוע של החוק הזה שיש בעיות, יבוא החוק הזה של הביטול זה, נתייחס לזה. אולי נעשה תיקון נוסף. אבל קודם כל בואו נראה איך זה מתבצע. זה הכול. לבוא ולהפחיד אותנו.

לא, אני לא באתי להפחיד. אני לא בא להפחיד.

לא מתחיל. מספיק כבר עם זה. טוב. אני רוצה להצביע. אוקיי? בבקשה, קדימה.

חברים, אנחנו כבר באיחור לשר התיירות פה.

טוב, מי בעד החוק?

אנחנו נגד הרוויזיה.

רוויזיה עשינו והוספנו שלושה תיקונים. עכשיו איך שהקראנו את התיקונים. רק בשביל להכניס שני שינויים עשינו את הרוויזיה.

מי בעד התיקונים האלה? מי נגד?

הצבעה

החוק עבר.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:13.